לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
שובה תשי"ח (חלק ב) -שלט
שובה תשי"ח (חלק ב)
ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך
• הכופר בעיקר אין לו דין ישראל מן התורה ,והמחלל שבת בפרהסיא
הוא רק מדרבנן • רמב"ם :בבית דין שלמעלה אין לך דבר העומד בפני
התשובה ,ואפילו כפר בעיקר ח"ו ,אבל בבית דין שלמטה אין מקבלין
אותו • גמרא :תשובה על מינות מהני רק במת באותה תשובה • דרך
המדרש להביא רק רישא דקרא ,אף שדרשתו הוא מסיפא דקרא •
לעתיד מחמת חולשת הדורות ,גם המלאך מיכאל ישתתק מללמד
זכות קודם הגאולה ,כדי שהקב"ה בעצמו ילמד זכות על ישראל ,ובזה
תהיה הגאולה • מי שאינו כופר בעצם ,רק שנפל לדיעות נפסדות
מחמת ריבוי העונות ,עדיין מועיל לו תשובה ,ויכול להקרא בשם
ישראל .וכל שכן ביראים שנפלו בלא יודעים לענינים הנוגעים באמונה,
מחמת חסרון הבנה ,או מפני שלא זכו לבטל רצונם מפני רצון ה' •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשוב)
מערכת לשון
(חלק
גבול ידוע © תשי"ח
השגת לשון כל הזכיות שמורות
שובהואיסור
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ☆ ☆ ☆ ★ ★
ָ ) אביסל ( 21מינוט מתוך 38 לשון קדשו -קונטרס שלט (חלק ב)
ברוקלין718-298-4641 : קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
79251018.2 718-650-2970 פעקס:
פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 832פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר יודא לייב וויינשטאק הי"ו לאירוסי
החתן מאיר אלימלך נ"י ב"ר אלטר צבי אר י' פוקס ז"ל
עב"ג בת הר"ר הערשל פיש הי"ו
רון ◆
◆ ְו ֵהם י ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הרה"ח הישיש ,ירא ושלם ,מיעט בדבריו והיה זהיר הרה"ג המפורסם צדיק מושל ביראת ה' ,אוהב אמת ורודף
במורא מקדש ,בעל מדות ישרות וקבע עתותיו לתורה, שלום ,דיבוריו היו שקולים ,בורח מן הכבוד ,יגע והרביץ תורה,
הסתופף בצל רביה"ק זי"ע והתנהג כדבריו תלמידו הנאמן אשר זכה לחיבה יתירה אצל רביה"ק זי"ע
רבי חיים הכהן ז"ל ראטה רבי משה זצ"ל שפיטץ
אבד"ק ביסטריץ -בן הרה"ג רבי מאיר זצ"ל הי"ד
ב"ר מתתי' ז"ל -נפטר ט' תשרי (ערב יו"כ) תשס"ט
נפטר י"ג תשרי תש"ס
הרה"ח מדקדק במצות ,ואהוב על הבריות ,תלמיד רביה"ק הרה"ח המפורסם ,צהלתו בפניו ,עבד נאמן לרביה"ק זי"ע,
זי"ע ומבאי ביתו ,למד בספריו בקביעות וסייע להדפסתם, גיבור ביר"ש ועשיר במעש"ט ,כיתת רגליו לקבץ צדקה,
ורבינו כינהו בשם 'עוֹ זֵ ר' ַּד ִּלים על עסקו בצדקה וחסד עסק בביקור חולים ,ולהרנין לבות אלמנות ויתומים
רבי עוזר ז"ל גליק רבי בנימין צבי ז"ל בערקאוויטש
ב"ר זרח ז"ל ב"ר דוב הכהן ז"ל -נפטר ח' תשרי תשע"ז
נפטר ח' תשרי תשס"ד נתמנה ע"י רביה"ק למנהל 'בית רחל' -ויסד ה'הוצאת ספרים'
הרה"ח המופלג ,מתון ובעל מדות טובות ,כל מגמתו לעשות הרה"ח הישיש ,בעל מדות טובות ,זריז שלא לבטל הזמן ,שמר
צדקה וחסד לזולתו והתפלל בעדם באמירת תהלים, עיניו בקדושה ,וזהיר על לשונו מרע ,ובדברי אמת בלי מרמה,
שמר על עתו וזמנו ,זכה לשמש בקודש אצל רביה"ק זי"ע פיהו מלא הודאה להשי"ת ,דבוק ברביה"ק זי"ע ועסק בספריו
רבי נתן נטע ז"ל פאגעל רבי יהושע הלוי ז"ל מארמארשטיין
ב"ר שמשון ז"ל ז"ל הי"ד -מעיר נאמעני בן הרה"ח ר' נפתלי הירצקא
נפטר י"א תשרי תשפ"א נפטר י"ב תשרי תשפ"ד
<לרג<ל הש<לשים האשה החשובה והצנועה ,הוד והדר לבושה ,טובת לב לעזור
האשה החשובה והצנועה ,יראת ה' ,בעלת מדות נשגבות, לזולתה ובנועם שיח ללבבות נשברות ,הצטיינה במצות כיבוד
ה ר ב ת ה ל ה ת פ ל ל ב מ תי נ ו ת ,ו א ג ר ת ה ר מ ב "ן הי ת ה ת מי ד ל עי ני ה אב ואם ,ושפכה לבה אל ה' בתחנונים ובשירי דוד
מרת סימא ע"ה קארן ע"ה מרת חוה חייטשא
ב"ר ישכר צבי ז"ל בת הרה"ח המפורסם ר' יהודה הכהן ראזענבערג ז"ל
אשת יבלח"ט הרה"ח ר' יעקב יהושע שליט"א אשת יבלח"ט הרה"ח ר' טובי' בראך שליט"א
שבקה לן חיים ח' אלול תשפ"ו נפטרה י"ב תשרי תשס"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש
הרב החסיד רבי
וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
חיים ברוך ז"ל וויזענפעלד
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו ב"ר אברהם שמואל ז"ל
הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ,כ"ב ניסן תשפ"ו נפטר י"ב תשרי תשפ"ו
ג קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
א
קושיות ודקדוקים בהפטרת שובה
קושיא א
להבין כוונת הנביא במה שהזהיר לשוב בתשובה ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ
יך
יךִּ ,כי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך.
ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
סאך
יך ,איז ַׁא ַׁ וואס דער ְּפ ַׁשט איז [באומרו] שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ א) [ובענין] ָ
דא אין דברי חכמינו ז"ל ,אין מדרשיםא[ .ואף אנן נימא בה מילתא לדרכינו]ב. ְּפ ָש ִטים ָ
ב
קושיא ב
וכן להבין הנתינת טעם באומרו ' ִּכי' כָ ַּשלְ ָת ַּב ֲעוֹנֶ ָך
פארשטיין[ ,באומרו] ' ִּכי' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך. ב) דעם נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם ברויך מען אויך ַׁ
נאר דורך ֲעוֹנוֹ ת. דארף מען ָ נו ַׁאודאיְּ ,תשו ָבה טון ַׁ
זאלסט ְּתשו ָבה טון ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך.
וואס איז ַׁא נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעםָ ,
ָ
ג
קושיא ג
וכן להבין דיוק הגמרא באומרו ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך' ,דהאי
עון לשון מזיד הוא ,וקרי ליה מכשול שהוא לשון שוגג
ג) די גמרא פרעגטג [על אומרו ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך']ַׁ ,האי ' ָעוֹן' ֵמ ִזיד הוא ,וקרי ליה
'מ ְּכשוֹ ל'ָ .עוֹן איז ַׁא ֵמ ִזיד ,און ִמ ְּכשוֹ ל הייסט ַׁא שוֹ ֵגג. ִ
מ ִ ּי ְׂר ָאה איז [נעשים]
דאנעט דרינגט זיך די גמרא אויףַׁ ,אז [מיט] ְּׂת ׁש ּו ָבה ִ [ולכן] פון ַׁ
זְׂ דוֹ נוֹ ת ִּכ ׁ ְׂש ָגגוֹ ת[ ,מדכתיב] ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך'.
ד
מה שעדיין קשה לתירוץ הגמרא בזה
ובגמרא תירצו דמיירי בתשובה מיראה ,ולימד כי הזדונות נעשים כשגגות ,ולא כזכיות כמו בתשובה מאהבה.
אבל לפי זה עדיין קשה לפי פשוטו ,דאם מזהיר הכתוב על התשובה מיראה ,אם כן למה אמר ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך,
בלשון עבר
וואס איז עפעס [די נתינת טעם ,לפי פירוש הגמרא .דצריך ביאור] לכאורה [אמנם] לכאורה ָ
יך[ ,ועל זה נותןוואס איז דער ְּפ ַׁשט [בהמשך הכתוב ,שהתחיל] ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ ָ
דאך
טעם] ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' [שע"י התשובה נעשו לך הזדונות כשגגות ,והלא היפוך הזדונות לשגגות] איז ָ
דאךדא ְּׂת ׁש ּו ָבה ִמ ִ ּי ְׂר ָאה ,איז ָ
נאך' דער ְּתשו ָבה[ ,ולפי דרשת הגמרא] מיינט ער ָ הערשט ' ָ
דאס עס נישט קיין נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם [על מה שיתחיל בתשובה] ווייל ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָךָ ,
וואס איז ָ
נאך די ְּתשו ָבה. האבן ָ זאל מען ְּתשו ָבה טוןַׁ ,אז איך ַָׁא נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם [ ַׁאז] איבערדעם ָ
א בפסיקתא רבתי (פרשה מד) ,ופסיקתא דרב כהנא (פרשה כד) ,וילקוט שמעוני על הושע (פרק יד)[ .וחלקם מובא להלן
בהמשך הדרוש].
ב וישוב קושיא א' לדרכינו ,כבר נדפס בחלק א' של הקונטרס.
ג בגמרא יומא (פו :):אמר ריש לקיש ,גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות ,שנאמר שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַׁעד ה'
ֱאל ֶֹק ָ
יך ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך ,הא ָעוֹן מזיד הוא ,וקא קרי ליה ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל [פירש"י :עונך יחשב כמכשול ,שהיא שגגה] .איני,
והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות ,שנאמר (יחזקאל לג ,יט) ו ְּבשוב ָר ָשע ֵמ ִר ְּש ָעתוֹ ְּו ָע ָשה
הוא יִ ְׂחיֶ ה [על כל מה שעשה ,ואף על העבירות] .לא ַׁק ְּשיָ א ,כאן מאהבה ,כאן מיראה .אמר רבי ִמ ְּש ָפט ו ְּצ ָד ָקה ֲע ֵל ֶ
יהם ּ
הוא
שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם ,שנאמר ו ְּבשוב ָר ָשע ֵמ ִר ְּש ָעתוֹ ּ
יִ ְׂחיֶ ה.
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון ד
ה
זאגןד [לפרש הכתוב לפי דרשת הגמרא ,באופן שיתורץ זה,
וואס זיי ָ
דא ַׁא טייל ָ
נאר] ס'איז ָ
[ ָ
דאס גייט שוין ַׁארויף אויף ְּׂת ׁש ּו ָבה ֵמ ַא ֲה ָבה[ ,ועל זה ממשיך ליתן טעם דלא
דהם פירשו] ַׁאז ָ
ווארן ביז היצט ,פון דער פריערדיגער ְּׂת ׁש ּו ָבה ִמ ִ ּי ְׂר ָאה ,איז ִּכי סגי בתשובה מיראה לחוד] ָ
מ'האט שוין ְּתשו ָבה געטון.ָ ש ָגגוֹ ת'[ ,אפילו]
' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת'[ ,נעשו זדונות רק] ' ִכ ְּ
ו
קושיא ד
ובמדרש יש עוד דרשות בפסוק זה ,ומהם מה שדרשו ַעד ה'
ֱאל ֶֹק ָ
יך ,אפילו אם כפרת בעיקר ,שזה נוגע כביכול עד לו ית'
נאך ַׁאנדערע דרשות חכמינו ז"ל. דא ָ
ס'איז ָ
וואס זיי דערגרייכן [כביכול יך ,אפילו אויף די ֲעוֹנוֹ ת ָ [ואחד מהם ,שדרשו] ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך ,אפילודא אין די מדרשי חכמינו ז"לה ,שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ ַׁעד ה' ,ווי] ס'איז ָ
געגאנגען [ביז] כביכול[ ,דהיינו] אפילו ער איז ַׁ חלילה ֲעוֹנוֹ ת [כאלו] ,אפילו חלילה ס'איז
ַׁא כוֹ ֵפר ָב ִע ָ
יקר.
ז
ועל דרך זה נראה הכוונה גם בדברי הפסיקתא ,שדורש
שו ָבה יִּ ְש ָר ֵאל ואפילו עונותיך ַּעד ה' ֱאל ֹ ֶק ָ
יך ,עד כסא הכבוד
יך ,אפילו ווען די זאגט ערַ ,עד ה' ֱאלֹ ֶק ָ [און] ַׁא לשון אין די פסיקתאו [איז ָ
דא]זָ ,
' ֲעוֹנוֹ ת' זענען מגיעים עד הרקיע ,ולא עד רקיע הראשון או רקיע השני[ ,רק] אפילו עד
געגאנגען די ֲעוֹנוֹ ת[ ,אם אתם ַׁ כסא הכבוד ,אפילו [ווען ח"ו] עד הקדוש ברוך הוא זענען
עושים ְּתשו ָבה ,מיד הקב"ה מקבל אתכם].
ְּ
וואס הייסט ֲעוֹנוֹ ת ביז הקדוש ברוך הוא[ ,והלא] ַׁה ָקדוֹ ש ָברוך הוא איז [ולכאורה] ָ
ְּמלֹא ָכל ָה ָא ֶרץ ְּכבוֹ דוֹ (ישעי' ו ,ג)[ ,ואם כן כל עון ח"ו הוא חטא לפניו ית'].
ד ברי"ף על העין יעקב (יומא שם) :גדולה תשובה שזדונות נעשות וכו' .יש לדקדק כיון דריש לקיש עצמו סובר
שהתשובה מאהבה עושה זדונות כזכיות כדאמרינן לקמן ,אם כן למה דיבר הושע בתשובה מיראה ,דקרי ליה
ִמ ְּכשוֹ ל וכו' ○ .ויש לומר שהושע ראה את ישראל שלא עשו תשובה מאהבה אלא מיראה ,כדכתיב לעיל (הושע ו,
א) [ ְּלכו ְּונָ שו ָבה ֶאל ה'] ִכי הוא ָט ָרף ְּויִ ְּר ָפ ֵאנו יַׁ ְּך ְּויַׁ ְּח ְּב ֵשנו ,דהיינו מתוך יראת העונשים .ולזה הוכיחם שישובו
בתשובה מאהבה שמגעת עד כסא הכבוד ,לפי שהתשובה שעשיתם עד עכשיו לא עלתה להביא העונות לגדר
זכיות ,אלא ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך ,הועילה להביא העון לגדר מכשול שהוא שוגג ○ .ובזה מתיישב שאמר ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת לשון
עבר ,ולא אמר ' ִת ָכ ֵשל' ַׁב ֲעוֹנֶ ָך ,והוא מוכיחם להבא ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל .אלא לפי שעד עכשיו ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך ,עשית
העון ִמ ְּכשוֹ ל ,להיותה תשובה מיראת ה' .ואם עוד תשוב מאהבה ,יהיו העונות נחשבים לזכיות.
ה בפסיקתא דרב כהנא (פרשה כד) ,ובילקוט שמעוני על הושע (רמז תקלב) :ר' יודן נשיאה בשם ר' יהודא ברבי
סימון ,מנהגו של עולם אדם יורה חץ כמה מהלך ,בית כור או כורים .כמה גדול כחה של תשובה ,שמגעת עד
יך .אמר רבי יהודה ברבי סימוןׁ ,ש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך, כסא הכבוד ,שנאמר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
אפילו ָּכ ַפ ְׂר ָּת בעיקר.
ָ
ו בפסיקתא רבתי (מד ,ט) :דבר אחר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶקיך ,דרש רבינו הקדוש ,גדול כחה של תשובה ,שכיון
שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה ,מיד היא עולה ,לא עד עשרה מילים ולא עשרים ,ולא עד מאה ,אלא עד
מהלך חמש מאות שנים .ולא עד הרקיע הראשון ,אלא עד רקיע השני [וי"ג :השביעי] ,ולא עד רקיע השני [וי"ג:
השביעי] ,אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד ,שכן הושע אומר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך.
