gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפרת · Parperes — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פרפרת · Parperes

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרפרת · Parperes — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת!‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫לע"נ‬ ‫נתנאל בן‬ ‫ציפורה‬ ‫ושלמה‬ ‫גליון‬ ‫רפאל בן‬ ‫אסתר‬ ‫‪656‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫פרשת האזינו‪-‬שובה תשפ"ז‬ ‫*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************‬ ‫על דבר סגולה שלא ידעת ממנה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬עצתי אליך‬ ‫ִ ּכי ׁ ֵשם ה' ֶא ְק ָרא ָהב ּו‬ ‫היא להתחזק מעתה ואילך לומר תודה לה' על הנסיון הזה‪,‬‬ ‫פשוט להודות להשם במילים פשוטות וברורות על שלא‬ ‫ג ֶֹדל לֵ אלֹ ֵקינ ּו )לב‪ ,‬ג(‬ ‫זכית בילדים‪ ,‬להגיד לו תודה!''‪.‬‬ ‫כי שם ה' אקרא ‪ -‬כאשר אספר לכם גבורות שעשה‬ ‫אותו יהודי שתק לרגע‪ ,‬והמשיך‪'' :‬ראה‪ ,‬הלא אנו יודעים‬ ‫ומאמינים שהשם לא עושה רע לבניו‪ .‬אם הוא נתן לך את‬ ‫לכם הקב"ה והטובות שגמל לכם וגם שהוא צדיק במה‬ ‫הקושי הזה ‪ -‬בהכרח שזה טוב עבורך‪ ,‬ולכן כדאי לך להודות‬ ‫שיעשה לכם‪ ,‬גם אתם 'הבו גודל לאלוקינו' ‪ -‬הֱ יוּ מודים‬ ‫לו על הטוב הזה ‪ -‬למרות שאינך מבין מה טוב בו‪ .‬ואז‬ ‫על האמת )רשב"ם עה"ת(‬ ‫תרוויח בכפליים‪ :‬בראשונה‪ ,‬יתכן שמטרת הנסיון שלך היא‬ ‫שירת האזינו מהווה תמרור ואבן‪-‬דרך לכלל ישראל לאורך‬ ‫בדיוק זו ‪ -‬לגרום לך לשאת עיניים מודות למעלה‪,‬‬ ‫כל הדורות‪ .‬אם נתבונן נראה שמשה רבנו מיד בתחילת‬ ‫וכשתעשה כך תיוושע‪ .‬ובשנית‪ ,‬גם אם חלילה לא תיוושע‪,‬‬ ‫השירה מדגיש את החובה להודות לה' על הטובות ועל כל‬ ‫ייקל עליך לעבור את הקושי הזה‪ ,‬מתוך הבנה שזה טוב‬ ‫מה שהוא עושה לאדם ‪ -‬כי צדיק וישר הוא‪ .‬הטעם לכך הוא‪,‬‬ ‫עבורך!''‪.‬‬ ‫היות וההודאה לה' וההכרה בכך שהכל לטובה הם הרגש‬ ‫היהודי סיים את דבריו‪ ,‬ונפרד ממוריס בברכה חמה‪ .‬מוריס‬ ‫הבסיסי שעליו מושתת הקשר של כל יהודי עם הקב"ה‪.‬‬ ‫מיהר לקרוא לרעייתו‪ ,‬ויחד הם התאמנו לומר תודה על‬ ‫* * *‬ ‫משהו שעד לפני רגע היה הרע בחייהם‪ ,‬ועכשיו הם צריכים‬ ‫גם להאמין שהוא טוב וגם להודות על כך‪ .‬בתחילה זה לא‬ ‫בולטימור שבארצות הברית‪ ,‬שעת ערב מוקדמת בשכונת‬ ‫היה קל‪ ,‬אך עם הזמן קנתה ההודאה שביתה בליבם‪ ,‬והם‬ ‫הווילות המקומית‪ .‬וילות אמרנו‪ ,‬אך נכון יותר לומר 'שכונת‬ ‫חשו קרבת אלוקים גדילה והולכת‪ ,‬תחושה של חיבור אמיתי‬ ‫הטירות'‪ .