נועם שיח · NOAM SIACH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נועם שיח
מאת אב"ד סאנטוב שליט"א
תשובה מיט שמחה
האזינו -שובה תשפ"ז
ל ש כו ן אפריון ל
מ
מ
ה
לייקווד תשפ"ז
כל הזכויות שמורות
למכון אפריון לשלמה
להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א
אב"ד סאנטוב -לייקווד
הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש
9996551.z@gmail.com
לקבל גליונות ,לנדב ג ל יונות ,ולהערות
נא לפנות להנ"ל
קונטרס זה נדבת
הנגיד החסיד המפואר
מו"ה פנחס וואלהענדלער הי"ו
אב"י בלייקווד
לע"נ חמותו האשה החשובה
מרת מינדל קריינדל בת ר' יעקב הלל ע"ה
נלב"ע ט"ו אלול תשפ"ב
ת.נ.צ.ב.ה.
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
תשובה מיט שמחה
('á ,ã"é òùåä) êé÷ìà 'ä ãò ìàøùé äáåù
אנו עומדי על מפתנו של ימי התשובה .בימי האלו הוא זמ של תשובה,
ותשובה צרי לעשות מתו שמחה ,וכמו שכתב התפארת שלמה )פ' ויגש( :ועתה
אל תעצבו וגו' .הנה ועתה הוא לשו תשובה לכ אמר אעפ"י שאת צריכי לשוב
בתשובה על המעשה הזה אשר עשית .א אל תעצבו לא בעצבות הוא דרכי
התשובה כי התשובה היא מצות עשה מ התורה וצרי לעשותה בשמחה כמו
שכתוב עבדו את ה' בשמחה .ולכ ועתה הוא לשו תשובה ,כי הבע"ת צרי לומר
מעתה הנני שב הנני חוזר בתשובה ולא אשוב לכסלה עוד רק עתה אהיה ברו ה'
מהיו והלאה.
וכ פירש הרה"ק משינאווא זי"ע )דברי יחזקאל פ' ויגש( את הפסוק הנ"ל "ועתה
אל תעצבו ואל יחר בעיניכ " ,על פי על פי מה דאיתא במדרש )בראשית רבה כ"א,
ו'( "אי 'ועתה' אלא לשו תשובה" ,והיינו א בשעה שעוסק בעני 'ועתה' ,תשובה
על עוונותיו ורוב פשעיו ,ג"כ "אל תעצבו" ,לא יעשה זאת מתו עצבות ומרירות
הלב ,כי לא כ הוא דרכי התשובה ,אלא יתחזק בשמחה רבה.
******************************
בספר באר משה )קאז'ני ,פ' משפטי ( מביא בש הרה"ק הרבי
ר' זושא זי"ע לבאר את הכתוב )תהלי קכ"ו ,ה'( :הזורעי בדמעה
ברנה יקצורו הלו יל ובכה נושא מש הזרע בא יבא ברנה נושא
אלומותיו" ,הזורעי " היינו אלו שיש לה חטאי ,יש לה ב'
אופני של עשיית תשובה ,א'" .בדמעה" ,היינו תשובה מתו בכי'
ודמעה .ב'" .ברנה" ,תשובה מתו שמחה" ,הלו יל ובכה" – אלו
העושי תשובה ע"י בכייה" ,נושא מש הזרע" ,מוציאי כפי
ג
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
הכוחות שהכניסו בתשובת " ,בא יבוא ברנה" – אלו שעושי
תשובה מתו שמחה" ,נושא אלומותיו" ,תשובת נושאת אלומות
של פירות יותר ויותר מהכוחות שהשקיעו.
******************************
כ"ק הגה"צ בעל ויחי יוס מפאפא זצ"ל שהה בצל הקודש של
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע בימי הנוראי של שנת תרפ"ז שנתו
האחרונה של הרבי מהרי"ד .וסיפר ,שלפני אמירת ברכת שהחיינו
אמר המהרי"ד בטע הדבר מדוע מברכי עתה ברכה זו שנתקנה
בעיקרה על דברי שמחה ,לפי שמצות התשובה צריכה א היא
להיעשות מתו רוב שמחה.
******************************
סיפר הרה"ק רבי איתמר וולגלרנטר זצ"ל )ספר משמרת איתמר פ'
חיי שרה( ,ששמע מרבו הרה"ק החוזה מלובלי זי"ע ,שהתפלל על
התשובה וביקש שיזכה לעשות תשובה מתו שמחה והרחבה ולא
מתו דוחק ויסורי ח"ו ,ואמר ששמע מפיו שאמר ,ששמח מאוד
על המתנה שנתנו לו מ השמי שכל והארה לדעת להתפלל באופ
הזה ,כי זה זכות גדול לעשות תשובה מתו שמחה ,שאז התשובה
חשובה הרבה יותר.
******************************
בקדשו )ר"ח אלול הרה"ק מהר"ש מבאבוב זצ"ל דיבר פע
תשמ"ח( שאביו הגדול הרה"ק ה"קדושת ציו " מבאבוב הי"ד היה
ד
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
נוהג בכל יו מימי חודש אלול לאכול שזיפי ]פלוימע [ ,ומקורו
הוא מהרה"ק מצאנז זי"ע שאמר ,שאכילת שזיפי מסוגל לשמחה,
ועל כ אוכלי אות בימי חודש אלול שהוא חודש המיוחד
לתשובה ,שתשובה צריכה להיעשות מתו שמחה.
