gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יום הכיפורים תשפ"ז‬ ‫גליון רכז‬ ‫אי אפשר לעשות תשובה ‪- - -‬‬ ‫לבד!‬ ‫סדר בהיר בעשיית תשובה ביום הכיפורים!‬ ‫כן אנחנו בידך – לעשות תשובה‬ ‫מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא‬ ‫כאשר אנו ניגשים למצות התשובה‪ ,‬הרי שהמוח‬ ‫הרי כשמתחילים את היום כיפור‪ ,‬תיכף לאחר‬ ‫מטהר את ישראל’’‪ .‬וכשנתבונן נבין שזה פשוט שרק‬ ‫שלנו מורגל לחשוב ש’תשובה’ זה דבר שיהודי צריך‬ ‫תפילת העמידה של ערבית עם הפיוט של ‘הנה‬ ‫הקב”ה הוא שמטהר אותנו‪ ,‬שכן עבירה יוצרת פגם‬ ‫לעשות לבד‪ ,‬זו העבודה והאחריות שלו‪ ,‬ואינו יכול‬ ‫כחומר ביד היוצר’‪ ,‬אומרים זאת בכל מיני משלים‪,‬‬ ‫רוחני שעוד לא נברא הסבון שיוכל טכנית לנקות‬ ‫להטיל זאת על אף אחד מלבדו‪ ,‬וכאילו אומרים לו‬ ‫שברצותו כך וברצותו כך‪ ,‬ומסיימים בכל משל ‘כן‬ ‫אותו‪ ,‬נוצר פגם בנשמה שצריך סבון אלוקי כדי‬ ‫אתה לכלכת אז אתה תנקה‪ ,‬אל תבקש שאחר יעשה‬ ‫אנחנו בידך‪ ,‬לברית הבט ואל תפן ליצר’‪ .‬ולכאורה‬ ‫להורידו!‬ ‫זאת‪ ,‬תעשה אתה מה שצריך‪ ,‬כך יש הרגשה‪.‬‬ ‫איך זה נכנס לכאן‪ ,‬הרי זה ענין של בטחון‪ ,‬האם לא‬ ‫* א' ‪‬‬ ‫והגם שזה יכול להישמע כקולא לאדם‪ ,‬שיאמר‬ ‫מתאים יותר לדבר על המשפט‪ ,‬על חשיבות קיום‬ ‫הרי אני בין כך לא יכול להגיע לתשובה‪ ,‬ואם כן‬ ‫המצוות‪ ,‬או מעלת התשובה‪ .‬אלא שאליבא דאמת‬ ‫זהו חלק גדול ומרכזי מהתשובה‪ ,‬שאני מעמיד את‬ ‫אני סומך על הקב”ה‪ .‬באמת אין זה כך‪ ,‬כי בוודאי‬ ‫צריך סבון אלוקי‬ ‫נדרשת מן האדם עבודה עצמית‪ ,‬והיא‪ ,‬להכניס את‬ ‫עצמי בתחילת יום כיפור עם הבנה ברורה‪ ,‬שגם אם‬ ‫אך אליבא דאמת צריך לזכור‪ ,‬שהאדם לבדו לא‬ ‫עצמו למצב שיזכה שהקב”ה יעזור לו‪ ,‬כי לאדם יש‬ ‫אני רוצה לעשות תשובה‪ ,‬הרי שאני כחומר ביד היוצר‪,‬‬ ‫יכול לעשות תשובה‪ ,‬הוא לא מסוגל לכך בעצמו‪ .‬כי‬ ‫את האחריות ואת המעשים שעליו לעשות כדי שיזכה‬ ‫יש לי את ההרגלים הלא טובים‪ ,‬ואני לא יכול לבד!‬ ‫כמו שבכל התגברות על היצר הוא לא יכול להצליח‬ ‫שהקב”ה ינקה אותו‪ .‬הקב”ה מביא ליהודי דרכים‬ ‫ידוע ביאורו של ה’אור החיים’ הקדוש בסוף פרשת‬ ‫לבד‪ ,‬כמאמר חז”ל (סוכה נב‪ ,‬ב)‪“ :‬יצרו של אדם מתגבר‬ ‫מופלאים להגיע לתשובה‪ ,‬ועליו רק לבוא אל הקב”ה‬ ‫שופטים (כ‪ ,‬א) על הפסוק ‘’כי תצא למלחמה על אויבך‬ ‫עליו בכל יום ומבקש להמיתו ואלמלא הקב”ה שעוזר‬ ‫כדי שהוא ירים אותו ויתמסר אליו‪ ,‬זוהי העבודה של‬ ‫וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה’‬ ‫לו אינו יכול לו”‪ ,‬הרי שבוודאי במצוה כה רחבה של‬ ‫תשובה‪ ,‬שהיהודי יפנה ויעמיד את עצמו במוח ובלב‬ ‫א‪-‬להיך עמך המעלך מארץ מצרים’’‪ ,‬הוא מבאר‬ ‫תשובה‪ ,‬שזה דבר גבוה ונעלה‪ ,‬שצריך נס למעלה‬ ‫מול הקב”ה‪ ,‬ויגיע למצב שהוא מוכן ורוצה שהקב”ה‬ ‫שאדם מסתכל ורואה שיש הרבה דברים שעומדים‬ ‫מדרך הטבע כדי להגיע לכך‪ ,‬אי אפשר לבד‪ .‬חז”ל‬ ‫יקיף אותו לגמרי!‬ ‫נגדו להפריעו מעבודת ה’‪ ,‬יש ‘סוס מוכן’ שזה‬ ‫הרי אומרים (יומא פה‪ ,‬ב)‪’‘ ,‬מקוה ישראל ה’’ (ירמיה יז‪ ,‬יג)‪,‬‬ ‫למעשה – בהבנה!‬ ‫למעשה‬ ‫כמו למשל שאברך צעיר שבקושי יצא לחיים‪ ,‬בא ומספר לאביו על עיסקה מפוקפקת שעשה‪ ,‬ותוך כדי דיבור הוא מספר שיש לו חוב של כמה אלפים‪ ,‬אך יש לו‬ ‫תכנית להרוויח ולהתעשר‪ .‬ואביו שומע ומהנהן בראשו‪ ,‬אך בלבו הוא מרחם עליו שהוא עדיין לא קלט ולא הבין את הבעיה שלו‪ ,‬שהוא חושב שזה פשוט‪ ,‬והבעיה הגדולה‬ ‫היא שהוא עוד לא נחת על הקרקע ולא תפס את מצבו‪.‬‬ ‫זה דוגמא בעניני ממון‪ ,‬וכך הוא גם בכל דבר‪ ,‬שלפעמים אדם צעיר מספר לאדם מבוגר את סיפור חייו‪ ,‬והמבוגר מתפלא אם הוא תפס את הבעיה‪ ,‬וכואב לו איך‬ ‫הוא יתמודד עם זה כשיתפוס!