gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪549‬‬ ‫פנינים לפרשת האזינו פ"ז‬ ‫היה שם גביר בעל שם ובעל ממון שסיפק לרבי כל מה שהיה צריך‪ .‬הלה‬ ‫היה פותח את ארנקו ללא הגבלה ומעניק לרבי כדי חיותו והרבה למעלה‬ ‫מכך‪ .‬אלא שלאותו גביר הייתה חולשה‪ ,‬הוא אהב לדבר באמצע התפילה‪...‬‬ ‫עובדות נפלאות ואופייניות לדמותו הטהורה של אוהבן של ישראל‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א‬ ‫הרה"ח ר' יאיר ויינשטוק‬ ‫ביתו של הרבי מלעלוב זיע"א ברחוב הנשיא בצפת היה בית פשוט‬ ‫לגמרי‪ .‬דירה בתוך בניין ארוך (בלוק)‪ ,‬שיכון הסתדרותי‪ .‬בנייה‬ ‫מיושנת‪ ,‬מסגנון הבנייה של לפני כ‪ 60-‬שנה‪ .‬תקופה ארוכה לא סיידו‬ ‫וצבעו בביתו של הרבי‪ ,‬עד שהדירה נראתה במצב מאוד לא מרנין‪.‬‬ ‫סוף סוף הוזמן צבעי‪ ,‬ולאחר שהשתוו איתו על המחיר הוא החל‬ ‫במלאכתו‪.‬‬ ‫שלב הסיוד עוד היה נסבל איכשהו‪ ,‬אבל כאשר הגיעו לשלב הצביעה‬ ‫עם הריח החריף האופייני לצבע שמן‪ ,‬קמה הרבנית הצדקנית ונסעה‬ ‫לבני ברק‪ ,‬נמלטת מהריח הבלתי נסבל‪ .‬ואילו הרבי נסע ליישוב‬ ‫דלתון הסמוך ובו שהה כמה שעות‪ ,‬עד שהצבעי יסיים את מלאכתו‪.‬‬ ‫כאשר שב הביתה‪ ,‬הצבעי עוד היה באמצע החלקת מברשת הצבע‬ ‫כאשר שב הביתה הצבעי כבר לא היה‪ .‬בבית נדף ריח כבד של צבע‬ ‫על הקירות וידיו נעו הנה ושוב‪.‬‬ ‫שמן‪ .‬הרבי הסתובב בחדרים לראות את טיב המלאכה‪ ,‬ולפתע‬ ‫"סליחה"‪ ,‬אמר לרבי‪" ,‬אבל זה ייקח לי עוד שעה בערך"‪.‬‬ ‫הבחין שמשהו חסר‪.‬‬ ‫הרבי ירד לבית כנסת סמוך ושם שקע בלימוד למשך שעה‪.‬‬ ‫שתי אצבעות‬ ‫הכזית שנשרף‬ ‫השליח היה יהודי כפרי פשוט‪ .‬הכומר זקר מולו שתי אצבעות‪,‬‬ ‫בערב יום הכיפורים שכנעו את הרב מבריסק לחרוג ממנהגו‬ ‫והכפרי השיב באצבע אחת‪ .‬מה בדיוק קרה שם?‬ ‫ולהשאיר כזית מזון ליום המחר‪ .‬ואז שלחו לו אות משמיים‪.‬‬ ‫עמ' ‪20‬‬ ‫עמ' ‪12‬‬ ‫"הרב מבריסק ממתין"‬ ‫כיפור עם שיניים‬ ‫רבי איסר זלמן מלצר מיהר לחצר‪ ,‬חיבק ונישק את האורח והגיש לו‬ ‫הזקן באוטובוס לא ידע מה זה שבת ומה זה תפילין‪ ,‬אבל ברוסיה של‬ ‫מכל טוב‪ .‬התלמידים הביטו ותמהו‪ :‬הלא זה בכלל לא הרב מבריסק!‬ ‫סטלין לא עבד ביום כיפור‪ .‬איך הצליח? הוא פתח את פיו והצביע‪.‬‬ ‫עמ' ‪22‬‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ומה איתך בעצמך?‬ ‫הכספת נעלמה!‬ ‫אהבת ישראל של הרבי הייתה עולה על גדותיה ללא הרף‪ .‬כל‬ ‫בביתו של הרבי הייתה כספת ברזל כבדה ובתוכה כספים שהרבי‬ ‫אימת שהתבוננו בהנהגותיו ראו איך אהבתו לכל יהודי עוברת כל‬ ‫שמר‪ ,‬והנה‪ ,‬הצבעי אינו נמצא וגם הכספת חסרה‪.‬‬ ‫גבול ומידה‪.‬‬ ‫לכאורה אפשר למתוח קו ישר בין שני הנתונים ולקבל את המשוואה‪.‬‬ ‫היה זה במוצאי חג שבועות תשס"ג‪ .‬עמדתי ורחצתי את הכלים של‬ ‫הצבעי לקח איתו את הכספת בלכתו‪...‬‬ ‫סעודת החג של הרבי ומשפחתו וכל הציבור‪ .‬הרבי יצא מחדרו וראה‬ ‫הרבי ברוב צערו דפק על השולחן וקרא בקול‪" :‬הרי אלו‬ ‫אותי שוטף את הכלים‪ .‬שאלתו הגיעה כחץ מקשת‪:‬‬ ‫כספי צדקה!"‪.‬‬ ‫"ומה איתך בעצמך? האם אתה כבר אכלת?"‬ ‫מקורבו של הרבי‪ ,‬הרה"ח רבי צבי הרשל ברקוביץ שליט"א‪ ,‬לא‬ ‫עניתי לו את האמת‪ ,‬שלא הספקתי לאכול כי הייתי טרוד‬ ‫המתין אפילו רגע וטלפן מיד אל הצבעי‪" .‬שמע נא"‪ ,‬אמר לו‪" ,‬האם‬ ‫בהגשת האוכל לבני המשפחה ולאורחים‪ ,‬ובהורדת הכלים‬ ‫ראית את הכספת?"‬ ‫מהשולחנות וכדומה‪.‬‬ ‫הצבעי הבין מיד את כוונתו של ר' הרשל והחל צועק בעלבון‬ ‫בו במקום ציווה עלי‪" :‬עזוב את הכל ולך לאכול"‪.‬‬ ‫ובכעס‪" :‬אני עשיתי לכם טובה ובאתי לעבוד במחיר מוזל‪ ,‬ואתם‬ ‫הוא דאג לכל אדם שהיה בסביבתו‪ .‬לכל דבר‪ .‬מידותיו היו מזוקקות‬ ‫עוד מאשימים אותי בגניבה? תתבייש לך‪ ,‬אתה חושד בכשרים!"‪.‬‬ ‫ככסף צרוף‪ .‬לבו היה כנהר שאינו פוסק‪ ,‬משקה כל צמא בטללי חסד‪.‬‬ ‫פנה ר' הרשל אל הרבי ואמר לו את דברי הצבעי‪.‬‬ ‫והייתה עוד תופעה מעניינת‪ ,‬אופיינית כל כך לרבי‪ .‬כל אימת‬ ‫לתדהמתו הרבי לקח צד‪ ,‬והתייצב לצדו של הצבעי כשהוא נוזף בר'‬ ‫שהייתה שמחה משפחתית אצל הרבי‪ ,‬היינו צריכים לתת לכולם‬ ‫הרשל וחוזר כמעט מילה במילה על דבריו של הצבעי‪" :‬הוא עשה לי‬ ‫את המנה העיקרית לפניו‪ ,‬ורק אחרי שכולם קיבלו לתת גם לו‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬ואתה חושד בכשרים?!"‬ ‫תמיד הוא היה מקבל האחרון את המנה!‬ ‫הרבי נטה לקבל את גרסת הצבעי שהוא לא שלח ידו בכספת‪.‬‬ ‫אלא מי כן?‬ ‫רבי מכבד עשירים‪ ,‬בתנאי‬ ‫לרבי הייתה מחשבה מסוימת‪ ,‬והוא החליט לעשות פעולה מחוכמת‪.‬‬ ‫היה זה עוד בימי חייו של אביו‪ ,‬הרבי הברכת משה זיע"א‪ ,‬בעת‬ ‫הוא החליט על נסיעה מידית למירון‪.‬‬ ‫התגורר רבינו בארה"ב ונקרא שם בשם "הרבי הצעיר מלעלוב"‪ .‬היה‬ ‫כשיצא לחדר מדרגות בדרך למכונית‪ ,‬עשה כל טצדקי ליידע את‬ ‫שם גביר בעל שם ובעל ממון שסיפק לרבי כל מה שהיה צריך‪ .‬הלה‬ ‫כל שכניו על יציאתו מהבית‪ .‬הוא השתעל בקולי קולות ודיבר עם‬ ‫היה פותח את ארנקו ללא הגבלה ומעניק לרבי כדי חיותו והרבה‬ ‫מלווהו‪ ,‬כאשר כל מי שאוזניים לו יכול היה להבין כי הוא נוסע למירון‬ ‫למעלה מכך‪.‬‬ ‫והבית נשאר פתוח‪ .‬הדלת לא נעולה‪.‬‬ ‫אלא שלאותו גביר הייתה חולשה‪ ,‬הוא אהב לדבר באמצע התפילה‪.‬‬ ‫עד היום איש אינו יודע מה בדיוק קרה שם‪ ,‬אבל עובדה כי כאשר‬ ‫אילו היה זה בבית מדרש אחר‪ ,‬ניחא‪ .‬אלא שהלה התפלל עם הרבי בבית‬ ‫הרבי חזר ממירון‪ ,‬הייתה הכספת במקומה‪...‬‬ ‫מדרשו‪ ,‬ושם היה נוהג להחליף מילה עם ראובן ולפטפט עם שמעון‪.‬‬ ‫הרבי ראה והדבר לא מצא חן בעיניו‪ .‬הוא נופף כלפי הגביר באצבעו‬ ‫האם גם תניח תפילין במקומי?‬ ‫בתנועת אזהרה‪.‬‬ ‫מידת הכנסת האורחים של הרבי ואהבת החסד שלו היא מן‬ ‫הלה עשה עצמו כאינו רואה‪.‬‬ ‫המפורסמות‪ ,‬ולכאורה אין כבר מה לחדש‪ ,‬אבל אביא כאן כמה‬ ‫וככה הוא ממשיך הלאה ומדבר‪ ,‬ומפטפט‪.‬‬ ‫עובדות קצרות השופכות אור על שלמותו במידת החסד‪.‬‬ ‫והרבי רואה והדבר נוגע בציפור נפשו‪ .‬הרי זה היה העניין שלו‪ ,‬איסור‬ ‫מעשה בהרב הגה"צ רבי שמחה דויטש שליט"א‪ ,‬גאב"ד ג'מוסין בני‬ ‫הדיבור בשעת התפילה‪.‬‬ ‫ברק‪ ,‬שנסע לצפת והתארח אצל הרבי‪ .‬הרבי חרד לכבודו ומיד נכנס‬ ‫וכך הרבי מזהיר אותו בכל מיני דרכים‪ .‬בין ברמזים‪ ,‬בין בנזיפות‬ ‫למטבח להכין ארוחה משביעה עבור האורח‪.‬‬ ‫קולניות "נו‪ ,‬נו"‪ .‬וכמאמר הפתגם "יענער מאכט זיך נישט וויסנדיג"‬ ‫אולם זה מצידו חש אי נעימות גדולה‪ .‬הרבי הקדוש שזמנו יקר מפז‬ ‫(הלה עושה עצמו כאילו אינו יודע)‪ ,‬והוא ממשיך ומדבר בתפילה‬ ‫צריך להטריח את עצמו לעמוד ולטגן לו חביתה ולקצוץ ירקות‬ ‫ורומס את ההלכה בשולחן ערוך ברגל גסה‪.‬‬ ‫לסלט? ואולי זה משתמש בקדשים?‬ ‫עד שלאחר שעבר כל גבול ומידה‪ ,‬פעם באמצע התפילה‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא נכנס למטבח ופנה אל הרבי‪" :‬הרבי לא צריך לטרוח עבורי‪ .‬אני‬ ‫הלה הקהיל קהילות ברבים באמצע חזרת הש"ץ‪ ,‬ניגש אליו הרבי‬ ‫יכול להכין לעצמי את האוכל"‪.‬‬ ‫בפנים חמורות והדף אותו בידיו אל מחוץ לבית המדרש!‬ ‫"ואולי אתה רוצה גם להניח תפילין במקומי?" ענה לו הרבי בחריפות‪,‬‬ ‫כולם היו בהלם‪.‬‬ ‫תוך חיוך מלא אהבת ישראל‪.‬‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫על זה אין מה לדבר‪ .‬זה לא עניין שלי‪ .‬זאת הלכה מפורשת בשולחן‬ ‫גם הגביר שנדחף החוצה‪...‬‬ ‫ערוך ועל זה אני לא יכול לוותר‪ ,‬הוא צריך להפסיק לדבר בתפילה‬ ‫לא עובר רגע ואחד המתפללים ניגש אל הרבי בדאגה‪.‬‬ ‫ויוושע"‪.‬‬ ‫"מה יהיה? הרי הגביר הזה פרנס את הרבי ואת כל המשפחה ביד‬ ‫רחבה‪ .‬כעת מחמת העלבון הוא יפסיק הכל ולא ייתן לרבי אפילו‬ ‫"אסור לדבר בתפילה" בכל מקום‬ ‫סנט אחד"‪.‬‬ ‫סיפר לי הרה"ג ר' זלמן וייס שליט"א‪ ,‬נכדו של הרבי‪ ,‬מעשה זה‪:‬‬ ‫הרבי שמע ולא ענה לאותו אדם ולו מילה אחת‪.‬‬ ‫היה זה כאשר הרבי הגיע לארה"ב לנישואי אחד מנכדיו‪ .‬לאחר‬ ‫וכך הווה‪ .‬הגביר הנעלב ניתק מגע‪ .‬חדל לבוא להתפלל בבית המדרש‬ ‫החתונה בדרך כלל הרבי היה נשאר בשכונת בורו פארק עוד מספר‬ ‫לעלוב בכלל ולבוא אל הרבי בפרט‪ ,‬ואין צריך לומר שמעתה ואילך‬ ‫ימים‪ ,‬ואז האכסניה שלו הייתה הופכת מוקד משיכה למאות יהודים‪.‬‬ ‫לא תרם לרבי מאומה‪.‬‬ ‫בדרך כלל הרבי קיבל את כולם במאור פנים וענה לכל אחד על‬ ‫מי שהכיר את הרבי ידע מאיזה חוטים של עדינות וטהרת המידות‬ ‫כל המצטרך‪.‬‬ ‫הייתה ארוגה נשמתו‪ ,‬ולפגוע ביהודי היה קו אדום עבורו‪ .‬אבל ככל‬ ‫אולם באותה נסיעה‪ ,‬היה זה כבר בשנותיו המבוגרות‪ .‬הרבי היה‬ ‫שהיה מדובר באיסור החמור של דיבור בעת התפילה‪ ,‬מרידה כנגד‬ ‫חלש ולא היה לו כוח לקבל מאות אנשים‪.‬‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬כבוד הבורא עדיף‪ ,‬והוא לא נשא פני איש גם כשהיה‬ ‫הוא ביקש אפוא לנסוע אל ההרים ל"קאנטרי" כדי להינפש שם‪.‬‬ ‫מדובר בקרובים לו ביותר‪.‬‬ ‫"רציתי להיות אצל הרבי בשבת‪ ,‬אבל ידעתי כי אם אבוא מוקדם‪,‬‬ ‫יתכן שהרבי יבקש ממני בעדינות לחזור העירה‪ ,‬יען כי הוא נזקק‬ ‫הבדל של מילה אחת‬ ‫למנוחה"‪ ,‬מספר רבי זלמן‪" .‬ולכן התחכמתי והגעתי לקאנטרי ממש‬ ‫והנה עברו שנים‪ .‬ובשנת תשס"ט בכ"א אדר נסע הרבי לליז'ענסק‬ ‫לפני שבת‪ .‬כעת כבר אין זמן לחזור העירה‪.‬‬ ‫ליומא דהילולא של הרה"ק הרבי רבי אלימלך זיע"א‪.‬‬ ‫וכפי שחשבתי‪ ,‬הרבי קיבל אותי במאור פנים וחיוכים רחבים‪,‬‬ ‫ומי נסע עוד לליז'ענסק באותה שנה?‬ ‫וביקש מהגבאי שיתן לי 'טועמיה'‪ ,‬משהו לאכול‪ ,‬שלא אכנס לשבת‬ ‫אכן‪ ,‬אותו גביר‪ .‬שלא הכל האיר לו פנים באותה תקופה והוא נזקק‬ ‫כשאני מעונה‪.‬‬ ‫לישועה גדולה‪.‬‬ ‫הלכתי עם הרבי הסבא להתפלל בליל שבת בבית כנסת כלשהו‪,‬‬ ‫בצר לו ניגש האיש אל הרה"ח רבי שמחה קרקובסקי שליט"א‪ ,‬מי שזכה‬ ‫בו איש לא הכיר את הרבי‪ .‬לפני שנכנסנו פנימה ביקש ממני הרבי‪:‬‬ ‫לשמש את רבותינו הקדושים והיה נאמן ביתם‪ ,‬והוא האיש שפתח את‬ ‫'אנא‪ ,‬אל תגיד לאף אחד מי אני‪ .‬אינני חפץ שמישהו יכבד אותי'‪.‬‬ ‫הכנסת האורחים בליז'ענסק לפני קרוב ל‪ 40-‬שנה‪ .‬הוא סיפר לו על‬ ‫ענוותנותו של הרבי הייתה בלתי נתפסת‪ ,‬הוא היה כהר גבוה‬ ‫גודל המצוקה שלו‪ ,‬ורבי שמחה ניגש אל אחד מחשובי האדמו"רים‬ ‫המשפיל עצמו לבקעה‪.‬‬ ‫שהגיע לשם להתפלל‪ ,‬והזכיר את אותו גביר הזקוק לישועה‪.‬‬ ‫הבטחתי לו שלא אומר מילה לאיש וכך עשיתי‪ ,‬ובאמת‪ ,‬איש לא‬ ‫האדמו"ר הרים את עיניו מהתהילים ואמר לרבי שמחה קצרות‪:‬‬ ‫ידע מיהו הרבי ואיש לא כיבד אותו‪.‬‬ ‫"יתרום לצדקה סך ‪ 26‬אלף דולר ויוושע!"‬ ‫בשבת בבוקר הרבי הלך להתפלל בבית המדרש של סטמאר‪ ,‬שבו‬ ‫הגביר מצידו היה מוכן לתרום מיד את הסכום‪ ,‬אלא שבינתיים ניגש‬ ‫כבר הכירו היטב את הרבי‪ ,‬ומכיוון שהוא התיישב בספסל בצד‬ ‫רבי שמחה אל הרבי זיע"א שעמד והתפלל ליד הציון‪ ,‬וסיפר לו על‬ ‫מערב של בית הכנסת‪ ,‬ניגשו אליו הגבאים והמתפללים וביקשו‬ ‫צרתו של אותו גביר‪ ,‬שהרבי זכר אותו היטב עם פרשת הדיבורים‬ ‫ממנו שיואיל בטובו לעלות לכותל המזרח‪.‬‬ ‫באמצע התפילה ומה שקרה כתוצאה מכך‪...‬‬ ‫אבל הרבי סירב בתקיפות ונשאר לשבת בפאת מערב‪.‬‬ ‫תשובתו של הרבי הייתה זהה כמעט לחלוטין לתשובתו של אותו‬ ‫והנה‪ ,‬עם כל הענווה‪ ,‬באמצע התפילה הבחין הרבי שמישהו מדבר‪.‬‬ ‫אדמו"ר‪ ,‬ורק בשינוי של מילה אחת‪.‬‬ ‫על אתר נזף בו הרבי וסימן לו לשתוק‪.‬‬ ‫הוא השמיט את המילה אלף‪...‬‬ ‫הייתי המום‪ .‬כאשר ביקשו ממנו שיישב בכותל המזרח הרבי סירב כי‬ ‫"יתרום לצדקה סך ‪ 26‬דולר ויוושע"‪...‬‬ ‫זה לא בית המדרש שלו‪ ,‬אבל כאשר מישהו מדבר באמצע התפילה‬ ‫הבדל של מילה אחת‪ ,‬אבל משמעותי מאוד‪...‬‬ ‫הרבי אינו עושה חשבונות‪ ,‬ואוזר כגבר חלציו ומשתיק את המדבר‬ ‫בראות רבי שמחה כי הרבי נמצא בהלך רוח של פיוס‪ ,‬שאל בשמו‬ ‫אפילו שזה לא בית הכנסת שלו‪...‬‬ ‫של הגביר את הרבי‪ ,‬האם הוא מוכן להתפייס ולוותר לו על מה‬ ‫והוא עמד והשתיק אותו שוב ושוב‪ ,‬עד שהלה הבין והשתתק"‪.‬‬ ‫שדיבר בתפילה?‬ ‫('אהל מועד' – לעלוב)‬ ‫אבל כאן הייתה התשובה שונה לחלוטין‪ .‬הרבי אמר בתקיפות‪" :‬לא‪,‬‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כאשר בא לפעמים אביה מרן ה'חתם סופר' לחדר הילדים החביאו עצמן‬ ‫תחת המיטות מרוב פחד ויראה‪ .‬בליל שבת קודש לא היו הילדים יכולים‬ ‫להסתכל בצורת קדשו של אביהם מרן ה'חתם סופר'‪ ,‬ואמרה שאביה‬ ‫החת"ס שאלה‪ :‬שמחה‪ ,‬מדוע אינך מסתכלת עלי‪ ,‬הרי אינני נושך‪...‬‬ ‫מה שסיפר כ"ק מרן גאב"ד ערלוי זצ"ל אודות הליכות קדשו של‬ ‫מרנא החתם סופר זיע"א‪ ,‬במעלי יומא דכיפורי‬ ‫הרב טוביה פריינד‬ ‫חד מזקני גדולי גאוני וצדיקי האדמו"רים‪ ,‬שריד לדור דעה‪ ,‬משיירי‬ ‫כנסת הגדולה‪ ,‬עמוד צלותהון דישראל‪ ,‬שעבד את בוראו בכל‬ ‫נפשו‪ ,‬והתמסר כל כולו להרבצת תורה ויראת שמים לתלמידים‬ ‫על פי מורשת זקינו מרנא ורבנא ה'חתם סופר' זי"ע‪ ,‬והנחיל להמוני‬ ‫חסידים את משנתו הזכה והבהירה‪ ,‬הלוא הוא כ"ק אדמו"ר מערלוי‬ ‫זצוקללה"ה‪.‬‬ ‫בביקור מיוחד שערכנו בביתו נאוה קודש‪ ,‬ביום ב' דראש חודש‬ ‫אדר שני ה'תשע"א‪ ,‬התלוויתי אל כ"ק אדמו"ר מאונגוואר שליט"א‬ ‫ממודיעין עילית‪ ,‬נכדו חביבו של כ"ק אדמו"ר מערלוי זצ"ל‪ ,‬שהגיע‬ ‫לבקר את זקינו הגדול‪ .‬ביקשנו להגיש לו בביקור מרומם זה את‬ ‫ספרנו 'שלמי שמחה' על הלכות שמחות‪ ,‬פסקי גאון ישראל עמוד‬ ‫כ"ק אדמו"ר מערלוי זצ"ל‪" :‬בעניין זה של גילוי אליהו נציין‪ ,‬שיצא‬ ‫ההוראה רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל‪.‬‬ ‫לאור ספר על התורה מהדיין מפאפא‪ ,‬ומובא שם שהיה מבני ביתו‬ ‫בקריאת ההקדמה הבחין בשמו של זקיני הגה"צ רבי פנחס ליברמן‬ ‫ומלוקחי השימוש אצל מרן ה'כתב סופר'‪ ,‬ומצא במקום מחבוא‬ ‫זצ"ל‪ ,‬קרא ואמר‪" :‬רבי פנחס‪ ,‬מחבר הפירוש 'לב טוב' על 'חובות‬ ‫רשימה שכתב ה'כתב סופר'‪ ,‬ובה רשם עשר פעמים שהיה לו גילוי‬ ‫הלבבות'‪ ,‬הינו זקינך? אם כן הנכם נכדים לרבינו ה'חתם סופר'!‬ ‫אליהו‪ ,‬עם התאריכים שבהם היה הדבר‪ ,‬והוא ראה את הרשימה"‪.‬‬ ‫ולבטח שמך 'טוביה' הוא על שם חתנו של ה'חתם סופר'‪ ,‬רבי משה‬ ‫הוסיף אדמו"ר מאונגוואר שליט"א וסיפר‪ ,‬כי הגה"ק רבי שמואל‬ ‫טוביה ליהמן זצ"ל?"‬ ‫עהרנפעלד זצ"ל אב"ד מאטרסדורף שמע מפי בתו הצדקנית של‬ ‫החת"ס‪ ,‬הרבנית מרת שמחה ליהמן ע"ה‪ ,‬שסיפרה‪ :‬טרם כניסת‬ ‫חתן הסופר‬ ‫היום הקדוש קרא לה אביה מרן החת"ס‪ ,‬ולאחותה הצדקנית הרבנית‬ ‫פותח כ"ק אדמו"ר מערלוי זצוק"ל בנועם שיחו ומספר אודות חתנא‬ ‫מרת הינדל‪ ,‬שילכו בשליחות מצווה אל תלמיד אחד יתום ואל בית‬ ‫דבי נשיאה‪" :‬הגה"צ רבי משה טוביה ליהמן זצ"ל היה איש קדוש‪ .‬עליו‬ ‫יתומה אחת‪ ,‬ויציעו לפניהם נכבדות בשם אביהם‪ ,‬כי רצונו הטהור‬ ‫מסופר‪ ,‬כי שנה אחת‪ ,‬טרם הגיע לברית האירוסין‪ ,‬הגיע אל רבינו כדי‬ ‫להביא את השידוך לידי גמר מיד אחר היום הקדוש‪ .‬שאלה מרת‬ ‫לקבל את ברכתו לקראת יום הכיפורים‪ .‬וידוע כי החת"ס היה מסתגר‬ ‫שמחה את אביה החת"ס‪ ,‬האם אין הדבר דחוק בערב יום הכיפורים?‬ ‫במעלי יומא דכיפורי בשעות שקודם 'כל נדרי'‪ .‬הבחור משה טוביה‬ ‫השיב לה אביה‪' :‬מוכרח אני לזכות במצווה הזאת ליום הכיפורים!