gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

יחידתי · YECHIDUSI — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(חוקת)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫ערב יום הקדוש‬ ‫ראשון‬ ‫יום הקדוש‬ ‫שני‬ ‫זאת התורה אדם כי ימות‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫וכל עבודת ה' הכל‬ ‫רביעי‬ ‫תקיפי במצוות‬ ‫ואף אם רואה בחבירו‬ ‫חמישי‬ ‫ש יעורים בו ערים על‬ ‫עד ד"ה ואומות העולם‬ ‫עבודת‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ימים אלו‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫מפי המשפיעים החשובים שליט"א‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫האזינו ויום כיפור תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ג‬ ‫וכן בשלוח ה ‪30‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת האזינו ‪ -‬יום כיפור‬ ‫ע"ה‬ ‫מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫האה"ח מרת שרה רבקה זאב יחזקאל‬ ‫בת"ר‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫נלב"ע ח' תשרי תשפ"ב‬ ‫נדבת בנה ידידנו החשוב הרה"ח ר' רפאל לויפער שליט"א‬ ‫התשובה יורדת אליך‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫הוא ניגש לפתוח‪ ,‬ולבו צנח‪ .‬צדיק הדור בעצמו עמד שם עם כל הודו והדרו‪ ,‬הוא‬ ‫ביקש להיכנס ולהתארח אצלו‪“ ...‬אני רוצה את קרבתך”‪ ,‬אמר לו הצדיק‬ ‫'מלאתך' ‪ -‬רצה לומר כשתרצה למלאות ולהשלים את עצמך‪,‬‬ ‫דוד מאיר נקלע לעסק ביש‪ ,‬וגרם לפגיעה ועלבון של אחד‬ ‫ביום זה אנו מתקרבים אליו‬ ‫'ודמעך לא תאחר' ‪ -‬דהיינו הדמעות‪ ,‬ואז 'כל בכור בניך תתן‬ ‫מגדולי צדיקי הדור‪.‬‬ ‫יתברך בקירבה נפלאה‪ ,‬וכדי‬ ‫לי' (הרומז לתיקון היסוד)"‪.‬‬ ‫אומר המגיד הקדוש ענין מופלא‪ :‬מה כל הסיבה שהעון‬ ‫מאז לא היה לו יום ולא לילה‪ .‬המרירות שאפפה אותו‪,‬‬ ‫ובצדק‪ ,‬לא נתנה לו מנוח‪ .‬הוא הסתובב כולו יגון ועצבות‪.‬‬ ‫להגיע לכך אנו מקדימים‬ ‫הנורא אין לו תשובה? לא בגלל שהעון אין לו תשובה‪ ,‬אלא‬ ‫חבריו התחננו אליו‪ :‬לך תבקש מחילה! אבל הוא הרגיש‬ ‫משום שהוא מכניס את האדם לעצבות‪ ,‬ולא רק שהחטא‬ ‫להיטהר מן העוונות‬ ‫מכניס לעצבות‪ ,‬אלא גם התיקון שלו הוא סוג של עצבות‬ ‫שהוא לא יכול‪ .‬הוא כל כך היה שקוע בעצבות על הדבר‬ ‫הנורא שעשה‪ ,‬שהוא פשוט לא היה מסוגל לקחת את העוז‬ ‫נכנסים אנו עכשיו ליום המיוחד בשנה‪ ,‬יומו של השי”ת‪ ,‬כמו‬ ‫‪ -‬בכי ודמעות‪ ,‬וכמובא בקדמונים שהדמעות הן התיקון‪.‬‬ ‫להיכנס אל הצדיק ולבקש מחילה‪.‬‬ ‫שמובא בתנא דבי אליהו (פ”א) “ימים יוצרו ולו אחד בהם ‪ -‬זה‬ ‫וכיון שהאדם שקוע בעצבות‪ ,‬הוא לא יכול לבוא אל‬ ‫יום אחד ישב דוד מאיר מדוכדך בביתו‪ ,‬ופתאום דפיקות‬ ‫יום הכיפורים לישראל”‪ .‬כי ביום זה אנו זוכים לקירבת ה’ נפלאה‪,‬‬ ‫התשובה העליונה ‪ -‬לחזור אל השי”ת! זוהי כל הסיבה לכך‬ ‫בדלת‪.‬‬ ‫ויכולים לזכות לאמונתו יתברך יותר מכל השנה‪ .‬וכמו שכתוב‬ ‫שהתשובה אינה מועלת לפגם זה‪ .‬כי הוא עסוק בתשובה‬ ‫הוא ניגש לפתוח‪ ,‬ולבו צנח‪ .‬צדיק הדור בעצמו עמד שם‬ ‫“לפני ה’ תטהרו” (ויקרא טז‪ ,‬ל)‪ ,‬שביום הזה נטהרים וזוכים על ידי זה‬ ‫תתאה‪ ,‬בדמעות וחרטה ובכי‪ ,‬אבל אינו יכול לבוא לתשובה‬ ‫להרגשת והכרת האמונה באופן של “לפני ה’”‪.‬‬ ‫עילאה‪ ,‬שהיא השיבה בשמחה להשי”ת‪.‬‬ ‫עם כל הודו והדרו‪ ,‬הוא ביקש להיכנס ולהתארח אצלו‪...‬‬ ‫“אני רוצה את קרבתך”‪ ,‬אמר לו הצדיק‪.‬‬ ‫אבל כשמגיע היום והצדיק עצמו דופק בדלת‪ ,‬אז אתה כבר‬ ‫לא צריך ללכת לשום מקום‪ ,‬הוא כאן איתך‪ ...‬ובנמשל‪:‬‬ ‫הוא כבר לא היה צריך כלום‪ .‬הוא קיבל את מחילתו בבת‬ ‫וכדי לזכות למעלה זו אנו נטהרים מהעוונות‪ ,‬על ידי התשובה‬ ‫כשהקב"ה מצמצם אורו אליך ביום הכיפורים‪ ,‬ומבקש‬ ‫אחת במאור פנים‪.‬‬ ‫והתחנונים אליו יתברך שאנו רוצים להתקרב אליו‪.‬‬ ‫להיות איתך‪ ,‬ואומר לך אני רוצה בך‪ ,‬אתה שב ומתאחד בו‬ ‫וכמו שמבאר ה’קדושת לוי’ (ראש השנה) משל לבני המלך שנתרחקו‬ ‫לגמרי באותו רגע‪ .‬אמנם הפגם הנורא מונע ממך להתעלות‬ ‫בכי מונע תשובה‬ ‫מן המלך ואבדו כל נימוסי המלך ושכחו כל טוב המלך וגדולתו‪,‬‬ ‫לתשובה עילאה‪ ,‬אבל הקב"ה בעצמו מגיע אליך‪ ,‬התשובה‬ ‫כולנו מכירים את ה'מאור עינים' (האזינו) שמחדש‪ ,‬שאם כל‬ ‫וכשרוצים לחזור להיכל המלך‪ ,‬אזי מקודם הם מבקשים‬ ‫עילאה יורדת עד לך‪" .‬יום הכיפורים מכפר לשאינם שבים"‬ ‫השנה אין תשובה מועלת על החטא הנורא של פגם היסוד‪,‬‬ ‫ומתחננים על נפשם למלך שימחול להם על מה שמרדו‪ ,‬ואז‬ ‫אין הכוונה לאנשים שאינם עוסקים בתשובה‪ ,‬אלא לאלו‬ ‫המלך מוחל להם ונותן להם מלבושים מיוחדים שיהיו ראויים‬ ‫הרי שביום הכיפורים כן מועלת‪ .‬וכלשון קדשו “איתא‬ ‫שאינם יכולים להתעלות לתשובה העליונה‪ ,‬שהתשובה‬ ‫בש"ס דרבי סבירא ליה דיום הכיפורים מכפר בין לשבים בין‬ ‫לבוא לפניו‪ ,‬ונותן להם לאכול ולשתות מתענוגי המלך‪ ,‬ורק אחר‬ ‫העליונה יורדת עד עליהם‪.‬‬ ‫כך הם מסוגלים לשבח ולפאר את המלך‪.‬‬ ‫לשאינם שבים‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬איך אפשר שרבי יהיה סובר שיום‬ ‫הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים‪ ,‬הלא אמרו רז"ל 'כל‬ ‫וכמו כן ישראל שנתרחקו ונתלכלכו מעוונות כל השנה‪ ,‬הרי אי‬ ‫תשובה ‪ -‬רק בשמחה‬ ‫האומר הקב"ה וותרן' וכו'?!"‪.‬‬ ‫אפשר כך לשיר ולשבח כראוי את המלך השי”ת‪ ,‬ובראש השנה‬ ‫ויום הכיפורים חוזרים להיכל המלך ומתחרטים על העוונות‪ ,‬ורק‬ ‫זהו האור של יום הכיפורים הממשמש הבא‪ .‬הקב"ה עצמו‬ ‫ומתרץ ה'מאור עינים'‪" :‬אך נראה דוודאי בלא תשובה אינו‬ ‫אחר כך יכולים לשיר להשי”ת‪ .