שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

האזינו-שובה
הדלקת הנרות 19.31 :פלג המנחה18.33 :
מוצאי ש"ק 20.38 :ר"ת21.00 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 20.31 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 9.53/9.39 :גר"א10.29 :
18 SEPTEMBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק ז' תשרי תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ו • דף היומי חולין קמ"א • • Nr 1736
כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם וגו' (לב,מז)
דרשת שבת שובה ראיתי להגה"ק בעמח"ס חוות דעת זי"ע
שפירש הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם כי
מפנינים יקרים
בשבת שובה הבעל"ט פרשת האזינו לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (לב,כט)
הוא חייכם" ,דהנה בתורה יש מקומות הכתובים
ידרוש באותיות ,ויש ששים רבוא אותיות לתורה כדאיתא כשאדם מת ,לא נשאר ממנו זכר בעולם,
מרן הרב שליט"א בקדמונים ,ויש גם מקומות פנויים וריקנים בתורה,
כמו בין חומש לחומש ובין פרשה לפרשה ,ובין
אלא א"כ לימד תורה לאחרים ושמועותיו
מתבדרות בבית המדרש ,וכשמזכירים דברים
בהלכה ובאגדה תיבה לתיבה ואות לאות ,אבל באמת לא ריק בשמו ,שפתותיו דובבות בקבר ,וכמו שאמר דוד
בבית הכנסת הגדול הוא ,כי גם זה מלא אותיות נסתרים וגנוזים שאינם המלך בתהילים (סא,ה) "אגורה באהלך עולמים",
תפלת מנחה בשעה 17.45בדיוק נראים לעין החומרי ,ויש נשמות ישראל הראויות ושואלת הגמ' ,וכי אפשר לאדם לגור בשני
* להתדבק באותיות הכתובות ,ויש שאינם ראויות עולמות ,אלא זה מי שמזכירים שמועות משמו
בענין קרבן ציבור הותרה בשבת להתדבק באותיות ,ומכל מקום נמשכת חיותם בבית המדרש ,וכך הוא נמצא בשני העולמות.
• יומא מ"ו ע"א :גופא א"ר הונא עד מ"ו ע"ב איתמר ממקום הריק שבתורה ,וזהו שאמר הכתוב "כי לא ולפי"ז יש לבאר את הפסוק" ,לו חכמו",
• ברכות י"ט ע"ב :ת"ש ולאחותו עד כ' ע"א שב דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם" ,היינו שלא יאמרו הכוונה שילמד אחרים ,וע"י זה "יבינו לאחריתם",
ואל תעשה שאני ,ורש"י ותוס' שם ד"ה שב ואל שהמקומות הריקים שבתורה המה ריקנים בלא ענין שגם אחרי מותו יהיו שפתותיו דובבות בקבר.
תעשה שאני עוד יש לבאר על פי מה שאמרו חז"ל ,שאם
• יבמות ג' ע"ב מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ותוס' מכוון ,אלא "כי הוא חייכם" ,שהרבה נשמות ישראל
שם ד"ה לא תעשה שיש בו כרת שאינם ראויות כל כך ,המה מתדבקים באותיות אלו אדם אינו מבין את לימודו ואע"פ כן מתאמץ
• יד רמ"ה סנהדרין נ"ג ע"ב במקומות הריקים ,עכ"ד. לשמוע דברי תורה ,לעתיד לבא ילמד אתו
• רמב"ם פ"א מהל' יבום וחליצה הי"ב והוסיף לפרש ע"ז הגה"ק מהרש"ם מבערזאן הקב"ה ,וזה "לו חכמו ישכילו זאת" ,שאף על
• בית יוסף או"ח סי' שכ"ח ד"ה היה החולה צריך פי שלא מבינים כרגע" ,יבינו לאחריתם" ,שיזכו
(בדפוסים חדשים סעי' י"ד) זי"ע (בהקדמה לשו"ת מהרש"ם ח"ב ח' ע"ב) את אמרם
(ירושלמי פאה פ"א ה"א) "ואם ריק הוא ,מכם הוא על ידי עמל התורה שיבינו בעתיד( .בהיות הבקר)
• שו"ת רמ"א סי' ע"ו
• שו"ת חת"ס או"ח סי' פ"ה ריק" ,כי אתם הגורמים להיות כנגד מקום ריק
• מקדש דוד סי' כ"ד סק"ב בתורה ,מפני מיעוט זכותכם שאינכם ראויים להיות לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם (לב,כט)
• עטרת חכמים (לבעל ברוך טעם) סי' ד' דבוקים אלא במקום החסר ,עכ"ד הנחמדים. הנה מדרך פשוטי עם אשר בימים הנוראים
• אבני נזר או"ח סי' תנ"ה ראש השנה ויום הכפורים המה מלאים יראת ה'
ובאמת בחלק הריק שבתורה גנוזה עוד יותר
תורה ממה שיש בחלק הכתוב בהדיא ,והוא עפ"י מחמת אימת הדין ,אבל בבוא ימי חג הסוכות
מתוך לוח הקהלה מה שמצינו בספה"ק "בית אהרן" להרה"ק רבי אהרן
מקארלין זי"ע שכתב מכתב לאחד קדוש ,והשאיר
זמן שמחתינו ,אז נדמה להם אשר הותר
להם הרצועה חלילה ,ובפרט בימים אחרונים
שבת שובה ,פרשת האזינו ,ח' תשרי. ריק שתי שורות ,וכתב כי יש לו הרבה מה לכתוב שעוסקים באכילה ושתיה יותר מדאי ,ובאים
הדלקת הנרות( 19.31 :פלג המנחה - 18.33 :פלג שאין הנייר מכילן ,ולכן השאיר מקום ריק ,ובריקנות לידי קטטות ומריבות על ידי זה .אמנם זאת הוא
ב.)19.30 :
יש מקום לכל ,עיי"ש .נמצא שבחלק הכתוב בתורה לסימן ואות אשר גם יראתם בימי ראש השנה
תפלת ערבית ,קבלת שבת כנהוג בכל שבת ,ברכו, בהדיא יש הגבלה כפי הכתוב ,אבל בחלק הריק אין לא היתה יראה שלמה ,כי אם היתה יראתם
שמונה־עשרה של שבת ,אומר בה גם זכרנו ,מי כמוך, בשלמות ,גם בימי השמחה לא היו עוזבים את
המלך הקדוש ,וכתוב ,בספר .אחר שמונה־עשרה גבול להשיג סודות הגנוזים בה.
