השגחה פרטית · Hashgacha Pratis — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
סיפורי
השגחה פרטית
מופלאים
המתרחשים
בימינו
ודברי התעוררות
מתוך
'קו השגחה פרטית'
עולם של אמונה .חיים של בטחון
עלון 209 פרשת האזינו -ח' תשרי תשפ"ז
בהשגחה סיפורי אמונה ובטחון מצדיקי הדורות זי"ע
השגחה עליונה
לא הכמות קובעת תורת אמת
את המשקל יושב רבי עזרא עטיה בהיכל ישיבת פורת יוסף ,מוקף בחברי השיעור קובעי
העיתים לתורה ,והנה מקשה אחד השומעים :הייתכן כדבר הזה ,קן ציפור על ראש
נכנס אדם לסופר ומתבונן במוכר .הוא רואה אדם?! ועודם מדברים נכנס אחד המשתתפים ששב זה עתה מהודו הרחוקה...
את המוכר מניח על המשקל חמישה תפוחים,
להרהר אחריהם!" מחזה מופלא של מסירות נפש למען קביעות
והצג מראה קילו אחד .לאחר מכן הוא מניח על
אולם האיש לא הרפה ,והוסיף להקשות על עיתים לתורה ,נצפה מדי יום ביומו בין כותלי
המשקל חתיכת בשר ,בערך באותו גודל של ישיבת 'פורת יוסף' שבין חומות ירושלים
התפוחים ,והנה – הצג מראה קילו וחצי. הדבר הנראה בעיניו כבלתי אפשרי.
העתיקה.
האדם מתבונן זמן רב ואינו מבין מה קורה כאן. שתק הרב ובליבו התפלל תפילה חרישית:
ריבונו של עולם ,הוכח את אמיתות תורתך! שורות-שורות של ספסלים מלאים היו באנשי
כיצד ייתכן? הרי הדברים נראים בערך באותו חיל עמלי כפיים ,העוסקים רוב שעות היום
גודל ,ובכל זאת כל דבר שוקל משקל שונה. למען כלכלת ביתם .זה נפח וזה שרברב,
הוא ניגש אל המוכר ואומר לו" :מוכר יקר, לפתע נכנס להיכל בית המדרש אחד השלישי סנדלר והרביעי נהג הובלות – והצד
המשקל שלך אינו תקין .אני רואה כאן כמה ממשתתפי השיעור שנעדר כבר זמן רב משעת השווה שבכולם ,שליבם בוער באהבת התורה,
דברים שהם בערך באותו גודל ,והמשקל שלהם הלימוד היומית .שמח רבי עזרא ופנה אל האיש והם לא יוותרו על השיעור היומי הקבוע.
שונה לגמרי!" במאור פנים ובחמימות:
בקדמת בית המדרש יושב רבם הנערץ של
המוכר צוחק ומשיב" :משקל לא הולך לפי "שלום עליכם! היכן הייתם זמן כה רב? ציפינו משתתפי השיעור ,הגאון האדיר ראש הישיבה
גודל!" מאוד לבואכם". רבי עזרא עטיה .חרוש קמטים הוא מצחו של
כדי להמחיש לו את הדבר ,הוא לוקח שק של
פתח האיש והחל לספר במתק שפתיים בפני הרב ,וקולו נישא בחלל ,חד ,צלול ומלא חיות.
כל המשתתפים: מגיש בפני הלומדים את דברי הגמרא בבהירות
צמר גפן ומניח אותו על המשקל – והמשקל
"סוחר אני ,המייבא בדים וסחורות שונות. נפלאה .כבר אמר מרן החזון איש זי"ע" :סברתו
מראה מאתיים גרם .לאחר מכן הוא מניח אבן
בתקופה האחרונה שהיתי בהודו לרגל מסחרי. של רבי עזרא עטיה היא כאחד הראשונים!"...
קטנה ,והמשקל מראה שלושה קילוגרמים.
דעו לכם חבריי ,כי מדינה מוזרה היא הודו עד רוח ערבית נעימה נשבה מבעד לחלונות
עם משל זה מסביר הערבי נחל (שבת שובה,
מאוד .תארו לכם! ראיתי אדם היושב לו בשוק הגדולים המשקיפים לעבר הכותל המערבי,
דרוש ג') את עניין שקילת המצוות.
כמאובן .ימים ארוכים יושב הוא קפוא ,אינו נע שריד בית המקדש .יושבי השיעור נושאים
מצוות אינן נמדדות דווקא לפי הכמות. ואינו זע ,עד כדי כך שעל ראשו ,לא פחות ולא עיניהם אל רבי עזרא ,מטים אוזנם לשמוע כל
יכול להיות שאותה מצווה ממש ,אצל אחד היא יותר – בנתה ציפור קן! מילה היוצאת מפיו.
שוקלת הרבה יותר מאשר אצל השני. בעיניי ראיתי זאת .כבוד הרב ,מה אתם אומרים הפעם עסק השיעור בגמרא חולין דף קלט,
אחד הדברים שמכבידים את משקל המצווה, על כך?!" בסוגיית שילוח הקן.
אומר הערבי נחל ,הוא השמחה. ולפתע נשמע קולו של ראש הישיבה: התרונן קולו המתוק של רבי עזרא ,המבאר את
כשאדם שמח במצווה שהוא עושה – הדבר "מה אני אומר על כך? שיש בורא עולם! יש דברי הגמרא" :מה דינו של קן ציפור שנמצא על
מכביד את משקלה .וכמאמר האורחות צדיקים מנהיג לבירה ,המנהיג את עולמו בהשגחה ראש אדם?"
(שער השמחה)" :כל העושה המצוות בשמחה, פרטית מדויקת ומדוקדקת לפרטי פרטים! הגיב אחד השומעים ופנה ממקומו לעבר הרב
יש לו שכר אלף פעמים יותר ממי שהמצוות שהרי הגעת הנה בדיוק ברגע הנכון ,וסיפרת בשאלה:
עליו למשא". את סיפורך בעיתוי כה נצרך! בדיוק כאשר "כבוד רבינו ,שאלת הגמרא נשמעת בלתי
השמחה של המצווה מראה על גודל האמונה התחבטנו בהבנת עניין קן בראש אדם!" מציאותית בעליל .וכי ייתכן כדבר הזה ,שציפור
בגודל המצווה ובחשיבותה. סיים רבי עזרא עטיה ברגש: תבנה את ביתה על ראשו של אדם ,בלי לפחד
או לברוח ממנו?!"
שבת שלום ומבורך, "ראה ראינו כי משה אמת ותורתו אמת ,וכי
פינחס שפר הבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג ,עשה ענה רבי עזרא בנועם ובמעט תקיפות:
ועושה ויעשה לכל המעשים!"... "דברי הגמרא הם קודש קודשים ,ואין רשות
1 העלון הוא רק טעימה מ‑'קו השגחה פרטית' – אלפי סיפורים ומאמרי חיזוק מחכים לכם.
רוצים לגלות שלווה ובטחון בכל יום מחדש? התחברו ל'קו השגחה פרטית' *6176או 02-30-11-300
מן החלונות
וללמוד תורה. כולל אברכי כולל
כעבור שבוע גילינו בחשבון הבנק את הסכום שנכנס :למעלה
מחמישים ושבעה אלף שקלים! מספר יהודי מבני ברק:
כן .מערב תה אחד ,אחרי שיחה אחת בין אשתי לחברתה .אשריכם יום אחד פניתי לידידי – אברך יקר מאוד שעובד את ד' בכל ליבו
ישראל! מהכסף הזה מימנו את החתונה ברוך ד' ,וגם שילמנו חובות ומקדיש את חייו ללימוד התורה – ושאלתי אותו איך הוא מצליח
קודמים. לחתן את הילדים" .אני רואה שברוך ד' אתה מחתן את ילדיך בזה
אחר זה ,ואתה רגוע ושמח .תסביר לי מאיפה השלווה הזאת ,ואיך
"אתה מבין?" סיים האברך" ,זה סיפור אחד .כל חתונה והסיפור שלה. אתם מסתדרים"...
ועם כל חתונה שמתקרבת אני מודה לד' ומבקש ,שנזכה לקבל עול
תורה כראוי ,ושמי שענה לי בחתונות של ילדיי הקודמים יענה לי גם ידידי האברך חשב לרגע ואמר לי" :תראה ,אני לא חושב שצריכים
בחתונה הזאת". לספר כל דבר .הברכה נמצאת בדבר הסמוי מהעין ,ובכל פעם קורה
סיפור אחר שלא יכולתי לדמיין ,ושלא היה מצב לחשוב שככה
המחליף של המחליף העניינים יסתדרו .אבל אני כן אספר לך ,בתנאי שלא תגלה לאף אחד
במי בדיוק מדובר ,וזה כדי לחזק אחרים ,שידעו שד' לא עוזב אף
רופא המשפחה של אבי שיחיה הכיר את מקומו היטב .הוא אבחן אחד ,ושיש לו מספיק לכולם ,לאברכי כולל ולכל מי שצריך".
