gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בכל עניני העלון‬ ‫‪‬‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫יום כיפור‬ ‫©‬ ‫תשע"ד‪-‬תשפ"ז‬ ‫הגאון רבי צבי לויתן הידוע בכינויו "רבי הרשל מסלבודקה" היה‬ ‫הגאון רבי בן ציון אבא שאול היה אומר‪" :‬כמה יש לנו לשמוח על‬ ‫מדקדק מאד במצוות שבין אדם לחברו‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬הרי כל העוונות נמחלים! איזה משא כבד הקב"ה‬ ‫סיפר הגאון רבי יעקב משה חרל"פ‪ ,‬שפעם בצעירותו הסיח דעתו‬ ‫פורק מעלינו"‪.‬‬ ‫בעומדו בתפילת שמונה עשרה ונשען על הקיר‪ .‬רבי צבי הרגיש‬ ‫והוסיף‪" :‬דעו לכם‪ ,‬אם היה צריך להוציא סכומי עתק בשביל‬ ‫בזה‪ ,‬והעיר לו על האיסור‪ .‬הענין ארע באמצע הקיץ‪.‬‬ ‫שיהיה יום כיפור אחד‪ ,‬הייתי מוציא את הסכום בשמחה‪ ,‬והנה‬ ‫בליל יום כיפור‪ ,‬לאחר "כל נדרי" ראה רבי יעקב משה שרבי צבי‬ ‫איזה חסד עשה עמנו ריבונו של עולם שנתן לנו בחינם בכל שנה‬ ‫קם ממקומו והסתכל אנה ואנה‪ .‬כנראה‪ ,‬התבונן אם יש בין‬ ‫("תפארת ציון")‬ ‫יום כמו יום כיפור‪"...‬‬ ‫הקהל שהוא פגע בו ויש לפייסו‪ .‬פתאום ניגש אליו וביקש את‬ ‫סליחתו על אותו מעשה‪ ,‬כי אולי לא היה זהיר עמו בדברי‬ ‫("תנועת המוסר")‪  ‬‬ ‫תוכחתו והעליבו‪.‬‬ ‫ערב יום כיפור אין מתענים‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כל האוכל ושותה בו ומרבה‬ ‫לשמוח הרי זה משובח‪ ,‬ונחשב לו כאילו התענה‪.‬‬ ‫והטעם‪ ,‬שהוא שמח וטוב לב בהאמינו שיום המחרת יהיה יום‬ ‫סיפר הגה"צ רבי יצחק אורלנסקי‪ :‬בערב יום כיפור שנת תר"פ‬ ‫סליחה וכפרה לכלל ישראל והוא ביניהם‪ .‬ובאותה שמחה‬ ‫שהיתי במחיצתו של הסבא מנובהרדוק‪ ,‬היינו שנינו לבדנו‪.‬‬ ‫שמטיב את לבו ראוי לחשב עליו לטובה‪ ,‬ויום זה והתענית של‬ ‫פתאום שאלני הסבא‪" :‬כיצד ניתן למצוא חן בעיני ה' יתברך?"‬ ‫מחר מצטרפים לזכות‪ ,‬למלא ידו‪.‬‬ ‫העיד רבי יצחק על עצמו‪" :‬שישים שנה עברו מאז ועדיין עומדת‬ ‫אבל המתענה גם בתשיעי‪ ,‬מראה כי אינו בטוח בסגולת היום‬ ‫("נובהרדוק")‬ ‫לנגד עיני שאלה מסעירה זו!"‬ ‫שמתכפרים בו עוונות ישראל‪ ,‬שהוא ירא שלא יתכפרו עוונותיו‪.‬‬ ‫("סדר היום")‬ ‫מתוך פנקסו של רבה של ירושלים‪ ,‬הגאון רבי צבי פסח פרנק‬ ‫'שאלני הרב ר' יעקב רוזנטל שבערב יום כיפור נתערבו ארבע‬ ‫קערות שהועמדו בבית הכנסת בכפר חסידים‪ ,‬והנה אחד מבעלי‬ ‫הבתים העיד ששלושים גרוש הכניס לקערה מסויימת‪.‬‬ ‫והסתפקו כיצד יחלקו את הכסף הנקבץ בקערות‪ .‬האם יחלקו‬ ‫את כל הכסף יחד‪ ,‬או שבתחילה יתנו לאותו מוסד את‬ ‫השלושים גרוש ואחר כך יחלקו את השאר‪.