gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אלף המגן · Elef Hamugein — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אלף המגן · Elef Hamugein

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אלף המגן · Elef Hamugein — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫האזינו ‪ -‬יום הכיפורים שנה כ"ג גליון ב' (תשכ"ח)‬ ‫ובזה ניחא המדרש הנ״ל‪ ,‬אדם מישראל שהיה חושש באזנו‪ ,‬כוונתו דפגם‬ ‫לפרש מדרש פליאה‬ ‫וחטא באזניו‪ ,‬ששמע לשון הרע ורכילות ונבול פה וכדומה‪ ,‬ורצה לתקן אזניו‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ממה שפגם בהם בעונותיו‪ ,‬מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת‪ ,‬שילמוד וישמע‬ ‫דברי מוסר אף בשבת שמחויב להיות בשמחה‪ ,‬ועל זה אמר המדרש כך שנו‬ ‫איתא במדרש (דב״ר י‪ ,‬א) הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו‬ ‫חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת‪ ,‬וזו מכת האוזן אם סכנה הוא‪ ,‬ר״ל‬ ‫שיהא מותר לרפאותו בשבת‪ ,‬כך שנו חכמים (יומא פ״ח מ״ו) כל שספק נפשות‬ ‫שהוא שבת תשובה שצריך לתקן כל השבתות של כל השנה ואם לא עכשיו‬ ‫דוחה את השבת‪ ,‬וזו מכת האוזן אם סכנה הוא מרפאים אותה בשבת‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫אימתי‪ ,‬מרפאים אותה בשבת‪ ,‬ואם בשאר שבת הוא דיכול להמתין עד למחר‪,‬‬ ‫ולכאורה הדבר תמוה מאי אשמועינן המדרש‪ ,‬פשיטא אם סכנה הוא‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫דמרפאים אותה בשבת‪ ,‬דמה גרע אוזן מכל איברים שבאדם‪.‬‬ ‫כשאדם מכיר שהקבה מסתיר ממנו אז בא הישועה‬ ‫ובספר אוצרות חיים [להג״ר חיים כהן רפאפורט זצ״ל אב״ד אוסטרהא בעל שו״ת‬ ‫כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב‪ ,‬ג)‪.‬‬ ‫מים חיים] מביא מה ששמע בשם זקינו הג"ר חיים כהן רפאפורט זצ״ל אב"ד‬ ‫לבוב‪ ,‬שהתחיל פעם אחד בשבת תשובה בדרשה שדרש תוכחת מוסר‪ ,‬ואמר‬ ‫בספה"ק אורח לחיים [להרה״ק ר׳ אברהם חיים זצוק״ל מ״מ בק״ק זלאטשוב]‬ ‫פירוש המדרש ע״פ מה שהובא בפוסקים שאסור ללמוד ספרי מוסר בשבת‬ ‫בפרשתינו (ד״ה א״י כי שם) מביא משל ששמע מהבעש"ט זללה"ה]ב[‪ ,‬כשבא‬ ‫מחמת שהמוסר מביא עצבות‪ ,‬ובשבת אסור להיות עצב (רמב״ם הל׳ שבת פכ״א‬ ‫לאדם יסורין יחשוב‪ ,‬אב שיש לו בן קטן ומשנה לבושיו כדי להבעית את בנו‪,‬‬ ‫הכ״ט)‪ ,‬ולכאורה קשה דהא ברפואות הגוף מותר לחלל שבת מפני להחיות‬ ‫ומטיל עליו פחד‪ ,‬וכשהבן יודע ומבין שהוא אביו וקורא לו אבי‪ ,‬נתמלא רחמים‬ ‫אדם מישראל‪ ,‬ולמה יגרע רפואות נפש‪ ,‬דהא מקרא מלא במשלי (ד‪ ,‬יג) החזק‬ ‫עליו ומפשיט מלבושיו ומראה עצמו לפני בנו ונתבטל הצער‪ .‬וכן לאדם כשבא‬ ‫במוסר אל תרף נצריה כי הוא חייך‪.‬‬ ‫לו איזה צער ח"ו‪ ,‬אם מבין בדעתו שאין בלעדו יתברך‪ ,‬והוא המפחידו בצער זה‬ ‫וכתב שם‪ ,‬אבל באמת אין זה קושיא‪ ,‬דהא ברפואות הגוף אם אינו נצרך‬ ‫לראות אם יהי' לו דעת לקרוא אל ה']ג[‪ ,‬אז נתבטל הצער‪ ,‬אבל כשאין לו דעת‬ ‫לעשות הרפואה בשבת דווקא ויכול להמתין עד אחר השבת‪ ,‬אסור לעשות‬ ‫שהכל מאתו יתברך ומבקש רפואה ופעולות גשמיות להנצל מצער זה‪ ,‬אז ח"ו‬ ‫הרפואה בשבת (שו״ע או״ח סי׳ שכ״ח ס״ד)‪ ,‬וא״כ במוסר שיכול לשמוע אחר‬ ‫נשאר בצערו‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬למה יחלל שבת‪ ,‬ישמע דברי מוסר אחר שבת‪ .‬רק ידוע מה שמבואר‬ ‫ומשה רבינו ע"ה הי' בחינת דעת‪ ,‬וזהו שאמר כי שם ה' אקרא‪ ,‬ר"ל אם‬ ‫בספרי מוסר‪ ,‬כי הימים מעשרת ימי תשובה‪ ,‬כל יום מתקן הימים מכל השנה]א[‪,‬‬ ‫יהי' איזה צער ויש לו דעת זה שהכל מאתו יתברך‪ ,‬ואני קורא אל השי"ת‪ ,‬אז‬ ‫ולפי זה שבת תשובה מתקן השבתות של כל השנה‪ ,‬וא״כ ממילא מותר‬ ‫הבו גודל‪ ,‬וידוע (תיקו״ז תיקון כ״ב) דמדת חסד נקרא גדולה‪ ,‬אז הוא ממשיך‬ ‫לשמוע דברי מוסר אפילו בשבת‪ ,‬דהא ממש דומה לפיקוח נפש הגוף‪ ,‬דאם‬ ‫חסדים‪ ,‬לאלקינו‪ ,‬הוא מדת הדין‪ ,‬ונמתקו הדינים]ד[‪.