נהורא · NEHOIRAH — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס״ד
פר׳ האזינו
שבת שובה כי חפץ האם יוה"כ ישפיע ממליכים את אמונה בכח
תשפ״ז חסד הוא עלינו גם למחרתו? הנפש האלוקית התשובה
תנו רבנן מעשה שערי השפעה דבר הבעל שם טוב אש האמונה
גליון רצב
הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא
נהורא מעליא! דבר המערכת
״שובה ישראל עד ה׳ אלקיך״! לא להיות
השבת הראשונה ,בה אפשר להעמיד כראוי את כל השנה החדשה ׳חוטא ושב׳!
זוהי תשובה לאמיתה ,שאני מתענג בימים אלו על ה׳ עומד לו יהודי ברגעים המרטיטים לפני תקיעת במוצאי יום טוב ,לאחר שעיצומו של
שהוא קרוב אלי ואני קרוב אליו ,ולא שייך שום הפסק שופר בראש השנה או ב׳נעילה׳ ביום הקדוש ,דמעות יום כיפר לנו על כל עוונותינו – נעמדים
ופירוד בינינו .ולכן אני מתנהג כמו צדיק נשגב שלא יורדות לו מהעיניים. אנו להתפלל את התפילה הנקייה של
השנה.
חטא מעולם וכל תשוקתו לעבוד את ה׳ מבוקר ועד ״אבא״! הוא משתנק ,״אני רוצה אותך״! ״אני שלך״!
ערב ,כי זהו המציאות האמיתית שלי ,אני צדיק נשגב. והנה ,ראו זה פלא ,גם בתפילה זו – כמו
״אני רוצה להיות טוב״! ״מקבל על עצמי לעזוב הכל בכל התפילות שאין אנו באים אליהן
אלא שהלבושים נעכרו על ידי העוונות ,ובמשך כל ולהיות צדיק״! נקיים כל כך – מבקשים אנו ׳סלח לנו׳.
השנה אני מחשיב את עצמי מצד הלבושים השחורים היהודי הזה הוא לא צדיק גדול ,וגם לא קטן ...יהודי והתמיהה נתמהת וצועקת מאליה :על
המסתירים על נקודת הצדיק שבתוכי ,אבל בעשרת פשוט ,שלפעמים נתפס עם אור והולך להתפלל, מה ולמה מבקשים אנו כעת את סליחת
ימי תשובה מתגלה הפנימיות האמיתית ואני מתהלך ולפעמים לא. מלכנו – הרי רק עכשיו כיפר וכיבס
כצדיק תמים ,מתענג על ה׳. אותנו מכל מה שחטאנו ופשענו?
ואז ,באותם רגעים סוחפים ,כשעיניו נרטבות
זהו איפוא מעלת ׳שבת שובה׳ שבתוך עשרת ימי בדמעות ,הוא חושב לעצמו :״מה זה המשחק הזה״?! ואחת מהתירוצים שמתרצים על
תשובה ,כי מלבד שני ימי ראש השנה הרי אני לא הולך להפוך לצדיק, תמיהה גדולה זו היא ,שאנו מבקשים
ויום הכיפורים ישנם שבע ימים ,ובהם את סליחתו על כך שאין אנו מאמינים
אני יודע את המצב שלי ,מה לי
מספיק בגודל הניקיון שהוא מנקה
יכול לתקן את כל מה שחטא במשך כל ״כל השנה אתה להצטדק עכשיו ולהבטיח ,כששום אותנו ביום הזה ברחמיו העצומים.
דבר לא הולך להישאר מכך לאחר מחופש ...עכשיו אתה השנה ,כי יום ראשון בשבוע שבתוך
עשרת ימי תשובה מכפר על על מה והסיבה שעלינו לחשוב על ה׳סלח
ראש השנה ויום הכיפורים?
מגיע אותנטי ואמיתי! שחטא ביום ראשון בשבוע של כל ימות לנו׳ של מוצאי יו״ט כבר בתחילת
פעם אחת בשנה חסידי מסופר על יהודי מבית היום או בערב היום היא ,היות ואנו
השנה ,וכן על דרך זה בשאר הימים.
שהתרחק מהדת ל״ע. יודעים שהאומר ׳אחטא ואשוב – אין
ושבת קודש הוא כללות כל ששת אתה שב וחוזר אל מספיקין בידו לעשות תשובה׳ – א״כ,
פעם בשנה היה מגיע לרבו,
ימי המעשה ,ועל כן אם מחזק עצמו האמת שלך!״ ואז היה מלביש את מיטב הבגדים
אם ביקשנו בתפילת ערבית של מוצאי
בשבת קודש להתעלות מכל הבלי יוה״כ של השנה הקודמת את סליחת
החסידיים המסורתיים ומופיע בהם. ה׳ על עבירה זו ,מוטל עלינו בשנה זו
העולם ולתקן מעשיו ,אזי מכפר בזה
על כל השנה כולה (ראה ישמח ישראל שבת שובה ,אות ה). שנה אחת טען באזני רבו :זה להשתדל להשקיע קצת שימת לב גם
נראה לי הצגה ,כאילו אני מגיע עם תחפושת .הרי אני על נקודה זו.
ובפרט כאשר בשב״ק מתגלה דרגת העונג שהוא
מכיר היטב את המצב שלי ,אז למה להתחפש פעם להבין ולהתבונן בגודל המתנה שהוא
שורש כל המידות ,ועל ידי שנתענג על ה׳ בשבת נותן לנו בכך שהוא מוחל לנו על
אחת בשנה?...