‬וזהו הטעם שאין אומרים שירה‬ ‫מצמצם את עצמו ויורד אלינו‪ ,‬מתגלה אלינו ומתאחד‬ ‫כלום‪ .‬אך הפירוש הוא על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל בזוהר‬ ‫בראש השנה‪ .‬עכתו”ד‪.‬‬ ‫עמנו‪ .‬במצב כזה‪ ,‬גם אם העצבות שולטת בנו ואנחנו לא‬ ‫הקדוש על עון הוז"ל‪ ,‬אמרו 'כלהו חובין תליין בתיובתא לבר‬ ‫וזוהי מעלת היום הקדוש‪ ,‬שאחר ימי התשובה ששבו אל השי”ת‪,‬‬ ‫מצליחים להשתחרר ממנה ולהתעלות לדביקות השי"ת‪,‬‬ ‫מהאי'‪ ,‬וזהו שאמר 'אף לשאינם שבים'‪ ,‬רצה לומר אף לאותן‬ ‫אפשר לזכות לעמוד לפני ה’ ביום זה‪ .‬וזהו ביאור “כי ביום הזה‬ ‫הרי השי"ת עצמו מתגלה אלינו‪ ,‬ואנחנו כבר משוחררים‬ ‫שאינן מקבלים אותם בתשובה כל השנה‪ ,‬דהיינו על עון הנ"ל‪,‬‬ ‫יכפר עליכם מכל חטאתיכם” שקודם זוכים לטהרה מן העוונות‪,‬‬ ‫מאלינו‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים מקבלים אותם"‪ .‬עד כאן הפתגם הידוע הנוטע‬ ‫ואחר כך “לפני ה’ תטהרו” להשגה של לפני ה’‪.‬‬ ‫יש כאן תקוה גדולה במיוחד ביחס לתיקון החטא הנורא‪,‬‬ ‫תקוה גדולה בלבם של ישראל ביום הזה‪ ,‬וצדיקים אף‬ ‫וגם בכללות למהות היום הקדוש‪ .‬כאשר יודעים שביום‬ ‫אמרו שלאחר שה'מאור עינים' אמר זאת הכריזו בשמים‪:‬‬ ‫הזה הקב"ה עצמו מידפק על דלתנו ומבקש להיכנס‪,‬‬ ‫הלכה כרבי נחום!‬ ‫ובזכות יחוד ה’ והמלכתו יתברך אנו זוכים לטהרה ולקירבה‪ .‬כמו‬ ‫יורד עד לדרגתנו ומתגלה אלינו‪ ,‬אין לך חיך מתוק מזה‬ ‫אולם ה’מאור עינים’ ממשיך ומבאר את הדברים‪ ,‬עם‬ ‫שאמרנו בסליחות (ערב יום הקדוש) “במה אקדם ואכף פני לא יקח‬ ‫כאשר כל אחד יכול להיכנס בשער המלך ופשוט להתדבק‬ ‫מאמר נפלא מרבו הקדוש המגיד הגדול ממעזריטש זי”ע‪,‬‬ ‫שוחד‪ ,‬ובידי אין מעש‪ ,‬ועל זאת לבי יפחד‪ ,‬אבל עתה בזכרי מלכות‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬ ‫והענין מקבל אור נפלא עד מאוד‪ .‬וזה לשון קדשו‪" :‬ושמעתי‬ ‫שם המיוחד‪ ,‬ועל זאת אני בוטח באמרם ה’ אחד”‪ ,‬פירוש‪ :‬כיון‬ ‫ואף כלל גדול למדנו כאן‪ :‬אין תשובה בלא שמחה‪ .‬לא‬ ‫ממורי על פסוק 'ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי'‪ ,‬דאמרו‬ ‫שאנו בני ישראל אנו תכלית הבריאה‪ ,‬ואנו מגלים מלכות שם‬ ‫המיוחד בעולם הזה‪ ,‬לכן כשאנו ניגשים ליום הזה ומקבלים עול‬ ‫יעזור לך אם תשקע בדמעות ובכי! גם כשצריך באמת‬ ‫ז"ל בזוהר על עון הנ"ל שאין לו תשובה‪ ,‬הפירוש הוא‪ ,‬דהנה‬ ‫מלכותו יתברך ומייחדים שמו יתברך ‪ -‬בזה אנו זוכים לזכות‬ ‫מצד נוראות החטא דמעות ובכי ‪ -‬זה מונע את התשובה‬ ‫תשובה הוא מצות עשה מן התורה‪ ,‬ולכן צריך לעשותה‬ ‫לטהרה ולהשגת “לפני ה’”‪.‬‬ ‫האמיתית‪ ,‬והקב"ה צריך להתגלות במיוחד כדי שתהיה‬ ‫בשמחה‪ ,‬ועל עון הנ"ל אינו יכול להיות בשמחה‪ ,‬רק בעצבות‪,‬‬ ‫מקור‪ :‬לפני ‘כל נדרי’ תשע”ז; הדעה והדיבור שנ”ו‬ ‫תשובה אמיתית‪ .‬תשובה אמיתית אל השי"ת היא רק‬ ‫וצריך לבכות‪ ,‬ולכן אינו יכול לבוא אל התשובה העליונה‪,‬‬ ‫בשיבה אל השי"ת בשמחה וטוב לבב!‬ ‫רק שהתשובה העליונה צריכה לצמצם את עצמה אליו‪ .‬וזהו‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫המדור מוקדש ע"י ידידינו הרה"ח אשר אנשיל ליכטנשטיין שליט"א לרגל הבר מצוה לבנו למז"ט‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫אני חלש מאוד מן הצום‪ ,‬ולא מצליח לכוון כלום‬ ‫היא לחיות את המציאות הפשוטה שאנחנו יהודים! לפני כל‬ ‫עצם קיומו‪ .‬מה שהוא חי ‪ -‬זה עצמו‪ .‬אין שם כשרונות‪,‬‬ ‫העבודות והכוונות‪ ,‬יש לנו את עצם המציאות שלנו‪ ,‬שהיא‬ ‫רגשות‪ ,‬או הצלחות‪ ,‬יש שם רק חיים ועצם הקיום‪ .‬ה'עצם'‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מציאות אלקית‪ .‬אני יהודי‪ ,‬חלק אלוק ממעל‪ .‬לא צריך‬ ‫לא ניכר אלא ברצון החיים לבדו‪.‬‬ ‫אני אדם חלוש מאוד בטבעי‪ ,‬וכשמגיע יום תענית‪,‬‬ ‫הסבר ולא יכול להיות הסבר לעצם הקיום‪ .‬כל הסבר וביאור‬ ‫וכאן ההבדל הענק בין 'עצם' ל'כוחות'‪ :‬כי ה'עצם' הוא בלתי‬ ‫ובוודאי יום הקדוש ששרויים בתענית עוד מהלילה‪,‬‬ ‫ורגש כבר יהיה קשור ל'כוחות' הנשמה‪' .‬עצם' הנשמה הוא‬ ‫משתנה‪ ,‬הוא תמיד נשאר כפי שהוא‪ ,‬לעומת ה'כוחות'‪,‬‬ ‫אני פשוט ללא טיפת כח והראש מוכה פטישי כאב‪.‬‬ ‫עצם זה שאני חי‪ ,‬אני חלק ממציאות השי"ת; עצם זה שיש‬ ‫שמשתנים הרבה מאוד‪ .‬תינוק שנולד‪ ,‬אין לו שכל‪ ,‬אין לו‬ ‫כך שכבר באמצע היום אין לי לא מח ולא לב לעבודת‬ ‫מציאות השי"ת‪.‬‬ ‫רגש‪ ,‬כי כוחות הנפש יכולים להשתנות‪ .‬אבל את החיים‬ ‫היום‪ ,‬ועוד יותר בהמשך היום‪ ,‬שאני לא יכול להתרכז‬ ‫מעשה שהיה‪ :‬אדם מצא את עצמו בלי שום ספרים‪ ,‬בלי שום‬ ‫עצמם‪ ,‬יש לו מהרגע שנולד עד זיבולא בתרייתא‪ .‬גם‬ ‫אפילו במילה אחת מגודל החולשה‪ .‬כבר שמעתי מספיק‬ ‫יהודי להחליף עמו דיבור של אמונה‪ ,‬ואפילו במקום שאינו‬ ‫בתוככי היסורים הגדולים ביותר‪ ,‬הוא חי! נשים לב שבעצם‬ ‫שעיקר העבודה הוא עצם הצום‪ ,‬אבל למעשה אני‬ ‫מאפשר דיבורי ומחשבות תורה‪ .‬מה עשה? התחיל להתבונן‬ ‫החיים אין פחות ויותר‪ .‬לא שמעתם אף פעם שפלוני חי‬ ‫מרגיש שאני מחוץ למחנה‪ ,‬ויום הקדוש כאילו ניתן רק‬ ‫בעצם קיומו‪ :‬מי אני? מציאות אלקית‪ .‬השי"ת מחיה אותי‪,‬‬ ‫בחמישים אחוז‪ .‬יש חיים ויש מתים‪ ,‬אין חצאי מתים‪ .‬כי‬ ‫לאנשים בעלי כח‪ ...‬אני שואל כל שנה מחדש‪ :‬איך גם‬ ‫מהווה אותי‪ ,‬משפיע לי‪ ,‬אני כלול בהשי"ת‪ .‬השי"ת הוא הכל‪.‬‬ ‫בדרגת ה'עצם'‪ ,‬אין ולא יכולים להיות שינויים‪ .‬אם יש‬ ‫אני יכול להתחבר ליום הקדוש?‬ ‫מבלעדו אין כלום‪ .‬הוא המציאות האמיתית ואני חלק ממנו‪.‬‬ ‫משהו שיש בו שינויים‪ ,‬הוא לא חלק מן ה'עצם'‪.‬‬ ‫הוא פשוט החל לחיות את מציאות השי"ת באמונה פשוטה‬ ‫וטהורה‪.