‬ ‫בהבנה‬ ‫כשיש לאדם עבירות והוא אומר ‘מה הבעיה‪ ,‬הרי עיצומו של יום מכפר‪ ,‬וגם אפשר לעשות תשובה‪ ,‬כפי שכתוב (נצבים ל יד) ‘’כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך’’‬ ‫ומפרש זאת הרמב”ן על מצות התשובה’‪ .‬זה אמנם נכון‪ ,‬אבל רק כשאתה הולך ומתקרב אל הקב”ה‪ ,‬אז זה קרוב אליך‪ ,‬אבל אם אתה סבור שאתה יכול לבד‪ ,‬זו פרשה‬ ‫כאובה‪ ,‬זה אומר שעדיין לא תפסת את הבעיה!‬ ‫כשאדם פונה לרבונו של עולם בדיבור פשוט ואמיתי ואומר‪‘ :‬רבונו של עולם אינני יודע אפילו מה לתקן‪ ,‬אבל אני יודע שזה לא תכלית להישאר עם העבר‪ ,‬זה לא‬ ‫טוב לא בעולם זה ולא בעולם הבא‪ ,‬זה הפוך מ’ערב טוב ומועיל’‪ ,‬ואינני יכול כך‪ ,‬על כן עזריני והוריני דרך תשובה’‪ .‬אז בוודאי הקב”ה מאיר את עיניו ושולח לו סימן‪ ,‬ואם‬ ‫עיניו פתוחות הוא רואה זאת בחוש!‬ ‫א‬ ‫הקרקע ולא תפס את מצבו‪ .‬זה דוגמא בעניני ממון‪,‬‬ ‫יכול לעוזרני‪ .‬והרצון הזה מתגלה יותר ויותר על‬ ‫תחבולות היצר‪ ,‬ויש ‘רכב’ שזה החומר דהיינו הגוף‬ ‫וכך הוא גם בכל דבר‪ ,‬שלפעמים אדם צעיר מספר‬ ‫ידי הדיבורים על המתיקות של קרבת אלוקים‪ ,‬וכל‬ ‫המושך לצד השני‪ ,‬ויש גם ‘עם רב ממך’ הם העבירות‬ ‫לאדם מבוגר את סיפור חייו‪ ,‬והמבוגר מתפלא אם‬ ‫התפילות של יום כיפור‪ .‬זה מהלך שלם של חרטה‬ ‫הישנות שרצים אחריו‪ .‬והעצה היא ‪’‘ -‬לא תירא מהם‬ ‫הוא תפס את הבעיה‪ ,‬וכואב לו איך הוא יתמודד עם‬ ‫שהלב מתרחק שלב אחרי שלב מהרגליו הרעים‪.‬‬ ‫כי ה’ אלקיך עמך’’‪ ,‬רוץ להתקרב אל ה’!‬ ‫זה כשיתפוס‪.‬‬ ‫עד שבנעילה הוא אומר לרבונו של עולם ‘אתה נותן‬ ‫יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים’‪ ,‬תן לי את‬ ‫להיכנס להכרה שאינו יכול לבד‬ ‫כשיש לאדם עבירות והוא אומר ‘מה הבעיה‪ ,‬הרי‬ ‫עיצומו של יום מכפר‪ ,‬וגם אפשר לעשות תשובה‪ ,‬כפי‬ ‫העצה ואת החכמה להתקרב אליך‪ ,‬כי אינני יודע‬ ‫חז”ל אומרים (סוכה נב‪ ,‬ב) שיצרו של אדם מתגבר‬ ‫שכתוב (נצבים ל יד) ‘כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך‬ ‫כלום מלבדך‪ ,‬זוהי הדרך שהאדם מבין יותר ויותר‬ ‫עליו בכל יום‪ ,‬אבל בספרים הקדושים מובא שהיצר‬ ‫ובלבבך’ ומפרש זאת הרמב”ן על מצות התשובה’‪.‬‬ ‫את המציאות הזו!‬ ‫הרע נטפל לאדם לא רק בכל יום‪ ,‬אלא גם בכל שעה‬ ‫זה אמנם נכון‪ ,‬אבל רק כשאתה הולך ומתקרב אל‬ ‫ושעה‪ ,‬זה לא רק שאולי יהיה לי היום נסיון של כעס‬ ‫הקב”ה‪ ,‬אז זה קרוב אליך‪ ,‬אבל אם אתה סבור שאתה‬ ‫* ב' ‪‬‬ ‫ואולי לא‪ ,‬כי ודאי שיהיה‪ .‬גם כשיהודי יושב ליד‬ ‫יכול לבד‪ ,‬זו פרשה כאובה‪ ,‬זה אומר שעדיין לא‬ ‫הגמרא ולומד‪ ,‬היצר הרע עומד לידו ומטריד אותו‬ ‫תפסת את הבעיה!‬ ‫מעיקרי התשובה‬ ‫בכמה אופנים‪ ,‬גם שהוא לא יהא מרוכז בלימוד‪,‬‬ ‫כשנתבונן נראה שענין זה הוא מעיקרי התשובה‪,‬‬ ‫וגם מכניס לו מחשבות של גאווה‪ ,‬וגם מעייף אותו‬ ‫כשאדם פונה לרבונו של עולם בדיבור פשוט‬ ‫שיירדם‪ .‬זהו ‘רק רע כל היום’ (בראשית ו‪ ,‬ה)‪ ,‬ו’צופה‬ ‫אם לא הנקודה עצמה‪ .‬כי כל עוד אדם סבור שהוא‬ ‫ואמיתי ואומר‪‘ :‬רבונו של עולם אינני יודע אפילו‬ ‫רשע לצדיק ומבקש להמיתו’ (תהלים לז‪ ,‬לב)‪ ,‬כל יום‬ ‫יכול להסתדר לבד‪ ,‬הרי הוא מעוכב מכל הסוגיא של‬ ‫מה לתקן‪ ,‬אבל אני יודע שזה לא תכלית להישאר‬ ‫כל הזמן הוא מעמיד בפניו נסיונות‪ .‬וכשהיצר הרע‬ ‫תשובה‪ ,‬לא יהיה לו את הכלים לתקן את הבעיה‪ .‬זה‬ ‫עם העבר‪ ,‬זה לא טוב לא בעולם זה ולא בעולם הבא‪,‬‬ ‫רואה שלא הולך באופן זה הוא הולך מצד אחר‪ ,‬לא‬ ‫כמו למשל שאברך צעיר שבקושי יצא לחיים‪ ,‬בא‬ ‫זה הפוך מ’ערב טוב ומועיל’‪ ,‬ואינני יכול כך‪ ,‬על כן‬ ‫חסר לו תחבולות‪ ,‬הוא מבלבל אותו כל היום‪ ,‬והאדם‬ ‫עזריני והוריני דרך תשובה’‪ .‬אז בוודאי הקב”ה מאיר‬ ‫ומספר לאביו על עיסקה מפוקפקת שעשה‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫דיבור הוא מספר שיש לו חוב של כמה אלפים‪ ,‬אך‬ ‫מפחד מזה!