המאיר · HAMEIR — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שבת שובה
בה"י
שנה ה’
יום כיפור גליון
רמ"ו
תשפ”ז
˛מאמר המאיר˚
העושה עסק מסעודת שבת זוכה לבנים צדיקים ויוצא זכאי בדין
ולכשתמצי לומר הרי זה פסוק מפורש (שמות לא טז)‘ :לעשות את השבת קחו עמכם דברים
לדורותם’ ,דהיינו כאשר ישראל משמרים את השבת בעסק גדול ,בבחינת
בהפטרה (הושע יד ב-ג)‘ :שובה ישראל עד ה’ אלוקיך כי כשלת בעווניך‘ ,לעשות את השבת’ ,הרי זה משפיע ‘לדורותם’ אחריהם.
קחו עמכם דברים ושובו אל ה’ וגו’ .ויש להבין מה הם אותם דברים שיש
ואפשר שזהו פירוש הביטוי השגור בפומא דאינשי על אחד שסר מדרך לקחת כשעושים תשובה.
הישר רח”ל שפלוני ‘הקדיח תבשילו’ ,דהיינו שאומרים דרך משל ,מאחר
ויש לומר בהקדם האימרא המפורסמת מהרה”ק מרוזשין זי”ע על שלא הלך בדרכי אבותיו מסתמא התבשיל של שבת קודש בבית ילדותו
לא היה כדבעי ,וזהו הסיבה שטעם הפסוק (ישעיה נח יג) ‘אם תשיב משבת
המצוות לא נספג בעצמותיו .ועל דרך רגליך עשות חפציך ביום קדשי’‘ ,רגליך’
זה יש לפרש מה שמסופר במסכת מלשון רגילות ,דהיינו שאם האדם
בדרך רמז מפני צער החורבן מקבל על עצמו קבלה טובה בשבת
שבת (קיט‘ :).אמר ליה קיסר לרבי סיפרו פעם להרה”ק רבי ברוך ממעזבוז זי”ע על גדול אחד
יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שובה ,ועושה תשובה על רגילות אחת
שחיבר ספר על סדר קדשים ,נענה רבי ברוך בפליאה‘ :תמוה לי
שבת ריחו נודף ,אמר לו תבלין אחד אשר לא טובה ,מבטיח לו הקב”ה
מאוד ,היאך יכולים לעשות חיבור על סדר קדשים ,הלא כשאני
יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו אומר פרק ‘איזהו מקומן’ ,ואני מתבונן איפוא הוא היום ‘מקומן של ‘עשות חפציך ביום קדשי’ שימלא
וריחו נודף ,אמר לו תן לנו הימנו ,אמר זבחים’ ,מתהפכים מעי בקרבי ואיני יכול להמשיך יותר ,וזה יכול משאלות לבו לטובה ביום הקדוש
לו כל המשמר את השבת מועיל לו לעשות חיבור שלם בעניינים אלו?!’... ויוחק לחיים טובים בספר.
ושאינו משמר את השבת אינו מועיל ובענין זה שמעתי לפרש מה שאומרים בפיוט של העבודה במוסף:
לו’ .דהיינו שהקיסר שאל לו דרך רמז, ‘נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד’ ,דלכאורה תמוה ,מדוע העסק בשבת עיקר
היאך היהודים מצליחים ‘לבשל’ כראוי אינו מפרש להדיא היכן עמד?! .אלא הענין הוא ,כי מחבר הפיוט הבנים גדול בחינוך
את השבת ושאר המצוות ולהעבירם היה יוסי בן יוסי כהן גדול ,והוא בעצמו ראה את הבית בתפארתו והנה בריש מסכת שבת (ב ):אומרת
לדורות הבאים באופן שיהיה ריחם ועבד את העבודה ,לכן כאשר בא אחר כך לתקן את הפיוט ונזכר הגמרא כהאי לישנא‘ :הכא דעיקר שבת
נודף על אף כל הצרות והשמדות במקום שעמד בו הכהן גדול לפני ולפנים לא היה מסוגל לבטא זאת
הוא תני אבות ותני תולדות התם דלאו
שגוזרים עליהם ,ועל זה השיב לו בכתב לכן כתב רק ברמז ,נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד.