‬כי באותה שכונה‪ ,‬כל וילה טירה‪ ,‬כל בית ארמון…‬ ‫עם אבא שבשמים‪ .‬רגשות התודה שכבשו אותם‪ ,‬היו להם‬ ‫ובאחד היפים שבהם‪ ,‬התגורר משה ‪ -‬מוריס‪ .‬מוריס היה‬ ‫למשיבי נפש ומחזקי רוח‪ ,‬והעצימו את יכולתם להתמודד‬ ‫אדם עשיר מאוד‪ ,‬מעשירי בולטימור‪ .‬הוא חי בטירה‬ ‫עם הנסיון‪.‬‬ ‫מפוארת‪ ,‬לא חסר לו דבר‪ ,‬מלבד דבר אחד‪ ,‬משמעותי‬ ‫וכאוב מאוד‪ ,‬שהעיב על אושרו‪ :‬העובדה שחלפו שנים רבות‬ ‫אך לא זו בלבד‪ ,‬חלפה תקופה לא ארוכה‪ ,‬וסוף סוף‬ ‫מעת נישואיו‪ ,‬ועדיין ביתו ריק‪ ...‬הבית הענק שומם‪,‬‬ ‫התבשרו מוריס ורעייתו כי נושעו‪ ,‬ולתקופת השנה חבקו‬ ‫משרתים הילכו בו‪ ,‬מחפשים מה לנקות ולסדר בבית בו אין‬ ‫תינוק קטן וחמוד‪ ,‬תינוק של הודאה נרגשת עוד מלפני‬ ‫ילדים…‬ ‫שנוצר בכלל… את ההתרגשות והשמחה שפרצה גבולות אי‬ ‫אפשר כלל לתאר‪ .‬מוריס ורעייתו התהלכו כשיכורים‬ ‫באותו ערב‪ ,‬נקש בדלת ביתו יהודי מא"י הפועל לעזרת אחיו‬ ‫משמחה‪ ,‬ושפתותיהם ממשיכות ‪ -‬כמובן ‪ -‬להודות!‪.‬‬ ‫שבמצוקה‪ .‬כמפעם לפעם הגיע להתרים את מוריס למען‬ ‫אחיו‪ ,‬וגם בפעם הזו ציפה לקבל מתת יד נדיבה‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫ואת דרך ההודאה‪ ,‬לא זנח מוריס גם לאחר שנושע‪ .‬הוא‬ ‫מיד לכתובת הבאה‪ .‬אלא שהפעם‪ ,‬הגיע בדיוק ברגע בו‬ ‫התרגל לסגנון החיים הזה‪ ,‬לצורת הדיבור הזו‪ .‬אינספור‬ ‫כאבו של מוריס עלה על גדותיו וגרם לו להתפרץ בבכי‬ ‫פעמים ביום נשא עיניים השמימה ואמר תודה לאבא‪ ,‬על‬ ‫תמרורים‪ ,‬תוך שהוא מספר על שנות ההמתנה הארוכות‬ ‫מה שהצליח‪ ,‬וגם על מה שלא הצליח‪ .‬על דברים שהלכו‬ ‫והמייסרות החולפות עליו ועל רעייתו בבדידות כה קשה‪,‬‬ ‫בקלות‪ ,‬ועל קשיים עימם התמודד‪ .‬הוא כבר התרגל‬ ‫כשקול הבכי הנכסף טרם נשמע בין כותלי הבית…‬ ‫והסתגל‪ ,‬ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק ‪ -‬פשוט לומר‬ ‫תודה!‪.‬‬ ‫כאבו של מוריס נגע ללבו של היהודי שלפניו‪ ,‬והוא השיב לו‬ ‫כדברים הבאים‪'' :‬אומר לך את האמת‪ .‬אני יכול רק‬ ‫ויהי היום‪ ,‬ולפני מוריס נקלעה עיסקה ריווחית במיוחד‪,‬‬ ‫להשתתף עמך בכאבך‪ ,‬להיאנח עמך‪ ,‬וגם להתפלל עליך‪.‬‬ ‫המצריכה תשלום של מיליון דולר במזומן ‪ -‬עוד באותו היום‪.‬‬ ‫מי אני שיאמר לך במה כדאי להתחזק‪ ,‬או יגלה את אוזנך‬ ‫בהצלחה כבירה‪ ,‬ומשהוטל עליו עול הפרנסה ‪ -‬רצה להצליח‬ ‫אך מה יעשה מוריס וכבר אמש השקיע את כל הונו הנזיל‬ ‫להפוך את הכישרון למקצוע מכניס‪ ,‬ולהתפרנס ממשרת‬ ‫בעיסקה אחרת‪ ,‬ומנין יבוא עזרו להשיג כאן ועכשיו עוד‬ ‫הוראה מכובדת‪.‬‬ ‫מיליון דולר במזומן?