אלף המגן · Elef Hamugein — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי"ת
שנת תשפ"ז לפ"ק האזינו -יום הכיפורים שנה כ"ג גליון ב' (תשכ"ח)
ובזה ניחא המדרש הנ״ל ,אדם מישראל שהיה חושש באזנו ,כוונתו דפגם לפרש מדרש פליאה
וחטא באזניו ,ששמע לשון הרע ורכילות ונבול פה וכדומה ,ורצה לתקן אזניו האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב ,א).
ממה שפגם בהם בעונותיו ,מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת ,שילמוד וישמע
דברי מוסר אף בשבת שמחויב להיות בשמחה ,ועל זה אמר המדרש כך שנו איתא במדרש (דב״ר י ,א) הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו
חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת ,וזו מכת האוזן אם סכנה הוא ,ר״ל שיהא מותר לרפאותו בשבת ,כך שנו חכמים (יומא פ״ח מ״ו) כל שספק נפשות
שהוא שבת תשובה שצריך לתקן כל השבתות של כל השנה ואם לא עכשיו דוחה את השבת ,וזו מכת האוזן אם סכנה הוא מרפאים אותה בשבת ,עכ״ל.
אימתי ,מרפאים אותה בשבת ,ואם בשאר שבת הוא דיכול להמתין עד למחר, ולכאורה הדבר תמוה מאי אשמועינן המדרש ,פשיטא אם סכנה הוא
אסור. דמרפאים אותה בשבת ,דמה גרע אוזן מכל איברים שבאדם.
כשאדם מכיר שהקבה מסתיר ממנו אז בא הישועה ובספר אוצרות חיים [להג״ר חיים כהן רפאפורט זצ״ל אב״ד אוסטרהא בעל שו״ת
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב ,ג). מים חיים] מביא מה ששמע בשם זקינו הג"ר חיים כהן רפאפורט זצ״ל אב"ד
לבוב ,שהתחיל פעם אחד בשבת תשובה בדרשה שדרש תוכחת מוסר ,ואמר
בספה"ק אורח לחיים [להרה״ק ר׳ אברהם חיים זצוק״ל מ״מ בק״ק זלאטשוב] פירוש המדרש ע״פ מה שהובא בפוסקים שאסור ללמוד ספרי מוסר בשבת
בפרשתינו (ד״ה א״י כי שם) מביא משל ששמע מהבעש"ט זללה"ה]ב[ ,כשבא מחמת שהמוסר מביא עצבות ,ובשבת אסור להיות עצב (רמב״ם הל׳ שבת פכ״א
לאדם יסורין יחשוב ,אב שיש לו בן קטן ומשנה לבושיו כדי להבעית את בנו, הכ״ט) ,ולכאורה קשה דהא ברפואות הגוף מותר לחלל שבת מפני להחיות
ומטיל עליו פחד ,וכשהבן יודע ומבין שהוא אביו וקורא לו אבי ,נתמלא רחמים אדם מישראל ,ולמה יגרע רפואות נפש ,דהא מקרא מלא במשלי (ד ,יג) החזק
עליו ומפשיט מלבושיו ומראה עצמו לפני בנו ונתבטל הצער .וכן לאדם כשבא במוסר אל תרף נצריה כי הוא חייך.
לו איזה צער ח"ו ,אם מבין בדעתו שאין בלעדו יתברך ,והוא המפחידו בצער זה
וכתב שם ,אבל באמת אין זה קושיא ,דהא ברפואות הגוף אם אינו נצרך
לראות אם יהי' לו דעת לקרוא אל ה']ג[ ,אז נתבטל הצער ,אבל כשאין לו דעת
לעשות הרפואה בשבת דווקא ויכול להמתין עד אחר השבת ,אסור לעשות
שהכל מאתו יתברך ומבקש רפואה ופעולות גשמיות להנצל מצער זה ,אז ח"ו
הרפואה בשבת (שו״ע או״ח סי׳ שכ״ח ס״ד) ,וא״כ במוסר שיכול לשמוע אחר
נשאר בצערו.
שבת ,למה יחלל שבת ,ישמע דברי מוסר אחר שבת .רק ידוע מה שמבואר
ומשה רבינו ע"ה הי' בחינת דעת ,וזהו שאמר כי שם ה' אקרא ,ר"ל אם בספרי מוסר ,כי הימים מעשרת ימי תשובה ,כל יום מתקן הימים מכל השנה]א[,
יהי' איזה צער ויש לו דעת זה שהכל מאתו יתברך ,ואני קורא אל השי"ת ,אז ולפי זה שבת תשובה מתקן השבתות של כל השנה ,וא״כ ממילא מותר
הבו גודל ,וידוע (תיקו״ז תיקון כ״ב) דמדת חסד נקרא גדולה ,אז הוא ממשיך לשמוע דברי מוסר אפילו בשבת ,דהא ממש דומה לפיקוח נפש הגוף ,דאם
חסדים ,לאלקינו ,הוא מדת הדין ,ונמתקו הדינים]ד[. לא עכשיו אימתי ,דביום החול אינו יכול לתקן ימי השבתות של כל השנה.