‬ ‫את עיניו ושולח לו סימן‪ ,‬ואם עיניו פתוחות הוא רואה‬ ‫זאת בחוש!‬ ‫יש לו תכנית להרוויח ולהתעשר‪ .‬ואביו שומע ומהנהן‬ ‫ביום כיפור יש לאדם להיכנס לאט לאט להכרה‬ ‫בראשו‪ ,‬אך בלבו הוא מרחם עליו שהוא עדיין לא‬ ‫שרק הקב”ה יכול לעזור לו‪ ,‬הוא מוציא מפנימיותו‬ ‫כמו אדם שנכנס לבנין בן כמה קומות‪ ,‬שכל עוד‬ ‫קלט ולא הבין את הבעיה שלו‪ ,‬שהוא חושב שזה‬ ‫את הרצון שלו להתקרב אל הקב”ה על ידי הכרת‬ ‫הוא בקומה התחתונה ואין שם חלונות‪ ,‬הוא סבור‬ ‫פשוט‪ ,‬והבעיה הגדולה היא שהוא עוד לא נחת על‬ ‫שפל המצב שהוא בו‪ ,‬והוא אומר להקב”ה רק אתה‬ ‫שהכל חושך גמור‪ ,‬הוא לא רואה כלום‪ ,‬אבל כשעולה‬ ‫במדריגות ויש שם חלונות‪ ,‬אז נפקחות לו העינים‬ ‫והוא רואה את האור‪ .‬כך כשאדם נכשל בעבירות‬ ‫וכואב לו המצב שלו‪ ,‬אזי כשהוא מתחיל להתקרב‬ ‫כשאין ‘עומד מצד החתן’‪...‬‬ ‫להקב”ה‪ ,‬הוא רואה את האהבה‪ ,‬שגם אחר הבחירה‬ ‫ברע ואחרי טמטום הלב‪ ,‬הקב”ה מסבב סיבות לעוזרו!‬ ‫משל‬ ‫ראיתי פעם מאחד הקדמונים שמבאר‪ ,‬מה הכוונה שהקב”ה מטהר את הטמאים‪ ,‬הוא ממשיל זאת לבחור שעומד‬ ‫* ג' ‪‬‬ ‫לקראת אירוסיו‪ ,‬הוא הולך לפגישה עם הצד השני‪ ,‬והיות והוא בא להציג את עצמו לראשונה לפני הצד השני‪ ,‬על כן‬ ‫עליו להתלבש כראוי ולא ברישול‪ ,‬אביו קונה לו כובע חדש וחליפה חדשה‪ ,‬שייראה מסודר וטוב‪.‬‬ ‫למי אפנה??‬ ‫כך זה באופן רגיל שיש עומדים משני הצדדים‪ ,‬אבל מה קורה במצב שאין כרגע ‘עומד מצד החתן’‪ ,‬נדמיין לעצמנו‬ ‫איך היה נראה פליט אחרי השואה‪ ,‬הוא נותר יחיד בעולמו‪ ,‬אחד מעיר‪ ,‬אין לו מכר וגואל‪ ,‬בגדיו בלויים וכל כולו אומר‬ ‫וצריך לנצל את ההזדמנות ביום כיפור‪ ,‬להתפלל‬ ‫מסכנות‪ .‬בא אדם ורואה את הפנימיות הזוהרת שלו‪ ,‬את הלב והרצינות שלו‪ ,‬הוא עוקב אחריו תקופת זמן ומבחין‬ ‫עם הכנעה גדולה‪ ,‬יחד עם חיזוק ועם בטחון‪ ,‬וזה‬ ‫בהתנהגות הנאותה שלו‪ ,‬וכך הוא חושק לקחתו כחתן לבתו‪ .‬אך אין לו עם מי לדבר‪ ,‬אין מי שיעמוד מצד החתן‪,‬‬ ‫ממש מעיקרי עבודת היום‪ .‬חלק גדול מהתפילות‬ ‫והרי הוא צריך שגם בתו תתרצה ותחפוץ בשידוך‪ ,‬אז מה הוא עושה‪ ,‬הוא קורא לבחור לקרן זוית ומספר לו שהוא‬ ‫זה דיבורי שבח‪ ,‬שרים ‘האדרת והאמונה’ שזה שבחי‬ ‫חפץ בו כחתן לבתו‪ ,‬ואומר לו קח כסף ותקנה כובע וחליפה‪ ,‬הוא מדריך אותו איך לדבר‪ ,‬הוא מסדר אותו ומביאו‬ ‫הבורא יתברך‪ ,‬וכן כל ה’אשרי’ מלא עם דיבורים על‬ ‫אליו‪ .‬וכל זאת‪ ,‬משום שכאשר יש אהבה חזקה‪ ,‬יכולה להיות מציאות כזו‪ ,‬שהמיועד להיות חותנו הוא העומד ומנקה‬ ‫ומכין אותו שיציג את עצמו כראוי לפניו!‬ ‫גדלות ה’‪ ,‬ולכאורה מה זה שייך לעכשיו‪ ,‬זה מתאים‬ ‫אולי לשבת רגילה‪ ,‬אבל עכשיו מדוע צריך לומר‬ ‫שבחים‪ .‬רק כי זה מעלה את האדם לקומה השניה‪,‬‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫כך כביכול הוא גם בענין התשובה‪ ,‬שהקב”ה הרי יודע מה אנו ומה חיינו‪ ,‬ואין מי שיעזור לנו להתנקות מחלאת‬ ‫שיכיר בגדלות ה’‪ ,‬וזה יביא אותו לתשובה!‬ ‫וזוהמת העבירות‪ ,‬כדי שנוכל לשוב ולהתקרב לפני אבינו שבשמים‪ .‬ולכן הקב”ה בעצמו ברוב אהבתו מטהר את‬ ‫אנו פונים אל הקב”ה ואומרים את כל סדר ‘אבינו‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא כביכול בעצמו עוזר לנו להתנקות‪ ,‬הוא מנקה אותנו ומקרב אותנו אליו‪ .‬ועלינו רק להימשך ולהסכים‬ ‫מלכנו’‪ ,‬מבקשים הרבה בקשות‪ ,‬הלבוש אומר שרמוז‬ ‫לכך‪ ,‬וחלילה לא להתנגד‪ .‬כמו במשל הנ”ל‪ ,‬שאילו הבחור יתנגד ויאמר אני לא רוצה לקחת נדבות מאנשים‪,‬‬ ‫טוב לי איך שאני נראה‪ ,‬אלך עם הבגדים הקרועים‪ ,‬אזי יהיה קשה לגמור את הענין בטוב‪ .‬לכן התפקיד הוא לא‬ ‫שם כל הברכות האמצעיות של שמונה עשרה‪ ,‬זה‬ ‫להתנגד‪ ,‬אלא להכניע את עצמו‪ ,‬להבין את המצב שלו‪ ,‬ולהניח שיטפלו בו!