gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם שיח · NOAM SIACH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: נועם שיח · NOAM SIACH

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נועם שיח · NOAM SIACH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נועם שיח‬ ‫מאת אב"ד סאנטוב שליט"א‬ ‫תשובה מיט שמחה‬ ‫האזינו ‪ -‬שובה תשפ"ז‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כו ן אפריון ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫לייקווד תשפ"ז‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון אפריון לשלמה‬ ‫להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א‬ ‫אב"ד סאנטוב ‪ -‬לייקווד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש‬ ‫‪9996551.z@gmail.com‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקבל גליונות ‪ ,‬לנדב ג ל יונות ‪ ,‬ולהערות‬ ‫נא לפנות להנ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונטרס זה נדבת‬ ‫הנגיד החסיד המפואר‬ ‫מו"ה פנחס וואלהענדלער הי"ו‬ ‫אב"י בלייקווד‬ ‫לע"נ חמותו האשה החשובה‬ ‫מרת מינדל קריינדל בת ר' יעקב הלל ע"ה‬ ‫נלב"ע ט"ו אלול תשפ"ב‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫תשובה מיט שמחה‬ ‫‪('á ,ã"é òùåä) êé÷ìà 'ä ãò ìàøùé äáåù‬‬ ‫אנו עומדי על מפתנו של ימי התשובה‪ .‬בימי האלו הוא זמ של תשובה‪,‬‬ ‫ותשובה צרי לעשות מתו שמחה‪ ,‬וכמו שכתב התפארת שלמה )פ' ויגש(‪ :‬ועתה‬ ‫אל תעצבו וגו'‪ .‬הנה ועתה הוא לשו תשובה לכ אמר אעפ"י שאת צריכי לשוב‬ ‫בתשובה על המעשה הזה אשר עשית ‪ .‬א אל תעצבו לא בעצבות הוא דרכי‬ ‫התשובה כי התשובה היא מצות עשה מ התורה וצרי לעשותה בשמחה כמו‬ ‫שכתוב עבדו את ה' בשמחה‪ .‬ולכ ועתה הוא לשו תשובה‪ ,‬כי הבע"ת צרי לומר‬ ‫מעתה הנני שב הנני חוזר בתשובה ולא אשוב לכסלה עוד רק עתה אהיה ברו ה'‬ ‫מהיו והלאה‪.‬‬ ‫וכ פירש הרה"ק משינאווא זי"ע )דברי יחזקאל פ' ויגש( את הפסוק הנ"ל "ועתה‬ ‫אל תעצבו ואל יחר בעיניכ "‪ ,‬על פי על פי מה דאיתא במדרש )בראשית רבה כ"א‪,‬‬ ‫ו'( "אי 'ועתה' אלא לשו תשובה"‪ ,‬והיינו א בשעה שעוסק בעני 'ועתה'‪ ,‬תשובה‬ ‫על עוונותיו ורוב פשעיו‪ ,‬ג"כ "אל תעצבו"‪ ,‬לא יעשה זאת מתו עצבות ומרירות‬ ‫הלב‪ ,‬כי לא כ הוא דרכי התשובה‪ ,‬אלא יתחזק בשמחה רבה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר באר משה )קאז'ני ‪ ,‬פ' משפטי ( מביא בש הרה"ק הרבי‬ ‫ר' זושא זי"ע לבאר את הכתוב )תהלי קכ"ו‪ ,‬ה'(‪ :‬הזורעי בדמעה‬ ‫ברנה יקצורו הלו יל ובכה נושא מש הזרע בא יבא ברנה נושא‬ ‫אלומותיו‪" ,‬הזורעי " היינו אלו שיש לה חטאי ‪ ,‬יש לה ב'‬ ‫אופני של עשיית תשובה‪ ,‬א'‪" .‬בדמעה"‪ ,‬היינו תשובה מתו בכי'‬ ‫ודמעה‪ .‬ב'‪" .‬ברנה"‪ ,‬תשובה מתו שמחה‪" ,‬הלו יל ובכה" – אלו‬ ‫העושי תשובה ע"י בכייה‪" ,‬נושא מש הזרע"‪ ,‬מוציאי כפי‬ ‫ג‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הכוחות שהכניסו בתשובת ‪" ,‬בא יבוא ברנה" – אלו שעושי‬ ‫תשובה מתו שמחה‪" ,‬נושא אלומותיו"‪ ,‬תשובת נושאת אלומות‬ ‫של פירות יותר ויותר מהכוחות שהשקיעו‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫כ"ק הגה"צ בעל ויחי יוס מפאפא זצ"ל שהה בצל הקודש של‬ ‫הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע בימי הנוראי של שנת תרפ"ז שנתו‬ ‫האחרונה של הרבי מהרי"ד‪ .