‬‬ ‫לא עכשיו אימתי‪ ,‬דביום החול אינו יכול לתקן ימי השבתות של כל השנה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מקורו טהור בשער הכוונות [להגה״ק מוה״ר חיים וויטאל זצ״ל] בתחילת דרושי ר״ה בשם האריז״ל‪ ,‬ועיין בספר דרושי הצל״ח דרוש י״ט (אות א׳) שמבאר ענין זה‪ ,‬שלכן‬ ‫מפרישין את הכהן גדול מביתו שבעת ימים קודם יום הכיפורים‪ ,‬לפי שכפרת כל ישראל תלוי בו‪ ,‬ועוד צריך להיות נקי מכל פגם וסיג‪ ,‬ולפיכך הפרישוהו שבעת‬ ‫ימים‪ ,‬שהם כוללים כל ימי השבוע‪ ,‬וכל יום תיקון שכנגדו לכל השנה‪ ,‬ובזה נשאר הכהן גדול זך ונקי וחף מכל פשע‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וראה שם בספרו אורח לחיים פרשת חקת (ד״ה ויאמר ה׳ אל משה‪ ,‬בא״ד) וז"ל‪ ,‬ונראה דאמרתי פירוש הפסוק (תהלים לב‪ ,‬ז) אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני‬ ‫סלה‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬האב משנה את בגדיו ומפחיד את בנו לראות אם הבן יקרא אותו שיעזרהו ויצילהו‪ ,‬ואם הבן קורא לאביו שיצילהו‪ ,‬אז תיכף מראה אביו את עצמו‬ ‫אליו‪ ,‬וינצל מן הפחד והצער ההוא‪ ,‬אבל כשאינו קורא לאביו‪ ,‬אז אביו מניח אותו בצער ובפחד‪ .‬וכן כשבא על אדם איזה צער ח"ו‪ ,‬ואם הוא משים על לב שהכל מאתו‬ ‫יתברך ובוודאי עשה לו השי"ת לטובתו‪ ,‬ובזה הוא ממתיק דינים ונפטר מן הצער‪ ,‬אבל כשאינו מרגיש שהכל מאתו יתברך ועוסק בפעולות גשמיות‪ ,‬אז אינו נפטר‬ ‫מהצער‪ ,‬וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה‪ ,‬אתה סתר לי‪ ,‬ר"ל כשאתה סתר לי ואין אני מרגיש שאתה עשית זאת‪ ,‬אז מצר תצרני‪ ,‬אבל כשאני מרגיש שמאתך הכל‪ ,‬אז‬ ‫אין אני ירא מהצער‪ ,‬עכדה"ק‪ .‬וראה בספה"ק דגל מחנה אפרים פרשת וילך (ד״ה ואנכי הסתר) שכתב כעין משל זה אבל קצת באופן אחר‪ ,‬ומפרש בזה הפסוק (דברים‬ ‫לא‪ ,‬יח) אנכי הסתר אסתיר את פני‪ ,‬ואם אתה תתן לב כי זה רק הסתרה אז יושיעך ה'‪ .‬ושם בהפטורה לפרשת כי תבא מביא המשל בשם זקינו הבעש״ט הק׳ זי״ע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וראה בספר דברת שלמה [להרה״ק ר׳ שלמה מלוצק זצוק״ל] פרשת תשא (ד״ה וידבר ה׳) על הגמרא (ברכות י‪ ).‬אפילו חרב חדה מונחת כו׳ אל ימנע עצמו מן הרחמים‪ ,‬שכתב‬ ‫דכשמאמין ומכיר ויודע כי השי"ת נקרא רחמים גמורים‪ ,‬הוא דבוק תמיד עי"ז בגודל רחמיו יתברך ונעשה לו ניסים‪ ,‬וזהו (ברכות י‪ ).‬אפילו חרב חדה מונחת על צוארו‬ ‫אל ימנע עצמו מן הרחמים‪ ,‬שהם בכל מקום בלי גבול‪ ,‬ולא אמרו יבקש רחמים‪ ,‬שהוא ממילא‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ואולי יש לרמז זה במה דאיתא במסכת כתובות (קד‪ ).‬אמרו כל‬ ‫מי שיאמר מת רבי ידקר בחרב‪ ,‬היינו לרמז מאמר זה‪ ,‬אפילו נראה שמת‪ ,‬שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו‪ ,‬אל ימנע עצמו מן הרחמים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ראה בספר דברי שמואל [להרה״ק הר״ר שמעלקא מניקלשבורג זצוק״ל] פרשת בחקותי (ד״ה ע״כ אחינו) שהביא כעין המשל הזה בשם הרה״ק הר״ר אלימלך מליזענסק‬ ‫א‬ ‫םירופיכה םוי ‪ -‬וניזאה תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫בספה"ק תפארת עוזיאל [להגה״ק ר׳ עוזיאל מייזליש זצוק״ל אב״ד ור״מ בק״ק‬ ‫לפרש לשון רשי שכתב שעונין והא השתא אינו‬ ‫אוסטראווצא‪ ,‬ריטשוואל ואח״כ בק״ק עיר חדש‪ ,‬מגדולי תלמידי הגה״ק המגיד ממעזריטש‬ ‫כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב‪ ,‬ג)‪ .‬ופירש״י‪ ,‬מכאן שעונין ברוך שם כבוד‬ ‫זצוק״ל] כתב לפרשו על פי משל‪ ,‬לאחד שהיו לו בנים שאינם מהוגנים‪ ,‬וגירש‬ ‫מלכותו לעולם ועד אחר ברכה שבמקדש‪.