יראתם ,רק כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תנדב"א
ויכלו ,במגן אבות "המלך הקדוש" (במקום "הא־ל ובזה יש לפרש הכתוב שלפנינו "כי לא דבר
הקדוש") ,ואם שכח אינו חוזר ,קדיש תתקבל ,מזמור רבה ג,א) שמחתי מתוך יראתי .נמצא מזה אשר
ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו
לדוד ,ברכו ,עלינו( ,לדוד ה' אורי). הנסיון והבחינה אם קיים מצות שופר בראש
ימים" ,רצה לומר כי התורה מביאה אריכות ימים, השנה כראוי ביראה אמיתית ,הוא אות וסימן
ז' שלמים לקידוש לבנה :ליל ש"ק האזינו ,מתחלת והנה החלק הגלוי שבתורה שבכתב הרי הוא
הלילה -אין מקדשין הלבנה בליל שבת ,וגם אין הימים האחרונים הבעל"ט.
מקדשין אותה עד מוצאי יום הכפורים (יש מהדרין מוגבל ,נמצא שגם אריכות הימים הוא מוגבל ,אבל וזהו "לו חכמו ישכילו זאת" ,רומז על השופר
דוקא לפני יום הכפורים). בחלק הריק שהוא בלתי מוגבל ,הרי זוכים על ידה שהיא חכמה ואינה מלאכה (ר"ה כט,ב)" ,יבינו
שחרית ,תפלת שבת כנהוג ,שיר המעלות ממעמקים, לאריכות ימים בלי גבול וקצבה .וזהו שאמר "כי לא לאחריתם" ,הינו בימים האחרונים תבינו זאת
בשמונה־עשרה של שבת אומר גם זכרנו ,מי כמוך, דבר ריק הוא מכם" ,שאין ריקנות בתורה הקדושה, אם עשיתם כהלכה ביראת ה' בשעת מצות
המלך הקדוש ,וכתוב ,בספר .חזרת הש"ץ ,קדיש כי גם חלק הריק הוא מלא תורה" ,ובדבר הזה (אמרי נועם) תקיעת שופר.
תתקבל ,שיר של יום( ,לדוד ה' אורי) .מוציאין תאריכו ימים" ,היינו בחלק הריק שבתורה שהוא
ס"ת וקורין ז' גברי בפרשת האזינו ,ואין מוסיפין
עליהם (בשעת הצורך מותר להוסיף עליה אחת (להורות נתן) בלי גבול תאריכו ימים בלי גבול. לשכת הוראה
אחר שביעי) ,חצי קדיש ,מפטיר ,ומפטירין "שובה שע"י הבד"ץ דקהלתנו 03.208.4115 -
(המשך בעמוד ב)
שאלות בד' מינים
הגליון הזה הוקדש הגרש"א גרינפעלד שליט"א
לעילוי נשמת יענה לשואלים בעניני ד' מינים
מרת רחל חנה בערלינגער ע"ה ביום ד' השבוע התקיים ערב מיוחד בעניני בלשכת ההוראה דקהלתנו
בת ר' יצחק הכהן ז"ל שידוכים ,שבו השתתפו רבים מתושבי עירנו ביום ג' י"א תשרי וביום ד' י"ב תשרי
והקשיבו לדבריהם של מרן הרב שליט"א ,הדומ"ץ בין השעות 17.30-19.00
לוגאנא -בני ברק *
הגרי"ז פאללאק שליט"א והרופא ד"ר ג .גוטפריינד השעות הרגילות של לשכת ההוראה:
הלכה לעולמה ח' תשרי תשס"ב ני"ו. 14.00-15.00 ,10.15-11.15
יהי זכרה ברוך -ת.נ.צ.ב.ה. תוכן הדרשות והנקודות היוצאות מהן למעשה, ומשעה לפני השקיעה ( )18.40עד השקיעה.
נדבת בתה מרת נויגרעשל תחי' יתפרסמו בעזה"י אחרי חג הסוכות הבעל"ט. בטלפון משעה 8.00בבוקר עד 12.00בלילה.
1
מתוך לוח הקהלה (המשך) רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל
ישראל" (הושע יד) עד סוף הנביא "ופשעים יכשלו 50שנה להסתלקותו -יום הכיפורים תשל"ז
בם" .יש מוסיפין מנביא יואל (ב ,יא) "וה' נתן קולו" *
(ויש מתחילין מפסוק טו "תקעו שופר בציון") עד סיפורים שנשמעו מפ"ק נכדו כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א
"עמי לעולם" ,ויש מוסיפין פסוקים האחרונים של שמעתי מזקיני ז"ל ,שבהיותו ילד בן שמונה
מיכה "מי א־ל כמוך"( ,ועיין שערי תשובה סי' תכח בני אדם ,אולי לבהמות .אבל לא היתה לנו פרוטה
שאם קורין וילך מסיימים עם פסוקי מיכה ,ואם לשלם ,לכן הגיעה בעלת הבית וצעקה ,אבל לא הלך פעם ברחוב ושיחק עם ילדים ,עבר שם הרה"ק
קורין האזינו מסיימים בפסוקי יואל) .אין קורין קטן היתה לנו פרוטה ומה היה שייך לעשות ,רק להבטיח מפלאנטש זי"ע ,וסיבב עצמו ושאל מיהו הילד הזה,
למפטיר זה ,ונוהגין שאדם חשוב עולה למפטיר, לה שנשלם לכשירחיב ,ולא הסכימה לשמוע ואמרה והשיבו לו שזה בנו של רבי נפתלי אלימלך ,אמר
יקום פרקן ,אב הרחמים ,אשרי ,יהללו ,מזמור לדוד, שעלינו לצאת מיד מהדירה. הפלאנטשער רב 'די שכינה רוהט דאך אויף איהם',
חצי קדיש. אמי ע"ה לקחה כמה "שמאטעס" שהיו לנו וזקיני היה מפטיר בענותנותו :אילו כהיום היה אומר
ויצאה ,אבל זקיני היה באמצע לימוד משניות ,והגויה כזאת עלי -היה בזה חשיבות...
