gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת האזינו ‪ -‬שבת תשובה תשפ"ז‬ ‫לקראת שבת תשובה ופרשת האזינו‬ ‫הקשר הנפלא בין "הלה' תגמלו זאת" שהיא ה' רבתי‬ ‫ובין "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" שהיא ה' זעירא‬ ‫שהיא בבחינת ה' ראשונה של שם הוי"ה‪ ,‬שיש‬ ‫קו‪-‬מח) ִמִן ָהָעֹוָל ָם ְוְַעַד ָהָעֹוָל ָם"‪ .‬ופירשו מפרשי‬ ‫שבת קודש הבאה עלינו לטובה בעשרת‬ ‫בכוחה להפוך את העוונות לזכויות‪.‬‬ ‫הזוהר הכוונה בזה‪ ,‬שיש ב' עולמות‪ ,‬עולם אחד‬ ‫ימי התשובה נקראת "שבת תשובה"‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫הוא בבחינת ה' זעירא של "בה' בראם" [שהיא‬ ‫ה"לבוש" (או"ח סימן תרג)‪" :‬שבת שבין ראש‬ ‫"הלה' תגמלו זאת" תשובה בלי תורה‬ ‫מדת מלכות ה' אחרונה משם הוי"ה]‪ ,‬ועולם‬ ‫השנה ליום כיפור קורין שבת תשובה שהוא ימי‬ ‫צו"ם קו"ל ממו"ן בגימטריא זא"ת‬ ‫אחד עליון יותר הוא בבחינת ה' רבתי של "ה' לה'‬ ‫תשובה‪ ,‬ועוד שאומרים הפטרת שובה ישראל"‪.‬‬ ‫לכבוד שבת תשובה רחש לבי דבר טוב‬ ‫תגמלו זאת" [שהיא מדת בינה אימא עילאה ה'‬ ‫וכן מכנה שבת זו בספר מהרי"ל (הלכות עשרת ימי‬ ‫לבאר בדרך השוה לכל נפש דברי הזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫ראשונה משם הוי"ה]‪.‬‬ ‫תשובה אות ד)‪" :‬שבת תשובה"‪ .‬אולם ה"בית יוסף"‬ ‫המקשר בין מקרא שכתוב "אלה תולדות השמים‬ ‫מכנה שבת זו "שבת שובה" על שם הקריאה‬ ‫ונראה להרחיב הביאור בדברי הזוהר הקדוש‪,‬‬ ‫והארץ בהבראם" ‪ -‬בה' בראם‪ ,‬בה' זעירא‪ ,‬ובין‬ ‫בהפטרה "שובה ישראל"‪ ,‬וכמו שכתב (או"ח סימן‬ ‫על פי מה ששנינו בגמרא (יומא פו‪" :):‬אמר ריש‬ ‫מקרא שכתוב בפרשתנו "הלה' תגמלו זאת"‪ ,‬בה'‬ ‫לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות‪...‬‬ ‫תכח)‪" :‬דלעולם בשבת שבין ראש השנה ויום‬ ‫רבתי‪ ,‬על פי מה שכתב ב"ערוגת הבשם" בפרשתנו‬ ‫איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות‬ ‫הכפורים מפטירין שובה‪ ,‬שהרי הפוסקים קורין‬ ‫לפרש בדרך עבודה מקרא שכתוב "הלה' תגמלו‬ ‫נעשות לו כזכויות‪ ...‬לא קשיא כאן מאהבה כאן‬ ‫לשבת זה שבת שובה"‪.‬‬ ‫זאת עם נבל ולא חכם"‪.‬‬ ‫מיראה"‪ .‬פירוש‪ ,‬כשהחוטא שב בתשובה מיראה‬ ‫וכן מצינו בפוסקים שלפעמים מכנים שבת‬ ‫ופירש בתרגום אונקלוס‪" :‬עמא דקבילו‬ ‫הזדונות נעשות לו כשגגות‪ ,‬ואם הוא זוכה לשוב‬ ‫זו "שבת תשובה"‪ ,‬ולפעמים מכנים אותה "שבת‬ ‫אורייתא ולא חכימו"‪ ,‬פירוש‪ ,‬עם שקיבלו את‬ ‫בתשובה מאהבה הזדונות נעשות לו כזכויות‪.‬‬ ‫שובה"‪ .‬בכל אופן ברור כי שבת קודש זו שהיא‬ ‫התורה ואינם חכמים [ופירשו בספרים הקדושים‬ ‫והנה מבואר בספרים הקדושים ובראשם‬ ‫בתוך עשרת ימי תשובה היא יום של תשובה‪,‬‬ ‫"מאור עינים" (ליקוטים)‪" ,‬מאור ושמש" (פרשתנו)‪,‬‬ ‫ה"ראשית חכמה" (שער הקדושה פרק יז)‪ ,‬כי תשובה‬ ‫ומטעם זה קוראים בה להפטרה בדברי הנביא‬ ‫"זרע קודש" (ערב יום הכיפורים) בתוספת ביאור‪,‬‬ ‫מיראה היא ה' אחרונה משם הוי"ה שהיא מדת‬ ‫(הושע יד‪-‬ב)‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלקיך"‪ .