******************************
יש מקומות מסויימי ,אשר בחודש אלול נעשי אנגעצויגע
]מתוחי [ ,ועלולי חלילה ליפול מזה לידי עצבות .בי חסידי קוצק
היו אומרי על אלול "עצוב" כזה" ,אל תפנו אל האלילי "...
******************************
בדרשות חת סופר )צ"ז א' ד"ה לכו אכלו משמני וגו'( פירש,
שבימי הנוראי ישלח מקודש עזרו לעורר לב כל ישראל
לתשובה ,וא"כ בתשובה כזו יש לבעל די לחלוק ולומר כי לא עשו
תשובה רק ע"י התעוררות של ולא עינה מלב ,אמנ משו כ
מצוה לשמוח בבוא ימי אלו במצות עשה של תשובה ,ומשמחת
ליבנו ניכר כי שמחי אנחנו לשוב ולחדול מעושק ידינו ,על כ
חדות ה' היא תהיה מעוזכ ,לומר כי אנחנו שמחי שזכינו
להתעוררות הלב.
******************************
וע"ע בדרשות חת סופר )ש ( שפירש את הפסוק )תהלי י"ד,
ז'( :מי ית מציו ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח
ישראל ,שיש מעוררי על ישראל "מי ית מציו וגו' בשוב ה' שבות
ה
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
עמו" ,שהקב"ה עושה זאת שישראל ישובו בתשובה ,ובעל די יבא
לחלוק על זה שהתשובה לא באה מצד אלא מהתעוררות של
הקב"ה ,ועל זה עוני לה "יגל יעקב ישמח ישראל" ,אמנ
התשובה לא משלה ,אבל התשובה ה עושי מתו שמחה ,וזה
חשוב לאי ערו אצל הקב"ה ,ומכח זה ה זוכי לכל הברכות.
******************************
ואיתא בספר משכנות ישראל )ר"ה עמ' רמ"א( את הפסוק
)תהלי פ"א ,ד' -ה'( :תקעו בחודש שופר בכסה ליו חגנו כי חוק
לישראל הוא וגו'" ,תקעו בחודש שופר" – חדשו מעשיכ ושפרו
מעשיכ ,כדאיתא במדרש )ויק"ר כ"ט ,ו'( "בחדש ,חדשו מעשיכ .
שופר ,שפרו מעשיכ "" ,ליו חגנו" – לעשות ראש השנה חג
ולקיי מצות תשובה מתו שמחה" ,כי" דבר זה ,לעשות יו הדי
כחג" ,חוק לישראל הוא".
******************************
ועי' עוד בספר משכנות ישראל )שמע"צ עמ' רס"ד( לרמז את
הכתוב בתהלי )תהלי קכ"ו ,א' -ג'( "שיר המעלות בשוב ה' את
שיבת ציו " ,כלומר שלא עשינו תשובה מעצמינו רק הקב"ה עשה
שאנו נשוב ,ואז "היינו כחולמי " ,שהיינו ישני ממצוות והקב"ה
בא לעורר אותנו מ השינה ,עורו ישני משנתכ " ,אז ימלא שחוק
פינו ולשוננו רנה" ,כלומר אנו צריכי לעשות תשובה מתו שמחה,
וא "אז יאמרו בגוי הגדיל ה' לעשות ע אלה" ,מה טע הגדיל
ה' מאחר שלא עשו תשובה מעצמ ,ועל זה הוא אומר מ"מ "הגדיל
ו
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
ה' לעשות עמנו" לפי ש"היינו שמחי " ,עשינו תשובה מתו
שמחה ,ודבר זה הוא מאוד חשוב אצל הקב"ה.
******************************
בספה"ק "אהבת שלו " מובא בש ק"ז השל"ה הקדוש זי"ע,
עה"פ )שמות י"ב ,ב'( :החודש הזה לכ ראש חדשי ,ש"ראש חודש"
הוא בבחינת התחדשות )ועל דר זה איתא במדרש )שיר השירי א' ,ב'(:
מה יונה זו מחדשת בכל חודש וחודש גור ,כ ישראל מחדשי בכל חודש תורה
ומעשי טובי ( ,ובחודש ניס הרי כל יו הוא בבחינת ראש חודש,
דהיינו שבכל יו ויו ישנה למעלה זו שאפשר להתחדש בו ,וזהו
מאמר הכתוב 'החודש הזה' כולו ,הוא 'לכ ראש חדשי ' ,שבחודש
ניס כל יו ויו הוא בבחינת ראש חודש.
והנה ראש חודש הוא זמ תשובה ,וכמו שאנו אומרי בתפילת
מוס של ר"ח "ראשי חדשי לעמ נתת זמ כפרה לכל תולדות ".
ובאמת מה היא סגולתו המיוחדת?