‬ ‫מסודר לפי סדר הברכות‪ ,‬יש כמה בקשות על כל‬ ‫ורומ_מתנו‬ ‫מתוך החיים‪:‬‬ ‫בדרכי בני אדם‪ ,‬מי שיש לו עסק או כל ענין‪ ,‬והוא בא לבקש טובה ממישהו שיעזור לו‪ ,‬אזי מי שביקשו ממנו את הבקשה לא מרגיש מחויבות להיענות אליה‪.‬‬ ‫וכן כשבא אדם אל השני ומבקש ממנו הלוואה‪ ,‬ההוא מרגיש ‘למה דווקא אני‪ ,‬וכי מפני שרצית להקל מעצמך ואני הוא הראשון שפגשת‪’...‬‬ ‫אבל אם המבקש אומר לו‪‘ :‬אני יודע שלא נעים לך‪ ,‬אלא שאין לי למי לפנות‪ ,‬רק אתה יכול לעזור לי!’ והוא יודע ומרגיש שזה אמת‪ ,‬אז זה פותח לו את הלב‪ ,‬הוא‬ ‫מרגיש משועבד‪ ,‬זה מעורר אצלו שעבוד והוא יוצא מגדרו לעזור לו! כך זה גם על פי הלכה‪ ,‬כגון בשעבוד קרקעות‪ ,‬שרק אם המלוה נסמך על הקרקע הזו‪ ,‬אז היא‬ ‫נעשית משועבדת‪ .‬וכן בערבות‪ ,‬הערב משתעבד מפני שעל פיו ניתנה ההלוואה ונמצא שסמכו עליו!‬ ‫הבנה לחיים‬ ‫הקב”ה רוצה שאדם יתפלל אליו ממקום כזה‪ ,‬שאדם יתפוס שאינו יכול להסתדר לבד‪ ,‬שיבין שהוא באמת בין הפטיש לסדן‪ ,‬שמצד אחד לחטוא זה לא עסק‪,‬‬ ‫ומאידך לא לחטוא אינני יודע איך עושים זאת‪ .‬מי יכול להועיל לי‪ ,‬שאלתי כבר עצות מאנשים‪ ,‬אף אחד לא יכול‪ .‬ואז הוא מוצא את עצמו כמו שהיו בני ישראל‬ ‫על שפת ים סוף‪ ,‬שיש מצד זה חיות טורפות ומצד זה את המצרים ומצד זה את הים‪ ,‬והוא פונה להקב”ה מהמקום הזה‪ ,‬ואומר אין לי זכות אבות ולא זכות עצמי‪,‬‬ ‫‘’הבט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי’’ (תהלים קמב ה)‪ ,‬אין לי לא קרוב ולא פרוטקציה‪ ,‬לא כשרון ולא מתיקות‪ ,‬אז הקב”ה עוזר לו‪ ,‬הוא אומר‬ ‫לאדם‪‘ :‬בוא ואני אהיה בעזרתך!’‬ ‫ב‬ ‫המבדיל‪ ,‬ומבקשים ב’אבינו מלכנו’ מהקב”ה שיוריד‬ ‫נושא‪ .‬אבל הנקודה העיקרית היא ‘עשה למענך’‪ ,‬אין‬ ‫להתפלל כמו יתום‪...‬‬ ‫את המסך המבדיל‪ ,‬מבקשים שיפתח את עינינו שנוכל‬ ‫לראות ולהחזיק בזה!‬ ‫לי כלום‪ ,‬למי אפנה‪ .‬בדרכי בני אדם‪ ,‬מי שיש לו עסק‬ ‫או כל ענין‪ ,‬והוא בא לבקש טובה ממישהו שיעזור לו‪,‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬יש בדברי ה’אלשיך’ הקדוש‬ ‫אזי מי שביקשו ממנו את הבקשה לא מרגיש מחויבות‬ ‫כששומעים מעשיות שאנשים ביקשו שהקב”ה‬ ‫בפרשת משפטים‪ ,‬שכתוב על יתום (שמות כב‪ ,‬כב)‬ ‫להיענות אליה‪ .‬וכן כשבא אדם אל השני ומבקש‬ ‫יראה להם את הדרך ותפילתם נתקבלה‪ ,‬גם אם לא‬ ‫‘’אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו’’‪ ,‬הוא‬ ‫ממנו הלוואה‪ ,‬ההוא מרגיש ‘למה דווקא אני‪ ,‬וכי מפני‬ ‫היה זה בפעם הראשונה‪ ,‬זה מביא לאדם אהבה גדולה‬ ‫שואל מה החידוש שכשהיתום צועק אל ה’ הוא‬ ‫שרצית להקל מעצמך ואני הוא הראשון שפגשת’‪ .‬אבל‬ ‫להקב”ה‪ .‬ואם אדם רואה שאצלו זה לא הולך כך‪ ,‬אז‬ ‫שומע‪ ,‬לפני זה כתוב (פסוק כא) ‘כל אלמנה ויתום‬ ‫אם המבקש אומר לו‪‘ :‬אני יודע שלא נעים לך‪ ,‬אלא‬ ‫זה ‘כתלנו’‪ ,‬ועליו לבקש ב’אבינו מלכנו’ שיזכה להכיר‬ ‫לא תענון’‪ ,‬אם פגעת בו רדפת אותו ביישת אותו‬ ‫שאין לי למי לפנות‪ ,‬רק אתה יכול לעזור לי!’ והוא‬ ‫את האמת‪ .‬וכפי לשון התפילה שתיקן הרה”ק רבי‬ ‫והוא נאנח‪ ,‬מדוע שלא ישמע‪ .‬ידוע שה’דברי‬ ‫יודע ומרגיש שזה אמת‪ ,‬אז זה פותח לו את הלב‪ ,‬הוא‬ ‫מאיר מאפטא זי”ע‪’‘ ,‬לכן עזרני רבון העולמים להיות‬ ‫חיים’ מצאנז זיע”א אמר שהוא לא מפחד משום‬ ‫מרגיש משועבד‪ ,‬זה מעורר אצלו שעבוד והוא יוצא‬ ‫עיני פתוחות לראות אמיתות הדבר הזה‪ ,‬ויהיה תקוע‬ ‫דבר מלבד מאנחה של אלמנה‪.‬‬ ‫מגדרו לעזור לו‪ .‬כך זה גם על פי הלכה‪ ,‬כגון בשעבוד‬ ‫וקבוע אמונתך בלבי בכל עת’’‪ .‬כי אמנם תחילה עלי‬ ‫אומר ה’אלשיך’ הקדוש‪ ,‬החידוש הוא שהרי‬ ‫להבין את הפשטות הזו שהקב”ה ברוב אהבתו מסבב‬ ‫קרקעות‪ ,‬שרק אם המלוה נסמך על הקרקע הזו‪ ,‬אז‬ ‫בדרך כלל הסדר הוא כמבואר בבבא קמא (צג‪ ,‬א)‪,‬‬ ‫כל הזמן סיבות לעזרני‪ ,‬אבל גם אחרי שהבנתי זאת‬ ‫היא נעשית משועבדת‪ .