gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫בה"י‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫‪6:53‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫‪6:20‬‬ ‫הדה"נ‪6:05 :‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪7:38‬‬ ‫‪7:17‬‬ ‫‪7:17‬‬ ‫מוצ"ש‪7:16 :‬‬ ‫‪8:19‬‬ ‫‪8:09‬‬ ‫‪7:54‬‬ ‫‪7:53‬‬ ‫ר"ת‪7:56 :‬‬ ‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪6:48‬‬ ‫‪6:38‬‬ ‫‪6:11‬‬ ‫‪6:18‬‬ ‫הדה"נ‪6:03 :‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫‪7:50‬‬ ‫‪7:35‬‬ ‫‪7:14‬‬ ‫‪7:15‬‬ ‫מוציוה"כ‪7:13 :‬‬ ‫תשפ"ז‬ ‫ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪8:06‬‬ ‫‪7:51‬‬ ‫‪7:50‬‬ ‫ר"ת‪7:53 :‬‬ ‫הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו‬ ‫יַ ֲער ֹף ּכַ ָּמ ָטר לִ קְ חִ י‬ ‫רזא דאחד‬ ‫ברוק_לין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ִּתּזַ ל ּכַ ַּטל ִא ְמ ָר ִתי‬ ‫שיחות ודרשות‬ ‫(דברים לב‪ ,‬ב)‬ ‫עיצומה של 'נעילה' ‪' -‬עורו נא‪,‬‬ ‫תזל כטל – שהמטר הזה יש בו עצבים לבריות‪ ,‬כגון הולכי‬ ‫התעוררו נא‪ ,‬כי פנה יום'‬ ‫כן מעומק הלב‪ .‬שיקרא 'אבי‪ ,‬אבי' באמירה כנה‪ ,‬ובכך‬ ‫דרכים ומי שהיה בורו מלא יין‬ ‫מקבל תשובת כל אחד‬ ‫יעורר רחמי השם יתברך שיעזרנו להגיע לדרגה זו‪.‬‬ ‫תפילת לב נשבר‬ ‫דברים נפלאים כתב הרה"ק ה'אבני נזר' זצ"ל בתשובתו (אבן‬ ‫[ובזה פירש הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זצ"ל (שם) את דברי‬ ‫הקשה אחי וראש רבינו ראש הישיבה מגור שליט"א‬ ‫העזר סוף סי' קכד)‪ .‬מעשה נורא בשני יהודים שהתמנו להיות עדי‬ ‫הפסוק (ירמיהו ג‪ ,‬ד) 'הלוא מעתה קראת לי אבי‪ ,‬אלוף נעורי אתה'‪ .‬שאף‬ ‫בדרך צחות‪ ,‬הנה כאן ראינו שמי שהיה בורו מלא יין‬ ‫קידושין‪ ,‬ונודע כי היו מחללי שבת בפרהסיא רח"ל‪ ,‬ושלחו‬ ‫כי עתה בלבד קראת לי אבי‪ ,‬אך בכח קריאה זו לבוא לידי כך שיהא‬ ‫אף הוא ָע ֵצב ברדת המטר כהולכי דרכים‪ ,‬ולמה לא‬ ‫אליו שאלה האם לבטל את הקידושין‪ ,‬שכן נעשו בעדים‬ ‫'אלוף נעורי'‪ .‬ואפשר להוסיף ולפרש בזה בדברי הנביא ישעיהו (סד‪,‬‬ ‫הוזכר אף הוא גבי תפילת כהן גדול‪ .‬דאמרו בגמרא‬ ‫פסולים‪ .‬נענה ה'אבני נזר' כי אין לבטל את הקידושין‪ ,‬שכן‬ ‫ו) שהתאונן על כך כי 'אין קורא בשמך‪ ,‬מתעורר להחזיק בך'‪ ,‬ואכן‬ ‫(יומא נג‪ ):‬שכהן גדול ביום הכיפורים בעומדו בהיכל היה‬ ‫מסתמא מאז שחיללו את השבת ועד שבאו להיות עדים‬ ‫מה כתיב בתריה (פס' ז)‪' :‬ועתה ה' אבינו אתה'‪ ,‬שאפשר מעתה לקוראו‬ ‫מתפלל שלא תיכנס לפני הקב"ה תפילת עוברי דרכים‬ ‫‪ -‬עבר יום הכיפורים ובוודאי נכנסו לבית הכנסת‪ ,‬התענו‪,‬‬ ‫'אבי‪ ,‬אבי'‪ ,‬ולבוא למדרגה זו‪ .‬ועוד ירמז בקרא (תהילים פט‪ ,‬כז–כח)‪' :‬הוא‬ ‫על הגשמים בשעה שהציבור צריך להם‪ ,‬ולפי הנ"ל‬ ‫התפללו והתוודו על חטאתם‪ .‬ואפילו אם היה הווידוי מן‬ ‫יקראני אבי אתה ‪ – ...‬אף אני בכור אתנהו'‪].‬‬ ‫יוקשה מפני מה לא התפלל גם כן שלא תיכנס לפניו‬ ‫השפה ולחוץ‪ ,‬בכל זאת הלא בפסוק נאמר (תהלים עח‪ ,‬לו) 'ויפתוהו‬ ‫תפילת מי שהיה בורו מלא יין‪.‬‬ ‫בפיהם ובלשונם יכזבו לו‪ ,‬ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו‬ ‫בבריתו‪ ,‬והוא רחום יכפר עוון' וגו'‪ ,‬ופירש רש"י 'ולבם לא‬ ‫ֶא ְר ֶאה ָמה ַא ֲח ִר ָיתם‬ ‫הוא מותיב לה והוא מפרק לה‪ ,‬שבאמת כבר הקשו‬ ‫רבים מה מצא הכהן הגדול מאחיו להתפלל דווקא‬ ‫יהם נכון‪ ,‬ואף על פי כן ‪ -‬והוא רחום להם ומכפר עוונם‬ ‫ְּכ ִפ ֶ‬ ‫תמיד ולא השחיתם'‪ .‬הרי שמעיד עליהם הכתוב‪ ,‬כי גם אם‬ ‫ּכִ י דֹור ַּתהְ ּפֻ כֹת הֵ ָּמה (דברים לב‪ ,‬כ)‬ ‫תפילה זו ביום המקודש בשנה במקום המקודש‬ ‫בעולם‪ .‬אכן‪ ,‬ביארו בספרים (עי' ישא ברכה ח"ה עמ' קפח‪ ,‬בשם‬ ‫אמרו בלי כוונה טובה‪ ,‬בכל זאת הקב"ה מכפר על עוונם‪,‬‬ ‫וממילא עדותם מתקיימת‪.‬‬ ‫השפעת זכירת יום המיתה‬ ‫הרה"ק מקאזמיר)‪ ,‬אין לך אומלל ועלוב כמו אותו הולך‬ ‫ה'חתן סופר' זצ"ל (חתן סופר‪ ,‬פתיחה – בניות ברמה‪ ,‬ד"ה אראה‪ ,‬דף מג‪).‬‬ ‫דרכים‪ ,‬אשר מזה כמה נעדר מביתו‪ ,‬מיטלטל בדרכים‬ ‫וסיים שם ה'אבני נזר'‪ ,‬כי אמנם לא היה מכשיר אותם בעצם‬ ‫כשצקלונו בידו ופתו הולכת ואוזלת‪ ,‬ובעומדו בישימון‬ ‫מפרש‪ ,‬באופן הרגיל‪ ,‬כאשר האדם מהרהר בסופו שקרב‬ ‫מה שעבר עליהם יום הכיפורים להיות עדים כשרים‪ ,‬אלא‬ ‫לא דרך לפתע מתחיל לרדת גשם זלעפות וכל‬ ‫ובא‪ ,‬בדרך כלל הדבר מעורר אותו לתשובה‪ .‬אבל‬ ‫שאם עיצומו של יום הכיפורים מכפר עליהם‪ ,‬הרי שוודאי‬ ‫הדרכים משתבשות ומתמלאות בוץ‪ .‬אדם שנמצא‬ ‫לפעמים יש לך אדם שפל ומגושם‪ ,‬שגם כאשר נזכר‬ ‫היה להם הרהור תשובה ונעשו צדיקים‪ .‬עד כאן תוכן דבריו‪.‬‬ ‫בסופו‪ ,‬אין הדבר מביאו אלא לידי יאוש והוא אומר‬ ‫בכזה שפל המצב ולבו שבור בקרבו‪ ,‬יכולה תפילתו‬ ‫והם דברים מופלגים שיש לנו לקחת ולהתעורר בהם‪ ,‬כי‬ ‫לעצמו 'אכול ושתה כי מחר נמות' (ישעיה יב‪ ,‬כג)‪ .‬אדרבה‪,‬‬ ‫לבקוע רקיעים‪ ,‬נגד כל טובת הכלל הספונים מעונגים‬ ‫עיצומו של יום מוליד אצל כל אחד הרהור תשובה‪ ,‬בכל מצב‬ ‫מחשבה אודות הקץ הקרב מביאתו לידי חטא והפקרות‪.‬‬ ‫בביתם‪ .‬תפילה הגונה כזו שממעמקי הלב‪ ,‬רק כהן‬ ‫שהוא‪ ,‬ורחום וחנון סולח לנו ומעורר אותנו לשוב אליו באמת‪.‬‬ ‫זהו שאמר 'אראה מה אחריתם'‪ ,‬אראה מה ההתבוננות‬ ‫גדול ביום הכיפורים בעומדו לפני ולפנים יכול‬ ‫כפי שאמר הנביא (ישעיהו מג‪ ,‬כא) 'אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך‬ ‫ביום המיתה גורמת להם‪' ,‬כי דור תהפוכות המה'‪ .