‬על‬ ‫היכן רמוז באומרו "עם נבל" שקיבלו את התורה‪,‬‬ ‫מלכות המפילה יראת המלך על בני מלכותו‪ ,‬ואילו‬ ‫כן דבר בעתו מה טוב לפתוח בקריאה בפרשת‬ ‫כי שורש התורה הוא ל"ב נתיבות חכמה עם נ'‬ ‫תשובה מאהבה היא ה' ראשונה משם הוי"ה מדת‬ ‫האזינו‪ ,‬במקרא קודש אשר כפי שיתבאר לפנינו‬ ‫שערי בינה שהם אותיות לב"ן‪ ,‬ואם לא משתמשים‬ ‫בינה‪ ,‬שהאדם מתבונן באהבתו הגדולה של הקב"ה‬ ‫מדבר על מצות תשובה (דברים לב‪-‬ו)‪" :‬הלה' תגמלו‬ ‫בה כראוי נעשה מזה צירוף נב"ל]‪ ,‬וצריך ביאור‬ ‫וכמים הפנים אל פנים הוא שב מאהבה‪.‬‬ ‫זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא‬ ‫איך יתפרש לפי זה המשך הכתוב "ולא חכם"‪.‬‬ ‫עשך ויכוננך"‪.‬‬ ‫לפי זה מבאר ה"בני יששכר" (ניסן מאמר ג אות ד)‬ ‫וביאר ה"ערוגת הבשם" הכוונה בזה‪ ,‬על פי‬ ‫בלשון קדשו‪" :‬והנה ידוע לך תשובה תתאה מיראה‬ ‫ה' זעירא של "בהבראם" תשובה מיראה ה'‬ ‫המבואר בגמרא (מנחות כט‪ ):‬שהעולם הזה נברא‬ ‫היא בבחינת ה' בתראה‪ ...‬מורא מלכות‪ ...‬וזה לא‬ ‫רבתי של "הלה' תגמלו זאת" תשובה מאהבה‬ ‫באות ה'‪ ,‬ומפרש שם‪" :‬ומפני מה נברא העולם הזה‬ ‫נקרא עשיה‪ ,‬כי היראה עיקרה בלב‪ ,‬ותשובה‬ ‫בה'‪ ,‬מפני שדומה לאכסדרא [שפתוח מתחתיו‪.‬‬ ‫עילאה הוא תשובה מאהבה בבחינת ועשה טוב‪,‬‬ ‫פתח דברינו יאיר בחידוש גדול שמצינו בזוהר‬ ‫רש"י]‪ ,‬שכל הרוצה לצאת [ממנו לתרבות רעה]‬ ‫היא בבחינת ה' ראשונה בינה‪ ,‬שבת הגדול‪ ,‬יובל‬ ‫הקדוש (פרשת האזינו רצז‪ ,):‬כי בכל התורה מצינו‬ ‫יצא‪[ .‬ומקשה בגמרא]‪ ,‬ומאי טעמא תליא כרעיה‪,‬‬ ‫העליון [חמישים שערי בינה] המוציא אדם‬ ‫ב' שינויים בכתיבת האות ה'‪ ,‬המקום הראשון‬ ‫[מדוע תלויה רגל הה' ויש פתח פתוח בין רגל הה'‬ ‫לחירות ומשם תשועת הגאולה"‪.‬‬ ‫בפרשת בראשית בפסוק (בראשית ב‪-‬ד)‪" :‬אלה‬ ‫לגגה]‪ ,‬דאי הדר בתשובה מעיילי ליה"‪ ,‬פירוש‪ ,‬אם‬ ‫תולדות השמים והארץ בהבראם"‪ ,‬ונמסר במסורה‬ ‫הנה כי כן לפי ה"בני יששכר" יאירו עינינו‬ ‫לכתוב את האות ה' במילת "בהבראם" ה' זעירא‪ ,‬ה'‬ ‫יחזור בתשובה מכניסים אותו בפתח העליון שבין‬ ‫להבין דברי הזוהר הקדוש‪ ,‬כי בפסוק "אלה תולדות‬ ‫קטנה‪ ,‬והמקום השני הוא בפרשתנו "הלה' תגמלו‬ ‫רגל הה' ובין גגה‪ ,‬הרי מבואר כי אות ה' שיש בה‬ ‫השמים והארץ בהבראם"‪ ,‬האות ה' של "בהבראם"‬ ‫פתח היא רמז על תשובה‪.‬‬ ‫זאת"‪ ,‬ונמסר במסורה לכתוב את האות ה' במילת‬ ‫היא קטנה‪ ,‬כי היא רמז על תשובה תתאה‪ ,‬תשובה‬ ‫"הלה'" ה' רבתי‪ ,‬ה' גדולה‪.‬‬ ‫והנה בפיוט "ונתנה תוקף קדושת היום"‬ ‫מיראה‪ ,‬עולם המלכות‪ ,‬שהיא בבחינת ה' אחרונה‬ ‫לימים הנוראים אומרים‪" :‬ותשובה ותפלה וצדקה‬ ‫של שם הוי"ה‪ ,‬ואילו בפסוק "הלה' תגמלו זאת"‪,‬‬ ‫ומבאר הזוהר הקדוש הכוונה בזה בדרך‬ ‫מעבירין את רוע הגזירה"‪ ,‬ונרשם עליהם ג' דברים‬ ‫האות ה' של "הלה'" היא גדולה‪ ,‬כי היא רמז על‬ ‫סוד בלשון קדשו‪ֵ" :‬הֵ"א ִִּדְּבְ ִִהָּבְָרָאָם ְזְֵעֵיָרא‪ֵ ,‬הֵ"א‬ ‫של תשובה "צום קול ממון"‪ ,‬אשר כפי המבואר‬ ‫תשובה עילאה‪ ,‬תשובה מאהבה‪ ,‬עולם הבינה‪,‬‬ ‫ָעְלְִמִין ִנ ִיְנ ְהּו‪ִִּ ,‬דְכְִתִיב (תהלים‬ ‫ִִּד ְְב ַַהְל ְה' ַרְבְְרָבָא‪ּ ...‬וְתְֵרי ָ‬ ‫ז"פשת הבושת תבש ‪ -‬וניזאה תשרפ | א‬ ‫בספרים הקדושים הם בגימטריא זא"ת‪ .