gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ – 659-660‬שנה י"ב – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת האזינו‪-‬יום כיפור תשפ"ו‬ ‫ב' איסורים השייכים בין נסך ובבהמה שנשחטה לע"ז‬ ‫בהא דנשים מברכות ברכות התורה‬ ‫ישתו יין נסיכם (לב לח) כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' עכו"ם הל"ג)‬ ‫כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו (לב ג) בגמ' ברכות (כא)‬ ‫בהמה שהקריבוה כולה לעכו"ם אסורה בהנאה אפילו פירשה‬ ‫איתא מנין לברכת התורה לפניה דכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל‬ ‫ועצמותיה כו' הכל אסור בהנאה וכתב הכס"מ דוקא כשהקריב‬ ‫לאלוקינו‪ ,‬בחידושי מרן רי"ז הלוי (הל' ברכות) הקשה מדוע נשים‬ ‫כולה אבל אם שייר דברים ממנה שלא הקריבם אותם ששייר לא‬ ‫מברכות ברכת התורה הלא פטורות ממצות לימוד תורה‪.‬‬ ‫נאסרו‪ ,‬הקשה האו"ש בגמ' חולין (לח‪ ):‬איתא השוחט בהמה לע"ז‬ ‫וכתב בשם אביו הגר"ח שברכת התורה אינה ברכה על קיום‬ ‫אפי' שחט רק לאכול מחצר כבד שלה נאסרה כולה וכיצד כתב‬ ‫המצוה כגון המברך קודם נטילת לולב שמברך על קיום המצוה‬ ‫הכס"מ ברמב"ם שאם שייר בה חלק שלא שחט לשם ע"ז אותו‬ ‫שיש דין שתורה צריכה ברכה ומיושב היטב דנשים הרי פטורות‬ ‫החלק מותר‪.‬‬ ‫רק ממצות לימוד תורה אך אינן מופקעות מעצם החפצא של‬ ‫ויש ליישב זאת ובהקדם‪ ,‬הנצי"ב בהעמק שאלה (סי' קס"ב)‬ ‫התורה ולכן צריכות לברך למרות שאינן מצוות בלימוד תורה‪.‬‬ ‫וכעי"ז כתב באבי עזרי בשם הגרי"ז כתבו‪ ,‬ביין נסך יש ב'‬ ‫ויש לתמוה דכל זה ניחא גבי הברכה של "אשר בחר בנו" שברכה‬ ‫איסורים יש איסור מצד איסורי ע"ז דלא ידבק בידך ולא תביא‬ ‫זו היא כללית על שהקב"ה בחר ליתן לנו את תורתו ואי"ז ברכה‬ ‫תואבה ויש איסור מצד מאכלות אסורות ונלמד מהפסוק דידן‬ ‫על החיוב ללמוד תורה אלא על המציאות של התורה ושייך אף‬ ‫"אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם" ולפי"ז יש לדון אף‬ ‫בנשים אבל ברכה השניה מברכים בה "אשר כו' וצוונו לעסוק"‬ ‫במקריב בהמה לע"ז דהיא זבחי מתים שיש בה ב' איסורים איסור‬ ‫הרי שהברכה אינה על החפצא של תורה אלא על הלימוד עצמו‬ ‫מצד איסורי ע"ז ואיסור מצד איסורי מאכלות אסורות‪.