‬דור‬ ‫לעמוד כנגדה בתפילה אחרת לטובת הציבור‪ .‬לפי‬ ‫למעני'‪ ,‬והקב"ה פונה לכל אחד מישראל וכביכול אומר לו‪,‬‬ ‫ירוד ונמוך‪ ,‬אשר אצלם מחשבה על אחריתם גורמת‬ ‫זה אתי שפיר‪ ,‬שוודאי גם מי שבורו מלא יין עצב‬ ‫בני יקירי‪' ,‬מחיתי כעב פשעך וכענן חטאתיך' (שם מד‪ ,‬כב)‪ ,‬ראה‬ ‫להם להיפוך‪ .‬מי שאצלו אף העצה האחרונה של 'יזכיר‬ ‫הוא מהגשמים‪ ,‬אבל אין צורך כלל להידרש להתפלל‬ ‫נא כי עתה דומה הנך לתינוק שנולד‪ ,‬ועל כן מבקש אני ממך‬ ‫לו יום המיתה' (עי' ברכות ה‪ ).‬אינה מועילה לו‪ ,‬אלא להפך‪,‬‬ ‫כנגדו‪ .‬כי ודאי רבים הצריכים לגשמים עדיפים מאלו‬ ‫'שובה אלי כי גאלתיך'‪ .‬התעורר בתשובה שלמה‪ ,‬התקרב‬ ‫מצבו קשה וחמור‪.‬‬ ‫היחידים היושבים על המנוחה ועל הנחלה‪ ,‬בוצרים‬ ‫לעבודתי‪ ,‬שכן 'כי גאלתיך' ‪ -‬זכית לגאולה פרטית‪ .‬ו'בכל עת‬ ‫בכרמים ובורותיהם מלאים יין‪ .‬רק כשמדובר ב'לב‬ ‫יהיו בגדיך לבנים' (קהלת ט‪ ,‬ח) – הישאר זך ונקי כעטור ב'קיטל'‬ ‫נשבר ונדכה'‪ ,‬אזי 'אלוקים‪ ,‬לא תבזה' (עי' תהלים נא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫הצח‪ ,‬בכל ימות השנה‪ .‬ואם כולנו נתעורר בזה‪ ,‬ודאי נזכה‬ ‫מהרה לגאולה כללית ושלמה‪.‬‬ ‫ּנֹותי ּבְ ַרק ַח ְרּבִ י וְ תֹאחֵ ז‬ ‫ִאם ַׁש ִ‬ ‫ויש לומר על דרך צחות‪ ,‬שלכן בתפילת ערבית ‪ -‬מיד לאחר‬ ‫ּבְ ִמ ְׁשּפָ ט יָ ִדי ָא ִׁשיב ָנָקם לְ צָ ָרי‬ ‫(דברים לב‪ ,‬ז)‬ ‫ְׁש ַאל ָאבִ יָך וְ יַ ּגֵ ְדָך‬ ‫ׁשּלֵ ם (דברים לב‪ ,‬מא)‬‫נְאי ֲא ַ‬ ‫וְ לִ ְמ ַׂש ַ‬ ‫תפילת נעילה ואחר חתימת יום הקדוש וכפרתו ומחילתו‪,‬‬ ‫עומדים וזועקים 'והוא רחום יכפר עוון' וגו'‪ ,‬והלא זה עתה‬ ‫אב בהשאלה‬ ‫התכפרו כל עוונותינו‪ .‬ולדברי ה'אבני נזר' יש לומר כי רמז‬ ‫מסופר (עי' דברי יחזקאל [שינאווא]‪ ,‬מטות; ועי' ויקהל שלמה [פיעטרקוב תרס"ט]‪ ,‬פר'‬ ‫יש כאן‪ ,‬כי ודאי התכפרו כל העוונות‪ ,‬אף אם חלילה היינו‬ ‫העברת הפורענות על משנאי ישראל‬ ‫וארא‪ ,‬דף טו‪ ;:‬שיחות חיים [פיעטרקוב תרע"ד]‪ ,‬דף ז‪ ):‬על הרה"ק רבי אלעזר‬ ‫בבחינת 'ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו‪ ,‬ולבם לא נכון‬ ‫יש שביארו (עי' תפארת איש לשבת שובה) כי בכל השנה כולה‬ ‫בנו של ה'נועם אלימלך' מליז'נסק זצ"ל ששמע מאביו‬ ‫עמו'‪ ,‬שהרי אף על פי כן 'והוא רחום יכפר עוון'‪ .‬אבל על כל‬ ‫עתים שנוהג הקב"ה במדת הדין ומשנן ברק חרבו‬ ‫כי סגולה ליראת שמים להכיר את הרה"ק רבי פנחס‬ ‫פנים‪ ,‬אם נתכפרו חטאינו וסר עווננו‪ ,‬אזי לכל הפחות מעתה‬ ‫להיפרע ממי שאינם מתנהגים כהוגן‪ .‬אולם 'ותאחז‬ ‫מקאריץ‪ .‬מיד יצא ושם לדרך פעמיו לשבות בקאריץ‪.‬‬ ‫ואילך יתעורר הרהור תשובה אמיתי בלבנו‪ ,‬לשוב אליו לשמור‬ ‫במשפט'‪ ,‬בימי המשפט‪ ,‬יש גם 'ידי' הפשוטה לקבל‬ ‫תוך שישב אצלו בעריכת השולחן בסעודה שלישית‪,‬‬ ‫חוקיו ולעשות רצונו באמת‪.‬‬ ‫שבים‪ .‬כיון שכך‪ ,‬מה הוא עושה‪ ,‬אחרי שכבר הוצאה‬ ‫קרא ונאנח הרה"ק רבי אלעזר בהמייה מעומק הלב‪:‬‬ ‫החרב‪ .‬לזה אמר 'אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם'‪,‬‬ ‫'אוי‪ ,‬טאטע'‪ .‬נפנה אליו הרבי וקרא אליו בלישנא‬ ‫הזדמנות אחת בשנה‬ ‫הרי הוא מעביר את הפורענות על צרי ישראל לשלם‬ ‫דגמרא (עי' חולין יא‪' ):‬ודילמא לאו אביו הוא'‪ .‬כי איך יכול‬ ‫הגאון רבי מנחם צבי טאקסין זצ"ל בעל 'עטרת חכמים' היה‬ ‫להם כל נקמתם הראויה להם‪ ,‬ובני ישראל ניצולים מן‬ ‫האדם להכריז שבא לדרגה שחי וחש כי הקב"ה אביו‪.‬‬ ‫מגיד מישרים דקמניץ‪ .‬שנה אחת קודם נעילה נשא דברי‬ ‫הדין (עי' מכילתא שירה‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫חדרו הדברים לעומק לבבו‪ ,‬ושתק‪ .‬כאשר חזר אצל‬ ‫כיבושין לעורר את העם לתשובה‪ .‬וישא משלו ויאמר‪ ,‬מעשה‬ ‫על משקל זה המליצו צדיקים (עי' אמרי יהודה‪ ,‬נצבים‪ ,‬ד"ה ונתן‪,‬‬ ‫אביו ה'נועם אלימלך'‪ ,‬שח לו כל המעשה‪ .‬אמר לו‬ ‫בעני אחד בן טובים שהיה זקוק עד מאוד לממון כדי להחיות‬ ‫בשם מהר"ש מבעלזא) מה שאומרים בווידוי ליום הכיפורים 'ועל‬ ‫אביו‪ ,‬היה לך להשיב הרי כתיב 'שאל אביך ויגדך'‪.‬‬ ‫את נפשו ונפשות אנשי ביתו‪ .‬יום אחד שמע כי בעיר רחוקה‬ ‫חטאים שאנו חייבים‬ ‫שגם אם עדיין‬ ‫מתגורר גביר אחד בעל לב טוב אשר כל הדופק על פתחו‬ ‫– עליהם חטאת'‪.‬‬ ‫אינך מרגיש שהוא‬ ‫מקבל סכום נכבד שיש בו סיפק לחיות שנה תמימה‪ ,‬ברם‬ ‫אם חלילה מצאת‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫אביך‪ ,‬אבל יש‬ ‫הוא מקבל קהל רק ביום מסוים בשנה‪ ,‬בשעה אחת מן היום‪,‬‬ ‫לידידנו הרה"ח ר' אברהם מרדכי טאומן שליט"א‬ ‫בנו חטא‪ ,‬ראה‬ ‫העורך הראשי של מכון ׳אור חדש׳‪ ,‬המנווט בשקידה ובחכמה את מערכת המכון‪ ,‬ברוב כשרון ודעת‬ ‫בחינה של 'שאל‬ ‫ובאותה העת ‪ -‬כל הפושט יד נותנים לו‪.‬‬ ‫והבט מה מצבם‬ ‫ולאביו ידידנו החשוב הרה"ח ר' ישראל אנשל טאומן שליט"א‬ ‫אביך'‪ ,‬כי ניתן‬ ‫ויצא העני לדרכו אל הגביר הלזה‪ .‬אכן כיון שלא היה בידו‬ ‫לרגל שמחת הבר־מצוה לבנו‪-‬נכדו הבה"ח חנוך העניך הי"ו‬ ‫של הגויים אומות‬ ‫יזכו לרוב נחת ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬לראותם גדלים לתורה ולחופה ולמעש"ט‪ ,‬מתוך שמחה והצלחה‪ ,‬שפע רב וס"ד‪ ,‬ולגמח"ט‬ ‫'לשאול' ו'ללוות'‬ ‫כסף להוצאות הדרך‪ ,‬היה מבקש טובות מעוברי אורח שיקחו‬ ‫העולם‪ ,‬והשת‬ ‫מאחלים‪ :‬ישראל מוזסון‪ ,‬רבני המכון וצוות העורכים של מכון 'אור חדש'‬ ‫אב על ידי שיגיד‬ ‫ולתמכו להלך בצדקו‪ ,‬אך עתה שנעשה מנהיג ישראל‬ ‫לה הקב"ה שיחזירנה בתחילת שמו של צדיק (בר"ר מז‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫עליהם חטאת‪' .