יחידתי · YECHIDUSI — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לשבוע הבעל"ט
(חוקת) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
ערב יום הקדוש ראשון
יום הקדוש שני
זאת התורה אדם כי ימות שלישי
השבוע בקו וכל עבודת ה' הכל רביעי
תקיפי במצוות ואף אם רואה בחבירו
חמישי
ש יעורים בו ערים על עד ד"ה ואומות העולם
עבודת להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ימים אלו
ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
מפי המשפיעים החשובים שליט"א
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
האזינו ויום כיפור תשפ"ז /גליון תכ"ג
וכן בשלוח ה 30
פטרון הגליון לפרשת האזינו -יום כיפור
ע"ה
מוקדש לעילוי נשמת
האה"ח מרת שרה רבקה זאב יחזקאל
בת"ר
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
נלב"ע ח' תשרי תשפ"ב
נדבת בנה ידידנו החשוב הרה"ח ר' רפאל לויפער שליט"א
התשובה יורדת אליך
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רוח אפנו הוא ניגש לפתוח ,ולבו צנח .צדיק הדור בעצמו עמד שם עם כל הודו והדרו ,הוא
ביקש להיכנס ולהתארח אצלו“ ...אני רוצה את קרבתך” ,אמר לו הצדיק
'מלאתך' -רצה לומר כשתרצה למלאות ולהשלים את עצמך, דוד מאיר נקלע לעסק ביש ,וגרם לפגיעה ועלבון של אחד
ביום זה אנו מתקרבים אליו 'ודמעך לא תאחר' -דהיינו הדמעות ,ואז 'כל בכור בניך תתן מגדולי צדיקי הדור.
יתברך בקירבה נפלאה ,וכדי לי' (הרומז לתיקון היסוד)".
אומר המגיד הקדוש ענין מופלא :מה כל הסיבה שהעון
מאז לא היה לו יום ולא לילה .המרירות שאפפה אותו,
ובצדק ,לא נתנה לו מנוח .הוא הסתובב כולו יגון ועצבות.
להגיע לכך אנו מקדימים הנורא אין לו תשובה? לא בגלל שהעון אין לו תשובה ,אלא חבריו התחננו אליו :לך תבקש מחילה! אבל הוא הרגיש
משום שהוא מכניס את האדם לעצבות ,ולא רק שהחטא
להיטהר מן העוונות מכניס לעצבות ,אלא גם התיקון שלו הוא סוג של עצבות
שהוא לא יכול .הוא כל כך היה שקוע בעצבות על הדבר
הנורא שעשה ,שהוא פשוט לא היה מסוגל לקחת את העוז
נכנסים אנו עכשיו ליום המיוחד בשנה ,יומו של השי”ת ,כמו -בכי ודמעות ,וכמובא בקדמונים שהדמעות הן התיקון. להיכנס אל הצדיק ולבקש מחילה.
שמובא בתנא דבי אליהו (פ”א) “ימים יוצרו ולו אחד בהם -זה וכיון שהאדם שקוע בעצבות ,הוא לא יכול לבוא אל יום אחד ישב דוד מאיר מדוכדך בביתו ,ופתאום דפיקות
יום הכיפורים לישראל” .כי ביום זה אנו זוכים לקירבת ה’ נפלאה, התשובה העליונה -לחזור אל השי”ת! זוהי כל הסיבה לכך בדלת.
ויכולים לזכות לאמונתו יתברך יותר מכל השנה .וכמו שכתוב שהתשובה אינה מועלת לפגם זה .כי הוא עסוק בתשובה
הוא ניגש לפתוח ,ולבו צנח .צדיק הדור בעצמו עמד שם
“לפני ה’ תטהרו” (ויקרא טז ,ל) ,שביום הזה נטהרים וזוכים על ידי זה תתאה ,בדמעות וחרטה ובכי ,אבל אינו יכול לבוא לתשובה
להרגשת והכרת האמונה באופן של “לפני ה’”. עילאה ,שהיא השיבה בשמחה להשי”ת. עם כל הודו והדרו ,הוא ביקש להיכנס ולהתארח אצלו...
“אני רוצה את קרבתך” ,אמר לו הצדיק.
אבל כשמגיע היום והצדיק עצמו דופק בדלת ,אז אתה כבר
לא צריך ללכת לשום מקום ,הוא כאן איתך ...ובנמשל: הוא כבר לא היה צריך כלום .הוא קיבל את מחילתו בבת
וכדי לזכות למעלה זו אנו נטהרים מהעוונות ,על ידי התשובה כשהקב"ה מצמצם אורו אליך ביום הכיפורים ,ומבקש אחת במאור פנים.
והתחנונים אליו יתברך שאנו רוצים להתקרב אליו. להיות איתך ,ואומר לך אני רוצה בך ,אתה שב ומתאחד בו
וכמו שמבאר ה’קדושת לוי’ (ראש השנה) משל לבני המלך שנתרחקו לגמרי באותו רגע .אמנם הפגם הנורא מונע ממך להתעלות בכי מונע תשובה
מן המלך ואבדו כל נימוסי המלך ושכחו כל טוב המלך וגדולתו, לתשובה עילאה ,אבל הקב"ה בעצמו מגיע אליך ,התשובה כולנו מכירים את ה'מאור עינים' (האזינו) שמחדש ,שאם כל
וכשרוצים לחזור להיכל המלך ,אזי מקודם הם מבקשים עילאה יורדת עד לך" .יום הכיפורים מכפר לשאינם שבים" השנה אין תשובה מועלת על החטא הנורא של פגם היסוד,
ומתחננים על נפשם למלך שימחול להם על מה שמרדו ,ואז אין הכוונה לאנשים שאינם עוסקים בתשובה ,אלא לאלו
המלך מוחל להם ונותן להם מלבושים מיוחדים שיהיו ראויים הרי שביום הכיפורים כן מועלת .וכלשון קדשו “איתא
שאינם יכולים להתעלות לתשובה העליונה ,שהתשובה בש"ס דרבי סבירא ליה דיום הכיפורים מכפר בין לשבים בין
לבוא לפניו ,ונותן להם לאכול ולשתות מתענוגי המלך ,ורק אחר העליונה יורדת עד עליהם.
כך הם מסוגלים לשבח ולפאר את המלך. לשאינם שבים ,ולכאורה ,איך אפשר שרבי יהיה סובר שיום
הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים ,הלא אמרו רז"ל 'כל
וכמו כן ישראל שנתרחקו ונתלכלכו מעוונות כל השנה ,הרי אי תשובה -רק בשמחה האומר הקב"ה וותרן' וכו'?!".
