נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בכל עניני העלון
נתנאל רוזנבליט
0556764501
לע"נ אאמו"ר
ner4499@gmail.com
הג"ר מנחם מנדל
בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל
יום כיפור ©
תשע"ד-תשפ"ז
הגאון רבי צבי לויתן הידוע בכינויו "רבי הרשל מסלבודקה" היה הגאון רבי בן ציון אבא שאול היה אומר" :כמה יש לנו לשמוח על
מדקדק מאד במצוות שבין אדם לחברו. יום הכיפורים .הרי כל העוונות נמחלים! איזה משא כבד הקב"ה
סיפר הגאון רבי יעקב משה חרל"פ ,שפעם בצעירותו הסיח דעתו פורק מעלינו".
בעומדו בתפילת שמונה עשרה ונשען על הקיר .רבי צבי הרגיש והוסיף" :דעו לכם ,אם היה צריך להוציא סכומי עתק בשביל
בזה ,והעיר לו על האיסור .הענין ארע באמצע הקיץ. שיהיה יום כיפור אחד ,הייתי מוציא את הסכום בשמחה ,והנה
בליל יום כיפור ,לאחר "כל נדרי" ראה רבי יעקב משה שרבי צבי איזה חסד עשה עמנו ריבונו של עולם שנתן לנו בחינם בכל שנה
קם ממקומו והסתכל אנה ואנה .כנראה ,התבונן אם יש בין ("תפארת ציון") יום כמו יום כיפור"...
הקהל שהוא פגע בו ויש לפייסו .פתאום ניגש אליו וביקש את
סליחתו על אותו מעשה ,כי אולי לא היה זהיר עמו בדברי
("תנועת המוסר") תוכחתו והעליבו.
ערב יום כיפור אין מתענים ,ואדרבה ,כל האוכל ושותה בו ומרבה
לשמוח הרי זה משובח ,ונחשב לו כאילו התענה.
והטעם ,שהוא שמח וטוב לב בהאמינו שיום המחרת יהיה יום
סיפר הגה"צ רבי יצחק אורלנסקי :בערב יום כיפור שנת תר"פ סליחה וכפרה לכלל ישראל והוא ביניהם .ובאותה שמחה
שהיתי במחיצתו של הסבא מנובהרדוק ,היינו שנינו לבדנו. שמטיב את לבו ראוי לחשב עליו לטובה ,ויום זה והתענית של
פתאום שאלני הסבא" :כיצד ניתן למצוא חן בעיני ה' יתברך?" מחר מצטרפים לזכות ,למלא ידו.
העיד רבי יצחק על עצמו" :שישים שנה עברו מאז ועדיין עומדת אבל המתענה גם בתשיעי ,מראה כי אינו בטוח בסגולת היום
("נובהרדוק") לנגד עיני שאלה מסעירה זו!" שמתכפרים בו עוונות ישראל ,שהוא ירא שלא יתכפרו עוונותיו.
("סדר היום")
מתוך פנקסו של רבה של ירושלים ,הגאון רבי צבי פסח פרנק
'שאלני הרב ר' יעקב רוזנטל שבערב יום כיפור נתערבו ארבע
קערות שהועמדו בבית הכנסת בכפר חסידים ,והנה אחד מבעלי
הבתים העיד ששלושים גרוש הכניס לקערה מסויימת.
והסתפקו כיצד יחלקו את הכסף הנקבץ בקערות .האם יחלקו
את כל הכסף יחד ,או שבתחילה יתנו לאותו מוסד את
השלושים גרוש ואחר כך יחלקו את השאר.
הרב יעקב קלמס אמר שגם השלושים גרוש יכנסו בתוך
החלוקה ,אך לדעתי הם אינם בתוך הספק'"( .רשמי שאלה" יו"ד קנ"ט)
סיפר הגה"צ רבי שלמה וולבה :בעל המוסף ביום כיפור במיר היה
סיפר הרב רבי אברהם כהנמן" :בכיותיו המזעזעות של אבא בערב
יום הכיפורים בברכת המזון של הסעודה המפסקת לא ישכחו. גברא רבה מבוגרי הישיבה ,שהיה מגיע לישיבה להתפלל.
הוא בכה אז הרבה יותר מבכייתו כשאמר "וידוי" לפני הניתוח שנה אחת אותו גברא רבה היה באותה אכסניה יחד עמו ועם
(הרב מפוניבז' ח"ג) הגורלי בסוף ימיו!" עוד בחור ,אותו בחור חלה.