את הבעיה באופן מדויק ,אך לגבי דרך הטיפול הוא לא ידע להחליט. עכשיו כבר הסתקרנתי באמת ,וחיכיתי לשמוע איזה מטמון התגלה לו.
"תתייעצו עם פרופסור גדול" ,הוא אמר ,ונקב בשמו" .הוא מכיר
העניין הוא כזה – סיפר האברך – מאז החתונה ,ברוך ד' אני יושב
היטב את התחום ,ועליו תוכלו לסמוך בעיניים עצומות".
על התורה והעבודה .נוות ביתי ,אשת חיל ,עובדת ומביאה הכנסה
הוא נתן לנו את פרטיו של הפרופסור ומספר טלפון של המזכיר, סבירה ,ויחד עם הכנסות קטנות נוספות ,יש לנו מאין לחיות .לאורך
ואני ,לתומי התקשרתי וביקשתי לקבוע תור" .עם הפרופסור?" תמה השנים ,מדי פעם הייתי אשתי אומרת" :עכשיו זה בסדר ברוך ד',
המזכיר" ,איתו אי אפשר להיפגש .הוא עסוק מאוד .אני אתן לכם אבל מה יהיה כשנחתן את הילדים?"
פגישה עם הסגן שלו".
ואני הייתי אומר לה" ,אני עושה השתדלות ומשתדל ללמוד ברצינות,
"אבל רופא המשפחה המליץ דווקא על הפרופסור .הוא אמר וד' עושה את שלו" .זה היה מין דו שיח קבוע כזה ,שתמיד התחיל
שדווקא עליו אפשר לסמוך בעיניים עצומות". ונגמר באותה הצורה .לי לא היה מה לחדש ,וגם לה לא.
"והפרופסור סומך על הסגן שלו בעיניים עצומות" ,העצים המזכיר חודש לפני החתונה הראשונה שוחחה אשתי עם חברה טובה שלה
את הרופא המשני" .כולם באים אליו .תבואו גם אתם". שגרה באמריקה .זו חברה קרובה מאוד .בשיחה פתחה אשתי את
קבעתי אליו תור ,כי לא ראיתי שום אפשרות אחרת ,והתפללתי לד' סגור ליבה ,וסיפרה לה שהיא בלחץ נורא מכל החתונה" .אין לנו
שינחה אותנו בדרך הנכונה .אם לעצום עיניים ולסמוך על מישהו, פרוטה!" היא אמרה לה את מה שהיה נכון לאותו יום.
עדיף לעשות זאת ישירות על בורא עולם. החברה שמעה ,הקשיבה ,ואמרה שתראה מה תוכל לעשות כדי
הזמנו מונית לרמת החייל ,שם ממוקם משרדו של הפרופסור .ברוך לעזור.
ד' ,הנסיעה הייתה חלקה גם בהלוך וגם בחזור .כשהגעתי עם אבי היא לא רק אמרה ,היא גם עשתה :דיברה עם עשרים נשים מהקהילה
לחדר ההמתנה ,ראיתי את הרופא יוצא בבהילות מהחדר" .זה לא שלה ושכנעה אותן שתשכנענה את בעליהן לעשות משהו בנידון.
הרופא שאצלו קבענו פגישה?" שאלתי את המזכיר. בעלה זימן את כולם ל'ערב תה' – ערב מיוחד שלקראתו עורכים
"דווקא כן" ,הוא ענה" .הוא קיבל הודעה דחופה מהמשפחה שלו, שולחן נכבד כדת ,מדברים בעניין שלשמו התכנסו ,וכל אחד תורם
שהוא חייב לצאת .אבל אל תדאג ,כבר מגיע המחליף שלו". מנדבת ליבו .בעלה של החברה דיבר עלינו מכל הלב ,ושכנע את
כאן כבר אבדה סבלנותי .קודם כול מחליפים לי את הפרופסור בסגן, כולם לתרום להכנסת כלה.
ועכשיו מחליפים את הסגן במחליף" .זה לא הוגן ,קבענו את התור אחרי הערב הזה ,ערב של נדיבים וטובי לב וכיס גם יחד ,התקשרה
דווקא אליו ,ובסוף מביאים רופא פשוט". החברה לאשתי וביקשה ממנה את פרטי חשבון הבנק" .ברוך ד',
המזכיר צחק" ,לא הבנת נכון .המחליף של הסגן אינו אלא הפרופסור אנשים הבטיחו לתת .חלקם נתנו במזומן ,חלקם בהמחאות וחלקם
הגדול שאיתו רצית להיפגש מלכתחילה!" בתשלומים .החלפתי הכול למזומן ,ואני רוצה להפקיד את הכסף
בחשבון שלכם".
ברוך ד' ,הפגישה נשאה פרי .הפרופסור אכן המליץ על מתווה טיפול
יעיל בסייעתא דשמיא ,ועתה ,מתוך התבוננות בעיניים פקוחות אני היא לא רצתה לספר לה לאיזה סכום הגיעו כל התרומות" .תראו את
מספר לכם על ההשגחה המופלאה שליוותה אותנו ,כשמה שהיה הכסף בחשבון" ,היא הפטירה.
נראה כתקלה ,היה בעצם הצלה. לא ידענו למה לצפות ולכמה .המשכנו לקוות ולהתפלל ,לבטוח
פרק שני (ב)
הביטחון – רק בבורא ,שבו בלבד מתקיימים שבעת התנאים המפורטים למעלה.
השיר
והשער ּבֹורא יִ ְת ַע ֶּלה ְו ִׁש ְב ַעת ַה ְּתנָ ִאיםֵ .אינָ ם נִ ְמ ָצ ִאיםְּ .כ ָלל ְּבנִ ְב ָר ִאיםֶ .א ָּלא ַּב ֵ
ַר ֲח ָמן ָׁש ֵלםֵ .אינֹו ִמ ְת ַע ֵּלםְ .וֹלא יֵ ָע ֵלםְּ .כ ָח ָכם ְו ִגּבֹור ִמ ְת ַּג ֶּלה
יָ ִחיד ְּב ַהנְ ָה ָגהְ .לֹלא ֲה ָפ ָגהִ .מ ֵּל ָדה ְּב ַה ְד ָר ָגהַ .עד סֹופֹו ְּב ִה ְת ַּב ֶּלה
שירת קודש מרוממת
על פי ספר שער הבטחון ּבֹורא יִ ְת ַע ֶּלה ּפֹוע ֶלתַ .רק ְּביַ ד ַה ֵ ּתֹוח ֶלתָּ .ב ָא ָדם ֶ
ּתֹוע ֶלתֵ .אין ֶ ְו ַהּנֶ זֶ ק ְו ַה ֶ
2
מאמר חיזוק ממשפיעי קו השגחה פרטית אבטח בך סיפורי השגחה פרטית שהתרחשו בדורנו אנו
הרה”ח ר’ דוד קלצקין שליט”א
היחיד שהתקבל
אל תבטחו בנדיבים
בשיעור הראשון למדנו שלפני שבעל 'חובות מספר ר' שמואל הר זהב שליט"א ממודיעין עילית:
הלבבות' משכנע אותנו לבטוח בד' ,הוא בתי היקרה ,הילדה חנה בת נחמה דבורה לרפואה שלמה ,מתמודדת כבר כמה
מבקש לנטרל את כל המניעים שגורמים שנים עם מחלה קשה מאוד .במהלך שנים אלה אנו זוכים לראות ניצוצות אור,
לאדם לבטוח במשהו אחר. ואני רוצה לספר על אחד מהם.
אדם יכול לחיות עשרים ,ואפילו חמישים באחד הימים הגענו לבית החולים לביקורת .הרופא בחן את התיק הרפואי ,בדק
ושבעים שנים ,כשהוא סבור שניתן לסמוך
את הילדה ,ומשהו במראה של עיניה לא מצא חן בעיניו .הוא חזר ובדק שוב,
על הזולת .יש לו דוד עשיר עצום ,והוא
מרגיש רגוע בפן הכלכלי .הוא חושב שיהיה והגיע למסקנה שחייבים להתחיל באופן מידי טיפול של מתן טיפות לתוך העין
עליו לעשות השתדלות רק כשיזדקק למשהו שש פעמים ביום ,בנוסף למריחת משחה לפני השינה.
דרמטי יותר .כל עוד הוא זקוק רק לאלפים "להתחיל היום" ,זירז הרופא" ,שהעין לא תיפגע חלילה".