‬‬ ‫הרב יעקב קלמס אמר שגם השלושים גרוש יכנסו בתוך‬ ‫החלוקה‪ ,‬אך לדעתי הם אינם בתוך הספק'‪"( .‬רשמי שאלה" יו"ד קנ"ט)‬ ‫‪‬‬ ‫סיפר הגה"צ רבי שלמה וולבה‪ :‬בעל המוסף ביום כיפור במיר היה‬ ‫סיפר הרב רבי אברהם כהנמן‪" :‬בכיותיו המזעזעות של אבא בערב‬ ‫יום הכיפורים בברכת המזון של הסעודה המפסקת לא ישכחו‪.‬‬ ‫גברא רבה מבוגרי הישיבה‪ ,‬שהיה מגיע לישיבה להתפלל‪.‬‬ ‫הוא בכה אז הרבה יותר מבכייתו כשאמר "וידוי" לפני הניתוח‬ ‫שנה אחת אותו גברא רבה היה באותה אכסניה יחד עמו ועם‬ ‫(הרב מפוניבז' ח"ג)‬ ‫הגורלי בסוף ימיו!"‬ ‫עוד בחור‪ ,‬אותו בחור חלה‪.‬‬ ‫בדרכו לעמוד התפילה היו פניו אש להבה‪ ,‬עצר ליד מקומו של‬ ‫‪‬‬ ‫תפילה זו מצאתי שנתקנה מהקדמונים‬ ‫הרב וולבה ודרש בשלומו של הבחור החולה‪ .‬ענה לו שמיד אחרי‬ ‫מוסף הוא יגש לראות מה שלומו‪ .‬דחק בו‪" :‬לא‪ ,‬תיגש עכשיו‪,‬‬ ‫לפני שאתה מתפלל מוסף!"‬ ‫ולכן נכון לאומרה בכל הימים בשעת הוצאת ספר התורה‪.‬‬ ‫עשה כציוויו‪ .‬כאשר הגיע לאכסניה נדהם לראות את המקום‬ ‫על כל פנים מי שלא אמרה בשאר הימים יאמר אותה ביום‬ ‫כקלחת‪ ...‬גדולי תלמידי מיר היו שם‪ ,‬ביניהם רבי לייב מאלין‪,‬‬ ‫הכיפורים כי קדוש הוא לאלוקים מאד‪ ,‬ובפרט ביום ההוא יהיה‬ ‫עמדו סביב לחולה‪ ,‬מדדו את חומו ודנו האם להאכיל אותו‬ ‫לו כפרה על אשר חטא וביזה אותה ואת מצותה הפר ואשר‬ ‫פחות משיעורים‪ ,‬וכל זה בזמן שתפילת מוסף בישיבה היתה‬ ‫עשק בה וכיחש בה ובקבלתה‪ ,‬עתה ישוב לקבלה מחדש בכל‬ ‫("אבני שלמה")‬ ‫בעיצומה‪ .‬כך היה החינוך בישיבת מיר!‬ ‫לב ובכל נפש‪ ,‬לא ישוב לכסלה‪.‬‬ ‫וזה נוסח התפילה‪" :‬הריני מקבל עלי קבלת התורה שניתנה לנו‬ ‫‪‬‬ ‫בהר סיני על ידי משה רבינו והריני מקבלה מחדש קבלה גמורה‬ ‫כתב הגאון האדר"ת‪" :‬מנהגי היה קודם "כל נדרי" לילך לאורכו‬ ‫וחלוטה‪ ,‬וקבלה זו היא בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי‪ ,‬רמ"ח‬ ‫ורוחבו של בית המדרש‪ ,‬והסתכלתי על הציבור אולי אזכור למי‬ ‫אברי ושס"ה גידי ‪"( "...‬שלחן הקריאה" עיי"ש ‪ -‬הגאון רבי דב בער דוד ריפמן מוילנה)‬ ‫אני צריך לפייס ולרצות אשר במשך השנה חטאתי נגדו‪ ,‬ולא‬ ‫התעצלתי לבקש את מחילתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הייתי מזהיר את הבאים ונרות בידיהם‪ ,‬שידליקום בעוד היום‬ ‫גדול‪ ,‬ואם אחרו לא הנחתי להם להדליק‪...‬‬ ‫בשנת תקמ"ח נפטרה אשתו של הגאון רבי טיאה וויל‪ .‬בזמן‬ ‫הקמת המצבה בעיר קרלסרואה דיבר בשבחה‪ ,‬שהיתה מעוררת‬ ‫גם השגחתי על הבאים אחר השקיעה שלא יברכו על הטלית‪,‬‬ ‫השחר לתפילתה‪ ,‬ובכל יום הכיפורים לא דיברה דיבור חול!