בדרכו לעמוד התפילה היו פניו אש להבה ,עצר ליד מקומו של
תפילה זו מצאתי שנתקנה מהקדמונים
הרב וולבה ודרש בשלומו של הבחור החולה .ענה לו שמיד אחרי
מוסף הוא יגש לראות מה שלומו .דחק בו" :לא ,תיגש עכשיו,
לפני שאתה מתפלל מוסף!"
ולכן נכון לאומרה בכל הימים בשעת הוצאת ספר התורה. עשה כציוויו .כאשר הגיע לאכסניה נדהם לראות את המקום
על כל פנים מי שלא אמרה בשאר הימים יאמר אותה ביום כקלחת ...גדולי תלמידי מיר היו שם ,ביניהם רבי לייב מאלין,
הכיפורים כי קדוש הוא לאלוקים מאד ,ובפרט ביום ההוא יהיה עמדו סביב לחולה ,מדדו את חומו ודנו האם להאכיל אותו
לו כפרה על אשר חטא וביזה אותה ואת מצותה הפר ואשר פחות משיעורים ,וכל זה בזמן שתפילת מוסף בישיבה היתה
עשק בה וכיחש בה ובקבלתה ,עתה ישוב לקבלה מחדש בכל ("אבני שלמה") בעיצומה .כך היה החינוך בישיבת מיר!
לב ובכל נפש ,לא ישוב לכסלה.
וזה נוסח התפילה" :הריני מקבל עלי קבלת התורה שניתנה לנו
בהר סיני על ידי משה רבינו והריני מקבלה מחדש קבלה גמורה כתב הגאון האדר"ת" :מנהגי היה קודם "כל נדרי" לילך לאורכו
וחלוטה ,וקבלה זו היא בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי ,רמ"ח ורוחבו של בית המדרש ,והסתכלתי על הציבור אולי אזכור למי
אברי ושס"ה גידי "( "...שלחן הקריאה" עיי"ש -הגאון רבי דב בער דוד ריפמן מוילנה) אני צריך לפייס ולרצות אשר במשך השנה חטאתי נגדו ,ולא
התעצלתי לבקש את מחילתו.
הייתי מזהיר את הבאים ונרות בידיהם ,שידליקום בעוד היום
גדול ,ואם אחרו לא הנחתי להם להדליק...
בשנת תקמ"ח נפטרה אשתו של הגאון רבי טיאה וויל .בזמן
הקמת המצבה בעיר קרלסרואה דיבר בשבחה ,שהיתה מעוררת גם השגחתי על הבאים אחר השקיעה שלא יברכו על הטלית,
השחר לתפילתה ,ובכל יום הכיפורים לא דיברה דיבור חול! מפני שהוא ספק לילה ,אך בשנים האחרונות העלמתי עיני מזה,
רבי טיאה וויל נפטר בחג הסוכות שנת תקס"ו ,היה בנו של ה"קרבן נתנאל" ,חתנו כיון שהוא ספק באחרונים ,שיש אומרים שאפשר לברך ,ומאחר
של הגאון רבי יעקב איגר ותלמיד מובהק של רבי יהונתן אייבשיץ"( .שמות חכמים") שרבים לא ישמעו ויברכו ,לכן שב ואל תעשה עדיף"( "...נפש דוד")
פעם גילה מרן הרב מפוניבז' למקורביו כי את התוכניות של מפעליו המלמד החב"די הנודע ,הרה"ח רבי שמואל בצלאל היה אומר
הגדולים להרבצת תורה דוגמת "ירחי כלה" או הישיבה באשדוד הגה "כשאומרים 'אשמנו' צריכים להכות על הלב לא ביד ,כי אם
ורקם בלבו ביום הכיפורים -כי יום גדול וקדוש כזה עת רצון הוא במקל ,כשמכים ביד יצר הרע חושב שמלטפים אותו"( "...אלול")
(הרב מפוניבז' ח"ג)
למעלה ומסוגל להצלחה!
בפרוס שנת תש"ל ,הגאון רבי יחזקאל אברמסקי שכב בבית
"ויהי היום ...ושם אשה גדולה" החולים "שערי צדק" לאחר שעבר ניתוח לב .ב"שבת שובה" בא
שרה שנירר לבקרו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ,רבי יחזקאל שכב
במיטה ,לא הגיב כלל ואפילו "שבת שלום" לא אמר לו...
