gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: לשון קדשו · LESHON KUDSHOY

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫(‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קונטרס‬ ‫לשון קדשו‬ ‫דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל‬ ‫זללה"ה‬ ‫רבינו יואל טייטלבוים‬ ‫אבדק"ק סאטמאר יע"א‬ ‫וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב) ‪ -‬שלט‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‬ ‫• הכופר בעיקר אין לו דין ישראל מן התורה‪ ,‬והמחלל שבת בפרהסיא‬ ‫הוא רק מדרבנן • רמב"ם‪ :‬בבית דין שלמעלה אין לך דבר העומד בפני‬ ‫התשובה‪ ,‬ואפילו כפר בעיקר ח"ו‪ ,‬אבל בבית דין שלמטה אין מקבלין‬ ‫אותו • גמרא‪ :‬תשובה על מינות מהני רק במת באותה תשובה • דרך‬ ‫המדרש להביא רק רישא דקרא‪ ,‬אף שדרשתו הוא מסיפא דקרא •‬ ‫לעתיד מחמת חולשת הדורות‪ ,‬גם המלאך מיכאל ישתתק מללמד‬ ‫זכות קודם הגאולה‪ ,‬כדי שהקב"ה בעצמו ילמד זכות על ישראל‪ ,‬ובזה‬ ‫תהיה הגאולה • מי שאינו כופר בעצם‪ ,‬רק שנפל לדיעות נפסדות‬ ‫מחמת ריבוי העונות‪ ,‬עדיין מועיל לו תשובה‪ ,‬ויכול להקרא בשם‬ ‫ישראל‪ .‬וכל שכן ביראים שנפלו בלא יודעים לענינים הנוגעים באמונה‪,‬‬ ‫מחמת חסרון הבנה‪ ,‬או מפני שלא זכו לבטל רצונם מפני רצון ה' •‬ ‫נעתקו בלשון אידיש‬ ‫בהוספת ביאורים והערות‬ ‫להבנת הענין‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫קדשו‪Copyright‬קדשו‬‫ב)‬ ‫מערכת לשון‬ ‫(חלק‬ ‫גבול ידוע ©‬ ‫תשי"ח‬ ‫השגת‬ ‫לשון כל הזכיות שמורות‬ ‫שובהואיסור‬ ‫יצא לאור ע"י‬ ‫ב‬ ‫אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד‪845-366-2793 #1700 :‬‬ ‫|‬ ‫צו מנדב זיין רופט‪1-718-388-5519 :‬‬ ‫קלאר ☆ ☆ ☆ ★ ★‬ ‫ָ‬ ‫) אביסל‬ ‫(‪ 21‬מינוט מתוך ‪38‬‬ ‫לשון קדשו ‪ -‬קונטרס שלט (חלק ב)‬ ‫ברוקלין‪718-298-4641 :‬‬ ‫קול אוצר יהודא‬ ‫ארץ ישראל‪072-3275205 :‬‬ ‫לשון קדשו‪:‬‬ ‫‪929-522-1515‬‬ ‫ארץ ישראל‪072-2223419 :‬‬ ‫ענגלאנד‪0330-350-3110 :‬‬ ‫‪79251018.2‬‬ ‫‪718-650-2970‬‬ ‫פעקס‪:‬‬ ‫פאר הערות דרוק ‪3‬‬ ‫דרוק ‪ 1‬דערנאך ‪ 832‬פאר די רעקארדינג פון די וואך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫◆ ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר יודא לייב וויינשטאק הי"ו לאירוסי‬ ‫החתן מאיר אלימלך נ"י ב"ר אלטר צבי אר י' פוקס ז"ל‬ ‫עב"ג בת הר"ר הערשל פיש הי"ו‬ ‫רון ◆‬ ‫◆ ְו ֵהם י ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ‬ ‫הרה"ח הישיש‪ ,‬ירא ושלם‪ ,‬מיעט בדבריו והיה זהיר‬ ‫הרה"ג המפורסם צדיק מושל ביראת ה'‪ ,‬אוהב אמת ורודף‬ ‫במורא מקדש‪ ,‬בעל מדות ישרות וקבע עתותיו לתורה‪,‬‬ ‫שלום‪ ,‬דיבוריו היו שקולים‪ ,‬בורח מן הכבוד‪ ,‬יגע והרביץ תורה‪,‬‬ ‫הסתופף בצל רביה"ק זי"ע והתנהג כדבריו‬ ‫תלמידו הנאמן אשר זכה לחיבה יתירה אצל רביה"ק זי"ע‬ ‫רבי חיים הכהן ז"ל ראטה‬ ‫רבי משה זצ"ל שפיטץ‬ ‫אבד"ק ביסטריץ ‪ -‬בן הרה"ג רבי מאיר זצ"ל הי"ד‬ ‫ב"ר מתתי' ז"ל ‪ -‬נפטר ט' תשרי (ערב יו"כ) תשס"ט‬ ‫נפטר י"ג תשרי תש"ס‬ ‫הרה"ח מדקדק במצות‪ ,‬ואהוב על הבריות‪ ,‬תלמיד רביה"ק‬ ‫הרה"ח המפורסם‪ ,‬צהלתו בפניו‪ ,‬עבד נאמן לרביה"ק זי"ע‪,‬‬ ‫זי"ע ומבאי ביתו‪ ,‬למד בספריו בקביעות וסייע להדפסתם‪,‬‬ ‫גיבור ביר"ש ועשיר במעש"ט‪ ,‬כיתת רגליו לקבץ צדקה‪,‬‬ ‫ורבינו כינהו בשם 'עוֹ זֵ ר' ַּד ִּלים על עסקו בצדקה וחסד‬ ‫עסק בביקור חולים‪ ,‬ולהרנין לבות אלמנות ויתומים‬ ‫רבי עוזר ז"ל גליק‬ ‫רבי בנימין צבי ז"ל בערקאוויטש‬ ‫ב"ר זרח ז"ל‬ ‫ב"ר דוב הכהן ז"ל ‪ -‬נפטר ח' תשרי תשע"ז‬ ‫נפטר ח' תשרי תשס"ד‬ ‫נתמנה ע"י רביה"ק למנהל 'בית רחל' ‪ -‬ויסד ה'הוצאת ספרים'‬ ‫הרה"ח המופלג‪ ,‬מתון ובעל מדות טובות‪ ,‬כל מגמתו לעשות‬ ‫הרה"ח הישיש‪ ,‬בעל מדות טובות‪ ,‬זריז שלא לבטל הזמן‪ ,‬שמר‬ ‫צדקה וחסד לזולתו והתפלל בעדם באמירת תהלים‪,‬‬ ‫עיניו בקדושה‪ ,‬וזהיר על לשונו מרע‪ ,‬ובדברי אמת בלי מרמה‪,‬‬ ‫שמר על עתו וזמנו‪ ,‬זכה לשמש בקודש אצל רביה"ק זי"ע‬ ‫פיהו מלא הודאה להשי"ת‪ ,‬דבוק ברביה"ק זי"ע ועסק בספריו‬ ‫רבי נתן נטע ז"ל פאגעל‬ ‫רבי יהושע הלוי ז"ל מארמארשטיין‬ ‫ב"ר שמשון ז"ל‬ ‫ז"ל הי"ד ‪ -‬מעיר נאמעני‬ ‫בן הרה"ח ר' נפתלי הירצקא‬ ‫נפטר י"א תשרי תשפ"א‬ ‫נפטר י"ב תשרי תשפ"ד‬ ‫<לרג<ל הש<לשים‬ ‫האשה החשובה והצנועה‪ ,‬הוד והדר לבושה‪ ,‬טובת לב לעזור‬ ‫האשה החשובה והצנועה‪ ,‬יראת ה'‪ ,‬בעלת מדות נשגבות‪,‬‬ ‫לזולתה ובנועם שיח ללבבות נשברות‪ ,‬הצטיינה במצות כיבוד‬ ‫ה ר ב ת ה ל ה ת פ ל ל ב מ תי נ ו ת‪ ,‬ו א ג ר ת ה ר מ ב "ן הי ת ה ת מי ד ל עי ני ה‬ ‫אב ואם‪ ,‬ושפכה לבה אל ה' בתחנונים ובשירי דוד‬ ‫מרת סימא ע"ה קארן‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת חוה חייטשא‬ ‫ב"ר ישכר צבי ז"ל‬ ‫בת הרה"ח המפורסם ר' יהודה הכהן ראזענבערג ז"ל‬ ‫אשת יבלח"ט הרה"ח ר' יעקב יהושע שליט"א‬ ‫אשת יבלח"ט הרה"ח ר' טובי' בראך שליט"א‬ ‫שבקה לן חיים ח' אלול תשפ"ו‬ ‫נפטרה י"ב תשרי תשס"ו‬ ‫‪ ‬הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש‬ ‫הרב החסיד רבי‬ ‫וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל ‪‬‬ ‫חיים ברוך ז"ל וויזענפעלד‬ ‫‪ ‬מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק‪ ,‬כ"ז טבת תשפ"ו ‪‬‬ ‫ב"ר אברהם שמואל ז"ל‬ ‫‪ ‬הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו‪ ,‬כ"ב ניסן תשפ"ו ‪‬‬ ‫נפטר י"ב תשרי תשפ"ו‬ ‫ג‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫א‬ ‫קושיות ודקדוקים בהפטרת שובה‬ ‫קושיא א‬ ‫להבין כוונת הנביא במה שהזהיר לשוב בתשובה ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך‬ ‫יך‪ִּ ,‬כי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪.‬‬ ‫ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫סאך‬ ‫יך‪ ,‬איז ַׁא ַׁ‬ ‫וואס דער ְּפ ַׁשט איז [באומרו] שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫א) [ובענין] ָ‬ ‫דא אין דברי חכמינו ז"ל‪ ,‬אין מדרשיםא‪[ .‬ואף אנן נימא בה מילתא לדרכינו]ב‪.‬‬ ‫ְּפ ָש ִטים ָ‬ ‫ב‬ ‫קושיא ב‬ ‫וכן להבין הנתינת טעם באומרו ' ִּכי' כָ ַּשלְ ָת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‬ ‫פארשטיין‪[ ,‬באומרו] ' ִּכי' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪.‬‬ ‫ב) דעם נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם ברויך מען אויך ַׁ‬ ‫נאר דורך ֲעוֹנוֹ ת‪.‬‬ ‫דארף מען ָ‬ ‫נו ַׁאודאי‪ְּ ,‬תשו ָבה טון ַׁ‬ ‫זאלסט ְּתשו ָבה טון ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪.‬‬ ‫וואס איז ַׁא נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ג‬ ‫קושיא ג‬ ‫וכן להבין דיוק הגמרא באומרו ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך'‪ ,‬דהאי‬ ‫עון לשון מזיד הוא‪ ,‬וקרי ליה מכשול שהוא לשון שוגג‬ ‫ג) די גמרא פרעגטג [על אומרו ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך']‪ַׁ ,‬האי ' ָעוֹן' ֵמ ִזיד הוא‪ ,‬וקרי ליה‬ ‫'מ ְּכשוֹ ל'‪ָ .‬עוֹן איז ַׁא ֵמ ִזיד‪ ,‬און ִמ ְּכשוֹ ל הייסט ַׁא שוֹ ֵגג‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫מ ִ ּי ְׂר ָאה איז [נעשים]‬ ‫דאנעט דרינגט זיך די גמרא אויף‪ַׁ ,‬אז [מיט] ְּׂת ׁש ּו ָבה ִ‬ ‫[ולכן] פון ַׁ‬ ‫זְׂ דוֹ נוֹ ת ִּכ ׁ ְׂש ָגגוֹ ת‪[ ,‬מדכתיב] ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך'‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מה שעדיין קשה לתירוץ הגמרא בזה‬ ‫ובגמרא תירצו דמיירי בתשובה מיראה‪ ,‬ולימד כי הזדונות נעשים כשגגות‪ ,‬ולא כזכיות כמו בתשובה מאהבה‪.‬‬ ‫אבל לפי זה עדיין קשה לפי פשוטו‪ ,‬דאם מזהיר הכתוב על התשובה מיראה‪ ,‬אם כן למה אמר ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪,‬‬ ‫בלשון עבר‬ ‫וואס איז עפעס [די נתינת טעם‪ ,‬לפי פירוש הגמרא‪ .‬דצריך ביאור] לכאורה‬ ‫[אמנם] לכאורה ָ‬ ‫יך‪[ ,‬ועל זה נותן‬‫וואס איז דער ְּפ ַׁשט [בהמשך הכתוב‪ ,‬שהתחיל] ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫טעם] ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' [שע"י התשובה נעשו לך הזדונות כשגגות‪ ,‬והלא היפוך הזדונות לשגגות] איז ָ‬ ‫דאך‬‫דא ְּׂת ׁש ּו ָבה ִמ ִ ּי ְׂר ָאה‪ ,‬איז ָ‬ ‫נאך' דער ְּתשו ָבה‪[ ,‬ולפי דרשת הגמרא] מיינט ער ָ‬ ‫הערשט ' ָ‬ ‫דאס‬ ‫עס נישט קיין נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם [על מה שיתחיל בתשובה] ווייל ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ָ ,‬‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫נאך די ְּתשו ָבה‪.‬‬ ‫האבן ָ‬ ‫זאל מען ְּתשו ָבה טון‪ַׁ ,‬אז איך ָ‬‫ַׁא נְּ ִתינַׁ ת ַׁט ַׁעם [ ַׁאז] איבערדעם ָ‬ ‫א בפסיקתא רבתי (פרשה מד)‪ ,‬ופסיקתא דרב כהנא (פרשה כד)‪ ,‬וילקוט שמעוני על הושע (פרק יד)‪[ .‬וחלקם מובא להלן‬ ‫בהמשך הדרוש]‪.‬‬ ‫ב וישוב קושיא א' לדרכינו‪ ,‬כבר נדפס בחלק א' של הקונטרס‪.‬‬ ‫ג בגמרא יומא (פו‪ :):‬אמר ריש לקיש‪ ,‬גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות‪ ,‬שנאמר שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַׁעד ה'‬ ‫ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬הא ָעוֹן מזיד הוא‪ ,‬וקא קרי ליה ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל [פירש"י‪ :‬עונך יחשב כמכשול‪ ,‬שהיא שגגה]‪ .‬איני‪,‬‬ ‫והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות‪ ,‬שנאמר (יחזקאל לג‪ ,‬יט) ו ְּבשוב ָר ָשע ֵמ ִר ְּש ָעתוֹ ְּו ָע ָשה‬ ‫הוא יִ ְׂחיֶ ה [על כל מה שעשה‪ ,‬ואף על העבירות]‪ .‬לא ַׁק ְּשיָ א‪ ,‬כאן מאהבה‪ ,‬כאן מיראה‪ .‬אמר רבי‬ ‫ִמ ְּש ָפט ו ְּצ ָד ָקה ֲע ֵל ֶ‬ ‫יהם ּ‬ ‫הוא‬ ‫שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם‪ ,‬שנאמר ו ְּבשוב ָר ָשע ֵמ ִר ְּש ָעתוֹ ּ‬ ‫יִ ְׂחיֶ ה‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫זאגןד [לפרש הכתוב לפי דרשת הגמרא‪ ,‬באופן שיתורץ זה‪,‬‬ ‫וואס זיי ָ‬ ‫דא ַׁא טייל ָ‬ ‫נאר] ס'איז ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫דאס גייט שוין ַׁארויף אויף ְּׂת ׁש ּו ָבה ֵמ ַא ֲה ָבה‪[ ,‬ועל זה ממשיך ליתן טעם דלא‬ ‫דהם פירשו] ַׁאז ָ‬ ‫ווארן ביז היצט‪ ,‬פון דער פריערדיגער ְּׂת ׁש ּו ָבה ִמ ִ ּי ְׂר ָאה‪ ,‬איז ִּכי‬ ‫סגי בתשובה מיראה לחוד] ָ‬ ‫מ'האט שוין ְּתשו ָבה געטון‪.‬‬‫ָ‬ ‫ש ָגגוֹ ת'‪[ ,‬אפילו]‬ ‫' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת'‪[ ,‬נעשו זדונות רק] ' ִכ ְּ‬ ‫ו‬ ‫קושיא ד‬ ‫ובמדרש יש עוד דרשות בפסוק זה‪ ,‬ומהם מה שדרשו ַעד ה'‬ ‫ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו אם כפרת בעיקר‪ ,‬שזה נוגע כביכול עד לו ית'‬ ‫נאך ַׁאנדערע דרשות חכמינו ז"ל‪.‬‬ ‫דא ָ‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫וואס זיי דערגרייכן [כביכול‬ ‫יך‪ ,‬אפילו אויף די ֲעוֹנוֹ ת ָ‬ ‫[ואחד מהם‪ ,‬שדרשו] ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו‬‫דא אין די מדרשי חכמינו ז"לה‪ ,‬שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫ַׁעד ה'‪ ,‬ווי] ס'איז ָ‬ ‫געגאנגען [ביז] כביכול‪[ ,‬דהיינו] אפילו ער איז‬ ‫ַׁ‬ ‫חלילה ֲעוֹנוֹ ת [כאלו]‪ ,‬אפילו חלילה ס'איז‬ ‫ַׁא כוֹ ֵפר ָב ִע ָ‬ ‫יקר‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ועל דרך זה נראה הכוונה גם בדברי הפסיקתא‪ ,‬שדורש‬ ‫שו ָבה יִּ ְש ָר ֵאל ואפילו עונותיך ַּעד ה' ֱאל ֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪ ,‬עד כסא הכבוד‬ ‫יך‪ ,‬אפילו ווען די‬ ‫זאגט ער‪ַ ,‬עד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫[און] ַׁא לשון אין די פסיקתאו [איז ָ‬ ‫דא]ז‪ָ ,‬‬ ‫' ֲעוֹנוֹ ת' זענען מגיעים עד הרקיע‪ ,‬ולא עד רקיע הראשון או רקיע השני‪[ ,‬רק] אפילו עד‬ ‫געגאנגען די ֲעוֹנוֹ ת‪[ ,‬אם אתם‬ ‫ַׁ‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬אפילו [ווען ח"ו] עד הקדוש ברוך הוא זענען‬ ‫עושים ְּתשו ָבה‪ ,‬מיד הקב"ה מקבל אתכם]‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫וואס הייסט ֲעוֹנוֹ ת ביז הקדוש ברוך הוא‪[ ,‬והלא] ַׁה ָקדוֹ ש ָברוך הוא איז‬ ‫[ולכאורה] ָ‬ ‫ְּמלֹא ָכל ָה ָא ֶרץ ְּכבוֹ דוֹ (ישעי' ו‪ ,‬ג)‪[ ,‬ואם כן כל עון ח"ו הוא חטא לפניו ית']‪.‬‬ ‫ד ברי"ף על העין יעקב (יומא שם)‪ :‬גדולה תשובה שזדונות נעשות וכו'‪ .‬יש לדקדק כיון דריש לקיש עצמו סובר‬ ‫שהתשובה מאהבה עושה זדונות כזכיות כדאמרינן לקמן‪ ,‬אם כן למה דיבר הושע בתשובה מיראה‪ ,‬דקרי ליה‬ ‫ִמ ְּכשוֹ ל וכו'‪ ○ .‬ויש לומר שהושע ראה את ישראל שלא עשו תשובה מאהבה אלא מיראה‪ ,‬כדכתיב לעיל (הושע ו‪,‬‬ ‫א) [ ְּלכו ְּונָ שו ָבה ֶאל ה'] ִכי הוא ָט ָרף ְּויִ ְּר ָפ ֵאנו יַׁ ְּך ְּויַׁ ְּח ְּב ֵשנו‪ ,‬דהיינו מתוך יראת העונשים‪ .