ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
בה"י
פרשת האזינו
6:53 6:41 6:13 6:20 הדה"נ6:05 :
7:55 7:38 7:17 7:17 מוצ"ש7:16 :
8:19 8:09 7:54 7:53 ר"ת7:56 :
נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
6:48 6:38 6:11 6:18 הדה"נ6:03 : יום הכיפורים
7:50 7:35 7:14 7:15 מוציוה"כ7:13 :
תשפ"ז
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
8:15 8:06 7:51 7:50 ר"ת7:53 :
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו יַ ֲער ֹף ּכַ ָּמ ָטר לִ קְ חִ י
רזא דאחד ברוק_לין -ניו יורק
ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי
שיחות ודרשות
(דברים לב ,ב)
עיצומה של 'נעילה' ' -עורו נא, תזל כטל – שהמטר הזה יש בו עצבים לבריות ,כגון הולכי
התעוררו נא ,כי פנה יום' כן מעומק הלב .שיקרא 'אבי ,אבי' באמירה כנה ,ובכך
דרכים ומי שהיה בורו מלא יין
מקבל תשובת כל אחד יעורר רחמי השם יתברך שיעזרנו להגיע לדרגה זו. תפילת לב נשבר
דברים נפלאים כתב הרה"ק ה'אבני נזר' זצ"ל בתשובתו (אבן [ובזה פירש הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זצ"ל (שם) את דברי הקשה אחי וראש רבינו ראש הישיבה מגור שליט"א
העזר סוף סי' קכד) .מעשה נורא בשני יהודים שהתמנו להיות עדי הפסוק (ירמיהו ג ,ד) 'הלוא מעתה קראת לי אבי ,אלוף נעורי אתה' .שאף בדרך צחות ,הנה כאן ראינו שמי שהיה בורו מלא יין
קידושין ,ונודע כי היו מחללי שבת בפרהסיא רח"ל ,ושלחו כי עתה בלבד קראת לי אבי ,אך בכח קריאה זו לבוא לידי כך שיהא אף הוא ָע ֵצב ברדת המטר כהולכי דרכים ,ולמה לא
אליו שאלה האם לבטל את הקידושין ,שכן נעשו בעדים 'אלוף נעורי' .ואפשר להוסיף ולפרש בזה בדברי הנביא ישעיהו (סד, הוזכר אף הוא גבי תפילת כהן גדול .דאמרו בגמרא
פסולים .נענה ה'אבני נזר' כי אין לבטל את הקידושין ,שכן ו) שהתאונן על כך כי 'אין קורא בשמך ,מתעורר להחזיק בך' ,ואכן (יומא נג ):שכהן גדול ביום הכיפורים בעומדו בהיכל היה
מסתמא מאז שחיללו את השבת ועד שבאו להיות עדים מה כתיב בתריה (פס' ז)' :ועתה ה' אבינו אתה' ,שאפשר מעתה לקוראו מתפלל שלא תיכנס לפני הקב"ה תפילת עוברי דרכים
-עבר יום הכיפורים ובוודאי נכנסו לבית הכנסת ,התענו, 'אבי ,אבי' ,ולבוא למדרגה זו .ועוד ירמז בקרא (תהילים פט ,כז–כח)' :הוא על הגשמים בשעה שהציבור צריך להם ,ולפי הנ"ל
התפללו והתוודו על חטאתם .ואפילו אם היה הווידוי מן יקראני אבי אתה – ...אף אני בכור אתנהו']. יוקשה מפני מה לא התפלל גם כן שלא תיכנס לפניו
השפה ולחוץ ,בכל זאת הלא בפסוק נאמר (תהלים עח ,לו) 'ויפתוהו תפילת מי שהיה בורו מלא יין.
בפיהם ובלשונם יכזבו לו ,ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו
בבריתו ,והוא רחום יכפר עוון' וגו' ,ופירש רש"י 'ולבם לא ֶא ְר ֶאה ָמה ַא ֲח ִר ָיתם הוא מותיב לה והוא מפרק לה ,שבאמת כבר הקשו
רבים מה מצא הכהן הגדול מאחיו להתפלל דווקא
יהם נכון ,ואף על פי כן -והוא רחום להם ומכפר עוונם ְּכ ִפ ֶ
תמיד ולא השחיתם' .הרי שמעיד עליהם הכתוב ,כי גם אם ּכִ י דֹור ַּתהְ ּפֻ כֹת הֵ ָּמה (דברים לב ,כ) תפילה זו ביום המקודש בשנה במקום המקודש
בעולם .אכן ,ביארו בספרים (עי' ישא ברכה ח"ה עמ' קפח ,בשם
אמרו בלי כוונה טובה ,בכל זאת הקב"ה מכפר על עוונם,
וממילא עדותם מתקיימת. השפעת זכירת יום המיתה הרה"ק מקאזמיר) ,אין לך אומלל ועלוב כמו אותו הולך
ה'חתן סופר' זצ"ל (חתן סופר ,פתיחה – בניות ברמה ,ד"ה אראה ,דף מג). דרכים ,אשר מזה כמה נעדר מביתו ,מיטלטל בדרכים
וסיים שם ה'אבני נזר' ,כי אמנם לא היה מכשיר אותם בעצם כשצקלונו בידו ופתו הולכת ואוזלת ,ובעומדו בישימון
מפרש ,באופן הרגיל ,כאשר האדם מהרהר בסופו שקרב
מה שעבר עליהם יום הכיפורים להיות עדים כשרים ,אלא לא דרך לפתע מתחיל לרדת גשם זלעפות וכל
ובא ,בדרך כלל הדבר מעורר אותו לתשובה .אבל
שאם עיצומו של יום הכיפורים מכפר עליהם ,הרי שוודאי הדרכים משתבשות ומתמלאות בוץ .אדם שנמצא
לפעמים יש לך אדם שפל ומגושם ,שגם כאשר נזכר
היה להם הרהור תשובה ונעשו צדיקים .עד כאן תוכן דבריו.