עיקר שבת הוא אבות תני תולדות לא
‘תבלין אחד יש לנו ושבת שמו’ ,וזה ובזה אמרתי לבאר על שאין מצוי בידינו תלמוד ירושלמי על סדר
קדשים( ,ולכמה שיטות לא נתחבר מעולם) כיון שהם היו קרובים אל החלל,
תני’ ,ופירש הרה”ק מביקסאד זצ”ל:
מועיל רק למי ש’משמר את השבת’ ‘הכא דעיקר שבת’ ,פירוש ,כאשר
ולא יכלו לצמצם לעשות ביאור על סדר קדשים.
ועושה ממנו עסק וענין בביתו ,אבל מי השבת הוא עיקר אצל האדם ,ועושה
ובזה אפשר לפרש מילתא דתמיהא בפרשת וילך ,דהנה על הפסוק
שאינו משמר את השבת באופן זה אינו ממנו ענין ועסק גדול ,ומאריך על
(דברים לא א) ‘וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל’
מועיל לו. מפרש רש”י‘ :וילך משה וגו’ ,והוא פלאי ,מה רצה רש”י לבטא כאן. שולחנו בדברי תורה ושירות ותשבחות,
אכן לפי האמור יש לפרש שפיר ,דהנה אמרו חז”ל (איכה רבתי פ”א) אז ‘תני אבות ותני תולדות’ ,יש אבות
המאריך בסעודות שקשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש ,על כן כאשר שומרים את השבת וגם תולדות ,כי
שבת זוכה לכתיבה הגיע רש”י לפסוק זה שמיירי מתחילת סילוקו של משה רבינו לא העסק והשמחה של מצוה עושים
וחתימה טובה היה רש”י מסוגל לכתוב בפירוש ורק סיים ברמז ,וגו’. רושם על הילדים וההשפעה עוברת
ויש להעמיס ענין זה בדברי יצחק לדורות הבאים ,מה שאין כן במקום
אבינו בפרשת תולדות (בראשית כז כז-כח): ‘דלאו עיקר שבת’ ,כשהאדם אינו
‘ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו עושה עסק מן השבת ,אז ‘אבות תני’ ,האבות עדיין לומדים ומקיימים
מצוות כראוי ,אך ‘תולדות לא תני’ ,בניו אחריו כבר אינם הולכים בדרכיו .ה’ ,דהיינו שיצחק אבינו הרגיש ביעקב ש’ריחו נודף’ מתורה ומצוות,
עכ”ד .ובענין זה שמעתי שפעם אחת הגיע בעל עבירה אחד אל הרה”ק ואמר שזהו וודאי השפעה מריח שדה אשר בירכו ה’ ,וברש”י זה שדה
רבי הערשעל’ע מספינקא זצ”ל וביקש ממנו דרך תשובה ,הורה לו רבי תפוחין ,דהיינו מסעודת חקל תפוחין קדישין בלילי שבתות ,כדאיתא
בייטב לב ,כי העסק שעשה משבת קודש נספגו ונבלעו בדמו של יעקב הערשעל’ע שיאריך על שולחנו בליל שבת.
א
˛מאמר המאיר˚
יהושע בן לוי ,בכל יום ויום בת קול וגרמו שיהיה ריחו נודף ,ורמז לדבר:
יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת בגלל ‘שמעק טאביק’... שד”ה ראשי תיבות ‘הכא דעיקר
אוי להם לבריות מעלבונה של העובדא הבאה ידועה ומפורסמת ,ויש לה כמה גירסאות ,ואנו נספרו שבת’ .להורות שבזה תלוי אם
תורה’ ,וכתב ה’תולדות’ (פרשת צו)
כפי שקיבלנו אותו :ערב יום הכיפורים ,ר’ זלמן הגביר יושב בבית הכנסת ילכו הבנים בדרכי אבות ויתקיים
לאחר שהשביע את נפשו בסעודת המפסקת ,ושופך את לבו בתפילה זכה.