אפשר כך לשיר ולשבח כראוי את המלך השי”ת ,ובראש השנה
ויום הכיפורים חוזרים להיכל המלך ומתחרטים על העוונות ,ורק זהו האור של יום הכיפורים הממשמש הבא .הקב"ה עצמו ומתרץ ה'מאור עינים'" :אך נראה דוודאי בלא תשובה אינו
אחר כך יכולים לשיר להשי”ת .וזהו הטעם שאין אומרים שירה מצמצם את עצמו ויורד אלינו ,מתגלה אלינו ומתאחד כלום .אך הפירוש הוא על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל בזוהר
בראש השנה .עכתו”ד. עמנו .במצב כזה ,גם אם העצבות שולטת בנו ואנחנו לא הקדוש על עון הוז"ל ,אמרו 'כלהו חובין תליין בתיובתא לבר
וזוהי מעלת היום הקדוש ,שאחר ימי התשובה ששבו אל השי”ת, מצליחים להשתחרר ממנה ולהתעלות לדביקות השי"ת, מהאי' ,וזהו שאמר 'אף לשאינם שבים' ,רצה לומר אף לאותן
אפשר לזכות לעמוד לפני ה’ ביום זה .וזהו ביאור “כי ביום הזה הרי השי"ת עצמו מתגלה אלינו ,ואנחנו כבר משוחררים שאינן מקבלים אותם בתשובה כל השנה ,דהיינו על עון הנ"ל,
יכפר עליכם מכל חטאתיכם” שקודם זוכים לטהרה מן העוונות, מאלינו. ביום הכיפורים מקבלים אותם" .עד כאן הפתגם הידוע הנוטע
ואחר כך “לפני ה’ תטהרו” להשגה של לפני ה’. יש כאן תקוה גדולה במיוחד ביחס לתיקון החטא הנורא, תקוה גדולה בלבם של ישראל ביום הזה ,וצדיקים אף
וגם בכללות למהות היום הקדוש .כאשר יודעים שביום אמרו שלאחר שה'מאור עינים' אמר זאת הכריזו בשמים:
הזה הקב"ה עצמו מידפק על דלתנו ומבקש להיכנס, הלכה כרבי נחום!
ובזכות יחוד ה’ והמלכתו יתברך אנו זוכים לטהרה ולקירבה .כמו יורד עד לדרגתנו ומתגלה אלינו ,אין לך חיך מתוק מזה אולם ה’מאור עינים’ ממשיך ומבאר את הדברים ,עם
שאמרנו בסליחות (ערב יום הקדוש) “במה אקדם ואכף פני לא יקח כאשר כל אחד יכול להיכנס בשער המלך ופשוט להתדבק מאמר נפלא מרבו הקדוש המגיד הגדול ממעזריטש זי”ע,
שוחד ,ובידי אין מעש ,ועל זאת לבי יפחד ,אבל עתה בזכרי מלכות בהשי"ת. והענין מקבל אור נפלא עד מאוד .וזה לשון קדשו" :ושמעתי
שם המיוחד ,ועל זאת אני בוטח באמרם ה’ אחד” ,פירוש :כיון
ואף כלל גדול למדנו כאן :אין תשובה בלא שמחה .לא ממורי על פסוק 'ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי' ,דאמרו
שאנו בני ישראל אנו תכלית הבריאה ,ואנו מגלים מלכות שם
המיוחד בעולם הזה ,לכן כשאנו ניגשים ליום הזה ומקבלים עול יעזור לך אם תשקע בדמעות ובכי! גם כשצריך באמת ז"ל בזוהר על עון הנ"ל שאין לו תשובה ,הפירוש הוא ,דהנה
מלכותו יתברך ומייחדים שמו יתברך -בזה אנו זוכים לזכות מצד נוראות החטא דמעות ובכי -זה מונע את התשובה תשובה הוא מצות עשה מן התורה ,ולכן צריך לעשותה
לטהרה ולהשגת “לפני ה’”. האמיתית ,והקב"ה צריך להתגלות במיוחד כדי שתהיה בשמחה ,ועל עון הנ"ל אינו יכול להיות בשמחה ,רק בעצבות,
מקור :לפני ‘כל נדרי’ תשע”ז; הדעה והדיבור שנ”ו תשובה אמיתית .תשובה אמיתית אל השי"ת היא רק וצריך לבכות ,ולכן אינו יכול לבוא אל התשובה העליונה,
בשיבה אל השי"ת בשמחה וטוב לבב! רק שהתשובה העליונה צריכה לצמצם את עצמה אליו .וזהו
א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
המדור מוקדש ע"י ידידינו הרה"ח אשר אנשיל ליכטנשטיין שליט"א לרגל הבר מצוה לבנו למז"ט שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת אנה אבקשך
אני חלש מאוד מן הצום ,ולא מצליח לכוון כלום
היא לחיות את המציאות הפשוטה שאנחנו יהודים! לפני כל עצם קיומו .מה שהוא חי -זה עצמו .אין שם כשרונות,
העבודות והכוונות ,יש לנו את עצם המציאות שלנו ,שהיא רגשות ,או הצלחות ,יש שם רק חיים ועצם הקיום .ה'עצם'
שאלה:
מציאות אלקית .אני יהודי ,חלק אלוק ממעל .לא צריך לא ניכר אלא ברצון החיים לבדו. אני אדם חלוש מאוד בטבעי ,וכשמגיע יום תענית,
הסבר ולא יכול להיות הסבר לעצם הקיום .כל הסבר וביאור וכאן ההבדל הענק בין 'עצם' ל'כוחות' :כי ה'עצם' הוא בלתי ובוודאי יום הקדוש ששרויים בתענית עוד מהלילה,
ורגש כבר יהיה קשור ל'כוחות' הנשמה' .עצם' הנשמה הוא משתנה ,הוא תמיד נשאר כפי שהוא ,לעומת ה'כוחות', אני פשוט ללא טיפת כח והראש מוכה פטישי כאב.
עצם זה שאני חי ,אני חלק ממציאות השי"ת; עצם זה שיש שמשתנים הרבה מאוד .תינוק שנולד ,אין לו שכל ,אין לו כך שכבר באמצע היום אין לי לא מח ולא לב לעבודת
מציאות השי"ת. רגש ,כי כוחות הנפש יכולים להשתנות .אבל את החיים היום ,ועוד יותר בהמשך היום ,שאני לא יכול להתרכז
מעשה שהיה :אדם מצא את עצמו בלי שום ספרים ,בלי שום עצמם ,יש לו מהרגע שנולד עד זיבולא בתרייתא .גם אפילו במילה אחת מגודל החולשה .כבר שמעתי מספיק
יהודי להחליף עמו דיבור של אמונה ,ואפילו במקום שאינו בתוככי היסורים הגדולים ביותר ,הוא חי! נשים לב שבעצם שעיקר העבודה הוא עצם הצום ,אבל למעשה אני
מאפשר דיבורי ומחשבות תורה .מה עשה? התחיל להתבונן החיים אין פחות ויותר .לא שמעתם אף פעם שפלוני חי מרגיש שאני מחוץ למחנה ,ויום הקדוש כאילו ניתן רק
בעצם קיומו :מי אני? מציאות אלקית .השי"ת מחיה אותי, בחמישים אחוז .יש חיים ויש מתים ,אין חצאי מתים .כי לאנשים בעלי כח ...אני שואל כל שנה מחדש :איך גם
מהווה אותי ,משפיע לי ,אני כלול בהשי"ת .השי"ת הוא הכל. בדרגת ה'עצם' ,אין ולא יכולים להיות שינויים .אם יש אני יכול להתחבר ליום הקדוש?
מבלעדו אין כלום .הוא המציאות האמיתית ואני חלק ממנו. משהו שיש בו שינויים ,הוא לא חלק מן ה'עצם'.
הוא פשוט החל לחיות את מציאות השי"ת באמונה פשוטה
וטהורה.
