מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ב' )אלף שנ"ה( פרשת האזינו
ח' תשרי תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
הדלקה"נ :ברוקלין = 6:44 :מאנסי -קרית יואל = 6:45 :לונדון = 6:53 :אנטווערפען7:32 :
מוציו"ט :ברוקלין = 8:09 :מאנסי -קרית יואל = 8:11 :לונדון = 8:18 :אנטווערפען9:00 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
שירת האזינו נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
מעשה ברמב"ן ז"ל שהיה לו תלמיד א' שכפר באלקים ,ושמו ר' אבנר ,ומחמת רוב חכמתו נעשה חשוב וגדול ,ויהי קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]ש"נ[ /מ"ב
היום שהיה יום הכפורים ,שלח להרב הרמב"ן שיבא אליו ,ובא לפניו ,ולקח בפני הרב הרמב"ן ז"ל ארנבת א' ונחרה רב חסדא )כה(:
ובשלה ואכלה ,ואחר כך שאל להרמב"ן :רבי ,על כמה כריתות עברתי היום ,והשיב לו ,על ארבע כריתות ,ואמר לו עניני יום הכיפורים:
התלמיד הנז"ל ,הלא על חמשה לאוין עברתי ,והתחיל לפלפל עמו ,עד שהרמב"ן הודה שעבר על חמשה לאוין של רב חסדא היה נותן טעם על מה אין הכהן גדול נכנס בקודש
כריתות ,ושאל הרמב"ן אותו ,הגידה נא לי ,מי הביאך אל מדה זו שכפרת בתורת משה ,והשיב לו כי פעם אחת הקדשים בבגדי זהב :דאמר רב חסדא :מפני מה אין כהן גדול נכנס
שמעתי שדרשת שיש בפרשת האזינו כלולים כל מצות ,וכלולים כל עניני העולם ,וכולם נרמזים בפרשת האזינו ,רק בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה
שצריך סיעתא דשמיא למי שיזכה להבין כל הענינים וסודות אשר שם ,ובעיני היה זה מהנמנע ,דע שבשביל כן נקבע סניגור )צה(.
בלבבי החטא שאין האמת הוא כמו שאמר הרב הרמב"ן ,ונהפכתי לאיש אחר. אמר רב חסדא :גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן
ויען הרמב"ן ,עדיין אני אומר כן שכדברי כן הוא ,שהכל נרמז ומבואר בפרשת האזינו ,ואם לא תאמין שאל ,ואגיד גדול ומקדש בו ביום )צו(.
לך ,ויתמה התלמיד ההוא ויאמר :א"כ כדבריך הראני אם תמצא את שמי שהוא אבנר בפרשת האזינו ,והתפלל הני חמשה ענויין כנגד מי :אמר רב חסדא ,כנגד ה' ענויין שבתורה,
הרמב"ן אל ה' בכל לבבו ונפשו בקרן זוית ,ובא פסוק הזה בפיו :אמר'תי אפא'יהם אשב'יתה מאנ'וש זכר'ם ,ואותיות ובעשור ,ואך בעשור ,שבת שבתון ,ושבת שבתון ,והיתה לכם )צז(.
שלישיות מן פסוק זה הן ר"ת ר' אבנר ,וכשמוע התלמיד את הדבר ,חרד מאוד ,ויפול על פניו ושאל להרמב"ן אם צה .מס' ראש השנה דף כ"ו ע"א .ובחידושי חת"ס שם איתא :יובן בעזה"י,
יחזור בתשובה יהיה לו תיקון ותרופה ,ותיכף הלך אותו התלמיד ,ולקח ספינה אחת בלא ספן וחבל ומלח ,והלך עם הכהן הזה באימה גדולה נכנס לקודש ביום הקדוש והנורא ,ולובש עצמו בכל
הספינה באשר הוליכו ,וצעק במר נפש ,ועדיין לא נודע ממנו מאומה ,ואחר כך הרבה הרב הרמב"ן ז"ל בתפלה מיני מלבושים הראוי לשמרו ,ומכ"ש שיפול עליו אימה יתירה בהכנסו עוד לפני
שיהיה לו מקצת כפרה ,ואחר זמן רב בא להרב בחלום ,והחזיק לו טובה שגרם תפלתו להוליכו להתלמיד הנ"ל ,שהיו ולפנים ,אך יותר מזה לבו נשבר וחטאתו נגדו תמיד ,איך אכנס לפני מלך
הכבוד בדבר המעורר חטא ,ואיך אתגאה ואתנאה בדבר שחטאנו בו כל עם בית
)קב הישר פרק כ"ג( דנין אותו דינים הרבה ,ואחר י"ב חודש יהיה לו מזור ותרופה להוליכו לגן עדן.
ישראל ,ע"כ מרוב בושתו ושברון לבו מסיר הבגדים הנאים הללו ונכנס למקום
)הוספות מנהגי המגיד הנספח לספה"ק מגיד דבריו ליעקב( הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע צוה ללמוד שירת האזינו בעל פה. סכנה ,ואמנם זהו בעצמו שמירתו מכל פגע ,דקיי"ל ]ברכות י"ב ע"ב[ כל העובר
נראה לי כסגולה ללמוד בכל יום שירת האזינו ,והוא סגולה להנצל מאפיקורסות ומדעות כוזבות) .אגרא דפרקא ,אות קט"ו( עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עונותיו ,וכתיב בפ' שמיני ]ט' ז'[ קרב אל
משה רבינו רימז לנו בשירת האזינו ששים רבוא נשמות ישראל .והרה"ק מוה"ר ר' מנחם מרומנאב אמר ,כשהייתי המזבח ,ופירש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת ,א"ל משה למה אתה בוש קרב כי
אברך ורציתי לידע האיך אני עומד בדרך העבודה ,חפשתי בשירת האזינו ,בשורה הימנית מצות עשה ,ובשורה לכך נבחרת ע"ש ,ופי' מורי שם בהפלאה ,לכך הואיל ואתה בוש ,לכך נבחרת כי
זה הבושה מועלת ומקובלת .וכבר כתבתי במק"א כי לזה רומז ר"ת ב'חצוצרות
השמאלית מצות לא תעשה עכדה"ק ,ובוודאי כשלא יבלה ימיו בשטותים והבלים ,יכול כל אחד לידע האיך הוא עומד ו'קול ש'ופר ה'ריעו ]תהלים צ"ח ו'[ ר"ת בושה ,כי ע"כ אין תוקעים בשופר של
)דברי יחזקאל( בדרך העבודה. פרה משום חטא עגל ע"ש .וע"ז נאמר ]שם נ"א י"ט[ לב נשבר ואח"כ נדכה בעינוי
איך האב געהערט פון גדולים ,אז שירת האזינו דארף יעדער איד קענען אויף אויסווייניק ,ווען די ביזנעס לייט מחמת שברון לב ,זהו לא בזה ד' .ויש לציין שבשביל טעם זו של רב חסדא אנו
וואלטן וויסן די גרויסע שפע ברכה און זייער ביזנעס וואס שירת האזינו אויף אויסווייניק קאן אויפטאן ,וואלטן זיי נוהגין שלא ללבוש בזהב ביום כיפור ,כיון שאין קטיגור נעשה סניגור ,כמבואר