‬אמנם‬ ‫זוהר הקדוש‪ :‬בכל התורה יש ה' זעירא בפסוק "בהבראם" בה' בראם‪,‬‬ ‫ראוי לדעת כי אין הדבר כפי שחושבים המון עם‬ ‫וה' רבתי בפסוק "הלה' תגמלו זאת"‬ ‫שהתשובה היא רק עם צו"ם קו"ל ממו"ן שעולה‬ ‫בגימטריא זא"ת‪ ,‬אלא העיקר הוא להרבות בתורה‪,‬‬ ‫ביאור התרגום‪" :‬עם נבל ולא חכימו" ‪" -‬עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו"‪,‬‬ ‫כמבואר בסידור האריז"ל לרבי שבתי (סדר קביעת‬ ‫נב"ל הוא אותיות ל"ב [נתיבות חכמה] נ' [שערי בינה]‬ ‫התורה) ומקור הדבר במדרש (ויק"ר כה‪-‬א)‪" :‬בעל‬ ‫תשובה שהיה רגיל לקרות דף אחד יקרא שנים‪,‬‬ ‫וריבוי התורה הוא עיקר התשובה"‪.‬‬ ‫גמרא‪ :‬הפתח הצר הפתוח בצד שמאל של האות ה'‪,‬‬ ‫הוא רמז על פתח של תשובה שפתח הקב"ה לבעלי תשובה‬ ‫הנה כי כן זהו שמזהיר הכתוב "הלה' תגמלו‬ ‫זאת"‪ ,‬הסוברים אתם שתוכלו לגמול לה' על כל‬ ‫ה' זעירא היא תשובה מיראה שזדונות נעשות כשגגות‪,‬‬ ‫עוונותיכם רק בתשובה הרמוזה באות ה'‪ ,‬על ידי‬ ‫ה' רבתי היא תשובה מאהבה שזדונות נעשות כזכיות‬ ‫שתעסקו בג' דברים צו"ם קו"ל ממו"ן בגימטריא‬ ‫זא"ת‪ ,‬ובאמת לא כן הוא אלא העיקר הוא להרבות‬ ‫בתרגום "עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו"‪ ,‬על פי‬ ‫הקדושים הרמז בזה שנכנס עם תשובתם של‬ ‫בתורה‪ .‬וזהו שמוסיף הכתוב "עם נבל ולא חכם"‪,‬‬ ‫מה שדרשו במדרש ילקוט שמעוני מקרא שכתוב‬ ‫ישראל בג' בחינות צו"ם קו"ל ממו"ן בגימטריא‬ ‫ומפרש בתרגום "עמא דקבילו אורייתא ולא‬ ‫(תהלים כה‪-‬ח)‪:‬‬ ‫זא"ת‪ .‬אמנם לפי האמור יש להוסיף הרמז בזה‪ ,‬על‬ ‫חכימו"‪ ,‬שקיבלו את התורה ואין בהם חכמה‬ ‫פי מה שמצינו שהתורה נקראת "זאת"‪ ,‬כמו שדרשו‬ ‫שצריך לעסוק בה כדי לתקן כל מה שפגם‪ .‬אלו‬ ‫"טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך‪ .‬שאלו‬ ‫במדרש שוחר טוב (תהלים ח ד"ה מפי עוללים)‪:‬‬ ‫דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫לחכמה חוטא מה עונשו‪ ,‬אמרה להם חטאים תרדף‬ ‫רעה‪ .‬שאלו לנבואה חוטא מה עונשו‪ ,‬אמרה להם‬ ‫"ומה אתה עושה שלא תאמר על הטמא טהור‬ ‫"ב'זאת יבוא אהרן אל הקודש"‬ ‫הנפש החוטאת היא תמות‪ .‬שאלו לתורה חוטא מה‬ ‫ועל הטהור טמא‪ ,‬ועל האסור מותר ועל המותר‬ ‫ב' פעמים "זאת" תשובה ותורה‬ ‫עונשו‪ ,‬אמרה להם יביא אשם ויתכפר לו‪ .‬שאלו‬ ‫אסור ותתחייב באמרי פיך‪ ,‬ומה תעשה‪ ,‬עסוק‬ ‫להקב"ה חוטא מה עונשו‪ ,‬אמר להם יעשה תשובה‬ ‫בתורה שנאמר (משלי ו‪-‬ג) עשה זאת איפוא בני‬ ‫ויש להעיר כי מצינו סימוכין לדבריו הקדושים‬ ‫ויתכפר לו‪ ,‬הדא הוא דכתיב טוב וישר ה' על כן‬ ‫והינצל‪ ,‬ואין זאת אלא תורה‪ ,‬שנאמר (במדבר יט‪-‬‬ ‫בהפטרה לשבת זו "שבת שובה" (הושע יד‪-‬א)‪:‬‬ ‫יורה חטאים בדרך‪ ,‬שהוא מורה לחטאים דרך‬ ‫יד) זאת התורה"‪ .‬וכן הוא במדרש (שם) על הפסוק‬ ‫"שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך‪ ,‬קחו‬ ‫שיעשו תשובה"‪.‬‬ ‫עמכם דברים ושובו אל ה'"‪ .‬ודרשו בספרי (פרשת‬ ‫(תהלים כז‪-‬ג)‪" :‬אם תקום עלי מלחמה בזאת אני‬ ‫בוטח‪ ,‬ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד‪-‬מד)‬ ‫האזינו אות א)‪" :‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬ואין‬ ‫נמצינו למדים מזה כי לפי החכמה והנבואה‬ ‫דברים אלא דברי תורה‪ ,‬שנאמר (דברים ה‪-‬יט) את‬ ‫אין תיקון לנפש החוטאת כי אם ביסורים ומיתה‬ ‫וזאת התורה"‪.‬‬ ‫הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם"‪ .