gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

המאיר · HAMEIR — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שבת שובה‬ ‫בה"י‬ ‫שנה ה’‬ ‫יום כיפור‬ ‫גליון‬ ‫רמ"ו‬ ‫תשפ”ז‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫העושה עסק מסעודת שבת זוכה לבנים צדיקים ויוצא זכאי בדין‬ ‫ולכשתמצי לומר הרי זה פסוק מפורש (שמות לא טז)‪‘ :‬לעשות את השבת‬ ‫קחו עמכם דברים‬ ‫לדורותם’‪ ,‬דהיינו כאשר ישראל משמרים את השבת בעסק גדול‪ ,‬בבחינת‬ ‫בהפטרה (הושע יד ב‪-‬ג)‪‘ :‬שובה ישראל עד ה’ אלוקיך כי כשלת בעווניך‪‘ ,‬לעשות את השבת’‪ ,‬הרי זה משפיע ‘לדורותם’ אחריהם‪.‬‬ ‫קחו עמכם דברים ושובו אל ה’ וגו’‪ .‬ויש להבין מה הם אותם דברים שיש‬ ‫ואפשר שזהו פירוש הביטוי השגור בפומא דאינשי על אחד שסר מדרך‬ ‫לקחת כשעושים תשובה‪.‬‬ ‫הישר רח”ל שפלוני ‘הקדיח תבשילו’‪ ,‬דהיינו שאומרים דרך משל‪ ,‬מאחר‬ ‫ויש לומר בהקדם האימרא המפורסמת מהרה”ק מרוזשין זי”ע על שלא הלך בדרכי אבותיו מסתמא התבשיל של שבת קודש בבית ילדותו‬ ‫לא היה כדבעי‪ ,‬וזהו הסיבה שטעם‬ ‫הפסוק (ישעיה נח יג) ‘אם תשיב משבת‬ ‫המצוות לא נספג בעצמותיו‪ .‬ועל דרך‬ ‫רגליך עשות חפציך ביום קדשי’‪‘ ,‬רגליך’‬ ‫זה יש לפרש מה שמסופר במסכת‬ ‫מלשון רגילות‪ ,‬דהיינו שאם האדם‬ ‫בדרך רמז מפני צער החורבן‬ ‫מקבל על עצמו קבלה טובה בשבת‬ ‫שבת (קיט‪‘ :).‬אמר ליה קיסר לרבי‬ ‫סיפרו פעם להרה”ק רבי ברוך ממעזבוז זי”ע על גדול אחד‬ ‫יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של‬ ‫שובה‪ ,‬ועושה תשובה על רגילות אחת‬ ‫שחיבר ספר על סדר קדשים‪ ,‬נענה רבי ברוך בפליאה‪‘ :‬תמוה לי‬ ‫שבת ריחו נודף‪ ,‬אמר לו תבלין אחד‬ ‫אשר לא טובה‪ ,‬מבטיח לו הקב”ה‬ ‫מאוד‪ ,‬היאך יכולים לעשות חיבור על סדר קדשים‪ ,‬הלא כשאני‬ ‫יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו‬ ‫אומר פרק ‘איזהו מקומן’‪ ,‬ואני מתבונן איפוא הוא היום ‘מקומן של‬ ‫‘עשות חפציך ביום קדשי’ שימלא‬ ‫וריחו נודף‪ ,‬אמר לו תן לנו הימנו‪ ,‬אמר‬ ‫זבחים’‪ ,‬מתהפכים מעי בקרבי ואיני יכול להמשיך יותר‪ ,‬וזה יכול‬ ‫משאלות לבו לטובה ביום הקדוש‬ ‫לו כל המשמר את השבת מועיל לו‬ ‫לעשות חיבור שלם בעניינים אלו?!’‪...‬‬ ‫ויוחק לחיים טובים בספר‪.‬‬ ‫ושאינו משמר את השבת אינו מועיל‬ ‫ובענין זה שמעתי לפרש מה שאומרים בפיוט של העבודה במוסף‪:‬‬ ‫לו’‪ .