‬עליהם כרת וערירי'‪' ,‬עליהם ארבע‬ ‫כבר אינו צריך לכך‪ ,‬שהרי 'המזכה את הרבים אין‬ ‫ועתה בואו חשבון‪ .‬אימתי ניטלה האות משרי‪ ,‬בהיותה‬ ‫מיתות בית דין‪ ,‬סקילה‪ ,‬שריפה‪ ,‬הרג וחנק'‪.‬‬ ‫חטא בא על ידו' (אבות ה‪ ,‬יח)‪ ,‬על כן חזר שמו כבתחילה‬ ‫בת פ"ט‪ ,‬שהרי מאורע זה היה שנה קודם ללידת‬ ‫'הושע בן נון'‪.‬‬ ‫יצחק‪ .‬וכל שנות חיי שרה היו קכ"ז‪ ,‬נמצא שהחסירו‬ ‫את האות משמה למשך ל"ח שנים‪ ,‬מעת היותה בת‬ ‫פ"ט ועד היותה בת קכ"ז‪ .‬ואימתי קיבל יהושע את‬ ‫(דברים לב‪ ,‬מד)‬ ‫הֹוׁש ַע ּבִ ן נּון‬ ‫הּוא וְ ֵ‬ ‫ּכִ י ִמּנֶגֶ ד ִּת ְר ֶאה ֶאת הָ ָא ֶרץ‬ ‫תוספת האות י'‪ ,‬בפרשת שילוח המרגלים בשנה השניה‬ ‫פג תוקף האות י'‬ ‫ליציאת מצרים‪ ,‬וכעת עברו עליו מאז ל"ח שנים‪ ,‬הרי‬ ‫ׁש ָּמה ֹלא ָתבֹוא (דברים לב‪ ,‬נב)‬ ‫וְ ָ‬ ‫שכבר פג תוקף טענתה של אות זו‪ ,‬לכן חזר להיקרא‬ ‫ביאור נפלא איתא מרבי אריה יהודה ליב סירקיש‬ ‫בשמו 'הושע' כבתחילה‪.‬‬ ‫זצ"ל [נין הב"ח] (לוית חן‪ ,‬כאן)‪ ,‬בטעם הדבר שכאן חזר לקרוא‬ ‫להישמר מארציות‬ ‫ליהושע בן נון בשמו הראשון 'הושע' שהיה לו טרם‬ ‫דרש המגיד מזאלאזיץ זצ"ל [תלמיד המגיד מזלוטשוב‬ ‫הוסיף לו משה רבו אות אחת על שמו‪ .‬לפי שאת האות‬ ‫זצ"ל] (ברית אברם)‪' ,‬כי מנגד תראה את הארץ'‪ ,‬מי שרואה‬ ‫כבר אינה נצרכת‬ ‫י' שנתן לו משה רבינו לקח משמה של שרה‪ ,‬שבתחילה‬ ‫את הארציות כמנגדת לו‪' ,‬ושמה לא תבוא' הרי הוא‬ ‫וה'כתב סופר' ביאר‪ ,‬כי לא נוספה לו אות זו אלא‬ ‫נקראה 'שרי'‪ ,‬ושינה ה' את שמה ל'שרה'‪ ,‬ואז באה האות‬ ‫ניצול שלא ליפול לתוכה‪.‬‬ ‫על שם הבקשה 'י‪-‬ה יושיעך מעצת מרגלים'‪ ,‬לסעדו‬ ‫י' בטענה למה נטלוה משמה של אותה צדקת והבטיח‬ ‫רזא דאחד ‪ -‬המשך מעמוד א‬ ‫קורא ומעורר‪ ,‬כי תכף בעוד שעה קלה 'דודי חמק עבר‪ .‬ביקשתיהו‬ ‫אותו על העגלה‪ ,‬וכך היה עובר ומתקדם מעיירה לעיירה ומכפר‬ ‫ולא מצאתיהו‪ ,‬קראתיו ולא ענני' (עי' שה"ש ה‪ ,‬ו)‪ .‬ומי אכזר כי לא יעירנו‪,‬‬ ‫לכפר‪ ,‬עד שהגיע סמוך לביתו של הגביר באותו היום המסוים‪ .‬לאחר‬ ‫לבקש בעד הנפש בשעה גדולה ונפלאה זו‪.‬‬ ‫כל המסע הארוך‪ ,‬היה העני עייף ויגע מאוד מטרחת הדרך‪ ,‬וביקש מיהודי אחד מאנשי‬ ‫המקום שיואיל להכניסו לביתו שיוכל לנוח שם מעט מעמל הדרך‪ ,‬בטרם תבוא השעה‬ ‫לבקש בעד הגאולה‬ ‫המיוחלת‪ ,‬בה יבוא אל הגביר‪ .‬ויעתר אליו היהודי‪ ,‬ויכניסהו אל ביתו‪ ,‬וישכב ההלך ויישן‪.‬‬ ‫וכבר אמרו צדיקים כי הזמן הזה מסוגל ביותר‪ ,‬לא רק עבור בקשות פרטיות‪ ,‬אלא‬ ‫כאשר קרב המועד‪ ,‬ניגש בעל הבית אל העני וניסה להעירו כפי שהתבקש על ידו‪.‬‬ ‫להתחנן ולבקש על הגאולה השלמה‪ ,‬על ישועת הכלל שנזכה לצאת מצרת הגלות המרה‬ ‫רבי יהודי‪ ,‬זעק המארח‪ ,‬הנה באה שעתך‪ ,‬שעת גאולתך‪ .‬הנה‪ ,‬השעה אליה כה ייחלת‪,‬‬ ‫שבה שם שמים מחולל‪ .‬וכפי שכתב הרה"ק ה'ישמח משה' זצ"ל (ליו"כ‪ ,‬מאמר קודם נעילה) כי עיקר‬ ‫באה‪ .‬אבל העני היה עייף כהוגן‪ ,‬ודחאו שיניחנו לישון עוד זמן מה‪ .‬המתין המארח מעט‪,‬‬ ‫צעקתנו צריך להיות על כבוד שמו‪ ,‬והביא בשם הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל‬ ‫והנה כבר החלה השעה הגורלית‪ .‬פנה וקרא בקול לאביון הנרדם‪ ,‬להקיצו מתרדמתו‪.‬‬ ‫לפרש את הפסוק (תהלים קב‪ ,‬א) 'תפילה לעני כי יעטוף'‪ ,‬מלשון איחור‪ ,‬כמו 'ובהעטיף הצאן'‬ ‫אולם העני בשלו‪ ,‬מתחנן שיתן לו עוד מעט לישון‪ ,‬כי עייף הוא עד מאוד‪ .‬משחלפו‬ ‫(בראשית ל‪ ,‬מב)‪ ,‬והיינו שכל התפילה הוא על כך שה'עני' הוא משיח צדקנו שעליו נאמר (זכריה‬ ‫להם הרגעים היקרים בזה אחר זה‪ ,‬ובעל הבית הבין כי כעת ההזדמנות האחרונה לקום‬ ‫ט‪ ,‬ט) 'עני ורוכב על חמור'‪' ,‬כי יעטוף' ‪ -‬יאחר מועדו וזמנו לבוא‪ .‬והביא שם רמז שמצא‬ ‫ולרוץ אל העשיר‪ ,‬כי תכף כלה המועד שבו דלתו של הגביר פתוחה לכל‪ ,‬ניגש אל העני‬ ‫לדבריו כי בתפלת נעילה ראוי להיות דייקא על איחור ביאת ה'עני' הזה כי 'נעילה'‬ ‫וטלטלו כהוגן‪ ,‬כשהוא זועק אליו‪ ,‬ריקא‪ ,‬הלא אם לא תלך עכשיו לבקש מעות לקיומך ‪-‬‬ ‫אותיות 'להעני'‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫לא יהיה לך במה להחיות עצמך כל השנה‪ .‬ואיך תתפתה כעת 'להרוויח' כמה דקות של‬ ‫ויש כאן בדבריו רמז גם למשל שאמרנו לעיל‪' ,‬להעני' ההולך ממקום למקום לבקש‬ ‫שינה‪ ,‬כאשר פרנסתך ופרנסת אנשי ביתך תלויות לך מנגד‪...‬‬ ‫על נפשו והוא מאחר ונרדם ואינו מתפלל כראוי‪ ,‬ועלינו להתעורר מתרדמת הזמן ולבקש‬ ‫בעל הבית 'אכזרי' זה‪ ,‬הגוזל את שינתו של ההלך העני – אין רחמן כמוהו‪ .‬ואדרבה‪,‬‬ ‫על נפשנו בכל כוחנו מאת אבינו מלכנו החותך חיים לכל חי‪.‬‬ ‫אילו היה בעל הבית 'מרחם' על העני ומניחנו בתרדמתו‪ ,‬הלא אטום לב הוא‪ ,‬ואין לך‬ ‫'נר למשיחי' – ניצוץ התשובה‬ ‫רשעות גדולה מזו‪ .‬וגרוע מכך‪ ,‬בעל הבית רע מעללים אשר במקום להקיץ את העני‪,‬‬ ‫מגיף את התריסים ומחשיך החדר‪ ,‬למען ישקע ההלך עוד בתרדמתו‪ .‬כמה אכזר הוא‬ ‫יתכן להעמיס רמז נוסף על ענין זה‪ ,‬כי 'נעילה' היא נוטריקון 'עריכת נר לבן ישי‬ ‫איש זה‪ ,‬אשר גודע באחת את כל ייחולו של האביון לכל השנה כולה‪.‬‬ ‫המשיח'‪ ,‬כפי שאומרים בתפילות הימים הנוראים והוא על פי מה שאמר דוד (תהלים קלב‪,‬‬ ‫יז) 'ערכתי נר למשיחי'‪ .‬ולכאורה מדוע צריך לערוך ולהכין נר למלך המשיח‪ .‬אלא 'נר'‬ ‫מה לך נרדם?!