ומן המשל אל הנמשל :מי היא הנשמה עצמה ,ומי הם כוחותיה? תשובה:
הנשמה עצמה היא עצם היותה חלק אלוק ממעל ממש! עצם התשובה בקצרה היא שעבודת יום הקדוש היא משהו שלא
בכלל ,ה'עצם' מתבטא במיוחד בכח האמונה .כמו שהאדם
החיבור עם השי"ת .עצם הקיום של מציאות שמליאה אור צריך לכך כוונות ומחשבות עמוקות .זה משהו שיכולים לעשות
מרגיש ומאמין במציאות עצמו ,ואינו צריך ל'כוחות' הנפש
השי"ת .כאמור ה'עצם' אינו ניכר אלא ברצון החיים לבדו, בתוך החולשה הגדולה של הצום ,ואדרבה ,לפעמים דווקא בגלל
שיוכיחו לו את זה ,כך יהודי מרגיש ומאמין במציאות
ובנמשל זהו נסיון של עבודה זרה ,שאז מרגישה הנשמה החולשה אפשר להתחבר לכך יותר.
השי"ת ,כי הוא חלק ממנו ,ולא צריך שום הסברים לכך .זה
שמנתקים אותה מחייה ,שהרי כל מציאותה מציאות השי"ת, אך כדי להסביר את הדברים היטב ,נצטרך להעמיק קצת במהות
מעיד על ה'עצם' של הנשמה ,שכשהיא מרגישה בקיומה -
ובלי השי"ת אין לה שום מציאות .אז ה'עצם' מתעורר ,רצון יום הקדוש ,ואחר כך נוכל להבין את התשובה הפשוטה מאוד
היא מרגישה במציאות השי"ת ,בלי שום תוספת.
החיים מוביל אותה למות על קידוש ה' ,כי רק כך נשארת בעז"ה.
זה נראה משהו עמוק ,אבל זה דבר שלא מצריך התבוננות! בחיים -חיותה האלקית (ראה להלן שה'עצם' ניכר גם באמונה).
זה דבר פשוט שנובע מעצם המציאות שלך .כשבא יום
הקדוש ומתגלה ה'עצם' שלך ,אתה פשוט מרגיש את
אכן ,לנשמה יש 'כוחות' -אלו הם כוחות השכל המעמיק א.
בתורה ובדעת אלקות ,כוחות הרגש של אהבה ויראה ,וכן
מציאותך האלקית ,ומבין שאין כלום מלבד מציאות השי"ת. מהו 'יום הקדוש'?
הלאה ,אולם הם אינם 'עצם הנשמה'.
אתה יכול לחיות את זה בפשיטות גמורה ,כי אתה חי יום שבו מתגלה מציאות השי"ת כמות שהוא! בכל השנה
בפשיטות את עצמך.
ויש לזו נעימות עצומה .נעימות גדולה יותר מכל המחשבות
ג. יש הסתרות שונות ,אבל ביום הקדוש מתגלה האמת
בטהרתה ,המציאות האמיתית והיחידה ,מציאות הקל האחד
והעבודות כולן .נעימות מכלום ...מעצם זה שאני יהודי וכאן אנו חוזרים אל הדברים האמורים ,שעיקר הגילוי ביום היחיד המיוחד אין סוף ברוך הוא ,השי"ת מתגלה וממילא
ויהודי חי עם השי"ת .זהו בעצם הגילוי של 'יום הקדוש'. הקדוש ,הוא דווקא ל'עצם' הנשמה ,ומשם הוא מתפשט מתבטלות את כל ההסתרות.
ל'כוחות' הנשמה. מי רואה ומרגיש את הגילוי הזה? הנשמה ,הלא היא חלק
ה. כי כאמור ,ביום הקדוש מתגלה שלא היו שום פגמים ,לא אלוק ממעל ממש .הנשמה בעצם אמורה להרגיש תמיד
זהו העומק המיוחד של מצות הצום והעינויים ביום הקדוש. היו שום חטאים ,כי הנשמה חבוקה ודבוקה במקורה יתברך, במציאות השי"ת ,מעצם זה שהיא חלק ממציאותו .אבל
ומגלה שאין שום מציאות מבלעדו יתברך .ובכן ,מהו אותו ביום-יום ,היא עטופה בגוף עכור ובשכבות של הסתרות
כשאדם צריך לאכול כדי לחיות ,חסר לו ב'עצם' .ה'עצם',
המקום הזך והטהור? איה הנקודה שאין בה שום פגמים בהמיות ,וזה יוצר מצב נורא שיהודי יכול לחשוב שהוא
שהוא כאמור החיים ,תלוי במשהו נוסף שרק באכילתו
ושינויים? זהו ה'עצם' ,כפי שהארכנו .כאשר מתגלה ה'עצם', מציאות קטנונית ונפרדת לעצמו .כשמגיע היום הקדוש,
והנאתו יהיה לו קיום .אין לו 'עצם' שלם .כשאדם יכול
מתברר שיהודי הוא כולו טהור וזך ,כי הוא כולו אור אלקי. והקב"ה מסיר את ההסתרות ומגלה את עצמו ,אזי הנשמה
להכריז :יש לי הכל מתוך עצמי ,אני לא צריך כלום מבחוץ,
שום פגם ,נורא ככל שיהיה ,לא יכול לפגום באלקות ,ולכן מרגישה היטב שאינה מציאות עצמית אלא חלק ממציאות
אני לא צריך לאכול ולשתות ושום דבר ,הוא חי היטב את
ב'עצם' הנשמה שום חטא לא נגע ולא פגע מעולם ,ושם הוא השי"ת ,וקולט שכל ההצלחות הגשמיות והחומריות שביקש
'עצם הנשמה' ,שהיא חלק ממציאות השי"ת ,וממילא אינה
טהור כעצם השמים לטוהר ,ורק רוצה לחיות עם השי"ת. במשך השנה ,לא שייכות אליו ,כל החטאים שנמשך אליהם,
נצרכת לשום דבר נוסף ,אלא שלימה בכל השלימויות (משל
אמנם נכון הדבר ,שב'כוחות' הנשמה יכולים להיות פגמים אינם שייכים אליו ,כי הוא חלק ממציאות השי"ת ,וכל חייו
לכך ,בעת שמחה ,שאדם חי מאוד -באופן יחסי -את ה'עצם' שלו ,ואז הוא
ח"ו .ואז אכן בא הגילוי של 'עצם' הנשמה ,וכובש גם את ורצונותיו הם רק להתדבק ולהתכלל בהשי"ת ולחיות את
לא מרגיש -באופן יחסי -ברעב או בצמא וכדו').
כל כוחות הנשמה ,כי כשה'עצם' חי שכולו מציאות השי"ת, מציאותו ,ולא לחיות מציאות עצמית נפרדת.
וכמו שכתבו הקדמונים שביום הכיפורים מקבלים חיות
האדם בוש במעשיו הסותרים כל כך לרצון השי"ת ,ומתחרט איך בכלל מגיע יהודי למצב של חטא? כי הוא חי כמציאות
מעצם הצום ,על דרך הכתוב "לחיותם ברעב" ,כי כשלא
על חטאיו ופגמיו המרובים ב'כוחות' הנשמה ,ומתחנן נפרדת לעצמו .אילו היה חי כחלק ממציאות השי"ת ,הרי
צריכים לאכול ,מגיע השובע והחיות מן ה'עצם' ,האדם נהיה
ומבקש מחילה מהשי"ת ,שירחם עליו ויתקן את כל 'כוחות' היה רק עושה רצון השי"ת -רצונו .כל חטא הוא בעצם
שבע ומתענג מעצמו -עצם מציאותו היהודית האלקית.