‬דהיינו שהקיסר שאל לו דרך רמז‪,‬‬ ‫‘נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד’‪ ,‬דלכאורה תמוה‪ ,‬מדוע‬ ‫העסק בשבת עיקר‬ ‫היאך היהודים מצליחים ‘לבשל’ כראוי‬ ‫אינו מפרש להדיא היכן עמד?!‪ .‬אלא הענין הוא‪ ,‬כי מחבר הפיוט‬ ‫הבנים‬ ‫גדול בחינוך‬ ‫את השבת ושאר המצוות ולהעבירם‬ ‫היה יוסי בן יוסי כהן גדול‪ ,‬והוא בעצמו ראה את הבית בתפארתו‬ ‫והנה בריש מסכת שבת (ב‪ ):‬אומרת‬ ‫לדורות הבאים באופן שיהיה ריחם‬ ‫ועבד את העבודה‪ ,‬לכן כאשר בא אחר כך לתקן את הפיוט ונזכר‬ ‫הגמרא כהאי לישנא‪‘ :‬הכא דעיקר שבת‬ ‫נודף על אף כל הצרות והשמדות‬ ‫במקום שעמד בו הכהן גדול לפני ולפנים לא היה מסוגל לבטא זאת‬ ‫הוא תני אבות ותני תולדות התם דלאו‬ ‫שגוזרים עליהם‪ ,‬ועל זה השיב לו‬ ‫בכתב לכן כתב רק ברמז‪ ,‬נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד‪.‬‬ ‫עיקר שבת הוא אבות תני תולדות לא‬ ‫‘תבלין אחד יש לנו ושבת שמו’‪ ,‬וזה‬ ‫ובזה אמרתי לבאר על שאין מצוי בידינו תלמוד ירושלמי על סדר‬ ‫קדשים‪( ,‬ולכמה שיטות לא נתחבר מעולם) כיון שהם היו קרובים אל החלל‪,‬‬ ‫תני’‪ ,‬ופירש הרה”ק מביקסאד זצ”ל‪:‬‬ ‫מועיל רק למי ש’משמר את השבת’‬ ‫‘הכא דעיקר שבת’‪ ,‬פירוש‪ ,‬כאשר‬ ‫ולא יכלו לצמצם לעשות ביאור על סדר קדשים‪.‬‬ ‫ועושה ממנו עסק וענין בביתו‪ ,‬אבל מי‬ ‫השבת הוא עיקר אצל האדם‪ ,‬ועושה‬ ‫ובזה אפשר לפרש מילתא דתמיהא בפרשת וילך‪ ,‬דהנה על הפסוק‬ ‫שאינו משמר את השבת באופן זה אינו‬ ‫ממנו ענין ועסק גדול‪ ,‬ומאריך על‬ ‫(דברים לא א) ‘וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל’‬ ‫מועיל לו‪.‬‬ ‫מפרש רש”י‪‘ :‬וילך משה וגו’‪ ,‬והוא פלאי‪ ,‬מה רצה רש”י לבטא כאן‪.‬‬ ‫שולחנו בדברי תורה ושירות ותשבחות‪,‬‬ ‫אכן לפי האמור יש לפרש שפיר‪ ,‬דהנה אמרו חז”ל (איכה רבתי פ”א)‬ ‫אז ‘תני אבות ותני תולדות’‪ ,‬יש אבות‬ ‫המאריך בסעודות‬ ‫שקשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש‪ ,‬על כן כאשר‬ ‫שומרים את השבת וגם תולדות‪ ,‬כי‬ ‫שבת זוכה לכתיבה‬ ‫הגיע רש”י לפסוק זה שמיירי מתחילת סילוקו של משה רבינו לא‬ ‫העסק והשמחה של מצוה עושים‬ ‫וחתימה טובה‬ ‫היה רש”י מסוגל לכתוב בפירוש ורק סיים ברמז‪ ,‬וגו’‪.‬‬ ‫רושם על הילדים וההשפעה עוברת‬ ‫ויש להעמיס ענין זה בדברי יצחק‬ ‫לדורות הבאים‪ ,‬מה שאין כן במקום‬ ‫אבינו בפרשת תולדות (בראשית כז כז‪-‬כח)‪:‬‬ ‫‘דלאו עיקר שבת’‪ ,‬כשהאדם אינו‬ ‫‘ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו‬ ‫עושה עסק מן השבת‪ ,‬אז ‘אבות תני’‪ ,‬האבות עדיין לומדים ומקיימים‬ ‫מצוות כראוי‪ ,‬אך ‘תולדות לא תני’‪ ,‬בניו אחריו כבר אינם הולכים בדרכיו‪ .