‬ ‫לא הכיר ולא ידע בקפידת רבינו שלא להיכנס לחדרו בעת התייחדותו‬ ‫והיה אומר ה'דעת סופר' על עובדא זו‪ :‬חזו נא‪ ,‬דמצד אחד היה לו‬ ‫והכנותיו לקראת היום הקדוש‪ ,‬ולתומו פתח את דלת חדרו של רבינו‪,‬‬ ‫גילוי אליהו‪ ,‬ומצד שני 'מוכרח הוא לזכות זה ליום הכיפורים! (הובא‬ ‫ראה מה שראה‪ ,‬חזר לאחוריו לסגור את הדלת‪ ,‬ונפל ארצה מתעלף‪.‬‬ ‫ב'מנהגי רבותינו ‪ -‬החת"ס'‪ ,‬להגה"ח רבי עקיבא סופר שליט"א)‬ ‫"אנשי הבית טיפלו בו עד ששבה אליו רוחו‪ ,‬ולפתע נפתחה הדלת‪,‬‬ ‫מרן החת"ס יצא ושאלו אם ראה משהו‪ .‬השיב הבחור שנבהל‪ ,‬כי‬ ‫פאר מקדושים‬ ‫ראה עמוד אש‪ .‬אמר לו מרן החת"ס‪' :‬היה לי אורח‪ ,‬אליהו הנביא‬ ‫הרבי מערלוי זצ"ל הוסיף‪" :‬מפליאים ביותר תיאורי הצדקה‬ ‫היה אצלי'‪ .‬כל זה שמע הגה"ק רבי עקיבא סופר גאב"ד פרעשבורג‬ ‫המיוחדים בביתו של רבינו ה'חתם סופר' בערב היום הקדוש‪ .‬סיפר‬ ‫זי"ע בעל ה'דעת סופר' מפיו"‪.‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫שכונות‪ ,‬מאות בתים נהרסו‪ ,‬ואלפי אנשים נשים וטף נשארו ללא‬ ‫גאב"ד מאטרסדורף זצ"ל‪ ,‬ששמע מהרבנית מרת שמחה ליהמן‪,‬‬ ‫קורת גג‪ .‬בעקבות כך נאלצה הממשלה לדחות את טקס ההכתרה‬ ‫שאביה מרן הקדוש החת"ס זצ"ל ציווה עליה טרם כניסת היום‬ ‫עד לאחר חג הסוכות‪ .‬למחרת יום הכיפורים נפל אבא למשכב‪,‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬שתוליך את סכומי הכסף אשר הגיעו עוד לידו הקדושה‬ ‫ומחלתו הכבידה עליו‪ .‬במשך כמה שבועות ריחפה על ראשו סכנת‬ ‫בשעה זו לשני תלמידי חכמים בקהילתו‪ ,‬ולא הניח בידו ובביתו‬ ‫חיים‪ ,‬עד שריחמו עליו מן השמים ונתרפא" (הובא באריכות ב'מנהגי‬ ‫אפילו פרוטה אחת‪.‬‬ ‫רבותינו' עמוד קס"ג)‪.‬‬ ‫"וסיפרה אמה‪ ,‬ששום אדם לא ידע ממתנות שבסתר שחילק‬ ‫החת"ס‪ ,‬אלא שפעם אחת מצאו רשימה אצל הבחור מחלק‬ ‫הפחד והיראה מרבינו‬ ‫הכספים‪ ,‬ורק בימים שלפני הימים הנוראים והקדושים חילק סך‬ ‫אב"ד מאטרסדורף זצ"ל נהג לבוא פעמיים בשנה ממאטרסדורף‬ ‫של כמה מאות זהובים‪ .‬ואילו לא ראו רשימה זו‪ ,‬לא היו מאמינים‬ ‫לפרעשבורג‪ ,‬והיה עולה לבקר את ברתא דמרן‪ ,‬מרת שמחה ע"ה‪.‬‬ ‫בגודל צדקת פזרונו" (הובא בספר 'חתן סופר'‪ ,‬בפתיחת 'בית‬ ‫וסיפרה לו‪ ,‬כי כאשר בא לפעמים אביה מרן ה'חתם סופר' לחדר‬ ‫אבות' לספר)‪.‬‬ ‫הילדים‪ ,‬אחזתן חיל ורעדה‪ ,‬והחביאו עצמן תחת המיטות מרוב פחד‬ ‫ויראה מהדר גאונו ומזיו פניו הטהורים‪.‬‬ ‫בקשת גשמי ברכה בערב היום הקדוש‬ ‫בליל שבת קודש לא היו הילדים יכולים להסתכל בצורת קדשו‬ ‫כ"ק אדמו"ר מערלוי זצ"ל‪" :‬רעייתו של הגה"צ רבי משה טוביה‬ ‫של אביהם מרן ה'חתם סופר'‪ ,‬ואמרה שאביה החת"ס שאלה‬ ‫ליהמן זצ"ל‪ ,‬הרבנית הצדקנית מרת שמחה ליהמן ע"ה‪ ,‬זכתה‬ ‫באידיש‪-‬דייטש‪' :‬שמחה‪ ,‬פארוואס קוקסטו נישט אויף מיר‪ ,‬איך‬ ‫לאריכות ימים‪ ,‬כי נתברכה בברכת אביה רבינו החת"ס‪ .‬והיא סיפרה‬ ‫בייס דאך נישט'‪( ...‬שמחה‪ ,‬מדוע אינך מסתכלת עלי‪ ,‬הרי אינני‬ ‫הרבה מהנהגות בית אביה הקדוש"‪.‬‬ ‫נושך)‪ ...‬ופעם אחת סיפרה לו אודות 'ליל הסדר' אצל אביה‬ ‫הוספנו את ששמעתי ממו"ז הגה"צ רבי פנחס ליברמן זצ"ל‪ ,‬שסיפור‬ ‫ה'חתם סופר'‪ ,‬והוסיפה‪' :‬שבליל פסח איז בכלל נישט געווען שייך‬ ‫הברכה היה כך‪ :‬פעם אחת ביקש ממנה אביה להוריד דבר מהמדף‪,‬‬ ‫אז מ'זאל קענען קוקן אין די צורה' (בליל פסח לא היה שייך כלל‬ ‫והיא‪ ,‬שהיתה נמוכת קומה‪ ,‬גנחה על שאינה יכולה למלא את חפצו‪.‬‬ ‫להביט בפניו)‪.‬‬ ‫אמר לה אביה החת"ס‪' :‬ווי קליין ביסטו‪ ,‬אזוי לאנג וועסטו לעבן'‪...‬‬ ‫הוסיף כ"ק אדמו"ר מערלוי זצ"ל‪ ,‬שכן שמע מפי גאב"ד פרעשבורג‬ ‫(כשם שהנך קטנה‪ ,‬כך יהיו חייך ארוכים)!‪ ...‬ונפטרה בהיותה בת ‪,90‬‬ ‫ה'דעת סופר'‪ ,‬ששמע מזקנתו הרבנית חוה לאה‪ ,‬רעייתו של מרן‬ ‫שבימים ההם היתה זו אריכות ימים ושנים‪.‬‬ ‫ה'כתב סופר'‪" ,‬שבליל התקדש חג הפסח היה בלתי אפשרי להסתכל‬ ‫דקות של שתיקה שוררות בחדר‪ .‬כ"ק אדמו"ר מערלוי זצוק"ל‬ ‫בעיניו הקדושות‪ ,‬שהאירו באור עילאי מרוב עוצם קדושתו ודבקותו‬ ‫מעלעל שוב בדפי הספר‪ ,‬ולאחר מכן ממשיך ואומר‪" :‬בדרשות‬ ‫בה'‪."...‬‬ ‫'חתם סופר' לשבת שובה (דף כ"ה טור א') יש לשון מעניינת‬ ‫שהמתיק בדרשתו‪ ,‬שלא יתחלל היום הקדוש‪ ,‬וכך אמר‪' :‬והארכתי‬ ‫כח תורתו של ה'חתם סופר'‬ ‫והמתקתי דבר זה‪ ,‬יען היינו סבורים שהשעה צריכה לכך שתהיה‬ ‫כ"ק אדמו"ר מערלוי זצוק"ל‪" :‬בנו‪ ,‬הגה"ק רבי שמעון סופר‬ ‫הכתרת המלך בערב יום הכיפורים או ביום הכיפורים‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫מקראקא‪ ,‬בעל ה'מכתב סופר'‪ ,‬סיפר שפעם אחת ביקר גדול‬ ‫בלא דחיית איזה עניינים ממנהגי ישראל בימים הקדושים‪ ,‬וברוך ה'‬ ‫מפורסם אחד את אביו‪ ,‬רבינו ה'חתם סופר'‪ ,‬ובאמתחתו היה פנקס‬ ‫שנדחה הדבר ולא הוצרכנו לכך'‪...‬‬ ‫חידושי התורה שלו‪ ,‬ובו נכתבו שלושה חידושים עמוקים שהעלה‬ ‫"בסיפורה של בתו של רבינו החת"ס‪ ,‬הרבנית מרת שמחה ליהמן‬ ‫באותם הימים ברוב יגיעה‪.‬‬ ‫ע"ה‪ ,‬נוכל להבין את משמעות הדברים‪ ,‬וכך סיפרה‪ :‬בהונגריה‪,‬‬ ‫"האורח החל לשוחח עם החת"ס בדברי תורה‪ ,‬ובתוך כך פתח את‬ ‫שבירתה בודאפעסט‪ ,‬היה מקובל מדורי דורות להכתיר את‬ ‫פנקסו והציע אחד מחידושיו‪ .‬מששמע החתם סופר את חידושו‪,‬‬ ‫המלך בעיר פרעשבורג‪ .‬פעם אחת נקבע יום ההכתרה של המלך‬ ‫הראה לו שכן כתב בקיצור בגליון הש"ס שלו‪ .‬וכשאמר לו את‬ ‫פרדינאנד ליום הכיפורים‪ .‬אבא זצוק"ל הצטער מאוד על כך‪,‬‬ ‫החידוש השני‪ ,‬הראה לו החת"ס שכן נרשם גם בפנקס החידושים‬ ‫מכיוון שידע כי על ידי זה יחללו יהודים רבים את היום הקדוש‪ .‬כל‬ ‫שלו‪ .‬ושוב‪ ,‬כשאמר הלה את החידוש השלישי‪ ,‬קרא החת"ס לאחד‬ ‫המאמצים שעשו פרנסי הקהילה כדי לדחות את תהליך ההכתרה‬ ‫מתלמידיו‪ ,‬ומשנכנס לפניו התלמיד אמר לו‪' :‬אמור נא‪ ,‬איך הצעתי‬ ‫עלו בתוהו‪.‬‬ ‫והסברתי לפניכם בלימוד השיעור עניין פלוני?' השיב התלמיד‬ ‫"באותו ערב יום כיפור לא חזר אבא הביתה מבית הכנסת‪ ,‬למרות‬ ‫כדברים האלה אשר הציע הגאון האורח‪.‬‬ ‫שביום זה מצווה לאכול‪ ,‬והמשיך להתפלל בבית הכנסת עד‬ ‫"לא יכול היה האורח הגדול להתאפק עוד‪ ,‬ואמר ברוב התפעלות‪:‬‬ ‫הצהריים‪ .‬אחרי חצות היום כיסו לפתע עננים שחורים את פני‬ ‫'להפרעשבורגער רב (רבה של פרשבורג – מרן החתם סופר) התורה‬ ‫השמים‪ ,‬גשמי זעף ירדו מלווים ברוחות סערה‪ ,‬וכתוצאה מכך נהרסו‬ ‫פורחת בראש'! ענה לו החת"ס‪' :‬חס ושלום‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬הרבה שנים‬ ‫כל שערי הכבוד וכל הקישוטים שנעשו במשך שבועות ברחובות‬ ‫לא שכבתי במיטה‪ ,‬ויגעתי בתורה יומם ולילה'‪."...‬‬ ‫העיר לכבוד המאורע‪ .‬הנהר דנובה עלה על גדותיו ושטף מספר‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫יומא דהילולא ברחבי תבל‪ :‬כ"ד באלול צוין בהתעוררות‬ ‫אדירה‪ ,‬ושיעורים חדשים ב'הדף היומי בהלכה' נפתחו‬ ‫בעשרות מקומות‬ ‫היומית מצאו את עצמם פותחים את חלק ה' ב'משנה‬ ‫התרגשות עצומה אחזה את עולם התורה ביום ראשון דסליחות‪,‬‬ ‫ברורה' ומצטרפים אל מחנה הלומדים‪ .‬אין מתנה גדולה מזו‬ ‫כ"ד באלול‪ ,‬יומא דהילולא של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‪.‬‬ ‫לבעל ההילולא‪ ,‬שכל ימיו ביקש שידעו ישראל את המעשה‬ ‫מקצה תבל ועד קצה‪ ,‬בהיכלי ישיבות ובבתי מדרש‪ ,‬במניינים‬ ‫אשר יעשון‪.‬‬ ‫גדולים ובחבורות קטנות‪ ,‬נשאו רבבות את שמו של הכהן הגדול‬ ‫לצד הגל הזה מדווחים ב'דרשו' על התרחבות מערך המבחנים‪.‬‬ ‫מאחיו‪ ,‬למדו מתורתו ועסקו בדבריו ביום שבו עלתה נשמתו‬ ‫מוקדי מבחן חדשים נוספו למבחני 'דרשו בכולל' המתקיימים‬ ‫הטהורה למרומים‪.‬‬ ‫בימי חמישי בערב‪ ,‬והפריסה רחבה כעת מבעבר‪ .‬כל לומד‬ ‫במקומות רבים ברחבי הארץ ובקהילות שבחוץ לארץ הפכה‬ ‫מוזמן לבדוק אם נפתח מוקד חדש באזור מגוריו‪ ,‬ולבחור‬ ‫ההילולא לנקודת מפנה של ממש‪ :‬שיעורים חדשים ב'הדף‬ ‫במקום הקרוב והנוח לו ביותר‪.‬‬ ‫היומי בהלכה' נפתחו בעשרות בתי כנסת‪ ,‬לומדים ותיקים‬ ‫אשרי מי שאחז בשולי גלימתו של רבינו‪ ,‬ואשרי מי שממשיך‪.‬‬ ‫צירפו אליהם חברותות‪ ,‬ויהודים שנרתעו שנים מהקביעות‬ ‫נחטף מהמדפים‪ :‬סט 'תורת החפץ חיים'‬ ‫הגיע לחנויות‪ ,‬והביקוש מרקיע שחקים‬ ‫הלומד בדור הזה כשהם ברורים‪ ,‬שגורים ומובנים‪.‬‬ ‫הסט המפואר 'תורת החפץ חיים'‪ ,‬שיצא לאור‬ ‫מעבר להתלהבות מהאיכות‬ ‫מבית 'דרשו' לרגל יומא דהילולא של‬ ‫ומההידור‪ ,‬מדברים רבים‬ ‫האי סבא קדישא‪ ,‬הגיע בימים‬ ‫על הסגולה שבדבר‪ .‬מאור‬ ‫האחרונים אל חנויות הספרים‪,‬‬ ‫הגולה ומאיר עיני ישראל‬ ‫ומאז אינו מספיק להתקרר‬ ‫כתב את ספריו כדי להעמיד‬ ‫על המדף‪ .‬המכירות בשיאן‪,‬‬ ‫את הדור על מידותיו‬ ‫משלוחים נשלחים שוב ושוב‬ ‫ועל לשונו‪ ,‬והלימוד בהם‬ ‫אל נקודות ההפצה‪ ,‬ובחנויות‬ ‫וההחזקה בהם נחשבים‬ ‫מספרים על קונים המבקשים‬ ‫מאז ומעולם לסגולה‬ ‫לשריין לעצמם סט שלם עוד‬ ‫גדולה‪ ,‬להצלחה בתורה‪,‬‬ ‫בטרם הגיעה הסחורה‪.‬‬ ‫לזכירת הלימוד ולשמירה‪.‬‬ ‫י"ח מספריו הקדושים של‬ ‫בתים רבים מבקשים‬ ‫רבינו‪ ,‬שחיבר בקדשו לאורך‬ ‫כעת שהסט השלם‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬מוגשים כאן‬ ‫יעמוד אצלם בארון‪,‬‬ ‫במהדורה חדשה ומפוארת‪:‬‬ ‫פתוח ונלמד‪ ,‬ויקרין‬ ‫מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד‬ ‫על הבית כולו‪.‬‬ ‫ופיסוק מאירי עיניים‪ ,‬ולבוש‬ ‫מי שטרם השיג‪ ,‬מוטב‬ ‫ההולם את קדושתם‪ .‬אותם‬ ‫שיזדרז‪ .‬סט כזה אינו‬ ‫ספרים שהיו מונחים דורות בקרן‬ ‫מגיע בכל דור‪.‬‬ ‫זווית אצל רבים‪ ,‬שבים אל שולחן‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫להתעדכן‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתרגש! להאיר הנשמות ולהחיות את תורתו של מרנא החפץ חיים זיע"א‬ ‫הפרטים נחשפים‪ :‬משלחת הרבנים תפקוד גם את‬ ‫ציונו של הגאון רבי חיים מוולוזין זיע"א; מעמד תפילה‬ ‫מרגש ומרומם ייערך על ציונו של רבינו הגר"א זיע"א‬ ‫אחריו‪ .‬ובראדין ישב הכהן הגדול מאחיו וכתב את הספרים‬ ‫מסע הקודש של מרנן ורבנן גדולי התורה והיראה מתרחב‪.‬‬ ‫שמונחים היום פתוחים על שולחנן של רבבות"‪ ,‬אומרים‬ ‫לצד עיקרו של המסע‪ ,‬מעמד התפילה על ציונו הקדוש של‬ ‫בדרשו' בהתרגשות לא מוסתרת לקראת מסע הקודש‬ ‫מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א בראדין בכ"ו בתשרי‪ ,‬נקבע כי‬ ‫ההיסטורי‪.‬‬ ‫המשלחת תפקוד גם את ציונו של הגאון רבי חיים מוולוזין‬ ‫על האדמה הזאת עברו מה שעבר‪ ,‬בתי המדרש נשתתקו‬ ‫זיע"א השוכן גם הוא בשטחיה של מדינת בלארוס‪ .‬מעמד‬ ‫והקהילות אינן‪ .‬מרנן ורבנן גדולי התורה יעמדו שם ויישאו‬ ‫תפילה מרגש ומרומם יתקיים גם על ציונו של רבינו הגר"א‬ ‫תפילה על עמלי התורה בדורנו‪ ,‬על העוסקים בה יומם ולילה‬ ‫זיע"א‪ ,‬בווילנא בירת ליטא‪.‬‬ ‫ועל המבקשים לקבוע בה עתים‪ ,‬שיזכו לתורה ולסייעתא‬ ‫"מווילנא יצאה תורתו של הגאון‪ ,‬שהעמיד את לימוד התורה‬ ‫דשמיא ולראות ברכה בעמלם‪.‬‬ ‫על טהרתו והאיר את עיני הגולה כולה‪ .‬מוולוזין‪ ,‬מבית‬ ‫הקול שנדם במקומות ההם נשמע היום במקומות אחרים‪.‬‬ ‫מדרשו של תלמידו המובהק בעל 'נפש החיים'‪ ,‬נפתחו‬ ‫המשלחת יוצאת כדי לומר זאת לפני מי שהורישו לנו אותו‪.‬‬ ‫שערי הישיבות לדורות‪ ,‬ומשם ינקו כל היכלי התורה שקמו‬ ‫‪ 70‬אלף שמות וההרשמה נמשכת‪ :‬הכניסה אל 'ספר‬ ‫הגיבורים' פתוחה עד לימים שלפני יום הכיפורים‬ ‫היא הזכות שאיתה נכנסים אל יום הכיפורים‪.‬‬ ‫מניין הנרשמים ל'ספר הגיבורים' של 'דרשו' חצה‬ ‫כוחו של מאור הגולה עומד לעוסקים בתורתו‪,‬‬ ‫השבוע את רף ‪ 70‬אלף השמות‪ .‬יהודים מכל‬ ‫ומי שנרשם נמנה עם כלל גדול של דורשי‬ ‫קצווי תבל‪ ,‬מקהילות גדולות ומיישובים‬ ‫ה' וחושבי שמו‪ ,‬שכולם יחד מבקשים‬ ‫קטנים‪ ,‬מוסרים את שמם ומקבלים על‬ ‫דבר אחד‪ .‬בכ"ו בתשרי יעלו מרנן‬ ‫עצמם באותה נשימה קביעות יומית‬ ‫ורבנן גדולי התורה במסע המיוחד‬ ‫ב'הדף היומי בהלכה' וב'עמוד היומי'‪,‬‬ ‫של 'דרשו' עם הספר אל ציונו‬ ‫והרשימות ממשיכות לזרום שעה‬ ‫הקדוש בראדין‪ ,‬ויזכירו לפניו את‬ ‫אחר שעה אל משרדי 'דרשו'‪.‬‬ ‫שמותיהם של כל הכתובים בו‬ ‫העיתוי אינו מקרי‪ .‬בשבוע‬ ‫לישועה ולברכה‪.‬‬ ‫הזה עומד כל אחד מישראל‬ ‫ללימוד‬ ‫להצטרפות‬ ‫לפני היום הקדוש בשנה‪,‬‬ ‫'ד\ף היומי בהלכה' או‬ ‫מחפש במה יאחז ובאיזו זכות‬ ‫'עמוד היומי' והרשמה‬ ‫ייכנס אליו‪ .‬שם שנרשם‬ ‫ב'ספר הגיבורים'‪ :‬קו‬ ‫בספר אינו רישום טכני‪,‬‬ ‫התוכן ‪ | *4992‬טופס‬ ‫מאחוריו עומדת קבלה‬ ‫בעמדות‬ ‫'דרשו'‬ ‫גמורה לעסוק ב'משנה‬ ‫'נדרים פלוס' | @‪radin‬‬ ‫ברורה' ובתורתו של הכהן‬ ‫‪dirshuglobal.org‬‬ ‫הגדול מאחיו‪ ,‬והקבלה הזאת‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ילדה קטנה בת שבע ‪ -‬שמונה נכנסה לחנות תכשיטים‪ ,‬הצביעה על‬ ‫תכשיט מסוים‪ ,‬ואמרה למוכר‪" :‬אני מעוניינת לרכוש את התכשיט הזה"‪.‬‬ ‫תוך שהיא מרוקנת על הדלפק את כל תכולת הארנק שהיה ברשותה‪...‬‬ ‫המוכר ספר את הכסף והתברר שהיו שם כמה שקלים בודדים‪ .‬פנה אל‬ ‫הילדה ושאל‪" :‬למה את צריכה את התכשיט הזה?"‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי שלמה לוונשטיין שליט"א‪ ,‬על יהודים‬ ‫הרצים אל הקב"ה באהבה ביום הכיפורים ובכל ימות השנה‬ ‫הֹורים ְּוט ַה ְר ֶּתם"‬ ‫"וְ זָ ַר ְק ִּתי ֲעלֵ יכֶ ם ַמיִ ם ְט ִ‬ ‫האדמו"ר רבי מרדכי חיים מסלונים היה רגיל לספר בסעודה‬ ‫המפסקת משל בענייני היום‪:‬‬ ‫לבעל בית אחד היה תרנגול‪ ,‬וחיבב האיש את התרנגול כבבת עינו‪,‬‬ ‫האכילו והשקהו‪ ,‬כיסהו בכסות ודאג לכל מחסורו‪ .‬יום אחד‪ ,‬גנב‪-‬‬ ‫העיר חמד את התרנגול‪ ,‬והחליט לאמץ אותו לעצמו‪.‬‬ ‫באישון ליל פרץ הגנב אל הבית‪ ,‬תפס את התרנגול וברח‪ .‬בבוקר קם‬ ‫בעל הבית‪ ,‬ונחרד מאוד בגלותו שתרנגולו האהוב נעלם‪ .‬הוא עשה‬ ‫מאמצים גדולים לגלות מי הגנב‪ ,‬אך העלה חרס בידו‪.‬‬ ‫הגנב לא ידע כיצד לטפל בתרנגול‪ ,‬ומחוסר מזון ומים נחלש‬ ‫התרנגול מיום ליום‪ .‬בלית ברירה הלך הגנב לבית השחיטה כדי‬ ‫שישחטו עבורו את התרנגול‪ ,‬בטרם ימות‪ .‬בעמדו שם לפני השוחט‬ ‫'יהודי עם שיניים'‬ ‫נכנס בעל‪-‬הבית‪ ,‬והכיר שזהו התרנגול שלו‪ ,‬ומיד התחיל לצעוק על‬ ‫"יָמים י ָֻּצרּו ולא ֶא ָחד ּבָ ֶהם"‪ ,‬ודרשו‬ ‫בפסוק בתהילים (קלט‪ ,‬טז) נאמר‪ִ :‬‬ ‫הגנב שיחזיר לו את הגנבה‪.‬‬ ‫על כך חז"ל בתנא דבי אליהו רבה (פרק א)‪" :‬זה יום הכיפורים לישראל"‪.‬‬ ‫הגנב כפר בהאשמות במצח נחושה‪" .‬לא היו דברים מעולם"‪ ,‬הוא‬ ‫ביאר ה"שפת אמת" (יוכ"פ תרמ"ט)‪" :‬פירוש‪ ,‬שבו מתגלה ציור הפנימי‬ ‫טען‪ ,‬והוסיף גם ראיה לדבריו‪ ,‬שהרי התרנגול של בעל הבית היה‬ ‫של איש ישראל"‪.‬‬ ‫גדול ושמן‪ ,‬ואילו התרנגול שבידו כחוש וחלש‪.‬‬ ‫במוסף "שבת קודש" של "יתד נאמן" הובא הסיפור הבא‪:‬‬ ‫בעל הבית לא ויתר‪ .‬הוא טען בתוקף‪" :‬שתי רעות עשה הגנב‪,‬‬ ‫רבי חיים קלופט עלה על אוטובוס‪ ,‬והתיישב ליד זקן מופלג אחד‪ ,‬שלפי‬ ‫גם נטל דבר שאינו שלו‪ ,‬וגם הזיק לתרנגול ובגינו נעשה התרנגול‬ ‫מראהו אי אפשר היה לדעת האם הוא יהודי או גוי‪ .‬לפתע פנה אליו‬ ‫כחוש וחלש‪.‬‬ ‫הזקן‪ ,‬ואמר לו באידיש‪" ,‬איך בין אויך א איד!" ‪ -‬גם אני יהודי!‬ ‫בראות השוחט את כל המהומה‪ ,‬שלח את שניהם אל רב העיר‪,‬‬ ‫"פיין‪ ,‬יפה"‪ ,‬אומר לו רבי חיים‪ ,‬ומנסה לגשש האם בן שיחו שומר שבת‪.‬‬ ‫שיפסוק עם מי הצדק‪ .