א .מקורו טהור בשער הכוונות [להגה״ק מוה״ר חיים וויטאל זצ״ל] בתחילת דרושי ר״ה בשם האריז״ל ,ועיין בספר דרושי הצל״ח דרוש י״ט (אות א׳) שמבאר ענין זה ,שלכן
מפרישין את הכהן גדול מביתו שבעת ימים קודם יום הכיפורים ,לפי שכפרת כל ישראל תלוי בו ,ועוד צריך להיות נקי מכל פגם וסיג ,ולפיכך הפרישוהו שבעת
ימים ,שהם כוללים כל ימי השבוע ,וכל יום תיקון שכנגדו לכל השנה ,ובזה נשאר הכהן גדול זך ונקי וחף מכל פשע ,עיי״ש.
ב .וראה שם בספרו אורח לחיים פרשת חקת (ד״ה ויאמר ה׳ אל משה ,בא״ד) וז"ל ,ונראה דאמרתי פירוש הפסוק (תהלים לב ,ז) אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני
סלה ,על דרך משל ,האב משנה את בגדיו ומפחיד את בנו לראות אם הבן יקרא אותו שיעזרהו ויצילהו ,ואם הבן קורא לאביו שיצילהו ,אז תיכף מראה אביו את עצמו
אליו ,וינצל מן הפחד והצער ההוא ,אבל כשאינו קורא לאביו ,אז אביו מניח אותו בצער ובפחד .וכן כשבא על אדם איזה צער ח"ו ,ואם הוא משים על לב שהכל מאתו
יתברך ובוודאי עשה לו השי"ת לטובתו ,ובזה הוא ממתיק דינים ונפטר מן הצער ,אבל כשאינו מרגיש שהכל מאתו יתברך ועוסק בפעולות גשמיות ,אז אינו נפטר
מהצער ,וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה ,אתה סתר לי ,ר"ל כשאתה סתר לי ואין אני מרגיש שאתה עשית זאת ,אז מצר תצרני ,אבל כשאני מרגיש שמאתך הכל ,אז
אין אני ירא מהצער ,עכדה"ק .וראה בספה"ק דגל מחנה אפרים פרשת וילך (ד״ה ואנכי הסתר) שכתב כעין משל זה אבל קצת באופן אחר ,ומפרש בזה הפסוק (דברים
לא ,יח) אנכי הסתר אסתיר את פני ,ואם אתה תתן לב כי זה רק הסתרה אז יושיעך ה' .ושם בהפטורה לפרשת כי תבא מביא המשל בשם זקינו הבעש״ט הק׳ זי״ע.
ג .וראה בספר דברת שלמה [להרה״ק ר׳ שלמה מלוצק זצוק״ל] פרשת תשא (ד״ה וידבר ה׳) על הגמרא (ברכות י ).אפילו חרב חדה מונחת כו׳ אל ימנע עצמו מן הרחמים ,שכתב
דכשמאמין ומכיר ויודע כי השי"ת נקרא רחמים גמורים ,הוא דבוק תמיד עי"ז בגודל רחמיו יתברך ונעשה לו ניסים ,וזהו (ברכות י ).אפילו חרב חדה מונחת על צוארו
אל ימנע עצמו מן הרחמים ,שהם בכל מקום בלי גבול ,ולא אמרו יבקש רחמים ,שהוא ממילא ,עכ"ד .ואולי יש לרמז זה במה דאיתא במסכת כתובות (קד ).אמרו כל
מי שיאמר מת רבי ידקר בחרב ,היינו לרמז מאמר זה ,אפילו נראה שמת ,שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו ,אל ימנע עצמו מן הרחמים.
ד .ראה בספר דברי שמואל [להרה״ק הר״ר שמעלקא מניקלשבורג זצוק״ל] פרשת בחקותי (ד״ה ע״כ אחינו) שהביא כעין המשל הזה בשם הרה״ק הר״ר אלימלך מליזענסק
א
םירופיכה םוי -וניזאה תשפז אלף המגן
בספה"ק תפארת עוזיאל [להגה״ק ר׳ עוזיאל מייזליש זצוק״ל אב״ד ור״מ בק״ק לפרש לשון רשי שכתב שעונין והא השתא אינו
אוסטראווצא ,ריטשוואל ואח״כ בק״ק עיר חדש ,מגדולי תלמידי הגה״ק המגיד ממעזריטש
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב ,ג) .ופירש״י ,מכאן שעונין ברוך שם כבוד
זצוק״ל] כתב לפרשו על פי משל ,לאחד שהיו לו בנים שאינם מהוגנים ,וגירש
מלכותו לעולם ועד אחר ברכה שבמקדש.
אותם מביתו ,ומחמת שאמם הרבתה בבכיה עליהם גירש גם אותה ,לימים
היה להם צר מאוד ,ואמרה להם האם לכו אל אביכם אולי ירחם עליכם ,ואני ויש לדקדק דמהראוי היה לומר בלשון עבר ,מכאן שענו ברוך שם כבוד
אבא אחריכם למלאות דבריכם ,ואולי יזכור לנו אהבת נעורים קישור החתונה מלכותו לעולם ועד ,ולא שעונין לשון הווה.