)ספר השיחות למהריי"צ זצ"ל תש"א( געווען אין דעם א סאך מער נזהר. בחידושי ר' עקיבא איגר או"ח סי' תר"י בשם הבעל פמ"ג בספרו 'תיבת גומא',
הי' מזהיר ]הרה"ק ר' אברהם שמעון מזעליחוב זצ"ל[ על לימוד שירת האזינו ,הלא כתוב מפורש ולמדה את בני אמנם סיים הרעק"א שלפי"ז אין דין זה שייך בנשים ,אחרי שלא חטאו בעגל
וכן בלוויים עיי"ש .אמנם המעיין בתיבת גומא עצמו ,יראה שג"כ הסתפק בזה,
ישראל שימה בפיהם ,שיהיו דברי השירה הזאת נזכרים ברורים ושכוחים בפיהם של ישראל ,אם היו בני ישראל זוכרים
אמנם סיים כיון שלא יבא לאנצויי ,נהגו גם הנשים ולווים שלא ללבוש זהב,
את דברי שירה הזאת שיש בה כל מהלך עולם הזה ועולם העתיד ותחיית המתים ,לא הי' מקום לזוהמת וגשמיות וז"ל שם :כה"ג לפנים אין נכנס בזהב אין קטיגור כו' ,לכאו' האידנא ביוה"כ
עולם הזה להיכנס ללב ,והי' כופל :נא תלמדו האזינו עם פירושם של דברי חז"ל ובעלי רוח הקודש ,תזמרו את שאין נוהגין ללבוש זהב בביהכ"נ ,לוים אפשר שרי ,ומכ"ש נשים בביהכ"נ שלהן
השירה הזאת בנעימות ,שכן יש לכל אומה מאומות העולם שיר לאומי ,ולנו עם קדוש אשר בם בחר ה' מכל העמים וכו' ,וגם באשה לא שייך קטיגור דלא נתנו לעגל ,ה"ה לויים ,ומ"מ דלא ליתי
ניתן לנו שירת האזינו ,ובזה יאמינו באמונה ,וגם יבינו את ההנהגה שמנהיג השי"ת בעולם להביא לתיקון השלם, לאנצויי ,ונשים מזונותיה ביד בעלה שייך קטרוג ,לכן נוהגין שאין לובשין זהב
שזאת בהכרח שתהי' ע"י כנסת ישראל דוקא .בדברי השירה הזאת יש הכל מן מתן תורה עד תחיים המתים ,כל כלל ביום כיפור .צו .מס' יומא דף ל"ב ע"א .צז .שם דף ע"ו ע"א.
העובר עלינו בכל הזמנים ,כן אמרו חז"ל בספרי :גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ,ויש בה לשעבר ,ויש בה לעתיד לרבים השואלים:
)נהרי א"ש ליקוטי דיבורים אות פ"א( לבא ,ויש בה בעולם הזה ,ויש בה בעולם הבא. מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
כי חק לישראל הוא
יום הקדוש זייט אייך מקבל צו לערנען דעם הייליגען לימוד סדר חק לישראל
א' מהדברים ששואלין לאדם ליום הדין קבעת עתים לתורה ,והן עתה נתפרסם בכל תפוצות ישראל ספר חק
לישראל ,והוא מהדברים שמעט מחזיק את המרובה ,וחשוב הרבה שבמעט זמן לומד כל מיני לימודים ,וידו בכל ,והוא
מסודר על פי הסוד מגוית האר"י ז"ל ,ובונה בשמים עליותיו ,ולומד ממנו חכמה ומוסר ודינים ,ומה טוב ומה נעים מנהג
איזה ערים שנאספים באגודה יראי ה' וחושבי שמו ,ללמוד סדר חק לישראל ,והחכם שבהם קודא בקול רם ,ומפרש להם
ההלכה ,ולפעמים הזוה"ק וסדר יוסף לחק ,באופן שכל אדם אפילו היותר עם הארץ יוכל לזכות ללמוד) .פלא יועץ אות ק',
קביעות עתים לתורה(
והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית ,ככה קבלתי מרבותי
שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ,על ידי חק לישראל ,ומזה לזה וחוק בשארם
שם וכו' )שבת קל"ז ע"ב( ,ע"כ בעקבות משיחא אלו י"ל ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א תלמידו של ר' חיים אבן
עטר בעל האור החיים ,שיש בו שני אורות תרין משיחין משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ,בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של
כל ישראל) .שארית ישראל ווילעדניק(
פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי נפתלי הירצקא מראצפערט זי"ע
ט' תשרי שנת תרנ"ח לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
ווען עס האבן אנגעפאנגען צו קומען חסידים צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער און נעמען הרה"ק רבי נפתלי הירצקא הלוי זילבערמאן זצ"ל מראצפערט איז געבוירן שנת תק"פ לפ"ק צו זיין
פון אים ברכות ,איז ער געווען אמאל ביים ציון פון הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליזענסק טאטע רבי יעקב פרץ הלוי זצ"ל ,בן אחר בן פון הגה"ק בעל טורי זהב זצ"ל ,ער איז געווען א
זצ"ל ,און ער האט דארט געבעטן אז וואס ער בענטשט און וואונטשט פאר אידישע קינדער, תלמיד פון הגה"ק בעל מנוחת אשר מטשענגער ,הרה"ק מליסקא ,הרה"ק מטאהש ,הרה"ק
זאל דער אייבערשטער העלפן אז עס זאל מקוים ווערן .ווען ער איז ארויסגעגאנגען פון אוהל מסעליש ,און איז געווען א פייערדיגער חסיד פון הרה"ק מצאנז זצ"ל וואס האט אים גאר שטארק
און געוואלט אהיימפארן ,האט ער זיך באגעגנט מיט הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל ,און ליב געהאט און חשוב געהאלטן ,אנפאנג איז ער געווען רב אין שטעטל יאנעשי ,שנת תרמ"א לפ"ק
רבי יהושע'לע האט אים געזאגט :איר זאלט האבן אויסגע'פועל'ט אלעס גוטס ,און אלע איז ער געווארן רב אין שטאט ראצפערט יצ"ו ,ער איז באקאנט מיט זיין קדושה וטהרה ,און א
ברכות וואס איר וואונטשט ווערן דאך מקוים ,אויב אזוי געבטס מיר אויך א ברכה ,רבי פועל ישועות פאר אידישע קינדער .ער איז נסתלק געווארן ט' תשרי שנת תרנ"ח לפ"ק .זיין
הירצקא'לע האט אים דעמאלטס געבענטשט מיט א לאנגע ברכה .און רבי הירצקא'לע האט הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט ראצפערט יצ"ו.