בסופו ,אין הדבר מביאו אלא לידי יאוש והוא אומר בכזה שפל המצב ולבו שבור בקרבו ,יכולה תפילתו
והם דברים מופלגים שיש לנו לקחת ולהתעורר בהם ,כי לעצמו 'אכול ושתה כי מחר נמות' (ישעיה יב ,כג) .אדרבה, לבקוע רקיעים ,נגד כל טובת הכלל הספונים מעונגים
עיצומו של יום מוליד אצל כל אחד הרהור תשובה ,בכל מצב מחשבה אודות הקץ הקרב מביאתו לידי חטא והפקרות. בביתם .תפילה הגונה כזו שממעמקי הלב ,רק כהן
שהוא ,ורחום וחנון סולח לנו ומעורר אותנו לשוב אליו באמת. זהו שאמר 'אראה מה אחריתם' ,אראה מה ההתבוננות גדול ביום הכיפורים בעומדו לפני ולפנים יכול
כפי שאמר הנביא (ישעיהו מג ,כא) 'אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך ביום המיתה גורמת להם' ,כי דור תהפוכות המה' .דור לעמוד כנגדה בתפילה אחרת לטובת הציבור .לפי
למעני' ,והקב"ה פונה לכל אחד מישראל וכביכול אומר לו, ירוד ונמוך ,אשר אצלם מחשבה על אחריתם גורמת זה אתי שפיר ,שוודאי גם מי שבורו מלא יין עצב
בני יקירי' ,מחיתי כעב פשעך וכענן חטאתיך' (שם מד ,כב) ,ראה להם להיפוך .מי שאצלו אף העצה האחרונה של 'יזכיר הוא מהגשמים ,אבל אין צורך כלל להידרש להתפלל
נא כי עתה דומה הנך לתינוק שנולד ,ועל כן מבקש אני ממך לו יום המיתה' (עי' ברכות ה ).אינה מועילה לו ,אלא להפך, כנגדו .כי ודאי רבים הצריכים לגשמים עדיפים מאלו
'שובה אלי כי גאלתיך' .התעורר בתשובה שלמה ,התקרב מצבו קשה וחמור. היחידים היושבים על המנוחה ועל הנחלה ,בוצרים
לעבודתי ,שכן 'כי גאלתיך' -זכית לגאולה פרטית .ו'בכל עת בכרמים ובורותיהם מלאים יין .רק כשמדובר ב'לב
יהיו בגדיך לבנים' (קהלת ט ,ח) – הישאר זך ונקי כעטור ב'קיטל' נשבר ונדכה' ,אזי 'אלוקים ,לא תבזה' (עי' תהלים נא ,יט).
הצח ,בכל ימות השנה .ואם כולנו נתעורר בזה ,ודאי נזכה
מהרה לגאולה כללית ושלמה.
ּנֹותי ּבְ ַרק ַח ְרּבִ י וְ תֹאחֵ ז
ִאם ַׁש ִ
ויש לומר על דרך צחות ,שלכן בתפילת ערבית -מיד לאחר ּבְ ִמ ְׁשּפָ ט יָ ִדי ָא ִׁשיב ָנָקם לְ צָ ָרי (דברים לב ,ז) ְׁש ַאל ָאבִ יָך וְ יַ ּגֵ ְדָך
ׁשּלֵ ם (דברים לב ,מא)נְאי ֲא ַ
וְ לִ ְמ ַׂש ַ
תפילת נעילה ואחר חתימת יום הקדוש וכפרתו ומחילתו,
עומדים וזועקים 'והוא רחום יכפר עוון' וגו' ,והלא זה עתה אב בהשאלה
התכפרו כל עוונותינו .ולדברי ה'אבני נזר' יש לומר כי רמז מסופר (עי' דברי יחזקאל [שינאווא] ,מטות; ועי' ויקהל שלמה [פיעטרקוב תרס"ט] ,פר'
יש כאן ,כי ודאי התכפרו כל העוונות ,אף אם חלילה היינו
העברת הפורענות על משנאי ישראל וארא ,דף טו ;:שיחות חיים [פיעטרקוב תרע"ד] ,דף ז ):על הרה"ק רבי אלעזר
בבחינת 'ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ,ולבם לא נכון יש שביארו (עי' תפארת איש לשבת שובה) כי בכל השנה כולה בנו של ה'נועם אלימלך' מליז'נסק זצ"ל ששמע מאביו
עמו' ,שהרי אף על פי כן 'והוא רחום יכפר עוון' .אבל על כל עתים שנוהג הקב"ה במדת הדין ומשנן ברק חרבו כי סגולה ליראת שמים להכיר את הרה"ק רבי פנחס
פנים ,אם נתכפרו חטאינו וסר עווננו ,אזי לכל הפחות מעתה להיפרע ממי שאינם מתנהגים כהוגן .אולם 'ותאחז מקאריץ .מיד יצא ושם לדרך פעמיו לשבות בקאריץ.
ואילך יתעורר הרהור תשובה אמיתי בלבנו ,לשוב אליו לשמור במשפט' ,בימי המשפט ,יש גם 'ידי' הפשוטה לקבל תוך שישב אצלו בעריכת השולחן בסעודה שלישית,
חוקיו ולעשות רצונו באמת. שבים .כיון שכך ,מה הוא עושה ,אחרי שכבר הוצאה קרא ונאנח הרה"ק רבי אלעזר בהמייה מעומק הלב:
החרב .לזה אמר 'אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם', 'אוי ,טאטע' .נפנה אליו הרבי וקרא אליו בלישנא
הזדמנות אחת בשנה הרי הוא מעביר את הפורענות על צרי ישראל לשלם דגמרא (עי' חולין יא' ):ודילמא לאו אביו הוא' .כי איך יכול
הגאון רבי מנחם צבי טאקסין זצ"ל בעל 'עטרת חכמים' היה להם כל נקמתם הראויה להם ,ובני ישראל ניצולים מן האדם להכריז שבא לדרגה שחי וחש כי הקב"ה אביו.
מגיד מישרים דקמניץ .שנה אחת קודם נעילה נשא דברי הדין (עי' מכילתא שירה ,ד). חדרו הדברים לעומק לבבו ,ושתק .כאשר חזר אצל
כיבושין לעורר את העם לתשובה .וישא משלו ויאמר ,מעשה על משקל זה המליצו צדיקים (עי' אמרי יהודה ,נצבים ,ד"ה ונתן, אביו ה'נועם אלימלך' ,שח לו כל המעשה .אמר לו
בעני אחד בן טובים שהיה זקוק עד מאוד לממון כדי להחיות בשם מהר"ש מבעלזא) מה שאומרים בווידוי ליום הכיפורים 'ועל אביו ,היה לך להשיב הרי כתיב 'שאל אביך ויגדך'.
את נפשו ונפשות אנשי ביתו .יום אחד שמע כי בעיר רחוקה חטאים שאנו חייבים שגם אם עדיין
מתגורר גביר אחד בעל לב טוב אשר כל הדופק על פתחו – עליהם חטאת'. אינך מרגיש שהוא
מקבל סכום נכבד שיש בו סיפק לחיות שנה תמימה ,ברם
אם חלילה מצאת ברכת מזל טוב אביך ,אבל יש
הוא מקבל קהל רק ביום מסוים בשנה ,בשעה אחת מן היום, לידידנו הרה"ח ר' אברהם מרדכי טאומן שליט"א
בנו חטא ,ראה העורך הראשי של מכון ׳אור חדש׳ ,המנווט בשקידה ובחכמה את מערכת המכון ,ברוב כשרון ודעת בחינה של 'שאל
ובאותה העת -כל הפושט יד נותנים לו.