יך ,אמרו לו ,רבונו של עולם מתייראין אנו מן העונות שהם מרובים ,אמר דוד (תהלים דבר אחר ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
ֹאשי ,וכן עזרא אמר (ט ,ו) ִכי ֲעוֹנ ֵֹתינו ָרבו ְּל ַׁמ ְּע ָלה רֹאש ְּו ַׁא ְּש ָמ ֵתנו ָג ְּד ָלה ַׁעד ַׁל ָש ָמיִ ם .אמר לח ,ה) ִכי ֲעוֹנ ַֹׁתי ָע ְּברו ר ִ
הקב"ה ,אל תתייראו מן הדבר הזה ,אם הם עד הרקיע ואתם עושים תשובה אני סולח ,ולא עד הראשון ולא עד
השני ולא עד השלישי ,אלא אפילו עד השביעי ,עד כסא הכבוד ,ואתם עושים תשובה ,מיד אני מקבל אתכם.
יך ,שובה ישראל ואפילו 'עונות' [ובזרע אפרים גרס :עונותיך] ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך. ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
ז הכוונה לפשט האחרון שבפסיקתא דלעיל ,דקאי על 'העונות'.
ה קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
נאר] זעט אויס [דהכוונה גם כן] אפילו חלילה [עון כפירה ,שנוגע כביכול בכבודו ית'] .אויך [ ָ
זעט אויס דער זעלבער ְּמכ ָון [כמו המדרש דלעיל].
ח
אמנם עדיין יש להבין לפי דרש זה ,האיך יקושר לזה המשך הפסוק ִּכי ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך
[לפי דרש זה ,האיך לדרוש] פארשטיין לויט דעם נאך ווייטער ַׁדארף מען ָד) ָאבער ַׁ
דער ִקישור ַׁה ְּד ָב ִרים [שבהמשך הפסוק ,באומרו ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך].
ט
קושיא ה – מתוך הדרוש
ה) [וגם צריך ביאור לפי זה הדרש שדרשו אפילו אם כפר בעיקר ,דאם כן האיך קורא לו ׁש ּו ָבה
'יִ ְׂש ָר ֵאל' .והלא הכופר בעיקר ח"ו ,אין דינו כישראל ,וכמבואר ברמב"ם ושאר פוסקים].
(הקושיא בדברי רבינו ,באות נז-ס)
מט
ישוב הקושיות
ח
אופן שלישי בביאור הפסוק ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל
הקדמה לישוב קושיא ב-ג (באופן שלישי) ,ולישוב קושיא ד
(עד אחר אות סח)
נאך ַׁא ְּב ִחינָ ה
[בישוב קושיא ב-ג .והוא בהקדם לבאר המדרש שבקושיא ד ,שדרשו] קען זיין ָ
ס'האט דערגרייכט ביז צום
ָ שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך ,אפילו כפר בעיקר ,אפילו
באשעפער. לעבעדיגן ַׁ
נ
יך ,אפילו כפר בעיקר .הנה באמת ברמב"ם יש סתירה בענין זה, במה שדרשו כאן ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ
דבהל' תשובה כתב שאין לך דבר העומד בפני התשובה ,ואפילו כפר בעיקר .אמנם בהל' עבודה זרה כתב שאין
מקבלין אותו בתשובה ,ואם כן יוקשה לפי זה דברי המדרש אלו
דאך עפעס ַׁאן ענין [בפוסקים] ,אויף ְּׂכ ִפ ָירה ,צי ס'נוצט דא איז ָ
[דהנה באמת] לכאורהָ ,
ְּׂת ׁש ּו ָבה.
דא ַׁא ְּס ִת ָירה [בזה] ,אין הלכות תשובהט ,און אין הלכות עבודה אין רמב"ם איז ָ
זרהי .אויף איין פ ַׁ
לאץט [בהלכות תשובהָ ,
זאגט ער] ַׁאז ס'נוצט 'אויף ַאלעמען' ְּׂת ׁש ּו ָבה ,און
ח ואופן ראשון ושני ,כבר נדפסו בחלק א' של הקונטרס.
ט ברמב"ם הל' תשובה (ג ,ו) :ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא ,אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם
וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים .המינים והאפיקורוסין ,והכופרים בתורה ,והכופרים בתחיית המתים ובביאת
הגואל ,המורדים ומחטיאי הרבים ,והפורשין מדרכי צבור ,והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים,
והמוסרים ,ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים וכו'.
ולהלן שם (ג ,יד) :במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא ,כשמת בלא תשובה .אבל
אם שב מרשעו ,ומת והוא בעל תשובה ,הרי זה מבני העולם הבא ,שאין לך דבר שעומד בפני התשובה .אפילו
כפר בעיקר כל ימיו ,ובאחרונה שב ,יש לו חלק לעולם הבא ,שנאמר (ישעי' נז ,יט) ָשלוֹ ם ָשלוֹ ם ָל ָרחוֹ ק ְּו ַׁל ָקרוֹ ב
אתיו.
ָא ַׁמר ה' ו ְּר ָפ ִ
י ברמב"ם הל' עבודה זרה (ב ,ה) :ישראל שעבד עבודת כוכבים ,הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו ,ואינו
כישראל שעובר עבירה שיש בה סקילה .מומר לעבודת כוכבים ,הרי הוא מומר לכל התורה כולה ○ .וכן
יה
האפיקורסים מישראל ,אינן ' ְּׂכיִ ְׂש ָר ֵאל' לדבר מן הדבריםְׂ ,ו ֵאין ְׂמ ַק ְּׂב ִלים אוֹ ָתם ִּב ְׂת ׁש ּו ָבה ְׂלעוֹ ָלם ,שנאמר ָּכל ָ ּב ֶא ָ
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון ו
לאץי [בהלכות עבודה זרה] ָ
זאגט דער רמב"ם [ ַׁאז] ֵאין מקבלין אותו [בתשובה, אויף איין פ ַׁ
בון (משלי ב ,יט).
יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ
שנאמר] ָּכל ָּב ֶא ָ
נא
אלא דבגמרא יש חילוק בזה ,דבעודו בחיים נאמר עליו
יה ל ֹא יְ שובון ,אבל אם מת באותה תשובה ,מתכפר לו
ָכל ָב ֶא ָ
וואס דען,נאר ָ בוןָ ,
יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ
טאקע] ָּכל ָּב ֶא ָ [און] לעולם די גמרא ָ
זאגטיא[ ,ס'שטייט ַׁ
נאר ְּׂב ַח ִ ּיים [מה שלא מתקבל תשובתו], יגו ָא ְׂרחוֹ ת ' ַח ִ ּיים' שטייט (שם)ַׁ ,אז ס'איז ָ
לֹא יַ ּ ִש ּ
רהאנדן [שמתכפר לו]. פא ַׁ יא ַׁ
ָאבער ַׁאז [ס'איז] ֵמת באותה תשובה ,איז ָ
קאן מען נישט ְּתשו ָבה טון, [ועל כל פנים] ַׁאזוי שטייט אין די גמרא אויךַׁ ,אז ְּׂב ַח ִ ּיים ָ
חלילה אויף ְּׂכ ִפ ָירה [ .ואם כן יוקשה לכאורה מזה על דברי המדרש ,שהנביא מכריז על התשובה גם
למי שח"ו כפר בעיקר].
נב
ואם כן יש לפרש כוונת המדרש ,דמיירי במי שמת באותה תשובה
נאר] קען זיין [הכוונה בדברי המדרשַׁ ,אז] דער שו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך [אפילו כפר [ ָ
דעמאלטס [לאחר שמת] ,ס'איז נתקבלה תשובתו, ָ דאס] מיינט מען [ ַׁאז] על כל פנים
בעיקרָ .
[ווען] חלילה ַׁאז ס'איז מת באותה תשובה.
דעמאלטס איז עס על כל פנים
ָ נאר ווען מ'שמועסט [אויף] ווען מ'איז ְּׂב ַח ִ ּיים, ָ
לאץ.
דאס לכאורה נישט קיין פ ַׁ האט ָָ
נג
ועל דרך זה מתרץ הלחם משנה על סתירת הרמב"ם דלעיל ,דבהל' תשובה מיירי לענין שמתקבל
תשובתו בשמים ,ובהל' עבודה זרה מיירי לענין שאנו אין מקבלין אותו ,והיינו בבית דין שלמטה
פארענטפערט דא ַׁא ְּס ִת ָירה [בזה] ,און דער לחם משנהיב ַׁ [ובאמת] אין רמב"ם איז ָ
דא [בהלכות עבודה זרה] פון ֵאין מקבלין דאך ָטאקע מיט 'דער' גמרא[ .שהרי] מ'רעדט ָ עס ַׁ
דאס קען מען נישט[ .מה זאל מיר ְּמ ַׁק ֵבל זיין [כשעודנו נשאר בחיים]ָ ,
אותו[ ,דעס] ַׁאז 'אונז' ָ
זאלנאר ַּב ׁ ָש ַמיִ םַׁ [ ,אז] ער ָ
דארט שמועסט ער נישט פון 'אונז'ָ , שאין כן בהלכות תשובה] ָ
רהאנדן ְּתשו ָבה [גם על זה .שהרי] פא ַׁזוֹ ֶכה זיין ְׂלעוֹ ָלם ַה ָּבא ,און ַׁאקעגן עוֹ ָלם ַה ָּבא איז ַׁ
יגו ָא ְׂרחוֹ ת ַח ִ ּיים וכו' .ואסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל ,שנאמר (משלי ה ,ח) ְּו ַׁאל בון ְׂולֹא יַ ּ ִש ּ
לֹא יְׂ ׁש ּו ּ
ִת ְּק ַׁרב ֶאל ֶפ ַׁתח ֵב ָ
יתה.
יגו ָא ְׂרחוֹ ת ַח ִ ּיים (משלי ב ,יט) .וכי מאחר שלא ָשבו ,היכן
בון ְׂולֹא יַ ּ ִש ּ יא בגמרא עבודה זרה (יזָּ :).כל ָּב ֶא ָ
יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ
ישיגו .הכי קאמר ,ואם ישובו לא ישיגו אורחות "חיים" [פירש"י :כל המשתמדים שנאבקו במינות ,אינם שבין ,ואם
שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם ,וזו גזירת מלך עליהם למות] .למימרא דכל הפורש ממינות מיית .והא ההיא
וכו' ולא מתה וכו' ,ההוא דלא הדרא בה שפיר ,ומשום הכי לא מתה[ - .והרי דבתשובה מעולה על מינות ,מתים
מאותו תשובה .ועיין בענין זה בעל הגאולה ועה"ת (סימן סח) ,ובס"ג וישלח תשי"ז].
יב בלחם משנה (בהל' עבודה זרה שם) :וכן האפיקורסים מישראל אינם כישראל וכו' .בפרק קמא דעבודה זרה אמרו
וכו' למימרא דכל דפריש ממינות מיית וכו' ,משמע מהתם דאפשר להם לשוב ,אלא שמי שהוא שב מת ,מחמת
כפיית יצרו וצרת לבו .וכן רבינו בפ"ג מהלכות תשובה אחרי שכתב מה שהובא בגמרא ,וכל הנזכרים באותו
הפרק ,כתב במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין להם חלק לעולם הבא כשמת בלא תשובה ,אבל שב
מרשעו כו' ,משמע שאפשר לו לשוב .ואם כן קשה מה שכתב כאן ואין מקבלין אותו ○ .ונראה דכונתו לומר
שאנו לא נקבל אותם ,לפי שהוא דבר קשה שיחזור ,שמי שחוזר הוא מת מחמת כפיית יצרו ,וזה שלא מת ודאי
שלא שב כהוגן ,כדאמרינן בגמרא (עבודה זרה שם) גבי ההיא איתתא דלא מתה ,משום דלא הדרא שפיר .ולכך
ודאי אין מקבלין אותו ומחזיקין אותו ששב ,דודאי לא שב ,דאם היה שב היה מת .אבל ודאי שאפשר לו לשוב,
ואם שב יש לו חלק לעולם הבא .וזהו שכתב בהלכות תשובה שאם שב האדם מרשעתו שתשובתו מתקבלת,
כלומר ָה ֵקל יתברך היודע ששב בלב שלם ,מקבל תשובתו.
ז קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
[שיתכפר לו בתשובה ,רק] דאך' זיין
ס'קאן ' ָ
ָ דאך אין די גמרא אויכעטַׁ [ ,אז] ַׁאזוי שטייט ָ
נאר ַאז ס'איז מת באותו תשובה. ס'קאן זיין ָ
ָ
דאך זיין
מ'זאל זיי ְׂמ ַק ֵּבל זיין ,מוז ָָ דאך ַׁאז דא [בהלכות עבודה זרה] שמועסט ער ָ ָ
דאךיתה ,איז ָ
דאך נישט טייטש ְּל ַׁא ַׁחר ִמ ָ [דמיירי כשהוא] ְּׂב ַח ִ ּיים[ ,שהרי] ' ְּמ ַׁק ֵבל זיין' איז ָ
רהאנדן. פא ַׁטאקע נישט ַׁ נאר ְּׂב ַח ִ ּיים ,און ְּׂב ַח ִ ּיים איז על כל פנים ַׁ [עס] ָ
זאגט דער לחם משנה. ַׁאזוי ָ
נד
אמנם כבר הזכרתי דבאמת הרמב"ם עצמו כבר כתב בתשובה לתרץ דבריו ,דיש חילוק בין בית דין שלמטה ובית
דין שלמעלה ,דאנו אין יכולין לקבל תשובתו ,אבל בשמים מתקבל תשובתו .ואם כן לפי זה יתפרש כוונת המדרש
כאן ,על מה שמתקבל תשובתו בבית דין שלמעלה
מאלידַׁ ,אז אין אגרת הרמב"ם געזאגטיג[ ,און] געוויזן ַׁא ָ
ָ מאל
האב שוין ַׁא ָ[און] איך ָ
טו
געהאט
ַׁ נאכנישטהאבן ָ
ָ דא [ ַׁא תירוץ דערויף] - .זיי [מפרשי הרמב"ם שטרחו ליישב זה] איז ָ
ַׁה ָפנִ יםטז דעם אגרת הרמב"ם– .
מ'האט דעם רמב"ם ַאליין געפרעגט [אויף די ָ אין אגרת הרמב"ם איז ָ
דאיזַׁ ,אז
פארענטפערט עס עפעס כעין זה [ממה שמתרץ הלחם משנהָ ,
נאר] גאר ַאליין ַׁ
סתירה] ,און ער ָ
ַׁאביסל ַׁאנדערש.
נה
זאגט ' ַׁאזוי' דעם ִתירוץ. ער ַאליין ָ
ַׁאז מ'מיינט ַאקעגן ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים [מועיל התשובה ,בדין שלמעלה .אמנם] 'אונז' [בבית
זאגט ער אין אגרת הרמב"ם- , קאן מיר נישט ְּמ ַׁק ֵבל זיין [תשובתו]ַׁ - ,אזוי ָ דין שלמטה] ָ
מ'קאן נישט וויסן ווי ווייט די ְּתשו ָבה איז [בעומק הלב ,ולכן] ָ וואס
זאך ָ דאס איז ַׁא ַׁ ווארן ָ ָ
נאר דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִמים ַׁאליין. קאן מיר נישט ְּמ ַׁק ֵבל זייןָ , 'אונז' ָ
וואס] ַׁק ֵמי באשעפערָ [ , פארן ַ דאס איז ַ זאגט ַׁאז ס'נוצט ְּׂת ׁש ּו ָבהָ , וואס ער ָ און דעס ָ
זא בחינה [של תשובה ,גם במי שח"ו רהאנדן ַׁא ַׁ
פא ַׁ ְּש ַׁמ ָיא ַׁג ְּליָ א ,ביים בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז ַׁ
וואס ס'איז ַׁא ְּמ ִציאות [בעודו] ְּׂב ַח ִ ּיים רהאנדן ַא בחינה ָ פא ַ פאר 'יעדן' איז ַ כפר בעיקר]ַ ,
יע ָּתא ִד ׁ ְׂש ַמיָ א [דערצוָ .אבער] על כל פנים מ'דארף גרויס ִסיַ ְׂ ַׁ נאר] נאך ְּׂת ׁש ּו ָבה צו טוןָ [ , ָ
יאות איז עס. ס'איז ַא ְׂמ ִצ ּ
יג בס"ג ויחי תשי"ז (לשון קדשו קונטרס שכ ח"א ,אות נא-נו).
יד כנראה הכוונה לאיזה מאורע של שיחה וכדומה ,שהראה רבינו את הספר בפנים.
טו עיין שם גם בכסף משנה (שם ושם) מה שכתב בזה.
טז פירוש ,כפי הנראה.
