gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ב' )אלף שנ"ה( פרשת האזינו‬ ‫ח' תשרי תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪ = 6:44 :‬מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪ = 6:45 :‬לונדון‪ = 6:53 :‬אנטווערפען‪7:32 :‬‬ ‫מוציו"ט‪ :‬ברוקלין‪ = 8:09 :‬מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪ = 8:11 :‬לונדון‪ = 8:18 :‬אנטווערפען‪9:00 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫שירת האזינו‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫מעשה ברמב"ן ז"ל שהיה לו תלמיד א' שכפר באלקים‪ ,‬ושמו ר' אבנר‪ ,‬ומחמת רוב חכמתו נעשה חשוב וגדול‪ ,‬ויהי‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]ש"נ[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫היום שהיה יום הכפורים‪ ,‬שלח להרב הרמב"ן שיבא אליו‪ ,‬ובא לפניו‪ ,‬ולקח בפני הרב הרמב"ן ז"ל ארנבת א' ונחרה‬ ‫רב חסדא )כה(‪:‬‬ ‫ובשלה ואכלה‪ ,‬ואחר כך שאל להרמב"ן‪ :‬רבי‪ ,‬על כמה כריתות עברתי היום‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬על ארבע כריתות‪ ,‬ואמר לו‬ ‫עניני יום הכיפורים‪:‬‬ ‫התלמיד הנז"ל‪ ,‬הלא על חמשה לאוין עברתי‪ ,‬והתחיל לפלפל עמו‪ ,‬עד שהרמב"ן הודה שעבר על חמשה לאוין של‬ ‫רב חסדא היה נותן טעם על מה אין הכהן גדול נכנס בקודש‬ ‫כריתות‪ ,‬ושאל הרמב"ן אותו‪ ,‬הגידה נא לי‪ ,‬מי הביאך אל מדה זו שכפרת בתורת משה‪ ,‬והשיב לו כי פעם אחת‬ ‫הקדשים בבגדי זהב‪ :‬דאמר רב חסדא‪ :‬מפני מה אין כהן גדול נכנס‬ ‫שמעתי שדרשת שיש בפרשת האזינו כלולים כל מצות‪ ,‬וכלולים כל עניני העולם‪ ,‬וכולם נרמזים בפרשת האזינו‪ ,‬רק‬ ‫בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה‬ ‫שצריך סיעתא דשמיא למי שיזכה להבין כל הענינים וסודות אשר שם‪ ,‬ובעיני היה זה מהנמנע‪ ,‬דע שבשביל כן נקבע‬ ‫סניגור )צה(‪.‬‬ ‫בלבבי החטא שאין האמת הוא כמו שאמר הרב הרמב"ן‪ ,‬ונהפכתי לאיש אחר‪.‬‬ ‫אמר רב חסדא‪ :‬גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן‬ ‫ויען הרמב"ן‪ ,‬עדיין אני אומר כן שכדברי כן הוא‪ ,‬שהכל נרמז ומבואר בפרשת האזינו‪ ,‬ואם לא תאמין שאל‪ ,‬ואגיד‬ ‫גדול ומקדש בו ביום )צו(‪.‬‬ ‫לך‪ ,‬ויתמה התלמיד ההוא ויאמר‪ :‬א"כ כדבריך הראני אם תמצא את שמי שהוא אבנר בפרשת האזינו‪ ,‬והתפלל‬ ‫הני חמשה ענויין כנגד מי‪ :‬אמר רב חסדא‪ ,‬כנגד ה' ענויין שבתורה‪,‬‬ ‫הרמב"ן אל ה' בכל לבבו ונפשו בקרן זוית‪ ,‬ובא פסוק הזה בפיו‪ :‬אמר'תי אפא'יהם אשב'יתה מאנ'וש זכר'ם‪ ,‬ואותיות‬ ‫ובעשור‪ ,‬ואך בעשור‪ ,‬שבת שבתון‪ ,‬ושבת שבתון‪ ,‬והיתה לכם )צז(‪.‬‬ ‫שלישיות מן פסוק זה הן ר"ת ר' אבנר‪ ,‬וכשמוע התלמיד את הדבר‪ ,‬חרד מאוד‪ ,‬ויפול על פניו ושאל להרמב"ן אם‬ ‫צה‪ .‬מס' ראש השנה דף כ"ו ע"א‪ .‬ובחידושי חת"ס שם איתא‪ :‬יובן בעזה"י‪,‬‬ ‫יחזור בתשובה יהיה לו תיקון ותרופה‪ ,‬ותיכף הלך אותו התלמיד‪ ,‬ולקח ספינה אחת בלא ספן וחבל ומלח‪ ,‬והלך עם‬ ‫הכהן הזה באימה גדולה נכנס לקודש ביום הקדוש והנורא‪ ,‬ולובש עצמו בכל‬ ‫הספינה באשר הוליכו‪ ,‬וצעק במר נפש‪ ,‬ועדיין לא נודע ממנו מאומה‪ ,‬ואחר כך הרבה הרב הרמב"ן ז"ל בתפלה‬ ‫מיני מלבושים הראוי לשמרו‪ ,‬ומכ"ש שיפול עליו אימה יתירה בהכנסו עוד לפני‬ ‫שיהיה לו מקצת כפרה‪ ,‬ואחר זמן רב בא להרב בחלום‪ ,‬והחזיק לו טובה שגרם תפלתו להוליכו להתלמיד הנ"ל‪ ,‬שהיו‬ ‫ולפנים‪ ,‬אך יותר מזה לבו נשבר וחטאתו נגדו תמיד‪ ,‬איך אכנס לפני מלך‬ ‫הכבוד בדבר המעורר חטא‪ ,‬ואיך אתגאה ואתנאה בדבר שחטאנו בו כל עם בית‬ ‫)קב הישר פרק כ"ג(‬ ‫דנין אותו דינים הרבה‪ ,‬ואחר י"ב חודש יהיה לו מזור ותרופה להוליכו לגן עדן‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ע"כ מרוב בושתו ושברון לבו מסיר הבגדים הנאים הללו ונכנס למקום‬ ‫)הוספות מנהגי המגיד הנספח לספה"ק מגיד דבריו ליעקב(‬ ‫הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע צוה ללמוד שירת האזינו בעל פה‪.‬‬ ‫סכנה‪ ,‬ואמנם זהו בעצמו שמירתו מכל פגע‪ ,‬דקיי"ל ]ברכות י"ב ע"ב[ כל העובר‬ ‫נראה לי כסגולה ללמוד בכל יום שירת האזינו‪ ,‬והוא סגולה להנצל מאפיקורסות ומדעות כוזבות‪) .‬אגרא דפרקא‪ ,‬אות קט"ו(‬ ‫עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עונותיו‪ ,‬וכתיב בפ' שמיני ]ט' ז'[ קרב אל‬ ‫משה רבינו רימז לנו בשירת האזינו ששים רבוא נשמות ישראל‪ .‬והרה"ק מוה"ר ר' מנחם מרומנאב אמר‪ ,‬כשהייתי‬ ‫המזבח‪ ,‬ופירש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת‪ ,‬א"ל משה למה אתה בוש קרב כי‬ ‫אברך ורציתי לידע האיך אני עומד בדרך העבודה‪ ,‬חפשתי בשירת האזינו‪ ,‬בשורה הימנית מצות עשה‪ ,‬ובשורה‬ ‫לכך נבחרת ע"ש‪ ,‬ופי' מורי שם בהפלאה‪ ,‬לכך הואיל ואתה בוש‪ ,‬לכך נבחרת כי‬ ‫זה הבושה מועלת ומקובלת‪ .‬וכבר כתבתי במק"א כי לזה רומז ר"ת ב'חצוצרות‬ ‫השמאלית מצות לא תעשה עכדה"ק‪ ,‬ובוודאי כשלא יבלה ימיו בשטותים והבלים‪ ,‬יכול כל אחד לידע האיך הוא עומד‬ ‫ו'קול ש'ופר ה'ריעו ]תהלים צ"ח ו'[ ר"ת בושה‪ ,‬כי ע"כ אין תוקעים בשופר של‬ ‫)דברי יחזקאל(‬ ‫בדרך העבודה‪.‬‬ ‫פרה משום חטא עגל ע"ש‪ .‬וע"ז נאמר ]שם נ"א י"ט[ לב נשבר ואח"כ נדכה בעינוי‬ ‫איך האב געהערט פון גדולים‪ ,‬אז שירת האזינו דארף יעדער איד קענען אויף אויסווייניק‪ ,‬ווען די ביזנעס לייט‬ ‫מחמת שברון לב‪ ,‬זהו לא בזה ד'‪ .‬ויש לציין שבשביל טעם זו של רב חסדא אנו‬ ‫וואלטן וויסן די גרויסע שפע ברכה און זייער ביזנעס וואס שירת האזינו אויף אויסווייניק קאן אויפטאן‪ ,‬וואלטן זיי‬ ‫נוהגין שלא ללבוש בזהב ביום כיפור‪ ,‬כיון שאין קטיגור נעשה סניגור‪ ,‬כמבואר‬ ‫)ספר השיחות למהריי"צ זצ"ל תש"א(‬ ‫געווען אין דעם א סאך מער נזהר‪.