בשם מרן הבעש”ט זי”ע שהבת בהם ‘ויתן ויחזור ויתן’ ,דור אחר
פתאום ניגש אליו ר’ משה העני וביקש ממנו קצת טאביק ,ר’ זלמן שלא
קול יוצא והולך לכל אחד ואחד היה יכול להרגיש ברעבונו של ר’ משה ,לא הצליח להבין ,היאך אפשר דור .ומביא הפסוק כמה ראיות
ומעוררו לתשובה ,ולכן יש לכל להיות עסוק בשעה רמה כזו בשמעק טאביק ,לכן הראה לו פנים זעופות ליסוד זה‘ :מטל השמים ,ומשמני
אחד בכל יום הרהור תשובה ,והנה בהראותו על המחזור ולא הסכים ליתן לו. הארץ ,ותירוש’ ,וכמו שדרשו חז”ל
האדם שהוא טרוד במרוצת החיים באותה שנה נתהפך הגלגל על שניהם ,ר’ משה העני הצליח בכמה במדרש (ילקוט שם)‘ :מטל השמים זה
עסקים והפך להיות גביר אדיר ,ולעומתו ר’ זלמן הגביר איבד את כל מקרא ,ומשמני הארץ זה משנה,
אינו נותן לב להבין וחושב שזהו הונו עד שהוצרך לחזר על הפתחים ,בצר לו נסע ר’ זלמן אל הרה”ק
סתם הרגשה של מרה שחורה ,אך ורוב דגן זה תלמוד ,ותירוש זה
מבארדיטשוב זי”ע ושפך לפניו את מר לבו ,איך באיזה חדשים הפך להיות
המשכיל יבין שזהו קול ה’ שקורא מגביר אדיר לעני מרוד ,הביט עליו הרה”ק מבארדיטשוב בעיניו הקדושות אגדה’ .דהיינו שתחילה מביא ראיה
אליו להתעורר בתשובה ולהחזיק והזכיר לו את המעשה שאירע עמו ביום הכיפורים ,ואמר לו‘ :כל זה בא מן המקרא דכתיב ‘לעשות את
בתורה הקדושה. לך בגלל שסרבת להחיות את נפשו של העני ,באותה שעה נגזר בשמים השבת לדורותם’ ,דמשמע שלפי
שתתחלפו ,ר’ משה העני יהפוך לעשיר ואתה תהפוך לעני במקומו’‘ ,אבוי אופן עשיית השבת כך יהיו הדורות
והנה יש לומר ,שבשבת קודש לי’ זעק ר’ זלמן‘ ,אכן שגיתי ולא נהגתי כראוי ,אך מה אעשה עכשיו? וכי הבאים ,ואחר כך מביא ראיה מן
שהאדם נח ממרוצת החיים ,ואור לעולם אשאר עני ונדכה?’‘ ,אכן’ השיב לו הרה”ק מבארדיטשוב ברחמים,
‘גזירה הוא ואין מה לעשות ,זולת עצה אחת יש לך ,אם תוכל לגרום שר’
המשנה ,דהכא דעיקר שבת הוא
קדושת השבת מאיר אל לבו תני אבות ותני תולדות ,ומוסיף
משה יתנהג עמך כפי שאתה נהגת עמו ,דהיינו שתבקש ממנו טאביק
ומזכך את דעתו ,אז נקל לו יותר להריח והוא יסרב ליתן לך ,אז תוכל להחזיר את הגלגל כמקדם’. ומביא ראיה מן האגדה ,ממעשה
לקלוט הבת קול .ובזה יש לפרש: התחזק ר’ זלמן ונסע משם כשרוחו נחה במקצת ,יש עצה וצריך למצוא של רבי יהושע בן חנניה והקיסר,
‘הכא דעיקר שבת תני אבות ותני את ההזדמנות המתאימה .ההזדמנות לא איחרה לבוא :ר’ משה הגביר שאמר לו שהתבלין לגדל בנים
תולדות’ ,דהיינו שבכח השבת החדש ערך שמחת נישואין לבנו וכל בני העיר ונכבדי הסביבה באו ליטול צדיקים שיהיה ריחם נודף הוא כל
קודש מתקיים באדם מה ששנינו חלק בשמחתו ,בעיצומו של הקבלת פנים בעת שהיה ר’ משה עסוק בעריכת
המשמר את השבת.