וירחם עליכם .ויענו הבנים אין אנו רוצים שתלך עמנו ,פן יכעוס יותר עלינו
בזוכרו שאנו גרמנו ששלח אותך מאהבה שהיה לו עמך .כך אנו טוענין אל ובספר מהר"י מביא מהרה"ק ר' יהושע מבעלזא זצוק"ל לפרש,
השכינה כביכול ,אל תבא במשפט עמנו ,פן חלילה יכעוס עלינו שבעונותינו דכשאמר משה רבינו פרשיות אלו לישראל ,בודאי נתעוררו לתקן מעשיהם
אתה בגלות מאהבה אשר היה ביניכם. בשלמות .אמנם ידע משה רבינו ע״ה כי התעוררות זו לא תהיה בתמידות,
ועיקר התכלית ממה שאיש ישראל מתעורר בעצמו הוא שתשאר ההתעוררות
ההכנעה הוא חלק מההמלצת יושר גם על להבא בתמידות ,וכמו שאנו אומרים (בפייט לימים הנוראים) אשרי איש
באין מליץ יושר וכו' (בפייט לימים הנוראים). שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך.
וזה מה שאמר להם משה רבינו ע״ה ,כי שם ה' אקרא ,דמה שאתם
בספה"ק קדושת לוי לראש השנה (ד״ה באין) כתב ,דעיקר הוא ,דאדם אף מתעוררים להשי״ת ע״י דברי ,הבו גודל לאלקינו ,שתמיד תעוררו את עצמכם.
על פי שחטא ,רק כיון שיודע שחטא ומבקש מלפניו יתברך שימחול לו ומכיר וזו הכוונה שעונין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה שבמקדש,
בשפלותו ,זה הוא גופא למליץ יושר לפניו .וזהו באין ,במדה שאדם מחזיק לשון הווה ,שבכל עת יכול האדם להמשיך על עצמו מעין הקדושה שהיתה
עצמו לאין ,זה גופא מליץ יושר]ז[. בבית המקדש]ה[ .וכן צריכים אנו להשתדל שכל מה שאנו מתעוררים במשך
תשובה מועיל אצל כל אדם כל השנה ,ובפרט בימים המקודשים הללו ,שאין לך אדם מישראל שאין לו
התעוררות ורגעים טובים ,עיקר התכלית הוא שישאר זה גם על להבא ,ובכל
איתא במסכת חגיגה (טו ).יצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ השנה צריך אדם לזכור איך שהיו הימים הנוראים האלו ,ולהמשיך מקדושתם
מאחר .והוא תמיה גדולה לעיני כל בר דעה ,כי הלא ידוע ומפורסם שאין לך לכל ימי השנה]ו[.
דבר בעולם שעומד בפני התשובה ,וכמו שקיבל השם יתברך תשובת מנשה
הגם שהכעיס בוראו מאד]ח[. iליום הכיפורים
ובספה"ק אוהב ישראל לימי הרחמים והרצון (ד״ה בגמרא) כתב וז"ל ,אך
זה שהשכינה תבא עם הגולים יכול לגרום רעות
באמת נראה לי ,דאין הכוונה דגם אם היה שב בתשובה לא היה הקב"ה מקבלו, אל תבא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי (בפייט לימים הנוראים).
זצוק״ל ,וראה בספר תשואות חן [להרה״ק ר׳ גדלי׳ מליניץ זצוק״ל מתלמידי הבעש״ט זי״ע] בפרשתינו (ד״ה הצור תמים) אריכות בזה ,שמפרש המשך הפסוקים בדרך זה.
ה .ועל מה שכתב דבכל עת יכול האדם להמשיך על עצמו מעין הקדושה שהיתה בבית המקדש ,יש להביא מה שכתב בספה"ק תפארת שלמה לאחרון של פסח
(ד״ה בענין יום טוב) וז"ל ,בדורות שהיו אחר חורבן הבית שהיו גדולי הדור כגון ר"ע ורשב"י וכדומה אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ,בוודאי עשו היחוד ביום כיפור
כמו הכהן גדול שנכנס לפני ולפנים ,אך הוא עשה בפועל והם עשו בכח כוונתם למטה ,ועלה לרצון למעלה כאלו נעשה בפועל .וכן מני אז והלאה בכל דור ודורשיו,
הצדיקים אשר מפיהם אנו חיים ,האריז״ל והבעש״ט וכדומה זי״ע ,עכ"ל.
ולזה יש לקשר מה שהבאתי בספר אוהב שלום [קאמינקא] ח"ב (דף קכ״א) שסיפר כ״ק מרן אדמו״ר זצוק״ל ,שפעם סעד הגה״ק מצאנז זצוק״ל אצל השלחן עם סיעת
מרחמוהי ,וגם הרה״ק ר׳ הלל מקאלאמייא זצ״ל סעד אתם ,והוא היה כידוע הבעל מוסר של הדברי חיים זצ״ל ,שהוכיח אותו כמה פעמים בענינים שונים ,לשביעת
רצונו של הצדיק .והנה באמצע הסעודה פתח הגה״ק מצאנז ואמר להמסובים ,הגה״ק מקאמינקא אמר פעם נוטריקון על ששה קופי״ן ,כלומר ששה תיבות רצופות
המתחילות באות קו״ף ,ואלו הם ,קייזער קעניגליכער קאמינקער קרייז קוימען קערער [בימיהם היה הקייזער של עסטרייך גם הקעניג של אונגארין ,וכל משרה רשמית וממשלתית
היתה נקראת ״קייזער קעניגליכער אמט״ ,וגם משרה זו של ניקוי הארובות היתה רשמית .וראוי לציין כאן ,כי כשהיה כ״ק מרן אדמו״ר האמצעי זצ״ל הי״ד ילד קטן ,והיה אצל זקנו אבי אמו הרה״ק
ר׳ יהושע מקאמינקא זצ״ל ,ראו פעם את ה״קוימען קערער״ עובר על ידם ,פנה הסבא אל נכדו בשאלה ,בן ציון לעבן ,הידעת הסוד של החמשה קופי״ן .והמשיך ,החמשה קופי״ן המה ,קייזער
קעניגליכער קאמינקער קוימען קערער .והפלא בזה שלא הזכיר רק חמשה ,בזמן שהרה״ק מצאנז הזכיר ששה ,בהוספת תיבת קרייז].