יז ונדפס גם בתשובות הרמב"ם (דפוס ירושלים תשי"ח ,סימן רסד) וז"ל :שאלה .יורינו רבינו וכו' .ועוד נמצא בפרק ב'
מהל' עבודה זרה וכן המינים מישראל אינם כישראל לדבר מן הדברים ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם ,אבל
בהל' תשובה כתבת במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא כשמת בלא תשובה ,אבל אם
מת בתשובה הרי זה מבני העולם הבא שאין לך דבר שעומד בפני התשובה .והדברים נראים כסותרים זה את זה.
○ תשובה וכו' .ומה שחשבת כי יש סתירה בין שני מאמרים מחבורינו ,ידוע תדע כי אין כאן שום סתירה ,כי ענין
נו לא נקבל מהם תשובה ,ולא יהיה בעינינו במעלת בעלי תשובה, המאמר אין מקבלין אותן בתשובה ,הוא כי ָא ּ
כי אם יעמדו בחזקת מינים כשהיו ,ואם גם מתנהגים ביושר ובחסידות ,אולי הוא מפני היראה או לגנוב דעת
בו באמת בכל לבבם בינם ובין בוראם ,בודאי יש להם חלק לעולם הבא, הבריות .וענין המאמר האחר ,אם ׁ ָש ּ
והוא אם כן נוגע לדבר שבינם לבין בוראם ,וההלכה האחרת נוגעת לדבר שבינם לבין שאר האנשים וכו'( .ובדפוס
ברעסלא תר"י הוא בסימן ד ,ודפוס ירושלים תרצ"ד בסימן קא).
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון ח
דאס נישט ָאננעמעןְּ ,לגוֹ ֶדל ַׁהקו ִשי [לשוב בתשובה על זה], ָאבער מענטשן קענען ָ
זאגט ער ס'איז נישט זא ְּׂת ׁש ּו ָבה ָ
רלאזן ,ביי ַא ַ
פא ָקאן מיר זיך אויף דעם נישט ַׁ אונז ָ
מ'זאל עס ָאננעמען [שאנו נקבלנו] ,לא עלינו ביי ְּׂכ ִפ ָירה. ָ רהאנדן ַׁאזוי ְּס ַׁתם [ ַׁאז]
פא ַַׁׁ
איבערדעם שרייבט ער ַׁאז ֵאין ' ְׂמ ַק ְּׂב ִלין'.
פארענטפערט דער רמב"ם ַאליין ,אין אגרת הרמב"ם ָ
דארטן. ַׁאזוי ַׁ
נו
נפאלס ,ס'שטייט ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך ,אפילו [אויף] כפירה [ ָאבער] אויף ַׁאלע ַׁ
בעיקר.
נז
[קושיא ה]
אמנם קושיא אחרת קשה לפי דרש זה שבמדרש ,דאם מיירי הכתוב במי שכפר בעיקר ,אם כן האיך קוראו בשם
ישראל ,וכאומרו שו ָבה 'יִּ ְש ָר ֵאל' .והלא מי שח"ו כפר בעיקר ,יש לו דין עכו"ם ואין לו דין ישראל לשום דבר,
כמבואר ברמב"ם .ואף שלהקל אי אפשר לומר כן ,וענוש יענש על כל העבירות כמו בדין ישראל ,אבל לא 'נקרא'
בשם ישראל
זאגט ׁש ּו ָבה
וואס] ער ָשיָ א [על דברי המדרש אלו ,דיש להבין ָ דא] ַׁאן ַׁאנדערע ַׁק ְּ
נאר [ס'איז ָ ָ
דאך זיכער נישט [מי שהוא ח"ו כופר בעיקר], 'יִ ְׂש ָר ֵאל'[ ,שהרי בשם] 'יִ ְּש ָר ֵאל' הייסט ער ָ
דאך זיכער דער רמב"םיח [וכן הוא] לכל הדיעות. זאגט ָ דאס ָָ
יט
מ'האט דעם ָ מ'האט נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל,
ָ דאך ַׁאלע [פוסקים] ַׁ ,אז זאגן זיי ָ דאס ָ ָ
כ
דִּ ין פון ַאן ַע ּכ ּו"ם לכל הדיעות[ .והוא כן] מדאורייתא ,מער ווי ביי ִחילול ַׁש ָבת
[בפרהסיא].
נח
והוא חמור אף ממחלל שבת בפרהסיא ,דלכמה פוסקים מה שדנוהו כעכו"ם הוא
רק מדרבנן .אבל הכופר ל"ע ,כולי עלמא מודי דאף מדאורייתא אין לו דין ישראל
דא ֵדיעוֹ ת
ינות[ ,און] ס'איז ָ
הארב] ווי ביי ִמ ּ ש ָּבת איז נישט ַׁאזוי [ ַׁילול ׁ ַ
[דאצל] ִח ּ
דא ֵדיעוֹ ת אויך [גם בחילול שבת]נאר מדרבנן .ס'איז ָ [במחלל שבת שדינו כעכו"ם] ַׁאז ס'איז ָ
נאר [שם יש סוברין] ַׁאז ס'איז מדרבנןכא[ .וגם דאף שנוהגין בו כדין עכו"ם ַׁאז ס'איז ִמן ַה ּתוֹ ָרהָ ,
שיינו יין נסך ופתו פת עכו"ם וכדומה ,אבל יתכן דעדיין שייך לומר עליו דנקרא בשם ישראל].
יח ברמב"ם הל' עבודה זרה (שם) [וכמובא לשונו בזה לעיל] .ועיין גם ברמב"ם הל' תשובה [המובא ג"כ לעיל] ,ובהל'
רוצח (ד ,י .וסוף פרק יג) ,הל' גזילה ואבידה (יא ,ב) ,הל' ממרים (ג ,ב) ,הל' אבל (א ,י).
וכן בפירוש המשניות (סנהדרין פרק י ,סוף משנה א) לאחר שכתב הי"ג עיקרי אמונה [שקראם י"ג 'יסודות'] ,כתב
שם הרמב"ם וז"ל :וכאשר יאמין האדם אלה 'היסודות' כולם ,ונתברר בה אמונתו בה' ,הוא נכנס ִ ּב ְׂכ ַלל יִ ְׂש ָר ֵאל,
ומצוה לאהבו ולרחם עליו ,ולנהוג עמו בכל מה שצוה השי"ת איש לחבירו מן האהבה והאחוה .ואפילו עשה
מה שיכול מן העבירות ,מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע ,הוא נענש כפי חטאיו ,אבל יש לו חלק לעולם
הבא ,והוא מפושעי 'יִ ְּש ָר ֵאל' ○ .וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה 'היסודות' ,הרי יָ ָצא ִמן ַה ְּׂכ ָלל ,וכפר בעיקר,
יך ה' ֶא ְּשנָ א. ונקרא צדוקי ואפיקורוס ,וקוצץ בנטיעות ,ומצוה לשונאו ,ועליו נאמר (תהלים קלט ,כא) ֲהלוֹ א ְּמ ַׁשנְּ ֶא ָ
יט
שאין שום חולק בדברי הפוסקים על דברי הרמב"ם אלו בדין כופר בעיקר שאין דינו כישראל [ולא הוצרכו
לכתוב רק דין מחלל שבת בפרסיא ,ודין מומר ,אבל דין הכופר בעיקר הוא פשיטא ולא הוצרכו להזכירו].
כ שמבואר בגמרא עירובין (סט ):וחולין (ה ,).כי המחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם .ועיין זה לדינא בשלחן
ערוך הל' עירובין (או"ח שפה ,ג) ושחיטה (יו"ד ב ,ה) ויין נסך (שם קכד ,ח).
כא עיין בזה בש"ך (יו"ד ב ,ב וטז) ותבואות שור (יו"ד שם) .וע"ע בשו"ת מהר"י אסאד (חיו"ד סוף סימן נ) שהביא
מחלוקת הפוסקים בזה ,דלשו"ת ר"ב אשכנזי (סימן ג) ומהרי"ק (שורש קס) הוי גם זה מדאורייתא ,אבל לשו"ת יד
אליהו ולספר מגן אבות (להגאון ר"מ בנעט) הוי רק מדרבנן .וכ"כ בס' נועם מגדים להפמ"ג (סוף אות טו) יעיי"ש.
ט קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
ָאבער לֹא ָע ֵלינו ַׁאז ער איז ַא כופר בעיקרָ [ ,אדער] ער איז נישט קיין ַׁמ ֲא ִמין אין די
האט ער נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל [כלל ,ומן התורה .און] ער ווערט [ ַׁאלע] י"ג עיקריםָ ,
גארנישט ' ָאנגערופן' [בשם יִ ְּש ָר ֵאל].
ָ
נט
דאס] איז נישט נו ס'איז ַׁאודאי נישט אויף ְׂל ָה ֵקל [שיהא פטור מקיום התורה ומצותָ ,
רהאנדן.
פא ַׁ
ַׁ
זאגן ִא ְׂתגּ ּו ֵרי ִא ְׂת ַ ּגרכג.
גאר נישט ָ מ'קאן ָ
ָ כב
אפילו ביי די גּ וֹ יִ ם [מבואר בגמרא ַׁ ,אז]
האבן פון דעםכד. קיין ֵר ַיוח קען מען נישט ָ
האט נישט דעם דִּ ין פון 'יִ ְׂש ָר ֵאל'כה. ָאבער על כל פנים ער ָ
ועיין בפתח עינים להחיד"א (חולין ה .ד"ה ועוד) שכתב גם כן דהוא מדרבנן ,שהם אמרו להשוותו למחלל שבת
כדין מומר לכל התורה ,דשם במומר הוא כן מדאורייתא .ועיין גם בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן קכ) שכתב דדין
מחלל שבת הוא רק משום קנסא.
כב בגמרא בבא קמא (לח :).דאמר רב יוסףָ ,ע ַׁמד ַׁויְּ מ ֶֹדד ֶא ֶרץ ָר ָאה ַׁו ַׁי ֵתר גוֹ יִ ם (חבקוק ג ,ו) ,מה ראה ,ראה שבע מצות
שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום ,עמד והתירן להםִ ' .א ְׂתגּ ּו ֵרי ִא ְׂת ַ ּגר' ,אם כן מצינו חוֹ ֵטא נִ ְׂש ָּכר .אמר מר בריה
דרבינא ,לומר שאפילו מקיימין אותן אין מקבלין עליהן שכר [פירש"י :שהרי אינם מצווים ,אבל מעונשין לא פטרן]○ .
ולא ,והתניא רבי מאיר אומר מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול ,תלמוד לומר (אחרי יח ,ה) ֲא ֶשר
יַׁ ֲע ֶשה א ָֹתם ' ָה ָא ָדם' ָו ַׁחי ָב ֶהם ,כהנים ולוים וישראלים לא נאמר ,אלא 'אדם' הא למדת שאפילו נכרי ועוסק
בתורה הרי הוא ככהן גדול .אמרי ,אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה ,אלא כמי שאינו מצווה ועושה,
דאמר רבי חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה.
כג שיהיו 'נשכרין' ומרויחין ממה שהפקיע מהם הז' מצות בני נח ,כשלא קיימו אותם.
כד עיין בזה בשו"ת מהרשד"ם (אה"ע סימן י).
וז"ל רבינו בשו"ת דברי יואל (סימן נט אות ה) :ונמצא דהמומרים שלא באו כלל לברית ,לא נתחייבנו עבורם
בשום ערבות ,אף שיש להם דין ישראל בשאר מילי .הגם שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עכו"ם פ"ב הל' ה',
מומר לעכו"ם וכן האפיקורסים מישראל אינן כישראל 'לדבר מן הדברים' ,וכן כתב הרמב"ם ז"ל בכמה
מקומות ,והוא מוכרח מן הש"ס בכמה מקומות כנודע ,דבאמת מה שאמרו בגמרא סנהדרין דף מ"ד אע"פ
שחטא ישראל הוא ,זה למדו ֵמ ָע ָכן ,שכתב שם בקרא (יהושע ז ,יא) ָח ָטא יִ ְׂש ָר ֵאל ,ועכן לא היה אפיקורס ,אלא
שעבר עבירה .אם כן על האפיקורסים אין לנו שום לימוד לומר עליו ישראל הוא ,ומדהוצרך גם בשאר עוברי
עבירה לימוד מקרא דעכן לומר עליו אע"פ שחטא ישראל הוא ,א"כ באפיקורסין דלא שייך לימוד זה ,אי אפשר
לומר עליו ישראל הוא ○ .אלא מה שכתבו הפוסקים על כל המומרין ,שיש להם דין ישראל לענין קידושין ,וכל
האיסורין שבתורה ,הכוונה 'דלחומרא' יש להם דין ישראל לכל מילי דאיסורא .וטעמא דהך מילתא מובן היטב
על פי דברי הגמרא בבא קמא (לח ).שאמרו על אומוֹ ת ָהעוֹ ָלם ,ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא
קיימום ,עמד והתירן להן[ ,ופריך] אתגורי איתגר ,אם כן מצינו חוטא נשכר[ ,ומשני] אמר מר בריה דרבינא לומר
שאפילו מקיימין אותם אין מקבלין עליהם שכר וכו' ,עיי"ש .אם כן מבואר בזה שאי אפשר לומר כלל שע"י
רשעת האדם יהיה נפטר מאיזה איסור ,דאם כן מצינו חוטא נשכר ,וזה אי אפשר ,כתמיהת הש"ס בזה .ועל כן
ברור דעת הפוסקים בזה ,דאף במומר להכעיס ואפיקורס ,שהופקע ממנו לגמרי קדושת ישראל ,מ"מ אי אפשר
לפוטרו מן שום איסור וחייב בכל המצות שבתורה ,שאי אפשר לומר חוטא נשכר ,לכן לחומרא דינו כדין ישראל
לכל מילי דאיסורא ○ .ומה שהשתמשו הפוסקים לפעמים בלשון אע"פ שחטא ישראל הוא ,אצל כל המומרין,
אינו אלא לשון מושאל ,ואינו מן אותו המקור שלמדו בגמרא מקרא דכתיב גבי עכן ,אלא מטעמא אחרינא כמו
שכתבתי .וכוונתם דלחומרא בכל מילי דאיסורא אומרים על כולם אע"פ שחטא ישראל הוא ,וכמה פעמים
משתמשים הפוסקים בלשונות מושאלים היכא שהדין דין אמת ○ .אבל מ"מ אף שהמה להחמיר עליהם דינם
כדין ישראל בכל מילי דאיסורא ,אמנם אנחנו לא נתחייבו בערבות עבורם ,שלא הביאם הקב"ה עמנו בברית.
דאך, זאגט ָ דאך ַׁאזוי ,דער רמב"ם ָ כה וז"ל רבינו בס"ג ראה תשי"ט (לשון קדשו קונטרס ע ,אות סב-סד) :לעולם איז ָ
'א ִח ָ
יך', זאגן זיי ַׁאז חלילה -יעדער -אפילו ַׁא בעל עבירה הייסט ָ דאך ַׁאלע פוסקים ַׁאזויָ , זאגן ָ
[און] לעולם ָ
פארלירט די אמונה ,איז ער נישט נחשב בגדר הייסט ַׁא 'איד' ,ישראל אף על פי שחטא ישראל הואָ .אבער ַאז ער ַ
יך [ומותר לשנוא אותו ,ואין אחראין עליו בחיוב ערבות ,והוא מנסך יין ,וכדומה] .ווי זיי גיבן ישראל ,הייסט ער נישט ָא ִח ָ
דאס איז מדאורייתא [שלא נחשב בכלל 'אחיך' .ואצל] המחלל שבת [שם הוא רק] 'כאילו' פארשטיין די פוסקיםָ , צו ַׁ
מונָ ה'
וואס ס'איז ַׁא פלוגתא צי ס'איז דאורייתא צי דרבנןָ .אבער [אצל העדר] ' ֱא ּ דא חטאים ָ [נקרא עכו"ם] ,ס'איז ָ
האט מען נישט דעם דין פון ישראל ,חלילה ַׁאז מ'איז נישט איז לכל הפוסקים איז עס 'דאורייתא' [שעל ידי זה] ָ
זאגט ַׁאז תוֹ ָרה איז נישט ִמן קיין מאמין אין איינע פון די י"ג עקריםָ ,אדער ַׁאן אות אחת [שבתורה] חלילה ַׁאז מ' ָ
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון י
ס
דאך ַׁא
יך ,ס'איז ָ זאגט ָאן ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
[ואם כן לכאורה קשהַׁ ,אז] ער ָ
לאזט אויס [ ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך] אפילו זאגט ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ,און [ער] ָ ְּס ִת ָירה [מיניה וביה] ,ער ָ
כפירה בעיקר.