בודדים של שקלים ,הוא מסודר עם הדוד. הוא הקליד את המרשם במחשב ,נתן פקודת הדפסה ,ושנינו ,באופן אוטומטי,
לרעהו יש גיס שמוכר כרופא נפש מספר אחת הפנינו את עינינו לכיוון המדפסת ,אולם זו שתקה .לא זמזמה ,ובוודאי לא פלטה
בעולם .בכל פעם שהוא מתמודד עם מאורע שום דף החוצה.
מתסכל – יש לו למי לפנות .הגיס ירגיע אותו,
ישחרר לו את כל המועקות .הכול יהיה בסדר. הרופא התרומם לכיוון המדפסת וניסה להבין מה קורה כאן" .מוזר" ,הוא אמר,
"רק לפני רגע הדפסתי כאן כמה גיליונות".
לשלישי יש בן דוד שהוא רופא גוף מומחה
מכף רגל ועד ראש ,מספר אחת בעולם הוא לחץ שוב במחשב וגם על המדפסת עצמה ,אבל זו לא הגיבה" .אתן לך
הרפואה .הוא מסוגל לרפא אותו ממה שלא מרשם בכתב יד" ,אמר לי הרופא ,והוציא בלנק שעליו סמל בית החולים.
יהיה ,והוא בוטח בו. כתב וחתם ,והגיש לי" .אם חשוב לך בכל זאת לקבל דווקא מרשם מודפס ,לך
לאחר יש חבר או שכן שהוא עסקן ידוע למזכירות ושם ידפיסו לך".
ומקושר .הוא יכול לעשות בעבורו את אם חשוב לי? בטח חשוב לי .כבר כמה פעמים נתקלתי ברוקחים בבית מרקחת
ההשתדלות הרצינית והמשמעותית ביותר שלא מוכנים לתת תרופה על פי מרשם בכתב יד .לפעמים הם לא מבינים את
בעולם .לאדם נוסף יש בן שידוע בכוח הגוף הכתב ,ולעיתים המחשב לא מבין אותו .בדרך כלל במקרים כאלו צריך לגשת
שלו ,גיבור .אף אחד לא יכול להזיק לו ,כי אם לרופא בקופה ולהמיר את המרשם הידני במרשם מודפס ,ואני כבר שבע
מישהו יעז לפעול נגדו – מיד יהיה מי שיטפל מהטלטולים האלו .אחכה עוד כמה דקות במזכירות ,ואקבל מרשם תקין וקביל
בכך.
שלא ייצר בעיות.
כך מעביר את חייו אדם שלא לומד 'שער
ניגשתי למזכירות ,ומה שחשבתי שיארך דקה או שתיים ,התארך לכרבע שעה.
הביטחון' .הוא מרגיש שהוא מוקף בעסקנים
מעסקנים שונים ,ושבכל פעם שהוא צריך סוף סוף הגיע תורי ,המרשם הודפס ,ועכשיו מה שנותר לי זה להיכנס שוב לרופא
משהו ,עליו לבקש ולסמוך על הזולת .עליו כדי שיחתום עליו.
אומר לנו הרבי ,רבינו בחיי" ,אני רוצה להגיד ניגשתי שוב לחדר הרופא .אף אחד לא חיכה ליד חדרו .שמחתי שהנה אני
לך ,אח יקר :הוא ייגע לריק". נכנס מיד לקבל את החתימה על המרשם ,אבל תוך רגע כבר הבנתי למה אין
חבל על העבודה שלך ,חבל על הזמן שלך .זו ממתינים .הרופא הלך לו לדרכו ,ולמרשם המודפס שבידי אין חתימה.
יגיעה לריק .עשרות שנים אתה משקיע כוחות מה יהיה בבית המרקחת? איך יקבלו אותי שם? לא היה לי מושג .ידעתי רק
בדבר שאין בו ביטחון ,כי נברא הוא מוגבל, שאני את ההשתדלות שלי עשיתי .מיד כאשר הגעתי למודיעין עילית נכנסתי
ועם כל הרצון – אין בו יכולת להפוך למושלם, לבית מרקחת בקריית ספר ,ושם גיליתי תור ארוך כאורך הגלות :כעשרים אנשים
וברגע אחד הוא יכול להפוך לאפס.
המצפים לישועה.
כל יצירה ,נברא ,בן אדם – הוא מוגבל ,ולא
משנה מהן יכולתו ועוצמתו .הרי בשלב מסוים הם הסתובבו בחנות ולא נראה היה שמשהו מתקדם בינתיים" .מה קורה כאן?"
ייחלש כוחו ,כדרך העולם .כוח זה לא דבר שאלתי את אחד הממתינים.
עמיד .גם הגיבורים הגדולים ביותר מזדקנים. "יש בעיה במחשב .אי אפשר לקבל מרשמים".
גם אצל המומחה הגדול ביותר מגיע השלב ניגשתי לרוקח ושאלתי אותו" ,ממש אי אפשר לקנות פה כלום? מה כן אפשר?"
שאין לו כבר כוח ,אין לו כבר סבלנות .היד
רועדת ואינה כשירה לנתח .הגוף מזדקן ולא והוא ענה לי" ,אפשר לקבל תרופה רק עם מרשם בכתב יד מהרופא".
מסוגל לאחוז כראוי במכשירים .הכסף נאכל רק .מרשם .בכתב .יד .רק מרשם כזה מתקבל פה היום .רק מרשם כזה יש לי,
על צרכים קיומיים ,והנכדים גדלו ודורשים וכמה הצטערתי קודם לכן שרק זה מה שיש לי...
יותר תקציב. ניגשתי לרוקח ,ביקשתי את התרופה ,הגשתי את המרשם שהייתי כל כך בטוח
וגם כאשר הוא מסוגל ורוצה לסייע בכל שהוא לא יעזור לי ,וקיבלתי מיד את מבוקשי.
מאודו – האם הוא מסוגל להיות זמין לכל
כן .הקדוש ברוך הוא שמר וכיוון ודייק והשגיח שיהיה ברשותי המסמך הנכון ,והיו
אחד במשך היממה כולה? להתפנות בעבורו
מכל המטלות? אין היתכנות כזו ,כל עוד הוא בזה עידוד נפלא ואור מיוחד שנצץ אל תוך עינינו.
בשר ודם.
>>>
3
מציץ מן החרכים
טעימה מ"מגזין השגחה פרטית"
<<<
מלך של ממש
בעקבות הספר וואדוז ,ארמון המלוכה .שנת תשס"ג.
יועצי הנסיך התכנסו לישיבה דחופה .המטרה :לדון
מספר יהודי מהצפון: בהידרדרות של מעמד הנסיך ,ובנטילת הסמכויות
הגענו לשלב מכריע בחיים ,הבן הבכור שלנו עומד להתארס .כל כך הרבה רחמים וחסדים המתמשכת מבית המלוכה לטובת הפרלמנט
ליוו אותנו עד הרגע הזה :ההצעה ,הבירורים ,הפגישות ...ברוך ד' ,הכול כבר מאחורינו, הנבחר.
ואנחנו יוצאים אל הישורת האחרונה :הוורט!
חששו של הנסיך ,הנס אדם ,היה כי הוא עומד
הכלה גרה בעיר אחרת ,ואנחנו יוצאים לנסיעה מבעוד מועד ,מצוידים בתיק גדול שבתוכו להיוותר כסמל שלטוני בלבד ,זכר לימים עברו,
בגדי שבת ועוד פריטים חשובים ויקרים ,שנצרכים למעמד הגדול והחשוב הזה .אנחנו
בדיוק כפי שהתרחש עם משפחות המלוכה
מתרגשים מאוד ,אומרים תהילים של תודה ושל בקשה ,ואולי כך אפשר להסביר איך זה
האחרות באירופה .במהלך הישיבה הטעונה,
קורה שאנחנו יורדים מהאוטובוס ,ורגע אחרי שהוא נעלם מעינינו פולטת אם הכמעט חתן
לפתע הוא התפרץ והפריח 'איום' זועם" :אמנם
זעקת שבר – "שכחתי את התיק באוטובוס!"
אני אוהב את המדינה הזו ,אך אם אינני רצוי כאן
התיק כזכור מכיל את הבגדים והמתנה ועוד כמה דברים .כולם חשובים מאוד ,וצריך אותם
– אקום ואלך!"
לרגעים הקרובים" .ברוך ד'" ,אמרתי" ,אנחנו בדרך לשלב כל כך שמח בחיים ,בואו נודה לד'
על כך ,וכמו שהוא עזר לנו עד עכשיו ,הוא יעזור לנו גם עכשיו ,עם כל הפרטים הקטנים ככל שזה יישמע מוזר ,הרי שפליטת הפה הזו,
והגדולים". שנבעה מתוך רגש של תסכול ,הפכה לכלי
אנחנו אומרים "מזמור לתודה" ,ואין לנו אפילו ניסיון לחשוב שמישהו יכול לעזור לנו במצב אסטרטגי מנצח .אחד מיועציו הממולחים זיהה
הזה .רק ד' לבדו יכול להושיע אותנו מהמבוכה המוזרה הזאת ,של אובדן תיק כל כך יקר את הפוטנציאל הגלום באמירה ,והמליץ לנסיך
ונחוץ .שמים בד' מבטחנו ,ופונים אל דירת האירוח שהוכנה עבורנו מבעוד מועד. למנף אותה לקמפיין ציבורי נרחב.