‬ולזה הוכיחם שישובו‬ ‫בתשובה מאהבה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬לפי שהתשובה שעשיתם עד עכשיו לא עלתה להביא העונות לגדר‬ ‫זכיות‪ ,‬אלא ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬הועילה להביא העון לגדר מכשול שהוא שוגג‪ ○ .‬ובזה מתיישב שאמר ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת לשון‬ ‫עבר‪ ,‬ולא אמר ' ִת ָכ ֵשל' ַׁב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬והוא מוכיחם להבא ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל‪ .‬אלא לפי שעד עכשיו ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬עשית‬ ‫העון ִמ ְּכשוֹ ל‪ ,‬להיותה תשובה מיראת ה'‪ .‬ואם עוד תשוב מאהבה‪ ,‬יהיו העונות נחשבים לזכיות‪.‬‬ ‫ה בפסיקתא דרב כהנא (פרשה כד)‪ ,‬ובילקוט שמעוני על הושע (רמז תקלב)‪ :‬ר' יודן נשיאה בשם ר' יהודא ברבי‬ ‫סימון‪ ,‬מנהגו של עולם אדם יורה חץ כמה מהלך‪ ,‬בית כור או כורים‪ .‬כמה גדול כחה של תשובה‪ ,‬שמגעת עד‬ ‫יך‪ .‬אמר רבי יהודה ברבי סימון‪ׁ ,‬ש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪,‬‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬שנאמר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫אפילו ָּכ ַפ ְׂר ָּת בעיקר‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ו בפסיקתא רבתי (מד‪ ,‬ט)‪ :‬דבר אחר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶקיך‪ ,‬דרש רבינו הקדוש‪ ,‬גדול כחה של תשובה‪ ,‬שכיון‬ ‫שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה‪ ,‬מיד היא עולה‪ ,‬לא עד עשרה מילים ולא עשרים‪ ,‬ולא עד מאה‪ ,‬אלא עד‬ ‫מהלך חמש מאות שנים‪ .‬ולא עד הרקיע הראשון‪ ,‬אלא עד רקיע השני [וי"ג‪ :‬השביעי]‪ ,‬ולא עד רקיע השני [וי"ג‪:‬‬ ‫השביעי]‪ ,‬אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד‪ ,‬שכן הושע אומר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫יך‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬רבונו של עולם מתייראין אנו מן העונות שהם מרובים‪ ,‬אמר דוד (תהלים‬ ‫דבר אחר ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫ֹאשי‪ ,‬וכן עזרא אמר (ט‪ ,‬ו) ִכי ֲעוֹנ ֵֹתינו ָרבו ְּל ַׁמ ְּע ָלה רֹאש ְּו ַׁא ְּש ָמ ֵתנו ָג ְּד ָלה ַׁעד ַׁל ָש ָמיִ ם‪ .‬אמר‬ ‫לח‪ ,‬ה) ִכי ֲעוֹנ ַֹׁתי ָע ְּברו ר ִ‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אל תתייראו מן הדבר הזה‪ ,‬אם הם עד הרקיע ואתם עושים תשובה אני סולח‪ ,‬ולא עד הראשון ולא עד‬ ‫השני ולא עד השלישי‪ ,‬אלא אפילו עד השביעי‪ ,‬עד כסא הכבוד‪ ,‬ואתם עושים תשובה‪ ,‬מיד אני מקבל אתכם‪.‬‬ ‫יך‪ ,‬שובה ישראל ואפילו 'עונות' [ובזרע אפרים גרס‪ :‬עונותיך] ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫ז הכוונה לפשט האחרון שבפסיקתא דלעיל‪ ,‬דקאי על 'העונות'‪.‬‬ ‫ה‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫נאר] זעט אויס [דהכוונה גם כן] אפילו חלילה [עון כפירה‪ ,‬שנוגע כביכול בכבודו ית']‪ .‬אויך‬ ‫[ ָ‬ ‫זעט אויס דער זעלבער ְּמכ ָון [כמו המדרש דלעיל]‪.‬‬ ‫ח‬ ‫אמנם עדיין יש להבין לפי דרש זה‪ ,‬האיך יקושר לזה המשך הפסוק ִּכי ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך‬ ‫[לפי דרש זה‪ ,‬האיך לדרוש]‬ ‫פארשטיין לויט דעם‬ ‫נאך ווייטער ַׁ‬‫דארף מען ָ‬‫ד) ָאבער ַׁ‬ ‫דער ִקישור ַׁה ְּד ָב ִרים [שבהמשך הפסוק‪ ,‬באומרו ִּכי ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת ַּב ֲעוֹנֶ ָך]‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קושיא ה – מתוך הדרוש‬ ‫ה) [וגם צריך ביאור לפי זה הדרש שדרשו אפילו אם כפר בעיקר‪ ,‬דאם כן האיך קורא לו ׁש ּו ָבה‬ ‫'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪ .‬והלא הכופר בעיקר ח"ו‪ ,‬אין דינו כישראל‪ ,‬וכמבואר ברמב"ם ושאר פוסקים]‪.‬‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות נז‪-‬ס)‬ ‫מט‬ ‫ישוב הקושיות‬ ‫ח‬ ‫אופן שלישי בביאור הפסוק ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ב‪-‬ג (באופן שלישי)‪ ,‬ולישוב קושיא ד‬ ‫(עד אחר אות סח)‬ ‫נאך ַׁא ְּב ִחינָ ה‬ ‫[בישוב קושיא ב‪-‬ג‪ .‬והוא בהקדם לבאר המדרש שבקושיא ד‪ ,‬שדרשו]‬ ‫קען זיין ָ‬ ‫ס'האט דערגרייכט ביז צום‬ ‫ָ‬ ‫שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו כפר בעיקר‪ ,‬אפילו‬ ‫באשעפער‪.‬‬ ‫לעבעדיגן ַׁ‬ ‫נ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו כפר בעיקר‪ .‬הנה באמת ברמב"ם יש סתירה בענין זה‪,‬‬ ‫במה שדרשו כאן ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫דבהל' תשובה כתב שאין לך דבר העומד בפני התשובה‪ ,‬ואפילו כפר בעיקר‪ .‬אמנם בהל' עבודה זרה כתב שאין‬ ‫מקבלין אותו בתשובה‪ ,‬ואם כן יוקשה לפי זה דברי המדרש אלו‬ ‫דאך עפעס ַׁאן ענין [בפוסקים]‪ ,‬אויף ְּׂכ ִפ ָירה‪ ,‬צי ס'נוצט‬ ‫דא איז ָ‬ ‫[דהנה באמת] לכאורה‪ָ ,‬‬ ‫ְּׂת ׁש ּו ָבה‪.‬‬ ‫דא ַׁא ְּס ִת ָירה [בזה]‪ ,‬אין הלכות תשובהט‪ ,‬און אין הלכות עבודה‬ ‫אין רמב"ם איז ָ‬ ‫זרהי‪ .‬אויף איין פ ַׁ‬ ‫לאץט [בהלכות תשובה‪ָ ,‬‬ ‫זאגט ער] ַׁאז ס'נוצט 'אויף ַאלעמען' ְּׂת ׁש ּו ָבה‪ ,‬און‬ ‫ח ואופן ראשון ושני‪ ,‬כבר נדפסו בחלק א' של הקונטרס‪.‬‬ ‫ט ברמב"ם הל' תשובה (ג‪ ,‬ו)‪ :‬ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא‪ ,‬אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם‬ ‫וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים‪ .‬המינים והאפיקורוסין‪ ,‬והכופרים בתורה‪ ,‬והכופרים בתחיית המתים ובביאת‬ ‫הגואל‪ ,‬המורדים ומחטיאי הרבים‪ ,‬והפורשין מדרכי צבור‪ ,‬והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים‪,‬‬ ‫והמוסרים‪ ,‬ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים וכו'‪.‬‬ ‫ולהלן שם (ג‪ ,‬יד)‪ :‬במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬כשמת בלא תשובה‪ .‬אבל‬ ‫אם שב מרשעו‪ ,‬ומת והוא בעל תשובה‪ ,‬הרי זה מבני העולם הבא‪ ,‬שאין לך דבר שעומד בפני התשובה‪ .‬אפילו‬ ‫כפר בעיקר כל ימיו‪ ,‬ובאחרונה שב‪ ,‬יש לו חלק לעולם הבא‪ ,‬שנאמר (ישעי' נז‪ ,‬יט) ָשלוֹ ם ָשלוֹ ם ָל ָרחוֹ ק ְּו ַׁל ָקרוֹ ב‬ ‫אתיו‪.‬‬ ‫ָא ַׁמר ה' ו ְּר ָפ ִ‬ ‫י ברמב"ם הל' עבודה זרה (ב‪ ,‬ה)‪ :‬ישראל שעבד עבודת כוכבים‪ ,‬הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו‪ ,‬ואינו‬ ‫כישראל שעובר עבירה שיש בה סקילה‪ .‬מומר לעבודת כוכבים‪ ,‬הרי הוא מומר לכל התורה כולה‪ ○ .‬וכן‬ ‫יה‬ ‫האפיקורסים מישראל‪ ,‬אינן ' ְּׂכיִ ְׂש ָר ֵאל' לדבר מן הדברים‪ְׂ ,‬ו ֵאין ְׂמ ַק ְּׂב ִלים אוֹ ָתם ִּב ְׂת ׁש ּו ָבה ְׂלעוֹ ָלם‪ ,‬שנאמר ָּכל ָ ּב ֶא ָ‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫ו‬ ‫לאץי [בהלכות עבודה זרה] ָ‬ ‫זאגט דער רמב"ם [ ַׁאז] ֵאין מקבלין אותו [בתשובה‪,‬‬ ‫אויף איין פ ַׁ‬ ‫בון (משלי ב‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ‬ ‫שנאמר] ָּכל ָּב ֶא ָ‬ ‫נא‬ ‫אלא דבגמרא יש חילוק בזה‪ ,‬דבעודו בחיים נאמר עליו‬ ‫יה ל ֹא יְ שובון‪ ,‬אבל אם מת באותה תשובה‪ ,‬מתכפר לו‬ ‫ָכל ָב ֶא ָ‬ ‫וואס דען‪,‬‬‫נאר ָ‬ ‫בון‪ָ ,‬‬ ‫יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ‬ ‫טאקע] ָּכל ָּב ֶא ָ‬ ‫[און] לעולם די גמרא ָ‬ ‫זאגטיא‪[ ,‬ס'שטייט ַׁ‬ ‫נאר ְּׂב ַח ִ ּיים [מה שלא מתקבל תשובתו]‪,‬‬ ‫יגו ָא ְׂרחוֹ ת ' ַח ִ ּיים' שטייט (שם)‪ַׁ ,‬אז ס'איז ָ‬ ‫לֹא יַ ּ ִש ּ‬ ‫רהאנדן [שמתכפר לו]‪.‬‬ ‫פא ַׁ‬ ‫יא ַׁ‬ ‫ָאבער ַׁאז [ס'איז] ֵמת באותה תשובה‪ ,‬איז ָ‬ ‫קאן מען נישט ְּתשו ָבה טון‪,‬‬ ‫[ועל כל פנים] ַׁאזוי שטייט אין די גמרא אויך‪ַׁ ,‬אז ְּׂב ַח ִ ּיים ָ‬ ‫חלילה אויף ְּׂכ ִפ ָירה‪ [ .‬ואם כן יוקשה לכאורה מזה על דברי המדרש‪ ,‬שהנביא מכריז על התשובה גם‬ ‫למי שח"ו כפר בעיקר]‪.‬‬ ‫נב‬ ‫ואם כן יש לפרש כוונת המדרש‪ ,‬דמיירי במי שמת באותה תשובה‬ ‫נאר] קען זיין [הכוונה בדברי המדרש‪ַׁ ,‬אז] דער שו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך [אפילו כפר‬ ‫[ ָ‬ ‫דעמאלטס [לאחר שמת]‪ ,‬ס'איז נתקבלה תשובתו‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫דאס] מיינט מען [ ַׁאז] על כל פנים‬ ‫בעיקר‪ָ .‬‬ ‫[ווען] חלילה ַׁאז ס'איז מת באותה תשובה‪.‬‬ ‫דעמאלטס איז עס על כל פנים‬ ‫ָ‬ ‫נאר ווען מ'שמועסט [אויף] ווען מ'איז ְּׂב ַח ִ ּיים‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫לאץ‪.‬‬ ‫דאס לכאורה נישט קיין פ ַׁ‬ ‫האט ָ‬‫ָ‬ ‫נג‬ ‫ועל דרך זה מתרץ הלחם משנה על סתירת הרמב"ם דלעיל‪ ,‬דבהל' תשובה מיירי לענין שמתקבל‬ ‫תשובתו בשמים‪ ,‬ובהל' עבודה זרה מיירי לענין שאנו אין מקבלין אותו‪ ,‬והיינו בבית דין שלמטה‬ ‫פארענטפערט‬ ‫דא ַׁא ְּס ִת ָירה [בזה]‪ ,‬און דער לחם משנהיב ַׁ‬ ‫[ובאמת] אין רמב"ם איז ָ‬ ‫דא [בהלכות עבודה זרה] פון ֵאין מקבלין‬ ‫דאך ָ‬‫טאקע מיט 'דער' גמרא‪[ .‬שהרי] מ'רעדט ָ‬ ‫עס ַׁ‬ ‫דאס קען מען נישט‪[ .‬מה‬ ‫זאל מיר ְּמ ַׁק ֵבל זיין [כשעודנו נשאר בחיים]‪ָ ,‬‬ ‫אותו‪[ ,‬דעס] ַׁאז 'אונז' ָ‬ ‫זאל‬‫נאר ַּב ׁ ָש ַמיִ ם‪ַׁ [ ,‬אז] ער ָ‬ ‫דארט שמועסט ער נישט פון 'אונז'‪ָ ,‬‬ ‫שאין כן בהלכות תשובה] ָ‬ ‫רהאנדן ְּתשו ָבה [גם על זה‪ .‬שהרי]‬ ‫פא ַׁ‬‫זוֹ ֶכה זיין ְׂלעוֹ ָלם ַה ָּבא‪ ,‬און ַׁאקעגן עוֹ ָלם ַה ָּבא איז ַׁ‬ ‫יגו ָא ְׂרחוֹ ת ַח ִ ּיים וכו'‪ .‬ואסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל‪ ,‬שנאמר (משלי ה‪ ,‬ח) ְּו ַׁאל‬ ‫בון ְׂולֹא יַ ּ ִש ּ‬ ‫לֹא יְׂ ׁש ּו ּ‬ ‫ִת ְּק ַׁרב ֶאל ֶפ ַׁתח ֵב ָ‬ ‫יתה‪.‬‬ ‫יגו ָא ְׂרחוֹ ת ַח ִ ּיים (משלי ב‪ ,‬יט)‪ .‬וכי מאחר שלא ָשבו‪ ,‬היכן‬ ‫בון ְׂולֹא יַ ּ ִש ּ‬ ‫יא בגמרא עבודה זרה (יז‪ָּ :).‬כל ָּב ֶא ָ‬ ‫יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ‬ ‫ישיגו‪ .‬הכי קאמר‪ ,‬ואם ישובו לא ישיגו אורחות "חיים" [פירש"י‪ :‬כל המשתמדים שנאבקו במינות‪ ,‬אינם שבין‪ ,‬ואם‬ ‫שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם‪ ,‬וזו גזירת מלך עליהם למות]‪ .‬למימרא דכל הפורש ממינות מיית‪ .‬והא ההיא‬ ‫וכו' ולא מתה וכו'‪ ,‬ההוא דלא הדרא בה שפיר‪ ,‬ומשום הכי לא מתה‪[ - .‬והרי דבתשובה מעולה על מינות‪ ,‬מתים‬ ‫מאותו תשובה‪ .‬ועיין בענין זה בעל הגאולה ועה"ת (סימן סח)‪ ,‬ובס"ג וישלח תשי"ז]‪.‬‬ ‫יב בלחם משנה (בהל' עבודה זרה שם)‪ :‬וכן האפיקורסים מישראל אינם כישראל וכו'‪ .‬בפרק קמא דעבודה זרה אמרו‬ ‫וכו' למימרא דכל דפריש ממינות מיית וכו'‪ ,‬משמע מהתם דאפשר להם לשוב‪ ,‬אלא שמי שהוא שב מת‪ ,‬מחמת‬ ‫כפיית יצרו וצרת לבו‪ .‬וכן רבינו בפ"ג מהלכות תשובה אחרי שכתב מה שהובא בגמרא‪ ,‬וכל הנזכרים באותו‬ ‫הפרק‪ ,‬כתב במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין להם חלק לעולם הבא כשמת בלא תשובה‪ ,‬אבל שב‬ ‫מרשעו כו'‪ ,‬משמע שאפשר לו לשוב‪ .‬ואם כן קשה מה שכתב כאן ואין מקבלין אותו‪ ○ .‬ונראה דכונתו לומר‬ ‫שאנו לא נקבל אותם‪ ,‬לפי שהוא דבר קשה שיחזור‪ ,‬שמי שחוזר הוא מת מחמת כפיית יצרו‪ ,‬וזה שלא מת ודאי‬ ‫שלא שב כהוגן‪ ,‬כדאמרינן בגמרא (עבודה זרה שם) גבי ההיא איתתא דלא מתה‪ ,‬משום דלא הדרא שפיר‪ .‬ולכך‬ ‫ודאי אין מקבלין אותו ומחזיקין אותו ששב‪ ,‬דודאי לא שב‪ ,‬דאם היה שב היה מת‪ .‬אבל ודאי שאפשר לו לשוב‪,‬‬ ‫ואם שב יש לו חלק לעולם הבא‪ .‬וזהו שכתב בהלכות תשובה שאם שב האדם מרשעתו שתשובתו מתקבלת‪,‬‬ ‫כלומר ָה ֵקל יתברך היודע ששב בלב שלם‪ ,‬מקבל תשובתו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫[שיתכפר לו בתשובה‪ ,‬רק]‬ ‫דאך' זיין‬ ‫ס'קאן ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך אין די גמרא אויכעט‪ַׁ [ ,‬אז]‬ ‫ַׁאזוי שטייט ָ‬ ‫נאר ַאז ס'איז מת באותו תשובה‪.‬‬ ‫ס'קאן זיין ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך זיין‬ ‫מ'זאל זיי ְׂמ ַק ֵּבל זיין‪ ,‬מוז ָ‬‫ָ‬ ‫דאך ַׁאז‬ ‫דא [בהלכות עבודה זרה] שמועסט ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬‫יתה‪ ,‬איז ָ‬ ‫דאך נישט טייטש ְּל ַׁא ַׁחר ִמ ָ‬ ‫[דמיירי כשהוא] ְּׂב ַח ִ ּיים‪[ ,‬שהרי] ' ְּמ ַׁק ֵבל זיין' איז ָ‬ ‫רהאנדן‪.‬‬ ‫פא ַׁ‬‫טאקע נישט ַׁ‬ ‫נאר ְּׂב ַח ִ ּיים‪ ,‬און ְּׂב ַח ִ ּיים איז על כל פנים ַׁ‬ ‫[עס] ָ‬ ‫זאגט דער לחם משנה‪.‬‬ ‫ַׁאזוי ָ‬ ‫נד‬ ‫אמנם כבר הזכרתי דבאמת הרמב"ם עצמו כבר כתב בתשובה לתרץ דבריו‪ ,‬דיש חילוק בין בית דין שלמטה ובית‬ ‫דין שלמעלה‪ ,‬דאנו אין יכולין לקבל תשובתו‪ ,‬אבל בשמים מתקבל תשובתו‪ .‬ואם כן לפי זה יתפרש כוונת המדרש‬ ‫כאן‪ ,‬על מה שמתקבל תשובתו בבית דין שלמעלה‬ ‫מאליד‪ַׁ ,‬אז אין אגרת הרמב"ם‬ ‫געזאגטיג‪[ ,‬און] געוויזן ַׁא ָ‬ ‫ָ‬ ‫מאל‬ ‫האב שוין ַׁא ָ‬‫[און] איך ָ‬ ‫טו‬ ‫געהאט‬ ‫ַׁ‬ ‫נאכנישט‬‫האבן ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא [ ַׁא תירוץ דערויף]‪ - .‬זיי [מפרשי הרמב"ם שטרחו ליישב זה]‬ ‫איז ָ‬ ‫ַׁה ָפנִ יםטז דעם אגרת הרמב"ם‪– .‬‬ ‫מ'האט דעם רמב"ם ַאליין געפרעגט [אויף די‬ ‫ָ‬ ‫אין אגרת הרמב"ם איז ָ‬ ‫דאיז‪ַׁ ,‬אז‬ ‫פארענטפערט עס עפעס כעין זה [ממה שמתרץ הלחם משנה‪ָ ,‬‬ ‫נאר]‬ ‫גאר ַאליין ַׁ‬ ‫סתירה]‪ ,‬און ער ָ‬ ‫ַׁאביסל ַׁאנדערש‪.