‬‬ ‫בחידושי ר' עקיבא איגר או"ח סי' תר"י בשם הבעל פמ"ג בספרו 'תיבת גומא'‪,‬‬ ‫הי' מזהיר ]הרה"ק ר' אברהם שמעון מזעליחוב זצ"ל[ על לימוד שירת האזינו‪ ,‬הלא כתוב מפורש ולמדה את בני‬ ‫אמנם סיים הרעק"א שלפי"ז אין דין זה שייך בנשים‪ ,‬אחרי שלא חטאו בעגל‬ ‫וכן בלוויים עיי"ש‪ .‬אמנם המעיין בתיבת גומא עצמו‪ ,‬יראה שג"כ הסתפק בזה‪,‬‬ ‫ישראל שימה בפיהם‪ ,‬שיהיו דברי השירה הזאת נזכרים ברורים ושכוחים בפיהם של ישראל‪ ,‬אם היו בני ישראל זוכרים‬ ‫אמנם סיים כיון שלא יבא לאנצויי‪ ,‬נהגו גם הנשים ולווים שלא ללבוש זהב‪,‬‬ ‫את דברי שירה הזאת שיש בה כל מהלך עולם הזה ועולם העתיד ותחיית המתים‪ ,‬לא הי' מקום לזוהמת וגשמיות‬ ‫וז"ל שם‪ :‬כה"ג לפנים אין נכנס בזהב אין קטיגור כו'‪ ,‬לכאו' האידנא ביוה"כ‬ ‫עולם הזה להיכנס ללב‪ ,‬והי' כופל‪ :‬נא תלמדו האזינו עם פירושם של דברי חז"ל ובעלי רוח הקודש‪ ,‬תזמרו את‬ ‫שאין נוהגין ללבוש זהב בביהכ"נ‪ ,‬לוים אפשר שרי‪ ,‬ומכ"ש נשים בביהכ"נ שלהן‬ ‫השירה הזאת בנעימות‪ ,‬שכן יש לכל אומה מאומות העולם שיר לאומי‪ ,‬ולנו עם קדוש אשר בם בחר ה' מכל העמים‬ ‫וכו'‪ ,‬וגם באשה לא שייך קטיגור דלא נתנו לעגל‪ ,‬ה"ה לויים‪ ,‬ומ"מ דלא ליתי‬ ‫ניתן לנו שירת האזינו‪ ,‬ובזה יאמינו באמונה‪ ,‬וגם יבינו את ההנהגה שמנהיג השי"ת בעולם להביא לתיקון השלם‪,‬‬ ‫לאנצויי‪ ,‬ונשים מזונותיה ביד בעלה שייך קטרוג‪ ,‬לכן נוהגין שאין לובשין זהב‬ ‫שזאת בהכרח שתהי' ע"י כנסת ישראל דוקא‪ .‬בדברי השירה הזאת יש הכל מן מתן תורה עד תחיים המתים‪ ,‬כל‬ ‫כלל ביום כיפור‪ .‬צו‪ .‬מס' יומא דף ל"ב ע"א‪ .‬צז‪ .‬שם דף ע"ו ע"א‪.‬‬ ‫העובר עלינו בכל הזמנים‪ ,‬כן אמרו חז"ל בספרי‪ :‬גדולה שירה זו שיש בה עכשיו‪ ,‬ויש בה לשעבר‪ ,‬ויש בה לעתיד‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫)נהרי א"ש ליקוטי דיבורים אות פ"א(‬ ‫לבא‪ ,‬ויש בה בעולם הזה‪ ,‬ויש בה בעולם הבא‪.‬‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫‪‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫‪‬‬ ‫כי חק לישראל הוא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יום הקדוש זייט אייך מקבל צו לערנען דעם הייליגען לימוד סדר חק לישראל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫א' מהדברים ששואלין לאדם ליום הדין קבעת עתים לתורה‪ ,‬והן עתה נתפרסם בכל תפוצות ישראל ספר חק‬ ‫‪‬‬ ‫לישראל‪ ,‬והוא מהדברים שמעט מחזיק את המרובה‪ ,‬וחשוב הרבה שבמעט זמן לומד כל מיני לימודים‪ ,‬וידו בכל‪ ,‬והוא‬ ‫‪‬‬ ‫מסודר על פי הסוד מגוית האר"י ז"ל‪ ,‬ובונה בשמים עליותיו‪ ,‬ולומד ממנו חכמה ומוסר ודינים‪ ,‬ומה טוב ומה נעים מנהג‬ ‫‪‬‬ ‫איזה ערים שנאספים באגודה יראי ה' וחושבי שמו‪ ,‬ללמוד סדר חק לישראל‪ ,‬והחכם שבהם קודא בקול רם‪ ,‬ומפרש להם‬ ‫‪‬‬ ‫ההלכה‪ ,‬ולפעמים הזוה"ק וסדר יוסף לחק‪ ,‬באופן שכל אדם אפילו היותר עם הארץ יוכל לזכות ללמוד‪) .‬פלא יועץ אות ק'‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קביעות עתים לתורה(‬ ‫והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית‪ ,‬ככה קבלתי מרבותי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה‪ ,‬על ידי חק לישראל‪ ,‬ומזה לזה וחוק בשארם‬ ‫‪‬‬ ‫שם וכו' )שבת קל"ז ע"ב(‪ ,‬ע"כ בעקבות משיחא אלו י"ל ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א תלמידו של ר' חיים אבן‬ ‫‪‬‬ ‫עטר בעל האור החיים‪ ,‬שיש בו שני אורות תרין משיחין משיח בן דוד ומשיח בן יוסף‪ ,‬בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של‬ ‫‪‬‬ ‫כל ישראל‪) .‬שארית ישראל ווילעדניק(‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי נפתלי הירצקא מראצפערט זי"ע‬ ‫ט' תשרי שנת תרנ"ח לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫ווען עס האבן אנגעפאנגען צו קומען חסידים צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער און נעמען‬ ‫הרה"ק רבי נפתלי הירצקא הלוי זילבערמאן זצ"ל מראצפערט איז געבוירן שנת תק"פ לפ"ק צו זיין‬ ‫פון אים ברכות‪ ,‬איז ער געווען אמאל ביים ציון פון הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליזענסק‬ ‫טאטע רבי יעקב פרץ הלוי זצ"ל‪ ,‬בן אחר בן פון הגה"ק בעל טורי זהב זצ"ל‪ ,‬ער איז געווען א‬ ‫זצ"ל‪ ,‬און ער האט דארט געבעטן אז וואס ער בענטשט און וואונטשט פאר אידישע קינדער‪,‬‬ ‫תלמיד פון הגה"ק בעל מנוחת אשר מטשענגער‪ ,‬הרה"ק מליסקא‪ ,‬הרה"ק מטאהש‪ ,‬הרה"ק‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפן אז עס זאל מקוים ווערן‪ .‬ווען ער איז ארויסגעגאנגען פון אוהל‬ ‫מסעליש‪ ,‬און איז געווען א פייערדיגער חסיד פון הרה"ק מצאנז זצ"ל וואס האט אים גאר שטארק‬ ‫און געוואלט אהיימפארן‪ ,‬האט ער זיך באגעגנט מיט הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל‪ ,‬און‬ ‫ליב געהאט און חשוב געהאלטן‪ ,‬אנפאנג איז ער געווען רב אין שטעטל יאנעשי‪ ,‬שנת תרמ"א לפ"ק‬ ‫רבי יהושע'לע האט אים געזאגט‪ :‬איר זאלט האבן אויסגע'פועל'ט אלעס גוטס‪ ,‬און אלע‬ ‫איז ער געווארן רב אין שטאט ראצפערט יצ"ו‪ ,‬ער איז באקאנט מיט זיין קדושה וטהרה‪ ,‬און א‬ ‫ברכות וואס איר וואונטשט ווערן דאך מקוים‪ ,‬אויב אזוי געבטס מיר אויך א ברכה‪ ,‬רבי‬ ‫פועל ישועות פאר אידישע קינדער‪ .‬ער איז נסתלק געווארן ט' תשרי שנת תרנ"ח לפ"ק‪ .‬זיין‬ ‫הירצקא'לע האט אים דעמאלטס געבענטשט מיט א לאנגע ברכה‪ .‬און רבי הירצקא'לע האט‬ ‫הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט ראצפערט יצ"ו‪.