‬ ‫מפני שהוא ספק לילה‪ ,‬אך בשנים האחרונות העלמתי עיני מזה‪,‬‬ ‫רבי טיאה וויל נפטר בחג הסוכות שנת תקס"ו‪ ,‬היה בנו של ה"קרבן נתנאל"‪ ,‬חתנו‬ ‫כיון שהוא ספק באחרונים‪ ,‬שיש אומרים שאפשר לברך‪ ,‬ומאחר‬ ‫של הגאון רבי יעקב איגר ותלמיד מובהק של רבי יהונתן אייבשיץ‪"( .‬שמות חכמים")‬ ‫שרבים לא ישמעו ויברכו‪ ,‬לכן שב ואל תעשה עדיף‪"( "...‬נפש דוד")‬ ‫פעם גילה מרן הרב מפוניבז' למקורביו כי את התוכניות של מפעליו‬ ‫המלמד החב"די הנודע‪ ,‬הרה"ח רבי שמואל בצלאל היה אומר‬ ‫הגדולים להרבצת תורה דוגמת "ירחי כלה" או הישיבה באשדוד הגה‬ ‫"כשאומרים 'אשמנו' צריכים להכות על הלב לא ביד‪ ,‬כי אם‬ ‫ורקם בלבו ביום הכיפורים ‪ -‬כי יום גדול וקדוש כזה עת רצון הוא‬ ‫במקל‪ ,‬כשמכים ביד יצר הרע חושב שמלטפים אותו‪"( "...‬אלול")‬ ‫(הרב מפוניבז' ח"ג)‬ ‫‪‬‬ ‫למעלה ומסוגל להצלחה!‬ ‫‪‬‬ ‫בפרוס שנת תש"ל‪ ,‬הגאון רבי יחזקאל אברמסקי שכב בבית‬ ‫"ויהי היום ‪ ...‬ושם אשה גדולה"‬ ‫החולים "שערי צדק" לאחר שעבר ניתוח לב‪ .‬ב"שבת שובה" בא‬ ‫‪ ‬שרה שנירר ‪‬‬ ‫לבקרו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק‪ ,‬רבי יחזקאל שכב‬ ‫במיטה‪ ,‬לא הגיב כלל ואפילו "שבת שלום" לא אמר לו‪...‬‬ ‫תרע"א‪ .‬כבר חלף ועבר גם היום הקדוש‪ ,‬יום הכיפורים‪.‬‬ ‫בנו של הרב אברמסקי אמר לרבי יוסף דב‪" :‬ברוך ה'‪ ,‬אבא‬ ‫כמה יום זה מטהר אותנו מחטאינו‪ ,‬הופך אותנו לגיבורי רוח‬ ‫מרגיש יותר טוב"‪.‬‬ ‫המקבלים על עצמם בכנות לשפר דרכיהם‪ .‬כמה הוא מוכיח לנו‬ ‫רבי יוסף דב הבחין שמבחינה רפואית נראה רבי יחזקאל טוב‬ ‫כי כאשר ירצה האדם יוכל להתרומם ולהתנשא גם מעל‬ ‫ולא הצליח להבין את חוסר תגובתו‪...‬‬ ‫למלאכים‪ ,‬אם רק יתגבר על יצרו הרע‪ ...‬אה! מה עמוק הרושם‬ ‫התעלומה נפתרה לרבי יוסף דב בחול המועד‪ ,‬כאשר סיפרו לו‬ ‫אשר היום הזה משאיר בנפש האדם!‬ ‫מנפלאות הנהגתו של רבינו‪ .‬אחרי הניתוח שאל את הרופא האם‬ ‫ושוב אותם ההרהורים‪ .‬מתי כבר יהיה בידי לפעול ולעשות‬ ‫יוכל לצום ביום כיפור‪ .‬תשובת הרופא היתה‪" :‬אי אפשר לדעת‬ ‫משהו למען אחיותי? אילו הייתי מצליחה בזה‪ ,‬כי אז הייתי‬ ‫זאת מראש‪ ,‬רק לפני יום כיפור נראה איך תרגיש‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם לא‬ ‫המאושרת באדם‪ ,‬מאושרת שבעתיים מבעלי המליונים‪...‬‬ ‫תתאמץ ולא תאבד אנרגיה יתכן שתוכל לצום"‪.‬‬ ‫אח‪ ,‬מי יתן ואזכה פעם לשמחה גדולה זו‪ ,‬לראות במו עיני את‬ ‫מאותו רגע קיבל על עצמו הרב אברמסקי מנוחה מוחלטת‪ .