סא
הקדמה לישוב קושיא ה
ולכן נראה לומר ,דיש עוד חילוק בזה ,על פי המבואר בספרים דיש ב' בחינות במי שנפל לפח הכפירה ל"ע .דיש מי
שמתחילה היו לו דיעות נפסדות ,וזהו שגרם לו אחר כך לעבור על העבירות .אמנם יש מי שעבר על עבירות
תחילה ,מפאת תאות נפשו ורצונותיו ,שלא היה יכול לכבוש את יצרו ,ומזה נמשך לו אח"כ שנתדרדר עד שבא
לידי דיעות נפסדות
דא ַׁאן ִענְּ יָ ןַׁ ,אז מ'איז ִמ ְּתבוֹ נֵ ן דערינען.
דאכט זיך ָ
וואס דען ,מיר ַׁ נאר ָָ
וואס שטייט אין ספרים הקדושים ,ס'איז ידוע ס'שטייט דאך ידוע ָ [דהנה] ס'איז ָ
נאך אין די ראשוניםַׁ [ ,אז] אפילו [בקלקול] ִענְּ יָ נֵ י ֱאמונָ ה ,איז ָ
דא צוויי ְּב ִחינוֹ ת. ָ
סב
מ'האט דֵּ יעוֹ ת
ָ יצ ָלןַׁ [ ,אז]
רהאנדן לֹא ָע ֵלינוַׁ ,ה ֵשם יִ ְּש ְּמ ֵרינוַׁ ,ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ פא ַׁ ס'איז ַׁ
ווארן
דערנאך צו ֲע ֵבירוֹ ת ,צו ַּת ֲאווֹ תָ . ָ מונָ ה ,און 'דעס ברענגט' אים נִ ְׂפ ָסדוֹ ת אין דער ֱא ּ
דאך [ההיפך דאס ברענגט ָ האבן יִ ְׂר ַאת ׁ ָש ַמיִ םָ , וויאזוי קען מען ָ ַ דורך די דֵּ יעוֹ ת נִ ְׂפ ָסדוֹ ת,
יצ ָלן [גם 'עבריין' במעשים רעים]. ח"ו ,וממילא] ווערט ער לֹא ָע ֵלינוַׁ ,ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ
סג
האט נישט [בעצם] קיין דיעות פארקערטַׁ [ ,אז] איינער ָ רהאנדן ַ
פא ַׁ ס'איז ָאבער ַׁ
פארקערט ,ער קען זיך נישט ּכוֹ ֵב ׁש זיין די ַּת ֲאווֹ ת [ומתקלקל תחילה] מיט נאר ַׁ נפסדותָ ,
דאך ַׁאז] ער וויל זיך ַמ ְׂצ ִדיק זיין ,ברענגט אים עבירות ,און די ֶט ַׁבע פון ַׁא מענטש [איז ָ
ווארפט אים ַׁאריין די דֵּ יעוֹ ת נִ ְׂפ ָסדוֹ ת [של כפירה ,כדי להרגיע את
דאס] ַׁ דער ּכ ַֹח ַה ַּת ֲא ָוה [ ַׁאז ָ
רוחו שיהיה שלום בנפשו]כו.
ַׁה ָש ַׁמיִ ם ,רחמנא ליצלן ○ .די גמרא (סנהדרין מד ).לערנט ַׁארויס אף על פי שחטא ישראל הוא ,לערן איך ַׁארויס פון
האט עובר געווען ַׁא חרםַׁ ,א ָע ָכן'ן ,ביי חטא ָע ָכן שטייט ָח ָטא 'יִ ְׂש ָר ֵאל' וכו' ,דער חטא פון ָע ָכן איז געוועזן ער ָ
שבועהָ ,אבער ס'איז נישט געווען קיין עניני אמונה וכו' ,על כל פנים עניני אמונה איז ַׁאודאי נישט געווען
דערינען [במעשה עכן] ,ס'שטייט נישט ,לא מיניה ולא מקצתו ,אדרבה ער איז געווען ַׁא גרויסער מאמין ,יהושע
האט ער ְּתשו ָבה געטון [והודה [בנִ י ִשים נָ א ָכבוֹ ד ַׁלה' ֱאל ֵֹקי יִ ְּש ָר ֵאל ְּו ֶתן לוֹ תוֹ ָדה וגו' (יהושע ז ,יט)] ָ
געזאגט ְּ
ָ האט איםָ
דא ַׁאז מאל ָדאך ַׁא ָ כאטשיג לדינא איז ָ נאך זוכה געווען לחיי 'עולם הבא' (סנהדרין מג ):וכו'ָ ○ . האט ָ עצמו ,און] ער ָ
נאך ווייטער [יש לו דין ישראל ,גם הכופר ,לענין שקידושיו אוסרים ,ולענין שייענש על כל חטא]ַׁ ,אזוי ווי לחומרא איז ער ָ
האבן נישט האט געזען זיי ָ זאגט די גמרא [ווען] ער ָ זאגט (ב"ק לח ).אפילו ביי די ִמ ְּצוֹת ְּבנֵ י נ ַֹׁחָ , די גמרא ָ
האט מען זיי מתיר געווען ,פרעגט די גמרא אתגורי אתגר [וכי מרויח בחטאו]' ,קיין ריוח' קענען זיי געהאלטןָ ,ַׁ
געווארפן [עול התורה .ומתרץ] אלא שאין מקבלין שכר ,זיי זענען נישט ָ רא ּפ
האבן ַא ָ וואס זיי ָ האבן פון דעם ָ נישט ָ
געווארן ַא כופר ווערט ָ בגדר קיין ְּמצ ִוים ְּועוֹ ִשים' .פריי' ווערן ,קען מען נישט מיט דעם .ווייל ער איז לא עלינו
נאר דאס איז ָ דאס איז ַׁאז ָ ס'זאל נישט זיין [קיין עונש] ,און לגבי קידושיןָ .אבער די סבראָ , ָ מען נישט 'פריי',
דאך אויס אין די פוסקים ַא דבר פשוט. לחומרא [אבל לענין להתייחס אליו כמו לישראל ,אין לו דין ישראל]ַ ,אזוי זעט ָ
האב רהאנדן ,הייסט מען נישט קיין ישראל .און לויט ווי כ' ָ פא ַׁ גארנישט ַׁ ○ יהיה איך שיהיהָ ,אן דער אמונה איז ָ
רדארבן' 'פא ַׁ
זאל נישט ַׁ דא ַׁא 'בחירה' אויף דער אמונה ,און די בחירה איז ַׁאז מ' ָ געזאגט [נמצא] ַׁאז ס'איז ָ ָ פריער
האט מען ַא דין רדארבט נישט [האמונה] איז מען ַא אידָ , פא ַ [האמונה שמושרש בו מתולדה] .יהיה איך שיהיהַׁ ,אז מ' ַ
דעמאלטס הייסט מען ַׁא ישראל ,און ַאז נישט איז מען נישט קיין 'יִ ְׂש ָר ֵאל'. ָ ישראלַׁ ,אז מ'איז ַׁא מאמין
דו ׁ ָשה [שתי רהאנדן ביי די ְׂק ּ פא ַׁ כו וז"ל רבינו בס"ג בשלח תשי"ד (לשון קדשו קונטרס פז ,אות פו-פו)ַׁ :אזוי ווי ס'איז ַׁ
[אז] די 'פעולות' רהאנדן ַׁ פא ַׁ מאל ַׁ בחינות דלהלן ,כן הוא ח"ו גם בעבירות ובדרכים רעים .דמצינו אצל 'הקדושה'] ,ס'איז ַׁא ָ
זאגט עס כמה פעמים ,דער רא"ה אין ספר החינוך (ובעיקר במצוה טז), דאס 'פנימיות'[ ,ווי] דער חינוך ָ ברענגען ָ
וואס' מ'טוט מיט די אברים החיצונים ,אפילו [אז] די אברים החיצונים זענען פועל אויף די אברים הפנימייםָ ' , ַׁ
סאך זאגט ער .ביי ַׁא ַׁ דאס ברענגט ַׁאריין ַׁא 'פעולה' [פי' התפעלות] אין די אברים הפנימייםָ , מ'איז נישט 'דערביי'ָ ,
יא קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
סד
ויש חילוק גדול ביניהם ,דמי שנפל לפח יוקשים מחמת תאות ועבירות שבאו מחמת רתיחת הילדות וכדומה ,עדיין
יש לו תקוה שישוב בתשובה כשיזקין יותר .ואף שדבר קשה הוא לשוב מדיעות נפסדות ,אבל ישנו במציאות
שישוב בתשובה
ילוק איז פון די צוויי [בחינות].
וואס דער ִח ּ
און ָ
ווארפן אין אים ַׁאריין ַׁא גיפט נאר די ֲע ֵבירוֹ ת ַׁ
וואס ער איז נישט ְּׂב ֶע ֶצם ַׁאזויָ , דער ָ
דותָ .אבעריחת ַה ַ ּי ְׂל ּ
מאל [במי שנכשל בעבירות מחמת] די ְׂר ִת ַ [גם בעניני דיעות ,ווי] ס'געשעט ַׁא ָ
מאל [ ְּתשו ָבה לבסוף ,כי] ֵאין ָל ְׂך ָא ָדם ׁ ֶש ֵאין לוֹ ׁ ָש ָעהכז[ ,און ווען] ער טוט ַא ָ
מאל ער טוט ַׁא ָ
באקומען די קאן ער צוריק ַ ְּׂת ׁש ּו ָבה אויף די ' ֲע ֵבירוֹ ת' ,ער וויל שוין נישט זינדיגןָ ,
' ֵדיעוֹ ת' [האמיתיות].
מ'פאלט שוין ַׁאריין [בפח העונות .אמנם] על כל ַׁ הגם ס'איז שווער [לשוב בתשובה]ַׁ ,אז
יאות.
נאך ַא ְׂמ ִצ ּ
פנים ס'איז ָ
סה
מה שאין כן במי שהתחיל מתחילה בדיעות נפסדות ,כמעט שאין לו תקוה לשוב ,זולת ברחמי שמים מרובים.
ואצלו הוא שחילקו כדלעיל ,דצריך שיהיה מת באותה תשובה ,דמ"מ גם הוא אפשר לו לשוב באופן שיתקבל
תשובתו עכ"פ בשמים
ס'האט זיך ' ָאנגעהויבן' [אצלו] ביי דיעות נפסדות[ ,איז] אפילו ָ וואס
ָאבער דער ָ
האט שוין נישט די ַׁת ֲאווֹ ת ,און ער זינדיגט [שוין] נישט די ֲע ֵבירוֹ תָ ,אבער ווייל ווען ער ָ
רפאלן,
פא ַיצ ָלן ,לֹא ָע ֵלינו - ,איז ַ טאקע ' ַאזוי' [בעצם ,בדיעותיו]ַׁ - ,ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ
ער איז שוין ַ
ש ַמיִ ם [עדיין אפשר שישוב בתשובה ותתקבל נאר מיט גרויס ַר ֲח ֵמי ׁ ָ [שאין מקבלים אותו בתשובה]ָ .
זא בחינה,רהאנדן [אפילו] ביי ַׁא ַׁ
פא ַׁ וואס] ס'איז ַׁ געזאגטָ [ ,
ָ האב פריער למעלה] ווי איך ָ
יע ָּתא ִד ׁ ְׂש ַמיָ אָ [ ,אבער] ווי דער רמב"םדא ַׁא ַׁת ָקנָ ה ,מיט גרויס ִסיַ ְׂ
'אויף ַׁאלעמען' איז ָ
הוא. רו ְׂך ּ נאר ביי ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּ
זאגט ,נישט ַאקעגן מענטשןָ , ָ
סו
ישוב קושיא ה
עם המשך ההקדמה לישוב קושיא ב-ד
ובאופן שעל ידי ריבוי העבירות נכשל ח"ו בדיעות נפסדות ,יש לומר דזה נקרא אצלו רק בחינת מכשול ושוגג,
דמצוי הדבר פעמים שנופל בענינים כאלו בלא יודעים ,שאין לו אף ידיעה שהם דברים הנוגעים באמונה ,ובאופן
יה ל ֹא יְ שובון ,אלא שפיר מועיל לו תשובה .ובזה מיושב ג"כ דברי המדרש
כזה לא נאמר עליו הפסוק ָכל ָב ֶא ָ
שמפרש דהכתוב מזהיר שו ָבה יִּ ְש ָר ֵאל אפילו למי שכפר בעיקר ,דזה מיירי במי שבא לכפירה רק באופן כזה ,והוא
עדיין נקרא בשם 'ישראל'
דאס קען זיין.
ָ
זאלןפארקערטַׁ ,אז די אברים הפנימיים ָ זאל זיין ַׁ דאס דעם טעםָ .אבער דער 'עיקר' איז ַׁאז ס' ָ זאגט ער איז ָ מצות ָ
נאר
[דעמאלטס] איז עס מיט מער ְּש ֵלימותָ . ָ 'אנהייבן' ִב ְּפנִ ים,
זאל זיך ָ ַׁארויסברענגען אויפן חיצוניות ,ס' ָ
וואס'זשע דען ַׁאז מ'איז נישט 'דערביי' [בפנימיות ,אז צריכין לעורר את הפנימיות ע"י הקדמת החיצוניות]ַׁ ○ .אזוי אויך ָ
רהאנדן, פא ַׁ מאל איז ַׁ רהאנדן [ביידע בחינות]ַׁ .א ָ פא ַׁדי זעלבע איז חלילה ביי עבירות ,ביי ַא שלעכטן וועג איז אויך ַׁ
רהאנדן חלילה ,מען 'טוט' שוין עבירות ,ווייל פא ַׁ מאל] ַׁ [ -והוא על דרך] (אבות ד ,ב) עבירה גוררת עבירה - .ס'איז [ ַׁא ָ
רהאנדןפא ַׁ מאל איז ַׁ נאך ַׁארגער[ .און] ַׁא ָ דאס איז ָ טאקע שלעכטע דיעות ,חלילה דיעות נפסדותָ . האט אין זיך ַׁ מ' ָ
נאר די עבירות ברענגען שלעכטע מחשבות ,מיט שלעכטע האט נישט ְּב ֶע ֶצם קיין דיעות נפסדותָ , פארקערט ,מ' ָ ַׁ
דאס חיצוניות [אז] ָ רהאנדן .ביי דעם איז ַׁ פא ַׁ פאלט ַׁאריין אין דעות נפסדות 'דורך' די עבירות ,איז ַׁ דיעות רעות ,מ' ַׁ
רהאנדן ביי די עבודה ,ביי מצותַׁ ,אזוי פא ַׁ דאס 'פנימיות'ַׁ .אזוי [איז] ביי עבירותַׁ .אזוי ווי ס'איז ַׁ ברענגט שפעטער ָ
רהאנדן ביי עבירות. פא ַׁ איז ַׁ
ָ
כז לשון המשנה באבות (ד ,ג) :הוא ָהיָ ה אוֹ ֵמרַׁ ,אל ְּת ִהי ָבז ְּל ָכל ָא ָדםְּ ,ו ַׁאל ְּת ִהי ַׁמ ְּפ ִליג ְּל ָכל ָד ָברֶ ׁ ,ש ֵאין ְׂלך ָא ָדם
ׁ ֶש ֵאין לוֹ ׁ ָש ָעהְּ ,ו ֵאין ְּל ָך ָד ָבר ֶש ֵאין לוֹ ָמקוֹ ם.
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון יב
יעה נִ ְׂפ ָס ָדה [מחמת שנכשל בעבירות תחילה] ,ער
פאלט ַאריין חלילה אין ַׁא דֵּ ָ ַׁאז איינער ַ
גאר הייסן קאן ער ָ
איז זיך טוֹ ֶעה [ווייל] ער ווייסט נישט ַׁאז ס'איז ִמינותָ ,אדער כדומהָ ,
אפשר ווי ַא בחינה פון ַא ׁשוֹ ֵגג דערינען.
וואס די זְׂ דוֹ נוֹ ת [ועל דרך שאמרו בגמרא]כח ו ְּל ֵבית יַׁ ֲעקֹב ַׁחט ָ
ֹאתם[ ,אלו 'עמי הארץ'] ָ
זענען ִּכ ׁ ְׂש ָגגוֹ ת.