‬‬ ‫והדרא קושיא מדוע נשים מצוות בברכה זו הרי אינן מצוות‬ ‫ועפי"ז יש ליישב דמאי דאיתא בגמ' חולין דהשוחט לע"ז כדי‬ ‫ללמוד תורה וצ"ב‪.‬‬ ‫אילת השחר‬ ‫לאכול כזית מחצר כבד שלה נאסרה כולה פי' האו"ש טעם הדבר‬ ‫כיון דא"א לכזית בשר בלא שחיטה וא"כ הרי דשם "זבחי מתים"‬ ‫האם יש ראיה מדוד ושאול שאדם חייב בכבוד חמיו‬ ‫חל על כולה כי כזית ממנה הוא לע"ז וכיון שא"א לכזית בשר‬ ‫בלא שחיטה מתרחב שם "זבחי מתים" לכולה אומנם א"א לומר‬ ‫שאל אביך ויגדך וגו' (לב ז) פרש"י שאל אביך אלו הנביאים‬ ‫שכולה אסורה מצד ע"ז דהא לבד מכזית חצר כבד שלה לא שחט‬ ‫שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי‪.‬‬ ‫לשם ע"ז וצריך לומר שכל השאר אסור רק מצד איסור מאכלות‬ ‫בשו"ע יו"ד (סי' ר"מ סעי' כד) נפסק שחייב אדם לכבד חמיו‬ ‫אסורות‪ ,‬וכולה אסורה מצד איסור ע"ז דוקא כששחט כולה לשם‬ ‫והראיה מ דוד המלך שאמר לשאול אבי למרות שהיה רק חמיו‬ ‫ע"ז אבל כשהותיר חלק שלא שחט לשם ע"ז אותו חלק מותר‬ ‫מוכח שחייב בכבוד חמיו‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬עיי"ש מח' בנו"כ האם חייב‬ ‫מצד איסורי ע"ז ואסור רק מצד איסור מאכ"א‪.‬‬ ‫בכבוד חמיו בכבוד אביו או כבכבוד שאר זקנים)‪.‬‬ ‫ומיושב היטב שהגמ' הנוקטת שכששחט רק כזית לשם ע"ז‬ ‫יש להקשות מה הראיה שמא מה שדוד קרא לשאול אבי הוא‬ ‫נאסרה כולה קאי שנאסרה מצד איסורי אכילה של מאכלות‬ ‫מפני ששאול היה נביא והנביאים נקראו אבות כפרש"י כאן ואה"נ‬ ‫אסורות ואה"נ מצד איסורי ע"ז לא נאסרה כולה ומה שכתב‬ ‫מצד דיני כיבוד אינו נחשב כאביו‪ ,‬ויש ליישב שדוקא נביא קבוע‬ ‫הרמב"ם שנאסרה כולה היינו דוקא כששחט כולה לשם ע"ז דאז‬ ‫נקרא בשם אב אבל שאול לא היה נביא קבוע כדכתיב בשמואל א‬ ‫כולה אסורה מצד איסורי ע"ז ומדייק הכס"מ שכששחט ושייר‬ ‫(י‪-‬יב) הגם שאול בנבאים וא"כ מצד היותו נביא לא היה דוד קורא‬ ‫חלק שלא שחט לשם ע"ז אותם ששייר לא נאסרו וכוונתו דלא‬ ‫לו אבי בהכרח קראו כך משום שחייב לכבדו כאביו‪.‬‬ ‫נאסרו מצד ע"ז אך מודה שנאסרו מצד מאכלות אסורות‪.‬‬ ‫אילת השחר‬ ‫משאת המלך‬ ‫מדוע הקב"ה מכר את ישראל לעכו"ם‬ ‫קינת אסף על הריגת ישראל בחרבן הבית‬ ‫אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם (לב ל) נראה לפרש הכונה‬ ‫כדלהלן‪.