‬‬ ‫נה‬ ‫זאגט ' ַׁאזוי' דעם ִתירוץ‪.‬‬ ‫ער ַאליין ָ‬ ‫ַׁאז מ'מיינט ַאקעגן ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים [מועיל התשובה‪ ,‬בדין שלמעלה‪ .‬אמנם] 'אונז' [בבית‬ ‫זאגט ער אין אגרת הרמב"ם‪- ,‬‬ ‫קאן מיר נישט ְּמ ַׁק ֵבל זיין [תשובתו]‪ַׁ - ,‬אזוי ָ‬ ‫דין שלמטה] ָ‬ ‫מ'קאן נישט וויסן ווי ווייט די ְּתשו ָבה איז [בעומק הלב‪ ,‬ולכן]‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫זאך ָ‬ ‫דאס איז ַׁא ַׁ‬ ‫ווארן ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר דער בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִמים ַׁאליין‪.‬‬ ‫קאן מיר נישט ְּמ ַׁק ֵבל זיין‪ָ ,‬‬ ‫'אונז' ָ‬ ‫וואס] ַׁק ֵמי‬ ‫באשעפער‪ָ [ ,‬‬ ‫פארן ַ‬ ‫דאס איז ַ‬ ‫זאגט ַׁאז ס'נוצט ְּׂת ׁש ּו ָבה‪ָ ,‬‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫און דעס ָ‬ ‫זא בחינה [של תשובה‪ ,‬גם במי שח"ו‬ ‫רהאנדן ַׁא ַׁ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫ְּש ַׁמ ָיא ַׁג ְּליָ א‪ ,‬ביים בוֹ ֵרא ָכל עוֹ ָל ִמים איז ַׁ‬ ‫וואס ס'איז ַׁא ְּמ ִציאות [בעודו] ְּׂב ַח ִ ּיים‬ ‫רהאנדן ַא בחינה ָ‬ ‫פא ַ‬ ‫פאר 'יעדן' איז ַ‬ ‫כפר בעיקר]‪ַ ,‬‬ ‫יע ָּתא ִד ׁ ְׂש ַמיָ א [דערצו‪ָ .‬אבער] על כל פנים‬ ‫מ'דארף גרויס ִסיַ ְׂ‬ ‫ַׁ‬ ‫נאר]‬ ‫נאך ְּׂת ׁש ּו ָבה צו טון‪ָ [ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫יאות איז עס‪.‬‬ ‫ס'איז ַא ְׂמ ִצ ּ‬ ‫יג בס"ג ויחי תשי"ז (לשון קדשו קונטרס שכ ח"א‪ ,‬אות נא‪-‬נו)‪.‬‬ ‫יד כנראה הכוונה לאיזה מאורע של שיחה וכדומה‪ ,‬שהראה רבינו את הספר בפנים‪.‬‬ ‫טו עיין שם גם בכסף משנה (שם ושם) מה שכתב בזה‪.‬‬ ‫טז פירוש‪ ,‬כפי הנראה‪.‬‬ ‫יז ונדפס גם בתשובות הרמב"ם (דפוס ירושלים תשי"ח‪ ,‬סימן רסד) וז"ל‪ :‬שאלה‪ .‬יורינו רבינו וכו'‪ .‬ועוד נמצא בפרק ב'‬ ‫מהל' עבודה זרה וכן המינים מישראל אינם כישראל לדבר מן הדברים ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם‪ ,‬אבל‬ ‫בהל' תשובה כתבת במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא כשמת בלא תשובה‪ ,‬אבל אם‬ ‫מת בתשובה הרי זה מבני העולם הבא שאין לך דבר שעומד בפני התשובה‪ .‬והדברים נראים כסותרים זה את זה‪.‬‬ ‫○ תשובה וכו'‪ .‬ומה שחשבת כי יש סתירה בין שני מאמרים מחבורינו‪ ,‬ידוע תדע כי אין כאן שום סתירה‪ ,‬כי ענין‬ ‫נו לא נקבל מהם תשובה‪ ,‬ולא יהיה בעינינו במעלת בעלי תשובה‪,‬‬ ‫המאמר אין מקבלין אותן בתשובה‪ ,‬הוא כי ָא ּ‬ ‫כי אם יעמדו בחזקת מינים כשהיו‪ ,‬ואם גם מתנהגים ביושר ובחסידות‪ ,‬אולי הוא מפני היראה או לגנוב דעת‬ ‫בו באמת בכל לבבם בינם ובין בוראם‪ ,‬בודאי יש להם חלק לעולם הבא‪,‬‬ ‫הבריות‪ .‬וענין המאמר האחר‪ ,‬אם ׁ ָש ּ‬ ‫והוא אם כן נוגע לדבר שבינם לבין בוראם‪ ,‬וההלכה האחרת נוגעת לדבר שבינם לבין שאר האנשים וכו'‪( .‬ובדפוס‬ ‫ברעסלא תר"י הוא בסימן ד‪ ,‬ודפוס ירושלים תרצ"ד בסימן קא)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫ח‬ ‫דאס נישט ָאננעמען‪ְּ ,‬לגוֹ ֶדל ַׁהקו ִשי [לשוב בתשובה על זה]‪,‬‬ ‫ָאבער מענטשן קענען ָ‬ ‫זאגט ער ס'איז נישט‬ ‫זא ְּׂת ׁש ּו ָבה ָ‬ ‫רלאזן‪ ,‬ביי ַא ַ‬ ‫פא ָ‬‫קאן מיר זיך אויף דעם נישט ַׁ‬ ‫אונז ָ‬ ‫מ'זאל עס ָאננעמען [שאנו נקבלנו]‪ ,‬לא עלינו ביי ְּׂכ ִפ ָירה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רהאנדן ַׁאזוי ְּס ַׁתם [ ַׁאז]‬ ‫פא ַׁ‬‫ַׁ‬ ‫איבערדעם שרייבט ער ַׁאז ֵאין ' ְׂמ ַק ְּׂב ִלין'‪.‬‬ ‫פארענטפערט דער רמב"ם ַאליין‪ ,‬אין אגרת הרמב"ם ָ‬ ‫דארטן‪.‬‬ ‫ַׁאזוי ַׁ‬ ‫נו‬ ‫נפאלס‪ ,‬ס'שטייט ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו [אויף] כפירה‬ ‫[ ָאבער] אויף ַׁאלע ַׁ‬ ‫בעיקר‪.‬‬ ‫נז‬ ‫[קושיא ה]‬ ‫אמנם קושיא אחרת קשה לפי דרש זה שבמדרש‪ ,‬דאם מיירי הכתוב במי שכפר בעיקר‪ ,‬אם כן האיך קוראו בשם‬ ‫ישראל‪ ,‬וכאומרו שו ָבה 'יִּ ְש ָר ֵאל'‪ .‬והלא מי שח"ו כפר בעיקר‪ ,‬יש לו דין עכו"ם ואין לו דין ישראל לשום דבר‪,‬‬ ‫כמבואר ברמב"ם‪ .‬ואף שלהקל אי אפשר לומר כן‪ ,‬וענוש יענש על כל העבירות כמו בדין ישראל‪ ,‬אבל לא 'נקרא'‬ ‫בשם ישראל‬ ‫זאגט ׁש ּו ָבה‬ ‫וואס] ער ָ‬‫שיָ א [על דברי המדרש אלו‪ ,‬דיש להבין ָ‬ ‫דא] ַׁאן ַׁאנדערע ַׁק ְּ‬ ‫נאר [ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך זיכער נישט [מי שהוא ח"ו כופר בעיקר]‪,‬‬ ‫'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪[ ,‬שהרי בשם] 'יִ ְּש ָר ֵאל' הייסט ער ָ‬ ‫דאך זיכער דער רמב"םיח [וכן הוא] לכל הדיעות‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דאס ָ‬‫ָ‬ ‫יט‬ ‫מ'האט דעם‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫דאך ַׁאלע [פוסקים] ‪ַׁ ,‬אז‬ ‫זאגן זיי ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫כ‬ ‫דִּ ין פון ַאן ַע ּכ ּו"ם לכל הדיעות‪[ .‬והוא כן] מדאורייתא‪ ,‬מער ווי ביי ִחילול ַׁש ָבת‬ ‫[בפרהסיא]‪.‬‬ ‫נח‬ ‫והוא חמור אף ממחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬דלכמה פוסקים מה שדנוהו כעכו"ם הוא‬ ‫רק מדרבנן‪ .‬אבל הכופר ל"ע‪ ,‬כולי עלמא מודי דאף מדאורייתא אין לו דין ישראל‬ ‫דא ֵדיעוֹ ת‬ ‫ינות‪[ ,‬און] ס'איז ָ‬ ‫הארב] ווי ביי ִמ ּ‬ ‫ש ָּבת איז נישט ַׁאזוי [ ַׁ‬‫ילול ׁ ַ‬ ‫[דאצל] ִח ּ‬ ‫דא ֵדיעוֹ ת אויך [גם בחילול שבת]‬‫נאר מדרבנן‪ .‬ס'איז ָ‬ ‫[במחלל שבת שדינו כעכו"ם] ַׁאז ס'איז ָ‬ ‫נאר [שם יש סוברין] ַׁאז ס'איז מדרבנןכא‪[ .‬וגם דאף שנוהגין בו כדין עכו"ם‬ ‫ַׁאז ס'איז ִמן ַה ּתוֹ ָרה‪ָ ,‬‬ ‫שיינו יין נסך ופתו פת עכו"ם וכדומה‪ ,‬אבל יתכן דעדיין שייך לומר עליו דנקרא בשם ישראל]‪.‬‬ ‫יח ברמב"ם הל' עבודה זרה (שם) [וכמובא לשונו בזה לעיל]‪ .‬ועיין גם ברמב"ם הל' תשובה [המובא ג"כ לעיל]‪ ,‬ובהל'‬ ‫רוצח (ד‪ ,‬י‪ .‬וסוף פרק יג)‪ ,‬הל' גזילה ואבידה (יא‪ ,‬ב)‪ ,‬הל' ממרים (ג‪ ,‬ב)‪ ,‬הל' אבל (א‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫וכן בפירוש המשניות (סנהדרין פרק י‪ ,‬סוף משנה א) לאחר שכתב הי"ג עיקרי אמונה [שקראם י"ג 'יסודות']‪ ,‬כתב‬ ‫שם הרמב"ם וז"ל‪ :‬וכאשר יאמין האדם אלה 'היסודות' כולם‪ ,‬ונתברר בה אמונתו בה'‪ ,‬הוא נכנס ִ ּב ְׂכ ַלל יִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ומצוה לאהבו ולרחם עליו‪ ,‬ולנהוג עמו בכל מה שצוה השי"ת איש לחבירו מן האהבה והאחוה‪ .‬ואפילו עשה‬ ‫מה שיכול מן העבירות‪ ,‬מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע‪ ,‬הוא נענש כפי חטאיו‪ ,‬אבל יש לו חלק לעולם‬ ‫הבא‪ ,‬והוא מפושעי 'יִ ְּש ָר ֵאל'‪ ○ .‬וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה 'היסודות'‪ ,‬הרי יָ ָצא ִמן ַה ְּׂכ ָלל‪ ,‬וכפר בעיקר‪,‬‬ ‫יך ה' ֶא ְּשנָ א‪.‬‬ ‫ונקרא צדוקי ואפיקורוס‪ ,‬וקוצץ בנטיעות‪ ,‬ומצוה לשונאו‪ ,‬ועליו נאמר (תהלים קלט‪ ,‬כא) ֲהלוֹ א ְּמ ַׁשנְּ ֶא ָ‬ ‫יט‬ ‫שאין שום חולק בדברי הפוסקים על דברי הרמב"ם אלו בדין כופר בעיקר שאין דינו כישראל [ולא הוצרכו‬ ‫לכתוב רק דין מחלל שבת בפרסיא‪ ,‬ודין מומר‪ ,‬אבל דין הכופר בעיקר הוא פשיטא ולא הוצרכו להזכירו]‪.‬‬ ‫כ שמבואר בגמרא עירובין (סט‪ ):‬וחולין (ה‪ ,).‬כי המחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם‪ .‬ועיין זה לדינא בשלחן‬ ‫ערוך הל' עירובין (או"ח שפה‪ ,‬ג) ושחיטה (יו"ד ב‪ ,‬ה) ויין נסך (שם קכד‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫כא עיין בזה בש"ך (יו"ד ב‪ ,‬ב וטז) ותבואות שור (יו"ד שם)‪ .‬וע"ע בשו"ת מהר"י אסאד (חיו"ד סוף סימן נ) שהביא‬ ‫מחלוקת הפוסקים בזה‪ ,‬דלשו"ת ר"ב אשכנזי (סימן ג) ומהרי"ק (שורש קס) הוי גם זה מדאורייתא‪ ,‬אבל לשו"ת יד‬ ‫אליהו ולספר מגן אבות (להגאון ר"מ בנעט) הוי רק מדרבנן‪ .‬וכ"כ בס' נועם מגדים להפמ"ג (סוף אות טו) יעיי"ש‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫ָאבער לֹא ָע ֵלינו ַׁאז ער איז ַא כופר בעיקר‪ָ [ ,‬אדער] ער איז נישט קיין ַׁמ ֲא ִמין אין די‬ ‫האט ער נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל [כלל‪ ,‬ומן התורה‪ .‬און] ער ווערט‬ ‫[ ַׁאלע] י"ג עיקרים‪ָ ,‬‬ ‫גארנישט ' ָאנגערופן' [בשם יִ ְּש ָר ֵאל]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נט‬ ‫דאס] איז נישט‬ ‫נו ס'איז ַׁאודאי נישט אויף ְׂל ָה ֵקל [שיהא פטור מקיום התורה ומצות‪ָ ,‬‬ ‫רהאנדן‪.‬‬ ‫פא ַׁ‬ ‫ַׁ‬ ‫זאגן ִא ְׂתגּ ּו ֵרי ִא ְׂת ַ ּגרכג‪.‬‬ ‫גאר נישט ָ‬ ‫מ'קאן ָ‬ ‫ָ‬ ‫כב‬ ‫אפילו ביי די גּ וֹ יִ ם [מבואר בגמרא ‪ַׁ ,‬אז]‬ ‫האבן פון דעםכד‪.‬‬ ‫קיין ֵר ַיוח קען מען נישט ָ‬ ‫האט נישט דעם דִּ ין פון 'יִ ְׂש ָר ֵאל'כה‪.‬‬ ‫ָאבער על כל פנים ער ָ‬ ‫ועיין בפתח עינים להחיד"א (חולין ה‪ .‬ד"ה ועוד) שכתב גם כן דהוא מדרבנן‪ ,‬שהם אמרו להשוותו למחלל שבת‬ ‫כדין מומר לכל התורה‪ ,‬דשם במומר הוא כן מדאורייתא‪ .‬ועיין גם בשו"ת חתם סופר (יו"ד סימן קכ) שכתב דדין‬ ‫מחלל שבת הוא רק משום קנסא‪.‬‬ ‫כב בגמרא בבא קמא (לח‪ :).‬דאמר רב יוסף‪ָ ,‬ע ַׁמד ַׁויְּ מ ֶֹדד ֶא ֶרץ ָר ָאה ַׁו ַׁי ֵתר גוֹ יִ ם (חבקוק ג‪ ,‬ו)‪ ,‬מה ראה‪ ,‬ראה שבע מצות‬ ‫שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום‪ ,‬עמד והתירן להם‪ִ ' .‬א ְׂתגּ ּו ֵרי ִא ְׂת ַ ּגר'‪ ,‬אם כן מצינו חוֹ ֵטא נִ ְׂש ָּכר‪ .‬אמר מר בריה‬ ‫דרבינא‪ ,‬לומר שאפילו מקיימין אותן אין מקבלין עליהן שכר [פירש"י‪ :‬שהרי אינם מצווים‪ ,‬אבל מעונשין לא פטרן]‪○ .‬‬ ‫ולא‪ ,‬והתניא רבי מאיר אומר מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול‪ ,‬תלמוד לומר (אחרי יח‪ ,‬ה) ֲא ֶשר‬ ‫יַׁ ֲע ֶשה א ָֹתם ' ָה ָא ָדם' ָו ַׁחי ָב ֶהם‪ ,‬כהנים ולוים וישראלים לא נאמר‪ ,‬אלא 'אדם' הא למדת שאפילו נכרי ועוסק‬ ‫בתורה הרי הוא ככהן גדול‪ .‬אמרי‪ ,‬אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה‪ ,‬אלא כמי שאינו מצווה ועושה‪,‬‬ ‫דאמר רבי חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה‪.‬‬ ‫כג שיהיו 'נשכרין' ומרויחין ממה שהפקיע מהם הז' מצות בני נח‪ ,‬כשלא קיימו אותם‪.‬‬ ‫כד עיין בזה בשו"ת מהרשד"ם (אה"ע סימן י)‪.‬‬ ‫וז"ל רבינו בשו"ת דברי יואל (סימן נט אות ה)‪ :‬ונמצא דהמומרים שלא באו כלל לברית‪ ,‬לא נתחייבנו עבורם‬ ‫בשום ערבות‪ ,‬אף שיש להם דין ישראל בשאר מילי‪ .‬הגם שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות עכו"ם פ"ב הל' ה'‪,‬‬ ‫מומר לעכו"ם וכן האפיקורסים מישראל אינן כישראל 'לדבר מן הדברים'‪ ,‬וכן כתב הרמב"ם ז"ל בכמה‬ ‫מקומות‪ ,‬והוא מוכרח מן הש"ס בכמה מקומות כנודע‪ ,‬דבאמת מה שאמרו בגמרא סנהדרין דף מ"ד אע"פ‬ ‫שחטא ישראל הוא‪ ,‬זה למדו ֵמ ָע ָכן‪ ,‬שכתב שם בקרא (יהושע ז‪ ,‬יא) ָח ָטא יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬ועכן לא היה אפיקורס‪ ,‬אלא‬ ‫שעבר עבירה‪ .‬אם כן על האפיקורסים אין לנו שום לימוד לומר עליו ישראל הוא‪ ,‬ומדהוצרך גם בשאר עוברי‬ ‫עבירה לימוד מקרא דעכן לומר עליו אע"פ שחטא ישראל הוא‪ ,‬א"כ באפיקורסין דלא שייך לימוד זה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לומר עליו ישראל הוא‪ ○ .‬אלא מה שכתבו הפוסקים על כל המומרין‪ ,‬שיש להם דין ישראל לענין קידושין‪ ,‬וכל‬ ‫האיסורין שבתורה‪ ,‬הכוונה 'דלחומרא' יש להם דין ישראל לכל מילי דאיסורא‪ .‬וטעמא דהך מילתא מובן היטב‬ ‫על פי דברי הגמרא בבא קמא (לח‪ ).‬שאמרו על אומוֹ ת ָהעוֹ ָלם‪ ,‬ראה שבע מצות שקבלו עליהם בני נח ולא‬ ‫קיימום‪ ,‬עמד והתירן להן‪[ ,‬ופריך] אתגורי איתגר‪ ,‬אם כן מצינו חוטא נשכר‪[ ,‬ומשני] אמר מר בריה דרבינא לומר‬ ‫שאפילו מקיימין אותם אין מקבלין עליהם שכר וכו'‪ ,‬עיי"ש‪ .‬אם כן מבואר בזה שאי אפשר לומר כלל שע"י‬ ‫רשעת האדם יהיה נפטר מאיזה איסור‪ ,‬דאם כן מצינו חוטא נשכר‪ ,‬וזה אי אפשר‪ ,‬כתמיהת הש"ס בזה‪ .‬ועל כן‬ ‫ברור דעת הפוסקים בזה‪ ,‬דאף במומר להכעיס ואפיקורס‪ ,‬שהופקע ממנו לגמרי קדושת ישראל‪ ,‬מ"מ אי אפשר‬ ‫לפוטרו מן שום איסור וחייב בכל המצות שבתורה‪ ,‬שאי אפשר לומר חוטא נשכר‪ ,‬לכן לחומרא דינו כדין ישראל‬ ‫לכל מילי דאיסורא‪ ○ .‬ומה שהשתמשו הפוסקים לפעמים בלשון אע"פ שחטא ישראל הוא‪ ,‬אצל כל המומרין‪,‬‬ ‫אינו אלא לשון מושאל‪ ,‬ואינו מן אותו המקור שלמדו בגמרא מקרא דכתיב גבי עכן‪ ,‬אלא מטעמא אחרינא כמו‬ ‫שכתבתי‪ .‬וכוונתם דלחומרא בכל מילי דאיסורא אומרים על כולם אע"פ שחטא ישראל הוא‪ ,‬וכמה פעמים‬ ‫משתמשים הפוסקים בלשונות מושאלים היכא שהדין דין אמת‪ ○ .‬אבל מ"מ אף שהמה להחמיר עליהם דינם‬ ‫כדין ישראל בכל מילי דאיסורא‪ ,‬אמנם אנחנו לא נתחייבו בערבות עבורם‪ ,‬שלא הביאם הקב"ה עמנו בברית‪.‬‬ ‫דאך‪,‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דאך ַׁאזוי‪ ,‬דער רמב"ם ָ‬ ‫כה וז"ל רבינו בס"ג ראה תשי"ט (לשון קדשו קונטרס ע‪ ,‬אות סב‪-‬סד)‪ :‬לעולם איז ָ‬ ‫'א ִח ָ‬ ‫יך'‪,‬‬ ‫זאגן זיי ַׁאז חלילה ‪ -‬יעדער ‪ -‬אפילו ַׁא בעל עבירה הייסט ָ‬ ‫דאך ַׁאלע פוסקים ַׁאזוי‪ָ ,‬‬ ‫זאגן ָ‬ ‫[און] לעולם ָ‬ ‫פארלירט די אמונה‪ ,‬איז ער נישט נחשב בגדר‬ ‫הייסט ַׁא 'איד'‪ ,‬ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא‪ָ .