געזאגט :דאס איז א גרויסער חידוש ביי מיר ,איך האב דאך נישט געזאגט פאר קיינעם וואס רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט פארציילט ,אז ווען ער איז געווען א קינד פון בערך
איך האב מתפלל געווען ביים ציון ,און דער בעלזער רב האט געוואוסט וואס איך האב דריי יאר ,האט ער זיך געשפילט מיט די קינדער מיט קנעפלעך אום שבת קודש .אינמיטן
געבעטן ,און ער ווייסט שוין אפילו אויך אז מיין תפילה איז טאקע אנגענומען געווארן אין שפילן איז אים בייגעפאלן ,עס איז דאך שבת ,און ער פארברענגט די צייט מיט אזעלכע
הימל. זאכן .עס איז געפאלן אויף אים א גרויסע פארכט ,און ער איז געגאנגען אין הויף און ער
נאך די הסתלקות פון בעלזער רב )וואס ער איז נפטר געווארן פארן ווערן זיבעציג יאר( ,האט רבי האט זיך אוועקגעשטעלט אונטער א בוים ,און ער האט געוויינט גאר שטארק צו השי"ת זאל
הירצקא'לע געזאגט אז נאר די ברכה פון אריכות ימים האט ער אים דעמאלטס נישט אים מוחל זיין אויף דעם ,ווייל אפשר האט ער ח"ו עובר געווען אויך אויף חילול שבת ,און
געוואונטשן ,און ער האט זיך מקבל געווען אז פון דעמאלטס און ווייטער ווען ער וועט ער האט גענומען אויף זיך פון דעמאלטס און ווייטער נישט אנצוברענגען קיין צייט מיט
אזעלכע זאכן) .זכרון נפתלי דף מ"ז(
איינעם געבן א ברכה וועט ער אים אויך וואונטשן אריכות ימים) .מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(
*
*
ווען רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט געלערנט אין טשענגער ביי הגה"ק בעל מנוחת
רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט זיך געפירט אז זיין דאווענען אין פסוקי דזמרה איז
אשר מטשענגער זצ"ל ,האט ער געלערנט מיט יונגערע בחורים פון אים פאר באצאלט ,און
געווען מיט א גרויסע התלהבות ,און א פלאם פייער מיט'ן גאנצן כח ,אז אלע וואס האבן עס
פון דעם האט ער צוזאמגענומען א קליינע סכום ,און ער האט געטראכט צו קויפן מיט דעם
געהערט איז געפאלן אויף זיי א גרויסע פחד ,און עס האט אויפגעטון אז זיי זענען נתעורר
א געוויסע געהעריגע מלבוש זיך אנצוטון ,ווייל ער איז שוין געווען אין די יארן פון שידוכים,
געווארן לתשובה) .זכרון נפתלי דף ס"ב(
און זיין טאטע ,וואס האט געוואוינט אין איינע פון די דערפער אין גרויס ארימקייט ,האט
*
אים געשריבן א בריוו אז אזוי ווי ער ווייסט אז ער האט שוין צוזאמגענומען א געוויסע
הרב מסאביסלוי זצ"ל האט דערציילט אז ער האט אמאל געדארפט האבן א ישועה ,איז
שיינע סכום ,בעט ער אים ער זאל אים שוינען און ער זאל אים שיקן די געלט צו קענען
ער געפארן צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער ,און ער איז אנגעקומען שבעה עשר בתמוז
אויסהאלטן די שטוב .און רבי הירצקא'לע האט געהאט פון דעם עגמת נפש ,און ער האט
נאכמיטאג ,ווען ער איז אריינגעגאנגען אין צימער פון רבי הירצקא'לע ,האט ער אים געזאגט
נישט געוואוסט וואס צו טון.
ער זאל קומען מיט אים צום בית המדרש דאווענען מנחה מעריב ,און ער איז געגאנגען מיט
צומארגענס צופרי ווען רבי הירצקאל'ע האט געזאגט ברכות התורה ,און ער איז
אים .ווען מ'האט געענדיגט דאווענען מעריב ,האט רבי הירצקא'לע געזאגט ,איך האב
אנגעקומען צו די ווערטער פון אלו דברים שאין להם שיעור וכו' וכיבוד אב ואם ,האט ער
נאכנישט געזאגט קיין תהלים ,לאמיר גיין זאגן תהלים ,און ער האט געענדיגט דעם גאנצן
זיך אפגעשטעלט ,און נישט געקענט זאגן ווייטער ,ווייל ער איז געווען צומישט ,און ער האט
תהלים ,און ער האט נאך אלץ געפאסט ,און ער איז געווען זייער הונגעריג ,האט ער
נישט געקענט באשליסן אויב ער זאל טון וואס זיין טאטע האט אים געבעטן ,ווייל אויב
געקלערט צו גיין צו די אכסניא דארט צו עסן ,אבער וועגן כבוד פון רבי הירצקא'לע האט ער
נישט ,וויאזוי קען ער יעצט זאגן כיבוד אב ואם ,אויב ער איז דאס נישט מקיים ,איז ער
דארט געווארט ,נאכדעם האט אים רבי הירצקא'לע געזאגט ,אוי ,איך האב פארגעסן אז דו
געגאנגען אין זיין צימער אהין און צוריק פארטראכט .אינצווישן איז אנגעקומען דער משמש
פאסט )כאילו ער אליין האט נישט געפאסט( .און נאכדעם וואס ער האט געענדיגט ,האט ער אים
פון מנוחת אשר ,און ער האט געקלאפט אויפן טיר פון זיין צימער אז דער רבי רופט אים ,ער
געזאגט ,קום עסן מיט מיר ,האט ער אויסגעפירט אז דאס איז געווען ערגער פון אלעס ,ווייל
איז געלאפן שנעל צום צימער פון מנוחת אשר ,און ער האט אים געגעבן א סכום געלט פונקט
ער האט געגעסן קאלטע קארטאפעל וכדומה ,און נאכדעם איז דער סאביסלויער רב
וויפיל זיין טאטע האט געבעטן ,און ער האט אים געזאגט :דא האסטו ,און שיק עס תיכף
געהאלפן געווארן) .שיח זקנים ח"ג דף שנ"ח(
אוועק פאר דיין טאטן ,און דארפסט נישט אנברענגען קיין צייט פון לערנען וועגן די ספק
*
וואס דו האסט) .תולדות אנשי מופת(
רבי הירצקא'לע ראצפערטער האט זיך געפירט צו פאסטן דרייערלעך ,און אסאך מאל
*
האט ער אויך געפאסט משבת לשבת .און ווען ער האט מפסיק געווען פון זיין תענית ,האט
אמאל זענען געקומען צו רבי הירצקא'לע ראצפערטער אסאך מענטשן צופריה פארן
ער זיך געפירט צו עסן קראמפירן און שניף טאביק ,און אויך איז געווען זיין מנהג צו גיין
דאווענען ,און האבן אים געוואלט געבן קוויטלעך .האט ער געזאגט אז פארן דאווענען קען
אנגעטון א גאנצע וואך מיט שטיוול .נאך זיין הסתלקות ,ווען זיין נאנטער ידיד הגאון בעל
ער נישט ליינען קיין קוויטלעך ,און ער האט געזאגט אז דאס איז מרומז אין תהלים אין די
בית שערים זצ"ל האט אים מספיד געווען ,האט ער געזאגט :הירצקא ,וואס וועט דיר פעלן
ווערטער אותותינו לא ראינו ,אויב מיר האבן נאך נישט היינט געזען די אותיות התורה,
דארט בעולם הבא ,קראמפירן און שניף טאביק וועסטו דארט אויך האבן .איי ,שטיוול
דעמאלטס ,אין עוד נביא ואין אתנו יודע עד מה ,קען ער נישט ליינען קיין קוויטל) .זכרון נפתלי
וועסטו נישט האבן )מען באהאלט נישט קיין מענטש מיט קיין שטיוול( ,וועסטו דאס נישט האבן) .מרן
דף כ"ד(
הגה"צ מנאנאש זצ"ל(
