gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫האזינו‪-‬שובה‬ ‫הדלקת הנרות‪ 19.31 :‬פלג המנחה‪18.33 :‬‬ ‫מוצאי ש"ק‪ 20.38 :‬ר"ת‪21.00 :‬‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬ ‫צאה"כ ליל ש"ק‪ - 20.31 :‬סוזק"ש ש"ק‪ :‬מג"א‪ - 9.53/9.39 :‬גר"א‪10.29 :‬‬ ‫‪18 SEPTEMBER 2026‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ערב ש"ק ז' תשרי תשפ"ז • שנה ל"א‪ ,‬גליון אלף תשל"ו • דף היומי חולין קמ"א • ‪• Nr 1736‬‬ ‫כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם וגו' (לב‪,‬מז)‬ ‫דרשת שבת שובה‬ ‫ראיתי להגה"ק בעמח"ס חוות דעת זי"ע‬ ‫שפירש הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם כי‬ ‫מפנינים יקרים‬ ‫בשבת שובה הבעל"ט פרשת האזינו‬ ‫לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (לב‪,‬כט)‬ ‫הוא חייכם"‪ ,‬דהנה בתורה יש מקומות הכתובים‬ ‫ידרוש‬ ‫באותיות‪ ,‬ויש ששים רבוא אותיות לתורה כדאיתא‬ ‫כשאדם מת‪ ,‬לא נשאר ממנו זכר בעולם‪,‬‬ ‫מרן הרב שליט"א‬ ‫בקדמונים‪ ,‬ויש גם מקומות פנויים וריקנים בתורה‪,‬‬ ‫כמו בין חומש לחומש ובין פרשה לפרשה‪ ,‬ובין‬ ‫אלא א"כ לימד תורה לאחרים ושמועותיו‬ ‫מתבדרות בבית המדרש‪ ,‬וכשמזכירים דברים‬ ‫בהלכה ובאגדה‬ ‫תיבה לתיבה ואות לאות‪ ,‬אבל באמת לא ריק‬ ‫בשמו‪ ,‬שפתותיו דובבות בקבר‪ ,‬וכמו שאמר דוד‬ ‫בבית הכנסת הגדול‬ ‫הוא‪ ,‬כי גם זה מלא אותיות נסתרים וגנוזים שאינם‬ ‫המלך בתהילים (סא‪,‬ה) "אגורה באהלך עולמים"‪,‬‬ ‫תפלת מנחה בשעה ‪ 17.45‬בדיוק‬ ‫נראים לעין החומרי‪ ,‬ויש נשמות ישראל הראויות‬ ‫ושואלת הגמ'‪ ,‬וכי אפשר לאדם לגור בשני‬ ‫*‬ ‫להתדבק באותיות הכתובות‪ ,‬ויש שאינם ראויות‬ ‫עולמות‪ ,‬אלא זה מי שמזכירים שמועות משמו‬ ‫בענין קרבן ציבור הותרה בשבת‬ ‫להתדבק באותיות‪ ,‬ומכל מקום נמשכת חיותם‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬וכך הוא נמצא בשני העולמות‪.‬‬ ‫• יומא מ"ו ע"א‪ :‬גופא א"ר הונא עד מ"ו ע"ב איתמר‬ ‫ממקום הריק שבתורה‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב "כי לא‬ ‫ולפי"ז יש לבאר את הפסוק‪" ,‬לו חכמו"‪,‬‬ ‫• ברכות י"ט ע"ב‪ :‬ת"ש ולאחותו עד כ' ע"א שב‬ ‫דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם"‪ ,‬היינו שלא יאמרו‬ ‫הכוונה שילמד אחרים‪ ,‬וע"י זה "יבינו לאחריתם"‪,‬‬ ‫ואל תעשה שאני‪ ,‬ורש"י ותוס' שם ד"ה שב ואל‬ ‫שהמקומות הריקים שבתורה המה ריקנים בלא ענין‬ ‫שגם אחרי מותו יהיו שפתותיו דובבות בקבר‪.‬‬ ‫תעשה שאני‬ ‫עוד יש לבאר על פי מה שאמרו חז"ל‪ ,‬שאם‬ ‫• יבמות ג' ע"ב מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ותוס'‬ ‫מכוון‪ ,‬אלא "כי הוא חייכם"‪ ,‬שהרבה נשמות ישראל‬ ‫שם ד"ה לא תעשה שיש בו כרת‬ ‫שאינם ראויות כל כך‪ ,‬המה מתדבקים באותיות אלו‬ ‫אדם אינו מבין את לימודו ואע"פ כן מתאמץ‬ ‫• יד רמ"ה סנהדרין נ"ג ע"ב‬ ‫במקומות הריקים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לשמוע דברי תורה‪ ,‬לעתיד לבא ילמד אתו‬ ‫• רמב"ם פ"א מהל' יבום וחליצה הי"ב‬ ‫והוסיף לפרש ע"ז הגה"ק מהרש"ם מבערזאן‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וזה "לו חכמו ישכילו זאת"‪ ,‬שאף על‬ ‫• בית יוסף או"ח סי' שכ"ח ד"ה היה החולה צריך‬ ‫פי שלא מבינים כרגע‪" ,‬יבינו לאחריתם"‪ ,‬שיזכו‬ ‫(בדפוסים חדשים סעי' י"ד)‬ ‫זי"ע (בהקדמה לשו"ת מהרש"ם ח"ב ח' ע"ב) את אמרם‬ ‫(ירושלמי פאה פ"א ה"א) "ואם ריק הוא‪ ,‬מכם הוא‬ ‫על ידי עמל התורה שיבינו בעתיד‪( .‬בהיות הבקר)‬ ‫• שו"ת רמ"א סי' ע"ו‬ ‫• שו"ת חת"ס או"ח סי' פ"ה‬ ‫ריק"‪ ,‬כי אתם הגורמים להיות כנגד מקום ריק‬ ‫• מקדש דוד סי' כ"ד סק"ב‬ ‫בתורה‪ ,‬מפני מיעוט זכותכם שאינכם ראויים להיות‬ ‫לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (לב‪,‬כט)‬ ‫• עטרת חכמים (לבעל ברוך טעם) סי' ד'‬ ‫דבוקים אלא במקום החסר‪ ,‬עכ"ד הנחמדים‪.‬‬ ‫הנה מדרך פשוטי עם אשר בימים הנוראים‬ ‫• אבני נזר או"ח סי' תנ"ה‬ ‫ראש השנה ויום הכפורים המה מלאים יראת ה'‬ ‫ובאמת בחלק הריק שבתורה גנוזה עוד יותר‬ ‫תורה ממה שיש בחלק הכתוב בהדיא‪ ,‬והוא עפ"י‬ ‫מחמת אימת הדין‪ ,‬אבל בבוא ימי חג הסוכות‬ ‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫מה שמצינו בספה"ק "בית אהרן" להרה"ק רבי אהרן‬ ‫מקארלין זי"ע שכתב מכתב לאחד קדוש‪ ,‬והשאיר‬ ‫זמן שמחתינו‪ ,‬אז נדמה להם אשר הותר‬ ‫להם הרצועה חלילה‪ ,‬ובפרט בימים אחרונים‬ ‫שבת שובה‪ ,‬פרשת האזינו‪ ,‬ח' תשרי‪.‬‬ ‫ריק שתי שורות‪ ,‬וכתב כי יש לו הרבה מה לכתוב‬ ‫שעוסקים באכילה ושתיה יותר מדאי‪ ,‬ובאים‬ ‫הדלקת הנרות‪( 19.31 :‬פלג המנחה‪ - 18.33 :‬פלג‬ ‫שאין הנייר מכילן‪ ,‬ולכן השאיר מקום ריק‪ ,‬ובריקנות‬ ‫לידי קטטות ומריבות על ידי זה‪ .‬אמנם זאת הוא‬ ‫ב‪.)19.30 :‬‬ ‫יש מקום לכל‪ ,‬עיי"ש‪ .