‬אבער ַאז ער ַ‬ ‫יך [ומותר לשנוא אותו‪ ,‬ואין אחראין עליו בחיוב ערבות‪ ,‬והוא מנסך יין‪ ,‬וכדומה]‪ .‬ווי זיי גיבן‬ ‫ישראל‪ ,‬הייסט ער נישט ָא ִח ָ‬ ‫דאס איז מדאורייתא [שלא נחשב בכלל 'אחיך'‪ .‬ואצל] המחלל שבת [שם הוא רק] 'כאילו'‬ ‫פארשטיין די פוסקים‪ָ ,‬‬ ‫צו ַׁ‬ ‫מונָ ה'‬ ‫וואס ס'איז ַׁא פלוגתא צי ס'איז דאורייתא צי דרבנן‪ָ .‬אבער [אצל העדר] ' ֱא ּ‬ ‫דא חטאים ָ‬ ‫[נקרא עכו"ם]‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫האט מען נישט דעם דין פון ישראל‪ ,‬חלילה ַׁאז מ'איז נישט‬ ‫איז לכל הפוסקים איז עס 'דאורייתא' [שעל ידי זה] ָ‬ ‫זאגט ַׁאז תוֹ ָרה איז נישט ִמן‬ ‫קיין מאמין אין איינע פון די י"ג עקרים‪ָ ,‬אדער ַׁאן אות אחת [שבתורה] חלילה ַׁאז מ' ָ‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫דאך ַׁא‬ ‫יך‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫זאגט ָאן ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫[ואם כן לכאורה קשה‪ַׁ ,‬אז] ער ָ‬ ‫לאזט אויס [ ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך] אפילו‬ ‫זאגט ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪ ,‬און [ער] ָ‬ ‫ְּס ִת ָירה [מיניה וביה]‪ ,‬ער ָ‬ ‫כפירה בעיקר‪.‬‬ ‫סא‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ה‬ ‫ולכן נראה לומר‪ ,‬דיש עוד חילוק בזה‪ ,‬על פי המבואר בספרים דיש ב' בחינות במי שנפל לפח הכפירה ל"ע‪ .‬דיש מי‬ ‫שמתחילה היו לו דיעות נפסדות‪ ,‬וזהו שגרם לו אחר כך לעבור על העבירות‪ .‬אמנם יש מי שעבר על עבירות‬ ‫תחילה‪ ,‬מפאת תאות נפשו ורצונותיו‪ ,‬שלא היה יכול לכבוש את יצרו‪ ,‬ומזה נמשך לו אח"כ שנתדרדר עד שבא‬ ‫לידי דיעות נפסדות‬ ‫דא ַׁאן ִענְּ יָ ן‪ַׁ ,‬אז מ'איז ִמ ְּתבוֹ נֵ ן דערינען‪.‬‬ ‫דאכט זיך ָ‬ ‫וואס דען‪ ,‬מיר ַׁ‬ ‫נאר ָ‬‫ָ‬ ‫וואס שטייט אין ספרים הקדושים‪ ,‬ס'איז ידוע ס'שטייט‬ ‫דאך ידוע ָ‬ ‫[דהנה] ס'איז ָ‬ ‫נאך אין די ראשונים‪ַׁ [ ,‬אז] אפילו [בקלקול] ִענְּ יָ נֵ י ֱאמונָ ה‪ ,‬איז ָ‬ ‫דא צוויי ְּב ִחינוֹ ת‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫סב‬ ‫מ'האט דֵּ יעוֹ ת‬ ‫ָ‬ ‫יצ ָלן‪ַׁ [ ,‬אז]‬ ‫רהאנדן לֹא ָע ֵלינו‪ַׁ ,‬ה ֵשם יִ ְּש ְּמ ֵרינו‪ַׁ ,‬ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫ס'איז ַׁ‬ ‫ווארן‬ ‫דערנאך צו ֲע ֵבירוֹ ת‪ ,‬צו ַּת ֲאווֹ ת‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫מונָ ה‪ ,‬און 'דעס ברענגט' אים‬ ‫נִ ְׂפ ָסדוֹ ת אין דער ֱא ּ‬ ‫דאך [ההיפך‬ ‫דאס ברענגט ָ‬ ‫האבן יִ ְׂר ַאת ׁ ָש ַמיִ ם‪ָ ,‬‬ ‫וויאזוי קען מען ָ‬ ‫ַ‬ ‫דורך די דֵּ יעוֹ ת נִ ְׂפ ָסדוֹ ת‪,‬‬ ‫יצ ָלן [גם 'עבריין' במעשים רעים]‪.‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬וממילא] ווערט ער לֹא ָע ֵלינו‪ַׁ ,‬ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ‬ ‫סג‬ ‫האט נישט [בעצם] קיין דיעות‬ ‫פארקערט‪ַׁ [ ,‬אז] איינער ָ‬ ‫רהאנדן ַ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫ס'איז ָאבער ַׁ‬ ‫פארקערט‪ ,‬ער קען זיך נישט ּכוֹ ֵב ׁש זיין די ַּת ֲאווֹ ת [ומתקלקל תחילה] מיט‬ ‫נאר ַׁ‬ ‫נפסדות‪ָ ,‬‬ ‫דאך ַׁאז] ער וויל זיך ַמ ְׂצ ִדיק זיין‪ ,‬ברענגט אים‬ ‫עבירות‪ ,‬און די ֶט ַׁבע פון ַׁא מענטש [איז ָ‬ ‫ווארפט אים ַׁאריין די דֵּ יעוֹ ת נִ ְׂפ ָסדוֹ ת [של כפירה‪ ,‬כדי להרגיע את‬ ‫דאס] ַׁ‬ ‫דער ּכ ַֹח ַה ַּת ֲא ָוה [ ַׁאז ָ‬ ‫רוחו שיהיה שלום בנפשו]כו‪.‬‬ ‫ַׁה ָש ַׁמיִ ם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ○ .‬די גמרא (סנהדרין מד‪ ).‬לערנט ַׁארויס אף על פי שחטא ישראל הוא‪ ,‬לערן איך ַׁארויס פון‬ ‫האט עובר געווען ַׁא חרם‪ַׁ ,‬א‬ ‫ָע ָכן'ן‪ ,‬ביי חטא ָע ָכן שטייט ָח ָטא 'יִ ְׂש ָר ֵאל' וכו'‪ ,‬דער חטא פון ָע ָכן איז געוועזן ער ָ‬ ‫שבועה‪ָ ,‬אבער ס'איז נישט געווען קיין עניני אמונה וכו'‪ ,‬על כל פנים עניני אמונה איז ַׁאודאי נישט געווען‬ ‫דערינען [במעשה עכן]‪ ,‬ס'שטייט נישט‪ ,‬לא מיניה ולא מקצתו‪ ,‬אדרבה ער איז געווען ַׁא גרויסער מאמין‪ ,‬יהושע‬ ‫האט ער ְּתשו ָבה געטון [והודה‬ ‫[בנִ י ִשים נָ א ָכבוֹ ד ַׁלה' ֱאל ֵֹקי יִ ְּש ָר ֵאל ְּו ֶתן לוֹ תוֹ ָדה וגו' (יהושע ז‪ ,‬יט)] ָ‬ ‫געזאגט ְּ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬‫ָ‬ ‫דא ַׁאז‬ ‫מאל ָ‬‫דאך ַׁא ָ‬ ‫כאטשיג לדינא איז ָ‬ ‫נאך זוכה געווען לחיי 'עולם הבא' (סנהדרין מג‪ ):‬וכו'‪ָ ○ .‬‬ ‫האט ָ‬ ‫עצמו‪ ,‬און] ער ָ‬ ‫נאך ווייטער [יש לו דין ישראל ‪ ,‬גם הכופר‪ ,‬לענין שקידושיו אוסרים‪ ,‬ולענין שייענש על כל חטא]‪ַׁ ,‬אזוי ווי‬ ‫לחומרא איז ער ָ‬ ‫האבן נישט‬ ‫האט געזען זיי ָ‬ ‫זאגט די גמרא [ווען] ער ָ‬ ‫זאגט (ב"ק לח‪ ).‬אפילו ביי די ִמ ְּצוֹת ְּבנֵ י נ ַֹׁח‪ָ ,‬‬ ‫די גמרא ָ‬ ‫האט מען זיי מתיר געווען‪ ,‬פרעגט די גמרא אתגורי אתגר [וכי מרויח בחטאו]‪' ,‬קיין ריוח' קענען זיי‬ ‫געהאלטן‪ָ ,‬‬‫ַׁ‬ ‫געווארפן [עול התורה‪ .‬ומתרץ] אלא שאין מקבלין שכר‪ ,‬זיי זענען נישט‬ ‫ָ‬ ‫רא ּפ‬ ‫האבן ַא ָ‬ ‫וואס זיי ָ‬ ‫האבן פון דעם ָ‬ ‫נישט ָ‬ ‫געווארן ַא כופר ווערט‬ ‫ָ‬ ‫בגדר קיין ְּמצ ִוים ְּועוֹ ִשים‪' .‬פריי' ווערן‪ ,‬קען מען נישט מיט דעם‪ .‬ווייל ער איז לא עלינו‬ ‫נאר‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫דאס איז ַׁאז ָ‬ ‫ס'זאל נישט זיין [קיין עונש]‪ ,‬און לגבי קידושין‪ָ .‬אבער די סברא‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫מען נישט 'פריי'‪,‬‬ ‫דאך אויס אין די פוסקים ַא דבר פשוט‪.‬‬ ‫לחומרא [אבל לענין להתייחס אליו כמו לישראל‪ ,‬אין לו דין ישראל]‪ַ ,‬אזוי זעט ָ‬ ‫האב‬ ‫רהאנדן‪ ,‬הייסט מען נישט קיין ישראל‪ .‬און לויט ווי כ' ָ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫גארנישט ַׁ‬ ‫○ יהיה איך שיהיה‪ָ ,‬אן דער אמונה איז ָ‬ ‫רדארבן'‬ ‫'פא ַׁ‬ ‫זאל נישט ַׁ‬ ‫דא ַׁא 'בחירה' אויף דער אמונה‪ ,‬און די בחירה איז ַׁאז מ' ָ‬ ‫געזאגט [נמצא] ַׁאז ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫פריער‬ ‫האט מען ַא דין‬ ‫רדארבט נישט [האמונה] איז מען ַא איד‪ָ ,‬‬ ‫פא ַ‬ ‫[האמונה שמושרש בו מתולדה]‪ .‬יהיה איך שיהיה‪ַׁ ,‬אז מ' ַ‬ ‫דעמאלטס הייסט מען ַׁא ישראל‪ ,‬און ַאז נישט איז מען נישט קיין 'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ישראל‪ַׁ ,‬אז מ'איז ַׁא מאמין‬ ‫דו ׁ ָשה [שתי‬ ‫רהאנדן ביי די ְׂק ּ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫כו וז"ל רבינו בס"ג בשלח תשי"ד (לשון קדשו קונטרס פז‪ ,‬אות פו‪-‬פו)‪ַׁ :‬אזוי ווי ס'איז ַׁ‬ ‫[אז] די 'פעולות'‬ ‫רהאנדן ַׁ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫מאל ַׁ‬ ‫בחינות דלהלן‪ ,‬כן הוא ח"ו גם בעבירות ובדרכים רעים‪ .‬דמצינו אצל 'הקדושה']‪ ,‬ס'איז ַׁא ָ‬ ‫זאגט עס כמה פעמים‪ ,‬דער רא"ה אין ספר החינוך (ובעיקר במצוה טז)‪,‬‬ ‫דאס 'פנימיות'‪[ ,‬ווי] דער חינוך ָ‬ ‫ברענגען ָ‬ ‫וואס' מ'טוט מיט די אברים החיצונים‪ ,‬אפילו‬ ‫[אז] די אברים החיצונים זענען פועל אויף די אברים הפנימיים‪ָ ' ,‬‬ ‫ַׁ‬ ‫סאך‬ ‫זאגט ער‪ .‬ביי ַׁא ַׁ‬ ‫דאס ברענגט ַׁאריין ַׁא 'פעולה' [פי' התפעלות] אין די אברים הפנימיים‪ָ ,‬‬ ‫מ'איז נישט 'דערביי'‪ָ ,‬‬ ‫יא‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫סד‬ ‫ויש חילוק גדול ביניהם‪ ,‬דמי שנפל לפח יוקשים מחמת תאות ועבירות שבאו מחמת רתיחת הילדות וכדומה‪ ,‬עדיין‬ ‫יש לו תקוה שישוב בתשובה כשיזקין יותר‪ .‬ואף שדבר קשה הוא לשוב מדיעות נפסדות‪ ,‬אבל ישנו במציאות‬ ‫שישוב בתשובה‬ ‫ילוק איז פון די צוויי [בחינות]‪.‬‬ ‫וואס דער ִח ּ‬ ‫און ָ‬ ‫ווארפן אין אים ַׁאריין ַׁא גיפט‬ ‫נאר די ֲע ֵבירוֹ ת ַׁ‬ ‫וואס ער איז נישט ְּׂב ֶע ֶצם ַׁאזוי‪ָ ,‬‬ ‫דער ָ‬ ‫דות‪ָ .‬אבער‬‫יחת ַה ַ ּי ְׂל ּ‬ ‫מאל [במי שנכשל בעבירות מחמת] די ְׂר ִת ַ‬ ‫[גם בעניני דיעות‪ ,‬ווי] ס'געשעט ַׁא ָ‬ ‫מאל [ ְּתשו ָבה לבסוף‪ ,‬כי] ֵאין ָל ְׂך ָא ָדם ׁ ֶש ֵאין לוֹ ׁ ָש ָעהכז‪[ ,‬און ווען] ער טוט ַא ָ‬ ‫מאל‬ ‫ער טוט ַׁא ָ‬ ‫באקומען די‬ ‫קאן ער צוריק ַ‬ ‫ְּׂת ׁש ּו ָבה אויף די ' ֲע ֵבירוֹ ת'‪ ,‬ער וויל שוין נישט זינדיגן‪ָ ,‬‬ ‫' ֵדיעוֹ ת' [האמיתיות]‪.‬‬ ‫מ'פאלט שוין ַׁאריין [בפח העונות‪ .‬אמנם] על כל‬ ‫ַׁ‬ ‫הגם ס'איז שווער [לשוב בתשובה]‪ַׁ ,‬אז‬ ‫יאות‪.‬‬ ‫נאך ַא ְׂמ ִצ ּ‬ ‫פנים ס'איז ָ‬ ‫סה‬ ‫מה שאין כן במי שהתחיל מתחילה בדיעות נפסדות‪ ,‬כמעט שאין לו תקוה לשוב‪ ,‬זולת ברחמי שמים מרובים‪.‬‬ ‫ואצלו הוא שחילקו כדלעיל‪ ,‬דצריך שיהיה מת באותה תשובה‪ ,‬דמ"מ גם הוא אפשר לו לשוב באופן שיתקבל‬ ‫תשובתו עכ"פ בשמים‬ ‫ס'האט זיך ' ָאנגעהויבן' [אצלו] ביי דיעות נפסדות‪[ ,‬איז] אפילו‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫ָאבער דער ָ‬ ‫האט שוין נישט די ַׁת ֲאווֹ ת‪ ,‬און ער זינדיגט [שוין] נישט די ֲע ֵבירוֹ ת‪ָ ,‬אבער ווייל‬ ‫ווען ער ָ‬ ‫רפאלן‪,‬‬ ‫פא ַ‬‫יצ ָלן‪ ,‬לֹא ָע ֵלינו‪ - ,‬איז ַ‬ ‫טאקע ' ַאזוי' [בעצם‪ ,‬בדיעותיו]‪ַׁ - ,‬ר ֲח ָמנָ א ִל ְּ‬ ‫ער איז שוין ַ‬ ‫ש ַמיִ ם [עדיין אפשר שישוב בתשובה ותתקבל‬ ‫נאר מיט גרויס ַר ֲח ֵמי ׁ ָ‬ ‫[שאין מקבלים אותו בתשובה]‪ָ .‬‬ ‫זא בחינה‪,‬‬‫רהאנדן [אפילו] ביי ַׁא ַׁ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫וואס] ס'איז ַׁ‬ ‫געזאגט‪ָ [ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב פריער‬ ‫למעלה] ווי איך ָ‬ ‫יע ָּתא ִד ׁ ְׂש ַמיָ א‪ָ [ ,‬אבער] ווי דער רמב"ם‬‫דא ַׁא ַׁת ָקנָ ה‪ ,‬מיט גרויס ִסיַ ְׂ‬ ‫'אויף ַׁאלעמען' איז ָ‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫רו ְׂך ּ‬ ‫נאר ביי ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּ‬ ‫זאגט‪ ,‬נישט ַאקעגן מענטשן‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫סו‬ ‫ישוב קושיא ה‬ ‫עם המשך ההקדמה לישוב קושיא ב‪-‬ד‬ ‫ובאופן שעל ידי ריבוי העבירות נכשל ח"ו בדיעות נפסדות‪ ,‬יש לומר דזה נקרא אצלו רק בחינת מכשול ושוגג‪,‬‬ ‫דמצוי הדבר פעמים שנופל בענינים כאלו בלא יודעים‪ ,‬שאין לו אף ידיעה שהם דברים הנוגעים באמונה‪ ,‬ובאופן‬ ‫יה ל ֹא יְ שובון‪ ,‬אלא שפיר מועיל לו תשובה‪ .‬ובזה מיושב ג"כ דברי המדרש‬ ‫כזה לא נאמר עליו הפסוק ָכל ָב ֶא ָ‬ ‫שמפרש דהכתוב מזהיר שו ָבה יִּ ְש ָר ֵאל אפילו למי שכפר בעיקר‪ ,‬דזה מיירי במי שבא לכפירה רק באופן כזה‪ ,‬והוא‬ ‫עדיין נקרא בשם 'ישראל'‬ ‫דאס קען זיין‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫זאלן‬‫פארקערט‪ַׁ ,‬אז די אברים הפנימיים ָ‬ ‫זאל זיין ַׁ‬ ‫דאס דעם טעם‪ָ .‬אבער דער 'עיקר' איז ַׁאז ס' ָ‬ ‫זאגט ער איז ָ‬ ‫מצות ָ‬ ‫נאר‬ ‫[דעמאלטס] איז עס מיט מער ְּש ֵלימות‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫'אנהייבן' ִב ְּפנִ ים‪,‬‬ ‫זאל זיך ָ‬ ‫ַׁארויסברענגען אויפן חיצוניות‪ ,‬ס' ָ‬ ‫וואס'זשע דען ַׁאז מ'איז נישט 'דערביי' [בפנימיות‪ ,‬אז צריכין לעורר את הפנימיות ע"י הקדמת החיצוניות]‪ַׁ ○ .‬אזוי אויך‬ ‫ָ‬ ‫רהאנדן‪,‬‬ ‫פא ַׁ‬ ‫מאל איז ַׁ‬ ‫רהאנדן [ביידע בחינות]‪ַׁ .‬א ָ‬ ‫פא ַׁ‬‫די זעלבע איז חלילה ביי עבירות‪ ,‬ביי ַא שלעכטן וועג איז אויך ַׁ‬ ‫רהאנדן חלילה‪ ,‬מען 'טוט' שוין עבירות‪ ,‬ווייל‬ ‫פא ַׁ‬ ‫מאל] ַׁ‬ ‫‪[ -‬והוא על דרך] (אבות ד‪ ,‬ב) עבירה גוררת עבירה‪ - .‬ס'איז [ ַׁא ָ‬ ‫רהאנדן‬‫פא ַׁ‬ ‫מאל איז ַׁ‬ ‫נאך ַׁארגער‪[ .‬און] ַׁא ָ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫טאקע שלעכטע דיעות‪ ,‬חלילה דיעות נפסדות‪ָ .‬‬ ‫האט אין זיך ַׁ‬ ‫מ' ָ‬ ‫נאר די עבירות ברענגען שלעכטע מחשבות‪ ,‬מיט שלעכטע‬ ‫האט נישט ְּב ֶע ֶצם קיין דיעות נפסדות‪ָ ,‬‬ ‫פארקערט‪ ,‬מ' ָ‬ ‫ַׁ‬ ‫דאס חיצוניות‬ ‫[אז] ָ‬ ‫רהאנדן‪ .‬ביי דעם איז ַׁ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫פאלט ַׁאריין אין דעות נפסדות 'דורך' די עבירות‪ ,‬איז ַׁ‬ ‫דיעות רעות‪ ,‬מ' ַׁ‬ ‫רהאנדן ביי די עבודה‪ ,‬ביי מצות‪ַׁ ,‬אזוי‬ ‫פא ַׁ‬ ‫דאס 'פנימיות'‪ַׁ .‬אזוי [איז] ביי עבירות‪ַׁ .‬אזוי ווי ס'איז ַׁ‬ ‫ברענגט שפעטער ָ‬ ‫רהאנדן ביי עבירות‪.‬‬ ‫פא ַׁ‬ ‫איז ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫כז לשון המשנה באבות (ד‪ ,‬ג)‪ :‬הוא ָהיָ ה אוֹ ֵמר‪ַׁ ,‬אל ְּת ִהי ָבז ְּל ָכל ָא ָדם‪ְּ ,‬ו ַׁאל ְּת ִהי ַׁמ ְּפ ִליג ְּל ָכל ָד ָבר‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאין ְׂלך ָא ָדם‬ ‫ׁ ֶש ֵאין לוֹ ׁ ָש ָעה‪ְּ ,‬ו ֵאין ְּל ָך ָד ָבר ֶש ֵאין לוֹ ָמקוֹ ם‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫יב‬ ‫יעה נִ ְׂפ ָס ָדה [מחמת שנכשל בעבירות תחילה]‪ ,‬ער‬ ‫פאלט ַאריין חלילה אין ַׁא דֵּ ָ‬ ‫ַׁאז איינער ַ‬ ‫גאר הייסן‬ ‫קאן ער ָ‬ ‫איז זיך טוֹ ֶעה [ווייל] ער ווייסט נישט ַׁאז ס'איז ִמינות‪ָ ,‬אדער כדומה‪ָ ,‬‬ ‫אפשר ווי ַא בחינה פון ַא ׁשוֹ ֵגג דערינען‪.