כשמוע הרב ר׳ הלל זצ״ל דבר זה ,חרה לו קצת ,ופנה אל הרה״ק מצאנז ואמר ,מה זה לספר דברי בדיחות באמצע הסעודה כשיושבים אצל השלחן אשר לפני ה׳,
והלא התלמידים יחשבו שמותר לדבר אצל השלחן בדברים של מה בכך.
על זה ענה הדברי חיים ואמר להמסובים ,פה אתנו יושב ר׳ הלל ,הוא אינו יכול לסבול שום עולה ,ורוצה להבין מדוע אמרתי בדיחה באמצע הסעודה ,לזה אני אומר,
אם היה ר׳ הלל יודע ומכיר את מי שאמר הבדיחה הלזו לא היה קשה לו כלל ,כי הלא הגה״ק מקאמינקא לא אמר סתם בדיחות ,הוא כיון אז אותם הכוונות שכיון
הכהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לפני ולפנים.
ו .ועל מה שכתב שימשוך הקדושה על להבא ,יש להביא מה שכתב בספר תהלת ישראל על תהלים [להרה״ק מקאזניץ זצוק״ל] לפרש פסוק (תהלים כד ,ג) מי יעלה בהר
ד׳ ומי יקום וגו׳ וז״ל ,שמעתי מהרב אהרן מקארלין ,שיש אדם שמתאמץ לעלות בתשובה ,ואחר כך אין יכול לעמוד בה ונופל למטה ,וזה מי יעלה ומי יקום ,ודפח״ח.
ועל זה אמר הרה״ק מקאזניץ זצוק״ל (שס ,ד) נקי כפים ,כשהעליה היה מבלי שום דבר רק לשמה שיהא נחת להבורא ,והוא לא רצה ליטול כלום ,זה עומד בצדקו,
ועושה הב׳ לבבות כאחד ומלאך רע יענה אמן .אבל כל מי שרצה ליטול כלום ,כבר זה המחשבה נעשה ערלה ומסך ,ונותן כח ואחיזה לאיזה כת ,ואז לפעמים מושכת
לאחור ונופל.
ז .בספר תולדות יצחק [להרה״ק ר׳ יצחק מנעשכיז זצוק״ל] לראש השנה (ד״ה בפייט) מביאו בשם הקדושת לוי ,ובספר הישר והטוב [להרה״ק ר׳ צבי הירש מליסקא זצ״ל בעמח״ס
אך פרי תבואה] דרוש ט' לראש השנה מביא בחינה אחרת בשם הקדושת לוי ,ובספר ישועות מלכו [להג״ר יהושע קטינא זצ״ל] על הרמב"ם ,בסופו (ד״ה באין מליץ) מפרשו
כי אז כולו חייב ואז זכאי ,ובספר שיחות חולין של תלמידי חכמים [להג״ר אברהם סג״ל איטינגא ז״ל נכד הג״ר שלמה קלוגר זצ״ל] חלק חכמת שלמה (אות פ׳) הוא בשם הג״ר
שלמה קלוגער זצ״ל.
ח .ויש לקשר לזה מה שכתב בספר אגרא דפרקא (אות א׳) וז"ל ,אמר כבוד אדמ״ו הרב הקדוש מו״ה יעקב יצחק זצוק״ל ,מה שאמרו רז"ל (חגיגה טו ).באלישע אחר,
שיצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר ,יובן למשכיל ,אילו היה משיב כיון שכן הוא אזי הנה הוא העת והעונה לעבדך עבודה שלימה אמיתיית ,כיון
שאין כאן קיווי לתשלום שכר ,אזי תהיה עבודתי רק לעשות נחת רוח לפני מי שאמר ונעשה רצונו ,אילו היה משיב כזאת ,היה מכופר לו והיה מגיע למעלה גדולה,
עכ"ד ודפח"ח .ובזה נבין מה שאמר לו ר' מאיר תלמידו חזור בך ,הגם שידע ששמע מאחורי הפרגוד כנ"ל .ובזה נתבונן מ"ש השל״ה בשם אביו בהג"ה ,כל מה שיאמר
ב
םירופיכה םוי -וניזאה תשפז אלף המגן
שהמלאכים נעלו בפניו כל שערי תשובה ,עד שה’ יתברך חתר לו חתירה .וכדי חלילה לה’ יתברך מעשות כדבר הזה ולא כיוצא בו .אכן שורש הדבר הוא כך,
להבינך ענין זה אומר ,כי הנה כתיב גבי איוב (איוב לח ,יז) הנגלו לך שערי מות ,כי מגודל רחמי ה’ יתברך שמרחם על כל בריותיו ,וגם על החוטאים נגדו יתברך,
כמו שיש בעולמות העליונים שערי חיים ,כמו כן יש למטה בבחינות חיצונות וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ,לזאת שולח ה’ יתברך הירהורי תשובה
הנקראות שערי מות ,ובהם יכנסו עוברי רצונו יתברך. בלבם בזה הכרוז היוצא בכל יום שובו בנים כו' ,כנודע מספה"ק (זוה״ק ח״ג קכו,).