מוסף ,כנהוג ,ומוסיפין בשמונה־עשרה זכרנו ,מי הגיעה והתחילה להכות על דלת הבית וקיללה
כמוך ,המלך הקדוש ,וכתוב ובספר ,חזרת הש"ץ, *
קדיש תתקבל ,אין כאלקינו ,עלינו ,לדוד ה' אורי, בקולות וברקים ,וזקיני רצה לגמור הפרק .ובינתיים הרבה פעמים שמעתי מזקיני ז"ל ,שהרה"ק
אנעים זמירות (יש מקומות שבכל שבתות השנה השכנים התאספו לראות מה ההכאות האלה ,ולכן (ה"דברי יחזקאל") משינאווא זי"ע נהג לפעמים לנעול
אומרים אנעים זמירות אחר שחרית). נגשתי ואמרתי לזקיני ז"ל ,אכן היא מרושעת אבל את דלתו ,לפעמים למשך יום שלם ,ולפעמים לכמה
היא בעלת הבית ואם מצוה שעלינו לצאת אין לנו ימים ,ולפעמים אף ליותר משבוע ,ואז לא נתן ליכנס
נוהגין שהרב מרא דאתרא דורש בשבת זו מעניני ברירה .זקיני ז"ל לא התפעל מדברי ,ורק הזדרז קצת לאף אחד ,אף לא לבניו ולגבאים ,רק ב' אנשים היו
תשובה בפני קהל ועדה. בלימוד המשניות ,וכשגמר את הפרק עמד ויצא, יוצאים מן הכלל ,אחד מהם הי' זקיני ז"ל -בהיותו
מנחה ,קרבנות ,אשרי ובא לציון ,חצי קדיש ,ואני וכשיצא הסתובב קצת אל כיוונה ואמר 'שתהיה ילד ובהיותו בחור ,זקיני הלא הי' שם בן בית ,ורבות
תפלתי ,קורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה( ,אין לה א שווארצע סוף' .היא לא הבינה מה שאומר רק הי' ישן עם הרה"ק בחדרו ,גם בסוכה -והשני הי'
אומרים חצי קדיש אחר קריאת התורה ,וכן בכל הבינה שאינו מברכה. הגה"ק אב"ד נאסויד זצ"ל.
שבת במנחה) ,הללוי-ה אודה וכו' ,יהללו ,חצי במשך כמה ימים טולטלנו בדרך עד שהגענו הרה"ק משינאווא ישן בסוכה גם כשירד גשם
קדיש ,שמונה־עשרה של שבת ,זכרנו וכו' ,חזרת למקום מבטחים ,בערך 130קילומטר מאותו כפר. זלעפות ,והגבאים נהנו שאין הם צריכים לישון שם
הש"ץ ,צדקתך ,קדיש תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' אורי והסוף שלה היה ,שהיו לה ששה בנים ,שקצים כי זקיני הלך ,זקיני לא היה בטלן והביא אתו הרבה
(לאומרים במנחה)( ,אין אומרים פרקי אבות). גדולים וחזקים ,ונעשו חולים והתחילו למות אחד כרים וכסתות ,אבל הגשם הי' חזק וכל הסוכה היתה
מוצאי שבת( 20.38 :לשיטת ר"ת)21.00 : אחר השני ,והבינה שזה הגיעה לה כי הקניטה את תחת מים ,וכמה פעמים במשך הלילה הי' זקיני צריך
ערב יום כפור ,יום א' ,ט' תשרי. ה"פאפ" -ראבינער ברוסיש ,אבל לא ידעה איפה להחליף את הכל כי היו רטובים לגמרי...
ערבית ,של מוצאי שבת כנהוג :זכרנו ,מי כמוך, לחפש אותו ,עד שהילד הששי כבר חלה ,ואז מצאה *
אתה חוננתנו .אחר שמונה־עשרה ,קדיש תתקבל את בית זקיני ורצתה לפייסו ,אבל זקיני לא הסכים הרה"ק הדרכי תשובה ממונקאטש זי"ע הגיע
(אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש)( ,ויתן לך ,עפ"י להכניסה בשום אופן. פעם לשינאווא ,ורצה לדבר בסוד עם הרה"ק
האריז"ל אומרים "ויתן לך" אחר הבדלה) ,עלינו (ובשעת מעשה היה לי חידוש שלא נתן לה ליכנס, משינאווא זי"ע ,ובקש שהעולם יצאו ,והביט הרה"ק
(לדוד ה' אורי). ובפרט שבכתה נוראות ,אח"כ חשבתי הלא זקיני התנהג משינאווא על הקהל ,ותיכף מיד התחילו כולם
כולו לפי ה"נועם אלימלך" ,והוא כותב בספרו הק' שדרך לצאת מן החדר ,וזקיני ז"ל שהיה עדיין בבחרותו
כפרות ,באשמורת הבוקר בערב יוהכ"פ (אחר הצדיק שאינו מרחם על רשעים אכזרים ,ולכן על אף היות
סליחות) נוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ,ותרנגולת עמד מאחורי הכסא של השינאווא רב ולא יצא,
זקיני בעל רחמנות ובעל חסד ,אבל אם כתוב שבמקום כזה והכיר ה"דרכי תשובה" בו שנשאר עומד ,על כן
לנקבה ,ומסבבין סביב לראשו ואומרים הפסוקים לא ,אז קיים זאת פשוטו כמשמעו).
"בני אדם" וכו' ג' פעמים" ,זה חליפתי" וכו' ,והרבה רמז להשינאווא רב שאחד עדיין לא יצא ,השיב לו
נוהגין לסדר הכפרות בעשי"ת ולא דוקא בעיו"כ. * הרה"ק משינאווא "ער מעג בלייבן".