‬הרי לנו‬ ‫לכפר על מה שפגם בכבודו של מלך עליון הקב"ה‪,‬‬ ‫מעתה יש לומר כי זהו רמז הכתוב‪" :‬בזאת יבוא‬ ‫דברים ברורים שהזכיר הנביא שני הדברים לתיקון‬ ‫וכן לפי התורה אין תיקון לנפש החוטאת אלא על‬ ‫אהרן אל הקודש" ‪" -‬בזאת" אותיות ב' זאת דהיינו ב'‬ ‫העוונות‪" ,‬שובה ישראל" שהיא תשובה‪" ,‬קחו‬ ‫ידי הבאת קרבן‪ ,‬כמו שביאר הרמב"ן (ויקרא א‪-‬ט)‬ ‫פעמים "זאת"‪ ,‬תחילה יקדים לעשות תשובה עם קו"ל‬ ‫עמכם דברים" שהוא עסק התורה‪.‬‬ ‫שיתבונן האדם שכל מה שעושים לקרבן היה ראוי‬ ‫צו"ם ממו"ן בגימטריא זא"ת‪ ,‬ואחר כך ירבה לעסוק‬ ‫לעשות לו‪ ,‬ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה‬ ‫בתורה שנקראת גם כן זא"ת‪ ,‬ובב' בחינות "זאת" של‬ ‫והנה כאשר נתבונן נראה שהקדים הנביא‬ ‫כאילו הקריב את עצמו‪ ,‬וכל זה משום שאי אפשר‬ ‫תשובה ותורה "יבוא אהרן אל הקודש"‪.‬‬ ‫בכוונה תחילה מצות תשובה "שובה ישראל"‪ ,‬לפני‬ ‫לשום נברא למחול על מה שפגם האדם בכבוד‬ ‫"קחו עמכם דברים" שהוא עסק התורה‪ ,‬והביאור‬ ‫מלכו של עולם‪ ,‬כי אם הקב"ה בעצמו שאמר‬ ‫וזהו גם כן הרמז בכתוב "אם תקום עלי‬ ‫בזה כי אי אפשר להכניע את היצר הרע כי אם על‬ ‫יעשה תשובה ויתכפר לו‪ ,‬כי בידו למחול לאדם‬ ‫מלחמה בזאת אני בוטח"‪ ,‬פירוש‪ ,‬אם תקום‬ ‫ידי עסק התורה‪ ,‬כמאמר הקב"ה לישראל (קידושין‬ ‫על עוונותיו ולטהר את נפשו מכל סיג ופגם‪.‬‬ ‫עלי מלחמת היצר‪" ,‬בזאת אני בוטח" ‪" -‬ב‪-‬זאת"‬ ‫ל‪ָָּ " :):‬בַנ ַי בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪ ,‬ואם‬ ‫דייקא ב' [פעמים] זאת‪ ,‬תחילה תשובה ואחר‬ ‫אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו"‪.‬‬ ‫יומתק לרמז ענין זה במאמרו של שלמה המלך‬ ‫כך עסק התורה‪ ,‬אני בוטח שהקב"ה יקבל את‬ ‫החכם מכל אדם (קהלת ט‪-‬יז)‪" :‬דברי חכמים בנחת‬ ‫תשובתי בשלימות‪ .‬ויש להוסיף כי ב' פעמים זא"ת‬ ‫אמנם תנאי קודם למעשה הוא שישוב האדם‬ ‫נשמעים"‪ ,‬על פי הידוע כי "אמירה" היא לשון‬ ‫בגימטריא ע"ת רצו"ן‪ ,‬שעל כך אמר דוד המלך‬ ‫בתשובה על עוונותיו לפני שעוסק בתורה‪ ,‬כדי‬ ‫רכה ואילו "דיבור" הוא לשון קשה‪ ,‬ולפי זה "דברי‬ ‫(תהלים סט‪-‬יד)‪" :‬ואני תפלתי לך ה' עת רצון"‪ ,‬כי‬ ‫שלא יהיה ח"ו בכלל (תהלים נ‪-‬טז)‪" :‬ולרשע אמר‬ ‫חכמים" הם הגזירות והחומרות שהוסיפו חכמים‬ ‫בזכות תשובה ותורה נעשה עת רצון בשמים‪.‬‬ ‫אלקים מה לך לספר חוקי"‪ .‬נמצא לפי זה שקודם‬ ‫על המצוות‪ ,‬שלכאורה נראים דברים הקשים‬ ‫צריך לשוב בתשובה בבחינת "שובה ישראל" על‬ ‫כגידין‪ ,‬אולם לאמיתו של דבר "בנחת נשמעים"‪,‬‬ ‫"הלה' תגמלו זאת"‬ ‫חטאיו‪ ,‬ועל ידי זה כשיעסוק אחר כך בתורה יזכה‬ ‫גרמו בכך לישראל "נחת" וקורת רוח‪ ,‬לעשות‬ ‫שנתן לחוטא תיקון בתשובה‬ ‫להכניע את היצר הרע‪.‬‬ ‫משמרת לתורה שלא יבואו לעבור עבירות‪.‬‬ ‫כדרכה של תורה הנדרשת בשבעים פנים‪,‬‬ ‫יומתק לרמז ענין זה במקרא שכתוב בכניסתו‬ ‫דבר זה אנו למדים ממילת נח"ת שהיא‬ ‫הבה נמשיך במסע הקודש לפרש מקרא זה‬ ‫של אהרן הכהן הגדול לקודש הקדשים (ויקרא טז‪-‬‬ ‫נוטריקון נ'בואה ח'כמה ת'ורה‪ ,‬שלא נתנו לנפש‬ ‫"הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם"‪ ,‬ומה שפירש‬ ‫ג)‪" :‬בזאת יבוא אהרן אל הקודש"‪ ,‬ופירשו בספרים‬ ‫ז"פשת הבושת תבש ‪ -‬וניזאה תשרפ | ב‬ ‫אות ה' של "הלה' תגמלו זאת" ה' רבתי‪ ,‬לעומת‬ ‫"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם"‪ ,‬שנמסר‬ ‫חתם סופר‪" :‬הפותח יד בתשובה"‪ ,‬האות ה' היא בצורת ד"י ולא ד"ו‪,‬‬ ‫שם לכתוב ה' זעירא‪ ,‬על פי הקדמה יקרה ממשנתו‬ ‫כדי שהפתח יהיה רחב יותר לבעלי תשובה‬ ‫הטהורה של ה"חתם סופר" בדרשותיו (דף א טור ד)‪,‬‬ ‫שדיבר בקדשו לפרש מה שתיקנו לומר בסליחות‬ ‫בשעת בריאת העולם לפני מתן תורה ברא הקב"ה את העולם בה' זעירא‬ ‫ליום שני וחמישי‪" :‬הפותח יד בתשובה לקבל‬ ‫בצורת ד"ו שהיצר הרע יכול לסתום‬ ‫פושעים וחטאים"‪.‬‬ ‫וביאר את הענין על פי מה שמבואר בכתבי‬ ‫אחרי שקיבלו ישראל את התורה הכלולה מחמשה חומשי תורה‬ ‫האריז"ל ["שער הכונות" פסח דרוש ו דף פג טור‬ ‫פתח הקב"ה את האות ה' בצורת י"ד שהפתח רחב יותר‬ ‫ד ד"ה עוד ירצה] כי האות ה' יש לה ב' צורות‪ ,‬או‬ ‫צורת ד' עם ו' בתוכה שהיא רמז על היחוד השלם‪,‬‬ ‫"הלה' תגמלו זאת"‪ ,‬שפתח לכם תשובה בה' רבתי‪,‬‬ ‫או צורת ד' עם י' בתוכה שהיא רמז על היחוד בזמן‬ ‫"עם נבל"‪ ,‬שקיבלו את התורה‪" ,‬ולא חכם" שמאז יש להם פתח גדול של תשובה‬ ‫הגלות‪ .‬לפי זה צריך ביאור מדוע נמסר במסורה‬ ‫לכתוב בספר תורה את הרגל השמאלית של האות‬ ‫אלהי"ם בבריאת העולם‪ ,‬כמו שכתוב "ביום עשות‬ ‫החוטאת תיקון בתשובה לבד‪ ,‬מהם אנו למדים‬ ‫ה' בצורת י' ולא בצורת ו'‪.‬‬ ‫ה' אלקים ארץ ושמים"‪.‬‬ ‫כמה חמור הוא החטא שפוגם בנפש האדם עד‬ ‫שאי אפשר לתקנה בתשובה‪ ,‬אלא שהקב"ה ברוב‬ ‫ומבאר ה"חתם סופר" הענין בזה על פי המבואר‬ ‫יומתק לפרש בזה מה שכתוב בפרשת התשובה‬ ‫רחמיו וחסדיו נתן לנו תיקון בתשובה‪ ,‬אם כן‬ ‫בגמרא הנ"ל‪ ,‬שהעולם נברא באות ה' הפתוחה מצד‬ ‫(דברים ל‪-‬ב)‪" :‬ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו"‪.‬‬ ‫"דברי חכמים בנחת נשמעים"‪ ,‬כי מג' אלו נח"ת ‪-‬‬ ‫שמאל‪ ,‬כדי להכניס משם את החוטא שרוצה לשוב‬ ‫וכן בדברי הנביא (הושע יד‪-‬ב)‪" :‬שובה ישראל עד ה'‬ ‫נ'בואה ח'כמה ת'ורה‪ ,‬נשמעים שחכמים גרמו לנו‬ ‫בתשובה שלימה לה'‪ ,‬לפי זה יש לומר כי מטעם זה‬ ‫אלקיך"‪ ,‬כי ממה שהקדים הקב"ה בבריאת העולם‬ ‫נחת במה שהוסיפו גדרות וסייגים‪ ,‬כדי שיתרחק‬ ‫כותבים בספר תורה את האות ה' בצורת ד"י ולא‬ ‫שם הוי"ה מדת הרחמים לשם אלקי"ם מדת הדין‪,‬‬ ‫האדם מן החטא ולא יבוא לדבר עבירה לפגום ח"ו‬ ‫בצורת ד"ו‪ ,‬כדי שהפתח הפתוח למעלה מהרגל של‬ ‫יש לנו הוכחה שאפשר לתקן הכל בתשובה‪ .‬וזהו‬ ‫בכבודו של הקב"ה נותן התורה‪.‬‬ ‫האות ה' יהיה רחב יותר להכניס שם בעלי תשובה‪,‬‬ ‫שאמר דוד המלך (תהלים כה‪-‬יא)‪" :‬למען שמך הוי"ה‬ ‫מה שאין כן אם הרגל היתה יותר ארוכה בצורת ו'‪,‬‬ ‫[שקדם לשם אלקים במעשה בראשית] וסלחת‬ ‫כח התשובה בזכות שם הוי"ה‬ ‫היה הפתח שלמעלה ממנה קטן יותר‪.‬‬ ‫לעווני כי רב הוא"‪.‬‬ ‫שהקדים הקב"ה לשם אלקי"ם‬ ‫לפי זה הוא מפרש כמין חומר כוונת התפלה‪:‬‬ ‫הנה כי כן זהו פירוש הכתוב "הלה' תגמלו‬ ‫נקדים עוד בענין זה יסוד גדול מדברי‬ ‫"הפותח יד בתשובה לקבל פושעים וחטאים"‪,‬‬ ‫זאת"‪ ,‬האם לשם הוי"ה שהקדים הקב"ה במעשה‬ ‫השל"ה הקדוש (מסכת שבועות פרק תורה אור אות מ)‪,‬‬ ‫הכוונה בזה שהקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו פותח‬ ‫בראשית כדי להורות שהוא מקבל במדת הרחמים‬ ‫שהביא בשם אביו לפרש מה שפתח הקב"ה את‬ ‫לנו י"ד בתשובה‪ ,‬שקבע את הצורה של האות ה'‬ ‫את החוטא בתשובה‪ ,‬תגמלו "זאת"‪ ,‬שלא לשוב‬ ‫התורה (בראשית א‪-‬א)‪" :‬בראשית ברא אלקים את‬ ‫שנברא בה העולם שתהיה כלולה מב' אותיות י"ד‪,‬‬ ‫בתשובה בג' בחינות צ"ו"ם קו"ל ממו"ן בגימטריא‬ ‫השמים ואת הארץ"‪ .