‪ .‬הוא בודק ומחפש בחשבונות הבנקים‬ ‫והחברות השונות שבבעלותו ‪ -‬ובכולם מעלה חרס‪ .‬כל כספו‬ ‫אך רצונות לחוד ומציאות לחוד‪ .‬הזמן חולף עובר‪ ,‬וכל‬ ‫מושקע באפיקים ארוכי טווח‪ ,‬אין לו מהיכן לקחת מיליון‬ ‫ניסיונותיו להתקבל למשרה תורנית נחשקת עולים בתוהו‪.‬‬ ‫דולר‪ ,‬שהוא כה זקוק להם עכשיו!‪.‬‬ ‫הוא שולח קורות חיים‪ ,‬מפעיל קשרים‪ ,‬מתנדב למילויי מקום‬ ‫‪ -‬אך כל אלו לא הועילו‪.‬‬ ‫כמו מאליהן‪ ,‬נישאות עיניו בתודה למעלה‪ ,‬אל בורא עולם‪.‬‬ ‫''תודה אבא על הקושי הזה‪ ,‬אני בטוח שזה טוב עבורי‪,‬‬ ‫יום אחד הוא נתקל בסיפור באחד העלונים על כוחה של‬ ‫תודה!'' ‪ -‬עיניו נישאות‪ ,‬פיו ממלמל‪ ,‬לבו נרגש‪ .‬הוא כבר‬ ‫ההודאה לה'‪ ,‬ובשעת ערב מאוחרת ישב בביתו‪ ,‬והרהר כי‬ ‫התרגל לעשות כך‪ ,‬ועדיין‪ ,‬בכל פעם שהוא מודה ‪ -‬לבו‬ ‫אולי אינו משקיע מספיק בהודאה לה' על כל הטובות שגמל‬ ‫מתמלא התרגשות וגילה‪ ,‬גם הפעם‪ .‬ובדיוק אז ‪ -‬חוט‬ ‫עמו‪ .‬באותו מעמד קיבל על עצמו כי מאותו יום ואילך ‪-‬‬ ‫מחשבתו נקטע בצלצול טלפון מחבר טוב…‬ ‫במשך ‪ 40‬יום יאמר 'מזמור לתודה' בהתרגשות רבה ובכוונה‬ ‫גדולה‪ ,‬ויודה לה' בכל עת‪.‬‬ ‫"בקצרה‪ ,‬כן?'' – עונה מוריס בקוצר רוח‪.‬‬ ‫כשגמלה בלבו ההחלטה‪ ,‬נשא עיניים מודות השמימה‪,‬‬ ‫''הכי קצר בעולם'' ‪ -‬משיב החבר ויורה מיד‪'' :‬יש לי מיליון‬ ‫ופתח בדברי הודאה נרגשים לה' על כל הטוב והחסד שגמל‬ ‫דולר בחשבון‪ ,‬שאני צריך להיפטר מהם למשך חודשיים‪ .‬אני‬ ‫עמו מנעוריו‪ .‬הוא הרגיש כי ההודאה ממלאת אותו בכוחות‬ ‫יכול להעבירם אליך לחודשיים?'' ‪ -‬שואל החבר‪ ,‬ומוריס חש‬ ‫ועוצמות‪ ,‬וחש כי קיבל את ההחלטה הנכונה להשקיע מעתה‬ ‫כאילו התקשרו אליו מהלוטו…‬ ‫ואילך יותר כוחות וזמן בהודאה לה'‪ .‬ואז‪ ,‬הוציא פיתקא‬ ‫קטנה וכתב בה את השורות הבאות‪ ,‬תוך שהוא מפרט‬ ‫דקות בודדות עברו‪ ,‬העברת זה"ב בוצעה‪ ,‬מיליון דולר שכנו‬ ‫בדקדוק רב את מלוא בקשתו‪ .‬וכך כתב‪" :‬ה'! תעזור שיציעו‬ ‫לבטח בחשבונו של מוריס ‪ -‬שהעביר אותם מיד לביצוע‬ ‫לי משרת הוראה לשעות אחר הצהריים בישיבה קטנה‪,‬‬ ‫העיסקה הדרושה‪ .‬עברה פחות משעה עד שמוריס שב‬ ‫ומשרה נוספת לשעות לפני הצהריים במכינה לישיבה‬ ‫ונשא עיניו לה'‪ ,‬מודה מעומק לבו על הנס שהתחולל גם‬ ‫קטנה‪ .‬והמשרות הללו שיוצעו לי‪ ,‬יהיו כאן בארץ או בלונדון‪,‬‬ ‫הפעם כשההודאה פתחה לו את השערים והביאה לו מיליון‬ ‫כי אתה בוודאי יודע שיש סיבה אישית מיוחדת למה נראה‬ ‫דולר טבין ותקילין‪ ,‬בדיוק ברגע הנכון…‬ ‫שטוב לי לעבור ללונדון‪ .