היינו ברוסלאנד ,ואצל הקאמעניסטן היה כל
נוהגין לפדות את הכפרות והפדיון נותנין לצדקה ענין הקשור לדת בגדר סכנת נפשות ממש ,ולפני *
(פמ"ג). לפני השידוך שלו ,הגיע חותנו רבי בערעלע
פסח רצה זקיני ז"ל לאפות מצות ,אבל אף אחד גלאנץ ז"ל לברר עליו בבית הרה"ק רבי משה
שחרית :ממעטין בסליחות( ,יש שאין אומרים לא רצה לקחת על עצמו את האחריות ,כי שוטרים
סליחות כלל) ,אין אומרים מזמור לתודה ,לא תחנון, הסתובבו שם ,ואם יתפסו אותם ,הרי זה עונש מאסר משינאווא זי"ע .אחרי שבירר עליו אצל הבני בית,
לא אבינו מלכנו ולא למנצח ולא תפלה לדוד ובית לעשר ועשרים שנה או שילוח לסיביר -שזה סכנת נכנס לשאול את הרה"ק רבי משה ,נענה אליו
יעקב. נפשות ממש .אז אמר זקיני ,שאם יתפסו אותם הרה"ק" :פון רבי ר' אלימלך ביז אים איז דער יחוס
מרבין בסעודה כל היום (יש נוהגים להרבות כבר יאמר כל אחד בפה מלא "זיי זענען אומשולדיג, נישט קאליע געווארן".
מבערב) ,וגם נשים חייבות במצוה זו ,וטובלים זיי האבן נישט געוואלט ,אבער דער אלטער האט *
פרוסת המוציא בדבש. געמוטשעט און געצווינגען אז זיי מוזן באקן מצות". בימי חורפו ,בילדותו ובבחרותו ואף בימי
נוטלין צפרניים ואחר חצות היום ( )13.36רוחצין וכששמעו שהוא מוכן לקחת את הדבר על עצמו אברכותו היה זקיני מדבר הרבה בלימוד ,אבל ביום
וטובלין -וטבילה זו חובה ,אפילו אבל בתוך שבעה -הסכימו. מן הימים הפסיק לגמרי ,ויכלו לשבת לידו לדון
(האבל טובל שעה אחת קודם השקיעה) -יש ולמעשה אפו מצות ואף אחד לא תפס אותם. ולדבר בלימוד אבל הוא החריש ,וחשבו שאין לו
מקומות שנוהגין להלקות מלקות קודם מנחה ,ויש אחרי האפיה ,פנה זקיני לביתו עם המצות ביד, מושג במה מדברים ,ושמעתי מאאמו"ר ז"ל הטעם
נוהגין לאחר מנחה. עטופים ב'האנטעך' בתוך שק ,ועצר אותו שוטר שהפסיק לדבר בלימוד ,כי פעם התוכח בלימוד עם
ושאל מה יש לו שם ,ולא רצה לומר שקר ,ופתח מישהו בביהמ"ד וזקיני נצחו ,והכיר על פני האיש
מנחה ,קרבנות ,אשרי ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה שיש לו חלישות הדעת ,לכן מאז קבל על עצמו שלא
דחול ,וקודם אלוקי נצור אומר יהיו לרצון וכו' ואחר השק ואכן ראה את ה'האנטעך' ,והשוטר המשיך
כך אומר וידוי (מעומד) ו"על חטא" כביום הכיפורים. בדרכו. לדבר יותר בלימוד.
הש"ץ חוזר התפלה בלא וידוי (אין אומרים אבינו (זה הי' לי לחידוש שמסר נפשו על מצוה ,על אף שאי' *
מלכנו ולא תחנון) ,קדיש תתקבל ,עלינו ,לדוד ה' שחסיד מפורסם כשהשעה צריכה לכך מותר למסור הנפש זקיני הי' רגיל למלמל לעצמו שעות ארוכות
אורי .מרבין בצדקה בביהכנ"ס. על מצוות אחרות ,זה דוקא אם מכריחים אותו לעבור על בלילה וביום ,ורוב דבריו היו משניות ,גמרא וכו'
מצוה ,אבל כאן לא הכריחו אותו לעבור .ובפשטות אפשר שהיו שגורים אצלו בעל פה.
סעודה המפסקת ,בסעודה המפסקת יאכל דברים כיום יש ספרי מפתחות שאפשר למצוא כל
הקלים להתעכל ,ולא יאכל יותר מדאי ,וכן לא לומר כמובא ב"חזון איש" שמי שהוא בעל בטחון יש לו הלכה
יאכל מאכלי חלב חמים ,דגים וביצים ,ולא ישתה אחרת לגמרי ,וזקיני היה בטוח ש'שומר מצוה לא ידע דבר מאמר חז"ל וכו' ,אז עוד לא היו דברים כאלו ,והכל
יין ,אבל מים טוב לשתות בכל ערב צום ,כדי שלא רע' פשוטו כמשמעו ,ולכן לא החזיק זאת לסכנה). הי' צריך להיות בראש .כל דבר שרצינו לדעת ,הלכנו
להכביד הצום. * לשאול אותו ,ותמיד הי' נותן את המראי מקום .היות
כשהיינו בסיביר ,זקיני ז"ל בהיותו זקן לא הי' שהייתי תלמיד ,פחות הסתיר את עצמו.
מפסיקין לאכול ,וכן לשאר עינויים ,מבעוד יום, צריך ללכת לעבודה .וגם אני בהיותי ילד .רק אאמו"ר
בשעה 19.27 *
הוצרך ללכת .ובכל שבת השתמט ולא יצא לעבודה, זקיני ז"ל למד בספה"ק "נועם אלימלך" בכל יום
הדלקת הנרות( 19.27 :פלג המנחה.)18.29 : עם תירוצים שונים ,עד שהם הבינו שעושה זאת לפני התפלה ,ובבל יום לפני התחלת שיעוריו בלימוד
מברכין "אקב"ו להדליק נר של יום הכיפורים", דוקא בשבת ,והגיעו לחפש אותו .זקיני ז"ל אמר לו למד בה"צעטיל קטן" ,כמו שמבואר ב"צעטיל קטן".
ו"שהחיינו" .במקום שנוהגין שכל אחד מוליך נר שיכנס למטה .ואכן נכנס .והם באו לחפשו ונכנסו ובליל שב"ק קודם קידוש למד בספה"ק "נועם
לביהכנ"ס לא יברכו שם על הדלקת הנר .במנהג לחדרו ,ובקל היה אפשר לראות שיש איש תחת אלימלך" ובספר של אלשיך הק' ,ומנהג זה דלפני
הדלקת "נר נשמה" די בנר אחד לאביו ולאמו הכסת כי ראו צורת אדם ,וכאשר אחד מהם התקרב קידוש נהג גם הרה"ק משינאווא.