‬הרב הורה להתיר את החבל הקושר את רגלי‬ ‫"לא"‪ ,‬אומר הישיש‪" ,‬אני לא יודע מה זה שבת"‪.‬‬ ‫התרנגול‪ ,‬כדי לראות אל מי ירוץ התרנגול‪.‬‬ ‫"תפילין אתה מניח?"‬ ‫מיד כשהתירו אל החבל‪ ,‬מיהר התרנגול וחזר אל בעליו הראשונים‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אני גם לא יודע מה זה תפילין"‪.‬‬ ‫סיים האדמו"ר לספר את המשל‪ ,‬וכשדמעות זולגות מעיניו‬ ‫רבי חיים מביט בו בזעזוע‪ ,‬והאיש מסביר‪" :‬איך בין א איד פון יום‪-‬‬ ‫אמר‪" :‬במשך כל ימות השנה מצליח השטן‪ ,‬זה היצר הרע‪ ,‬לצוד‬ ‫כיפור" [אני יהודי של יום‪-‬כיפור]‪.‬‬ ‫את האדם ברשתו‪ ,‬והוא מחלישו ומורט כנפיו‪ ,‬על ידי שמכשילו‬ ‫"דהיינו?"‬ ‫בעוונות‪ ,‬אולם בהגיע יום הכיפורים‪ ,‬כאשר הקב"ה זורק על בני‬ ‫"גדלתי ברוסיה של סטאלין‪ .‬כשהייתי ילד‪ ,‬אמא שלי אמרה לי בבית‬ ‫ישראל מים טהורים ומטהרם‪ ,‬ונפתחים כל החבילין דמעיקין של‬ ‫בשקט‪' :‬אתה צריך לדעת‪ ,‬שאנחנו יהודים‪ ,‬ויהודי ביום כיפור לא אוכל‬ ‫השטן וגונדא דיליה‪ ,‬מיד חוזר כל יהודי ורץ אל הקב"ה באהבה‬ ‫ולא שותה‪ ,‬ולא הולך לעבודה!'"‬ ‫ובחדוה‪"...‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫שלנו ממך כתשלום עבור כל הצדקות‪ ,‬הטובות והחסדים שאתה‬ ‫רבי חיים נדהם‪" .‬להימנע מאכילה ומשתייה אפשר‪ ,‬כנראה‪ ,‬גם‬ ‫עושה עמנו‪...‬‬ ‫תחת עינה הפקוחה של אמא רוסיה‪ ,‬אבל לא ללכת לעבודה ברוסיה‬ ‫בשברון לב אמתי "נקנה" לעצמנו סליחה ומחילה‪ ,‬כי "לֵ ב נִ ְׁשּבָ ר וְ נִ ְדּכֶ ה‬ ‫הקומוניסטית ‪ -‬איך הצלחת?"‬ ‫ֹלקים ֹלא ִתבְ זֶ ה" (תהלים נא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫ֱא ִ‬ ‫היהודי הישיש פתח את פיו‪ ,‬הצביע על שש שיניים עשויות זהב‪,‬‬ ‫וסיפר‪" :‬לקראת יום כיפור הייתי מודיע למנהל שכואבת לי השן‪ ,‬והוא‬ ‫נעילה לתמיד‬ ‫היה שולח אותי לרופא‪ .‬שם‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬לא היו טיפולי שיניים‪ .‬אם כואב‪,‬‬ ‫רבי שאול דוויק הכהן‪ ,‬ראש ישיבת המקובלים "רחובות הנהר"‪ ,‬התגורר‬ ‫עוקרים! העקירה נעשית‪ ,‬כמובן‪ ,‬בלי הרדמה‪ ,‬אבל מקבלים יום וחצי‬ ‫בשכונת הבוכרים בירושלים‪ .‬בימים הנוראים היה לרבי שאול מניין של‬ ‫חופש מעבודה ‪ -‬הרי לך יום כיפור בלי לעבוד!"‬ ‫ששים מקובלים‪ ,‬שידעו לכוון את כוונות הרש"ש‪ .‬עבודת יום הכיפורים‬ ‫הישיש מחייך עם שיני הזהב שלו‪ ,‬ומציין‪" :‬הפטנט הזה עבד טוב שש‬ ‫התחילה בעלות השחר‪ ,‬ונמשכה עד שעה מאוחרת בלילה‪ ,‬זמן רב‬ ‫שנים‪ ,‬אחר כך מצאתי פטנטים אחרים"‪.‬‬ ‫אחרי צאת הכוכבים‪.‬‬ ‫התפלא רבי חיים ושאל‪" ,‬איזה רב אמר לך שצריך לעשות כך?"‬ ‫בספר "דורש ציון" מובא דבר‪-‬חיזוק נפלא‪ ,‬שאמר רבי שאול באחת‬ ‫הזקן נראה כמשתאה נוכח השאלה‪" ,‬רב? צריך רב לשם כך? אני יהודי‬ ‫השנים ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ -‬ויהודי לא עובד ביום כיפור!"‬ ‫בחור חמד‪ ,‬תלמיד חכם וירא אלוקים‪ ,‬צנוע ומושלם בכל המעלות‪,‬‬ ‫השתדך עם כלה בת גבירים‪ ,‬חכמה ובעלת מידות נאצלות‪.‬‬ ‫מחיר שונה‬ ‫שמח החתן מאוד‪ ,‬קנה עבורה מתנות יקרות ותכשיטים‪ ,‬וערך חתונה‪.‬‬ ‫רבי בן ציון סנה ביאר את המילים שאנו אמורים בסליחות "לְ ָך ה'‬ ‫באותו זמן לא היו חלוקות כמו היום ‪ -‬חצי עליי‪ ,‬חצי עליך‪ .‬החתן‬ ‫ַה ְּצ ָד ָקה וְ לָ נּו ּב ֶֹשׁת ַה ָּפנִ ים" באופן נפלא‪ ,‬וזאת על פי מעשה שהיה‪:‬‬ ‫ומשפחתו היו משלמים את כל הוצאות החתונה‪ .‬אם הייתה חצר‬ ‫ילדה קטנה בת שבע ‪ -‬שמונה נכנסה לחנות תכשיטים‪ ,‬הצביעה‬ ‫בביתם‪ ,‬היו עורכים את החתונה שם‪ ,‬ואם לא‪ ,‬היו שוכרים מקום כדי‬ ‫על תכשיט מסויים‪ ,‬ואמרה למוכר‪" :‬אני מעוניינת לרכוש את‬ ‫להעמיד בו חופה‪.‬‬ ‫התכשיט הזה‪".‬‬ ‫החתונה נערכה בפאר ובהדר‪ ,‬ולאחריה התפזרו האורחים‪ ,‬איש איש‬ ‫"יש לך כסף?" שאל אותה המוכר‪.‬‬ ‫לביתו‪ .‬גם החתן והכלה הלכו לביתם החדש‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬השיבה הילדה‪ ,‬תוך שהיא מרוקנת על הדלפק את כל תכולת‬ ‫למחרת בבוקר דפק על דלת ביתם אדם לבוש מדים הדורים‪ ,‬לראשו‬ ‫הארנק שהיה ברשותה‪...‬‬ ‫כובע גבוה ונאה‪ ,‬ובידו מגש נחושת ענק‪ .‬על המגש היו סדורים מיני‬ ‫המוכר ספר את הכסף והתברר שהיו שם כמה שקלים בודדים‪ .‬פנה אל‬ ‫מתיקה רבים‪ :‬עוגות ממולאות‪ ,‬מעמול‪ ,‬זנגולה‪ ,‬אגוזים ושקדים‪,‬‬ ‫הילדה ושאל‪" :‬למה את צריכה את התכשיט הזה?"‬ ‫פיסטוק שאמי‪ ,‬שוקולד וסוכריות למיניהן‪.‬‬ ‫"אמא שלי נפטרה"‪ ,‬סיפרה הילדה‪" .‬אחותי הגדולה מטפלת בנו‬ ‫אמר האיש לחתן‪" :‬זוהי מתנה ממשפחת הכלה‪ ,‬כאות הוקרה לך‬ ‫ממש כמו אמא‪ ...‬היום יש לה יום הולדת‪ ,‬ואני יודעת שהיא אוהבת‬ ‫ולמשפחתך על המאמץ והטרחה בעריכת חתונה יפה כל כך‪ ,‬ומתוך‬ ‫את התכשיט הזה‪ .‬לקחתי את כל החסכונות שלי ובאתי לקנות לה את‬ ‫התפעלות מהחופה‪ ,‬מהתזמורת‪ ,‬וממיני המאכל והמשקה המשובחים‬ ‫התכשיט"‪...‬‬ ‫שהוגשו בשפע גדול לפני המוזמנים"‪.‬‬ ‫המוכר עטף לה יפה את התכשיט‪ ,‬הגיש לה אותו‪ ,‬ואמר‪" :‬את יכולה‬ ‫נטל החתן את השי‪ ,‬אך המגש היה גדול מכדי שיוכל להניחו על‬ ‫להשאיר אצלך את כסף החסכונות שלך ולקחת את התכשיט במתנה"‪.‬‬ ‫השולחן‪ .‬הניחו אפוא על גבי הקרקע ואמר לכלתו‪" :‬בואי וראי את‬ ‫לא היה קץ לשמחתה של הילדה‪...‬‬ ‫המתנה ששלחה משפחתך! כזאת מתנה הייתי רוצה לקבל לא רק כעת‪,‬‬ ‫בערב‪ ,‬הגיעה אחותה הגדולה‪ ,‬ביקשה את סליחתו של המוכר‬ ‫יום לאחר החתונה‪ ,‬כאשר כולם שמחים‪ ,‬אלא גם בעוד שבעים שנה‪,‬‬ ‫ואמרה‪" :‬אחותי הקטנה לקחה פה היום תכשיט ולא שילמה‪ .‬באתי‬ ‫שבהם נשמח תמיד ביחד‪ .‬מאחל אני לשנינו‪ ,‬כי גם היום האחרון בחיינו‬ ‫להחזיר אותו"‪.‬‬ ‫המשותפים יהיה שמח כמו היום הראשון‪ ,‬לא כאותם אלו ששמחים‬ ‫"היא כן שילמה"‪ ,‬השיב המוכר‪.‬‬ ‫מאוד בשבעת ימי המשתה‪ ,‬ולאחר מכן נשכחת כל השמחה"‪...‬‬ ‫"זה לא הגיוני"‪ ,‬טענה האחות‪" .‬זהו תכשיט יקר מאד‪ ,‬ולמיטב ידיעתי‬ ‫סיים רבי שאול דוויק את הסיפור‪ ,‬ופנה אל קהל המקובלים‪" :‬עומדים‬ ‫לא יכול להיות שהיה לה לשלם את הסכום הרב שהוא עולה"‪.‬‬ ‫אנו כעת בתפילת נעילה‪ ,‬כולנו מרגישים אהבה גדולה לקב"ה‪ ,‬וחשים‬ ‫‪" -‬הכול בסדר גמור"‪ ,‬אמר לה המוכר‪ ,‬והסביר‪" :‬לפעמים התשלום הוא‬ ‫שאנו מוכנים לתת בשבילו הכל‪ .‬עוד מעט נצעק 'שמע ישראל'‬ ‫לא דווקא בכסף‪ .‬אחותך 'נתנה לי' את הלב שלה! היא הצליחה לרגש‬ ‫שיהדהד בכל שבעת הרקיעים‪ ,‬אבל אחר כך יוצא הצום וכל אחד חוזר‬ ‫אותי עד שלא הצלחתי לעמוד כנגד רגשות לבה של יתומה זו‪ !...‬אז זה‬ ‫אל ביתו‪ ,‬לשגרה‪.‬‬ ‫היה המחיר שהיא שילמה"‬ ‫"הקב"ה רוצה שנמשיך כל השנה עם אותה אהבה ודבקות כפי שאנו‬ ‫אמר הרב בן ציון סנה‪ :‬זהו מה שאנחנו אומרים‪" :‬לך ה' הצדקה" ‪ -‬אתה‬ ‫כעת‪ ,‬רגע לפני תפילת נעילה!"‬ ‫עושה עמנו צדקות‪" .‬ולנו" ‪ -‬מה יש לנו לשלם עבור הצדקות הללו?‬ ‫('ומתוק האור' – מתוך הספר על יום הכיפורים העתיד לראות אור בס"ד)‬ ‫"בושת הפנים"‪ .‬זה מה שאנחנו יכולים לשלם! ַקּבֵ ל נא את הבושה‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בליל ראש חודש הכל נעשה כמרקחה‪ ,‬ואילו במשך כל החודש לא עשה‬ ‫הרב מבריסק שום השתדלות להשגת הכסף לאברכים‪ .‬כלום לא נעשה‪.‬‬ ‫עד שהרהיב אחד מתלמידיו עוז ואמר‪" :‬הלא מסתובבים כאן בעלי ממון‪,‬‬ ‫שבאים להתייעץ עם הרב"‪...‬‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר‪ ,‬מרבני ישיבת 'תורה בתפארתה' ומחבר ספרי 'להאיר'‬ ‫על התפילה הקצרה של הכהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים‬ ‫"לִ פְ נֵ י ה' ִּת ְט ָהרּו" (ויקרא ט"ז‪ ,‬ל')‬ ‫ביום הכיפורים הקדוש‪ ,‬נשב בס"ד בבית הכנסת‪ ,‬ובעת חזרת הש"ץ‬ ‫של תפילת מוסף נתרפק על זכר עבודת הכהן הגדול‪ .‬ואולי‪ ,‬בעזרת‬ ‫השם‪ ,‬עוד נזכה להיות בבית המקדש ולראות זאת בעינינו‪ .‬במהלך‬ ‫העבודה כולה אופפת אותנו התרגשות‪ :‬הוא יוצא‪ ,‬הוא נכנס‪ ,‬הוא‬ ‫מחליף את בגדיו‪ ,‬רץ מהכא להתם‪ ,‬שש ומערה דם השעיר בדם‬ ‫הפר‪ .‬אנו חשים כי האיש הזה הוא שליחנו‪ ,‬שליח הציבור כולו‪,‬‬ ‫ההולך לכפר על עוונותינו ולהביא לנו ברכה‪.‬‬ ‫אך אז מגיע קטע קטן‪ ,‬ובכל שנה מחדש אני חש צביטה בלב‪.‬‬ ‫הכהן הגדול נכנס לבית החיצון‪ ,‬לאחר שיצא מקודש הקודשים‪,‬‬ ‫ושם הוא מתפלל‪ .‬כולנו הרי מייחלים לרגע הזה‪ ,‬שבו הכהן הגדול‪,‬‬ ‫מה הוא מתפלל? על פרנסה‪ ,‬על כסף‪ .‬ביום הקדוש ביותר‪ ,‬במקום‬ ‫שליחנו ונציגנו‪ ,‬גדול הדור‪ ,‬עומד ומתפלל עלינו ביום הקדוש ביותר‬ ‫הקדוש ביותר‪ ,‬מצופה היה כי שליחנו ידבר על רוחניות‪ ,‬על החיים‬ ‫ובמקום הקדוש ביותר‪ .‬היינו מצפים שיתפלל עלינו תפילה ארוכה‪,‬‬ ‫האמיתיים‪ .‬את הבקשות על הגשמיות‪ ,‬כך היינו חושבים‪ ,‬ניתן‬ ‫שהרי "צורכי עמך מרובים"‪ ,‬אך הנה אומרת המשנה במסכת יומא‪:‬‬ ‫להשאיר למועדים אחרים‪.‬‬ ‫"תפילה קצרה היה מתפלל בבית החיצון"‪.‬‬ ‫תפילה קצרה‪" .‬ולא היה מאריך בתפילתו‪ ,‬שלא להבעית את‬ ‫סליחה‪ ,‬ועוד בקשה‬ ‫ישראל"‪ .‬הטעם המובא הוא‪ ,‬שאם חלילה לא נתכפר לעם ישראל‪,‬‬ ‫כדי להבין את עומק הדברים‪ ,‬עלינו להתבונן במהות היום‪ .‬מצד‬ ‫או שהכהן עצמו לא היה ראוי‪ ,‬היה עלול למות בקודש הקודשים‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬עיקרו של יום כיפור מוקדש לבקשת סליחה מהקדוש ברוך‬ ‫כדי למנוע את הפחד והאימה מהממתינים בחוץ‪ ,‬קיצר בתפילתו‪.‬‬ ‫הוא על חטאינו‪ .‬אך מה מסתתר מאחורי כל התפילות? "בראש‬ ‫ההסבר מובן‪ ,‬אך הצביטה בלב נותרת‪ .‬אלו הם רגעי השיא‪ ,‬הרגעים‬ ‫השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייחתמון"‪ .‬על מה אנו מבקשים‬ ‫שבהם אנו רוצים שישפוך את ליבו בתפילה עלינו ועל כלל ישראל‪.‬‬ ‫להיחתם? על כל מה שנכתב לנו בראש השנה‪ .‬כל מה שאנו עתידים‬ ‫לקבל במשך השנה כולה‪ ,‬חיים‪ ,‬בריאות‪ ,‬פרנסה‪ ,‬רוחניות וגשמיות‪,‬‬ ‫תפילה על גשמיות בלב הקודש‬ ‫נגזר בראש השנה‪ .‬אנו מייחלים שבחסדי ה' ניחתם לטובה ביום‬ ‫הצביטה השנייה‪ ,‬והעמוקה יותר‪ ,‬נוגעת לתוכן התפילה‪ .‬אנו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ואם לא‪ ,‬חלילה‪ ,‬נאבד את כל הטוב והשפע שהקדוש‬ ‫נמצאים ביום כיפור‪ ,‬יום שאין ליצר הרע שליטה בו‪ ,‬יום שבו אנו‬ ‫ברוך הוא מייעד לנו‪ .‬אם כן‪ ,‬אנו מבקשים סליחה ומחילה‪ ,‬ובד בבד‬ ‫מצפים בעיקר שהקדוש ברוך הוא ימחל ויסלח על כל עוונותינו‬ ‫מייחלים שהקדוש ברוך הוא ירעיף עלינו את כל צרכינו‪ ,‬מבית ומחוץ‪.‬‬ ‫ונזכה לעולם רוחני נעלה יותר‪ .‬אני מצפה מהכהן הגדול‪ ,‬במקום‬ ‫וכאן מתעוררת השאלה‪ .‬אומר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כביכול‪ :‬אתה רוצה‬ ‫הקדוש ביותר וביום הקדוש ביותר‪ ,‬שיתפלל עלינו שנזכה להיות‬ ‫סליחה‪ ,‬וגם את כל התוספות הללו? בזכות מה? שנה שלמה חטאת‪,‬‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬צדיקים ויראי שמיים‪.‬‬ ‫וכעת אתה בא ליום אחד לבקש סליחה וסבור שאסלח‪ .‬ובכן‪ ,‬אני‬ ‫והנה נוסח תפילתו הקצרה‪" :‬יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי‪ ,‬שתהא שנה‬ ‫מודיע לך שאם תבקש סליחה ברצינות ותתוודה‪ ,‬אסלח‪ ,‬כי "ביום‬ ‫זו שחונה אם גשומה‪ ...‬ולא יהיו עמך בית ישראל צריכים פרנסה זה‬ ‫הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם"‪ .‬אך לאחר שקיבלת‬ ‫מזה ולא מעם אחר‪ ,‬ולא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"‪ .‬על‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫נענה הרב מבריסק ואמר‪" :‬אילו היה מישהו מציע לי דבר כזה‪ ,‬לא‬ ‫סליחה ומחילה‪ ,‬מן הראוי היה שתאמר תודה‪ ,‬תפסע לאחור ותלך‬ ‫הייתי לוקח ממנו אגורה שחוקה‪ .‬לא אפספס את החודש השלו‬ ‫בצניעות‪ .‬כיצד יש בך את העזות לבקש גם את כל השפע‪ ,‬הברכה‬ ‫של 'ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם'‪ .‬לא הייתי מוותר על‬ ‫וההצלחה? האין זו בושה וחרפה‪ ,‬לאחר כל מה שקלקלנו?‬ ‫לשבת ולחיות בביטחון בבורא עולם"‪.‬‬ ‫דרגת ביטחון גבוהה זו באה לידי ביטוי גם במצבים נוספים‪ .‬הרב‬ ‫התנאי לקבלת השפע‬ ‫מבריסק נהג בפועל כדברי הזוהר‪ ,‬שאין אדם צריך להשאיר בביתו‬ ‫כאן מלמדנו ה'חפץ חיים' יסוד גדול‪ .‬הוא מביא את מאמר הזוהר‬ ‫אוכל ליום המחר‪ ,‬כדרך שנהגו במן‪ ,‬משום שהקדוש ברוך הוא‬ ‫"קודשא בריך הוא‪ ,‬אורייתא וישראל חד הוא"‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫נותן בכל יום ויום‪ .‬ברוח זו הורה לבני הבית לאכול כל מה שיש‬ ‫התורה ועם ישראל הם יחידה אחת‪ .‬אומר הקדוש ברוך הוא לאדם‪:‬‬ ‫ולא להשאיר מאומה ליום המחר‪ .‬מחר ישלח הקדוש ברוך הוא‬ ‫אתה רוצה לזכות לסליחה ולכל השפע? אני רוצה לראות כיצד אתה‬ ‫אוכל אחר‪.‬‬ ‫מתייחס למכלול של כלל ישראל‪ .‬אם אתה מגלה אכפתיות כלפי‬ ‫כולם‪ ,‬הרי שאתה חלק ממני‪ ,‬שהרי אני אכפת לי מילדיי‪ .‬אם לך‬ ‫כזית שנשרף‬ ‫אכפת מילדיי‪ ,‬גם לי יהיה אכפת ממך‪ .‬על אף שלא מגיע לך‪ ,‬ודי היה‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בליל ט' בתשרי‪ ,‬ערב יום הכיפורים‪ ,‬ניסה מישהו לטעון‬ ‫לך בקבלת הסליחה‪ ,‬דע כי "מה למעלה ממך"‪ ,‬היחס שלך לאחרים‬ ‫שלמחר כן כדאי להשאיר משהו‪ ,‬שכן מחר מצוות היום היא לאכול‪.‬‬ ‫הוא שיקבע את היחס שלי אליך‪.‬‬ ‫השיקול היה שיקול הלכתי‪ ,‬והרב מבריסק קיבל את הדברים והורה‬ ‫אומר ה'חפץ חיים'‪ :‬אתה רוצה שימחלו לך? היה מעביר על מידותיך‬ ‫להשאיר כזית מזון כדי לקיים את מצוות היום‪ .‬אלא שהכזית‬ ‫כלפי אחרים‪ .‬אתה רוצה לזכות גם בשפע ובברכה? הראה כיצד אתה‬ ‫שהשאירו נשרף‪ ,‬והרב ראה בכך אות משמיים‪ ,‬שגם לצורך מצווה‬ ‫מרגיש יהודים אחרים‪ .‬תלמידי הבעל שם טוב הקדוש היו אומרים‪:‬‬ ‫אין להשאיר מן הלילה ליום‪ ,‬ויש להמשיך לנהוג בביטחון גמור‪.‬‬ ‫"הגשמיות של השני‪ ,‬זו הרוחניות שלי"‪ .‬אני עצמי צריך להסתפק‬ ‫וכאן נשאלת השאלה‪ :‬אם ההנהגה הייתה הנהגה שכולה ביטחון‬ ‫במועט‪ ,‬אך לדאוג לגשמיות של הזולת‪ ,‬לתת משלי כדי שאחרים‬ ‫גמור‪ ,‬מפני מה נעשה הכל כמרקחה בליל ראש חודש? מדוע אז‬ ‫ייהנו וישמחו‪ ,‬זוהי פסגת הרוחניות שלי‪ .‬דאג אתה לאחרים‪ ,‬אומר‬ ‫החלו לחצים ודאגות להשיג את הכסף?‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואני אדאג לך‪.‬‬ ‫אלא שיש כאן יסוד גדול ונפלא‪ ,‬שהוא אחד מהיסודות המרכזיים‬ ‫בתורתו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל‪ .‬מידת הביטחון היא מידה‬ ‫לא 'עד שיפייס' אלא 'עד שירצה'‬ ‫שאדם צריך לעבוד עליה מדי יום ביומו‪ ,‬ולהרגיל את עצמו לחיות עם‬ ‫על יסוד זה מבארת המשנה בסוף מסכת יומא‪" :‬עבירות שבין אדם‬ ‫הבורא יתברך בביטחון גמור‪ .‬אולם הכל טוב ויפה כאשר נוגע הדבר‬ ‫למקום‪ ,‬יום הכיפורים מכפר‪ .‬עבירות שבין אדם לחברו‪ ,‬אין יום‬ ‫לאדם עצמו ולצרכיו‪ .‬כאשר נוגע הדבר לצרכי הזולת‪ ,‬כשפלוני או‬ ‫הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו"‪ .‬גדולי החסידות היו מדגישים‬ ‫אלמוני זקוקים למשהו‪ ,‬אין תפקידנו לומר להם‪ :‬אל תדאגו‪ ,‬תתחזקו‬ ‫שיפּיֵ ס" את חברו‪ ,‬אלא "עד שיְ ַר ֶּצה"‬ ‫את דיוק הלשון‪ :‬לא נאמר "עד ַ‬ ‫בביטחון‪ .‬כאן תפקידנו לקום ולעזור להם‪ .‬זו עבודתנו‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬אין די בבקשת סליחה גרידא על מעשה רע שנעשה‪ .