‬וסיפר‪ ,‬שלפני אמירת ברכת שהחיינו‬ ‫אמר המהרי"ד בטע הדבר מדוע מברכי עתה ברכה זו שנתקנה‬ ‫בעיקרה על דברי שמחה‪ ,‬לפי שמצות התשובה צריכה א היא‬ ‫להיעשות מתו רוב שמחה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר הרה"ק רבי איתמר וולגלרנטר זצ"ל )ספר משמרת איתמר פ'‬ ‫חיי שרה(‪ ,‬ששמע מרבו הרה"ק החוזה מלובלי זי"ע‪ ,‬שהתפלל על‬ ‫התשובה וביקש שיזכה לעשות תשובה מתו שמחה והרחבה ולא‬ ‫מתו דוחק ויסורי ח"ו‪ ,‬ואמר ששמע מפיו שאמר‪ ,‬ששמח מאוד‬ ‫על המתנה שנתנו לו מ השמי שכל והארה לדעת להתפלל באופ‬ ‫הזה‪ ,‬כי זה זכות גדול לעשות תשובה מתו שמחה‪ ,‬שאז התשובה‬ ‫חשובה הרבה יותר‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בקדשו )ר"ח אלול‬ ‫הרה"ק מהר"ש מבאבוב זצ"ל דיבר פע‬ ‫תשמ"ח( שאביו הגדול הרה"ק ה"קדושת ציו " מבאבוב הי"ד היה‬ ‫ד‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫נוהג בכל יו מימי חודש אלול לאכול שזיפי ]פלוימע [‪ ,‬ומקורו‬ ‫הוא מהרה"ק מצאנז זי"ע שאמר‪ ,‬שאכילת שזיפי מסוגל לשמחה‪,‬‬ ‫ועל כ אוכלי אות בימי חודש אלול שהוא חודש המיוחד‬ ‫לתשובה‪ ,‬שתשובה צריכה להיעשות מתו שמחה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫יש מקומות מסויימי ‪ ,‬אשר בחודש אלול נעשי אנגעצויגע‬ ‫]מתוחי [‪ ,‬ועלולי חלילה ליפול מזה לידי עצבות‪ .‬בי חסידי קוצק‬ ‫היו אומרי על אלול "עצוב" כזה‪" ,‬אל תפנו אל האלילי "‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בדרשות חת סופר )צ"ז א' ד"ה לכו אכלו משמני וגו'( פירש‪,‬‬ ‫שבימי הנוראי ישלח מקודש עזרו לעורר לב כל ישראל‬ ‫לתשובה‪ ,‬וא"כ בתשובה כזו יש לבעל די לחלוק ולומר כי לא עשו‬ ‫תשובה רק ע"י התעוררות של ולא עינה מלב ‪ ,‬אמנ משו כ‬ ‫מצוה לשמוח בבוא ימי אלו במצות עשה של תשובה‪ ,‬ומשמחת‬ ‫ליבנו ניכר כי שמחי אנחנו לשוב ולחדול מעושק ידינו‪ ,‬על כ‬ ‫חדות ה' היא תהיה מעוזכ ‪ ,‬לומר כי אנחנו שמחי שזכינו‬ ‫להתעוררות הלב‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫וע"ע בדרשות חת סופר )ש ( שפירש את הפסוק )תהלי י"ד‪,‬‬ ‫ז'(‪ :‬מי ית מציו ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח‬ ‫ישראל‪ ,‬שיש מעוררי על ישראל "מי ית מציו וגו' בשוב ה' שבות‬ ‫ה‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫עמו"‪ ,‬שהקב"ה עושה זאת שישראל ישובו בתשובה‪ ,‬ובעל די יבא‬ ‫לחלוק על זה שהתשובה לא באה מצד אלא מהתעוררות של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ועל זה עוני לה "יגל יעקב ישמח ישראל"‪ ,‬אמנ‬ ‫התשובה לא משלה ‪ ,‬אבל התשובה ה עושי מתו שמחה‪ ,‬וזה‬ ‫חשוב לאי ערו אצל הקב"ה‪ ,‬ומכח זה ה זוכי לכל הברכות‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ואיתא בספר משכנות ישראל )ר"ה עמ' רמ"א( את הפסוק‬ ‫)תהלי פ"א‪ ,‬ד'‪ -‬ה'(‪ :‬תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק‬ ‫לישראל הוא וגו'‪" ,‬תקעו בחודש שופר" – חדשו מעשיכ ושפרו‬ ‫מעשיכ ‪ ,‬כדאיתא במדרש )ויק"ר כ"ט‪ ,‬ו'( "בחדש‪ ,‬חדשו מעשיכ ‪.‬‬ ‫שופר‪ ,‬שפרו מעשיכ "‪" ,‬ליו חגנו" – לעשות ראש השנה חג‬ ‫ולקיי מצות תשובה מתו שמחה‪" ,‬כי" דבר זה‪ ,‬לעשות יו הדי‬ ‫כחג‪" ,‬חוק לישראל הוא"‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ועי' עוד בספר משכנות ישראל )שמע"צ עמ' רס"ד( לרמז את‬ ‫הכתוב בתהלי )תהלי קכ"ו‪ ,‬א'‪ -‬ג'( "שיר המעלות בשוב ה' את‬ ‫שיבת ציו "‪ ,‬כלומר שלא עשינו תשובה מעצמינו רק הקב"ה עשה‬ ‫שאנו נשוב‪ ,‬ואז "היינו כחולמי "‪ ,‬שהיינו ישני ממצוות והקב"ה‬ ‫בא לעורר אותנו מ השינה‪ ,‬עורו ישני משנתכ ‪" ,‬אז ימלא שחוק‬ ‫פינו ולשוננו רנה"‪ ,‬כלומר אנו צריכי לעשות תשובה מתו שמחה‪,‬‬ ‫וא "אז יאמרו בגוי הגדיל ה' לעשות ע אלה"‪ ,‬מה טע הגדיל‬ ‫ה' מאחר שלא עשו תשובה מעצמ ‪ ,‬ועל זה הוא אומר מ"מ "הגדיל‬ ‫ו‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ה' לעשות עמנו" לפי ש"היינו שמחי "‪ ,‬עשינו תשובה מתו‬ ‫שמחה‪ ,‬ודבר זה הוא מאוד חשוב אצל הקב"ה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספה"ק "אהבת שלו " מובא בש ק"ז השל"ה הקדוש זי"ע‪,‬‬ ‫עה"פ )שמות י"ב‪ ,‬ב'(‪ :‬החודש הזה לכ ראש חדשי ‪ ,‬ש"ראש חודש"‬ ‫הוא בבחינת התחדשות )ועל דר זה איתא במדרש )שיר השירי א'‪ ,‬ב'(‪:‬‬ ‫מה יונה זו מחדשת בכל חודש וחודש גור ‪ ,‬כ ישראל מחדשי בכל חודש תורה‬ ‫ומעשי טובי (‪ ,‬ובחודש ניס הרי כל יו הוא בבחינת ראש חודש‪,‬‬ ‫דהיינו שבכל יו ויו ישנה למעלה זו שאפשר להתחדש בו‪ ,‬וזהו‬ ‫מאמר הכתוב 'החודש הזה' כולו‪ ,‬הוא 'לכ ראש חדשי '‪ ,‬שבחודש‬ ‫ניס כל יו ויו הוא בבחינת ראש חודש‪.