‬‬ ‫ומן המשל אל הנמשל‪ :‬מי היא הנשמה עצמה‪ ,‬ומי הם כוחותיה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הנשמה עצמה היא עצם היותה חלק אלוק ממעל ממש! עצם‬ ‫התשובה בקצרה היא שעבודת יום הקדוש היא משהו שלא‬ ‫בכלל‪ ,‬ה'עצם' מתבטא במיוחד בכח האמונה‪ .‬כמו שהאדם‬ ‫החיבור עם השי"ת‪ .‬עצם הקיום של מציאות שמליאה אור‬ ‫צריך לכך כוונות ומחשבות עמוקות‪ .‬זה משהו שיכולים לעשות‬ ‫מרגיש ומאמין במציאות עצמו‪ ,‬ואינו צריך ל'כוחות' הנפש‬ ‫השי"ת‪ .‬כאמור ה'עצם' אינו ניכר אלא ברצון החיים לבדו‪,‬‬ ‫בתוך החולשה הגדולה של הצום‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬לפעמים דווקא בגלל‬ ‫שיוכיחו לו את זה‪ ,‬כך יהודי מרגיש ומאמין במציאות‬ ‫ובנמשל זהו נסיון של עבודה זרה‪ ,‬שאז מרגישה הנשמה‬ ‫החולשה אפשר להתחבר לכך יותר‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬כי הוא חלק ממנו‪ ,‬ולא צריך שום הסברים לכך‪ .‬זה‬ ‫שמנתקים אותה מחייה‪ ,‬שהרי כל מציאותה מציאות השי"ת‪,‬‬ ‫אך כדי להסביר את הדברים היטב‪ ,‬נצטרך להעמיק קצת במהות‬ ‫מעיד על ה'עצם' של הנשמה‪ ,‬שכשהיא מרגישה בקיומה ‪-‬‬ ‫ובלי השי"ת אין לה שום מציאות‪ .‬אז ה'עצם' מתעורר‪ ,‬רצון‬ ‫יום הקדוש‪ ,‬ואחר כך נוכל להבין את התשובה הפשוטה מאוד‬ ‫היא מרגישה במציאות השי"ת‪ ,‬בלי שום תוספת‪.‬‬ ‫החיים מוביל אותה למות על קידוש ה'‪ ,‬כי רק כך נשארת‬ ‫בעז"ה‪.‬‬ ‫זה נראה משהו עמוק‪ ,‬אבל זה דבר שלא מצריך התבוננות!‬ ‫בחיים ‪ -‬חיותה האלקית (ראה להלן שה'עצם' ניכר גם באמונה)‪.‬‬ ‫זה דבר פשוט שנובע מעצם המציאות שלך‪ .‬כשבא יום‬ ‫הקדוש ומתגלה ה'עצם' שלך‪ ,‬אתה פשוט מרגיש את‬ ‫אכן‪ ,‬לנשמה יש 'כוחות' ‪ -‬אלו הם כוחות השכל המעמיק‬ ‫א‪.‬‬ ‫בתורה ובדעת אלקות‪ ,‬כוחות הרגש של אהבה ויראה‪ ,‬וכן‬ ‫מציאותך האלקית‪ ,‬ומבין שאין כלום מלבד מציאות השי"ת‪.‬‬ ‫מהו 'יום הקדוש'?‬ ‫הלאה‪ ,‬אולם הם אינם 'עצם הנשמה'‪.‬‬ ‫אתה יכול לחיות את זה בפשיטות גמורה‪ ,‬כי אתה חי‬ ‫יום שבו מתגלה מציאות השי"ת כמות שהוא! בכל השנה‬ ‫בפשיטות את עצמך‪.‬‬ ‫ויש לזו נעימות עצומה‪ .‬נעימות גדולה יותר מכל המחשבות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יש הסתרות שונות‪ ,‬אבל ביום הקדוש מתגלה האמת‬ ‫בטהרתה‪ ,‬המציאות האמיתית והיחידה‪ ,‬מציאות הקל האחד‬ ‫והעבודות כולן‪ .‬נעימות מכלום‪ ...‬מעצם זה שאני יהודי‬ ‫וכאן אנו חוזרים אל הדברים האמורים‪ ,‬שעיקר הגילוי ביום‬ ‫היחיד המיוחד אין סוף ברוך הוא‪ ,‬השי"ת מתגלה וממילא‬ ‫ויהודי חי עם השי"ת‪ .‬זהו בעצם הגילוי של 'יום הקדוש'‪.‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬הוא דווקא ל'עצם' הנשמה‪ ,‬ומשם הוא מתפשט‬ ‫מתבטלות את כל ההסתרות‪.‬‬ ‫ל'כוחות' הנשמה‪.‬‬ ‫מי רואה ומרגיש את הגילוי הזה? הנשמה‪ ,‬הלא היא חלק‬ ‫ה‪.‬‬ ‫כי כאמור‪ ,‬ביום הקדוש מתגלה שלא היו שום פגמים‪ ,‬לא‬ ‫אלוק ממעל ממש‪ .‬הנשמה בעצם אמורה להרגיש תמיד‬ ‫זהו העומק המיוחד של מצות הצום והעינויים ביום הקדוש‪.‬‬ ‫היו שום חטאים‪ ,‬כי הנשמה חבוקה ודבוקה במקורה יתברך‪,‬‬ ‫במציאות השי"ת‪ ,‬מעצם זה שהיא חלק ממציאותו‪ .‬אבל‬ ‫ומגלה שאין שום מציאות מבלעדו יתברך‪ .‬ובכן‪ ,‬מהו אותו‬ ‫ביום‪-‬יום‪ ,‬היא עטופה בגוף עכור ובשכבות של הסתרות‬ ‫כשאדם צריך לאכול כדי לחיות‪ ,‬חסר לו ב'עצם'‪ .‬ה'עצם'‪,‬‬ ‫המקום הזך והטהור? איה הנקודה שאין בה שום פגמים‬ ‫בהמיות‪ ,‬וזה יוצר מצב נורא שיהודי יכול לחשוב שהוא‬ ‫שהוא כאמור החיים‪ ,‬תלוי במשהו נוסף שרק באכילתו‬ ‫ושינויים? זהו ה'עצם'‪ ,‬כפי שהארכנו‪ .‬כאשר מתגלה ה'עצם'‪,‬‬ ‫מציאות קטנונית ונפרדת לעצמו‪ .‬כשמגיע היום הקדוש‪,‬‬ ‫והנאתו יהיה לו קיום‪ .‬אין לו 'עצם' שלם‪ .‬כשאדם יכול‬ ‫מתברר שיהודי הוא כולו טהור וזך‪ ,‬כי הוא כולו אור אלקי‪.‬‬ ‫והקב"ה מסיר את ההסתרות ומגלה את עצמו‪ ,‬אזי הנשמה‬ ‫להכריז‪ :‬יש לי הכל מתוך עצמי‪ ,‬אני לא צריך כלום מבחוץ‪,‬‬ ‫שום פגם‪ ,‬נורא ככל שיהיה‪ ,‬לא יכול לפגום באלקות‪ ,‬ולכן‬ ‫מרגישה היטב שאינה מציאות עצמית אלא חלק ממציאות‬ ‫אני לא צריך לאכול ולשתות ושום דבר‪ ,‬הוא חי היטב את‬ ‫ב'עצם' הנשמה שום חטא לא נגע ולא פגע מעולם‪ ,‬ושם הוא‬ ‫השי"ת‪ ,‬וקולט שכל ההצלחות הגשמיות והחומריות שביקש‬ ‫'עצם הנשמה'‪ ,‬שהיא חלק ממציאות השי"ת‪ ,‬וממילא אינה‬ ‫טהור כעצם השמים לטוהר‪ ,‬ורק רוצה לחיות עם השי"ת‪.‬‬ ‫במשך השנה‪ ,‬לא שייכות אליו‪ ,‬כל החטאים שנמשך אליהם‪,‬‬ ‫נצרכת לשום דבר נוסף‪ ,‬אלא שלימה בכל השלימויות (משל‬ ‫אמנם נכון הדבר‪ ,‬שב'כוחות' הנשמה יכולים להיות פגמים‬ ‫אינם שייכים אליו‪ ,‬כי הוא חלק ממציאות השי"ת‪ ,‬וכל חייו‬ ‫לכך‪ ,‬בעת שמחה‪ ,‬שאדם חי מאוד ‪ -‬באופן יחסי ‪ -‬את ה'עצם' שלו‪ ,‬ואז הוא‬ ‫ח"ו‪ .‬ואז אכן בא הגילוי של 'עצם' הנשמה‪ ,‬וכובש גם את‬ ‫ורצונותיו הם רק להתדבק ולהתכלל בהשי"ת ולחיות את‬ ‫לא מרגיש ‪ -‬באופן יחסי ‪ -‬ברעב או בצמא וכדו')‪.‬‬ ‫כל כוחות הנשמה‪ ,‬כי כשה'עצם' חי שכולו מציאות השי"ת‪,‬‬ ‫מציאותו‪ ,‬ולא לחיות מציאות עצמית נפרדת‪.‬‬ ‫וכמו שכתבו הקדמונים שביום הכיפורים מקבלים חיות‬ ‫האדם בוש במעשיו הסותרים כל כך לרצון השי"ת‪ ,‬ומתחרט‬ ‫איך בכלל מגיע יהודי למצב של חטא? כי הוא חי כמציאות‬ ‫מעצם הצום‪ ,‬על דרך הכתוב "לחיותם ברעב"‪ ,‬כי כשלא‬ ‫על חטאיו ופגמיו המרובים ב'כוחות' הנשמה‪ ,‬ומתחנן‬ ‫נפרדת לעצמו‪ .‬אילו היה חי כחלק ממציאות השי"ת‪ ,‬הרי‬ ‫צריכים לאכול‪ ,‬מגיע השובע והחיות מן ה'עצם'‪ ,‬האדם נהיה‬ ‫ומבקש מחילה מהשי"ת‪ ,‬שירחם עליו ויתקן את כל 'כוחות'‬ ‫היה רק עושה רצון השי"ת ‪ -‬רצונו‪ .‬כל חטא הוא בעצם‬ ‫שבע ומתענג מעצמו ‪ -‬עצם מציאותו היהודית האלקית‪.