ומעורר אותם שישובו בתשובה שלימה .או ע"י איזה סיבה מעוררם שישובו,
והנה עולמות העליונים הם כסא לכבודו יתברך ,היינו מכל מצוה ומעשה היינו כמ"ש (תהלים צ ,ג) תשב אנוש עד דכא גו' שובו בני אדם .והקב"ה בעצמו
טוב אשר נעשה לכבוד שמו יתברך ,אז העובדא נעשה כסא לכבודו יתברך. פותח להם שערי תשובה ,ושואל ומבקש מכל אחד ואחד לעשות תשובה.
והנה גם בשערי מות יש בהם כח אלהים חיים אשר משם הוא חיותם וקיומם,
כמ"ש (נחמי׳ ט ,ו) ואתה מחיה את כולם ,ואין קיום בהם זולת כח הקדושה, אכן יש עבירות חמורות כל כך ,כמו האומר אחטא ואשוב (יומא פה):
וכבוד אלהים הסתר ונעלם וגנוז בתוכם ,אך שאינו בהתגלות מחמת שהוא וכדומה ,אז אין מהראוי שה’ יתברך יחזור אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה
מעוטף בכמה לבושין .ואדם המייגע את עצמו ומחפש בחיפוש אחר חיפוש, תשובה ,רק צריך האדם להתעורר מעצמו ולשום אל לבו בלא אתערותא
אז מוצא גם שם אלהותו יתברך ,אך שהוא רחוק מן השורש שהוא כבודו דלעילא מקודם ,ולהתודות לפניו יתברך בכל לבבו ,וישפוך שיחו לפניו יתברך
יתברך ,ונקרא תחת כסא כבודו ,שהוא דבר תחתון מכבודו יתברך. שישלח לו עזר וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב ,ואז באמת מקבלין
תשובתו ג"כ בשובו מדרכו וחי.
והנה השב בתשובה שלימה ,הוא נכנס בשערי תשובה באתגלייא,
כי מקודם פותחין לו השערים כדי שיכנס ,וזהו שמסייעין לו וכנ"ל .משא"כ וזהו מאמרם ז"ל (שם) אין מספיקין בידו לעשות תשובה ,ולא אמרו אין
מנשה שהכעיס הרבה לפניו יתברך ותשובתו קשה ,ולכן נעלו המלאכים בפניו מקבלין תשובתו ,אך ודאי כוונתם הוא שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב,
השערי תשובה העליונים ,ואז היה צריך לחפירה ולחזור בתשובה מבחינות אך ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר מעצמו לעשות תשובה שלימה,
התחתונות ,ומשם לקרב עצמו לכבודו יתברך .וזהו שחתר לו חתירה מתחת ואז בלי ספק שמקבלין תשובתו בשמחה .וכלל גדול אמרו חז"ל (ירושלמי פאה
כו' ,היינו שגילה לו כבודו יתברך כביכול ע"י השערי מות שנקראים תחת וכנ"ל, פ״א ה״א) באמת ,שאין לך דבר העומד בפני התשובה.
כדי שלא יהיה שום קיטרוג עליו ,מפני שהיה באתכסייא ונעלם מהמלאכים,
ומשם קיבל תשובתו .וכן יהי רצון אמן ,והבן. וזאת היתה כוונת הבת קול שהכריז שובו בנים כו' חוץ מאחר ,היינו
שהקב"ה הוא בעל הרחמים ,ומתאווה מאוד שכל החוטאים ישובו אליו באמת
כיון שיש לנו דין בן על כן מועיל המחילה לבל ידח ממנו נדח ,ובפרט נשמה היקרה כמוהו שהיה גדול בתורה ובחכמה,
אך שורש הדין וקו האמת והמשפט ניתן שלא לעוררו ולבקש ממנו שישוב,
אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם לזאת עשה ה’ יתברך ברוב רחמיו וחסדו הגדול סיבה זו ,כדי שישכיל ויבין
אביכם שבשמים (יומא פה.): אחר ,וישיג בחכמתו כוונת ה’ יתברך ,שבאמת רוצה שישוב אליו ויקבלו בסבר
פנים יפות ,אך שכביכול אינו יכול לומר לו בפירוש ולעוררו שישוב בתשובה,
בספר מהר"ש מביא מהרה"ק ר' שלום מבעלזא זצוק"ל לפרש הכוונה כמו שמתנהג את עצמו עם שאר החוטאים ,מחמת שהכעיסו הרבה וידע רבונו
במה שמסיים המשנה דוקא אביכם שבשמים ולא מלככם שבשמים ,כי כו'.