שנפטרו ,ונר לעצמו (געזינט לעכט) אם הוא נשוי. קרוב למטה ורצה לנגוע אמר השני 'לא נמצא כאן *
מברכין הבנים והבנות ,ומתפללין שיאריכו ימים אף אחד ,נלך מפה' והלכו. כשהיינו ברוסלאנד שכרנו דירה מאיזו גויה,
ושיהיו תלמידי חכמים ,יראי א' ,מחזיקי וחובבי הייתי שם ,ממש א בעל שם'סקע מעשה. שלפי ההשגות שם היתה גויה עשירה ,והיו ברשותה
תורה ונוחין לבריות. (מלוקט מספרי שיח זקנים ,סיפורי מלו"מ ,רועה אבן ישראל ,וכתבי חסידים) כמה בתים ,והבית שאנו גרנו בו לא היה ראוי לדירת
2
יום כפור
הפסקה והדלקת הנרות19.27 :
מוצאי יו"כ 20.33 :ר"ת20.56 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל יו"כ - 20.26 :סוזק"ש יו"כ :מג"א - 9.54/9.40 :גר"א10.30 :
20 SEPTEMBER 2026 ב"ה ,ערב יו"כ ט' תשרי תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ז • דף היומי בכורות ב' • • Nr 1737
הודעה חשובה
המקואות הפרטיים יהיו פתוחים בערב יום
לכלל ישראל
ברכת
מפנינים יקרים
הכפורים בין השעות 9.00-16.00
היות שאין גובה במקום ,נא לשלם לתוך הקופה גמר חתימה טובה אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב (סדר
כמחיר הנרשם שם. הוידוי)
הנהלת הקהלה
כליות ולב זוהי הנקודה הפנימית .כי גלוי וידוע
מתוך לוח הקהלה מזכירין נשמות
בשחרית יוה"כ אחר קריאת התורה
לפני כסא כבודו ,שאדם מישראל אף שעבר עבירה
אין הפגם מגיע עד לנקודה הפנימית ,המושרשת
יום הכיפורים ,יום ב' ,י' תשרי ,איסור מלאכה כמו
בעמקי הלב .ומאותה נקודה פנימית בוקעת האנחה
בשבת ,וחייב בחמשה עינויים :אסור באכילה ובשתיה, שלאחר העבירה .ואמרו חז"ל (יומא כ,א) :השטן
ברחיצה -ואפילו אבר אחד ,ואפילו בצונן (ורחיצת א יידיש ווארט בגימטריא שס"ד ,כמנין ימות השנה פחות יום
טינוף מותר) -בסיכה ,בנעילת הסנדל (בסנדל שאינו זכרנו לחיים וכו' למענך א-להים חיים אחד ,שכל ימות השנה מקטרג השטן ואילו ביום
של עור נוהגין להתיר) ובתה"מ. דאס וואס מיר בעטען דעם באשעפער ער זאל הכיפורים אין לו רשות לקטרג .ושס"ה ימות השנה
מקדימין לביהכנ"ס ,בכדי לומר "כל נדרי" לכתחילה אונז שענקען לעבען ,איז "למענך אלקים חיים" ,מיר שקולים הם כנגד שס"ה הגידים שבאדם ,ויום
קודם שקיעת החמה ( .)19.45המנהג להתעטף -קודם (יערות דבש) זאלען אים קענען דינען. הכיפורים הוא הוא השקול נגד הגיד שבפנימיות
השקיעה -בקיטל וטלית ,ויברך על הטלית .נוהגין הלב .לפיכך ,בכל שס"ד ימות השנה ,השקולים
לומר תפלה זכה (ומבקשין כל אחד מחילה מחבירו לשון חכמים כנגד שאר כל הגידים יש לשטן רשות להשטין על
בלב שלם).
כתב במטה משה בשם רבי יהודה החסיד ורב שפגמו בגידים ונתקלקלו הללו בחטאים .ואולם,
כל נדרי ,לפני כל נדרי פותחים את ארון הקודש האי גאון ורב שרירא גאון זכרונם לברכה ,וז"ל :שכל
ומכבדים שנים מזקני ונכבדי הקהל להוציא שני ספרי מי שמכוין בעת התחלת 'אדון עולם' ,ערב אני בדבר
ביום הכיפורים ,עת מתגלה פנימיות הלב של האדם
תורה ,ומסבבים בביהכנ"ס עם הספרים סביב הבימה שתפילתו נשמעת ,ואין שטן מקטרג על תפלתו ואין לו מישראל ,ונוכח הוא כי לשם לא הגיע הפגם או אז
כדי שכל הקהל יזכו לחבק ולנשק את הס"ת ,ובשעת שטן ופגע רע בר"ה וביוהכ"פ בתפילתו .אכי"ר. (ישמח ישראל) אין לו רשות לקטרג.
הסיבוב אומרים פסוק אור זרוע וכו' וחוזרים עליו (מובא באלף המגן על מטה אפרים סי' תקפ"ד ס"ק י''ב)
כמה פעמים .אח"כ עומדים שני החשובים עם הס"ת
בידיהם ,אחד לימין הש"ץ ואחד לשמאלו בעוד שארון (או"ח סימן תרד) ,בחייט שקנה את הדג בחמשה ארך אפים ורב חסד ואמת (י"ג מדות)
הקודש פתוח .הש"ץ אומר "כל נדרי" בנגון המקובל זהובים לכבוד הסעודה של ערב יום הקדוש, אחד מן הי"ג מדות של רחמים היא מדת
מימי קדם והקהל אומר עמו בלחש ,אח"כ הש"ץ וכל ולכאורה צריך ביאור ,מאי נפקא לן אם היה האיש 'אמת' ,וכבר תמהו בזה דמה רחמים יש בזה ,הלא
הקהל אומרים שהחיינו ,והקהל יסיים קודם הש"ץ חייט או בשם או בורסקי ,ולאיזה צורך טרח הטור להעמיד המשפט על קו האמת הוא ענין של מדת
כדי שיוכלו לענות אמן .הנשים שאמרו שהחיינו הדין ולא של רחמים?