‬‬ ‫והנה ראש חודש הוא זמ תשובה‪ ,‬וכמו שאנו אומרי בתפילת‬ ‫מוס של ר"ח "ראשי חדשי לעמ נתת זמ כפרה לכל תולדות "‪.‬‬ ‫ובאמת מה היא סגולתו המיוחדת?‬ ‫אלא כידוע שתשובה נקראת "עתה"‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )ב"ר‬ ‫כ"א‪ ,‬ו'( אי "ועתה" אלא תשובה‪ ,‬ומפרש העני בספה"ק ליקוטי‬ ‫מוהר" ‪ :‬לפי שזאת היא עיקר התשובה‪ ,‬כי הדר היחידה לתשובה‬ ‫שלימה היא על ידי שמזניחי את הדרכי הישנות המקולקלות ואי‬ ‫מסתכלי על העבר‪ ,‬רק על העתיד – "מכא ולהבא" – צמיחה‬ ‫מחודשת ומצב חדש – מעתה הוא מתחיל חיי חדשי בהתחדשות‬ ‫והרי הוא כבריה חדשה‪.‬‬ ‫וזהו אי "עתה" אלא לשו תשובה‪ ,‬כי מזה שהאד יסתכל‬ ‫לאחוריו על העבר‪ ,‬ויביט אל הדרכי הישנות שבו התהל ‪ ,‬לא יגיע‬ ‫אל התשובה הרצויה‪ ,‬אלא רק כאשר יחליט החלטה נחושה על‬ ‫ז‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫העתיד מכא ולהבא שהוא זורק את הכל מאחוריו‪ ,‬ומאי דהוה הוה‬ ‫ומכא ואיל חושבנא‪ ,‬אז יוכל להתעלות מעלה מעלה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ידוע בש החוזה מלובלי זי"ע‪ ,‬שהיצר הרע מחבב את‬ ‫העצבות שלאחר העבירה יותר מהעבירה עצמה‪ ,‬ולכ א א חטא‬ ‫האד לא יתעצב אלא יעשה תשובה מתו שמחה‪.‬‬ ‫ומסופר שפע אחת שאל החוזה הקדוש את תלמידו הרה"ק‬ ‫רבי שרגא פייבל מגריצא זי"ע "היודע אתה מה היה העוו בחטא‬ ‫העגל"‪ ,‬רבי פייבל תמה על השאלה הפשוטה‪ ,‬שכ כל בר בי רב‬ ‫יודע שהחטא היה במה שלקחו עגל ואמרו אלה אלוהי ישראל‪,‬‬ ‫והיה זה עוו עבודה זרה שעבדו לאלהי נכר‪.‬‬ ‫א החוזה מלובלי השיב לו‪ ,‬לא ולא‪ ,‬לא זה היה חטא ‪ ,‬אלא‬ ‫שחטאו בכ שלאחר חטא העגל נעצבו אל לב והתאבלו‪ ,‬כמו‬ ‫שנא' )שמות ל"ג‪ ,‬ד'( ויתאבלו‪ ,‬שזהו חטא נורא‪ ,‬כי א שחטאו‬ ‫בעבודה זרה‪ ,‬היה לה לשוב מתו שמחה ורינה ולא מתו עצבות‪.‬‬ ‫ולמדי אנו מזה לימוד נורא‪ ,‬א כ ה הדברי בחטא נורא‬ ‫כחטא העגל‪ ,‬קל וחומר בחטאי הפחותי בהרבה מכ ‪ ,‬שעלינו‬ ‫לשוב מה מתו שמחה ולא מתו יגו ואנחה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫גיסי הרה"ג ר' אלכסנדר בלויא שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת סקווירא‬ ‫במונטריאל סיפר‪ ,‬שזוכר את הזמני ‪ ,‬שהאדמו"ר מסקולע הרה"צ‬ ‫רבי ישעי' יעקב זי"ע‪ ,‬התגורר במונטריאל‪ .‬בכל יו היה הרה"צ רבי‬ ‫ח‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ישעי' יעקב צועד ברחובותיה של מונטריאל‪ ,‬כשהוא ר וממהר‬ ‫בדרכו אל הכולל‪.‬‬ ‫הוא היה הול ברחובותיה של מונטריאל בימות הקי ע כזה‬ ‫שמחה של מצוה! ע כזה גאות דקדושה! א פע לא היה‬ ‫"פארקוועטשט" ]מדוכד ‪ ,‬ע הא למטה[ או "אנגעצויגע "‬ ‫]מתוח[‪ ,‬ומעול לא בא בטרוניה‪ .‬הוא היה רגיל לומר‪ :‬מיר האב א‬ ‫זכיה מקיי צו זיי די מצוה פו "ולא תתורו"‪ ,‬דאס איז א מצוה ווי‬ ‫אלע מצוות‪ ,‬או דאס דאר געטו ווער מיט שמחה" ]יש לנו זכיה‬ ‫לקיי את המצוה של "ולא תתורו"‪ ,‬זהו מצוה ככל המצוות‪ ,‬וזה‬ ‫צרי להיעשות מתו שמחה[‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫הנה יש כלי יקר נורא )בפרשת נשא(‪ ,‬על הפסוק )במדבר ו'‪ ,‬ט'(‪:‬‬ ‫וכי ימות מת עליו בפתע פתאו וטמא ראש נזרו‪ ,‬שא הנזיר‬ ‫נטמא‪ ,‬הוא צרי להביא קרב "שתי תורי או שני בני יונה"‪,‬‬ ‫והכתוב מסיי ‪ ,‬שעל ידי זה "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"‪.‬‬ ‫וברש"י הק' מביא כמה פירושי מה הוא "החטא" אשר בגינו‬ ‫צרי הנזיר כפרה‪ ,‬ואחד מה "רבי אלעזר הקפר אומר‪ ,‬שציער‬ ‫עצמו מ היי "‪.