קודש יכולים לכפר על כל התענוגים שהם שורש הכל, כל עוונותינו; בכך שהוא מנקה לנו
וכאשר מתקנים את השורש -מתקנים את כל הענפים. ענה לו הרבי :להיפך! כל השנה אתה מחופש... את כל צינורות השפע של שהשנה
עכשיו אתה מגיע אותנטי ואמיתי! פעם אחת בשנה החדשה; ובכלל בכך שהוא חותם לנו
וכה איתא בתורת אבות (שבת שובה) :שבת זו
אתה שב וחוזר אל האמת שלך! את דיננו דווקא ביום הזה – בו אנו
נקרא ׳שבת תשובה׳ ,על פי המובא מהאריז״ל שכל
היהודי הזה שעומד ובוכה בראש השנה ויום כיפור, עומדים נקיים ומזוככים – לחיים טובים
יום מעשרת ימי התשובה מתקן את יומו ,היינו שיום
זאת לא הצגה ,זאת לא העמדת פנים ,זוהי האמת ומתוקנים.
ראשון מעשי״ת מתקן מעשיו שבכל יום ראשון מימות
השנה ,וכן הלאה ,וא״כ השבת מתקן את כל שבתות המתגלית אצלו בגלל שהנשמה מתעוררת. והאמת היא ,שעל כך ניתן לנו את יום
הט׳ בתשרי ,לשמוח ולהתרגש ,להודות
השנה ,והנה ענינו של שבת הוא ׳וקראת לשבת עונג׳ כל השנה אנו חיים עם כיסוי ומסווה של שקר
ולהלל ,על המתנה הגדולה ועל הזכייה
(ישעי׳ נח ,יג) ר״ל שכל העונג שלך יהיה רק משבת העטויה ומלובשת על פנינו האמיתית ,ועם רצונות העצומה.
ולא מענינים חומריים ,ואם לא היה בבחינה זו בכל חיצוניים המתעוררים על ידי הגוף.
ואולי-אולי זו הסיבה ,ש׳כל האוכל
שבתות השנה ,צריך לתקן זאת בשבת זו ,כמו כן צריך עכשיו נחשפת האמת ,ה׳אני׳ הטהור והאמיתי של בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו
לשוב בשבת זו על כל השבתות שלא קבל בשמחה היהודי מתגלה ויוצא לאור ,הרצון הפנימי מתפרץ התענה בתשיעי ובעשירי׳ ,כי כשאתה
ועונג כראוי וכנכון (וראה תפארת שלמה ,שבת שובה). ממעמקים .וכך אנו ניגשים לסליחות ולכל עבודת שמח ומאושר במתנה הגדולה ,אתה
בנוסף לכך יש מעלה יתירה לשבת זו ,שכן כל האורות חודש תשרי בעבודת ה׳תשובה׳ -שעל ידה אנו ׳שבים׳ מתחבר יותר למתנה; וכשאתה מתחבר
של יום הכיפורים הבא עלינו לטובה -כולם נעוצים אל האמת שלנו ואל ה׳אני׳ האמיתי והפנימי שלנו. יותר ,אתה מתנקה יותר.
בשבת שובה שלפניו ,ומתחיל כבר להתנוצץ האור של ״עשרת ימי תשובה״ הם שורש לכל השנה ,ולכן יש א פרייליכ׳ן יום-טוב און א גוט געבעטשט יאהר
תשובה וטהרה בשב״ק זו ,על כן נקרא ׳שבת תשובה׳. לנהוג בהם במידת חסידות שאינו נוהג בהם כל השנה ידידכם :ישעיה יצחק פרידמאן
על פי ״אש המועדים״ (שו״ע או״ח סי׳ תרג).
לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים
הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב תנו רבנן מעשה
וכמות היי״ש שבכוס הגדול הייתה גדולה יותר מן לשחרר את המשפחה העלובה ,אבל האציל לא
הכמות שהיה שותה בשני החגים הללו גם יחד .אך היה מוכן לשמוע על כך .״עד שאקבל את הסכום
כי חפץ חסד הוא
מה לא עושים למען פדיון שבויים?! רבי שמואל כולו ,עד לפרוטה האחרונה ,היהודי ומשפחתו יהיו שמשו של ערב יום הכיפורים נטתה להעריב ,ואת
הרים את הכוס והריק את תוכנה עד תומה. מוטלים בכלא המצחין״ ,הוא נשבע .״עכשיו צא היכלו של הרה״ק רבי מנחם מענדל מליובאוויטש
לא נותרה ברירה לאותו צעיר אלא לתת לו לרבי מכאן לפני שאשלח בך את הכלבים״. זי״ע – בעל ׳צמח צדק׳ ,אפפה אווירה עילאית ,אך
שמואל את כל הכסף שהבטיח .״אבל זה לא ״אינני יכול להרשות למשפחה יהודית להנמק בכלא גם ריח חזק של יין .החסידים שהחלו לבוא בזה
מספיק״ ,אמר רבי שמואל שראשו כבר היה סחרחר ביום הקדוש״ ,החליט רבי שמואל ויצא לגייס את אחר זה ,הבחינו ביהודי המעמיק שינה על אחד
עליו מן המשקה החריף .״אני צריך עוד מאתיים הסכום הנדרש כשהוא נחוש להשיג את שחרורם הספסלים ,וכולו נודף ריח של שכרות חזקה.
טרם תשקע השמש. ״יהודי שתוי בערב יום הקדוש?!״ ,נדהמו כמה
כסף צרוף כדי להוציא את המשפחה האומללה
כל היום כולו הוא הלך מדלת לדלת .אנשים תרמו מן הנאספים והציעו להוציאו מבית התפילה,
משאול תחתיה״.
בעין יפה לידיד יהודי הנמצא במצוקה ,אך בשעות אחרים טענו שיש לנהוג בו כבוד הבריות ואין
״עסקה היא עסקה!״ קראו הצעירים העליזים.
אחר הצהרים המאוחרות עדיין חסרו לרבי שמואל לסלקו בביזיון .עודם מתווכחים ,התמלא ההיכל
״מאה רובלים לכל כוס!״ ומיד מזגו לו כוס שני וכוס
שלוש מאות רובל .היכן ימצא סכום כסף עתק שכזה במתפללים שהסתירו את השיכור ,ותוך זמן קצר
שלישי.