‬ובין אם כאן ובין אם שם‪ ,‬יציעו לי‬ ‫סיפור זה‪ ,‬אותו סיפר מוריס בעצמו לרב בית הכנסת‬ ‫משכורת גבוהה ותהיה ברכה בכסף‪ ,‬ואם אעבור ללונדון‬ ‫בבולטימור – הרב פוקס שליט"א‪ ,‬וממנו הגיע הסיפור אל‬ ‫כרצוני ‪ -‬יסדרו לי שם את האזרחות‪ ,‬וכן דירה גדולה‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ ,‬פותח בפנינו צוהר‬ ‫המרחיבה דעתו של אדם‪ ,‬קרוב למקום העבודה‪ .‬ובאמת‬ ‫לעוצמתה של ההודאה‪ ,‬לכוחה העצום לפתוח שערי חסד‬ ‫אקבל את המשרות הללו‪ ,‬ומעסיקיי ותלמידיי ייהנו ממני‬ ‫ורחמים בשמים‪ .‬כי כשיהודי מודה לה' מכל הלב‪ ,‬גם על‬ ‫מאוד‪ ,‬ואזכה לגדול ולהתפתח ולהצליח בתחום‪ ,‬ולהציל‬ ‫הקושי‪ ,‬גם על הצרה ועל ההתמודדות‪ ,‬גם על מה שחסר לו‬ ‫רבבות נפשות מישראל!"‪ .‬עד כאן הפתק‪ ,‬בתחתיתו חתם‬ ‫בחיים ‪ -‬הוא יוצר חיבור וקשר איכותי עם בוראו‪ ,‬והקשר‬ ‫ידידי את שמו ואת תאריך הכתיבה – כ"ח באייר תשע"ח‪,‬‬ ‫הזה פותח את השערים להעניק לו ולמשפחתו אוצרות שפע‬ ‫הוא היום בו כל סדר יומו הפך ללהט אחד של תודה והודאה‬ ‫וטובה‪.‬‬ ‫לה'‪.‬‬ ‫הבה נאמץ את המסר הזה ונטמיע בליבנו שההודאה לה'‬ ‫מידי יום הקדיש מספר דקות להודאה לה'‪ ,‬עבר על כמה‬ ‫אינה רק כתוצאה מתנאים טובים ומשופרים‪ ,‬אלא ההיפך ‪-‬‬ ‫נקודות במסלול חייו והדגיש את התודה עליהן‪ ,‬והוסיף ואמר‬ ‫נישאת היא במלוא עוצמתה ויפעתה גם בתנאים הפחות‬ ‫'מזמור לתודה' בכוונה ובהתרגשות עמוקה‪ .‬הוא הרגיש‬ ‫טובים‪ .‬וככל שנקרב אל ליבנו את מתנת ההודאה ונעצים‬ ‫שדקות ההודאה הללו מחברות ומקשרות אותו עם בורא‬ ‫אותה בליבנו ‪ -‬כך נזכה שהיא תפתח בפנינו שערי שמים‬ ‫עולם ומעניקות לו כוחות‪ ,‬והאמין כי ההודאה זו תפתח לו‬ ‫לשפע ישועות‪ ,‬עליהן נשוב ונודה מכל הלב!‪.‬‬ ‫את שערי שמים‪ ,‬אף שהטלפון המיוחל בושש מלבוא…‬ ‫* * *‬ ‫ויהי ביום ה‪ ,39-‬והנה הוא מקבל שיחת טלפון‪ .‬על הקו מנהל‬ ‫תלמוד תורה בבני ברק‪ ,‬המציע לו משרת מילוי מקום‬ ‫הסיפור הבא על כוחה של ההודאה הוא סיפור אישי‪ ,‬פנימי‪,‬‬ ‫בכיתה‪ ,‬ומבקש ממנו את כתב היד להעברתו לבדיקה‬ ‫מרגש במיוחד‪ .‬הוא הגיע אלי מידיד אהוב‪ .‬אותו ידיד ידע‬ ‫גרפולוגית לפני שיקבל את המשרה‪ .‬חוות הדעת של‬ ‫כבר מנעוריו כי ניחן בכישרון ייחודי למצוא מסילות לליבם‬ ‫הגרפולוג תמכה בעובדה כי האיש מתאים ומוכשר למשרה‬ ‫של נערים וילדים המתקשים לימודית וחברתית‪ .‬כבר‬ ‫כשהיה בחור נשלח לכמה משימות כאלה ‪ -‬אותן צלח‬ ‫זה נראה קשה‪ ,‬אך תמיד תמיד – בסופו של דבר ההודאה‬ ‫מסוג זה‪ ,‬והמנהל שידרג את ההצעה למשרת הוראה‬ ‫פותחת שערים‪ ,‬ומביאה בכנפיה ישועות!‪.‬‬ ‫קבועה בכיתה גבוהה‪.