‬וכן בערבות‪ ,‬הערב משתעבד‬ ‫שהמוסר דין על חבירו [לשמים] הוא נענש תחילה‪,‬‬ ‫אני צריך להתפלל שאוכל לתקן מה שאני צריך‪ ,‬ואז‬ ‫מפני שעל פיו ניתנה ההלוואה ונמצא שסמכו עליו!‬ ‫אי אפשר לומר לרבונו של עולם יש לי בעיה עם‬ ‫הקב”ה עוזר‪ ,‬כי הוא רוצה בתשובה‪.‬‬ ‫זה מן הסתם עומק הפשט מדוע מצוה שאי אפשר‬ ‫פלוני‪ ,‬קח אותו‪ ,‬הוא מפריע לי‪ ,‬זה לא תכלית‪,‬‬ ‫לעשותה על ידי אחרים צריך לבטל תורה בשבילה‪ ,‬כי‬ ‫אם יש לך בעיה עם מישהו לך לבית דין‪ ,‬אל‬ ‫וכפי שאומרת הגמרא במסכת מגילה (יז‪ ,‬ב) ומה‬ ‫ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב (ישעיה ו י) ‘ולבבו‬ ‫אם זה הזדמן אליך‪ ,‬אזי אתה הוא זה שצריך לעשות‬ ‫תמסור אותו לרבונו של עולם‪ .‬הגמרא בגיטין (ז‪,‬‬ ‫יבין ושב ורפא לו’‪ ,‬דהיינו שברכת התשובה מגיעה‬ ‫אותה‪ ,‬זה מעורר אצלך ‘מחייב’ חדש‪ ,‬זה נעשה המצוה‬ ‫א) מספרת‪ ,‬שהיו למר עוקבא אנשים שציערוהו‪,‬‬ ‫שלך‪ ,‬וזה בדיוק כמו החובה שלך ליטול לולב‪ ,‬חל‬ ‫והוא שלח לשאול את ר’ אלעזר מה לעשות כי‬ ‫אחרי אתה חונן‪ ,‬כי אחרי שיש דעת אז אפשר להגיע‬ ‫לתשובה‪ ,‬שאז הקב”ה עושה הכל בשביל לעוזרו!‬ ‫עליך שעבוד וחוב‪ .‬מלבד רשב”י שתורתו אומנותו‬ ‫איננו יכול יותר‪ ,‬שלח לו ר’ אלעזר ‘’דום לה’‬ ‫שהוא היה יכול לעשות את התיקון בלימודו‪ ,‬אבל אם‬ ‫והתחולל לו’’ (תהלים לז ז) דום לה’ והוא יפילם לך‬ ‫* ד' ‪‬‬ ‫אתה לא יכול לעשות את התיקון בלימוד אתה מחויב‬ ‫חללים חללים‪ ,‬השכם והערב עליהן לבית המדרש‬ ‫לעשות את המצוה!‬ ‫והן כלין מאיליהן‪ .‬אל תמסור אותם לרבונו של‬ ‫אני מכיר אותו‪...‬‬ ‫בשירת הים כתוב (שמות טו ג) ‘’ה’ איש מלחמה ה’‬ ‫עולם‪ ,‬זה לא הדרך‪ ,‬אתה תעבוד את הקב”ה‪ ,‬עם‬ ‫לסיום‪ ,‬יש נקודה נוספת בענין הזה‪ ,‬שכשאדם‬ ‫שמו’’‪ ,‬ועוד פסוקים כאלו שעניינם שאי אפשר לבד‪,‬‬ ‫הסדר יום שלך‪ ,‬תתבטל‪ ,‬וכחות הסטרא אחרא‬ ‫נכשל וחטא ורוצה לקיים ‘דאגה בלב איש ישיחנה’‬ ‫וצריך סייעתא דשמיא‪ .‬הקב”ה רוצה שאדם יתפלל‬ ‫יתבטלו לבד‪.‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬אז אחד הדברים שעוצרים בעדו וגורמים לו‬ ‫אליו ממקום כזה‪ ,‬שאדם יתפוס שאינו יכול להסתדר‬ ‫אומר ה’אלשיך’ הקדוש‪ ,‬בדרך כלל זה כך‪,‬‬ ‫מחסום‪ ,‬זה הפחד שאם אצטרך לספר לאיזה משגיח‬ ‫לבד‪ ,‬שיבין שהוא באמת בין הפטיש לסדן‪ ,‬שמצד אחד‬ ‫אבל ביתום מחדשת התורה שהסדר שונה‪’‘ ,‬אם‬ ‫או משפיע איך הוא יסתכל עלי‪ ,‬הרי כשישמע מה‬ ‫לחטוא זה לא עסק‪ ,‬ומאידך לא לחטוא אינני יודע איך‬ ‫צעוק יצעק אלי שמוע אשמע’’‪ ,‬בגלל שאני אבא‬ ‫שקורה באמת אצלי בראש‪ ,‬הוא יסתכל עלי כמשוגע‬ ‫עושים זאת‪ .‬מי יכול להועיל לי‪ ,‬שאלתי כבר עצות‬ ‫שלו‪ ,‬והרי אי אפשר להאשים ולהעניש ילד בלי‬ ‫או כאדם נחות‪ ,‬ואינני יודע אם יהיה לו בכלל עוד‬ ‫מאנשים‪ ,‬אף אחד לא יכול‪ .‬ואז הוא מוצא את עצמו‬ ‫לספר לאביו‪ ,‬וכשילד רץ לספר לאביו מה שעשו‬ ‫הערכה לעוזרני‪ ,‬הוא יצחק עלי בלבו‪ ,‬שאם באמת‬ ‫כמו שהיו בני ישראל על שפת ים סוף‪ ,‬שיש מצד זה‬ ‫לו זה בסדר גמור‪ ,‬זה מה שהוא צריך לעשות‪.‬‬ ‫עד כדי כך גרוע המצב שלך‪ ,‬אז שיהא לך רפואה‬ ‫חיות טורפות ומצד זה את המצרים ומצד זה את הים‪,‬‬ ‫לאדם רגיל אומרים למה רצת מיד להקב”ה‪ ,‬לך‬ ‫שלימה‪ ,‬ויעזור ויושיע ויגן‪ ,‬או שמפחד שהמשפיע‬ ‫והוא פונה להקב”ה מהמקום הזה‪ ,‬ואומר אין לי זכות‬ ‫לפי הסדר‪ ,‬אבל ביתום זה הסדר הראוי‪ .‬ונרמז‬ ‫יאמר לו אינני מטפל בכאלו דברים‪ .‬אך מתי הוא מקבל‬ ‫אבות ולא זכות עצמי‪’‘ ,‬הבט ימין וראה ואין לי מכיר‬ ‫בכפל הלשון ‘צעוק יצעק’‪ ,‬שיש לו שתי צעקות‪,‬‬ ‫תקווה בעיניים‪ ,‬כשהמשפיע אומר לו בחיוך‪‘ :‬זה כל כך‬ ‫אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי’’ (תהלים קמב ה)‪ ,‬אין‬ ‫אחת על שאין לו אבא‪ ,‬ואחת על הצער שעשו‬ ‫רגיל‪ ,‬ובכלל תדע שיש אנשים גרועים פי כמה וכמה‪’...