בשעת הדלקת הנרות לא תאמרנה עוד הפעם .אחר לציין את עיסוקו של האיש ,אך לעניננו יש לומר
כך מחזירים הס"ת לארון הקודש. שרמז בזה שאף על שבחיצוניות האדם נראה שיש ותירצו ,שהכונה הוא שהקדוש ברוך הוא
ערבית ,כנהוג ,ברכו ,בקריאת־שמע החזן ואח"כ הקהל בו 'חט' מכל מקום בפנימיות יש בו אותיות י"י מסתכל על נקודת האמת שבתוך לבו של האדם,
אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול משם הוי"ה הק' והקב"ה משרה שכינתו בתוכו. כי באמת בפנימיות הלב כל אחד הוא טוב ורוצה
רם" ,כי ביום הזה יכפר" ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה וזה היתה עבודת הכהן גדול ביוה"כ ,שהיה נכנס לעשות רק רצון הבורא יתברך ,אלא פעמים
דיוהכ"פ ,קודם אלקי נצור יאמר יהיו לרצון וכו' ואח"כ 'לפני ולפנים' לעורר הזכות של פנימיות לב האדם שעוברת עליו רוח שטות והוא מתפתה ליצרו ,אבל
וידוי ו"על חטא" .אחר שמונה־עשרה פיוטים וסליחות, הקב"ה ברחמיו דן את האדם לפי הפנימיות שלו.
על חטא ,אבינו מלכנו ,לדוד מזמור ,קדיש תתקבל, שהוא טהור ,ועי"ז היה פועל 'לכפר עליכם לטהר
עלינו (לדוד ה' אורי). אתכם מכל חטאתיכם'( .המאיר -הגר"מ צוויבל) ובזה אפשר להבין הסיפור הידוע שמביא הטור
נוהגים לומר ד' מזמורי תהלים הראשונים ,אדון עולם ברכת מזל טוב חמה ולבבית
בציבור .המהדרין מרבים בתפלות ,שיר היחוד (יש אבינו מלכנו כתבנו בספר זכיות (תפילת היום)
להר"ר משה דוד פאפענהיים הי"ו
אומרים אותו בבוקר לפני תפלת שחרית) ,אנעים צריך להבין מה שייך לבקש כתבנו בספר זכיות, הממונה על הגניזה
זמירות ,קדיש .ויש משלימין את כל ספר תהלים. הרי אם הזכיות קיימות הרי ודאי שהקב"ה "זוכר ולכל משפחתו שיחיו
בבוקר ,כשיקום ממשכבו ,ירחץ ידיו ג' פעמים עד כל הנשכחות" ואם הזכיות לא קיימות אז מה שייך
קשרי האצבעות ,ולא ירחץ הפנים ,רק כשמנגב ועדיין לרגל הכנס הבן שיחי' לעול המצוות
לבקש על זה? ירוו ממנו ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב
יש לחלוחית על אצבעותיו מעבירן על עיניו ,ויברך על
נט"י ושאר ברכות ,והכהנים לפני נשיאת כפים נוטלין מתרץ הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א ,הלא מאחלת הנהלת הקהלה
כל היד עד הפרק (וכן קטנים או חולים שאוכלים פת). יש כיום הפצת תורה ע"י הקלטות שמקליטים
שחרית ,לובשין הטלית והקיטל ,יש נוהגין לומר קודם ומפיצים את ההקלטה בכל העולם .אחרי שזה Tel: 0.32.33.34.35
התפלה אנעים זמירות ,ברכות השחר -יש שאין מוקלט ,רק הקב"ה יכול להחליט כמה אנשים JOODSE WEL ZIJN
EN ZIEKENZORG
אומרים ברכת "שעשה לי כל צרכי" -וסדר היום, ישמעו את זה ובזה ירבו זכויותי ,וזה מבקשים
פסוקי דזמרה ,נשמת ,המלך ,ישתבח ,שיר המעלות שהקב"ה יזכור אותנו ויהיו לנו זכויות להפיץ תורה
ממעמקים ,חצי קדיש ,ברכו ,ברכת יוצר אור( ,יוצרות), (מדשן ביתך) וקדושה בעולם.
מודעה חשובה
אהבה רבה ,קריאת־שמע" ,ברוך שם כבוד מלכותו גם השנה הוקמה בע"ה
לעולם ועד" בקול רם ,שמונה־עשרה ,זכרנו ,מי כמוך,
ובכן תן פחדך וכו' ,המלך הקדוש ,אתה בחרתנו וכו', ייראוך עם שמש סוכה כשרה
וכתוב ,בספר וכו' .קודם אלקי נצור אומר יהיו לרצון, תפלת שחרית בימות החול כותיקין לחולים ולמבקרים
וידוי ו"על חטא" וכו'. בביהמ"ד פשעווארסק בבית ביקור חולים "בית חיה"
חזרת הש"ץ ,קדושת כתר (וכן בכל תפלות יוהכ"פ בכל יום חצי שעה לפני הנץ שליד בית החולים
קדושת כתר) ,פיוטים( ,יש אומרים גם סליחות) ,וידוי יום א' ערב יו"כ בשעה 6.56
ו"על חטא" ,אבינו מלכנו ,קדיש תתקבל ,שיר של יום, GASTHUISBERG - LEUVEN
יום ג' י"א תשרי בשעה 6.59 בברכת גמר חתימה טובה
(לדוד ה' אורי). *
בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד חברת ביקור חולים אנטווערפען
קריאת התורה ,אתה הראת ,ויהי בנסע ,י"ג מדות,
(המשך בעמוד ד) התחלת התפילה בשבת האזינו 6.40 ABC office: Isabellalei 93a, 2de verd.