אלא כידוע שתשובה נקראת "עתה" ,וכמו שאמרו חז"ל )ב"ר
כ"א ,ו'( אי "ועתה" אלא תשובה ,ומפרש העני בספה"ק ליקוטי
מוהר" :לפי שזאת היא עיקר התשובה ,כי הדר היחידה לתשובה
שלימה היא על ידי שמזניחי את הדרכי הישנות המקולקלות ואי
מסתכלי על העבר ,רק על העתיד – "מכא ולהבא" – צמיחה
מחודשת ומצב חדש – מעתה הוא מתחיל חיי חדשי בהתחדשות
והרי הוא כבריה חדשה.
וזהו אי "עתה" אלא לשו תשובה ,כי מזה שהאד יסתכל
לאחוריו על העבר ,ויביט אל הדרכי הישנות שבו התהל ,לא יגיע
אל התשובה הרצויה ,אלא רק כאשר יחליט החלטה נחושה על
ז
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
העתיד מכא ולהבא שהוא זורק את הכל מאחוריו ,ומאי דהוה הוה
ומכא ואיל חושבנא ,אז יוכל להתעלות מעלה מעלה.
******************************
ידוע בש החוזה מלובלי זי"ע ,שהיצר הרע מחבב את
העצבות שלאחר העבירה יותר מהעבירה עצמה ,ולכ א א חטא
האד לא יתעצב אלא יעשה תשובה מתו שמחה.
ומסופר שפע אחת שאל החוזה הקדוש את תלמידו הרה"ק
רבי שרגא פייבל מגריצא זי"ע "היודע אתה מה היה העוו בחטא
העגל" ,רבי פייבל תמה על השאלה הפשוטה ,שכ כל בר בי רב
יודע שהחטא היה במה שלקחו עגל ואמרו אלה אלוהי ישראל,
והיה זה עוו עבודה זרה שעבדו לאלהי נכר.
א החוזה מלובלי השיב לו ,לא ולא ,לא זה היה חטא ,אלא
שחטאו בכ שלאחר חטא העגל נעצבו אל לב והתאבלו ,כמו
שנא' )שמות ל"ג ,ד'( ויתאבלו ,שזהו חטא נורא ,כי א שחטאו
בעבודה זרה ,היה לה לשוב מתו שמחה ורינה ולא מתו עצבות.
ולמדי אנו מזה לימוד נורא ,א כ ה הדברי בחטא נורא
כחטא העגל ,קל וחומר בחטאי הפחותי בהרבה מכ ,שעלינו
לשוב מה מתו שמחה ולא מתו יגו ואנחה.
******************************
גיסי הרה"ג ר' אלכסנדר בלויא שליט"א ,ראש ישיבת סקווירא
במונטריאל סיפר ,שזוכר את הזמני ,שהאדמו"ר מסקולע הרה"צ
רבי ישעי' יעקב זי"ע ,התגורר במונטריאל .בכל יו היה הרה"צ רבי
ח
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
ישעי' יעקב צועד ברחובותיה של מונטריאל ,כשהוא ר וממהר
בדרכו אל הכולל.
הוא היה הול ברחובותיה של מונטריאל בימות הקי ע כזה
שמחה של מצוה! ע כזה גאות דקדושה! א פע לא היה
"פארקוועטשט" ]מדוכד ,ע הא למטה[ או "אנגעצויגע "
]מתוח[ ,ומעול לא בא בטרוניה .הוא היה רגיל לומר :מיר האב א
זכיה מקיי צו זיי די מצוה פו "ולא תתורו" ,דאס איז א מצוה ווי
אלע מצוות ,או דאס דאר געטו ווער מיט שמחה" ]יש לנו זכיה
לקיי את המצוה של "ולא תתורו" ,זהו מצוה ככל המצוות ,וזה
צרי להיעשות מתו שמחה[...
******************************
הנה יש כלי יקר נורא )בפרשת נשא( ,על הפסוק )במדבר ו' ,ט'(:
וכי ימות מת עליו בפתע פתאו וטמא ראש נזרו ,שא הנזיר
נטמא ,הוא צרי להביא קרב "שתי תורי או שני בני יונה",
והכתוב מסיי ,שעל ידי זה "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש".
וברש"י הק' מביא כמה פירושי מה הוא "החטא" אשר בגינו
צרי הנזיר כפרה ,ואחד מה "רבי אלעזר הקפר אומר ,שציער
עצמו מ היי ".
ותמה הכלי יקר ,שא עצ הדבר שהנזיר מצער עצמו מ היי
נחשב לחטא ,א כ היה על כל נזיר להביא קרב זה ,ולמה מביא
כפרה זו דייקא נזיר שנטמא.
ומיישב הכלי יקר ,דהחטא שהנזיר הוצר להביא עליו כפרה,
הוא מה "שציער עצמו מ היי " ,כלומר שהיה לו מזה צער ,ותחת
אשר לא עבד את ה' בשמחה כי א בצער ,לכ זקוק הוא לכפרה.
ט
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
הנזיר קיבל את הנזירות מתו "אנגעצויגענקייט" ]מתיחות
ועצבי [ ,ולכ נטמא ,כי אילו היה שמח בנזירות זו ,ומקבל אותה
באהבה ,אז מ השמי היו שומרי אותו בשמירה עליונה ,ולא היה
בא לעול לידי טומאה.