‬ובכל‬ ‫בנותינו לומדות את לימודי היהדות היסודיים‪ ,‬כשם שהן‬ ‫עשרת ימי תשובה הקפיד שלא לאמץ את הגוף אפילו לא‬ ‫לומדות את שירי הגויים הקלילים‪.‬‬ ‫במילה מיותרת ואף לא בניד ראש‪ ...‬עד שהוא קיבל את האישור‬ ‫אולם‪ ,‬האם יצאתי מדעתי? בתקופת "קידמה" אני רוצה דבר‬ ‫("המבשר" כי תבא תשע"א ‪ -‬מהרה"ג ד"נ רוטנר)‬ ‫הרפואי לצום ביום הקדוש!‬ ‫שכזה?! כמה היו הבריות מלעיגים עלי ואומרים‪ :‬ראו "חסידונת"‬ ‫("אם בישראל" עמ' ט"ל)‬ ‫נחשלת‪ ,‬מפגרת ומיואשת זו‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיפר הג"ר שלמה מרדכי לנג אודות מורו ורבו‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫יחזקאל אברמסקי‪ .‬בזמן אמירת "סדר העבודה" בתפילת מוסף‬ ‫בקרירות‪ ,‬כמעט בזלזול‪ ,‬נתקבלה הרצאתי הראשונה לבנות‪...‬‬ ‫של יום הכיפורים‪ ,‬בעת שהיו כורעים‪ ,‬היה רבי יחזקאל מתפלל‬ ‫עתה נוכחתי לדעת‪ ,‬עד כמה תהיה קשה עבודתי‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫על המצות ‪ -‬שיזכה שיהיו לו מצות מהודרות בחג הפסח!‬ ‫התאזרתי בכוחות רעננים והחלטתי ביתר עוז להגשים את רעיוני‪.‬‬ ‫("נר לשולחן שבת" מפי חתנו‪ ,‬הרה"ג זאב הלוי דינר)‬ ‫חלפו חודשים‪ ,‬אולם לא נפלתי בזרועות היאוש‪ ...‬והנה באו‬ ‫הימים הנוראים‪ ,‬והיום הקדוש מכל השנה‪ ,‬יום הכיפורים הגיע‪.‬‬ ‫משום מה הייתי באותו ערב יום כיפור נרעשת ונרגשת יותר‬ ‫האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" היה מקפיד ללבוש בימים הנוראים‬ ‫מתמיד‪ .‬לנגד עיני רוחי ריחפו מראות מימי קדם‪ ,‬כאשר בית‬ ‫את הקיטל אותו לבש בליל הסדר עם כתמי היין והמצות!‬ ‫המקדש עמד על מכונו‪ ,‬כהן גדול בעבודתו‪ ,‬ראיתי את הפאר‬ ‫את הקיטל שלבש בפסח לא נתן לכבסו אחר החג‪ .‬ואמר כי‬ ‫וההדר שהיו אז לישראל‪ ...‬וכיום? ‪ -‬פילח הרהור עצוב את לבי‪.‬‬ ‫מובא בזוהר הקדוש שבזכות המצה יוצאים זכאים בדין‪ .‬לכן אין‬ ‫חרב בית המקדש‪ ,‬נגוז הפאר‪ ,‬הוסרה הקדושה‪.‬‬ ‫לנקות מהקיטל כתמי המצה והיין מלילי הסדר‪ ,‬כדי שכאשר‬ ‫במה נמשיך את כל זה בימינו? היכן הם לבבות בני ישראל אשר‬ ‫ילבש את הקיטל בימים נוראים יהיה לצרף זכות לטובה‪ .‬ורק‬ ‫בתפילתם ועבודתם שבלב יכולים הם לקיים את עבודת הקודש‬ ‫("דרכי חיים ושלום" תרכ"ג)‬ ‫קודם הפסח יכולים לכבסו‪.‬‬ ‫אשר נעשתה לפנים במקדש?!‬ ‫ואילו בנינו כיום‪ ,‬גם אם הם באים לבית הכנסת להתפלל‪ ,‬הרי‬ ‫יהודים של פעם – היו שלא היו מכבסים את הקיטל אלא רק‬ ‫ליבם ונשמתם אינם משתתפים בתפילה‪ .‬על אחת כמה וכמה‬ ‫סמוך ממש לראש השנה‪ .