הנשמה ,ואכן השי"ת המרחם על עמו מתקן אותם. פירוד והסתר ,כמו שנאמר "עוונותיכם היו מבדילים בינכם
זה אמנם תענוג בלתי מורגש ,ולעומתו תענוג הבנוי על לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם" .אבל ביום
וזהו המבואר בספה"ק שביום הקדוש הוא גילוי 'אור הכתר',
חסרונות שהושלמו ,רעב שהושבע ,צמאון שהורווה - הכיפורים כשמתבטלות כל ההסתרות והפירודים ,ויהודי
שהוא מגלה את ה'עצם' ,הנקודה הפנימית והגבוהה של
מורגש ,לעומת זאת תענוג עצמי הוא בלתי מורגש ,אבל מגלה שהכל מציאות השי"ת והוא כל כולו שייך למציאות
הנשמה שאין בה שום פגם .ואכן מצד גילוי ה'כתר' וה'עצם'
הוא עמוק יותר מן ההרגשות ומן ההתפעלות .יש לי כח, השי"ת ,העוונות מאבדים את מציאותם.
נמשך גם הגילוי לכל קומת הנשמה כולה.
אין לי כח ,טוב לי עם עצמי ,כי בעצם קיומי אני עם השי"ת,
לא חסר לי כלום. אם נרצה לסכם את כל האמור במילים אחרות ,יש כאן כמו שפירשו צדיקים "לפני ה' -תטהרו" ,כשיהודי עומד
שלשה שלבים :א .ביום הקדוש מתגלה השי"ת ומבטל מכל לפני ה' ,כי ביום הקדוש מתגלה אליו בתכלית הבהירות
נזכיר כי אכן עבודת היום היא להאיר את ה'עצם' ל'כוחות' אור השי"ת וחיבורו עם השי"ת -הוא נטהר כבר מעצם זה
הנשמה ,להוריד את הפשיטות הגדולה עם השי"ת גם לתוך ההסתרות .ב .כתוצאה מכך גם 'עצם' הנשמה מתגלה ויהודי
חי את מציאותו -מציאות השי"ת .ג .ה'עצם' מאיר גם בכל מכל החטאים ומבטל את כל כוחות הרע .כי מתגלה שהכל
ההתבוננות וההרגשות ,אבל עיקרו של יום הוא גילוי מציאות השי"ת ואין שום מציאות של פירוד.
ה'עצם'. כוחות הנשמה ,שמבינים עד כמה רחוקים המה ממציאותם
האמיתית ,ומתחרטים ומבקשים רחמים רבים לתיקונם.
ובכך מבארים הספה"ק את לשון הגמרא "עיצומו של יום ב.
מכפר" -כי היום הזה הוא גילוי ה'עצם' ,עצמו של יהודי
שדבוק בעצם השי"ת .וכמבואר בארוכה ,זה גורם לכפרה,
ד. יש לשים לב ,שהגילוי האמור של אור השי"ת שאליו הנשמה
כי כשיהודי מגלה שכל מציאותו היא אלקית ,וכל כולו לאחר שהגענו לכל האמור ,נוכל להבין שעבודת יום הקדוש זוכה ביום הקדוש ,מתגלה ל'עצם' הנשמה דווקא ,ורק אחר
קשור להשי"ת ,הוא מבין ממילא שהחטאים אינם כך מתפשט ל'כוחות' הנשמה .כפי שיבואר מיד (בסעיף הבא).
המציאות שלו ,ומתחרט עליהם .והיינו גם מה שאמר אך קודם כל יש להסביר :מה בין ה'עצם' ל'כוחות'?
רבי עקיבא "לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם - נדבת ידידנו החשוב ברכת מזל טוב
הרה"ח ר' מנחם מענדל שלוחה בזה לידידנו החשוב
הרה"ח ר' אליהו ברז"ד בירנהאק שליט"א
מבשרי אחזה אלוק :אדם יכול להבין ,להתרגש ,להתפעל,
אביכם שבשמים" ,הגילוי שאתם בנים למקום וקשורים ברש"ש פיש שליט"א מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר להיות מוכשר ,להצליח ,אבל זה לא הוא עצמו .הוא -מבין,
להשי"ת ,הוא מה שמטהר אתכם. לרגל הולדת בנו למזל טוב · מחיה נפשות ·
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה
לרגל הולדת בנו למזל טוב
הוא -מרגיש ,הוא -מתפעל ,הוא -מוכשר ...הכל כוחות
לרוות ממנו רוב נחת דקדושה
א עצם'דיגן יום כיפור! בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה הנפש .אבל מי הנפש עצמה? אבל מי זה הוא בעצמו? זה
ב
מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
כל האוכל בתשיעי
איך אפשר להשוות האכילה הגופנית של ערב יום כיפור לקדושה העילאית הרוחנית שאנו זוכים על ידי
למה באכילת ערב יום כיפור אפשר לתקן את כל האכילות של כל השנה שלא היו התענית ביום כיפור?
למה עיקר מצוות הווידוי של יום כיפור הוא בכניסתו ועיקר הכפרה הוא בסופו ולא בעצם היום? בקדושה?
הכיפורים -יום העולם הבא כאן בעולם הזה ,נמצא שבאכילת יום דרי עולם הזה התחתון ,ולכן אם יתבטל עולם הזה התחתון שוב חז”ל (ברכות ח ):דרשו מהפסוק (ויקרא כג ,לב) "ועניתם את נפשותיכם
התשיעי יש כבר בכח ובפנימיות את קדושת התענית והעולם הבא בהכרח יתבטל גם עולם הבא העליון ,נמצא שכל קיומו של העולם בתשעה" ,וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין ,אלא לומר לך
של יום הכיפורים ,ולכן האכילה הזו חשובה כתענית יום הכיפורים הבא תלוי בקיומו של העולם הזה ,ואם כן כל כח העוה”ב המאיר 'כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי
עצמו. לנו ביום הכיפורים ,תלוי ועומד בתיקון וקיום העולם הזה שעל ועשירי' ,ומזה ילפינן שיש מצוה לאכול בערב יום הכיפורים ,ואכילה
ד
ידי אכילת ערב יום הכיפורים ,עד שנמצא שבאכילת ערב יוהכ”פ זו הוא במדרגה נשגבה ביותר ,עד שאכילה זו חשובה כמו עצם
כלול בעומק תענית יום הכיפורים ,ולכן ‘האוכל בתשיעי מעלה עליו התענית של יום הכיפורים.
הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי'. ובפשטות הדברים מרפסין איגרא ,איך אפשר שהאכילה הגשמית
ממוצע בין העולם הבא לעולם הזה ולכאורה הן הם דברי רבינו האריז”ל (שער הכוונות דרושי יום הכיפורים ביום התשיעי ידמה להאכילה הרוחני והמדרגה העצומה שאנו
ולכן הפליגו צדיקים בקדושת האכילה של ערב יום הכיפורים, דרוש א') שביאר ענין הצורך באכילה בערב יוהכ"פ' ,כי בתחילה זוכים בצום העשור יום הכיפורים?! וכי אפשר לדמות את המאכלים
ובספה”ק “אמרי פינחס” (דברי תורתו של הרה”ק רבי פינחס מקאריץ זי”ע) צריך להשלים כי תיקון השכינה בכל בחינותיה בבחינת החיצונית, הגשמיים והחומריים של העולם הזה ,להנאה מזיו השכינה שהוא
איתא שלכל דבר שבעולם יש ממוצע כידוע ,והאכילה של ערב יום כדי שתוכל אח"כ ביוה"כ לקחת הפנימיות' ,כי דווקא כאשר יתוקן האכילה של העוה”ב ,וכמאמר ‘ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו’,
הכיפורים הוא הממוצע בין האכילה הגשמית של העולם הזה לאכילה העולם הזה החיצוני ,ויתוקן השכינה הקדושה [ -סוד ה' אחרונה] שאליה אנו זוכים ביום הכיפורים ,אתמהה?!