‬התנאי‬ ‫זהו שאומר הכתוב‪" :‬ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו"‪.‬‬ ‫לכפרה הוא לפעול באופן אקטיבי כדי שחברך יהיה מרוצה ושמח‪.‬‬ ‫לכאורה יש כאן כפילות‪ ,‬שהרי מי שבוטח בה' ברור שה' מבטחו‪,‬‬ ‫לא די בכך שסגרנו חשבון ישן‪ ,‬נדרש שהשני יצא מן המפגש עמנו‬ ‫ואין צורך לחזור על כך‪ .‬אך לפי דברינו מתבאר העניין‪ :‬מי שבוטח‬ ‫כשטוב לו יותר משהיה קודם‪.‬‬ ‫בה' הוא ברוך‪ ,‬אך מתי? בעניין שלי‪ .‬אז נכון לומר "והיה ה' מבטחו"‪,‬‬ ‫בהדגשה שהוא מבטחו הפרטי‪ ,‬ואין הוא סומך על הביטחון בכל‬ ‫ביטחון בענייני עצמי‪ ,‬השתדלות בענייני הזולת‬ ‫הנוגע לצורכי הזולת‪ ,‬שכן כאשר מגיעים לצרכיו של השני צריך‬ ‫מרן הרב מבריסק זצ"ל החזיק בבית מדרשו כולל אברכים‪ .‬הקפדה‬ ‫לקום ולעשות‪.‬‬ ‫עצומה הקפיד‪" :‬ביומו תתן שכרו"‪ ,‬לשלם את המלגות לאברכים‬ ‫הנהגתו האישית של הרב מבריסק הייתה לחיות בביטחון‪ ,‬ולכן כל‬ ‫בזמן‪ .‬בליל ראש חודש‪ ,‬לאחר תפילת ערבית‪ ,‬הכל נעשה כמרקחה‪,‬‬ ‫החודש לא נעשה דבר‪ .‬אך כאשר צריך לדאוג לאברך שיהיה לו כסף‬ ‫וכולם דאגו ביותר עד שהכסף הושג בסיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫למחר‪ ,‬אין כאן שום שאלה‪ .‬בלילה שלפני שצריכים לתת את הכסף‬ ‫אלא שבניגוד מוחלט לבהילות שאחזה בהם בליל ראש חודש‪,‬‬ ‫אין הולכים לישון עד שברור שכל כספי הזולת מצויים בידיים‪ .‬שם‬ ‫במהלך כל החודש לא עשה הרב שום השתדלות בהשגת הכסף‬ ‫אין פועלים עם מידת הביטחון‪.‬‬ ‫לאברכים‪ .‬כלום לא נעשה‪ .‬באחד הימים הרהיב עוז רבי וועלוועל‬ ‫צ'צ'יק זצ"ל‪ ,‬תלמידו המובהק של הרב מבריסק‪ ,‬ואמר‪" :‬הלא‬ ‫ניגונים ישנים בליל הכיפורים‬ ‫מסתובבים כאן בעלי ממון‪ ,‬שבאים להתייעץ עם הרב‪ .‬אם אחד‬ ‫מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שב בליל יום כיפור‬ ‫הגבירים היה נותן סכום יפה של רבע מיליון לירות‪ ,‬היינו מפקידים‬ ‫מתפילתו‪ ,‬ולפתע שמע שירה בוקעת מה'שטיבל' החסידי בשכונת‬ ‫אותו בבנק‪ ,‬ומהתשואה שהבנק היה נותן יכולנו לשלם לאברכים‬ ‫שערי חסד‪ .‬הוא הציץ בחלון וראה קבוצת יהודים‪ ,‬ניצולי שואה‬ ‫מדי חודש‪ .‬דבר כזה היה פותר את כל הלחץ בליל ראש חודש"‪.‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫לאותו יהודי שבור לב‪ :‬אתה רואה אותי‪ ,‬את גדול הדור? גם אני‬ ‫מפולין‪ ,‬יושבים ושרים ניגונים ישנים מארצות מוצאם‪ .‬לתדהמתו‬ ‫עברתי חיים מרירים וקשים‪ ,‬ודווקא מתוך הקושי טמן הקדוש ברוך‬ ‫ראה שיושב עמם הטשעבינער רב‪ ,‬גאון הגאונים וקדוש עליון‪,‬‬ ‫הוא את הדברים הטובים‪ .‬לשבת בליל יום כיפור‪ ,‬לעודד ולשמח‬ ‫ושר עמם בהתלהבות‪ .‬הדבר תמה בעיניו‪ :‬בליל יום כיפור‪ ,‬האין‬ ‫לב יהודי‪.‬‬ ‫לטשעבינער רב דבר חשוב יותר לעשות מאשר לשבת ולשיר עם‬ ‫יהודים פשוטים?‬ ‫המתיקות שנשארה שנים‬ ‫במוצאי יום כיפור נכנס הרב אויערבך אל הטשעבינער רב ושאל‬ ‫מלחמת העולם השנייה הסתיימה‪ ,‬וכוחות הברית שחררו את‬ ‫לפשר המעשה‪ .‬השיב לו הרב‪" :‬היהודים הללו הם ניצולי אש‪ .‬מה‬ ‫מחנות הריכוז‪ .‬הם מצאו שם יהודים מורעבים‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬ ‫נשאר להם? לא כלום‪ .‬הדבר היחיד שנותר להם הוא זיכרון השירים‬ ‫חיילי הברית חילקו מזון‪ ,‬וביניהם גם חפיסות שוקולד קטנות‪ ,‬כדי‬ ‫ששרו ב'שטיבלעך' בפולין‪ .‬בליל יום כיפור‪ ,‬כדי לחמם את לבבם‪,‬‬ ‫להמתיק מעט את הגלולה המרה‪ .‬כולם התנפלו על רכבי הג'יפים‪,‬‬ ‫הצעתי להם שנשב ונשיר יחדיו"‪ .‬לשבת ולשיר עמם‪ ,‬זו הייתה זכותו‬ ‫מכל עבר‪ ,‬כדי לזכות בקוביות השוקולד המתוקות‪.‬‬ ‫הגדולה ליום הכיפורים‪ ,‬לחשוב על השני‪.‬‬ ‫רק יהודי אחד‪ ,‬ר' גד'ל אייזנר‪ ,‬המשגיח של ישיבת 'חידושי הרי"ם'‪,‬‬ ‫לא ניגש‪ .‬הוא עמד מן הצד והסתכל‪ .‬ניגש אליו מישהו ושאל‪" :‬חיים‬ ‫הלילה שבו סיפר ה'חפץ חיים' על עצמו‬ ‫כה מרים עברו עליך‪ ,‬איבדת את הכל‪ .‬נותנים לך מעט שוקולד‬ ‫וכך סיפר מרן הגראמ"מ שך זצ"ל‪ :‬בליל יום כיפור אחד‪ ,‬לאחר שכל‬ ‫להמתיק את חייך‪ ,‬מדוע אינך לוקח?"‪ .‬השיב לו ר' גד'ל‪" :‬אני‬ ‫המתפללים סיימו את תפילת ערבית ואיחלו זה לזה "גמר חתימה‬ ‫עומד בצד ומסתכל‪ .‬עוד יהודי נהיה לו מתוק בפה‪ ,‬ועוד יהודי זוכה‬ ‫טובה"‪ ,‬ניגש ה'חפץ חיים' לאחד המתפללים‪ ,‬רווק מבוגר קרוב לגיל‬ ‫למתיקות‪ .‬השמחה הזאת‪ ,‬לראות יהודים נהנים מהמתיקות‪ ,‬עושה‬ ‫‪ 60‬שלא זכה להקים בית‪.‬‬ ‫לי מתוק בלב‪ ,‬מתיקות שתלווה אותי עוד שנים רבות"‪.‬‬ ‫ה'חפץ חיים' התיישב לידו והחל לספר לו על קורות חייו‪" :‬אתה‬ ‫יודע‪ ,‬בצעירותי הייתי כישרוני מאוד‪ ,‬והמשכילים ניסו ללכוד אותי‬ ‫סודו של הכהן הגדול‬ ‫ברשתם‪ .‬הייתה לי מלחמה קשה עמם וכמעט שנפלתי‪ ,‬אך ברוך‬ ‫"עד שירצה את חברו"‪ .‬עד שתראה שחברך מרוצה‪ .‬אומר הקדוש‬ ‫השם ניצלתי‪ .‬לאחר מכן התאלמן אבי ונשא אישה‪ ,‬ובני הבית‬ ‫ברוך הוא‪ :‬אם אתה יודע לגרום לחברך להיות מרוצה‪ ,‬תקבל שנה‬ ‫הפצירו בי להינשא לבת משפחתה‪ .‬לא רציתי לקלקל את שלום‬ ‫טובה‪ .‬כעת אנו מבינים את סודו של הכהן הגדול‪ .‬נכון‪ ,‬יש סל‬ ‫הבית של הוריי‪ ,‬ונישאתי לה"‪.‬‬ ‫בקשות גדול‪ ,‬אך אם תפילתו הארוכה תגרום לרגע אחד של פחד‬ ‫המשיך ה'חפץ חיים' וסיפר‪" :‬היה לי חבר‪ ,‬כישרון נדיר ולמדן עצום‪,‬‬ ‫ואימה בלב ישראל‪ ,‬יש להימנע מכך‪ .‬במקום זאת‪ ,‬ברגעים המעטים‬ ‫שנשא אישה שהתאימה לו ובעלת ממון רב‪ .‬אני נותרתי עני מרוד‪,‬‬ ‫והיקרים ביותר‪ ,‬הוא מבקש את הגשמיות של הזולת‪.‬‬ ‫והוא זכה לשבת וללמוד בתמיכה כלכלית‪ .‬אך ריח הכסף משך אותו‪,‬‬ ‫הוא מוותר על תפילה רוחנית נשגבת עבור עצמו‪ ,‬כדי לבקש‬ ‫והוא נכנס לעסקים‪ .‬לבסוף פשט את הרגל‪ ,‬ולא נותר לו לא תורה‬ ‫פרנסה ושובע עבור כלל ישראל‪ .‬הוא מראה שלמישהו אחר יהיה‬ ‫ולא כסף‪ .‬ואילו אני זכיתי לבית שכולו אהבת תורה‪ .‬כסף לא היה‬ ‫מתוק‪ ,‬שלמישהו אחר יהיה רגוע‪ .‬כשאנו פועלים כך‪ ,‬אנו זוכים גם‬ ‫שם‪ ,‬כי מעולם לא ראו אותו‪ ,‬אך אהבת תורה הייתה במלוא חופניים‪,‬‬ ‫לסליחה על חטאינו וגם להתקבלות בקשותינו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬ ‫ובזכותה זכיתי לחבר את חיבוריי"‪.‬‬ ‫חותם אותנו לחיים טובים ולשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ה'חפץ חיים' ישב וסיפר לו על צרותיו‪ .‬וכל זאת מדוע? כדי להראות‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫מהדורה‬ ‫מומלצת‬ ‫המקובלים‬ ‫ע"י גדולי‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כשנפלו פגזים בירושלים והסכנה הייתה גדולה‪ ,‬הגיע הגה"צ רבי מתתיהו דיוויס‬ ‫זצ"ל וטען לפניו שיש סגולה גדולה לקרוא את פרשת השבוע ביום שישי‪ ,‬לפני‬ ‫כניסת השבת‪ .‬נענה הגרי"ז ואמר‪" :‬ומה רע לי בסגולה של רבי אלעזר?"‬ ‫מדוע טרח החזון איש להגיע לשמחת בר מצווה‪ ,‬מדוע נמנע מרן‬ ‫הגרי"ש אלישיב מלחתום על מכתב המלצה תמים‬ ‫"ש ַׁאל ָאבִ יָך וְ יַ ּגֵ ְדָך" (דברים ל"ב‪ ,‬ז')‬ ‫ְ‬ ‫בשירת האזינו מוכיח משה רבינו את ישראל ומכנה אותם "עם‬ ‫נבל ולא חכם"‪ ,‬ורש"י מפרש‪ :‬נבל‪ ,‬ששכחו את העשוי להם‪ .‬ומיד‬ ‫בפסוק שאחריו הוא מורה להם את הדרך‪" :‬שאל אביך ויגדך‪ ,‬זקניך‬ ‫ויאמרו לך"‪.‬‬ ‫מסופר על מרן החזון איש שמיעט מאוד להשתתף בשמחות‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬פעם אחת נסע עם שני תלמידי חכמים ממקורביו לשמחת‬ ‫הבר מצווה של בן רבי מנדל דויטש זצ"ל‪ .‬הטעם לכך נתברר‪:‬‬ ‫כשירדו החזון איש והרבנית מהאונייה בבואם ארצה‪ ,‬סייע להם‬ ‫רבי מנדל להתארגן עם החבילות‪ .‬על הטובה הזו טרח החזון איש‬ ‫ובא לשמחתו‪.‬‬ ‫פעם אחרת הגיע רבי מנדל לביתו של החזון איש‪ .‬הרבנית‪ ,‬ששמרה‬ ‫הזהירו שבלעדיו תאבד את מאור עיניה לחלוטין‪ ,‬והמעיטו בסיכון‬ ‫בקפידה שלא יפריעו לבעלה בלימודו‪ ,‬לא הניחה לו להיכנס‪ .‬כששמע‬ ‫שבניתוח עצמו‪.‬‬ ‫החזון איש מי האורח‪ ,‬אמר לרבנית‪" :‬הלא זה רבי מנדל‪ ,‬שעזר לנו‬ ‫ידידים יעצו לרבי זליג לשאול בעצת החזון איש‪ .‬הוא נסע אליו‪ ,‬מסר‬ ‫עם החבילות לרדת מהאונייה"‪ .‬ואז הניחה לו הרבנית להיכנס‪.‬‬ ‫לו את דעת הרופאים‪ ,‬והוסיף שגם רבה של מיר‪ ,‬הגאון רבי אליהו‬ ‫ברוך קמאי זצ"ל‪ ,‬עבר ניתוח כזה בהצלחה‪.‬‬ ‫לטרוח ולהודות‬ ‫החזון איש ניגש לברר את השאלה לא על פי ההיגיון‪ ,‬אלא על פי‬ ‫זמן קצר אחרי חתונתו קיבל הרב יוסף הופמן ממונסי מכתב‬ ‫ההלכה‪ .‬הרופאים אינם צודקים בזלזולם בסיכון‪ ,‬אמר‪ ,‬שכן גידי‬ ‫מהגה"צ רבי בן ציון במברגר זצ"ל‪ ,‬ובו סיפר על חתן חסר כל‪,‬‬ ‫העין מעורים בטרפשי הלב (עבודה זרה כח‪ ,‬ב)‪ ,‬והניתוח עלול‬ ‫שהחזון איש ביקש לאסוף עבורו כסף‪ .‬המגבית הצליחה‪ ,‬והסכום‬ ‫לפגוע בשרירי הלב‪ .‬מאידך‪ ,‬קבע שהרופאים הפריזו בחששותיהם‬ ‫הועבר לארץ ישראל‪.‬‬ ‫לגבי מאור עיניה‪ .‬על כן הורה שאסור לנתח‪ .‬ועם זאת הוסיף שכדאי‬ ‫כעבור שנתיים נקש על דלת ביתו של הרב הופמן אורח רם מעלה‪:‬‬ ‫להתייעץ בדבר עם שני רופאים מומחים‪ ,‬ונקב בשמם‪.‬‬ ‫המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל‪ .‬הרב הופמן התרגש‬ ‫גדולה הייתה הפתעתו של רבי זליג‪ ,‬כששמע את שני הרופאים‬ ‫מאוד‪ ,‬ושאל מה הביא את הרב לטרוח עד ביתו‪.‬‬ ‫המומחים מכוונים למסקנתו ההלכתית של החזון איש לכל פרטיה‪.‬‬ ‫"באתי להודות לך על המגבית שערכת לחתן"‪ ,‬השיב המשגיח‪.‬‬ ‫תמה הרב הופמן‪" :‬וכי על זה צריך הרב לטרוח? הלא חלפו כבר‬ ‫לכו וראו‬ ‫שנתיים‪ ,‬ואני שכחתי מזה"‪.‬‬ ‫באישון לילה נקשו זוג הורים על דלתו של הגאון רבי עזרא עטיה‬ ‫"חייבים להכיר טובה"‪ ,‬השיב רבי אליהו אליעזר‪" ,‬וחייבים לטרוח‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬פניהם הביעו דאגה רבה‪ .‬בתם‬ ‫ולבוא ולהביע את הרגשת הכרת הטוב שיש לנו"‪.‬‬ ‫התארסה עם אחד מבחורי הישיבה‪ ,‬ורק עתה נודע להם שהוא חולה‬ ‫בשחפת‪ ,‬מחלה קשה ומסוכנת שבאותם ימים עדיין לא נמצאה לה‬ ‫עצת זקנים‬ ‫תרופה‪ .‬האם לבטל את השידוך?‬ ‫בשנת תרח"צ נזקקה חמותו של הגאון רבי יהושע זליג דיסקין‬ ‫"איני יכול להשיב לכם על השאלה"‪ ,‬אמר רבי עזרא‪" ,‬אבל רוצה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬רבה של פרדס חנה‪ ,‬לניתוח בעינה בשל מחלת ה'ברקית'‬ ‫אני שתלכו לראות את הגאון רבי איסר זלמן מלצר‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫(גלאוקומה)‪ .‬הרופאים האיצו במשפחה להסכים לניתוח בדחיפות‪,‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫את שמו לצדיקי הדור שיתפללו עליו‪ .‬ובנוסף להם ביקש שיפנו גם‬ ‫עץ חיים‪ .‬הייתה לו אותה בעיה‪ ,‬והיום‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬הוא אדם זקן‬ ‫לרוקח העיירה‪ ,‬שגם הוא יתפלל לרפואתו‪.‬‬ ‫ומגדולי הדור"‪.‬‬ ‫מקורביו תמהו על הבקשה‪ ,‬והסבא הסביר‪" :‬בעל חסד‪ ,‬על פי דברי‬ ‫ההורים הבינו‪ ,‬וקיבלו את העצה בדומייה ובתמימות‪ .‬בני הזוג נישאו‪,‬‬ ‫חז"ל‪ ,‬תפילתו נשמעת‪ .‬הרוקח אמנם עושה את עבודתו למען‬ ‫והחתן זכה לאריכות ימים ושנים‪.‬‬ ‫רווח ממון‪ ,‬אבל למעשה הוא עושה חסד עצום עם הציבור‪ ,‬ועל כן‬ ‫תפילתו נשמעת"‪.‬‬ ‫חכם עדיף מנביא‬ ‫נכדו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הניח פעם על שולחנו של סבו‬ ‫קל וחומר‬ ‫מכתב המלצה תמים‪ ,‬לטובת עניין של צדקה‪ .‬הרב אלישיב קרא את‬ ‫על הגה"צ רבי זרח ברוורמן זצ"ל העידו‪ ,‬שאהבתו לעשות חסד עם‬ ‫המכתב והניח אותו בצד‪ .‬כעבור זמן שאל הנכד על המכתב‪ ,‬אך הרב‬ ‫הזולת הייתה כתאוותו של אדם רעב למעדנים‪ .‬במסירות נפש של‬ ‫אלישיב נמנע מלחתום‪" :‬די ברבנים שכבר חתמו‪ ,‬מה צריך גם אותי?"‬ ‫ממש הקדיש בכל יום מזמנו היקר כדי לדאוג לנדכאים ולמלא את‬ ‫מי שמסר את המכתב לחץ מאוד‪ ,‬והנכד אמר לסבו שהמבקש רוצה‬ ‫מחסורם של עניים‪ ,‬חולים וקשי יום‪.‬‬ ‫דווקא את חתימתו‪ .‬אז ביקש ממנו הרב אלישיב לעיין במה שכתוב‬ ‫בערב יום הכיפורים נודע לרבי זרח שהרופאים הורו לאחד מתלמידי‬ ‫בראש המכתב‪ :‬פלוני הוא ראש מוסד‪ ,‬הקים את ישיבת כך וכך‪,‬‬ ‫החכמים בעיר לנסוע למרחצאות בטבריה‪ ,‬ואין לו כסף להוצאות‬ ‫ומגילה שלמה המתארת את פועליו‪.‬‬ ‫הדרך והאכסניה‪ .‬מיד לבש רבי זרח את מעילו‪ ,‬וכמה שעות לפני‬ ‫"ליבי אומר לי"‪ ,‬המשיך הרב אלישיב‪" ,‬שיש שם במוסד איזה דין‬ ‫שקדש היום יצא לקבץ מעות על פתחי נדיבים‪.‬‬ ‫ודברים‪ ,‬ואחד המנהלים מתכוון להשתמש במכתב ההמלצה התמים‬ ‫אחד הנדיבים העיר לו‪" :‬הלא מצווה לאכול היום‪ ,‬ומדוע עוסק כבודו‬ ‫כאסמכתא לחיזוק בעלותו על המוסד"‪ .‬שהרי חתימת ידו של גדול‬ ‫בדברים אחרים?"‬ ‫הדור תעיד שפלוני "הקים" את המוסד‪ .‬הרב אלישיב הדגיש שאינו‬ ‫השיב לו רבי זרח‪" :‬אם תענית יום הכיפורים נדחית מפני פיקוח‬ ‫בטוח בכך‪ ,‬אבל די בזה כדי לדחות את החתימה‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬אכילה ושתייה של ערב יום הכיפורים לא כל שכן"‪.‬‬ ‫עוד באותו לילה התקשר אל הנכד אדם‪ ,‬ושאל אם פלוני היה אצל‬ ‫הרב בעניין המחלוקת במוסד‪ .‬הנכד השיב שאיש לא בא לרב בעניין‬ ‫היום יפנה‬ ‫של מחלוקת‪" .‬והוא לא ניסה להחתים את הרב על איזה מכתב?"‪,‬‬ ‫בעיצומו של יום הכיפורים‪ ,‬בדרכו לתפילת מנחה‪ ,‬פגש הגה"צ רבי‬ ‫הקשה האיש‪ ,‬וסיפר שבאותו מוסד מתנהלת מחלוקת על הבעלות‪,‬‬ ‫מרדכי צוקרמן זצ"ל את הדיין רבי אברהם שאר ישוב זצ"ל‪" .‬אנא‬ ‫"ואם פלוני יבוא להחתים את הרב‪ ,‬תדע‪"...‬‬ ‫אמור לי"‪ ,‬ביקש הדיין‪" ,‬איזו קבלה טובה ראוי לקבל בטרם יפנה‬ ‫התברר שזו אכן הייתה מטרת המכתב התמים‪ ,‬בדיוק כפי שליבו של‬ ‫היום‪ ,‬בעוד שערי שמים פתוחים?"‬ ‫הרב אלישיב אמר לו‪ .‬וחכם עדיף מנביא‪.‬‬ ‫הרהר רבי מרדכי והשיב‪" :‬הלא סיפרת לי לפני ימים אחדים שאשתך‬ ‫אינה בקו הבריאות‪ ,‬וביקשת ממני שאתפלל עליה‪ .‬קבל אפוא על‬ ‫תורה וגמילות חסדים‬ ‫עצמך לעשות את החסד הזה‪ :‬הלילה‪ ,‬מיד אחרי תפילת ערבית‪,‬‬ ‫סיפר הגאון רבי ישראל אהרן קופשיץ זצ"ל‪ :‬בימי המלחמה‪ ,‬כשנפלו‬ ‫מהר לשוב לביתך ולהבדיל‪ ,‬כדי להקל עליה את הצום"‪.‬‬ ‫פגזים בירושלים והסכנה הייתה גדולה‪ ,‬הגיע הגה"צ רבי מתתיהו‬ ‫וכך עשה רבי אברהם‪ ,‬שלא כמנהגו כל השנים‪ .‬מיד בתום תפילת‬ ‫דיוויס זצ"ל לביתו של מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬וטען לפניו‬ ‫נעילה יצא למניין שבו מתפללים מהר יותר‪ ,‬והמתפללים תמהו‪,‬‬ ‫שיש סגולה גדולה להינצל מחבלי משיח‪ :‬לקרוא את פרשת השבוע‬ ‫שכן הכירו אותו כמי שמתפלל מתון מתון‪ .‬בתום התפילה מיהר‬ ‫ביום שישי‪ ,‬לפני כניסת השבת‪.‬‬ ‫לביתו‪ ,‬הבדיל על הכוס‪ ,‬ושברו את הצום‪.‬‬ ‫נענה הגרי"ז ואמר‪" :‬ומה רע לי בסגולה של רבי אלעזר‪ ,‬שאמר‪:‬‬ ‫הרבנית שאר ישוב הרעיפה תודות וברכות על מי שגרם לבעלה‬ ‫מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות‬ ‫להזדרז‪" ,‬כי כל רגע נוסף של תענית היה קשה עליי ביותר"‪ .‬כששמע‬ ‫חסדים"‪ .‬וכך מובא בגמרא (סנהדרין צח‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫זאת רבי מרדכי‪ ,‬שמח שמחה גדולה ואמר‪" :‬אם תפילותיי עזרו לה‪,‬‬ ‫אינני יודע‪ .‬אבל לפחות אני יודע שבזה ודאי עזרתי לה"‪.