‬‬ ‫לי לא קרוב ולא פרוטקציה‪ ,‬לא כשרון ולא מתיקות‪,‬‬ ‫לו עכשיו!‬ ‫והוא גם מסביר לו איך זה מגיע ולמה זה קורה‪ ,‬הוא‬ ‫אז הקב”ה עוזר לו‪ ,‬הוא אומר לאדם‪‘ :‬בוא ואני אהיה‬ ‫על פי זה אפשר לומר שעתה בגלות אנו כולנו‬ ‫מראה לו בספרים הקדושים מה שכתוב על ענין זה‪,‬‬ ‫בעזרתך!’‬ ‫כמו יתומים‪ ,‬והקב”ה שומע צעקתינו‪ .‬אך האמת‬ ‫או שאפילו מראה לו שזה כתוב בתורה‪.‬‬ ‫היא יותר בעומק‪ ,‬שהאדם עצמו קובע אם הוא‬ ‫והמשפיע גם אומר לו בדיוק להיפך‪‘ :‬יש לי‬ ‫המסך המבדיל‬ ‫יתום או לא‪ .‬אם הוא בא לבכות לרבונו של‬ ‫הערכה אליך שהיית פתוח ובאת לשוחח‪ ,‬וזה עצמו‬ ‫זה כל כך הכרחי בסדר התפילות‪ ,‬לדעת שהקב”ה‬ ‫עולם על עוולה שנעשתה לו בהרגשה של ‘אם‬ ‫חצי מהפתרון‪ .‬כמו שכתוב בצעטל קטן (אות יג) שצריך‬ ‫כאן ורוצה בתשובתנו‪ ,‬הוא מחכה לנו כל השנה‪ ,‬אלא‬ ‫לא יועיל לא יזיק’‪ ,‬יש לי עוד מישהו שיכול לעזור‬ ‫‘לספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפילו‬ ‫שתחילה עלינו לעשות את העבודה‪ ,‬לצאת מהטעות‬ ‫לי‪ ,‬אז הוא חוטף פעמיים מכות‪ ,‬כי הוא גם מוסר‬ ‫לפני חבר נאמן כל המחשבות והרהורים רעים אשר‬ ‫שאני יכול לבד‪ .‬ואם חלילה בשעת מעשה בתוך יום‬ ‫דינו וגם הוא לא בוטח בה’‪ .‬אבל אם הוא בא כמו‬ ‫הם נגד תורתינו הקדושה וכו’‪ ,‬ולא יעלים שום דבר‬ ‫כיפור גם כן חושבים כך‪ ,‬אז המחזור לוקח אותנו רחוק‪,‬‬ ‫יתום‪’‘ ,‬כי אבי ואמי עזבוני וה’ יאספני’’‪ ,‬ולא צריך‬ ‫מחמת הבושה‪ ,‬ונמצא על ידי סיפור הדברים שמוציא‬ ‫ובמקום להתקרב אנו ח”ו מתרחקים‪ .‬עלינו להביט‬ ‫שההורים ימותו בשביל זה‪ ,‬אלא כי אין לי מישהו‬ ‫מכח אל הפועל משבר את כח היצר הרע שלא יוכל‬ ‫בפירוש המילות‪‘ ,‬כי אנו עמך’‪ ,‬אנו העם הקרוב שלך‪,‬‬ ‫אחר לפנות אליו לעזרה‪ .‬כמו שילד בא לבקש‬ ‫להתגבר עליו כל כך וכו’‪ ,‬והוא סגולה נפלאה’‪.‬‬ ‫ואתה הקב”ה אבינו‪ ,‬גורלנו‪ ,‬חלקנו‪‘ .‬ימינך פשוטה‬ ‫דבר מאדם זר‪ ,‬והלה אומר לו למה אתה לא הולך‬ ‫וככל החזיון הזה אומר הקב”ה לאדם כפול פי כמה‬ ‫לקבל שבים’‪ ,‬אין לי באמת כלום‪ ,‬וממקום זה שבעומק‬ ‫לאביך‪ ,‬והילד מצטדק שאינו יכול ללכת לאביו‬ ‫וכמה‪ ,‬שהרי אני בראתי את היצר הרע‪ ,‬ואני מכיר אותו‪,‬‬ ‫לבי אני בא ומבקש שתעזרני‪.‬‬ ‫מחמת איזה סיבה שהיא‪ ,‬אין לו למי לגשת‪ ,‬אז‬ ‫הוא כמו יתום ו’שמוע אשמע צעקתו’!‬ ‫‘’היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם’’ (תהלים לג טו)‬ ‫העבודה היא להוריד את ההסתר‪ ,‬כי בתחילה האדם‬ ‫הקב”ה מנסה את האדם אם הוא בא וצועק‬ ‫בנוסח של חיזוק‪ ,‬וכי ממני אתה בוש‪ ,‬הלוא אני מכיר‬ ‫לא מרגיש זאת‪ ,‬צריך הרבה לומר ולומר עד שלאט‬ ‫אליו כמו יתום‪ ,‬או שהוא עדיין סבור שיש‬ ‫אותך באמת‪ ,‬אני יודע שזה לא אתה‪ ,‬אני מכיר ומאמין‬ ‫לאט הוא תופס שזה באמת כך‪ ,‬העבודה מתחילה‪ ,‬ואם‬ ‫מומחים שיוכלו אולי לעזור לו‪ ,‬אמנם הקב”ה הוא‬ ‫בך‪‘ ,‬אראה מה אחריתם’‪ .‬וזה נותן חיזוק לאדם‪ ,‬האהבה‬ ‫אתה עוד לא שם‪ ,‬תאמר זאת שוב‪ .‬הבעל התניא אמר‬ ‫טוב ומטיב אבל הוא רוצה לראות על מי אתה‬ ‫והגילוי והאור מנקים את האדם ומביאים אותו קרוב‬ ‫בנוסח ובתנועה מסוימת את הפסוק ‘’הנה זה עומד‬ ‫סומך באמת‪ ,‬האם זה בבחינת ‘כי אתה תקוותי’‬ ‫אל ה’‪ ,‬והתפילות הם שנזכה לבקש זאת‪ ,‬לזכור זאת‪.‬‬ ‫אחר כתלנו’’ (שיה”ש ב ט)‪ ,‬שהמשמעות היא שהקב”ה‬ ‫(תהלים עא ה) או לא!‬ ‫ואז ממילא נהיה מזה תשובה מאהבה‪ ,‬ויהי רצון שאכן‬ ‫עומד כאן‪‘ ,‬זה’ הוא הקב”ה‪ ,‬אבל מה ש’אחר’ שרואים‬ ‫יתקבלו תשובותינו באהבה!‬ ‫משהו אחר‪ ,‬זה בגלל ‘כתלנו’‪ ,‬שיש לנו מחיצה ומסך‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫פיוס בשעת אמירת ‘יזכור’‬ ‫ולהמשיך הלאה‪ ,‬כי בלי ספק התפילות עוזרות‪ .