א מאחר שכ נטמא ,זה הגיע לו משו שלא היה שמח
בנזירות זו ,ולא קיבלה מתו אהבה ,רק קיבל את הנזירות מתו
"פארקוועטשטקייט"" ,שציער עצמו מ היי " ,בגי כ הפסיד את
השמירה העליונה ,וזה גר לו שנטמא ,עד כא תמצית דבריו.
על הכתוב בפרשת עקב )דברי ח' ,י"ט( "והיה א שכח תשכח
את ה' אלקי " ,ביאר הרה"ק מלובלי זי"ע ,דהנה אמרו חז"ל
)בראשית רבה פרשה מ"ב ,ג'( "והיה" הוא לשו שמחה ,וזהו "והיה –
א שכח" ,א ח"ו ישכחו את מדת השמחה ,יבואו מזה חלילה לידי
"תשכח את ה' אלקי " ,שישכחו לגמרי את השי"ת.
******************************
בספר כר ישראל כ' על מעלת השמחה ,שבעת שהיה הרה"ק
המאור עיני זי"ע אצל הבעש"ט הק' פע אחת עמד בעת
שהבעש"ט עלה אל העגלה שלו לנסוע לטיול כדרכו בקודש,
והרה"ק המאור עיני היה משתוקק מאוד לנסוע בצוותא חדא ע
הבעש"ט לטייל ,וסבב והל אצל העגלה ורצה לפעול בזה אצל
הבעש"ט שיקבל אותו אתו עמו בנסיעה הזאת.
כאשר הבעש"ט עלה אל העגלה ענה ואמר להמאור עיני ,
אבר ,א תגיד לי איזה חילוק יש בי "תיקו לאה" ל"תיקו רחל"
אז את ל רשות ליסע עמדי ,מיד השיב המאור עיני ,הנה מה
י
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
שפעלה לאה בבכיה ,פעלה זאת רחל בשמחה ,ותיכ לקחו עמו על
העגלה.
******************************
בספר נר דוד )סקאליע ,תשל"ה( מבאר לפי היסוד מהבאר משה
בש הרבי רבי זושא שהובא לעיל על מעלתה של תשובה בשמחה,
שזה הי' מחלוקת יוס והאחי ,שיוס קיבל מאביו דר העבודה
של שמחה ,והשבטי עבודת היתה בבכי'.
והנה איתא מהרה"ק מאפטא זי"ע )אוהב ישראל ,ליקוטי ( לבאר
את הפסוק )ירמי' ד' ,כ"ב( :חכמי המה להרע ולהיטיב לא ידעו ,כי
אחז"ל )שבועות כ"ה ע"ב( על הפסוק )ויקרא ה' ,ד'( :או נפש כי תשבע
לבטא בשפתי להרע או להיטיב" ,להיטיב" שאוכל" ,להרע" שלא
אוכל .וזהו "חכמי המה להרע" ,שיודעי לעבוד את ה' בבחינת
שלא לאכול ,דהיינו בתעניתי וסיגופי " ,ולהיטיב לא ידעו",
לעבוד את הש מתו שמחה וטוב לב – את זה ה לא יודעי .
ובזה מפרש את הפסוק )בראשית ל"ז ,ב'( :יוס ב שבע עשרה
שנה היה רועה את אחיו בצא וגו' ,ויבא יוס את דבת רעה אל
אביה ,כי יוס קיבל דרכו מאביו ,כדכתיב )ש ,ג'( :כי ב זקוני
הוא לו ,ותרג אונקלוס "ארי בר חכי הוא ליה" ,וזהו "יוס ב
שבע עשרה שנה" י"ז בגימ' טו"ב ,היינו שעבד את ה' בבחינת
"טוב" ,דהיינו בשמחה" ,ויבא יוס את דבת רעה אל אביה ",
היינו שהגיד לאביה שהשבטי עובדי את ה' בבחינת להרע,
היינו בתעניות ובסיגופי .
*********** *******************
יא
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
סיפר ראש ישיבת רוזי' הגה"ח ר' אפרי פישל רבינובי זצ"ל,
כי פע בהיות הרה"ק מסאוורא זי"ע אצל הרה"ק רבי מרדכי
מטשערנאביל זי"ע ,ראה אותו הרה"ק מסאוורא בעת נטילת ידי
לסעודה ,וראה שהרה"ק מטשערנאביל לא קיי איזה דקדוק
מסויי בהלכות נטילת ידי ,והרהר על זה ,כי לאד קדוש וצדיק
כמוהו אי יתכ שלא ידקדק על דקדוק הזה לקיימו בשלימות.
ויהי אחר ברכת המוציא ,ראה אי שהרה"ק מטשערנאביל
הרגיש בעצמו שלא קיי את הנטילת ידי בדקדוק הנ"ל ,והצטער
על זה הרה"ק רבי מוטל צער רב ,ונענה ואמר "כל העובר עבירה
ומתבייש בה" ,ומיד באמרו זאת ראו אי שהרה"ק מטשערנאביל
מתמלא בושה וכלימה וצער גדול נורא ואיו ,וישב כ זמ מסויי
בבושת פני ,עד שאח"כ נענה וגמר את המאמר חז"ל )מס' ברכות ד
י"ב ע"ב( ואמר "מוחלי לו על כל עוונותיו" ,ומיד באמרו זאת נתמלא
לבו שמחה ,ופניו נשתנו לגמרי לטובה בשמחה עצומה.