‬‬ ‫ותמה הכלי יקר‪ ,‬שא עצ הדבר שהנזיר מצער עצמו מ היי‬ ‫נחשב לחטא‪ ,‬א כ היה על כל נזיר להביא קרב זה‪ ,‬ולמה מביא‬ ‫כפרה זו דייקא נזיר שנטמא‪.‬‬ ‫ומיישב הכלי יקר‪ ,‬דהחטא שהנזיר הוצר להביא עליו כפרה‪,‬‬ ‫הוא מה "שציער עצמו מ היי "‪ ,‬כלומר שהיה לו מזה צער‪ ,‬ותחת‬ ‫אשר לא עבד את ה' בשמחה כי א בצער‪ ,‬לכ זקוק הוא לכפרה‪.‬‬ ‫ט‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הנזיר קיבל את הנזירות מתו "אנגעצויגענקייט" ]מתיחות‬ ‫ועצבי [‪ ,‬ולכ נטמא‪ ,‬כי אילו היה שמח בנזירות זו‪ ,‬ומקבל אותה‬ ‫באהבה‪ ,‬אז מ השמי היו שומרי אותו בשמירה עליונה‪ ,‬ולא היה‬ ‫בא לעול לידי טומאה‪.‬‬ ‫א מאחר שכ נטמא‪ ,‬זה הגיע לו משו שלא היה שמח‬ ‫בנזירות זו‪ ,‬ולא קיבלה מתו אהבה‪ ,‬רק קיבל את הנזירות מתו‬ ‫"פארקוועטשטקייט"‪" ,‬שציער עצמו מ היי "‪ ,‬בגי כ הפסיד את‬ ‫השמירה העליונה‪ ,‬וזה גר לו שנטמא‪ ,‬עד כא תמצית דבריו‪.‬‬ ‫על הכתוב בפרשת עקב )דברי ח'‪ ,‬י"ט( "והיה א שכח תשכח‬ ‫את ה' אלקי "‪ ,‬ביאר הרה"ק מלובלי זי"ע‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל‬ ‫)בראשית רבה פרשה מ"ב‪ ,‬ג'( "והיה" הוא לשו שמחה‪ ,‬וזהו "והיה –‬ ‫א שכח"‪ ,‬א ח"ו ישכחו את מדת השמחה‪ ,‬יבואו מזה חלילה לידי‬ ‫"תשכח את ה' אלקי "‪ ,‬שישכחו לגמרי את השי"ת‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר כר ישראל כ' על מעלת השמחה‪ ,‬שבעת שהיה הרה"ק‬ ‫המאור עיני זי"ע אצל הבעש"ט הק' פע אחת עמד בעת‬ ‫שהבעש"ט עלה אל העגלה שלו לנסוע לטיול כדרכו בקודש‪,‬‬ ‫והרה"ק המאור עיני היה משתוקק מאוד לנסוע בצוותא חדא ע‬ ‫הבעש"ט לטייל‪ ,‬וסבב והל אצל העגלה ורצה לפעול בזה אצל‬ ‫הבעש"ט שיקבל אותו אתו עמו בנסיעה הזאת‪.‬‬ ‫כאשר הבעש"ט עלה אל העגלה ענה ואמר להמאור עיני ‪,‬‬ ‫אבר ‪ ,‬א תגיד לי איזה חילוק יש בי "תיקו לאה" ל"תיקו רחל"‬ ‫אז את ל רשות ליסע עמדי‪ ,‬מיד השיב המאור עיני ‪ ,‬הנה מה‬ ‫י‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫שפעלה לאה בבכיה‪ ,‬פעלה זאת רחל בשמחה‪ ,‬ותיכ לקחו עמו על‬ ‫העגלה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר נר דוד )סקאליע‪ ,‬תשל"ה( מבאר לפי היסוד מהבאר משה‬ ‫בש הרבי רבי זושא שהובא לעיל על מעלתה של תשובה בשמחה‪,‬‬ ‫שזה הי' מחלוקת יוס והאחי ‪ ,‬שיוס קיבל מאביו דר העבודה‬ ‫של שמחה‪ ,‬והשבטי עבודת היתה בבכי'‪.‬‬ ‫והנה איתא מהרה"ק מאפטא זי"ע )אוהב ישראל‪ ,‬ליקוטי ( לבאר‬ ‫את הפסוק )ירמי' ד'‪ ,‬כ"ב(‪ :‬חכמי המה להרע ולהיטיב לא ידעו‪ ,‬כי‬ ‫אחז"ל )שבועות כ"ה ע"ב( על הפסוק )ויקרא ה'‪ ,‬ד'(‪ :‬או נפש כי תשבע‬ ‫לבטא בשפתי להרע או להיטיב‪" ,‬להיטיב" שאוכל‪" ,‬להרע" שלא‬ ‫אוכל‪ .‬וזהו "חכמי המה להרע"‪ ,‬שיודעי לעבוד את ה' בבחינת‬ ‫שלא לאכול‪ ,‬דהיינו בתעניתי וסיגופי ‪" ,‬ולהיטיב לא ידעו"‪,‬‬ ‫לעבוד את הש מתו שמחה וטוב לב – את זה ה לא יודעי ‪.‬‬ ‫ובזה מפרש את הפסוק )בראשית ל"ז‪ ,‬ב'(‪ :‬יוס ב שבע עשרה‬ ‫שנה היה רועה את אחיו בצא וגו'‪ ,‬ויבא יוס את דבת רעה אל‬ ‫אביה ‪ ,‬כי יוס קיבל דרכו מאביו‪ ,‬כדכתיב )ש ‪ ,‬ג'(‪ :‬כי ב זקוני‬ ‫הוא לו‪ ,‬ותרג אונקלוס "ארי בר חכי הוא ליה"‪ ,‬וזהו "יוס ב‬ ‫שבע עשרה שנה" י"ז בגימ' טו"ב‪ ,‬היינו שעבד את ה' בבחינת‬ ‫"טוב"‪ ,‬דהיינו בשמחה‪" ,‬ויבא יוס את דבת רעה אל אביה "‪,‬‬ ‫היינו שהגיד לאביה שהשבטי עובדי את ה' בבחינת להרע‪,‬‬ ‫היינו בתעניות ובסיגופי ‪.‬‬ ‫*********** *******************‬ ‫יא‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫סיפר ראש ישיבת רוזי' הגה"ח ר' אפרי פישל רבינובי זצ"ל‪,‬‬ ‫כי פע בהיות הרה"ק מסאוורא זי"ע אצל הרה"ק רבי מרדכי‬ ‫מטשערנאביל זי"ע‪ ,‬ראה אותו הרה"ק מסאוורא בעת נטילת ידי‬ ‫לסעודה‪ ,‬וראה שהרה"ק מטשערנאביל לא קיי איזה דקדוק‬ ‫מסויי בהלכות נטילת ידי ‪ ,‬והרהר על זה‪ ,‬כי לאד קדוש וצדיק‬ ‫כמוהו אי יתכ שלא ידקדק על דקדוק הזה לקיימו בשלימות‪.