*
*
רבי הירצקא'לע ראצפערטער פלעגט פארן קיין ראפשיץ צו הרה"ק רבי אשר'ל מראפשיץ תתמט( בנוסף לזה אשר חילק ]הרה"ק רבי
זצ"ל ,און ווען ער פלעגט דארט זיין האט ער געדאווענט שחרית מיט די מנין פון רבי אשר'ל נפתלי הירצקא מראצפערט זצ"ל גבאי קודש
וואס פלעגט דאווענען שפעטער ווי די געווענליכע ציבור ,און ביזן דאווענען פלעגט רבי
הירצקא זיך צוגרייטן צום דאווענען מיט זיין אויסערגעווענליכע עבודת הקודש בגוף ובנפש. דכוללינו -יודה"ל ט' תשרי[ את כל מעותיו לצדקה,
אמאל האט פאסירט אז רבי אשר'ל איז אריינגעקומען צום דאווענען פריער ווי געווענליך, פעל וריבה מעשים וקיבץ כסף עבור כל הצדקות
און רבי הירצקא'לע איז נאכנישט געווען גרייט צום דאווענען ,און ער האט נישט געוואוסט שבעולם במסירת נפש ,ובעיקר פעל הרבה מאוד
זיך צו געבן א עצה .און רבי אשר'ל האט האט דאס געשפירט מיט זיין רוח הקודש ,איז ער על העמודים דלהלן א( צדקת רבי מאיר בעל
צוגעגאנגען צו רבי הירצקא'לע און אים געזאגט :איר זענט שוין גרייט .און תיכף ווען ער
האט דאס ארויסגעזאגט האט רבי הירצקא'לע געשפירט ביי זיך אז ער איז שוין טאקע הנס ב( הכנסת כלה ג( נכדי הרה"ק מצאנז זי"ע.
גרייט צום דאווענען ,און רבי אשר'ל האט דאס אויפגעטון מיט די גאר קורצע הייליגע הגאון רבי שלום ווידער זצ"ל אבד"ק נירעדהאז
ווערטער וואס ער האט אים געזאגט) .עבודת עבודה טאהש ח"ב דף תנ"א ,בשם כ"ק רבי יחזקאל שרגא מערץ היה רגיל לומר שרבינו לקח לו שני עוזרים שהיו
זצ"ל נכד רבי הירצקא מראצפערט זצ"ל( מסייעים לו לפעול ישועות ,האחד אמירת תהלים,
*
שלכל דבר קשה גמר את ספר תהלים השלם,
רבי הירצקא'לע ראצפערטער פלעגט יעדעס יאר ז' אדר פארן קיין קאלוב ,און ער האט
דארט געזאגט גאנץ ספר תהלים עטליכע שעות מיט גרויסע בכיות .איין יאר ווען ער איז והשני היה רבי מאיר בעל הנס ,שהיה משים
אנגעקומען איז ער נאר געווען דארט פאר צען מינוט ,און ער איז תיכף אוועקגעפארן ,ווען כוחות גדולות בזה ,וכל מי שבא לפניו לבקש
מען האט אים געפרעגט פארוואס ער האט זיך אזוי געאיילט ,האט ער געענטפערט ,יעדעס ישועה ,ציוה עליו לתת מעות לקופת רבי
יאר ווען איך קום אן צום ציון זאג איך גאנץ ספר תהלים עטליכע שעות מיט גרויסע בכיות
ביז איך זעה אז דער הייליגער קאלובער וויינט אויך אויף צרות ישראל ,אבער היינט ווען מאיר בעל הנס ,והבטיח לו ישועה אם יתן.
איך בין אנגעקומען האב איך געזעהן אז דער הייליגער קאלובער וויינט שוין אויף צרות )קול רנה ראצפערט דף ק"ה-קט(
ישראל ,וועגן דעם האט איך נאר געזאגט עטליכע קאפיטלך תהלים און אוועקגעפארן) .אביר "וכל המוסיף לבקש רחמים זכות הוא לו" )טור סי' תקפ"א(
הרועים דף קכ"ח(
* ניצט אויס די געוואלדיגע געלעגנהייט
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו ביי די פושקע פון "כולל שומרי החומות"
פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'
תהלים
בענין אמירת
ביום הקדוש
לומר תהלים במתון ולא בחפזון: תהלים ערב יום כיפור אין לה דורשין:
סיפר לי איש אמונים שפ"א במוצאי יוה"כ נכנסו אליו ]אל הרה"ק מהרי"א מזידטשוב זי"ע[ הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זצ"ל נהג לומר בערב יוהכ"פ ופורים הרבה תהלים ,באמרו שזהו
חשובי מקורביו ונדחק גם הוא ביניהם ונכנס ,פתח רבינו ואמר :אתמול בלילה כשחפצנו לנוח מעט דבר שאין לו דורשין ביום הזה ,שהכל טרודים בימים אלו במצות היום ,ואין להם פנאי לומר
בא אלינו אותו רשע ,אמרנו לו :רשע ,מה אתה רוצה ממנו .ובקשנו אותו בתחנונים שילך לו תהלים) .מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(
מאתנו ,וכשסירב ולא מש ממקומו ,דחפנו אותו דחיפה חזקה כזו עד שכמעט שנשברו כל לפעול עם התהלים ערב יום הכיפורים:
עצמותיו ,בעל האור החיים היה לו ג"כ מעשה כעין זה ומספר ממנו בספרו )ראה אוה"ח פ' ויחי עה"פ בשעת המלחמה פ"א בערב יוהכ"פ ,ואנשי הצבא לא רצו ליתן רשיון וחופש לבעלי מלחמה אנשי
אסרי לגפן עירה( אנחנו לא נכתוב מזה כלום בספר שלנו ,באותה שעה התחיל ר' קאפיל )זה היה קרייתנו ]סאטמאר[ על יוהכ"פ ,ובאשר שהי' הרבה יראי ה' אשר רצו להשתפך נפשם בבהכ"נ
מקורבו של רבינו ת"ח זקן( לומר תהלים בביהמ"ד ,ולקולו הקיצונו ותחי רוחנו ,הנני מבקש איפה הקדושה בעצם היום הזה ,והראש הקהל ניסה כמ"פ לילך אצל הראש מהם ,והוא עמד ברשעתו
מכם שבכל ליל יוה"כ תאמרו תהלים אבל במתון ולא בחפזון) .פאר יצחק דף קכ"ג(
ולא רצה להניחם ,ובא הראש הקהל לפני כ"ק רבינו ]מהר"י גרינוואלד זי"ע אבד"ק סאטמאר[ זצ"ל
לומר בכוונה:
להתיעץ כדת מה לעשות ,ואמר כ"ק רבינו אני אלך בעצמי ,וכתב לו ]נוסח[ אשר יאמר לו בלשון
פ"א בא רבינו ]הרה"ק מהר"ם מנדבורנא זי"ע[ לבית מדרשו ביוה"כ בבוקר וראה איך שהעולם
אשכנז ,וקודם הליכתו התפלל בקרן זווית ואמר תהלים בדביקות נפלאה מאוד ,והראש הקהל
אומרים תהלים וחוטפים וממהרים כדי לגמור מהרה כל תהלים ,ופתח רבינו ואמר להם :איר זאגט
ניסה עוד הפעם לילך אצלו ,ובא בחזרה בשמחה איך שנהפך לאיש אחר והשיב הרשיון עבור כל
און זאגט שנעל תהלים ,דערווייל פארגעסט איר וואס א טאג ס'איז היינט .מובן ממילא שעוררם
היהודים בניקל ,וזה הי' מסתמא אחר תפלת כ"ק רבינו זצ"ל) .הקדמת שו"ת זכרון יהודה אות י"א(
בזה לומר בכוונה) .מאמר מרדכי נדבורנא דף קכ"ב(
אמירת תהלים לפני כל נדרי:
בקול רעש וצעקה:
ר' יצחק רדיבסקי שמע מחסיד אחד שהיה אצל הבית אהרן בליל כל נדרי ,ואחרי התפלה נהג כסאו של רבינו ]הרה"ק הבית אהרן מקארלין זי"ע[ עמד בתוך חדר בחצר הקודש בסטאלין,
וחסידי רבינו היו נכנסים לפני כל נדרי ,ועמדו סביב הכסא ,והיו אומרים תהלים בדמעות שליש ,לומר בעצמו ספר תהלים לפני העמוד ,ואז נפל שינה על כל החסידים ,ופתאום שמעו קול רעש
און עס האט זיך גיגאסין טייכין טרערין ,זה היה כבר בעת כהונת נכדו רבינו בסטאלין הרה"ק האור וצעקה גדולה שיצא מפי הבית אהרן זי"ע באמרו ה' אדוננו מה אדיר שמך וכו' ,עד שרעשו אמות
ישראל זצ"ל) .פרי ישע אהרן דף ר"ח(
הסיפים ,וכולם התעוררו משנתם.