‬אותם יראים פחד הדין חי בהם‪,‬‬ ‫בנות ישראל‪ ,‬אשר גדולתו ומהותו של עם ישראל זרות להן‬ ‫וחששו שמא חס וחלילה 'יעדרו' במשך השנה‪ ,‬וכך זכות‬ ‫ואינן מבינות כלל את משמעותן של תפילות ישראל‪ .‬האם‬ ‫הדמעות והזיעה של תפילות הימים הנוראים תלך עימם לקבר‪,‬‬ ‫אפשר להניח את הדברים שישארו כך?‬ ‫("נר לשולחן שבת")‬ ‫להזכירם לפני בית דין של מעלה!‬ ‫‪‬‬ ‫כל אותו יום עד לשעת "כל נדרי" לא הרפו ממני המחשבות‬ ‫הללו‪ ,‬באתי אל המסקנה‪' :‬חובה עלינו לפקוח את עיני אחיותינו‪,‬‬ ‫למען תראנה את אור ישראל!' מה לי קשיים ומכשולים‪ ,‬ומה לי‬ ‫צחוק ולעג‪ .‬מה חשיבות יש כאן לכבודי הפרטי אם הכוונה‬ ‫הגאון רבי בנימין מנדלזון‪ ,‬אב"ד קוממיות סיפר‪" :‬שמעתי ממו"ר‬ ‫אמיתית‪ ,‬כאשר המטרה ישרה וכשרה ‪ -‬מן ההכרח שתתגשם!‬ ‫הרב מבודנוב הי"ד שביום הכיפורים של השנה בה נפטר‪ ,‬שאל‬ ‫ה"שפת אמת"‪ ,‬מה הדין בכהן גדול שמת באמצע עבודתו‪ ,‬הכהן‬ ‫בעת שהחזן סיים את תפילת ערבית במילים "קוה אל ה' חזק‬ ‫השני שנתמנה במקומו‪ ,‬האם צריך להתחיל את העבודה‬ ‫ויאמץ לבך" הציתו בי הדברים בטחון לוהט‪ ,‬והוא נתגבר יותר‬ ‫מההתחלה‪ ,‬או ממשיך ממקום שפסק הראשון‪.‬‬ ‫ויותר כאשר כל הקהל קרא בקול גדול "ה' לי ולא אירא"‪.‬‬ ‫בינתים חלפו שבועות ורעיוני החל מעט מעט להתגשם‪( .‬שם כ"ו‪-‬ז')‬ ‫החסיד ששמע את השאלה יצא החוצה ופרץ בבכי מר‪,‬‬ ‫השומעים השתיקוהו‪ .‬אחר כך בה' שבט ראו כי את השאלה‬ ‫‪‬‬ ‫("קונטרס אגרות הרב")‬ ‫כיוון הגאון ה"שפת אמת" על עצמו!"‬ ‫עיקר בקשתנו בימים הקדושים‪ ,‬צריכה להיות התפילה שאנו‬ ‫אומרים בימים אלו פעמיים ביום‪" :‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה משמעות בקשה זו? קשה להבינה על פי פירושה המילולי‪.‬‬ ‫"אבי מורי ניגש אל הגאון רבי משה סולובייצ'יק סמוך לכניסת‬ ‫לא יתכן שאדם יהיה כל חייו בבית ה'‪-‬בית המקדש‪ .‬אפילו‬ ‫יום כיפור וביקש ממנו שיתפלל עבור חולה אחד שהיה מסוכן‪,‬‬ ‫הכהנים המשרתים אינם נמצאים בבית המקדש כל ימיהם?!‬ ‫אך רבינו החריש שלא כדרכו ולא ענהו דבר‪ ,‬ויהי הדבר לתימה‪...‬‬ ‫אכן הוא מבקש שבכל מקום שישהה ובכל מה שיעשה יהיו‬ ‫לבסוף נתברר כי זמן קצר קודם נסתלק החולה לבית עולמו‪.‬‬ ‫מעשיו רצויים כל כך עד שהמקום יהא קדוש ‪ -‬כבית ה'! זה‬ ‫בליל יום כיפור שאל רבינו את אבי נרגשות‪ .‬מתי היתה פטירתו‪,‬‬ ‫אורח החיים שהקב"ה דורש מאיתנו‪ ,‬בכל מקום בו אנו חיים‬ ‫והשיבו שאכן זמן קצר קודם לאותו העת כבר נפטר‪ ,‬הגיב על כך‬ ‫צריך להתקדש על ידי מעשינו ‪' -‬והיה מחניך קדוש!' (שם עמ' ק"ח)‬ ‫("והאיש משה")‬ ‫רבי משה‪" :‬אכן‪ ,‬כך היה נדמה לי באותה שעה!"‬