‬‬ ‫ויהי אחר ברכת המוציא‪ ,‬ראה אי שהרה"ק מטשערנאביל‬ ‫הרגיש בעצמו שלא קיי את הנטילת ידי בדקדוק הנ"ל‪ ,‬והצטער‬ ‫על זה הרה"ק רבי מוטל צער רב‪ ,‬ונענה ואמר "כל העובר עבירה‬ ‫ומתבייש בה"‪ ,‬ומיד באמרו זאת ראו אי שהרה"ק מטשערנאביל‬ ‫מתמלא בושה וכלימה וצער גדול נורא ואיו ‪ ,‬וישב כ זמ מסויי‬ ‫בבושת פני ‪ ,‬עד שאח"כ נענה וגמר את המאמר חז"ל )מס' ברכות ד‬ ‫י"ב ע"ב( ואמר "מוחלי לו על כל עוונותיו"‪ ,‬ומיד באמרו זאת נתמלא‬ ‫לבו שמחה‪ ,‬ופניו נשתנו לגמרי לטובה בשמחה עצומה‪.‬‬ ‫ואמר על זה הרה"ק מסאוורא זי"ע‪ ,‬כי החלק הראשו ‪ ,‬היינו‬ ‫מה שהתמלא בושה וצער נורא על המכשול הנ"ל‪ ,‬זה ג הוא יכול‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל את החלק השני‪ ,‬דהיינו שאחרי שהרגיש הרה"ק‬ ‫מטשערנאביל שכבר היה לו בושה וצער נורא‪ ,‬שוב מעתה האמי‬ ‫באמונה שלימה ותמימה שמעתה שוב הוא נקי ומוחלי לו על כל‬ ‫עוונותיו עד שהתמלא שמחה‪ ,‬זה כבר קשה לעשות‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר אמרי שאול כתב‪ ,‬דשמחה של מצוה מביא בריאות‪,‬‬ ‫ואמר על הברכה שמברכי "אשר ברא ששו ושמחה"‪" ,‬ברא"‬ ‫יב‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫לשו "בריאות" הוא‪ ,‬והיינו "ששו ושמחה של מצוה" מביא‬ ‫בריאות לאד ‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר עשר אורות הביא בש הרבי מלובלי זי"ע‪ ,‬ש"חסיד"‬ ‫הוא מי שהוא בבחינת "ילד"‪ ,‬מה דרכו של תינוק בוכה ושמח ברגע‬ ‫אחד‪ ,‬כ צרי להיות אד החסיד בוכה בזכרו חטאיו וגודל שפלתו‬ ‫מה שפג בשמות הקדושי ב"ה‪ ,‬וברגע אח"כ לשמוח בזכרו את‬ ‫אדוניו שהוא נוצר לעבדו ולשרת ככל אשר צוה בתורתינו הקדושה‪,‬‬ ‫כי אחת מהמידות האלה לבדה היא רע מאוד‪ ,‬כי עצבות לבד קשה‬ ‫מאוד‪ ,‬שאפשר ליפול ביאוש חייו‪ ,‬והשמחה לבדה קשה מאוד‪,‬‬ ‫מפני שיכול להיות בלא יראה ח"ו‪ ,‬ורק ע"י שניה יחד יוכל לבוא‬ ‫לידי יראה ואהבה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר מאורי אור הביא בגודל מעלת השמחה‪ ,‬שפע היה‬ ‫הרה"ק ר' מנח נחו מטאלנא זי"ע יושב ודורש בשבח השמחה‪,‬‬ ‫ומסביר ומראה פני בטוב טע במעלת השמחה הנחשבת ליסוד‬ ‫החסידות‪ ,‬פנו אליו איזה מתנגדי ושאלו אותו כיצד יתיישב משנת‬ ‫החסידי זו ע מאמר שלמה המל ע"ה )קהלת ז'‪ ,‬ט'(‪ :‬טוב ללכת‬ ‫אל בית אבל מלכת אל בית המשתה‪.‬‬ ‫נענה לעומת הרה"ק ואמר‪ ,‬הנה ידועי דברי הרמב"‬ ‫בהלכות דעות )פ"ב ה"ב( שכתב‪ ,‬הדר האמצעית היא דר הטובה‬ ‫שבכל מדה ומדה‪ ,‬לא יהא בעל שחוק ומהתלות ולא עצב ואונ אלא‬ ‫שמח‪ ,‬וא היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג‬ ‫יג‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בו זמ רב עד שיחזור בו לדר הטובה והיא מידה בינונית שבכל‬ ‫דעה ודעה‪.‬‬ ‫נמצא שהאד המפריז בשמחה צרי ליל לקצה השני במדה‬ ‫מופלגה‪ ,‬וטוב לו שיל לבית האבל שיחזור למדה אמצעית‪ ,‬ואילו‬ ‫זה שמפריז בעצב ויגו טוב לו שירבה ליל לבית המשתה בכדי‬ ‫להגיע למדה הבינונית שבדעתו‪.‬‬ ‫וזהו שאמר שלמה המל ע"ה בחכמתו‪ ,‬אע"פ שב' מדות‬ ‫המופרזות ה מגונות‪ ,‬מ"מ טוב יותר לאד המפריז במדת השמחה‬ ‫וכדי להטותה עליו ליל אל בית האבל מאשר זה שמפריז במדת‬ ‫העצב והיגו והוא נצר ליל לבית המשתה בכדי להטות דעתו‬ ‫למדה בינונית‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר לי הרה"ח ר' שמעו גרינוואלד הי"ו משב"ק אצל הגה"ק‬ ‫מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬שפע בחול המועד סוכות התקיימה‬ ‫"שמחת בית השואבה" במחיצתו של הרבי‪ ,‬והרבי נענה לעומת‬ ‫החסידי בלשונו הצח והמתוק ואמר "יו טוב סוכות הוא זמ‬ ‫שמחתנו‪ ,‬ויש מצוה להיות בשמחה‪ ,‬אמנ צריכי לראות ולהיזהר‪,‬‬ ‫שהשמחה לא תבא אצל האד רק מחמת זה שהוא רוקד ב"שמחת‬ ‫בית השואבה" לקול צלילי שיר וזמר‪ ,‬אלא צריכי להיות בשמחה‬ ‫משו שהיו הוא יו"ט‪ ,‬ואד שמח – א פרייליכער מענטש –‬ ‫הול לרקוד"‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫יד‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫מספרי ‪ ,‬שהרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זי"ע שהה פע‬ ‫בתשעת הימי במקו מנוחה‪ ,‬וש שהה ג הרה"צ רבי יענק'ל‬ ‫מילר אב"ד יארמע שליט"א‪ .