ואמר על זה הרה"ק מסאוורא זי"ע ,כי החלק הראשו ,היינו
מה שהתמלא בושה וצער נורא על המכשול הנ"ל ,זה ג הוא יכול
לעשות ,אבל את החלק השני ,דהיינו שאחרי שהרגיש הרה"ק
מטשערנאביל שכבר היה לו בושה וצער נורא ,שוב מעתה האמי
באמונה שלימה ותמימה שמעתה שוב הוא נקי ומוחלי לו על כל
עוונותיו עד שהתמלא שמחה ,זה כבר קשה לעשות...
******************************
בספר אמרי שאול כתב ,דשמחה של מצוה מביא בריאות,
ואמר על הברכה שמברכי "אשר ברא ששו ושמחה"" ,ברא"
יב
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
לשו "בריאות" הוא ,והיינו "ששו ושמחה של מצוה" מביא
בריאות לאד .
******************************
בספר עשר אורות הביא בש הרבי מלובלי זי"ע ,ש"חסיד"
הוא מי שהוא בבחינת "ילד" ,מה דרכו של תינוק בוכה ושמח ברגע
אחד ,כ צרי להיות אד החסיד בוכה בזכרו חטאיו וגודל שפלתו
מה שפג בשמות הקדושי ב"ה ,וברגע אח"כ לשמוח בזכרו את
אדוניו שהוא נוצר לעבדו ולשרת ככל אשר צוה בתורתינו הקדושה,
כי אחת מהמידות האלה לבדה היא רע מאוד ,כי עצבות לבד קשה
מאוד ,שאפשר ליפול ביאוש חייו ,והשמחה לבדה קשה מאוד,
מפני שיכול להיות בלא יראה ח"ו ,ורק ע"י שניה יחד יוכל לבוא
לידי יראה ואהבה.
******************************
בספר מאורי אור הביא בגודל מעלת השמחה ,שפע היה
הרה"ק ר' מנח נחו מטאלנא זי"ע יושב ודורש בשבח השמחה,
ומסביר ומראה פני בטוב טע במעלת השמחה הנחשבת ליסוד
החסידות ,פנו אליו איזה מתנגדי ושאלו אותו כיצד יתיישב משנת
החסידי זו ע מאמר שלמה המל ע"ה )קהלת ז' ,ט'( :טוב ללכת
אל בית אבל מלכת אל בית המשתה.
נענה לעומת הרה"ק ואמר ,הנה ידועי דברי הרמב"
בהלכות דעות )פ"ב ה"ב( שכתב ,הדר האמצעית היא דר הטובה
שבכל מדה ומדה ,לא יהא בעל שחוק ומהתלות ולא עצב ואונ אלא
שמח ,וא היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג
יג
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
בו זמ רב עד שיחזור בו לדר הטובה והיא מידה בינונית שבכל
דעה ודעה.
נמצא שהאד המפריז בשמחה צרי ליל לקצה השני במדה
מופלגה ,וטוב לו שיל לבית האבל שיחזור למדה אמצעית ,ואילו
זה שמפריז בעצב ויגו טוב לו שירבה ליל לבית המשתה בכדי
להגיע למדה הבינונית שבדעתו.
וזהו שאמר שלמה המל ע"ה בחכמתו ,אע"פ שב' מדות
המופרזות ה מגונות ,מ"מ טוב יותר לאד המפריז במדת השמחה
וכדי להטותה עליו ליל אל בית האבל מאשר זה שמפריז במדת
העצב והיגו והוא נצר ליל לבית המשתה בכדי להטות דעתו
למדה בינונית...
******************************
סיפר לי הרה"ח ר' שמעו גרינוואלד הי"ו משב"ק אצל הגה"ק
מראחמיסטריווקא זי"ע ,שפע בחול המועד סוכות התקיימה
"שמחת בית השואבה" במחיצתו של הרבי ,והרבי נענה לעומת
החסידי בלשונו הצח והמתוק ואמר "יו טוב סוכות הוא זמ
שמחתנו ,ויש מצוה להיות בשמחה ,אמנ צריכי לראות ולהיזהר,
שהשמחה לא תבא אצל האד רק מחמת זה שהוא רוקד ב"שמחת
בית השואבה" לקול צלילי שיר וזמר ,אלא צריכי להיות בשמחה
משו שהיו הוא יו"ט ,ואד שמח – א פרייליכער מענטש –
הול לרקוד"...
******************************
יד
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
מספרי ,שהרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זי"ע שהה פע
בתשעת הימי במקו מנוחה ,וש שהה ג הרה"צ רבי יענק'ל
מילר אב"ד יארמע שליט"א .בהגיע ליל "תשעה באב" כיבד הרה"ק
מפשעווארסק את אב"ד יארמע לקרוא את ה"קינות".
הרה"צ אב"ד יארמע הביע את פליאתו בפני רבי איציקל מדוע
נבחר דייקא הוא לקרוא את ה"קינות"?