‬‬ ‫געזאגט‪ :‬דאס איז א גרויסער חידוש ביי מיר‪ ,‬איך האב דאך נישט געזאגט פאר קיינעם וואס‬ ‫רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט פארציילט‪ ,‬אז ווען ער איז געווען א קינד פון בערך‬ ‫איך האב מתפלל געווען ביים ציון‪ ,‬און דער בעלזער רב האט געוואוסט וואס איך האב‬ ‫דריי יאר‪ ,‬האט ער זיך געשפילט מיט די קינדער מיט קנעפלעך אום שבת קודש‪ .‬אינמיטן‬ ‫געבעטן‪ ,‬און ער ווייסט שוין אפילו אויך אז מיין תפילה איז טאקע אנגענומען געווארן אין‬ ‫שפילן איז אים בייגעפאלן‪ ,‬עס איז דאך שבת‪ ,‬און ער פארברענגט די צייט מיט אזעלכע‬ ‫הימל‪.‬‬ ‫זאכן‪ .‬עס איז געפאלן אויף אים א גרויסע פארכט‪ ,‬און ער איז געגאנגען אין הויף און ער‬ ‫נאך די הסתלקות פון בעלזער רב )וואס ער איז נפטר געווארן פארן ווערן זיבעציג יאר(‪ ,‬האט רבי‬ ‫האט זיך אוועקגעשטעלט אונטער א בוים‪ ,‬און ער האט געוויינט גאר שטארק צו השי"ת זאל‬ ‫הירצקא'לע געזאגט אז נאר די ברכה פון אריכות ימים האט ער אים דעמאלטס נישט‬ ‫אים מוחל זיין אויף דעם‪ ,‬ווייל אפשר האט ער ח"ו עובר געווען אויך אויף חילול שבת‪ ,‬און‬ ‫געוואונטשן‪ ,‬און ער האט זיך מקבל געווען אז פון דעמאלטס און ווייטער ווען ער וועט‬ ‫ער האט גענומען אויף זיך פון דעמאלטס און ווייטער נישט אנצוברענגען קיין צייט מיט‬ ‫אזעלכע זאכן‪) .‬זכרון נפתלי דף מ"ז(‬ ‫איינעם געבן א ברכה וועט ער אים אויך וואונטשן אריכות ימים‪) .‬מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ווען רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט געלערנט אין טשענגער ביי הגה"ק בעל מנוחת‬ ‫רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט זיך געפירט אז זיין דאווענען אין פסוקי דזמרה איז‬ ‫אשר מטשענגער זצ"ל‪ ,‬האט ער געלערנט מיט יונגערע בחורים פון אים פאר באצאלט‪ ,‬און‬ ‫געווען מיט א גרויסע התלהבות‪ ,‬און א פלאם פייער מיט'ן גאנצן כח‪ ,‬אז אלע וואס האבן עס‬ ‫פון דעם האט ער צוזאמגענומען א קליינע סכום‪ ,‬און ער האט געטראכט צו קויפן מיט דעם‬ ‫געהערט איז געפאלן אויף זיי א גרויסע פחד‪ ,‬און עס האט אויפגעטון אז זיי זענען נתעורר‬ ‫א געוויסע געהעריגע מלבוש זיך אנצוטון‪ ,‬ווייל ער איז שוין געווען אין די יארן פון שידוכים‪,‬‬ ‫געווארן לתשובה‪) .‬זכרון נפתלי דף ס"ב(‬ ‫און זיין טאטע‪ ,‬וואס האט געוואוינט אין איינע פון די דערפער אין גרויס ארימקייט‪ ,‬האט‬ ‫*‬ ‫אים געשריבן א בריוו אז אזוי ווי ער ווייסט אז ער האט שוין צוזאמגענומען א געוויסע‬ ‫הרב מסאביסלוי זצ"ל האט דערציילט אז ער האט אמאל געדארפט האבן א ישועה‪ ,‬איז‬ ‫שיינע סכום‪ ,‬בעט ער אים ער זאל אים שוינען און ער זאל אים שיקן די געלט צו קענען‬ ‫ער געפארן צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער‪ ,‬און ער איז אנגעקומען שבעה עשר בתמוז‬ ‫אויסהאלטן די שטוב‪ .‬און רבי הירצקא'לע האט געהאט פון דעם עגמת נפש‪ ,‬און ער האט‬ ‫נאכמיטאג‪ ,‬ווען ער איז אריינגעגאנגען אין צימער פון רבי הירצקא'לע‪ ,‬האט ער אים געזאגט‬ ‫נישט געוואוסט וואס צו טון‪.‬‬ ‫ער זאל קומען מיט אים צום בית המדרש דאווענען מנחה מעריב‪ ,‬און ער איז געגאנגען מיט‬ ‫צומארגענס צופרי ווען רבי הירצקאל'ע האט געזאגט ברכות התורה‪ ,‬און ער איז‬ ‫אים‪ .‬ווען מ'האט געענדיגט דאווענען מעריב‪ ,‬האט רבי הירצקא'לע געזאגט‪ ,‬איך האב‬ ‫אנגעקומען צו די ווערטער פון אלו דברים שאין להם שיעור וכו' וכיבוד אב ואם‪ ,‬האט ער‬ ‫נאכנישט געזאגט קיין תהלים‪ ,‬לאמיר גיין זאגן תהלים‪ ,‬און ער האט געענדיגט דעם גאנצן‬ ‫זיך אפגעשטעלט‪ ,‬און נישט געקענט זאגן ווייטער‪ ,‬ווייל ער איז געווען צומישט‪ ,‬און ער האט‬ ‫תהלים‪ ,‬און ער האט נאך אלץ געפאסט‪ ,‬און ער איז געווען זייער הונגעריג‪ ,‬האט ער‬ ‫נישט געקענט באשליסן אויב ער זאל טון וואס זיין טאטע האט אים געבעטן‪ ,‬ווייל אויב‬ ‫געקלערט צו גיין צו די אכסניא דארט צו עסן‪ ,‬אבער וועגן כבוד פון רבי הירצקא'לע האט ער‬ ‫נישט‪ ,‬וויאזוי קען ער יעצט זאגן כיבוד אב ואם‪ ,‬אויב ער איז דאס נישט מקיים‪ ,‬איז ער‬ ‫דארט געווארט‪ ,‬נאכדעם האט אים רבי הירצקא'לע געזאגט‪ ,‬אוי‪ ,‬איך האב פארגעסן אז דו‬ ‫געגאנגען אין זיין צימער אהין און צוריק פארטראכט‪ .‬אינצווישן איז אנגעקומען דער משמש‬ ‫פאסט )כאילו ער אליין האט נישט געפאסט(‪ .‬און נאכדעם וואס ער האט געענדיגט‪ ,‬האט ער אים‬ ‫פון מנוחת אשר‪ ,‬און ער האט געקלאפט אויפן טיר פון זיין צימער אז דער רבי רופט אים‪ ,‬ער‬ ‫געזאגט‪ ,‬קום עסן מיט מיר‪ ,‬האט ער אויסגעפירט אז דאס איז געווען ערגער פון אלעס‪ ,‬ווייל‬ ‫איז געלאפן שנעל צום צימער פון מנוחת אשר‪ ,‬און ער האט אים געגעבן א סכום געלט פונקט‬ ‫ער האט געגעסן קאלטע קארטאפעל וכדומה‪ ,‬און נאכדעם איז דער סאביסלויער רב‬ ‫וויפיל זיין טאטע האט געבעטן‪ ,‬און ער האט אים געזאגט‪ :‬דא האסטו‪ ,‬און שיק עס תיכף‬ ‫געהאלפן געווארן‪) .‬שיח זקנים ח"ג דף שנ"ח(‬ ‫אוועק פאר דיין טאטן‪ ,‬און דארפסט נישט אנברענגען קיין צייט פון לערנען וועגן די ספק‬ ‫*‬ ‫וואס דו האסט‪) .‬תולדות אנשי מופת(‬ ‫רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט זיך געפירט צו פאסטן דרייערלעך‪ ,‬און אסאך מאל‬ ‫*‬ ‫האט ער אויך געפאסט משבת לשבת‪ .‬און ווען ער האט מפסיק געווען פון זיין תענית‪ ,‬האט‬ ‫אמאל זענען געקומען צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער אסאך מענטשן צופריה פארן‬ ‫ער זיך געפירט צו עסן קראמפירן און שניף טאביק‪ ,‬און אויך איז געווען זיין מנהג צו גיין‬ ‫דאווענען‪ ,‬און האבן אים געוואלט געבן קוויטלעך‪ .