א
הרוחנית של עולם הבא ,כי באכילה זו מקיימים את קדושת יום השוכנת בקרבה ,שהוא העבודה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה,
הכיפורים שהוא קדושת העולם הבא כאן בעולם הזה ,נמצא שאינו דווקא בכח זה תוכל השכינה ובניה להתעלות ביוהכ"פ לעולם הבא
כשאר אכילות הממשיכים חיות של עולם הזה לבד ,מה שאין כן הפנימי (סוד ה' ראשונה שבשם הוי"ה ,בחי' עולם הבא ,וסוד אימא עילאה השוכנת
אכילת עריוהכ”פ הוא הכלי להמשיך החיות של העולם הבא בתוככי בקרבה ,ושני המאורות יאירו יחד) ,ונזכה אנו דרי עוה"ז להארת עוה"ב, החיות שבעולם מכח הברכות שעל המזון
העוה”ז ,ואכילה זו הוא בבחינת מידת ה’יסוד’ שעליה נאמר ‘כי כל אבל מבלעדי הקדמת תיקון עוה"ז למטה אי אפשר לזכות לעליה ובכדי לבאר את הענין נקדים את המבואר מתוך דברי האריז”ל
בשמים ובארץ’ ותרגומו ‘דאחיד בשמיא וארעא’ ,שמחבר את העולם למעלה ,וכדברי הרמ"ק שכל היעלת חן והתענוג שעל ידיה השי"ת והמקובלים שעיקר המצוה הוא להרבות ולאכול בערב יום הכיפורים,
הבא בעולם הזה ,והוא כח נורא מאוד ,כי בזה יש לנו התחתונים משפיע חיות לכל העולמות ואפי' לעולמות העליונים שבעליונים, גם בשביל יומו וגם בשביל יום הכיפורים שלמחרתו ,ודווקא באופן
מקום בעליונים ,וגם כשאנו בעולם הזה אנו מבני עולם הבא. הוא כביכול ממה שמקבל מהעבודה שבני ישראל אנו פועלים למטה זה מתקיים המצוה על מכונו.
ואכילה זו הוא מעין ה’מן’ שהיה ‘לחם אבירים’ -לחם עוה”ב בעולם הזה התחתון ,ולכן דווקא בכח העבודה בתחתונים שבאכילה ובפשטות הטעם בזה ,כי עיקר המצוה הוא לאכול בכדי שיוסיף תת
שהשתלשל למטה בעוה”ז בלבוש דק ,ובאמת האכילה הרוחני של ושתיה של ערב יום הכיפורים נזכה לרוממות המדרגה העליונה ביום כח באדם עד שיוכל להתענות ביום הכיפורים ,לכן צריך להרבות
יום הכיפורים הוא עצמו מעין אכילת המן ,אמנם ביוהכ”פ הוא בחינת הכיפורים. באכילה בערב יום הכיפורים שיהא בו יותר מכדי השיעור הנצרך
החלק הרוחני שבמן ,אבל למן היה לבוש דק שהיה נתפס בעולם הזה,
וכדאיתא בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ד' פרה דף ל ע"א) ,שהקב”ה ליומו ,אלא גם בשביל יום המחר כי יבוא.
ולבוש זה נמשך לנו באכילת ערב יום הכיפורים ,ולבוש זה חשוב
מוציא ‘עולם הבא מעולם הזה’ ,ועל זה כיוון הפייטן (יוצרות לפרשת אמנם פנימיות הטעם הוא כי הנה ידוע ש’ואתה מחיה את כולם’ ,שכל
מאוד ,כי הוא בחינת הממוצע ,הנותן לנו דרי עוה”ז מקום ותפיסא
פרה) ‘מוציא מזלות יקרות’ ,שמתוך העולם הזה שהוא בחינת ‘זלות’ דבר גשמי צריך הארה אלוקי שיחייהו ,כי הגשמיות לכשעצמם הם
באור העולם הבא .ולכן המרבה באכילה בערב יום בכיפורים הוא
-דבר זול שאין בו חשיבות ,דווקא משם הקב”ה מוציא את היקרות פגרים מתים ,ובעצם אין להם מציאות כלל ,וכל מציאותם וחיותם
מבני עולם הבא.
-את העולם הבא היקר שביקרים ,ולכן הדרך לעולם הבא הוא מתוך הוא מההארה האלקי המחייהו ,וכתבו המקובלים שלכן צריך האדם
ואיתא מצדיקים זי”ע שיש בכח האכילה ושתיה של ערב יוהכ”פ העולם הזה ,שדווקא העולם הזה הוא הפרוזדור שעל ידו אפשר
להעלות ולתקן את כל האכילות ושתיות של כל ימות השנה ,שלא לברך על אכילתו ושתייתו ,כי על ידי ברכות אלו ועל ידי שאר
להיכנס לטרקלין הוא העולם הבא ,כי כל הנחת רוח שיש להקב”ה, המצוות שמקיימים בשעת האכילה ושתיה נמשך ההארה האלוקי,
היו בקדושה ,כי באמת האכילה ושתיה של העולם הזה משתלשל שעל פיו הוא כביכול מכין לאדם את העולם הבא ,הוא מתוך
מהאכילה ושתיה הרוחנית של העולם הבא ,כמו שכתב האריז”ל שהוא החיות הפנימי של המאכלים והמשקאות ,וכך נמשך על ידי
עבודת האדם בעולם הזה ,לכן עבודת אכילת ערב יום הכיפורים המאכלים חיות וקיום לאדם ולכל העולם .ואלמלא יעסקו ישראל
באריכות בכוונות האכילה ,אלא שיש מסך המבדיל בין העולם שהוא התיקון והגילוי אלוקי שבעוה”ז ,הוא היעלת חן לפני השי”ת
הבא לעולם הזה ,ולכן כאשר האכילה ושתיה משתלשלים לעולם במצוות שבאכילה ושתיה ,לא יהא קיום לעולם ,כי ח”ו ייפסק השפע
להעלותנו ולזכותינו בעבודה הרוממה של יום הכיפורים. וההארה האלוקי המחייה ומקיים את העולם.
ג
הזה נסתר מהם האור האלוקי שבפנימיותם ,והם באים באופן
מלובש מאוד ,אבל באכילת ערב יום הכיפורים שהוא הממוצע בבין וכתב השל”ה (מסכת יומא ,פרק תורה אור) משם הרמ”ק שלכן ביום
האכילה של העולם הזה לאכילה של עולם הבא ,הרי על ידיה מאיר הכיפורים שבני ישראל הם בני עולם הבא ,ואינם אוכלים ושותים,
אלא ניזונים ממזון הרוחני של העולם הבא( ,וכדאיתא בזוה"ק [תיקונים
אור המאכלים הרוחניים של העולם הבא בתוך המאכלים הגשמיים, מציאות ממשי ליום הכיפורים?!