‬ופירש רש"י בשם המדרש‪:‬‬ ‫דהיינו ד' ובתוכה י' שהן אותיות י"ד ולא אותיות‬ ‫זא"ת‪ .‬אלא שהרי האדם יכול לבוא בטענה שלא‬ ‫"ברא אלקים‪ ,‬ולא אמר ברא ה'‪ ,‬שבתחילה עלה‬ ‫ד"ו‪ ,‬כי רצונו "לקבל פושעים וחטאים"‪ ,‬מפתח רחב‬ ‫שב בתשובה‪ ,‬כי חשב כמו החכמה והנבואה‬ ‫במחשבה לבראותו במדת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם‬ ‫ולא מפתח צר‪ .‬הנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫והתורה שאין לחוטא תיקון בתשובה‪.‬‬ ‫מתקיים והקדים מדת הרחמים ושתפה למדת‬ ‫"אומרים הפותח יד בתשובה לקבל פושעים‬ ‫הדין‪ ,‬והיינו דכתיב (שם ב‪-‬ד) ביום עשות ה' אלקים‬ ‫לכן מוכיח הכתוב שאין אמת בטענה זו‪" ,‬עם‬ ‫וחטאים‪ ,‬כי ה"א פתוחה לבעלי תשובה‪ .‬והנה סוד‬ ‫ארץ ושמים"‪.‬‬ ‫נבל ולא חכם"‪ ,‬ומפרש בתרגום "עמא דקבילו‬ ‫הה"א הוא ד"ו פרצופים‪ ,‬והיה ראוי להיות צורת‬ ‫אורייתא ולא חכימו"‪ ,‬שהרי מכיון שקיבלתם את‬ ‫וביאר הענין בזה על פי המבואר שמצד‬ ‫הה"א כמו ד' ובתוכה וא"ו משום ד"ו פרצופים‪ ,‬ומכל‬ ‫התורה שפתח הקב"ה בשם אלקים "בראשית ברא‬ ‫החכמה והנבואה והתורה אין לנפש החוטאת תיקון‬ ‫מקום אין עושים כן אלא צורת יוד בתוכה‪ ,‬עיין בית‬ ‫אלקים"‪ ,‬כי מתחילה עלה במחשבה לברוא את‬ ‫בתשובה כי אם ביסורים ומיתה ח"ו‪ ,‬אלא שהקב"ה‬ ‫יוסף (או"ח) סימן ל"ו‪ .‬והטעם משום שהקב"ה חותר‬ ‫העולם במדת הדין‪ ,‬וכשראה שאין העולם מתקיים‬ ‫ברוב רחמיו אמר "יעשה תשובה ויתכפר לו"‪ .‬וזהו‬ ‫חתירה רבה לבעלי תשובה‪ ,‬ויהיה פתח מרווח‪.‬‬ ‫בלי תיקון בתשובה‪ ,‬הקדים מדת הרחמים ושתפה‬ ‫שפירש רש"י‪" :‬שבתחילה עלה במחשבה לבראותו‬ ‫וזהו הפותח י"ד בתשובה לקבל פושעים וחטאים‪,‬‬ ‫למדת הדין‪ ,‬כמו שכתוב "ביום עשות הוי"ה אלקים‬ ‫במדת הדין‪ ,‬וראה שאין העולם מתקיים"‪ ,‬כי מצד‬ ‫פירוש שפותח פתח של יו"ד דל"ת היינו י"ד‪ ,‬כדי‬ ‫ארץ ושמים"‪ ,‬הרי לנו ראיה ברורה שהקב"ה מקבל‬ ‫הדין אין לחוטא תיקון בתשובה‪ ,‬ואז אין העולם‬ ‫לקבל פושעים וחטאים‪ ,‬ומשום הכי לא נעשה‬ ‫את החוטא בתשובה‪ ,‬אם כן חזרה הטענה למקומה‬ ‫יכול להתקיים‪ ,‬כמו שכתוב (קהלת ז‪-‬כ)‪" :‬כי אדם אין‬ ‫הפתח מד"ו אלא מי"ד"‪.‬‬ ‫"הלה' תגמלו זאת"‪ ,‬שלא לעשות תשובה‪.‬‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"‪.‬‬ ‫ויש להוסיף תבלין לבאר התועלת הגדולה‬ ‫על כן "הקדים מדת רחמים ושתפה למדת‬ ‫הגילוי הנפלא של ה"חתם סופר"‬ ‫בפתיחת הפתח הגדול לתשובה‪ ,‬על פי הידוע כי‬ ‫הדין"‪ ,‬שאם יעשה תשובה יתכפר לו במדת‬ ‫תשוב"ה היא אותיות תשוב ה'‪ ,‬כלומר אומרים‬ ‫בפירוש התפלה "הפותח יד בתשובה"‬ ‫הרחמים‪ ,‬ואם לא יעשה תשובה ימות בחטאו‬ ‫אל האדם תשוב לה' כנרמז בפתח של האות ה'‪.‬‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר דברי הזוהר‬ ‫במדת הדין‪ .