‬נמצא שבחלק הכתוב בתורה‬ ‫לסימן ואות אשר גם יראתם בימי ראש השנה‬ ‫תפלת ערבית‪ ,‬קבלת שבת כנהוג בכל שבת‪ ,‬ברכו‪,‬‬ ‫בהדיא יש הגבלה כפי הכתוב‪ ,‬אבל בחלק הריק אין‬ ‫לא היתה יראה שלמה‪ ,‬כי אם היתה יראתם‬ ‫שמונה־עשרה של שבת‪ ,‬אומר בה גם זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫בשלמות‪ ,‬גם בימי השמחה לא היו עוזבים את‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬אחר שמונה־עשרה‬ ‫גבול להשיג סודות הגנוזים בה‪.‬‬ ‫יראתם‪ ,‬רק כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תנדב"א‬ ‫ויכלו‪ ,‬במגן אבות "המלך הקדוש" (במקום "הא־ל‬ ‫ובזה יש לפרש הכתוב שלפנינו "כי לא דבר‬ ‫הקדוש")‪ ,‬ואם שכח אינו חוזר‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬מזמור‬ ‫רבה ג‪,‬א) שמחתי מתוך יראתי‪ .‬נמצא מזה אשר‬ ‫ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו‬ ‫לדוד‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫הנסיון והבחינה אם קיים מצות שופר בראש‬ ‫ימים"‪ ,‬רצה לומר כי התורה מביאה אריכות ימים‪,‬‬ ‫השנה כראוי ביראה אמיתית‪ ,‬הוא אות וסימן‬ ‫ז' שלמים לקידוש לבנה‪ :‬ליל ש"ק האזינו‪ ,‬מתחלת‬ ‫והנה החלק הגלוי שבתורה שבכתב הרי הוא‬ ‫הלילה ‪ -‬אין מקדשין הלבנה בליל שבת‪ ,‬וגם אין‬ ‫הימים האחרונים הבעל"ט‪.‬‬ ‫מקדשין אותה עד מוצאי יום הכפורים (יש מהדרין‬ ‫מוגבל‪ ,‬נמצא שגם אריכות הימים הוא מוגבל‪ ,‬אבל‬ ‫וזהו "לו חכמו ישכילו זאת"‪ ,‬רומז על השופר‬ ‫דוקא לפני יום הכפורים)‪.‬‬ ‫בחלק הריק שהוא בלתי מוגבל‪ ,‬הרי זוכים על ידה‬ ‫שהיא חכמה ואינה מלאכה (ר"ה כט‪,‬ב)‪" ,‬יבינו‬ ‫שחרית‪ ,‬תפלת שבת כנהוג‪ ,‬שיר המעלות ממעמקים‪,‬‬ ‫לאריכות ימים בלי גבול וקצבה‪ .‬וזהו שאמר "כי לא‬ ‫לאחריתם"‪ ,‬הינו בימים האחרונים תבינו זאת‬ ‫בשמונה־עשרה של שבת אומר גם זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫דבר ריק הוא מכם"‪ ,‬שאין ריקנות בתורה הקדושה‪,‬‬ ‫אם עשיתם כהלכה ביראת ה' בשעת מצות‬ ‫המלך הקדוש‪ ,‬וכתוב‪ ,‬בספר‪ .‬חזרת הש"ץ‪ ,‬קדיש‬ ‫כי גם חלק הריק הוא מלא תורה‪" ,‬ובדבר הזה‬ ‫(אמרי נועם)‬ ‫תקיעת שופר‪.‬‬ ‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪( ,‬לדוד ה' אורי)‪ .‬מוציאין‬ ‫תאריכו ימים"‪ ,‬היינו בחלק הריק שבתורה שהוא‬ ‫ס"ת וקורין ז' גברי בפרשת האזינו‪ ,‬ואין מוסיפין‬ ‫עליהם (בשעת הצורך מותר להוסיף עליה אחת‬ ‫(להורות נתן)‬ ‫בלי גבול תאריכו ימים בלי גבול‪.‬‬ ‫לשכת הוראה‬ ‫אחר שביעי)‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מפטיר‪ ,‬ומפטירין "שובה‬ ‫שע"י הבד"ץ דקהלתנו ‪03.208.4115 -‬‬ ‫(המשך בעמוד ב)‬ ‫שאלות בד' מינים‬ ‫הגליון הזה הוקדש‬ ‫הגרש"א גרינפעלד שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יענה לשואלים בעניני ד' מינים‬ ‫מרת רחל חנה בערלינגער ע"ה‬ ‫ביום ד' השבוע התקיים ערב מיוחד בעניני‬ ‫בלשכת ההוראה דקהלתנו‬ ‫בת ר' יצחק הכהן ז"ל‬ ‫שידוכים‪ ,‬שבו השתתפו רבים מתושבי עירנו‬ ‫ביום ג' י"א תשרי וביום ד' י"ב תשרי‬ ‫והקשיבו לדבריהם של מרן הרב שליט"א‪ ,‬הדומ"ץ‬ ‫בין השעות ‪17.30-19.00‬‬ ‫לוגאנא ‪ -‬בני ברק‬ ‫*‬ ‫הגרי"ז פאללאק שליט"א והרופא ד"ר ג‪ .‬גוטפריינד‬ ‫השעות הרגילות של לשכת ההוראה‪:‬‬ ‫הלכה לעולמה ח' תשרי תשס"ב‬ ‫ני"ו‪.‬‬ ‫‪14.00-15.00 ,10.15-11.15‬‬ ‫יהי זכרה ברוך ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫תוכן הדרשות והנקודות היוצאות מהן למעשה‪,‬‬ ‫ומשעה לפני השקיעה (‪ )18.40‬עד השקיעה‪.‬‬ ‫נדבת בתה מרת נויגרעשל תחי'‬ ‫יתפרסמו בעזה"י אחרי חג הסוכות הבעל"ט‪.‬‬ ‫בטלפון משעה ‪ 8.00‬בבוקר עד ‪ 12.00‬בלילה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל‬ ‫ישראל" (הושע יד) עד סוף הנביא "ופשעים יכשלו‬ ‫‪ 50‬שנה להסתלקותו ‪ -‬יום הכיפורים תשל"ז‬ ‫בם"‪ .‬יש מוסיפין מנביא יואל (ב‪ ,‬יא) "וה' נתן קולו"‬ ‫*‬ ‫(ויש מתחילין מפסוק טו "תקעו שופר בציון") עד‬ ‫סיפורים שנשמעו מפ"ק נכדו כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א‬ ‫"עמי לעולם"‪ ,‬ויש מוסיפין פסוקים האחרונים של‬ ‫שמעתי מזקיני ז"ל‪ ,‬שבהיותו ילד בן שמונה‬ ‫מיכה "מי א־ל כמוך"‪( ,‬ועיין שערי תשובה סי' תכח‬ ‫בני אדם‪ ,‬אולי לבהמות‪ .‬אבל לא היתה לנו פרוטה‬ ‫שאם קורין וילך מסיימים עם פסוקי מיכה‪ ,‬ואם‬ ‫לשלם‪ ,‬לכן הגיעה בעלת הבית וצעקה‪ ,‬אבל לא‬ ‫הלך פעם ברחוב ושיחק עם ילדים‪ ,‬עבר שם הרה"ק‬ ‫קורין האזינו מסיימים בפסוקי יואל)‪ .‬אין קורין קטן‬ ‫היתה לנו פרוטה ומה היה שייך לעשות‪ ,‬רק להבטיח‬ ‫מפלאנטש זי"ע‪ ,‬וסיבב עצמו ושאל מיהו הילד הזה‪,‬‬ ‫למפטיר זה‪ ,‬ונוהגין שאדם חשוב עולה למפטיר‪,‬‬ ‫לה שנשלם לכשירחיב‪ ,‬ולא הסכימה לשמוע ואמרה‬ ‫והשיבו לו שזה בנו של רבי נפתלי אלימלך‪ ,‬אמר‬ ‫יקום פרקן‪ ,‬אב הרחמים‪ ,‬אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬מזמור לדוד‪,‬‬ ‫שעלינו לצאת מיד מהדירה‪.‬‬ ‫הפלאנטשער רב 'די שכינה רוהט דאך אויף איהם'‪,‬‬ ‫חצי קדיש‪.