‬‬ ‫כי דם עבדיו יקום וגו' (לב מג) בספרי איתא מנין אתה אומר‬ ‫איתא בתוספתא פ"ח דנגעים בגד המוסגר שצבעו או שמכרו‬ ‫שהריגתם של ישראל ביד הבבליים כפרה היא להם לעולם הבא‬ ‫לעכו"ם טהור והביא זאת הר"ש (בנגעים סוף פרק יא) וכן נפסק‬ ‫שנאמר מזמור לאסף אלוקים באו גויים בנחלתך כו' שפכו דמם‬ ‫ברמב"ם (פי"ג מטומאת צרעת הי"א) שבגד מוסגר שמכור‬ ‫כמים כו' אל תזכור לנו עוונות ראשונים‪ ,‬הרי שע"י שבאו גויים‬ ‫לעכו"ם פקעה טומאתו‪.‬‬ ‫ושפכו דמם כמים אל תזכור לנו עוונות ראשונים‪.‬‬ ‫ועפי"ז יש לפרש שהקב"ה כביכול הסגיר את ישראל כבטומאת‬ ‫נראה לפרש עפי"ז הפסוק "שפכו דמם כמים סביבות ירושלים‬ ‫צרעת וכדי שתפקע טומאתם מכרם לעכו"ם‪.‬‬ ‫ואין קובר" דאיתא בגמ' סנהדרין (מז‪ ):‬שהרוגי מלכות כיון שמתו‬ ‫וכך ביאור הפסוק‪ ,‬משום ש"ה' הסגירם" לכן "צורם מכרם" כדי‬ ‫שלא כדין המיתה מכפרת עליהם אבל הרוגי בי"ד כיון שכדין‬ ‫שתפקע טומאתם‪.‬‬ ‫היתה מיתתם אינה מכפרת‪ ,‬והגמ' מוכיחה מדתנן דהורגי בי"ד‬ ‫צפנת פענח‬ ‫ועפי"ז יש ליישב דשבת זו של דיוזגי היתה ניטלה רשות ממשה‬ ‫אין קוברין אותם בקברי אבותם ואי ס"ד מיתתן כפרה הרי‬ ‫וניתנה רשות ליהשוע וראה משה שיהושע מקבל על עצמו את‬ ‫שנמחל לו ומדוע לא נקבר בקברי אבותיו בהכרח שאין מיתתן‬ ‫הנהגת הציבור למרות ענוותנותו ותו אינו צריך הוספת י' לשמו‬ ‫כפרה‪ ,‬דוחה הגמ' שמיתה לבד אינה מכפרת אלא המיתה‬ ‫כדי שלא ירצה שישארו במדבר וא"כ כעת אי"צ יו"ד בשמו וחזר‬ ‫והקבורה ולכן קודם שנקבר ההרוג ע"י בי"ד אין לו כפרה לכן לא‬ ‫משה לקרוא לו הושע‪ ,‬ומיושב שאע"פ שמשה קראו הושע מוכח‬ ‫יקבר בקברי אבותיו אבל אחר שנקבר נתכפר לו‪ ,‬ואיתא בגמ'‬ ‫שנשאר בענוותנותו שהרי כל הסיבה שנקרא יהושע הוא‬ ‫פסחים (כב‪ ):‬לפרש הפסוק "על הארץ תשפכנו כמים" (דברים יב‪-‬‬ ‫שמחמת גודל ענוותנותו חשש משה שיחטא עם המרגלים‪.‬‬ ‫טז) דם הנשפך כמים מכשיר פרט לדם קדשים שאינו נשפך על‬ ‫יעלת חן‬ ‫הארץ שהרי נזרק ע"ג המזבח ולכפרה אתי דאינו מכשיר ואלכים‬ ‫לקבל טומאה‪.