‬ועלינו ללמוד ממשה‬ ‫רבינו ע”ה שהתפלל תקט”ו תפילות כמנין ‘ואתחנן’ להיכנס לארץ‬ ‫ישראל (דב”ר יא י)‪ ,‬שזו תפילה שיזכה לקיים המצוה הגדולה של יישוב‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬וכתוב בספרים הקדושים (עי’ פנ”י ברכות לב‪ .‬ד”ה דרש רבי שמלאי)‬ ‫ביום הכיפורים ‪...‬‬ ‫שאם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נכנס‪ ,‬ולכן אמר לו הקב”ה ‘אל‬ ‫תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג כו)‪ .‬זאת על אף שהיו חשבונות‬ ‫הקדמה למעשה‬ ‫שמים שלא ייכנס‪ ,‬כמבואר באור החיים הקדוש ובעוד ספרים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫יש לשון נורא בספר הקדוש ‘שם משמואל’ (האזינו תרע”ו) על הפסוק‬ ‫עם עוד תפילה אחת היה נכנס‪.‬‬ ‫‘’אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם’’ (דברים לב כ)‪ .‬בפסוקים שלפני כן כתוב‬ ‫העבודה של יהודי היא להתפלל ולא להיות מיואש‪ ,‬שאמנם יש כמו רוח‬ ‫שבני ישראל נעשו כל כך רעים וחטאים‪ ,‬ולכן מגיעים אליהם צרות רבות‬ ‫סערה שמפילה את האדם לייאוש‪ ,‬שנים רבות של הרגלים שלא השתנו‬ ‫ורעות‪ ,‬יש הסתר‪ .‬אך הקב”ה ברוב רחמיו אומר ‘אסתירה פני מהם’‪ ,‬היינו‬ ‫מביאים ייאוש לאדם‪ ,‬הוא אומר לעצמו הרי כבר שמעתי כל כך הרבה‬ ‫שלא אביט על המצב של העבירה שעשו עכשיו‪ ,‬אלא ‘אראה מה אחריתם’‪,‬‬ ‫דרשות של חיזוק‪ ,‬וכבר התפללתי כל כך הרבה‪ ,‬ולא הועיל‪ .‬אבל האמת‬ ‫אסתכל מה יהיה הסוף של היהודי‪ ,‬שהרי סוף כל סוף הוא עתיד לאשתאבא‬ ‫היא שזו העבודה‪ ,‬לא להתפעל ולא להתייאש‪‘ ,‬קוה אל ה’’ חזור ו’קוה’!‬ ‫בגופיה דמלכא‪ ,‬להידבק ברבונו של עולם‪‘ ,‬ועל כן בהכרח עלי לסבב סיבות‬ ‫להחזירם למוטב’‪ ,‬כי בכל אופן זה יקרה‪ ,‬הסוף יהיה שהיהודים יחזרו למוטב‪.‬‬ ‫מעשה‬ ‫היינו שהקב”ה מצידו מסבב סיבות כל הזמן לעזור לאדם לשוב אליו‪,‬‬ ‫יהודי סיפר לי לאחרונה על עצמו‪ ,‬שהיה גר במדינה מסוימת הרבה שנים‪,‬‬ ‫וכאשר האדם מתעורר לכך הוא נפגש באותו מסלול שהקב”ה מסבב סיבות‬ ‫ולאחר שהקים את ביתו עבר לגור סמוך לבית חמיו וחמותו שהתגוררו‬ ‫לעוזרו‪ ,‬ואז הוא מתחבר לאמת הזו‪ .‬זה לא רק לחיות עם האמת של ‘צופה‬ ‫במדינה אחרת‪ ,‬שם גר כמה שנים עד שחזר לגור בארץ מולדתו‪ .‬כעבור‬ ‫רשע לצדיק’ ולעצור בכך‪ ,‬אלא לחיות גם עם האמת של ‘ה’ לא יעזבנו בידו’‪.‬‬ ‫עוד תקופה ארוכה‪ ,‬הוזמנו הוא ומשפחתו באחת השנים לחוג את החגים‬ ‫וכשאדם מתחבר עם האמת הזו שהקב”ה כל הזמן מסבב סיבות לעוזרו‪,‬‬ ‫של חודש תשרי בבית חמיו וחמותו‪.‬‬ ‫ומכיר ויודע שזה כך‪ ,‬אז הוא מתפלל שיזכה לראות את הדרכים שהקב”ה‬ ‫מצביע לו עליהם‪ ,‬שהוא יוכל להיכנס נכון למצב של תשובה!‬ ‫והנה בהיותו שם בערב יום כיפור‪ ,‬עלתה בדעתו מחשבה‪ ,‬כי אם הגעתי‬ ‫שוב למדינה זו שבה התגוררתי בעבר‪ ,‬מי יודע‪ ,‬שמא עלי לתקן כאן משהו‪,‬‬ ‫אנשים שמתפללים מעומק הלב באמת‪ ,‬עזרני לתקן‪’‘ ,‬הורני ה’ דרכך‬ ‫או לפייס איזה מישהו‪ ,‬על כן הוא התפלל לרבונו של עולם שאם יש מישהו‬ ‫ונחני באורח מישור’’ (תהלים כז‪ ,‬יא)‪’‘ ,‬הישר לפני דרכך’’ (שם ה ט)‪ ,‬תביא לי את‬ ‫שהוא צריך לפייס פה‪ ,‬שימציא אותו לפניו‪ ,‬ושידע ויבין מה עליו לתקן‪.‬‬ ‫המציאות שתעזור לי‪ ,‬אזי תפילתם נענית‪ ,‬והם רואים דברים גלויים מאוד‪.‬‬ ‫כי המציאות קיימת ורק צריך לראותה‪ ,‬וכשהתפילה מגיעה ממקום אמיתי‪,‬‬ ‫והנה ביום כיפור בבוקר בעומדו בבית הכנסת המקומי‪ ,‬רואה הוא לפתע‬ ‫יורד ההסתר וכך רואים דברים ברורים!‬ ‫איזה יהודי שלא היה מהמתפללים הקבועים באותו בית כנסת שנכנס‬ ‫להתפלל שם‪ ,‬והנה הוא שם לב שאותו יהודי מוכר לו‪ ,‬הוא מאמץ את‬ ‫זכרונו עד שנזכר שהוא היה בעבר שכנו לבנין‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא הוא גם נזכר‬ ‫מעשה‬ ‫שהיה ביניהם מריבה‪ ,‬ויכוח של נזקי שכנים שהגיע עד לבית הדין‪ ,‬ולמעשה‬ ‫הנה שמעתי לפני תקופה‪ ,‬מיהודי שעבר עליו עת צרה‪ ,‬יש לו בת מוצלחת‬ ‫נפסק אז שהצדק עם המספר ולא עם אותו יהודי‪.