בשעה מאוחרת שכזו? הוא חלף ליד בית מרזח השתררה דממה .הצדיק נכנס והחלה תפילת כל
לאחר שני ליטרים ומאתיים רובלים נוספים ,יצא
וראה שם קבוצה של צעירים ,אמנם יהודים ,אך נדרי.
רבי שמואל מבית המרזח כשהוא מתנודד על
תינוקות שנשבו בידי היצר ,והמה יושבים ושותים באותם רגעים עילאיים כל-כך ,בדיוק אז בחר
רגליו .במוחו האפוף אדי אלכוהול הייתה מחשבה
על השולחן שלפניהם הייתה חפיסת קלפים ולידה השיכור להתעורר משנתו העמוקה .הוא טיפס
אחת ויחידה .הוא התעלם ממבטיהם של בני
ערמת שטרות ומטבעות זהב וכסף שכבר הצטברה במדרגות המוליכות אל הבימה ,חבט על השולחן
העיירה המתרוצצים בהכנות אחרונות ליום החג,
בשעת משחקם. והכריז בקול ובנוסח שמחת-תורה :״אתה הראית
מנביחותיהם הרמות של כלביו של האציל ,מדמעות לדעת!״ .ככל הנראה ,ההיכל הגדוש וספרי התורה
בתחילה הוא היסס לפנות אליהם בכלל .מה אפשר
השמחה ומדברי התודה של המשפחה שיצאה שנישאו אל מחוץ לארון הקודש ,הזכירו לו לשיכור
לצפות מיהודים שמבלים את ערב יום כיפור
לחופשי ,וחשב אך ורק על הבאת הכסף לאציל ועל את תחילת ההקפות בשמחת תורה.
בשתייה ובהימורים בבית המרזח? אך משנוכח
מציאת דרכו אל בית הכנסת .שכן הוא ידע ,שאם כי הם תקוותו האחרונה ,ניגש אליהם וסיפר על וכבר היו מן הקהל שביקשו לעשות מעשה ולסלקו
ילך קודם כל לביתו כדי לאכול משהו לפני הצום, מצוקתה של המשפחה היהודית שהושלכה לכלא. מההיכל ,הם חשו כי הליצנות האחת של השיכור
לא יצליח להגיע לבית הכנסת לתפילת כל נדרי. הצעירים עמדו לשלחו מעל פניהם בידיים ריקות, עלולה לדחות מאה הרהורי תשובה של העם העומד
״בראש השנה״ ,כך סיכם ה׳צמח צדק׳ את סיפורו, אך אז צץ במוחו של אחד מהם רעיון חביב :האם להיכנס בשערי יום הקדוש ,אולם אז פנה אליהם
״המלכנו את השי״ת על כל העולם כולו .היום צמנו, לא יהיה נחמד לגרום ליהודי ירא שמים לשתות ה׳צמח צדק׳ ואמר :״הניחו לו ,מבחינתו כבר הגיע
התפללנו ועשינו תשובה .כעת פנינו מועדות לחג לשכרה בערב יום כיפור? הוא אותת לאחד הזמן לערוך את ההקפות ,הוא כבר שם...״
הסוכות ,בו יביאנו המלך חדריו נגילה ונשמחה בו, ממעובדי הפונדק והזמין כוס גדולה של יין-שכר. רק במוצאי יום הקדוש ,כאשר ישב ה׳צמח צדק׳
שמחה שמגיעה לשיאה בהקפות של שמחת תורה. ״אם תשתה את הכוס בלגימה אחת אתן לך מאה עם חסידיו לשבור את הצום ,סיפר להם את סיפורו
אבל רבי שמואל כבר נמצא שם ,הוא כבר העפיל רובל״ ,אמר לרבי שמואל. של רבי שמואל ,השיכור של ״כל נדרי״.
במעשיו הכבירים עד למדרגה של שמחת תורה. רבי שמואל העביר מבטו מן הכוס שהונחה לפניו בערב יום הכיפורים שחרית ,שמע רבי שמואל על
אמש ,כאשר הוא הכריז על תחילת ההקפות בכל אל ערימת השטרות שהאיש החזיק מתחת לאפו. יהודי שהושלך לכלא עם משפחתו בשל אי-יכולתו
נדרי ,לא הייתה זו טעות .עבורנו ,יום כיפור רק חוץ מלגימת ״לחיים״ בשבת ובחתונות ,רבי שמואל לשלם את שכר הדירה על הבית ששכר מן האציל
התחיל .אך עבורו ,כבר הגיע שמחת תורה...״ שתה רק פעמיים בשנה – בפורים ובשמחת תורה. המקומי .רבי שמואל הלך אל האציל והתחנן לפניו
הלכה ומעשה
הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות דבר הבעל שם טוב
הבהמית משתוללת על ידי הרגשת הרעב או כאב ה׳אכילה׳ של הנשמה ביום הכיפורים .הגוף לא
הראש ,עולזת הנפש האלוקית בהכנעת הנפש מסכים מיד להסתפק בחיות של הנשמה ,הוא
ממליכים את הנפש האלוקית
הבהמית הרודפת אותה כאויב מר בכל ימות השנה. מעדיף להמשיך לקבל את החיות הגשמית שהוא האם ישנו יום טוב נוסף מחגי ומועדי השנה ,שאין
וכשהאדם מתחבר לשמחתה של הנשמה ,הוא רגיל לקבל במשך כל ימות השנה .הסיבה לכך היא אוכלים בו? כיצד יתכן הדבר שביום הכיפורים אין
מזהה את עצמו עם הנפש האלוקית ,וקובע שה׳אני׳ כי רק הנפש הרוחנית שבגוף מקבלת חיות ,אבל עושים סעודה גדולה לכבוד יום הכיפורים הזה ,ולא
האמיתי שלו היא הנפש האלוקית. ה׳נפש הבהמית׳ שבגוף ,שיש לו טבע בהמי לכל עוד אלא שהדבר איסור באיסור כרת?