השיב לו רבי איציקל :מ'דאר טאקע קלאג אבער מד'אר זיי
בשמחה ,דו ביסט א פרייליכע מענטש! ]אכ צריכי לקונ אבל
צריכי להיות בשמחה ,אתה הנ אד שמח[...
ואכ ,אב"ד יארמע הקריא את ה"קינות" ,א לקראת סיו
הקינות "חרג" קצת ...אחר כ אמר לו רבי איציקל :פיי געזאגט,
אבער מ'דאר נישט איבערטרייב ]אמרת טוב ,אבל אי צריכי
להפריז על המידה[...
---------------
טו
פרייטאג פרשת נצבים וילך • כ''ב אלול תשפ"ו
********
הרה"ג ר' שלמה זלמן פרידמאן שליט"א אב"ד סאנטוב אין זיין גליון נועם שיח ציטירט
אן אינטערעסאנטע עובדא בשם האדמו"ר מוויזניץ מונטריאל איבער אנגעבן א צווייטער
איד צום פאליציי אין אן אויסנאם פאל.
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
אוהב את ישראל
לפני כמה שני ,זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה ,אצל מר אדמו"ר מוויז'ני
שליט"א ,בליל ערב יו הקדוש ,ובשעה שהייתי בחדר ,צלצל הטלפו הפרטי של
הרבי שהיה מונח על השולח .הרבי הרי תיכ את הטלפו ,ומ העבר השני של
הקו היה גיסו כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א.
הרבי אמר מיד "סאטמער'ער רבי ,איר האט מי אויסגעכאפט!" ]הרבי
מסאטמאר ,הקדמת אותי[ ...ואז שמעתי אי שהאדמו"ר מסאטמאר הגיב
"וואס הייסט אי האב איי אויסגעכאפט?" ]מה הפירוש שאני הקדמתי אתכ [.
נענה הרבי "אי האב געדארפט רופ סאטמער'ער רבי ערשט!" ]אני הייתי צרי
להתקשר אל הרבי מסאטמאר תחילה[.
נענה האדמו"ר מסאטמאר "וואס עפעס? אי דאר רופ וויז'ניצ'ער רבי
ערשט!" ]מה פתאו ? אני צרי להתקשר אל הרבי מוויז'ני תחילה[ ,וכ
התווכחו ביניה האדמורי" מש זמ מה ,מתו ח מיוחד וחביבות נפלאה,
מתוק מדבש...
לאחר מכ ,דרשו מרנ האדמורי" כל אחד בשלומו של השני ,מתו אהבה
עצומה ,ונפרדו איש מרעהו בברכת "גמר חתימה טובה" וברכת שנה טובה
ומבורכת...
שיסעו כול למאנסי
כאשר נתפרס מה שאמרתי ברבי ,בביהמ"ד הגדול וויזשני בעיר מאנסי
)בשיעור פרקי אבות ש"ק פרשת ראה תשפ"ו( ,בעני האחדות והשלו בחצרות
הקודש וויז'ני ,ואודות גודל הזכיה ,שיש לאלו המסתופפי בי ה"הייליגע
ווענט" ]הכתלי הקדושי [ ,אשר ספוגי ע קדושה )עי' נוע שיח כי תצא
תשפ"ו ,מס' ,309עמוד כ"ב( ,התקשר עמי כ"ק אדמו"ר מוויזשני -ירושלי
שליט"א ,ואמר לי שנהנה מאוד מהדברי ,וכל תיבה ותיבה היא אמת לאמיתה.
והוסי הרבי ,שהיות שהוא נוסע בכל שנה לקראת הימי הנוראי לאר
ישראל ,על כ הוא מורה לכל החסידי הנשארי באמעריקא ,ולכל מתפללי בית
מדרשו ,שבימי הנוראי ,יסעו כול למאנסי ,להסתופ בי ה"הייליגע ווענט"
]הכתלי הקדושי [ ,אשר ה ספוגי בכל כ הרבה קדושה...
יז
אבד כלי חמדה
הרב יצחק אלפסי ז"ל
מחבר ספר "החסידות מדור לדור" ושא"ס
אבד כלי חמדה
הרב יצחק אלפסי ז"ל
מחבר ספר "החסידות מדור לדור" ושא"ס
שיח האזינו -שובה תשפ" ז נוע
נעשה בריה חדשה
דברי התעוררות לפני אמירת סליחות
מוצש"ק נצבי -ויל תשפ"ו
מ'האלט שוי געציילטע טעג פאר ימי הנוראי .אי געציילטע מינוט גייט מע זאג די
ערשטע סליחות .געוואלד! ווי האלט מע אוי די וועלט! מ'האט אזוי פיל מתק צו זיי !
ס'איז דא אזוי פיל ארבעט! שווערע ארבעט! וואו פאנגט מע א ? וואו לאזט מע אויס?
מ'קע נישט טויש א מענטש איבער נאכט! ]עומדי כבר ימי ספורי לפני הימי הנוראי .
בעוד רגעי ספורי הולכי לומר את הסליחות הראשונות .געוואלד! היכ אוחזי בעול !