ההלכה היא (עי׳ כתובות יז ).דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,ואב שמחל
על כבודו כבודו מחול ,ולכן סיים אביכם שבשמים ,שמכיון שהוא אביכם וז"ש הבת קול שובו בנים כו' ,היינו לכם אני אומר ומעורר אתכם ומבקש
תוכלו לשוב בתשובה והוא ימחול לכם ותוכלו להיות טהורים .ולכן אומרים מכם שתשובו אלי ,חוץ מאחר ,איני יכול לעוררו ולומר לו זה כנ"ל ,אך כשיבין
השיבנו אבינו לתורתך לשון אבינו ,ע"כ]י[. זה מעצמו וישוב בכל לבבו כראוי לו באמת ,אז מה טוב ומה נעים .וכמו שמצינו
בעון העגל שרמז ה’ יתברך למשה באומרו (שמות לב ,י) ועתה הניחה לי כו' ,כדי
ובספה"ק בני יששכר (סיון מאמר ב׳ אות ה׳) הביא כמה טעמים דלא מהני שישכיל ויבין שבו הדבר תלוי ,וכמו שבאמת כן היה ,שהשכיל והבין משה
תשובה בעכו״ם ,וטעם אחד הביא בשם ספר לימודי ה' [להג״ר יהודה נגארא זצ״ל] רבינו ע"ה כוונתו יתברך ,והתפלל לפניו יתברך לעורר רחמים על זרע ישראל,
(בסוף הספר ,בדרוש א׳ למעלת התשובה) ,ובשם ספר ראש דוד]אי[ [להגה״ק החיד״א והועיל בתפלתו .כמו כן רמז לו ה’ יתברך לאחר שיבין כוונתו יתברך שהוא
זצ״ל] פרשת אמור (ד״ה ובאופן אחר יראה) ,דתשובה הוא פיוס להשי״ת כביכול, לטובתו ,ושב ורפא לו ,כי אין דבר כו' כנ"ל ,והכל נמתק ונתקן בתשובה .וכן יהי
והקב״ה מוחל על החטא ,וכיון דבני ישראל נקראים בנים למקום ,כדכתיב רצון שנשוב אליו באמת כראוי אמן]ט[.
(דברים יד ,א) בנים אתם לד' אלקיכם ,והקב״ה נקרא אב כביכול ,ואב שמחל
על כבודו כבודו מחול (קידושין לב ,).לכן מהני תשובה ,משא״כ לעכו״ם נקרא וגבי מנשה כתיב (דברי הימים-ב׳ לג ,יג) ויתפלל לה' ויעתר לו ,ודרשו חז"ל
הקב״ה מלך ,כמו שנאמר (ירמי׳ י ,ז) מי לא ייראך מלך הגוים ,ומלך שמחל על (סנהדרין קג ).אל תיקרי ויעתר לו אלא ויחתר לו ,מלמד שחתר לו הקב"ה למנשה
כבודו אין כבודו מחול (שם ע״ב) ,לכן לא מהני תשובה להם]בי[. חתירה מתחת כסא כבודו יתברך וקיבל תשובתו .וכן בפרקי רבי אליעזר אמרו,
לך בעה״ב (זה השי״ת בעל הבית של כל העולם) עשה ,חוץ מצא (פסחים פו ,):היינו כשתשמע ח"ו שובו בנים וכו' חוץ וכו' ,לא תטה אוזן לדברים הללו לבטל עבודתך ,והבן
ט .יש להביא מה שכתב הרבינו חננאל במסכת חגיגה (טו ,:ד״ה והאי) וז"ל ,והאי דבדק אחר בינוקי משום דהוה ר' מאיר מפצר ליה לחזור בתשובה ולא היה לבו חפץ
וא"ל שמעתי מאחורי הפרגוד וכו' ,ידין אותו הקב"ה באש יוקדת מעלה עשן כדי שיתכפרו לו עונותיו ויזכה לעוה"ב ,וכו'.
י .וראה בספר בית פינחס [להגה״צ ר׳ פינחס חיים הלוי הורוויץ זצ״ל ראב״ד קאסוב ובעל פתחא זוטא] בפרשתינו (ד״ה שחת לו לא מומם) דבר נחמד.
אי .ובספר יוסף תהלות [להגה״ק החיד״א זצ״ל] (תהלים כב ,כח) הביא דבר זה בשם ספר מאור הקטן [להג״ר מאיר מטארנפאל זצ״ל אב״ד דק״ק איטינגין] (סו״פ נצבים).