‬בהגיע ליל "תשעה באב" כיבד הרה"ק‬ ‫מפשעווארסק את אב"ד יארמע לקרוא את ה"קינות"‪.‬‬ ‫הרה"צ אב"ד יארמע הביע את פליאתו בפני רבי איציקל מדוע‬ ‫נבחר דייקא הוא לקרוא את ה"קינות"?‬ ‫השיב לו רבי איציקל‪ :‬מ'דאר טאקע קלאג אבער מד'אר זיי‬ ‫בשמחה‪ ,‬דו ביסט א פרייליכע מענטש! ]אכ צריכי לקונ אבל‬ ‫צריכי להיות בשמחה‪ ,‬אתה הנ אד שמח[‪...‬‬ ‫ואכ ‪ ,‬אב"ד יארמע הקריא את ה"קינות"‪ ,‬א לקראת סיו‬ ‫הקינות "חרג" קצת‪ ...‬אחר כ אמר לו רבי איציקל‪ :‬פיי געזאגט‪,‬‬ ‫אבער מ'דאר נישט איבערטרייב ]אמרת טוב‪ ,‬אבל אי צריכי‬ ‫להפריז על המידה[‪...‬‬ ‫‪---------------‬‬ ‫טו‬ ‫פרייטאג פרשת נצבים וילך • כ''ב אלול תשפ"ו‬ ‫********‬ ‫הרה"ג ר' שלמה זלמן פרידמאן שליט"א אב"ד סאנטוב אין זיין גליון נועם שיח ציטירט‬ ‫אן אינטערעסאנטע עובדא בשם האדמו"ר מוויזניץ מונטריאל איבער אנגעבן א צווייטער‬ ‫‪‬‬ ‫איד צום פאליציי אין אן אויסנאם פאל‪.‬‬ ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אוהב את ישראל‬ ‫לפני כמה שני ‪ ,‬זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬אצל מר אדמו"ר מוויז'ני‬ ‫שליט"א‪ ,‬בליל ערב יו הקדוש‪ ,‬ובשעה שהייתי בחדר‪ ,‬צלצל הטלפו הפרטי של‬ ‫הרבי שהיה מונח על השולח ‪ .‬הרבי הרי תיכ את הטלפו ‪ ,‬ומ העבר השני של‬ ‫הקו היה גיסו כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א‪.‬‬ ‫הרבי אמר מיד "סאטמער'ער רבי‪ ,‬איר האט מי אויסגעכאפט!" ]הרבי‬ ‫מסאטמאר‪ ,‬הקדמת אותי[‪ ...‬ואז שמעתי אי שהאדמו"ר מסאטמאר הגיב‬ ‫"וואס הייסט אי האב איי אויסגעכאפט?" ]מה הפירוש שאני הקדמתי אתכ [‪.‬‬ ‫נענה הרבי "אי האב געדארפט רופ סאטמער'ער רבי ערשט!" ]אני הייתי צרי‬ ‫להתקשר אל הרבי מסאטמאר תחילה[‪.‬‬ ‫נענה האדמו"ר מסאטמאר "וואס עפעס? אי דאר רופ וויז'ניצ'ער רבי‬ ‫ערשט!" ]מה פתאו ? אני צרי להתקשר אל הרבי מוויז'ני תחילה[‪ ,‬וכ‬ ‫התווכחו ביניה האדמורי" מש זמ מה‪ ,‬מתו ח מיוחד וחביבות נפלאה‪,‬‬ ‫מתוק מדבש‪...‬‬ ‫לאחר מכ ‪ ,‬דרשו מרנ האדמורי" כל אחד בשלומו של השני‪ ,‬מתו אהבה‬ ‫עצומה‪ ,‬ונפרדו איש מרעהו בברכת "גמר חתימה טובה" וברכת שנה טובה‬ ‫ומבורכת‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיסעו כול למאנסי‬ ‫כאשר נתפרס מה שאמרתי ברבי ‪ ,‬בביהמ"ד הגדול וויזשני בעיר מאנסי‬ ‫)בשיעור פרקי אבות ש"ק פרשת ראה תשפ"ו(‪ ,‬בעני האחדות והשלו בחצרות‬ ‫הקודש וויז'ני ‪ ,‬ואודות גודל הזכיה‪ ,‬שיש לאלו המסתופפי בי ה"הייליגע‬ ‫ווענט" ]הכתלי הקדושי [‪ ,‬אשר ספוגי ע קדושה )עי' נוע שיח כי תצא‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬מס' ‪ ,309‬עמוד כ"ב(‪ ,‬התקשר עמי כ"ק אדמו"ר מוויזשני ‪-‬ירושלי‬ ‫שליט"א‪ ,‬ואמר לי שנהנה מאוד מהדברי ‪ ,‬וכל תיבה ותיבה היא אמת לאמיתה‪.‬‬ ‫והוסי הרבי‪ ,‬שהיות שהוא נוסע בכל שנה לקראת הימי הנוראי לאר‬ ‫ישראל‪ ,‬על כ הוא מורה לכל החסידי הנשארי באמעריקא‪ ,‬ולכל מתפללי בית‬ ‫מדרשו‪ ,‬שבימי הנוראי ‪ ,‬יסעו כול למאנסי‪ ,‬להסתופ בי ה"הייליגע ווענט"‬ ‫]הכתלי הקדושי [‪ ,‬אשר ה ספוגי בכל כ הרבה קדושה‪...‬‬ ‫יז‬ ‫אבד כלי חמדה‬ ‫הרב יצחק אלפסי ז"ל‬ ‫מחבר ספר "החסידות מדור לדור" ושא"ס‬ ‫אבד כלי חמדה‬ ‫הרב יצחק אלפסי ז"ל‬ ‫מחבר ספר "החסידות מדור לדור" ושא"ס‬     ‫שיח‬ ‫האזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫נעשה בריה חדשה‬ ‫דברי התעוררות לפני אמירת סליחות‬ ‫מוצש"ק נצבי ‪-‬ויל תשפ"ו‬ ‫מ'האלט שוי געציילטע טעג פאר ימי הנוראי ‪ .