‬‬ ‫הנשמה‪ ,‬ואכן השי"ת המרחם על עמו מתקן אותם‪.‬‬ ‫פירוד והסתר‪ ,‬כמו שנאמר "עוונותיכם היו מבדילים בינכם‬ ‫זה אמנם תענוג בלתי מורגש‪ ,‬ולעומתו תענוג הבנוי על‬ ‫לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם"‪ .‬אבל ביום‬ ‫וזהו המבואר בספה"ק שביום הקדוש הוא גילוי 'אור הכתר'‪,‬‬ ‫חסרונות שהושלמו‪ ,‬רעב שהושבע‪ ,‬צמאון שהורווה ‪-‬‬ ‫הכיפורים כשמתבטלות כל ההסתרות והפירודים‪ ,‬ויהודי‬ ‫שהוא מגלה את ה'עצם'‪ ,‬הנקודה הפנימית והגבוהה של‬ ‫מורגש‪ ,‬לעומת זאת תענוג עצמי הוא בלתי מורגש‪ ,‬אבל‬ ‫מגלה שהכל מציאות השי"ת והוא כל כולו שייך למציאות‬ ‫הנשמה שאין בה שום פגם‪ .‬ואכן מצד גילוי ה'כתר' וה'עצם'‬ ‫הוא עמוק יותר מן ההרגשות ומן ההתפעלות‪ .‬יש לי כח‪,‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬העוונות מאבדים את מציאותם‪.‬‬ ‫נמשך גם הגילוי לכל קומת הנשמה כולה‪.‬‬ ‫אין לי כח‪ ,‬טוב לי עם עצמי‪ ,‬כי בעצם קיומי אני עם השי"ת‪,‬‬ ‫לא חסר לי כלום‪.‬‬ ‫אם נרצה לסכם את כל האמור במילים אחרות‪ ,‬יש כאן‬ ‫כמו שפירשו צדיקים "לפני ה' ‪ -‬תטהרו"‪ ,‬כשיהודי עומד‬ ‫שלשה שלבים‪ :‬א‪ .‬ביום הקדוש מתגלה השי"ת ומבטל מכל‬ ‫לפני ה'‪ ,‬כי ביום הקדוש מתגלה אליו בתכלית הבהירות‬ ‫נזכיר כי אכן עבודת היום היא להאיר את ה'עצם' ל'כוחות'‬ ‫אור השי"ת וחיבורו עם השי"ת ‪ -‬הוא נטהר כבר מעצם זה‬ ‫הנשמה‪ ,‬להוריד את הפשיטות הגדולה עם השי"ת גם לתוך‬ ‫ההסתרות‪ .‬ב‪ .‬כתוצאה מכך גם 'עצם' הנשמה מתגלה ויהודי‬ ‫חי את מציאותו ‪ -‬מציאות השי"ת‪ .‬ג‪ .‬ה'עצם' מאיר גם בכל‬ ‫מכל החטאים ומבטל את כל כוחות הרע‪ .‬כי מתגלה שהכל‬ ‫ההתבוננות וההרגשות‪ ,‬אבל עיקרו של יום הוא גילוי‬ ‫מציאות השי"ת ואין שום מציאות של פירוד‪.‬‬ ‫ה'עצם'‪.‬‬ ‫כוחות הנשמה‪ ,‬שמבינים עד כמה רחוקים המה ממציאותם‬ ‫האמיתית‪ ,‬ומתחרטים ומבקשים רחמים רבים לתיקונם‪.‬‬ ‫ובכך מבארים הספה"ק את לשון הגמרא "עיצומו של יום‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מכפר" ‪ -‬כי היום הזה הוא גילוי ה'עצם'‪ ,‬עצמו של יהודי‬ ‫שדבוק בעצם השי"ת‪ .‬וכמבואר בארוכה‪ ,‬זה גורם לכפרה‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫יש לשים לב‪ ,‬שהגילוי האמור של אור השי"ת שאליו הנשמה‬ ‫כי כשיהודי מגלה שכל מציאותו היא אלקית‪ ,‬וכל כולו‬ ‫לאחר שהגענו לכל האמור‪ ,‬נוכל להבין שעבודת יום הקדוש‬ ‫זוכה ביום הקדוש‪ ,‬מתגלה ל'עצם' הנשמה דווקא‪ ,‬ורק אחר‬ ‫קשור להשי"ת‪ ,‬הוא מבין ממילא שהחטאים אינם‬ ‫כך מתפשט ל'כוחות' הנשמה‪ .‬כפי שיבואר מיד (בסעיף הבא)‪.‬‬ ‫המציאות שלו‪ ,‬ומתחרט עליהם‪ .‬והיינו גם מה שאמר‬ ‫אך קודם כל יש להסביר‪ :‬מה בין ה'עצם' ל'כוחות'?‬ ‫רבי עקיבא "לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם ‪-‬‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מענדל‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫הרה"ח ר' אליהו ברז"ד בירנהאק שליט"א‬ ‫מבשרי אחזה אלוק‪ :‬אדם יכול להבין‪ ,‬להתרגש‪ ,‬להתפעל‪,‬‬ ‫אביכם שבשמים"‪ ,‬הגילוי שאתם בנים למקום וקשורים‬ ‫ברש"ש פיש שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫להיות מוכשר‪ ,‬להצליח‪ ,‬אבל זה לא הוא עצמו‪ .‬הוא ‪ -‬מבין‪,‬‬ ‫להשי"ת‪ ,‬הוא מה שמטהר אתכם‪.‬‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫· מחיה נפשות ·‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫הוא ‪ -‬מרגיש‪ ,‬הוא ‪ -‬מתפעל‪ ,‬הוא ‪ -‬מוכשר‪ ...‬הכל כוחות‬ ‫לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫א עצם'דיגן יום כיפור!‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫הנפש‪ .‬אבל מי הנפש עצמה? אבל מי זה הוא בעצמו? זה‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫כל האוכל בתשיעי‬ ‫איך אפשר להשוות האכילה הגופנית של ערב יום כיפור לקדושה העילאית הרוחנית שאנו זוכים על ידי‬ ‫למה באכילת ערב יום כיפור אפשר לתקן את כל האכילות של כל השנה שלא היו‬ ‫התענית ביום כיפור?‬ ‫למה עיקר מצוות הווידוי של יום כיפור הוא בכניסתו ועיקר הכפרה הוא בסופו ולא בעצם היום?‬ ‫בקדושה?‬ ‫הכיפורים ‪ -‬יום העולם הבא כאן בעולם הזה‪ ,‬נמצא שבאכילת יום‬ ‫דרי עולם הזה התחתון‪ ,‬ולכן אם יתבטל עולם הזה התחתון שוב‬ ‫חז”ל (ברכות ח‪ ):‬דרשו מהפסוק (ויקרא כג‪ ,‬לב) "ועניתם את נפשותיכם‬ ‫התשיעי יש כבר בכח ובפנימיות את קדושת התענית והעולם הבא‬ ‫בהכרח יתבטל גם עולם הבא העליון‪ ,‬נמצא שכל קיומו של העולם‬ ‫בתשעה"‪ ,‬וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין‪ ,‬אלא לומר לך‬ ‫של יום הכיפורים‪ ,‬ולכן האכילה הזו חשובה כתענית יום הכיפורים‬ ‫הבא תלוי בקיומו של העולם הזה‪ ,‬ואם כן כל כח העוה”ב המאיר‬ ‫'כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫לנו ביום הכיפורים‪ ,‬תלוי ועומד בתיקון וקיום העולם הזה שעל‬ ‫ועשירי'‪ ,‬ומזה ילפינן שיש מצוה לאכול בערב יום הכיפורים‪ ,‬ואכילה‬ ‫ד‬ ‫ידי אכילת ערב יום הכיפורים‪ ,‬עד שנמצא שבאכילת ערב יוהכ”פ‬ ‫זו הוא במדרגה נשגבה ביותר‪ ,‬עד שאכילה זו חשובה כמו עצם‬ ‫כלול בעומק תענית יום הכיפורים‪ ,‬ולכן ‘האוכל בתשיעי מעלה עליו‬ ‫התענית של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי'‪.