אמירת כל ספר תהלים ליל יום הכיפורים פסוק בפסוק:
אחרי התהלים סיפר הבית אהרן ,כי רבי אהרן הגדול זי"ע היה דרכו לכבד את הרה"צ ר"ש
בניקלשבורג היה עשיר אחד מחשובי הקהל ,ומתנגד גדול לרבני החסידים ,העשיר הזה אשר מקארלין זי"ע לומר תהלים בליל כל נדרי ,פ"א שאל הרה"צ ר"א הגדול מאת אחד מאנ"ש שקבל
דרכו של זקיני הרבי ר' שמעלקא ]מניקלשבורג זצ"ל[ היה זר לרוחו ,השתוקק לבזותו ,ופעם אחת ברכת פרידה מאתו ,והאיש הזה היה איש פשוט מהישוב'ניקעס ,שאל אותו איך מצא חן בעיניך
בערב יום הכיפורים בא לבית זקיני הרבי ר' שמעלקא ,ובידו בקבוק יין ישן אשר הביא אתו עמו מיין שלאמקעס תהלים ,ויען האיש הנ"ל ער זאגט גוט ער האט א גראב קול .ואמר הרה"צ ר' אהרן
מביתו ,בכוונה מכוונת כדי שישתה הרב ,ויבוא מבושם לבית הכנסת לכל נדרי .לאשרו שתה הרב הגדול זי"ע ,דע כי בעת שאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ,לא היה בכל ערי רייסין ליטא
מיינו החריף וחזק ,אשר העשיר מילא עבור הרב כוס אחר כוס ,והעשיר המתנגד שמח מזה מאד ,ופולין שום ניצוץ שהיה צריך לתיקון שלא יתקן אותו) .קובץ אליהו דף נ"ו(
מעלה עם אמירת תהלים כל הניצוצות: כי דימה בנפשו ,כי כבר הגיע להמטרה אשר השתוקק זה כמה ,למען להראות בעליל לפני כל קהל
הרה"ק ר' אהרן הגדול זצ"ל אמר להמגיד הק' ממעזריטש זצ"ל על הרה"ק ר' שלמה מקארלין עדתו ,את אי הצדק של שיטת החסידים ,כי אם בארזים נפלה שלהבת וכו' )מו"ק כ"ה ע"ב(.
לעת נטו צללי ערב ,בא הר"ר שמעלקא לבית הכנסת כדרכו בקודש ,ככהן המוכן לשרת לפני זצ"ל ,כשאומרים תהלים בליל יום כיפור ומגיעים לה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ,האט ער
ולפנים ,וחכמינו ז"ל אמרו )ב"ב י' ע"א( יין קשה פחד מפיגו ,וכן נתקיים באותו צדיק אשר אימת יום שוין מעלה געווען אלע ניצוצות פון פוילן רייסין און ליטא] ,כבר העלה כל הניצוצות ממדינות
הדין הפיג את היין .דרכו בקודש היתה מדי שנה בשנה ,להיות ער כל המעת לעת דיום הכיפורים ,פולין רייסין וליטא[ ,ופעם אחת אמר ,שכשמגיע לתיבות ה' אדונינו כו' ,הוא מעלה משלשול קטן
להגיד תהלים לפני התיבה ,הוא היה השליח ציבור ,וכל הקהל הקודש ענו אחריו פסוק אחר פסוק שבים עד מיכאל שר הגדול) .שיח זקנים ח"ה דף ג'(
דוד המלך בא לביהמ"ד של היש"מ באמצע אמר תהלים: בקול רם .וכשהגיע זקיני לפסוק בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי ,החזיר המקרא הזה
הייטב לב זי"ע סיפר להה"ג ר' )מרדכי לייב( ]חיים צבי[ ווינקלער ז"ל אב"ד ראצפערד ,והוא הרבה פעמים ,ותרגם את המקרא בלשון "דייטש" הרבה פעמים ,היינו :בזאת אדע כי אתה חפץ בי,
כי לא תעשה ח"ו רעה לאויבי בשבילי ובעבורי ,אף אם ישנם אויבים כאלה החפצים בקלוני ובזיוני ,ספרו לדודי הגר"א פראגר רב"ד טאפלטשאן ,שפ"א באמצע אמירת תהלים בליל כל נדרי נתעלף
עכ"ז מחול להם ולא יענשו בגיני ,ועל זה התפלל דוד המלך ע"ה ותירגם :מיט דעם וועל איך וויסן גאון זקינו הישמח משה ,ועבר זמן רב עד שבקושי הקיצוהו ,ואמר שבאמצע תהלים בא דוד המלך
אז דו האסט געוואלט אין מיר ,אז דו וועסט נישט שלעכטס טון מיינע שונאים איבער מיר וכדומה ,לביהמ"ד שלו ומפחד אימת מלכות נתעלף ,זיע"א) .אלף כתב אות נ"ט(
רק הניגון של התהלים עורר רחמי שמים גדולים: וכן הרבה פעמים צעק בקול כביר וחזק ,אשר חדר לתוך לבות המתפללים ,וגעו כולם בבכיה.