‬נמצינו למדים מזה ששורש התשובה‬ ‫אמנם היצר הרע שרוצה להפיל את החוטא ברשת‬ ‫הקדוש‪ ,‬שכאן נמסר במסורה לכתוב בספר תורה‬ ‫הוא במה שהקדים הקב"ה את השם הוי"ה לשם‬ ‫ז"פשת הבושת תבש ‪ -‬וניזאה תשרפ | ג‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין‬ ‫והנה אות ה' זו שנברא בה העולם‪ ,‬הרי כבר‬ ‫היאוש שאין לו תקנה בתשובה‪ ,‬מסמא את עיני‬ ‫בפרשתנו דברי התוכחה לישראל‪" :‬הלה' תגמלו‬ ‫למדנו שהיא רומזת על מצות תשובה‪ ,‬שהחוטא‬ ‫האדם שלא יוכל לראות את הפתח הקטן שבצד‬ ‫זאת"‪ ,‬שפתח לכם פתח גדול של תשובה בבחינת ה'‬ ‫יש לו תיקון להיכנס אל הקדושה דרך פתח האות‬ ‫שמאל של הה'‪.‬‬ ‫רבתי‪ ,‬בג' בחינות צו"ם קו"ל ממו"ן בגימטריא זא"ת‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬וכל זה בזכות אברהם אבינו אשר כפי הידוע‬ ‫וזהו שכתוב אצל אנשי סדום (בראשית יט‪-‬יא)‪:‬‬ ‫ואם תאמרו הרי העולם נברא באות ה' זעירא‪ ,‬כמו‬ ‫מדתו חסד‪ ,‬והרי רק בזכות מדת החסד לפנים‬ ‫"ואת האנשים אשר פתח הבית הוכו בסנורים‬ ‫שכתוב "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ‪-‬‬ ‫משורת הדין‪ ,‬מקבל הקב"ה את החוטא בתשובה‪,‬‬ ‫מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח"‪ .‬לכן יש בזה‬ ‫"בה' בראם"‪ ,‬שהיא ה' זעירא והיצר הרע סותם את‬ ‫כי מצד מדת הדין הנפש החוטאת היא תמות‪.‬‬ ‫ענין גדול שהקב"ה פותח פתח גדול של תשובה‬ ‫הפתח שלא לראות שיש תקנה בתשובה‪.‬‬ ‫והוסיף בדברי קדשו כי דבר זה רמוז באות‬ ‫באות ה' שהיא בצורת ד"י בבחינת "הפותח יד‬ ‫לכן כדי לסתור טענה זו ממשיך הכתוב "עם‬ ‫ה' שהוסיף הקב"ה לשמו של אברהם‪ ,‬כי הקו‬ ‫בתשובה"‪ ,‬כדי שלא יוכל היצר הרע לסגור בפני‬ ‫נבל ולא חכם"‪ ,‬ומפרש התרגום "עמא דקבילו‬ ‫הימני של האות ה' שהוא שלם בלי שום חיסור‪,‬‬ ‫האדם פתח זה של תשובה בבחינת "וילאו למצוא‬ ‫אורייתא ולא חכימו"‪ ,‬הלא קיבלתם את התורה‬ ‫הוא רמז על הנהגת אברהם במדת החסד מימין‬ ‫הפתח"‪ ,‬אלא ימצאו פתח פתוח לתשובה‪.‬‬ ‫הכלולה מחמשה חומשי תורה‪ ,‬ומאז פתח הקב"ה‬ ‫בתכלית השלימות בלי שום חיסור‪ ,‬ואילו הקו‬ ‫יומתק לרמז רעיון נשגב זה בדברי רבי אבהו‬ ‫את השער של האות ה' בבחינת "הפותח יד‬ ‫השמאלי של האות ה' שנשבר למעלה ואינו‬ ‫(ברכות לד‪" :):‬במקום שבעלי תשובה עומדין אין‬ ‫בתשובה"‪ ,‬כדי שכל אחד ימצא דרך של תשובה‬ ‫שלם‪ ,‬הוא רמז על מדת הדין משמאל שנשברה‬ ‫צדיקים גמורים עומדין"‪ .‬הכוונה בזה שהקב"ה פותח‬ ‫לתקן את כל אשר פגם‪.‬‬ ‫בזכות החסד של אברהם‪ ,‬לכן הפתח פתוח‬ ‫לבעלי תשובה מקום מיוחד באות ה'‪ ,‬שיש בה פתח‬ ‫ויש לומר כי זהו הטעם ששבת זו נקראת‬ ‫למעלה בקו שמאל לקבל את החוטא בתשובה‪.‬‬ ‫גדול בצורת ד"י‪ ,‬אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪,‬‬ ‫"שבת תשובה‪ ,‬כי תשוב"ה היא אותיות "תשוב‪-‬ה'"‪,‬‬ ‫אלו דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫כי הם עושים היחוד השלם בצורת ד"ו‪ ,‬ואילו בעלי‬ ‫לרמז שצריך לשוב בתשובה כפי שרמז לנו הקב"ה‬ ‫תשובה זוכים לפתח הרחב בצורת ד"י‪.‬‬ ‫באות ה'‪ ,‬שהשאיר פתח פתוח לבעלי תשובה‪,‬‬ ‫אחרי שקיבלו ישראל את התורה‬ ‫ובפרט בשבת קודש זו שאנו זוכים שהקב"ה פותח‬ ‫זכו לה' רבתי בבחינת "הפותח יד בתשובה"‬ ‫ב' דרשות על "בהבראם" "באברהם"‬ ‫לנו פתח גדול של תשובה באות ה' רבתי‪ ,‬בבחינת‬ ‫הנה כי כן בדרך המלך נלך לבאר לפי זה דברי‬ ‫"בה' בראם" עולות בקנה אחד‬ ‫"הפותח יד בתשובה לקבל שבים"‪.