‬‬ ‫הבה אחים נתחזק בהודאה לה'‪ ,‬מעומק הלב ומכל הלב‪.‬‬ ‫'נו‪ ,‬גם זו ישועה לא קטנה' – הרהר ידידי כששמע את‬ ‫הבה נחדד את רגשות ההודאה בליבנו‪ ,‬הבה נאמץ אותן‬ ‫ההצעה‪ ,‬אף שבהחלט התאכזב‪ .‬לא זו המשרה לה ציפה‪,‬‬ ‫בכל הכוח‪ .‬כך‪ ,‬בעזרת ה'‪ ,‬ייפתחו לנו שערי שמים‪ ,‬וירעיף‬ ‫בכל לבו קיווה לשמש במשרה תורנית‪-‬ישיבתית‪ .‬מהעובדה‬ ‫עלינו ה' טובה וברכה עד בלי די!‪.‬‬ ‫שהבשורה הגיע ביום ה‪ ,39-‬הסיק ידידי כי זו הישועה לה‬ ‫הוא ראוי‪ ,‬ולכן הביע הסכמה עקרונית לקבל את התפקיד‪,‬‬ ‫]מתוך 'פניני פרשת השבוע'‪-‬הרב אשר קובלסקי[‬ ‫בתנאי שלא יקבל משרה טובה יותר בימים הקרובים…‬ ‫שבת שובה‬ ‫לא חלפו אלא שבועיים‪ ,‬והנה מתקשר אליו חבר נעורים‬ ‫המתגורר בלונדון‪ ,‬ומשוחח אתו על דא ועל הא‪ .‬תוך כדי‬ ‫ְקח ּו ִע ּ ָמ ֶכם ְ ּד ָב ִרים וְ ׁש ּוב ּו ֶאל ה'‪...‬‬ ‫השיחה‪ ,‬סיפר ידידי כי הוצעה לו משרת הוראה בתלמוד‬ ‫תורה‪ ,‬והבדיקה הגרפולוגית איששה את ההשערה כי הוא‬ ‫ּונְ ׁ ַש ְּל ָמה ָפ ִרים ְ ׂ‬ ‫ש ָפ ֵתינ ּו )הושע יד‪ ,‬ג(‬ ‫מוכשר מאוד לתפקיד זה‪ ,‬עד שהוצע לו מיד להיכנס‬ ‫לתפקיד של קבע‪'' .‬ואני עומד להתחיל בתפקיד הזה‪ ,‬למרות‬ ‫הקב"ה יושב וממתין בזרועות פתוחות לשובם של בניו‪ ,‬יושב‬ ‫שהייתי מעדיף להיכנס ללמד בישיבה ולא בכיתה'' – סיפר‬ ‫ומצפה לרגע שבו יחזרו אליו‪ ,‬יפשטו את מעטפת הגשמיות‬ ‫ידידי לפי תומו‪.‬‬ ‫והחטא החוצצת בינם לבינו‪ ,‬ויטהרו את לבם לעבדו באמת‪.‬‬ ‫אילו היו בני האדם חשים בציפייה שלו לקראת שובם באמת‬ ‫כששמע החבר את הדברים הללו‪ ,‬מיד נזכר כי גיסו‪,‬‬ ‫ובתמים ‪ -‬לא היו כה מתמהמהים בכך‪.‬‬ ‫המשמש כמנהל של ישיבה בלונדון‪ ,‬סיפר לו לא מזמן כי‬ ‫הוא מחפש מגיד‪-‬שיעור מוכשר‪ .‬על אתר קשר החבר את‬ ‫על מנת לקרב את הדברים ללב השתמש רבי משה פרידמן‬ ‫הקצוות‪ ,‬והודיע לגיסו כי יש לו מועמד ראוי ‪ -‬אחד שעבר‬ ‫בסיפור הבא‪ :‬היה זה כאשר בני זוג רוסים מבוגרים נגשו‬ ‫כבר בדיקת התאמה נדרשת ונמצא ראוי לתפקיד‪ ,‬וכדאי‬ ‫אליו לאחר הרצאה שמסר בישוב חילוני‪ ,‬ובקשו כי הואיל‬ ‫לשים עליו את היד לפני שייכנס למשרה קבועה בארץ…‬ ‫והרב מכיר את ה' מקרוב‪ ,‬הם מבקשים שיתפלל עליהם‬ ‫שימותו‪...‬‬ ‫ואז‪ ,‬מקבל ידידי שיחת טלפון מלונדון‪ ,‬כשעל הקו מנהל‬ ‫הישיבה‪ ,‬גיסו של החבר‪ .‬הוא מספר כי שמע עליו‬ ‫"מדוע אבקש זאת?" ‪ -‬תהה הרב‪ ,‬ובתשובה פתחו בני הזוג‬ ‫אינפורמציה חיובית וגם שמע כי הוצעה לו משרת קבע‬ ‫וסיפרו לו את סיפור חייהם הכואב‪ :‬שניהם היו פרטיזנים‬ ‫בישראל‪ ,‬והוא מבקש ממנו לבחון את האופציה לעבור‬ ‫ביערות בתקופת מלחמת העולם השניה‪ ,‬ולאחר שהסתיימה‬ ‫ללונדון ולשמש כמגיד שיעור בישיבה‪ ,‬פשוט כך!