‬‬ ‫אותם מביתו‪ ,‬ומחמת שאמם הרבתה בבכיה עליהם גירש גם אותה‪ ,‬לימים‬ ‫היה להם צר מאוד‪ ,‬ואמרה להם האם לכו אל אביכם אולי ירחם עליכם‪ ,‬ואני‬ ‫ויש לדקדק דמהראוי היה לומר בלשון עבר‪ ,‬מכאן שענו ברוך שם כבוד‬ ‫אבא אחריכם למלאות דבריכם‪ ,‬ואולי יזכור לנו אהבת נעורים קישור החתונה‬ ‫מלכותו לעולם ועד‪ ,‬ולא שעונין לשון הווה‪.‬‬ ‫וירחם עליכם‪ .‬ויענו הבנים אין אנו רוצים שתלך עמנו‪ ,‬פן יכעוס יותר עלינו‬ ‫בזוכרו שאנו גרמנו ששלח אותך מאהבה שהיה לו עמך‪ .‬כך אנו טוענין אל‬ ‫ובספר מהר"י מביא מהרה"ק ר' יהושע מבעלזא זצוק"ל לפרש‪,‬‬ ‫השכינה כביכול‪ ,‬אל תבא במשפט עמנו‪ ,‬פן חלילה יכעוס עלינו שבעונותינו‬ ‫דכשאמר משה רבינו פרשיות אלו לישראל‪ ,‬בודאי נתעוררו לתקן מעשיהם‬ ‫אתה בגלות מאהבה אשר היה ביניכם‪.‬‬ ‫בשלמות‪ .‬אמנם ידע משה רבינו ע״ה כי התעוררות זו לא תהיה בתמידות‪,‬‬ ‫ועיקר התכלית ממה שאיש ישראל מתעורר בעצמו הוא שתשאר ההתעוררות‬ ‫ההכנעה הוא חלק מההמלצת יושר‬ ‫גם על להבא בתמידות‪ ,‬וכמו שאנו אומרים (בפייט לימים הנוראים) אשרי איש‬ ‫באין מליץ יושר וכו' (בפייט לימים הנוראים)‪.‬‬ ‫שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך‪.‬‬ ‫וזה מה שאמר להם משה רבינו ע״ה‪ ,‬כי שם ה' אקרא‪ ,‬דמה שאתם‬ ‫בספה"ק קדושת לוי לראש השנה (ד״ה באין) כתב‪ ,‬דעיקר הוא‪ ,‬דאדם אף‬ ‫מתעוררים להשי״ת ע״י דברי‪ ,‬הבו גודל לאלקינו‪ ,‬שתמיד תעוררו את עצמכם‪.‬‬ ‫על פי שחטא‪ ,‬רק כיון שיודע שחטא ומבקש מלפניו יתברך שימחול לו ומכיר‬ ‫וזו הכוונה שעונין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה שבמקדש‪,‬‬ ‫בשפלותו‪ ,‬זה הוא גופא למליץ יושר לפניו‪ .‬וזהו באין‪ ,‬במדה שאדם מחזיק‬ ‫לשון הווה‪ ,‬שבכל עת יכול האדם להמשיך על עצמו מעין הקדושה שהיתה‬ ‫עצמו לאין‪ ,‬זה גופא מליץ יושר]ז[‪.‬‬ ‫בבית המקדש]ה[‪ .‬וכן צריכים אנו להשתדל שכל מה שאנו מתעוררים במשך‬ ‫תשובה מועיל אצל כל אדם‬ ‫כל השנה‪ ,‬ובפרט בימים המקודשים הללו‪ ,‬שאין לך אדם מישראל שאין לו‬ ‫התעוררות ורגעים טובים‪ ,‬עיקר התכלית הוא שישאר זה גם על להבא‪ ,‬ובכל‬ ‫איתא במסכת חגיגה (טו‪ ).‬יצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ‬ ‫השנה צריך אדם לזכור איך שהיו הימים הנוראים האלו‪ ,‬ולהמשיך מקדושתם‬ ‫מאחר‪ .‬והוא תמיה גדולה לעיני כל בר דעה‪ ,‬כי הלא ידוע ומפורסם שאין לך‬ ‫לכל ימי השנה]ו[‪.‬‬ ‫דבר בעולם שעומד בפני התשובה‪ ,‬וכמו שקיבל השם יתברך תשובת מנשה‬ ‫הגם שהכעיס בוראו מאד]ח[‪.‬‬ ‫‪ i‬ליום הכיפורים‬ ‫ובספה"ק אוהב ישראל לימי הרחמים והרצון (ד״ה בגמרא) כתב וז"ל‪ ,‬אך‬ ‫זה שהשכינה תבא עם הגולים יכול לגרום רעות‬ ‫באמת נראה לי‪ ,‬דאין הכוונה דגם אם היה שב בתשובה לא היה הקב"ה מקבלו‪,‬‬ ‫אל תבא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי (בפייט לימים הנוראים)‪.‬‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וראה בספר תשואות חן [להרה״ק ר׳ גדלי׳ מליניץ זצוק״ל מתלמידי הבעש״ט זי״ע] בפרשתינו (ד״ה הצור תמים) אריכות בזה‪ ,‬שמפרש המשך הפסוקים בדרך זה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ועל מה שכתב דבכל עת יכול האדם להמשיך על עצמו מעין הקדושה שהיתה בבית המקדש‪ ,‬יש להביא מה שכתב בספה"ק תפארת שלמה לאחרון של פסח‬ ‫(ד״ה בענין יום טוב) וז"ל‪ ,‬בדורות שהיו אחר חורבן הבית שהיו גדולי הדור כגון ר"ע ורשב"י וכדומה אשר כל בית ישראל נשענים עליהם‪ ,‬בוודאי עשו היחוד ביום כיפור‬ ‫כמו הכהן גדול שנכנס לפני ולפנים‪ ,‬אך הוא עשה בפועל והם עשו בכח כוונתם למטה‪ ,‬ועלה לרצון למעלה כאלו נעשה בפועל‪ .‬וכן מני אז והלאה בכל דור ודורשיו‪,‬‬ ‫הצדיקים אשר מפיהם אנו חיים‪ ,‬האריז״ל והבעש״ט וכדומה זי״ע‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולזה יש לקשר מה שהבאתי בספר אוהב שלום [קאמינקא] ח"ב (דף קכ״א) שסיפר כ״ק מרן אדמו״ר זצוק״ל‪ ,‬שפעם סעד הגה״ק מצאנז זצוק״ל אצל השלחן עם סיעת‬ ‫מרחמוהי‪ ,‬וגם הרה״ק ר׳ הלל מקאלאמייא זצ״ל סעד אתם‪ ,‬והוא היה כידוע הבעל מוסר של הדברי חיים זצ״ל‪ ,‬שהוכיח אותו כמה פעמים בענינים שונים‪ ,‬לשביעת‬ ‫רצונו של הצדיק‪ .