‬‬ ‫וואס די זְׂ דוֹ נוֹ ת‬ ‫[ועל דרך שאמרו בגמרא]כח ו ְּל ֵבית יַׁ ֲעקֹב ַׁחט ָ‬ ‫ֹאתם‪[ ,‬אלו 'עמי הארץ'] ָ‬ ‫זענען ִּכ ׁ ְׂש ָגגוֹ ת‪.‬‬ ‫סז‬ ‫האבן אים‬ ‫האט געטון ַאנדערע ֲע ֵבירוֹ ת‪[ ,‬ממילא] די ֲע ֵבירוֹ ת ָ‬ ‫[וכמו כן הכא] ווייל ער ָ‬ ‫האבן אים מוֹ ֵש ְּך געווען אין‬ ‫ריינגעווארפן אין ַאזעלעכע שלעכטע ַמ ֲח ׁ ָשבוֹ ת‪[ ,‬זיי] ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַׁא‬ ‫מונָ ה‪.‬‬‫וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ‬ ‫ַאזעלעכע ִענְׂ יָ נִ ים ָ‬ ‫בון‪[ ,‬ווייל]‬ ‫יה לֹא יְׂ ׁש ּו ּ‬ ‫נאכנישט אין דעם ְּׂכ ַלל פון ָּכל ָּב ֶא ָ‬ ‫[איז] קען זיין [ ַׁאז] דער איז ָ‬ ‫נאך ַׁא בחינה פון ַא ׁשוֹ ֵגג‪.‬‬ ‫ער איז ָ‬ ‫נאך דעם דִּ ין‬ ‫האט ָ‬ ‫נאך ְּתשו ָבה טון [גם באופן שנשאר בחיים]‪ ,‬און ער ָ‬ ‫קאן ער ָ‬‫[וממילא] ָ‬ ‫יך‪ ,‬אפילו אם כפר בעיקר ח"ו]‪.‬‬ ‫'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪[ ,‬ואליו קורא הפסוק ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫סח‬ ‫טאקע ְּׂב ֶע ֶצם חלילה ִב ְּש ָאט נֶ ֶפש ‪ -‬לֹא ָע ֵלינו‪ַׁ ,‬ה ֵשם יִ ְּש ְּמ ֵרינו ‪-‬‬ ‫ָאבער ווער ס'איז ַׁ‬ ‫האט נישט דעם דִּ ין יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫יצ ָלן ָ‬‫מיט כפירה‪ ,‬דער ַׁר ֲח ָמנָ א ִל ְּ‬ ‫דאך דער ָפסוק נישט שמועסן פון דעם‪.‬‬ ‫קאן ָ‬ ‫[וממילא] ָ‬ ‫סט‬ ‫ישוב קושיא ד‪ ,‬עם ישוב קושיא ב‪-‬ג (באופן שלישי)‬ ‫ומעתה אתי שפיר גם קישור המשך הפסוק‪ ,‬ומה שמסיים בנתינת טעם ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ .‬דהכתוב בא לתרץ‬ ‫האיך תועיל התשובה אפילו על כפירה‪ ,‬ולזה מפרש כי הכפירה היתה רק בגדר 'מכשול'‪ ,‬וזה נגרם לך ַּב ֲעוֹנֶ ָך‬ ‫הקודמים‪ ,‬ולא שבעצם היה בך ח"ו דיעות כאלו‬ ‫קאן זיין דער ְּפ ַׁשט [בהמשך הפסוק‪ ,‬שאמר] שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪[ ,‬וכמו‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫מונָ ה‪.‬‬ ‫שדרשו במדרש] אפילו ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ‬ ‫רוואס [ קענסטו תשובה טון‪ ,‬און דו הייסט בשם 'יִ ְּש ָר ֵאל']‪,‬‬ ‫פא ָ‬‫זאגט דער פסוק ווען‪ַׁ ,‬‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫נאר געווען ַא ' ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל' [שנגרם לך על ידי ' ֲעוֹנֶ ָך']‪ַׁ ,‬אז‬ ‫ווארן ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬ווען ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫ריינגעפאלן אין שלעכטע דיעות‪ ,‬און מ'נעמט זיך נישט‬ ‫ַׁ‬ ‫דורך די ֲעוֹנוֹ ת ביסטו ַׁא‬ ‫געווארן [רק בדרך] ׁ ְׂש ָג ָגה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫אינאכט אפילו ַׁאז ס'איז ַׁאזוי‪ ,‬ס'איז‬ ‫ַ‬ ‫כח בגמרא בבא מציעא (לג‪ :):‬כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי‪ ,‬מאי דכתיב (ישעי' נח‪ ,‬א) ַה ֵ ּגד ְׂל ַע ִּמי ּ ִפ ׁ ְׂש ָעם ּו ְׂל ֵבית‬ ‫ֹאתם‪ַׁ ,‬ה ֵגד ְּל ַׁע ִמי ִפ ְּש ָעם‪ ,‬אלו תלמידי חכמים‪ ,‬ששגגות נעשות להם כזדונות [פירש"י‪ַׁ :‬ע ִמי דהיינו תלמידי‬ ‫יַ ֲעקֹב ַח ּט ָ‬ ‫חכמים‪ ,‬את חטאתם אני קורא פשע‪ ,‬שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם את העיקר‪ ,‬ולא יורו הלכה מתוך משנה‬ ‫ֹאתם [אפילו פשע שלהם אני קורא חטאת]‪ ,‬אלו עמי הארץ‪ ,‬שזדונות נעשות‬ ‫שאינה עיקר]‪ּ ,‬ו ְׂל ֵבית יַ ֲעקֹב [שאר העם] ַח ּט ָ‬ ‫להם כשגגות‪ ○ .‬והיינו דתנן (אבות ד‪ ,‬יג) רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד [בגמרא‪ ,‬שהוא תירוץ טעמי המשניות‪ ,‬או‬ ‫אם תשמע דבר משנה מרבך‪ ,‬הזהר לשאול טעמיו‪ ,‬ומי שנאה]‪ ,‬ששגגת תלמוד [אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך‪ ,‬שלא‬ ‫ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר‪ ,‬ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך‪ ,‬ולמדת הימנה שלא כדת‪ ,‬שאין הטעם כמו‬ ‫שהיית סבור‪ ,‬שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך] עולה זדון [ענוש אתה עליה כמזיד‪ ,‬שזדון הוא בידך‪,‬‬ ‫שלא שאלת טעם מרבך]‪.‬‬ ‫יג‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫ע‬ ‫דאס רוֹ ב איז [רק בבחינת] ׁ ְׂש ָגגוֹ ת‪.‬‬ ‫ַאזוי ווי מ'זעט נעבעך היינט‪[ ,‬און] ָ‬ ‫מונָ ה‪ָ ,‬אבער‬ ‫יק ֵרי ֱא ּ‬ ‫וואס ס'רירט ָאן אין די ִע ְׂ‬ ‫מ'פאלט ַאריין אין ַאזעלעכע דיעות ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט ער געזינדיגט‬ ‫נאר ווייל] מסתמא ָ‬ ‫פאלט מען ַׁאריין אין דעם‪ָ [ ,‬‬ ‫ס'איז נישט ְּב ִח ָנם ַׁ‬ ‫ס'האט אים צו דעם געברענגט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[פריער]‪ַׁ ,‬אז‬ ‫ס'האט געברענגט צו דעם‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫ָ‬ ‫האט ער געטון ַאנדערע 'זְׂ דוֹ נוֹ ת'‪,‬‬ ‫[מסתמא] ָ‬ ‫' ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל'‪.‬‬ ‫עא‬ ‫קאנען‬ ‫נאך ָ‬ ‫מ'זאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫ש ָר ֵאל‪[ ,‬און ַׁאז]‬ ‫נאך דעם דִּ ין יִ ְׂ‬ ‫האבן ָ‬ ‫ָאבער על כל פנים 'די' ָ‬ ‫ְּׂת ׁש ּו ָבה טון‪.‬‬ ‫מאל ָאן [להביאו לידי] ַאזעלעכע‬ ‫וואס ס'רירט ַׁא ָ‬ ‫דאך די בחינה‪ַׁ [ ,‬אז] די ֲעוֹנוֹ ת ָ‬ ‫איז עס ָ‬ ‫דאס] ְּׂכ ֵעין ׁשוֹ ֵגג‪ ,‬הייסט עס ַׁא ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל‪.‬‬ ‫וואס ס'רירט ָאן אין די ֱאמונָ ה‪ ,‬איז [ ָ‬ ‫דֵּ יעוֹ ת ָ‬ ‫עב‬ ‫מ'זאגט ָאן ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫דאס דער פסוק‪ ,‬דעס ָ‬ ‫ווארנט' ָ‬ ‫בא ָ‬ ‫איבערדעם ' ַׁ‬ ‫וואס איז‬ ‫דאס און ָ‬ ‫זאגט ער [ווייטער] ווען איז ָ‬‫יך‪[ ,‬אפילו] אויף ִענְּ יְּ נֵ י ֱאמונָ ה‪ָ ,‬‬ ‫ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫דאס איז‬ ‫נאר געווען ַא ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל ביי דיר‪ָ ,‬‬ ‫דאס‪ַׁ ,‬אז ס'איז ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ ,‬ווייל ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר ַא‬‫מ'האלט נישט חלילה ביי קיין ְּכ ִפ ָירה‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫יות פון די ְּכ ִפ ָירה‪,‬‬ ‫נישט קיין ַע ְׂצ ִמ ּ‬ ‫וואס ס'רירט ָאן‬ ‫פאלט מען ַׁאריין [אפילו] אין ַאזעלעכע דיעות ָ‬ ‫ִמ ְׂכ ׁשוֹ ל‪[ ,‬שעל ידי העונות] ַׁ‬ ‫ס'האט‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫האסט געטון ַאנדערע ֲעוֹנוֹ ת ָ‬ ‫טאקע ' ַּב ֲעוֹנֶ ָך'‪[ ,‬דמסתמא] ָ‬ ‫אין דער אמונה‪ַׁ ,‬‬ ‫דאס געברענגט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫עג‬ ‫פארקומען [ ַׁאזוינס]‪ .‬איז מען ָא ּפגעהיטן פון‬ ‫ָאבער ַאז נישט [לולי העונות]‪ ,‬קען נישט ָ‬ ‫ַאזעלעכע ַמ ְׂח ׁ ָשבוֹ ת‪ ,‬פון ַאזעלעכע דֵּ יעוֹ ת‪.‬‬ ‫דאך ָמ ֵלא ָעוֹן ָו ֶפ ׁ ַשע‪[ ,‬איבערדעם] איז מען‬ ‫דאס דוֹ ר בעונותינו הרבים איז ָ‬ ‫נאר [ווייל] ָ‬ ‫ָ‬ ‫מונָ ה‪.‬‬‫וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ‬ ‫לול אויף ַאזעלעכע דיעות‪ָ ,‬‬ ‫ָע ּ‬ ‫עד‬ ‫וואס זענען נישט חלילה 'דערביי' [לחשוב נגד‬ ‫און ס'טרעפט זיך אפילו [ביי] אידן ָ‬ ‫דאס‬‫יקר‪ָ ,‬אדער ַאז ָ‬ ‫יש זיין ַאז ס'איז ְּׂכ ִפ ָירה ְּׂב ִע ָ‬ ‫טאקע ַמ ְׂר ִ ּג ׁ‬ ‫זאל ַ‬ ‫האמונה‪ .‬און ווען] ער ָ‬ ‫נטלאפן'‬ ‫ָ‬ ‫יעה‪ ,‬העט ער ' ַא‬ ‫מונָ ה‪ ,‬העט ער זיך 'געהיט' פון דער ֵד ָ‬ ‫'רירט ָאן' אין דער ֱא ּ‬ ‫דערפון‪.‬‬ ‫ריינגעפאלן אין די‬‫ַ‬ ‫דאך שוין נישט די ' ַה ְׂר ָ ּג ׁ ָשה'‪[ .‬ווייל] ער איז שוין ַא‬ ‫האט ָ‬ ‫נאר ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫שוֹ ‪[ ,‬און]‬‫נאכ'ן ' ָרצוֹ ן' נַ ְׂפ ׁ‬ ‫נאך] די ַּת ֲא ַות נַ ְׂפ ׁשוֹ ‪ָ ,‬‬ ‫נאך [ ָ‬ ‫ִמ ְׂכ ׁשוֹ לוֹ ת [במעשה‪ ,‬און] ווייל ער גייט ָ‬ ‫פאר ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא יתברך שמוכט‪.‬‬ ‫ער איז נישט ' ְׂמ ַב ֵּטל ְׂרצוֹ נוֹ ' ַ‬ ‫כט מלשון המשנה באבות (ב‪ ,‬ד)‪ :‬הוא ָהיָ ה אוֹ ֵמר‪ֲ ,‬ע ֵשה ְּרצוֹ נוֹ ִכ ְּרצוֹ נֶ ָך‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶש ַׁי ֲע ֶשה ְּרצוֹ נְּ ָך ִכ ְּרצוֹ נוֹ ‪ַּ .‬ב ֵּטל ְׂרצוֹ נְׂ ָך ִמ ּ ְׂפנֵ י‬ ‫ְׂרצוֹ נוֹ ‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶש ְּי ַׁב ֵטל ְּרצוֹ ן ֲא ֵח ִרים ִמ ְּפנֵ י ְּרצוֹ נֶ ָך‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫יד‬ ‫פאר ָרצוֹ ן ַה ּבוֹ ֵרא יתברך שמו‪ ,‬דעס ברענגט אים‬ ‫ַׁאז ער איז נישט ְׂמ ַב ֵּטל ְׂרצוֹ נוֹ ַׁ‬ ‫מונָ ה‪.‬‬ ‫וואס ס'רירט ָאן אין דער ֱא ּ‬ ‫ַׁאריין ַאזעלעכע דֵּ יעוֹ ת און ׁ ִשיטוֹ ת ָ‬ ‫עה‬ ‫נאך דעם‬ ‫האט ָ‬‫נאך ְּׂת ׁש ּו ָבה טון‪[ ,‬און] ער ָ‬ ‫סוק‪' ,‬דער' קען ָ‬ ‫זאגט דער ּ ָפ ּ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫ִדין 'יִ ְׂש ָר ֵאל'‪.‬‬ ‫נאר פון‬ ‫דאך נישט היצט אויף ַׁאן ַׁאנדערן אופן‪ ,‬ער שמועסט ָ‬ ‫ווארן מ'רעדט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך עס [בלשון] ' ִמ ְּכשוֹ ל'‪.‬‬ ‫דעם‪[ ,‬שהרי] ער רופט ָ‬ ‫טאקע שוין ִב ְּש ָאט נֶ ֶפש ‪ -‬לא עלינו ‪ַׁ -‬א כוֹ ֵפר‪ ,‬אויף דעם‬ ‫ַׁחס ְּו ָשלוֹ ם ַׁאז מ'איז ַׁ‬ ‫געזאגט ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט דער ָפסוק נישט‬ ‫ָ‬ ‫זאגן‬‫דאך נישט ָ‬ ‫נפאלס קען מען ָ‬ ‫וואס ס'ליגט דערינען [כפירה ממש]‪ ,‬אויף ַׁאלע ַׁ‬ ‫דעס ָ‬ ‫רהאנדן‬ ‫פא ַׁ‬ ‫רהאנדן ַׁא בחינה [של תשובה גם בזה]‪ ,‬ווייל ס'איז ַׁ‬ ‫פא ַׁ‬ ‫[שו ָבה 'יִ ְּש ָר ֵאל'‪ .‬הגם] ס'איז ַׁ‬ ‫האט דער ָפסוק‬ ‫נאר [כשהוא] מת באותו תשובה‪ָ ,‬אבער [בלשון ׁש ּו ָבה] 'יִ ְׂש ָר ֵאל' ָ‬ ‫ְּתשו ָבה‪ָ ,‬‬ ‫'די' נישט געמיינט‪.‬‬ ‫און [גם אין לומר] ַׁאז על שם העתיד [ קראו 'ישראל'‪ ,‬על הזמן שלאחר שישוב בתשובה‪ .‬דהלא]‬ ‫ש ָר ֵאל' [ומדבר למי שעדיין לא שב עתה בתשובה‪,‬‬ ‫דא ָאן' ׁש ּו ָבה 'יִ ְׂ‬ ‫ָאבער דער פסוק 'הייבט ָ‬ ‫דאס‪ ,‬דעם ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‬ ‫זאג איך ָ‬ ‫זאגט ווען ָ‬ ‫ווארנט זיך דער פסוק [און] ער ָ‬ ‫בא ָ‬‫דא ַׁ‬ ‫ולכן] ָ‬ ‫[אפילו אם כפר בעיקר‪ ,‬רק] ַׁאז ס'איז ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪ַׁ ,‬א בחינת ִמ ְּכשוֹ ל‪.‬‬ ‫עו‬ ‫אופן רביעי בביאור הפסוק ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ב‪-‬ג (באופן רביעי)‬ ‫יך‪ ,‬דהוא מלשון ֵ'עד'‪ .‬וכוונת הכתוב לומר שהקב"ה‬‫והנה עוד איתא במדרש בדרשת ' ַעד' ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫הבטיח שהוא יָ ִּעיד על ישראל ששבו בתשובה‪ ,‬והוא תירוץ על שאלת ישראל מי ֵמ ִּעיד בנו על התשובה‬ ‫יך']‪.‬‬ ‫'עד ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫נאך ַׁא מדרש [בדרשת הפסוק שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ַׁ‬ ‫דא ָ‬‫ס'איז ָ‬ ‫יך‪ַׁ ' ,‬עד' [איז] פון לשון ֵעד‪,‬‬ ‫נאך ַׁא מדרשל‪ ,‬שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל ' ַעד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫זיי ברענגען ָ‬ ‫דות‪.‬‬ ‫זאל זיין ַאן ֵע ּ‬‫[ ַׁאז] ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ‬ ‫דאך ַׁאלע [ספרים] דעם מדרש‪ ,‬דעס לשון אין מדרשלא ברענגען זיי‬ ‫זיי ברענגען ָ‬ ‫נו‪ ,‬און‬ ‫געזאגט [אויב] מ'וועל מיר ְּתשו ָבה טון ִמי ֵמ ִעיד ָּב ּ‬ ‫ָ‬ ‫האב מיר‬ ‫ַׁאלע‪ַׁ [ ,‬אז אונז] אידן‪ָ ,‬‬ ‫יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים ו ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים‪ ,‬לרעה‬ ‫זאגט ֲאנִ י ֵעד‪[ ,‬שנאמר] ְּו ָהיִ ִ‬‫ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא ָ‬ ‫נעשיתי ֵעד‪ ,‬ולטובה לא נעשיתי ֵעד (בתמיה)‪.‬‬ ‫דות‪.‬‬‫יך‪ַׁ ,‬ה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא איז ַאן ֵע ּ‬ ‫זאגט ֵעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫יך‪ .‬אומרים ישראל‬‫ל בילקוט שמעוני (הושע רמז תקלב)‪ :‬רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ֵ ' ,‬עד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם אם אנו עושים תשובה מי ֵמ ִעיד עלינו‪ ,‬אמר להם הקב"ה‪ ,‬לרעה נעשיתי לכם ֵעד‪,‬‬ ‫יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים ו ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים‪ ,‬ולטובה איני נעשה לכם ֵעד‬ ‫שנאמר (מלאכי ג‪ ,‬ה) ְּו ָק ַׁר ְּב ִתי ֲא ֵל ֶ‬ ‫יכם ַׁל ִמ ְּש ָפט ְּו ָהיִ ִ‬ ‫ָ‬ ‫(בתמיה)‪ ,‬הוי ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ' ֵעד' ה' ֱאלֹ ֶקיך‪.‬‬ ‫לא דלשון הילקוט שמעוני דלעיל‪ ,‬זה מובא בכמה ספרים בדרושי שבת שובה‪ .