‬‬ ‫אמי ע"ה לקחה כמה "שמאטעס" שהיו לנו‬ ‫וזקיני היה מפטיר בענותנותו‪ :‬אילו כהיום היה אומר‬ ‫ויצאה‪ ,‬אבל זקיני היה באמצע לימוד משניות‪ ,‬והגויה‬ ‫כזאת עלי ‪ -‬היה בזה חשיבות‪...‬‬ ‫מוסף‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ומוסיפין בשמונה־עשרה זכרנו‪ ,‬מי‬ ‫הגיעה והתחילה להכות על דלת הבית וקיללה‬ ‫כמוך‪ ,‬המלך הקדוש‪ ,‬וכתוב ובספר‪ ,‬חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫*‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬אין כאלקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪,‬‬ ‫בקולות וברקים‪ ,‬וזקיני רצה לגמור הפרק‪ .‬ובינתיים‬ ‫הרבה פעמים שמעתי מזקיני ז"ל‪ ,‬שהרה"ק‬ ‫אנעים זמירות (יש מקומות שבכל שבתות השנה‬ ‫השכנים התאספו לראות מה ההכאות האלה‪ ,‬ולכן‬ ‫(ה"דברי יחזקאל") משינאווא זי"ע נהג לפעמים לנעול‬ ‫אומרים אנעים זמירות אחר שחרית)‪.‬‬ ‫נגשתי ואמרתי לזקיני ז"ל‪ ,‬אכן היא מרושעת אבל‬ ‫את דלתו‪ ,‬לפעמים למשך יום שלם‪ ,‬ולפעמים לכמה‬ ‫היא בעלת הבית ואם מצוה שעלינו לצאת אין לנו‬ ‫ימים‪ ,‬ולפעמים אף ליותר משבוע‪ ,‬ואז לא נתן ליכנס‬ ‫נוהגין שהרב מרא דאתרא דורש בשבת זו מעניני‬ ‫ברירה‪ .‬זקיני ז"ל לא התפעל מדברי‪ ,‬ורק הזדרז קצת‬ ‫לאף אחד‪ ,‬אף לא לבניו ולגבאים‪ ,‬רק ב' אנשים היו‬ ‫תשובה בפני קהל ועדה‪.‬‬ ‫בלימוד המשניות‪ ,‬וכשגמר את הפרק עמד ויצא‪,‬‬ ‫יוצאים מן הכלל‪ ,‬אחד מהם הי' זקיני ז"ל ‪ -‬בהיותו‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ואני‬ ‫וכשיצא הסתובב קצת אל כיוונה ואמר 'שתהיה‬ ‫ילד ובהיותו בחור‪ ,‬זקיני הלא הי' שם בן בית‪ ,‬ורבות‬ ‫תפלתי‪ ,‬קורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה‪( ,‬אין‬ ‫לה א שווארצע סוף'‪ .‬היא לא הבינה מה שאומר רק‬ ‫הי' ישן עם הרה"ק בחדרו‪ ,‬גם בסוכה ‪ -‬והשני הי'‬ ‫אומרים חצי קדיש אחר קריאת התורה‪ ,‬וכן בכל‬ ‫הבינה שאינו מברכה‪.‬‬ ‫הגה"ק אב"ד נאסויד זצ"ל‪.‬‬ ‫שבת במנחה)‪ ,‬הללוי‪-‬ה אודה וכו'‪ ,‬יהללו‪ ,‬חצי‬ ‫במשך כמה ימים טולטלנו בדרך עד שהגענו‬ ‫הרה"ק משינאווא ישן בסוכה גם כשירד גשם‬ ‫קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של שבת‪ ,‬זכרנו וכו'‪ ,‬חזרת‬ ‫למקום מבטחים‪ ,‬בערך ‪ 130‬קילומטר מאותו כפר‪.‬‬ ‫זלעפות‪ ,‬והגבאים נהנו שאין הם צריכים לישון שם‬ ‫הש"ץ‪ ,‬צדקתך‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫והסוף שלה היה‪ ,‬שהיו לה ששה בנים‪ ,‬שקצים‬ ‫כי זקיני הלך‪ ,‬זקיני לא היה בטלן והביא אתו הרבה‬ ‫(לאומרים במנחה)‪( ,‬אין אומרים פרקי אבות)‪.‬‬ ‫גדולים וחזקים‪ ,‬ונעשו חולים והתחילו למות אחד‬ ‫כרים וכסתות‪ ,‬אבל הגשם הי' חזק וכל הסוכה היתה‬ ‫מוצאי שבת‪( 20.38 :‬לשיטת ר"ת‪)21.00 :‬‬ ‫אחר השני‪ ,‬והבינה שזה הגיעה לה כי הקניטה את‬ ‫תחת מים‪ ,‬וכמה פעמים במשך הלילה הי' זקיני צריך‬ ‫ערב יום כפור‪ ,‬יום א'‪ ,‬ט' תשרי‪.‬‬ ‫ה"פאפ" ‪ -‬ראבינער ברוסיש‪ ,‬אבל לא ידעה איפה‬ ‫להחליף את הכל כי היו רטובים לגמרי‪...‬‬ ‫ערבית‪ ,‬של מוצאי שבת כנהוג‪ :‬זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫לחפש אותו‪ ,‬עד שהילד הששי כבר חלה‪ ,‬ואז מצאה‬ ‫*‬ ‫אתה חוננתנו‪ .‬אחר שמונה־עשרה‪ ,‬קדיש תתקבל‬ ‫את בית זקיני ורצתה לפייסו‪ ,‬אבל זקיני לא הסכים‬ ‫הרה"ק הדרכי תשובה ממונקאטש זי"ע הגיע‬ ‫(אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש)‪( ,‬ויתן לך‪ ,‬עפ"י‬ ‫להכניסה בשום אופן‪.‬‬ ‫פעם לשינאווא‪ ,‬ורצה לדבר בסוד עם הרה"ק‬ ‫האריז"ל אומרים "ויתן לך" אחר הבדלה)‪ ,‬עלינו‬ ‫(ובשעת מעשה היה לי חידוש שלא נתן לה ליכנס‪,‬‬ ‫משינאווא זי"ע‪ ,‬ובקש שהעולם יצאו‪ ,‬והביט הרה"ק‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫ובפרט שבכתה נוראות‪ ,‬אח"כ חשבתי הלא זקיני התנהג‬ ‫משינאווא על הקהל‪ ,‬ותיכף מיד התחילו כולם‬ ‫כולו לפי ה"נועם אלימלך"‪ ,‬והוא כותב בספרו הק' שדרך‬ ‫לצאת מן החדר‪ ,‬וזקיני ז"ל שהיה עדיין בבחרותו‬ ‫כפרות‪ ,‬באשמורת הבוקר בערב יוהכ"פ (אחר‬ ‫הצדיק שאינו מרחם על רשעים אכזרים‪ ,‬ולכן על אף היות‬ ‫סליחות) נוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר‪ ,‬ותרנגולת‬ ‫עמד מאחורי הכסא של השינאווא רב ולא יצא‪,‬‬ ‫זקיני בעל רחמנות ובעל חסד‪ ,‬אבל אם כתוב שבמקום כזה‬ ‫והכיר ה"דרכי תשובה" בו שנשאר עומד‪ ,‬על כן‬ ‫לנקבה‪ ,‬ומסבבין סביב לראשו ואומרים הפסוקים‬ ‫לא‪ ,‬אז קיים זאת פשוטו כמשמעו)‪.‬‬ ‫"בני אדם" וכו' ג' פעמים‪" ,‬זה חליפתי" וכו'‪ ,‬והרבה‬ ‫רמז להשינאווא רב שאחד עדיין לא יצא‪ ,‬השיב לו‬ ‫נוהגין לסדר הכפרות בעשי"ת ולא דוקא בעיו"כ‪.‬‬ ‫*‬ ‫הרה"ק משינאווא "ער מעג בלייבן"‪.‬‬ ‫היינו ברוסלאנד‪ ,‬ואצל הקאמעניסטן היה כל‬ ‫נוהגין לפדות את הכפרות והפדיון נותנין לצדקה‬ ‫ענין הקשור לדת בגדר סכנת נפשות ממש‪ ,‬ולפני‬ ‫*‬ ‫(פמ"ג)‪.