והבט מה מצבם ולאביו ידידנו החשוב הרה"ח ר' ישראל אנשל טאומן שליט"א אביך' ,כי ניתן
ויצא העני לדרכו אל הגביר הלזה .אכן כיון שלא היה בידו לרגל שמחת הבר־מצוה לבנו-נכדו הבה"ח חנוך העניך הי"ו
של הגויים אומות יזכו לרוב נחת ממנו ומכל יוצ"ח ,לראותם גדלים לתורה ולחופה ולמעש"ט ,מתוך שמחה והצלחה ,שפע רב וס"ד ,ולגמח"ט 'לשאול' ו'ללוות'
כסף להוצאות הדרך ,היה מבקש טובות מעוברי אורח שיקחו העולם ,והשת מאחלים :ישראל מוזסון ,רבני המכון וצוות העורכים של מכון 'אור חדש' אב על ידי שיגיד
ולתמכו להלך בצדקו ,אך עתה שנעשה מנהיג ישראל לה הקב"ה שיחזירנה בתחילת שמו של צדיק (בר"ר מז ,א). עליהם חטאת' .עליהם כרת וערירי'' ,עליהם ארבע
כבר אינו צריך לכך ,שהרי 'המזכה את הרבים אין ועתה בואו חשבון .אימתי ניטלה האות משרי ,בהיותה מיתות בית דין ,סקילה ,שריפה ,הרג וחנק'.
חטא בא על ידו' (אבות ה ,יח) ,על כן חזר שמו כבתחילה בת פ"ט ,שהרי מאורע זה היה שנה קודם ללידת
'הושע בן נון'. יצחק .וכל שנות חיי שרה היו קכ"ז ,נמצא שהחסירו
את האות משמה למשך ל"ח שנים ,מעת היותה בת
פ"ט ועד היותה בת קכ"ז .ואימתי קיבל יהושע את
(דברים לב ,מד) הֹוׁש ַע ּבִ ן נּון
הּוא וְ ֵ
ּכִ י ִמּנֶגֶ ד ִּת ְר ֶאה ֶאת הָ ָא ֶרץ תוספת האות י' ,בפרשת שילוח המרגלים בשנה השניה פג תוקף האות י'
ליציאת מצרים ,וכעת עברו עליו מאז ל"ח שנים ,הרי
ׁש ָּמה ֹלא ָתבֹוא (דברים לב ,נב) וְ ָ שכבר פג תוקף טענתה של אות זו ,לכן חזר להיקרא ביאור נפלא איתא מרבי אריה יהודה ליב סירקיש
בשמו 'הושע' כבתחילה. זצ"ל [נין הב"ח] (לוית חן ,כאן) ,בטעם הדבר שכאן חזר לקרוא
להישמר מארציות ליהושע בן נון בשמו הראשון 'הושע' שהיה לו טרם
דרש המגיד מזאלאזיץ זצ"ל [תלמיד המגיד מזלוטשוב הוסיף לו משה רבו אות אחת על שמו .לפי שאת האות
זצ"ל] (ברית אברם)' ,כי מנגד תראה את הארץ' ,מי שרואה
כבר אינה נצרכת י' שנתן לו משה רבינו לקח משמה של שרה ,שבתחילה
את הארציות כמנגדת לו' ,ושמה לא תבוא' הרי הוא וה'כתב סופר' ביאר ,כי לא נוספה לו אות זו אלא נקראה 'שרי' ,ושינה ה' את שמה ל'שרה' ,ואז באה האות
ניצול שלא ליפול לתוכה. על שם הבקשה 'י-ה יושיעך מעצת מרגלים' ,לסעדו י' בטענה למה נטלוה משמה של אותה צדקת והבטיח
רזא דאחד -המשך מעמוד א
קורא ומעורר ,כי תכף בעוד שעה קלה 'דודי חמק עבר .ביקשתיהו אותו על העגלה ,וכך היה עובר ומתקדם מעיירה לעיירה ומכפר
ולא מצאתיהו ,קראתיו ולא ענני' (עי' שה"ש ה ,ו) .ומי אכזר כי לא יעירנו, לכפר ,עד שהגיע סמוך לביתו של הגביר באותו היום המסוים .לאחר
לבקש בעד הנפש בשעה גדולה ונפלאה זו. כל המסע הארוך ,היה העני עייף ויגע מאוד מטרחת הדרך ,וביקש מיהודי אחד מאנשי
המקום שיואיל להכניסו לביתו שיוכל לנוח שם מעט מעמל הדרך ,בטרם תבוא השעה
לבקש בעד הגאולה המיוחלת ,בה יבוא אל הגביר .ויעתר אליו היהודי ,ויכניסהו אל ביתו ,וישכב ההלך ויישן.
וכבר אמרו צדיקים כי הזמן הזה מסוגל ביותר ,לא רק עבור בקשות פרטיות ,אלא
כאשר קרב המועד ,ניגש בעל הבית אל העני וניסה להעירו כפי שהתבקש על ידו.
להתחנן ולבקש על הגאולה השלמה ,על ישועת הכלל שנזכה לצאת מצרת הגלות המרה
רבי יהודי ,זעק המארח ,הנה באה שעתך ,שעת גאולתך .הנה ,השעה אליה כה ייחלת,
שבה שם שמים מחולל .וכפי שכתב הרה"ק ה'ישמח משה' זצ"ל (ליו"כ ,מאמר קודם נעילה) כי עיקר
באה .אבל העני היה עייף כהוגן ,ודחאו שיניחנו לישון עוד זמן מה .המתין המארח מעט,
צעקתנו צריך להיות על כבוד שמו ,והביא בשם הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל
והנה כבר החלה השעה הגורלית .פנה וקרא בקול לאביון הנרדם ,להקיצו מתרדמתו.
לפרש את הפסוק (תהלים קב ,א) 'תפילה לעני כי יעטוף' ,מלשון איחור ,כמו 'ובהעטיף הצאן'
אולם העני בשלו ,מתחנן שיתן לו עוד מעט לישון ,כי עייף הוא עד מאוד .משחלפו
(בראשית ל ,מב) ,והיינו שכל התפילה הוא על כך שה'עני' הוא משיח צדקנו שעליו נאמר (זכריה
להם הרגעים היקרים בזה אחר זה ,ובעל הבית הבין כי כעת ההזדמנות האחרונה לקום
ט ,ט) 'עני ורוכב על חמור'' ,כי יעטוף' -יאחר מועדו וזמנו לבוא .והביא שם רמז שמצא
ולרוץ אל העשיר ,כי תכף כלה המועד שבו דלתו של הגביר פתוחה לכל ,ניגש אל העני
לדבריו כי בתפלת נעילה ראוי להיות דייקא על איחור ביאת ה'עני' הזה כי 'נעילה'
וטלטלו כהוגן ,כשהוא זועק אליו ,ריקא ,הלא אם לא תלך עכשיו לבקש מעות לקיומך -
אותיות 'להעני' ,והבן.
לא יהיה לך במה להחיות עצמך כל השנה .ואיך תתפתה כעת 'להרוויח' כמה דקות של
ויש כאן בדבריו רמז גם למשל שאמרנו לעיל' ,להעני' ההולך ממקום למקום לבקש שינה ,כאשר פרנסתך ופרנסת אנשי ביתך תלויות לך מנגד...