‬‬ ‫תפילת הרוקח‬ ‫('איש לרעהו' – יו"כ תשפ"ד)‬ ‫כשחלה הגה"צ רבי נתן צבי פינקל זצ"ל‪ ,‬הסבא מסלבודקה‪ ,‬מסר‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫כ"ד‬ ‫י"ד‬ ‫אלול‬ ‫אלול‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫תחילת חלק ה'‬ ‫דהאי סבא‬ ‫ב'משנה ברורה'‬ ‫קדישא‪ ,‬מרנא‬ ‫במחזור השלישי‬ ‫ה'חפץ חיים'‬ ‫של ה'דף‬ ‫זיע"א‬ ‫היומי בהלכה'‬ ‫סט 'תורת החפץ‬ ‫רבבות לומדי 'הדף‬ ‫חיים' מופיעים‬ ‫היומי בהלכה' יחלו‬ ‫לראשונה במהדורה‬ ‫בלימוד חלק ה'‬ ‫חדשה ומפוארת‬ ‫ב'משנה ברורה'‪,‬‬ ‫כלל ישראל נושאי‬ ‫י"ח מספריו הקדושים‬ ‫להוסיף דעת בהלכה‪,‬‬ ‫ובהתרגשות לקראת‬ ‫שחיבר בקדשו‪,‬‬ ‫לקבוע את ארחות‬ ‫בתוספת מאות מראי‬ ‫חייהם על פיה‪,‬‬ ‫מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫ולדעת את המעשה‬ ‫להרבות את תור‬ ‫מאירי עיניים ‪ -‬למען‬ ‫אשר יעשון ואת‬ ‫משנתו ולחזות ב‬ ‫ירוץ בהם הלומד‪,‬‬ ‫הדרך אשר ילכו בה‬ ‫ישמע חכם ויוסיף‬ ‫של מרנא ה'חפ‬ ‫לקח‪ ,‬דעת ויראת ה'‬ ‫יבקשׁשׁ‬ ‫יבקק‬ ‫ותוֹרהה יְיבַב ְ‬ ‫תוֹררה‬ ‫ת וְוותוֹ ָוֹרר‬ ‫דּעת‬ ‫רוּ ַדּ ַע‬ ‫ישׁמרוּ‬ ‫מרוּ‬ ‫ִכִּכּי ִשׂפְפ ֵתי כ ֵהֹההןן יִי ְשׁ ְמר‬ ‫ספר הג‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו אאו‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' ז‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בע‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫ח'‬ ‫כ"ו‬ ‫חשון‬ ‫תשרי‬ ‫רבבות לומדי‬ ‫מסע התפילה‬ ‫ה'עמוד היומי'‬ ‫לראדין וחנוכת‬ ‫מתחילים‬ ‫'מתיבתא רבתא‬ ‫בלימוד מסכת‬ ‫חפץ חיים'‬ ‫סוכה‬ ‫דראדין‬ ‫שלוש שנים לאחר‬ ‫משלחת רבני 'דרשו'‬ ‫ייסוד תכנית 'עמוד‬ ‫ומרביצי תורה במסע‬ ‫היומי' בהיכל הכנסייה‬ ‫תפילה מרגש בציונו הק'‪,‬‬ ‫הגדולה בווינה –‬ ‫במסגרת חנוכת הבית‬ ‫במקום שבו נשא מרנא‬ ‫ה'חפץ חיים' זיע"א את‬ ‫של בניין 'מתיבתא‬ ‫רבתא חפץ חיים'‬ ‫ים עיניהם בציפייה‬ ‫דבריו – יחלו רבבות‬ ‫בראדין לאחר שיקום‬ ‫ת המסע ההיסטורי‬ ‫בלימוד מסכת סוכה‬ ‫מבנה הישיבה ושחזור‬ ‫עם 'עיון העמוד'‪,‬‬ ‫של פריטי הקודש ששימשו‬ ‫רתו‪ ,‬להאדיר את‬ ‫מתוך שאיפה לזכות‬ ‫במקום שמשם יצאה‬ ‫בהתחדשות היכלו‬ ‫לידיעת התורה בשלמותה‬‫ליד‬ ‫תורה והוראה לישראל‬ ‫פץ חיים' זיע"א‬ ‫הוּאא‬ ‫ֹת הוּ‬ ‫צבא‪-‬ות‬ ‫צבא‪-‬וו‬ ‫א‪-‬‬ ‫צבא‪--‬‬ ‫צבא‬ ‫ה' צְצבָב‬ ‫א‪ ‬ה'‬ ‫מלא‪‬‬ ‫יהוּ‪ ...‬כִּכּכּיי ַמלְ ַא‬ ‫מפּיהוּ‪......‬‬ ‫מפּיהוּוּ‪...‬‬ ‫מפּיה‬ ‫מפּי‬ ‫שׁוּ ִמפִּפּ‬ ‫שׁוּ‬ ‫גיבורים‬ ‫ו המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫זיע"א‪ ,‬הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫עמדות נדרים | אימייל ‪radin@dirshuglobal.orgg‬‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"לאחר כביסה מפרכת הנחתי את הבגד על שולחן או על מיטה‪ ,‬ורציתי‬ ‫לגהץ‪ .‬חיברתי את המגהץ לשקע‪ ,‬ומה שקרה אז היה מביך עד אימה‪ .‬ברגע‬ ‫שהמגהץ הודלק השתרר חושך‪ .‬בום! נפל כל החשמל של העיירה מיר!"‬ ‫שתי ידיעות נשגבות שכדאי לדעת לפני יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ועוד סיפור נפלא שמשמש כמשל לקראת היום הקדוש‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫הרבנית שיינברג ע"ה סיפרה על מקרה מביך ומחויך שאירע בעת‬ ‫נסיעתה עם בעלה הגדול מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל‪ ,‬מאמריקה‬ ‫לעיירה מיר‪ .‬באותם ימים היו עיני כל היושבים במזרח אירופה נשואות‬ ‫אל ארץ הזהב‪ ,‬אמריקע הגדולה‪ ,‬אדמת החלומות‪ .‬אבל הזוג הצעיר‬ ‫עשה את הדרך ההפוכה‪ ,‬מאמריקה החומרנית והמתקדמת לעיירת‬ ‫מיר‪ ,‬עיירה קטנה‪ ,‬נידחת ומוזנחת‪ ,‬הכל למען לימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫בהגיעם למיר התגוררו בבית קטן‪ ,‬שהספיק להם לשהות קדושה זו‪.‬‬ ‫הרבנית הצעירה הביאה עימה מתנה קטנה מאמריקה הגדולה‪ ,‬משהו‬ ‫שבאזור מיר לא ראו מעולם‪ :‬מגהץ חשמלי‪.‬‬ ‫"ויהי היום‪ ,‬או ליתר דיוק ערב אחד"‪ ,‬סיפרה‪" ,‬לאחר כביסה מפרכת‬ ‫אלא על הסליחות‪ ,‬כלומר אפילו על מה שאחרי חזרת הש"ץ‪ ,‬וגם עליו‬ ‫הנחתי את הבגד על שולחן או על מיטה‪ ,‬ורציתי לגהץ‪ .‬חיברתי את‬ ‫נאמר "אם לא עכשיו אימתי"‪.‬‬ ‫המגהץ לשקע‪ ,‬ומה שקרה אז היה מביך עד אימה‪ .‬ברגע שהמגהץ‬ ‫ב‪ .‬מבואר בספרים הקדושים‪ ,‬ברמח"ל ועוד‪ ,‬כי בשעת הנעילה‬ ‫הודלק השתרר חושך‪ .‬בום! נפל כל החשמל של העיירה מיר!"‪.‬‬ ‫כל התעוררות של תשובה פועלת הרבה יותר מתעניות וסיגופים‪,‬‬ ‫מאחר שכוח החשמל של העיירה לא יועד למכשירים חשמליים‬ ‫ומצליחים ממש לחדש ימינו כקדם‪ .‬וכאן הם הדברים העמוקים שאין לנו‬ ‫יוקרתיים שכאלה‪ ,‬המתח היה נמוך מכדי לספק מכשיר כזה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫מושג בהם‪ ,‬אך כך מסרו לנו רבותינו‪ :‬הסליחה בשעת הנעילה עמוקה‪,‬‬ ‫נפל החשמל‪ ,‬אבל לא בפיוז הביתי (שלא היה קיים כלל)‪ ,‬אלא בתחנת‬ ‫ומגיעה לדרגה שאי אפשר בשום אופן להגיע אליה בימים רגילים‪.‬‬ ‫החשמל של העיירה‪.‬‬ ‫דרגת נעילה‬ ‫והנמשל לחשמל‬ ‫בספר "משך חכמה"‪ ,‬על הפסוק "שובה ישראל עד ה' אלוקיך"‪ ,‬מבואר‬ ‫כלפי מה הדברים אמורים? מה מוסר ההשכל העולה מכאן?‬ ‫כי דרגה זו של "עד ה' אלוקיך" היא שעת הנעילה‪ ,‬שבה המלך יושב‬ ‫הנה על עניין תפילת נעילה מבוארים דברים גדולים ועצומים‪ ,‬ואין לנו‬ ‫וחותם לבדו‪ .‬דברים מרוממים מאוד‪ .‬כי השם יתברך‪ ,‬ברחמיו ובחסדיו‪,‬‬ ‫השגה בעומקם‪ .‬וכאן טמון המכשול‪ :‬ככל שאין לנו השגה בעומקם של‬ ‫מחשיב בשעה זו אף התנוצצות עמוקה שבלב בני אדם‪ ,‬מה שאין כל‬ ‫דברים‪ ,‬כך קשה לנו לפעול ולהתאים את עצמנו‪ ,‬כביכול‪ ,‬לעניינים שמעל‬ ‫מלאך יכול לראות‪ .‬ואפילו כשהאדם עצמו אינו מרגיש שבתפילתו‬ ‫לראשנו‪ .‬ובאמת‪ ,‬אף שאין לנו השגה בעומקם‪ ,‬הרי למעשה אנחנו ראויים‬ ‫ובתחנוניו התנוצץ אצלו משהו‪ ,‬הוא ברחמיו נוטל את הרושם הזה‬ ‫ופועלים ברומו של עולם‪ .‬על החלש לומר לעצמו‪ :‬גיבור אני‪ ,‬ובכוחי‬ ‫ומכפר לישראל בשעה זו‪.‬‬ ‫ובאפשרותי לפעול למעלה מן הראש‪ .‬אין להסיק מנפילת המתח שאיננו‬ ‫נמצא שמשעה שהחמה נמצאת בראשי האילנות ועד גמר תחנוניהם‬ ‫ראויים ואיננו יכולים‪ .‬נתחבר למקום הנכון‪ ,‬ונפעל למעלה למעלה‪.‬‬ ‫של ישראל‪ ,‬ולכאורה גם לאחר שקיעת החמה וצאת הכוכבים‪ ,‬כל זמן‬ ‫שישראל מעתירים עדיין בתחנוניהם‪ ,‬הרי היא עת נעילה‪ ,‬עת קרבה‬ ‫שתי ידיעות נשגבות‬ ‫ורצון גבוה מעל גבוה‪ ,‬ועל כן יש להתחזק בכל כוח‪ ,‬לנצל את השעה‬ ‫ונביא כאן שתי ידיעות נשגבות‪ .‬א‪ .‬עניין תפילת הנעילה אינו רק בחלק‬ ‫ולזעוק עוד אל המלך‪ .‬ולא לחינם רואים אנו שגם הרחוקים מאוד היו‬ ‫של תפילת הלחש‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬בחזרת הש"ץ ובסליחות‪.‬‬ ‫באים לבית הכנסת בשעת הנעילה‪ ,‬שהרי זו השעה שבה כל תשובה‬ ‫גם הנוהגים שלא לומר "אבינו מלכנו" ביום כיפור שחל בשבת‪ ,‬בשעת‬ ‫נחשבת גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫נעילה אומרים‪ ,‬משום שעל הזמן הזה ודאי נאמרה סברת הראשונים‬ ‫יהי רצון שנזכה לטהרה ממרומים‪ ,‬לסליחה ולכפרה מוחלטת ולישועה גדולה‪.‬‬ ‫שהוא גמר דין‪" ,‬ואם לא עכשיו אימתי"‪ .‬ואין מדובר על תפילת הלחש‪,‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫הסכין המבורכת בברכה המיוחדת של פוסק הדור‬ ‫מרן רבי משה שטרנבוך שליט"א ‪ -‬מרא דארעא קדישא‬ ‫"התורמים לעזרת אחים יזכו‬ ‫_לפרנסה בשפ_ע‬ ‫גדו_ל‬ ‫בשנת תשפ"ז"‬ ‫שותפים‬ ‫עם ״עזרת אחים״‬ ‫בחלוקת אוכל מבושל‬ ‫לסעודות החג‬ ‫לחולים ונזקקים‬ ‫וזוכים‬ ‫והסכין ושפע הפרנסה‬ ‫לחודש בדרך אליכם הביתה‬ ‫‪₪‬‬‫‪150‬‬ ‫ב"סכין לפרנסה בשפע גדול"‬ ‫הסכין המבורכת בברכת המיוחדת של מרן פוסק‬ ‫הדור הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫הכמות מוגבלת‬ ‫גם אתם יכולים לזכות לנס בפרנסה בשפע‬ ‫ולשנה טובה ומתוקה‪ ,‬התקשרו עכשיו לעזרת אחים‬ ‫‪1800-999-000‬‬ ‫ניתן לתרום גם דרך נדרים פלוס‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫פעם שמע הקולונל של הקג"ב‪ ,‬על התנהגותו של מנדלביץ‪ ,‬והזמין אותו‬ ‫למשרדו ואיים עליו‪" .‬תוריד את הדבר הזה מעל ראשך‪ ,‬או אני הורג‬ ‫אותך!"‪ .‬מנדלביץ לא התרגש‪" :‬אתה יכול להרוג אותי‪ ,‬אבל אני לא אוריד‬ ‫אותו"‪ .‬הקצין נדהם מעמדתו השלווה של יוסף‪ .‬מתוך ייאוש‪ ,‬הוא שאל‬ ‫אותו‪" :‬האם אינך מפחד למות?"‬ ‫מה השיב ה'חפץ חיים' לבני הישיבה שהוליכו אותם שולל‪ ,‬מדוע נפסל מרן הסטייפלער בעיני‬ ‫הגביר שחיפש לו חתן‪ ,‬ואיזו סייעתא דשמיא ליוותה כפרי אחד שיצא לבדו לוויכוח בארמון המושל‬ ‫"הּצּור ָּת ִמים ּפָ ֳעלֹו ּכִ י כָ ל ְּד ָרכָ יו ִמ ְשּׁפָ ט‪ֵ ,‬אל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין ָעוֶ ל‪ַ ,‬צ ִּדיק‬ ‫ַ‬ ‫וְ יָ ָשׁר הּוא" (דברים ל"ב‪ ,‬ד')‬ ‫בשירת האזינו‪ ,‬הנקראת בימים שבין כסה לעשור‪ ,‬פותח משה‬ ‫רבנו בשבחו של מקום‪ ,‬שכל דרכיו תמימות ומשפט‪ .‬ומכאן למדים‬ ‫בניו את דרכם שלהם‪ :‬להלך עם בוראם בתמימות‪ ,‬בלי לשאול‬ ‫ובלי להרהר‪.‬‬ ‫והיכן נצטווינו על התמימות הזאת? "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"‪.‬‬ ‫מדייק הגה"ק בעל ה'חפץ חיים' זי"ע‪ ,‬הכתוב מדגיש "עם ה' אלוקיך"‪,‬‬ ‫ללמדנו שעם ה' אלוקיך עליך להיות תמים‪ ,‬אבל עם הבריות אין‬ ‫אתה צריך להתנהג בתמימות‪.‬‬ ‫מעשה שבאו והתלוננו בני ישיבה לפניו‪ ,‬על שאיבדו את הונם בעניין רע‪,‬‬ ‫כאשר סוחרים שנתקשרו עמהם הוליכו אותם שולל‪ .‬השיבם ה'חפץ‬ ‫מנחם צבי ברלין‪ ,‬ראש ישיבת 'רבינו חיים עוזר'‪ ,‬סיפר מה שסיפר‬ ‫חיים'‪ :‬שכיוון שהורגלתם כבני ישיבה ללכת בתמימות עם הקב"ה‪,‬‬ ‫לו נכדו של החפץ חיים ממשפחת זקס‪ ,‬על רשכבה"ג מרן ה'קהילות‬ ‫סברתם בטעות שכן ראוי גם עם בשר ודם‪ .‬ברם לא היא‪ ,‬כי הכתוב‬ ‫יעקב' זצ"ל‪ .‬יום אחד הגיע גביר נודע לישיבת נובהרדוק‪ ,‬שעמדה‬ ‫אומר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"‪ ,‬עמו דייקא‪ ,‬ולא עם בני אדם‪.‬‬ ‫בראשותו של הגאון רבי אברהם יפה'ן זצ"ל‪ ,‬וביקש ממנו שיציע‬ ‫בפניו את הבחור הטוב ביותר בישיבה‪ ,‬כחתן לבתו‪ .‬אמר לו ראש‬ ‫הקטנה והשלימה‬ ‫הישיבה שיגש אל הבחור יעקב ישראל קניבסקי‪ ,‬והעיד שהוא‬ ‫ומה מקומה של אותה תמימות‪ ,‬ומה שיעורה? שאלו פעם חסידיו של‬ ‫הבחור הטוב ביותר‪.‬‬ ‫הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע את רבם‪ :‬מה יותר חשוב‪" ,‬אדם גדול" או‬ ‫קרא הגביר לבחור זה‪ ,‬והחל לשאול אותו על השאיפות העומדות‬ ‫"תמים"? השיב להם‪ :‬ודאי שתמים יותר חשוב! מכיוון שהרי אנחנו‬ ‫בפניו בבניית בית‪ ,‬על כל מה שכרוך בכך‪ .‬הבחור השיב על כל‬ ‫רואים כשיש לפנינו שתי חלות‪ ,‬והאחת גדולה ולא שלימה‪ ,‬והשנייה‬ ‫השאלות בסגנון אחד‪ ,‬ואמר שהשאיפה שלו היא להגיע ל'יראת‬ ‫קטנה ושלימה‪ ,‬הדין הוא שצריכים לברך על הקטנה השלימה‪.‬‬ ‫שמים'‪ .‬זה מה שהוא רוצה להיות בעצמו‪ ,‬וזה גם מה שהוא רוצה‬ ‫ואם התמימות גדולה מן החכמה‪ ,‬מה נותר לה לחכמה? פעם שאל‬ ‫לראות בביתו‪ ,‬רק יראת שמים‪.‬‬ ‫אחד מצדיקי הדור את רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל‪" :‬ר' נפתלי‪,‬‬ ‫חזר הגביר אל ראש הישיבה‪ ,‬ואמר שהבחור שהצעת לי הוא 'תמים‬ ‫כתוב בתורה 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' ולא 'חכם תהיה'‪ ,‬כנראה‬ ‫מדי'‪ ,‬שכן כל מה שהוא רוצה‪ ,‬זה רק יראת שמים‪ .‬והיכן לימוד‬ ‫שתמימות גדולה יותר מחכמה!" ענהו ר' נפתלי‪" :‬נכון‪ ,‬תמימות‬ ‫התורה שלו? היכן השאיפות בידיעת הש"ס?‬ ‫גדולה יותר מן החכמה‪ ,‬אבל כמה חכמה צריך יהודי כדי שיוכל לבוא‬ ‫ניגש הגר"א יפה'ן אל הבחור‪ ,‬מי שעתיד להיות רבן של כל בני‬ ‫למדרגת התמימות"‪.‬‬ ‫הגולה‪ ,‬והציג בפניו את השגותיו של הגביר על כך שהוא תמים מדי‪.‬‬ ‫נענע הגר"י והשיב‪' :‬כמה תמים הוא הגביר הזה שהוא חושב שיש‬ ‫תמים מדי‬ ‫משהו בעולם חוץ מיראת שמים'‪.‬‬ ‫והיו שראו בתמימות הזאת חיסרון‪ .‬מובא בברכי נפשי‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫הכפרי יצא שמח וטוב לב‪ ,‬והמושל פנה אל הכומר‪" :‬ייסלח לי‪ ,‬אבל‬ ‫בציווי של מעלה‬ ‫לא הבנתי דבר"‪.‬‬ ‫עד כאן בבתי המדרש‪ .‬אבל התמימות הזאת אינה נבחנת שם בלבד‪,‬‬ ‫"פיקח כשד הוא"‪ ,‬השיב הכומר‪" .‬אמרתי לו שיש שתי אלוהויות‪,‬‬ ‫ולא רק בימים כתיקונם‪" .‬הרפיוזניק" יוסף מנדלביץ‪ ,‬שהיה אסור‬ ‫וענה שאין אלא אל אחד‪ .‬אמרתי‪ :‬הלא אלוקיכם פיזר אתכם בכל‬ ‫במחנה עבודה על ידי שלטונות ברית המועצות‪ ,‬סירב בעקשנות‬ ‫קצוות תבל‪ ,‬וענה‪ :‬עתיד הוא לקבצנו‪ .‬הראיתי לו את היין האדום‬ ‫לוותר על אמונתו הדתית‪ .‬הוא עשה לעצמו כיפה‪ ,‬שהוא לבש‬ ‫כדם‪ ,‬לרמוז שהם צלבו את משיחנו‪ .‬וענני‪ :‬הלא הובטחנו שאם יהיו‬ ‫בגאווה במחנה‪.‬‬ ‫חטאינו כדם‪ ,‬ילבינו כשלג"‪.‬‬ ‫פעם שמע הקולונל של הקג"ב‪ ,‬שהיה אחראי על המחנה‪ ,‬על‬ ‫בינתיים הגיע הכפרי לבית הכנסת‪ ,‬ובישר על ניצחונו‪ :‬לא היה קל‬ ‫התנהגותו של מנדלביץ‪ ,‬והזמין אותו למשרדו ואיים עליו‪" .‬תוריד‬ ‫מזה! התקבצו כולם סביבו‪ ,‬וסיפר‪" :‬הכומר הראה לי שהוא ינקר‬ ‫את הדבר הזה מעל ראשך‪ ,‬או אני הורג אותך!" הוא דרש ממנו‪.‬‬ ‫עיניי בשתי אצבעות‪ ,‬ועניתי שאני אנקר עיניו באצבע אחת! הראה‬ ‫מנדלביץ לא התרגש‪" .‬אתה יכול להרוג אותי‪ ,‬אבל אני לא אוריד‬ ‫שרוצה הוא לסטור על פניי‪ ,‬ונופפתי מולו באגרוף! כיוון שכך‪ ,‬נופף‬ ‫אותו"‪ .‬הקצין נדהם מעמדתו השלווה של יוסף‪ .‬מתוך ייאוש‪ ,‬הוא‬ ‫בקבוק יין כרצון להתפייס‪ ,‬הוצאתי גם אני גבינה‪ ,‬כהסכמה‪ .‬ולכן‬ ‫שאל אותו‪" :‬האם אינך מפחד למות?"‬ ‫השלים‪ ,‬וביטל את הגזירה"‪.‬‬ ‫מנדלביץ רק חייך חרישית‪" .‬אלה שימותו בהוראותיו של ברז'נייב‬ ‫קם הרב ונשקו על ראשו‪ ,‬ואמר לבני עדתו‪" :‬הביטו וראו כמה‬ ‫מפחדים למות‪ .‬אולם אלה שמאמינים שמותם יקרה בציווי של‬ ‫סייעתא דשמיא מלווה את המקיים מצוות‪ :‬תמים תהיה עם ה'‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אינם מפחדים מציוויו"‪.‬‬ ‫אלוקיך!"‪.‬‬ ‫שתי אצבעות‬ ‫פתחה של תשובה‬ ‫ומי שהולך כך עם בוראו‪ ,‬זוכה שבוראו מוליך אותו‪ .‬באחת מערי‬ ‫ולא בכדי ראו בפסוק הזה את פתחה של תשובה‪ ,‬ודווקא בימים‬ ‫ספרד ישבו היהודים‪ ,‬חיו בשלום ובהשקט ונהנו מרוב טובה‪ ,‬עד‬ ‫אלו‪ .‬מובא בילקוט אוהב ישראל‪ :‬שמעתי אומרים בשם רשכב"ה‬ ‫שקם כומר צורר והסית את המושל להחרים את רכוש היהודים‬ ‫הצדיק איש אלוקי בוצינא קדישא אב"ד מאפטא זצלה"ה‪ ,‬כי פסוק‬ ‫ולגרשם ממחוזו‪ .‬ההסתה המתמדת החלישה את התנגדות‬ ‫זה הוא פתח התשובה‪ ,‬כי תשוב"ה ר"ת ת'מים תהיה‪ ,‬ש'ויתי ה'‬ ‫המושל‪ ,‬ולבסוף הציע שהכומר יתעמת עם נציג היהודים‪.‬‬ ‫לנגדי תמיד‪ ,‬ו'אהבת לרעך כמוך‪ ,‬ב'כל דרכיך דעהו‪ ,‬ה'צנע לכת עם‬ ‫והיה וינצחו היהודים‪ ,‬ייסכר פי הכומר‪ .‬יפסידו בוויכוח‪ ,‬יישאו‬ ‫ה' אלוקיך‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫בתוצאות‪.‬‬ ‫"הלֹוא הּוא ָאבִ יָך ָּקנֶ ָך" (לב‪ ,‬ו)‪ .‬ומידתו‬ ‫ובאותה שירה עצמה נאמר גם ֲ‬ ‫ימים מספר לאחר מכן עלה יהודי כפרי העירה למכור את תוצרתו‪,‬‬ ‫של אב‪ ,‬שאין הוא מבקש חובתם של בנים‪.‬‬ ‫וחנויות היהודים סגורות‪ .‬בא לבית הכנסת‪ ,‬והוא מלא מפה לפה‬ ‫האדמו"ר רבי יצחק מווארקא זצ"ל‪ ,‬בצעירותו היה שוהה בביתו‬ ‫במתפללים‪ .‬נחרד‪ :‬האם נשמט ממנו חג‪ ,‬האם חילל יום טוב בשוגג?