‬האט ער געזאגט אז פארן דאווענען קען‬ ‫אנגעטון א גאנצע וואך מיט שטיוול‪ .‬נאך זיין הסתלקות‪ ,‬ווען זיין נאנטער ידיד הגאון בעל‬ ‫ער נישט ליינען קיין קוויטלעך‪ ,‬און ער האט געזאגט אז דאס איז מרומז אין תהלים אין די‬ ‫בית שערים זצ"ל האט אים מספיד געווען‪ ,‬האט ער געזאגט‪ :‬הירצקא‪ ,‬וואס וועט דיר פעלן‬ ‫ווערטער אותותינו לא ראינו‪ ,‬אויב מיר האבן נאך נישט היינט געזען די אותיות התורה‪,‬‬ ‫דארט בעולם הבא‪ ,‬קראמפירן און שניף טאביק וועסטו דארט אויך האבן‪ .‬איי‪ ,‬שטיוול‬ ‫דעמאלטס‪ ,‬אין עוד נביא ואין אתנו יודע עד מה‪ ,‬קען ער נישט ליינען קיין קוויטל‪) .‬זכרון נפתלי‬ ‫וועסטו נישט האבן )מען באהאלט נישט קיין מענטש מיט קיין שטיוול(‪ ,‬וועסטו דאס נישט האבן‪) .‬מרן‬ ‫דף כ"ד(‬ ‫הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫רבי הירצקא'לע ראצפערטער פלעגט פארן קיין ראפשיץ צו הרה"ק רבי אשר'ל מראפשיץ‬ ‫תתמט( בנוסף לזה אשר חילק ]הרה"ק רבי‬ ‫זצ"ל‪ ,‬און ווען ער פלעגט דארט זיין האט ער געדאווענט שחרית מיט די מנין פון רבי אשר'ל‬ ‫נפתלי הירצקא מראצפערט זצ"ל גבאי קודש‬ ‫וואס פלעגט דאווענען שפעטער ווי די געווענליכע ציבור‪ ,‬און ביזן דאווענען פלעגט רבי‬ ‫הירצקא זיך צוגרייטן צום דאווענען מיט זיין אויסערגעווענליכע עבודת הקודש בגוף ובנפש‪.‬‬ ‫דכוללינו ‪ -‬יודה"ל ט' תשרי[ את כל מעותיו לצדקה‪,‬‬ ‫אמאל האט פאסירט אז רבי אשר'ל איז אריינגעקומען צום דאווענען פריער ווי געווענליך‪,‬‬ ‫פעל וריבה מעשים וקיבץ כסף עבור כל הצדקות‬ ‫און רבי הירצקא'לע איז נאכנישט געווען גרייט צום דאווענען‪ ,‬און ער האט נישט געוואוסט‬ ‫שבעולם במסירת נפש‪ ,‬ובעיקר פעל הרבה מאוד‬ ‫זיך צו געבן א עצה‪ .‬און רבי אשר'ל האט האט דאס געשפירט מיט זיין רוח הקודש‪ ,‬איז ער‬ ‫על העמודים דלהלן א( צדקת רבי מאיר בעל‬ ‫צוגעגאנגען צו רבי הירצקא'לע און אים געזאגט‪ :‬איר זענט שוין גרייט‪ .‬און תיכף ווען ער‬ ‫האט דאס ארויסגעזאגט האט רבי הירצקא'לע געשפירט ביי זיך אז ער איז שוין טאקע‬ ‫הנס ב( הכנסת כלה ג( נכדי הרה"ק מצאנז זי"ע‪.‬‬ ‫גרייט צום דאווענען‪ ,‬און רבי אשר'ל האט דאס אויפגעטון מיט די גאר קורצע הייליגע‬ ‫הגאון רבי שלום ווידער זצ"ל אבד"ק נירעדהאז‬ ‫ווערטער וואס ער האט אים געזאגט‪) .‬עבודת עבודה טאהש ח"ב דף תנ"א‪ ,‬בשם כ"ק רבי יחזקאל שרגא מערץ‬ ‫היה רגיל לומר שרבינו לקח לו שני עוזרים שהיו‬ ‫זצ"ל נכד רבי הירצקא מראצפערט זצ"ל(‬ ‫מסייעים לו לפעול ישועות‪ ,‬האחד אמירת תהלים‪,‬‬ ‫*‬ ‫שלכל דבר קשה גמר את ספר תהלים השלם‪,‬‬ ‫רבי הירצקא'לע ראצפערטער פלעגט יעדעס יאר ז' אדר פארן קיין קאלוב‪ ,‬און ער האט‬ ‫דארט געזאגט גאנץ ספר תהלים עטליכע שעות מיט גרויסע בכיות‪ .‬איין יאר ווען ער איז‬ ‫והשני היה רבי מאיר בעל הנס‪ ,‬שהיה משים‬ ‫אנגעקומען איז ער נאר געווען דארט פאר צען מינוט‪ ,‬און ער איז תיכף אוועקגעפארן‪ ,‬ווען‬ ‫כוחות גדולות בזה‪ ,‬וכל מי שבא לפניו לבקש‬ ‫מען האט אים געפרעגט פארוואס ער האט זיך אזוי געאיילט‪ ,‬האט ער געענטפערט‪ ,‬יעדעס‬ ‫ישועה‪ ,‬ציוה עליו לתת מעות לקופת רבי‬ ‫יאר ווען איך קום אן צום ציון זאג איך גאנץ ספר תהלים עטליכע שעות מיט גרויסע בכיות‬ ‫ביז איך זעה אז דער הייליגער קאלובער וויינט אויך אויף צרות ישראל‪ ,‬אבער היינט ווען‬ ‫מאיר בעל הנס‪ ,‬והבטיח לו ישועה אם יתן‪.‬‬ ‫איך בין אנגעקומען האב איך געזעהן אז דער הייליגער קאלובער וויינט שוין אויף צרות‬ ‫)קול רנה ראצפערט דף ק"ה‪-‬קט(‬ ‫ישראל‪ ,‬וועגן דעם האט איך נאר געזאגט עטליכע קאפיטלך תהלים און אוועקגעפארן‪) .‬אביר‬ ‫"וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו" )טור סי' תקפ"א(‬ ‫הרועים דף קכ"ח(‬ ‫*‬ ‫ניצט אויס די געוואלדיגע געלעגנהייט‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫ביי די פושקע פון "כולל שומרי החומות"‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהלים‬ ‫בענין אמירת ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביום הקדוש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לומר תהלים במתון ולא בחפזון‪:‬‬ ‫תהלים ערב יום כיפור אין לה דורשין‪:‬‬ ‫סיפר לי איש אמונים שפ"א במוצאי יוה"כ נכנסו אליו ]אל הרה"ק מהרי"א מזידטשוב זי"ע[‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל נהג לומר בערב יוהכ"פ ופורים הרבה תהלים‪ ,‬באמרו שזהו‬ ‫חשובי מקורביו ונדחק גם הוא ביניהם ונכנס‪ ,‬פתח רבינו ואמר‪ :‬אתמול בלילה כשחפצנו לנוח מעט‬ ‫דבר שאין לו דורשין ביום הזה‪ ,‬שהכל טרודים בימים אלו במצות היום‪ ,‬ואין להם פנאי לומר‬ ‫בא אלינו אותו רשע‪ ,‬אמרנו לו‪ :‬רשע‪ ,‬מה אתה רוצה ממנו‪ .‬ובקשנו אותו בתחנונים שילך לו‬ ‫תהלים‪) .‬מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫מאתנו‪ ,‬וכשסירב ולא מש ממקומו‪ ,‬דחפנו אותו דחיפה חזקה כזו עד שכמעט שנשברו כל‬ ‫לפעול עם התהלים ערב יום הכיפורים‪:‬‬ ‫עצמותיו‪ ,‬בעל האור החיים היה לו ג"כ מעשה כעין זה ומספר ממנו בספרו )ראה אוה"ח פ' ויחי עה"פ‬ ‫בשעת המלחמה פ"א בערב יוהכ"פ‪ ,‬ואנשי הצבא לא רצו ליתן רשיון וחופש לבעלי מלחמה אנשי‬ ‫אסרי לגפן עירה( אנחנו לא נכתוב מזה כלום בספר שלנו‪ ,‬באותה שעה התחיל ר' קאפיל )זה היה‬ ‫קרייתנו ]סאטמאר[ על יוהכ"פ‪ ,‬ובאשר שהי' הרבה יראי ה' אשר רצו להשתפך נפשם בבהכ"נ‬ ‫מקורבו של רבינו ת"ח זקן( לומר תהלים בביהמ"ד‪ ,‬ולקולו הקיצונו ותחי רוחנו‪ ,‬הנני מבקש איפה‬ ‫הקדושה בעצם היום הזה‪ ,‬והראש הקהל ניסה כמ"פ לילך אצל הראש מהם‪ ,‬והוא עמד ברשעתו‬ ‫מכם שבכל ליל יוה"כ תאמרו תהלים אבל במתון ולא בחפזון‪) .