דבר וענין ,אינו מקבל חיות .אין זה מקרי ,אלא מגלה האריז״ל ,שביום הכיפורים כן אוכלים .אבל
הנפש האלוקית מלאה תאוות רוחניות בלי סוף,
כוונה אלוקית מכוונת ,שתכליתה לסייע לאדם לא אכילה גשמית ,אלא אכילה רוחנית.
וכמו שנאמר במדרש (קהלת רבה פרשה ו פסקה
להכניע את הנפש הבהמית תחת מלכותה של מה הקשר בין המילה ׳אכילה׳ ל׳רוחניות׳? מקדים
ו) :״אמר רבי חנינא בן יצחק ,וגם הנפש לא תמלא,
הנפש האלוקית והנשמה ,ומכאן שהיום הזה הוא האריז״ל שבאמת כל ימות השנה כשאנו אוכלים
שהנפש יודעת כל מה שהיא עמלה לעצמה היא
הזמן המתאים לשעבד את הגוף לנשמה ולהמליך אנו ניזונים מהכח הרוחני שבמאכל ,כמו שכתוב כי
עמלה ,לכך אינה שבעה לא תורה ולא מעשים
את הנשמה על הגוף. לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא
טובים ,משל למה״ד לעירוני שנשא בת מלכים
כשהאדם מחליט שהיום הוא רוצה לקבל את החיות פי ה׳ ,כלומר שהחיות שבמאכל היא מוצא פי ה׳
אם יביא לה כל מה שבעולם אינן חשובין לה
שהקב״ה קבע שהוא יקבל ,ותחת לעסוק בכל רגע שבמאכל .בכל ימות השנה אנו נמצאים בדרגה
כלום ,למה שהיא בת מלך ,כך הנפש אילו הבאת
פנוי בקפה שלא שתה הבוקר ,הוא מעסיק את שאין אנו יכולים להכיל ולקבל את ה׳מוצא פי
לה כל מעדני עולם אינם כלום לה ,למה? שהיא
מחשבותיו בכוונת התפילה המשביעה את נפשו השם׳ כפי שהוא ,לכן אנו צריכים לעשות פעולה
מן העליונים״ .הנפש האלוקית אינה שבעה ואינה שתביא את החיות של ה׳מוצא פי השם׳ גם לגוף.
הרוחנית ,הוא עושה בכך ׳תשובה׳ אמיתית .מדוע?
מסתפקת אף פעם ,ותמיד רודפת אחר עוד תורה אבל ביום הכיפורים ,החיות שיש בגוף (מצד
בעוד ששורש כל החטאים היא התפרעותה
ומצוות ,שמכיון שהיא חלק אלוק ממעל ומקורה של הנפש הבהמית שנטלה את ה׳מושכות׳ של הקדושה – מצד הנפש האלוקית) עולה בדרגה עד
באור אין סוף יתברך ,לכן השתוקקותה היא באופן הממלכה הקטנה ,עד שהיצר הרע השולט בה שהיא מתחברת עם החיות של הנשמה ,והחיות
אלוקי שהוא בלי סוף. והמכונה ׳מלך זקן וכסיל׳ מרגיש כאילו אין עוד הזה מקבל את החיות מאותו מקום שהנשמה
ביום הכיפורים ,אנו קובעים סדר חדש לכל ימות מציאות מלבדו ומלבד תאוותיו הבהמיות ,הרי מקבלת .זהו חיבור גוף ונשמה ,הגוף נעשה טפל
השנה .כשביום הזה אנו רודפים רק אחר תאוותיה ששורש התשובה היא המלכת הנפש האלוקית על לנשמה ומקבל חיות דרך הנשמה.
של הנשמה האלוקית ,ואין אנו מתייחסים כלל האדם .הנפש האלוקית היא כעין נציג ושגריר של ומבואר בתורת האריז״ל ,שכמו שהנשמה מקבלת
לצורכיה של הנפש הבהמית .וכשהמסר הזה מחלחל החיות האלוקית במציאותו של האדם ,והמלכתה את ה׳מוצא פי השם׳ על ידי ה׳הבל׳ ,החיות
לנפש הבהמית ,והיא מכניעה ראש תחת מלכותה היא ביטוי ישיר לתשובה האמיתית שהיא המלכת הרוחנית שבמאכל ,כך מקבל גם הגוף את ה׳הבל׳
של הנפש האלוקית ,היא מוצאת את המקום הראוי הקב״ה על האדם. הזה באמצעות חמשת התפילות של יום הכיפורים,
לה ,והיא :להיות עבד המשמש את רבו ,את הנפש ה׳צום׳ האמיתי והשלם ,הוא זה שבא לידי ביטוי לא וקדושתם המתפשטת לכלל נפשות ישראל.