‬משא"כ הוספת לשון הפסיקתא‬ ‫רבתי דלהלן‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫עז‬ ‫והוא כעין מה שכתב הרמב"ם דתשובה הוא שיעזוב חטאו‬ ‫ַעד ׁ ֶשיָ ִעיד ָעלָ יו יוֹ ֵד ַע ַּת ֲעלוּמוֹ ת שלא ישוב לזה החטא לעולם‬ ‫דאךלב ְּב ֶמ ֶתק ְּלשוֹ נוֹ ‪ַׁ ,‬אז ְּׂת ׁש ּו ָבה איז‪ַ ,‬עד ׁ ֶשיָ ִעיד ָע ָליו‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ַׁאזוי ווי דער רמב"ם ָ‬ ‫לומוֹ ת ֶשלֹא יָ שוב ְּל ִכ ְּס ָלה‪.‬‬ ‫יוֹ ֵד ַע ַּת ֲע ּ‬ ‫עח‬ ‫והמפרשים לא ציינו המקור לדברי הרמב"ם אלו‪ ,‬וכנראה שמקורו מדברי המדרש הנזכר‬ ‫האט עס אויך‬ ‫[ובמפרשי הרמב"ם לא ציינו המקור לדבריו אלו‪ .‬אמנם] זעט אויס [ ַׁאז] ער ָ‬ ‫געמוזט נעמען פון 'דעם' מדרשלג‪.‬‬ ‫דאך ַׁארויסגענומען פון מדרשי‬ ‫האט ער ָ‬ ‫דאס] ָ‬ ‫וואס ָ‬ ‫סאך ענינים [ ָ‬ ‫דאך ַׁא ַׁ‬ ‫ער ברענגט ָ‬ ‫זאגט עד שיעיד עליו יודע תעלומות‪[ ,‬מקורו במדרש‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫חכמינו ז"ל‪[ .‬וכמו כן דעס] ָ‬ ‫עדות‪[ ,‬ווייל] דער עיקר [ ְּתשו ָבה]‬‫זאל זיין ַׁאן ֵ‬ ‫ְּ‬ ‫דלעיל שדורש] ֵעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪ַׁ [ ,‬אז] ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵרך ָ‬ ‫ס'זאל זיין ֵעד ה'‬ ‫ָ‬ ‫פאפן‪,‬‬ ‫מ'זאל זיך נישט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס‪ ,‬עד ׁ ֶשיָ ִעיד עליו יודע תעלומות‪,‬‬ ‫איז ָ‬ ‫ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫עט‬ ‫אמנם עתה מצאתי דבפסיקתא יש עוד הוספת דברים על דברי המדרש הנזכר‪ ,‬שמתחילה השיב הקב"ה שהמלאך‬ ‫מיכאל יעיד עליהם‪ ,‬ועל זה אמרו ישראל שאין רוצים אלא שהקב"ה בעצמו יעיד עליהם‪ .‬וכבר הזכרתי בראש‬ ‫השנה מענין הכתוב בדניאל דקודם הגאולה יַּ ֲעמֹד ַּמלְ ַּא ְך ִּמיכָ ֵאל‪ ,‬ופירש"י שישתתק מללמד זכות‪ ,‬וביארתי דזהו‬ ‫בכוונה מכוונת כדי שהקב"ה עצמו ילמד עליהם‪ .‬ועתה ראיתי בפסיקתא זו סעד לדברי‪ ,‬שישראל בעצמם יבקשו‬ ‫כך‪ ,‬שהקב"ה בעצמו ילמד עליהם זכות‬ ‫[בספרים]‬ ‫כ'האב נישט געזען‬ ‫ָ‬ ‫אינאכט גענומען‪[ ,‬און]‬ ‫ַׁ‬ ‫האב איך היצט‬ ‫נאר ַׁא ֶפ ֶלא‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב געזען היינט אינעווייניג אין מדרש אין‬ ‫וואס] איך ָ‬ ‫ברענגען 'דעם' מדרש [דלהלן‪ָ ,‬‬ ‫עד ִל ְּד ָב ַׁרי‪[ ,‬צו דעס]‬ ‫וואס איז] ַׁא גרויסער ַׁס ַׁ‬ ‫געטראפן ַׁאן ִענְּ יָ ן‪ָ [ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫די פסיקתאלט‪ָ ,‬‬ ‫וואס ס'שטייטלה (דניאל יב‪ ,‬א) ַׁאז [ ָב ֵעת‬ ‫געזאגט ראש השנהלד‪ ,‬אויף דעם ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫וואס איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫יכ ֵאל‬ ‫ְׂ‬ ‫זאגט אין דניאל [פשט]‪ַׁ ,‬אז דער ַמ ְׂל ַאך ִמ ָ‬ ‫לו‬ ‫יכ ֵאל‪ ,‬און רש"י ָ‬ ‫ְׂ‬ ‫ַׁה ִהיא] יַ ֲעמֹד ַמ ְׂל ַאך ִמ ָ‬ ‫וועט שטיין בלייבן [און] ער וועט נישט ְּמ ַׁל ֵמד ְּזכות זיין אויף אידן ָּב ֵעת ַה ִהיא‪.‬‬ ‫לב ברמב"ם (תשובה ב‪ ,‬ב)‪ :‬ומה היא ַה ְּׂת ׁש ּו ָבה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא חטאו‪ ,‬ויסירו ממחשבתו‪ ,‬ויגמור בלבו שלא‬ ‫יעשהו עוד‪ ,‬שנאמר (ישעי' נה‪ ,‬ז) יַׁ ֲעזֹב ָר ָשע ַׁד ְּרכוֹ וגו'‪ .‬וכן יתנחם על שעבר‪ ,‬שנאמר (ירמי' לא‪ ,‬יח) ִכי ַׁא ֲח ֵרי שו ִבי‬ ‫ֹאמר עוֹ ד ֱאלֹ ֵקינו‬ ‫לומוֹ ת שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר (הושע יד‪ ,‬ד) ְּולֹא נ ַׁ‬ ‫נִ ַׁח ְּמ ִתי‪ְׂ .‬ויָ ִעיד ָע ָליו יוֹ ֵד ַע ַּת ֲע ּ‬ ‫ְּל ַׁמ ֲע ֵשה יָ ֵדינו וגו' [ועי' פירושו בכסף משנה ולחם משנה]‪ .‬וצריך להתודות בשפתיו‪ ,‬ולומר עניינות אלו שגמר בלבו‪.‬‬ ‫לג וכן מבואר בייטב פנים לשבת שובה (אות ג)‪ ,‬עיי"ש לפי דרכו‪ .‬וכן כתב בספר קובץ על הרמב"ם שם‪.‬‬ ‫לד בדרשת תקיעת שופר תשי"ח‪ ,‬ונדפס בדברי יואל לר"ה (אות סב)‪ ,‬עיי"ש כל הענין באורך‪ .‬וכן האריך רבינו בזה‬ ‫בליל ב' דסוכות תשכ"ז ותשכ"ח‪ ,‬ונדפס בדברי יואל שם (אות ס)‪ ,‬ובליל ב' דסוכות תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שי)‪.‬‬ ‫וכן ביאר רבינו בקצרה בדרשת הושענא רבה תש"י (לשון קדשו קונטרס קיט‪ ,‬אות נח) אצל למענך בוראינו‪ ,‬ובדברי‬ ‫יואל ויצא (עמוד לו)‪.‬‬ ‫יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך‪ְּ ,‬ו ָהיְּ ָתה ֵעת ָצ ָרה ֲא ֶשר לֹא נִ ְּהיְּ ָתה‬ ‫לה בספר דניאל (יב‪ ,‬א)‪ּ :‬ו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ִמ ְּהיוֹ ת גוֹ י ַׁעד ָה ֵעת ַׁה ִהיא‪ ,‬ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא יִ ָמ ֵלט ַׁע ְּמ ָך ָכל ַׁה ִנ ְּמ ָצא ָכתוב ַׁב ֵס ֶפר‪.‬‬ ‫יכ ֵאל‪ .‬ישתתק כאלם‪ ,‬שיראה הקב"ה דן בעצמו‪ ,‬ואומר היאך אאבד‬ ‫לו ברש"י דניאל שם‪ּ :‬ו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫אומה גדולה כזו בשביל ישראל‪ְּ :‬ו ָהיְּ ָתה ֵעת ָצ ָרה‪ .‬בפמליא של מעלה‪ ,‬וקטיגוריא בתלמידי חכמים‪ ,‬בזוזי ובזוזי‬ ‫דבזוזי‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו בהגדה בפרק אחרון של כתובות (קיב‪ ,.‬ובסנהדרין צד‪ :).‬יִ ָמ ֵלט ַׁע ְּמ ָך‪ .‬תאבד מלכות‬ ‫אדום וימלטו ישראל‪ָ :‬כל ַׁה ִנ ְּמ ָצא ָכתוב ַׁב ֵס ֶפר‪ .‬הרי זה מקרא קצר‪ ,‬כל הנמצא כתוב בספר זה‪ ,‬על ידי החלומות‬ ‫הכתובים בו‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫טז‬ ‫האב מיך געשטעלט אויף דעם [בראש השנה‪ ,‬למה ישתתק מיכאל]‪.‬‬ ‫[און] איך ָ‬ ‫זאגטלז [אויך ַׁאזוי פשט‪ַׁ ,‬אז] הקדוש ברוך הוא‬ ‫דאכט זיך מיר [ ַׁאז] דער מדרשמג ָ‬ ‫‪ַׁ -‬‬ ‫זאגן‪- .‬‬‫זאגט [מיכאל] 'נִ ְּש ַׁת ַׁת ְּק ָת' [מללמד זכות על ָבנַׁ י]‪ ,‬וועל איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב מיט דעם געטייטשט [בלשון הפייטן]לח ְּׂב ֵאין ֵמ ִליץ יוֹ ׁ ֶשר ' ַּת ִ ּגיד'‬ ‫און איך ָ‬ ‫ְׂליַ ֲעקֹב‪[ ,‬שתגיד אתה בעצמך מליצה ישרה על ישראל]‪.‬‬ ‫קאן זיין [ ַׁאז] דער‬ ‫געזאגט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫רוואס [למה ישתתק מיכאל]‪ָ .‬‬ ‫פא ָ‬ ‫טאקע ַׁ‬ ‫נאר ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫זאל‬ ‫ְּ‬ ‫דאס טון ְּב ַׁכ ָונָ ה ְּמכ ֶונֶ ת‪ ,‬ווייל ער וויל [ ַׁאז] ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵרך ָ‬ ‫טאקע ָ‬ ‫יכ ֵאל וועט ַׁ‬ ‫ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ‬ ‫דאס איז‬ ‫ס'זאל זיין] ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל‪ ,‬און ָ‬ ‫דאך [ ָ‬ ‫זאגן [לימוד זכות על ישראל‪ ,‬שהרי] ער זוכט ָ‬ ‫ָ‬ ‫פאר אידן] ַׁאז ַׁה ֵשם יִ ְּת ָב ֵר ְּך [ילמד עליהם זכות]‪.‬‬ ‫די טוֹ ָבה [ ַׁ‬ ‫דאס קען זיין דער ַׁט ַׁעם [על מה שישתתק מיכאל]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האב איך דעם ראש השנה‬ ‫ַׁאזוי ָ‬ ‫פ‬ ‫וואס] ס'שטייט אין‬ ‫געטראפן [היינט] ַׁא גרויסן ַס ַעד ִל ְׂד ָב ַרי‪[ ,‬פון דעם ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב‬‫און איך ָ‬ ‫דאס אויכעט ַׁאז הקדוש‬ ‫דארטן וואו ער ברענגט ָ‬ ‫טאקע ָ‬ ‫פסיקתא דרב כהנא רבתילט‪ַׁ ,‬‬ ‫נאר דעס ברענגען זיי נישט‪[ ,‬דעס‬ ‫דאס ברענגען זיי ַׁאלעלא‪ָ ,‬‬ ‫וואס] ָ‬ ‫ברוך הוא נעשה ֵעד‪ָ [ ,‬‬ ‫דא אין פסיקתא שטייט ַׁאזוי‪:‬‬ ‫וואס] ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגן‪ַ ,‬אז מ'וועל מיר ְּׂת ׁש ּו ָבה טון‪ִ ,‬מי‬ ‫יך‪ ,‬וועלן אידן ָ‬ ‫ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫נו‪ .‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מלאך מיכאל יָ ִעיד בכם‪ ,‬דער מלאך מיכאל וועט‬ ‫ֵמ ִעיד ָּב ּ‬ ‫זאגן‪[ ,‬שנאמר] ָב ֵעת ַׁה ִהיא [יַׁ ֲעמֹד] ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ‬ ‫יכ ֵאל‪.‬‬ ‫אויף ענק ֵעדות ָ‬ ‫נאר דיך ַׁאליין‪,‬‬ ‫אמרה כנסת ישראל ֵאין אנו רוצים אלא בך‪ ,‬אונז וויל מיר נישט ָ‬ ‫אונז וויל מיר נישט קיין ַׁאנדערן ֵעדות‪ָ ,‬ב ְּך ָאנו ֲח ֵפ ִצים‪ַׁ ,‬אזוי שטייט אין מדרש‪.‬‬ ‫האט השם יתברך‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫יכם‪,‬‬ ‫געזאגט ֲאנִ י ֵמ ִעיד ֲע ֵל ֶ‬ ‫ָ‬ ‫האט הקדוש ברוך הוא‬ ‫ָ‬ ‫עזאגט‪.‬‬ ‫דאס] ג ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫פא‬ ‫שטייט ַׁארויס ַׁאזוי אין די פסיקתא‪ַׁ ,‬אז הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫זאגט [קודם ַׁאז] דער‬ ‫זאגן זיי ווילן נישט‪.‬‬ ‫מלאך מיכאל [יעיד עליכם זכות]‪ ,‬און אידן וועלן ָ‬ ‫לז והכוונה דגם שם איתא כפירש"י‪ ,‬ולא כמו שפירשו שאר המפרשים בדניאל (באבן עזרא‪ ,‬ובמצודות) שיעמוד‬ ‫מיכאל ללמד זכות‪ .‬וכמובא עוד להלן בדברי רבינו משא ומתן בזה‪.‬‬ ‫לח בחזרת הש"ץ לימים נוראים (בברכת אתה קדוש)‪ְּׂ :‬ב ֵאין ֵמ ִליץ ׁ ֶ‬ ‫ישר מול ַׁמ ִגיד ֶפ ַׁשע‪ַּ ,‬ת ִ ּגיד ְׂליַ ֲעקֹב ְּד ַׁבר חֹק ו ִמ ְּש ָפט‪,‬‬ ‫ְּו ַׁצ ְּד ֵקנו ַׁב ִמ ְּש ָפט ַׁה ֶמ ֶל ְּך ַׁה ִמ ְּש ָפט‪.‬‬ ‫לט‬ ‫בפסיקתא רבתי [שהוא ג"כ מרב כהנא] (סוף פרשה מה‪ ,‬ובקצת דפוסים פרשה מד‪ .‬והפסיקתא כולו מיוסד על פרשיות הקריאות‬ ‫וההפטורות‪ ,‬ופרשה ההיא מיוסד על הפטרת שובה ישראל)‪ :‬דבר אחר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה'‪ .‬אמרו לו ישראל‪ ,‬רבונו של‬ ‫עולם אם עושים אנו תשובה מי מעיד שקבלת אותנו‪ ,‬אמר להם‪ ,‬הסניגור שלכם זה מיכאל‪ ,‬שנאמר (דניאל יב‪ ,‬א)‬ ‫[ה ַׁשר ַׁה ָגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַׁעל ְּבנֵ י ַׁע ֶמ ָך וגו'‪ ,‬ופירש הרד"ל דדריש 'יעמוד' להעיד עליהם]‪ ,‬אמרו לו אין‬ ‫יכ ֵאל ַׁ‬ ‫ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ָ‬ ‫אנו מבקשים אלא לך‪ ,‬שנאמר (תהלים כז‪ ,‬ח) ְׂלך ָא ַמר ִל ִּבי ַּב ְׂ ּק ׁש ּו ּ ָפנָ י [וי"ג‪ :‬אמר להם לכו ו ַׁב ְּקשו ָפנַׁ י] ואני ֵמ ִעיד‬ ‫עליכם‪ .‬ויש לך מניין ללמוד‪ ,‬וכי איזו מדה מרובה‪ ,‬מדה טובה או מדת פורענות‪ ,‬הוי אומר מדת הטובה‪ .‬בא‬ ‫וראה‪ ,‬אין כבודו של הקב"ה להעיד על הדברים הללו‪ ,‬והוא בכבודו מעיד על המנאפים ועל המכשפים‪ ,‬שנאמר‬ ‫יתי ֵעד ְּמ ַׁמ ֵהר ַׁב ְּמנָ ֲא ִפים ו ַׁב ְּמ ַׁכ ְּש ִפים‪ ,‬אמר הקב"ה‪ ,‬ואם על מי שהוא חוֹ ֵטא אני מעיד‪,‬‬ ‫יכם ַׁל ִמ ְּש ָפט ְּו ָהיִ ִ‬ ‫ְּו ָק ַׁר ְּב ִתי ֲא ֵל ֶ‬ ‫ָ‬ ‫על מי שהוא עושה ְּׂת ׁש ּו ָבה על אחת כמה וכמה‪ ,‬אמר הושע ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ֵעד ה' ֱאל ֶֹקיך‪.‬‬ ‫יז‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫נאר ָּב ְׂך‪ .‬ווייל ִמ ְּס ָת ָמא‬ ‫רוואס ווילן זיי נישט ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫רוואס ווילן זיי נישט‪ַׁ ,‬‬ ‫פא ָ‬‫[ולכאורה] ַׁ‬ ‫וואס ס'איז בעסער‪.‬‬ ‫דארפן זיי דעס ָ‬ ‫טאקע ַאזוי בעסער‪ַׁ ,‬‬ ‫איז ַ‬ ‫פב‬ ‫רויסזאגן‪ ,‬זיי וועלן‬ ‫ָ‬ ‫טאקע ַאזוי ַא‬ ‫דאס איז ַׁא גרויסע ַס ַעד ִל ְׂד ָב ַרי‪ַׁ ,‬אז 'אידן' וועלן ַ‬ ‫ָ‬ ‫זאל זיין ַא ֵמ ִליץ‪ָ [ ,‬‬ ‫נאר]‬ ‫יכ ֵאל ָ‬‫זאגן ְּב ֵפירוש ַאז מ'וויל נישט ַאז דער ַמ ְׂל ַא ְׂך ִמ ָ‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס‬ ‫פאר אידן‪[ ,‬ווייל] ָ‬ ‫פאר ַא ֵמ ִליץ יוֹ ׁ ֶשר ַ‬ ‫רו ְׂך ּ‬ ‫הוא ַאליין ַ‬ ‫האבן ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּ‬ ‫מ'ברויך מיר ָ‬ ‫דאס איז בעסער‪.‬‬ ‫קראנטער‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫איז‬ ‫שטייט ַׁאזוי ַׁארויס אין מדרש חכמינו ז"ל‪.‬‬ ‫פג‬ ‫פארענטפערט [למה 'ישתתק' מיכאל‪ ,‬וכפירש"י‪ .‬ווייל] דער‬ ‫טאקע ַׁ‬ ‫דאך שוין ַׁ‬ ‫ממילא איז ָ‬ ‫יכ ֵאל ווייסט אויך פון דעם‪ ,‬ער ווייסט אויך פון דעם ַׁאז אידן ווילן ַׁאזוי‪ .‬און‬ ‫ַמ ְׂל ַא ְׂך ִמ ָ‬ ‫וואס אידן ווילן ַׁאזוי‪ ,‬וויל ער אויך ַׁאזוי‪.‬‬ ‫פאר דעם זעלבן ַׁט ַׁעם ָ‬ ‫ַׁ‬ ‫נאר ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל‪ ,‬ער איז ַא ּפוֹ ְׂטרוֹ ּ ְׂפ ָסא ַר ָּבא דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬ווי‬‫דאך ָ‬ ‫[שהרי] ער וויל ָ‬ ‫דאס ַׁאליין [ולכן ישתתק‬ ‫פארשטייט ער ָ‬ ‫האבן אים ָאנגערופן‪[ .‬וממילא] ַׁ‬ ‫חכמינו ז"למ ָ‬ ‫מעיקרא ובכוונה תחילה]‪.‬‬ ‫פד‬ ‫יכ ֵאל]‬ ‫[ביאור ראיית הפסיקתא מהפסוק ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ואגב מה דמשמע שם בפסיקתא שמפרש 'יעמוד' מיכאל‪ ,‬דהיינו שיעמוד להעיד‪ ,‬ולא כפירש"י שישתתק‪ ,‬וכן‬ ‫פירשו המפרשים‪ ,‬וכתבו דמדרשים חלוקים הם‪ ,‬כי גם פירש"י מקורו במדרשים‪ .‬אמנם לי נראה דיש לומר דגם‬ ‫הפסיקתא מפרש כרש"י ושאר מדרשים‪ ,‬אלא דנקט הרישא וכוונתו על הסיפא וכדרך המדרשים‪ ,‬והיינו שזה‬ ‫שהקב"ה ישיב תחילה שמיכאל יעיד עליהם‪ ,‬הוא מהסיפא שאמר ' ָהע ֵֹמד' ַּעל ְבנֵ י ַּע ֶמ ָך‪ ,‬דהיינו שרגיל לעמוד‬ ‫וללמד זכות‪ ,‬אבל הרישא פירושו 'שישתתק'‬ ‫נאר] ַׁא ִחידוש [יש עוד בדברי הפסיקתא זו]‪.‬‬ ‫‪ָ [-‬‬ ‫דארטן [אין] די מפרשים אויפן פסיקתא ‪[ ,‬על מה שאמרו בפסיקתא]‬ ‫מא‬ ‫[דהנה] ַׁאזוי ָ‬ ‫זאגט [ ַׁאז] דער מלאך מיכאל [יעיד בכם] שנאמר (דניאל יב‪ ,‬א) ָב ֵעת ַה ִהיא‬ ‫הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫זאגן זיי [דלכאורה בפשטות משמע הכוונה שיעמוד להעיד ולהמליץ זכות‪.