‬פאר יצחק דף קכ"ג(‬ ‫ולא רצה להניחם‪ ,‬ובא הראש הקהל לפני כ"ק רבינו ]מהר"י גרינוואלד זי"ע אבד"ק סאטמאר[ זצ"ל‬ ‫לומר בכוונה‪:‬‬ ‫להתיעץ כדת מה לעשות‪ ,‬ואמר כ"ק רבינו אני אלך בעצמי‪ ,‬וכתב לו ]נוסח[ אשר יאמר לו בלשון‬ ‫פ"א בא רבינו ]הרה"ק מהר"ם מנדבורנא זי"ע[ לבית מדרשו ביוה"כ בבוקר וראה איך שהעולם‬ ‫אשכנז‪ ,‬וקודם הליכתו התפלל בקרן זווית ואמר תהלים בדביקות נפלאה מאוד‪ ,‬והראש הקהל‬ ‫אומרים תהלים וחוטפים וממהרים כדי לגמור מהרה כל תהלים‪ ,‬ופתח רבינו ואמר להם‪ :‬איר זאגט‬ ‫ניסה עוד הפעם לילך אצלו‪ ,‬ובא בחזרה בשמחה איך שנהפך לאיש אחר והשיב הרשיון עבור כל‬ ‫און זאגט שנעל תהלים‪ ,‬דערווייל פארגעסט איר וואס א טאג ס'איז היינט‪ .‬מובן ממילא שעוררם‬ ‫היהודים בניקל‪ ,‬וזה הי' מסתמא אחר תפלת כ"ק רבינו זצ"ל‪) .‬הקדמת שו"ת זכרון יהודה אות י"א(‬ ‫בזה לומר בכוונה‪) .‬מאמר מרדכי נדבורנא דף קכ"ב(‬ ‫אמירת תהלים לפני כל נדרי‪:‬‬ ‫בקול רעש וצעקה‪:‬‬ ‫ר' יצחק רדיבסקי שמע מחסיד אחד שהיה אצל הבית אהרן בליל כל נדרי‪ ,‬ואחרי התפלה נהג‬ ‫כסאו של רבינו ]הרה"ק הבית אהרן מקארלין זי"ע[ עמד בתוך חדר בחצר הקודש בסטאלין‪,‬‬ ‫וחסידי רבינו היו נכנסים לפני כל נדרי‪ ,‬ועמדו סביב הכסא‪ ,‬והיו אומרים תהלים בדמעות שליש‪ ,‬לומר בעצמו ספר תהלים לפני העמוד‪ ,‬ואז נפל שינה על כל החסידים‪ ,‬ופתאום שמעו קול רעש‬ ‫און עס האט זיך גיגאסין טייכין טרערין‪ ,‬זה היה כבר בעת כהונת נכדו רבינו בסטאלין הרה"ק האור וצעקה גדולה שיצא מפי הבית אהרן זי"ע באמרו ה' אדוננו מה אדיר שמך וכו'‪ ,‬עד שרעשו אמות‬ ‫ישראל זצ"ל‪) .‬פרי ישע אהרן דף ר"ח(‬ ‫הסיפים‪ ,‬וכולם התעוררו משנתם‪.‬‬ ‫אמירת כל ספר תהלים ליל יום הכיפורים פסוק בפסוק‪:‬‬ ‫אחרי התהלים סיפר הבית אהרן‪ ,‬כי רבי אהרן הגדול זי"ע היה דרכו לכבד את הרה"צ ר"ש‬ ‫בניקלשבורג היה עשיר אחד מחשובי הקהל‪ ,‬ומתנגד גדול לרבני החסידים‪ ,‬העשיר הזה אשר מקארלין זי"ע לומר תהלים בליל כל נדרי‪ ,‬פ"א שאל הרה"צ ר"א הגדול מאת אחד מאנ"ש שקבל‬ ‫דרכו של זקיני הרבי ר' שמעלקא ]מניקלשבורג זצ"ל[ היה זר לרוחו‪ ,‬השתוקק לבזותו‪ ,‬ופעם אחת ברכת פרידה מאתו‪ ,‬והאיש הזה היה איש פשוט מהישוב'ניקעס‪ ,‬שאל אותו איך מצא חן בעיניך‬ ‫בערב יום הכיפורים בא לבית זקיני הרבי ר' שמעלקא‪ ,‬ובידו בקבוק יין ישן אשר הביא אתו עמו מיין שלאמקעס תהלים‪ ,‬ויען האיש הנ"ל ער זאגט גוט ער האט א גראב קול‪ .‬ואמר הרה"צ ר' אהרן‬ ‫מביתו‪ ,‬בכוונה מכוונת כדי שישתה הרב‪ ,‬ויבוא מבושם לבית הכנסת לכל נדרי‪ .‬לאשרו שתה הרב הגדול זי"ע‪ ,‬דע כי בעת שאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ‪ ,‬לא היה בכל ערי רייסין ליטא‬ ‫מיינו החריף וחזק‪ ,‬אשר העשיר מילא עבור הרב כוס אחר כוס‪ ,‬והעשיר המתנגד שמח מזה מאד‪ ,‬ופולין שום ניצוץ שהיה צריך לתיקון שלא יתקן אותו‪) .‬קובץ אליהו דף נ"ו(‬ ‫מעלה עם אמירת תהלים כל הניצוצות‪:‬‬ ‫כי דימה בנפשו‪ ,‬כי כבר הגיע להמטרה אשר השתוקק זה כמה‪ ,‬למען להראות בעליל לפני כל קהל‬ ‫הרה"ק ר' אהרן הגדול זצ"ל אמר להמגיד הק' ממעזריטש זצ"ל על הרה"ק ר' שלמה מקארלין‬ ‫עדתו‪ ,‬את אי הצדק של שיטת החסידים‪ ,‬כי אם בארזים נפלה שלהבת וכו' )מו"ק כ"ה ע"ב(‪.‬‬ ‫לעת נטו צללי ערב‪ ,‬בא הר"ר שמעלקא לבית הכנסת כדרכו בקודש‪ ,‬ככהן המוכן לשרת לפני זצ"ל‪ ,‬כשאומרים תהלים בליל יום כיפור ומגיעים לה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ‪ ,‬האט ער‬ ‫ולפנים‪ ,‬וחכמינו ז"ל אמרו )ב"ב י' ע"א( יין קשה פחד מפיגו‪ ,‬וכן נתקיים באותו צדיק אשר אימת יום שוין מעלה געווען אלע ניצוצות פון פוילן רייסין און ליטא‪] ,‬כבר העלה כל הניצוצות ממדינות‬ ‫הדין הפיג את היין‪ .‬דרכו בקודש היתה מדי שנה בשנה‪ ,‬להיות ער כל המעת לעת דיום הכיפורים‪ ,‬פולין רייסין וליטא[‪ ,‬ופעם אחת אמר‪ ,‬שכשמגיע לתיבות ה' אדונינו כו'‪ ,‬הוא מעלה משלשול קטן‬ ‫להגיד תהלים לפני התיבה‪ ,‬הוא היה השליח ציבור‪ ,‬וכל הקהל הקודש ענו אחריו פסוק אחר פסוק שבים עד מיכאל שר הגדול‪) .‬שיח זקנים ח"ה דף ג'(‬ ‫דוד המלך בא לביהמ"ד של היש"מ באמצע אמר תהלים‪:‬‬ ‫בקול רם‪ .‬וכשהגיע זקיני לפסוק בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי‪ ,‬החזיר המקרא הזה‬ ‫הייטב לב זי"ע סיפר להה"ג ר' )מרדכי לייב( ]חיים צבי[ ווינקלער ז"ל אב"ד ראצפערד‪ ,‬והוא‬ ‫הרבה פעמים‪ ,‬ותרגם את המקרא בלשון "דייטש" הרבה פעמים‪ ,‬היינו‪ :‬בזאת אדע כי אתה חפץ בי‪,‬‬ ‫כי לא תעשה ח"ו רעה לאויבי בשבילי ובעבורי‪ ,‬אף אם ישנם אויבים כאלה החפצים בקלוני ובזיוני‪ ,‬ספרו לדודי הגר"א פראגר רב"ד טאפלטשאן‪ ,‬שפ"א באמצע אמירת תהלים בליל כל נדרי נתעלף‬ ‫עכ"ז מחול להם ולא יענשו בגיני‪ ,‬ועל זה התפלל דוד המלך ע"ה ותירגם‪ :‬מיט דעם וועל איך וויסן גאון זקינו הישמח משה‪ ,‬ועבר זמן רב עד שבקושי הקיצוהו‪ ,‬ואמר שבאמצע תהלים בא דוד המלך‬ ‫אז דו האסט געוואלט אין מיר‪ ,‬אז דו וועסט נישט שלעכטס טון מיינע שונאים איבער מיר וכדומה‪ ,‬לביהמ"ד שלו ומפחד אימת מלכות נתעלף‪ ,‬זיע"א‪) .‬אלף כתב אות נ"ט(‬ ‫רק הניגון של התהלים עורר רחמי שמים גדולים‪:‬‬ ‫וכן הרבה פעמים צעק בקול כביר וחזק‪ ,‬אשר חדר לתוך לבות המתפללים‪ ,‬וגעו כולם בבכיה‪.‬‬ ‫פ"א אמר ]הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע[ כי בימי הה"ק מבארדיטשוב הי' הגזירה‬ ‫האיש המתנגד הנ"ל אשר עמד בבית הכנסת בכותל מזרח‪ ,‬הבין היטב לרעו של רבינו הקדוש‬ ‫אל מה ירמזון מיליו‪ ,‬ונתפעל מאוד מגודל צדקתו וענתנותו‪ ,‬אשר לא לבד כי לא יחפוץ לקחת נקם ר"ל שלא ינוחו ללמוד הילדים את תורתינו הקדושה והשונאים עיצו עצה ותפסו כל הילדים‬ ‫ממשנאיו החפצים להתכבד מקלונו‪ ,‬עוד יעתיר ויתחנן לה' בעדם לאשרם ולהצלחתם‪ ,‬וניגש אל והובילו אותם לארצותם ארץ מרחקים למען ישכחו כל דת היהודים‪ ,‬וכאשר בא יום הדין הנורא‬ ‫הרבי ר' שמעלקא‪ ,‬ונפל לפני רגליו בבקשת מחילה וסליחה‪ ,‬והתוודה ברבים על מחשבתו הרעה‪ .