‪.‬‬ ‫המלחמה עלו לארץ‪ .‬קשיי הקליטה שלהם היו גדולים מאד‪,‬‬ ‫אך לבסוף‪ ,‬אחרי שעברו שבעה מדורי גיהנם‪ ,‬התמקמו‪,‬‬ ‫כשמוע ידידי את הדברים הללו‪ ,‬לבו קפץ‪ ,‬רגשותיו סערו‪.‬‬ ‫נישאו זה לזו ונולדו להם שתי בנות מצליחות ביותר‪ ...‬אחת‬ ‫עוד כמה שיחות של בירורים והתאמות‪ ,‬והנה נגלתה ישועת‬ ‫מהן נסעה לארה"ב ופתחה לעצמה קריירה מזהירה‪ ,‬השניה‬ ‫ה' במלוא יפעתה‪ :‬בדיוק מה שביקש זה מה שקיבל –‬ ‫נשארה בארץ וגם היא טיפסה בסולם ההצלחה‪.‬‬ ‫משרת הוראה בישיבה בלונדון‪ ,‬לפני הצהריים ואחר‬ ‫הצהריים‪ ,‬החל מחורף תשע"ט הבעל"ט‪ .‬ואם לא די בכך ‪-‬‬ ‫במשך שנים ארוכות אספו ההורים פרוטה לפרוטה‪ ,‬עד‬ ‫כשנסע לשם לראיון עבודה ולבדיקת התנאים בשטח‪,‬‬ ‫שהגיעו לסכום כסף לרכישת שני כרטיסי טיסה כדי לבקר‬ ‫הובהר לו כי מסדרים עבורו את האזרחות בעיר‪ ,‬וגם דירה‬ ‫את בתם שבארה"ב‪.‬‬ ‫ממש מול המוסד התורני בו הוא מתחיל ללמד!‪.‬‬ ‫"שהינו שם חודש ימים" ‪ -‬סיפרו בקול שבור ‪" -‬ולבסוף‬ ‫ליותר מזה לא יכול היה לצפות‪ .‬בהתרגשות אין קץ הוציא‬ ‫ליוותה אותנו הבת לשדה התעופה ואמרה‪' :‬אבא ואמא‪ ,‬אני‬ ‫את הפתק מכיסו‪ ,‬עבר על הרשימה וגילה כי אחת מהנה לא‬ ‫רוצה לבקש מכם דבר אחד‪ :‬נא למחוק את הכתובת שלי‬ ‫נעדרה‪ .‬כל בקשותיו מולאו במלואן‪ ,‬אחת לאחת‪ .‬התודה לא‬ ‫ואת מספר הטלפון שלי‪ .‬אין לי כוח לעמוד איתכם בקשר‪...‬‬ ‫אכזבה גם הפעם‪ ,‬החיבור לה' באמצעות ההודאה הנרגשת‬ ‫אני מרגישה שזה מפריע לקריירה שלי‪.'...‬‬ ‫היומיומית הביא את הישועה הנכספת על כל מרכיביה‪ ,‬הוא‬ ‫זכה בהגשמת כל שאיפותיו כולן!‪.‬‬ ‫'למה?' ‪ -‬ניסינו להבין‪ ,‬אבל היא לא סיפקה לנו שום הסבר‪,‬‬ ‫ורק חזרה על דבריה‪ ,‬ועמדה על כך שננתק איתה כל קשר‪.‬‬ ‫את הסיפור הזה‪ ,‬אותו שמעתי מפיו‪ ,‬כדאי מאוד לקחת‬ ‫לתשומת הלב‪ .‬ההודאה לה' היא מפתח רב עוצמה‪ ,‬כוח‬ ‫עלינו על המטוס‪ ,‬וכל הדרך ארצה בכינו‪ .‬בעשר אצבעותינו‬ ‫יוצא דופן לפתוח בו שערי שמים‪ .‬לא פעם זה קל‪ ,‬לפעמים‬ ‫גידלנו את הבת‪ ,‬וכעת‪ ,‬כאשר יכולים אנו לקבל ממנה מעט‬ ‫נתפסות בהרגשה הפנימית כ'עול'‪ ,‬אלא בתור משהו נעים‬ ‫נחת‪ ,‬היא מודיעה לנו על ניתוק הקשרים‪ ...‬הדיילים הציעו‬ ‫ושמח‪ ,‬ולא יהיו מודחקים במשך השנה בקרן זווית בירכתי‬ ‫לנו כדורי הרגעה‪ ,‬אבל אנו רצינו רק להתמוגג בדמעותינו‪...‬‬ ‫הלב‪ ...‬ונראה שהדרך להגיע לידי שמחה במצוה זו היא ע"י‬ ‫התבוננות על כוחה של התשובה לשנות את מצבו של‬ ‫כשנחת המטוס‪ ,‬אספנו את שברי לבנו ומיהרנו לנסוע אל‬ ‫האדם מהקצה לקצה‪ ,‬והיאך מועילה היא להציל את נפשנו‬ ‫הבת השניה‪ .