‬והנה באמצע הסעודה פתח הגה״ק מצאנז ואמר להמסובים‪ ,‬הגה״ק מקאמינקא אמר פעם נוטריקון על ששה קופי״ן‪ ,‬כלומר ששה תיבות רצופות‬ ‫המתחילות באות קו״ף‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬קייזער קעניגליכער קאמינקער קרייז קוימען קערער [בימיהם היה הקייזער של עסטרייך גם הקעניג של אונגארין‪ ,‬וכל משרה רשמית וממשלתית‬ ‫היתה נקראת ״קייזער קעניגליכער אמט״‪ ,‬וגם משרה זו של ניקוי הארובות היתה רשמית‪ .‬וראוי לציין כאן‪ ,‬כי כשהיה כ״ק מרן אדמו״ר האמצעי זצ״ל הי״ד ילד קטן‪ ,‬והיה אצל זקנו אבי אמו הרה״ק‬ ‫ר׳ יהושע מקאמינקא זצ״ל‪ ,‬ראו פעם את ה״קוימען קערער״ עובר על ידם‪ ,‬פנה הסבא אל נכדו בשאלה‪ ,‬בן ציון לעבן‪ ,‬הידעת הסוד של החמשה קופי״ן‪ .‬והמשיך‪ ,‬החמשה קופי״ן המה‪ ,‬קייזער‬ ‫קעניגליכער קאמינקער קוימען קערער‪ .‬והפלא בזה שלא הזכיר רק חמשה‪ ,‬בזמן שהרה״ק מצאנז הזכיר ששה‪ ,‬בהוספת תיבת קרייז]‪.‬‬ ‫כשמוע הרב ר׳ הלל זצ״ל דבר זה‪ ,‬חרה לו קצת‪ ,‬ופנה אל הרה״ק מצאנז ואמר‪ ,‬מה זה לספר דברי בדיחות באמצע הסעודה כשיושבים אצל השלחן אשר לפני ה׳‪,‬‬ ‫והלא התלמידים יחשבו שמותר לדבר אצל השלחן בדברים של מה בכך‪.‬‬ ‫על זה ענה הדברי חיים ואמר להמסובים‪ ,‬פה אתנו יושב ר׳ הלל‪ ,‬הוא אינו יכול לסבול שום עולה‪ ,‬ורוצה להבין מדוע אמרתי בדיחה באמצע הסעודה‪ ,‬לזה אני אומר‪,‬‬ ‫אם היה ר׳ הלל יודע ומכיר את מי שאמר הבדיחה הלזו לא היה קשה לו כלל‪ ,‬כי הלא הגה״ק מקאמינקא לא אמר סתם בדיחות‪ ,‬הוא כיון אז אותם הכוונות שכיון‬ ‫הכהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לפני ולפנים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ועל מה שכתב שימשוך הקדושה על להבא‪ ,‬יש להביא מה שכתב בספר תהלת ישראל על תהלים [להרה״ק מקאזניץ זצוק״ל] לפרש פסוק (תהלים כד‪ ,‬ג) מי יעלה בהר‬ ‫ד׳ ומי יקום וגו׳ וז״ל‪ ,‬שמעתי מהרב אהרן מקארלין‪ ,‬שיש אדם שמתאמץ לעלות בתשובה‪ ,‬ואחר כך אין יכול לעמוד בה ונופל למטה‪ ,‬וזה מי יעלה ומי יקום‪ ,‬ודפח״ח‪.‬‬ ‫ועל זה אמר הרה״ק מקאזניץ זצוק״ל (שס‪ ,‬ד) נקי כפים‪ ,‬כשהעליה היה מבלי שום דבר רק לשמה שיהא נחת להבורא‪ ,‬והוא לא רצה ליטול כלום‪ ,‬זה עומד בצדקו‪,‬‬ ‫ועושה הב׳ לבבות כאחד ומלאך רע יענה אמן‪ .‬אבל כל מי שרצה ליטול כלום‪ ,‬כבר זה המחשבה נעשה ערלה ומסך‪ ,‬ונותן כח ואחיזה לאיזה כת‪ ,‬ואז לפעמים מושכת‬ ‫לאחור ונופל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בספר תולדות יצחק [להרה״ק ר׳ יצחק מנעשכיז זצוק״ל] לראש השנה (ד״ה בפייט) מביאו בשם הקדושת לוי‪ ,‬ובספר הישר והטוב [להרה״ק ר׳ צבי הירש מליסקא זצ״ל בעמח״ס‬ ‫אך פרי תבואה] דרוש ט' לראש השנה מביא בחינה אחרת בשם הקדושת לוי‪ ,‬ובספר ישועות מלכו [להג״ר יהושע קטינא זצ״ל] על הרמב"ם‪ ,‬בסופו (ד״ה באין מליץ) מפרשו‬ ‫כי אז כולו חייב ואז זכאי‪ ,‬ובספר שיחות חולין של תלמידי חכמים [להג״ר אברהם סג״ל איטינגא ז״ל נכד הג״ר שלמה קלוגר זצ״ל] חלק חכמת שלמה (אות פ׳) הוא בשם הג״ר‬ ‫שלמה קלוגער זצ״ל‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ויש לקשר לזה מה שכתב בספר אגרא דפרקא (אות א׳) וז"ל‪ ,‬אמר כבוד אדמ״ו הרב הקדוש מו״ה יעקב יצחק זצוק״ל‪ ,‬מה שאמרו רז"ל (חגיגה טו‪ ).‬באלישע אחר‪,‬‬ ‫שיצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר‪ ,‬יובן למשכיל‪ ,‬אילו היה משיב כיון שכן הוא אזי הנה הוא העת והעונה לעבדך עבודה שלימה אמיתיית‪ ,‬כיון‬ ‫שאין כאן קיווי לתשלום שכר‪ ,‬אזי תהיה עבודתי רק לעשות נחת רוח לפני מי שאמר ונעשה רצונו‪ ,‬אילו היה משיב כזאת‪ ,‬היה מכופר לו והיה מגיע למעלה גדולה‪,‬‬ ‫עכ"ד ודפח"ח‪ .‬ובזה נבין מה שאמר לו ר' מאיר תלמידו חזור בך‪ ,‬הגם שידע ששמע מאחורי הפרגוד כנ"ל‪ .