‬‬ ‫כמה היא השומא של התורה‬ ‫ולפ"ז יש לפרש שהפסוק מלמדינו ששפכו דמים של ישראל‬ ‫ואולם אין זה מכפר להרוגים‪ ,‬ולזה קאמר "שפכו דמים כמים"‬ ‫כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם (לב מז) כל דבר‬ ‫דייק קרא כמים דדמי למים שנשפכים ואי"ז דם המכפר דומיא‬ ‫בעולם הצריך שומא יש שישומו במנה ויש שישומו במנה‬ ‫דדרשת הגמ' שדם שאינו נשפך כמים אלא לכפרה אינו מכשיר‬ ‫ומחצה ויש שישומו במאתים‪ ,‬אך לא יתכן דבר שיש שישומו‬ ‫לקבל טואמה א"כ דם הנשפך כמים אינו מכפר והיינו שדמם לא‬ ‫באלף אלפי אלפים ויש שלא ישומו בכלום‪.‬‬ ‫כיפר להם‪ ,‬עוד ממשיך לומר "סביבות ירולשים" שהנה ירושלים‬ ‫אבל בתורה מצינו כך שהמיימינים בה ישומו אותה עד בלי גבול‬ ‫לא מביאה עגלה ערופה והרי עגלה ערופה היא כפרה על‬ ‫כדברי הפסוק כי היא חייכם ופירשו חז"ל בגמ' תענית (ז‪ ).‬חייכם‬ ‫שפיכות דמים ואם אין מביאין עגלה ערופה כביכול אי"צ כפרה‬ ‫סם החיים‪ ,‬כי הוא חייכם בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬ואילו‬ ‫על ההריגה וזו כוונת הפסוק ששפכו דמים היה סביבות ירולשים‬ ‫למשמאילים בה היא דבר ריק בעיניהם שאינה שוה כלום ח"ו‪.‬‬ ‫דאינה מביאה עגלה ערופה דמיתתם לא כיפרה להם‪ ,‬והרי שאמר‬ ‫וזה שאמר הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם" ר"ל שהתורה לא‬ ‫ב' הוכחות שמיתתן אינה כפרה להן הן דדמם נמשל למים והן‬ ‫תהיה בעיניכם כדבר ריק כמו שהיא בעיני המשמאילים בה "כי‬ ‫שהיה זה סביבות ירושלים‪.‬‬ ‫היא חייכם" דהיא סם החיים ונותנת חיים בעוה"ז ובעוה"ב‪.‬‬ ‫ואולם כ"ז רק ביחס למת עצמו שאין מיתתו כפרה לעצמו אבל‬ ‫מציון מכלל יופי‬ ‫לכלל האומה הישראלית יש כפרה עי"ז וא"כ מיתתן היא כפרה‬ ‫לאלו נשארו חיים וזה שממשיך קרא לומר "ואין קובר" וכוונתו‪,‬‬ ‫הטעם שעלה משה להר ההר בחצות היום‬ ‫דאיתא בסנהדרין (מח‪ ):‬דקבורה יקרא דחיי כלו' לתועלת החי ולא‬ ‫לתועלת המת וא"כ כאשר אלו שמתו סביבות ירושלים אין להם‬ ‫וידבר ה' אל משה בעצם היום זה כו' ומות בהר וגו' (לב‬ ‫קובר הרי שזו כפרה לאותם שנשארו חיים שלהם נחשב עונש מה‬ ‫מח‪-‬נ) ופרש"י בעצם היום היינו בעיצומו של יום דהיינו בחצות‪,‬‬ ‫שאין קובר למתים‪ ,‬ולכן קאמר אל תזכור לנו עוונות ראשונים‬ ‫ועיי"ש הטעם‪.‬‬ ‫ר"ל שלחיים תהיה כפרה במה שמתבזים שהמתים לא נקברים‪.