יש כל כ הרבה מה לתק ,יש כל כ הרבה עבודה ,עבודה קשה! היכ מתחילי ? היכ
מסיימי ? אי אפשר לשנות ב אד בלילה אחד[.
------------------
סיפר לי הגה"צ דומ" טאהש קרית יואל שליט"א ,שהיה פע בחור בישיבה שהתחצ
להמגיד שיעור שלו ,וכעבור שעה קלה הודיעו לו שהרבי )הרה"ק מטאהש זי"ע( קורא אותו
אליו .הבחור נבהל מאוד ,כי הבי שהיה כא "מסירה" והודיעו לרבי על חוצפתו .הוא התחיל
לרעוד בכל גופו כי מי יודע מה הרבי הול לומר לו ,וניגש לבחור מבוגר לשאול מה עושי .
הבחור הרגיע אותו ,ואמר לו שמיד כשיכנס לחדר הרבי יאמר "רבי! אני מקבל עלי שמעתה
אני יהיה טוב ,רבי אי וועל שוי זיי גוט" -והכל יסתדר.
ואכ ,מיד כשניגש לחדר הרבי פתח הרבי את הדלת ,וכשהבחור ראה את הרבי בפני
חמורות החל מיד לרעוד ,ובקושי הוציא את המילי האלו מפיו" ,רבי אני מקבל על עצמי
בע"ה שמעתה אני יהיה טוב" .כשא שמע הרבי את דבריו ,היה אצלו בחינה של "פושט צורה
ולובש צורה" ,הרבי החלי את צורתו וחיו גדול התפשט על פניו ,והגיב "אויב דו ביסט
מקבל אוי זי ,ביסטו א נייע מענטש!" ]א אתה מקבל על עצמ ,אתה אד חדש[ ,ומיד
הזמי את הבחור בשמחה אל חדרו ,ופתח ספרי חסידות ולמד עמו וחיזק אותו מאוד...
-----------------
סיפר לי אחד מעשה שאירע בתקופה שהרה"ק מסקווירא זי"ע התגורר עדיי
בוויליאמסבורג ,טר שייסד את "שיכו סקווירא" :פע נער בבית מדרשו "ברית" ,והרבי
נתכבד בסנדקאות .כאשר הרבי נכנס לביהמ"ד ,הבחי שהמוהל אינו מגדל את זקנו -אשר
בימי הה היה זה מילתא דשכיחא ,אול להרבי היה מזה עגמת נפש ,ולא היה לו חשק
להיות סנדק בברית זה .אמנ אי אפשר לבייש את המוהל ,ואי אפשר לצער את אבי הב .
הרבי נכנס לחדרו ,ומש זמ התעמק בשרעפיו .לאחר זמ קרא אליו את המוהל ,ואמר לו
"זאלסטו וויס ,עס שטערט מיר זייער שטארק אז א מוהל גייט א א בארד ,אויב דו גייסט
יעצט מקבל זיי ,אז פו היינט או ווייטער גייסטו לאז וואקס די בארד ,דעמאלטס איז
בסדר" ]דע ל ,מפריע לי מאוד ,שמוהל אינו מגדל זק ,א תקבל עכשיו על עצמ ,שמהיו
והלאה תגדל את זקנ ,אז הוא בסדר[ .ואכ המוהל קיבל על עצמו...
-----------------
אשר על כ ,בעמדינו כעת לפני אמירת סליחות ,או מ'ווייסט נישט וואו אנצוהייב ]ואי
יודעי היכ להתחיל[ ,העצה לזה היא ,שהאד יקבל על עצמו קבלה חזקה ,שמהיו והלאה
ישפר את מעשיו ,וקבלה זו בודאי תהא רצויה ומקובלת לפני הקב"ה ,כאילו שהאד נעשה
בריה חדשה...
שיח ה אזינו -שובה תשפ" ז נוע
דע רבינ'ס שיטה
דרשה בסעודה רבתי
לאלפי חסידי וויזני מא"י ומחו"ל
יו ב' דראש השנה תשפ"ז
באול הגדול של "בית וויז'ני "
קרית וויז'ני בני ברק
ביו רביעי העעל"ט )כ"ז אלול תשפ"ו( ,כאשר הגעתי לאר ישראל ,לשהות כא בימי
הנוראי ,זכיתי להיות ב"מושב אורה" ,ולהיכנס אל הקודש פנימה אצל מר אדמו"ר מוויז'ני
שליט"א.
הרבי היה חלוש ,וקיבל אותי כשהוא שוכב ,אבל היה בצהלת פני .כשהרבי ראה אותי,
קיבלני במאור פניו ,מתו שמחה עצומה.
סיפרתי להרבי ,שלאחרונה הייתי באיזה חתונה ,וכאשר נכנסתי ביקשו ממני לרקוד ע
החת .אחד ניגש אל הבעל מנג ,ואמר לו שיתחיל "וויז'ניצער ניגו " ,והתחיל את הניגו "יש
בורא עול ".
הרבי נתרגש מאוד ,והרי את שני ידיו ,וחיי חיו גדול ,ונענע בראשו "יא יא" ]כ כ [...