בשלב מסוים הטלפון מצלצל .אני עונה לשיחה ,ומישהו במבטא זר שואל האם איבדנו רגע לפני שיאבד לגמרי את אחיזתו ,פתח הנסיך
תיק וספרים. בקמפיין ענק.
ספרים! לגמרי שכחנו מהספרים .כן ,גם ספרים לקחנו איתנו ,כי חשבתי שאלמד בדרך. תחילה ניגש לטפל בחברי הפרלמנט .בנאום חוצב
מאז שקיבלתי על עצמי ללמוד בכל יום בשער הבטחון ,אני לוקח את הספר איתי ,כדי להבות התריע בפניהם על הגורל העגום הצפוי
לנצל דקות המתאימות ללימוד .אכן ,על הספר רשומים שמנו ומספר הטלפון ,וזהו המקום למדינה ,אם ימשיכו לצמצם את סמכויותיו:
היחיד בתיק שבו מופיע מספר הטלפון שלנו. "כנסיך למדינה זעירה אך עצמאית ,אני חש כי
"מדברים ממחלקת אבידות של החברה .התיק כאן ,אנחנו כאן ,ואפשר לבוא לקחת אותו". יש לשמר את המסגרת המוסדית ,המאפשרת לי
מיד אחר כך דפק על הדלת גיסי ,תושב העיר .הוא הביא לנו כמה דברי מאכל משיבי נפש, לפעול לטובת ריבונותנו ושגשוגנו .צמצום סמכויות
ושאל במה יוכל לעזור .הוא קיבל מיד תפקיד לנסוע למחלקת האבידות ולהביא משם את הנסיך עלול להחליש את היציבות הפנימית ולפגוע
התיק והספרים ,ושמח מאוד לעזור" .בדיוק אני צריך לנסוע לשם" ,הוא אמר ,ואיני יודע במערכת האיזונים בין הרשויות".
האם אכן הייתה לו תוכנית מוקדמת לנסוע לאזור ,או שהוא המציא אותה באותו רגע. הנסיך לא הסתפק בזה .הוא יצא לדבר עם בני
התיק ותכולתו הגיעו תוך זמן קצר ,וכל האירוע הזה היה בעיניי לפלא גדול .איך זה שכל עמו ,אזרחי המדינה .בראיונות רבים שהעניק לכלי
כך מהר הגיעו הפריטים למחלקת האבידות? וכן ,לא זכור לי שמקובל להתקשר למאבד התקשורת ,פנה לליבם ,וביקש לקבל את תמיכתם.
מיד כשהשם שלו מופיע במחלקה .הייתה כאן סייעתא דשמיא עצומה ,שלימדה אותנו הוא הוביל אסטרטגיה שבמהלכה קיים משאל עם
ואת הזוג המקים את ביתו ,כי הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו תמיד ודואג לנו עד הפרטים אודות הגדלת סמכויותיו .הוא אף הוסיף ואיים,
הקטנים ביותר. "אם העם אינו מעוניין בנסיך עם סמכות אמיתית
להנהיג ,משפחתי ואני לא נחזיק בתפקיד סמלי
איך הוא ידע את המספר
בלבד .אנו נשקול ברצינות מעבר לאוסטריה"...
מספר אברך מבני ברק: בשנת תשס"ג נערך משאל עם היסטורי .בניגוד
באותו יום הייתי עסוק בשאלה שהטרידה אותי מאוד :מי עומד לטוס לניו יורק בימים לכל הציפיות ,העם הצביע ברוב גדול בעד הרחבת
הקרובים ממש? קרוב משפחה שלי ,ידיד יקר שיצא לנכר כדי לעבור טיפול רפואי מורכב, סמכויותיו של הנסיך .בכך זכתה ליכטנשטיין
נמצא שם .עד כה הייתי בשבילו בקשר עם עסקנים ,השתתפתי איתו מביתי ,התפללתי במלך אמיתי ,שמאחוריו ניצבים אזרחי מדינתו.
עליו וגם ביקשתי לעזור לו .אמנם ,לאחד כמוני אין הרבה אפשרויות לעזור :איני יכול לקשר הנס אדם ,הנסיך החדש-ישן ,היה מרוצה מאוד
אותו עם רופאים ,ואיני עשיר כדי לממן את הטיפול .אבל ,לב חם יש לי ,וגם ספר נפלא מהתוצאה המצוינת .מעתה הוא מלך אמיתי בעל
שהתוכן שלו עשוי להועיל מאוד לקרוב משפחתי .את הספר הזה ביקשתי לשלוח אליו סמכות וכוח רב ,ולא סתם קישוט בלב הבירה.
בהקדם האפשרי.
(מתוך כתבה לחודש תשרי)
ברוך ד' ,הבירורים העלו פרי ,ומצאתי בביתר יהודי שנוסע לניו יורק .גם הוא צריך לעבור
טיפול ,לרפואה שלמה בסייעתא דשמיא ,וגם הוא נמצא בקשר עם אותם עסקנים
שמסייעים לקרוב משפחתי .שוחחנו ,והוא אמר שבשמחה הוא מוכן להעביר את הספר מתוך “מגזין השגחה פרטית” –
ליעדו. מגזין האיכות המעניק לכם ארגז
עברו כמה ימים .בשעה ארבע לפנות בוקר מצלצל הטלפון שלי ומעיר אותי משינה כלים ייחודי לחיים שלווים ורגועים.
עמוקה .מה קרה?! ובכן ,מהטלפון נשמע קולו של השליח שלקח את הספר בשביל קרוב להצטרפות חייגו02-502-2-502 :
4
עליה השלום .היום ,ט' באלול ,זהו יום הפטירה שלה ,וכולנו עולים משפחתי .הוא נשמע נבוך ואובד עצות לגמרי" .הגעתי לכאן ,לשדה
לקברה בראשות אבי מורי שליט"א ,שהוא גם רב קהילה ומורה התעופה בניו יורק" ,כך הוא מספר" ,ואין לי שום מונית שתיקח
הוראה במודיעין עילית. אותי לאכסניה .העסקן שעוזר לי וגם לקרוב שלך אמר שהוא ארגן
"שמעתי שאתם נוסעים לקריית ביאליק" ,אמר בן שיחי" .עליי לגשת לי מונית ,אבל אני מתקשר אליו הרבה פעמים ולא מצליח להשיג
לניחום אבלים באזור ,ואביך אמר שכנראה יהיה בטנדר מקום פנוי אותו .אולי אתה תוכל להשיג אותו?"
בשבילי". באותו רגע התעופפו קורי השינה לגמרי .אכן ,יש לי מספר טלפון
"אכן כן" ,אישרתי" ,יש מקום פנוי ואתה יכול להצטרף אלינו". של העסקן המדובר ,אלא שהוא כבר אדם מבוגר ,יאריך ד' ימיו
הוא הודה מכל הלב ,וסיכם איתי על שעת הנסיעה ומקום האיסוף. ושנותיו ,ונראה שיהיה קל יותר להשיג את אחד מעוזריו.
במהלך הנסיעה קשרתי איתו שיחה" .מעניין ,איך בעצם הגעת התקשרתי לאחד מהעוזרים וסיפרתי לו שהיהודי מחכה למונית ואין
אלינו?" לו מושג איפה היא" .לטלפון הזה חיכיתי!" אמר לי העוזר" .אני נמצא
האברך סיפר כי בשעות הבוקר הוא לומד בכולל שבו לומד אבי .מיד כאן ,בתוך האוטו ,בשדה התעופה .הגעתי כדי לאסוף את היהודי
בסיום הסדר הוא התפלל מנחה עם כולם ,ולאחר מכן פנה להתייעץ מביתר ,אני לא מוצא אותו ,ואין לי מספר שלו".
עם אבי ,ושאלתו בפיו :הוא צריך להגיע לאזור חיפה ,לקריות ,כדי מסרתי לו את מספר הטלפון של אותו יהודי ,ומכאן ואילך הם נפגשו
לנחם אבלים ,ותוהה כיצד ייסע :האם ייקח שלושה אוטובוסים – והמשיכו בדרכם ,ברוך ד'.