‬‬ ‫ויש ליתן טעם נפלא לזה שנצטווה לעלות אל מותו דוקא בחצות‬ ‫משך חכמה‬ ‫דברש"י במס' שבת (קכט‪ :‬ד"ה דקיימא) כתוב בהרחבה סדר‬ ‫המזלות ועלייתן בשמים דסדרם הוא שצ"ם חנכ"ל‪ ,‬שבתאי צדק‬ ‫מדוע כאן חזר משה לקרוא ליהושע הושע‬ ‫מאדים חמה נוגה כוכב לבנה‪ ,‬ובשבת סדר עלייתם שבתחילת‬ ‫שעה ראשונה עולה שבתאי ומזל לבנה מתחיל לעלות בתחילת‬ ‫ויבוא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באוזני העם‬ ‫שעה שביעית דהיינו בחצות‪.‬‬ ‫הוא והושע בן נון (לב מד) פרש"י שבת דיוזגי היתה ניטלה‬ ‫והרי משה רבינו מת בשבת‪ ,‬ובחצות של יום שבת החל לעלות‬ ‫רשות מזה וניתנה לזה כו' ולמה קוראהו כאן הושע לומר שלא‬ ‫מזל לבנה‪.‬‬ ‫זחה דעתו עליו שאע"פ שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר‬ ‫ואיתא בגמ' ב"ב (עה‪ ).‬פני יהושע כפני לבנה והיינו שיהושע‬ ‫מתחילתו‪.‬‬ ‫משול לבנה ואיתא בחז"ל שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו‬ ‫יש להקשות הניחא אם היה נכתב פסוק זה ע"י יהושע והיה כותב‬ ‫כמלא נימא שלכן לא התעכבה פטירת דוד המלך עד יום ראשון‪,‬‬ ‫על עצמו הושע יהיה מוכח שהקטין עצמו ונהג בענוה אבל‬ ‫וא"כ בשבת שמת משה כשהחל לעלות מזל לבנה הגיעה עת‬ ‫מאחר ומשה כתב זאת ומה שייך לומר שכתב הושע כי יהושע‬ ‫מלכותו של יהושע ואין מלכות משה יכולה ליגע בה אפי' כמלא‬ ‫השפיל עצמו‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬לפי פשוטו י"ל שראה משה שיהושע מתנהג‬ ‫נימה‪.‬‬ ‫בענוה לכן כתב הושע ללמד זאת לדורות)‪.‬‬ ‫ואתי שפיר שאמר הקב"ה למשה לעלות להר בעצם היום זה‬ ‫וי "ל ובהקדם בתרגום יונתן בפר' שלח כתוב שכאשר ראה משה‬ ‫דהיינו בחצות מפני שבחצות הגיע זמנו של יהושע להתחיל‬ ‫את ענוותנותו של יהושע הוסיף יו"ד לשמו וקראו יהושע י‪-‬ה‬ ‫למלוך‪.‬‬ ‫יושיעך מעצת מרגלים‪ ,‬ותמוה מה שייכות הוספת י' לשמו‬ ‫פנים יפות‬ ‫לענוותנותו‪ ,‬ויש ליישב ע"פ מה שכתבו המפרשים שהמרגלים‬ ‫לא רצו שיכנסו לא"י כי חששו שבארץ ישראל יתמנה מלך והם‬ ‫יום כיפור‬ ‫ירדו מדרגתם ונשיאותם‪ ,‬ולפי"ז קשה מפני מה הוצרך משה‬ ‫להתפלל על יהושע שלא יחטא עם המרגלים הרי יהושע ידע‬ ‫חשבון הילוך הכהן גדול לצורך עבודת יום הכיפורים‬ ‫שהוא יתמנה להמשיך מנהיגותו של משה בארץ ישראל כנבואת‬ ‫סדר עבודת הכהן הגדול‬ ‫אלדד ומידד משה מת ויהושע מכניס וא"כ יהושע אמור לרצות‬ ‫ביום הכיפורים כל עבודת היום נעשית ע"י הכהן גדול‪ ,‬וסדר‬ ‫שיכנסו לא"י ולא יחטא במרלגים‪ ,‬וי"ל כיון שיהושע היה ענוותן‬ ‫העבודה ביום זה רב עד מאוד‪ ,‬והיה הכהן צריך להספיקן מעלות‬ ‫חשש משה שלא ירצה להנהיג את ישראל ולא ירצה שיכנסו‬ ‫השחר עד שקיעת החמה‪ ,‬והילוך הכהן היה רב עד מאוד ונחשב‬ ‫לא"י כדי שלא ינהיג הוא את ישראל‪ ,‬ולפי"ז מיושב היטב‬ ‫לערך כמה היה מהלך ביום זה‪( ,‬א‪.