‬ובזה נתבונן מ"ש השל״ה בשם אביו בהג"ה‪ ,‬כל מה שיאמר‬ ‫ב‬ ‫םירופיכה םוי ‪ -‬וניזאה תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫שהמלאכים נעלו בפניו כל שערי תשובה‪ ,‬עד שה’ יתברך חתר לו חתירה‪ .‬וכדי‬ ‫חלילה לה’ יתברך מעשות כדבר הזה ולא כיוצא בו‪ .‬אכן שורש הדבר הוא כך‪,‬‬ ‫להבינך ענין זה אומר‪ ,‬כי הנה כתיב גבי איוב (איוב לח‪ ,‬יז) הנגלו לך שערי מות‪ ,‬כי‬ ‫מגודל רחמי ה’ יתברך שמרחם על כל בריותיו‪ ,‬וגם על החוטאים נגדו יתברך‪,‬‬ ‫כמו שיש בעולמות העליונים שערי חיים‪ ,‬כמו כן יש למטה בבחינות חיצונות‬ ‫וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח‪ ,‬לזאת שולח ה’ יתברך הירהורי תשובה‬ ‫הנקראות שערי מות‪ ,‬ובהם יכנסו עוברי רצונו יתברך‪.‬‬ ‫בלבם בזה הכרוז היוצא בכל יום שובו בנים כו'‪ ,‬כנודע מספה"ק (זוה״ק ח״ג קכו‪,).‬‬ ‫ומעורר אותם שישובו בתשובה שלימה‪ .‬או ע"י איזה סיבה מעוררם שישובו‪,‬‬ ‫והנה עולמות העליונים הם כסא לכבודו יתברך‪ ,‬היינו מכל מצוה ומעשה‬ ‫היינו כמ"ש (תהלים צ‪ ,‬ג) תשב אנוש עד דכא גו' שובו בני אדם‪ .‬והקב"ה בעצמו‬ ‫טוב אשר נעשה לכבוד שמו יתברך‪ ,‬אז העובדא נעשה כסא לכבודו יתברך‪.‬‬ ‫פותח להם שערי תשובה‪ ,‬ושואל ומבקש מכל אחד ואחד לעשות תשובה‪.‬‬ ‫והנה גם בשערי מות יש בהם כח אלהים חיים אשר משם הוא חיותם וקיומם‪,‬‬ ‫כמ"ש (נחמי׳ ט‪ ,‬ו) ואתה מחיה את כולם‪ ,‬ואין קיום בהם זולת כח הקדושה‪,‬‬ ‫אכן יש עבירות חמורות כל כך‪ ,‬כמו האומר אחטא ואשוב (יומא פה‪):‬‬ ‫וכבוד אלהים הסתר ונעלם וגנוז בתוכם‪ ,‬אך שאינו בהתגלות מחמת שהוא‬ ‫וכדומה‪ ,‬אז אין מהראוי שה’ יתברך יחזור אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה‬ ‫מעוטף בכמה לבושין‪ .‬ואדם המייגע את עצמו ומחפש בחיפוש אחר חיפוש‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬רק צריך האדם להתעורר מעצמו ולשום אל לבו בלא אתערותא‬ ‫אז מוצא גם שם אלהותו יתברך‪ ,‬אך שהוא רחוק מן השורש שהוא כבודו‬ ‫דלעילא מקודם‪ ,‬ולהתודות לפניו יתברך בכל לבבו‪ ,‬וישפוך שיחו לפניו יתברך‬ ‫יתברך‪ ,‬ונקרא תחת כסא כבודו‪ ,‬שהוא דבר תחתון מכבודו יתברך‪.‬‬ ‫שישלח לו עזר וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב‪ ,‬ואז באמת מקבלין‬ ‫תשובתו ג"כ בשובו מדרכו וחי‪.‬‬ ‫והנה השב בתשובה שלימה‪ ,‬הוא נכנס בשערי תשובה באתגלייא‪,‬‬ ‫כי מקודם פותחין לו השערים כדי שיכנס‪ ,‬וזהו שמסייעין לו וכנ"ל‪ .‬משא"כ‬ ‫וזהו מאמרם ז"ל (שם) אין מספיקין בידו לעשות תשובה‪ ,‬ולא אמרו אין‬ ‫מנשה שהכעיס הרבה לפניו יתברך ותשובתו קשה‪ ,‬ולכן נעלו המלאכים בפניו‬ ‫מקבלין תשובתו‪ ,‬אך ודאי כוונתם הוא שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב‪,‬‬ ‫השערי תשובה העליונים‪ ,‬ואז היה צריך לחפירה ולחזור בתשובה מבחינות‬ ‫אך ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר מעצמו לעשות תשובה שלימה‪,‬‬ ‫התחתונות‪ ,‬ומשם לקרב עצמו לכבודו יתברך‪ .‬וזהו שחתר לו חתירה מתחת‬ ‫ואז בלי ספק שמקבלין תשובתו בשמחה‪ .‬וכלל גדול אמרו חז"ל (ירושלמי פאה‬ ‫כו'‪ ,‬היינו שגילה לו כבודו יתברך כביכול ע"י השערי מות שנקראים תחת וכנ"ל‪,‬‬ ‫פ״א ה״א) באמת‪ ,‬שאין לך דבר העומד בפני התשובה‪.‬‬ ‫כדי שלא יהיה שום קיטרוג עליו‪ ,‬מפני שהיה באתכסייא ונעלם מהמלאכים‪,‬‬ ‫ומשם קיבל תשובתו‪ .‬וכן יהי רצון אמן‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וזאת היתה כוונת הבת קול שהכריז שובו בנים כו' חוץ מאחר‪ ,‬היינו‬ ‫שהקב"ה הוא בעל הרחמים‪ ,‬ומתאווה מאוד שכל החוטאים ישובו אליו באמת‬ ‫כיון שיש לנו דין בן על כן מועיל המחילה‬ ‫לבל ידח ממנו נדח‪ ,‬ובפרט נשמה היקרה כמוהו שהיה גדול בתורה ובחכמה‪,‬‬ ‫אך שורש הדין וקו האמת והמשפט ניתן שלא לעוררו ולבקש ממנו שישוב‪,‬‬ ‫אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם‬ ‫לזאת עשה ה’ יתברך ברוב רחמיו וחסדו הגדול סיבה זו‪ ,‬כדי שישכיל ויבין‬ ‫אביכם שבשמים (יומא פה‪.):‬‬ ‫אחר‪ ,‬וישיג בחכמתו כוונת ה’ יתברך‪ ,‬שבאמת רוצה שישוב אליו ויקבלו בסבר‬ ‫פנים יפות‪ ,‬אך שכביכול אינו יכול לומר לו בפירוש ולעוררו שישוב בתשובה‪,‬‬ ‫בספר מהר"ש מביא מהרה"ק ר' שלום מבעלזא זצוק"ל לפרש הכוונה‬ ‫כמו שמתנהג את עצמו עם שאר החוטאים‪ ,‬מחמת שהכעיסו הרבה וידע רבונו‬ ‫במה שמסיים המשנה דוקא אביכם שבשמים ולא מלככם שבשמים‪ ,‬כי‬ ‫כו'‪.