ממודיעין עילית לבני ברק ,מבני ברק לחיפה ומחיפה לקריות – או השחר כבר עלה .לא הצלחתי לחזור לישון ,הייתי נרגש מאוד מהזכות
יעדיף את הרכבת ממודיעין שמגיעה ישירות ליעד ,אבל יש בה לעזור באופן כל כך משמעותי ומיידי ליהודי במצוקה .הרי הסיכוי
פריצות רבה .הוא חושש לשמירת העיניים ,אבל גם הזמן והכוח שהיו מוצאים זה את זה ללא התיווך שלי ,שאף לאפס ,בהתחשב
שלוקחת נסיעה בשלושה אוטובוסים ,שווים הרבה. בגודלו העצום של שדה התעופה ובעומס של האנשים שם.
אבי שמע את שתי האפשרויות ,ובו ברגע שלף אפשרות שלישית: ואיך היה לו ,לאותו יהודי ,מספר הטלפון שלי? – מהטובה שהוא
"בדיוק היום אנחנו נוסעים לקריית ביאליק ,ואתה יכול להצטרף עשה לי ולקרוב משפחתי ,כשלקח על עצמו להעביר את הספר! רק
אלינו".
בזכות החסד היה לו המספר שלי ,המספר שעמד לו בעת צרה.
התרגשתי ממש" .זאת השגחה מופלאה" ,אמרתי לאברך" .מכל
כמה נפלא לראות שהקב"ה גלגל את הדברים כך .מה שאדם עושה
הלומדים בכולל ,בחרת להתייעץ דווקא עם אבי ,שבדיוק היום נוסע
גם הוא לקריית ביאליק! איך זכית לסייעתא דשמיא כל כך גדולה?!" – לעצמו הוא עושה!
"פשוט" ,ענה לי האברך במתיקות" ,בתפילת מנחה התפללתי לד' כוחה של מנחה
שינחה אותי בדרך הנכונה ,ושאגיע לניחום אבלים בדרך הכי מהירה
והכי נקייה .והנה ,שמע ד' לתפילתי". מספר ר' אליעזר ויספיש ממודיעין עילית :
כמה פשוט .כמה מתוק .כמה אמיתי .הוא התפלל וד' שמע אותו, השיחה הבאה נכנסה אליי חצי שעה לפני הנסיעה השנתית של
וכל ה'בדיוק'ים הסתדרו באופן הטוב ביותר. המשפחה שלנו לבית העלמין שבקריית ביאליק ,שם טמונה סבתי
זכיתם לגילוי השגחה פרטית? שתפו אותנו! הגילוי שלכם עשוי להאיר לרבבות יהודים
ספרו את הסיפור שלכם בקו השגחה פרטית - 02.3011300בשלוחה 3ואח"כ ( 0אחרי בחירת השפה)
או שלחו בפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM
הבמה המרכזית לשיתוף תובנות וחיזוקים מן החיים
הבוטחים בהשם
לכבוד מערכת עלון 'השגחה פרטית' הנכבדה ,שלום וברכה מרובה
יש לכם תובנה או רעיון? שלחו למערכת במייל או בפקס.
האמת היא שזו דרכו של עולם :כאשר אדם אפוף פחדים ודאגות ,הדבר ברצוני לשתף את הקוראים היקרים בנקודת חיזוק אישית שזכיתי לה.
נובע מתחושת האשליה שהוא לבדו במערכה .כשאדם מבין וזוכר בכל אמנם הדברים פשוטים וברורים ,אך לעיתים דווקא דבר חיזוק העולה
רגע שיש מנהיג לבירה ,וכי אבינו שבשמיים נמצא עימנו תמיד ,מחיה מתוך התמודדות אישית – מאיר באור יקרות ,ומפיח רוח חיים חדשה
אותנו בכל נשימה ומכוון את הכול לטובתנו – ברגע זה נמוגים כל בתוך המערכה העצומה.
הפחדים והלב מתמלא בשמחה.
בשנים האחרונות התמודדתי עם ניסיון גדול ועצום .באותם ימים הייתי
תקוותי איתנה שדברים אלו יחזקו גם את הקוראים .בהזדמנות זו ברצוני שבור ורצוץ .עיקר הקושי נבע מההרגשה כי נטשו אותי והנני עומד לבד
להודות למערכת העלון הנפלא ,אשר משקיעה כוחות כה רבים למען במערכה ,בלי שאף אחד מקרוביי וידידיי מנסה לסייע לי ,או לפחות
הבאת תוכן משובח להתחזקות באמונה ובביטחון. להביע הזדהות או מילת עידוד.
בברכה ובהערכה, באותם ימים קשים ,הבזיק בראשי הרעיון כי אינני לבד – הקב"ה נמצא
יעקב ישראל ש' ,בני ברק עימי יחד .מחשבה קטנה זו היוותה עבורי אור גדול ,ועודדה וחיזקה אותי
לכל אורך הדרך.
5
הֹורים לים ִס ֵ
ּפּורי ַה ְׁש ָּג ָחה ֶׁש ֻּס ְּפרּו ְּב ַקו ַעל ְי ֵדי ַי ְל ֵדי ִי ְׂש ָר ֵאל ַה ְּט ִ עֹול ִ
ְ ִמ ִּפי
יֹוצאת ּד ֶֹפן
ּד ֶֹפן ֵ
יעין ִעּלִ ית: ּמֹוד ִ
ימי ִמ ִ ְמ ַס ֵּפר ַא ְב ֵר ִ
לִק ַראת ֶה ָחג ַה ִּמ ְת ָק ֵרבַּ .ב ֶּד ֶרְך ָע ַב ְרנּו לְיַ ד ּדּוכַ ן לַערְֹך ְקנִּיֹות ֲחׁשּובֹות ְ לִפנֵי ֻסּכֹות ָהלַכְ ִּתי ִעם ַא ָּבא ֶׁשּלִי לְכַ ָּמה ֲחנֻּיֹותּ ,כְ ֵדי ֲ ּכַ ָּמה יָ ִמים ְ
נֶע ַצר ָׁשם לְכַ ָּמה ַּדּקֹותֲ .אנִי ִה ְסּת ַֹוב ְב ִּתי ָּב ֵאזֹור ַה ָּסמּוְך לַ ּדּוכָ ן, ֶא ְתרֹוגִ ים ,וְ ַא ָּבא ֶׁשּלִיֶׁ ,ש ֲע ַדיִ ן ֹלא ָמ ָצא ֶא ְתרֹוג ְמ ֻה ָּדר ּכְ מֹו ֶׁשהּוא ִח ֵּפׂשֱ ,
הּודית ַה ְּמת ָּוקה ַהּׂש ֶֹור ֶרת ָּב ְרחֹובֹות ְּביָ ִמים ֵאּלּוִ .מּכָ ל ּכִ ּוּון ֻה ְרּגְ ָׁשה ְּתכּונָה ֶׁשל ֶע ֶרב ַחגִׁ :ש ֵירי ַחג ָּב ְקעּו ֹופג ֶאל ּתֹוכִ י ֶאת ָה ֲאוִ ָירה ַהּיְ ִ ס ֵ
ּוטים. נָׁשים ֶׁש ָהלְ כּו ְס ִב ִיבי ָס ֲחבּו קֹורֹותְּ ,ד ָפנֹותְ ,סכָ ְךַ ,א ְר ָּב ָעה ִמינִיםֻ ,סּלָ מֹות אֹו ִקּׁש ִ ִמּכָ ל ִּפּנָהּ ,דּוכָ נִים ׁשֹונִים ָע ְמדּו ָּב ְרחֹוב ,וְ ָה ֲא ִ
נָׁשים ִּוב ֵיד ֶיהם ּכְ לֵי ֲעב ָֹודה.
נִּצבּו ְׁשנֵי ֲא ִלְצ ָּדּה ְִּפ ְתאֹום ָּת ְפ ָסה ֶאת ַמ ָּב ִטי ֲע ֵר ַמת ְּד ָפנֹות יָ פֹותִ .
לְפי ַּב ָּק ָׁש ָתם.