‬‬ ‫ובפשטות הדברים מרפסין איגרא‪ ,‬איך אפשר שהאכילה הגשמית‬ ‫ממוצע בין העולם הבא לעולם הזה‬ ‫ולכאורה הן הם דברי רבינו האריז”ל (שער הכוונות דרושי יום הכיפורים‬ ‫ביום התשיעי ידמה להאכילה הרוחני והמדרגה העצומה שאנו‬ ‫ולכן הפליגו צדיקים בקדושת האכילה של ערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫דרוש א') שביאר ענין הצורך באכילה בערב יוהכ"פ‪' ,‬כי בתחילה‬ ‫זוכים בצום העשור יום הכיפורים?! וכי אפשר לדמות את המאכלים‬ ‫ובספה”ק “אמרי פינחס” (דברי תורתו של הרה”ק רבי פינחס מקאריץ זי”ע)‬ ‫צריך להשלים כי תיקון השכינה בכל בחינותיה בבחינת החיצונית‪,‬‬ ‫הגשמיים והחומריים של העולם הזה‪ ,‬להנאה מזיו השכינה שהוא‬ ‫איתא שלכל דבר שבעולם יש ממוצע כידוע‪ ,‬והאכילה של ערב יום‬ ‫כדי שתוכל אח"כ ביוה"כ לקחת הפנימיות'‪ ,‬כי דווקא כאשר יתוקן‬ ‫האכילה של העוה”ב‪ ,‬וכמאמר ‘ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו’‪,‬‬ ‫הכיפורים הוא הממוצע בין האכילה הגשמית של העולם הזה לאכילה‬ ‫העולם הזה החיצוני‪ ,‬ויתוקן השכינה הקדושה [‪ -‬סוד ה' אחרונה]‬ ‫שאליה אנו זוכים ביום הכיפורים‪ ,‬אתמהה?!‬ ‫א‬ ‫הרוחנית של עולם הבא‪ ,‬כי באכילה זו מקיימים את קדושת יום‬ ‫השוכנת בקרבה‪ ,‬שהוא העבודה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫הכיפורים שהוא קדושת העולם הבא כאן בעולם הזה‪ ,‬נמצא שאינו‬ ‫דווקא בכח זה תוכל השכינה ובניה להתעלות ביוהכ"פ לעולם הבא‬ ‫כשאר אכילות הממשיכים חיות של עולם הזה לבד‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫הפנימי (סוד ה' ראשונה שבשם הוי"ה‪ ,‬בחי' עולם הבא‪ ,‬וסוד אימא עילאה השוכנת‬ ‫אכילת עריוהכ”פ הוא הכלי להמשיך החיות של העולם הבא בתוככי‬ ‫בקרבה‪ ,‬ושני המאורות יאירו יחד)‪ ,‬ונזכה אנו דרי עוה"ז להארת עוה"ב‪,‬‬ ‫החיות שבעולם מכח הברכות שעל המזון‬ ‫העוה”ז‪ ,‬ואכילה זו הוא בבחינת מידת ה’יסוד’ שעליה נאמר ‘כי כל‬ ‫אבל מבלעדי הקדמת תיקון עוה"ז למטה אי אפשר לזכות לעליה‬ ‫ובכדי לבאר את הענין נקדים את המבואר מתוך דברי האריז”ל‬ ‫בשמים ובארץ’ ותרגומו ‘דאחיד בשמיא וארעא’‪ ,‬שמחבר את העולם‬ ‫למעלה‪ ,‬וכדברי הרמ"ק שכל היעלת חן והתענוג שעל ידיה השי"ת‬ ‫והמקובלים שעיקר המצוה הוא להרבות ולאכול בערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫הבא בעולם הזה‪ ,‬והוא כח נורא מאוד‪ ,‬כי בזה יש לנו התחתונים‬ ‫משפיע חיות לכל העולמות ואפי' לעולמות העליונים שבעליונים‪,‬‬ ‫גם בשביל יומו וגם בשביל יום הכיפורים שלמחרתו‪ ,‬ודווקא באופן‬ ‫מקום בעליונים‪ ,‬וגם כשאנו בעולם הזה אנו מבני עולם הבא‪.‬‬ ‫הוא כביכול ממה שמקבל מהעבודה שבני ישראל אנו פועלים למטה‬ ‫זה מתקיים המצוה על מכונו‪.‬‬ ‫ואכילה זו הוא מעין ה’מן’ שהיה ‘לחם אבירים’ ‪ -‬לחם עוה”ב‬ ‫בעולם הזה התחתון‪ ,‬ולכן דווקא בכח העבודה בתחתונים שבאכילה‬ ‫ובפשטות הטעם בזה‪ ,‬כי עיקר המצוה הוא לאכול בכדי שיוסיף תת‬ ‫שהשתלשל למטה בעוה”ז בלבוש דק‪ ,‬ובאמת האכילה הרוחני של‬ ‫ושתיה של ערב יום הכיפורים נזכה לרוממות המדרגה העליונה ביום‬ ‫כח באדם עד שיוכל להתענות ביום הכיפורים‪ ,‬לכן צריך להרבות‬ ‫יום הכיפורים הוא עצמו מעין אכילת המן‪ ,‬אמנם ביוהכ”פ הוא בחינת‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫באכילה בערב יום הכיפורים שיהא בו יותר מכדי השיעור הנצרך‬ ‫החלק הרוחני שבמן‪ ,‬אבל למן היה לבוש דק שהיה נתפס בעולם הזה‪,‬‬ ‫וכדאיתא בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ד' פרה דף ל ע"א)‪ ,‬שהקב”ה‬ ‫ליומו‪ ,‬אלא גם בשביל יום המחר כי יבוא‪.‬‬ ‫ולבוש זה נמשך לנו באכילת ערב יום הכיפורים‪ ,‬ולבוש זה חשוב‬ ‫מוציא ‘עולם הבא מעולם הזה’‪ ,‬ועל זה כיוון הפייטן (יוצרות לפרשת‬ ‫אמנם פנימיות הטעם הוא כי הנה ידוע ש’ואתה מחיה את כולם’‪ ,‬שכל‬ ‫מאוד‪ ,‬כי הוא בחינת הממוצע‪ ,‬הנותן לנו דרי עוה”ז מקום ותפיסא‬ ‫פרה) ‘מוציא מזלות יקרות’‪ ,‬שמתוך העולם הזה שהוא בחינת ‘זלות’‬ ‫דבר גשמי צריך הארה אלוקי שיחייהו‪ ,‬כי הגשמיות לכשעצמם הם‬ ‫באור העולם הבא‪ .‬ולכן המרבה באכילה בערב יום בכיפורים הוא‬ ‫‪ -‬דבר זול שאין בו חשיבות‪ ,‬דווקא משם הקב”ה מוציא את היקרות‬ ‫פגרים מתים‪ ,‬ובעצם אין להם מציאות כלל‪ ,‬וכל מציאותם וחיותם‬ ‫מבני עולם הבא‪.‬‬ ‫‪ -‬את העולם הבא היקר שביקרים‪ ,‬ולכן הדרך לעולם הבא הוא מתוך‬ ‫הוא מההארה האלקי המחייהו‪ ,‬וכתבו המקובלים שלכן צריך האדם‬ ‫ואיתא מצדיקים זי”ע שיש בכח האכילה ושתיה של ערב יוהכ”פ‬ ‫העולם הזה‪ ,‬שדווקא העולם הזה הוא הפרוזדור שעל ידו אפשר‬ ‫להעלות ולתקן את כל האכילות ושתיות של כל ימות השנה‪ ,‬שלא‬ ‫לברך על אכילתו ושתייתו‪ ,‬כי על ידי ברכות אלו ועל ידי שאר‬ ‫להיכנס לטרקלין הוא העולם הבא‪ ,‬כי כל הנחת רוח שיש להקב”ה‪,‬‬ ‫המצוות שמקיימים בשעת האכילה ושתיה נמשך ההארה האלוקי‪,‬‬ ‫היו בקדושה‪ ,‬כי באמת האכילה ושתיה של העולם הזה משתלשל‬ ‫שעל פיו הוא כביכול מכין לאדם את העולם הבא‪ ,‬הוא מתוך‬ ‫מהאכילה ושתיה הרוחנית של העולם הבא‪ ,‬כמו שכתב האריז”ל‬ ‫שהוא החיות הפנימי של המאכלים והמשקאות‪ ,‬וכך נמשך על ידי‬ ‫עבודת האדם בעולם הזה‪ ,‬לכן עבודת אכילת ערב יום הכיפורים‬ ‫המאכלים חיות וקיום לאדם ולכל העולם‪ .‬ואלמלא יעסקו ישראל‬ ‫באריכות בכוונות האכילה‪ ,‬אלא שיש מסך המבדיל בין העולם‬ ‫שהוא התיקון והגילוי אלוקי שבעוה”ז‪ ,‬הוא היעלת חן לפני השי”ת‬ ‫הבא לעולם הזה‪ ,‬ולכן כאשר האכילה ושתיה משתלשלים לעולם‬ ‫במצוות שבאכילה ושתיה‪ ,‬לא יהא קיום לעולם‪ ,‬כי ח”ו ייפסק השפע‬ ‫להעלותנו ולזכותינו בעבודה הרוממה של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫וההארה האלוקי המחייה ומקיים את העולם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫הזה נסתר מהם האור האלוקי שבפנימיותם‪ ,‬והם באים באופן‬ ‫מלובש מאוד‪ ,‬אבל באכילת ערב יום הכיפורים שהוא הממוצע בבין‬ ‫וכתב השל”ה (מסכת יומא‪ ,‬פרק תורה אור) משם הרמ”ק שלכן ביום‬ ‫האכילה של העולם הזה לאכילה של עולם הבא‪ ,‬הרי על ידיה מאיר‬ ‫הכיפורים שבני ישראל הם בני עולם הבא‪ ,‬ואינם אוכלים ושותים‪,‬‬ ‫אלא ניזונים ממזון הרוחני של העולם הבא‪( ,‬וכדאיתא בזוה"ק [תיקונים‬ ‫אור המאכלים הרוחניים של העולם הבא בתוך המאכלים הגשמיים‪,‬‬ ‫מציאות ממשי ליום הכיפורים?!