פ"א אמר ]הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע[ כי בימי הה"ק מבארדיטשוב הי' הגזירה האיש המתנגד הנ"ל אשר עמד בבית הכנסת בכותל מזרח ,הבין היטב לרעו של רבינו הקדוש
אל מה ירמזון מיליו ,ונתפעל מאוד מגודל צדקתו וענתנותו ,אשר לא לבד כי לא יחפוץ לקחת נקם ר"ל שלא ינוחו ללמוד הילדים את תורתינו הקדושה והשונאים עיצו עצה ותפסו כל הילדים
ממשנאיו החפצים להתכבד מקלונו ,עוד יעתיר ויתחנן לה' בעדם לאשרם ולהצלחתם ,וניגש אל והובילו אותם לארצותם ארץ מרחקים למען ישכחו כל דת היהודים ,וכאשר בא יום הדין הנורא
הרבי ר' שמעלקא ,ונפל לפני רגליו בבקשת מחילה וסליחה ,והתוודה ברבים על מחשבתו הרעה .ר"ה ,יוה"כ ,עוד הי' בזכרוניהם התפלה ותק"ש ,אבל הלא לא הי' לפניהם אפילו סידור להתפלל
ועל זה אמר אליו הרבי ר' שמעלקא :אתה תדמה כי אנכי קבלתי עלי הרבנות מניקלשבורג בשביל וזכרו את עצמם מן ענין אמירת תהלים אבל הלא גם זאת לא היו יודעים בעל פה ,ויעצו זה לזה כי
כתר וכבוד ,לא אהובי בני ,לוּ היית מבייש את שמעלקא ,כמה טובות היית עושה לו עם זה ,מכמה זוכרים הם עוד לכה"פ הניגון מן אמירת תהלים והסכימו יחד וצעקו בקול קורא את הניגון של
עבירות וחטאים היית רוחץ אותו עם הבושה והבזיון .וחזר וכפל הדברים כמה פעמים ,כי חבל לו אמירת תהלים .ובזה פעלו ועוררו בזה מדת הרחמים ונתבטלה הגזירה ושבו בנים לגבולם ,ואמר
שלא היה לו הבזיון מהשיכרות ,כי אז לטובה גדולה היה לו ,ובשומעו דברי קדשו בכה יותר רבינו ה"ק זל"ה הגם כי אנחנו אומרים תפלות ובקשות ותהלים ,אבל אין אנו יודעים מה שאנחנו
אומרים ,ע"כ נבקש מהשם כי ישמע לקול הניגון שאנו מנגנים ובזכות זה יתעוררו החסדים ונזכה
בבקשת מחילה ,ונהפוך לאוהבו כל הימים) .שמן הטוב ,סיפורים אות מ"ט(
לגאולה) .זכרנו לחיים צאנז דף ל"ד(
לפני אמירת תהלים יקבל שלא לומר שקר:
לא כל אחד יאמר תהלים בליל יום הכיפורים:
פ"א בליל יוהכ"פ אחר תפלת ערבית נשאר רבינו רבי ישעי' ]מפשעדבורז[ זצ"ל עם חסידים בשם הרב ]ר"פ מקאריץ[ ז"ל ,פעם אחת בערב יום כיפור ,היו העולם צועקים ורועשים מאד
ויראי ה' בבית המדרש לעסוק בתורה ותפילה כל הלילה ,אחר חצות הלילה ראה רבינו והנה בתהלים קודם כל נדרי .והפך הרב פניו כלפי העם ,ואמר :מה יהיה שאתם צועקים והדיבורים אינם
בעה"ב אחד עשיר עומד בין החסידים ואומר תהלים ,פנה אליו רבינו ואמר :הלא תדע כי מחוקי עולים למעלה ,כי אתם כל השנה מדברים שקר ואיך יוכלו לעלות דיבורים מפה כזה וכו' ,ולמה אני
הצבא אם חיל בורח מגדודו אל גדוד אחר ,אע"פ שאינו בורח מהצבא ,הוא מתחייב בנפשו ,כך גם אומר לכם דבר זה דוקא ,כי אני עסקתי בדבר זה הרבה .וביאר הוא ז"ל ,כי דבר אחר אינו קשה
למלך מלכי המלכים הקב"ה יש לו גדודים רבים ,יש העובדים בתורה ובתפילה ,ויש העובדים לצאת ממנו כל כך ואפשר יצאתם ,על כן קבלו על עצמכם שלא לדבר שקר ויהיה עליה לשכינה
בצדקה וחסד ,אתה הנך מן העשירים ,ומקומך בין חילי הצדקה וחסד ,ולמה זה ברחת אל חיל ויעלו התפלות שלכם) .אמרי פנחס ח"א דף קפ"ז(
העובדים בתורה ותפילה ,וזה לא יתכן ,אתה תלך לביתך ותשכב וערבה שינתך עד עלות השחר, גמר ג' פעמים ספר תהלים בלילה:
עבודתך היא לאחר יוהכ"פ ,תשגיח על העניים שיהיה להם צורכי חג הסוכות ,ולאחר החג שיהיה שמעתי ממורי הגה"צ מפאיע הי"ד שזקיני הרה"ק רבי הערצקא ]מראצפערט[ זי"ע ]יודה"ל ט'
להם עצים על ימות החורף וכיו"ב ,ואנחנו פה נהיה ערים כל הלילה על התורה ועבודה שזאת תשרי[ היה גומר בליל יום הקדוש ג' פעמים ספר תהלים בלי הפסק בהתלהבות עצומה וברשפי
תפקיד עבודתינו) .דברות חיים דף ל"ה( אש ,ורק במוצאי יום הקדוש היה נח קצת מעבודתו הקדושה) .נפלאים מעשיך דף רצ"ג(
פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים שי"ל לאחרונה ע"י מכון "אור התורה"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
הפצה ראשית :נר למאור718-384-1324 : מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנה[
ד' .תרעו .אוצרות הברית ופדיון הבן אלף תתא .הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל עורר פ"א בליל יום הקדוש בדרשת התעוררות
אוצר הלכות מדברי השלחן ערוך ונו"כ ,ומספרי הלכה ,ושאלות ותשובות מגדולי הפוסקים מקמאי
ובתראי ,עד גדולי זמנינו ,בהלכות הנוגעים למצות מילה ,הכולל כל מנהגיה ודיניה מעת הולדת הולד לפני כל נדרי אודות חשש כשרות על איזה מאכל שהי' נעשה באיזה בית חרושת ,ושם הי' איש אחד
עד אחר שמונת ימי מילה ,וגם לרבות מצות פדיון הבן ,מסודר על הענינים בסדר נכון מסודרת,
באופן קיצור ,ובלשון צח וקל ,השוה לכל נפש ,להבין עמקי ההלכות על בוריין ,ועליו שהי' לו איזה קירבות מחותן עם הגה"ק שסחר בדבר הזה ,והי' איכפת לי' שהגה"ק מדבר מזה
הערות פת"ח האוצ"ר המראה מקום לכל דבר ודבר ,עם סדר תפלות ובקשות לברית מילה ופדיון ברבים ובליל יום הקדוש ,ע"כ ניגש אליו לאחר הדרשה ואמר לו :מחותן ,היתכן לדבר בזה יום
הבן .נערך ע"י הרה"ג רבי אברהם צבי פריעדמאן שליט"א דומ"ץ דק"ק אור פני יהושע גאלאנטא,
ונסדר לדפוס על ידי מכון 'אור התורה' ,שנת תשפ"ו לפ"ק) .שס"ח עמודים( הקדוש בלילה ,אמר לו הגה"ק בקפידא ותרעומות :לאז מיך יעצט אפ .היינו שבאם נחוץ לעורר על
ד' .תרעז .דער הייליגער רבי יענקעלע פון פשעווארסק /אידיש איזה דבר ,אין נפק"מ מי שהוא האיש העוסק בזה ,ובאיזה זמן שהוא.