האלוקית. רק במעשה ,אלא גם במחשבה .בכל עת שהנפש אין להתכחש לכך שהגוף לא ממש מרגיש את
שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות
מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א אש האמונה
״נקודת הבחירה״ המצויה אצל כל אחד
להרחיב ככל היותר את התחומים שתחת שלטון היצר הטוב ,ולכבוש עוד חלקים מתוך הרע
התורה ,וכאילו כ׳מוכרח׳ להתנהג על פי חוקי התורה. וכן כיוצא בזה יש דרגות על גבי דרגות ,כי גם אחד כל אחד -והבחירה שלו
הוא לא יעיז לחשוב כלל לבטל מצוה או לעבור עבירה. שהרגיל עצמו ללכת עם תפילין כל היום ,עד שנחשב לפעמים מרגיש האדם התעוררות גדולה בנפשו,
באופן כללי אין אצלו ׳בחירה׳ על דרך התורה והמצוות, לו כהכרח ,וכשאינו עטור בתפילין מרגיש כאילו הולך במיוחד בימים אלו של עשרת ימי תשובה ,והוא מקבל
ורק בפרטות יש לו בחירה בנסיונות החיים התמידיים. בלי כיסוי ראש ,יש לו עוד דרגות ,להתכונן בסילודין עליו קבלות טובות ועושה חשבון הנפש לעצמו להיכן
גם התפילה והלימוד שלו ,הכל הוא לפי מה שעושים לקראת מצות הנחת תפילין כמו שניגשים לקיים הוא רוצה להגיע ולהיכן צריך להגיע ,אבל אינו תופס כי מי
חבריו וידידיו וכל סובביו -״דרך ברייתו של אדם להיות מצות לולב וסוכה וכיוצ״ב ,או לכוין בכל רגע את יחודו שדוחף אותו מאחוריו להתרומם ולהתעלות הוא אותו זקן
נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נוהג כמנהג ואחדותו ,ואין לדבר סוף. וכסיל החפץ להכשילו ,הוא רוצה להגביהו עד קצה ההר
אנשי מדינתו״ (רמב״ם הל׳ דעות פ״ו ה״א) .אין אצלו נסיון שלא וכן בכל מצוה ומצוה ,יש דרגה אחת שלמטה -למעלה ממדריגתו האמיתית -ומשם להפילו חלילה.
להתפלל או להתנהג באופן אחר שלא כדרך חבריו .ולכן מנקודת הבחירה ,ויש דרגה שהיא נקודת הבחירה שלו, ועל כן ,כאשר רוצים לנקוט דרך אמת במצוות
אין מעשיו נקנים אצלו בקנין הנפש .אבל כל מה שנמצא ויש דרגה שלמעלה מנקודת הבחירה. התשובה ,יש לבדוק היכן מעמדו ומצבו ,ובעיקר יש
אצלו בנקודת הבחירה ,שם הוא מקום עמלו וקניינו. ועבודת האדם בעולמו להעלות את נקודת הבחירה, לחפש היכן נקודת הבחירה שבידו ,וכמבואר בספרים
בדורינו אנו רואים שדברים רבים שהיו מצויים בדור לכבוש עוד חלקים מתוך הרע ולהגביר את חלקי הטוב .אך שיש לכל אחד דרגה אחרת של ׳בחירה׳.
קודם מתחת לנקודת הבחירה ,והיו פשוטים ומובנים כל אחד ישתדל להתעסק רק בנקודת הבחירה שלו ,ולא
וננקוט למשל את מצות ׳תפילין׳ .הנה לאברך רגיל
ביותר ,נפלו כיום אל נקודת הבחירה .אנו מוצאים את יעלה למקומות שלמעלה ממנו ,כי יוכל ליפול ולהכשל.
אין ׳בחירה׳ האם להניח תפילין או לאו .אין לו כלל נסיון
עצמינו נלחמים ומתאמצים להתגבר על דברים שלפני
שלשה ספרים נפתחים בענין זה ,ואינו רואה לפניו שני צדדים.
כמה שנים היו מוזר להתנהג כן ,ואף אחד לא העלה על
דעתו לעשות כדבר הזה ,והנה בימינו צריך להתגבר והיינו שבכל פרט יש לכל אחד שלוש דרגות אבל יש יהודים יראים ושלמים שיש להם בחירה
ולעשות גדרים וסייגים על כך ,הן בענייני צניעות והן הנקראים :צדיק רשע בינוני ,ועל דרך המבואר בספר האם לדבר עם התפילין דברי חול או לא .הם יודעים
בהרגלי אכילה בשוק ,וכל התרבות הקלוקל והמופקר התניא. שעל פי ההלכה אין להסיח דעתו מהתפילין יותר
שחודר אלינו מבחוץ. דרגת ה׳צדיק׳ הוא במקום שאין לו כלל בחירה ,וכבר ממהלך ק׳ אמות שזה פחות מב׳ דקות (שו״ע סי׳ כח
כבש לגמרי את היצר ,ולענין זה נאמר בו ׳צדיקים -יצר סעי׳ א) ,ושיחה נחשבת קצת הסחת הדעת .ובכל זאת
ומאידך ,איכשר דרא בנושאים ותחומים רבים
שחדרו למחנינו ,כגון גדרי הקדושה וריבוי הצדקה טוב שופטן׳ (ברכות סא ,):כי היצר הרע נכבש לגמרי יש להם ׳בחירה׳ בענין זה.
והתגלות פנימיות העבודה ועוד ,אשר מקדמת דנא היו תחת ממשלת היצר הטוב. לפעמים מגיע בעל דרשן ומעורר שאסור להסיח
שמורים ליחידי סגולה ,ובזמנינו התפשטו בקרב קהל דרגת ה׳בינוני׳ הוא בנקודת הבחירה שלו ,ששם נלחם דעת מהתפילין אפילו רגע ,ומפליג באזהרות חמורות
ישראל בהמוניהם. מדברי הזוה״ק וספרי יראה שזה גורם לפורענות
ועונשים וכו׳ וכו׳.
על כן יש לעיין היטב ,בפרט בימים אלו המיועדים ״איכשר דרא
לתשובה ,היכן הוא נקודת הבחירה שלנו ,האם העלינו והנה ,אותו יהודי שיש לו ׳בחירה׳ האם לשוחח עם
בנושאים ותחומים
את נקודת הבחירה ,או חלילה השפלנו אותה .ובתוך כדי תפילין או לאו ,אזי דרגה זו -שלא להסיח דעתו כלל
כך צריך לזכור את מאמר החכם (חובה״ל ,הקדמה) -׳מן רבים שחדרו למחנינו, מהתפילין אף לרגע -הוא למעלה מנקודת הבחירה
הזהירות שלא תרבה להיזהר׳ ,שלא לעלות מעל לנקודת כגון גדרי הקדושה שלו ,הוא מטפס למקומות גבוהים יותר מהמקום
הבחירה ,אלא להכיר את מקומו ,ולבדוק היכן הוא מקום וריבוי הצדקה האמיתי ששם צריך ללחום.