‬אי געציילטע מינוט גייט מע זאג די‬ ‫ערשטע סליחות‪ .‬געוואלד! ווי האלט מע אוי די וועלט! מ'האט אזוי פיל מתק צו זיי !‬ ‫ס'איז דא אזוי פיל ארבעט! שווערע ארבעט! וואו פאנגט מע א ? וואו לאזט מע אויס?‬ ‫מ'קע נישט טויש א מענטש איבער נאכט! ]עומדי כבר ימי ספורי לפני הימי הנוראי ‪.‬‬ ‫בעוד רגעי ספורי הולכי לומר את הסליחות הראשונות‪ .‬געוואלד! היכ אוחזי בעול !‬ ‫יש כל כ הרבה מה לתק ‪ ,‬יש כל כ הרבה עבודה‪ ,‬עבודה קשה! היכ מתחילי ? היכ‬ ‫מסיימי ? אי אפשר לשנות ב אד בלילה אחד[‪.‬‬ ‫‪------------------‬‬ ‫סיפר לי הגה"צ דומ" טאהש קרית יואל שליט"א‪ ,‬שהיה פע בחור בישיבה שהתחצ‬ ‫להמגיד שיעור שלו‪ ,‬וכעבור שעה קלה הודיעו לו שהרבי )הרה"ק מטאהש זי"ע( קורא אותו‬ ‫אליו‪ .‬הבחור נבהל מאוד‪ ,‬כי הבי שהיה כא "מסירה" והודיעו לרבי על חוצפתו‪ .‬הוא התחיל‬ ‫לרעוד בכל גופו כי מי יודע מה הרבי הול לומר לו‪ ,‬וניגש לבחור מבוגר לשאול מה עושי ‪.‬‬ ‫הבחור הרגיע אותו‪ ,‬ואמר לו שמיד כשיכנס לחדר הרבי יאמר "רבי! אני מקבל עלי שמעתה‬ ‫אני יהיה טוב‪ ,‬רבי אי וועל שוי זיי גוט" ‪ -‬והכל יסתדר‪.‬‬ ‫ואכ ‪ ,‬מיד כשניגש לחדר הרבי פתח הרבי את הדלת‪ ,‬וכשהבחור ראה את הרבי בפני‬ ‫חמורות החל מיד לרעוד‪ ,‬ובקושי הוציא את המילי האלו מפיו‪" ,‬רבי אני מקבל על עצמי‬ ‫בע"ה שמעתה אני יהיה טוב"‪ .‬כשא שמע הרבי את דבריו‪ ,‬היה אצלו בחינה של "פושט צורה‬ ‫ולובש צורה"‪ ,‬הרבי החלי את צורתו וחיו גדול התפשט על פניו‪ ,‬והגיב "אויב דו ביסט‬ ‫מקבל אוי זי ‪ ,‬ביסטו א נייע מענטש!" ]א אתה מקבל על עצמ ‪ ,‬אתה אד חדש[‪ ,‬ומיד‬ ‫הזמי את הבחור בשמחה אל חדרו‪ ,‬ופתח ספרי חסידות ולמד עמו וחיזק אותו מאוד‪...‬‬ ‫‪-----------------‬‬ ‫סיפר לי אחד מעשה שאירע בתקופה שהרה"ק מסקווירא זי"ע התגורר עדיי‬ ‫בוויליאמסבורג‪ ,‬טר שייסד את "שיכו סקווירא"‪ :‬פע נער בבית מדרשו "ברית"‪ ,‬והרבי‬ ‫נתכבד בסנדקאות‪ .‬כאשר הרבי נכנס לביהמ"ד‪ ,‬הבחי שהמוהל אינו מגדל את זקנו ‪ -‬אשר‬ ‫בימי הה היה זה מילתא דשכיחא‪ ,‬אול להרבי היה מזה עגמת נפש‪ ,‬ולא היה לו חשק‬ ‫להיות סנדק בברית זה‪ .‬אמנ אי אפשר לבייש את המוהל‪ ,‬ואי אפשר לצער את אבי הב ‪.‬‬ ‫הרבי נכנס לחדרו‪ ,‬ומש זמ התעמק בשרעפיו‪ .‬לאחר זמ קרא אליו את המוהל‪ ,‬ואמר לו‬ ‫"זאלסטו וויס ‪ ,‬עס שטערט מיר זייער שטארק אז א מוהל גייט א א בארד‪ ,‬אויב דו גייסט‬ ‫יעצט מקבל זיי ‪ ,‬אז פו היינט או ווייטער גייסטו לאז וואקס די בארד‪ ,‬דעמאלטס איז‬ ‫בסדר" ]דע ל ‪ ,‬מפריע לי מאוד‪ ,‬שמוהל אינו מגדל זק ‪ ,‬א תקבל עכשיו על עצמ ‪ ,‬שמהיו‬ ‫והלאה תגדל את זקנ ‪ ,‬אז הוא בסדר[‪ .‬ואכ המוהל קיבל על עצמו‪...‬‬ ‫‪-----------------‬‬ ‫אשר על כ ‪ ,‬בעמדינו כעת לפני אמירת סליחות‪ ,‬או מ'ווייסט נישט וואו אנצוהייב ]ואי‬ ‫יודעי היכ להתחיל[‪ ,‬העצה לזה היא‪ ,‬שהאד יקבל על עצמו קבלה חזקה‪ ,‬שמהיו והלאה‬ ‫ישפר את מעשיו‪ ,‬וקבלה זו בודאי תהא רצויה ומקובלת לפני הקב"ה‪ ,‬כאילו שהאד נעשה‬ ‫בריה חדשה‪...‬‬ ‫שיח‬ ‫ה אזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫דע רבינ'ס שיטה‬ ‫דרשה בסעודה רבתי‬ ‫לאלפי חסידי וויזני מא"י ומחו"ל‬ ‫יו ב' דראש השנה תשפ"ז‬ ‫באול הגדול של "בית וויז'ני "‬ ‫קרית וויז'ני בני ברק‬ ‫ביו רביעי העעל"ט )כ"ז אלול תשפ"ו(‪ ,‬כאשר הגעתי לאר ישראל‪ ,‬לשהות כא בימי‬ ‫הנוראי ‪ ,‬זכיתי להיות ב"מושב אורה"‪ ,‬ולהיכנס אל הקודש פנימה אצל מר אדמו"ר מוויז'ני‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫הרבי היה חלוש‪ ,‬וקיבל אותי כשהוא שוכב‪ ,‬אבל היה בצהלת פני ‪ .‬כשהרבי ראה אותי‪,‬‬ ‫קיבלני במאור פניו‪ ,‬מתו שמחה עצומה‪.‬‬ ‫סיפרתי להרבי‪ ,‬שלאחרונה הייתי באיזה חתונה‪ ,‬וכאשר נכנסתי ביקשו ממני לרקוד ע‬ ‫החת ‪ .‬אחד ניגש אל הבעל מנג ‪ ,‬ואמר לו שיתחיל "וויז'ניצער ניגו "‪ ,‬והתחיל את הניגו "יש‬ ‫בורא עול "‪.