לָהם ְּד ָפנֹות ִ נַּס ִרים ֶ נָׁשים ְמ ְ נָׁשים נִּגָ ִׁשיםִ ,מ ְת ַענְיְ נִים ּומ ְֹוד ִדים ,וְ ָה ֲא ִ יתי ֶׁש ֲא ִ ָר ִא ִ
נַחנּו ְצ ִריכִ ים ִּב ְׁש ִביל ַה ֻּסּכָ ה ֶׁשּלָ נּו! לַה ְב ִּתי .זֶ ה ְּב ִדּיּוק ַמה ֶּׁש ֲא ְ
ִה ְת ַ
לִפנֵי ָׁשנִים, לְה ְת ִאים לָּהָּ .ת ִמיד ִה ְׁש ַּת ַּמ ְׁשנּו ְּבד ֶֹפן יְ ָׁשנָהֶׁ ,ש ַא ָּבא ֶׁשּלִי ִהזְ ִמין ִמּנַּגָ ר ְ לִׁשלִיׁש יְ כֹולָה ַ יֵ ׁש לָ נּו ַּב ֻּסּכָ ה ִּפּנָה ֶׁש ַרק ּד ֶֹפן ֲחתּוכָ ה ְ
ּומע ֶֹבׁש. ּוטין ֵמ ְר ִטיבּות ֵ לַחל ִנֶה ְר ָסה ֲ ֹולֶפת ִהיא ֶ ַאְך ַּב ָּׁשנָה ַהח ֶ
ימה – ַאְך ְּבכָ ל ָמקֹום ֶׁש ָהיִ ינּוָ ,מכְ רּו ַרק ְּד ָפנֹות ּגְ דֹולֹות. ּכְ ָבר ּכַ ָּמה יָ ִמים ָאנּו ְמ ַח ְּפ ִׂשים ּד ֶֹפן ַמ ְת ִא ָ
ּלִיתי ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית.
יתי לֹו ֶאת ְמכִ ַירת ַה ְּד ָפנֹות ֶׁשּגִ ִ ָּב ֶרגַ ע ֶׁש ַא ָּבא ֶׁשּלִי ָעזַ ב ֶאת ּדּוכַ ן ָה ֶא ְתרֹוגִ יםֶ ,ה ְר ֵא ִ
לְאיזֶ ה ּג ֶֹדל ָאנּו לְהֹוסיף ִׁש ְב ִעים ְׁש ָקלִיםֵ .הם ָׁש ֲאלּו ֵ ִ נָׁשים ֶׁש ִּב ְׁש ִביל ַה ִחּתּוְך ָעלֵינּו ּכְ ֶׁש ָּׁש ַאלְ נּו ּכַ ָּמה עֹולֶה ַה ִחּתּוְךָ ,א ְמרּו ָה ֲא ִ
נִּסרּו וְ ָח ְתכּו ,וְ ִהיא ְּב ִדּיּוק נֵיהם" :יֵ ׁש לָ נּו ּכָ אן ְּב ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית ּד ֶֹפן ֶׁש ִּמּׁשּום ָמה ְ ּולְמ ְׁש ַמע ַה ְּתׁש ָּובה ָעלָה ִחּיּוְך ַעל ְּפ ֶ קּוקיםִ , זְ ִ
ַּבּג ֶֹדל ֶׁש ַא ֶּתם ְמ ַח ְּפ ִׂשים!"
לְׁשּלֵם ַעל ַה ִחּתּוְך"ָ ,א ְמרּו ַהּמֹוכְ ִרים ְּב ִׂש ְמ ָחהּ" .כְ ָבר ַה ְר ֵּבה "קחּו א ָֹותּה ִּב ְמ ִחיר ֶׁשל ֲח ִצי ּד ֶֹפן ,וְ ַא ֶּתם ֹלא ְצ ִריכִ ים ַ ֵהם ִהּגִ יׁשּו לָ נּו א ָֹותּהְ .
יׁשר ּכ ַֹח!"יׁשהּו ֶׁש ָּצ ִריְך ְּב ִדּיּוק ֶאת ַהּג ֶֹדל ַהּזֶ הָ ...אז ַא ֶּתם ַמ ָּמׁש עֹוזְ ִרים לָ נּו ,יִ ַ ּומ ַחּכָ ה ֶׁשּסֹוף סֹוף יַּגִ ַיע ִמ ֶ קּועה ּכָ אן ְזְ ַמן ִהיא ְּת ָ
לְסּיֵ ם ֶאת ְּבנִּיַ ת ַה ֻּסּכָ ה ֶׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִה ְׁשלִים ִּב ְׁש ִבילֵ נּו לַחזֹר ַה ַּביְ ָתה ַ לְסּיֵ ם ֶאת ַה ְּקנִּיֹות ,וְ ְ ּומ ַה ְרנּו ַ
ּלַמנּו ִ וְ ָאנּו ִׁש ְ
מּורים ָלְך!
יסים ְׁש ִ
ַה ַּכ ְר ִט ִ
ּוׁשלַ יִ ם:
יֹוסף ַׁש ִּפ ָירא ִמיר ָ ְמ ַס ֵּפר ֵ
ּלְמ ָּטהַ .מ ֶּׁשהּו ְמ ַענְיֵ ן ָּת ַפס ֶאת ַמ ָּב ָטּהְ ,מ ֻפּזָ ר ַעל ַה ִּמ ְד ָרכָ ה ֶׁשּלְיַ ד ַה ַּפח
יצה ֶאל ָה ְרחֹוב ֶׁש ַ יֹום ֶא ָחדֲ ,אח ִֹותי ָע ְב ָרה לְיַ ד ַה ַחּלֹון וְ ֵה ִצ ָ
לָר ֶדת
נֶח ָמ ָדה ַמ ָּמׁש ,וְ ִהיא ִמ ֲה ָרה ֶ ֹוס ֶפת ַעכְ ָׁשוָ .היְ ָתה ָׁשם ּכַ ּמּות ְ יסים ֶׁשל ְּתמּונֹותְּ ,ב ִדּיּוק ֵמ ַהּסּוג ֶׁש ִהיא א ֶ ַהּגָ דֹולָ :היּו ֵאּלּו ּכַ ְר ִט ִ
לֶאסֹף ְּב ִׂש ְמ ָחה ֶאת ַה ְּתמּונֹותֶׁ ,ש ָהיּו ֶה ְפ ֵקר. וְ ֱ
ּונְקּיִ ים יַ ֲח ִסיתִ ,היא ִה ִּב ָיטה ׁשּוב ֵמ ַה ַחּלֹון וְ ֹלא ֶה ֱא ִמינָהְּ :ב ִדּיּוק ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע, יסים ְּביָ ָדּהְ ,מ ֻק ָּמ ִטים ַרק ְמ ַעט ִ לְתה ַה ַּביְ ָתה וְ ַהּכַ ְר ִט ִ ּכְ ֶׁש ָע ָ
יׁשהּו ִה ְת ִחיל לְנַּקֹות ֶאת ָה ֶרכֶ ב ֶׁשּלֹו ֶׁש ָחנָה ְּב ָסמּוְך .הּוא ִה ִּתיז ַמיִ ם ִמ ִּצּנֹורְּ ,וב ַבת ַא ַחת ְנִר ַטב ּכָ ל ָה ֵאזֹור... ִמ ֶ
נֶה ָר ִסים!
נִׁש ָא ִרים ַעל ָה ִר ְצ ָּפה עֹוד ַּד ָּקה ַא ַחתֵ ,הם ָהיּו ְנִר ָט ִבים וְ ֱ יסים ָהיּו ְ ִאּלּו ַהּכַ ְר ִט ִ
ַה ַּד ִּפים ֶׁשּנֶ ְח ְלצּו ָּב ֶר ַגע ָה ַא ֲחרֹון
מּוׁשינְ ְס ִקי:
יֹוסף ִ ְמ ַס ֵּפר ֵ
ּלִיתי
ּועּיִ ים ֶׁש ְּמ ַק ְּבלִים ְּביֹום ִׁש ִּׁשיּ ,גִ ִ לִראֹות ֶאת ַּד ֵּפי ַה ֶּק ֶׁשר ַה ְּׁשב ִ יֹום ִׁש ִּׁשי ֶא ָחדּ ,כְ ֶׁש ָחזַ ְר ִּתי ַה ַּביְ ָתה ִמ ַּתלְ מּוד ַהּת ָֹורה וְ ִא ָּמא ֶׁשּלִי ִּב ְּק ָׁשה ְ
יתי לִלְ מֹד ּלָמ ְדנּו – ְּד ָב ִרים ֶׁש ָר ִצ ִ
ּומים ַה ֲחׁש ִּובים ֶׁשל ַמה ֶּׁש ַ נִמ ָצ ִאים ּכָ ל ַה ִּסּכ ִ ֶׁש ָּׁשכַ ְח ִּתי א ָֹותם ַּבּכִ ָּתה .זֶ ה ָהיָ ה לָ נּו ִאכְ ַּפתּ ,כִ י ַּב ַּד ִּפים ָה ֵאּלּו ְ
ּוע.