תרע"א .כבר חלף ועבר גם היום הקדוש ,יום הכיפורים. בנו של הרב אברמסקי אמר לרבי יוסף דב" :ברוך ה' ,אבא
כמה יום זה מטהר אותנו מחטאינו ,הופך אותנו לגיבורי רוח מרגיש יותר טוב".
המקבלים על עצמם בכנות לשפר דרכיהם .כמה הוא מוכיח לנו רבי יוסף דב הבחין שמבחינה רפואית נראה רבי יחזקאל טוב
כי כאשר ירצה האדם יוכל להתרומם ולהתנשא גם מעל ולא הצליח להבין את חוסר תגובתו...
למלאכים ,אם רק יתגבר על יצרו הרע ...אה! מה עמוק הרושם התעלומה נפתרה לרבי יוסף דב בחול המועד ,כאשר סיפרו לו
אשר היום הזה משאיר בנפש האדם! מנפלאות הנהגתו של רבינו .אחרי הניתוח שאל את הרופא האם
ושוב אותם ההרהורים .מתי כבר יהיה בידי לפעול ולעשות יוכל לצום ביום כיפור .תשובת הרופא היתה" :אי אפשר לדעת
משהו למען אחיותי? אילו הייתי מצליחה בזה ,כי אז הייתי זאת מראש ,רק לפני יום כיפור נראה איך תרגיש ,אמנם ,אם לא
המאושרת באדם ,מאושרת שבעתיים מבעלי המליונים... תתאמץ ולא תאבד אנרגיה יתכן שתוכל לצום".
אח ,מי יתן ואזכה פעם לשמחה גדולה זו ,לראות במו עיני את מאותו רגע קיבל על עצמו הרב אברמסקי מנוחה מוחלטת .ובכל
בנותינו לומדות את לימודי היהדות היסודיים ,כשם שהן עשרת ימי תשובה הקפיד שלא לאמץ את הגוף אפילו לא
לומדות את שירי הגויים הקלילים. במילה מיותרת ואף לא בניד ראש ...עד שהוא קיבל את האישור
אולם ,האם יצאתי מדעתי? בתקופת "קידמה" אני רוצה דבר ("המבשר" כי תבא תשע"א -מהרה"ג ד"נ רוטנר) הרפואי לצום ביום הקדוש!
שכזה?! כמה היו הבריות מלעיגים עלי ואומרים :ראו "חסידונת"
("אם בישראל" עמ' ט"ל) נחשלת ,מפגרת ומיואשת זו...
סיפר הג"ר שלמה מרדכי לנג אודות מורו ורבו ,הגאון רבי
יחזקאל אברמסקי .בזמן אמירת "סדר העבודה" בתפילת מוסף
בקרירות ,כמעט בזלזול ,נתקבלה הרצאתי הראשונה לבנות... של יום הכיפורים ,בעת שהיו כורעים ,היה רבי יחזקאל מתפלל
עתה נוכחתי לדעת ,עד כמה תהיה קשה עבודתי .ברם, על המצות -שיזכה שיהיו לו מצות מהודרות בחג הפסח!
התאזרתי בכוחות רעננים והחלטתי ביתר עוז להגשים את רעיוני. ("נר לשולחן שבת" מפי חתנו ,הרה"ג זאב הלוי דינר)
חלפו חודשים ,אולם לא נפלתי בזרועות היאוש ...והנה באו
הימים הנוראים ,והיום הקדוש מכל השנה ,יום הכיפורים הגיע.
משום מה הייתי באותו ערב יום כיפור נרעשת ונרגשת יותר האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" היה מקפיד ללבוש בימים הנוראים
מתמיד .לנגד עיני רוחי ריחפו מראות מימי קדם ,כאשר בית את הקיטל אותו לבש בליל הסדר עם כתמי היין והמצות!
המקדש עמד על מכונו ,כהן גדול בעבודתו ,ראיתי את הפאר את הקיטל שלבש בפסח לא נתן לכבסו אחר החג .ואמר כי
וההדר שהיו אז לישראל ...וכיום? -פילח הרהור עצוב את לבי. מובא בזוהר הקדוש שבזכות המצה יוצאים זכאים בדין .לכן אין
חרב בית המקדש ,נגוז הפאר ,הוסרה הקדושה. לנקות מהקיטל כתמי המצה והיין מלילי הסדר ,כדי שכאשר
במה נמשיך את כל זה בימינו? היכן הם לבבות בני ישראל אשר ילבש את הקיטל בימים נוראים יהיה לצרף זכות לטובה .ורק
בתפילתם ועבודתם שבלב יכולים הם לקיים את עבודת הקודש ("דרכי חיים ושלום" תרכ"ג) קודם הפסח יכולים לכבסו.