דאס הייליגע לעבן און שאפן פון הרה"ק רבי יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל ,פון די קינדער יארן ביז
די לעצטע טעג ,זיין לעבן זייענדיג א רבי פאר פילע אידישע קינדער ,א פועל ישועות און בעל מופת, אלף תתב .שמעתי שכאשר הי' כ"ק הגה"צ רבי יואל צבי ראטה זצ"ל אבד"ק סאלקא בעת
זיינע וואונדערליכע צדקה און חסד ,די מסירות נפש פאר צדקת ר' מאיר בעל הנס ,דאס דינען מלחמת העולם השני' במחנה ]לאגער[ אצל הרשעים ביום הקדוש ,וכל היהודים היו בלית ברירה
השי"ת מיט מסירת נפש ,זיין ידיעות התורה ,דאס פארציילן סיפורי צדיקים ,דאס לעבן מיט אהבת
ישראל ,מדת הענוה ,מדת האמת ,רוח הקודש ,הנהגות הקודש .אלעס הערליך באשריבן אז יעדער בחוץ אצל מקום העבודה ,והתפלל שם תפלת היום בעל פה ,ורגיל הי' מקודם להתפלל בסידור של
פון אונז זאל קענען ארויסנעמען פון דעם א חשק נאכצוגיין אין זיינע וועגן -און
זיך אפצולערנען פארשידענע הדרכות .ארויסגעגעבן אין א הערליכע אויפלאגע מיט היסטארישע האר"י ז"ל ,ולכוון כל הכוונות והשמות הראוים לכוון במקומם ,בהיותו בעל מקובל גדול ,אולם שם
בילדער .שנת תשפ"ו לפ"ק 443) .עמודים( בשנות הזעם כאשר לא הי' לו סידור עם כוונות ,כאשר הגיע לפיוט ישתבח ,לא הי' יכול לזכור את
ד' .תרעח .שם משמואל /הבהיר -על התורה ,ז' כרכים הכוונות לכוון שם ,התחיל לבכות בכי רב מרוב צער ע"ז ,ואז ניגש אליו אחד מן ראשי המחנה אשר
הספר המפורסם והמקובל ,על סדר פרשיות התורה ,תוכו רצוף יסודות איתנים ודרושים נפלאים
בעמקי דרכי החסידות ,דברי תוכחה ואמרי חיזוק עשירים בדעת ובחכמה ,מאת הגאון הקדוש, לא הי' רגיל להסתובב שם ,ושאל אותו למה הוא בוכה ,והיות שלא הי' יכול לענות לו שבוכה על
המפורסם בגאונותו הכבירה בכל מכמני התורה בנגלה ובנסתר ,רבי שמואל בארנשטיין מסאכאטשאב ששכח הכוונות כמובן ,ע"כ הראה לו על אחד מהרשעים שהכה אותו וע"כ הוא בוכה ,וצעק השר
זצ"ל ,כעת נערך ונסדר במהדורא חדשה ומתוקנת ,בעריכה מפוארת ,עם רבבות ציונים ,ומראי
מקומות ,ותיקונים מועילים ,וחלוקת הקטעים ,וחלוקתה לאותיות ,פתיחת ראשי תיבות ,עם הדגשת לעומתו ]בלשון דייטש[ :די צען איינבייסן .והיות שדברים אלו לא הי' לו פירוש למה אמר זה השר
הפסוקים ומאמרי חז"ל בתוך הדרושים ,עם פירוש הבהיר עם הערות בשולי הדף ,להאיר את הספר
עם ביאורים הקולעים אל השערה להקל על הלומד במקום שצריך .בשבעה כרכים מפוארים ,שנת הזה ,אולם הגה"צ מסאלקא הבין מזה שנשלח מן השמים בצר לו ,ולהזכיר לו שאצל ישתבח צריכין
תשפ"ו לפ"ק) .ח"א :תע"א עמודים ,ח"ב :תקמ"ג עמודים ,ח"ג :תל"ט עמודים ,ח"ד :תנ"ה עמודים ,ח"ה :תקכ"ג לכווין שישתבח בגימ' י' פעמים ע"ב )כמובא בסידור האר"י ז"ל( ,והיינו שאמר לו שיכוין לצע"ן ע"ב ]י'
עמודים ,ח"ו :תקכ"ו עמודים ,ח"ז :תי"ט עמודים(
ד' .תרעט .תוספות חיים /פיסטין ,עה"ת ומועדים פעמים ע"ב[ ,וראו בחוש שאפילו בשפלות המצב אשר בני ישראל נמצאים ,קרוב ה' לכל קוראיו
כולל בתוכו אוצר נפלא ,פשטים נחמדים ונעימים ,יקרים מפז ומפנינים ,ביסודי החסידות ,מאת הגאון באמת ,ועונה לצדיקים הדבקים בו במשאלות לבם.
הקדוש המפורסם מקובל אלקי ,רבי חיים יוסף ברוקשטיין זצ"ל אבד"ק פיסטין ,ומנו"כ בעיר
קליינווארדיין ,תלמיד מובהק של הרה"ק משפאלע ,והרה"ק מבארדיטשוב ,הרה"ק בעל התניא ,והרה"ק אלף תתג /בהיכל קדשו .כ"ק אדמו"ר רבי יעקב לייזער מפשעווארסק זצ"ל הי' רגיל לומר
בעל אהבת שלום מקאסוב זצ"ל ,יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת ,בתוספות מראי מקומות, בהתפעלות על תפלת מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל בראש השנה ,שאחר כמה שעות בעמדו בתפלה
ופתיחת ראשי תיבות ,הערות ,עם תולדות וקורות חייו של הגה"ק המחבר זצ"ל ,עם מפתחות
מפורטים .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תרצ"ד עמודים( בתפלת מוסף ,והי' כבר מאוחר מאוד ,וכל הקהל היו כבר עייפים ורעבים והיו צריכין למהר לילך
ד' .תרפ .תורות ועובדות מבית רבותינו /עצי התמרים ,עה"ת ומועדים ,ג' כרכים הביתה לאכול סעודת היום ,ולא הי' להם עוד כח לבכות ,ראו שאף שמרן זצ"ל כבר עמד אצל ברכת
אמרות טהורות ,סיפורים והנהגות ,ושיחות קודש ,מצדיקים הקדושים מגזע התמרים לבית סיגעט זצ"ל,
ומרן הגה"ק מסאטמאר זצ"ל ,שרובם עדיין לא נדפסו בספריהם הק' ,מורשת רבותינו הגה"ק בעל ישמח שים שלום בסוף תפלת י"ח ,ובאמרו כל הבקשות בברכה זו בתפלה ובקשה ובגעגועים ודביקות ,הי'
משה ,הגה"ק רבי אלעזר ניסן ,הגה"ק בעל ייטב לב ,הגה"ק בעל קדושת יו"ט ,הגה"ק בעל עצי חיים, נראה בחוש שאין הוא דואג כלל עבור מידי דאכילה ,ואינו תש כחו מעבודת היום ,רק אחת בקשתו
הגה"ק מסאטמאר זצ"ל ,שנלקטו בטוב טעם ודעת ,מספרי תולדות ,שו"ת ,ירחונים ,קובצים ,גליונות,
והרבה ספרים יקרי ערך ויקירי מציאות ,חדשים גם ישנים ,שאין יד האדם משגת אותם ,ונסדר בסדר בתפלותיו ובתחינותיו שיתגלה כבוד מלכותו ית"ש בעולם ,וכאילו עוד לא ביקש דבר עד עכשיו ,רק
נאה בטוטו"ד לפי סדר הפרשיות ומועדים ,באופן השוה לכל נפש .ויצא לאור בשלשה כרכים מפוארים,
עם מפתחות מפורטים ,שנת תשפ"ו לפ"ק) .ח"א :תרכ"ד עמודים ,ח"ב :תשל"ה עמודים ,ח"ג :תרל"ו עמודים( כעת הוא מתחיל להתפלל ,ועוד לא פעל דבר .ומי שזכה להשתתף בתפלות קדושות אלו ,הוא יכול
להבין את האמור.