‬‬ ‫ההלכה היא (עי׳ כתובות יז‪ ).‬דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול‪ ,‬ואב שמחל‬ ‫על כבודו כבודו מחול‪ ,‬ולכן סיים אביכם שבשמים‪ ,‬שמכיון שהוא אביכם‬ ‫וז"ש הבת קול שובו בנים כו'‪ ,‬היינו לכם אני אומר ומעורר אתכם ומבקש‬ ‫תוכלו לשוב בתשובה והוא ימחול לכם ותוכלו להיות טהורים‪ .‬ולכן אומרים‬ ‫מכם שתשובו אלי‪ ,‬חוץ מאחר‪ ,‬איני יכול לעוררו ולומר לו זה כנ"ל‪ ,‬אך כשיבין‬ ‫השיבנו אבינו לתורתך לשון אבינו‪ ,‬ע"כ]י[‪.‬‬ ‫זה מעצמו וישוב בכל לבבו כראוי לו באמת‪ ,‬אז מה טוב ומה נעים‪ .‬וכמו שמצינו‬ ‫בעון העגל שרמז ה’ יתברך למשה באומרו (שמות לב‪ ,‬י) ועתה הניחה לי כו'‪ ,‬כדי‬ ‫ובספה"ק בני יששכר (סיון מאמר ב׳ אות ה׳) הביא כמה טעמים דלא מהני‬ ‫שישכיל ויבין שבו הדבר תלוי‪ ,‬וכמו שבאמת כן היה‪ ,‬שהשכיל והבין משה‬ ‫תשובה בעכו״ם‪ ,‬וטעם אחד הביא בשם ספר לימודי ה' [להג״ר יהודה נגארא זצ״ל]‬ ‫רבינו ע"ה כוונתו יתברך‪ ,‬והתפלל לפניו יתברך לעורר רחמים על זרע ישראל‪,‬‬ ‫(בסוף הספר‪ ,‬בדרוש א׳ למעלת התשובה)‪ ,‬ובשם ספר ראש דוד]אי[ [להגה״ק החיד״א‬ ‫והועיל בתפלתו‪ .‬כמו כן רמז לו ה’ יתברך לאחר שיבין כוונתו יתברך שהוא‬ ‫זצ״ל] פרשת אמור (ד״ה ובאופן אחר יראה)‪ ,‬דתשובה הוא פיוס להשי״ת כביכול‪,‬‬ ‫לטובתו‪ ,‬ושב ורפא לו‪ ,‬כי אין דבר כו' כנ"ל‪ ,‬והכל נמתק ונתקן בתשובה‪ .‬וכן יהי‬ ‫והקב״ה מוחל על החטא‪ ,‬וכיון דבני ישראל נקראים בנים למקום‪ ,‬כדכתיב‬ ‫רצון שנשוב אליו באמת כראוי אמן]ט[‪.‬‬ ‫(דברים יד‪ ,‬א) בנים אתם לד' אלקיכם‪ ,‬והקב״ה נקרא אב כביכול‪ ,‬ואב שמחל‬ ‫על כבודו כבודו מחול (קידושין לב‪ ,).‬לכן מהני תשובה‪ ,‬משא״כ לעכו״ם נקרא‬ ‫וגבי מנשה כתיב (דברי הימים‪-‬ב׳ לג‪ ,‬יג) ויתפלל לה' ויעתר לו‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫הקב״ה מלך‪ ,‬כמו שנאמר (ירמי׳ י‪ ,‬ז) מי לא ייראך מלך הגוים‪ ,‬ומלך שמחל על‬ ‫(סנהדרין קג‪ ).‬אל תיקרי ויעתר לו אלא ויחתר לו‪ ,‬מלמד שחתר לו הקב"ה למנשה‬ ‫כבודו אין כבודו מחול (שם ע״ב)‪ ,‬לכן לא מהני תשובה להם]בי[‪.‬‬ ‫חתירה מתחת כסא כבודו יתברך וקיבל תשובתו‪ .‬וכן בפרקי רבי אליעזר אמרו‪,‬‬ ‫לך בעה״ב (זה השי״ת בעל הבית של כל העולם) עשה‪ ,‬חוץ מצא (פסחים פו‪ ,):‬היינו כשתשמע ח"ו שובו בנים וכו' חוץ וכו'‪ ,‬לא תטה אוזן לדברים הללו לבטל עבודתך‪ ,‬והבן‬ ‫ט‪ .‬יש להביא מה שכתב הרבינו חננאל במסכת חגיגה (טו‪ ,:‬ד״ה והאי) וז"ל‪ ,‬והאי דבדק אחר בינוקי משום דהוה ר' מאיר מפצר ליה לחזור בתשובה ולא היה לבו חפץ‬ ‫וא"ל שמעתי מאחורי הפרגוד וכו'‪ ,‬ידין אותו הקב"ה באש יוקדת מעלה עשן כדי שיתכפרו לו עונותיו ויזכה לעוה"ב‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫י‪ .‬וראה בספר בית פינחס [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] בפרשתינו (ד״ה שחת לו לא מומם) דבר נחמד‪.‬‬ ‫אי‪ .‬ובספר יוסף תהלות [להגה״ק החיד״א זצ״ל] (תהלים כב‪ ,‬כח) הביא דבר זה בשם ספר מאור הקטן [להג״ר מאיר מטארנפאל זצ״ל אב״ד דק״ק איטינגין] (סו״פ נצבים)‪.‬‬ ‫בי‪ .‬ועפ"י טעם זה כתב בספה"ק בני יששכר מאמר ז' נחמתות (מאמר ה׳ נחמה ד׳)‪ ,‬ושם (תשרי מאמר ד׳ אות כ״ד)‪ ,‬ולהלן שם (מאמר י׳ אות י׳ח)‪ ,‬ובמאמרים לחודש אלול‬ ‫(מאמר א׳ אות ו׳) לחדש‪ ,‬כי חטאים בשוגג ובאונס מהני תשובה גם לאומות העולם‪ ,‬שהרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול הוא דוקא כשחטא החוטא נגדו‬ ‫במזיד דאז הוא פגם לכבודו‪ ,‬משא"כ כשהחטא הוא בשוגג יכול המלך למחול‪ ,‬וא"כ שפיר מועיל תשובה באומות העולם אם חטאו בשוגג‪ ,‬ועל כן מקבלים מהם‬ ‫קרבנות‪ ,‬עכתודה"ק‪ .