על נפשו והוא מאחר ונרדם ואינו מתפלל כראוי ,ועלינו להתעורר מתרדמת הזמן ולבקש בעל הבית 'אכזרי' זה ,הגוזל את שינתו של ההלך העני – אין רחמן כמוהו .ואדרבה,
על נפשנו בכל כוחנו מאת אבינו מלכנו החותך חיים לכל חי. אילו היה בעל הבית 'מרחם' על העני ומניחנו בתרדמתו ,הלא אטום לב הוא ,ואין לך
'נר למשיחי' – ניצוץ התשובה רשעות גדולה מזו .וגרוע מכך ,בעל הבית רע מעללים אשר במקום להקיץ את העני,
מגיף את התריסים ומחשיך החדר ,למען ישקע ההלך עוד בתרדמתו .כמה אכזר הוא
יתכן להעמיס רמז נוסף על ענין זה ,כי 'נעילה' היא נוטריקון 'עריכת נר לבן ישי
איש זה ,אשר גודע באחת את כל ייחולו של האביון לכל השנה כולה.
המשיח' ,כפי שאומרים בתפילות הימים הנוראים והוא על פי מה שאמר דוד (תהלים קלב,
יז) 'ערכתי נר למשיחי' .ולכאורה מדוע צריך לערוך ולהכין נר למלך המשיח .אלא 'נר' מה לך נרדם?!
מרמז לבעל תשובה המאיר בכל העולמות ,וכפי שמצאנו בדברי חז"ל (שבת נו :וברש"י שם) על והנמשל מובן מאליו .דרך ארוכה ומפותלת עושים אנחנו עד לרגעי השיא של 'נעילה'.
'נתן דצוציתא' וכן על מר עוקבא שהיה בעל תשובה ודלק על ראשו נר מן השמים (סנהדרין מאז ראשית ימי אב ,ובהמשך בחודש אלול ובימי הסליחות ,בימי ראש השנה ובימים
לא :וברש"י שם) .ונראה לומר ,כי לא רק מי שהוא במדרגה רמה ,אלא כל איש ישראל ששב שבין כסה לעשור ,וביום הכיפורים עצמו מאז 'כל נדרי' ועד לשעת נעילת השערים.
בתשובה על מעשיו ,מתגבר מעט על יצרו הרע ,ומוותר אפילו קצת מהרגילות שלו למען עשינו את הדרך הארוכה ,והנה אנחנו עומדים בזמן המסוגל ,בשעה הנדירה אשר בה
שמו יתברך -זוכה להדליק נר קטן על ראשו ,נר חיים (עי' של"ה הק' מסכת תענית פרק תורה אור אות קיז). 'אתה נותן יד לפושעים' – הקב"ה פושט את ידו אלינו להוציאנו לגמרי ממצבנו העגום.
וזה הביאור ברמז האמור ש'נעילה' נוטריקון 'עריכת נר לבן ישי המשיח' .כי מלך המשיח פותחים את הארון ,ושערי שמים ,שערי רחמים ורצון ,פתוחים לרווחה כפתחו של
יושב ומצטער וממתין לראות מתי יבוא הנר הזה ,מתי יתעוררו בני ישראל בתשובה אולם .אין ערוך ואין חקר לשעה נעלית ומרוממת זו של 'נעילה' אשר עצם הזכרת שמה
שלמה ויידלק נר על ראשם לקיים 'ערכתי נר למשיחי' ,ותבער כל הגולה כולה כמדורת מעלה רטט וזיע .וכשמה כן היא – השעה האחרונה טרם נעילת שערים.
אש של קדושה ותשובה .והנרות הללו קודש הם והם גורמים שכבר לא יעטוף העני ולא כמה נואל האיש אשר בהגיע תפילת נעילה ,לבבו ישן בקרבו ואינו מתעורר לצעוק אל ה'
יתמהמה אלא מהרה יבוא ויאיר כאור יום חשכת לילה. בתפילות ובתחנונים מעומק הלב' ,וחתמנו בספר החיים' כדי שיזכה לשנה טובה ומתוקה,
לחיים טובים ברוחניות ובגשמיות ,לשנת ברכה וישועה ,לישועת הפרט וישועת הכלל,
'תקיעה' -קביעות של קיימא ולביאת המשיח והגאולה השלמה ברחמים גדולים .הלא עכשיו היא עת הפרנסה לשנה
לכן תוקעים תקיעה גדולה בסיום תפילת נעילה ,ורמז עצום ורב יש כאן .כפי שכתב הבאה כולה ,שעת הכושר הקובעת את צורת השנה כולה ,מהחל ועד גמירא ,ברוחניות
הרה"ק רבי אליהו לערמאן זצ"ל בספרו 'אזור אליהו' (ליוכ"פ) כי הגם שיש לתקיעת השופר ובגשמיות ,בבריאות ובפרנסה ,ביישוב הדעת ובהשגה אלוקית ,ומה לך נרדם.
בעת נעילה סודות נעלמים ,בכל זאת יש בה טעם בדרך הפשט ,כי לשון 'תקיעה' היא
מלשון קביעות בחזקה ,כמאמר הפסוק (ישעיהו כב ,כג) 'ותקעתיו יתד במקום נאמן' ,היינו דבר כמה אכזר איפוא הוא היצר הרע ,הנותן לאדם לישון דייקא בשעה זו ועושה כל טצדקי,
שהוא נתקע בחוזק שלא יזוז משם. מחשיך ומגיף את התריסים ,מרדים אותו ומגביר את עייפותו ,כדי שהאדם יישן ולא ירגיש.
ואמנם אין היצר משטין ביום הכיפורים (במ"ר יח ,כא; ועי' נדרים לב :וברש"י ור"ן שם) ,אך כבר הרגיל את
ובא ללמד אותנו כי ביום הכיפורים כל אחד שב בתשובה ולבבו נוטה אחר דבר הקב"ה
האדם מבעוד מועד ,במהלך כל השנה כולה ,לשקוע בתרדמתו ובאטימות לבו ,עד שביום
ובפרט בעת נעילה בשעה שאומרים 'שמע ישראל' וכולם מקבלים עליהם עול מלכות
הכיפורים ,ישן האדם מעצמו מכח השפעת סמי ההרדמה של היצר.
שמים במסירות נפש .אך לא די בכך ,אלא תוקעים תקיעה כדי להזכיר לנו שיישאר
זאת בלבנו תמיד בבחינת 'ותקעתיו יתד במקום נאמן'. 'קום קרא אל א-לוהיך'
והדבר מדוקדק שפיר בלשונו הזהב של ה'ארחות חיים' (סימן מח) כי במוצאי יום כיפור והפסוק זועק לנו את זעקת רב החובל על יונה ,הנקראת במנחה ,כהקדמה ל'נעילה'
'תוקעים יתד ראשונה בסוכה' .והוא כדברינו ,להמשיך לכל ימות השנה את הקבלות (יונה א ,ו) 'מה לך נרדם ,קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד'.