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -ח' תשרי
תקצ"ג :רבי נח [ב"ר מרדכי] מלעכאוויטש
תרצ"א :רבי שמעון [ב"ר אליעזר זוסמן] סופר -אב"ד
בר מצוה שידוכים
פאקש יצחק ב"ר שאול יהודה ראנד (בעק) נ"י יהודית גיטל קוואדראט יצחק פלדמן
רבי שלמה בן ציון [ב"ר ישעי' משולם זושא] ת"ש: * בן הרב שאול שליט"א בת הרב יצחק אליהו הכהן שליט"א
טווערסקי -האדמו"ר מטשערנאביל בנימין ב"ר משה דוד פאפענהיים (קאהן) נ"י קוואדראט (פרידמאן) פלדמן (ראנד)
לונדון אנטווערפען
יום א' ערב יו"כ -ט' תשרי ביהמ"ד בית מרדכי לונדון ,ה' תשרי תשפ"ז
רבי אברהם [ב"ר יעקב] סבע -צרור המור ר"פ: *
רבי יונה [ב"ר אליהו] לנדסופר -מעיל צדקה תע"ג: אלימלך יואב ב"ר שאול אפרים (ונסה) נ"י
רבי נפתלי הערצקא [ב"ר יעקב פרץ] הלוי תרנ"ח: ביהמ"ד שפיקוב חלה לשריפה
זילבערמאן מראצפערט אפשר להביא חלה לשריפה
רבי אליעזר זוסמן [ב"ר מרדכי אפרים פישל] סופר תרס"ג: במשרד הקהלה יאקאב יאקאבס סטר22 .
-אב"ד פאקש -עט סופר
רבי יצחק יהודה שמעלקיש [ב"ר חיים שמואל]
מלבוב-בית יצחק
תרס"ו: נולד בן רק ביום ג' י"א תשרי וביום ד' י"ב תשרי
בין השעות 16.00-18.30 - 10.00-12.00
הקדוש רבי יעקב יצחק דן [ב"ר אלימלך מנחם תש"ד: למשפ' ר' יהודה מאיר מרזל-גרינהוט נ"י
מנדל] לאנדא -האדמו"ר מסטריקוב מתוך לוח הקהלה (המשך)
רבי יצחק זאב [ב"ר חיים] הלוי סאלאווייטשיק
-רב דבריסק
תש"ך: מודעה נחוצה
הציבור מתבקש להישמע להוראות הבטחון רבש"ע ,בריך שמה ,מוציאין ב' ספרי תורה ,שמע ,אחד
יום ב' יו"כ -י' תשרי וכו' קדוש ונורא שמו ,גדלו ,וקורין (בנגון המקובל)
ג' תת"פ :התנא רבי עקיבא בן יוסף מעשרה הרוגי מלכות של המשטרה ,ולציית להוראות ה"שמירה",
כגון שלא להתקהל ליד ביהמ"ד וכדומה. ששה גברי מתחלת פרשת אחרי עד "ויעש כאשר צוה
ד'רע"א :רב אחאי בריה דרבה בר אבוה -מרבנן סבוראי ה' את משה" ,חצי קדיש על שני הספרים ,מפטיר בספר
תרנ"ה :רבי נפתלי חיים [ב"ר מאיר] הורוביץ מדזיקוב - וע"ז באעה"ח בתפלה לשומר ישראל
מנחה חדשה שני בפרשת פינחס "ובעשור לחדש" ,וקורא ההפטרה
שישמור שארית ישראל ושנזכה (בישעיה נז) "ואמר סלו סלו" עד "כי פי ה' דבר".
תשט"ו :רבי יהודה לייב [ב"ר שמחה] הלוי אשלג -סולם
על הזוהר
לשנת גאולה וישועה בכלל ובפרט. בברכות ההפטרה מזכיר של יוהכ"פ באמצע ובחתימה.
תשל"ז :רבי משה יצחק [ב"ר נפתלי אלימלך] געווירצמאן קדיש תתקבל ,ולפני "תתקבל" תוקעין תקיעה אחת הזכרת נשמות ,מזכירין נשמות ,וגם יחיד יכול להזכיר
-האדמו"ר מפשעווארסק ואומרים "לשנה הבאה בירושלים" (יש תוקעין לאחר נשמות ,ונודרים לצדקה לעלוי נשמתם.
תשמ"ח :רבי אברהם יהושע העשיל [ב"ר יוסף מאיר]
טווערסקי -האדמו"ר ממכנובקה
גמר הקדיש) .נוהגין לתקוע רק אחר צאת הכוכבים אב הרחמים ,אשרי ,יהללו ,לדוד מזמור ,ומחזירין
תש"ע :רבי שמעון נתן נטע [ב"ר משה מרדכי] בידערמאן דהיינו בשעה ( 20.24אולם מותר כבר לתקוע בבין הס"ת להיכל.
-האדמו"ר מלעלוב השמשות) .הש"ץ מסיים תתקבל וסוגרין הארון.
מוסף" ,הנני העני" ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה של
יום ג' -י"א תשרי מוצאי יום כיפור( 20.33 :לשיטת ר"ת)20.56 : מוסף ,קודם אלקי נצור "יהיו לרצון" וכו' ,וידוי ו"על
ד'רכ"ז :רב הונא בריה דמר זוטרא ערבית ,מתחילין "והוא רחום" (כבכל ימות החול), חטא".
ד'רכ"ז :רב טביומי -מר בר רב אשי בשמונה־עשרה פוסקין מלומר זכרנו וכו' ואומרים
תקכ"ט :רבי אברהם אביש [ב"ר צבי הירש] מפראנקפורט חזרת הש"ץ ,פיוטים ,קדושת כתר ,עבודה ,ונופלין על
"הא־ל הקדוש" ו"מלך אוהב צדקה ומשפט" (ואם אמר פניהם ,סליחות ,וידוי ו"על חטא" ,ותערב ,נשיאת כפים,
-ברכת אברהם המלך הקדוש אין מחזירין אותו) ,אתה חוננתנו ,אחר
יום ד' -י"ב תשרי יש לאחר באמירת "אדיר במרום" ו"רבונו של עולם"
שמונה־עשרה קדיש תתקבל ,עלינו (לדוד ה' אורי). עד לאחר "היום תאמצנו" (מג"א) ,קדיש תתקבל( ,אין
תקל"ז :רבי אברהם [ב"ר דוב בער] המלאך -בן המגיד
ממעזריטש הבדלה ,מבדילין על היין ,ומתחילין בורא פרי הגפן, אומרים אין כאלקינו ופטום הקטרת)( ,יש אומרים פה
יום ה' -י"ג תשרי בורא מאורי האש והמבדיל .אין מברכין במוצאי לדוד ה' אורי).