הקנינים ובקבלת האורחים ניגש אליו ר’ זלמן העני וביקש ממנו במפגיע:
ב’אבות’ שבת קול יוצאת מהר
‘הב לי בבקשה שמעק טאביק’ ,ר’ משה עצר מיד מכל עסקיו ,הוציא מכיסו ובזה יש לפרש‘ :אם תשוב משבת
חורב ומעוררו לתשובה ,ובאופן את קופסת הטאביק והושיטה לעני במאור פנים ,העני החמיץ פנים ,נטל רגליך’ ,רגליך קאי על יוצאי חלציו
שכתב ה’תולדות’ ,דהיינו שמרגיש הטאביק והסתלק משם ,עברו כמה דקות ,ר’ משה מלווה את בנו לחופה, של האדם ,כדרך שאמרו ‘ברא
ומבין שה’ יתברך קורא אליו ואינו לצידו הולכים המחותנים והרב ושאר נכבדים ,כולם שרויים בהתרגשות
עילאית ,פתאום נדחף שוב העני מקודם וצווח לר’ משה‘ :הב לי עוד כרעא דאבוה’ ,ואמר שאם תכניס
מניח לבת קול לחלוף כלעומת עבודה בשבת קודש בשביל ילדיך,
טאביק בבקשה’ ,הכל נשתוממו מן החוצפה ורצו לסלקו משם ולהעמידו
שבא. על מקומו ,רק ר’ משה בעצמו לא איבד את עשתונותיו ,בניחותא הושיט שגם הם יטעמו מנועם זיו השבת
ובזה יש לפרש את פסוקי את ידו לכיסו והגיש לעני את קופסת הטאביק ,פתאום פרץ העני בבכי ויתענגו בה לפי דרגתם ,אזי ‘עשות
ההפטרה‘ :שובה ישראל עד ה’ מר‘ :וכי טאביק אני צריך?! את כספי אני צריך!’ ,הבין ר’ משה שדברים בגו חפציך ביום קדשי’ ,תזכה לצאת
ולאחר החופה הזמין את העני לחדרו וביקש לשמוע במה דברים אמורים,
אלוקיך כי כשלת בעווניך’ ,ואמר זכאי בדין בזכות זה שהם הולכים
הציג ר’ זלמן את עצמו כגביר לשעבר והזכיר לו את המעשה שהיה עמם
‘קחו עמכם דברים’ ,דהיינו את הקול ביום כיפור ,והוסיף לספר לו מה שאמר לו הרה”ק מבארדיטשוב‘ ,כל כך בדרך הישר.
דברים שאתם שומעים מהבת קול קויתי שתסרב ליתן טאביק לפחות פעם אחת ,אך עכשיו אבדה תקותי
היוצא וקורא אליכם ,שזה יסייע לשוב עוד לימי עשרי’ בכה ר’ זלמן ,ריחם עליו ר’ משה ולאחר החתונה קדושת השבת מסייעת
בעדכם להתעורר ולשוב בתשובה ערך עמו חשבון מכל נכסיו והעניק לו חצי מרכושו .ע”כ המעשה. לשמוע את הבת קול
ואפשר שלכן התפשט המנהג בקרב תפוצות ישראל להריח טאביק ביום
שלימה .ולכן אומרים הפטרה עוד יש לומר בביאור דברי הגמרא
הכיפורים ,לזכר אותו מעשה שאירע ביום הכיפורים ,וכדי לזכור עד כמה
זו בשבת קודש ,כי בכח קדושת חמור הענין של בין אדם לחבירו שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה ‘הכא דעיקר שבת תני אבות
השבת זוכים להבין ולשמוע את את חבירו. ותני תולדות’ ,על פי מה דאיתא
דברי הבת קול ולהתעורר בתשובה. בברייתא באבות (פ”ו מ”ב)‘ :אמר רבי
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות gilyonhamier@gmail.com
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
דפוס מלכות בארה"ק ה
דפסה של חדש!!!
עוסק כבר מזה שנים 2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
בהדפסת ספרים באיכות ספרים גם
בכמות
צוות אברכים תלמידי חכמים
ובמהירות הנדרשת קטנה שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
@ ב
ma0733834811@gmail.com ✆ 347-584-8866