הטובות שקיבלנו על עצמנו ביום הכיפורים ,שיהיו תקועות בחוזק בהמשך הימים ,בחג וכבר בשחרית יוצאת הזעקה ('ובכן ואתה כרחום') 'היום יכתב בספר הזכרונות החיים והמוות',
הסוכות ומכאן ואילך לכל השנה .והעיקר שתהא לנו אפילו קבלה קטנה ,אבל קבלה ואם כן איך אתה יכול לשקוע בתרדמתך ובתמהון לבך' .אנא כנה ,עורי נא ,התעוררי
נאמנה וקבועה ,שתהא תקועה בלבנו כיתד שלא ימוט ,בבחינת נר שיאיר לו בכל השנה נא ,עמדי נא ,התייצבי נא ,קומי נא ,חלי נא ,בעד הנפש חני נא ,פני דר עליון' .עורי
לקבל עול מלכות שמים באמת ובתמים ,ובזכות ההתעוררות והתפילה נזכה שתקובל עורי מהרה ,שלא להחמיץ את השעה הנעלית .והלא לימדונו חז"ל (ר"ה יח ;.יבמות קה .עה"פ ישעיהו
תשובתנו ונחתם לחיים טובים ,ועם נר זה נלך לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו, נה ,ו) 'דרשו ה' בהמצאו ,קראוהו בהיותו קרוב' ' -אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום
(מעובד מתך דרשה קודם תפילת נעילה -יום הכיפורים תשפ"ד) אכי"ר . הכיפורים' .והנה כעת ברגעים האחרונים של 'המצאו' ו'היותו קרוב'' ,קול דודי דופק',
ב
ניצוץ אחד
וְ ֹלא ֵא ַירע ֶק ִרי לְ כֹהֵ ן ּגָ דֹול יו+ם הכיפורי+ם ּכִ י ַא ָּתה סָ לְ ָחן לְ יִ ְׂש ָר ֵאל ָּומ ֳחלָ ן
ּפּורים (כא). ּבְ יֹום הַ ּכִ ִ לְ ִׁשבְ ֵטי יְ ׁשּורּון ּבְ כָ ל ּדֹור וָ דֹור
ֲע ֵׂשה לְ ַמ ַען ֻעּזְָךֲ ,ע ֵׂשה לְ ַמ ַען ּפְ ֵא ָרְך, (ברכת קדושת היום)
לא בדרך אגב
ׂשה לְ ַמ ַען צִ ְד ָק ָתְך (סליחות) ֲע ֵ
אמר המגיד מקוז'ניץ זצ"ל כי לאו רבותא היא ,שכן 'סלחן' ולא 'סולח'
איך יארע מכשול חמור כזה לאדם הקדוש והנעלה
ביום הקדוש והנעלה .אלא שהוא מלשון 'אם תלכו עמי תפילין על הארץ מהו 'סלחן' ו'מחלן' ,ולמה לא אמר בלשון הרגילה
'כי אתה סולח לישראל ומוחל לשבטי ישורון'.
קרי' (ויקרא כו ,כא) ,שפירשו בו רבותינו שהוא לשון עראי 'עוז' היינו תפילין ,שכן 'בזרוע עוזו' (ישעיהו סב ,ח) – אלו
ומקרה (עי' רש"י שם ,ועי' רש"י במדבר כג ,ד) .והכוונה שהכהן הגדול תפילין (ברכות ו ,).לפי שהתפילין הן על הזרוע שביד (ועי' אלא ,פירש הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל (תכלת
לא עשה את העבודה בקרירות ובאקראיות ,אלא עם משך חכמה שמות יג ,ט) ,וכן פאר היינו תפילין ,שנאמר (יחזקאל מרדכי למהרש"ם מברעז'אן ,בא אות יב) כי בדווקא הוא כן .והוא על
כל המחשבה הרצויה ובהתלהבות יוקדת. כד ,יז) 'פארך חבוש עליך' (ברכות יא ;.טז ;:סוכה כה ;.ועוד) ,והיינו פי דברי הגמרא (ב"מ לג ).שדרשו לגבי פריקה וטעינה,
כמה נאים ומאירים הדברים על פי רעיון שאמר במקום תפילין שבראש (עי' ב"ב ס ;:ועי' פס"ז שמות יג ,ט) .עמד בהא דכתיב 'רובץ' (שמות כג ,ה) – 'ולא רבצן' ,שאין החיוב
אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל על מאמר התנא (יומא פה): והמליץ הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל (עי' אלא אם החמור רובץ באופן אקראי ,אבל לא אם רגיל
'האומר אחטא ויום הכיפורים מכפר ,אין יום הכיפורים תולדות אדם [יוזופוב תרל"ה] ,סוף הספר עמ' :)247רבונו של עולם ,עשה בכך תדיר .לכך אמרינן הכא בדווקא 'סלחן' ו'מחלן',
מכפר' .היינו ,שאם בזמן החטא סמך על כפרת יום למען פארך! הלא אף מי שאינו צדיק מופלג ,אלא כי הקב"ה הוא סולח ומוחל תדיר ,אף לאלו שנפלו
הכיפורים ,לא יתכפר לו .וקאמר עלה בגמרא (פז' ).לימא סתם יהודי פשוט קל שבקלים ,אם אירע חלילה ונפלו בחטא וכבר שבו בתשובה בעבר ושוב נכשלו ושבים
מתניתין דלא כרבי' ,כי רבי סובר שיום הכיפורים מכפר התפילין בשגגה על הארץ ,מיד הוא ממהר ,מרים עתה בתשובהחוטאים השונים בחטאם שנה אחר שנה,
אף בלא תשובה ,ולפי שיטתו הרי אף לאותו 'אומר אותן ומנשקן בחרדת קודש ,ותכף מקרבן לחיקו לכולם הוא מכפר 'ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה'.
אחטא' צריך להתכפר ,כי מה גרע בכך שסמך על לשומרן מכל משמר ,ואף יוסיף ויתענה או יתן צדקה
יום הכיפורים ,והלא ממילא מכפר הוא לכולם .ומשני הרבה על המאורע המצער שקרה .ואילו אתה ,רבונו
שם בגמרא' ,אגב שאני' .ופירש רש"י :מאחר שעליו
הוא סומך לחטוא – אינו מכפר .כי גם לרבי הסובר
של עולם ,ראה זה כמה האריכה הגלות ,ותפילין שלך,
דכתיב בהו (שמואל ב' ז ,כג) 'ומי כעמך ישראל גוי אחד
(וידוי) ַעל חֵ ְטא ֶׁשחָ ָטאנּו לְ פָ נֶיָך ּבְ יֵ צֶ ר הָ ָרע
שיום הכיפורים מכפר אף ללא תשובה ,אבל לא כאשר בארץ' (ברכות ו ,).מתגלגלות בביזיון בחוצות ומוטלות
הוא חוטא על גב כפרת יום הכיפורים ,היינו שחוטא זרוקות כדומן על פני האדמה במקום רפש וסואבהוטיט עבירות של 'לשם שמים'
בהסתמך על יום הכיפורים .עבור איש זה ,לא יכפר היון ,ואיך זה ברוב צדקתך תחשה ותשתוק זמן רב הקשו בזה ,מהו 'על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע',
יום הכיפורים. כל כך[ .ויש שהביאו בדומה לזה מהרה"ק מלנצהוט (עי' הגש"פ וכי עד כהכל שאר העוונות שאנו מזכירים ב'על חטא'
תפארת בנים ד"ה א"י עבדים ,יא ,).והרה"ק ממונקאטש (שערי יששכר ,תשרי ,ישע לא היו כל אלו האינם עבירות בעל ידי יצר הרע.