סז
האבן אים האט געטון ַאנדערע ֲע ֵבירוֹ ת[ ,ממילא] די ֲע ֵבירוֹ ת ָ [וכמו כן הכא] ווייל ער ָ
האבן אים מוֹ ֵש ְּך געווען אין ריינגעווארפן אין ַאזעלעכע שלעכטע ַמ ֲח ׁ ָשבוֹ ת[ ,זיי] ָ ָ ַׁא
מונָ ה.וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ ַאזעלעכע ִענְׂ יָ נִ ים ָ
בון[ ,ווייל]
יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ
נאכנישט אין דעם ְּׂכ ַלל פון ָּכל ָּב ֶא ָ [איז] קען זיין [ ַׁאז] דער איז ָ
נאך ַׁא בחינה פון ַא ׁשוֹ ֵגג. ער איז ָ
נאך דעם דִּ ין האט ָ נאך ְּתשו ָבה טון [גם באופן שנשאר בחיים] ,און ער ָ קאן ער ָ[וממילא] ָ
יך ,אפילו אם כפר בעיקר ח"ו]. 'יִ ְׂש ָר ֵאל'[ ,ואליו קורא הפסוק ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
סח
טאקע ְּׂב ֶע ֶצם חלילה ִב ְּש ָאט נֶ ֶפש -לֹא ָע ֵלינוַׁ ,ה ֵשם יִ ְּש ְּמ ֵרינו - ָאבער ווער ס'איז ַׁ
האט נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל.
יצ ָלן ָמיט כפירה ,דער ַׁר ֲח ָמנָ א ִל ְּ
דאך דער ָפסוק נישט שמועסן פון דעם. קאן ָ [וממילא] ָ
סט
ישוב קושיא ד ,עם ישוב קושיא ב-ג (באופן שלישי)
ומעתה אתי שפיר גם קישור המשך הפסוק ,ומה שמסיים בנתינת טעם ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך .דהכתוב בא לתרץ
האיך תועיל התשובה אפילו על כפירה ,ולזה מפרש כי הכפירה היתה רק בגדר 'מכשול' ,וזה נגרם לך ַּב ֲעוֹנֶ ָך
הקודמים ,ולא שבעצם היה בך ח"ו דיעות כאלו
קאן זיין דער ְּפ ַׁשט [בהמשך הפסוק ,שאמר] שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך[ ,וכמו דאס ָ
ָ
מונָ ה.
שדרשו במדרש] אפילו ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ
רוואס [ קענסטו תשובה טון ,און דו הייסט בשם 'יִ ְּש ָר ֵאל'], פא ָזאגט דער פסוק וועןַׁ , ָאבער ָ
נאר געווען ַא ' ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל' [שנגרם לך על ידי ' ֲעוֹנֶ ָך']ַׁ ,אז ווארן ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך ,ווען ס'איז ָ
ָ
ריינגעפאלן אין שלעכטע דיעות ,און מ'נעמט זיך נישט ַׁ דורך די ֲעוֹנוֹ ת ביסטו ַׁא
געווארן [רק בדרך] ׁ ְׂש ָג ָגה.
ָ אינאכט אפילו ַׁאז ס'איז ַׁאזוי ,ס'איז ַ
כח בגמרא בבא מציעא (לג :):כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי ,מאי דכתיב (ישעי' נח ,א) ַה ֵ ּגד ְׂל ַע ִּמי ּ ִפ ׁ ְׂש ָעם ּו ְׂל ֵבית
ֹאתםַׁ ,ה ֵגד ְּל ַׁע ִמי ִפ ְּש ָעם ,אלו תלמידי חכמים ,ששגגות נעשות להם כזדונות [פירש"יַׁ :ע ִמי דהיינו תלמידי יַ ֲעקֹב ַח ּט ָ
חכמים ,את חטאתם אני קורא פשע ,שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם את העיקר ,ולא יורו הלכה מתוך משנה
ֹאתם [אפילו פשע שלהם אני קורא חטאת] ,אלו עמי הארץ ,שזדונות נעשות שאינה עיקר]ּ ,ו ְׂל ֵבית יַ ֲעקֹב [שאר העם] ַח ּט ָ
להם כשגגות ○ .והיינו דתנן (אבות ד ,יג) רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד [בגמרא ,שהוא תירוץ טעמי המשניות ,או
אם תשמע דבר משנה מרבך ,הזהר לשאול טעמיו ,ומי שנאה] ,ששגגת תלמוד [אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך ,שלא
ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר ,ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ,ולמדת הימנה שלא כדת ,שאין הטעם כמו
שהיית סבור ,שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך] עולה זדון [ענוש אתה עליה כמזיד ,שזדון הוא בידך,
שלא שאלת טעם מרבך].
יג קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
ע
דאס רוֹ ב איז [רק בבחינת] ׁ ְׂש ָגגוֹ ת. ַאזוי ווי מ'זעט נעבעך היינט[ ,און] ָ
מונָ הָ ,אבער
יק ֵרי ֱא ּ
וואס ס'רירט ָאן אין די ִע ְׂ מ'פאלט ַאריין אין ַאזעלעכע דיעות ָ ַ
האט ער געזינדיגט נאר ווייל] מסתמא ָ פאלט מען ַׁאריין אין דעםָ [ , ס'איז נישט ְּב ִח ָנם ַׁ
ס'האט אים צו דעם געברענגט. ָ [פריער]ַׁ ,אז
ס'האט געברענגט צו דעם ָ וואס
ָ האט ער געטון ַאנדערע 'זְׂ דוֹ נוֹ ת', [מסתמא] ָ
' ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל'.
עא
קאנען
נאך ָ מ'זאל ָ ָ ש ָר ֵאל[ ,און ַׁאז]
נאך דעם דִּ ין יִ ְׂ האבן ָ ָאבער על כל פנים 'די' ָ
ְּׂת ׁש ּו ָבה טון.
מאל ָאן [להביאו לידי] ַאזעלעכע וואס ס'רירט ַׁא ָ דאך די בחינהַׁ [ ,אז] די ֲעוֹנוֹ ת ָ
איז עס ָ
דאס] ְּׂכ ֵעין ׁשוֹ ֵגג ,הייסט עס ַׁא ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל. וואס ס'רירט ָאן אין די ֱאמונָ ה ,איז [ ָ דֵּ יעוֹ ת ָ
עב
מ'זאגט ָאן ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד
ָ וואס
דאס דער פסוק ,דעס ָ ווארנט' ָ בא ָ איבערדעם ' ַׁ
וואס איז דאס און ָ זאגט ער [ווייטער] ווען איז ָיך[ ,אפילו] אויף ִענְּ יְּ נֵ י ֱאמונָ הָ , ה' ֱאלֹ ֶק ָ
דאס איז נאר געווען ַא ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל ביי דירָ , דאסַׁ ,אז ס'איז ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך ,ווייל ס'איז ָ ָ
נאר ַאמ'האלט נישט חלילה ביי קיין ְּכ ִפ ָירה ,ס'איז ָ ַ יות פון די ְּכ ִפ ָירה, נישט קיין ַע ְׂצ ִמ ּ
וואס ס'רירט ָאן פאלט מען ַׁאריין [אפילו] אין ַאזעלעכע דיעות ָ ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל[ ,שעל ידי העונות] ַׁ
ס'האט
ָ וואס האסט געטון ַאנדערע ֲעוֹנוֹ ת ָ טאקע ' ַּב ֲעוֹנֶ ָך'[ ,דמסתמא] ָ אין דער אמונהַׁ ,
דאס געברענגט. ָ
עג
פארקומען [ ַׁאזוינס] .איז מען ָא ּפגעהיטן פון ָאבער ַאז נישט [לולי העונות] ,קען נישט ָ
ַאזעלעכע ַמ ְׂח ׁ ָשבוֹ ת ,פון ַאזעלעכע דֵּ יעוֹ ת.
דאך ָמ ֵלא ָעוֹן ָו ֶפ ׁ ַשע[ ,איבערדעם] איז מען
דאס דוֹ ר בעונותינו הרבים איז ָ נאר [ווייל] ָ ָ
מונָ ה.וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ לול אויף ַאזעלעכע דיעותָ , ָע ּ
עד
וואס זענען נישט חלילה 'דערביי' [לחשוב נגד
און ס'טרעפט זיך אפילו [ביי] אידן ָ
דאסיקרָ ,אדער ַאז ָ יש זיין ַאז ס'איז ְּׂכ ִפ ָירה ְּׂב ִע ָ טאקע ַמ ְׂר ִ ּג ׁ
זאל ַ האמונה .און ווען] ער ָ
נטלאפן'
ָ יעה ,העט ער ' ַא מונָ ה ,העט ער זיך 'געהיט' פון דער ֵד ָ 'רירט ָאן' אין דער ֱא ּ
דערפון.
ריינגעפאלן אין דיַ דאך שוין נישט די ' ַה ְׂר ָ ּג ׁ ָשה'[ .ווייל] ער איז שוין ַא האט ָ נאר ער ָ ָ
שוֹ [ ,און]נאכ'ן ' ָרצוֹ ן' נַ ְׂפ ׁ נאך] די ַּת ֲא ַות נַ ְׂפ ׁשוֹ ָ ,
נאך [ ָ
ִמ ְׂכ ׁשוֹ לוֹ ת [במעשה ,און] ווייל ער גייט ָ
פאר ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא יתברך שמוכט. ער איז נישט ' ְׂמ ַב ֵּטל ְׂרצוֹ נוֹ ' ַ
כט מלשון המשנה באבות (ב ,ד) :הוא ָהיָ ה אוֹ ֵמרֲ ,ע ֵשה ְּרצוֹ נוֹ ִכ ְּרצוֹ נֶ ָךְּ ,כ ֵדי ֶש ַׁי ֲע ֶשה ְּרצוֹ נְּ ָך ִכ ְּרצוֹ נוֹ ַּ .ב ֵּטל ְׂרצוֹ נְׂ ָך ִמ ּ ְׂפנֵ י
ְׂרצוֹ נוֹ ְּ ,כ ֵדי ֶש ְּי ַׁב ֵטל ְּרצוֹ ן ֲא ֵח ִרים ִמ ְּפנֵ י ְּרצוֹ נֶ ָך.
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון יד
פאר ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא יתברך שמו ,דעס ברענגט אים
ַׁאז ער איז נישט ְׂמ ַב ֵּטל ְׂרצוֹ נוֹ ַׁ
מונָ ה.
וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ ַׁאריין ַאזעלעכע דֵּ יעוֹ ת און ׁ ִשיטוֹ ת ָ
עה
נאך דעם האט ָנאך ְּׂת ׁש ּו ָבה טון[ ,און] ער ָ סוק' ,דער' קען ָ זאגט דער ּ ָפ ּ איבערדעם ָ
ִדין 'יִ ְׂש ָר ֵאל'.
נאר פון דאך נישט היצט אויף ַׁאן ַׁאנדערן אופן ,ער שמועסט ָ ווארן מ'רעדט ָ ָ
דאך עס [בלשון] ' ִמ ְּכשוֹ ל'. דעם[ ,שהרי] ער רופט ָ
טאקע שוין ִב ְּש ָאט נֶ ֶפש -לא עלינו ַׁ -א כוֹ ֵפר ,אויף דעם ַׁחס ְּו ָשלוֹ ם ַׁאז מ'איז ַׁ
געזאגט ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל. ָ האט דער ָפסוק נישט ָ
זאגןדאך נישט ָ נפאלס קען מען ָ וואס ס'ליגט דערינען [כפירה ממש] ,אויף ַׁאלע ַׁ דעס ָ
רהאנדן פא ַׁ רהאנדן ַׁא בחינה [של תשובה גם בזה] ,ווייל ס'איז ַׁ פא ַׁ [שו ָבה 'יִ ְּש ָר ֵאל' .הגם] ס'איז ַׁ
האט דער ָפסוק נאר [כשהוא] מת באותו תשובהָ ,אבער [בלשון ׁש ּו ָבה] 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ָ ְּתשו ָבהָ ,
'די' נישט געמיינט.
און [גם אין לומר] ַׁאז על שם העתיד [ קראו 'ישראל' ,על הזמן שלאחר שישוב בתשובה .דהלא]
ש ָר ֵאל' [ומדבר למי שעדיין לא שב עתה בתשובה, דא ָאן' ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂ ָאבער דער פסוק 'הייבט ָ
דאס ,דעם ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יך זאג איך ָ זאגט ווען ָ ווארנט זיך דער פסוק [און] ער ָ בא ָדא ַׁ ולכן] ָ
[אפילו אם כפר בעיקר ,רק] ַׁאז ס'איז ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָךַׁ ,א בחינת ִמ ְּכשוֹ ל.
עו
אופן רביעי בביאור הפסוק ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל
הקדמה לישוב קושיא ב-ג (באופן רביעי)
יך ,דהוא מלשון ֵ'עד' .וכוונת הכתוב לומר שהקב"הוהנה עוד איתא במדרש בדרשת ' ַעד' ה' ֱאל ֶֹק ָ
הבטיח שהוא יָ ִּעיד על ישראל ששבו בתשובה ,והוא תירוץ על שאלת ישראל מי ֵמ ִּעיד בנו על התשובה
יך']. 'עד ה' ֱאל ֶֹק ָ נאך ַׁא מדרש [בדרשת הפסוק שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַׁ דא ָס'איז ָ
יךַׁ ' ,עד' [איז] פון לשון ֵעד, נאך ַׁא מדרשל ,שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ' ַעד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ זיי ברענגען ָ
דות.
זאל זיין ַאן ֵע ּ[ ַׁאז] ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ
דאך ַׁאלע [ספרים] דעם מדרש ,דעס לשון אין מדרשלא ברענגען זיי זיי ברענגען ָ
נו ,און
געזאגט [אויב] מ'וועל מיר ְּתשו ָבה טון ִמי ֵמ ִעיד ָּב ּ ָ האב מיר ַׁאלעַׁ [ ,אז אונז] אידןָ ,
יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים ו ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים ,לרעה זאגט ֲאנִ י ֵעד[ ,שנאמר] ְּו ָהיִ ִַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ
נעשיתי ֵעד ,ולטובה לא נעשיתי ֵעד (בתמיה).
דות.יךַׁ ,ה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא איז ַאן ֵע ּ זאגט ֵעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ הקדוש ברוך הוא ָ
יך .אומרים ישראלל בילקוט שמעוני (הושע רמז תקלב) :רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומרֵ ' ,עד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ
לפני הקב"ה ,רבונו של עולם אם אנו עושים תשובה מי ֵמ ִעיד עלינו ,אמר להם הקב"ה ,לרעה נעשיתי לכם ֵעד,
יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים ו ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים ,ולטובה איני נעשה לכם ֵעד שנאמר (מלאכי ג ,ה) ְּו ָק ַׁר ְּב ִתי ֲא ֵל ֶ
יכם ַׁל ִמ ְּש ָפט ְּו ָהיִ ִ
ָ
(בתמיה) ,הוי ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ' ֵעד' ה' ֱאלֹ ֶקיך.
לא דלשון הילקוט שמעוני דלעיל ,זה מובא בכמה ספרים בדרושי שבת שובה .משא"כ הוספת לשון הפסיקתא
רבתי דלהלן.
טו קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
עז
והוא כעין מה שכתב הרמב"ם דתשובה הוא שיעזוב חטאו
ַעד ׁ ֶשיָ ִעיד ָעלָ יו יוֹ ֵד ַע ַּת ֲעלוּמוֹ ת שלא ישוב לזה החטא לעולם
דאךלב ְּב ֶמ ֶתק ְּלשוֹ נוֹ ַׁ ,אז ְּׂת ׁש ּו ָבה איזַ ,עד ׁ ֶשיָ ִעיד ָע ָליו
זאגט ָ ַׁאזוי ווי דער רמב"ם ָ
לומוֹ ת ֶשלֹא יָ שוב ְּל ִכ ְּס ָלה.
יוֹ ֵד ַע ַּת ֲע ּ
עח
והמפרשים לא ציינו המקור לדברי הרמב"ם אלו ,וכנראה שמקורו מדברי המדרש הנזכר
האט עס אויך [ובמפרשי הרמב"ם לא ציינו המקור לדבריו אלו .אמנם] זעט אויס [ ַׁאז] ער ָ
געמוזט נעמען פון 'דעם' מדרשלג.
דאך ַׁארויסגענומען פון מדרשי האט ער ָ דאס] ָ וואס ָ סאך ענינים [ ָ דאך ַׁא ַׁ
ער ברענגט ָ
זאגט עד שיעיד עליו יודע תעלומות[ ,מקורו במדרש וואס ער ָ חכמינו ז"ל[ .וכמו כן דעס] ָ
עדות[ ,ווייל] דער עיקר [ ְּתשו ָבה]זאל זיין ַׁאן ֵ ְּ דלעיל שדורש] ֵעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
יךַׁ [ ,אז] ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵרך ָ
ס'זאל זיין ֵעד ה' ָ פאפן, מ'זאל זיך נישט ָ ָ דאס ,עד ׁ ֶשיָ ִעיד עליו יודע תעלומות, איז ָ
ֱאלֹ ֶק ָ
יך.