‬‬ ‫יכ ֵאל‪ָ .‬‬ ‫'יַ ֲעמֹד' מלאך ִמ ָ‬ ‫וואס ס'שטייט ַׁאזוי דער ְּפ ַׁשט‬ ‫דא ַׁאפ ָאר מדרשיםמב ָ‬ ‫טאקע ַׁאזוי‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ווי] ס'שטייט ַׁ‬ ‫[דלשון 'יעמוד' פירושו שיעמוד ללמד זכות]‪.‬‬ ‫ימא‬‫פ ְׂטרוֹ ּפוֹ ָסא ַר ָּבא דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ְּ .‬ב ִגין ְּד ַׁכד ִס ְּט ָרא ַׁא ֲח ָרא ַׁק ְּי ָ‬ ‫מ בזוהר הק' (ח"ב דף רנד‪ַ :).‬האי ִמ ָ‬ ‫יכ ֵאל‪ ,‬נְׂ הוֹ ָרא יְׂ ִמינָ א‪ַ ,‬א ּ ֹ‬ ‫הוא‬ ‫יהו דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל‪ְׂ ,‬ו ִא ׁ ְׂש ְּׂתזָ ָבן ֵמ ַה ּ‬ ‫יכ ֵאל ָט ַׁען ִע ֵמיה‪ְׂ ,‬ו ִא ְׂת ַע ִביד ַס ֵ ּניגוֹ ְׂריָ א ֲע ַליְׂ ּ‬ ‫ְּל ַׁא ְּס ָט ָאה ֲע ַׁליְּ יהו ְּדיִ ְּש ָר ֵאל‪ְּ ,‬כ ֵדין ִמ ָ‬ ‫בו דְּׂ יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ארי ַּב ֲע ֵלי דְּׂ ָב ּ‬ ‫ַק ֵטיגוֹ ְׂריָ א דְּׂ ָמ ֵ‬ ‫ועיין בילקוט שמעוני וישלח (רמז קלב)‪ :‬אמר ליה הקב"ה למיכאל‪ ,‬למה עשית כן לבני בכורי‪ ,‬אמר לפניו‬ ‫לכבודך עשיתי‪ .‬אמר ליה מעכשיו תהא ממונה עליו ועל זרעו עד סוף כל הדורות‪ ,‬הדא הוא דכתיב (דניאל י‪ ,‬כא)‬ ‫יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל (שם יב‪ ,‬א)‪ ,‬וכתיב (ואתחנן ד‪ ,‬ז) ִכי ִמי גוֹ י ָגדוֹ ל‪ ,‬יבוא‬ ‫יכ ֵאל ַש ְׂר ֶכם‪ ,‬ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ִכי ִאם ִמ ָ‬ ‫גדול ויעמוד על הגדול וכו'‪.‬‬ ‫מא בפירוש בעל זרע אפרים [להגרא"ז מרגליות] על הפסיקתא‪ ,‬בביאורו הקצר הנדפס בשם ביאור סתם (אות נא)‪:‬‬ ‫ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד כו'‪ .‬רש״י שם בדניאל י"ב מפרש יעמוד לשון שתיקה‪ .‬וכאן לא משמע הכי‪ .‬ואפשר דכאן רצה‬ ‫לומר [כמו] שדרכו ללמד סניגוריא עליכם‪ ,‬וכמו שכתב בסיפא דקרא ָהע ֵֹמד ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך [ורצ"ל דלכן מפרש גם‬ ‫'יעמוד' שברישא כך‪ ,‬ולא כרש"י]‪ .‬ודברי רש״י לקוחים ממדרש שוחר טוב (תהלים מזמור כ) הובא בילקוט ישעיה רמז‬ ‫שס״ז (והובאו להלן בהערה מג)‪ ,‬עיין שם‪[ .‬ומשמע דמסקנתו דמדרשים חלוקים הם]‪.‬‬ ‫מב כן הוא בשמות רבה (יח‪ ,‬ה)‪ :‬וכשם שעשה הקב"ה בעולם הזה ביד מיכאל וגבריאל‪ ,‬כן לעתיד לבא יעשה על‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫יח‬ ‫[דעם פשט פון]‬ ‫מג‬ ‫זאגן‬‫זאגטלו‪ ,‬און לויט ווי ַׁאלע מדרשים ָ‬ ‫נאר ָאבער לויט ווי רש"י ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך‬ ‫'יַ ֲעמֹד' [ ַׁאז] ער וועט 'נישט' ֵמ ִעיד זיין‪ַׁ ,‬אז ער וועט נישט ַׁמ ְּמ ִליץ [זכות] זיין‪ .‬איז ָ‬ ‫שה ִל ְּסתוֹ ר [לפירוש הפסיקתא דמפרש כפשוטו מלשון עמידה ללמד זכות‪ ,‬דהלא‬ ‫עס עפעס ַׁמ ֲע ֶ‬ ‫שר ַׁה ָגדוֹ ל‪ ,‬וממשיך לומר ' ָהע ֵֹמד' ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך‪ ,‬ועל זה]‬ ‫הפסוק אומר]לה ָב ֵעת ַה ִהיא 'יַ ֲע ֹ‬ ‫מד' [ ִמ ָ‬ ‫יכ ֵאל ַׁה ַׁ‬ ‫'הע ֵֹמד'‬ ‫זאגט יַׁ ֲעמוֹ ד מלאך מיכאל ָ‬ ‫טייטשן זיי [דגם לרש"י נמצא כך הפירוש בסיפא‪ַׁ ,‬אז] ער ָ‬ ‫ידיהם‪ ,‬שנאמר (עובדי' א‪ ,‬כא) ְּו ָעלו 'מוֹ ִש ִעים' ְּב ַׁהר ִציוֹ ן ִל ְּשפֹט ֶאת ַׁהר ֵע ָשו‪ ,‬זה מיכאל וגבריאל‪ .‬ורבינו הקדוש‬ ‫יכ ֵאל ַה ּ ַשר ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך‪ ,‬שהוא תובע צרכיהן‬ ‫אומר זה מיכאל לעצמו‪ ,‬שנאמר ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ֹאמר ה' ְּצ‪ָ -‬באוֹ ת ַׁעד ָמ ַׁתי ַׁא ָתה לֹא ְּת ַׁר ֵחם ֶאת‬ ‫של ישראל ומדבר עליהם‪ ,‬שנאמר (זכרי' א‪ ,‬יב) ַׁו ַׁי ַׁען ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ה' ַׁוי ַׁ‬ ‫יכ ֵאל ַׁש ְּר ֶכם‪[ - .‬וכן פירשו האבן עזרא והמצודות בדניאל‬ ‫יְּ רו ָש ַׁלִם‪ ,‬ואומר (דניאל י‪ ,‬כא) ְּו ֵאין ֶא ָחד ִמ ְּת ַׁח ֵזק ִע ִמי ִכי ִאם ִמ ָ‬ ‫י"ב]‪.‬‬ ‫מג ברות רבה (בפתיחה‪ ,‬פסקא א)‪ :‬רבי יוחנן פתח ואמר ׁ ִש ְׂמ ָעה ַע ִּמי ַו ֲא ַד ֵּב ָרה (תהלים נ‪ ,‬ז)‪ ,‬א"ר יוחנן אין מעידין אלא‬ ‫בשומע‪ .‬רבי יודן ברבי סימון אמר‪ ,‬לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האומות‪ַׁ ,‬ס ְּב ָתה ְּו ַׁר ְּע ָמה ְּו ַׁס ְּב ְּת ָכא (נח י‪ ,‬ז)‪,‬‬ ‫מכאן ואילך אין נקראין אלא ַׁע ִמי‪ִ ׁ ,‬ש ְׂמ ָעה ' ַע ִּמי' ַו ֲא ַד ֵּב ָרה‪ ,‬מאין זכיתם שתקראו ' ַׁע ִמי'‪ִ ,‬מ' ַׁו ֲא ַׁד ֵב ָרה‪ ,‬ממה שדברתם‬ ‫ְּל ָפנַׁ י בסיני ואמרתם (משפטים כד‪ ,‬ז) כֹל ֲא ֶשר ִד ֶבר ה' נַׁ ֲע ֶשה ְּונִ ְּש ָמע‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ִ ׁ ,‬ש ְׂמ ָעה ַע ִּמי לשעבר‪ַ ,‬ו ֲא ַד ֵ ּב ָרה‬ ‫לעתיד לבא‪ִ ׁ ,‬ש ְׂמ ָעה ַע ִּמי בעולם הזה‪ַ ,‬ו ֲא ַד ֵּב ָרה בעולם הבא‪ ,‬כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם‪,‬‬ ‫שעתידין לקטרגם ְׂל ָפנַ י ולומר רבון העולמים אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים‪ ,‬אלו גלו‬ ‫עריות ואלו גלו עריות‪ ,‬אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים‪ ,‬אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם‪ .‬אותה שעה‬ ‫יכ ֵאל‪ ,‬וכי יש ישיבה למעלה וכו'‪ ,‬ואתה אומר‬ ‫סניגרון של ישראל משתתק‪ ,‬הדא היא דתימא ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫יעמוד‪ ,‬מהו יַ ֲעמֹד‪ ,‬משתתק‪ ,‬כמה דאת אמר (איוב לב‪ ,‬טז) ְּוהוֹ ַׁח ְּל ִתי ִכי לֹא יְּ ַׁד ֵברו ' ָע ְּמדו' לֹא ָענו עוֹ ד‪ .‬אמר לו‬ ‫הקב"ה נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על ָּבנַ י‪ ,‬חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את ָ ּבנַ י‪ ○ .‬באיזו צדקה‪ ,‬ר'‬ ‫אלעזר ור' יוחנן‪ ,‬חד אמר בצדקה שעשיתם את עולמי‪ ,‬על שקבלתם את תורתי‪ .‬שאילו לא קבלתם את תורתי‬ ‫יה (תהלים עה‪ ,‬ד)‪ ,‬כבר היה העולם‬ ‫הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו‪ ,‬דא"ר הונא בשם ר' אחא‪ ,‬נְּ מ ִֹגים ֶא ֶרץ ְּו ָכל י ְֹּש ֶב ָ‬ ‫יה [ ֶס ָלה] (שם)‪,‬‬ ‫מתמוגג והולך‪ ,‬אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני וכו'‪ ,‬ומי ביסס את העולם‪ָ ,‬אנ ִֹכי ִת ַׁכנְּ ִתי ַׁעמו ֶד ָ‬ ‫יה ֶס ָלה‪ .‬וחד אמר בצדקה שעשיתם את עצמכם‪ ,‬על שקבלתם את תורתי‪ ,‬שאילולי כן‬ ‫בזכות ' ָאנ ִֹכי' ִת ַׁכנְּ ִתי ַׁעמו ֶד ָ‬ ‫הייתי מכלה אתכם מן העמים‪.‬‬ ‫ובמדרש תהלים (מזמור כ)‪ :‬דבר אחר [יַׁ ַׁענְּ ך ה' ְּביוֹ ם ָצ ָרה]‪ ,‬באיזה יום‪ ,‬יום שהכל מודים בו שהוא צרה‬ ‫ָ‬ ‫לעליונים ולתחתונים‪ ,‬שאפילו מלאכי השרת יראין ממנו‪ .‬מה כתיב (ירמי' ל‪ ,‬ו)‪ַׁ ,‬ש ֲאלו נָ א ו ְּראו ִאם י ֵֹלד זָ ָכר ַׁמדו ַׁע‬ ‫יתי ָכל ֶג ֶבר יָ ָדיו ַׁעל ֲח ָל ָציו ַׁכיוֹ ֵל ָדה ְּונֶ ֶה ְּפכו ָכל ָפנִ ים ְּליֵ ָרקוֹ ן‪ ,‬ואין כל פנים אלא מלאכי השרת‪ ,‬שנאמר (יחזקאל‬ ‫ָר ִא ִ‬ ‫י‪ ,‬יד) ְּו ַׁא ְּר ָב ָעה ָפנִ ים ְּל ֶא ָחד‪ .‬ואומות העכו"ם אומרים (ירמיה שם‪ ,‬ז) הוֹ י ִכי ָגדוֹ ל ַׁהיוֹ ם ַׁההוא ֵמ ַׁאיִ ן ָכמֹהו‪ .‬וישראל על‬ ‫ידי דוד אומרים יַ ַענְׂ ָך ה' ְּׂביוֹ ם ָצ ָרה‪ ,‬צרה שהיא לעליונים ולתחתונים‪ .‬והקדוש ברוך הוא אומר לאומות העכו"ם‪,‬‬ ‫ֹאמר ה'‪ ,‬והם אומרים‪ ,‬רבונו של עולם מי עושה‬ ‫יב ֶכם י ַׁ‬ ‫בואו ודונו עם בני ישראל‪ ,‬שנאמר (ישעי' מא‪ ,‬כא) ָק ְּרבו ִר ְּ‬ ‫קומטומוריסון של בניך‪ ,‬והוא אומר להן אני‪ ,‬כביכול‪ ,‬שנאמר (תהלים סח‪ ,‬לו) הוא נ ֵֹתן עֹז ְּו ַׁת ֲעצמוֹ ת ָל ָעם‪ .‬ושרי‬ ‫אומות העכו"ם אומרים‪ ,‬רבונו של עולם וכי משוא פנים יש בדבר‪ ,‬אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות‪ ,‬אלו‬ ‫שופכי דמים ואלו שופכי דמים‪ ,‬אלו עובדים עבודה זרה ואלו עובדין עבודה זרה‪ ,‬מפני מה הללו יורדין לגיהנם‬ ‫יכ ֵאל ַה ּ ַשר‬ ‫והללו אינן יורדים‪ .‬באותה שעה נמצא סניגורן של ישראל משתתק‪ ,‬שנאמר ּו ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל ָהע ֵֹמד ַעל ְׂ ּבנֵ י ַע ּ ֶמ ָך‪ ,‬ואין ' ָהע ֵֹמד' אלא משתתק‪ ,‬שנאמר (איוב לב‪ ,‬טו‪-‬טז) ַׁחתו לֹא ָענו עוֹ ד [וגו'‪ִ ,‬כי ' ָע ְּמדו' לֹא‬ ‫ָענו עוֹ ד]‪ .‬שרצה ללמד סניגוריא על ישראל‪ .‬כיון שהוא משתתק‪ ,‬אומר לו הקב"ה‪ ,‬מיכאל 'נשתתקת' ואין אתה‬ ‫מלמד זכות וסניגוריא על בני‪[ ,‬חייך] שאני מדבר עליהם צדקה ומושיעם‪ ,‬שנאמר (ישעיה סג‪ ,‬א) ֲאנִ י ְׂמ ַד ֵּבר ִ ּב ְׂצ ָד ָקה‬ ‫יע‪ .‬ובאיזה צדקה‪ ,‬רבי פנחס ור' אלעזר ורבי יוחנן‪ .‬חד אמר‪ ,‬בצדקה שעשיתם עמי וקבלתם את התורה‪,‬‬ ‫ַרב ְׂלהוֹ ׁ ִש ַ‬ ‫שאלמלי לא קבלתם את התורה הייתי מכלה אתכם‪ .‬וחד אמר‪ ,‬בשכר שעשיתם וקבלתם את התורה‪ ,‬שאלמלא‬ ‫יתי יוֹ ָמם ָו ָליְּ ָלה‪ּ ○ .‬ו ָב ֵעת ַה ִהיא‬ ‫כן הייתי מחריב את העולם ומחזירו לתוהו ובוהו‪ ,‬שנאמר (ירמיה לג‪ ,‬כה) ִאם לֹא ְּב ִר ִ‬ ‫יִ ָּמ ֵלט ַע ֶּמ ָך (דניאל שם)‪ .‬בזכות מי‪ ,‬בזכות יוסף‪ .‬מה הקב"ה עושה‪ ,‬מביט בכולן ואין בהם כיוסף‪ .‬שהרי יוסף לא‬ ‫יה‪ .‬ומנין שנקראו על שם יוסף‪ ,‬שנאמר (עמוס ה‪ ,‬טו) או ַׁלי יֶ ֱחנַׁ ן ה'‬ ‫שמע לאדונתו‪ ,‬שנאמר (וישב לט‪ ,‬י) ְּולֹא ָש ַׁמע ֵא ֶל ָ‬ ‫ְּצ‪ָ -‬באוֹ ת ְּש ֵא ִרית יוֹ ֵסף‪ .‬ר' שמואל בר נחמני אמר‪ ,‬בשביל יחסיהן‪ ,‬שנאמר (ישעי' מג‪ ,‬ז) כֹל ַׁה ִנ ְּק ָרא ִב ְּש ִמי וגו'‪ .‬רבי‬ ‫לוי אמר בזכות המילה‪ .‬כתיב הכא ָב ֵעת ַׁה ִהיא יִ ָמ ֵלט ַׁע ֶמ ָך‪ .‬וכתיב התם (יהושע ה‪ ,‬ב) ָב ֵעת ַׁה ִהיא ָא ַׁמר ה' ֶאל יְּ הוֹ ש ַׁע‪.‬‬ ‫יכ ֵאל‪ ,‬לעתיד‬ ‫ובילקוט שמעוני על ישעי' (רמז תקז)‪ֲ :‬אנִ י ְּמ ַׁד ֵבר ִב ְּצ ָד ָקה‪ .‬זה שאמר הכתוב ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫לבא באים שרים ומקטרגים על ישראל וכו'‪ ,‬באותה שעה מיכאל סנגירון של ישראל משתתק‪ ,‬שנאמר ָ ּב ֵעת ַה ִהיא‬ ‫יכ ֵאל ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך‪ ,‬שהוא עומד ללמד סניגוריא על ישראל‪ ,‬והוא משתתק‪ ,‬ואין 'יַׁ ֲעמֹד' אלא‬ ‫יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫שתיקה‪ ,‬שנאמר ָע ְּמדו לֹא ָענו עוֹ ד‪ ,‬וכיון שהוא משתתק אומר הקב"ה מיכאל נשתתקת ואין אתה מלמד סנגוריא‬ ‫יע ְּוכו'‪.‬‬ ‫על בני‪ ,‬חייך שאני מלמד ומדבר עליהם בצדקה ומושיען‪ ,‬שנאמר ֲאנִ י ְּמ ַׁד ֵבר ִב ְּצ ָד ָקה ַׁרב ְּלהוֹ ִש ַׁ‬ ‫יט‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫מאל איז ער‬‫על ישראל‪[ ,‬דשם שפיר פירושו העומד ללמד זכות]‪ ,‬זעט אויס ַׁאז ַׁאן ַׁאנדערס ָ‬ ‫יא‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫לאגן זיך [על החילוק שבין פירוש הפסיקתא לפירוש רש"י‪ ,‬וסיימו שמדרשים חלוקים הם]‪.‬‬ ‫זיי פ ָ‬ ‫פה‬ ‫זאגט‬ ‫וואס דער מדרש ָ‬ ‫טאקע ַׁאז דער ִתירוץ איז אפשר‪ ,‬דעס ָ‬ ‫נאר איך מיין ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫מאל [רק תחילת] פון ַׁא ָפסוק‪ָ ,‬‬ ‫סאך ָ‬‫[בפסיקתא‪ ,‬הנה כך דרך המדרש‪ַׁ ,‬אז] ער ברענגט ַׁא ַׁ‬ ‫מ'דארף קוקן צום סוֹ ף [פונעם פסוק‪,‬‬ ‫ַׁ‬ ‫גאנצן' ְּד ַׁרש‪[ ,‬און]‬ ‫'גאנצער'] ָפסוק ליגט אויפן ' ַׁ‬ ‫דער [ ַׁ‬ ‫ושל דברי המדרש]‪.‬‬ ‫דאנעט‬ ‫דאס [להביא ראיה גם מסיפא דקרא‪ ,‬און] נישט פון ַׁ‬ ‫טאקע ָ‬‫קאן זיין ער מיינט ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫גאנצער ְּד ַׁרש‬‫[מהרישא] איז געדרינגען ַׁאז ער איז ֵמ ִליץ [ויעמוד גם עתה ללמד זכות‪ ,‬רק] דער ַׁ‬ ‫דעס]‬ ‫יכ ֵאל‪,‬‬ ‫[שבפסיקתא‪ ,‬שהקב"ה אומר הסניגור שלכם זה מיכאל‪ ,‬שנאמר ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד ִמ ָ‬ ‫שטאמט פון 'דעם' ָפסוק ['המתחיל' ָב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד‪ ,‬אבל ראיה זו הוא רק מסיפא דקרא שאמר‬ ‫ַׁ‬ ‫ָהע ֵֹמד ַעל ְּׂבנֵ י ַע ֶּמ ָך‪ ,‬אבל ברישא דקרא הוא ראיה רק להמשך דברי הפסיקתא במה שדרש שהקב"ה‬ ‫בעצמו יעיד על ישראל לטובה‪ ,‬ולעולם גם הפסיקתא מודה לפירש"י דמה שאמר ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא 'יַׁ ֲעמֹד'‬ ‫טאקע וועט זיין‬ ‫וגו']‪ַׁ ,‬אז ער וועט נישט וועלן [לדבר באותה שעה‪ ,‬און] איבערדעם ַׁ‬ ‫'עד' ה' אלקיך‪ ,‬ועל דרך שביארנו בראש‬ ‫[שהקב"ה יעיד וימליץ עליהם‪ ,‬וכדרשת הפסיקתא עצמו בפסוק ֵ‬ ‫פארדעם [בכדי שהקב"ה עצמו יעיד עליהם לזכות]‪,‬‬ ‫השנה‪ ,‬כי] דער 'יַׁ ֲעמוֹ ד' [וישתתק] וועט זיין ַׁ‬ ‫ַׁאזוי ווי ער פירט אויס ווייטער [בזה הפסיקתא בדרשת הפסוק שובה ישראל ֵ'עד']‪.‬‬ ‫וואס די‬ ‫מאל אויף ַׁא מימרא‪ַׁ ,‬א ָפסוק ָ‬ ‫ילת [הפסוק] ַׁא ָ‬ ‫מאל [רק] ְּת ִח ַׁ‬ ‫נאר] ער ברענגט ַׁא ָ‬‫[ ָ‬ ‫נאכנישט געדרינגען פון דעם פסוק [בהרישא‪ ,‬אלא]‬ ‫האלב מימרא [שבמדרש] איז ָ‬ ‫ערשטע ַׁ‬ ‫גאנצער ִסיום פונעם מאמר [המדרש‬ ‫נאר דער ַׁ‬ ‫אדרבה [הרישא עצמה יתכן אף לסתור הראיה]‪ָ ,‬‬ ‫והפסוק‪ ,‬מזה הוא שמביא ראייתו‪ ,‬און] ער שטעלט זיך אויפן ' ָפסוק' [המתחיל בהרישא‪ ,‬אבל‬ ‫כוונתו לדרוש מהסיפא]מד‪- .