‬ר"ה‪ ,‬יוה"כ‪ ,‬עוד הי' בזכרוניהם התפלה ותק"ש‪ ,‬אבל הלא לא הי' לפניהם אפילו סידור להתפלל‬ ‫ועל זה אמר אליו הרבי ר' שמעלקא‪ :‬אתה תדמה כי אנכי קבלתי עלי הרבנות מניקלשבורג בשביל וזכרו את עצמם מן ענין אמירת תהלים אבל הלא גם זאת לא היו יודעים בעל פה‪ ,‬ויעצו זה לזה כי‬ ‫כתר וכבוד‪ ,‬לא אהובי בני‪ ,‬לוּ היית מבייש את שמעלקא‪ ,‬כמה טובות היית עושה לו עם זה‪ ,‬מכמה זוכרים הם עוד לכה"פ הניגון מן אמירת תהלים והסכימו יחד וצעקו בקול קורא את הניגון של‬ ‫עבירות וחטאים היית רוחץ אותו עם הבושה והבזיון‪ .‬וחזר וכפל הדברים כמה פעמים‪ ,‬כי חבל לו אמירת תהלים‪ .‬ובזה פעלו ועוררו בזה מדת הרחמים ונתבטלה הגזירה ושבו בנים לגבולם‪ ,‬ואמר‬ ‫שלא היה לו הבזיון מהשיכרות‪ ,‬כי אז לטובה גדולה היה לו‪ ,‬ובשומעו דברי קדשו בכה יותר רבינו ה"ק זל"ה הגם כי אנחנו אומרים תפלות ובקשות ותהלים‪ ,‬אבל אין אנו יודעים מה שאנחנו‬ ‫אומרים‪ ,‬ע"כ נבקש מהשם כי ישמע לקול הניגון שאנו מנגנים ובזכות זה יתעוררו החסדים ונזכה‬ ‫בבקשת מחילה‪ ,‬ונהפוך לאוהבו כל הימים‪) .‬שמן הטוב‪ ,‬סיפורים אות מ"ט(‬ ‫לגאולה‪) .‬זכרנו לחיים צאנז דף ל"ד(‬ ‫לפני אמירת תהלים יקבל שלא לומר שקר‪:‬‬ ‫לא כל אחד יאמר תהלים בליל יום הכיפורים‪:‬‬ ‫פ"א בליל יוהכ"פ אחר תפלת ערבית נשאר רבינו רבי ישעי' ]מפשעדבורז[ זצ"ל עם חסידים‬ ‫בשם הרב ]ר"פ מקאריץ[ ז"ל‪ ,‬פעם אחת בערב יום כיפור‪ ,‬היו העולם צועקים ורועשים מאד‬ ‫ויראי ה' בבית המדרש לעסוק בתורה ותפילה כל הלילה‪ ,‬אחר חצות הלילה ראה רבינו והנה‬ ‫בתהלים קודם כל נדרי‪ .‬והפך הרב פניו כלפי העם‪ ,‬ואמר‪ :‬מה יהיה שאתם צועקים והדיבורים אינם‬ ‫בעה"ב אחד עשיר עומד בין החסידים ואומר תהלים‪ ,‬פנה אליו רבינו ואמר‪ :‬הלא תדע כי מחוקי‬ ‫עולים למעלה‪ ,‬כי אתם כל השנה מדברים שקר ואיך יוכלו לעלות דיבורים מפה כזה וכו'‪ ,‬ולמה אני‬ ‫הצבא אם חיל בורח מגדודו אל גדוד אחר‪ ,‬אע"פ שאינו בורח מהצבא‪ ,‬הוא מתחייב בנפשו‪ ,‬כך גם‬ ‫אומר לכם דבר זה דוקא‪ ,‬כי אני עסקתי בדבר זה הרבה‪ .‬וביאר הוא ז"ל‪ ,‬כי דבר אחר אינו קשה‬ ‫למלך מלכי המלכים הקב"ה יש לו גדודים רבים‪ ,‬יש העובדים בתורה ובתפילה‪ ,‬ויש העובדים‬ ‫לצאת ממנו כל כך ואפשר יצאתם‪ ,‬על כן קבלו על עצמכם שלא לדבר שקר ויהיה עליה לשכינה‬ ‫בצדקה וחסד‪ ,‬אתה הנך מן העשירים‪ ,‬ומקומך בין חילי הצדקה וחסד‪ ,‬ולמה זה ברחת אל חיל‬ ‫ויעלו התפלות שלכם‪) .‬אמרי פנחס ח"א דף קפ"ז(‬ ‫העובדים בתורה ותפילה‪ ,‬וזה לא יתכן‪ ,‬אתה תלך לביתך ותשכב וערבה שינתך עד עלות השחר‪,‬‬ ‫גמר ג' פעמים ספר תהלים בלילה‪:‬‬ ‫עבודתך היא לאחר יוהכ"פ‪ ,‬תשגיח על העניים שיהיה להם צורכי חג הסוכות‪ ,‬ולאחר החג שיהיה‬ ‫שמעתי ממורי הגה"צ מפאיע הי"ד שזקיני הרה"ק רבי הערצקא ]מראצפערט[ זי"ע ]יודה"ל ט'‬ ‫להם עצים על ימות החורף וכיו"ב‪ ,‬ואנחנו פה נהיה ערים כל הלילה על התורה ועבודה שזאת‬ ‫תשרי[ היה גומר בליל יום הקדוש ג' פעמים ספר תהלים בלי הפסק בהתלהבות עצומה וברשפי‬ ‫תפקיד עבודתינו‪) .‬דברות חיים דף ל"ה(‬ ‫אש‪ ,‬ורק במוצאי יום הקדוש היה נח קצת מעבודתו הקדושה‪) .‬נפלאים מעשיך דף רצ"ג(‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים שי"ל לאחרונה ע"י מכון "אור התורה"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור‪718-384-1324 :‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנה[‬ ‫‪‬‬ ‫ד'‪ .‬תרעו‪ .‬אוצרות הברית ופדיון הבן‬ ‫אלף תתא‪ .‬הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל עורר פ"א בליל יום הקדוש בדרשת התעוררות‬ ‫אוצר הלכות מדברי השלחן ערוך ונו"כ‪ ,‬ומספרי הלכה‪ ,‬ושאלות ותשובות מגדולי הפוסקים מקמאי‬ ‫ובתראי‪ ,‬עד גדולי זמנינו‪ ,‬בהלכות הנוגעים למצות מילה‪ ,‬הכולל כל מנהגיה ודיניה מעת הולדת הולד‬ ‫לפני כל נדרי אודות חשש כשרות על איזה מאכל שהי' נעשה באיזה בית חרושת‪ ,‬ושם הי' איש אחד‬ ‫עד אחר שמונת ימי מילה‪ ,‬וגם לרבות מצות פדיון הבן‪ ,‬מסודר על הענינים בסדר נכון מסודרת‪,‬‬ ‫באופן קיצור‪ ,‬ובלשון צח וקל‪ ,‬השוה לכל נפש‪ ,‬להבין עמקי ההלכות על בוריין‪ ,‬ועליו‬ ‫שהי' לו איזה קירבות מחותן עם הגה"ק שסחר בדבר הזה‪ ,‬והי' איכפת לי' שהגה"ק מדבר מזה‬ ‫הערות פת"ח האוצ"ר המראה מקום לכל דבר ודבר‪ ,‬עם סדר תפלות ובקשות לברית מילה ופדיון‬ ‫ברבים ובליל יום הקדוש‪ ,‬ע"כ ניגש אליו לאחר הדרשה ואמר לו‪ :‬מחותן‪ ,‬היתכן לדבר בזה יום‬ ‫הבן‪ .‬נערך ע"י הרה"ג רבי אברהם צבי פריעדמאן שליט"א דומ"ץ דק"ק אור פני יהושע גאלאנטא‪,‬‬ ‫ונסדר לדפוס על ידי מכון 'אור התורה'‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬שס"ח עמודים(‬ ‫הקדוש בלילה‪ ,‬אמר לו הגה"ק בקפידא ותרעומות‪ :‬לאז מיך יעצט אפ‪ .‬היינו שבאם נחוץ לעורר על‬ ‫ד'‪ .‬תרעז‪ .‬דער הייליגער רבי יענקעלע פון פשעווארסק ‪ /‬אידיש‬ ‫איזה דבר‪ ,‬אין נפק"מ מי שהוא האיש העוסק בזה‪ ,‬ובאיזה זמן שהוא‪.‬‬ ‫דאס הייליגע לעבן און שאפן פון הרה"ק רבי יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬פון די קינדער יארן ביז‬ ‫די לעצטע טעג‪ ,‬זיין לעבן זייענדיג א רבי פאר פילע אידישע קינדער‪ ,‬א פועל ישועות און בעל מופת‪,‬‬ ‫אלף תתב‪ .