עט
אמנם עתה מצאתי דבפסיקתא יש עוד הוספת דברים על דברי המדרש הנזכר ,שמתחילה השיב הקב"ה שהמלאך
מיכאל יעיד עליהם ,ועל זה אמרו ישראל שאין רוצים אלא שהקב"ה בעצמו יעיד עליהם .וכבר הזכרתי בראש
השנה מענין הכתוב בדניאל דקודם הגאולה יַּ ֲעמֹד ַּמלְ ַּא ְך ִּמיכָ ֵאל ,ופירש"י שישתתק מללמד זכות ,וביארתי דזהו
בכוונה מכוונת כדי שהקב"ה עצמו ילמד עליהם .ועתה ראיתי בפסיקתא זו סעד לדברי ,שישראל בעצמם יבקשו
כך ,שהקב"ה בעצמו ילמד עליהם זכות
[בספרים] כ'האב נישט געזען ָ אינאכט גענומען[ ,און] ַׁ האב איך היצט נאר ַׁא ֶפ ֶלאָ , ָ
האב געזען היינט אינעווייניג אין מדרש אין וואס] איך ָ ברענגען 'דעם' מדרש [דלהלןָ ,
עד ִל ְּד ָב ַׁרי[ ,צו דעס] וואס איז] ַׁא גרויסער ַׁס ַׁ
געטראפן ַׁאן ִענְּ יָ ןָ [ ,
ָ האב איך די פסיקתאלטָ ,
וואס ס'שטייטלה (דניאל יב ,א) ַׁאז [ ָב ֵעת געזאגט ראש השנהלד ,אויף דעם ָ ָ האב וואס איך ָ ָ
יכ ֵאל ְׂ
זאגט אין דניאל [פשט]ַׁ ,אז דער ַמ ְׂל ַאך ִמ ָ
לו
יכ ֵאל ,און רש"י ָ ְׂ
ַׁה ִהיא] יַ ֲעמֹד ַמ ְׂל ַאך ִמ ָ
וועט שטיין בלייבן [און] ער וועט נישט ְּמ ַׁל ֵמד ְּזכות זיין אויף אידן ָּב ֵעת ַה ִהיא.
לב ברמב"ם (תשובה ב ,ב) :ומה היא ַה ְּׂת ׁש ּו ָבה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ,ויסירו ממחשבתו ,ויגמור בלבו שלא
יעשהו עוד ,שנאמר (ישעי' נה ,ז) יַׁ ֲעזֹב ָר ָשע ַׁד ְּרכוֹ וגו' .וכן יתנחם על שעבר ,שנאמר (ירמי' לא ,יח) ִכי ַׁא ֲח ֵרי שו ִבי
ֹאמר עוֹ ד ֱאלֹ ֵקינו לומוֹ ת שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר (הושע יד ,ד) ְּולֹא נ ַׁ נִ ַׁח ְּמ ִתיְׂ .ויָ ִעיד ָע ָליו יוֹ ֵד ַע ַּת ֲע ּ
ְּל ַׁמ ֲע ֵשה יָ ֵדינו וגו' [ועי' פירושו בכסף משנה ולחם משנה] .וצריך להתודות בשפתיו ,ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.
לג וכן מבואר בייטב פנים לשבת שובה (אות ג) ,עיי"ש לפי דרכו .וכן כתב בספר קובץ על הרמב"ם שם.
לד בדרשת תקיעת שופר תשי"ח ,ונדפס בדברי יואל לר"ה (אות סב) ,עיי"ש כל הענין באורך .וכן האריך רבינו בזה
בליל ב' דסוכות תשכ"ז ותשכ"ח ,ונדפס בדברי יואל שם (אות ס) ,ובליל ב' דסוכות תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שי).
וכן ביאר רבינו בקצרה בדרשת הושענא רבה תש"י (לשון קדשו קונטרס קיט ,אות נח) אצל למענך בוראינו ,ובדברי
יואל ויצא (עמוד לו).
יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָךְּ ,ו ָהיְּ ָתה ֵעת ָצ ָרה ֲא ֶשר לֹא נִ ְּהיְּ ָתה לה בספר דניאל (יב ,א)ּ :ו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
ִמ ְּהיוֹ ת גוֹ י ַׁעד ָה ֵעת ַׁה ִהיא ,ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא יִ ָמ ֵלט ַׁע ְּמ ָך ָכל ַׁה ִנ ְּמ ָצא ָכתוב ַׁב ֵס ֶפר.
יכ ֵאל .ישתתק כאלם ,שיראה הקב"ה דן בעצמו ,ואומר היאך אאבד לו ברש"י דניאל שםּ :ו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
אומה גדולה כזו בשביל ישראלְּ :ו ָהיְּ ָתה ֵעת ָצ ָרה .בפמליא של מעלה ,וקטיגוריא בתלמידי חכמים ,בזוזי ובזוזי
דבזוזי ,כמו שאמרו רבותינו בהגדה בפרק אחרון של כתובות (קיב ,.ובסנהדרין צד :).יִ ָמ ֵלט ַׁע ְּמ ָך .תאבד מלכות
אדום וימלטו ישראלָ :כל ַׁה ִנ ְּמ ָצא ָכתוב ַׁב ֵס ֶפר .הרי זה מקרא קצר ,כל הנמצא כתוב בספר זה ,על ידי החלומות
הכתובים בו.
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון טז
האב מיך געשטעלט אויף דעם [בראש השנה ,למה ישתתק מיכאל]. [און] איך ָ
זאגטלז [אויך ַׁאזוי פשטַׁ ,אז] הקדוש ברוך הוא דאכט זיך מיר [ ַׁאז] דער מדרשמג ָ ַׁ -
זאגן- .זאגט [מיכאל] 'נִ ְּש ַׁת ַׁת ְּק ָת' [מללמד זכות על ָבנַׁ י] ,וועל איך ָ ָ
האב מיט דעם געטייטשט [בלשון הפייטן]לח ְּׂב ֵאין ֵמ ִליץ יוֹ ׁ ֶשר ' ַּת ִ ּגיד' און איך ָ
ְׂליַ ֲעקֹב[ ,שתגיד אתה בעצמך מליצה ישרה על ישראל].
קאן זיין [ ַׁאז] דער געזאגטָ , ָ האב איך רוואס [למה ישתתק מיכאל]ָ . פא ָ טאקע ַׁ נאר ַׁ ָ
זאל ְּ
דאס טון ְּב ַׁכ ָונָ ה ְּמכ ֶונֶ ת ,ווייל ער וויל [ ַׁאז] ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵרך ָ טאקע ָ יכ ֵאל וועט ַׁ ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ
דאס איז ס'זאל זיין] ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל ,און ָ
דאך [ ָ זאגן [לימוד זכות על ישראל ,שהרי] ער זוכט ָ ָ
פאר אידן] ַׁאז ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵר ְּך [ילמד עליהם זכות]. די טוֹ ָבה [ ַׁ
דאס קען זיין דער ַׁט ַׁעם [על מה שישתתק מיכאל]. ָ
געזאגט.
ָ האב איך דעם ראש השנה ַׁאזוי ָ
פ
וואס] ס'שטייט אין געטראפן [היינט] ַׁא גרויסן ַס ַעד ִל ְׂד ָב ַרי[ ,פון דעם ָ ָ האבאון איך ָ
דאס אויכעט ַׁאז הקדוש דארטן וואו ער ברענגט ָ טאקע ָ פסיקתא דרב כהנא רבתילטַׁ ,
נאר דעס ברענגען זיי נישט[ ,דעס דאס ברענגען זיי ַׁאלעלאָ , וואס] ָ
ברוך הוא נעשה ֵעדָ [ ,
דא אין פסיקתא שטייט ַׁאזוי: וואס] ָ ָ
זאגןַ ,אז מ'וועל מיר ְּׂת ׁש ּו ָבה טוןִ ,מי יך ,וועלן אידן ָ ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ
נו .אמר הקדוש ברוך הוא ,מלאך מיכאל יָ ִעיד בכם ,דער מלאך מיכאל וועט ֵמ ִעיד ָּב ּ
זאגן[ ,שנאמר] ָב ֵעת ַׁה ִהיא [יַׁ ֲעמֹד] ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ
יכ ֵאל. אויף ענק ֵעדות ָ
נאר דיך ַׁאליין, אמרה כנסת ישראל ֵאין אנו רוצים אלא בך ,אונז וויל מיר נישט ָ
אונז וויל מיר נישט קיין ַׁאנדערן ֵעדותָ ,ב ְּך ָאנו ֲח ֵפ ִציםַׁ ,אזוי שטייט אין מדרש.
האט השם יתברך דעמאלטס ָ
ָ יכם, געזאגט ֲאנִ י ֵמ ִעיד ֲע ֵל ֶ ָ האט הקדוש ברוך הוא ָ
עזאגט. דאס] ג ָ [ ָ
פא
שטייט ַׁארויס ַׁאזוי אין די פסיקתאַׁ ,אז הקדוש ברוך הוא ָ
זאגט [קודם ַׁאז] דער
זאגן זיי ווילן נישט.
מלאך מיכאל [יעיד עליכם זכות] ,און אידן וועלן ָ
לז והכוונה דגם שם איתא כפירש"י ,ולא כמו שפירשו שאר המפרשים בדניאל (באבן עזרא ,ובמצודות) שיעמוד
מיכאל ללמד זכות .וכמובא עוד להלן בדברי רבינו משא ומתן בזה.
לח בחזרת הש"ץ לימים נוראים (בברכת אתה קדוש)ְּׂ :ב ֵאין ֵמ ִליץ ׁ ֶ
ישר מול ַׁמ ִגיד ֶפ ַׁשעַּ ,ת ִ ּגיד ְׂליַ ֲעקֹב ְּד ַׁבר חֹק ו ִמ ְּש ָפט,
ְּו ַׁצ ְּד ֵקנו ַׁב ִמ ְּש ָפט ַׁה ֶמ ֶל ְּך ַׁה ִמ ְּש ָפט.
לט
בפסיקתא רבתי [שהוא ג"כ מרב כהנא] (סוף פרשה מה ,ובקצת דפוסים פרשה מד .והפסיקתא כולו מיוסד על פרשיות הקריאות
וההפטורות ,ופרשה ההיא מיוסד על הפטרת שובה ישראל) :דבר אחר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' .אמרו לו ישראל ,רבונו של
עולם אם עושים אנו תשובה מי מעיד שקבלת אותנו ,אמר להם ,הסניגור שלכם זה מיכאל ,שנאמר (דניאל יב ,א)
[ה ַׁשר ַׁה ָגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַׁעל ְּבנֵ י ַׁע ֶמ ָך וגו' ,ופירש הרד"ל דדריש 'יעמוד' להעיד עליהם] ,אמרו לו אין יכ ֵאל ַׁ ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
ָ
אנו מבקשים אלא לך ,שנאמר (תהלים כז ,ח) ְׂלך ָא ַמר ִל ִּבי ַּב ְׂ ּק ׁש ּו ּ ָפנָ י [וי"ג :אמר להם לכו ו ַׁב ְּקשו ָפנַׁ י] ואני ֵמ ִעיד
עליכם .ויש לך מניין ללמוד ,וכי איזו מדה מרובה ,מדה טובה או מדת פורענות ,הוי אומר מדת הטובה .בא
וראה ,אין כבודו של הקב"ה להעיד על הדברים הללו ,והוא בכבודו מעיד על המנאפים ועל המכשפים ,שנאמר
יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים ו ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים ,אמר הקב"ה ,ואם על מי שהוא חוֹ ֵטא אני מעיד, יכם ַׁל ִמ ְּש ָפט ְּו ָהיִ ִ ְּו ָק ַׁר ְּב ִתי ֲא ֵל ֶ
ָ
על מי שהוא עושה ְּׂת ׁש ּו ָבה על אחת כמה וכמה ,אמר הושע ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ֵעד ה' ֱאל ֶֹקיך.
יז קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
נאר ָּב ְׂך .ווייל ִמ ְּס ָת ָמא
רוואס ווילן זיי נישט ָ
פא ָ רוואס ווילן זיי נישטַׁ ,
פא ָ[ולכאורה] ַׁ
וואס ס'איז בעסער. דארפן זיי דעס ָ טאקע ַאזוי בעסערַׁ ,
איז ַ
פב
רויסזאגן ,זיי וועלן
ָ טאקע ַאזוי ַא דאס איז ַׁא גרויסע ַס ַעד ִל ְׂד ָב ַריַׁ ,אז 'אידן' וועלן ַ ָ
זאל זיין ַא ֵמ ִליץָ [ ,
נאר] יכ ֵאל ָזאגן ְּב ֵפירוש ַאז מ'וויל נישט ַאז דער ַמ ְׂל ַא ְׂך ִמ ָ דאס ָ
ָ
דאס
פאר אידן[ ,ווייל] ָ פאר ַא ֵמ ִליץ יוֹ ׁ ֶשר ַ רו ְׂך ּ
הוא ַאליין ַ האבן ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּ
מ'ברויך מיר ָ
דאס איז בעסער. קראנטערָ ,
ַ איז
שטייט ַׁאזוי ַׁארויס אין מדרש חכמינו ז"ל.
פג
פארענטפערט [למה 'ישתתק' מיכאל ,וכפירש"י .ווייל] דער טאקע ַׁ דאך שוין ַׁ ממילא איז ָ
יכ ֵאל ווייסט אויך פון דעם ,ער ווייסט אויך פון דעם ַׁאז אידן ווילן ַׁאזוי .און ַמ ְׂל ַא ְׂך ִמ ָ
וואס אידן ווילן ַׁאזוי ,וויל ער אויך ַׁאזוי. פאר דעם זעלבן ַׁט ַׁעם ָ ַׁ
נאר ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל ,ער איז ַא ּפוֹ ְׂטרוֹ ּ ְׂפ ָסא ַר ָּבא דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל ,ווידאך ָ
[שהרי] ער וויל ָ
דאס ַׁאליין [ולכן ישתתק פארשטייט ער ָ האבן אים ָאנגערופן[ .וממילא] ַׁ חכמינו ז"למ ָ
מעיקרא ובכוונה תחילה].
פד
יכ ֵאל]
[ביאור ראיית הפסיקתא מהפסוק ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
ואגב מה דמשמע שם בפסיקתא שמפרש 'יעמוד' מיכאל ,דהיינו שיעמוד להעיד ,ולא כפירש"י שישתתק ,וכן
פירשו המפרשים ,וכתבו דמדרשים חלוקים הם ,כי גם פירש"י מקורו במדרשים .אמנם לי נראה דיש לומר דגם
הפסיקתא מפרש כרש"י ושאר מדרשים ,אלא דנקט הרישא וכוונתו על הסיפא וכדרך המדרשים ,והיינו שזה
שהקב"ה ישיב תחילה שמיכאל יעיד עליהם ,הוא מהסיפא שאמר ' ָהע ֵֹמד' ַּעל ְבנֵ י ַּע ֶמ ָך ,דהיינו שרגיל לעמוד
וללמד זכות ,אבל הרישא פירושו 'שישתתק'
נאר] ַׁא ִחידוש [יש עוד בדברי הפסיקתא זו].
ָ [-
דארטן [אין] די מפרשים אויפן פסיקתא [ ,על מה שאמרו בפסיקתא]
מא
[דהנה] ַׁאזוי ָ
זאגט [ ַׁאז] דער מלאך מיכאל [יעיד בכם] שנאמר (דניאל יב ,א) ָב ֵעת ַה ִהיא הקדוש ברוך הוא ָ
זאגן זיי [דלכאורה בפשטות משמע הכוונה שיעמוד להעיד ולהמליץ זכות. יכ ֵאלָ .
'יַ ֲעמֹד' מלאך ִמ ָ
וואס ס'שטייט ַׁאזוי דער ְּפ ַׁשט דא ַׁאפ ָאר מדרשיםמב ָ טאקע ַׁאזוי ,ס'איז ָ ווי] ס'שטייט ַׁ
[דלשון 'יעמוד' פירושו שיעמוד ללמד זכות].
ימאפ ְׂטרוֹ ּפוֹ ָסא ַר ָּבא דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאלְּ .ב ִגין ְּד ַׁכד ִס ְּט ָרא ַׁא ֲח ָרא ַׁק ְּי ָ מ בזוהר הק' (ח"ב דף רנדַ :).האי ִמ ָ
יכ ֵאל ,נְׂ הוֹ ָרא יְׂ ִמינָ אַ ,א ּ ֹ
הוא
יהו דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאלְׂ ,ו ִא ׁ ְׂש ְּׂתזָ ָבן ֵמ ַה ּ
יכ ֵאל ָט ַׁען ִע ֵמיהְׂ ,ו ִא ְׂת ַע ִביד ַס ֵ ּניגוֹ ְׂריָ א ֲע ַליְׂ ּ ְּל ַׁא ְּס ָט ָאה ֲע ַׁליְּ יהו ְּדיִ ְּש ָר ֵאלְּ ,כ ֵדין ִמ ָ
בו דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל.