‬ה‪ -‬אך לא נחשב בדיוק נמרץ‬ ‫שכשראה משה שיהושע ענוותן חשש שיחטא עם המרגלים‬ ‫יען אשר תלוי בשיטות הראשונים בסדר העבודה ובהרבה פרטים‪,‬‬ ‫שאף הוא אינו חפץ שיכנסו לא"י כדי שלא יצטרך להנהיג את‬ ‫אך נחשב לערך)‪.‬‬ ‫ישראל לכן הוסיף י' לשמו והתפלל עליו שינצל מעצת המרגלים‪.‬‬ ‫להתוודת על שעיר המשתלח והוא הילוך ס"ב אמות‪ ,‬סה"כ‬ ‫עיקר עבודתו היתה בתחומי העזרה וההיכל ושטח זה היה קפ"ז‬ ‫עבודה בבגדי לבן ‪ 1452‬אמה‪.‬‬ ‫אמה אורך על קל"ה רוחב‪ ,‬הלשכות היו על צידי העזרה‪ ,‬מזבח‬ ‫כד‪ .‬טובל בבית הפרווה ולובש בגדי זהב‪ ,‬וההליכה לבית הטבילה‬ ‫החיצון ובית המטבחים היה באמצע העזרה‪ ,‬ובהיכל היו מזבח‬ ‫ע"ג אמות‪ ,‬כה‪ .‬שוחט שעיר הנעשה בחוץ ועושה כל סדר‬ ‫הזהב המנורה והפרוכת‪ ,‬בית קדש הקדשים היה אחר הפרוכת‪.‬‬ ‫הקטרתו‪ ,‬סה"כ הולך תרצ"ב אמות‪ ,‬כו‪ .‬הולך ומקריב אילו ואיל‬ ‫א‪ .‬טבל בשער המים שבדרום העזרה ולבש בגדי זהב‪ ,‬ב‪ .‬הלך‬ ‫העם ועושה כל עבודתיו כמבואר אצל התמיד‪ ,‬וסך הילוכו לב'‬ ‫לטבעות שהיו לצפון המזבח ושחט התמיד וקיבל את דמו‪ ,‬והילוך‬ ‫האילים הוא ד' אלפים תרמ"ג אמות‪ ,‬כז‪ .‬מקטיר אימורי פר‬ ‫זה היה פ"ו אמות‪ ,‬ג‪ .‬הלך לזרוק הדם על קרן מזרחית צפונית ועל‬ ‫ושעיר הנשרפין ע"ג המזבח‪ ,‬והוא הילוך קכ"ח אמות‪.‬‬ ‫קרן מערבית דרומית‪ ,‬והילוך זה לערך ק"ו אמות‪ ,‬ד‪ .‬חוזר למקום‬ ‫כח‪ .‬החל עבודת תמיד של בין הערבים תחילה סידר ב' גזרי עצים‬ ‫הבהמה ומוליך כולה לבית המטבחים שהיה צפונית לטבעות‪,‬‬ ‫ולוקח הקרביים ללשכת מדיחין שהיתה בדרום עזרת ישראל‪,‬‬ ‫והילוכו קע"ד אמות‪ ,‬אח"כ דישן מזבח הפנימי והילוכו רצ"ב‬ ‫והילוך זה לערך רכ"ח אמות‪ ,‬ה‪ .‬נכנס להיכל להטיב ה' נרות‬ ‫אמות‪ ,‬אח"כ שחט התמיד וסדר עבודתו כתמיד של שחר‪,‬‬ ‫והילוך זה היה קע"ד אמות‪ ,‬ו‪ .‬חוזר לבית המטבחיים להוליך אברי‬ ‫והילוכו ב' אלפים ותש"ה אמות‪ ,‬סה"כ עבודה בבגדי זהב ‪8707‬‬ ‫הבהמה לאמצעו של כבש והיה מוליכם בה' פעמים‪ ,‬והיה א"כ‬ ‫אמות‪.