‬‬ ‫לפני השידוך שלו‪ ,‬הגיע חותנו רבי בערעלע‬ ‫פסח רצה זקיני ז"ל לאפות מצות‪ ,‬אבל אף אחד‬ ‫גלאנץ ז"ל לברר עליו בבית הרה"ק רבי משה‬ ‫שחרית‪ :‬ממעטין בסליחות‪( ,‬יש שאין אומרים‬ ‫לא רצה לקחת על עצמו את האחריות‪ ,‬כי שוטרים‬ ‫סליחות כלל)‪ ,‬אין אומרים מזמור לתודה‪ ,‬לא תחנון‪,‬‬ ‫הסתובבו שם‪ ,‬ואם יתפסו אותם‪ ,‬הרי זה עונש מאסר‬ ‫משינאווא זי"ע‪ .‬אחרי שבירר עליו אצל הבני בית‪,‬‬ ‫לא אבינו מלכנו ולא למנצח ולא תפלה לדוד ובית‬ ‫לעשר ועשרים שנה או שילוח לסיביר ‪ -‬שזה סכנת‬ ‫נכנס לשאול את הרה"ק רבי משה‪ ,‬נענה אליו‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫נפשות ממש‪ .‬אז אמר זקיני‪ ,‬שאם יתפסו אותם‬ ‫הרה"ק‪" :‬פון רבי ר' אלימלך ביז אים איז דער יחוס‬ ‫מרבין בסעודה כל היום (יש נוהגים להרבות כבר‬ ‫יאמר כל אחד בפה מלא "זיי זענען אומשולדיג‪,‬‬ ‫נישט קאליע געווארן"‪.‬‬ ‫מבערב)‪ ,‬וגם נשים חייבות במצוה זו‪ ,‬וטובלים‬ ‫זיי האבן נישט געוואלט‪ ,‬אבער דער אלטער האט‬ ‫*‬ ‫פרוסת המוציא בדבש‪.‬‬ ‫געמוטשעט און געצווינגען אז זיי מוזן באקן מצות"‪.‬‬ ‫בימי חורפו‪ ,‬בילדותו ובבחרותו ואף בימי‬ ‫נוטלין צפרניים ואחר חצות היום (‪ )13.36‬רוחצין‬ ‫וכששמעו שהוא מוכן לקחת את הדבר על עצמו‬ ‫אברכותו היה זקיני מדבר הרבה בלימוד‪ ,‬אבל ביום‬ ‫וטובלין ‪ -‬וטבילה זו חובה‪ ,‬אפילו אבל בתוך שבעה‬ ‫‪ -‬הסכימו‪.‬‬ ‫מן הימים הפסיק לגמרי‪ ,‬ויכלו לשבת לידו לדון‬ ‫(האבל טובל שעה אחת קודם השקיעה) ‪ -‬יש‬ ‫ולמעשה אפו מצות ואף אחד לא תפס אותם‪.‬‬ ‫ולדבר בלימוד אבל הוא החריש‪ ,‬וחשבו שאין לו‬ ‫מקומות שנוהגין להלקות מלקות קודם מנחה‪ ,‬ויש‬ ‫אחרי האפיה‪ ,‬פנה זקיני לביתו עם המצות ביד‪,‬‬ ‫מושג במה מדברים‪ ,‬ושמעתי מאאמו"ר ז"ל הטעם‬ ‫נוהגין לאחר מנחה‪.‬‬ ‫עטופים ב'האנטעך' בתוך שק‪ ,‬ועצר אותו שוטר‬ ‫שהפסיק לדבר בלימוד‪ ,‬כי פעם התוכח בלימוד עם‬ ‫ושאל מה יש לו שם‪ ,‬ולא רצה לומר שקר‪ ,‬ופתח‬ ‫מישהו בביהמ"ד וזקיני נצחו‪ ,‬והכיר על פני האיש‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‬ ‫שיש לו חלישות הדעת‪ ,‬לכן מאז קבל על עצמו שלא‬ ‫דחול‪ ,‬וקודם אלוקי נצור אומר יהיו לרצון וכו' ואחר‬ ‫השק ואכן ראה את ה'האנטעך'‪ ,‬והשוטר המשיך‬ ‫כך אומר וידוי (מעומד) ו"על חטא" כביום הכיפורים‪.‬‬ ‫בדרכו‪.‬‬ ‫לדבר יותר בלימוד‪.‬‬ ‫הש"ץ חוזר התפלה בלא וידוי (אין אומרים אבינו‬ ‫(זה הי' לי לחידוש שמסר נפשו על מצוה‪ ,‬על אף שאי'‬ ‫*‬ ‫מלכנו ולא תחנון)‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬לדוד ה'‬ ‫שחסיד מפורסם כשהשעה צריכה לכך מותר למסור הנפש‬ ‫זקיני הי' רגיל למלמל לעצמו שעות ארוכות‬ ‫אורי‪ .‬מרבין בצדקה בביהכנ"ס‪.‬‬ ‫על מצוות אחרות‪ ,‬זה דוקא אם מכריחים אותו לעבור על‬ ‫בלילה וביום‪ ,‬ורוב דבריו היו משניות‪ ,‬גמרא וכו'‬ ‫מצוה‪ ,‬אבל כאן לא הכריחו אותו לעבור‪ .‬ובפשטות אפשר‬ ‫שהיו שגורים אצלו בעל פה‪.‬‬ ‫סעודה המפסקת‪ ,‬בסעודה המפסקת יאכל דברים‬ ‫כיום יש ספרי מפתחות שאפשר למצוא כל‬ ‫הקלים להתעכל‪ ,‬ולא יאכל יותר מדאי‪ ,‬וכן לא‬ ‫לומר כמובא ב"חזון איש" שמי שהוא בעל בטחון יש לו הלכה‬ ‫יאכל מאכלי חלב חמים‪ ,‬דגים וביצים‪ ,‬ולא ישתה‬ ‫אחרת לגמרי‪ ,‬וזקיני היה בטוח ש'שומר מצוה לא ידע דבר‬ ‫מאמר חז"ל וכו'‪ ,‬אז עוד לא היו דברים כאלו‪ ,‬והכל‬ ‫יין‪ ,‬אבל מים טוב לשתות בכל ערב צום‪ ,‬כדי שלא‬ ‫רע' פשוטו כמשמעו‪ ,‬ולכן לא החזיק זאת לסכנה)‪.‬‬ ‫הי' צריך להיות בראש‪ .‬כל דבר שרצינו לדעת‪ ,‬הלכנו‬ ‫להכביד הצום‪.‬‬ ‫*‬ ‫לשאול אותו‪ ,‬ותמיד הי' נותן את המראי מקום‪ .‬היות‬ ‫כשהיינו בסיביר‪ ,‬זקיני ז"ל בהיותו זקן לא הי'‬ ‫שהייתי תלמיד‪ ,‬פחות הסתיר את עצמו‪.‬‬ ‫מפסיקין לאכול‪ ,‬וכן לשאר עינויים‪ ,‬מבעוד יום‪,‬‬ ‫צריך ללכת לעבודה‪ .‬וגם אני בהיותי ילד‪ .‬רק אאמו"ר‬ ‫בשעה ‪19.27‬‬ ‫*‬ ‫הוצרך ללכת‪ .‬ובכל שבת השתמט ולא יצא לעבודה‪,‬‬ ‫זקיני ז"ל למד בספה"ק "נועם אלימלך" בכל יום‬ ‫הדלקת הנרות‪( 19.27 :‬פלג המנחה‪.)18.29 :‬‬ ‫עם תירוצים שונים‪ ,‬עד שהם הבינו שעושה זאת‬ ‫לפני התפלה‪ ,‬ובבל יום לפני התחלת שיעוריו בלימוד‬ ‫מברכין "אקב"ו להדליק נר של יום הכיפורים"‪,‬‬ ‫דוקא בשבת‪ ,‬והגיעו לחפש אותו‪ .‬זקיני ז"ל אמר לו‬ ‫למד בה"צעטיל קטן"‪ ,‬כמו שמבואר ב"צעטיל קטן"‪.‬‬ ‫ו"שהחיינו"‪ .‬במקום שנוהגין שכל אחד מוליך נר‬ ‫שיכנס למטה‪ .‬ואכן נכנס‪ .‬והם באו לחפשו ונכנסו‬ ‫ובליל שב"ק קודם קידוש למד בספה"ק "נועם‬ ‫לביהכנ"ס לא יברכו שם על הדלקת הנר‪ .‬במנהג‬ ‫לחדרו‪ ,‬ובקל היה אפשר לראות שיש איש תחת‬ ‫אלימלך" ובספר של אלשיך הק'‪ ,‬ומנהג זה דלפני‬ ‫הדלקת "נר נשמה" די בנר אחד לאביו ולאמו‬ ‫הכסת כי ראו צורת אדם‪ ,‬וכאשר אחד מהם התקרב‬ ‫קידוש נהג גם הרה"ק משינאווא‪.‬‬ ‫שנפטרו‪ ,‬ונר לעצמו (געזינט לעכט) אם הוא נשוי‪.‬‬ ‫קרוב למטה ורצה לנגוע אמר השני 'לא נמצא כאן‬ ‫*‬ ‫מברכין הבנים והבנות‪ ,‬ומתפללין שיאריכו ימים‬ ‫אף אחד‪ ,‬נלך מפה' והלכו‪.