ארי ַּב ֲע ֵלי דְּׂ ָב ּ
ַק ֵטיגוֹ ְׂריָ א דְּׂ ָמ ֵ
ועיין בילקוט שמעוני וישלח (רמז קלב) :אמר ליה הקב"ה למיכאל ,למה עשית כן לבני בכורי ,אמר לפניו
לכבודך עשיתי .אמר ליה מעכשיו תהא ממונה עליו ועל זרעו עד סוף כל הדורות ,הדא הוא דכתיב (דניאל י ,כא)
יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל (שם יב ,א) ,וכתיב (ואתחנן ד ,ז) ִכי ִמי גוֹ י ָגדוֹ ל ,יבוא יכ ֵאל ַש ְׂר ֶכם ,ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד ִמ ָ ִכי ִאם ִמ ָ
גדול ויעמוד על הגדול וכו'.
מא בפירוש בעל זרע אפרים [להגרא"ז מרגליות] על הפסיקתא ,בביאורו הקצר הנדפס בשם ביאור סתם (אות נא):
ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד כו' .רש״י שם בדניאל י"ב מפרש יעמוד לשון שתיקה .וכאן לא משמע הכי .ואפשר דכאן רצה
לומר [כמו] שדרכו ללמד סניגוריא עליכם ,וכמו שכתב בסיפא דקרא ָהע ֵֹמד ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך [ורצ"ל דלכן מפרש גם
'יעמוד' שברישא כך ,ולא כרש"י] .ודברי רש״י לקוחים ממדרש שוחר טוב (תהלים מזמור כ) הובא בילקוט ישעיה רמז
שס״ז (והובאו להלן בהערה מג) ,עיין שם[ .ומשמע דמסקנתו דמדרשים חלוקים הם].
מב כן הוא בשמות רבה (יח ,ה) :וכשם שעשה הקב"ה בעולם הזה ביד מיכאל וגבריאל ,כן לעתיד לבא יעשה על
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון יח
[דעם פשט פון]
מג
זאגןזאגטלו ,און לויט ווי ַׁאלע מדרשים ָ נאר ָאבער לויט ווי רש"י ָ ָ
דאך
'יַ ֲעמֹד' [ ַׁאז] ער וועט 'נישט' ֵמ ִעיד זייןַׁ ,אז ער וועט נישט ַׁמ ְּמ ִליץ [זכות] זיין .איז ָ
שה ִל ְּסתוֹ ר [לפירוש הפסיקתא דמפרש כפשוטו מלשון עמידה ללמד זכות ,דהלא עס עפעס ַׁמ ֲע ֶ
שר ַׁה ָגדוֹ ל ,וממשיך לומר ' ָהע ֵֹמד' ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך ,ועל זה] הפסוק אומר]לה ָב ֵעת ַה ִהיא 'יַ ֲע ֹ
מד' [ ִמ ָ
יכ ֵאל ַׁה ַׁ
'הע ֵֹמד'
זאגט יַׁ ֲעמוֹ ד מלאך מיכאל ָ טייטשן זיי [דגם לרש"י נמצא כך הפירוש בסיפאַׁ ,אז] ער ָ
ידיהם ,שנאמר (עובדי' א ,כא) ְּו ָעלו 'מוֹ ִש ִעים' ְּב ַׁהר ִציוֹ ן ִל ְּשפֹט ֶאת ַׁהר ֵע ָשו ,זה מיכאל וגבריאל .ורבינו הקדוש
יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך ,שהוא תובע צרכיהן אומר זה מיכאל לעצמו ,שנאמר ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
ֹאמר ה' ְּצָ -באוֹ ת ַׁעד ָמ ַׁתי ַׁא ָתה לֹא ְּת ַׁר ֵחם ֶאת של ישראל ומדבר עליהם ,שנאמר (זכרי' א ,יב) ַׁו ַׁי ַׁען ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ה' ַׁוי ַׁ
יכ ֵאל ַׁש ְּר ֶכם[ - .וכן פירשו האבן עזרא והמצודות בדניאל יְּ רו ָש ַׁלִם ,ואומר (דניאל י ,כא) ְּו ֵאין ֶא ָחד ִמ ְּת ַׁח ֵזק ִע ִמי ִכי ִאם ִמ ָ
י"ב].
מג ברות רבה (בפתיחה ,פסקא א) :רבי יוחנן פתח ואמר ׁ ִש ְׂמ ָעה ַע ִּמי ַו ֲא ַד ֵּב ָרה (תהלים נ ,ז) ,א"ר יוחנן אין מעידין אלא
בשומע .רבי יודן ברבי סימון אמר ,לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האומותַׁ ,ס ְּב ָתה ְּו ַׁר ְּע ָמה ְּו ַׁס ְּב ְּת ָכא (נח י ,ז),
מכאן ואילך אין נקראין אלא ַׁע ִמיִ ׁ ,ש ְׂמ ָעה ' ַע ִּמי' ַו ֲא ַד ֵּב ָרה ,מאין זכיתם שתקראו ' ַׁע ִמי'ִ ,מ' ַׁו ֲא ַׁד ֵב ָרה ,ממה שדברתם
ְּל ָפנַׁ י בסיני ואמרתם (משפטים כד ,ז) כֹל ֲא ֶשר ִד ֶבר ה' נַׁ ֲע ֶשה ְּונִ ְּש ָמע .אמר רבי יוחנןִ ׁ ,ש ְׂמ ָעה ַע ִּמי לשעברַ ,ו ֲא ַד ֵ ּב ָרה
לעתיד לבאִ ׁ ,ש ְׂמ ָעה ַע ִּמי בעולם הזהַ ,ו ֲא ַד ֵּב ָרה בעולם הבא ,כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם,
שעתידין לקטרגם ְׂל ָפנַ י ולומר רבון העולמים אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים ,אלו גלו
עריות ואלו גלו עריות ,אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים ,אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם .אותה שעה
יכ ֵאל ,וכי יש ישיבה למעלה וכו' ,ואתה אומר סניגרון של ישראל משתתק ,הדא היא דתימא ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
יעמוד ,מהו יַ ֲעמֹד ,משתתק ,כמה דאת אמר (איוב לב ,טז) ְּוהוֹ ַׁח ְּל ִתי ִכי לֹא יְּ ַׁד ֵברו ' ָע ְּמדו' לֹא ָענו עוֹ ד .אמר לו
הקב"ה נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על ָּבנַ י ,חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את ָ ּבנַ י ○ .באיזו צדקה ,ר'
אלעזר ור' יוחנן ,חד אמר בצדקה שעשיתם את עולמי ,על שקבלתם את תורתי .שאילו לא קבלתם את תורתי
יה (תהלים עה ,ד) ,כבר היה העולם הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו ,דא"ר הונא בשם ר' אחא ,נְּ מ ִֹגים ֶא ֶרץ ְּו ָכל י ְֹּש ֶב ָ
יה [ ֶס ָלה] (שם), מתמוגג והולך ,אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני וכו' ,ומי ביסס את העולםָ ,אנ ִֹכי ִת ַׁכנְּ ִתי ַׁעמו ֶד ָ
יה ֶס ָלה .וחד אמר בצדקה שעשיתם את עצמכם ,על שקבלתם את תורתי ,שאילולי כן בזכות ' ָאנ ִֹכי' ִת ַׁכנְּ ִתי ַׁעמו ֶד ָ
הייתי מכלה אתכם מן העמים.
ובמדרש תהלים (מזמור כ) :דבר אחר [יַׁ ַׁענְּ ך ה' ְּביוֹ ם ָצ ָרה] ,באיזה יום ,יום שהכל מודים בו שהוא צרה ָ
לעליונים ולתחתונים ,שאפילו מלאכי השרת יראין ממנו .מה כתיב (ירמי' ל ,ו)ַׁ ,ש ֲאלו נָ א ו ְּראו ִאם י ֵֹלד זָ ָכר ַׁמדו ַׁע
יתי ָכל ֶג ֶבר יָ ָדיו ַׁעל ֲח ָל ָציו ַׁכיוֹ ֵל ָדה ְּונֶ ֶה ְּפכו ָכל ָפנִ ים ְּליֵ ָרקוֹ ן ,ואין כל פנים אלא מלאכי השרת ,שנאמר (יחזקאל ָר ִא ִ
י ,יד) ְּו ַׁא ְּר ָב ָעה ָפנִ ים ְּל ֶא ָחד .ואומות העכו"ם אומרים (ירמיה שם ,ז) הוֹ י ִכי ָגדוֹ ל ַׁהיוֹ ם ַׁההוא ֵמ ַׁאיִ ן ָכמֹהו .וישראל על
ידי דוד אומרים יַ ַענְׂ ָך ה' ְּׂביוֹ ם ָצ ָרה ,צרה שהיא לעליונים ולתחתונים .והקדוש ברוך הוא אומר לאומות העכו"ם,
ֹאמר ה' ,והם אומרים ,רבונו של עולם מי עושה יב ֶכם י ַׁ בואו ודונו עם בני ישראל ,שנאמר (ישעי' מא ,כא) ָק ְּרבו ִר ְּ
קומטומוריסון של בניך ,והוא אומר להן אני ,כביכול ,שנאמר (תהלים סח ,לו) הוא נ ֵֹתן עֹז ְּו ַׁת ֲעצמוֹ ת ָל ָעם .ושרי
אומות העכו"ם אומרים ,רבונו של עולם וכי משוא פנים יש בדבר ,אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות ,אלו
שופכי דמים ואלו שופכי דמים ,אלו עובדים עבודה זרה ואלו עובדין עבודה זרה ,מפני מה הללו יורדין לגיהנם
יכ ֵאל ַה ּ ַשר והללו אינן יורדים .באותה שעה נמצא סניגורן של ישראל משתתק ,שנאמר ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך ,ואין ' ָהע ֵֹמד' אלא משתתק ,שנאמר (איוב לב ,טו-טז) ַׁחתו לֹא ָענו עוֹ ד [וגו'ִ ,כי ' ָע ְּמדו' לֹא
ָענו עוֹ ד] .שרצה ללמד סניגוריא על ישראל .כיון שהוא משתתק ,אומר לו הקב"ה ,מיכאל 'נשתתקת' ואין אתה
מלמד זכות וסניגוריא על בני[ ,חייך] שאני מדבר עליהם צדקה ומושיעם ,שנאמר (ישעיה סג ,א) ֲאנִ י ְׂמ ַד ֵּבר ִ ּב ְׂצ ָד ָקה
יע .ובאיזה צדקה ,רבי פנחס ור' אלעזר ורבי יוחנן .חד אמר ,בצדקה שעשיתם עמי וקבלתם את התורה, ַרב ְׂלהוֹ ׁ ִש ַ
שאלמלי לא קבלתם את התורה הייתי מכלה אתכם .וחד אמר ,בשכר שעשיתם וקבלתם את התורה ,שאלמלא
יתי יוֹ ָמם ָו ָליְּ ָלהּ ○ .ו ָב ֵעת ַה ִהיא כן הייתי מחריב את העולם ומחזירו לתוהו ובוהו ,שנאמר (ירמיה לג ,כה) ִאם לֹא ְּב ִר ִ
יִ ָּמ ֵלט ַע ֶּמ ָך (דניאל שם) .בזכות מי ,בזכות יוסף .מה הקב"ה עושה ,מביט בכולן ואין בהם כיוסף .שהרי יוסף לא
יה .ומנין שנקראו על שם יוסף ,שנאמר (עמוס ה ,טו) או ַׁלי יֶ ֱחנַׁ ן ה' שמע לאדונתו ,שנאמר (וישב לט ,י) ְּולֹא ָש ַׁמע ֵא ֶל ָ
ְּצָ -באוֹ ת ְּש ֵא ִרית יוֹ ֵסף .ר' שמואל בר נחמני אמר ,בשביל יחסיהן ,שנאמר (ישעי' מג ,ז) כֹל ַׁה ִנ ְּק ָרא ִב ְּש ִמי וגו' .רבי
לוי אמר בזכות המילה .כתיב הכא ָב ֵעת ַׁה ִהיא יִ ָמ ֵלט ַׁע ֶמ ָך .וכתיב התם (יהושע ה ,ב) ָב ֵעת ַׁה ִהיא ָא ַׁמר ה' ֶאל יְּ הוֹ ש ַׁע.
יכ ֵאל ,לעתיד ובילקוט שמעוני על ישעי' (רמז תקז)ֲ :אנִ י ְּמ ַׁד ֵבר ִב ְּצ ָד ָקה .זה שאמר הכתוב ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
לבא באים שרים ומקטרגים על ישראל וכו' ,באותה שעה מיכאל סנגירון של ישראל משתתק ,שנאמר ָ ּב ֵעת ַה ִהיא
יכ ֵאל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך ,שהוא עומד ללמד סניגוריא על ישראל ,והוא משתתק ,ואין 'יַׁ ֲעמֹד' אלא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
שתיקה ,שנאמר ָע ְּמדו לֹא ָענו עוֹ ד ,וכיון שהוא משתתק אומר הקב"ה מיכאל נשתתקת ואין אתה מלמד סנגוריא
יע ְּוכו'. על בני ,חייך שאני מלמד ומדבר עליהם בצדקה ומושיען ,שנאמר ֲאנִ י ְּמ ַׁד ֵבר ִב ְּצ ָד ָקה ַׁרב ְּלהוֹ ִש ַׁ
יט קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
מאל איז ערעל ישראל[ ,דשם שפיר פירושו העומד ללמד זכות] ,זעט אויס ַׁאז ַׁאן ַׁאנדערס ָ
יא.
ָ
לאגן זיך [על החילוק שבין פירוש הפסיקתא לפירוש רש"י ,וסיימו שמדרשים חלוקים הם].
זיי פ ָ
פה
זאגט וואס דער מדרש ָ טאקע ַׁאז דער ִתירוץ איז אפשר ,דעס ָ נאר איך מיין ַׁ ָ
וואס
מאל [רק תחילת] פון ַׁא ָפסוקָ , סאך ָ[בפסיקתא ,הנה כך דרך המדרשַׁ ,אז] ער ברענגט ַׁא ַׁ
מ'דארף קוקן צום סוֹ ף [פונעם פסוק, ַׁ גאנצן' ְּד ַׁרש[ ,און]
'גאנצער'] ָפסוק ליגט אויפן ' ַׁ
דער [ ַׁ
ושל דברי המדרש].
דאנעט דאס [להביא ראיה גם מסיפא דקרא ,און] נישט פון ַׁ טאקע ָקאן זיין ער מיינט ַׁ ָ
גאנצער ְּד ַׁרש[מהרישא] איז געדרינגען ַׁאז ער איז ֵמ ִליץ [ויעמוד גם עתה ללמד זכות ,רק] דער ַׁ
דעס] יכ ֵאל,
[שבפסיקתא ,שהקב"ה אומר הסניגור שלכם זה מיכאל ,שנאמר ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ
שטאמט פון 'דעם' ָפסוק ['המתחיל' ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ,אבל ראיה זו הוא רק מסיפא דקרא שאמר
ַׁ
ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך ,אבל ברישא דקרא הוא ראיה רק להמשך דברי הפסיקתא במה שדרש שהקב"ה
בעצמו יעיד על ישראל לטובה ,ולעולם גם הפסיקתא מודה לפירש"י דמה שאמר ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא 'יַׁ ֲעמֹד'
טאקע וועט זיין
וגו']ַׁ ,אז ער וועט נישט וועלן [לדבר באותה שעה ,און] איבערדעם ַׁ
'עד' ה' אלקיך ,ועל דרך שביארנו בראש
[שהקב"ה יעיד וימליץ עליהם ,וכדרשת הפסיקתא עצמו בפסוק ֵ
פארדעם [בכדי שהקב"ה עצמו יעיד עליהם לזכות], השנה ,כי] דער 'יַׁ ֲעמוֹ ד' [וישתתק] וועט זיין ַׁ
ַׁאזוי ווי ער פירט אויס ווייטער [בזה הפסיקתא בדרשת הפסוק שובה ישראל ֵ'עד'].
וואס די
מאל אויף ַׁא מימראַׁ ,א ָפסוק ָ ילת [הפסוק] ַׁא ָ מאל [רק] ְּת ִח ַׁ
נאר] ער ברענגט ַׁא ָ[ ָ
נאכנישט געדרינגען פון דעם פסוק [בהרישא ,אלא] האלב מימרא [שבמדרש] איז ָ ערשטע ַׁ
גאנצער ִסיום פונעם מאמר [המדרש נאר דער ַׁ אדרבה [הרישא עצמה יתכן אף לסתור הראיה]ָ ,
והפסוק ,מזה הוא שמביא ראייתו ,און] ער שטעלט זיך אויפן ' ָפסוק' [המתחיל בהרישא ,אבל
כוונתו לדרוש מהסיפא]מד- .