‬ ‫מרמז לבעל תשובה המאיר בכל העולמות‪ ,‬וכפי שמצאנו בדברי חז"ל (שבת נו‪ :‬וברש"י שם) על‬ ‫והנמשל מובן מאליו‪ .‬דרך ארוכה ומפותלת עושים אנחנו עד לרגעי השיא של 'נעילה'‪.‬‬ ‫'נתן דצוציתא' וכן על מר עוקבא שהיה בעל תשובה ודלק על ראשו נר מן השמים (סנהדרין‬ ‫מאז ראשית ימי אב‪ ,‬ובהמשך בחודש אלול ובימי הסליחות‪ ,‬בימי ראש השנה ובימים‬ ‫לא‪ :‬וברש"י שם)‪ .‬ונראה לומר‪ ,‬כי לא רק מי שהוא במדרגה רמה‪ ,‬אלא כל איש ישראל ששב‬ ‫שבין כסה לעשור‪ ,‬וביום הכיפורים עצמו מאז 'כל נדרי' ועד לשעת נעילת השערים‪.‬‬ ‫בתשובה על מעשיו‪ ,‬מתגבר מעט על יצרו הרע‪ ,‬ומוותר אפילו קצת מהרגילות שלו למען‬ ‫עשינו את הדרך הארוכה‪ ,‬והנה אנחנו עומדים בזמן המסוגל‪ ,‬בשעה הנדירה אשר בה‬ ‫שמו יתברך ‪ -‬זוכה להדליק נר קטן על ראשו‪ ,‬נר חיים (עי' של"ה הק' מסכת תענית פרק תורה אור אות קיז)‪.‬‬ ‫'אתה נותן יד לפושעים' – הקב"ה פושט את ידו אלינו להוציאנו לגמרי ממצבנו העגום‪.‬‬ ‫וזה הביאור ברמז האמור ש'נעילה' נוטריקון 'עריכת נר לבן ישי המשיח'‪ .‬כי מלך המשיח‬ ‫פותחים את הארון‪ ,‬ושערי שמים‪ ,‬שערי רחמים ורצון‪ ,‬פתוחים לרווחה כפתחו של‬ ‫יושב ומצטער וממתין לראות מתי יבוא הנר הזה‪ ,‬מתי יתעוררו בני ישראל בתשובה‬ ‫אולם‪ .‬אין ערוך ואין חקר לשעה נעלית ומרוממת זו של 'נעילה' אשר עצם הזכרת שמה‬ ‫שלמה ויידלק נר על ראשם לקיים 'ערכתי נר למשיחי'‪ ,‬ותבער כל הגולה כולה כמדורת‬ ‫מעלה רטט וזיע‪ .‬וכשמה כן היא – השעה האחרונה טרם נעילת שערים‪.‬‬ ‫אש של קדושה ותשובה‪ .‬והנרות הללו קודש הם והם גורמים שכבר לא יעטוף העני ולא‬ ‫כמה נואל האיש אשר בהגיע תפילת נעילה‪ ,‬לבבו ישן בקרבו ואינו מתעורר לצעוק אל ה'‬ ‫יתמהמה אלא מהרה יבוא ויאיר כאור יום חשכת לילה‪.‬‬ ‫בתפילות ובתחנונים מעומק הלב‪' ,‬וחתמנו בספר החיים' כדי שיזכה לשנה טובה ומתוקה‪,‬‬ ‫לחיים טובים ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬לשנת ברכה וישועה‪ ,‬לישועת הפרט וישועת הכלל‪,‬‬ ‫'תקיעה' ‪ -‬קביעות של קיימא‬ ‫ולביאת המשיח והגאולה השלמה ברחמים גדולים‪ .‬הלא עכשיו היא עת הפרנסה לשנה‬ ‫לכן תוקעים תקיעה גדולה בסיום תפילת נעילה‪ ,‬ורמז עצום ורב יש כאן‪ .‬כפי שכתב‬ ‫הבאה כולה‪ ,‬שעת הכושר הקובעת את צורת השנה כולה‪ ,‬מהחל ועד גמירא‪ ,‬ברוחניות‬ ‫הרה"ק רבי אליהו לערמאן זצ"ל בספרו 'אזור אליהו' (ליוכ"פ) כי הגם שיש לתקיעת השופר‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬בבריאות ובפרנסה‪ ,‬ביישוב הדעת ובהשגה אלוקית‪ ,‬ומה לך נרדם‪.‬‬ ‫בעת נעילה סודות נעלמים‪ ,‬בכל זאת יש בה טעם בדרך הפשט‪ ,‬כי לשון 'תקיעה' היא‬ ‫מלשון קביעות בחזקה‪ ,‬כמאמר הפסוק (ישעיהו כב‪ ,‬כג) 'ותקעתיו יתד במקום נאמן'‪ ,‬היינו דבר‬ ‫כמה אכזר איפוא הוא היצר הרע‪ ,‬הנותן לאדם לישון דייקא בשעה זו ועושה כל טצדקי‪,‬‬ ‫שהוא נתקע בחוזק שלא יזוז משם‪.‬‬ ‫מחשיך ומגיף את התריסים‪ ,‬מרדים אותו ומגביר את עייפותו‪ ,‬כדי שהאדם יישן ולא ירגיש‪.‬‬ ‫ואמנם אין היצר משטין ביום הכיפורים (במ"ר יח‪ ,‬כא; ועי' נדרים לב‪ :‬וברש"י ור"ן שם)‪ ,‬אך כבר הרגיל את‬ ‫ובא ללמד אותנו כי ביום הכיפורים כל אחד שב בתשובה ולבבו נוטה אחר דבר הקב"ה‬ ‫האדם מבעוד מועד‪ ,‬במהלך כל השנה כולה‪ ,‬לשקוע בתרדמתו ובאטימות לבו‪ ,‬עד שביום‬ ‫ובפרט בעת נעילה בשעה שאומרים 'שמע ישראל' וכולם מקבלים עליהם עול מלכות‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ישן האדם מעצמו מכח השפעת סמי ההרדמה של היצר‪.‬‬ ‫שמים במסירות נפש‪ .‬אך לא די בכך‪ ,‬אלא תוקעים תקיעה כדי להזכיר לנו שיישאר‬ ‫זאת בלבנו תמיד בבחינת 'ותקעתיו יתד במקום נאמן'‪.‬‬ ‫'קום קרא אל א‪-‬לוהיך'‬ ‫והדבר מדוקדק שפיר בלשונו הזהב של ה'ארחות חיים' (סימן מח) כי במוצאי יום כיפור‬ ‫והפסוק זועק לנו את זעקת רב החובל על יונה‪ ,‬הנקראת במנחה‪ ,‬כהקדמה ל'נעילה'‬ ‫'תוקעים יתד ראשונה בסוכה'‪ .‬והוא כדברינו‪ ,‬להמשיך לכל ימות השנה את הקבלות‬ ‫(יונה א‪ ,‬ו) 'מה לך נרדם‪ ,‬קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד'‪.‬‬ ‫הטובות שקיבלנו על עצמנו ביום הכיפורים‪ ,‬שיהיו תקועות בחוזק בהמשך הימים‪ ,‬בחג‬ ‫וכבר בשחרית יוצאת הזעקה ('ובכן ואתה כרחום') 'היום יכתב בספר הזכרונות החיים והמוות'‪,‬‬ ‫הסוכות ומכאן ואילך לכל השנה‪ .‬והעיקר שתהא לנו אפילו קבלה קטנה‪ ,‬אבל קבלה‬ ‫ואם כן איך אתה יכול לשקוע בתרדמתך ובתמהון לבך‪' .‬אנא כנה‪ ,‬עורי נא‪ ,‬התעוררי‬ ‫נאמנה וקבועה‪ ,‬שתהא תקועה בלבנו כיתד שלא ימוט‪ ,‬בבחינת נר שיאיר לו בכל השנה‬ ‫נא‪ ,‬עמדי נא‪ ,‬התייצבי נא‪ ,‬קומי נא‪ ,‬חלי נא‪ ,‬בעד הנפש חני נא‪ ,‬פני דר עליון'‪ .‬עורי‬ ‫לקבל עול מלכות שמים באמת ובתמים‪ ,‬ובזכות ההתעוררות והתפילה נזכה שתקובל‬ ‫עורי מהרה‪ ,‬שלא להחמיץ את השעה הנעלית‪ .‬והלא לימדונו חז"ל (ר"ה יח‪ ;.‬יבמות קה‪ .‬עה"פ ישעיהו‬ ‫תשובתנו ונחתם לחיים טובים‪ ,‬ועם נר זה נלך לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו‪,‬‬ ‫נה‪ ,‬ו) 'דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬קראוהו בהיותו קרוב' ‪' -‬אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום‬ ‫(מעובד מתך דרשה קודם תפילת נעילה ‪ -‬יום הכיפורים תשפ"ד)‬ ‫אכי"ר ‪.‬‬ ‫הכיפורים'‪ .‬והנה כעת ברגעים האחרונים של 'המצאו' ו'היותו קרוב'‪' ,‬קול דודי דופק'‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ניצוץ אחד‬ ‫וְ ֹלא ֵא ַירע ֶק ִרי לְ כֹהֵ ן ּגָ דֹול‬ ‫יו‪+‬ם הכיפורי‪+‬ם‬ ‫ּכִ י ַא ָּתה סָ לְ ָחן לְ יִ ְׂש ָר ֵאל ָּומ ֳחלָ ן‬ ‫ּפּורים (כא‪).