‬ ‫ומאירים אותם‪ ,‬ומגלים את הניה”ק ומוצא פי הוי”ה המלובשים‬ ‫מזהר חדש] וז"ל 'ובעולם הבא לית ביה אכילה ושתיה‪ ,‬כגונא דא יום הכפורים דילה‪,‬‬ ‫ומוסתרים בתוכיותם‪ ,‬ובזה מתעלים ומתקדשים‪.‬‬ ‫ובאמת אלמלא ריבוי האכילה והברכות והמצוות שאנו מקיימים‬ ‫לית תמן אכילה ושתיה'‪ -[ .‬וכמו שבעולם הבא אין בו אכילה ושתיה‪ ,‬כמו כן יום‬ ‫עליהם בערב יום הכיפורים‪ ,‬שבוא יבואו בכפילה גם לצורך יום‬ ‫הכיפורים שלו ‪ -‬שהוא יום הנאצל מהעולם הבא ‪ -‬אין שם אכילה ושתיה]‪ ,‬אמנם‬ ‫ובזה יש מעלה מיוחדת לערב יום הכיפורים מיום הכיפורים עצמו‪,‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אזי יום הכיפורים היה מין יום רוחני מופשט שאין לו כלל‬ ‫כי ביום הכיפורים באיזה בחינה אנו מתעלים להיות מדרי עולם‬ ‫אכילה ושתיה רוחנית יש גם בעולם הבא‪ ,‬וכבחינת הכתוב [שמות כד‪ ,‬יא] "ויחזו‬ ‫ממשות כאן בעולם הזה החומרי‪ ,‬כי הרי העולם הבא הוא כל כולו‬ ‫את האלקים ויאכלו וישתו"‪ ,‬שכביכול בני עולם הבא מקבלים חיותם ממה שנהנין‬ ‫הבא‪ ,‬ואנו מתנתקים מהעולם הזה‪ ,‬ואז אין הזמן לקדש את העולם‬ ‫רוחני הפשוט ומופשט מכל חומר ואין שם שום ממשית ומציאות‬ ‫מזיו שכינה‪[ ,‬וכמשמעות הגמרא‪ ,‬ברכות יז‪ ,].‬וכן בני ישראל מקבלים מזון וחיות‬ ‫הזה‪ ,‬אחר שהתפשטנו הימנו ואין לנו שייכות אליה‪ ,‬ורק בערב יום‬ ‫גשמית‪ ,‬וכמו כן יוהכ”פ שהוא יום הנאצל מהעולם הבא היה דומה‬ ‫רוחני ביום הכיפורים מהצום והתפילות שהם בבחינת נועם זיו השכינה‪ ,‬וכמו שכתבו‬ ‫הכיפורים שאז הוא בחינת הממוצע המאחד את העוה”ז והעוה”ב‪,‬‬ ‫במהותו אליה‪.‬‬ ‫המקובלים)‪ ,‬אין בעצם לעולם הגשמי הכח מהיכן להתקיים‪.‬‬ ‫אז קדושת עולם הבא מאירה ומזככת את העולם הזה‪ ,‬ואנו יכולים‬ ‫לקנות קנין קדושת יום הכיפורים ואור העולם הבא בתוכינו‪.‬‬ ‫ובעצם באופן כזה לא היה ליום הכיפורים כ”ד שעות עולמיים‪ ,‬כי‬ ‫כי אין במזון הרוחני של עולם הבא שממנו ניזונים בני ישראל ביום‬ ‫הרי העולם הבא הוא למעלה מהזמן העולמי‪ ,‬והזמן הנוהג בעולם‬ ‫הכיפורים‪ ,‬הכח להחיות את העולם הגשמי הממשי‪ ,‬שחיותה וקיומה‬ ‫ובזה יתבאר היטב הפסוק (ויקרא כג לב) 'שבת שבתון הוא לכם‪ ,‬ועניתם‬ ‫הבא הוא זמן רוחני שאינו תופס מקום וזמן בעולם הזה‪ ,‬ובאופן כזה‬ ‫הוא דווקא מהברכות שאנו מברכים על האכילה ושתיה הגשמית‪,‬‬ ‫את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב‪ ,‬מערב עד ערב תשבתו שבתכם’‪,‬‬ ‫לא היה כלל מופיע ב’לוח השנה’ יום י’ בתשרי‪ ,‬אלא מט’ בתשרי‬ ‫שהם הממשיכים שפע וחיות האלקי בדרך התלבשות באופן שיתקיים‬ ‫שהכתוב אינו מזכיר את עצם יום הכיפורים‪ ,‬כי התפיסא וההשגה‬ ‫היו עוברים תיכף לי”א בתשרי‪ ,‬עד שבעצם מציאות יום הכיפורים‬ ‫על ידי זה העולם הגשמי הממשי‪ ,‬אבל המזון הרוחני המופשט של‬ ‫שלנו ביום הכיפורים הוא מכח הזמנים הסובבים לו‪ ,‬שהם בחינת‬ ‫היה כלא היה‪ ,‬כי לנו אנשי עולם הזה לא היה איך ובמה לתפוס את‬ ‫העולם הבא‪ ,‬ממשיך חיות אלוקי מופשטת לגמרי‪ ,‬אשר בכוחה להזין‬ ‫הממוצעים שעל ידם יש ליום הכיפורים התלבשות בעולם הזה ויש‬ ‫מציאות יום הכיפורים‪ ,‬ולא היינו יכולים כלל להידבק בקדושתו‬ ‫רק את בני עולם הבא שהתפשטו לגמרי מחומריותם‪ ,‬עד שמההנאה‬ ‫לנו תפיסא ואחיזה ביומו‪ ,‬אבל בעצם יום הכיפורים לית מחשבת‬ ‫וליהנות מאורו‪.‬‬ ‫מזיו השכינה עצמה יחיו ויתקיימו‪ ,‬אבל אין הגופניות של העולם הזה‬ ‫והשגת בני עוה”ז תפיסא ביה‪.‬‬ ‫ורק על ידי המשנה לחם של ערב יום הכיפורים‪ ,‬שאנו מרבים‬ ‫יכול להתקיים מחיות מופשטת זו‪ ,‬ואם כן ביום הכיפורים שאין בו‬ ‫וזה הטעם שעיקר מצוות הווידוי של יום הכיפורים הוא בכניסתו‪,‬‬ ‫באכילה גשמית וברכותיהם ומצוותיהם גם לצורך יום הכיפורים‪,‬‬ ‫אכילה ושתיה גשמית‪ ,‬ומצוותיהם הנלווים עליהם‪ ,‬היה מתבטל כל‬ ‫בזמן שאנו מתנתקים מהחומר והישות של העולם הזה להתעלות‬ ‫בזה אנו מביאים מציאות וממש ליום הכיפורים‪ ,‬וקדושת העולם‬ ‫הגשמיות והממשות של העולם הזה‪.‬‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬וכמו כן עיקר הכפרה והחתימה לטובה הוא בסופו‬ ‫בשעת יציאתו‪ ,‬כשאנחנו מביאים את הטוב והטוהר של העולם הבא‬ ‫הבא של יום הכיפורים יש לה במה להתלבש ולהיתפס בכ”ד השעות‬ ‫ולכן כדי שלא יתבטל העולם הגשמי הממשי‪ ,‬ציוותה תורה להרבות‬ ‫אלינו לעולם הזה‪ ,‬כי כל האחיזה והטוב הנשפע לנו בני עולם הזה‬ ‫העולמיים של יום העשירי בתשרי‪ ,‬ועל ידי זה יכולים אנו אנשי‬ ‫באכילה בערב יום הכיפורים גם בשביל יום הכיפורים‪ ,‬ולהרבות‬ ‫מיום הכיפורים‪ ,‬הוא בזמנים הממוצעים המחברים את העולם הזה‬ ‫החומר להתחבר ולהידבק בקדושתה‪ ,‬ועד שאנו דרי עולם הזה זוכים‬ ‫במצוות התלויות באכילה‪( ,‬ובעצם מה שאוכלים ביום זה לשם מצוות התורה‪,‬‬ ‫עם העולם הבא‪ ,‬ועל ידיהם זוכים אנו דרי עולם הזה להיות מבני‬ ‫לחיות יום בעולם הבא‪.‬‬ ‫הוא עצמו כבר עסק במצוות התלויות באכילה)‪ ,‬ובזה ימשיכו החיות האלוקי‬ ‫עולם הבא‪.‬‬ ‫ולכן האוכל בתשיעי כאילו התענה בתשיעי ועשירי‪ ,‬וגם יום התשיעי‬ ‫המלובשת בכפילה (בסוד ‘לחם משנה’) גם עבור יומו וגם עבור יום‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫בכלל‪ ,‬כיון שאכילת יום זה הוא המעמיד ומקיים את קדושת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ויהא קיום לעולם הגשמי הממשי גם ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫ב‬ ‫קיום העולם הבא מכוחו של העולם הזה‬ ‫תשובה בעי שמחה וישוב הדעת‪ ,‬כי על ידי השמחה המח מזוכך‪ ,‬ועיקר‬ ‫וכתב שם שכל כך חשוב קיומו של העולם הזה הגשמי לא פחות‬ ‫הרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע (ראש השנה)‬ ‫התשובה על ידי מח זך‪.