אשר נעשתה לפנים במקדש?!
ואילו בנינו כיום ,גם אם הם באים לבית הכנסת להתפלל ,הרי יהודים של פעם – היו שלא היו מכבסים את הקיטל אלא רק
ליבם ונשמתם אינם משתתפים בתפילה .על אחת כמה וכמה סמוך ממש לראש השנה .אותם יראים פחד הדין חי בהם,
בנות ישראל ,אשר גדולתו ומהותו של עם ישראל זרות להן וחששו שמא חס וחלילה 'יעדרו' במשך השנה ,וכך זכות
ואינן מבינות כלל את משמעותן של תפילות ישראל .האם הדמעות והזיעה של תפילות הימים הנוראים תלך עימם לקבר,
אפשר להניח את הדברים שישארו כך? ("נר לשולחן שבת") להזכירם לפני בית דין של מעלה!
כל אותו יום עד לשעת "כל נדרי" לא הרפו ממני המחשבות
הללו ,באתי אל המסקנה' :חובה עלינו לפקוח את עיני אחיותינו,
למען תראנה את אור ישראל!' מה לי קשיים ומכשולים ,ומה לי
צחוק ולעג .מה חשיבות יש כאן לכבודי הפרטי אם הכוונה הגאון רבי בנימין מנדלזון ,אב"ד קוממיות סיפר" :שמעתי ממו"ר
אמיתית ,כאשר המטרה ישרה וכשרה -מן ההכרח שתתגשם! הרב מבודנוב הי"ד שביום הכיפורים של השנה בה נפטר ,שאל
ה"שפת אמת" ,מה הדין בכהן גדול שמת באמצע עבודתו ,הכהן
בעת שהחזן סיים את תפילת ערבית במילים "קוה אל ה' חזק השני שנתמנה במקומו ,האם צריך להתחיל את העבודה
ויאמץ לבך" הציתו בי הדברים בטחון לוהט ,והוא נתגבר יותר מההתחלה ,או ממשיך ממקום שפסק הראשון.
ויותר כאשר כל הקהל קרא בקול גדול "ה' לי ולא אירא".
בינתים חלפו שבועות ורעיוני החל מעט מעט להתגשם( .שם כ"ו-ז')
החסיד ששמע את השאלה יצא החוצה ופרץ בבכי מר,
השומעים השתיקוהו .אחר כך בה' שבט ראו כי את השאלה
("קונטרס אגרות הרב") כיוון הגאון ה"שפת אמת" על עצמו!"
עיקר בקשתנו בימים הקדושים ,צריכה להיות התפילה שאנו
אומרים בימים אלו פעמיים ביום" :שבתי בבית ה' כל ימי חיי".
מה משמעות בקשה זו? קשה להבינה על פי פירושה המילולי. "אבי מורי ניגש אל הגאון רבי משה סולובייצ'יק סמוך לכניסת
לא יתכן שאדם יהיה כל חייו בבית ה'-בית המקדש .אפילו יום כיפור וביקש ממנו שיתפלל עבור חולה אחד שהיה מסוכן,
הכהנים המשרתים אינם נמצאים בבית המקדש כל ימיהם?! אך רבינו החריש שלא כדרכו ולא ענהו דבר ,ויהי הדבר לתימה...
אכן הוא מבקש שבכל מקום שישהה ובכל מה שיעשה יהיו לבסוף נתברר כי זמן קצר קודם נסתלק החולה לבית עולמו.
מעשיו רצויים כל כך עד שהמקום יהא קדוש -כבית ה'! זה בליל יום כיפור שאל רבינו את אבי נרגשות .מתי היתה פטירתו,
אורח החיים שהקב"ה דורש מאיתנו ,בכל מקום בו אנו חיים והשיבו שאכן זמן קצר קודם לאותו העת כבר נפטר ,הגיב על כך
צריך להתקדש על ידי מעשינו ' -והיה מחניך קדוש!' (שם עמ' ק"ח) ("והאיש משה") רבי משה" :אכן ,כך היה נדמה לי באותה שעה!"