‬ ‫של הרה"ק רבי דוד מלעלוב זצ"ל שנים אחדות‪ ,‬והיה לומד מאתו‬ ‫שאל‪ ,‬וסחו לו שגורלם תלוי בתוצאות ויכוח‪ ,‬ואיך לא יגזרו תענית‬ ‫ומאת אביו את המידה של אהבת ישראל‪ .‬חסידים מספרים‪ ,‬כי‬ ‫ויעתירו לפני שוכן מרומים‪.‬‬ ‫בעת שרבי דוד מלעלוב הביא בפעם הראשונה את רבי איציק'ל‬ ‫אמר הכפרי‪" :‬הנני‪ ,‬שילחוני ואלך‪ ,‬אתייצב לוויכוח‪ .‬אם אנצח‪ ,‬מוטב‪.‬‬ ‫בראש השנה ל'חוזה' מלובלין‪ ,‬שאל אותו הרבי באיזו סוגיה הוא‬ ‫ואם לאו תאמרו שהייתה זו יוזמתי‪ ,‬תדעו מה סוג השאלות ותוכלו‬ ‫לומד‪ ,‬והוא ענה‪" :‬הלכות עדות"‪ .‬שאלו ה'חוזה' מה חידש שם‪,‬‬ ‫להתכונן כראוי"‪.‬‬ ‫וענה‪ :‬שאינו יודע מה לחדש‪ ,‬אבל קשה לו הדין‪ ,‬מדוע הקרוב‬ ‫הסכימו להצעה‪ ,‬והכפרי שם פעמיו לארמון‪ :‬מוכן הוא‬ ‫פסול לעדות בין לזכות בין לחוב? מילא‪ ,‬לזכות אנו מבינים‬ ‫לענות לשאלות‪.‬‬ ‫הטעם‪ ,‬אולי יאמר עדותו לטובת קרובו‪ ,‬אבל לחוב‪ ,‬מדוע יהיה‬ ‫הביאוהו לפני המושל‪ ,‬והכומר ניצב לימינו‪ .‬בראותו את הכפרי לבוש‬ ‫פסול לעדות?‬ ‫הבלואים בז לו בליבו‪ ,‬חס על המילים‪ ,‬וזיקר כנגדו שתי אצבעות‪.‬‬ ‫"ומה ענית?" שאלו ה'חוזה'‪" .‬עניתי שכתוב בתורה 'ועמדו שני‬ ‫נשא הכפרי למולו אצבע אחת‪.‬‬ ‫אנשים'‪ ,‬אנו למדים מזה כי להעיד עדות נאמנה צריך להיות‬ ‫אדמו פני הכומר‪ ,‬ושיטח כף ידו לנוכח פני הכפרי‪.‬‬ ‫'איש'‪ ,‬ואיזה בן אדם יעיד לרוע ולחוב קרובו שאר בשרו‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫התחייך הכפרי‪ ,‬ונופף באגרופו‪.‬‬ ‫פסול לעדות"‪.‬‬ ‫הביט הכומר סביבו בקדחתנות‪ ,‬ניגש לשולחן‪ ,‬ונשא בארשת ניצחון‬ ‫כשמוע ה'חוזה' מלובלין את התירוץ הזה היה מלא שמחה ואמר‪ :‬כי‬ ‫בקבוק יין אדום‪ .‬גישש הכפרי בכיסו‪ ,‬והוציא נתח גבינה כפרית‪.‬‬ ‫מן התירוץ הזה נשתתקו הקטרוגים בשמים‪ ,‬כי אנחנו הלא הננו בניו‬ ‫הציגה לראווה‪.‬‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬והוא אבינו‪ ,‬ואיך הוא יכול לראות חובה על בניו? ותיכף‬ ‫השח הכומר ראשו‪ ,‬ושמט כתפיו מובס‪.‬‬ ‫עשה ה'חוזה' הכנות לתקיעת שופר‪.‬‬ ‫"ניצחתם"‪ ,‬בישר המושל לכפרי‪" .‬לך אמור לאחיך שאינם צריכים‬ ‫(העובדות מלוקטות מתוך גיליון 'דברים טובים' – פארשעי)‬ ‫לחשוש עוד"‪.‬‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נוכחו שם כמה מתלמידיו‪ ,‬והמה ראו כן תמהו; הלא אדם זה אינו הרב‬ ‫מבריסק?!‪ ...‬אמנם תווי פניו תואמים ביותר לקלסתרו אבל במחילה‬ ‫מכבודו הוא אינו רבן של כל בני הגולה כמו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק‪,‬‬ ‫ומה ראה מורם ורבם על ככה לכבדו בכל הכבוד הזה?‬ ‫מדברותיו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪ ,‬בעניין בזריזות והשמחה בעבודת ה'‬ ‫הרב משה מיכאל צורן‬ ‫"ּכִ י ֵחלֶ ק ה' ַעּמֹו" (דברים ל"ב‪ ,‬ט')‬ ‫במושגיו ומונחיו של יהודי לא קיימות המילים "אינני יכול" או "אינני‬ ‫מסוגל"‪ .‬אין דבר כזה‪ .‬אפשר לומר "אינני רוצה"‪" ,‬אין לי חשק"‪ ,‬אך‬ ‫לעולם לא תוכל לומר שאין בכוחך לבצע דבר מסויים‪ .‬אם באמת‬ ‫תרצה להגיע‪ ,‬ולו לפסגה הגבוהה ביותר ‪ -‬תגיע ותגיע‪ .‬הכל תלוי אך‬ ‫ורק ברצונך‪.‬‬ ‫הגר"ח זייצ'יק זצ"ל מוכיח זאת מפרשת המלאכים שבאו אל‬ ‫אברהם אבינו ביום השלישי למילתו כאשר למרות הכאבים העזים‬ ‫רצה אברהם בכל מאודו שיגיעו אורחים לביתו‪ .‬הקב"ה מוציא חמה‬ ‫מנרתיקה‪ ,‬כאביו הולכים ומתגברים‪ ,‬עד שבמדרש מובא שהיה‬ ‫כשניסה שוב מנהל ועד הישיבות להתחמק‪ ,‬אמר לו הרב‪" :‬אתה‬ ‫נאלץ להחליף את תחבושותיו‪ ,‬ובכל זאת הוא מתחנן אל הקב"ה‬ ‫יכול לומר שאינך רוצה‪ ,‬או שקשה לך‪ ,‬אך אל תאמר אינך יכול‪"...‬‬ ‫שישלח לו אורחים‪.‬‬ ‫כשיהודי מתפלל אל ה' שיעזור לו לקיים מצווה מסויימת‪ ,‬והוא‬ ‫הקצין חותם‬ ‫רוצה בכך באמת ובכל מאודו‪ ,‬מן השמים מסייעים בידו‪ ,‬ולכן אפילו‬ ‫כששמע הרב טננבוים כך‪ ,‬החליט למלא את השליחות שהוטלה‬ ‫שבדרך הטבע לא קורה שמזדמנים אורחים ביום חום שכזה‪ ,‬שולח‬ ‫עליו ויהי מה‪ .‬הוא התקשר לביתו של אחד הקצינים הבכירים‬ ‫לו ה' מלאכים מן השמים‪.‬‬ ‫בלשכת הגיוס וביקש ממנו לסדר את הענין‪ .‬הקצין ניסה אף הוא‬ ‫ובמילים אחרות‪ :‬אם רצית לקיים מצווה ‪ -‬רצונך יבוא לידי מימוש גם‬ ‫בתחילה להתחמק אבל הרב טננבוים שידלו בדברים והסביר לו את‬ ‫אם יצטרכו לפתוח לך שערי שמים שלא כדרך הטבע‪.‬‬ ‫חשיבות הנושא‪.‬‬ ‫לאחר סידרה מייגעת של מאמצי שכנוע הגיע הקצין למחנה שנלר‪,‬‬ ‫אל תאמר איני יכול‬ ‫חתם על הדיחוי והכל הסתדר עוד לפני התקדש יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הרב הביא סיפור מדהים שסיפר לו הרב משה דוד טננבוים זצ"ל‪,‬‬ ‫משהגיע הרב טננבוים אל מרן הגרי"ז עם הבשורה הטובה‪ ,‬אורו פניו‬ ‫שכיהן כמנהל ועד הישיבות עשרות בשנים‪ .‬הרב טננבוים‪ ,‬שבתוקף‬ ‫של הרב מבריסק‪" .‬תנוח דעתך שהנחת את דעתי"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫תפקידו היה בקשרים הדוקים עם מרנן גדולי התורה עוד בדור‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שאין דבר העומד בפני הרצון‪.‬‬ ‫שעבר‪ ,‬סיפר שבערב יום כיפורים אחד קורא לו מרן הגרי"ז מבריסק‬ ‫האדמו"ר מגור זצ"ל‪ ,‬בעל ה"בית ישראל"‪ ,‬היקשה מדוע קבעה‬ ‫זצ"ל ומבקש ממנו לסדר דיחוי עבור אחד מחשובי בני התורה‬ ‫התורה רק פסח שני ולא סוכות שני‪ ,‬שבועות שני? ותירץ‪ ,‬כיוון שכל‬ ‫שקיבל צו גיוס שנשלח אליו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בטעות‪.‬‬ ‫מהותו של פסח שני ניקבע בשל אותם אנשים שאמרו "למה נגרע"‬ ‫הרב טננבוים הבטיח למרן זצ"ל שביום הראשון למחרת יום הכפורים‬ ‫ורצו בכל מאודם להקריב קרבן פסח‪ ,‬ביקש הקב"ה להנציח זאת‬ ‫ימלא על אתר את שליחותו‪ ,‬אך נדהם למשמע ציוויו של הגרי"ז‪:‬‬ ‫בתורתו הקדושה‪ ,‬לידע‪ ,‬להודיע ולהוודע שאם רוצה אדם לקיים‬ ‫"אני רוצה שתסדר את הענין ה י ו ם!"‬ ‫מצווה‪ ,‬תינתן בידו האפשרות לכך‪.‬‬ ‫סיפר הרב מרא דאתרא‪" :‬הרב טננבוים תיאר בפניי כיצד ניסה‬ ‫להסביר למרן הגרי"ז שכל המשרדים סגורים בערב יום כיפור וגם‬ ‫הארגזים ליד ה'קבר'‬ ‫אם ירצה לא יוכל למלא את השליחות‪ ,‬אבל הרב מבריסק נשאר‬ ‫מדברי הרב מפוניבז' משתמע שהכלל הזה קיים לא רק ברוחניות‪.‬‬ ‫תקיף בדעתו‪ :‬אני רוצה להביא היום את הענין לידי סיום מוצלח‪.‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫אחותו של החזו"א ואשתו של מרן הגרי"י קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬אצל‬ ‫גם בגשמיות‪ ,‬כשרוצה אדם דבר מסוים והוא שואף להגיע אליו בכל‬ ‫אימה‪ ,‬העירה לה האם כבדרך אגב שבנה‪ ,‬החזון איש‪ ,‬לא היה‬ ‫מחיר‪ ,‬מסייעים לו בכך מן השמים‪.‬‬ ‫אצלה היום‪.‬‬ ‫המדרש בפרשת שמיני מספר על אדם שהיה שיכור וכדי להשיג‬ ‫חזרה הרבנית קנייבסקי לאחיה וסיפרה לו על כך‪ .‬כששמע מרן‬ ‫את יינו נאלץ למכור חלק מחפצי ביתו‪ .‬לאט לאט כילה כמעט את‬ ‫זצ"ל את הדברים החל לרוץ במהירות לכיוון בית אימו‪" ,‬ואמי‬ ‫כל הרהיטים‪ .‬בניו שראו לאיזו פי‪-‬פחת הוא מוביל אותם‪ ,‬החליטו‬ ‫הצדקנית‪ ,‬סיפר הגר"ח קנייבסקי‪ ,‬שהחלה לרוץ אחריו כדי להרגיעו‪,‬‬ ‫שכדי לא להגיע למצב שימכור את הבית עצמו‪ ,‬יביאוהו לידי‬ ‫לא הצליחה להשיגו מרוב המהירות שמיהר לאימו"‪ .‬כך ניראים‬ ‫שכרות ובמצב כזה יניחוהו בבית הקברות‪ .‬כשיתעורר ויראה היכן‬ ‫גדולי ישראל‪.‬‬ ‫הוא נמצא‪ ,‬יחליט‪ ,‬אולי‪ ,‬לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫באותו לילה‪ ,‬לאחר שהניחו הבנים את אביהם בבית הקברות‪,‬‬ ‫ביטוח שריפות‬ ‫הזדמנה למקום חבורת שודדים שגנבו ארגזי יין מאחד הבתים‬ ‫בשנים האחרונות מתמסדת יותר ויותר תופעת ה'ביטוח'‪ ,‬והביקורים‬ ‫בעיר‪ ,‬וכשהבחינו שרודפים אחריהם הניחו את כל הארגזים‬ ‫בלשכותיהם של סוכני הביטוח למיניהם‪ ,‬הופכים לשיגרה‪ .‬אבטחת‬ ‫בדיוק ליד "קיברו" של האב השיכור‪ .‬כשהתעורר השיכור גילה‬ ‫הנכסים מפני שריפות‪ ,‬גניבות ושאר מרעין בישין‪ ,‬הפכה לכעין‬ ‫את בקבוקי היין והחל לשתות ולהשתכר מחדש במשך שלושה‬ ‫"חיוב לכתחילה"‪ ,‬וכביכול בלי זה אי אפשר להתקיים אפילו רגע‬ ‫ימים ושלושה לילות ללא הפוגה‪ .‬כששבו הבנים לראות מה עלה‬ ‫אחד‪ .‬סוכני הביטוח לא מסתפקים בהקמת משרדים מפוארים בכל‬ ‫בגורל אביהם נדהמו לראותו שותה ושותה‪ ,‬עוד יותר ממה שהיה‬ ‫פינה אלא מבקרים בבתים שעדיין לא הצטרפו להסדרים השונים‬ ‫לו בבית‪...‬‬ ‫ומסבירים להם עד כמה הדבר הכרחי‪.‬‬ ‫במיוחד משכנעים הסוכנים הממולחים את לקוחותיהם לאבטח את‬ ‫מראה כהן‬ ‫דירתם מפני שריפות‪ ,‬השכיחות‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬ביותר‪.‬‬ ‫אשתו של הגרא"ז מלצר זצ"ל אמרה לו פעם שהרב מבריסק ממתין‬ ‫לא שרוצים אנו לקפח את פרנסתם‪ ,‬חלילה‪ .‬כוונתנו להציע פתרון‬ ‫לו בחצר הבית‪ .‬בשמעו זאת‪ ,‬חגר מיד הגאון את אבנטו‪ ,‬חבש כובעו‬ ‫אחר כביטוח נגד שריפות‪ .‬הפתרון הזה שמור לרבי חיים פלאג'י‬ ‫ואץ רץ למטה לקבל פני האורח הדגול‪ .‬ואכן משהגיע לחצר‪ ,‬הבחין‬ ‫זצ"ל הכותב בספרו "תוכחת חיים" (פרשת וירא‪ ,‬עמ' ע"ח)‪:‬‬ ‫באדם בעל הדרת פנים‪ ,‬משכמו ומעלה‪ ,‬חיבקו ונישקו בחביבות‬ ‫"ועיני ראוי ולא זר‪ ,‬מעשה ה' כי נורא הוא‪ ,‬בת"ח אחד וכשר וירא‬ ‫רבה‪ ,‬כיאה לגדול הדור‪ ,‬העלהו לביתו והגיש לו מכל הבא בידו‪.‬‬ ‫ה' וחזרן במצוות ובמידות טובות (מושג שכדאי לזכור אותו‪:‬‬ ‫נוכחו שם כמה מתלמידיו‪ ,‬והמה ראו כן תמהו; הלא אדם זה אינו‬ ‫"חזרן במצוות") ונדיב נדבות‪ ,‬הגם שאינו עשיר‪ ,‬אדרבה היה נצרך‬ ‫הרב מבריסק?!‪ ...‬אמנם תווי פניו תואמים ביותר לקלסתרו אבל‬ ‫מאחרים‪ ,‬ולמרות זאת היתה דרכו להיטיב לכל ולהכניס אורחים‬ ‫במחילה מכבודו הוא אינו רבן של כל בני הגולה כמו רבי יצחק זאב‬ ‫בתוך ביתו‪.‬‬ ‫סולובייצ'יק‪ ,‬ומה ראה מורם ורבם על ככה לכבדו בכל הכבוד הזה?‬ ‫"פעם אחת בא אליו אורח‪ ,‬בוכה בקול מר שלא היה מקום ללון‪,‬‬ ‫והגרא"ז ממשיך ומשרת את אורחו ה"דגול"‪ ,‬כבתחילה‪...‬‬ ‫ואע"ג שלא היה תלמיד חכם גדול (האורח)‪ ,‬נכמרו רחמיו וקיבלו‬ ‫לא יכלו התלמידים להתאפק‪ ,‬ושאלו למורם ורבם‪ :‬כבוד זה על‬ ‫בתוך ביתו בסבר פנים יפות ובשמחה וטוב לבב‪.‬‬ ‫מה ולמה?‬ ‫רבי חיים פלאג'י ממשיך לספר שאחרי זמן מה ראו הכל את שכרו‬ ‫השיבם הגאון‪ :‬האם הינכם חושבים ש'במקרה' טעתה אשתי ואמרה‬ ‫מן השמים‪ ,‬שכשהיתה שריפה סמוך לביתו ממש ולא היתה מצד‬ ‫לי שהרב מבריסק ממתין למטה? הרי אין 'מקרה' בעולם‪ ,‬הכל הוא‬ ‫הטבע כל אפשרות שיינצל הבית‪ ,‬עד כדי כך שבעל הבית עצמו‬ ‫מיד ההשגחה‪ ,‬ואם סיבבו מלעילא שאשתי תבשר לי שהרב מבריסק‬ ‫כבר התייאש לגמרי מכל נכסיו ומן השמים ריחמו עליו והאש לא‬ ‫בא לבקרני‪ ,‬הרי שאף לאחר שהתבררה לי הטעות‪ ,‬עלי לדעת שרמז‬ ‫נגעה בבית‪ ,‬ויהי הדבר לפלא עצום‪ ,‬וכולם ראו בחוש שהיה זה בזכות‬ ‫שלחו לי מן השמים‪ ,‬שצריך לכבד את היהודי הזה בדיוק כפי שהייתי‬ ‫מצוות הכנסת אורחים‪.‬‬ ‫עושה להרב מבריסק‪...‬‬ ‫וכשהקב"ה משלם שכר ליהודי‪ ,‬הוא נותן ביד רחבה‪ .‬נס נוסף‬ ‫התרחש לאותו תלמיד חכם "שבאותם ימים היה בעיר דבר ומגיפה‪,‬‬ ‫בזריזות נפלאה‬ ‫והיו אלה ימים בין פורים לפסח‪ ,‬וכל אנשי העיר נאלצו לברוח‬ ‫מרן החזון איש זצ"ל‪ ,‬כך סיפר הגאון רבי חיים קנייבסקי‪ ,‬היה מהדר‬ ‫מבתיהם אל ההרים והגבעות למען לא ישחיתם הדבר‪ ,‬והוא וכל‬ ‫מאד במצוה זו ומדי יום הלך לבקר את אמו ושוחח עימה כמחצית‬ ‫אנשי ביתו נשארו בביתם בטח‪ ,‬ולא נפל מהם איש"‪.‬‬ ‫השעה‪ .‬ברור שאותו גאון וצדיק‪ ,‬רבן של ישראל‪ ,‬לא שוחח עם אמו‬ ‫להלן ציין הרב שמצוות הכנסת האורחים הגדולה ביותר בדורנו היא‬ ‫על החידושים שחידש בספר "חזון איש"‪ ,‬אלא על דא ועל הא‪ ,‬כדי‬ ‫לקבל אורחים בעלי תשובה לשבתות שיבואו לבתי החרדים וישאבו‬ ‫להרנין את ליבה‪.‬‬ ‫את אור השבת אל קירבם‪.‬‬ ‫פעם אחת היה טרוד מאד בלימודו ונשכח כנראה הדבר מליבו‬ ‫('טובך יביעו')‬ ‫ולא הגיע לאמו‪ .‬כשביקרה באותו יום הרבנית קנייבסקי ע"ה‪,‬‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בחו"ל היה מחסור באתרוגים ובדרך כלל רק בודדים בעיר היו להם‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬אבל אבינו היה מזמין כל שנה ממרן הגאון רבי איסר‬ ‫זלמן מלצר זצ"ל שהיה גר כבר כאן‬ ‫שיחה רוויית הוד קדומים במעונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי משולם דוד‬ ‫סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬אודות הימים הנוראים במחיצת אביו מרן הגרי"ז מבריסק זיע"א‬ ‫הרב יעקב הייזלר‬ ‫את הדברים הבאים שמענו מפיו של מרן ראש ישיבת בריסק הגאון‬ ‫הגדול רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬בשולי שיחה מעמיקה‬ ‫שקיממנו עמו אודות החינוך הטהור ואתגרי השעה‪.‬‬ ‫לאחר שראש הישיבה סיים להציע את דברי המוסר ושיטות‬ ‫החינוך הטהור המוטלת עלינו‪ ,‬נענה לנו לדבר אודות הווי החיים‬ ‫בצל אביו הגדול זצוק"ל‪ ,‬בימים הנוראים של אלול ותשרי‪ .‬הדברים‬ ‫נכתבו באותה העת ופורסמו ב'המבשר' וכעת מובאים כאן עם‬ ‫אותו הניחוח ובאותה הנימה בדיוק כפי שפורסמו בעת ההיא‪ ,‬לפני‬ ‫למעלה מעשור וחצי‪:‬‬ ‫'אין לכם מושג על האווירה ששררה אצל אאמו"ר זצ"ל'! מטעים לנו‬ ‫ראש הישיבה‪.‬‬ ‫'בתחילת אלול עוד היה מתנהג קצת כהרגלו‪ ,‬אמנם הפחד של‬ ‫הבחורים כבר החל מתחילתו של חודש‪ ,‬לנוכח סדרי התפילות‬ ‫והלמודים שנהגו‪ .‬כי אווירת הרצינות לא הורגשה רק בין כתלי‬ ‫השמחה במוצאי יוה"כ‬ ‫הישיבה‪ ,‬אלא בכל העיר בריסק הורגשה חרדת יום הדין הקרב‪,‬‬ ‫'המפליא היה' אומר ראש הישיבה‪' :‬איך שברגע אחד‪ ,‬כשהגיע‬ ‫אפילו אצל ה'בעלי הבתים'‪.‬‬ ‫מוצאי יוה"כ אחרי שעשה הבדלה‪ ,‬באותו רגע חל מהפך קיצוני‬ ‫'ובנוגע לסבי הגאון רבי יאשע בער זצ"ל בעל ה'בית הלוי'‪ ,‬הוא הרי‬ ‫באווירה שהתחלפה באחת לאוירה של שמחה טהורה ואמיתית‬ ‫היה צם בכל חודש אלול! אפילו צל של חיוך לא עלה על פניו במשך‬ ‫לקיום המצוות‪.‬‬ ‫כל חודש אלול‪ .‬הנהגה שאפילו אאמו"ר זצ"ל כבר לא היו לו את‬ ‫'זה היה מהפך מקצה אל קצה‪ ,‬באותה מידה של רצינות וחרדה‬ ‫הכוחות לכך‪.‬‬ ‫ששררה במשך ‪ 40‬הימים שמר"ח אלול‪ ,‬בדיוק באותה אפפה‬ ‫'אבל גם אצל אאמו"ר הפחד היה עולה ומתגבר מיום ליום ככל‬ ‫שמחת קיום המצות את כל ישותו של אאמו"ר זצ"ל‪ .‬וכפי המובא‬ ‫שקרב יום הדין‪ ,‬הפחד גבר והתבטא באמירת התהלים‪ ,‬ובלימוד‬ ‫במדרש (קהלת רבה‪ ,‬פ"ט) שבמוצאי יוה"כ יוצאת בת קול ואומרת‬ ‫התורה שהיה גובר יותר יותר וכך חשו את חרדת יום הדין המתקרב‪.‬‬ ‫לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים‬ ‫כך הלכה וגברה החרדה מיום ליום עד יום הכיפורים שאז הגיע שיאו‬ ‫את מעשיך‪.‬‬ ‫של המתח והחרדה‪.‬‬ ‫'לא אשכח איך שכולם בבית היו אומרים תהילים כל הזמן בבכיות‬ ‫חג הסוכות במחיצת הבריסקע'ר רוב‬ ‫גדולות בימים אלו‪.‬‬ ‫הרי גם בירור הארבע מינים היה ענין רציני בבריסק אנו שואלים‬ ‫'פעם נכנס מישהו לבית אאמו"ר בראש השנה וראה שכולם אומרים‬ ‫כבמקהלה?‬ ‫תהילים בבכיות גדולות ובאויר שורה פחד נורא‪ ,‬עמד הלה ושאל‬ ‫'לא' אומר ראש הישיבה‪' :‬זאת לא היתה מתוך חרדה כלל‪ ,‬אלא‬ ‫האם קרה משהו? האם יש חולה מסוכן בבית? כל המהלך בראש‬ ‫להיפך‪ ,‬הוא אמנם השקיע את כל כולו בחיפוש אתרוגים והדסים‬ ‫השנה היה נורא ואיום‪.‬‬ ‫מהודרים‪ ,‬אבל כל זה היה באווירה של שמחה עילאית שהורגשה‬ ‫"איפה רואים דבר כזה היום?" מתאנח ראש הישיבה שליט"א‪,‬‬ ‫מאד בסביבתו‪ .