ּולְה ְת ַר ֵּׁשם ּכְ מֹו ְּבכָ ל ָׁשב ַ לִראֹות ִ לֵיהם ְּב ַמ ֲהלְַך ַה ַּׁש ָּבתּ .גַ ם ִא ָּמא ֶׁשּלִי ָר ְצ ָתה ְ לַחזֹר ֲע ֶ וְ ְ
ּומ ַאיִ ן ַא ִּׂשיג ֶאת ַה ַּד ִּפים ַהיְ ָק ִרים?! נִסּגַ ר ,וְ יִ ָּׁש ֵאר ָסגּור ַעד ַא ֲח ֵרי ַׁש ָּבתֵ , ּלַעׂשֹות – ֲה ֵרי ַּתלְ מּוד ַהּת ָֹורה ּכְ ָבר ְ ֹלא יָ ַד ְענּו ַמה ֲ
נִׁש ַמע קֹולֹו ֶׁשל ּדֹוד ֶׁשּלִיָ ,א ִחיו ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשּלִי. לַּקו ְ לְצל ַה ֵּטלֵ פֹוןֵ .מ ֵע ֶבר ַ ְּבאֹותֹו ֶרגַ ע ִצ ֵ
ֹוסף ֶׁשּלָכֶ ם ָׁשכַ ח ַּד ִּפים ַּב ַּתלְ מּוד ּת ָֹורה?" הּוא ָׁש ַאל. "אּולַי ְ'ּב ִמ ְק ֶרה' י ֵ
ִה ְת ַּפּלֵאנּו ְמאֹדִ :מּנַיִ ן הּוא י ֵֹוד ַע?!
לָאה:וְ ָאז ִס ֵּפר ַהּדֹוד ִסּפּור ֶׁשל ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית ֻמ ְפ ָ
ּנִיח א ָֹותּה ְּביָ ִדי וְ ָהלְַך.
אתי ֶאת זֶ ה ַּב ַּתלְ מּוד ּת ָֹורה' ,הּוא ָא ַמרִ ,ה ַ "לִפנֵי ּכַ ָּמה ַּדּקֹות ָּד ַפק ּכָ אן ַּב ֶּדלֶת ַה ָּׁשכֵ ן ֶׁשּלָ נּו ,וְ ִהּגִ יׁש לִי ח ֶֹוב ֶרת'ָ .מ ָצ ִ ְ
ינְס ִקי'ְּ ,וב ָטעּות ּוׁש ְֹוסף מ ִ נְּתי ֶׁש ָּק ְר ָתה ּכָ אן ָטעּותַ :ה ָּׁשכֵ ן ָר ָאה 'י ֵ ֹוסף ,וְ ֵה ַב ִ
לֶיה ַה ֵּׁשם ֶׁשל י ֵ יתי ֶׁש ָרׁשּום ָע ָ ּומּיָ ד ָר ִא ִ
ָּפ ַת ְח ִּתי ֶאת ַהח ֶֹוב ֶרתִ ,
לָקח ֶאת זֶ ה וְ ֵה ִביא לָ נּו". ֹוסלֶ 'ה ֵמ ַה ְּמכִ ינָה .לָכֵ ן הּוא ַ ָח ַׁשב ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ַּב ֵּבן ֶׁשּלִי ,י ָ
ּנִסּגַ ר ,וְ ִהּגִ ָיעה
לִפנֵי ֶׁש ְ
לְמ ְׁש ַמע ַה ֶּד ֶרְך ַה ְמ ַענְיֶ נֶת ֶׁש ָּבּה יָ ְצ ָאה ַהח ֶֹוב ֶרת ִמ ַּתלְ מּוד ַהּת ָֹורה ְ ּכַ ּמ ָּובןּ ,כֻ ּלָ נּו ָׂש ַמ ְחנּו ְמאֹד ִ
ִּב ְמ ִהירּות ֶׁשּכָ זֹו ֶאל ְקר ֵֹובי ִמ ְׁש ַּפ ְח ֵּתנּו.
לֵהנֹות ִמ ֶּמּנָה לְ א ֶֹרְך לְה ֲע ִביר ֶאת ַהח ֶֹוב ֶרת ֵמ ֶהם ֵאלֵינּו ,וְ כָ ְך יָ כֹלְ נּו ָ ּתֹוְך ִמ ְס ַּפר ַּדּקֹותָּ ,ברּוְך ד' ּכְ ָבר ָמ ָצאנּו ֶאת ַה ֶּד ֶרְך ַ
ּכָ ל ַה ַּׁש ָּבת!
ית ַה ְׁשּגָ ָחה ְּפ ָר ִטית? יֶ לֶ ד יָ ָקר! ָר ִא ָ
ההודעות
ְי ָל ִדים ְי ָק ִרים!
ַׁש ֵּתף ֶאת ַעם יִ ְׂש ָר ֵאל ַּב ִּסיּפּור ֶׁשּלְ ָך!
פינת
עֹולה ִסיּפּור ָח ָדׁש ֵמ ֵאת ַה ְמ ַח ֵּנְך ֶ ְּב ָכל יֹום ִראׁשֹון
ּנֹודע ָה ַרב ַק ְל ָמן רֹוזֶ ְנ ַּג ְר ֶטן ְׁש ִליט״א.
ַה ָ יל ִדים02-30-11-901 :
ִה ְת ַק ֵּׁשר ְל ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ
יל ִדים02-3011901 : ַקו ַה ְׁש ָּג ָחה ְּפ ָר ִטית ִל ָ (ל ַא ַחר ְּב ִח ַירת ַה ָּׂש ָפה) ְו ַה ְק ֵלט ֶאת ַה ִּסיּפּור ֶׁש ְּלָך.
לּוחה ְ 4
ִה ָּכ ֵנס ִל ְׁש ָ
6
ינ ִים
רֹואים ַה ְׁש ָּג ָחה ָּב ֵע ַ
ִ רֹואה
ָ ַע ִין
בְני ֵ ּ
בְרַ ק. מ ּ
ספֵּר ש .כִ .
מ ַ
ְ
פרק 1מתוך 4
יך ֶׁש ַה ָ ּיאהו ִּדי יִ ְהיֶ ה ָעסוּק... ָ ּכ ֵעת ָצ ִר ְ
יחה ַ ּב ַעל ַה ַ ּביִ תּ ָ ,כ ֶזה ָארוֹ ן יָ ָׁשן,
ְס ִל ָ ֵ ּכןַ ,א ָ ּבאּ ְ .בוַ ַדּ איָ ,מה ַה ּ ְׁש ֵא ָלהֲ ...אנִ י
יוֹ ֵתר ָז ֵקן ִמ ַ ּס ָ ּבא ֶׁשל ַס ְב ָּתא ֶׁש ִ ּלי... יע ַה ְ ּז ַמן ְל ַה ְת ִחיל ַ ּב ִח ּפו ִּׂשים...
ִ ּכי ִה ִ ּג ַ זוֹ ֵכר ֶׁש ַא ָּתה ְמ ֻענְ יָ ן ֶׁש ָ ּכל ָה ִרהוּט ֶׁש ְ ּל ָך
יח ְל ָב ֵרק ַה ּכֹל ָחלוּדֲ ,אנִ י לֹא ַמ ְצ ִל ַ יַ ֲעבֹר ַל ִדּ ָירה ַה ֲח ָד ָׁשה ֶׁש ְ ּל ָך
ַמה ֶ ּנ ֱא ַבד
(ל ָפ ֵרק) אוֹ תוֹ... ְ
ְל ָךַ ,ע ְ ּבדוּל?
ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע ֶׁש ֶ ּזה לֹא ָּפ ׁשוּט. נֶ ֱא ַבד ְל ָך ַה ּ ֵׂש ֶכלָ ,ס ִמיר?! ָׁש ַכ ְח ָּת ָמה
ְ ּב ִד ּיוּק ִ ּב ְג ַלל ֶזה ִׁש ַ ּל ְמ ִּתי ַע ְ ּבדוּל ְמ ַח ֵּפ ׂש ְ ּב ָכל ָמקוֹ ם?! ַמ ּ ֶׁשה ּו
'שלֹמֹה ְסכוּם ָ ּכפוּל ִל ְׁ ָל ַק ַחת ַה ַ ּביְ ָתה...
הוֹ ָבלוֹ ת'ַ ,ה ַּמ ֲע ִסיק ֶׁש ָ ּל ֶכם. ָ ּברו ְּך ד' ֶׁש ַא ָ ּבא ַה ָ ּי ָקר נֶ ְע ַּתר סוֹ ף סוֹ ף
ַל ַה ְפ ָצרוֹ ת ֶׁש ָ ּלנ ּו ַל ֲעבֹר ָלגוּר ָצמוּד ֵא ַליּ ָ .כ ֵעת
ָאה...
ֲאנִ י רוֹ ֶצה ֶׁש ַא ָּתה ִּתְר ֶאה ָ ּב ֵעינַ יִ ם ֶׁש ְ ּל ָך הוּא ְ ּכ ָבר לֹא יִ ְהיֶ ה ְל ַבדּ וֹ...
ְל ָמה ֲאנִ י ִמ ְת ַ ּכ ֵּוןּ .בֹא ִּתְר ֶאה...
ַא ָּתה רוֹ ֶאה ֵא ְ
יך ֲאנִ י ִמ ְת ַא ֵּמץ?