ומאירים אותם ,ומגלים את הניה”ק ומוצא פי הוי”ה המלובשים מזהר חדש] וז"ל 'ובעולם הבא לית ביה אכילה ושתיה ,כגונא דא יום הכפורים דילה,
ומוסתרים בתוכיותם ,ובזה מתעלים ומתקדשים. ובאמת אלמלא ריבוי האכילה והברכות והמצוות שאנו מקיימים לית תמן אכילה ושתיה' -[ .וכמו שבעולם הבא אין בו אכילה ושתיה ,כמו כן יום
עליהם בערב יום הכיפורים ,שבוא יבואו בכפילה גם לצורך יום הכיפורים שלו -שהוא יום הנאצל מהעולם הבא -אין שם אכילה ושתיה] ,אמנם
ובזה יש מעלה מיוחדת לערב יום הכיפורים מיום הכיפורים עצמו, הכיפורים ,אזי יום הכיפורים היה מין יום רוחני מופשט שאין לו כלל
כי ביום הכיפורים באיזה בחינה אנו מתעלים להיות מדרי עולם אכילה ושתיה רוחנית יש גם בעולם הבא ,וכבחינת הכתוב [שמות כד ,יא] "ויחזו
ממשות כאן בעולם הזה החומרי ,כי הרי העולם הבא הוא כל כולו את האלקים ויאכלו וישתו" ,שכביכול בני עולם הבא מקבלים חיותם ממה שנהנין
הבא ,ואנו מתנתקים מהעולם הזה ,ואז אין הזמן לקדש את העולם
רוחני הפשוט ומופשט מכל חומר ואין שם שום ממשית ומציאות מזיו שכינה[ ,וכמשמעות הגמרא ,ברכות יז ,].וכן בני ישראל מקבלים מזון וחיות
הזה ,אחר שהתפשטנו הימנו ואין לנו שייכות אליה ,ורק בערב יום
גשמית ,וכמו כן יוהכ”פ שהוא יום הנאצל מהעולם הבא היה דומה רוחני ביום הכיפורים מהצום והתפילות שהם בבחינת נועם זיו השכינה ,וכמו שכתבו
הכיפורים שאז הוא בחינת הממוצע המאחד את העוה”ז והעוה”ב,
במהותו אליה. המקובלים) ,אין בעצם לעולם הגשמי הכח מהיכן להתקיים.
אז קדושת עולם הבא מאירה ומזככת את העולם הזה ,ואנו יכולים
לקנות קנין קדושת יום הכיפורים ואור העולם הבא בתוכינו. ובעצם באופן כזה לא היה ליום הכיפורים כ”ד שעות עולמיים ,כי כי אין במזון הרוחני של עולם הבא שממנו ניזונים בני ישראל ביום
הרי העולם הבא הוא למעלה מהזמן העולמי ,והזמן הנוהג בעולם הכיפורים ,הכח להחיות את העולם הגשמי הממשי ,שחיותה וקיומה
ובזה יתבאר היטב הפסוק (ויקרא כג לב) 'שבת שבתון הוא לכם ,ועניתם
הבא הוא זמן רוחני שאינו תופס מקום וזמן בעולם הזה ,ובאופן כזה הוא דווקא מהברכות שאנו מברכים על האכילה ושתיה הגשמית,
את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב ,מערב עד ערב תשבתו שבתכם’,
לא היה כלל מופיע ב’לוח השנה’ יום י’ בתשרי ,אלא מט’ בתשרי שהם הממשיכים שפע וחיות האלקי בדרך התלבשות באופן שיתקיים
שהכתוב אינו מזכיר את עצם יום הכיפורים ,כי התפיסא וההשגה
היו עוברים תיכף לי”א בתשרי ,עד שבעצם מציאות יום הכיפורים על ידי זה העולם הגשמי הממשי ,אבל המזון הרוחני המופשט של
שלנו ביום הכיפורים הוא מכח הזמנים הסובבים לו ,שהם בחינת
היה כלא היה ,כי לנו אנשי עולם הזה לא היה איך ובמה לתפוס את העולם הבא ,ממשיך חיות אלוקי מופשטת לגמרי ,אשר בכוחה להזין
הממוצעים שעל ידם יש ליום הכיפורים התלבשות בעולם הזה ויש
מציאות יום הכיפורים ,ולא היינו יכולים כלל להידבק בקדושתו רק את בני עולם הבא שהתפשטו לגמרי מחומריותם ,עד שמההנאה
לנו תפיסא ואחיזה ביומו ,אבל בעצם יום הכיפורים לית מחשבת
וליהנות מאורו. מזיו השכינה עצמה יחיו ויתקיימו ,אבל אין הגופניות של העולם הזה
והשגת בני עוה”ז תפיסא ביה.
ורק על ידי המשנה לחם של ערב יום הכיפורים ,שאנו מרבים יכול להתקיים מחיות מופשטת זו ,ואם כן ביום הכיפורים שאין בו
וזה הטעם שעיקר מצוות הווידוי של יום הכיפורים הוא בכניסתו,
באכילה גשמית וברכותיהם ומצוותיהם גם לצורך יום הכיפורים, אכילה ושתיה גשמית ,ומצוותיהם הנלווים עליהם ,היה מתבטל כל
בזמן שאנו מתנתקים מהחומר והישות של העולם הזה להתעלות
בזה אנו מביאים מציאות וממש ליום הכיפורים ,וקדושת העולם הגשמיות והממשות של העולם הזה.
לעולם הבא ,וכמו כן עיקר הכפרה והחתימה לטובה הוא בסופו
בשעת יציאתו ,כשאנחנו מביאים את הטוב והטוהר של העולם הבא הבא של יום הכיפורים יש לה במה להתלבש ולהיתפס בכ”ד השעות ולכן כדי שלא יתבטל העולם הגשמי הממשי ,ציוותה תורה להרבות
אלינו לעולם הזה ,כי כל האחיזה והטוב הנשפע לנו בני עולם הזה העולמיים של יום העשירי בתשרי ,ועל ידי זה יכולים אנו אנשי באכילה בערב יום הכיפורים גם בשביל יום הכיפורים ,ולהרבות
מיום הכיפורים ,הוא בזמנים הממוצעים המחברים את העולם הזה החומר להתחבר ולהידבק בקדושתה ,ועד שאנו דרי עולם הזה זוכים במצוות התלויות באכילה( ,ובעצם מה שאוכלים ביום זה לשם מצוות התורה,
עם העולם הבא ,ועל ידיהם זוכים אנו דרי עולם הזה להיות מבני לחיות יום בעולם הבא. הוא עצמו כבר עסק במצוות התלויות באכילה) ,ובזה ימשיכו החיות האלוקי
עולם הבא. ולכן האוכל בתשיעי כאילו התענה בתשיעי ועשירי ,וגם יום התשיעי המלובשת בכפילה (בסוד ‘לחם משנה’) גם עבור יומו וגם עבור יום
מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א בכלל ,כיון שאכילת יום זה הוא המעמיד ומקיים את קדושת יום הכיפורים ,ויהא קיום לעולם הגשמי הממשי גם ביום הכיפורים.