‬בדיוק כפי שבימים הקודמים הורגשה החרדה ‪ -‬כך‬ ‫והכאב ניכר על פניו‪" .‬קשה לדבר‪ ,‬היום לא רק שלא רואים פחד‬ ‫הורגשה השמחה בימים הללו‪.‬‬ ‫ברחובות‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הרחוב מלא בליצנות!"‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫'גם במידת השמחה אבינו היה הולך ומתעצם‪ ,‬וככל שקרב חג‬ ‫הסוכות עלתה וגאתה השמחה על גדותיה‪.‬‬ ‫'השמחה בחג הסוכות בבית אבינו היתה עמוקה ומקרינה מאוד‪,‬‬ ‫'באחד הימים נכנס מרן הגאון‬ ‫הוא לא ארגן 'שמחת בית השואבה' כידוע‪ ,‬אלא שמחה תורנית‪.‬‬ ‫רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ר"י חברון‬ ‫בכל ימות החג והלילות היו באים אל סוכתנו גדולי התורה ובחורי‬ ‫הישיבות מכל המקומות‪ ,‬והאווירה היתה אוירה של רוחניות‬ ‫ובכניסתו אומר לאאמו"ר‪ :‬היינו‬ ‫ועילאית ביותר‪.‬‬ ‫בביקור בכותל המערבי ועכשיו‬ ‫מי ומי ההולכים‬ ‫באנו לבקר במעונו של הרב‬ ‫האם זכור לראש הישיבה שליט"א מי מגדולי ישראל הגיע בחג‬ ‫מבריסק‪' .‬איך שאמר את הדברים‬ ‫הסוכות לבקר בבית אבא?‬ ‫'אני לא יודע מי מגדולי ירושלים לא ניצל את ימי חול המועד כדי‬ ‫הביע אאמו"ר בהשתוממות‪:‬‬ ‫לבקר את אבינו בסוכה‪ ,‬וגם המוני בני ירושלים ובני הישיבות‪ ,‬לא היה‬ ‫מה? בכותל המערבי – ביקור?!‬ ‫שום גבול או סייג‪ .‬לדוגמה הרב שך זצ"ל היה אצלנו כל היום‪ ,‬הגאון‬ ‫רבי אהרן כהן זצ"ל ראש ישיבת חברון גם היה מגיע כמה פעמים‬ ‫במשך החג‪ .‬אבל אני מדבר על המוני עם ישראל ולא רק אשכנזים‬ ‫אפילו ספרדים ירושלמים זה היה מצב כזה כאילו כל 'ירושלים'‬ ‫אלה בני ישיבת חברון הסמוכה משכונת גאולה שהיו מגיעים לרקוד‬ ‫עולה לסוכתנו לחסות בצלו הגדול של אאמו"ר ולהתבשם מאור‬ ‫בביתו בהתלהבות‪.‬‬ ‫תורתו וחסידותו‪.‬‬ ‫ראש הישיבה מעלה בזכרונו אפיזודה אפיינית מאותן ימים‪' .‬באחד‬ ‫ד' מינים בחו"ל‬ ‫הימים נכנס מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל ר"י חברון ובכניסתו‬ ‫בנוגע לארבע מינים אנו חוזרים ושואלים‪ ,‬האם אווירת השמחה של‬ ‫אומר לאאמו"ר‪ :‬היינו בביקור בכותל המערבי ועכשיו באנו לבקר‬ ‫מצוה היתה גם בפולין‪ ,‬שבה לא היה קיים שוק נרחב של אתרוגים?‬ ‫במעונו של הרב מבריסק‪.‬‬ ‫ראש הישיבה מפתיע אותנו בתשובתו‪' :‬אמנם בחו"ל היה מחסור‬ ‫'איך שאמר את הדברים הביע אאמו"ר בהשתוממות‪ :‬מה? בכותל‬ ‫באתרוגים ובדרך כלל רק בודדים בעיר היו להם ארבעת המינים‪,‬‬ ‫המערבי – ביקור?! אמנם רבי יחזקאל סרנא אמר את דבריו לכבוד‬ ‫אבל דוקא בביתינו לא ידענו כלל מתח בענין כי אנחנו היינו מקבלים‬ ‫אבינו‪ ,‬אבל במקום זאת קיבל כאילו מנת מוסר‪.‬‬ ‫בדואר כמה אתרוגים מובחרים מארץ ישראל‪ ,‬כי אבינו היה מזמין‬ ‫'אח"כ סיפר לי הגאון רבי בצלאל ז'ולטי זצ"ל‪ ,‬שהתלווה אל רבי‬ ‫כל שנה ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל שהיה גר כבר כאן‪,‬‬ ‫יחזקאל בדרכו הביתה‪ ,‬שבתחילה חשש שרבי יחזקאל נפגע מדברי‬ ‫ורבי איסר זלמן היה שולח מכאן אתרוגים מהודרים ומובחרים לבית‬ ‫אאמו"ר זצ"ל‪ ,‬אבל בדרך אמר לו רבי יחזקאל‪ - :‬הבריסק'ער רב‬ ‫אבא לבריסק‪.‬‬ ‫צודק בדבריו!‬ ‫'אין ספק שכאן בארה"ק אאמו"ר זצ"ל היה מרוצה הרבה יותר‬ ‫'מעניין לציין שביום שמחת תורה עצמו‪ ,‬כידוע ההקפות לא היו‬ ‫מאיכותם ההלכתית של ארבעת המינים‪ ,‬כי הרי גם הדסים ולולבים‬ ‫אורכות אצל אאמו"ר זמן רב‪ .‬אבל במוצאי שמח"ת היתה השמחה‬ ‫לא היה בחו"ל מבחר כזה שיש כאן'‪.‬‬ ‫מגיעה לשיאה‪ .‬קהל רב היה מגיע והיו שרים ורוקדים בעיקר היו‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בעבר הצטרפתי במלוא ההתלהבות והברען‪ ,‬אך לא היה לי ברור איך ומתי‬ ‫אני הולך לשנן ולחזור‪ .‬בתחילה אכן הצלחתי‪ ,‬בהמשך עוד גררתי את‬ ‫עצמי‪ ,‬ואחר כך התפלאתי למה 'נפלתי'"‬ ‫הדומ"צ הרה"ג ישראל יהודה יאקאב שליט"א ניסה‪ ,‬נפל‪ ,‬וחזר‪ .‬הפעם עם תכנית‬ ‫מסודרת סדרת שיחות עם אנשים מופלאים הנבחנים על כל הש"ס‬ ‫הרה"ח אהרן כהן‬ ‫יש משהו מיוחד בשיחות עם נבחני 'דרשו'‪ .‬כל ראיון משאיר‬ ‫אותי נדהם מחדש‪ ,‬ועול התורה האישי‪ ,‬לצד דרכי לימוד מקוריות‬ ‫ומחייבות‪ ,‬מדרבן ומכוון‪ .‬אך לאחרונה‪ ,‬בשיחות עם חברי מסגרת‬ ‫'קניין ש"ס'‪ ,‬אני מרגיש שהלב פשוט מחסיר פעימה‪ .‬מדובר ביהודים‬ ‫שמשקיעים כבר קרוב לשבע שנים‪ ,‬על בסיס יומי ולמעלה מזה‪ ,‬וזכו‬ ‫להיבחן על יותר מ‪ 2,400-‬דפי גמרא‪.‬‬ ‫היעד החלומי הולך ומתקרב‪ .‬בעוד פחות משנה‪ ,‬ערב חג השבועות‬ ‫תשפ"ז הבעל"ט‪ ,‬יזכו לשוש ולשמוח בסיום לימודו וידיעתו של כל‬ ‫הש"ס‪ .‬אשריהם ואשרי יולדתם‪.‬‬ ‫הפעם‪ ,‬בשיחה עם הדומ"צ הרה"ג ישראל יהודה יאקאב שליט"א‪,‬‬ ‫פעם ליבי בכפליים‪ .‬הרשו לי להסביר את עצמי‪ .‬החלק המאתגר‬ ‫בשיחות עם חברי מסגרת 'קניין ש"ס' ורבניה הוא ההתמודדות‬ ‫עם המבט הלא נכון הרווח‪ ,‬שלפיו המסגרת מיועדת ומתאימה רק‬ ‫מבקשים אנו סליחה מראש על השאלה‪.‬‬ ‫למתמידים מיוחדים או לגאוני ארץ בעלי כישרונות עילויים‪ .‬דווקא‬ ‫"הגיל עושה את שלו‪ .‬ראיתי שממחזור למחזור אני לא נעשה צעיר‬ ‫מן השיחות הללו מתברר שרובם ככולם של הלומדים חשבו כך‬ ‫יותר‪ ,‬ואם לא עכשיו אימתי"‪ ,‬הוא עונה בחדות ובחיוך‪ ,‬וממשיך‬ ‫בעצמם‪ ,‬עד שניסו מבחן חודשי אחד‪ ,‬ואחריו החליטו לנסות גם מבחן‬ ‫ומפרט‪" :‬חשבון נפש פנימי קצר גרם לי להבין שהסיבה העיקרית‬ ‫מסכם‪ ,‬ואז אזרו אומץ והתקדמו למסגרת 'קניין ש"ס' ולמבחניה‪ ,‬עד‬ ‫לכך שנכשלתי ולא הצלחתי להמשיך ללמוד ולהיבחן על כל הש"ס‪,‬‬ ‫שהגיעו למקום שבו הם עומדים כעת‪ .‬כך‪ ,‬בערך‪ ,‬עובדת הנוסחה‪.‬‬ ‫אף שהצטרפתי ל'דרשו'‪ ,‬הייתה היעדרה של תכנית מסודרת לשינון‬ ‫כעת‪ ,‬בשיחתי עם הרב יאקאב‪ ,‬ידעתי שמדובר במשהו שונה‪ .‬הרב‬ ‫ולחזרה על כל החומר‪.‬‬ ‫יאקאב מפורסם בידע מקיף‪ ,‬מהחלק ההלכתי ועד למחקר תורני‬ ‫"כך או כך‪ ,‬בדיוק בתקופת התחלת מחזור הש"ס זכינו ובעירנו‬ ‫בכל תחום ועניין‪ ,‬ולכן חשבתי שהפעם אתמקד יותר בסדר הלימוד‬ ‫אשדוד נפתח 'כולל קניין ש"ס'‪ ,‬בראשות הרה"ג דוד דירנפלד‬ ‫וכדומה‪ .‬אך להפתעתי הגמורה התברר לי שדווקא הפעם תבטא‬ ‫שליט"א‪ .‬עיקרו של הכולל הוא סדרי לימוד מוגדרים ותכניות‬ ‫השיחה את המסר הנצרך ביותר‪ ,‬ותביא את מירב התועלת לכלל‬ ‫ברורות‪ ,‬בליווי מבחנים שבועיים המדרבנים ומחייבים להיצמד‬ ‫הקוראים‪.‬‬ ‫לתכנית‪ .‬עבורי זה היה ממש עוגן של הצלה והצלחה"‪.‬‬ ‫מתי התחלתם‪ ,‬ולמה?‬ ‫מהו סדר הלימוד שבו אתה מתכונן למבחנים החודשיים?‬ ‫"האמת היא"‪ ,‬פותח הרב יאקאב בשיתוף אישי מפתיע‪" ,‬שכבר‬ ‫"כל אחד צריך לבדוק לעצמו מהו סדר הלימוד המתאים עבורו"‪,‬‬ ‫שנים שאפתי לזכות לעבור על כל הש"ס כסדר ולהגיע לידיעת‬ ‫מקדים הרב יאקאב ומסייג‪" ,‬אך ברור שכל קריאה או שמיעה של‬ ‫הש"ס כפשוטה‪ .‬הצטרפתי כבר במחזורים קודמים ללימוד ה'דף‬ ‫תכנית לימוד ושינון מוסיפה כיווני מחשבה ורעיונות‪ ,‬לצד השגות‬ ‫היומי'‪ ,‬ואף למבחני 'דרשו' החודשיים והמסכמים‪ ,‬ואפילו במסגרת‬ ‫וקנאת סופרים‪ .‬על כן אשתף בסדר הלימוד שאני מרגיש שהוא‬ ‫'קניין ש"ס' השתתפתי במבחנים הראשונים‪ .‬אך לצערי הרב‪ ,‬אי שם‬ ‫המתאים ביותר עבורי‪ ,‬והוא שמסייע לי להצליח במטרה‪.‬‬ ‫באמצע 'נפלתי'"‪.‬‬ ‫"בראש ובראשונה‪ ,‬החלק של לימוד הדף‪ .‬אני מגיע ללימוד ה'דף‬ ‫היומי' כשהלימוד היומי הוא לימוד הדף בפעם השביעית‪ .‬כלומר"‪,‬‬ ‫מה נתן לכם את הכוח‪ ,‬אחרי כמה ניסיונות‪ ,‬להחליט להתחיל מחדש?‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫אחרי לימוד כל ‪ 120‬דף‪ ,‬לרוב במסגרת החזרות על המסכתות אני‬ ‫הוא מפרט‪" ,‬בכל יום אני לומד‪ ,‬לאחר הלימוד‪ ,‬עוד שישה דפים‬ ‫מרוויח גם שינון וחזרה לקראתו‪ ,‬ואפילו כשלא‪ ,‬אני ב"ה מצליח‬ ‫קדימה‪ .‬כך‪ ,‬כשאני מגיע באמת ללימוד ה'דף היומי'‪ ,‬זה כבר לאחר‬ ‫'לעבור' את המבחנים"‪.‬‬ ‫שלמדתי אותו שש פעמים‪ ,‬ואז הדף נעשה באמת שלי‪ ,‬באופן‬ ‫מובן וברור"‪.‬‬ ‫איך אתם ממשיכים ומתכונים למבחני 'קניין ש"ס'?‬ ‫"כפי שאמרתי בתחילת השיחה‪ ,‬הצטרפתי לכולל המיוחד שבעירנו‪,‬‬ ‫לתועלת הרבים‪ ,‬נשמח להבין את ה'קונץ'‪ .‬מבקשים אנו לקלוט‬ ‫ובכל חצי שנה אנו מקבלים תכניות מוכנות עם סדרי שינון וחזרה על‬ ‫את הנקודה‪.‬‬ ‫כל סדר בש"ס‪ ,‬כפי שהתפרסם כאן לאחרונה בראיון המאלף עם‬ ‫"יש בזה כמה מעלות‪ .‬עצם העובדה שאתה מגיע ללימוד הגמרא‬ ‫ראש הכולל‪ ,‬הרה"ג דוד דירנפלד שליט"א"‪.‬‬ ‫וכבר למדת את הדפים שבהמשך מוסיפה הרבה לבהירות הסוגיה‪,‬‬ ‫והרבה קושיות מתיישבות מתוך ידיעת המשך הפרק והמסכת‪.‬‬ ‫וכך אפשר להמשיך ולהצליח‪ ,‬גם כשמדובר במבחנים הגדולים של‬ ‫"אך מעל הכול‪ ,‬המציאות היא שאין יכולת לקלוט ולהבחין בכל‬ ‫אלפיים דף ויותר?‬ ‫פרטי הסוגיה ובמהלך השקלא וטריא בלימוד הראשוני‪ .‬מה עושים‬ ‫"הניסיונות שלא צלחו במחזורים הקודמים‪ ,‬בצירוף הניסיון במחזור‬ ‫רבים? בימים שלאחר מכן הם מוסיפים ומשננים בכל יום את הדף‬ ‫הנוכחי ב"ה‪ ,‬מוכיחים דבר אחד ויסודי‪ .‬הדבר אפשרי‪ ,‬אך ורק בתנאי‬ ‫של אתמול ושל שלשום‪ .‬אלא שהבחנתי בעצמי‪ ,‬ואני חושב שכך‬ ‫קודם מעשה"‪ .‬קולו מרצין‪ ,‬והוא מבקש להדגיש שוב‪" :‬תורה לא‬ ‫קורה לרבים‪ ,‬שעיקר המיקוד בלימוד נתון ל'דף היומי'‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫בשמים היא‪ ,‬וכל אחד יכול להצליח‪ .‬אך הכול אך ורק בתנאי שהוא‬ ‫אף שאנו יודעים שבדף של אתמול איננו שולטים במלוא הבהירות‪,‬‬ ‫מגיע לזה רציני וממוקד להצליח‪ .‬כאמור‪ ,‬בעבר הצטרפתי במלוא‬ ‫השינון או הלימוד החוזר עליו נעשה כחזרה מהירה‪ ,‬ולידי הבנה‬ ‫ההתלהבות והברען‪ ,‬אך לא הייתי מסודר ולא היה לי ברור איך ומתי‬ ‫ברורה איננו מגיעים‪.‬‬ ‫אני הולך לשנן ולחזור‪ .‬בתחילה אכן הצלחתי‪ ,‬בהמשך עוד גררתי‬ ‫"לכך הגעתי וקבעתי לעצמי את הסדר הזה‪ .‬אני מגיע ל'דף היומי'‬ ‫את עצמי‪ ,‬ואחר כך התפלאתי למה 'נפלתי'‪.‬‬ ‫אחרי שישה ימים של לימוד‪ ,‬ואז אני מרוויח בכפליים‪ .‬בלימוד‬ ‫"אם אדם יקבע לעצמו כמה שעות ביום המוקדשות ברצינות‬ ‫הראשוני איני 'לחוץ' להבין‪ ,‬שהרי בעזרת השם אלמד את זה עוד‬ ‫ובעקביות לפרויקט החלומי של ידיעת הש"ס‪ ,‬בשילוב תכנית‬ ‫שש פעמים‪ ,‬ואני רק רואה את הרקע‪ .‬בלימוד השני אני כבר מבין‬ ‫מסודרת שיש בה חזרה על מספר גדול של דפים ליום‪ ,‬מהן‬ ‫ומבחין יותר במהלך העניינים‪ ,‬ובכל פעם אני מפנים וקולט יותר‬ ‫מסכתות קלות עבורו‪ ,‬כמו המסכתות הראשונות בש"ס שכבר חזר‬ ‫ומתקדם בהבנה ובידיעה‪ .‬וביום הלימוד עצמו אני כבר מתאמץ‬ ‫עליהן כמה פעמים והחזרה עליהן מהירה‪ ,‬ומהן מסכתות אחרונות‬ ‫ומתמקד בלימוד הדף של אותו יום‪ ,‬ולא בחזרה עליו‪ ,‬וכך בסייעתא‬ ‫שהחזרה בהן איטית יותר‪ ,‬אזי בסייעתא דשמיא‪ ,‬ובליווי תפילה‬ ‫דשמיא‪ ,‬אחרי שכבר למדתי אותו שש פעמים לצד לימוד שישה‬ ‫כמובן‪ ,‬יזכה"‪.‬‬ ‫דפים קדימה‪ ,‬אני זוכה להבין את הדף על בוריו‪ ,‬כראוי ללימוד‬ ‫תורת השם"‪.‬‬ ‫מה אתם אומרים לחבר או מכר שמתעניין על הצטרפות לתכנית‬ ‫'קניין ש"ס'?‬ ‫וכך אתם ניגשים למבחן? אני ממשיך לשאול‪ ,‬לא לפני שאני מביע‬ ‫"תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬במי מדובר‪ .‬אם הוא רציני בתכניותיו ובקבלותיו‪,‬‬ ‫את הערכתי למהלך המקורי‪.‬‬ ‫אבהיר לו מניסיוני הכפול שהדבר מעשי בהחלט‪ ,‬ולאו דווקא לבעלי‬ ‫"לא"‪ ,‬הוא עונה בפשטות‪" .‬יש לי חברותא מיוחדת‪ ,‬ואיתו אני לומד‬ ‫הכישרונות המיוחדים ביותר‪ .‬זה באמת לא דבר שצריך לעלות‬ ‫בכל יום דף שלמדנו לפני עשרה עד ‪ 20‬יום‪ ,‬תלוי בלוח השנה‪ ,‬כך‬ ‫לרקיע כדי להשיגו‪ .‬אך חייבים‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם תכנית מסודרת לחזרות‬ ‫שחלק מחומר המבחן אני מספיק לשנן איתו‪ .‬לצד זה אני עושה‬ ‫וגם זמן מיוחד לכך"‪ .‬ועוד נקודה הוא מוסיף ומציין‪" :‬התכנית‬ ‫לעצמי 'חזרה מהירה' סמוך ונראה ממש למבחן החודשי‪ ,‬ומשנן‬ ‫צריכה להיות מעשית לפי היכולת‪ .‬לא לקבוע‪ ,‬למשל‪ ,‬חזרה על‬ ‫ועובר על ‪ 30‬הדפים של אותו חודש"‪.‬‬ ‫עשרה דפים ברבע שעה‪ .‬כל אחד צריך להכיר את יכולתו האישית‬ ‫ולהתאים את השעות הנצרכות לפי צרכיו"‪.‬‬ ‫איך ממשיך סדר החזרות?‬ ‫"בסיום כל מסכת יש לי סדר לחזור עליה בשלמותה‪ ,‬ולפעמים אני‬ ‫לשליחת תגובות לכותב המאמר‪ ,‬או לשתף בטיפים וראיונות‬ ‫מצליח לחזור עליה פעמיים‪ .‬הדבר מסייע מאוד לסידור המסכת‬ ‫לצד דרכי הצלחה כתבו ל‪a0533185209@gmail.com :‬‬ ‫ולהכנסתה לזיכרון כיחידה שלמה‪ .‬ולגבי המבחן המסכם‪ ,‬המתקיים‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫כשבאו קבוצות תלמידים להיבחן אצלו‪ ,‬בחן הרב כל תלמיד ותלמיד‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬בעודו יושב עם כל אחד בחדרו הפרטי והשאר ממתינים בחוץ‬ ‫לתורם‪ .‬הבחינה ארכה זמן רב‪ ,‬ומקורביו שאלוהו מדוע אין הוא בוחן את‬ ‫כל הנבחנים יחדיו‪ ,‬כפי הנהוג בבחינות שכאלה‬ ‫"א‪-‬ל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין ָעוֶ ל ַצ ִּדיק וְ יָ ָשׁר הּוא" (דברים ל"ב‪ ,‬ד')‬ ‫ֵ‬ ‫מספר הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א על הראב"ד הגאון רבי‬ ‫ישראל יעקב פישר זצ"ל‪ ,‬בעל שו"ת 'אבן ישראל'‪ :‬כשבאו קבוצות‬ ‫תלמידים להיבחן אצלו‪ ,‬בחן הרב כל תלמיד ותלמיד בפני עצמו‪,‬‬ ‫בעודו יושב עם כל אחד בחדרו הפרטי והשאר ממתינים בחוץ‬ ‫לתורם‪ .‬הבחינה ארכה זמן רב‪ ,‬ומקורביו שאלוהו מדוע אין הוא בוחן‬ ‫את כל הנבחנים יחדיו‪ ,‬כפי הנהוג בבחינות שכאלה‪.‬‬ ‫השיב להם רבי ישראל יעקב‪" :‬אם אבחן את כולם ביחד‪ ,‬ייתכן‬ ‫שאגרום בושה לאלו שלא יידעו להשיב על שאלותי‪ .‬לכן אני מעדיף‬ ‫לבחון כל נבחן לבדו‪ ,‬בפני עצמו‪ ,‬למרות הזמן הרב שהדבר גוזל ממני‬ ‫משעות לימודי הפרטיות‪ .‬אך כך אני יודע שאני שומר על כבודם"‪...‬‬ ‫כיפור התמוטט כל המבנה המשוחזר‪ ,‬והפעם לא נותר דבר‪ ,‬לא‬ ‫והוסיף הגרי"י זצ"ל למקורבו‪" :‬דע לך‪ ,‬שצריך מאוד מאוד להיזהר‬ ‫קירות ולא יסודות‪ .‬הכל שקע לתוך מה שנראה היה כמו בור ענק‪...‬‬ ‫בעניינים שבין אדם לחברו‪ .‬אני מביט ארבעים שנים לאחור‪ ,‬ורואה‬ ‫נראה שהסיבה להתמוטטות הייתה שיסודות הבניין התערערו‬ ‫שכל מי שפגע בשני‪ ,‬לא נוקה ממידת הדין!"‬ ‫באופן חמור‪ ,‬ולמרות שנראו יציבים‪ ,‬לא הצליחו להחזיק את משקל‬ ‫הגג והקירות החדשים‪.‬‬ ‫הרב גוסטמן הסביר את שאירע במילים האלה‪" :‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫היו אלה שרידיה של יהדות ליטא‪,‬‬ ‫רצה לתת לשארית הפליטה את הזכות להתפלל בבית המדרש של‬ ‫ותפילותיהם היו מלוות בבכיות‪ .‬זמן קצר אחרי‬ ‫הגאון‪ .‬על כן הוא שוחזר ועמד בנס אלוקי‪ .‬ברגע שהתפללו בו‪ ,‬הוא‬ ‫יום כיפור התמוטט כל המבנה המשוחזר‪,‬‬ ‫סיים את תפקידו ונהרס!"‬ ‫והפעם לא נותר דבר‪ ,‬לא קירות ולא יסודות‬ ‫"זְ כֹר יְ מֹות עֹולָ ם ּבִ ינּו ְשׁנֹות ּדֹור וָ דֹור" (דברים ל"ב‪ ,‬ז')‬ ‫לאחר שקהל המתפללים עזב את בית‬ ‫בגיליון 'נר לשולחן שבת'‪ ,‬מתוך הספר 'איש האשכולות'‪ ,‬מסופר‪:‬‬ ‫המדרש‪ ,‬נותר ה'חפץ חיים' לבדו להמשיך‬ ‫הנאצים ימ"ש החריבו את בתי הכנסת ובתי המדרש בווילנה‪,‬‬ ‫בעבודת הקודש לאור עששיות בודדות‪.‬‬ ‫וביניהם גם את הקלויז של הגר"א‪ .‬אך יסודות הבניין ואחד הקירות‪,‬‬ ‫שעליו היה הכיתוב "בית הכנסת של הגר"א"‪ ,‬עדיין עמדו על תילם‪.