‬‬ ‫ּבְ יֹום הַ ּכִ ִ‬ ‫לְ ִׁשבְ ֵטי יְ ׁשּורּון ּבְ כָ ל ּדֹור וָ דֹור‬ ‫ֲע ֵׂשה לְ ַמ ַען ֻעּזְָך‪ֲ ,‬ע ֵׂשה לְ ַמ ַען ּפְ ֵא ָרְך‪,‬‬ ‫(ברכת קדושת היום)‬ ‫לא בדרך אגב‬ ‫ׂשה לְ ַמ ַען צִ ְד ָק ָתְך (סליחות)‬ ‫ֲע ֵ‬ ‫אמר המגיד מקוז'ניץ זצ"ל כי לאו רבותא היא‪ ,‬שכן‬ ‫'סלחן' ולא 'סולח'‬ ‫איך יארע מכשול חמור כזה לאדם הקדוש והנעלה‬ ‫ביום הקדוש והנעלה‪ .‬אלא שהוא מלשון 'אם תלכו עמי‬ ‫תפילין על הארץ‬ ‫מהו 'סלחן' ו'מחלן'‪ ,‬ולמה לא אמר בלשון הרגילה‬ ‫'כי אתה סולח לישראל ומוחל לשבטי ישורון'‪.‬‬ ‫קרי' (ויקרא כו‪ ,‬כא)‪ ,‬שפירשו בו רבותינו שהוא לשון עראי‬ ‫'עוז' היינו תפילין‪ ,‬שכן 'בזרוע עוזו' (ישעיהו סב‪ ,‬ח) – אלו‬ ‫ומקרה (עי' רש"י שם‪ ,‬ועי' רש"י במדבר כג‪ ,‬ד)‪ .‬והכוונה שהכהן הגדול‬ ‫תפילין (ברכות ו‪ ,).‬לפי שהתפילין הן על הזרוע שביד (ועי'‬ ‫אלא‪ ,‬פירש הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל (תכלת‬ ‫לא עשה את העבודה בקרירות ובאקראיות‪ ,‬אלא עם‬ ‫משך חכמה שמות יג‪ ,‬ט)‪ ,‬וכן פאר היינו תפילין‪ ,‬שנאמר (יחזקאל‬ ‫מרדכי למהרש"ם מברעז'אן‪ ,‬בא אות יב) כי בדווקא הוא כן‪ .‬והוא על‬ ‫כל המחשבה הרצויה ובהתלהבות יוקדת‪.‬‬ ‫כד‪ ,‬יז) 'פארך חבוש עליך' (ברכות יא‪ ;.‬טז‪ ;:‬סוכה כה‪ ;.‬ועוד)‪ ,‬והיינו‬ ‫פי דברי הגמרא (ב"מ לג‪ ).‬שדרשו לגבי פריקה וטעינה‪,‬‬ ‫כמה נאים ומאירים הדברים על פי רעיון שאמר‬ ‫במקום תפילין שבראש (עי' ב"ב ס‪ ;:‬ועי' פס"ז שמות יג‪ ,‬ט)‪ .‬עמד‬ ‫בהא דכתיב 'רובץ' (שמות כג‪ ,‬ה) – 'ולא רבצן'‪ ,‬שאין החיוב‬ ‫אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל על מאמר התנא (יומא פה‪):‬‬ ‫והמליץ הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל (עי'‬ ‫אלא אם החמור רובץ באופן אקראי‪ ,‬אבל לא אם רגיל‬ ‫'האומר אחטא ויום הכיפורים מכפר‪ ,‬אין יום הכיפורים‬ ‫תולדות אדם [יוזופוב תרל"ה]‪ ,‬סוף הספר עמ' ‪ :)247‬רבונו של עולם‪ ,‬עשה‬ ‫בכך תדיר‪ .‬לכך אמרינן הכא בדווקא 'סלחן' ו'מחלן'‪,‬‬ ‫מכפר'‪ .‬היינו‪ ,‬שאם בזמן החטא סמך על כפרת יום‬ ‫למען פארך! הלא אף מי שאינו צדיק מופלג‪ ,‬אלא‬ ‫כי הקב"ה הוא סולח ומוחל תדיר‪ ,‬אף לאלו שנפלו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לא יתכפר לו‪ .‬וקאמר עלה בגמרא (פז‪' ).‬לימא‬ ‫סתם יהודי פשוט קל שבקלים‪ ,‬אם אירע חלילה ונפלו‬ ‫בחטא וכבר שבו בתשובה בעבר ושוב נכשלו ושבים‬ ‫מתניתין דלא כרבי'‪ ,‬כי רבי סובר שיום הכיפורים מכפר‬ ‫התפילין בשגגה על הארץ‪ ,‬מיד הוא ממהר‪ ,‬מרים‬ ‫עתה בתשובהחוטאים השונים בחטאם שנה אחר שנה‪,‬‬ ‫אף בלא תשובה‪ ,‬ולפי שיטתו הרי אף לאותו 'אומר‬ ‫אותן ומנשקן בחרדת קודש‪ ,‬ותכף מקרבן לחיקו‬ ‫לכולם הוא מכפר 'ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה'‪.‬‬ ‫אחטא' צריך להתכפר‪ ,‬כי מה גרע בכך שסמך על‬ ‫לשומרן מכל משמר‪ ,‬ואף יוסיף ויתענה או יתן צדקה‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬והלא ממילא מכפר הוא לכולם‪ .‬ומשני‬ ‫הרבה על המאורע המצער שקרה‪ .‬ואילו אתה‪ ,‬רבונו‬ ‫שם בגמרא‪' ,‬אגב שאני'‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬מאחר שעליו‬ ‫הוא סומך לחטוא – אינו מכפר‪ .‬כי גם לרבי הסובר‬ ‫של עולם‪ ,‬ראה זה כמה האריכה הגלות‪ ,‬ותפילין שלך‪,‬‬ ‫דכתיב בהו (שמואל ב' ז‪ ,‬כג) 'ומי כעמך ישראל גוי אחד‬ ‫(וידוי)‬ ‫ַעל חֵ ְטא ֶׁשחָ ָטאנּו לְ פָ נֶיָך ּבְ יֵ צֶ ר הָ ָרע‬ ‫שיום הכיפורים מכפר אף ללא תשובה‪ ,‬אבל לא כאשר‬ ‫בארץ' (ברכות ו‪ ,).‬מתגלגלות בביזיון בחוצות ומוטלות‬ ‫הוא חוטא על גב כפרת יום הכיפורים‪ ,‬היינו שחוטא‬ ‫זרוקות כדומן על פני האדמה במקום רפש וסואבהוטיט‬ ‫עבירות של 'לשם שמים'‬ ‫בהסתמך על יום הכיפורים‪ .‬עבור איש זה‪ ,‬לא יכפר‬ ‫היון‪ ,‬ואיך זה ברוב צדקתך תחשה ותשתוק זמן רב‬ ‫הקשו בזה‪ ,‬מהו 'על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע'‪,‬‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫כל כך‪[ .‬ויש שהביאו בדומה לזה מהרה"ק מלנצהוט (עי' הגש"פ‬ ‫וכי עד כהכל שאר העוונות שאנו מזכירים ב'על חטא'‬ ‫תפארת בנים ד"ה א"י עבדים‪ ,‬יא‪ ,).‬והרה"ק ממונקאטש (שערי יששכר‪ ,‬תשרי‪ ,‬ישע‬ ‫לא היו כל אלו האינם עבירות בעל ידי יצר הרע‪.‬‬ ‫ואדאמו"ר זצ"ל מצא רמז נוקב בתירוץ הגמרא‪ .‬כי‬ ‫רב אות מ) הביאו בשם צדיקים סתם‪ ,‬ויש שהביאוהו בשם הרה"ק‬ ‫'לשאינם שבים'‪ ,‬היינו אלו שאינם שבים כדבעי‪ .‬שאינם‬ ‫אכן‪ ,‬יש שביארו (עי' חסידים מספרים‪ ,‬ח"ג אות תמט‪ ,‬בשם התפארת‬ ‫מברדיטשוב (עי' דור דעה – ת"ק–תר"כ‪ ,‬בערכו‪ ,‬אות ה)‪].‬‬ ‫באים ליום הכיפורים במחשבה הנכונה ובהכנת הלב‬ ‫שלמה) כי באמת מדוקדק הוא‪ .‬שרוב עוונותיו של אדם‪,‬‬ ‫כפי הנדרש‪ .‬ובכל זאת מכפר הוא גם לאותם אלו‪.‬‬ ‫כסבור הוא שאין זו אלא מצוה‪ .‬יצרו מפתהו לומר‬ ‫ובנוסח אחר אמרו משמיה דהסניגור הגדול הרה"ק‬ ‫אבל 'אגב שאני'‪ .‬מי שבא אליו באופן של 'אגב'‪ ,‬כמי‬ ‫כי מעשה טוב הוא וכך ראוי לנהוג‪ .‬רק מעט מזעיר‬ ‫רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל (עי' רביד הזהב להגה"ק מיאשיצינא‬ ‫שבא מהצד‪ ,‬שאינו חווה ומרגיש מאומה‪ ,‬ואין מאמין‬ ‫מכיר הוא בכך שאכן עבירה זו שאין עליה כל הצדקה‪.‬‬ ‫[לבוב תר"ל]‪ ,‬סוף ח"א‪ ,‬לקוטים ד"ה כי תשא‪ ,‬פא‪ ;.‬גרסא דינקתא [סיגט תר"ס]‪ ,‬בחקותי ג ד"ה‬ ‫ומתחבר כלל למה שעובר עליו‪ ,‬לאדם זה לא יעזור‬ ‫כנגד עבירות אלו אומר 'על חטא שחטאנו לפניך ביצר‬ ‫א"י בהקדם)‪ ,‬שכה אמר לפני יושב מרומים‪ :‬מרא דכולא‬ ‫עיצומו של יום כלל‪.