אחר כ הגשתי לפני הרבי את הגליו "נוע שיח -די זיסע יאר -פנימי" ,אשר הדפסתי
במיוחד עבור הרבי במהדורה גדולה ,ובכריכה מהודרת .המשמש בקודש הרה"ח ר' ב ציו
שטנגר הי"ו ,הקריא באזני הרבי בקול ר את הנכתב על גבי הכריכה "נוע שיח -די זיסע יאר
-פנימי" ,והגישו לידי הרבי .הרבי נהנה מאוד ,והודה לי ,ואמר "דו ביסט מי מחיה!" ]אתה
מחיה אותי[...
האמת היא ,שמה שהעול אומרי שהניגו "יש בורא עול " הוא "וויז'ניצער ניגו " ,איז
נישט קיי ווערטל ]זה אינו רק בדר צחות[ ,הרבי מחדיר בקרב העול ש"יש בורא עול "!
ראיתי אתמול בספר "שפת חיי " לירח האיתני ,שיצא לאור לאחרונה ,משיחותיו של כ"ק
אדמו"ר מתולדות משה שליט"א -אשר שלח לי את ספרו בערב ראש השנה -וש כתב,
שהיה פע בעל דרש ,אשר היה אומר הרבה גימטריאות נאות .פע אחת אחר שדרש ,ניגש
אליו אחד השומעי ואמר לו "אלעס קומט דא א אויפ זעלב פלא ,אז "ה' הוא האלקי
אי עוד מלבדו" ,וואס פאר א נפקא מינה וועלכע וועג מ'קומט א ?"
]הכל הרי מגיע למקו אחד ,ש"ה' הוא האלקי אי עוד מלבדו" ,מה נפקא מינה באיזה דר
מגיעי לזה[...
הרבי שליט"א אינו מעוניי כלל לדעת מה המצב שלו! הרבי הול לבדיקות ,וכאשר נכנסי
אליו ורוצי למסור לו את התוצאות -הוא אינו מעוניי ! הוא אינו רוצה לשמוע!! -כ שמעתי
ממקור מוסמ מאד! הלא זה מבהיל על הרעיו ! אי שאד במצב כזה ,לא יהיה לו שו
סקרנות לדעת את מצבו!!
כב
שיח ה אזינו -שובה תשפ" ז נוע
אלא זה מגיע מכ ,שהרבי חי במוחש ע האמונה שיש בורא עול ,הרבי יודע שהכל מגיע
למקו אחד ,ש"אי עוד מלבדו"! ממילא למאי נפקא מינה באיזה דר מגיעי לזה...
האמת היא ,שמאז שהרבי התחיל לעשות עסק מהניגו "יש בורא עול " ,אכ התפרס
הניגו ,והתקבל בכל קצווי תבל .כמעט בכל חתונה רוקדי בניגו זה ,ובהרבה מחצרות הקודש
התחילו לזמר ניגו זה.
-----------------------
יש עוד עני שהרבי מחדיר בקרב העול .דער רבי שליט"א מיט זיי אייגענארטיגע וועג,
פלאנצט אריי זיי שיטה ,אז דער עני פו "אי עוד מלבדו" ,איז שיי נאר פאר הייליג
באשעפער אליי ! -דער מל מלכי המלכי הקב"ה! או דער מושג פו "שויתי ה' לנגדי
תמיד" ,איז נישט שיי פאר קיינע ! -קיי שו נברא! -נאר פאר איי איינציגסטע
באשעפער אליי ,דער אחד יחיד ומיוחד ,ואי עוד מלבדו!
]הרבי בדרכו הייחודית ,מחדיר את שיטתו ,שהעני של "אי עוד מלבדו" ,שיי רק כלפי מל
מלכי המלכי הקב"ה לבדו ,והמושג של "שויתי ה' לנגדי תמיד" ,אינו שיי אצל שו אחד -
שו נברא -רק אצל הקב"ה לבד ,האחד יחיד ומיוחד ,ואי עוד מלבדו[...
-------------------------------------
נישט אזוי גוט
סיפר הרה"ח ר' סנדר סנה הי"ו ,מחשובי חסידי וויז'ני בוויליאמסבורג ,שקוד ר"ה
העעל"ט )תשפ"ז( נכנס אל הקודש פנימה אצל מר אדמו"ר מוויז'ני שליט"א ,ושאל את
הרבי :מדוע אומרי "שנה טובה ומתוקה" ,הרי זה כפל הלשו ,דבשלמא "טובה" בלי
"מתוקה" ,שיי הדבר ,כי יש דברי שה טובי ומועילי ,אבל אינ מתוקי ונעימי ,
כי אי מורגש בה הטוב ,על כ מוב מה שאומרי "שנה טובה ומתוקה" ,שהטוב יהא
מתוק ומורגש ,אבל דבר מתוק הוא בוודאי טוב ,א כ למה אי אומרי "שנה מתוקה",
שזה כולל הכל?
אלא אמר ר' סנדר :נראה ,שיתכ "זיסע יאר וואס זענע נישט אזוי גוט"] ,שני
מתוקות אשר אינ טובי כל כ [ ,ולכ מבקשי שנזכה ל"שנה טובה ומתוקה" דייקא...
ולמשמע הדברי צחק הרבי...
כג