‬שמעתי שכאשר הי' כ"ק הגה"צ רבי יואל צבי ראטה זצ"ל אבד"ק סאלקא בעת‬ ‫זיינע וואונדערליכע צדקה און חסד‪ ,‬די מסירות נפש פאר צדקת ר' מאיר בעל הנס‪ ,‬דאס דינען‬ ‫מלחמת העולם השני' במחנה ]לאגער[ אצל הרשעים ביום הקדוש‪ ,‬וכל היהודים היו בלית ברירה‬ ‫השי"ת מיט מסירת נפש‪ ,‬זיין ידיעות התורה‪ ,‬דאס פארציילן סיפורי צדיקים‪ ,‬דאס לעבן מיט אהבת‬ ‫ישראל‪ ,‬מדת הענוה‪ ,‬מדת האמת‪ ,‬רוח הקודש‪ ,‬הנהגות הקודש‪ .‬אלעס הערליך באשריבן אז יעדער‬ ‫בחוץ אצל מקום העבודה‪ ,‬והתפלל שם תפלת היום בעל פה‪ ,‬ורגיל הי' מקודם להתפלל בסידור של‬ ‫פון אונז זאל קענען ארויסנעמען פון דעם א חשק נאכצוגיין אין זיינע וועגן ‪ -‬און‬ ‫זיך אפצולערנען פארשידענע הדרכות‪ .‬ארויסגעגעבן אין א הערליכע אויפלאגע מיט היסטארישע‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬ולכוון כל הכוונות והשמות הראוים לכוון במקומם‪ ,‬בהיותו בעל מקובל גדול‪ ,‬אולם שם‬ ‫בילדער‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ 443) .‬עמודים(‬ ‫בשנות הזעם כאשר לא הי' לו סידור עם כוונות‪ ,‬כאשר הגיע לפיוט ישתבח‪ ,‬לא הי' יכול לזכור את‬ ‫ד'‪ .‬תרעח‪ .‬שם משמואל ‪ /‬הבהיר ‪ -‬על התורה‪ ,‬ז' כרכים‬ ‫הכוונות לכוון שם‪ ,‬התחיל לבכות בכי רב מרוב צער ע"ז‪ ,‬ואז ניגש אליו אחד מן ראשי המחנה אשר‬ ‫הספר המפורסם והמקובל‪ ,‬על סדר פרשיות התורה‪ ,‬תוכו רצוף יסודות איתנים ודרושים נפלאים‬ ‫בעמקי דרכי החסידות‪ ,‬דברי תוכחה ואמרי חיזוק עשירים בדעת ובחכמה‪ ,‬מאת הגאון הקדוש‪,‬‬ ‫לא הי' רגיל להסתובב שם‪ ,‬ושאל אותו למה הוא בוכה‪ ,‬והיות שלא הי' יכול לענות לו שבוכה על‬ ‫המפורסם בגאונותו הכבירה בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר‪ ,‬רבי שמואל בארנשטיין מסאכאטשאב‬ ‫ששכח הכוונות כמובן‪ ,‬ע"כ הראה לו על אחד מהרשעים שהכה אותו וע"כ הוא בוכה‪ ,‬וצעק השר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כעת נערך ונסדר במהדורא חדשה ומתוקנת‪ ,‬בעריכה מפוארת‪ ,‬עם רבבות ציונים‪ ,‬ומראי‬ ‫מקומות‪ ,‬ותיקונים מועילים‪ ,‬וחלוקת הקטעים‪ ,‬וחלוקתה לאותיות‪ ,‬פתיחת ראשי תיבות‪ ,‬עם הדגשת‬ ‫לעומתו ]בלשון דייטש[‪ :‬די צען איינבייסן‪ .‬והיות שדברים אלו לא הי' לו פירוש למה אמר זה השר‬ ‫הפסוקים ומאמרי חז"ל בתוך הדרושים‪ ,‬עם פירוש הבהיר עם הערות בשולי הדף‪ ,‬להאיר את הספר‬ ‫עם ביאורים הקולעים אל השערה להקל על הלומד במקום שצריך‪ .‬בשבעה כרכים מפוארים‪ ,‬שנת‬ ‫הזה‪ ,‬אולם הגה"צ מסאלקא הבין מזה שנשלח מן השמים בצר לו‪ ,‬ולהזכיר לו שאצל ישתבח צריכין‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‪) .‬ח"א‪ :‬תע"א עמודים‪ ,‬ח"ב‪ :‬תקמ"ג עמודים‪ ,‬ח"ג‪ :‬תל"ט עמודים‪ ,‬ח"ד‪ :‬תנ"ה עמודים‪ ,‬ח"ה‪ :‬תקכ"ג‬ ‫לכווין שישתבח בגימ' י' פעמים ע"ב )כמובא בסידור האר"י ז"ל(‪ ,‬והיינו שאמר לו שיכוין לצע"ן ע"ב ]י'‬ ‫עמודים‪ ,‬ח"ו‪ :‬תקכ"ו עמודים‪ ,‬ח"ז‪ :‬תי"ט עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרעט‪ .‬תוספות חיים ‪ /‬פיסטין‪ ,‬עה"ת ומועדים‬ ‫פעמים ע"ב[‪ ,‬וראו בחוש שאפילו בשפלות המצב אשר בני ישראל נמצאים‪ ,‬קרוב ה' לכל קוראיו‬ ‫כולל בתוכו אוצר נפלא‪ ,‬פשטים נחמדים ונעימים‪ ,‬יקרים מפז ומפנינים‪ ,‬ביסודי החסידות‪ ,‬מאת הגאון‬ ‫באמת‪ ,‬ועונה לצדיקים הדבקים בו במשאלות לבם‪.‬‬ ‫הקדוש המפורסם מקובל אלקי‪ ,‬רבי חיים יוסף ברוקשטיין זצ"ל אבד"ק פיסטין‪ ,‬ומנו"כ בעיר‬ ‫קליינווארדיין‪ ,‬תלמיד מובהק של הרה"ק משפאלע‪ ,‬והרה"ק מבארדיטשוב‪ ,‬הרה"ק בעל התניא‪ ,‬והרה"ק‬ ‫אלף תתג ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬כ"ק אדמו"ר רבי יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל הי' רגיל לומר‬ ‫בעל אהבת שלום מקאסוב זצ"ל‪ ,‬יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬בתוספות מראי מקומות‪,‬‬ ‫בהתפעלות על תפלת מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בראש השנה‪ ,‬שאחר כמה שעות בעמדו בתפלה‬ ‫ופתיחת ראשי תיבות‪ ,‬הערות‪ ,‬עם תולדות וקורות חייו של הגה"ק המחבר זצ"ל‪ ,‬עם מפתחות‬ ‫מפורטים‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תרצ"ד עמודים(‬ ‫בתפלת מוסף‪ ,‬והי' כבר מאוחר מאוד‪ ,‬וכל הקהל היו כבר עייפים ורעבים והיו צריכין למהר לילך‬ ‫ד'‪ .‬תרפ‪ .‬תורות ועובדות מבית רבותינו ‪ /‬עצי התמרים‪ ,‬עה"ת ומועדים‪ ,‬ג' כרכים‬ ‫הביתה לאכול סעודת היום‪ ,‬ולא הי' להם עוד כח לבכות‪ ,‬ראו שאף שמרן זצ"ל כבר עמד אצל ברכת‬ ‫אמרות טהורות‪ ,‬סיפורים והנהגות‪ ,‬ושיחות קודש‪ ,‬מצדיקים הקדושים מגזע התמרים לבית סיגעט זצ"ל‪,‬‬ ‫ומרן הגה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬שרובם עדיין לא נדפסו בספריהם הק'‪ ,‬מורשת רבותינו הגה"ק בעל ישמח‬ ‫שים שלום בסוף תפלת י"ח‪ ,‬ובאמרו כל הבקשות בברכה זו בתפלה ובקשה ובגעגועים ודביקות‪ ,‬הי'‬ ‫משה‪ ,‬הגה"ק רבי אלעזר ניסן‪ ,‬הגה"ק בעל ייטב לב‪ ,‬הגה"ק בעל קדושת יו"ט‪ ,‬הגה"ק בעל עצי חיים‪,‬‬ ‫נראה בחוש שאין הוא דואג כלל עבור מידי דאכילה‪ ,‬ואינו תש כחו מעבודת היום‪ ,‬רק אחת בקשתו‬ ‫הגה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬שנלקטו בטוב טעם ודעת‪ ,‬מספרי תולדות‪ ,‬שו"ת‪ ,‬ירחונים‪ ,‬קובצים‪ ,‬גליונות‪,‬‬ ‫והרבה ספרים יקרי ערך ויקירי מציאות‪ ,‬חדשים גם ישנים‪ ,‬שאין יד האדם משגת אותם‪ ,‬ונסדר בסדר‬ ‫בתפלותיו ובתחינותיו שיתגלה כבוד מלכותו ית"ש בעולם‪ ,‬וכאילו עוד לא ביקש דבר עד עכשיו‪ ,‬רק‬ ‫נאה בטוטו"ד לפי סדר הפרשיות ומועדים‪ ,‬באופן השוה לכל נפש‪ .‬ויצא לאור בשלשה כרכים מפוארים‪,‬‬ ‫עם מפתחות מפורטים‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬ח"א‪ :‬תרכ"ד עמודים‪ ,‬ח"ב‪ :‬תשל"ה עמודים‪ ,‬ח"ג‪ :‬תרל"ו עמודים(‬ ‫כעת הוא מתחיל להתפלל‪ ,‬ועוד לא פעל דבר‪ .