‬‬ ‫כשהיינו ברוסלאנד שכרנו דירה מאיזו גויה‪,‬‬ ‫ושיהיו תלמידי חכמים‪ ,‬יראי א'‪ ,‬מחזיקי וחובבי‬ ‫הייתי שם‪ ,‬ממש א בעל שם'סקע מעשה‪.‬‬ ‫שלפי ההשגות שם היתה גויה עשירה‪ ,‬והיו ברשותה‬ ‫תורה ונוחין לבריות‪.‬‬ ‫(מלוקט מספרי שיח זקנים‪ ,‬סיפורי מלו"מ‪ ,‬רועה אבן ישראל‪ ,‬וכתבי חסידים)‬ ‫כמה בתים‪ ,‬והבית שאנו גרנו בו לא היה ראוי לדירת‬ ‫‪2‬‬ ‫יום כפור‬ ‫הפסקה והדלקת הנרות‪19.27 :‬‬ ‫מוצאי יו"כ‪ 20.33 :‬ר"ת‪20.56 :‬‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬ ‫צאה"כ ליל יו"כ‪ - 20.26 :‬סוזק"ש יו"כ‪ :‬מג"א‪ - 9.54/9.40 :‬גר"א‪10.30 :‬‬ ‫‪20 SEPTEMBER 2026‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬ערב יו"כ ט' תשרי תשפ"ז • שנה ל"א‪ ,‬גליון אלף תשל"ז • דף היומי בכורות ב' • ‪• Nr 1737‬‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫המקואות הפרטיים יהיו פתוחים בערב יום‬ ‫לכלל ישראל‬ ‫ברכת‬ ‫מפנינים יקרים‬ ‫הכפורים בין השעות ‪9.00-16.00‬‬ ‫היות שאין גובה במקום‪ ,‬נא לשלם לתוך הקופה‬ ‫גמר חתימה טובה‬ ‫אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב (סדר‬ ‫כמחיר הנרשם שם‪.‬‬ ‫הוידוי)‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫כליות ולב זוהי הנקודה הפנימית‪ .‬כי גלוי וידוע‬ ‫מתוך לוח הקהלה‬ ‫מזכירין נשמות‬ ‫בשחרית יוה"כ אחר קריאת התורה‬ ‫לפני כסא כבודו‪ ,‬שאדם מישראל אף שעבר עבירה‬ ‫אין הפגם מגיע עד לנקודה הפנימית‪ ,‬המושרשת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬יום ב'‪ ,‬י' תשרי‪ ,‬איסור מלאכה כמו‬ ‫בעמקי הלב‪ .‬ומאותה נקודה פנימית בוקעת האנחה‬ ‫בשבת‪ ,‬וחייב בחמשה עינויים‪ :‬אסור באכילה ובשתיה‪,‬‬ ‫שלאחר העבירה‪ .‬ואמרו חז"ל (יומא כ‪,‬א)‪ :‬השטן‬ ‫ברחיצה ‪ -‬ואפילו אבר אחד‪ ,‬ואפילו בצונן (ורחיצת‬ ‫א יידיש ווארט‬ ‫בגימטריא שס"ד‪ ,‬כמנין ימות השנה פחות יום‬ ‫טינוף מותר) ‪ -‬בסיכה‪ ,‬בנעילת הסנדל (בסנדל שאינו‬ ‫זכרנו לחיים וכו' למענך א‪-‬להים חיים‬ ‫אחד‪ ,‬שכל ימות השנה מקטרג השטן ואילו ביום‬ ‫של עור נוהגין להתיר) ובתה"מ‪.‬‬ ‫דאס וואס מיר בעטען דעם באשעפער ער זאל‬ ‫הכיפורים אין לו רשות לקטרג‪ .‬ושס"ה ימות השנה‬ ‫מקדימין לביהכנ"ס‪ ,‬בכדי לומר "כל נדרי" לכתחילה‬ ‫אונז שענקען לעבען‪ ,‬איז "למענך אלקים חיים"‪ ,‬מיר‬ ‫שקולים הם כנגד שס"ה הגידים שבאדם‪ ,‬ויום‬ ‫קודם שקיעת החמה (‪ .)19.45‬המנהג להתעטף ‪ -‬קודם‬ ‫(יערות דבש)‬ ‫זאלען אים קענען דינען‪.‬‬ ‫הכיפורים הוא הוא השקול נגד הגיד שבפנימיות‬ ‫השקיעה ‪ -‬בקיטל וטלית‪ ,‬ויברך על הטלית‪ .‬נוהגין‬ ‫הלב‪ .‬לפיכך‪ ,‬בכל שס"ד ימות השנה‪ ,‬השקולים‬ ‫לומר תפלה זכה (ומבקשין כל אחד מחילה מחבירו‬ ‫לשון חכמים‬ ‫כנגד שאר כל הגידים יש לשטן רשות להשטין על‬ ‫בלב שלם)‪.‬‬ ‫כתב במטה משה בשם רבי יהודה החסיד ורב‬ ‫שפגמו בגידים ונתקלקלו הללו בחטאים‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫כל נדרי‪ ,‬לפני כל נדרי פותחים את ארון הקודש‬ ‫האי גאון ורב שרירא גאון זכרונם לברכה‪ ,‬וז"ל‪ :‬שכל‬ ‫ומכבדים שנים מזקני ונכבדי הקהל להוציא שני ספרי‬ ‫מי שמכוין בעת התחלת 'אדון עולם'‪ ,‬ערב אני בדבר‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬עת מתגלה פנימיות הלב של האדם‬ ‫תורה‪ ,‬ומסבבים בביהכנ"ס עם הספרים סביב הבימה‬ ‫שתפילתו נשמעת‪ ,‬ואין שטן מקטרג על תפלתו ואין לו‬ ‫מישראל‪ ,‬ונוכח הוא כי לשם לא הגיע הפגם או אז‬ ‫כדי שכל הקהל יזכו לחבק ולנשק את הס"ת‪ ,‬ובשעת‬ ‫שטן ופגע רע בר"ה וביוהכ"פ בתפילתו‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫(ישמח ישראל)‬ ‫אין לו רשות לקטרג‪.‬‬ ‫הסיבוב אומרים פסוק אור זרוע וכו' וחוזרים עליו‬ ‫(מובא באלף המגן על מטה אפרים סי' תקפ"ד ס"ק י''ב)‬ ‫כמה פעמים‪ .‬אח"כ עומדים שני החשובים עם הס"ת‬ ‫בידיהם‪ ,‬אחד לימין הש"ץ ואחד לשמאלו בעוד שארון‬ ‫(או"ח סימן תרד)‪ ,‬בחייט שקנה את הדג בחמשה‬ ‫ארך אפים ורב חסד ואמת (י"ג מדות)‬ ‫הקודש פתוח‪ .‬הש"ץ אומר "כל נדרי" בנגון המקובל‬ ‫זהובים לכבוד הסעודה של ערב יום הקדוש‪,‬‬ ‫אחד מן הי"ג מדות של רחמים היא מדת‬ ‫מימי קדם והקהל אומר עמו בלחש‪ ,‬אח"כ הש"ץ וכל‬ ‫ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬מאי נפקא לן אם היה האיש‬ ‫'אמת'‪ ,‬וכבר תמהו בזה דמה רחמים יש בזה‪ ,‬הלא‬ ‫הקהל אומרים שהחיינו‪ ,‬והקהל יסיים קודם הש"ץ‬ ‫חייט או בשם או בורסקי‪ ,‬ולאיזה צורך טרח הטור‬ ‫להעמיד המשפט על קו האמת הוא ענין של מדת‬ ‫כדי שיוכלו לענות אמן‪ .‬הנשים שאמרו שהחיינו‬ ‫הדין ולא של רחמים?‬ ‫בשעת הדלקת הנרות לא תאמרנה עוד הפעם‪ .‬אחר‬ ‫לציין את עיסוקו של האיש‪ ,‬אך לעניננו יש לומר‬ ‫כך מחזירים הס"ת לארון הקודש‪.