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות ב
קיום העולם הבא מכוחו של העולם הזה
תשובה בעי שמחה וישוב הדעת ,כי על ידי השמחה המח מזוכך ,ועיקר וכתב שם שכל כך חשוב קיומו של העולם הזה הגשמי לא פחות
הרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע (ראש השנה) התשובה על ידי מח זך. מחיותו וקיומו של העולם הבא ,כי כל העולמות וכל הנמצאים אינם
מתקיימים אלא בסיבת העולם הזה התחתון ,כי עיקר התענוג שיש
להשי”ת שבשבילו הוא מהווה ומחיה אל העולמות הוא מבני ישראל
ג להערות והארות ,וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה 0
דאס חסיד'ישע לעבן מושגי המועדים בדיבורים פשוטים ושווים לכל נפש בקצרה ובפשטות
אחת שאלתי
קשה מאד לאנשים כערכנו לנסות לתאר כיצד נראו אותם ⋅ עיצומו של יום מכפר ⋅ ⋅ מהות היום ⋅
‘יחידה’ בחדר יחוד עם השי”ת
רגעים ,כאשר הרה”ק ר’ מנחם מענדל מקאסוב ,ה’אהבת
שלום’ זי”ע ,הגיע אל הביקור בבית גיסו השרף הנורא
מהי?
מסטרעליסק זי”ע .מסתבר שאילו היינו נוכחים במקום,
היינו כדומם מפחד וחרדת הקודש ,ולא מהינים בכלל לגשת כפרת העוונות של יום כיפור זו רק אחת העבודות
אל מקום הצדיקים. הצדדיות של יום כיפור ,עיקרו ומהותו של יום זה ,הוא
החידוש המיוחד של יום כיפור הוא ש’’עיצומו
אך הרבנית הצקנית מסטרעליסק ,היא דווקא הופיעה שם, הכניסה לפני ולפנים לקודש הקדשים .אם שרק הכהן
של יום מכפר’’ .המחלוקת היא רק אם צריך
בצל בעלה הקדוש הנפגש עם אחיה הקדוש .לא רק זה ,אלא גדול היה נכנס בפועל לקודש הקדשים ,אך המשמעות
בנוסף לזה גם תשובה או לא ,אבל לכל הדעות
היא אף הכינה לעצמה שאלה אשר מציקה לה כבר זמן רב, הפנימית בכך צריכה להתרחש בלב כל יהודי ,שנכנס
כח הכפרה טמון בעיצומו של היום .ומה פירוש
כדי לשטוח אותה לפני שני הצדיקים בעת הביקור. ביום זה לחדר הייחוד בין ישראל לאביהם שבשמים ,איפה
הדבר? מה הכח שיש בעיצומו של היום לכפר
שעומדים הכרובים מעורים זה בזה ,והשי”ת מסתכל על
על כל העוונות?
היהודי והיהודי מסתכל על השי”ת באהבה ובקשר וחיבור
כאשר שני הצדיקים התיישבו ביחד ,נגשה הרבנית הדבר מתבאר מתוך הספה”ק עם מה שרואים שאינו תלוי בשום דבר.
מסטרעליסק ,ושמה את שאלתה על השולחן: בחוש שאין יהודי שלא רוצה להיות קרוב לה’.
וזו עיקר העבודה של יום הכיפורים ,שיהודי ישב ולהתענג
‘מה נשתנו חסידי סטרעליסק מחסידי קאסוב?! למה כל אם הוא עדיין לא רוצה הוא רוצה לרצות ,אבל
במחשבתו על ה’ ,אני קרוב אליך ואתה קרוב אלי ,אני אוהב
החסידים של בעלי המה עניים מרודים ,בו בזמן שאצל אחי אין יהודי ,גם היהודי הכי רחוק ,שלא מרגיש
אותך ואתה אוהב אותי ,אני מסתכל עליך ואתה עלי .למה
בקאסוב נשפך שפע של עשירות ,וכל החסידים שם הם שלהיות קרוב לה’ זה הדבר הכי טוב בשבילו,
אתה אוהב אותי? ללא שום סיבה ,בגלל שאני חלק ה’ ואין
עשירים גדולים ,ובעלי בתים מכובדים. ומנין זה בא?
צריך לשום סיבה יותר מזה ,ולמה אני אוהב אותך? גם כן
עיניהם הקדושות של שני שרפי המעלה נתלו זה בזה“ .האם בגלל שיש מקום עמוק בנפש של כל יהודי ,שהוא מאותה סיבה.
אמת הדבר מה שהיא אומרת?” פנה השרף מסטרעליסק אל מיוחד ודבוק שם בה’ לגמרי ולחלוטין בקשר
יש יהודי שעוסק בתורה ומצוות כדי שבכך יתקרב לה’;
הצדיק מקאסוב “האם אצלך החסידים הם עשירים גדולים?” שאינו תלוי בשום מצב ובשום דבר ,ולכן תמיד
אך יש יהודי אחר שמרגיש כמה הוא קרוב לה’ ולכן
“אכן כן” נענה הרה”ק מקאסוב. תקנן ביהודי ההרגשה שהטוב שלו נמצא אצל
הוא עוסק בתורה ומצוות כדי לחיות את הקשר הזה .זו
השי”ת ,וכשיהיה קרוב אליו אז יהיה לו טוב.
ויען הרה”ק מסטרעליסק “אצלי אכן אין הדבר כן .בגלל המדרגה הרצויה שצריכים להגיע ,וכמו שהרה”ק ר’ שלמה
שהחסידים שלי אינם מבקשים ממנו על גשמיות כלל ,הם בספה”ק זה מוגדר כחמש רובדים :נפש ,רוח, מקארלין זי”ע אמר “שטרם שיש ליהודי דרגה של שמחה
מעולם לא כתבו לי ב’קוויטל’ על צרכים גשמיים כל שהם, נשמה ,חיה ,יחידה .הרובדים של ‘נפש רוח של מצוה ,צריך שיהיה לו שמחה מעצם היותו יהודי’’ ואת
וכל מבוקשם הוא אך ורק שיזכו לעשות נחת רוח לבורא נשמה’ הם הרובדים שאותם יהודי יכול לחיות זה קונים ביום הכיפורים ,כשאמיתת הקשר העמוק שבין
יתברך שמו”. בימים הרגילים במהלך השנה ,שזה עדיין מצב יהודי לה’ מאיר במלוא התוקף ,וממנו נקח לכל ימי חיינו.
שהיהודי עומד כביכול מבחוץ ,ואוהב את ה’
ובאמור זאת הרה”ק מסטרעליסק ,פנה אל המשמש שיקרא
ורוצה להתקרב אליו ,שכל עוד שיהודי נמצא
לפניו את אחד מהחסידים הנמצאים בביהמ”ד.
בדרגה כזו הוא אכן גם עלול ליפול פעמים
רבות ולשכוח מהקשר שלו בה’ .אבל עמוק ⋅ חמשת העינויים ⋅
יותר בנפש נמצא אצלנו הדרגה של ‘חיה’
להזכיר לנו מי אנחנו
החסיד נכנס באימה וביראה עילאה ,והרה”ק השרף פנה
אל החסיד“ :יש בידינו עתה את מפתח הישועות לכל מילי ו’יחידה’ ,שזה הנקודה הכי עמוקה בנפש ששם
דמיטב ,זהו זמן מוכשר ומסוגל מאד ,שעליך רק לפרט את אנו תמיד נמצאים בפנים ,ואנו עומדים כחלק
משאלותיך ,ומיד תוושע!” ממציאות ה’ עצמו ,שבמקום הזה לא שייך מצב הספרים הקדושים מבארים את חמשת העינויים של יום
שזה ייפגם והיהודי ייפול ממנה .זה מקום עמוק הקדוש ,שזה בגלל שביום זה אנו בבחינה כמו המצב שלנו
החסיד נתמלא גיל ,ואשד של דמעות התרגשות בצבץ
עמוק בנפשנו שמתגלה אצל כל יהודי בשעת לעתיד לבא ,שאין בו לא אכילה ולא שתיה אלא יושבים
בעיניו“ .רבי קדוש! שאֵלתי ובקשתי אחת היא ,שאזכה ולו
מסירת נפש שגם היהודי קל שבקלים אם נציע ומתענגים מזיו השכינה .אך יש שיקשה ,שבפועל הרי
פעם אחת ,לומר ‘ברוך שאמר’ עם ההתלהבות והדביקות
לו להתנתק מה’ לגמרי ח”ו ,תפרוץ בו הנקודה עדיין איננו נמצאים בתענוגים של ‘לעתיד לבא’ וכשאנו
שהרבי אומר את התפילה”.