בי .ועפ"י טעם זה כתב בספה"ק בני יששכר מאמר ז' נחמתות (מאמר ה׳ נחמה ד׳) ,ושם (תשרי מאמר ד׳ אות כ״ד) ,ולהלן שם (מאמר י׳ אות י׳ח) ,ובמאמרים לחודש אלול
(מאמר א׳ אות ו׳) לחדש ,כי חטאים בשוגג ובאונס מהני תשובה גם לאומות העולם ,שהרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול הוא דוקא כשחטא החוטא נגדו
במזיד דאז הוא פגם לכבודו ,משא"כ כשהחטא הוא בשוגג יכול המלך למחול ,וא"כ שפיר מועיל תשובה באומות העולם אם חטאו בשוגג ,ועל כן מקבלים מהם
קרבנות ,עכתודה"ק .ודבריו לכאורה צ"ע ,שהרי כתב הרמב״ם (הל׳ מעשי הקרבנות פ״ג הל׳ ב׳) העכו"ם אין מקבלין מהן אלא עולות בלבד וכו' [ועי׳ במסכת מנחות (עג):
שלמי העובדי כוכבים עולות ,וצע״ק] ,אבל אין מקבלין מהן שלמים ולא מנחות ולא חטאות ואשמות וכו' .וכתב הלחם משנה הטעם שאין מקבלין מהם חטאות ,לפי שאין
מועלת תשובה לעכו"ם ,יעו"ש .א"כ משמע דאף בשוגג אין מועיל להם תשובה ,וצ"ע .וראה בספר תכלת מרדכי (בפרשתינו) שכתב דאף אם נימא שמקבלין תשובה
מן העכו"ם ,היינו שלא יקבלו עונש אבל הפגם נשאר .ועי' בספר אלף המגן לשבת תשובה (אות ב׳) שהבאתי כמה וכמה טעמים למה לא מהני תשובה אצל העכו"ם
ג
םירופיכה םוי -וניזאה תשפז אלף המגן
אם כן בא לאדמה הרצון לחטוא ואף לפגום מעלתה ,שאף שהקדוש ברוך הוא בחינת הבעל תשובה
פקד עליה לטובתה שזה העץ שתוציא יהא גם כן טוב למאכל כמו הפרי עצמו, כתב השל"ה הק' במסכת ראש השנה (דרך חיים תוכחת מוסר) וז"ל ,כי
היא קלקלה ונתנה טעם לפגם. כמו שמדרגת חסיד בעולם הבא היא יותר גדולה ויותר גבוהה ממדרגת צדיק
אכן יש לומר דהאדמה באמת לא חטאה כלל ,ואדרבה בעצם זה בעולם הבא ,כך מדרגת בעל תשובה אחד [היא יותר גדולה ויותר גבוהה מבעל תשובה
שקלקלה ולא חסה על קלקולה וכבודה ,בזה היא הכניעה עצמה כעבד לאדונו אחר] ,עכ"ד.
במסירות נפש עצומה ,ואף שהפרה בזה רצון קונה ,היא עשתה כן לכבודו
ובספר גליוני הש"ס [להג״ר יוסף ענגיל ראב״ד קראקא] על מסכת תענית
בבחינת גדולה עבירה לשמה ,כמאמר חז"ל (נזיר כג.):
(טו ,.ד״ה רש״י ד״ה ה״ג) כתב דבנוסח פסוקי דזמרה של שבת אומרים ובשפתי
דהנה הארץ ,היינו סוד ארץ עליונה השכלית ,הסתכלה והבינה וראתה צדיקים וכו' ובלשון חסידים וכו' ובקרב קדושים תתהלל ,דהסדר הוא ממטה
בריאת אלהים כל מעשה בראשית כי נורא הוא ,כל מיני פלאים מראשית למעלה ,חסידים עדיפי מצדיקים ,וקדושים עדיפי מצדיקים ,ועיי"ש דבריו
הנקודה כל השתלשלות העולמות עד תהום ארעא ,אשר כמה מיני נמצאים הנחמדים.
דוממים וצומחים כו' ,והם חכמות אלהות ,נפלאות וחכמות הבורא יתברך.
ועל כולם השליט את האדם אשר נחלק גופו מן העפר מהאדמה ,ונשמתו ויש להעיר ממה שכתב האבודרהם בסדר שחרית של חול (ד״ה על
היא מאוצר הנשמות החצובות מתחת כסא כבודו יתברך ,והכל בידי האדם הצדיקים) שחולק על זה ,וכתב דצדיק עדיף מחסיד ,ויש להאריך בזה.
ותלויין במעשיו ,אם ילך בדרך הטוב והישר אז תהיה עליה לכל העולמות וכל גדולה עבירה לשמה
הנמצאים ,ואם ח"ו יקלקל מעשיו ,יפגום הכל ח"ו וירדו למטה כל הנבראים
הרוחניים והגשמיים בבחינה התחתונה. ידוע הוא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע״ז ג ).ורוצה
לזכות את האדם בדינו .ואחת מהדרכים לכך היא ,שבעת שהוא מעמיד
וכשהבינה האדמה שכשיחטא האדם מחמת יצרו הרע יבא פגם גדול אותו במשפט ,אם אין לו זכות העצמי ,הריהו משתמש כביכול בעבירות של
בשורש נשמתו ולא יועיל לו שום תיקון ותשובה ,לפיכך התחכמה ושינתה הפחותים ממנו כסיבה לזכותו.
תחילה ציווי הבורא יתברך ,כדי שתהא לו אמתלא נכונה לזכות .והיא ,שמאחר
ושורש גופו מן האדמה ,והיא עצמה שינתה מכבר רצון הבורא יתברך ,מה ומצאנו כן כבר בראשית קיום העולם אחר הבראותו ,שכשחטא האדם,
יעשה האדם אשר ממנה חוצב ולא יחטא ,אחר ששורשו פגום .וכיון דתולין מסרה האדמה כביכול נפשה וחטאה ,כדי שיוכל השי"ת לזכותו עי"ז בדינו,
הקלקלה במקולקל הרי שיתלו הסרחון בה ולא בנשמה הרוחנית .ובכך גרמה ואף נענשה בעבור זה .והיינו דאמרו חז"ל (נזיר כג ):גדולה עבירה לשמה.