‬‬ ‫הרע'‪ .‬והוא על דרך שדרש ה'פנים יפות' (כי תבוא ד"ה והיית‬ ‫עלמא! מוכרח אתה למחול את עוונותיהם של ישראל‪.‬‬ ‫הוא אשר דיבר המגיד מקוז'ניץ‪ ,‬שלא אירע קרי לכהן‬ ‫כי אם לאו‪ ,‬אלך ואגלה לכל שהתפילין שלך פסולות‬ ‫ממשש) לקרא (עזרא ט‪ ,‬ו) 'אשמתנו גדלה עד לשמים'‪ ,‬דהכי‬ ‫גדול‪ ,‬אלא תמיד הגיע ליום הכיפורים כשהוא מכוון‬ ‫הן חלילה‪ .‬שכן איך ייכתב בהן על ישראל 'גוי אחד‬ ‫קאמר‪ ,‬אחר שאשמתנו הפכה 'עד לשמים'‪ ,‬וכביכול‬ ‫לקדושת היום ולעבודת הקודש כדת כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫בארץ' ועודם שרויים בחטאיהם‪ .‬על כן כל תשא עוון‬ ‫לא נעשה המעשה אלא 'לשם שמים'‪ ,‬ודאי מה גדולה‬ ‫וקח טוב‪[ .‬ויש שהביאוהו משם הרה"ק הרבי ר' זושא זצ"ל (עי'‬ ‫היא אשמתנו‪.‬‬ ‫אמרי צדיקים [זיטומיר תרס"א]‪ ,‬יד‪ ):‬או מהרה"ק מרוזין זצ"ל (עי' באר שלמה‪ ,‬מערכת‬ ‫ּבְ כָ ל יֹום הָ יְ ָתה ַּד ָּקה‬ ‫הת' אות ב; ועי' רביד הזהב וגרסא דינקתא שם)‪].‬‬ ‫וְ הַ ּיֹום ַּד ָּקה ִמן הַ ַּד ָּקה (מג‪):‬‬ ‫זהו 'עשה למען עוזך‪ ,‬עשה למען פארך‪ ,‬עשה למען‬ ‫(סליחות)‬ ‫ַמ ֲעבִ יר ִראׁשֹון ִראׁשֹון‬ ‫צדקתך'‪ .‬עשה למען תפיליך‪ ,‬של יד ושל ראש‪ ,‬ולא‬ ‫להתחרט גם על חטאים קלים‬ ‫נעשות כזכויות‬ ‫חלילה יהאו בתפיליך איזה פסול או פגם‪ ,‬שלא כצדקתך‬ ‫כתב ה'כלי יקר' בספרו 'עוללות אפרים' (ח"ב‪ ,‬מאמר רמט)‬ ‫אשר ודאי תחוש לשלמות התפילין ולכבודן (ועי' מחזור מכל‬ ‫מהו 'מעביר ראשון ראשון'‪ .‬יכול היה לומר 'מוחל'‬ ‫בטעם איסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים‪ ,‬שהוא כדי‬ ‫השנה [זולצבך תקנ"ד]‪ ,‬עמ' רסב; סידור אור לישרים [זיטומיר תרכ"ד]‪ ,‬עמ' רפט)‪.‬‬ ‫או 'מכלה' ראשון ראשון‪.‬‬ ‫שיורגשו כך גם האבנים הקטנות בשעה שילכו עליהן‪.‬‬ ‫ביאר הרה"ק בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זצ"ל‬ ‫ובזה יתן האדם לב להרגיש גם בחטאים הקטנים שהוא‬ ‫(תורת אבות‪ ,‬עמ' רמח) כי באמת אין העוון נמחה לגמרי‪ ,‬אלא‬ ‫דש בעקביו‪.‬‬ ‫על פי דבריו רמז בזה ה'אמרי אמת'‪ ,‬שלכך היה מחזיר‬ ‫יֹוד ַע ַמ ֲח ָׁשבֹות ּבְ יֹום ִּדין‬‫לְ ֵ‬ ‫הקב"ה מעבירו ושומרו לפניו‪ .‬שכן אם לבסוף עשה‬ ‫האדם תשובה מאהבה‪ ,‬שזדונות נעשות לו כזכויות‪,‬‬ ‫הקטורת למכתשת בערב יום הכיפורים‪ ,‬שתהא דקה‬ ‫לְ כֹובֵ ׁש ּכַ ֲעסֹו ּבַ ִּדין (פיוט לא‪-‬ל עורך דין)‬ ‫(יומא פו‪ ,):‬חוזר הקב"ה וסופרן לזכות‪.‬‬ ‫מן הדקה (עי' כריתות ו‪ ;:‬ירושלמי יומא פ"ד ה"ה)‪ ,‬לרמז כי בערב יום‬ ‫הכיפורים על האדם לשוב אף מחטאים קלים הנחשבים‬ ‫ולבם לא נכון עמו‬ ‫כדקה מן הדקה‪.‬‬ ‫אמר בזה ה'ישמח ישראל' זצ"ל (ר"ה אות י)‪ ,‬להודיע‬ ‫נַחנּו ַמּפִ ילִ ים‬ ‫ּכִ י ֹלא ַעל צִ ְד ָק ֵתנּו ֲא ְ‬ ‫כמה ארך אפים לפניו‪ .‬אחר שהקב"ה 'יודע מחשבות‬ ‫ַּת ֲחנּונֵ ינּו לְ פָ נֶיָך (סליחות)‬ ‫ׁשֹותה‬ ‫לֹומר לְ ָך ּכָ ל הָ אֹוכֵ ל וְ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ביום דין'‪ ,‬שפיר צריכים אנו 'לכובש כעסו בדין'‪ .‬שאף‬ ‫ּבִ ְת ִׁש ִיעי‪ַ ,‬מ ֲעלֶ ה ָעלָ יו הַ ּכָ תּוב ּכְ ִאיּלּו‬ ‫בשעה שעומד אדם בימי הדין ושפתיו בבקשת רחמים‬ ‫על מה מבקשים‬ ‫ותחנונים לזכות לכפרה‪ ,‬עם כל זה אין פיו ולבו שוים‪,‬‬ ‫היה המגיד מדובנא זצ"ל (אהל יעקב‪ ,‬וילך ד"ה ודבר) עומד‬ ‫ירי (פא‪):‬‬ ‫הִ ְת ַעּנָה ְּת ִׁש ִיעי וַ ֲע ִׂש ִ‬ ‫ומחשבתו בל עמו כלל‪.‬‬ ‫ומוכיח בשער‪' :‬לא על צדקותינו אנחנו מפילים‬ ‫וכמו שאמר בזה ב'תורת חובות הלבבות' (יחוד המעשה‬ ‫תחנונינו לפניך' ‪ ...‬הכל בוכים‪ ,‬ומבקשים ומתחננים‪.‬‬ ‫אכילת תשיעי כשני ימי תענית‬ ‫ה)‪' :‬ואפשר שיבקש כפרת המקום בלשונו‪ ,‬והוא רץ‬ ‫‪ ,‬אך על מה בקשתם‪ ,‬לעוד מעט חיי שעה והרווחה‬ ‫ב'שפת אמת' עמד על לישנא דגמרא‪ ,‬למה אמרו‬ ‫במחשבתו ובמצפונו להמרותו‪ .‬ועל זה אמר אחד‬ ‫גשמית‪ .‬לא על צדקותינו – לא על אוצר של יראת‬ ‫'כאילו התענה תשיעי ועשירי'‪ ,‬והרי עשירי אינו 'כאילו'‪,‬‬ ‫החסידים‪ :‬בקשת כפרתנו זו צריכה לבקשת כפרה'‪.‬‬ ‫שמים‪ .‬את מחסור גופנו חשים אנו היטב‪ ,‬ומבקשים‬ ‫שהרי עשירי הוא בתענית ממש‪ .‬ויותר היה נכון לכאורה‬ ‫ואף על פי כן כמה רחמים לפני המקום‪ ,‬שאף במצב‬ ‫למלא כל צרכינו‪ .‬אך על הנשמה הטהורה‪ ,‬אין מי‬ ‫לומר 'כאילו התענה תשיעי'‪.‬‬ ‫כזה 'כובש כעסו בדין'‪.‬‬ ‫שם על לב‪.‬‬ ‫ג‬ ‫נציבי מכון ‘אור חדש'‬ ‫אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך‬ ‫ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות‬ ‫א_לה יעמ‪+‬דו ע_ל הב‪+‬רכה‬ ‫הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫ולאחר מכן תגיע אלי‪ ,‬כך תנהג דבר יום ביומו‪ .‬וציוה על בנו‬ ‫אלא‪ ,‬מבאר ה'שפת אמת'‪ ,‬באה התורה ללמדנו כי אכילת‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫רבי אלעזר שיאכילהו פטומות‪ ,‬שיאכל כהוגן לבריאות גופו‬ ‫ערב יום הכיפורים נחשבת כתענית תשיעי ועשירי‪ .‬ותענית‬ ‫הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫שלא יחלש‪ .‬אמנם אחר גמרו סעודתו‪ ,‬היה נכנס לחדרו של‬ ‫יום הכיפורים עצמה‪ ,‬היא בנוסף לתעניות אלו‪ .‬ומהאי טעמא‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫הרבי‪ ,‬שישב ושוחח עמו באלוקות‪ ,‬ואחר כך אמר יחד אתו‬ ‫יובן מאי שייכות איכא לוידוי במנחה של ערב יום הכיפורים‬ ‫הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברתת וברעדה כל הווידוי‪' ,‬אשמנו‪ ,‬בגדנו' וכו'‪ ,‬עד שהתעלף‪.