‬ודבריו לכאורה צ"ע‪ ,‬שהרי כתב הרמב״ם (הל׳ מעשי הקרבנות פ״ג הל׳ ב׳) העכו"ם אין מקבלין מהן אלא עולות בלבד וכו' [ועי׳ במסכת מנחות (עג‪):‬‬ ‫שלמי העובדי כוכבים עולות‪ ,‬וצע״ק]‪ ,‬אבל אין מקבלין מהן שלמים ולא מנחות ולא חטאות ואשמות וכו'‪ .‬וכתב הלחם משנה הטעם שאין מקבלין מהם חטאות‪ ,‬לפי שאין‬ ‫מועלת תשובה לעכו"ם‪ ,‬יעו"ש‪ .‬א"כ משמע דאף בשוגג אין מועיל להם תשובה‪ ,‬וצ"ע‪ .‬וראה בספר תכלת מרדכי (בפרשתינו) שכתב דאף אם נימא שמקבלין תשובה‬ ‫מן העכו"ם‪ ,‬היינו שלא יקבלו עונש אבל הפגם נשאר‪ .‬ועי' בספר אלף המגן לשבת תשובה (אות ב׳) שהבאתי כמה וכמה טעמים למה לא מהני תשובה אצל העכו"ם‬ ‫ג‬ ‫םירופיכה םוי ‪ -‬וניזאה תשפז‬ ‫אלף המגן‬ ‫אם כן בא לאדמה הרצון לחטוא ואף לפגום מעלתה‪ ,‬שאף שהקדוש ברוך הוא‬ ‫בחינת הבעל תשובה‬ ‫פקד עליה לטובתה שזה העץ שתוציא יהא גם כן טוב למאכל כמו הפרי עצמו‪,‬‬ ‫כתב השל"ה הק' במסכת ראש השנה (דרך חיים תוכחת מוסר) וז"ל‪ ,‬כי‬ ‫היא קלקלה ונתנה טעם לפגם‪.‬‬ ‫כמו שמדרגת חסיד בעולם הבא היא יותר גדולה ויותר גבוהה ממדרגת צדיק‬ ‫אכן יש לומר דהאדמה באמת לא חטאה כלל‪ ,‬ואדרבה בעצם זה‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬כך מדרגת בעל תשובה אחד [היא יותר גדולה ויותר גבוהה מבעל תשובה‬ ‫שקלקלה ולא חסה על קלקולה וכבודה‪ ,‬בזה היא הכניעה עצמה כעבד לאדונו‬ ‫אחר]‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫במסירות נפש עצומה‪ ,‬ואף שהפרה בזה רצון קונה‪ ,‬היא עשתה כן לכבודו‬ ‫ובספר גליוני הש"ס [להג״ר יוסף ענגיל ראב״ד קראקא] על מסכת תענית‬ ‫בבחינת גדולה עבירה לשמה‪ ,‬כמאמר חז"ל (נזיר כג‪.):‬‬ ‫(טו‪ ,.‬ד״ה רש״י ד״ה ה״ג) כתב דבנוסח פסוקי דזמרה של שבת אומרים ובשפתי‬ ‫דהנה הארץ‪ ,‬היינו סוד ארץ עליונה השכלית‪ ,‬הסתכלה והבינה וראתה‬ ‫צדיקים וכו' ובלשון חסידים וכו' ובקרב קדושים תתהלל‪ ,‬דהסדר הוא ממטה‬ ‫בריאת אלהים כל מעשה בראשית כי נורא הוא‪ ,‬כל מיני פלאים מראשית‬ ‫למעלה‪ ,‬חסידים עדיפי מצדיקים‪ ,‬וקדושים עדיפי מצדיקים‪ ,‬ועיי"ש דבריו‬ ‫הנקודה כל השתלשלות העולמות עד תהום ארעא‪ ,‬אשר כמה מיני נמצאים‬ ‫הנחמדים‪.‬‬ ‫דוממים וצומחים כו'‪ ,‬והם חכמות אלהות‪ ,‬נפלאות וחכמות הבורא יתברך‪.‬‬ ‫ועל כולם השליט את האדם אשר נחלק גופו מן העפר מהאדמה‪ ,‬ונשמתו‬ ‫ויש להעיר ממה שכתב האבודרהם בסדר שחרית של חול (ד״ה על‬ ‫היא מאוצר הנשמות החצובות מתחת כסא כבודו יתברך‪ ,‬והכל בידי האדם‬ ‫הצדיקים) שחולק על זה‪ ,‬וכתב דצדיק עדיף מחסיד‪ ,‬ויש להאריך בזה‪.‬‬ ‫ותלויין במעשיו‪ ,‬אם ילך בדרך הטוב והישר אז תהיה עליה לכל העולמות וכל‬ ‫גדולה עבירה לשמה‬ ‫הנמצאים‪ ,‬ואם ח"ו יקלקל מעשיו‪ ,‬יפגום הכל ח"ו וירדו למטה כל הנבראים‬ ‫הרוחניים והגשמיים בבחינה התחתונה‪.‬‬ ‫ידוע הוא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע״ז ג‪ ).‬ורוצה‬ ‫לזכות את האדם בדינו‪ .‬ואחת מהדרכים לכך היא‪ ,‬שבעת שהוא מעמיד‬ ‫וכשהבינה האדמה שכשיחטא האדם מחמת יצרו הרע יבא פגם גדול‬ ‫אותו במשפט‪ ,‬אם אין לו זכות העצמי‪ ,‬הריהו משתמש כביכול בעבירות של‬ ‫בשורש נשמתו ולא יועיל לו שום תיקון ותשובה‪ ,‬לפיכך התחכמה ושינתה‬ ‫הפחותים ממנו כסיבה לזכותו‪.‬‬ ‫תחילה ציווי הבורא יתברך‪ ,‬כדי שתהא לו אמתלא נכונה לזכות‪ .‬והיא‪ ,‬שמאחר‬ ‫ושורש גופו מן האדמה‪ ,‬והיא עצמה שינתה מכבר רצון הבורא יתברך‪ ,‬מה‬ ‫ומצאנו כן כבר בראשית קיום העולם אחר הבראותו‪ ,‬שכשחטא האדם‪,‬‬ ‫יעשה האדם אשר ממנה חוצב ולא יחטא‪ ,‬אחר ששורשו פגום‪ .‬וכיון דתולין‬ ‫מסרה האדמה כביכול נפשה וחטאה‪ ,‬כדי שיוכל השי"ת לזכותו עי"ז בדינו‪,‬‬ ‫הקלקלה במקולקל הרי שיתלו הסרחון בה ולא בנשמה הרוחנית‪ .‬ובכך גרמה‬ ‫ואף נענשה בעבור זה‪ .