‬‬ ‫הזוהר הקדוש‪ ,‬כי כשברא הקב"ה את העולם‬ ‫במשנתו של ה"זרע קודש"‬ ‫נפלא לסיים עם דברי הרה"ק מראפשיץ זי"ע‬ ‫בזכות אברהם אבינו שרמוז במילת "בהבראם"‬ ‫בדרכו הסלולה של ה"חתם סופר" נלך‪ ,‬לבאר‬ ‫ב"זרע קודש" (ערב יום הכיפורים) שמביא בשם‬ ‫שהוא אותיות "באברהם"‪ ,‬הוסיף לו הקב"ה האות‬ ‫בזה דברי הזוהר הקדוש שמקשר מה שכתוב‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע שפירש‬ ‫ה' בבחינת "בה' בראם"‪ ,‬כדי שיהיה תיקון לזרעו‬ ‫"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" עם ה'‬ ‫פסוק זה‪:‬‬ ‫לתקן הכל בתשובה הרמוזה בחלון של האות ה'‪,‬‬ ‫קטנה‪ ,‬עם מה שכתוב בפרשתנו "הלה' תגמלו‬ ‫אבל לפני שקיבלו ישראל את התורה‪ ,‬עדיין לא‬ ‫זאת" עם ה' גדולה‪ ,‬על פי מה שדרשו במדרש (ב"ר‬ ‫"הלה' תגמלו זאת‪ ,‬הה' נקודה בפתח‪ ,‬שהיא‬ ‫זכו להשיג את כח התשובה רק בבחינת ה' זעירא‪,‬‬ ‫יב‪-‬ט) מקרא זה שכתוב בגמר מעשה בראשית‪:‬‬ ‫נדרשת תיבה בפני עצמה‪ ,‬ושמעתי מהרב‬ ‫שהיא רמז שהפתח הוא עדיין קטן‪ ,‬ויש בזה סכנה‬ ‫"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪ ,‬בהברא"ם‬ ‫מבארדיטשוב שה' בנקודת פת"ח מורה על‬ ‫שהיצר הרע יסתום את עיני האדם שלא יראה‬ ‫[אותיות] באברה"ם‪ ,‬בזכותו של אברהם"‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬כי אנו רואים כשאדם שמח מאוד ולבו‬ ‫הפתח הקטן שיש לחוטא תיקון בתשובה‪.‬‬ ‫הקב"ה ברא את העולם בזכותו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫מלא משמחה‪ ,‬מוציא מפיו הבל בה' בנקודת פתח‬ ‫אבל אחרי שקיבלו ישראל בהר סיני את‬ ‫ודרשו עוד במדרש (שם י)‪" :‬בהבראם ‪ -‬בה' בראם"‪,‬‬ ‫[ה‪-‬ה‪-‬ה‪-‬ה‪-‬ה‪-‬ה]‪ .‬והנה הה' מרומז בה תשובה‪,‬‬ ‫דהיינו באות ה'‪.‬‬ ‫כמו שאמרו ז"ל דכרעא דה' תלויה לבעלי תשובה‬ ‫התורה הכלולה מחמשה חומשי תורה שהם‬ ‫שדרך שם יכנסו בתשובה‪ ,‬וזהו בחינת החתירה‬ ‫בבחינת אות ה' עם כל תרי"ג מצוות מן התורה‪,‬‬ ‫וביאר הרה"ק מראפשיץ זי"ע ב"זרע קודש"‬ ‫שחותר השי"ת מתחת כסא כבודו לבעלי תשובה‪,‬‬ ‫וקיבלו עליהם גם את כל הגדרים והסייגים שגזרו‬ ‫(חג הסוכות לילה א) ששתי הדרשות עולות בקנה‬ ‫וענין נקודת פתח מורה על ענין שאומרים ביום‬ ‫חכמינו ז"ל בתורה שבעל פה‪ ,‬פתח להם הקב"ה‬ ‫אחד כפתור ופרח‪ ,‬כי העולם אמנם נברא באות‬ ‫הכיפורים (תפלת נעילה) פתח לנו שער‪ ,‬ופותח‬ ‫פתח גדול של תשובה באות ה' שהיא בצורת ד"י‬ ‫ה' בבחינת "בה' בראם"‪ ,‬אולם ה' זו שנברא בה‬ ‫השי"ת שער לדופקי בתשובה‪ ,‬ופתיחת השער הוא‬ ‫בבחינת "הפותח יד בתשובה"‪ ,‬להרחיב הפתח‬ ‫העולם היא האות ה' שעתיד הקב"ה להוסיף לשמו‬ ‫למעלה מרגל הה' כנ"ל‪ ,‬ומורה לנו גם כן ליכנס‬ ‫של תשובה כדברי ה"חתם סופר" שהיא בבחינת‬ ‫של אברהם כשנצטווה על המילה‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫בשערי תשובה בשמחה‪ ,‬כנ"ל שזהו מרומז בה'‬ ‫ה' רבתי‪ ,‬כדי שלא יוכל היצר הרע לסתום הפתח‬ ‫(בראשית יז‪-‬ה)‪" :‬ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה‬ ‫בנקודת פתח"‪.‬‬ ‫של תשובה‪.‬‬ ‫שמך אברהם"‪.‬‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪shvilei.com‬‬ ‫לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ז"פשת הבושת תבש ‪ -‬וניזאה‬ ‫תשע"ב |‬