להקל מעל האדם את עונש החטא ,שהרי הוכיחה ששורשו ,היינו היא עצמה, וכך פירש בספה"ק אוהב ישראל את דברי רש"י על הפסוק (בראשית א,
הרע את מעשיו ,ומה יעשה פריה ,האדם ,ולא יחטא. יא-יב) ויאמר אלקים תדשא הארץ וגו' ,עץ פרי וגו' ותוצא הארץ וגו' עץ עושה
נמצא ,אם כן ,שעשתה בזה הארץ עבדות גדולה ולשם שמים נתכוונה, פרי וגו' .שכתב רש"י וז"ל ,עץ פרי ,שיהא טעם העץ כטעם הפרי ,והיא לא
ועל כן לא נענשה הארץ תיכף ,כי קמי שמיא גליא כוונתה הרצויה שהיתה רק עשתה כך ,אלא ותוצא הארץ וגו' ,ועץ עושה פרי ,לפיכך כשנתקלל אדם נפקדה
לכבוד יוצרה ולטובת האדם .אכן ,לסוף ,כשחטא האדם ,נפקדה האדמה על גם היא על חטאה]גי[.
חטאה .דאילו לא הענישה השי"ת אז כלל ,לא היה נודע הדבר שחטאה כלל
וכתב וזתוכ"ד ,דהנה כבר צווחו בזה קמאי על לשון רש"י לפיכך וכו',
והיה אם כן חטא האדם קשה מאוד ולא היה נשלם רצון הארץ אשר עיקר
דמה ענין חטא האדם לפקידת האדמה על חטאה .ועוד יפלא ,איך חטאה
כוונתה בחטאה היה רק עבור זה שיתלו חטא האדם בה.
האדמה ועשתה כנגד רצון קונה יתברך .דבשלמא אדם בשר ודם ניחא דחטא,
וזהו שכתב רש"י ז"ל ,לפיכך אז כשנתקלל אדם על חטאו נפקדה גם דהרי היצר הרע ניצב עליו בכל עת להטות ליבו מדרך הטוב והישר ולהחטיאו
הארץ על חטאה ,כדי להוציא רצון הארץ מהכח אל הפועל ,ולהקל מעל האדם ומאתו יתברך ניתנה בחירה חפשית לאדם לעשות כרצונו וחפצו ולילך בדרך
עונשו ,מאחר שנלקח גופו מהאדמה אשר חטאה תחלה ,ונמשך האדם בטבעו אשר יבחר לעצמו לטוב או כו' .אך שאר הנבראים ובכללם האדמה ,הלא כולם
אחר שורשו ,עכתו"ד הרה"ק מאפטא זצוק"ל]די[. כאחד ששים ושמחים לעשות רצון קונם באין מונע ,כי אין להם יצר הרע ,ומנין
גי .ראה בספה"ק אורח לחיים [להרה״ק ר׳ אברהם חיים מזלאטשוב זצוק״ל] פרשת בראשית (ד״ה א״י בראשית ברא אלקים [ד]) שכתב שע"י שהוציא החומר בלי זיכוך גם גוף
האדם אינו מזוכך .וראה בספר שב שמעתתא בהקדמה (ד״ה אמר המשורר) שכתב כי היה החומר גס וזה גרם לנטויית האדם לחומרויית .ועי' בספה"ק מאור ושמש
פרשת בהר (ד״ה וידבר ה׳ אל משה בהר סיני לאמר) שמביא דברי הרה״ק מאפטא זצוק״ל הנ"ל .וע"ע בהקדמה לספר אור יצחק [להרה״ק ר׳ יצחק מראדוויל זצ״ל] (ד״ה ובודאי
אדם הראשון) ובפרשת בראשית (ד״ה ועוד הארץ) שכתב שחטא אדם הראשון היתה מצד האדמה שחטאה קודם.
די .ואולי יש לפרש בדרך זו את התפלה אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו .דהנה לכאורה מה לנו בזכירת השי"ת אותנו כיצירי עפר .אכן לפי דבריו יש לומר שמבקשים
אנו מאתו יתברך שלא יעניש אותנו כל כך אחר ששורשנו הוא האדמה והיא היא שגרמה לחטא שלנו .וכן יש לפרש הפסוק בתהלים (תהלים קד ,לה) יתמו חטאים מן
הארץ ,ע"י חטא של הארץ ,יתמו עונתינו כנ"ל ששורשנו מן האדמה ,שלא יענשו בני אדם כל כך.
iתודתינו נתונה לאלו שהשתתפו בהוצאות הגליון i
כל מי שרוצה להשתתף הגליון הזה נתנדב ע"י הנה"ח
בהוצאות הגליון לרגל השמחה מוה"ר יעקב יצחק גערמאן הי"ו
שבמעונו או לעילוי נשמת יפנה ולרגל השמחה השרוי' במעונו בארוסי בנו לעילוי נשמת זקינו
החתן ישראל משה ני"ו ממצוייני ישיבת קדושת ציון הרה"ח מוה"ר ישראל משה ב"ר דוד ז"ל גערמאן
למכון אלף המגן 347-930-8759 למזל טוב בשעה טובה ומצלחת ,יהי רצון שהזיווג נפטר ביום הכיפורים שנת תשס"ז לפ"ק
ולהשאיר הודעה תזכה למצות יעלה יפ"ה ויזכו לבנות בית נאמן בישראל תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
ישלם ד' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ד'
ד