‬‬ ‫לפתע הוא שם לב לרחש מסוים בבית‬ ‫היה זה אחרי המלחמה‪ ,‬והגאון רבי ישראל זאב גוסטמן זצ"ל הורה‬ ‫המדרש‪ .‬הוא הסתובב לאחוריו‪ ,‬ומבטו‬ ‫לבנאים לשחזר את בית הכנסת ולהחזירו לשימוש‪ .‬הבניין אכן היה‬ ‫נתקל בבחור פלוני מבוגר‪ ,‬מאומללי העיירה‬ ‫מוכן לקיים בו את תפילות יום הכיפורים של שנת תש"ה‪.‬‬ ‫יְ סֹבְ בֶ נְ הּו יְ בֹונְ נֵ הּו יִ ְּצ ֶרנְ הּו ּכְ ִאיׁשֹון ֵעינֹו (דברים ל"ב‪ ,‬י')‬ ‫מעל אלפיים איש הצטופפו בבית הכנסת‪ .‬היו אלה שרידיה של‬ ‫בספר 'אוצרותיהם אמלא' מסופר מה הייתה דאגתו של ה'חפץ‬ ‫יהדות ליטא‪ ,‬ותפילותיהם היו מלוות בבכיות‪ .‬זמן קצר אחרי יום‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫לב לשוב מעבירות שבידו‪ .‬אם בארזים נפלה שלהבת‪ ,‬מה יעשו‬ ‫חיים' זצ"ל בליל יום הכיפורים הקדוש‪:‬‬ ‫איזובי הקיר‪...‬‬ ‫שנה אחת בליל יום כיפור‪ ,‬לאחר שקהל המתפללים עזב את בית‬ ‫המדרש‪ ,‬נותר ה'חפץ חיים' לבדו להמשיך בעבודת הקודש לאור‬ ‫עששיות בודדות‪ .‬לפתע הוא שם לב לרחש מסוים בבית המדרש‪.‬‬ ‫כשהגיע ערב היום הקדוש היה כולו‬ ‫הוא הסתובב לאחוריו‪ ,‬ומבטו נתקל בבחור פלוני מבוגר‪ ,‬מאומללי‬ ‫אחוז אימה ופחד יום הדין‪ ,‬עד שכשפגש‬ ‫העיירה‪ ,‬אשר שנים רבות מנסה למצוא את זיווגו ללא הצלחה‪.‬‬ ‫את רבי ישראל‪ ,‬והוא היה ממקורביו‪,‬‬ ‫נכמרו רחמיו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬ומיד עזב את כל ענייניו הנשגבים‪,‬‬ ‫הלך למקומו של הבחור והתיישב לצדו‪ .‬הוא הניח ידו על כתפו והחל‬ ‫לא השגיח בו ולא נתן לו שלום‪.‬‬ ‫לעודדו ולחזקו‪ .‬ה'חפץ חיים' שיתף אותו במה שעבר עליו בעצמו‬ ‫ֹלקיָך" (הפטרה‪ ,‬הושע י"ד‪ ,‬ב')‬ ‫"ׁשּובָ ה יִ ְש ָׂר ֵאל ַעד ה' ֱא ֶ‬ ‫מילדות‪ ,‬וגולל לפניו את מסכת חייו הקשים ביתמות ובעוני‪ ,‬כל זאת‬ ‫בספר 'דברי מוסר' (מאמר כ"ג) מסופר על מרן רבי ישראל מסלנט‬ ‫במטרה לנטוע בו תקווה ואמונה כי גם לו מחכה עדיין עתיד מזהיר‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שבערב יום הכיפורים פגש בתלמיד חכם וירא שמים גדול‪ ,‬אשר‬ ‫רבי אריה לייב‪ ,‬בנו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬מציין בספרו כי כך גם בשנה‬ ‫כל הימים הנוראים‪ ,‬החל מימי אלול‪ ,‬היה חרד מאימת יום הדין‪ .‬כששמע‬ ‫אחרת בליל יום הכיפורים קיבץ ה'חפץ חיים' את כל הבחורים‬ ‫קול תקיעת השופר היה מזדעזע ואימה גדולה נופלת עליו‪ ,‬ומיום ליום‬ ‫המבוגרים‪ ,‬ועוררם וזירזם להשתדל למצוא את זיווגם בשנה זו‪.‬‬ ‫גברו האימה והחרדה‪ ,‬עד שעברו ימי ראש השנה ועשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫כל זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בליל היום הקדוש! הדאגה הכנה וההשתתפות‬ ‫כשהגיע ערב היום הקדוש היה כולו אחוז אימה ופחד יום הדין‪ ,‬עד‬ ‫האמיתית בצער הזולת היו עבודת היום של ה'חפץ חיים'!‬ ‫שכשפגש את רבי ישראל‪ ,‬והוא היה ממקורביו‪ ,‬לא השגיח בו ולא‬ ‫נתן לו שלום‪.‬‬ ‫אמר לו רבי ישראל‪ :‬אם אתה ירא מאימת יום הדין‪ ,‬מה אני אשם‬ ‫ה'בעל קורא' היה מתחיל "וידבר ה'‬ ‫בזה? בכך הראה לו רבי ישראל את דרך המוסר‪ ,‬שאף כאשר האדם‬ ‫אל משה לאמור אחרי מות שני בני‬ ‫עומד במדרגות הגבוהות ביותר של דבקות בה'‪ ,‬גם אז חובה עליו‬ ‫אהרן"‪ ,‬ומיד נתקף רבי שלום בבכיות‪.‬‬ ‫לראות את הנעשה על הארץ‪ ,‬ולמלא את המוטל עליו כלפי החברה‪.‬‬ ‫תמיד‪ .‬כל יום כיפור‪ .‬ובפרט בשנים‬ ‫האחרונות‪" .‬זכיתי לשמש כבעל קורא‬ ‫בישיבת חברון"‪ ,‬מספר תלמיד הישיבה‪,‬‬ ‫מרן ה'בית הלוי' ראה פעם בערב יום‬ ‫"לא האמנת למה שהתחולל לידי"‪...‬‬ ‫כיפור‪ ,‬בתפילת מנחה‪ ,‬שגביר אחד‪,‬‬ ‫"וְ כִ ּפֶ ר ַא ְד ָמתֹו ַעּמֹו" (דברים ל"ב‪ ,‬מ"ג)‬ ‫מלווה בריבית נודע‪ ,‬מכה בחוזקה יתרה‬ ‫בספר 'קול חוצב' מסופר על מראה נדיר שהיה נגלה בשיאו של יום‬ ‫על ליבו בשעה שהוא אומר "על חטא‬ ‫הכיפורים‪ .‬היה זה עוד לפני מוסף‪ ,‬בשעת קריאת התורה‪ .‬הגה"צ רבי‬ ‫שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית"‪.‬‬ ‫שלום שבדרון זצ"ל‪ ,‬כהן‪ ,‬נקרא בקביעות לעלייה הראשונה‪ ,‬ואז היה‬ ‫"קחּו ִע ָּמכֶ ם ְּדבָ ִרים וְ ׁשּובּו ֶאל ה'" (הפטרה‪ ,‬הושע י"ד ג')‬ ‫ְ‬ ‫מחזה הפלא חוזר על עצמו מדי שנה בשנה‪.‬‬ ‫בהגדת 'בית הלוי' (גן יוסף‪ ,‬עמ' קסב) מסופר‪ :‬מרן ה'בית הלוי' ראה‬ ‫ה'בעל קורא' היה מתחיל "וידבר ה' אל משה לאמור אחרי מות‬ ‫פעם בערב יום כיפור‪ ,‬בתפילת מנחה‪ ,‬שגביר אחד‪ ,‬מלווה בריבית‬ ‫שני בני אהרן"‪ ,‬ומיד נתקף רבי שלום בבכיות‪ .‬תמיד‪ .‬כל יום כיפור‪.‬‬ ‫נודע‪ ,‬מכה בחוזקה יתרה על ליבו בשעה שהוא אומר "על חטא‬ ‫ובפרט בשנים האחרונות‪" .‬זכיתי לשמש כבעל קורא בישיבת‬ ‫שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית"‪.‬‬ ‫חברון"‪ ,‬מספר תלמיד הישיבה‪" ,‬לא האמנת למה שהתחולל לידי‪.‬‬ ‫אחר התפילה פנה הרב אל הגביר ואמר לו‪ ,‬כי לדבר הזה נתכוון ישעיהו‬ ‫פתאום הוא געה בבכי כילד קטן‪ .‬הוא בכה בקול"‪.‬‬ ‫ּתֹוסיפּו ָס ָרה" (ישעיה א ה)‪ :‬הוא‬ ‫"על ֶמה ֻתּכּו עֹוד ִ‬ ‫הנביא בשעה שזעק ַ‬ ‫וכך לשון המשנה ברורה בסימן תרכ"א‪ :‬איתא בזוהר‪ ,‬כל מי‬ ‫נתכוון בזה למלווים בריבית‪ ,‬שהם חוטאים אפילו בשעה שהם מכים‬ ‫שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם‪ ,‬מוחלין‬ ‫על ליבם‪ ,‬משום שבין מכה אחת לחברתה גדלה בינתיים הריבית‪...‬‬ ‫לו עוונותיו‪ ,‬ובניו אינם מתים בחייו; והעיקר בזה‪ ,‬שעל ידי זה יתן‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬סיפור חסידי‪ ,‬ושיעור בהלכה‬ ‫קו השיעורים והתוכן של 'דרשו'‪ ,‬עם מגוון רחב של תוכן תורני איכותי‬ ‫‪ 077-2222-666‬או ‪*4992‬‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫מה הקשר בין המילים 'כסף' ו'כפרה'? ומהו‬ ‫'כל נדרי' – התרת נדרי העבר או נדרי העתיד?‬ ‫שני מנהגים בקשר ליום הכיפורים אשר למרות שלא הוזכרו‬ ‫בגמרא נהוגים כיום בכל תפוצות ישראל‪' :‬כפרות' ו'כל נדרי'‪.‬‬ ‫מנהג ה'כפרות' – שחיטת תרנגול בערב יום כיפור עבור כל אדם‪,‬‬ ‫אמירת פסוקים מסוימים וסיבוב העוף מעל הראש עם האמירה‬ ‫"זאת חליפתי וכו'" – הוא מנהג קדום שמקורו בתקופת הגאונים‪.‬‬ ‫יש מן הראשונים שהתנגדו למנהג זה בטענה כי הוא 'מדרכי‬ ‫האמורי'‪ ,‬והשולחן ערוך פסק כדבריהם‪ ,‬ועם זאת התפשט המנהג‬ ‫בכל קהילות האשכנזים – כדעת הרמ"א החולק על השולחן־‬ ‫ערוך – וברוב קהילות הספרדים‪ ,‬כאשר גם האריז"ל הקפיד מאד‬ ‫לקיימו‪ ,‬ונתן לו טעם על פי הקבלה‪ .‬לכתחילה יש לקיים את מנהג‬ ‫ה'כפרות' בתרנגול‪ ,‬כיון שהתרנגול מכונה 'גבר'‪ ,‬וראוי לכפר על האדם שנקרא אף הוא גבר‪ .‬ואם אין אפשרות להשיג תרנגול‪ ,‬ניתן לקיימו‬ ‫בכל בעל־חי שאינו ראוי להקרבה בבית־המקדש‪ ,‬כגון אווזים וכדומה – ויש אומרים שאף בדגים – אך לא בבעל חיים הראוי להקרבה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יֵ ראה הדבר כהקרבת קרבנות מחוץ למקדש‪ .‬והאחרונים האריכו בדברים על אודות הזהירות הנחוצה בעת שחיטת ה'כפרות'‪ ,‬כאשר בזמן‬ ‫קצר נשחטת כמות אדירה של עופות‪ ,‬והצפיפות וההמולה רבות מאד‪ .‬והחושש משחיטה שלא כדין‪ ,‬יוכל לבצע את ה'כפרות' בכסף‪ ,‬וענין זה‬ ‫גופו – שנמנע מפני החשש – יחשב לו לזכות; ורומזי רמזים כתבו כי המילה 'כסף' במילוי אותיותיה – כף סמך פה – בגימטריא 'כפרה'‪.‬‬ ‫ומנהג 'כל נדרי'‪ ,‬מנהג קדום הוא מימות הגאונים – לומר בכניסת יום־הכיפורים נוסח ארמי של התרת נדרים‪ .‬הנוסח תוקן בתחילתו בלשון‬ ‫עבר‪ ,‬כלומר‪ ,‬על הנדרים שנדרו מיום הכיפורים שעבר עד יום־כיפורים זה‪ ,‬והוא משמש כהתרת נדרים‪ .‬ויש מהראשונים שפקפקו בהתרה‬ ‫זו של "כל נדרי"‪ ,‬שאין בה חרטה ולא פירוט ולא שלשה מתירים‪ ,‬ותיקנו לאומרו בלשון עתיד – "מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו‬ ‫לטובה" – ולא בלשון עבר – "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" – והאמירה משמשת כ'מסירת מודעה' לביטול הנדרים שידרו בעתיד‪.‬‬ ‫מנהגנו כיום לומר "כל נדרי" בלשון של ביטול הנדרים לעתיד‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬אך במקומות רבים נהגו לצרף שתי הנוסחאות ולומר בלשון עבר‬ ‫ובלשון עתיד‪ ,‬ואומרים‪" :‬מיום כפורים שעבר עד יום כפורים זה‪ ,‬ומיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה"‪ .‬אין לסמוך על 'מסירת‬ ‫המודעה' לביטול נדרי העתיד ולעבור על נדר ללא התרה ספציפית‪ ,‬כי אם במקרה של 'צורך גדול'; ויש שהורו כי ניתן לסמוך על כך בנוגע‬ ‫למנהג שנעשה מאליו כנדר בהנהגתו שלש פעמים [ראה במקורות]‪ ,‬ויש שהורו שלמעשה אין לסמוך על כך אף בנוגע למנהג‪.‬‬ ‫[שו"ע תרד‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב א‪-‬ג; בו"מ דרשו‪ ,3 ,2 ,‬ו־‪ ;5‬שו"ע תרה‪ ,‬א‪ ,‬ומשנ"ב ד; בו"מ דרשו‪ ;17-18 ,‬שו"ע תריט‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬ומשנ"ב ב; בו"מ דרשו‪ ;2 ,‬וראה שו"ע יו"ד ריד]‬ ‫איזו 'ברכה אחרונה' מברכים לאחר השינה בבוקר?‬ ‫והאם מותר לשמוע הקלטה של שיעור לפני ברכת התורה?‬ ‫בפרשת השבוע נמצא המקור לברכת התורה‪ ,‬כפי שאמרו במסכת ברכות‪" :‬אמר רב יהודה‪ ...‬מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר‬ ‫אֹלקינּו'"‪ .‬ומפרש רש"י‪" :‬כשבא משה לפתוח בדברי שירה‪ ,‬אמר להם לישראל‪ ,‬אני אברך תחילה‪ ,‬ואתם ענו אחרי‬ ‫'ּכִ י ֵׁשם יְ יָ ֶא ְק ָרא ָהבּו ג ֶֹדל לֵ ֵ‬ ‫אמן‪ ,‬כי שם ה' אקרא בברכה‪ ,‬אתם הבו גודל לאלקינו ב'אמן'"‪.‬‬ ‫דברי הגמרא הללו אמורים על ברכת 'אשר בחר בנו'‪ ,‬שמברכים בכל בוקר על הלימוד של אותו היום‪ ,‬ולפני הקריאה בספר התורה‪ .‬ומלבדּה‬ ‫מברכים בכל בוקר "לעסוק בדברי תורה‪ ...‬והערב נא‪ – "...‬שהיא ברכת המצוה‪ ,‬כדרך שמברכים על מצוות אחרות לפני קיומן‪ .‬ויש שכתב‬ ‫כי ברכות אלו הן גם 'ברכות הנהנין' על ההנאה מהתורה‪ ,‬שהיא חלק ממצות לימודּה‪ ,‬והיינו שהברכה הראשונה משמשת כ'ברכה אחרונה'‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫על הלימוד של אתמול‪ ,‬והשניה משמשת כ'ברכה ראשונה' על‬ ‫הלימוד של היום‪.‬‬ ‫ואסור ללמוד לפני ברכת התורה‪ .‬ויש שהסתפק אם דברי תורה‬ ‫שאינם עוסקים בהלכות – ספרי קבלה‪ ,‬אגדה ומוסר – נכללים‬ ‫באיסור זה‪ ,‬ויש שכתב שהם נכללים באיסור זה; ויש שכתב כי אף‬ ‫לימוד ספר דקדוק הנצרך ללימוד התורה ונכתב על ידי אנשים‬ ‫גדולים וצדיקים – נחשב ללימוד תורה וחובה לברך לפניו‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫שימוש בלשונות התורה ב'דרך צחות' שלא לשם לימוד‪ ,‬אינו‬ ‫נחשב ללימוד ומותר ללא ברכה‪ .‬ואמירת פסוקים דרך תפילה‬ ‫ותחנונים – לדעת השולחן ערוך אף היא אסורה לפני ברכת‬ ‫התורה‪ ,‬ולדעת הרמ"א ופוסקים נוספים הדבר מותר מעיקר הדין‪,‬‬ ‫אך נהגו להחמיר ולברך תחילה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לברך ברכת התורה‬ ‫לפני אמירת הסליחות‪ ,‬שמשולבים בהן פסוקים רבים‪ ,‬וכן לפני אמירת פסוקי 'מה טובו' בכניסה לבית הכנסת‪ ,‬וכל כיוצא בזה‪.‬‬ ‫ומותר להרהר בדברי תורה לפני ברכת התורה‪ ,‬משום שהרהור אינו כדיבור; ויש אומרים שאף שהרהור אינו כדיבור‪ ,‬כיון שההרהור עצמו מצוה‬ ‫– כפי שנאמר על התורה "והגית בו"‪ ,‬דהיינו הגיון הלב – אין להרהר בדברי תורה לפני הברכה‪ .‬ונחלקו הפוסקים אם שמיעת דברי תורה נחשבת‬ ‫כדיבור או כהרהור; ויש מן המחמירים שנחלקו אם אף שמיעה מהקלטה אסורה לפני ברכת התורה‪ .‬ולכל הדעות מותר לעשות פעולה של‬ ‫מצוה לפני ברכת התורה‪ ,‬אף שבשעת עשייתה מהרהר בדיניה‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח מו‪ ,‬ב‪ ,‬ד ו־ט; משנ"ב ד‪ ,‬ה‪ ,‬ז‪ ,‬כז ו־כח; ושעה"צ כד; בו"מ דרשו‪ 10 ,9 ,8 ,2 ,‬ו־‪]34‬‬ ‫היוצא מביתו לחו"ל בראש חודש ניסן‬ ‫על דעת לשוב לאחר הפסח – כיצד‬ ‫ינהג בקשר ל'בדיקת חמץ'?‬ ‫היוצא לדרך רחוקה בתוך שלושים יום לפסח‪ ,‬דהיינו מי"ד באדר‬ ‫ואילך – יצוֶ ה לבני ביתו לבדוק את החמץ בסמוך לפסח‪ .‬ואם אין‬ ‫לו למי לצוות‪ ,‬וגם אינו יכול למנות שליח לבדיקה – עליו לבדוק‬ ‫את ביתו בלילה שלפני יציאתו‪ ,‬כיון שמי"ד באדר חובה על האדם‬ ‫לדאוג לצורכי הפסח‪ ,‬וכפי שמצאנו שחובה על כל אדם לעסוק‬ ‫החל מיום זה‪ ,‬ועל כן גם חובת הבדיקה חלה מיום‬ ‫בהלכות הפסח ֵ‬ ‫זה‪ .‬וחובת הבדיקה היא אף אם בדעתו לשוב לביתו רק לאחר חג‬ ‫הפסח; ומאידך‪ ,‬אף אם בדעתו לשוב לביתו לפני הפסח‪ ,‬כך שיוכל‬ ‫לבדוק בליל י"ד בניסן – אין לסמוך על כך‪ ,‬כיון שיש לחשוש שלבסוף ישתהה ולא ישוב לפני הפסח‪ .‬והיוצא לדרך קרובה לאחר י"ד באדר‬ ‫– אם אין בדעתו לשוב לפני פסח‪ ,‬דינו כיוצא לדרך רחוקה‪ .‬ואם בדעתו לשוב לפני פסח‪ ,‬אין חוששים שישתהה בדרכו‪ ,‬וניתן לסמוך על כך‬ ‫שיבדוק את החמץ לאחר שובו‪ ,‬בליל י"ד; אך אם קבע את מועד שובו לביתו בקרוב לפסח‪ ,‬פעמים שיש לחשוש שישתתה‪ ,‬והדבר תלוי בתנאי‬ ‫התחבורה והמרחק מביתו‪.‬‬ ‫ואין מברכים על בדיקת חמץ לפני ליל י"ד בניסן‪ ,‬כיון שרק מלילה זה ואילך הבדיקה נחשבת לתחילת הביעור‪ ,‬כיון שאת מה שמוצא בבדיקה‪,‬‬ ‫מבער למחרת‪[ ,‬או לאלתר‪ ,‬כאשר בודק לאחר ליל י"ד]‪ ,‬ולכן ניתן לברך עליה 'על ביעור חמץ'; אבל בבדיקה שלפני ליל י"ד‪ ,‬אינו אמּור לבער‬ ‫את החמץ‪ ,‬אלא רק להוציאו מביתו‪ ,‬ולכן אין הבדיקה נחשבת לתחילת ביעור החמץ‪ .‬ואיסור עשיית מלאכה וכיוצא בה בליל הבדיקה‪ ,‬לפני‬ ‫הבדיקה‪ ,‬ומנהג ניקוי הבית לפני הבדיקה – אמורים גם בבדיקה שלא בזמנּה; אולם‪ ,‬בנוגע למנהג הנחת עשרת פתיתי החמץ לפני הבדיקה –‬ ‫נחלקו הפוסקים אם יש לנהוג בו בבדיקה שלפני ליל י"ד‪.‬‬ ‫[שו"ע תלו‪ ,‬א‪ ,‬משנ"ב א‪-‬ד ו־ט (וראה שם‪ ,‬ה)‪ ,‬שעה"צ ב‪ ,‬וביה"ל ד"ה ולא; בו"מ דרשו‪ 3 ,1 ,‬ו־‪ ;10‬וראה שם‪ ;7 ,‬רש"י פסחים ו‪ ,‬א]‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ וניזאה תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫מופיע לראשונה!‬ ‫י"ח מספריו הקדושים במהדורה חדשה ומפוארת‪,‬‬ ‫בתוספת מאות מראי מקומות‪ ,‬ניקוד ופיסוק‬ ‫מאירי עיניים מופיעים לראשונה בכ"ד אלול‬ ‫תשפ"ו‪ ,‬יומא דהילולא מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫במחיר של ‪ 129‬ש״ח בלבד‬ ‫המצטרפים למסלולי הלימוד ב'דף היומי בהלכה'‬ ‫או ב'עמוד היומי' ומקבלים על עצמם להתמיד‬ ‫בהם‪ ,‬יוכלו לרכוש את הסט החדש‬ ‫במחיר מיוחד ‪ 99‬ש״ח‬ ‫ניתן לרכוש ברשת ספרי אור החיים‪ ,‬להזמנה עם משלוח עד הבית 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫ספר הגיבורים‬ ‫המצטרפים ללימוד ה'דף היומי בהלכה' עם תחילת חלק ה' ב׳משנה ברורה׳‪ ,‬בי"ד אלול תשפ"ו‬ ‫או המקבלים על עצמם להצטרף ללימוד ה'עמוד היומי' עם תחילת מסכת סוכה‪ ,‬בח' חשון תשפ"ז‬ ‫יזכו לשלוח שמות למשלחת הרבנים לתפילה ולישועה על ציונו של מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א‬ ‫הזכרת שמות‪ :‬קו התוכן ‪ | *4992‬טופס 'דרשו' בעמדות נדרים | ‪radin@dirshuglobal.org‬‬ ‫הצטרפו עכשיו לרבבות לומדי ה'דף היומי בהלכה' הלומדים לחיות על פי ההלכה!‬ ‫ב׳נדרים‬ה פלוס׳‬ ‫התפילה וקריאת התור‬ ‫הימנעו מקריאה בשעת‬ ‫‪ 02-5609000‬או‬ ‫הרבים‪ ,‬אנא‬ ‫׳דרשו׳‬ ‫מופץ לזיכוי‬ ‫מוקד‬ ‫‫העלון‬ ‫להצטרפות‪:‬‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