‬‬ ‫שרמז בזה שאף על שבחיצוניות האדם נראה שיש‬ ‫ותירצו‪ ,‬שהכונה הוא שהקדוש ברוך הוא‬ ‫ערבית‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ברכו‪ ,‬בקריאת־שמע החזן ואח"כ הקהל‬ ‫בו 'חט' מכל מקום בפנימיות יש בו אותיות י"י‬ ‫מסתכל על נקודת האמת שבתוך לבו של האדם‪,‬‬ ‫אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול‬ ‫משם הוי"ה הק' והקב"ה משרה שכינתו בתוכו‪.‬‬ ‫כי באמת בפנימיות הלב כל אחד הוא טוב ורוצה‬ ‫רם‪" ,‬כי ביום הזה יכפר"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‬ ‫וזה היתה עבודת הכהן גדול ביוה"כ‪ ,‬שהיה נכנס‬ ‫לעשות רק רצון הבורא יתברך‪ ,‬אלא פעמים‬ ‫דיוהכ"פ‪ ,‬קודם אלקי נצור יאמר יהיו לרצון וכו' ואח"כ‬ ‫'לפני ולפנים' לעורר הזכות של פנימיות לב האדם‬ ‫שעוברת עליו רוח שטות והוא מתפתה ליצרו‪ ,‬אבל‬ ‫וידוי ו"על חטא"‪ .‬אחר שמונה־עשרה פיוטים וסליחות‪,‬‬ ‫הקב"ה ברחמיו דן את האדם לפי הפנימיות שלו‪.‬‬ ‫על חטא‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬לדוד מזמור‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬ ‫שהוא טהור‪ ,‬ועי"ז היה פועל 'לכפר עליכם לטהר‬ ‫עלינו (לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫אתכם מכל חטאתיכם'‪( .‬המאיר ‪ -‬הגר"מ צוויבל)‬ ‫ובזה אפשר להבין הסיפור הידוע שמביא הטור‬ ‫נוהגים לומר ד' מזמורי תהלים הראשונים‪ ,‬אדון עולם‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫בציבור‪ .‬המהדרין מרבים בתפלות‪ ,‬שיר היחוד (יש‬ ‫אבינו מלכנו כתבנו בספר זכיות (תפילת היום)‬ ‫להר"ר משה דוד פאפענהיים הי"ו‬ ‫אומרים אותו בבוקר לפני תפלת שחרית)‪ ,‬אנעים‬ ‫צריך להבין מה שייך לבקש כתבנו בספר זכיות‪,‬‬ ‫הממונה על הגניזה‬ ‫זמירות‪ ,‬קדיש‪ .‬ויש משלימין את כל ספר תהלים‪.‬‬ ‫הרי אם הזכיות קיימות הרי ודאי שהקב"ה "זוכר‬ ‫ולכל משפחתו שיחיו‬ ‫בבוקר‪ ,‬כשיקום ממשכבו‪ ,‬ירחץ ידיו ג' פעמים עד‬ ‫כל הנשכחות" ואם הזכיות לא קיימות אז מה שייך‬ ‫קשרי האצבעות‪ ,‬ולא ירחץ הפנים‪ ,‬רק כשמנגב ועדיין‬ ‫לרגל הכנס הבן שיחי' לעול המצוות‬ ‫לבקש על זה?‬ ‫ירוו ממנו ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב‬ ‫יש לחלוחית על אצבעותיו מעבירן על עיניו‪ ,‬ויברך על‬ ‫נט"י ושאר ברכות‪ ,‬והכהנים לפני נשיאת כפים נוטלין‬ ‫מתרץ הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א‪ ,‬הלא‬ ‫מאחלת הנהלת הקהלה‬ ‫כל היד עד הפרק (וכן קטנים או חולים שאוכלים פת)‪.‬‬ ‫יש כיום הפצת תורה ע"י הקלטות שמקליטים‬ ‫שחרית‪ ,‬לובשין הטלית והקיטל‪ ,‬יש נוהגין לומר קודם‬ ‫ומפיצים את ההקלטה בכל העולם‪ .‬אחרי שזה‬ ‫‪Tel: 0.32.33.34.35‬‬ ‫התפלה אנעים זמירות‪ ,‬ברכות השחר ‪ -‬יש שאין‬ ‫מוקלט‪ ,‬רק הקב"ה יכול להחליט כמה אנשים‬ ‫‪JOODSE WEL ZIJN‬‬ ‫‪EN ZIEKENZORG‬‬ ‫אומרים ברכת "שעשה לי כל צרכי" ‪ -‬וסדר היום‪,‬‬ ‫ישמעו את זה ובזה ירבו זכויותי‪ ,‬וזה מבקשים‬ ‫פסוקי דזמרה‪ ,‬נשמת‪ ,‬המלך‪ ,‬ישתבח‪ ,‬שיר המעלות‬ ‫שהקב"ה יזכור אותנו ויהיו לנו זכויות להפיץ תורה‬ ‫ממעמקים‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ברכו‪ ,‬ברכת יוצר אור‪( ,‬יוצרות)‪,‬‬ ‫(מדשן ביתך)‬ ‫וקדושה בעולם‪.‬‬ ‫מודעה חשובה‬ ‫אהבה רבה‪ ,‬קריאת־שמע‪" ,‬ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫גם השנה הוקמה בע"ה‬ ‫לעולם ועד" בקול רם‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬זכרנו‪ ,‬מי כמוך‪,‬‬ ‫ובכן תן פחדך וכו'‪ ,‬המלך הקדוש‪ ,‬אתה בחרתנו וכו'‪,‬‬ ‫ייראוך עם שמש‬ ‫סוכה כשרה‬ ‫וכתוב‪ ,‬בספר וכו'‪ .‬קודם אלקי נצור אומר יהיו לרצון‪,‬‬ ‫תפלת שחרית בימות החול כותיקין‬ ‫לחולים ולמבקרים‬ ‫וידוי ו"על חטא" וכו'‪.‬‬ ‫בביהמ"ד פשעווארסק‬ ‫בבית ביקור חולים "בית חיה"‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬קדושת כתר (וכן בכל תפלות יוהכ"פ‬ ‫בכל יום חצי שעה לפני הנץ‬ ‫שליד בית החולים‬ ‫קדושת כתר)‪ ,‬פיוטים‪( ,‬יש אומרים גם סליחות)‪ ,‬וידוי‬ ‫יום א' ערב יו"כ בשעה ‪6.56‬‬ ‫ו"על חטא"‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום‪,‬‬ ‫‪GASTHUISBERG - LEUVEN‬‬ ‫יום ג' י"א תשרי בשעה ‪6.59‬‬ ‫בברכת גמר חתימה טובה‬ ‫(לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫*‬ ‫בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד‬ ‫חברת ביקור חולים אנטווערפען‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬אתה הראת‪ ,‬ויהי בנסע‪ ,‬י"ג מדות‪,‬‬ ‫(המשך בעמוד ד)‬ ‫התחלת התפילה בשבת האזינו ‪6.40‬‬ ‫‪ABC office: Isabellalei 93a, 2de verd.