‬‬ ‫(עי' פז‪ ,):‬שלכאורה מה ענין וידוי בו‪ .‬אלא שאכילת תשיעי‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫לזאת ייקרא אכילת 'כאילו התענה'‪.‬‬ ‫היא שקולה כתענית יום הכיפורים‪ ,‬ואם כן שפיר שייך בה‬ ‫וידוי וכפרה‪.‬‬ ‫הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫מונסי ‪ -‬ניו יורק‬ ‫היפך הפשטות‬ ‫בהתאם לכך מובא מ'האמרי אמת' (עי' ליקוטי יהודה‪ ,‬פר' אמור‪ ,‬ד"ה ועניתם)‪,‬‬ ‫כתב הגאון רבי גבריאל געשטטנער אב"ד סאמבטהאלי‬ ‫כי מכאן נלמד מעלת ההכנה למצוה שגדולה מהמצוה עצמה‪.‬‬ ‫הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫הי"ד (שפתי גבריאל‪ ,‬אמור‪ ,‬ד"ה ועניתם) כי יש לרמז בקרא 'ועיניתם את‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫כי ביום הכיפורים עצמו נחשבת לו תעניתו של אותו היום‬ ‫נפשותיכם בתשעה לחודש' (ויקרא כג‪ ,‬לב)‪ ,‬כי טעם המקרא על‬ ‫בלבד‪ ,‬ואילו מצות תשיעי נחשבת לו כתענית של תשיעי‬ ‫הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫'בתשעה לחודש' הוא 'מהפך פשטא'‪ ,‬לרמז שהעינוי המוזכר‬ ‫עם עשירי‪.‬‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫כאן הוא היפך פשטות המשמעות הרגילה‪ .‬שאמר 'ועיניתם'‪,‬‬ ‫משפחת ברין הנכבדה שיחיו‬ ‫ולא בא אלא להורות על מצות אכילה‪.‬‬ ‫אכילה שהיא כתענית‬ ‫ירושלים – ישראל‬ ‫דברים נוקבים אמר הרה"ק רבי משה מרוזוואדוב זצ"ל (החכמה‬ ‫מאי"ן‪ ,‬בערכו)‪ ,‬שמה שאמרו כל האוכל בתשיעי כאילו התענה‪ ,‬היינו‬ ‫הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ּתֹורה‪ּ ,‬בֵ ין‬‫אֹומר‪ַ :‬על ּכָ ל ֲעבֵ ירֹות ֶׁשּבַ ָ‬ ‫ַרּבִ י ֵ‬ ‫מי שאוכל באופן של 'כאילו התענה' (עי' מאירי ראש השנה ט‪ .).‬הוסיף‬ ‫החסיד רבי ישראל שמעון קסטלניץ זצ"ל כי הרה"ק ה'בית‬ ‫הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ָע ָׂשה ְּתׁשּובָ ה ּבֵ ין ֹלא ָע ָׂשה ְּתׁשּובָ ה‪ ,‬יֹום‬ ‫אברהם' מסלונים זצ"ל חזר על מאמר זה לעת עריכת שולחנו‬ ‫הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ּומֹודה ַרּבִ י ּבְ כָ ֵרת‬ ‫ּפּורים ְמכַ ּפֵ ר ‪ֶ ...‬‬ ‫הַ ּכִ ִ‬ ‫הטהור בערב יום הכיפורים‪ .‬וה'בית אברהם' תיאר הדברים‪,‬‬ ‫משל למלך שהביא כבשתו לרועה‪ ,‬וציווהו שיאכילה מזון‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫יֹומא‪ְּ ,‬ד ִאי לָ א ֵּת ָימא הָ כִ י‪ּ ,‬כָ ֵרת ְּדיֹום‬‫ְּד ָ‬ ‫משובח‪ ,‬אך ישגיח עליה לבלתי תאכל מדי הרבה ותתפטם‪.‬‬ ‫מה עשה‪ ,‬נתן לה את מאכלה בהעמידה אל מול אריה טורף‪,‬‬ ‫הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ּפּורים לְ ַרּבִ י לֵ ית לֵ יּה (שבועות יג‪).‬‬ ‫הַ ּכִ ִ‬ ‫וכך כל כמה שאכלה מכל מעדני עולם לא השמינה כלל‪ ,‬לרוב‬ ‫המורא הגדול שהיה עליה בכל רגע‪ .‬זוהי התחושה וההרגשה‬ ‫הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫לכל העם בשגגה‬ ‫באכילת ערב יום הכיפורים‪.‬‬ ‫שאלו האחרונים (עי' דרושי צל"ח טז‪ ,‬ד; שו"מ ד‪ ,‬קפז; שפת אמת תיכון לעד יומא פה‪ :‬ד"ה‬ ‫ורבי ישראל שמעון הוסיף עוד מדיליה‪ ,‬שכך כבר היה‬ ‫הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו‬ ‫אחטא; דובב מישרים א‪ ,‬יא; ועי' אמרי כהן לגרי"מ הולנדר‪ ,‬סוס"י כט)‪ ,‬ומאי קושיא‪ .‬לעולם‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫מעשה בבעל תשובה אחד שבא אל הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק‬ ‫אימא לך דיום הכיפורים מכפר אף על העובר על עינויי יום‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בבקשה שיורהו דרך תשובה על חטאיו החמורים‪ .‬אמר‬ ‫הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שעונשו כרת‪ ,‬ומה שתמהה הגמרא אם כן איך‬ ‫לו הרה"ק מליז'ענסק‪ :‬אודות הסיגופים‪ ,‬לך לבני רבי אלעזר‪,‬‬ ‫טומס ריבר – ניו ג'רזי‬ ‫שייך שיתחייב כרת ביום הכיפורים‪ ,‬הלא מיד נמחל לו מחמת‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל‬ ‫עיצומו של יום‪ ,‬אפשר לתרץ דמשכחת לה באומר 'אחטא‬ ‫נלב"ע ג' בסיון תשפ"א‬ ‫ויום הכיפורים מכפר'‪ .‬שהרי להדיא שנה רבי במתניתין (יומא‬ ‫הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו‬ ‫פה‪' ):‬האומר ‪ ...‬אחטא ויום הכפורים מכפר – אין יום הכפורים‬ ‫מכפר'‪ ,‬ובזה יש להעמיד האופן שיתחייב כרת ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫חזק חזק ונתחזק‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫שבחטא כזה אין יום הכיפורים מכפר‪.‬‬ ‫הושלמה הסדרה!‬ ‫הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בשם הרה"ק מקוצק זצ"ל (עי' עמוד האמת‪ ,‬עמ' עו) מובא לתרץ מיניה‬ ‫בשורה נפלאה‬ ‫לכל עמלי תורה ושוחריה‬ ‫וביה [וכן ב'הגהות מהג"מ רבי יוסף חנניה ליפא מייזלש'‪ ,‬ראב"ד פרעמישלא‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫(בסוף ש"ס וילנא‪ ,‬יומא פז‪ ).‬בשם ה'נחלת עזריאל' ממונקאטש‪ ,‬תלמיד הרבי מלובלין‪.‬‬ ‫הושלמה הסדרה המבוקשת‬ ‫ירושלים ‪ -‬ישראל‬ ‫של הספר הנפלא‪ ,‬מתוק מדבש‬ ‫ובשו"ת בית יצחק (או"ח סי' צו אות טו) הביא כן בשם ה'חידושי הרי"מ']‪ .‬שהאומר‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בדברי תורה ערבים‬ ‫'אחטא ויום הכיפורים מכפר'‪ ,‬מאחר שהרי באופן זה 'אין יום‬ ‫חדא‬ ‫הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הכיפורים מכפר'‪ ,‬הרי ששוגג הוא‪ .