‬‬ ‫ומיוחדת שהגיעה לגיל שידוכים‪ ,‬והציעו לו את ההצעות הכי טובות מכל‬ ‫הבחינות‪ ,‬אלא שאז לפתע גילו אצלה את המחלה הנוראה‪ ,‬ובהוראת רבו‬ ‫מספר לי היהודי‪“ :‬צעיר לימים הייתי אז‪ ,‬וכיון שקבלתי גושפנקא מבית‬ ‫הוא לא סיפר זאת לאף אחד‪ .‬אך כמובן שבינתיים הכל נעצר עד לרפואתה‪,‬‬ ‫הדין‪ ,‬הלכתי כפי הדין עד הסוף ולא רציתי לשמוע שום דבר על לפנים‬ ‫ואנשים הוכיחוהו מה זה שאינו שומע שידוכים‪ ,‬אבל הוא מילא פיו מים‪,‬‬ ‫משורת הדין‪ .‬והגם שהתנהגותי הייתה על פי ההלכה‪ ,‬בכל זאת הסגנון היה‬ ‫ובאמת לא היתה לו שום השגה מאין יבוא עזרו‪ .‬הבת עברה טיפולים בסודי‬ ‫לא יהודי‪ ,‬ללא כל התחשבות ורחמים‪ ,‬וזה כנראה גרם הרבה כאב לאותו‬ ‫סודות‪ ,‬ובתוך כך קיים האב בעצמו את מאמר חז”ל (ברכות ה‪ ,‬א) “אם רואה‬ ‫יהודי‪ ,‬ונשאר לו טינא בלב‪ ,‬אף שלא ידעתי עד כמה‪.‬‬ ‫אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו‪ ,‬הוא עשה חשבון נפש אמיתי”‪,‬‬ ‫והנה ביום כיפור בבוקר הוא כאן‪ ,‬רציתי לגשת אליו ולפייסו‪ ,‬אך לא היה‬ ‫והחל לתקן אצל עצמו ענין אחד אחרי השני‪ ,‬וכך הלך והתקדם משלב‬ ‫לי מיד את האומץ לעשות זאת‪ ,‬זה הסתובב לי בראש כל התפילה‪ ,‬כי אמנם‬ ‫לשלב בתיקון המדות והמעשים‪.‬‬ ‫הקב”ה מסבב סיבות להביא את האדם לתשובה שלימה‪ ,‬אבל צריך עדיין‬ ‫אחד מהדברים שעשה אותו יהודי בכדי לזכות לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫המשך של מעשים‪ .‬מה עשה הקב”ה‪ ,‬כשיצאנו מההיכל בעת אמירת ‘יזכור’‪,‬‬ ‫שהוא החליט לנסוע לציון הרבי ר’ אלימלך מליזענסק זי”ע‪ ,‬להתפלל שם‬ ‫נפגשנו שנינו פנים בפנים‪ ,‬ואז תפסתי אומץ ואמרתי לו שאני רוצה להתנצל‬ ‫שבכוחו של הצדיק שמסר נפשו בעולם לעזור ליהודים לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫על אותה התנהגות שלי מלפני כמה שנים‪ ,‬וכך הרביתי עליו דברי פיוס כנים‬ ‫יעזור לו הקב”ה שיצליח לתקן את עצמו ולחזור בתשובה‪ .‬ואכן הוא נסע‬ ‫שיצאו מעומק לבי‪ .‬והנה‪ ,‬אני שם לב איך שאותו יהודי ממש מתרגש‪ ,‬היה‬ ‫והתפלל על כך מעומק לבו‪ ,‬והנה הקב”ה עזר לאותו יהודי למעלה מדרך‬ ‫ניכר שהוא ציפה לכך‪ ,‬ושהוא נושא עמו את הכאב כל השנים ועתה אבן‬ ‫הטבע‪ ,‬ובעודו שם בליזענסק פגש לפתע אנשים שבעבר הקניט ופגע בהם‪,‬‬ ‫נגולה מעל לבו‪ .‬הוא אף ביקשני להעביר את הענין לעזרת הנשים שגם‬ ‫הוא ניגש אליהם ופייס אותם עד שמחלו לו‪ .‬ואז בהמשך עזר הקב”ה לאותו‬ ‫הנשים יתפייסו ביניהן!”‬ ‫יהודי‪ ,‬שבתו הבריאה לחלוטין והוא מצא לה שידוך טוב‪ ,‬הם נישאו‪ ,‬ותיכף‬ ‫לאחר הנישואין נולד להם ילד‪ ,‬באופן של למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫הבנה למעשה‬‫“‬ ‫כשבא היהודי לספר לי זאת‪ ,‬הוא אמר לי שהוא כל כך התעורר מהגילוי‬ ‫הבנה לאחר מעשה‬ ‫“‬ ‫שהיה לו בזה‪ ,‬הוא חש בבירור מהי כוחה של תפילה רגילה‪ ,‬שיהודי‬ ‫אמנם‪ ,‬בד בבד עם הידיעה כי הקב”ה מסבב סיבות לעזרני‪ ,‬צריך גם את‬ ‫מבקש מהקב”ה עזרני לתקן מה שאני צריך לתקן!‬ ‫אומץ הלב לא להישבר אם עוד לא נושע‪ .‬גם אם אוחז אחרי ארבעה‬ ‫כשאנו רוצים לשוב בתשובה שלימה – בוודאי יעזרנו השי”ת – למען‬ ‫וחמשה דברים שתיקן ועדיין לא באה הישועה‪ ,‬הוא לא רואה שזז משהו‬ ‫שמו באהבה!‬ ‫לא ברוחניות ולא בגשמיות‪ ,‬ומרגיש כעיור המגשש באפילה‪ ,‬צריך להתפלל‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬וכן לקבלת השיעור דבר יום ביומו‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫ישירות למכון 'הבינני' בדוא"ל ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