‬‬ ‫הולך ט' פעמים ה' פעמים הלוך וד' פעמים חזור‪ ,‬שאחר ההילוך‬ ‫כט‪ .‬טובל ולובש בגדי לבן נכנס לקדש הקדשים להוציא המחתה‬ ‫הה' לא חזר לבית המטבחים‪ ,‬והיה זה הילוך של אלף ותנ"ד‬ ‫ויוצא‪ ,‬והילוך כל זה שי"ז אמות‪ ,‬סה"כ עבודה בבגדי זהב ‪317‬‬ ‫אמות‪ ,‬ז‪ .‬הלך והביא מנחת התמיד והעלה לאמצע הכבש‪ ,‬ואח"כ‬ ‫אמות‪.‬‬ ‫הביא הנסכים והגישם לקרן מערבית דרומית ואח"כ העלם‬ ‫ל‪ .‬טובל ולובש בגדי זהב עולה למזבח לוקח גחלים נכנס למזבח‬ ‫לאמצע הכבש‪ ,‬והיה זה קצ"ב אמות‪ ,‬ח‪ .‬הלך ללשכת הגזית‬ ‫הפנימי להקטיר קטורת ולהדליק המנורה‪ ,‬לא‪ .‬הולך להקטיר‬ ‫שהיתה בצד צפון מזרח של עזרת ישראל‪ ,‬לברך ולקרוא ק"ש‪,‬‬ ‫המנחה והחביתין ולנסך היין על מזבח החיצון‪ ,‬אח"כ פושט בגדי‬ ‫והיה זה הילוך קע"ז אמות‪ ,‬ט‪ .‬הלך להקטיר קטורת‪ ,‬תחילה לקח‬ ‫זהב ולובש בגדי עצמו‪ ,‬וכל זה הילוך אלף וע"ז אמות‪ ,‬סה"כ‬ ‫מחתה של גחלים ממזבח החיצון‪ ,‬ונכנס להיכל למזבח הזהב‬ ‫הילוך עבודת בגדי זהב ‪ 1077‬אמות‪.‬‬ ‫ומקטיר‪ ,‬והיה זה הילוך תע"א אמות‪ ,‬י‪ .‬הלך להטיב הב' נרות‬ ‫ובזה נשלמה העבודה‪ ,‬סה"כ הילוך שלושים וחמש אלף וארבע‬ ‫הנותרים ולקח הדשן למקום תרומת הדשן על יד מזבח החיצון‪,‬‬ ‫מאות ושבעים אמות‪( .35,470 ,‬ושבת נוסף עוד ‪ 4643‬אמה)‪.‬‬ ‫והיה הילוך קס"ד אמות‪ ,‬יא‪ .‬הלך להקטיר האברים שבאמצע‬ ‫והנה יש שכתבו שבזמן שהאיש עיתי הוליך השעיר למדבר היה‬ ‫הכבש והעלם אבר אבר לראש המזבח והיו ו' הליכות שהם יב'‬ ‫הכהן גדול ממתין ואינו ממשיך בעבודת היום והאיש עיתי הוליך‬ ‫הליכות הלוך חזור‪ ,‬והילוך זה היה רכ"ח אמות‪ ,‬יב‪ .‬הלך לישא‬ ‫י"ב מיל שזה עשרים וארבע אלף אמות‪ ,‬ועוד יש להוסיף‬ ‫כפיו על מעלות העזרה‪ ,‬חזר לחצי הכבש ומוליך המנחה והנסכים‬ ‫לחשבון שבמשנה בזבים איתא שזמן טבילה הוא כדי הילוך‬ ‫להקטרה כל אחד בפנ"ע ויורד מהכבש וזה הילוך תק"מ אמות‪,‬‬ ‫חמישים אמה וכיון שטבל ה' טבילות הרי שחשבונן כזמן הילוך‬ ‫ובזה נסתיימה עבודת התמיד‪ ,‬סה"כ הילוך ‪ 3820‬אמה‪.‬‬ ‫ר"נ אמות‪ ,‬ומעתה צא וחשב ל"ה אלף אמות שהלך בצירוף הזמן‬ ‫יג‪ .