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
ד' .תרפא .אוצר מחמדים ,ח"ח רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער...
חקרי דינים ,דברי אגדה ,פנינים יקרים ,מתוקים מדבש ונופת צופים ,הליכות והלכות ומנהג ,עניני בית
הכנסת .ברכות וסעודה .הלכה ומנהג בענינים שונים .מועדים .מצות התורה .מקואות ,נישואין ,סת"ם, האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע
ציצית ,תפלין וקר"ש ,קריה"ת ,שביעית ,שבת .תפילה .תענית ותשעה באב .תקופות וזמנים .מסודר ברוב
פאר והדר בטוב טעם ודעת עם ידיעות חשובות ונחוצות ,עם הערות וציונים ,עם תוכן הענינים מפורט. דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
נערך ע"י הרב הגאון רבי נתן גוטליב שליט"א ,י"ל כעת חלק ח' ,שנת תשפ"ו לפ"ק) .תק"ע עמודים(
ד' .תרפב .אור לשמים /המפואר פונעם ספר
הספר הק' המפורסם אור לשמים מהרב הקדוש והנורא רבי מאיר מאפטא זצ"ל חידושי תורה ואמרות
קודש על התורה ושאר ענינים .נדפס במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות רש"י מאירת עינים ,בהגהה
מדויקת ומתוקנת ,נוספו רבבות מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות,
ונוספו סימני פיסוק וניקוד ,עם כותרות משנה ,הדגשות הפסוקים בתוך הדברי תורה ,עם מפתחות
מבאר התורה
מפורטים .עם פרקי תולדות וקורות חייו של הרה"ק המחבר זצ"ל ,בפורמאט פנינים) .תע"ו עמודים(
על חמשה חומשי תורה
ד' .תרפג .טור שו"ע הלכות כבוד ת"ח ות"ת /המבואר מתיבתא ,רמ"ג-רמ"ו
טור שו"ע יורה דעה ,הלכות כבוד תלמיד חכם ותלמוד תורה ,והנו"כ על הדף ,נדפס מחדש באותיות ~ עטליכע יאר איז דאס נישט געווען צו באקומען ~
מאירות עינים ,ובו כמה מדורים להקל על הלומד :ביאור השו"ע ,ביאור משולב בדברי רבותינו יעצט בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט,
המחבר ורמ"א ,עמוד מול עמוד ,עפ"י סוגיות הגמ' וראשונים ,ומפרשי השו"ע ,עם מקורות והערות,
בהוספת מבואות והקדמות לההלכות .ביאורי סמ"ע וביאורי הש"ך ,כל דברי רבותינו הטו"ז והש"ך לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע
מתבארים לעמקם ,עם מקורות והערות .עם מדור בירור הלכה הכולל בירור יסודות ההלכה מכלול מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
השיטות והדעות מו"מ קושיות ותירוצים ,הערות והארות ,מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים
בהלכות מתנה החמורות .עם תמצית ההלכה וסיכום השיטות .י"ל ברוב פאר והדר סימני רמ"ג - הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
רמ"ו בכרך אחד .שנת תשפ"ו לפ"ק.
ד' .תרפד .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' ברכות א' על הטוב יזכר
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, הרבני הנגיד הנכבד ,הרה"ח המפואר,
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות מו"ה חיים פריעדמאן הי"ו
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל,
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת ברכות ח"א .שנת תשפ"ה לפ"ק) .תנ"ח עמודים(
לע"נ אביו הרה"ח מופלא ביראה ובחסידות,
שייף עייל ושייף נפיק ולא החזיק טיבותא לנפשי',
ד' .תרפה .במעון קדשו /ערלוי
זכרונות וגילויים נפלאים וסיפורי קודש ממעון קדשו של הגה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל הי"ד אבד"ק מו"ה יצחק בן מו"ה חיים ע"ה
ערלוי יצ"ו בעל התעוררות תשובה ,שנמסר ע"י נכדו ובן ביתו הרה"ח רבי משה יוסף פאשקעס ז"ל, נפטר י"א תשרי תשס"ב לפ"ק ת.נ.צ.ב.ה.
עם חלק מה יפה ירושתנו ,הכולל אוצר זכרונותיו מעיר מאקאווא ומהישיבה בעיר פאפא ,ופלאי
השגחה עליונה בימי עברה וזעם ,וגלגולי סיבותיו עד שהגיע על אדמת אמעריקא ,משולב עם סיפורי
הוד מבית אבותיו ורבותיו ,וצדיקים ואנשי מעלה שזכה לחסות בצל קדשם ,עם תמונות שונים .נערך לע"נ הבחור החשוב המו"מ בתוי"ש כמר דוד צבי ע"ה הי"ד
ונסדר וי"ל ע"י בנו הרה"ג רבי אהרן אליעזר יואל פאשקעס שליט"א ,ובנו הרב שמעון עקיבא בן הגה"צ רבי יחזקאל שרגא בראך זצ"ל הי"ד
פאשקעס שליט"א ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תקפ"ג עמודים( הפצה ראשית :שירה /מישור
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת נרצח בדרך נסיעתו למקומות הק' באר"י ז' תשרי תשט"ז לפ"ק
ג מ ר ח ת י מ ה ט ו ב ה ו ש נ ה מ ב ו ר כ ת ל ת ו מ כ י נ ו ה ח ש ו ב י ם ,ו ל ר ב ב ו ת ק ו ר א י ג ל י ו נ י נ ו ,ו ל כ ל ב נ י י ש רא ל
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו ,אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת האזינו תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ב'