פו
[המשך וסיום ההקדמה לישוב קושיא ב-ג]
דארטן ְּפ ַׁשט [בפסיקתא]ָ ,אבער על כל פנים זאגן ָ וויאזוי מ'וועט ָ ַׁ יהיה איך שיהיה,
זאגןמאל [זיכער]ַׁ ,אז חכמינו ז"ל זענען ַׁאזוי ְּמקו ָבל געווען ,זיי ָ דאך ַׁא ָ דאס איז ָָאבער ָ
עדות[ .און] יךַׁ ,ה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא איז ַׁאן ֵ
ַׁאזוי ְּפ ַׁשט [בפסוק שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל]ַׁ ,אז ' ֵעד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ
מד ועל כל פנים בהלשון שאמרו בפסיקתא ,הסניגור שלכם זה מיכאל שנאמר ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ,כוונתו להביא
ראיה מסיפא דקרא דכתיב ָהע ֵֹמד ַׁעל ְּבנֵ י ַׁע ֶמ ָך ,שפירושו הרגיל תמיד לעמוד וללמד זכות ,ומייתי ראיה
שהסניגור זה מיכאל ,הרגיל בכל עת להיות סניגור .אבל אין הכי נמי שגם הפסיקתא מודה ומפרש דמה שאמר
ברישא ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד ,פירושו שאז בעת ההיא לא יהיה כהרגלו ,ויעמוד וישתתק מללמד זכות ,וכפירוש
רש"י( .מדברי יואל).
ועיין עוד בדברי רבינו בליל ב' דסוכות תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שי ,אות כ -כא) שמתרץ עוד בזה וז"ל :הנה
שני פירושים אלו שניהם מקורן מדברי חכז"ל במדרשים וכו' ,וצריך ביאור להשוות דברי חכמים .והנראה לומר
בזה דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ,ושניהם אמת .כי לעתיד טרם התחלת הגאולה יהיה יום הדין
הגדול ,ויעמוד מיכאל לבקש רחמים על ישראל ,כי כן מדתו תמיד להמליץ טוב על ישראל .אבל כשיראה תוקף
הדין והתגברות המקטריגים ,ושאין ַׁדי זכותים לישראל לנצח את המקטריגים ולדחותם ,יתן השם יתברך דעת
למלאך מיכאל שישתתק מלהמליץ עליהם ,ואז יְּ ַׁל ֵמד השי"ת בעצמו סניגוריא על ישראל.
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון כ
זאגן ֵעדות ,און אידן זאל ָ זאגן [ ַׁאז] דער מלאך מיכאל ָ ַׁאז ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא וועט קודם ָ
מים ַאליין[ ,ווייל] נאר פון ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִ זאגן מ'וויל מיר נישט ,אונז וויל מיר ָ וועלן ָ
זאגט [עדות לטובה] דעס איז גוט, ִמ ְּס ָת ָמא ווייסן זיי [כי] ַאז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
דאס] נישט ְּב ִח ָנם. זאגט [ ָטאקע ַׁאזוי גוטְּ ,כנֶ ֶסת יִ ְּש ָר ֵאל ָ
ִמ ְּס ָת ָמא איז עס ַׁ
און ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא וועט ָאננעמען זייער ַׁט ֲענָ ה[ ,ומזה מוכח כי] ִמ ְּס ָת ָמא איז עס ַׁא
טאקע ,ליגט עפעס דאס איז עס ַׁ טאקעָ .עפעס אין דערינען ַׁ ַׁט ֲענָ ה צוֹ ְּד ֶקתַׁ ,אז ס'ליגט ּ
דערינען.
פז
זאגן ַׁאזוי ,וועט דער מלאך מיכאל וואס אידן ָ פאר דעם זעלבן ַׁט ַׁעם ָ טאקע ַׁ און ַׁ
ש ָר ֵאל ,לטובת ישראל[ ,שהרי] פאר ְּכנֶ ֶסת יִ ְּ גראד צו טון [ ַׁאזוי ,שישתתק באותה שעה]ַׁ , וויסן ָ
דאך] דער ֵמ ִליץ טוֹ ב -דער ֵמ ִליץ וואס] ער איז [ ָ טאקע דער מלאך מיכאלָ [ , דאס וויל ַׁ ָ
דאס' וועט פאר אידן[ ,און] 'איבערדעם' וועט ער שטיין בלייבן[ ,ווייל] ' ָ יוֹ ֶשר ַׁ -
דעמאלטס זיין ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל.
ָ
יחא [סמוך להגאולה ,שעל יק ָבא ִד ְׂמ ׁ ִש ָ טאקע ַׁאזויְּׂ ,ב ִע ְׂ האלט מיר היצטערט ַׁ און ַאזוי ַ
אותה שעה נאמרה הפסוק 'ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא' יַׁ ֲעמֹד ִמ ָיכ ֵאל וגו'].
פח
ישוב קושיא ב-ג (באופן רביעי)
דאס קען זיין ,דער ְּפ ַׁשט איז ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך [מלשון 'חולשה' וכדלהלן].
ָ
פט
והנה מה שקודם הגאולה ישתתק מלאך מיכאל ,כדי שהקב"ה בעצמו ילמוד זכות על ישראל ,מה שאין כן בשאר הדורות
שהיה רגיל המלאך ללמד עליהם זכות ,ולא שתק .הנה החילוק הוא ,כי בשאר הדורות היה מספיק זכותם של ישראל עד
שהיה די בלימוד זכות של המלאך מיכאל ,אבל בדור האחרון מחמת 'חולשת' הדור ,יהיה כך לטובת ישראל שלא ילמדו
עליהם זכות רק הקב"ה בעצמו
יכ ֵאל געווען ַׁא יארן איז דער ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ רוואס די ַאלע ָ פא ָ [דהנה לכאורה יוקשה] איי ַׁ
רוואס היצט וויל מען נישט. פא ֵָמ ִליץ יוֹ ֶשר [ולא שתק] ,און ַׁ
רוואס איז שוין [יעצט] ַׁאנדערש. פא ָ ַׁ
געהאט גענוג זָ כיוֹ ת ,מ'איז געווען ַׁ נאךהאבן ָ
טאקע זיין ,ווען אידן ָ קאן ַׁ נאר] ָ [ ָ
טאקע שטארק ,איז גענוג געווען דער מלאך מיכאל [להמליץ עליהם זכות] ,ס'איז ַׁ ַ גענוג
גענוג געווען.
שוואך,ַ וואס] מ'איז ַׁאזוי שת ַהדּ וֹ רָ [ , חו ְׂל ׁ ַנאר בדור האחרון] ַׁב ֲע ֹונוֹ ֵתינו הרבים[ ,מחמת] ּ [ ָ
שוואך דער ּכ ַֹח ַ מ'האט ווייניג ,ווייניג ּכוֹ חוֹ ת .ס'איז ָ מ'האט ווייניג ּכוֹ חוֹ ת. ָ [און]
יגים .מ'איז דו ׁ ָשה ,און [די] ִמ ְׂצוֹת ּו ַמ ֲע ִשים טוֹ ִביםַׁ ,אקעגן די ְּמ ַׁק ְּט ִר ִ ַה ּתוֹ ָרה ,דער ּכ ַֹח ַה ְׂ ּק ּ
נאר דעם ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים טאקע ָ האבן ַׁ שטארק[ .איבערדעם] ברויך מען ָ ַ נישט גענוג
שטארק [אף בדור חלוש ,שהוא] ַׁא כֹל ַׁ וואס] דעס איז שוין גענוג ַאליין [שימליץ עליהם זכותָ ,
פאר אידן. זאל ַׁמ ְּמ ִליץ זיין ַׁיָ כוֹ לַׁ .אז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ
כא קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון
צ
והנה מצינו בלשון המשנה יִ ָּנ ְׂתנ ּו 'לַ ּכוֹ ׁ ֵשל' ׁ ֶש ָּב ֶהן ,דפירושו אל ֶה ָחלוש יותר שבהם.
ואם כן הלשון 'כשלון' מתפרש גם על ענין חלישות הכח והזכות
דאך ָאנגערופן [מי שחלש כח זכותו .ווי] די משנה ָ
זאגטמה [ ִמי [והנה בלשון] ּכוֹ ׁ ֵשל ווערט ָ
'ל ּכוֹ ׁ ֵשל' ׁ ֶש ָּב ֶהן.
נו ַ
יח ִא ָשה ו ַׁב ַׁעל חוֹ ב ְּויוֹ ְּר ִשין וכו'] יִ ָ ּנ ְׂת ּ
ֶש ֵמת ְּו ִה ִנ ַׁ
מאל ָאנגערופן די שוועכעמוַׁ ,אז מ'ווערט זייער ָ סאך 'כוֹ ֵשל' ווערט ַׁא ַׁ
געשוואכט.
ַ ָא ּפ
צא
קאן מיר זיך נישט שוואך' דוֹ ר [מחמת העונות ,און] אונז ָ ַ בעונינו הרבים ,ס'איז ַא '
נאר אויף כביכול אויפן ּבוֹ ֵרא
מאל אויף קיין ַמ ְׂל ָא ִכים ּו ְׂש ָר ִפים ְׂואוֹ ַפ ִ ּניםָ , ניטא ָ
ַ רלאזן
פא ָ ַ
זאל אונז העלפן. עוֹ ָלם ַאליין ,און 'ער' ָ
נאר ער' וועט אונז העלפן. ' ָ
באשעפער וועט אונז ַארויסהעלפן. נאר איין ַ ָ
[און] אונז ַארויסנעמען פון דעם ַמ ֲע ָמד.
פון דעם ּביטערן ַמ ֲע ָמד.
צב
יך ,וכמו שדרשו בזה שהוא לשון ֵ'עדות' ,וקאי על מה ובזה יבואר המשך הפסוק ,שאמר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ' ַעד' ה' ֱאל ֶֹק ָ
שהקב"ה בעצמו יעיד על ישראל וילמד עליהם זכות קודם הגאולה .ועל זה מסיים בנתינת טעם ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך,
דבא לתרץ מאי שנא מבשאר דורות ,ולזה אמר לפי שאז 'נחלש' יותר כחכם וזכותכם ,בעבור ֲעוֹנֶ ָך
יך[ ,ודרשו בו] ' ֵעד' ה' זאגט דער ָפסוקׁ ,ש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ איבערדעם ָ
דותהוא וועט זיין דער ֵע ּ רו ְׂך ּ נאר ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּוואס] ָ יך[ ,ומרמז על התשובה שבעת הגאולהָ , ֱאלֹ ֶק ָ
יכ ֵאל. מאל דער ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ ניטא ָ
ַׁ זאגט [ ַׁאז]
פאר אידן ְּלטוֹ ָבה ,ווי דער מדרש ָ ַ
רוואס מוז מען ַׁאזוי ' ָאנקומען' צו דעםִּ .כי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך, פא ָזאגט ער [ווייטער]ַׁ , ָ
געווארן בעונינו הרבים פונעם ָעוֹן ַׁהדוֹ ר ,מ'איז ַׁאזוי ָ שוואך'
ַ ווייל מ'איז '
מה במשנה כתובות (דף פד :).מי שמת ,והניח אשה ובעל חוב ויורשין ,והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים ,רבי
נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן [פירש"י :בגמרא מפרש מאי ניהו ,ואף על גב דלא משתעבדי מטלטלי דיתמי לא לבעל
טרפון אומר יִ ָ ּנ ְׂת ּ
חוב ולא לכתובה ,הכא דלאו ברשותייהו מנחי ,סבירא לרבי טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד מי שהפקדון אצלו ,ונותנין
לבעל חוב ולכתובה שנתחייב בהן המת מחיים] ,רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין ,אלא ינתנו ליורשין [ולא מהניא
תפיסה] ,שכולן צריכין שבועה ,ואין היורשין צריכין שבועה [דתנן בפירקין הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא
בשבועה ,וכל זמן שלא נשבעו אין להם רשות בהם ,ואין אנו יודעין אם יש להם עליו כלום ,הלכך משמת המת זכו בהן
היורשין ,וברשותן הן] ○ .הניח פירות תלושין מן הקרקע ,כל הקודם בהן זכה בהן [קדמו יורשין זכו ואין מוציאין
מידם ,דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולכתובה .קדם אחד מהן ,האשה או המלוה ,זכה הוא ,דר' טרפון אית ליה
תפיסה דלאחר מיתה מהניא] ○ .זכתה אשה יותר מכתובתה [אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה או קדם בעל חוב ותפס
נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן [זה בעל השטר ,שידו
ויש בהן יותר על חובו] ,ובעל חוב יותר על חובוַׁ ,המוֹ ָתר ,רבי טרפון אומר יִ ָ ּנ ְׂת ּ
על התחתונה ,ואם יבואו ליד היתומים שוב לא יוציא מהם לא אשה ולא בעל חוב] ,רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין,
אלא ינתנו ליורשין ,שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
ובגמרא שם :מאי ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ,רבי יוסי ברבי חנינא אומר לכושל ׁ ֶש ְׂ ּב ַר ְׂאיָ ה [למי ששטרו מאוחר ,שלא יוכל לטרוף
לקוחות הקודמים לו] ,רבי יוחנן אמר לכתובת אשה [היא קרויה ּכוֹ ׁ ֵשל ,שאין דרכה לחזר אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו
קרקע] ,משום חינא [שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהיו נישאות להן ,שלא תדאגנה להפסיד כתובתן].
נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן .אית דמפרשי למי ששטרו מאוחר ,שהוא כושל 'וחלש' וז"ל הברטנורא שם (ט ,ב) :יִ ָ ּנ ְׂת ּ
שבכולן ,שאינו יכול לטרוף לקוחות הקודמים לו .ואית דמפרשי לכתובת אשה ,והיא קרויה כוֹ ֵשל ,שאין דרכה
לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע ,כמו האיש.
שוואכקייט.
ַׁ מו פירוש:
קדשו שובה תשי"ח (חלק ב) לשון כב
מ'האט נישט קיין שום ּכ ַֹח און ָ שוואך,
ַ געשוואכט ,מ'איז בעונותינו הרבים ַאזוי ַ ָא ּפ
יזוק ,קיין שום ּכ ַֹח ָהעוֹ ֵמד. קיין שום ִח ּ
וואס ְׂמ ַח ֵ ּזק צומ'האט זיך נישט מיט ָ ָ שטארקן,
ַ וואס' צו מ'האט זיך נישט 'מיט ָ ָ
כל יָ כוֹ ל. שם יִ ְׂת ָּב ֵר ְׂך [שהוא בעצמו ימליץ טוב בעדינוָ ,
וואס] ער איז ּ ֹ נאר מיט יְׂ ׁש ּו ַעת ַה ּ ׁ ֵ זייןָ ,
צג
סיום התורה -וברכת הקודש
דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ,דְּׂ ָב ָריו ֱא ֶמת ְׂו ַק ָ ּים ָל ַעדמז ,ס'איז [כל דבריו] ַא נִ ְׂצ ִח ּ
יות [ויקיים
הבטחתו לגאלינו גאולת עולם].
און דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים וועט אונז ַאודאי ַארויסהעלפן ,און ער וועט אונז
ַאודאי ַמ ִ ּציל זיין פון ַאלע ָצרוֹ ת.
יש ּו ָעה.
או ָלה ִו ׁזאל מיר זוֹ ֶכה זיין צו ַא ׁ ְׂשנַ ת ְׂ ּג ּ מ'זאל מיר ִּב ְׂמ ֵה ָרהָ , ָ
דו ׁ ָשה ּו ְׂב ַט ֲה ָרה.
מות ֶק ֶרן ַה ּתוֹ ָרה ְׂויִ ְׂש ָר ֵאלִּ ,ב ְׂק ּ
און [צו] ִה ְׂתרוֹ ְׂמ ּ
ינו ָא ֵמן.ינוִּ ,ב ְׂמ ֵה ָרה ְּׂביָ ֵמ ּ
ְּׂב ִה ְׂת ַ ּג ּל ּות ְּׂכבוֹ ד ׁ ָש ַמיִ ם ָע ֵל ּ
מז מלשון תפלת ר"ה ויום כיפורִ :כי ַׁא ָתה ֱאל ִֹקים ֱא ֶמתּ ,ו ְׂד ָב ְׂר ָך ֱא ֶמת ְׂו ַק ָ ּים ָל ַעד.