‬ומי שזכה להשתתף בתפלות קדושות אלו‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להבין את האמור‪.‬‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫ד'‪ .‬תרפא‪ .‬אוצר מחמדים‪ ,‬ח"ח‬ ‫רבנים‪ ,‬מגידי שיעור‪ ,‬מלמדים‪ ,‬עלטערן‪ ,‬בחורים‪ ,‬קינדער‪...‬‬ ‫חקרי דינים‪ ,‬דברי אגדה‪ ,‬פנינים יקרים‪ ,‬מתוקים מדבש ונופת צופים‪ ,‬הליכות והלכות ומנהג‪ ,‬עניני בית‬ ‫הכנסת‪ .‬ברכות וסעודה‪ .‬הלכה ומנהג בענינים שונים‪ .‬מועדים‪ .‬מצות התורה‪ .‬מקואות‪ ,‬נישואין‪ ,‬סת"ם‪,‬‬ ‫האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע‬ ‫ציצית‪ ,‬תפלין וקר"ש‪ ,‬קריה"ת‪ ,‬שביעית‪ ,‬שבת‪ .‬תפילה‪ .‬תענית ותשעה באב‪ .‬תקופות וזמנים‪ .‬מסודר ברוב‬ ‫פאר והדר בטוב טעם ודעת עם ידיעות חשובות ונחוצות‪ ,‬עם הערות וציונים‪ ,‬עם תוכן הענינים מפורט‪.‬‬ ‫דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים‬ ‫נערך ע"י הרב הגאון רבי נתן גוטליב שליט"א‪ ,‬י"ל כעת חלק ח'‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תק"ע עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תרפב‪ .‬אור לשמים ‪ /‬המפואר‬ ‫פונעם ספר‬ ‫הספר הק' המפורסם אור לשמים מהרב הקדוש והנורא רבי מאיר מאפטא זצ"ל חידושי תורה ואמרות‬ ‫קודש על התורה ושאר ענינים‪ .‬נדפס במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬באותיות רש"י מאירת עינים‪ ,‬בהגהה‬ ‫מדויקת ומתוקנת‪ ,‬נוספו רבבות מ"מ וציונים‪ ,‬נפתחו ר"ת וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪,‬‬ ‫ונוספו סימני פיסוק וניקוד‪ ,‬עם כותרות משנה‪ ,‬הדגשות הפסוקים בתוך הדברי תורה‪ ,‬עם מפתחות‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מפורטים‪ .‬עם פרקי תולדות וקורות חייו של הרה"ק המחבר זצ"ל‪ ,‬בפורמאט פנינים‪) .‬תע"ו עמודים(‬ ‫על חמשה חומשי תורה‬ ‫ד'‪ .‬תרפג‪ .‬טור שו"ע הלכות כבוד ת"ח ות"ת ‪ /‬המבואר מתיבתא‪ ,‬רמ"ג‪-‬רמ"ו‬ ‫טור שו"ע יורה דעה‪ ,‬הלכות כבוד תלמיד חכם ותלמוד תורה‪ ,‬והנו"כ על הדף‪ ,‬נדפס מחדש באותיות‬ ‫~ עטליכע יאר איז דאס נישט געווען צו באקומען ~‬ ‫מאירות עינים‪ ,‬ובו כמה מדורים להקל על הלומד‪ :‬ביאור השו"ע‪ ,‬ביאור משולב בדברי רבותינו‬ ‫יעצט בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט‪ ,‬אין א הערליכע קלענערע פורמאט‪,‬‬ ‫המחבר ורמ"א‪ ,‬עמוד מול עמוד‪ ,‬עפ"י סוגיות הגמ' וראשונים‪ ,‬ומפרשי השו"ע‪ ,‬עם מקורות והערות‪,‬‬ ‫בהוספת מבואות והקדמות לההלכות‪ .‬ביאורי סמ"ע וביאורי הש"ך‪ ,‬כל דברי רבותינו הטו"ז והש"ך‬ ‫לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר‪ ,‬און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע‬ ‫מתבארים לעמקם‪ ,‬עם מקורות והערות‪ .‬עם מדור בירור הלכה הכולל בירור יסודות ההלכה מכלול‬ ‫מתנה‪ ,‬און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין‪.‬‬ ‫השיטות והדעות מו"מ קושיות ותירוצים‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים‬ ‫בהלכות מתנה החמורות‪ .‬עם תמצית ההלכה וסיכום השיטות‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר סימני רמ"ג ‪-‬‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫רמ"ו בכרך אחד‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תרפד‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' ברכות א'‬ ‫על הטוב יזכר‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫הרבני הנגיד הנכבד‪ ,‬הרה"ח המפואר‪,‬‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות‬ ‫מו"ה חיים פריעדמאן הי"ו‬ ‫הש"ס‪ ,‬הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪,‬‬ ‫פיתוח ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד‬ ‫חדש מאיר עינים‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת ברכות ח"א‪ .‬שנת תשפ"ה לפ"ק‪) .‬תנ"ח עמודים(‬ ‫לע"נ אביו הרה"ח מופלא ביראה ובחסידות‪,‬‬ ‫שייף עייל ושייף נפיק ולא החזיק טיבותא לנפשי'‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תרפה‪ .‬במעון קדשו ‪ /‬ערלוי‬ ‫זכרונות וגילויים נפלאים וסיפורי קודש ממעון קדשו של הגה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל הי"ד אבד"ק‬ ‫מו"ה יצחק בן מו"ה חיים ע"ה‬ ‫ערלוי יצ"ו בעל התעוררות תשובה‪ ,‬שנמסר ע"י נכדו ובן ביתו הרה"ח רבי משה יוסף פאשקעס ז"ל‪,‬‬ ‫נפטר י"א תשרי תשס"ב לפ"ק ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫עם חלק מה יפה ירושתנו‪ ,‬הכולל אוצר זכרונותיו מעיר מאקאווא ומהישיבה בעיר פאפא‪ ,‬ופלאי‬ ‫השגחה עליונה בימי עברה וזעם‪ ,‬וגלגולי סיבותיו עד שהגיע על אדמת אמעריקא‪ ,‬משולב עם סיפורי‬ ‫הוד מבית אבותיו ורבותיו‪ ,‬וצדיקים ואנשי מעלה שזכה לחסות בצל קדשם‪ ,‬עם תמונות שונים‪ .‬נערך‬ ‫לע"נ הבחור החשוב המו"מ בתוי"ש כמר דוד צבי ע"ה הי"ד‬ ‫ונסדר וי"ל ע"י בנו הרה"ג רבי אהרן אליעזר יואל פאשקעס שליט"א‪ ,‬ובנו הרב שמעון עקיבא‬ ‫בן הגה"צ רבי יחזקאל שרגא בראך זצ"ל הי"ד‬ ‫פאשקעס שליט"א‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תקפ"ג עמודים( הפצה ראשית‪ :‬שירה ‪ /‬מישור‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫נרצח בדרך נסיעתו למקומות הק' באר"י ז' תשרי תשט"ז לפ"ק‬ ‫ג מ ר ח ת י מ ה ט ו ב ה ו ש נ ה מ ב ו ר כ ת ל ת ו מ כ י נ ו ה ח ש ו ב י ם ‪ ,‬ו ל ר ב ב ו ת ק ו ר א י ג ל י ו נ י נ ו ‪ ,‬ו ל כ ל ב נ י י ש רא ל‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪ ,‬אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'‬