ואדאמו"ר זצ"ל מצא רמז נוקב בתירוץ הגמרא .כי
רב אות מ) הביאו בשם צדיקים סתם ,ויש שהביאוהו בשם הרה"ק
'לשאינם שבים' ,היינו אלו שאינם שבים כדבעי .שאינם אכן ,יש שביארו (עי' חסידים מספרים ,ח"ג אות תמט ,בשם התפארת
מברדיטשוב (עי' דור דעה – ת"ק–תר"כ ,בערכו ,אות ה)].
באים ליום הכיפורים במחשבה הנכונה ובהכנת הלב שלמה) כי באמת מדוקדק הוא .שרוב עוונותיו של אדם,
כפי הנדרש .ובכל זאת מכפר הוא גם לאותם אלו. כסבור הוא שאין זו אלא מצוה .יצרו מפתהו לומר
ובנוסח אחר אמרו משמיה דהסניגור הגדול הרה"ק
אבל 'אגב שאני' .מי שבא אליו באופן של 'אגב' ,כמי כי מעשה טוב הוא וכך ראוי לנהוג .רק מעט מזעיר
רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל (עי' רביד הזהב להגה"ק מיאשיצינא
שבא מהצד ,שאינו חווה ומרגיש מאומה ,ואין מאמין מכיר הוא בכך שאכן עבירה זו שאין עליה כל הצדקה.
[לבוב תר"ל] ,סוף ח"א ,לקוטים ד"ה כי תשא ,פא ;.גרסא דינקתא [סיגט תר"ס] ,בחקותי ג ד"ה
ומתחבר כלל למה שעובר עליו ,לאדם זה לא יעזור כנגד עבירות אלו אומר 'על חטא שחטאנו לפניך ביצר
א"י בהקדם) ,שכה אמר לפני יושב מרומים :מרא דכולא
עיצומו של יום כלל. הרע' .והוא על דרך שדרש ה'פנים יפות' (כי תבוא ד"ה והיית
עלמא! מוכרח אתה למחול את עוונותיהם של ישראל.
הוא אשר דיבר המגיד מקוז'ניץ ,שלא אירע קרי לכהן כי אם לאו ,אלך ואגלה לכל שהתפילין שלך פסולות ממשש) לקרא (עזרא ט ,ו) 'אשמתנו גדלה עד לשמים' ,דהכי
גדול ,אלא תמיד הגיע ליום הכיפורים כשהוא מכוון הן חלילה .שכן איך ייכתב בהן על ישראל 'גוי אחד קאמר ,אחר שאשמתנו הפכה 'עד לשמים' ,וכביכול
לקדושת היום ולעבודת הקודש כדת כראוי וכנכון. בארץ' ועודם שרויים בחטאיהם .על כן כל תשא עוון לא נעשה המעשה אלא 'לשם שמים' ,ודאי מה גדולה
וקח טוב[ .ויש שהביאוהו משם הרה"ק הרבי ר' זושא זצ"ל (עי' היא אשמתנו.
אמרי צדיקים [זיטומיר תרס"א] ,יד ):או מהרה"ק מרוזין זצ"ל (עי' באר שלמה ,מערכת
ּבְ כָ ל יֹום הָ יְ ָתה ַּד ָּקה הת' אות ב; ועי' רביד הזהב וגרסא דינקתא שם)].
וְ הַ ּיֹום ַּד ָּקה ִמן הַ ַּד ָּקה (מג): זהו 'עשה למען עוזך ,עשה למען פארך ,עשה למען
(סליחות) ַמ ֲעבִ יר ִראׁשֹון ִראׁשֹון
צדקתך' .עשה למען תפיליך ,של יד ושל ראש ,ולא
להתחרט גם על חטאים קלים נעשות כזכויות
חלילה יהאו בתפיליך איזה פסול או פגם ,שלא כצדקתך
כתב ה'כלי יקר' בספרו 'עוללות אפרים' (ח"ב ,מאמר רמט) אשר ודאי תחוש לשלמות התפילין ולכבודן (ועי' מחזור מכל מהו 'מעביר ראשון ראשון' .יכול היה לומר 'מוחל'
בטעם איסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים ,שהוא כדי השנה [זולצבך תקנ"ד] ,עמ' רסב; סידור אור לישרים [זיטומיר תרכ"ד] ,עמ' רפט). או 'מכלה' ראשון ראשון.
שיורגשו כך גם האבנים הקטנות בשעה שילכו עליהן. ביאר הרה"ק בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זצ"ל
ובזה יתן האדם לב להרגיש גם בחטאים הקטנים שהוא (תורת אבות ,עמ' רמח) כי באמת אין העוון נמחה לגמרי ,אלא
דש בעקביו.
על פי דבריו רמז בזה ה'אמרי אמת' ,שלכך היה מחזיר
יֹוד ַע ַמ ֲח ָׁשבֹות ּבְ יֹום ִּדיןלְ ֵ הקב"ה מעבירו ושומרו לפניו .שכן אם לבסוף עשה
האדם תשובה מאהבה ,שזדונות נעשות לו כזכויות,
הקטורת למכתשת בערב יום הכיפורים ,שתהא דקה לְ כֹובֵ ׁש ּכַ ֲעסֹו ּבַ ִּדין (פיוט לא-ל עורך דין) (יומא פו ,):חוזר הקב"ה וסופרן לזכות.
מן הדקה (עי' כריתות ו ;:ירושלמי יומא פ"ד ה"ה) ,לרמז כי בערב יום
הכיפורים על האדם לשוב אף מחטאים קלים הנחשבים
ולבם לא נכון עמו
כדקה מן הדקה.
אמר בזה ה'ישמח ישראל' זצ"ל (ר"ה אות י) ,להודיע
נַחנּו ַמּפִ ילִ ים
ּכִ י ֹלא ַעל צִ ְד ָק ֵתנּו ֲא ְ
כמה ארך אפים לפניו .אחר שהקב"ה 'יודע מחשבות ַּת ֲחנּונֵ ינּו לְ פָ נֶיָך (סליחות)
ׁשֹותה
לֹומר לְ ָך ּכָ ל הָ אֹוכֵ ל וְ ֶ ַ ביום דין' ,שפיר צריכים אנו 'לכובש כעסו בדין' .שאף
ּבִ ְת ִׁש ִיעיַ ,מ ֲעלֶ ה ָעלָ יו הַ ּכָ תּוב ּכְ ִאיּלּו בשעה שעומד אדם בימי הדין ושפתיו בבקשת רחמים על מה מבקשים
ותחנונים לזכות לכפרה ,עם כל זה אין פיו ולבו שוים,
היה המגיד מדובנא זצ"ל (אהל יעקב ,וילך ד"ה ודבר) עומד
ירי (פא):
הִ ְת ַעּנָה ְּת ִׁש ִיעי וַ ֲע ִׂש ִ ומחשבתו בל עמו כלל.