העבודה ,ששם צריך להשקיע ולהתגבר ביותר. ומכאן עולה שיהודי זה קיימות אצלו שלוש דרגות
והתגלות פנימיות
והעולה מכאן ,כי התשובה יש בה שתי נקודות: לענין מצות תפילין:
העבודה ועוד ,אשר
האחת -לבדוק היכן מקום הבחירה שלו ששם הוא הדרגה הראשונה -להניח תפילין -נמצאת למטה
מתמודד עם היצר ,ולחזק עצמו לקבל עול מלכותו
מקדמת דנא היו מנקודת הבחירה שלו ,שם הוא כמעט ׳מוכרח׳ להתנהג
יתברך בתחום זה [וזהו פשטות כוונת הרמב״ם בגדר שמורים ליחידי כן ,ואינו מעלה על דעתו כלל שיש צד נוסף .ונמצא
התשובה (הל׳ תשובה פ״ב ה״ב) ׳ויעיד עליו יודע סגולה״ שבדרגה זו כבש הטוב את הרע באופן מוחלט.
תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם׳ ,והיינו שאם הדרגה השניה -שלא לשוחח בתפילין -זו היא
נכשל בנושא מסויים עד שנעשה בחירה בידו לכאן בין הטוב והרע ,ועליו נאמר ׳בינוני -זה וזה שופטן׳. נקודת הבחירה שלו ,שם הוא צריך להשקיע ,ולכבוש
ולכאן ,כגון תפילה בציבור או דיבור בעת התפילה או דרגת ה׳רשע׳ הוא במקום שצד הרע שולט עליו, את הרע לצד הטוב .שם מוצא היצר רפיון והוראת היתר,
בכשרות המזון או שמירת העינים ובכל נושא אחר והוא עדיין למעלה מנקודת הבחירה הפרטית שלו ,ועל או משום שאנשים רבים אינם נזהרים בכך ,או משום
בעבודת ה׳ ,צריך להרבות בתשובה עד שיצא ממקום כך אמרו חז״ל ׳רשעים -יצר הרע שופטן׳ ,ואינו נמצא שנעשה לו כהיתר במשך הזמן.
הבחירה ויוכלו להעיד עליו שלא ישוב לכך]. ברשות לבו לענין דרגה זו ,והיינו שהיצר הרע אינו נותן והדרגה השלישית -שלא להסיח דעתו מהתפילין -
והשנית -להוסיף לעצמו גם תחום נוסף שלמעלה לו כלל רשות להחליט בענין זה. היא למעלה מנקודת הבחירה שלו ,שם יש שלטון מוחלט
מנקודת הבחירה שלו ,ולהתחיל לעבוד שם מתוך ידיעה כל אחד יכול לבחור לעצמו באיזה ספר הוא כותב של הרע ,ואינו מעלה בדעתו כלל לגשת לעבודה כזו.
שעדיין אין זה הדרגה האמיתית שלו ולא ישבר לבו את עצמו ,ב׳ספרן של צדיקים׳ ,׳ספרן של רשעים׳ ,או
בקרבו בנפלו ממנה ,אך זהו הדרך להתחיל לכבוש את ועל כן צריך כל אחד לברר את הטוב מתוך הרע
׳ספרן של בינונים׳ .דבר זה תלוי בבחירת האדם ,וחותם בהדרגה ,שלב אחר שלב ,לכבוש עוד דרגה ועוד דרגה,
היצר ולהתקרב יותר במדריגה עליונה של צדיק המושל יד כל אדם בו.
על יצרו. ולעלות ממקום של ׳בחירה׳ למקום של ׳הכרח׳.
מי שזכה להשלים עצמו בדרגה נוספת ולכבוש עוד
עצם הדבר שאחד מישראל מתיישב לבדוק את תחום תחת ממשלת הקדושה ,הרי זה קנין נפשו ,הוא דרגה אחר דרגה
מצבו ,ומחליט ׳לבחור׳ לעצמו דרגה נוספת ששם לא השלים עצמו והתקדם בדרגה נוספת ,כי יש רבבות
היתה לו שליטה ,הרי זה שבירת החומה ,וכאילו פורץ כל זה הוא משל בעלמא ,ויתכן שיש אחד שכבר כבש
אלפי דרגות בבחינת ה׳צדיק׳ ,וכל אחד משלים עצמו את הדרגה השניה ,אין אצלו נסיון לשוחח עם תפילין,
לתוך רשות היצר הרע ומתחיל להלחם עמו וכובש עוד עוד מעט ועוד מעט ,ומתקרב יותר ויותר לדרגת
דרגה ששם הולך ללחום כדי לקבל עליה שליטה. והוא פעל על עצמו במשך הזמן שירגיש שאם מדבר עם
ה׳צדיק׳ ,כדי לקיים את מה שהשביעו אותו למעלה ׳תהי תפילין הרי זה כמדבר באמצע פסוקי דזמרה ,שאין זה
ובנקודה זו היא עיקר מצות התשובה הפנימית, צדיק ואל תהי רשע׳ (נדה ל.): נסיון כלל מחמת שיודע שאסור .ונקודת הבחירה שלו
לצאת למלחמת הרשות ולכבוש עוד שטח ועוד דרגה היא בדרגה השלישית ,שלא להסיח דעתו מן התפילין,
מיד האויב הגדול הוא היצר הרע ,ומצד שני לא יעלה לחפש את נקודת הבחירה ושם צריך להיות עיקר עבודתו .ויש מעליו דרגה נוספת,
במעלות גבוהות מדי על מזבח העבודה פן תתגלה בחור ואברך רגיל ,כמעט לא נתקל עם נקודת הבחירה ללכת בתפילין כל היום ,שנחשב אצלו כדבר שלמעלה
בושתו בנפילתו מהן. שלו .הוריו הכניסו אותו למוסדות ,שם נתחנך על ברכי לגמרי ממקום הבחירה שלו.
המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א
ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק ,בהסברה נעימה השוה לכל נפש. שערי השפעה
האם יום הכיפורים ישפיע עלינו גם למחרתו? התשובה :תלוי בהרגשה אחת.
טפשה? אם לא עשו תשובה כראוי ,והלשון נשארה אדומה – לפחות שידעו מכך!!! האם הימים האלו – הם מקבץ של כמה ימי עלייה,
שיראו ,ייבהלו ,וסוף סוף יקבלו 'א שאקל'! ...לא?
התעוררות ,וזהו?
"נתאר לעצמינו אדם שהלך לעשות בדיקת דם ,וכשהוא מקבל את הטבלאות עם
כשיצחק-אשר מתבונן ביום הכיפורים הממשמש ובא ,עולה לו הרגשה חמצמצה
התוצאות החריגות ,הוא רואה שקורה שמה ששון ושמחה ...הסוכר ,ההמוגלובין,
בלב .לא שיש לו משהו נגד יום כיפור חס ושלום .להיפך .הוא מחובר להיום
הכולסטרול ,לא פשוט ...אז הוא נוטל את הדף ,קורע אותו לגזרים ,ומשליך ישר
הקדוש הזה ,לרוח הטהרה שהוא משרה .אבל דווקא משום כך; דווקא מפני שהוא
אל תוך פח האשפה הקרוב ...עכשיו הכול בסדר ,אין שום בעיות ...נו ,האין זה
כל-כך משתדל להתחזק ביום-כיפור ,לעשות תשובה ווידוי מעומק הלב ,להתפלל
דומה לנידון דידן?
בכוונה וברגש .דווקא משום שהוא מכניס כל-כך הרבה כוחות הנפש בתוך היום
כיפור ,הוא מרגיש תיסכול.
אם אתה מאמין בזיהום ע"י החטא ,תאמין בליבון
כי מילא אם אתה זורם בקלילות ,אם זה חולף לפניך בשלווה ובאדישות ,נו ...אז
ע"י התשובה לא כל כך נורא ,שהוא כצל עובר וכענן כלה ולא משאיר רושם משמעותי .עוד
"אומר ה'שם משמואל' דבר נפלא ,הנה ,תראה בפנים ...והמחבר עוד ראה לנכון יום כיפור שעבר עלינו לטובה .נישט געפעהרליך.
לבטא את המשפט ביידיש .כנראה שגם אם אפשר #לחשוב $ביידיש ולכתוב אבל דווקא כשאתה משקיע כוחות כל שנה מחדש ,מתאמץ להתחבר ולהתרומם
בלשון הקודש ,אבל אי אפשר #להרגיש $ביידיש ולכתוב בלשון הקודש .הרגשות ולהשתנות – ובכל זאת לא רואה תוצאות ראויות לשמן ,זה כבר אוכל את הלב.
עמוקות אפשר להביע רק בתבניתם וצורתם האותנטית". כי אתה מרגיש שהרווחים אינם מכסים את ההשקעה...
"כשהיו ישראל רואים את הלשון של זהורית ,ורואים שהוא נשאר אל תטעו .יצחק-אשר אינו טיפש .הוא מכיר
באדמימותו ,זה עשה להם הלם כזה! שלא היטב בערך היום .ברור לו ש'אי לאו האי יומא',
שם משמואל סליחות זכור ברית תר"ע:
מצאו דרך להתחזק .הלב התאבן מרוב חרדה, היה המצב גרוע .הערמה השחורה של חבילות
והרוח נפלה עד מתחת לארץ .ובלשונו הק': העברות היתה מצטברת ונערמת ,עד כי כשל כוח
לא הלבין היו עצבין ,היינו שנפלה רוחם הסבל .וודאי שדבר טוב וחיוני מאין כמוהו ,שפעם
עליהם לגמרי "זיי זענען געפאלען ביי זיך בגמ' (ר"ה ל"א ):בראשונה היו קושרין לשון אחת בשנה ניתן לנו יום של טהרה .יום שאפשר
אינגאנצען"' ...השי"ת אינו מרוצה מאתנו,
המצב שלנו גרוע .אנחנו פושעים ובעלי עברה
של זהורית על פתח אולם מבחוץ ,הלבין למחוק בו את כל הלכלוך שהצטבר במשך השנה
שחלפה בין סדקי הנפש ,לנקות שולחן ,ולהתחיל
נוראים כל-כך ,עד כדי שאפילו יום כיפור היו שמחין לא הלבין היו עצבין וכו' התקינו דף חדש.
וְל מה הביא ההרגשהְ אינו מכפר בעדינו'.
הזאת? להתעוררות? לתשובה מעומק הלב??
שיהו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין אך עם כל זה ,אין זה הגיוני לחיות כך באופן
ממש לא .הוא הפיל את האדם בתוך בור קרניו של שעיר המשתלח. של לכתחילה .שהשנה עוברת עם כל מיני נפילות
וכשלונות ,ואז מגיע ראש השנה ומתרוממים ,ואז
ייאוש קודר ואדיש ,שכבר לא נותר בו כוח
לעשות כלום". ויש להבין למה התקינו .אדרבה לכאורה שוב כמה ימים רגילים שבהם חוזרים לקשקש
על גווילי הנפש ,ואז שוב יום כיפור שאז מנקים
"חכמינו הקדושים העדיפו שעם ישראל יתאר יותר נכון שידעו שלא התכפרו ולשמחה את ההיסטוריה האישית ,ואז שוב חוזרים לשגרה
לעצמו שהשני כולו הפך לבן ,והם נקיים כתינוק
שנולד .ועם התחדשות זו ,להתחיל את השנה מה זו עושה. המוכתמת ומקושקשת מכשלונות .האם זה מהלך
שיטתי?