‬כי אם היה יודע שאין לזה‬ ‫הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫כפרה‪ ,‬שמא לא היה חוטא‪ ,‬ונמצא שוגג הוא בזה (עי' שבת סט‪.).‬‬ ‫ומאחר שהוא שוגג‪ ,‬הרי שאינו מתחייב בכרת‪ ,‬שאין כרת אלא‬ ‫פ_לפ_לתא‬ ‫במזיד‪ ,‬והדרנא לקושיין היכי משכחת לה כרת ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים‪,‬‬ ‫הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫בעיון ופלפול‪ ,‬מאוצרותיהם של גדולי הדורות‪,‬‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים‪,‬‬ ‫מוגשים ביד אמן‬ ‫הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫לידידי הרה"ח ר' ישראל אנשל טאומן שליט"א‬ ‫רבי דניאל חיים אלתר שליט"א‬ ‫ולבנו ידידי הרה"ח אברהם מרדכי טאומן שליט"א‬ ‫ראש ישיבת פני מנחם ‪ -‬ירושלים תובב"א‬ ‫הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו‬ ‫לרגל היכנס נכדו‪-‬בנו הבה"ח חנוך העניך הי"ו לעול תורה ומצוות‬ ‫בעריכה מיוחדת‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫יזכו לראות נחת ממנו ומכל יוצ"ח‪ ,‬ולגדלם לתורה‪ ,‬לחופה ולמעשים טובים‪,‬‬ ‫ובשפה השווה לכל נפש‬ ‫מתוך שמחה והרחבה וטוב לבב כל הימים‬ ‫מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'‬ ‫מאחל בידידות עוז מעומקא דליבא‪ :‬יהודה לייב אברהם גוטמן ‪ -‬ברוקלין נ"י‬ ‫הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו‬ ‫מתאים במיוחד לשעה של קורת רוח‬ ‫וויליאמסבורג ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אשר תתן בביתך אויר פסגות‬ ‫ותאהיב את נועם מתיקות התורה על ילדיך‬ ‫משיעורי הספר 'חדא פ_לפ_לתא' ‪ -‬דברים וירח האיתנים‬ ‫הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫כתותי מיכתת שיעוריה‬ ‫עונג שבת וחג אמיתי‬ ‫א‪ .‬כתותי מיכתת שיעוריה ב‪ .‬יסוד השפת אמת והגר"ח מבריסק בהא ד_לחי ש_ל אשרה כשר‬ ‫בהוצאות מכון 'אור חדש'‬ ‫הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ג‪ .‬סכך ודפנות ש_ל אשרה ד‪' .‬כתותי מיכתת' הוא משום דחשיב כעפר ואפר ב_לא צורה‬ ‫ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ה‪ .‬איסור אכי_לה בכזית בדברים הטעונים איבוד ו‪ .‬הד_לקת נר חנוכה בבשר בח_לב ז‪' .‬כתותי מיכתת‬ ‫לבירורים ופרטים נוספים‪office@orchadash.co.il :‬‬ ‫שיעוריה' ביין נסך‪.‬‬ ‫השבעת הכהן גדו_ל ש_לא ישנה במעשה הקטורת‬ ‫ארצות הברית‪:‬‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫בכל חנויות הספרים המובחרות‬ ‫•סאטמר•ספרים•סטור‪•,‬קדושת•יום•טוב•‪7‬‬ ‫•גירסא•ספרים‪•,‬חפץ•חיים•‪13‬‬ ‫הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪N. GREENFELD INC‬‬ ‫•ספרייתי•‪•-‬האחים•גיטלר‪•,‬שלמה•המלך•‪2‬‬ ‫•ביהמ"ד•פני•מנחם‪•,‬יוסף•זיו•‪3‬‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫והמסתעף _לגדרי 'נשבע _לבט_ל את המצוה'‬ ‫הוצאה לאור והפצת ספרי קודש‬ ‫‪TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366‬‬ ‫•אוריתא‪•,‬שד'•ירושלים•‪10‬‬ ‫•מרכז•הספרים‪•,‬הרב•שך•‪2‬‬ ‫•ספרים•וינקל‪•,‬עלי•הכהן•‪15‬‬ ‫•ספרי•הישיבה‪•,‬בית•ישראל•‪1‬‬ ‫א‪ .‬שבועת כהן גדו_ל‪_ ,‬לשיטת הצדוקים הא הויא שבועה _לבט_ל את המצוה ב‪ .‬התנו עמו שתתבט_ל‬ ‫‪•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846‬‬ ‫•אלתר•ספרים‪•,‬הרב•לנדא•‪1‬‬ ‫•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה‪•,‬הארגמן•‪4‬‬ ‫‪4382846@GMAIL.COM‬‬ ‫•פאר‪•,‬צייטלין•‪20‬‬ ‫•ולדמן•ספרים‪•,‬ביהמ"ד•הגדול•בעלזא‬ ‫כהונתו הגדו_לה אם ישנה מעבודתו ג‪_ .‬לצדוקים אינו יום הכיפורים ואינו מבט_ל את המצוה‬ ‫•למדן•‪•-‬בית•הספרים‪•,‬כהנמן•‪•64‬ב'‬ ‫•אברמוביץ•ספרים‪•,‬מאה•שערים•‪13‬‬ ‫הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ד‪_ .‬לצדוקים הקטרה מבחוץ אינה _לעיכובא ה‪ .‬שבועה _לבט_ל את המצוה מהניא ב'איסור כו_ל_ל'‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫•קודש‬ ‫•ספרי•קודש•ויזניץ•‪•-‬גבעת•פינחס‬ ‫•ספרי•עין•יעקב‪•,‬עין•יעקב•‪31‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ו‪ .‬עוד תירוצים באחרונים מפני מה אינה שבועה _לבט_ל המצוה ז‪ .‬איך מהניא שבועה באונס‬ ‫•בילר•ספרים‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫•שנקיס•פתח•תקוה•‪16‬‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫ח‪_ .‬לא היה זה בגדר שבועה ממש‪.‬‬ ‫•הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••‪052-762-4016‬‬ ‫•רמה•ב•‪•-‬קרויס•ספרים‬ ‫•רמה•ד•‪•-‬ספרים•ווינקל‬ ‫נתניה‪:‬‬ ‫•ספרים•טובים•‪•-‬ביהמ"ד•קרית•צאנז‬ ‫הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א‬ ‫בט_לפון‪073-321-1945 :‬‬ ‫משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו‬ ‫שיקגו ‪ -‬אילינוי‬ ‫ובארה"ב בט_לפון‪1917-456-8021 :‬‬ ‫‪ 1>2‬דף היומי בב_לי אידיש‬ ‫* _לשידור חי‬ ‫הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪ 2>2‬שיעורי ירוש_למי אידיש ‪ 3>2‬חומש רש״י אידיש‬ ‫ציריך ‪ -‬שווייץ‬ ‫‪ 5>2‬דרשות באידיש‬ ‫‪ 4>2‬שפת אמת אידיש‬ ‫‪ 3>1‬שפת אמת _לה״ק‬ ‫‪ 1>1‬דף היומי בב_לי _לה״ק‬ ‫‪ 5>1‬דרשות ב_לה״ק‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬י‪+‬צחק ‪0527-130-217‬‬ ‫© כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים‪_ .‬לקב_לת הג_ליונות‪ ,‬הערות‪ ,‬תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_ל‪shiurey.r.d@gmail.com :‬‬