ומוכיח בשער' :לא על צדקותינו אנחנו מפילים
וכמו שאמר בזה ב'תורת חובות הלבבות' (יחוד המעשה תחנונינו לפניך' ...הכל בוכים ,ומבקשים ומתחננים.
אכילת תשיעי כשני ימי תענית ה)' :ואפשר שיבקש כפרת המקום בלשונו ,והוא רץ ,אך על מה בקשתם ,לעוד מעט חיי שעה והרווחה
ב'שפת אמת' עמד על לישנא דגמרא ,למה אמרו במחשבתו ובמצפונו להמרותו .ועל זה אמר אחד גשמית .לא על צדקותינו – לא על אוצר של יראת
'כאילו התענה תשיעי ועשירי' ,והרי עשירי אינו 'כאילו', החסידים :בקשת כפרתנו זו צריכה לבקשת כפרה'. שמים .את מחסור גופנו חשים אנו היטב ,ומבקשים
שהרי עשירי הוא בתענית ממש .ויותר היה נכון לכאורה ואף על פי כן כמה רחמים לפני המקום ,שאף במצב למלא כל צרכינו .אך על הנשמה הטהורה ,אין מי
לומר 'כאילו התענה תשיעי'. כזה 'כובש כעסו בדין'. שם על לב.
ג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו ולאחר מכן תגיע אלי ,כך תנהג דבר יום ביומו .וציוה על בנו אלא ,מבאר ה'שפת אמת' ,באה התורה ללמדנו כי אכילת
פלעטבוש -ניו יורק
רבי אלעזר שיאכילהו פטומות ,שיאכל כהוגן לבריאות גופו ערב יום הכיפורים נחשבת כתענית תשיעי ועשירי .ותענית
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו שלא יחלש .אמנם אחר גמרו סעודתו ,היה נכנס לחדרו של יום הכיפורים עצמה ,היא בנוסף לתעניות אלו .ומהאי טעמא
לייקווד – ניו ג'רזי
הרבי ,שישב ושוחח עמו באלוקות ,ואחר כך אמר יחד אתו יובן מאי שייכות איכא לוידוי במנחה של ערב יום הכיפורים
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו
ברתת וברעדה כל הווידוי' ,אשמנו ,בגדנו' וכו' ,עד שהתעלף. (עי' פז ,):שלכאורה מה ענין וידוי בו .אלא שאכילת תשיעי
ברוקלין -ניו יורק לזאת ייקרא אכילת 'כאילו התענה'. היא שקולה כתענית יום הכיפורים ,ואם כן שפיר שייך בה
וידוי וכפרה.
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו
מונסי -ניו יורק
היפך הפשטות בהתאם לכך מובא מ'האמרי אמת' (עי' ליקוטי יהודה ,פר' אמור ,ד"ה ועניתם),
כתב הגאון רבי גבריאל געשטטנער אב"ד סאמבטהאלי כי מכאן נלמד מעלת ההכנה למצוה שגדולה מהמצוה עצמה.
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו הי"ד (שפתי גבריאל ,אמור ,ד"ה ועניתם) כי יש לרמז בקרא 'ועיניתם את
ברוקלין -ניו יורק כי ביום הכיפורים עצמו נחשבת לו תעניתו של אותו היום
נפשותיכם בתשעה לחודש' (ויקרא כג ,לב) ,כי טעם המקרא על בלבד ,ואילו מצות תשיעי נחשבת לו כתענית של תשיעי
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו 'בתשעה לחודש' הוא 'מהפך פשטא' ,לרמז שהעינוי המוזכר עם עשירי.
לייקווד -ניו ג'רזי
כאן הוא היפך פשטות המשמעות הרגילה .שאמר 'ועיניתם',
משפחת ברין הנכבדה שיחיו
ולא בא אלא להורות על מצות אכילה. אכילה שהיא כתענית
ירושלים – ישראל דברים נוקבים אמר הרה"ק רבי משה מרוזוואדוב זצ"ל (החכמה
מאי"ן ,בערכו) ,שמה שאמרו כל האוכל בתשיעי כאילו התענה ,היינו
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק ּתֹורהּ ,בֵ יןאֹומרַ :על ּכָ ל ֲעבֵ ירֹות ֶׁשּבַ ָ ַרּבִ י ֵ מי שאוכל באופן של 'כאילו התענה' (עי' מאירי ראש השנה ט .).הוסיף
החסיד רבי ישראל שמעון קסטלניץ זצ"ל כי הרה"ק ה'בית
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ָע ָׂשה ְּתׁשּובָ ה ּבֵ ין ֹלא ָע ָׂשה ְּתׁשּובָ ה ,יֹום אברהם' מסלונים זצ"ל חזר על מאמר זה לעת עריכת שולחנו
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו
ּומֹודה ַרּבִ י ּבְ כָ ֵרת
ּפּורים ְמכַ ּפֵ ר ֶ ... הַ ּכִ ִ הטהור בערב יום הכיפורים .וה'בית אברהם' תיאר הדברים,
משל למלך שהביא כבשתו לרועה ,וציווהו שיאכילה מזון
ברוקלין -ניו יורק
יֹומאְּ ,ד ִאי לָ א ֵּת ָימא הָ כִ יּ ,כָ ֵרת ְּדיֹוםְּד ָ משובח ,אך ישגיח עליה לבלתי תאכל מדי הרבה ותתפטם.
מה עשה ,נתן לה את מאכלה בהעמידה אל מול אריה טורף,
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
פלעטבוש -ניו יורק ּפּורים לְ ַרּבִ י לֵ ית לֵ יּה (שבועות יג).
הַ ּכִ ִ וכך כל כמה שאכלה מכל מעדני עולם לא השמינה כלל ,לרוב
המורא הגדול שהיה עליה בכל רגע .זוהי התחושה וההרגשה
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק לכל העם בשגגה באכילת ערב יום הכיפורים.
שאלו האחרונים (עי' דרושי צל"ח טז ,ד; שו"מ ד ,קפז; שפת אמת תיכון לעד יומא פה :ד"ה ורבי ישראל שמעון הוסיף עוד מדיליה ,שכך כבר היה
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו אחטא; דובב מישרים א ,יא; ועי' אמרי כהן לגרי"מ הולנדר ,סוס"י כט) ,ומאי קושיא .לעולם
לייקווד -ניו ג'רזי מעשה בבעל תשובה אחד שבא אל הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק
אימא לך דיום הכיפורים מכפר אף על העובר על עינויי יום זצ"ל ,בבקשה שיורהו דרך תשובה על חטאיו החמורים .אמר
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו הכיפורים ,שעונשו כרת ,ומה שתמהה הגמרא אם כן איך לו הרה"ק מליז'ענסק :אודות הסיגופים ,לך לבני רבי אלעזר,
טומס ריבר – ניו ג'רזי
שייך שיתחייב כרת ביום הכיפורים ,הלא מיד נמחל לו מחמת
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל עיצומו של יום ,אפשר לתרץ דמשכחת לה באומר 'אחטא
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א ויום הכיפורים מכפר' .שהרי להדיא שנה רבי במתניתין (יומא
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו
פה' ):האומר ...אחטא ויום הכפורים מכפר – אין יום הכפורים
מכפר' ,ובזה יש להעמיד האופן שיתחייב כרת ביום הכיפורים,
חזק חזק ונתחזק
לונדון -אנגליה
שבחטא כזה אין יום הכיפורים מכפר.