‬‬ ‫מחיותו וקיומו של העולם הבא‪ ,‬כי כל העולמות וכל הנמצאים אינם‬ ‫מתקיימים אלא בסיבת העולם הזה התחתון‪ ,‬כי עיקר התענוג שיש‬ ‫להשי”ת שבשבילו הוא מהווה ומחיה אל העולמות הוא מבני ישראל‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫מושגי המועדים בדיבורים פשוטים ושווים לכל נפש‬ ‫בקצרה ובפשטות‬ ‫אחת שאלתי‬ ‫קשה מאד לאנשים כערכנו לנסות לתאר כיצד נראו אותם‬ ‫⋅ עיצומו של יום מכפר ⋅‬ ‫⋅ מהות היום ⋅‬ ‫‘יחידה’‬ ‫בחדר יחוד עם השי”ת‬ ‫רגעים‪ ,‬כאשר הרה”ק ר’ מנחם מענדל מקאסוב‪ ,‬ה’אהבת‬ ‫שלום’ זי”ע‪ ,‬הגיע אל הביקור בבית גיסו השרף הנורא‬ ‫מהי?‬ ‫מסטרעליסק זי”ע‪ .‬מסתבר שאילו היינו נוכחים במקום‪,‬‬ ‫היינו כדומם מפחד וחרדת הקודש‪ ,‬ולא מהינים בכלל לגשת‬ ‫כפרת העוונות של יום כיפור זו רק אחת העבודות‬ ‫אל מקום הצדיקים‪.‬‬ ‫הצדדיות של יום כיפור‪ ,‬עיקרו ומהותו של יום זה‪ ,‬הוא‬ ‫החידוש המיוחד של יום כיפור הוא ש’’עיצומו‬ ‫אך הרבנית הצקנית מסטרעליסק‪ ,‬היא דווקא הופיעה שם‪,‬‬ ‫הכניסה לפני ולפנים לקודש הקדשים‪ .‬אם שרק הכהן‬ ‫של יום מכפר’’‪ .‬המחלוקת היא רק אם צריך‬ ‫בצל בעלה הקדוש הנפגש עם אחיה הקדוש‪ .‬לא רק זה‪ ,‬אלא‬ ‫גדול היה נכנס בפועל לקודש הקדשים‪ ,‬אך המשמעות‬ ‫בנוסף לזה גם תשובה או לא‪ ,‬אבל לכל הדעות‬ ‫היא אף הכינה לעצמה שאלה אשר מציקה לה כבר זמן רב‪,‬‬ ‫הפנימית בכך צריכה להתרחש בלב כל יהודי‪ ,‬שנכנס‬ ‫כח הכפרה טמון בעיצומו של היום‪ .‬ומה פירוש‬ ‫כדי לשטוח אותה לפני שני הצדיקים בעת הביקור‪.‬‬ ‫ביום זה לחדר הייחוד בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬איפה‬ ‫הדבר? מה הכח שיש בעיצומו של היום לכפר‬ ‫שעומדים הכרובים מעורים זה בזה‪ ,‬והשי”ת מסתכל על‬ ‫על כל העוונות?‬ ‫היהודי והיהודי מסתכל על השי”ת באהבה ובקשר וחיבור‬ ‫כאשר שני הצדיקים התיישבו ביחד‪ ,‬נגשה הרבנית‬ ‫הדבר מתבאר מתוך הספה”ק עם מה שרואים‬ ‫שאינו תלוי בשום דבר‪.‬‬ ‫מסטרעליסק‪ ,‬ושמה את שאלתה על השולחן‪:‬‬ ‫בחוש שאין יהודי שלא רוצה להיות קרוב לה’‪.‬‬ ‫וזו עיקר העבודה של יום הכיפורים‪ ,‬שיהודי ישב ולהתענג‬ ‫‘מה נשתנו חסידי סטרעליסק מחסידי קאסוב?! למה כל‬ ‫אם הוא עדיין לא רוצה הוא רוצה לרצות‪ ,‬אבל‬ ‫במחשבתו על ה’‪ ,‬אני קרוב אליך ואתה קרוב אלי‪ ,‬אני אוהב‬ ‫החסידים של בעלי המה עניים מרודים‪ ,‬בו בזמן שאצל אחי‬ ‫אין יהודי‪ ,‬גם היהודי הכי רחוק‪ ,‬שלא מרגיש‬ ‫אותך ואתה אוהב אותי‪ ,‬אני מסתכל עליך ואתה עלי‪ .‬למה‬ ‫בקאסוב נשפך שפע של עשירות‪ ,‬וכל החסידים שם הם‬ ‫שלהיות קרוב לה’ זה הדבר הכי טוב בשבילו‪,‬‬ ‫אתה אוהב אותי? ללא שום סיבה‪ ,‬בגלל שאני חלק ה’ ואין‬ ‫עשירים גדולים‪ ,‬ובעלי בתים מכובדים‪.‬‬ ‫ומנין זה בא?‬ ‫צריך לשום סיבה יותר מזה‪ ,‬ולמה אני אוהב אותך? גם כן‬ ‫עיניהם הקדושות של שני שרפי המעלה נתלו זה בזה‪“ .‬האם‬ ‫בגלל שיש מקום עמוק בנפש של כל יהודי‪ ,‬שהוא‬ ‫מאותה סיבה‪.‬‬ ‫אמת הדבר מה שהיא אומרת?” פנה השרף מסטרעליסק אל‬ ‫מיוחד ודבוק שם בה’ לגמרי ולחלוטין בקשר‬ ‫יש יהודי שעוסק בתורה ומצוות כדי שבכך יתקרב לה’;‬ ‫הצדיק מקאסוב “האם אצלך החסידים הם עשירים גדולים?”‬ ‫שאינו תלוי בשום מצב ובשום דבר‪ ,‬ולכן תמיד‬ ‫אך יש יהודי אחר שמרגיש כמה הוא קרוב לה’ ולכן‬ ‫“אכן כן” נענה הרה”ק מקאסוב‪.‬‬ ‫תקנן ביהודי ההרגשה שהטוב שלו נמצא אצל‬ ‫הוא עוסק בתורה ומצוות כדי לחיות את הקשר הזה‪ .‬זו‬ ‫השי”ת‪ ,‬וכשיהיה קרוב אליו אז יהיה לו טוב‪.‬‬ ‫ויען הרה”ק מסטרעליסק “אצלי אכן אין הדבר כן‪ .‬בגלל‬ ‫המדרגה הרצויה שצריכים להגיע‪ ,‬וכמו שהרה”ק ר’ שלמה‬ ‫שהחסידים שלי אינם מבקשים ממנו על גשמיות כלל‪ ,‬הם‬ ‫בספה”ק זה מוגדר כחמש רובדים‪ :‬נפש‪ ,‬רוח‪,‬‬ ‫מקארלין זי”ע אמר “שטרם שיש ליהודי דרגה של שמחה‬ ‫מעולם לא כתבו לי ב’קוויטל’ על צרכים גשמיים כל שהם‪,‬‬ ‫נשמה‪ ,‬חיה‪ ,‬יחידה‪ .‬הרובדים של ‘נפש רוח‬ ‫של מצוה‪ ,‬צריך שיהיה לו שמחה מעצם היותו יהודי’’ ואת‬ ‫וכל מבוקשם הוא אך ורק שיזכו לעשות נחת רוח לבורא‬ ‫נשמה’ הם הרובדים שאותם יהודי יכול לחיות‬ ‫זה קונים ביום הכיפורים‪ ,‬כשאמיתת הקשר העמוק שבין‬ ‫יתברך שמו‪”.‬‬ ‫בימים הרגילים במהלך השנה‪ ,‬שזה עדיין מצב‬ ‫יהודי לה’ מאיר במלוא התוקף‪ ,‬וממנו נקח לכל ימי חיינו‪.‬‬ ‫שהיהודי עומד כביכול מבחוץ‪ ,‬ואוהב את ה’‬ ‫ובאמור זאת הרה”ק מסטרעליסק‪ ,‬פנה אל המשמש שיקרא‬ ‫ורוצה להתקרב אליו‪ ,‬שכל עוד שיהודי נמצא‬ ‫לפניו את אחד מהחסידים הנמצאים בביהמ”ד‪.‬‬ ‫בדרגה כזו הוא אכן גם עלול ליפול פעמים‬ ‫רבות ולשכוח מהקשר שלו בה’‪ .‬אבל עמוק‬ ‫⋅ חמשת העינויים ⋅‬ ‫יותר בנפש נמצא אצלנו הדרגה של ‘חיה’‬ ‫להזכיר לנו מי אנחנו‬ ‫החסיד נכנס באימה וביראה עילאה‪ ,‬והרה”ק השרף פנה‬ ‫אל החסיד‪“ :‬יש בידינו עתה את מפתח הישועות לכל מילי‬ ‫ו’יחידה’‪ ,‬שזה הנקודה הכי עמוקה בנפש ששם‬ ‫דמיטב‪ ,‬זהו זמן מוכשר ומסוגל מאד‪ ,‬שעליך רק לפרט את‬ ‫אנו תמיד נמצאים בפנים‪ ,‬ואנו עומדים כחלק‬ ‫משאלותיך‪ ,‬ומיד תוושע!”‬ ‫ממציאות ה’ עצמו‪ ,‬שבמקום הזה לא שייך מצב‬ ‫הספרים הקדושים מבארים את חמשת העינויים של יום‬ ‫שזה ייפגם והיהודי ייפול ממנה‪ .‬זה מקום עמוק‬ ‫הקדוש‪ ,‬שזה בגלל שביום זה אנו בבחינה כמו המצב שלנו‬ ‫החסיד נתמלא גיל‪ ,‬ואשד של דמעות התרגשות בצבץ‬ ‫עמוק בנפשנו שמתגלה אצל כל יהודי בשעת‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬שאין בו לא אכילה ולא שתיה אלא יושבים‬ ‫בעיניו‪“ .