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בינו שנות דור ודור‬ ‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬ ‫ש"ק ‪ -‬ח' תשרי‬ ‫תקצ"ג‪ :‬רבי נח [ב"ר מרדכי] מלעכאוויטש‬ ‫תרצ"א‪ :‬רבי שמעון [ב"ר אליעזר זוסמן] סופר ‪ -‬אב"ד‬ ‫בר מצוה‬ ‫שידוכים‬ ‫פאקש‬ ‫יצחק ב"ר שאול יהודה ראנד (בעק) נ"י‬ ‫יהודית גיטל קוואדראט‬ ‫יצחק פלדמן‬ ‫רבי שלמה בן ציון [ב"ר ישעי' משולם זושא]‬ ‫ת"ש‪:‬‬ ‫*‬ ‫בן הרב שאול שליט"א בת הרב יצחק אליהו הכהן שליט"א‬ ‫טווערסקי ‪ -‬האדמו"ר מטשערנאביל‬ ‫בנימין ב"ר משה דוד פאפענהיים (קאהן) נ"י‬ ‫קוואדראט (פרידמאן)‬ ‫פלדמן (ראנד)‬ ‫לונדון‬ ‫אנטווערפען‬ ‫יום א' ערב יו"כ ‪ -‬ט' תשרי‬ ‫ביהמ"ד בית מרדכי‬ ‫לונדון‪ ,‬ה' תשרי תשפ"ז‬ ‫רבי אברהם [ב"ר יעקב] סבע ‪ -‬צרור המור‬ ‫ר"פ‪:‬‬ ‫*‬ ‫רבי יונה [ב"ר אליהו] לנדסופר ‪ -‬מעיל צדקה‬ ‫תע"ג‪:‬‬ ‫אלימלך יואב ב"ר שאול אפרים (ונסה) נ"י‬ ‫רבי נפתלי הערצקא [ב"ר יעקב פרץ] הלוי‬ ‫תרנ"ח‪:‬‬ ‫ביהמ"ד שפיקוב‬ ‫חלה לשריפה‬ ‫זילבערמאן מראצפערט‬ ‫אפשר להביא חלה לשריפה‬ ‫רבי אליעזר זוסמן [ב"ר מרדכי אפרים פישל] סופר‬ ‫תרס"ג‪:‬‬ ‫במשרד הקהלה יאקאב יאקאבס סטר‪22 .‬‬ ‫‪ -‬אב"ד פאקש ‪ -‬עט סופר‬ ‫רבי יצחק יהודה שמעלקיש [ב"ר חיים שמואל]‬ ‫מלבוב‪-‬בית יצחק‬ ‫תרס"ו‪:‬‬ ‫נולד בן‬ ‫רק ביום ג' י"א תשרי וביום ד' י"ב תשרי‬ ‫בין השעות ‪16.00-18.30 - 10.00-12.00‬‬ ‫הקדוש רבי יעקב יצחק דן [ב"ר אלימלך מנחם‬ ‫תש"ד‪:‬‬ ‫למשפ' ר' יהודה מאיר מרזל‪-‬גרינהוט נ"י‬ ‫מנדל] לאנדא ‪ -‬האדמו"ר מסטריקוב‬ ‫מתוך לוח הקהלה (המשך)‬ ‫רבי יצחק זאב [ב"ר חיים] הלוי סאלאווייטשיק‬ ‫‪ -‬רב דבריסק‬ ‫תש"ך‪:‬‬ ‫מודעה נחוצה‬ ‫הציבור מתבקש להישמע להוראות הבטחון‬ ‫רבש"ע‪ ,‬בריך שמה‪ ,‬מוציאין ב' ספרי תורה‪ ,‬שמע‪ ,‬אחד‬ ‫יום ב' יו"כ ‪ -‬י' תשרי‬ ‫וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו‪ ,‬וקורין (בנגון המקובל)‬ ‫ג' תת"פ‪ :‬התנא רבי עקיבא בן יוסף מעשרה הרוגי מלכות‬ ‫של המשטרה‪ ,‬ולציית להוראות ה"שמירה"‪,‬‬ ‫כגון שלא להתקהל ליד ביהמ"ד וכדומה‪.‬‬ ‫ששה גברי מתחלת פרשת אחרי עד "ויעש כאשר צוה‬ ‫ד'רע"א‪ :‬רב אחאי בריה דרבה בר אבוה ‪ -‬מרבנן סבוראי‬ ‫ה' את משה"‪ ,‬חצי קדיש על שני הספרים‪ ,‬מפטיר בספר‬ ‫תרנ"ה‪ :‬רבי נפתלי חיים [ב"ר מאיר] הורוביץ מדזיקוב ‪-‬‬ ‫וע"ז באעה"ח בתפלה לשומר ישראל‬ ‫מנחה חדשה‬ ‫שני בפרשת פינחס "ובעשור לחדש"‪ ,‬וקורא ההפטרה‬ ‫שישמור שארית ישראל ושנזכה‬ ‫(בישעיה נז) "ואמר סלו סלו" עד "כי פי ה' דבר"‪.‬‬ ‫תשט"ו‪ :‬רבי יהודה לייב [ב"ר שמחה] הלוי אשלג ‪ -‬סולם‬ ‫על הזוהר‬ ‫לשנת גאולה וישועה בכלל ובפרט‪.‬‬ ‫בברכות ההפטרה מזכיר של יוהכ"פ באמצע ובחתימה‪.‬‬ ‫תשל"ז‪ :‬רבי משה יצחק [ב"ר נפתלי אלימלך] געווירצמאן‬ ‫קדיש תתקבל‪ ,‬ולפני "תתקבל" תוקעין תקיעה אחת‬ ‫הזכרת נשמות‪ ,‬מזכירין נשמות‪ ,‬וגם יחיד יכול להזכיר‬ ‫‪ -‬האדמו"ר מפשעווארסק‬ ‫ואומרים "לשנה הבאה בירושלים" (יש תוקעין לאחר‬ ‫נשמות‪ ,‬ונודרים לצדקה לעלוי נשמתם‪.‬‬ ‫תשמ"ח‪ :‬רבי אברהם יהושע העשיל [ב"ר יוסף מאיר]‬ ‫טווערסקי ‪ -‬האדמו"ר ממכנובקה‬ ‫גמר הקדיש)‪ .‬נוהגין לתקוע רק אחר צאת הכוכבים‬ ‫אב הרחמים‪ ,‬אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד מזמור‪ ,‬ומחזירין‬ ‫תש"ע‪ :‬רבי שמעון נתן נטע [ב"ר משה מרדכי] בידערמאן‬ ‫דהיינו בשעה ‪( 20.24‬אולם מותר כבר לתקוע בבין‬ ‫הס"ת להיכל‪.‬‬ ‫‪ -‬האדמו"ר מלעלוב‬ ‫השמשות)‪ .‬הש"ץ מסיים תתקבל וסוגרין הארון‪.‬‬ ‫מוסף‪" ,‬הנני העני"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה של‬ ‫יום ג' ‪ -‬י"א תשרי‬ ‫מוצאי יום כיפור‪( 20.33 :‬לשיטת ר"ת‪)20.56 :‬‬ ‫מוסף‪ ,‬קודם אלקי נצור "יהיו לרצון" וכו'‪ ,‬וידוי ו"על‬ ‫ד'רכ"ז‪ :‬רב הונא בריה דמר זוטרא‬ ‫ערבית‪ ,‬מתחילין "והוא רחום" (כבכל ימות החול)‪,‬‬ ‫חטא"‪.‬‬ ‫ד'רכ"ז‪ :‬רב טביומי ‪ -‬מר בר רב אשי‬ ‫בשמונה־עשרה פוסקין מלומר זכרנו וכו' ואומרים‬ ‫תקכ"ט‪ :‬רבי אברהם אביש [ב"ר צבי הירש] מפראנקפורט‬ ‫חזרת הש"ץ‪ ,‬פיוטים‪ ,‬קדושת כתר‪ ,‬עבודה‪ ,‬ונופלין על‬ ‫"הא־ל הקדוש" ו"מלך אוהב צדקה ומשפט" (ואם אמר‬ ‫פניהם‪ ,‬סליחות‪ ,‬וידוי ו"על חטא"‪ ,‬ותערב‪ ,‬נשיאת כפים‪,‬‬ ‫‪ -‬ברכת אברהם‬ ‫המלך הקדוש אין מחזירין אותו)‪ ,‬אתה חוננתנו‪ ,‬אחר‬ ‫יום ד' ‪ -‬י"ב תשרי‬ ‫יש לאחר באמירת "אדיר במרום" ו"רבונו של עולם"‬ ‫שמונה־עשרה קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו (לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫עד לאחר "היום תאמצנו" (מג"א)‪ ,‬קדיש תתקבל‪( ,‬אין‬ ‫תקל"ז‪ :‬רבי אברהם [ב"ר דוב בער] המלאך ‪ -‬בן המגיד‬ ‫ממעזריטש‬ ‫הבדלה‪ ,‬מבדילין על היין‪ ,‬ומתחילין בורא פרי הגפן‪,‬‬ ‫אומרים אין כאלקינו ופטום הקטרת)‪( ,‬יש אומרים פה‬ ‫יום ה' ‪ -‬י"ג תשרי‬ ‫בורא מאורי האש והמבדיל‪ .‬אין מברכין במוצאי‬ ‫לדוד ה' אורי)‪.‬‬ ‫תקצ"ח‪ :‬רבי עקיבא [ב"ר משה] גינז‪-‬איגר ‪ -‬רב דפוזנא‬ ‫יוהכ"פ אלא על הנר שהודלק מערב יוהכ"פ ויצרף הנר‬ ‫מנחה‪ ,‬קרבנות‪( ,‬אין אומרים אשרי ובא לציון)‪ ,‬ויהי‬ ‫תרמ"ג‪ :‬רבי שמואל [ב"ר מנחם מנדל] שניאורסאהן ‪-‬‬ ‫שהודלק עכשיו‪ .‬ומנגנים "המבדיל" כנהוג (המיוחד‬ ‫בנסע‪ ,‬בריך שמה‪( ,‬אין אומרים י"ג מדות)‪ ,‬מוציאין‬ ‫האדמו"ר מליובאוויטש‬ ‫למוצאי יוה"כ)‪.‬‬ ‫ס"ת‪ ,‬גדלו‪ ,‬וקורין ג' גברי בפרשת עריות ב"אחרי"‪,‬‬ ‫תרמ"ה‪ :‬רבי מנחם מנדל [ב"ר יחזקאל] פאנעט ‪ -‬האדמו"ר‬ ‫אם לא קידש הלבנה קודם יוהכ"פ יקדשנה עתה‪.