‬ה’‪ ,‬דהיינו שיצחק אבינו הרגיש ביעקב ש’ריחו נודף’ מתורה ומצוות‪,‬‬ ‫עכ”ד‪ .‬ובענין זה שמעתי שפעם אחת הגיע בעל עבירה אחד אל הרה”ק ואמר שזהו וודאי השפעה מריח שדה אשר בירכו ה’‪ ,‬וברש”י זה שדה‬ ‫רבי הערשעל’ע מספינקא זצ”ל וביקש ממנו דרך תשובה‪ ,‬הורה לו רבי תפוחין‪ ,‬דהיינו מסעודת חקל תפוחין קדישין בלילי שבתות‪ ,‬כדאיתא‬ ‫בייטב לב‪ ,‬כי העסק שעשה משבת קודש נספגו ונבלעו בדמו של יעקב‬ ‫הערשעל’ע שיאריך על שולחנו בליל שבת‪.‬‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫יהושע בן לוי‪ ,‬בכל יום ויום בת קול‬ ‫וגרמו שיהיה ריחו נודף‪ ,‬ורמז לדבר‪:‬‬ ‫יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת‬ ‫בגלל ‘שמעק טאביק’‪...‬‬ ‫שד”ה ראשי תיבות ‘הכא דעיקר‬ ‫אוי להם לבריות מעלבונה של‬ ‫העובדא הבאה ידועה ומפורסמת‪ ,‬ויש לה כמה גירסאות‪ ,‬ואנו נספרו‬ ‫שבת’‪ .‬להורות שבזה תלוי אם‬ ‫תורה’‪ ,‬וכתב ה’תולדות’ (פרשת צו)‬ ‫כפי שקיבלנו אותו‪ :‬ערב יום הכיפורים‪ ,‬ר’ זלמן הגביר יושב בבית הכנסת‬ ‫ילכו הבנים בדרכי אבות ויתקיים‬ ‫לאחר שהשביע את נפשו בסעודת המפסקת‪ ,‬ושופך את לבו בתפילה זכה‪.‬‬ ‫בשם מרן הבעש”ט זי”ע שהבת‬ ‫בהם ‘ויתן ויחזור ויתן’‪ ,‬דור אחר‬ ‫פתאום ניגש אליו ר’ משה העני וביקש ממנו קצת טאביק‪ ,‬ר’ זלמן שלא‬ ‫קול יוצא והולך לכל אחד ואחד‬ ‫היה יכול להרגיש ברעבונו של ר’ משה‪ ,‬לא הצליח להבין‪ ,‬היאך אפשר‬ ‫דור‪ .‬ומביא הפסוק כמה ראיות‬ ‫ומעוררו לתשובה‪ ,‬ולכן יש לכל‬ ‫להיות עסוק בשעה רמה כזו בשמעק טאביק‪ ,‬לכן הראה לו פנים זעופות‬ ‫ליסוד זה‪‘ :‬מטל השמים‪ ,‬ומשמני‬ ‫אחד בכל יום הרהור תשובה‪ ,‬והנה‬ ‫בהראותו על המחזור ולא הסכים ליתן לו‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬ותירוש’‪ ,‬וכמו שדרשו חז”ל‬ ‫האדם שהוא טרוד במרוצת החיים‬ ‫באותה שנה נתהפך הגלגל על שניהם‪ ,‬ר’ משה העני הצליח בכמה‬ ‫במדרש (ילקוט שם)‪‘ :‬מטל השמים זה‬ ‫עסקים והפך להיות גביר אדיר‪ ,‬ולעומתו ר’ זלמן הגביר איבד את כל‬ ‫מקרא‪ ,‬ומשמני הארץ זה משנה‪,‬‬ ‫אינו נותן לב להבין וחושב שזהו‬ ‫הונו עד שהוצרך לחזר על הפתחים‪ ,‬בצר לו נסע ר’ זלמן אל הרה”ק‬ ‫סתם הרגשה של מרה שחורה‪ ,‬אך‬ ‫ורוב דגן זה תלמוד‪ ,‬ותירוש זה‬ ‫מבארדיטשוב זי”ע ושפך לפניו את מר לבו‪ ,‬איך באיזה חדשים הפך להיות‬ ‫המשכיל יבין שזהו קול ה’ שקורא‬ ‫מגביר אדיר לעני מרוד‪ ,‬הביט עליו הרה”ק מבארדיטשוב בעיניו הקדושות‬ ‫אגדה’‪ .