‬‬ ‫פו‬ ‫[המשך וסיום ההקדמה לישוב קושיא ב‪-‬ג]‬ ‫דארטן ְּפ ַׁשט [בפסיקתא]‪ָ ,‬אבער על כל פנים‬ ‫זאגן ָ‬ ‫וויאזוי מ'וועט ָ‬ ‫ַׁ‬ ‫יהיה איך שיהיה‪,‬‬ ‫זאגן‬‫מאל [זיכער]‪ַׁ ,‬אז חכמינו ז"ל זענען ַׁאזוי ְּמקו ָבל געווען‪ ,‬זיי ָ‬ ‫דאך ַׁא ָ‬ ‫דאס איז ָ‬‫ָאבער ָ‬ ‫עדות‪[ .‬און]‬ ‫יך‪ַׁ ,‬ה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא איז ַׁאן ֵ‬ ‫ַׁאזוי ְּפ ַׁשט [בפסוק שו ָבה יִ ְּש ָר ֵאל]‪ַׁ ,‬אז ' ֵעד' ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫מד ועל כל פנים בהלשון שאמרו בפסיקתא‪ ,‬הסניגור שלכם זה מיכאל שנאמר ָּב ֵעת ַה ִהיא יַ ֲעמֹד‪ ,‬כוונתו להביא‬ ‫ראיה מסיפא דקרא דכתיב ָהע ֵֹמד ַׁעל ְּבנֵ י ַׁע ֶמ ָך ‪ ,‬שפירושו הרגיל תמיד לעמוד וללמד זכות‪ ,‬ומייתי ראיה‬ ‫שהסניגור זה מיכאל‪ ,‬הרגיל בכל עת להיות סניגור‪ .‬אבל אין הכי נמי שגם הפסיקתא מודה ומפרש דמה שאמר‬ ‫ברישא ָב ֵעת ַׁה ִהיא יַׁ ֲעמֹד‪ ,‬פירושו שאז בעת ההיא לא יהיה כהרגלו‪ ,‬ויעמוד וישתתק מללמד זכות‪ ,‬וכפירוש‬ ‫רש"י‪( .‬מדברי יואל)‪.‬‬ ‫ועיין עוד בדברי רבינו בליל ב' דסוכות תשכ"ז (לשון קדשו קונטרס שי‪ ,‬אות כ ‪-‬כא) שמתרץ עוד בזה וז"ל‪ :‬הנה‬ ‫שני פירושים אלו שניהם מקורן מדברי חכז"ל במדרשים וכו'‪ ,‬וצריך ביאור להשוות דברי חכמים‪ .‬והנראה לומר‬ ‫בזה דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‪ ,‬ושניהם אמת‪ .‬כי לעתיד טרם התחלת הגאולה יהיה יום הדין‬ ‫הגדול‪ ,‬ויעמוד מיכאל לבקש רחמים על ישראל‪ ,‬כי כן מדתו תמיד להמליץ טוב על ישראל‪ .‬אבל כשיראה תוקף‬ ‫הדין והתגברות המקטריגים‪ ,‬ושאין ַׁדי זכותים לישראל לנצח את המקטריגים ולדחותם‪ ,‬יתן השם יתברך דעת‬ ‫למלאך מיכאל שישתתק מלהמליץ עליהם‪ ,‬ואז יְּ ַׁל ֵמד השי"ת בעצמו סניגוריא על ישראל‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫זאגן ֵעדות‪ ,‬און אידן‬ ‫זאל ָ‬ ‫זאגן [ ַׁאז] דער מלאך מיכאל ָ‬ ‫ַׁאז ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא וועט קודם ָ‬ ‫מים ַאליין‪[ ,‬ווייל]‬ ‫נאר פון ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִ‬ ‫זאגן מ'וויל מיר נישט‪ ,‬אונז וויל מיר ָ‬ ‫וועלן ָ‬ ‫זאגט [עדות לטובה] דעס איז גוט‪,‬‬ ‫ִמ ְּס ָת ָמא ווייסן זיי [כי] ַאז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫דאס] נישט ְּב ִח ָנם‪.‬‬ ‫זאגט [ ָ‬‫טאקע ַׁאזוי גוט‪ְּ ,‬כנֶ ֶסת יִ ְּש ָר ֵאל ָ‬ ‫ִמ ְּס ָת ָמא איז עס ַׁ‬ ‫און ַׁה ָקדוֹ ש ָברו ְּך הוא וועט ָאננעמען זייער ַׁט ֲענָ ה‪[ ,‬ומזה מוכח כי] ִמ ְּס ָת ָמא איז עס ַׁא‬ ‫טאקע‪ ,‬ליגט עפעס‬ ‫דאס איז עס ַׁ‬ ‫טאקע‪ָ .‬‬‫עפעס אין דערינען ַׁ‬ ‫ַׁט ֲענָ ה צוֹ ְּד ֶקת‪ַׁ ,‬אז ס'ליגט ּ‬ ‫דערינען‪.‬‬ ‫פז‬ ‫זאגן ַׁאזוי‪ ,‬וועט דער מלאך מיכאל‬ ‫וואס אידן ָ‬ ‫פאר דעם זעלבן ַׁט ַׁעם ָ‬ ‫טאקע ַׁ‬ ‫און ַׁ‬ ‫ש ָר ֵאל‪ ,‬לטובת ישראל‪[ ,‬שהרי]‬ ‫פאר ְּכנֶ ֶסת יִ ְּ‬ ‫גראד צו טון [ ַׁאזוי‪ ,‬שישתתק באותה שעה]‪ַׁ ,‬‬ ‫וויסן ָ‬ ‫דאך] דער ֵמ ִליץ טוֹ ב ‪ -‬דער ֵמ ִליץ‬ ‫וואס] ער איז [ ָ‬ ‫טאקע דער מלאך מיכאל‪ָ [ ,‬‬ ‫דאס וויל ַׁ‬ ‫ָ‬ ‫דאס' וועט‬ ‫פאר אידן‪[ ,‬און] 'איבערדעם' וועט ער שטיין בלייבן‪[ ,‬ווייל] ' ָ‬ ‫יוֹ ֶשר ‪ַׁ -‬‬ ‫דעמאלטס זיין ְּלטוֹ ַׁבת יִ ְּש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יחא [סמוך להגאולה‪ ,‬שעל‬ ‫יק ָבא ִד ְׂמ ׁ ִש ָ‬ ‫טאקע ַׁאזוי‪ְּׂ ,‬ב ִע ְׂ‬ ‫האלט מיר היצטערט ַׁ‬ ‫און ַאזוי ַ‬ ‫אותה שעה נאמרה הפסוק 'ו ָב ֵעת ַׁה ִהיא' יַׁ ֲעמֹד ִמ ָיכ ֵאל וגו']‪.‬‬ ‫פח‬ ‫ישוב קושיא ב‪-‬ג (באופן רביעי)‬ ‫דאס קען זיין‪ ,‬דער ְּפ ַׁשט איז ִּכי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך [מלשון 'חולשה' וכדלהלן]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫פט‬ ‫והנה מה שקודם הגאולה ישתתק מלאך מיכאל‪ ,‬כדי שהקב"ה בעצמו ילמוד זכות על ישראל‪ ,‬מה שאין כן בשאר הדורות‬ ‫שהיה רגיל המלאך ללמד עליהם זכות‪ ,‬ולא שתק‪ .‬הנה החילוק הוא‪ ,‬כי בשאר הדורות היה מספיק זכותם של ישראל עד‬ ‫שהיה די בלימוד זכות של המלאך מיכאל‪ ,‬אבל בדור האחרון מחמת 'חולשת' הדור‪ ,‬יהיה כך לטובת ישראל שלא ילמדו‬ ‫עליהם זכות רק הקב"ה בעצמו‬ ‫יכ ֵאל געווען ַׁא‬ ‫יארן איז דער ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ‬ ‫רוואס די ַאלע ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫[דהנה לכאורה יוקשה] איי ַׁ‬ ‫רוואס היצט וויל מען נישט‪.‬‬ ‫פא ָ‬‫ֵמ ִליץ יוֹ ֶשר [ולא שתק]‪ ,‬און ַׁ‬ ‫רוואס איז שוין [יעצט] ַׁאנדערש‪.‬‬ ‫פא ָ‬ ‫ַׁ‬ ‫געהאט גענוג זָ כיוֹ ת‪ ,‬מ'איז געווען‬ ‫ַׁ‬ ‫נאך‬‫האבן ָ‬ ‫טאקע זיין‪ ,‬ווען אידן ָ‬ ‫קאן ַׁ‬ ‫נאר] ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫טאקע‬ ‫שטארק‪ ,‬איז גענוג געווען דער מלאך מיכאל [להמליץ עליהם זכות]‪ ,‬ס'איז ַׁ‬ ‫ַ‬ ‫גענוג‬ ‫גענוג געווען‪.‬‬ ‫שוואך‪,‬‬‫ַ‬ ‫וואס] מ'איז ַׁאזוי‬ ‫שת ַהדּ וֹ ר‪ָ [ ,‬‬ ‫חו ְׂל ׁ ַ‬‫נאר בדור האחרון] ַׁב ֲע ֹונוֹ ֵתינו הרבים‪[ ,‬מחמת] ּ‬ ‫[ ָ‬ ‫שוואך דער ּכ ַֹח‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט ווייניג‪ ,‬ווייניג ּכוֹ חוֹ ת‪ .‬ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט ווייניג ּכוֹ חוֹ ת‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[און]‬ ‫יגים‪ .‬מ'איז‬ ‫דו ׁ ָשה‪ ,‬און [די] ִמ ְׂצוֹת ּו ַמ ֲע ִשים טוֹ ִבים‪ַׁ ,‬אקעגן די ְּמ ַׁק ְּט ִר ִ‬ ‫ַה ּתוֹ ָרה‪ ,‬דער ּכ ַֹח ַה ְׂ ּק ּ‬ ‫נאר דעם ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים‬ ‫טאקע ָ‬ ‫האבן ַׁ‬ ‫שטארק‪[ .‬איבערדעם] ברויך מען ָ‬ ‫ַ‬ ‫נישט גענוג‬ ‫שטארק [אף בדור חלוש‪ ,‬שהוא] ַׁא כֹל‬ ‫ַׁ‬ ‫וואס] דעס איז שוין גענוג‬ ‫ַאליין [שימליץ עליהם זכות‪ָ ,‬‬ ‫פאר אידן‪.‬‬ ‫זאל ַׁמ ְּמ ִליץ זיין ַׁ‬‫יָ כוֹ ל‪ַׁ .‬אז דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫כא‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫צ‬ ‫והנה מצינו בלשון המשנה יִ ָּנ ְׂתנ ּו 'לַ ּכוֹ ׁ ֵשל' ׁ ֶש ָּב ֶהן‪ ,‬דפירושו אל ֶה ָחלוש יותר שבהם‪.‬‬ ‫ואם כן הלשון 'כשלון' מתפרש גם על ענין חלישות הכח והזכות‬ ‫דאך ָאנגערופן [מי שחלש כח זכותו‪ .‬ווי] די משנה ָ‬ ‫זאגטמה [ ִמי‬ ‫[והנה בלשון] ּכוֹ ׁ ֵשל ווערט ָ‬ ‫'ל ּכוֹ ׁ ֵשל' ׁ ֶש ָּב ֶהן‪.‬‬ ‫נו ַ‬ ‫יח ִא ָשה ו ַׁב ַׁעל חוֹ ב ְּויוֹ ְּר ִשין וכו'] יִ ָ ּנ ְׂת ּ‬ ‫ֶש ֵמת ְּו ִה ִנ ַׁ‬ ‫מאל ָאנגערופן די שוועכעמו‪ַׁ ,‬אז מ'ווערט זייער‬ ‫ָ‬ ‫סאך‬ ‫'כוֹ ֵשל' ווערט ַׁא ַׁ‬ ‫געשוואכט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ָא ּפ‬ ‫צא‬ ‫קאן מיר זיך נישט‬ ‫שוואך' דוֹ ר [מחמת העונות‪ ,‬און] אונז ָ‬ ‫ַ‬ ‫בעונינו הרבים‪ ,‬ס'איז ַא '‬ ‫נאר אויף כביכול אויפן ּבוֹ ֵרא‬ ‫מאל אויף קיין ַמ ְׂל ָא ִכים ּו ְׂש ָר ִפים ְׂואוֹ ַפ ִ ּנים‪ָ ,‬‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַ‬ ‫רלאזן‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫זאל אונז העלפן‪.‬‬ ‫עוֹ ָלם ַאליין‪ ,‬און 'ער' ָ‬ ‫נאר ער' וועט אונז העלפן‪.‬‬ ‫' ָ‬ ‫באשעפער וועט אונז ַארויסהעלפן‪.‬‬ ‫נאר איין ַ‬ ‫ָ‬ ‫[און] אונז ַארויסנעמען פון דעם ַמ ֲע ָמד‪.‬‬ ‫פון דעם ּביטערן ַמ ֲע ָמד‪.‬‬ ‫צב‬ ‫יך‪ ,‬וכמו שדרשו בזה שהוא לשון ֵ'עדות'‪ ,‬וקאי על מה‬ ‫ובזה יבואר המשך הפסוק‪ ,‬שאמר ׁש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ' ַעד' ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫שהקב"ה בעצמו יעיד על ישראל וילמד עליהם זכות קודם הגאולה‪ .‬ועל זה מסיים בנתינת טעם ִּכי ' ָכ ׁ ַשלְׂ ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪,‬‬ ‫דבא לתרץ מאי שנא מבשאר דורות‪ ,‬ולזה אמר לפי שאז 'נחלש' יותר כחכם וזכותכם‪ ,‬בעבור ֲעוֹנֶ ָך‬ ‫יך‪[ ,‬ודרשו בו] ' ֵעד' ה'‬ ‫זאגט דער ָפסוק‪ׁ ,‬ש ּו ָבה יִ ְׂש ָר ֵאל ַעד ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫דות‬‫הוא וועט זיין דער ֵע ּ‬ ‫רו ְׂך ּ‬ ‫נאר ַה ָקדוֹ ׁש ָּב ּ‬‫וואס] ָ‬ ‫יך‪[ ,‬ומרמז על התשובה שבעת הגאולה‪ָ ,‬‬ ‫ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫יכ ֵאל‪.‬‬ ‫מאל דער ַׁמ ְּל ַׁא ְּך ִמ ָ‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַׁ‬ ‫זאגט [ ַׁאז]‬ ‫פאר אידן ְּלטוֹ ָבה‪ ,‬ווי דער מדרש ָ‬ ‫ַ‬ ‫רוואס מוז מען ַׁאזוי ' ָאנקומען' צו דעם‪ִּ .‬כי ' ָכ ׁ ַש ְׂל ָּת' ַּב ֲעוֹנֶ ָך‪,‬‬ ‫פא ָ‬‫זאגט ער [ווייטער]‪ַׁ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫געווארן בעונינו הרבים פונעם ָעוֹן ַׁהדוֹ ר‪ ,‬מ'איז ַׁאזוי‬ ‫ָ‬ ‫שוואך'‬ ‫ַ‬ ‫ווייל מ'איז '‬ ‫מה במשנה כתובות (דף פד‪ :).‬מי שמת‪ ,‬והניח אשה ובעל חוב ויורשין‪ ,‬והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים‪ ,‬רבי‬ ‫נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן [פירש"י‪ :‬בגמרא מפרש מאי ניהו‪ ,‬ואף על גב דלא משתעבדי מטלטלי דיתמי לא לבעל‬ ‫טרפון אומר יִ ָ ּנ ְׂת ּ‬ ‫חוב ולא לכתובה‪ ,‬הכא דלאו ברשותייהו מנחי‪ ,‬סבירא לרבי טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד מי שהפקדון אצלו‪ ,‬ונותנין‬ ‫לבעל חוב ולכתובה שנתחייב בהן המת מחיים]‪ ,‬רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין‪ ,‬אלא ינתנו ליורשין [ולא מהניא‬ ‫תפיסה]‪ ,‬שכולן צריכין שבועה‪ ,‬ואין היורשין צריכין שבועה [דתנן בפירקין הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא‬ ‫בשבועה‪ ,‬וכל זמן שלא נשבעו אין להם רשות בהם‪ ,‬ואין אנו יודעין אם יש להם עליו כלום‪ ,‬הלכך משמת המת זכו בהן‬ ‫היורשין‪ ,‬וברשותן הן]‪ ○ .‬הניח פירות תלושין מן הקרקע‪ ,‬כל הקודם בהן זכה בהן [קדמו יורשין זכו ואין מוציאין‬ ‫מידם‪ ,‬דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב ולכתובה‪ .‬קדם אחד מהן‪ ,‬האשה או המלוה‪ ,‬זכה הוא‪ ,‬דר' טרפון אית ליה‬ ‫תפיסה דלאחר מיתה מהניא]‪ ○ .‬זכתה אשה יותר מכתובתה [אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה או קדם בעל חוב ותפס‬ ‫נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן [זה בעל השטר‪ ,‬שידו‬ ‫ויש בהן יותר על חובו]‪ ,‬ובעל חוב יותר על חובו‪ַׁ ,‬המוֹ ָתר‪ ,‬רבי טרפון אומר יִ ָ ּנ ְׂת ּ‬ ‫על התחתונה‪ ,‬ואם יבואו ליד היתומים שוב לא יוציא מהם לא אשה ולא בעל חוב]‪ ,‬רבי עקיבא אומר אין מרחמין בדין‪,‬‬ ‫אלא ינתנו ליורשין‪ ,‬שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה‪.‬‬ ‫ובגמרא שם‪ :‬מאי ַל ּכוֹ ׁ ֵשל‪ ,‬רבי יוסי ברבי חנינא אומר לכושל ׁ ֶש ְׂ ּב ַר ְׂאיָ ה [למי ששטרו מאוחר‪ ,‬שלא יוכל לטרוף‬ ‫לקוחות הקודמים לו]‪ ,‬רבי יוחנן אמר לכתובת אשה [היא קרויה ּכוֹ ׁ ֵשל‪ ,‬שאין דרכה לחזר אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו‬ ‫קרקע]‪ ,‬משום חינא [שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהיו נישאות להן‪ ,‬שלא תדאגנה להפסיד כתובתן]‪.‬‬ ‫נו ַל ּכוֹ ׁ ֵשל ׁ ֶש ָ ּב ֶהן‪ .‬אית דמפרשי למי ששטרו מאוחר‪ ,‬שהוא כושל 'וחלש'‬ ‫וז"ל הברטנורא שם (ט‪ ,‬ב)‪ :‬יִ ָ ּנ ְׂת ּ‬ ‫שבכולן‪ ,‬שאינו יכול לטרוף לקוחות הקודמים לו‪ .‬ואית דמפרשי לכתובת אשה‪ ,‬והיא קרויה כוֹ ֵשל‪ ,‬שאין דרכה‬ ‫לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע‪ ,‬כמו האיש‪.‬‬ ‫שוואכקייט‪.‬‬ ‫ַׁ‬ ‫מו פירוש‪:‬‬ ‫קדשו‬ ‫שובה תשי"ח (חלק ב)‬ ‫לשון‬ ‫כב‬ ‫מ'האט נישט קיין שום ּכ ַֹח און‬ ‫ָ‬ ‫שוואך‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫געשוואכט‪ ,‬מ'איז בעונותינו הרבים ַאזוי‬ ‫ַ‬ ‫ָא ּפ‬ ‫יזוק‪ ,‬קיין שום ּכ ַֹח ָהעוֹ ֵמד‪.‬‬ ‫קיין שום ִח ּ‬ ‫וואס ְׂמ ַח ֵ ּזק צו‬‫מ'האט זיך נישט מיט ָ‬ ‫ָ‬ ‫שטארקן‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫וואס' צו‬ ‫מ'האט זיך נישט 'מיט ָ‬ ‫ָ‬ ‫כל יָ כוֹ ל‪.‬‬ ‫שם יִ ְׂת ָּב ֵר ְׂך [שהוא בעצמו ימליץ טוב בעדינו‪ָ ,‬‬ ‫וואס] ער איז ּ ֹ‬ ‫נאר מיט יְׂ ׁש ּו ַעת ַה ּ ׁ ֵ‬ ‫זיין‪ָ ,‬‬ ‫צג‬ ‫סיום התורה ‪ -‬וברכת הקודש‬ ‫דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים‪ ,‬דְּׂ ָב ָריו ֱא ֶמת ְׂו ַק ָ ּים ָל ַעדמז‪ ,‬ס'איז [כל דבריו] ַא נִ ְׂצ ִח ּ‬ ‫יות [ויקיים‬ ‫הבטחתו לגאלינו גאולת עולם]‪.‬‬ ‫און דער ּבוֹ ֵרא ָּכל עוֹ ָל ִמים וועט אונז ַאודאי ַארויסהעלפן‪ ,‬און ער וועט אונז‬ ‫ַאודאי ַמ ִ ּציל זיין פון ַאלע ָצרוֹ ת‪.‬‬ ‫יש ּו ָעה‪.‬‬ ‫או ָלה ִו ׁ‬‫זאל מיר זוֹ ֶכה זיין צו ַא ׁ ְׂשנַ ת ְׂ ּג ּ‬ ‫מ'זאל מיר ִּב ְׂמ ֵה ָרה‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫דו ׁ ָשה ּו ְׂב ַט ֲה ָרה‪.‬‬ ‫מות ֶק ֶרן ַה ּתוֹ ָרה ְׂויִ ְׂש ָר ֵאל‪ִּ ,‬ב ְׂק ּ‬ ‫און [צו] ִה ְׂתרוֹ ְׂמ ּ‬ ‫ינו ָא ֵמן‪.‬‬‫ינו‪ִּ ,‬ב ְׂמ ֵה ָרה ְּׂביָ ֵמ ּ‬ ‫ְּׂב ִה ְׂת ַ ּג ּל ּות ְּׂכבוֹ ד ׁ ָש ַמיִ ם ָע ֵל ּ‬ ‫מז מלשון תפלת ר"ה ויום כיפור‪ִ :‬כי ַׁא ָתה ֱאל ִֹקים ֱא ֶמת‪ּ ,‬ו ְׂד ָב ְׂר ָך ֱא ֶמת ְׂו ַק ָ ּים ָל ַעד‪.‬‬