‬‬ ‫בנגון הטעמים של כל השנה‪( ,‬אחר קריאת התורה אין‬ ‫מדעעש ‪ -‬מעגלי צדק‬ ‫אומרים חצי קדיש)‪ ,‬והשלישי הוא המפטיר‪ ,‬ההפטרה‬ ‫תרס"ז‪ :‬רבי ישראל [ב"ר אברהם יעקב] פרידמאן ‪-‬‬ ‫עורכין סעודה ואח"כ טוב שישתדל בענין הסוכה‪ ,‬או‬ ‫האדמו"ר מסדיגורא‬ ‫ילמוד דיני סוכה‪.‬‬ ‫בספר "יונה" מתחילה ועד סוף‪ ,‬יש מוסיפין פסוקים‬ ‫תרע"ג‪ :‬רבי חיים [ב"ר נפתלי צבי יהודה] ברלין ‪ -‬רב‬ ‫בין יו"כ לסוכות‪ ,‬אין אומרים תחנון ולא "יהי רצון"‬ ‫מסוף מיכה "מי א־ל כמוך" עד "מימי קדם"‪ ,‬ברכות‬ ‫דמוסקבה‬ ‫אחר קריאת התורה‪ ,‬אבל אומרים א־ל ארך אפים‪,‬‬ ‫ההפטרה עד "מגן דוד"‪ ,‬יהללו‪ ,‬לדוד מזמור‪ ,‬ומכניסין‬ ‫יום ו' ערב סכות ‪ -‬י"ד תשרי‬ ‫למנצח ובית יעקב‪.‬‬ ‫הס"ת להיכל‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬וידוי ו"על‬ ‫תקס"ג‪ :‬רבי שלום שכנא [ב"ר אברהם] מפראהבישט‬ ‫חטא"‪ ,‬חזרת הש"ץ‪ ,‬פיוטים‪ ,‬וידוי ו"על חטא"‪ ,‬או"א‬ ‫משתדלין לקנות ד' מינים מהודרים ומקשטין הסוכה‬ ‫ברכנו‪ ,‬אבינו מלכנו‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬לדוד ה' אורי‬ ‫תקס"ז‪ :‬רבי יהודה לייב [ב"ר יוסף גרשון] הכהן מאניפאלי‬ ‫לכבוד החג‪.‬‬ ‫‪ -‬אור הגנוז‬ ‫(לאומרים במנחה)‪.‬‬ ‫תקע"ה‪ :‬רבי ישראל [ב"ר שבתי] האפשטיין ‪ -‬המגיד‬ ‫ערב סוכות‪ ,‬יום ו'‪ ,‬י"ד תשרי‪.‬‬ ‫נעילה‪ ,‬זמן התחלת נעילה כשהשמש בראש האילנות‪,‬‬ ‫מקאזניץ‬ ‫תפלה כנהוג‪ ,‬אין אומרים תחנון אבל אומרים למנצח‪,‬‬ ‫(דהיינו לאחר פלג המנחה (‪ )18.27‬וקודם השקיעה‬ ‫תרס"א‪ :‬רבי מרדכי [ב"ר יחיאל מיכל] ‪ -‬האדמו"ר מזוויעהל‬ ‫(ובקצת מקומות אין אומרים למנצח)‪.‬‬ ‫(‪.)19.43‬‬ ‫תש"ט‪ :‬רבי יוסף צבי [ב"ר ישראל] דושינסקיא ‪ -‬רב‬ ‫דירושלים‬ ‫מצוה ליתן צדקה בערב סוכות‪.‬‬ ‫אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש בניגון המקובל‪ ,‬שמונה־‬ ‫ש"ק א' דסכות ‪ -‬ט"ו תשרי‬ ‫נוהגין כבכל ערב שבת ויו"ט‪ ,‬רוחצין וטובלין ועושין‬ ‫עשרה‪ ,‬ואומרים "וחתמנו"‪" ,‬וחתום"‪" ,‬ונחתם"‪ ,‬במקום‬ ‫תקמ"ח‪ :‬רבי יצחק אייזיק [ב"ר יואל] הכהן מקאריץ ‪ -‬ברית‬ ‫כל ההכנות לכבוד יו"ט‪ ,‬ואוגדין את הלולב מבעוד יום‪.‬‬ ‫"כתבנו"‪" ,‬וכתוב" "ונכתב"‪ ,‬וידוי‪" ,‬אתה נותן יד"‪ ,‬חזרת‬ ‫כהונת עולם‬ ‫ויזהר שלא להניח את ד' המינים במים והמים יכסו‬ ‫הש"ץ‪ ,‬פותחין הארון ומשאירין פתוח עד סוף תפלת‬ ‫תרנ"ה‪ :‬רבי מרדכי [ב"ר יששכר בערצי] מנאדבורנא‬ ‫אותם‪ ,‬כי יום ראשון של חג הוא בשבת‪ ,‬וישארו יותר‬ ‫נעילה‪ ,‬פיוטים וסליחות‪ ,‬וידוי כנהוג‪ ,‬או"א ברכנו‪,‬‬ ‫תרפ"ו‪ :‬רבי מאיר [ב"ר אהרן יהודה] אריק ‪ -‬אמרי יושר‪,‬‬ ‫מ־‪ 24‬שעות רצופות במים (חשש כבוש)‪.‬‬ ‫בספר‪ ,‬ונחתם‪ ,‬אבינו מלכנו (חתמנו במקום כתבנו)‪,‬‬ ‫אב"ד טארנא‬ ‫א' דסוכות‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬ט"ו תשרי‪ ,‬קבלת שבת ויו"ט‪( 19.15 :‬פלג‬ ‫"שמע ישראל" פעם אחת‪" ,‬ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫המנחה‪.)18.19 :‬‬ ‫לעולם ועד" ג' פעמים‪" ,‬ה' הוא האלקים" ז' פעמים‪,‬‬ ‫שמחות ומודעות לגליונות סוכות ושמ"ע‪,‬‬ ‫להודיע למשרד הקהלה‬ ‫)‪Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.‬‬ ‫רופא תורן‪Dokter van wacht - 0900.10.512 :‬‬ ‫תורנות בתי מרקחת‬ ‫אבינו מלכנו שלח רפואה‬ ‫)‪Wachtdienst (9.00-22.00 uur‬‬ ‫שלמה לחולי עמך‬ ‫לא יאוחר מיום ג' י"א תשרי‬ ‫הצלה‪HATZOLOH - 03.289.00.00 :‬‬ ‫‪vrijdag 18 september‬‬ ‫‪maandag 21 september‬‬ ‫‪woensdag 23 september‬‬ ‫‪Antverpia, Nationalestraat 145‬‬ ‫‪Leuridan, Draakstraat 18‬‬ ‫‪Grote Markt, Grote Markt 56‬‬ ‫מודעה‬ ‫‪zaterdag 19 september‬‬ ‫‪dinsdag 22 september‬‬ ‫‪Coppens- Dercon, Statiestr. 160‬‬ ‫הרוצים לקטוף ערבות והושענות בתחום‬ ‫‪3koningen, Grotesteenweg 9‬‬ ‫‪Plantijn, Plantin en Moretuslei 92 donderdag 24 september‬‬ ‫‪zondag 20 september‬‬ ‫‪Internationale, Appelmansstr. 11‬‬ ‫שיפוטה של עיריית אנטווערפען‪,‬‬ ‫‪Anselmo, Anselmostraat 284‬‬ ‫מתבקשים לפנות בהקדם למשרד‬ ‫‪) na 22u.: Antverpia, Nationalestraat 145‬ליל ש"ק האזינו( ‪18 september‬‬ ‫הקהילה ויקבלו אישור על שמם‪.‬‬ ‫‪) na 22u.: Anselmo, Anselmostraat 28‬ליל יו"כ( ‪20 september‬‬ ‫בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק‬ ‫האישור הזה מועיל הן כלפי המשטרה והן‬ ‫‪Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00‬‬ ‫כלפי איסור גזל‪.‬‬ ‫‪Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30‬‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד‪ ,‬או ע"י אי‪-‬מייל ל‪ ,membership@machsike-hadass.be :‬או לשלוח תיבת ‪ member‬ע"י ‪ sms‬למספר ‪0488.577.313‬‬ ‫להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל ‪Shabato@machsike-hadass.be‬‬ ‫‪4‬‬