‬סיפרנו לה על הביקור ועל הנתק בינינו לבין‬ ‫מדינה של גיהנם וכמוש"כ רבינו יונה בתחילת ספרו‬ ‫הבת‪ .‬הבת השניה הגיבה‪' :‬כך היא אמרה?'‪ ,‬והטון שבו‬ ‫]'פרפרת'[‬ ‫והרמב"ם בהל' תשובה )פ"ז ה"ז(‪.‬‬ ‫שאלה את השאלה הזו לא מצא חן בעינינו‪ ...‬ואכן עד‬ ‫מהרה‪ ,‬כשהמשיכה את דבריה‪ ,‬הבנו כי אשר יגורנו ממנו‬ ‫* * *‬ ‫בא לנו ‪' -‬אני כבר מזמן רציתי לומר לכם את זה' ‪ -‬המשיכה‬ ‫‪' -‬אבל אם היא כבר אמרה‪ ,‬אז הנה‪ ,‬גם אני אומרת את‬ ‫סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל‪ :‬פעם בא אלי אדם‬ ‫זה‪" .'...‬אין לנו אם כן עבור מה לחיות" ‪ -‬סיימו ההורים‪,‬‬ ‫וביקש ממני שאבוא ללווייתו של חברו תושב רמת השרון‪.‬‬ ‫ודמעות בצבצו בזויות עיניהם ‪" -‬לכן אנו מבקשים שתתפלל‬ ‫כיון שלמיטב ידיעתי הנפטר היה מגיע להתפלל בבית‬ ‫שנמות‪ ."...‬הרב פרידמן ביקש את מספרי הטלפון של‬ ‫הכנסת אך ורק בימים הנוראים‪ ,‬על כן שאלתיו בפליאה‪:‬‬ ‫הבנות על מנת לשוחח איתן בענין‪ ,‬אולם הרים את עיניו אל‬ ‫'מדוע הנך מבקש זאת ממני‪ ,‬איך אני קשור אליו?'‪ .‬השיב לי‬ ‫ההורים ושאל‪" :‬אבל תאמרו לי ‪ -‬מדוע אתם רוצים שאני‬ ‫החבר‪' :‬הנפטר הקפיד כל ימי חייו על מצוה אחת‪ ,‬ונס גדול‬ ‫אבקש עבורכם? למה לא תתפללו ישירות לבורא העולם?‬ ‫קרה לו בזכות זה‪ ,‬בזכותה הוא ניצל ממוות!'‪ .‬וזה סיפורו‪:‬‬ ‫תבקשו ממנו על בנותיכם‪ ,‬והוא‪ ,‬שהוא כל יכול‪ ,‬בוודאי יוכל‬ ‫הם‪ ,‬יהודים יוצאי עיר מסוימת בפולין‪ ,‬קבעו להתאסף מידי‬ ‫להושיע!"‪.‬‬ ‫שבת אחר הצהרים ולהעלות זיכרונות‪ .‬לפנות ערב הנפטר‬ ‫היה יוצא פעמים רבות החוצה מהחדר בו נפגשו וחוזר‪ .‬פעם‬ ‫"שבעים שנה לא עשינו זאת" ‪ -‬השיבו השניים ‪" -‬האם‬ ‫שאלתי אותו‪' :‬לאן אתה יוצא‪ ,‬מדוע אתה יוצא מהחדר?'‪.‬‬ ‫עכשיו נתחיל?!‪"...‬‬ ‫ואז הוא השיב לי‪' :‬שמע נא ידידי היקר‪ ,‬במלחמת העולם‬ ‫השניה התנדבתי להילחם בגרמנים‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫"דוקא אתם" ‪ -‬השיב להם הרב פרידמן ‪" -‬מבינים כי אפשר‬ ‫הספינה בה שהיתי נפגעה מטיל טורפדו וטבעה‪ .‬אני‬ ‫לעשות זאת! אתם‪ ,‬אשר מכירים מקרוב את תחושת‬ ‫הצלחתי למצוא קרש והחזקתי בו‪ ,‬אך לאחר כמה שעות תש‬ ‫הציפייה של אבא ואמא לקשר מהילדים שלהם‪ ,‬אשר‬ ‫כוחי‪ ,‬והרגשתי שעוד מעט קט אטבע‪ .‬אמרתי לעצמי‪' :‬ה'‪,‬‬ ‫מוכנים לעשות הכל כדי שבנותיכם ירצו אתכם‪ ,‬בוודאי תוכלו‬ ‫רחם עלי‪ ,‬אינני דתי ואני לא יכול לקבל על עצמי דברים‬ ‫להבין את הציפייה של הקדוש ברוך הוא! במשך שבעים‬ ‫גדולים‪ ,‬אבל אני מקבל על עצמי לא לעשן בשבת!'