החדשה .עם שמחה במחילתם כי רצה ה' את
מעשיהם ,עם אושר של לב טהור ,ויתנהגו
אך הפירוש לא הלבין היו עצבין ,היינו חייבת להימצא דרך כלשהי ,להמשיך את הטהרה
בהתחדשות גמורה ואמיתית". שנפלה רוחם עליהם לגמרי ("זיי זענען של יום כיפור לימות השנה.
ואז ,כמלאך משמים ,נכנס לשטיבל ידידו שמואל.
"ונדמה לי ,יצחק-אשר ,שכאן טמון גם התשובה געפאלען ביי זיך אינגאנצען") ,וזה גרוע מהכל, בדיוק האדם הנכון בעת הנכון! שמואל ,הוא
לשאלתך .כי אם אנו מאמינים שיום הכיפורים
מכפר ומטהר ,למה זה אכן לא מחזיק מעמד. שצריך האדם להתחזק ולעשות תשובה, יונגערמאן בר-דעת ,בקי בחסידישע ספרים,
וממשמש בהם תמיד .אולי הוא יידע להמציא לו
אבל ייתכן מאוד שחסרה לנו ההבנה הבהירה ולא להיות בעצב ,רק להתחיל מחדש בכל פתרון.
והמורגשת בעומק ושלימות הסליחה .תאר
לעצמך :אילו היית מקבל פתקא מן שמיא אישית, היכולת ,והבן. "שמואל! משמים פגשתי אותך עתה! אולי תוכל
ועליה רשום' :יצחק משה! וסר עוונך וחטאתך לעזור לי?"
תכופר'! האם היית מסוגל בקלות לעבור לסדר שמואל מקשיב לשיחו באוזניים כרויות ובפנים
היום ,ולמחרת לקום אחר זמן קריאת-שמע? בוודאי שלא .כמו שזה ממש לא מסבירות ,והוא אכן שופך לפניו את בליל התסכול והמרירות המתערבלות
נעים ללכלך את הבית בערב פסח אחרי הספנוג'ה הגדולה". בקרביו ואינן נותנות לו מנוח.
"אז ,העבודה שלנו ביום הכיפורים ,מלבד התשובה ,היא גם לחרוש חריץ עמוק "אני שומע את מר לבך יצחק-אשר" ,מגיב שמואל אחר כמה רגעי דממה" ,אתה
בלב ,בהאמונה התמימה שעיצומו של יום מכפר .כל פעם שאומרים ווידוי, מעלה פה נקודה כואבת נכונה" .הוא ניגש אל ארון הספרים ,ומוציא משם 'שם
שמתחרטים ,שמקבלים ורוצים להטיב את דרכינו – נשנן לעצמנו שאנו מתנקים משמואל' על מועדים .ואז מדפדף לעמוד הראשון.
עתה ,נטהרים ,משתנים מן הקצה אל הקצה .שלב ועוד שלב ,עד שב'נעילה'
"מה לדעתך" – הוא שואל את יצחק-אשר – באיזה דברי מוסר והתעוררות ראה
אנחנו לא אותו אדם שהיינו לפני יום כיפור".
ענק המחשבה הרבי ה'שם משמואל' לנכון לעורר את קהל חסידיו בליל 'זכור
"כמה שנראה זאת בעיני רוחנו ,שאנו נקיים ומלובנים .רצויים ואהובים כתינוק ברית' לפני ראש השנה ,הא?"
טרי שנולד היום לאמו ,נזכה לחיות עם זה גם למחרת ,ולשמוח עם הרגשת
"אני יודע?" מנסה יצחק-שאול את כוחו" ,מן הסתם דרש דברי כיבושין המשברים
השלימות בחג הסוכות -זמן שמחתינו".
את הלב"...
למעשה: "אז הנה ,בוא נלמד יחד ".הוא מציע" .הנה ,ה'שם משמואל' מקשה על מה
שמספרים חז"ל ,כי בתחילה קשרו את הלשון של זהורית על פתח האולם .במשך
ביום הכיפורים .בכל פעם שאומרים 'על חטא' ,אשנן לעצמי :על כל היום היו יהודים שרויים במתח עליון ,מי יודע – האם ילבין ,או חלילה ...והיו
ידי הווידוי שאני מתוודה ,והחרטה שאני מתחרט בלב ,כולי הפך שנים שהחוט לא הלבין ונשאר באדמימות העברות' .והיו עצבין' .החכמים לא היו
לבן ...בווידוי הראשון הלוח נמחק מכיתוביו וקשקושיו ...בפעם מרוצים מכך ,ולכן השתדלו להסתיר זאת ,עד שלבסוף קשרו את הלשון חציו על
הסלע בהר העזאזל וחציו בין קרני השעיר המשתלח ,וזהו ...כך לא יכול אף אחד
השניה מתנקים גם שיירי הקשקושים והשחרוריות ...בפעם
להתעדכן בתוצאת האמת...
השלישית הופך הצבע הלבן-אפור המחוק – ללבן בוהק ,וכן
"וה'שם משמואל' תמה :ריבונו של עולם ,אני לא מבין מה הבעיה ומה הפתרון.
הלאה .כל פעם ופעם מתקרצפת הנשמה ,ומתנקה בניקוי עמוק מה רע בכך שיראו את הלשון האדום ,ויידעו בדיוק מה המצב ומה עליהם
יותר ,עד שבסוף היום אחרי עשר הוידויים ,הריני עומד צח ולבן לעשות .אם חוט השני אכן לא הלבין ,האם עדיף שלא ידעו? שימשיכו לצעוד
כשלג בוהק! באפלה ולדמיין שהכול מחול והכול שרוי? לטמון את הראש בחול כבת-יענה
יוצא לאור ע״י
(ע״ר) ממלכת אש החסידות העולמי
לקבלת הגליון להארות ולהערות -טלפון 02-5026558 :פקס 02-5702061
a025026558@gmail.com