הושלמה הסדרה!
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק בשם הרה"ק מקוצק זצ"ל (עי' עמוד האמת ,עמ' עו) מובא לתרץ מיניה בשורה נפלאה
לכל עמלי תורה ושוחריה
וביה [וכן ב'הגהות מהג"מ רבי יוסף חנניה ליפא מייזלש' ,ראב"ד פרעמישלא
בשעה טובה ומוצלחת
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו (בסוף ש"ס וילנא ,יומא פז ).בשם ה'נחלת עזריאל' ממונקאטש ,תלמיד הרבי מלובלין. הושלמה הסדרה המבוקשת
ירושלים -ישראל של הספר הנפלא ,מתוק מדבש
ובשו"ת בית יצחק (או"ח סי' צו אות טו) הביא כן בשם ה'חידושי הרי"מ'] .שהאומר ונופת צופים ,בדברי תורה ערבים
'אחטא ויום הכיפורים מכפר' ,מאחר שהרי באופן זה 'אין יום
חדא
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
הכיפורים מכפר' ,הרי ששוגג הוא .כי אם היה יודע שאין לזה
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
כפרה ,שמא לא היה חוטא ,ונמצא שוגג הוא בזה (עי' שבת סט.).
ומאחר שהוא שוגג ,הרי שאינו מתחייב בכרת ,שאין כרת אלא פ_לפ_לתא
במזיד ,והדרנא לקושיין היכי משכחת לה כרת ביום הכיפורים. שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים,
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו בעיון ופלפול ,מאוצרותיהם של גדולי הדורות,
לייקווד – ניו ג'רזי ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים,
מוגשים ביד אמן
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו
ברכת מזל טוב מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות
לונדון -אנגליה לידידי הרה"ח ר' ישראל אנשל טאומן שליט"א רבי דניאל חיים אלתר שליט"א
ולבנו ידידי הרה"ח אברהם מרדכי טאומן שליט"א ראש ישיבת פני מנחם -ירושלים תובב"א
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו לרגל היכנס נכדו-בנו הבה"ח חנוך העניך הי"ו לעול תורה ומצוות
בעריכה מיוחדת
לייקווד -ניו ג'רזי יזכו לראות נחת ממנו ומכל יוצ"ח ,ולגדלם לתורה ,לחופה ולמעשים טובים, ובשפה השווה לכל נפש
מתוך שמחה והרחבה וטוב לבב כל הימים מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'
מאחל בידידות עוז מעומקא דליבא :יהודה לייב אברהם גוטמן -ברוקלין נ"י
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו מתאים במיוחד לשעה של קורת רוח
וויליאמסבורג -ניו יורק אשר תתן בביתך אויר פסגות
ותאהיב את נועם מתיקות התורה על ילדיך
משיעורי הספר 'חדא פ_לפ_לתא' -דברים וירח האיתנים
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה כתותי מיכתת שיעוריה עונג שבת וחג אמיתי
א .כתותי מיכתת שיעוריה ב .יסוד השפת אמת והגר"ח מבריסק בהא ד_לחי ש_ל אשרה כשר בהוצאות מכון 'אור חדש'
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו ג .סכך ודפנות ש_ל אשרה ד' .כתותי מיכתת' הוא משום דחשיב כעפר ואפר ב_לא צורה ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות
ברוקלין -ניו יורק ה .איסור אכי_לה בכזית בדברים הטעונים איבוד ו .הד_לקת נר חנוכה בבשר בח_לב ז' .כתותי מיכתת לבירורים ופרטים נוספיםoffice@orchadash.co.il :
שיעוריה' ביין נסך.
השבעת הכהן גדו_ל ש_לא ישנה במעשה הקטורת
ארצות הברית: בני ברק: ירושלים:
בכל חנויות הספרים המובחרות •סאטמר•ספרים•סטור•,קדושת•יום•טוב•7 •גירסא•ספרים•,חפץ•חיים•13
הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו N. GREENFELD INC •ספרייתי••-האחים•גיטלר•,שלמה•המלך•2 •ביהמ"ד•פני•מנחם•,יוסף•זיו•3
לונדון -אנגליה והמסתעף _לגדרי 'נשבע _לבט_ל את המצוה' הוצאה לאור והפצת ספרי קודש
TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366
•אוריתא•,שד'•ירושלים•10
•מרכז•הספרים•,הרב•שך•2
•ספרים•וינקל•,עלי•הכהן•15
•ספרי•הישיבה•,בית•ישראל•1
א .שבועת כהן גדו_ל_ ,לשיטת הצדוקים הא הויא שבועה _לבט_ל את המצוה ב .התנו עמו שתתבט_ל
•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846 •אלתר•ספרים•,הרב•לנדא•1 •ביהמ"ד•ארי•שבחבורה•,הארגמן•4
4382846@GMAIL.COM •פאר•,צייטלין•20 •ולדמן•ספרים•,ביהמ"ד•הגדול•בעלזא
כהונתו הגדו_לה אם ישנה מעבודתו ג_ .לצדוקים אינו יום הכיפורים ואינו מבט_ל את המצוה •למדן••-בית•הספרים•,כהנמן••64ב' •אברמוביץ•ספרים•,מאה•שערים•13
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו ד_ .לצדוקים הקטרה מבחוץ אינה _לעיכובא ה .שבועה _לבט_ל את המצוה מהניא ב'איסור כו_ל_ל'
ביתר:
•קודש •ספרי•קודש•ויזניץ••-גבעת•פינחס •ספרי•עין•יעקב•,עין•יעקב•31
ברוקלין -ניו יורק ו .עוד תירוצים באחרונים מפני מה אינה שבועה _לבט_ל המצוה ז .איך מהניא שבועה באונס
•בילר•ספרים בית שמש: •שנקיס•פתח•תקוה•16
אשדוד:
ח_ .לא היה זה בגדר שבועה ממש. •הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••052-762-4016
•רמה•ב••-קרויס•ספרים
•רמה•ד••-ספרים•ווינקל
נתניה:
•ספרים•טובים••-ביהמ"ד•קרית•צאנז
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
בט_לפון073-321-1945 :
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
1>2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2>2שיעורי ירוש_למי אידיש 3>2חומש רש״י אידיש
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק
5>1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