‬רבי קדוש! שאֵלתי ובקשתי אחת היא‪ ,‬שאזכה ולו‬ ‫מסירת נפש שגם היהודי קל שבקלים אם נציע‬ ‫ומתענגים מזיו השכינה‪ .‬אך יש שיקשה‪ ,‬שבפועל הרי‬ ‫פעם אחת‪ ,‬לומר ‘ברוך שאמר’ עם ההתלהבות והדביקות‬ ‫לו להתנתק מה’ לגמרי ח”ו‪ ,‬תפרוץ בו הנקודה‬ ‫עדיין איננו נמצאים בתענוגים של ‘לעתיד לבא’ וכשאנו‬ ‫שהרבי אומר את התפילה”‪.‬‬ ‫העמוקה הזו שהוא יעדיף לקפוץ לאש מאשר‬ ‫לא אוכלים ושותים אנו פשוט רעבים וצמאים ומותשים‪...‬‬ ‫והרה”ק ה’אהבת שלום’ והרבנית מסטרעליסק הבינו מיד‬ ‫לחיות חיים של ניתוק מה’‪.‬‬ ‫את אשר לפניהם‪.‬‬ ‫אלא שצריך לתפוס את עומק הכוונה; חמשת העינויים‬ ‫זהו המהות המיוחדת של יום כיפור‪ ,‬שהוא היום‬ ‫נועדו להזכיר לנו מה המהות הפנימית שלנו שהיא בעצם‬ ‫שבו מתגלה אצל כל יהודי המקום העמוק הזה‪.‬‬ ‫מהות של לעתיד לבא‪ ,‬מהות שהיא למעלה ממלאכי‬ ‫ושוב היה מעשה‪ ,‬בהזדמנות אחרת שהציקה הרבנית את‬ ‫בעלה השרף אודות מצבם הגשמי הדחוק של החסידים‪,‬‬ ‫שעל כך מכוונים חמשת תפילות היום כנגד חמשת‬ ‫השרת וחבוקה ודבוקה בה’ בתכלית הדביקות‪ ,‬ורחוקה‬ ‫רובדי הנפש המתגלים כולם ביום הזה‪ .‬ולכן‬ ‫עד אין סוף מכל‬ ‫ויען לה הרה”ק ‘החסידים שלי אינם חפצים כלל בעשירות‪,‬‬ ‫עיצומו של היום מכפר‪ ,‬כי כל הנפילות והעבירות‬ ‫עניין של אכילה‬ ‫ואם תחפצי לראות זאת בחוש‪ ,‬בואי מחר בשעת התפילה‬ ‫יכולות להיות רק במקום שהיהודי עוד עומד בחוץ‬ ‫ושתיה וכל עניין חמשת העינויים נועדו‬ ‫בבית המדרש ואראה לך את זאת’‪.‬‬ ‫כמציאות לעצמו‪ ,‬אבל לא במקום שהוא בפנים‪,‬‬ ‫להזכיר לנו מה המהות‬ ‫גשמי‪.‬‬ ‫למחרת בשעה שהחסידים התפללו ביקוד אש‪ ,‬והגיעו‬ ‫וכולו כלול ודבוק בה’‪ ,‬ששם לא תופס מקום שום‬ ‫הפנימית שלנו‪ ,‬מהות‬ ‫לפסוקי ‘ויברך דוד וגו’ והעושר והכבוד מלפניך’ נכנס‬ ‫זה כל העניין של‬ ‫פגם ועבירה שלו‪ ,‬והוא נטהר מכולם‪.‬‬ ‫שהיא למעלה ממלאכי‬ ‫העינויים‪ ,‬שאחת‬ ‫השרף הקדוש ביניהם‪ ,‬והרים את כנפי בגדו הקדוש ואמר‬ ‫בלשון קדשו “ווער עס וויל געלט‪ ,‬זא אריינשטעקן די הענד‬ ‫המשל על כך יוכל כל אבא לילדים לקחת‬ ‫השרת וחבוקה ודבוקה בה’‬ ‫נזכיר‬ ‫לשנה‬ ‫אין דער פאלע‪ ,‬וועט ער האבן געלד” (מי שרוצה כסף‪ ,‬יכניס ידו‬ ‫לעצמו מהילדים שלו‪ .‬לכל אחד יש בין‬ ‫בתכלית הדביקות‪ ,‬ורחוקה‬ ‫לעצמנו מי אנחנו‬ ‫אל כנפי בגדי ויהיה לו כסף כמה שירצה)‬ ‫הילדים ילדים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות‪,‬‬ ‫עד אין סוף מכל ענין גשמי‬ ‫באמת‪ ,‬שבאמת‬ ‫ובדרך כלל האבא מבחין במעלות של הילדים‬ ‫אין לנו כל שייכות‬ ‫ואיש מהחסידים לא ניגש להושיט ידו‪...‬‬ ‫שלו‪ ,‬וזה תופס מקום אצלו‪ .‬נתאר לעצמנו‬ ‫לכל העניינים הגשמיים השפלים‪ ,‬וכל מה שאנו עוסקים‬ ‫מקור‪ :‬זכרון אשר‪ ,‬עשר צחצחות‬ ‫אילו יקום יום אחד איזה ארגון ויבא ויציע‬ ‫בכך במהלך כל השנה‪ ,‬זה רק בגלל שהשי”ת לקח את‬ ‫לאבא שיוותר על אחד מהילדים שלו לטובת‬ ‫המהות העליונה שלנו‪ ,‬וכדי למלאות כוונתו בדירה‬ ‫משפחות חשוכות ילדים‪ ...‬התגובה ההיסטרית‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הראשונית של כל אבא תהיה לא! אני לא‬ ‫בתחתונים ולהעלאת כל הבריאה אליו ית’‪ ,‬שתל בנו‬ ‫רצונות ותאוות גשמיים שונים שלאמיתו של דבר אין‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫מוותר על שום ילד שלי! לא יהיה אף אבא‬ ‫להם כל שייכות איתנו‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף בראנסדורפער‬ ‫שיחשוב אז על ההצלחות של הילדים שלו‬ ‫זוהי ההכרה שהעינויים של יום הכיפורים צריכים לפעול‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫שלכן הוא לא מוכן לוותר עליהם‪ ...‬כי התשובה‬ ‫בנו‪ ,‬עד שגם כאשר נשבור את הצום במוצאי היום‪ ,‬נמשיך‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫הזו פורצת באופן טבעי מהמקום העמוק בנפש‬ ‫לזכור שבאמת אנו גבוהים בהרבה מכל העניינים הגשמיים‪,‬‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫שהאבא מרגיש שהוא והילד שלו הם מציאות‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫ואנו עושים זאת רק בגלל השליחות האלקית שבכך‪ ,‬ההכרה‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫אחת‪ ,‬וכשהוא מציאות אחת לא נוגע כלל אם‬ ‫הזו היא הייחוד הנפעל ביום כיפור וזו הטהרה ומחילת‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫הוא מוצלח או לא מוצלח‪.‬‬ ‫העוונות האמיתית והרצויה‪.‬‬ ‫הקידושא רבה בהיכל ביהמ"ד הגדול‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי'‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫וְ ַעד 'אַ ָּתה‬ ‫הָ ְראֵ תָ '‬ ‫עם הבנה והארה פנימית‬ ‫קל‬ ‫בכ לנשיאה‬ ‫ל‬ ‫בא מקום‪ ,‬בדרכים‪,‬‬ ‫כס‬ ‫על ניות‪ ,‬בתפילות‪,‬‬ ‫הפארענטשעס‪,‬‬ ‫וביני לביני‬ ‫הסט שיאיר לך את ימי‬ ‫הרחמים‪ ,‬המלכות והיחוד‬ ‫נמ_‪+‬ליכו וניח‪+‬דו‬ ‫מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'‬ ‫ארבע חוברות בפורמט כיס‬ ‫אלול • ראש השנה • יום‬ ‫כיפור • סוכות ושמחת תורה‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫ובמוקדים הקבועים‬ ‫להזמנת מוקד ולכמויות‪02-535-9903 :‬‬ ‫שלוחה ‪ 4‬משעה ‪ 7‬בערב‬ ‫אגף הוצאה לאור‬ ‫ד ש מ י א‬ ‫ב ס י ע ת א‬ ‫כריכה‬ ‫חדשה‬ ‫ל‪+‬הבין‬ ‫ולחיות‬ ‫חסידות‬ ‫עם הביאור הנפלא‬ ‫דודי'‬ ‫'קול‬ ‫של‬ ‫המפשט את היסודות העמוקים‬ ‫באופן שווה לכל נפש‬ ‫גדולי אדמו"רים ומשפיעים‬ ‫שליט"א מעידים‪ :‬ביאור‬ ‫נפלא ומאיר שכמוהו עוד‬ ‫לא היה!!‬ ‫הצטרף עכשיו לאלפי הלומדים‬ ‫קבל את הקונטרס‬ ‫החודשי עד הבית‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫‪0733.454.244‬‬ ‫כמו כן ניתן להשאיר הודעה ב'קול דודי'‬ ‫שלוחה ‪33‬‬ ‫‪0722.531.385‬‬