תקצ"ח :רבי עקיבא [ב"ר משה] גינז-איגר -רב דפוזנא יוהכ"פ אלא על הנר שהודלק מערב יוהכ"פ ויצרף הנר מנחה ,קרבנות( ,אין אומרים אשרי ובא לציון) ,ויהי
תרמ"ג :רבי שמואל [ב"ר מנחם מנדל] שניאורסאהן - שהודלק עכשיו .ומנגנים "המבדיל" כנהוג (המיוחד בנסע ,בריך שמה( ,אין אומרים י"ג מדות) ,מוציאין
האדמו"ר מליובאוויטש למוצאי יוה"כ). ס"ת ,גדלו ,וקורין ג' גברי בפרשת עריות ב"אחרי",
תרמ"ה :רבי מנחם מנדל [ב"ר יחזקאל] פאנעט -האדמו"ר אם לא קידש הלבנה קודם יוהכ"פ יקדשנה עתה. בנגון הטעמים של כל השנה( ,אחר קריאת התורה אין
מדעעש -מעגלי צדק אומרים חצי קדיש) ,והשלישי הוא המפטיר ,ההפטרה
תרס"ז :רבי ישראל [ב"ר אברהם יעקב] פרידמאן - עורכין סעודה ואח"כ טוב שישתדל בענין הסוכה ,או
האדמו"ר מסדיגורא ילמוד דיני סוכה. בספר "יונה" מתחילה ועד סוף ,יש מוסיפין פסוקים
תרע"ג :רבי חיים [ב"ר נפתלי צבי יהודה] ברלין -רב בין יו"כ לסוכות ,אין אומרים תחנון ולא "יהי רצון" מסוף מיכה "מי א־ל כמוך" עד "מימי קדם" ,ברכות
דמוסקבה אחר קריאת התורה ,אבל אומרים א־ל ארך אפים, ההפטרה עד "מגן דוד" ,יהללו ,לדוד מזמור ,ומכניסין
יום ו' ערב סכות -י"ד תשרי למנצח ובית יעקב. הס"ת להיכל ,חצי קדיש ,שמונה־עשרה ,וידוי ו"על
תקס"ג :רבי שלום שכנא [ב"ר אברהם] מפראהבישט חטא" ,חזרת הש"ץ ,פיוטים ,וידוי ו"על חטא" ,או"א
משתדלין לקנות ד' מינים מהודרים ומקשטין הסוכה ברכנו ,אבינו מלכנו ,קדיש תתקבל ,לדוד ה' אורי
תקס"ז :רבי יהודה לייב [ב"ר יוסף גרשון] הכהן מאניפאלי לכבוד החג.
-אור הגנוז (לאומרים במנחה).
תקע"ה :רבי ישראל [ב"ר שבתי] האפשטיין -המגיד ערב סוכות ,יום ו' ,י"ד תשרי. נעילה ,זמן התחלת נעילה כשהשמש בראש האילנות,
מקאזניץ תפלה כנהוג ,אין אומרים תחנון אבל אומרים למנצח, (דהיינו לאחר פלג המנחה ( )18.27וקודם השקיעה
תרס"א :רבי מרדכי [ב"ר יחיאל מיכל] -האדמו"ר מזוויעהל (ובקצת מקומות אין אומרים למנצח). (.)19.43
תש"ט :רבי יוסף צבי [ב"ר ישראל] דושינסקיא -רב
דירושלים מצוה ליתן צדקה בערב סוכות. אשרי ובא לציון ,חצי קדיש בניגון המקובל ,שמונה־
ש"ק א' דסכות -ט"ו תשרי נוהגין כבכל ערב שבת ויו"ט ,רוחצין וטובלין ועושין עשרה ,ואומרים "וחתמנו"" ,וחתום"" ,ונחתם" ,במקום
תקמ"ח :רבי יצחק אייזיק [ב"ר יואל] הכהן מקאריץ -ברית כל ההכנות לכבוד יו"ט ,ואוגדין את הלולב מבעוד יום. "כתבנו"" ,וכתוב" "ונכתב" ,וידוי" ,אתה נותן יד" ,חזרת
כהונת עולם ויזהר שלא להניח את ד' המינים במים והמים יכסו הש"ץ ,פותחין הארון ומשאירין פתוח עד סוף תפלת
תרנ"ה :רבי מרדכי [ב"ר יששכר בערצי] מנאדבורנא אותם ,כי יום ראשון של חג הוא בשבת ,וישארו יותר נעילה ,פיוטים וסליחות ,וידוי כנהוג ,או"א ברכנו,
תרפ"ו :רבי מאיר [ב"ר אהרן יהודה] אריק -אמרי יושר, מ־ 24שעות רצופות במים (חשש כבוש). בספר ,ונחתם ,אבינו מלכנו (חתמנו במקום כתבנו),
אב"ד טארנא א' דסוכות ,יום שבת קודש ,ט"ו תשרי ,קבלת שבת ויו"ט( 19.15 :פלג "שמע ישראל" פעם אחת" ,ברוך שם כבוד מלכותו
המנחה.)18.19 : לעולם ועד" ג' פעמים" ,ה' הוא האלקים" ז' פעמים,
שמחות ומודעות לגליונות סוכות ושמ"ע,
להודיע למשרד הקהלה
)Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
תורנות בתי מרקחת אבינו מלכנו שלח רפואה
)Wachtdienst (9.00-22.00 uur שלמה לחולי עמך
לא יאוחר מיום ג' י"א תשרי הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 :
vrijdag 18 september maandag 21 september woensdag 23 september
Antverpia, Nationalestraat 145 Leuridan, Draakstraat 18 Grote Markt, Grote Markt 56
מודעה zaterdag 19 september dinsdag 22 september Coppens- Dercon, Statiestr. 160
הרוצים לקטוף ערבות והושענות בתחום 3koningen, Grotesteenweg 9 Plantijn, Plantin en Moretuslei 92 donderdag 24 september
zondag 20 september Internationale, Appelmansstr. 11
שיפוטה של עיריית אנטווערפען, Anselmo, Anselmostraat 284
מתבקשים לפנות בהקדם למשרד ) na 22u.: Antverpia, Nationalestraat 145ליל ש"ק האזינו( 18 september
הקהילה ויקבלו אישור על שמם. ) na 22u.: Anselmo, Anselmostraat 28ליל יו"כ( 20 september
בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
האישור הזה מועיל הן כלפי המשטרה והן Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
כלפי איסור גזל. Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
הנהלת הקהלה להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