נוּּ ַ ,ב ַעל ַה ַ ּביִ תּ ָ ,ב ַד ְק ָּת ֶׁש ּלֹא ְל ַא ַחר ָׁש ָעה ֲא ֻר ָ ּכה:
ָׁש ַכ ְחנ ּו ָל ַק ַחת ְ ּכלוּם? ֶא ְפ ָׁשר ִּת ְת ַק ּ ֵׁשר ִל ְׁשלֹמֹה וְ ַת ִ ּגיד לוֹ
ָל ֵצאת ַל ֶדּ ֶר ְך? ֶׁש ֶ ּזה נוֹ ָרא ָק ֶׁשה!!!
ֲאנִ י ִמ ְת ַק ּ ֵׁשר ְל ׂשוֹ ֵח ַח
ִע ּמוֹ...
נְ ַק ֶּוה ֶׁש ּלֹא יִ ְבדּ ֹק יוֹ ֵתר ִמ ַדּ י
ֶאת ַה ּ ֶׁש ַטחֶׁ ...ש ּלֹא יִ ְמ ָצא ַמה ִלי נִ ְר ֶאה ֶׁש ַא ָּתה ִמ ְת ַא ֵּמץ לֹא ְל ַה ְצ ִל ַ
יחַ ,רק ְ ּכ ֵדי
'ש ַכ ְחנוּ' ְל ַה ְׁש ִאיר...
ּ ָׁ ִל ְסחֹט ֵמ ַה ַּמ ֲע ִסיק ֶׁש ְ ּל ָך ּתוֹ ֶס ֶפת ַּת ְׁשלוּם...
אתי ַה ַּפ ַעם!!!
ִּתְרא ּו ַמה ָּמ ָצ ִ ֵ ּכן ֵ ּכןַ ,ה ּכֹל ְ ּב ֵס ֶדרְ .צא ּו ַל ֶדּ ֶר ְךּ ְ .כתֹ ֶבת
ַה ַ ּי ַעד ִהיא ְרחוֹ ב ַה ְּפ ָר ִחים ֵׁש ׁש ֶע ְׂש ֵרה,
קוֹ ַמת ַקְר ַקע.
יבי,
א-ח ִ ּב ִ ּ
יָ ַ
יזה אוֹ ָצר! ֵא ֶ
ימהּ ,בוֹ א ּו נִ ְת ַח ֵ ּלק
ָק ִד ָ
ּבוֹ ָ ּכ ֵעת ִ ּב ְז ִריזוּת! ַה ַּמ ֲע ָבר אוֹ ֵר ְך ְז ַמן ַרב ִמ ַּמה ּ ֶׁש ִּת ְכנַ נְ ִּתי... ָאהֶ ,זה ַ ּב ָּק ֶצה ַה ּ ֵׁשנִ י ֶׁשל ָה ִעיר...
ְ ּכ ָבר ַמ ָּמ ׁש ְמ ֻא ָחר ִליּ ְ ,בעוֹ ד ֲח ִצי ָׁש ָעה ְ ּב ֵס ֶדרֲ ,אנַ ְחנ ּו יוֹ ְצ ִאים ְל ָׁשם.
ְ ּב ֵס ֶדרַ ,א ְך ִה ָ ּז ֲהר ּו לֹא ְלעוֹ ֵרר ֲח ָׁשד, ַמ ְת ִחיל ַה ּ ִׁשעוּר ַה ּיוֹ ִמי ֶׁש ֲאנִ י מוֹ ֵסר ְ ּב ֵבית
ֶׁש ּלֹא יִ ְת ְּפס ּו אוֹ ָתנוּ! ַה ְ ּכנֶ ֶסתָ .מה ֶא ֱע ֶׂשה?!
7
סיפורים מפירות העשייה של הארגון פרי ההשגחה מבט אל נקודת הפצה של עלוני "השגחה פרטית". השגחה בשטח
מספר אחד המפיצים מבני ברק:
המקום :העיר בית שאן
אנחנו נוהגים להניח מדי שבוע עלוני 'השגחה פרטית' בחנות נקודת החלוקה :שמונה בתי כנסת בעיר
שעונים הממוקמת באזור מרכזי בבני ברק .בדרך כלל הכמות
שמגיעה אינה מספיקה ,והעלונים אוזלים תוך זמן קצר .והנה, הרב כהן ,המפיץ בעיר בית שאן ,פורש מדי שבוע רשת הפצה
באחד מימי שישי בתקופת בין הזמנים ,קרה דבר יוצא דופן: רחבה הפרושה על פני שמונה בתי כנסת :שלושה מהם ממוקמים
כנראה בשל אופי הימים ,פחות אנשים הגיעו לקחת את העלון, בשכונת אלי כהן ,שלושה בשכונה הסמוכה ,ושניים נוספים .ובכל
ונותרה בידינו כמות מסוימת של עלונים שלא נלקחו. אחד מהם חוזרת על עצמה אותה תמונה משמחת -הערימות
בדיוק באותו רגע שבו עמדנו בחנות ותהינו מה נעשה בעלונים נעלמות ,ולא נשאר עלון אחד בודד על הדוכן.
שנשארו ,נכנסה לשם אישה מרמת גן .היא ביקשה לדעת האם אך את העדות החזקה ביותר לכוחו של העלון ,קיבל הרב כהן
תוכל לקחת את מה שנשאר ,שכן היא מעבירה שיעור ברמת גן דווקא ביום שבו נעדר .בשבת אחת הייתה תקלה והעלון לא
וברצונה לחלק את העלונים למשתתפות .כמובן שמחנו להיענות, הגיע – ואז החלו מתפללים מכל בית הכנסת לגשת אליו בשאלה:
והיא יצאה מהחנות עם כל הכמות שנותרה. "איפה העלון? מה קרה שהוא לא הגיע?" רק ברגע ההוא ,מתוך
ולא זו בלבד ,אלא היא אף התעניינה אצלנו כיצד היא יכולה החסר ,הבין הרב כהן באמת כמה עמוק נטמע העלון בשגרת
לפתוח בעצמה נקודת הפצה קבועה ברמת גן ,כדי שהעלון יגיע חייהם.
על בסיס שבועי גם לאזור מגוריה.
זו לא הייתה עוד שאלה מנומסת ,אלא געגוע כן – עדות לכך
עמדנו שם והבנו :דווקא השבוע שבו "נכשלה" ההפצה הרגילה, שהעלון הפך לצורך רוחני של ממש .מתוך יום אחד שבו חסר
התברר כשבוע שבו נזרעה נקודת הפצה חדשה לגמרי .מה משהו ,נחשף עד כמה הוא בעצם נוכח :מקור קבוע של חיזוק
שנראה כעודף מיותר ,היה בעצם הכנה מדויקת של ההשגחה
ואמונה שממלא את העיר באור.
העליונה לפתיחת פינה נוספת של אמונה בעיר אחרת.
זו ההזדמנות שלך לעשות שינוי אמיתי!
התחזקתם מהעלון? רוצים לזכות את הקוראים? פתח גם אתה מוקד הפצה באזור שלך ותהיה חלק מזיכוי הרבים.
שלחו למערכת במייל או בפקס ,או השאירו הודעה בקו 02-30-11-300בשלוחה 9/9 הפעולה שלך משנה חיים .התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
קח גם אתה שותפות בזיכוי הרבים העולמי ,ותזכה מפיצים
לישועות בכל העניינים! אברהם מנחם בן פערל ואליעזר בן זלטא לזיווג הגון במהרה אמונה
לע"נ הרב משה אהרון בן הרב בנימין זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה לכל יהודי
התקשר עכשיו ל *6176-שלוחה 4או ל02-3011511-
בכל העולם
ניו-יורק אילת באר שבע חיפה ת"א ירושלים
העלון יוצא לאור גם באידיש ובאנגלית 18:41 18:21 18:25 18:14 18:20 18:05 כניסת שבת
לקבלת העלון במייל שלחו בקשה 19:38 19:16 19:17 19:17 19:18 19:16 מוצאי שבת
לכתובת B023011300@GMAIL.COM 20:09 19:52 19:56 19:53 19:53 19:56 מוצ"ש ר"ת
לפניות בעניין תוכן העלון :השאירו הודעה במס' 02-3011300שלוחה 9/9 יש לנהוג בו כבוד כדרך שנוהגים בתשמישי מצווה ,דהיינו להכניסו לעטיפה
או שלחו לפקס 02-6599189או למייל המערכת A@023011300.COM קודם השלכתו ,כגון בשקית שאינה שקופה .והמחמיר יגנוז.
תכלית העלון היא לקרב את האדם לבורא עולם ,חלילה שהוא יהיה זה שיפריע להתפלל ולשמוע קריאת התורה.