‪ .‬לפתע‬ ‫שנה הוא יושב ומצפה מכם לטלפון! הוא מחכה שתזכרו‬ ‫אני רואה גלגל הצלה צף לידי‪ ,‬מיד עליתי עליו‪ .‬כעבור זמן‬ ‫בו‪ ...‬הוא ממתין שתדברו ותבקשו‪ ,‬ואתם‪ ,‬המכירים את‬ ‫מטוס ימי שיצא לחפש ניצולים מטביעת הספינה‪ ,‬ראה אותי‬ ‫הצער הזה מקרוב‪ ,‬יכולים גם יכולים להתחיל כעת!‪."...‬‬ ‫בגלל מחזירי האור של הגלגל והעלני על סיפונו‪ ,‬וכך ניצלתי‪.‬‬ ‫]מתוך 'להתעדן באהבתך'[‬ ‫לכן אני יוצא החוצה לראות אם רואים כבר שלשה כוכבים‪,‬‬ ‫אם כבר יצאה שבת'‪ .‬המשיך החבר וסיפר‪" :‬ואכן מיד‬ ‫וְ ׁש ּוב ּו ֶאל ה' )הושע יד‪ ,‬ג(‬ ‫כשהיה רואה שלשה כוכבים היה ממהר לביתו לעשן"‪ .‬אמר‬ ‫רבי יעקב‪" :‬אם כך אלך ללוותו ולהספידו‪ ,‬וכך לפרסם את‬ ‫נמצאים אנו כעת בעשרת ימי תשובה‪ ,‬וכידוע שמצוות היום‬ ‫סיפורו של אותו יהודי‪ ,‬ואת כוחה של קבלה כשמקפידים‬ ‫היא 'תשובה'‪ .‬אבל אסור לשכוח שגם את מצות התשובה‬ ‫לקיימה"‪.‬‬ ‫צריך לעשות מתוך 'שמחה'‪ .‬ויתירה מזו ‪ -‬מרן הגאון רבי בן‬ ‫ציון אבא שאול זצ"ל היה רגיל לומר שהמפתח לעשיית‬ ‫* * *‬ ‫התשובה הוא ה'שמחה'‪ ,‬שעל ידה מגיעים לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫נשוא סיפורנו בצעירותו היה ילד תל אביבי ממשפחת דתית‪,‬‬ ‫וכידוע שהוא עצמו היה מיוחד במידת ה'שמחה'‪ ,‬ובפרט‬ ‫שעם השנים אט אט עזב את הדת‪ ,‬התחתן והקים משפחה‪.‬‬ ‫בתקופת הימים הנוראים היה מרבה לשמח אנשים ולומר‬ ‫ראש השנה אחד החליט שהוא נוסע לנגב חומוס ביפו‪...‬‬ ‫להם ‪' -‬תראו מה זה הימים האלו שהקב''ה נתן לנו‪ ,‬כמה‬ ‫תוך כדי עמידה ברמזור אדום הוא שומע מבית כנסת סמוך‬ ‫טוב הוא ה' שנתן לנו את הימים האלו לשוב בתשובה‬ ‫קולו של חזן כשהוא שר את ניגונו של הקדיש שלפני תפילת‬ ‫שלימה'‪ .‬והיה מרבה להסביר שמי ששמח זה לבד כבר‬ ‫שמונה עשרה‪ .‬הניגון נכנס בו חזק‪ ,‬והוא נזכר בבית אביו‬ ‫]מתוך 'וארטים לפרשת שבוע'[‬ ‫מביא אותו לשוב אל ה'‪.‬‬ ‫ואמו ‪ -‬מיד עשה פרסה‪ ,‬נסע לביתו שבראשון לציון והסתגר‬ ‫* * *‬ ‫בביתו מספר ימים‪ .‬משפחתו לא הבינה מה אירע לו ומה‬ ‫עובר עליו‪ .‬במהלך הימים הללו הוא עשה חשבון נפש עם‬ ‫מסתבר שאם באמת נצליח לעשות את מצוות התשובה‬ ‫עצמו שבסופו החליט שהוא חוזר לבורא‪ .‬כך הוא ואשתו‬ ‫מתוך שמחה‪ ,‬אז היא תיתן את פירותיה כראוי למשך כל‬ ‫]מתוך 'נר לשולחן שבת'[‬ ‫חזרו בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫השנה‪ .‬שהרי כך ‪ -‬קבלות והחלטות התשובה לא יהיו‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה ל‪parperet100@gmail.com :‬‬