העמוקה הזו שהוא יעדיף לקפוץ לאש מאשר לא אוכלים ושותים אנו פשוט רעבים וצמאים ומותשים...
והרה”ק ה’אהבת שלום’ והרבנית מסטרעליסק הבינו מיד לחיות חיים של ניתוק מה’.
את אשר לפניהם. אלא שצריך לתפוס את עומק הכוונה; חמשת העינויים
זהו המהות המיוחדת של יום כיפור ,שהוא היום נועדו להזכיר לנו מה המהות הפנימית שלנו שהיא בעצם
שבו מתגלה אצל כל יהודי המקום העמוק הזה. מהות של לעתיד לבא ,מהות שהיא למעלה ממלאכי
ושוב היה מעשה ,בהזדמנות אחרת שהציקה הרבנית את
בעלה השרף אודות מצבם הגשמי הדחוק של החסידים,
שעל כך מכוונים חמשת תפילות היום כנגד חמשת השרת וחבוקה ודבוקה בה’ בתכלית הדביקות ,ורחוקה
רובדי הנפש המתגלים כולם ביום הזה .ולכן עד אין סוף מכל
ויען לה הרה”ק ‘החסידים שלי אינם חפצים כלל בעשירות,
עיצומו של היום מכפר ,כי כל הנפילות והעבירות עניין של אכילה
ואם תחפצי לראות זאת בחוש ,בואי מחר בשעת התפילה
יכולות להיות רק במקום שהיהודי עוד עומד בחוץ ושתיה וכל עניין חמשת העינויים נועדו
בבית המדרש ואראה לך את זאת’.
כמציאות לעצמו ,אבל לא במקום שהוא בפנים, להזכיר לנו מה המהות גשמי.
למחרת בשעה שהחסידים התפללו ביקוד אש ,והגיעו וכולו כלול ודבוק בה’ ,ששם לא תופס מקום שום הפנימית שלנו ,מהות
לפסוקי ‘ויברך דוד וגו’ והעושר והכבוד מלפניך’ נכנס זה כל העניין של
פגם ועבירה שלו ,והוא נטהר מכולם. שהיא למעלה ממלאכי העינויים ,שאחת
השרף הקדוש ביניהם ,והרים את כנפי בגדו הקדוש ואמר
בלשון קדשו “ווער עס וויל געלט ,זא אריינשטעקן די הענד
המשל על כך יוכל כל אבא לילדים לקחת השרת וחבוקה ודבוקה בה’ נזכיר לשנה
אין דער פאלע ,וועט ער האבן געלד” (מי שרוצה כסף ,יכניס ידו
לעצמו מהילדים שלו .לכל אחד יש בין בתכלית הדביקות ,ורחוקה לעצמנו מי אנחנו
אל כנפי בגדי ויהיה לו כסף כמה שירצה)
הילדים ילדים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, עד אין סוף מכל ענין גשמי באמת ,שבאמת
ובדרך כלל האבא מבחין במעלות של הילדים אין לנו כל שייכות
ואיש מהחסידים לא ניגש להושיט ידו... שלו ,וזה תופס מקום אצלו .נתאר לעצמנו לכל העניינים הגשמיים השפלים ,וכל מה שאנו עוסקים
מקור :זכרון אשר ,עשר צחצחות אילו יקום יום אחד איזה ארגון ויבא ויציע בכך במהלך כל השנה ,זה רק בגלל שהשי”ת לקח את
לאבא שיוותר על אחד מהילדים שלו לטובת המהות העליונה שלנו ,וכדי למלאות כוונתו בדירה
משפחות חשוכות ילדים ...התגובה ההיסטרית
ברכת מזל טוב הראשונית של כל אבא תהיה לא! אני לא
בתחתונים ולהעלאת כל הבריאה אליו ית’ ,שתל בנו
רצונות ותאוות גשמיים שונים שלאמיתו של דבר אין
שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו מוותר על שום ילד שלי! לא יהיה אף אבא להם כל שייכות איתנו.
שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף בראנסדורפער שיחשוב אז על ההצלחות של הילדים שלו
זוהי ההכרה שהעינויים של יום הכיפורים צריכים לפעול
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר שלכן הוא לא מוכן לוותר עליהם ...כי התשובה
בנו ,עד שגם כאשר נשבור את הצום במוצאי היום ,נמשיך
• בריח התיכון • הזו פורצת באופן טבעי מהמקום העמוק בנפש
לזכור שבאמת אנו גבוהים בהרבה מכל העניינים הגשמיים,
לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט שהאבא מרגיש שהוא והילד שלו הם מציאות
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח,
ואנו עושים זאת רק בגלל השליחות האלקית שבכך ,ההכרה
בבריות גופא ונהורא מעליא אחת ,וכשהוא מציאות אחת לא נוגע כלל אם
הזו היא הייחוד הנפעל ביום כיפור וזו הטהרה ומחילת
מפעלות קול דודי הוא מוצלח או לא מוצלח.
העוונות האמיתית והרצויה.
הקידושא רבה בהיכל ביהמ"ד הגדול
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 035.100.200שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2 ד
ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי'
בסיעתא דשמיא
וְ ַעד 'אַ ָּתה
הָ ְראֵ תָ '
עם הבנה והארה פנימית
קל
בכ לנשיאה ל
בא מקום ,בדרכים,
כס
על ניות ,בתפילות,
הפארענטשעס,
וביני לביני
הסט שיאיר לך את ימי
הרחמים ,המלכות והיחוד
נמ_+ליכו וניח+דו
מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'
ארבע חוברות בפורמט כיס
אלול • ראש השנה • יום
כיפור • סוכות ושמחת תורה
להשיג בחנויות
ובמוקדים הקבועים
להזמנת מוקד ולכמויות02-535-9903 :
שלוחה 4משעה 7בערב
אגף הוצאה לאור
ד ש מ י א ב ס י ע ת א
כריכה
חדשה
ל+הבין
ולחיות
חסידות
עם הביאור הנפלא
דודי' 'קול של
המפשט את היסודות העמוקים
באופן שווה לכל נפש
גדולי אדמו"רים ומשפיעים
שליט"א מעידים :ביאור
נפלא ומאיר שכמוהו עוד
לא היה!!
הצטרף עכשיו לאלפי הלומדים
קבל את הקונטרס
החודשי עד הבית
035.100.200
0733.454.244
כמו כן ניתן להשאיר הודעה ב'קול דודי'
שלוחה 33
0722.531.385