‬והיינו דאמרו חז"ל (נזיר כג‪ ):‬גדולה עבירה לשמה‪.‬‬ ‫להקל מעל האדם את עונש החטא‪ ,‬שהרי הוכיחה ששורשו‪ ,‬היינו היא עצמה‪,‬‬ ‫וכך פירש בספה"ק אוהב ישראל את דברי רש"י על הפסוק (בראשית א‪,‬‬ ‫הרע את מעשיו‪ ,‬ומה יעשה פריה‪ ,‬האדם‪ ,‬ולא יחטא‪.‬‬ ‫יא‪-‬יב) ויאמר אלקים תדשא הארץ וגו'‪ ,‬עץ פרי וגו' ותוצא הארץ וגו' עץ עושה‬ ‫נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שעשתה בזה הארץ עבדות גדולה ולשם שמים נתכוונה‪,‬‬ ‫פרי וגו'‪ .‬שכתב רש"י וז"ל‪ ,‬עץ פרי‪ ,‬שיהא טעם העץ כטעם הפרי‪ ,‬והיא לא‬ ‫ועל כן לא נענשה הארץ תיכף‪ ,‬כי קמי שמיא גליא כוונתה הרצויה שהיתה רק‬ ‫עשתה כך‪ ,‬אלא ותוצא הארץ וגו'‪ ,‬ועץ עושה פרי‪ ,‬לפיכך כשנתקלל אדם נפקדה‬ ‫לכבוד יוצרה ולטובת האדם‪ .‬אכן‪ ,‬לסוף‪ ,‬כשחטא האדם‪ ,‬נפקדה האדמה על‬ ‫גם היא על חטאה]גי[‪.‬‬ ‫חטאה‪ .‬דאילו לא הענישה השי"ת אז כלל‪ ,‬לא היה נודע הדבר שחטאה כלל‬ ‫וכתב וזתוכ"ד‪ ,‬דהנה כבר צווחו בזה קמאי על לשון רש"י לפיכך וכו'‪,‬‬ ‫והיה אם כן חטא האדם קשה מאוד ולא היה נשלם רצון הארץ אשר עיקר‬ ‫דמה ענין חטא האדם לפקידת האדמה על חטאה‪ .‬ועוד יפלא‪ ,‬איך חטאה‬ ‫כוונתה בחטאה היה רק עבור זה שיתלו חטא האדם בה‪.‬‬ ‫האדמה ועשתה כנגד רצון קונה יתברך‪ .‬דבשלמא אדם בשר ודם ניחא דחטא‪,‬‬ ‫וזהו שכתב רש"י ז"ל‪ ,‬לפיכך אז כשנתקלל אדם על חטאו נפקדה גם‬ ‫דהרי היצר הרע ניצב עליו בכל עת להטות ליבו מדרך הטוב והישר ולהחטיאו‬ ‫הארץ על חטאה‪ ,‬כדי להוציא רצון הארץ מהכח אל הפועל‪ ,‬ולהקל מעל האדם‬ ‫ומאתו יתברך ניתנה בחירה חפשית לאדם לעשות כרצונו וחפצו ולילך בדרך‬ ‫עונשו‪ ,‬מאחר שנלקח גופו מהאדמה אשר חטאה תחלה‪ ,‬ונמשך האדם בטבעו‬ ‫אשר יבחר לעצמו לטוב או כו'‪ .‬אך שאר הנבראים ובכללם האדמה‪ ,‬הלא כולם‬ ‫אחר שורשו‪ ,‬עכתו"ד הרה"ק מאפטא זצוק"ל]די[‪.‬‬ ‫כאחד ששים ושמחים לעשות רצון קונם באין מונע‪ ,‬כי אין להם יצר הרע‪ ,‬ומנין‬ ‫גי‪ .‬ראה בספה"ק אורח לחיים [להרה״ק ר׳ אברהם חיים מזלאטשוב זצוק״ל] פרשת בראשית (ד״ה א״י בראשית ברא אלקים [ד]) שכתב שע"י שהוציא החומר בלי זיכוך גם גוף‬ ‫האדם אינו מזוכך‪ .‬וראה בספר שב שמעתתא בהקדמה (ד״ה אמר המשורר) שכתב כי היה החומר גס וזה גרם לנטויית האדם לחומרויית‪ .‬ועי' בספה"ק מאור ושמש‬ ‫פרשת בהר (ד״ה וידבר ה׳ אל משה בהר סיני לאמר) שמביא דברי הרה״ק מאפטא זצוק״ל הנ"ל‪ .‬וע"ע בהקדמה לספר אור יצחק [להרה״ק ר׳ יצחק מראדוויל זצ״ל] (ד״ה ובודאי‬ ‫אדם הראשון) ובפרשת בראשית (ד״ה ועוד הארץ) שכתב שחטא אדם הראשון היתה מצד האדמה שחטאה קודם‪.‬‬ ‫די‪ .‬ואולי יש לפרש בדרך זו את התפלה אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו‪ .‬דהנה לכאורה מה לנו בזכירת השי"ת אותנו כיצירי עפר‪ .‬אכן לפי דבריו יש לומר שמבקשים‬ ‫אנו מאתו יתברך שלא יעניש אותנו כל כך אחר ששורשנו הוא האדמה והיא היא שגרמה לחטא שלנו‪ .‬וכן יש לפרש הפסוק בתהלים (תהלים קד‪ ,‬לה) יתמו חטאים מן‬ ‫הארץ‪ ,‬ע"י חטא של הארץ‪ ,‬יתמו עונתינו כנ"ל ששורשנו מן האדמה‪ ,‬שלא יענשו בני אדם כל כך‪.‬‬ ‫‪ i‬תודתינו נתונה לאלו שהשתתפו בהוצאות הגליון ‪i‬‬ ‫כל מי שרוצה להשתתף‬ ‫הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח‬ ‫בהוצאות הגליון לרגל השמחה‬ ‫מוה"ר יעקב יצחק גערמאן הי"ו‬ ‫שבמעונו או לעילוי נשמת יפנה‬ ‫ולרגל השמחה השרוי' במעונו בארוסי בנו‬ ‫לעילוי נשמת זקינו‬ ‫החתן ישראל משה ני"ו ממצוייני ישיבת קדושת ציון‬ ‫הרה"ח מוה"ר ישראל משה ב"ר דוד ז"ל גערמאן‬ ‫למכון אלף המגן ‪347-930-8759‬‬ ‫למזל טוב בשעה טובה ומצלחת‪ ,‬יהי רצון שהזיווג‬ ‫נפטר ביום הכיפורים שנת תשס"ז לפ"ק‬ ‫ולהשאיר הודעה תזכה למצות‬ ‫יעלה יפ"ה ויזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫תהא נשמתו צרורה בצרור החיים‬ ‫ישלם ד' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ד'‬ ‫ד‬