‬דהיינו שתחילה מביא ראיה‬ ‫אליו להתעורר בתשובה ולהחזיק‬ ‫והזכיר לו את המעשה שאירע עמו ביום הכיפורים‪ ,‬ואמר לו‪‘ :‬כל זה בא‬ ‫מן המקרא דכתיב ‘לעשות את‬ ‫בתורה הקדושה‪.‬‬ ‫לך בגלל שסרבת להחיות את נפשו של העני‪ ,‬באותה שעה נגזר בשמים‬ ‫השבת לדורותם’‪ ,‬דמשמע שלפי‬ ‫שתתחלפו‪ ,‬ר’ משה העני יהפוך לעשיר ואתה תהפוך לעני במקומו’‪‘ ,‬אבוי‬ ‫אופן עשיית השבת כך יהיו הדורות‬ ‫והנה יש לומר‪ ,‬שבשבת קודש‬ ‫לי’ זעק ר’ זלמן‪‘ ,‬אכן שגיתי ולא נהגתי כראוי‪ ,‬אך מה אעשה עכשיו? וכי‬ ‫הבאים‪ ,‬ואחר כך מביא ראיה מן‬ ‫שהאדם נח ממרוצת החיים‪ ,‬ואור‬ ‫לעולם אשאר עני ונדכה?’‪‘ ,‬אכן’ השיב לו הרה”ק מבארדיטשוב ברחמים‪,‬‬ ‫‘גזירה הוא ואין מה לעשות‪ ,‬זולת עצה אחת יש לך‪ ,‬אם תוכל לגרום שר’‬ ‫המשנה‪ ,‬דהכא דעיקר שבת הוא‬ ‫קדושת השבת מאיר אל לבו‬ ‫תני אבות ותני תולדות‪ ,‬ומוסיף‬ ‫משה יתנהג עמך כפי שאתה נהגת עמו‪ ,‬דהיינו שתבקש ממנו טאביק‬ ‫ומזכך את דעתו‪ ,‬אז נקל לו יותר‬ ‫להריח והוא יסרב ליתן לך‪ ,‬אז תוכל להחזיר את הגלגל כמקדם’‪.‬‬ ‫ומביא ראיה מן האגדה‪ ,‬ממעשה‬ ‫לקלוט הבת קול‪ .‬ובזה יש לפרש‪:‬‬ ‫התחזק ר’ זלמן ונסע משם כשרוחו נחה במקצת‪ ,‬יש עצה וצריך למצוא‬ ‫של רבי יהושע בן חנניה והקיסר‪,‬‬ ‫‘הכא דעיקר שבת תני אבות ותני‬ ‫את ההזדמנות המתאימה‪ .‬ההזדמנות לא איחרה לבוא‪ :‬ר’ משה הגביר‬ ‫שאמר לו שהתבלין לגדל בנים‬ ‫תולדות’‪ ,‬דהיינו שבכח השבת‬ ‫החדש ערך שמחת נישואין לבנו וכל בני העיר ונכבדי הסביבה באו ליטול‬ ‫צדיקים שיהיה ריחם נודף הוא כל‬ ‫קודש מתקיים באדם מה ששנינו‬ ‫חלק בשמחתו‪ ,‬בעיצומו של הקבלת פנים בעת שהיה ר’ משה עסוק בעריכת‬ ‫המשמר את השבת‪.‬‬ ‫הקנינים ובקבלת האורחים ניגש אליו ר’ זלמן העני וביקש ממנו במפגיע‪:‬‬ ‫ב’אבות’ שבת קול יוצאת מהר‬ ‫‘הב לי בבקשה שמעק טאביק’‪ ,‬ר’ משה עצר מיד מכל עסקיו‪ ,‬הוציא מכיסו‬ ‫ובזה יש לפרש‪‘ :‬אם תשוב משבת‬ ‫חורב ומעוררו לתשובה‪ ,‬ובאופן‬ ‫את קופסת הטאביק והושיטה לעני במאור פנים‪ ,‬העני החמיץ פנים‪ ,‬נטל‬ ‫רגליך’‪ ,‬רגליך קאי על יוצאי חלציו‬ ‫שכתב ה’תולדות’‪ ,‬דהיינו שמרגיש‬ ‫הטאביק והסתלק משם‪ ,‬עברו כמה דקות‪ ,‬ר’ משה מלווה את בנו לחופה‪,‬‬ ‫של האדם‪ ,‬כדרך שאמרו ‘ברא‬ ‫ומבין שה’ יתברך קורא אליו ואינו‬ ‫לצידו הולכים המחותנים והרב ושאר נכבדים‪ ,‬כולם שרויים בהתרגשות‬ ‫עילאית‪ ,‬פתאום נדחף שוב העני מקודם וצווח לר’ משה‪‘ :‬הב לי עוד‬ ‫כרעא דאבוה’‪ ,‬ואמר שאם תכניס‬ ‫מניח לבת קול לחלוף כלעומת‬ ‫עבודה בשבת קודש בשביל ילדיך‪,‬‬ ‫טאביק בבקשה’‪ ,‬הכל נשתוממו מן החוצפה ורצו לסלקו משם ולהעמידו‬ ‫שבא‪.‬‬ ‫על מקומו‪ ,‬רק ר’ משה בעצמו לא איבד את עשתונותיו‪ ,‬בניחותא הושיט‬ ‫שגם הם יטעמו מנועם זיו השבת‬ ‫ובזה יש לפרש את פסוקי‬ ‫את ידו לכיסו והגיש לעני את קופסת הטאביק‪ ,‬פתאום פרץ העני בבכי‬ ‫ויתענגו בה לפי דרגתם‪ ,‬אזי ‘עשות‬ ‫ההפטרה‪‘ :‬שובה ישראל עד ה’‬ ‫מר‪‘ :‬וכי טאביק אני צריך?! את כספי אני צריך!’‪ ,‬הבין ר’ משה שדברים בגו‬ ‫חפציך ביום קדשי’‪ ,‬תזכה לצאת‬ ‫ולאחר החופה הזמין את העני לחדרו וביקש לשמוע במה דברים אמורים‪,‬‬ ‫אלוקיך כי כשלת בעווניך’‪ ,‬ואמר‬ ‫זכאי בדין בזכות זה שהם הולכים‬ ‫הציג ר’ זלמן את עצמו כגביר לשעבר והזכיר לו את המעשה שהיה עמם‬ ‫‘קחו עמכם דברים’‪ ,‬דהיינו את הקול‬ ‫ביום כיפור‪ ,‬והוסיף לספר לו מה שאמר לו הרה”ק מבארדיטשוב‪‘ ,‬כל כך‬ ‫בדרך הישר‪.‬‬ ‫דברים שאתם שומעים מהבת קול‬ ‫קויתי שתסרב ליתן טאביק לפחות פעם אחת‪ ,‬אך עכשיו אבדה תקותי‬ ‫היוצא וקורא אליכם‪ ,‬שזה יסייע‬ ‫לשוב עוד לימי עשרי’ בכה ר’ זלמן‪ ,‬ריחם עליו ר’ משה ולאחר החתונה‬ ‫קדושת השבת מסייעת‬ ‫בעדכם להתעורר ולשוב בתשובה‬ ‫ערך עמו חשבון מכל נכסיו והעניק לו חצי מרכושו‪ .‬ע”כ המעשה‪.‬‬ ‫לשמוע את הבת קול‬ ‫ואפשר שלכן התפשט המנהג בקרב תפוצות ישראל להריח טאביק ביום‬ ‫שלימה‪ .‬ולכן אומרים הפטרה‬ ‫עוד יש לומר בביאור דברי הגמרא‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לזכר אותו מעשה שאירע ביום הכיפורים‪ ,‬וכדי לזכור עד כמה‬ ‫זו בשבת קודש‪ ,‬כי בכח קדושת‬ ‫חמור הענין של בין אדם לחבירו שאין יום הכיפורים מכפר עד שירצה‬ ‫‘הכא דעיקר שבת תני אבות‬ ‫השבת זוכים להבין ולשמוע את‬ ‫את חבירו‪.‬‬ ‫ותני תולדות’‪ ,‬על פי מה דאיתא‬ ‫דברי הבת קול ולהתעורר בתשובה‪.‬‬ ‫בברייתא באבות (פ”ו מ”ב)‪‘ :‬אמר רבי‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫ה‬ ‫דפסה של‬ ‫חדש!!!‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫ספרים גם‬ ‫בכמות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ב‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