‬‬ ‫הרבי נתרגש מאוד‪ ,‬והרי את שני ידיו‪ ,‬וחיי חיו גדול‪ ,‬ונענע בראשו "יא יא" ]כ כ [‪...‬‬ ‫אחר כ הגשתי לפני הרבי את הגליו "נוע שיח ‪ -‬די זיסע יאר ‪ -‬פנימי"‪ ,‬אשר הדפסתי‬ ‫במיוחד עבור הרבי במהדורה גדולה‪ ,‬ובכריכה מהודרת‪ .‬המשמש בקודש הרה"ח ר' ב ציו‬ ‫שטנגר הי"ו‪ ,‬הקריא באזני הרבי בקול ר את הנכתב על גבי הכריכה "נוע שיח ‪ -‬די זיסע יאר‬ ‫‪ -‬פנימי"‪ ,‬והגישו לידי הרבי‪ .‬הרבי נהנה מאוד‪ ,‬והודה לי‪ ,‬ואמר "דו ביסט מי מחיה!" ]אתה‬ ‫מחיה אותי[‪...‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שמה שהעול אומרי שהניגו "יש בורא עול " הוא "וויז'ניצער ניגו "‪ ,‬איז‬ ‫נישט קיי ווערטל ]זה אינו רק בדר צחות[‪ ,‬הרבי מחדיר בקרב העול ש"יש בורא עול "!‬ ‫ראיתי אתמול בספר "שפת חיי " לירח האיתני ‪ ,‬שיצא לאור לאחרונה‪ ,‬משיחותיו של כ"ק‬ ‫אדמו"ר מתולדות משה שליט"א ‪ -‬אשר שלח לי את ספרו בערב ראש השנה ‪ -‬וש כתב‪,‬‬ ‫שהיה פע בעל דרש ‪ ,‬אשר היה אומר הרבה גימטריאות נאות‪ .‬פע אחת אחר שדרש‪ ,‬ניגש‬ ‫אליו אחד השומעי ואמר לו "אלעס קומט דא א אויפ זעלב פלא ‪ ,‬אז "ה' הוא האלקי‬ ‫אי עוד מלבדו"‪ ,‬וואס פאר א נפקא מינה וועלכע וועג מ'קומט א ?"‬ ‫]הכל הרי מגיע למקו אחד‪ ,‬ש"ה' הוא האלקי אי עוד מלבדו"‪ ,‬מה נפקא מינה באיזה דר‬ ‫מגיעי לזה[‪...‬‬ ‫הרבי שליט"א אינו מעוניי כלל לדעת מה המצב שלו! הרבי הול לבדיקות‪ ,‬וכאשר נכנסי‬ ‫אליו ורוצי למסור לו את התוצאות ‪ -‬הוא אינו מעוניי ! הוא אינו רוצה לשמוע!! ‪ -‬כ שמעתי‬ ‫ממקור מוסמ מאד! הלא זה מבהיל על הרעיו ! אי שאד במצב כזה‪ ,‬לא יהיה לו שו‬ ‫סקרנות לדעת את מצבו!!‬ ‫כב‬ ‫שיח‬ ‫ה אזינו‪ -‬שובה תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אלא זה מגיע מכ ‪ ,‬שהרבי חי במוחש ע האמונה שיש בורא עול ‪ ,‬הרבי יודע שהכל מגיע‬ ‫למקו אחד‪ ,‬ש"אי עוד מלבדו"! ממילא למאי נפקא מינה באיזה דר מגיעי לזה‪...‬‬ ‫האמת היא‪ ,‬שמאז שהרבי התחיל לעשות עסק מהניגו "יש בורא עול "‪ ,‬אכ התפרס‬ ‫הניגו ‪ ,‬והתקבל בכל קצווי תבל‪ .‬כמעט בכל חתונה רוקדי בניגו זה‪ ,‬ובהרבה מחצרות הקודש‬ ‫התחילו לזמר ניגו זה‪.‬‬ ‫‪-----------------------‬‬ ‫יש עוד עני שהרבי מחדיר בקרב העול ‪ .‬דער רבי שליט"א מיט זיי אייגענארטיגע וועג‪,‬‬ ‫פלאנצט אריי זיי שיטה‪ ,‬אז דער עני פו "אי עוד מלבדו"‪ ,‬איז שיי נאר פאר הייליג‬ ‫באשעפער אליי ! ‪ -‬דער מל מלכי המלכי הקב"ה! או דער מושג פו "שויתי ה' לנגדי‬ ‫תמיד"‪ ,‬איז נישט שיי פאר קיינע ! ‪ -‬קיי שו נברא! ‪ -‬נאר פאר איי איינציגסטע‬ ‫באשעפער אליי ‪ ,‬דער אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬ואי עוד מלבדו!‬ ‫]הרבי בדרכו הייחודית‪ ,‬מחדיר את שיטתו‪ ,‬שהעני של "אי עוד מלבדו"‪ ,‬שיי רק כלפי מל‬ ‫מלכי המלכי הקב"ה לבדו‪ ,‬והמושג של "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ ,‬אינו שיי אצל שו אחד ‪-‬‬ ‫שו נברא ‪ -‬רק אצל הקב"ה לבד‪ ,‬האחד יחיד ומיוחד‪ ,‬ואי עוד מלבדו[‪...‬‬ ‫‪-------------------------------------‬‬ ‫נישט אזוי גוט‬ ‫סיפר הרה"ח ר' סנדר סנה הי"ו‪ ,‬מחשובי חסידי וויז'ני בוויליאמסבורג‪ ,‬שקוד ר"ה‬ ‫העעל"ט )תשפ"ז( נכנס אל הקודש פנימה אצל מר אדמו"ר מוויז'ני שליט"א‪ ,‬ושאל את‬ ‫הרבי‪ :‬מדוע אומרי "שנה טובה ומתוקה"‪ ,‬הרי זה כפל הלשו ‪ ,‬דבשלמא "טובה" בלי‬ ‫"מתוקה"‪ ,‬שיי הדבר‪ ,‬כי יש דברי שה טובי ומועילי ‪ ,‬אבל אינ מתוקי ונעימי ‪,‬‬ ‫כי אי מורגש בה הטוב‪ ,‬על כ מוב מה שאומרי "שנה טובה ומתוקה"‪ ,‬שהטוב יהא‬ ‫מתוק ומורגש‪ ,‬אבל דבר מתוק הוא בוודאי טוב‪ ,‬א כ למה אי אומרי "שנה מתוקה"‪,‬‬ ‫שזה כולל הכל?‬ ‫אלא אמר ר' סנדר‪ :‬נראה‪ ,‬שיתכ "זיסע יאר וואס זענע נישט אזוי גוט"‪] ,‬שני‬ ‫מתוקות אשר אינ טובי כל כ [‪ ,‬ולכ מבקשי שנזכה ל"שנה טובה ומתוקה" דייקא‪...‬‬ ‫ולמשמע הדברי צחק הרבי‪...‬‬ ‫כג‬