‬אחר התמיד מקריב פר ושבעה כבשים ותחילה הלך הכהן‬ ‫של שאר האמות הללו שאומנם לא הלך אותם אך בזמן זה לא‬ ‫מתחת הכבש‪ ,‬שהרי עמד שם בסיום עבודת התמיד‪ ,‬לטבעות‬ ‫יכל לעבוד והרי חשבונן חמישים ותשע ושבע מאות עשרים‬ ‫שוחט מקבל הדם הולך לזורקו על קרנות המזבח חוזר ולוקח‬ ‫אמות‪ 59,720 ,‬אמות‪.‬‬ ‫הבהמה לבית המטבחים וללשכת מדיחין‪ ,‬לוקח האברים לאמצע‬ ‫ואחר חשבון כל זאת יש להקשות‪ ,‬שהנה הזמן של ההילוך‬ ‫הכבש כו' כסדר עבודת התמיד והיה עושה זאת ח' פעמים א'‬ ‫בפר וז' בכבשים‪ ,‬והולכת אברים בכל כבש היתה ט' פעמים ה'‬ ‫וההמתנה שלא יכל לעשות עבודות הוא לערך שישים אלף אמה‪,‬‬ ‫הלוך וד' חזור כמשנ"ת גבי התמיד‪ ,‬והולכת אברי הפר היתה י"ט‬ ‫ובגמ' פסחים (צד) איתא שהילוך אדם בינוני ביום י' פרסאות שזה‬ ‫פעמים י' הלוך וט' חזור לפי שהיו בו יותר הולכות איברים ואח"כ‬ ‫ארבעים מיל שהם שמונים אלף אמות‪ ,‬וזה מעלות השחר עד‬ ‫הקטרתם על ראש המזבח‪ ,‬ואח"כ הלך למנחתם ונסכיהם‪.‬‬ ‫צאת הכוכבים‪ ,‬ומהשקיעה עד צאה"כ הוא הילוך ד' מיל כלו'‬ ‫נמצא הילוך של עשרים אלף ותשעים ושבע אמות סה"כ ‪20097‬‬ ‫מעלות השחר עד השקיעה הילוך אדם הוא שבעים ושתים אלף‬ ‫אמות‪.‬‬ ‫מיל‪ ,‬ומעתה צא וחשב שהכה"ג הלך מעלוה"ש שהחל בעבודתו‬ ‫(ואם היה יוה"כ בשבת נוספו ‪ 4‬מוספי השבת והיה נוסף הילוך‬ ‫עד השקיעה ל"ה אלף מיל והמתין עוד שיעור כ"ד אלף מיל‬ ‫עוד ‪ 4643‬אמות)‪.‬‬ ‫(ובשבת הלך עוד ארבע וחצי אלף מיל) וא"כ כמעט ולא נשאר לו‬ ‫יד‪ .‬הלך וטבל ולבש בגדי לבן ההליכה היא של לח אמות‪ ,‬טו‪ .‬בא‬ ‫זמן שהעבודות עצמן לוקחות‪ ,‬והנה ברמב"ם מבואר שתמיד של‬ ‫לו אצל פרו בין האולם והמזבח ומתוודה‪ ,‬והיה הילוך של קי"ב‬ ‫בין הערבים קרב השעה ט' ומחצה כלו' לכה"פ ה' שעות קודם‬ ‫אמות‪ ,‬טז‪ .‬הלך למזרח העזרה לשער ניקנור והגריל הב' שעירים‪,‬‬ ‫שקיעה"ח וא"כ חשבון השישים אלף אמות הוא הילוך עד לערך‬ ‫הילוך ס"א אמות‪ ,‬יז‪ .‬חזר להתוודות על פרו בעבור אחיו הכהנים‬ ‫שעה עשירית ולא עד שקיעת החמה ונמצא שההילוך וההמתנה‬ ‫ושוחט הפר ונותן דמו לכהן הממרסו על מדרגה רביעית שלפני‬ ‫של הילוך האיש עיתי לבדם לא היו מספיקם לזמן שמעלוה"ש‬ ‫ההיכל‪ ,‬והכל הילוך ע"ו אמות‪ ,‬יח‪ .‬הולך לראש המזבח ומילא‬ ‫עד שעה עשירית‪ ,‬וזה מלבד הזמן שהיה צריך לעבודות עצמן‪.‬‬ ‫גחלים על המחתה והולך ומניחה על מדרגה רביעית ליד הכהן‬ ‫ובפרט ע"פ מה שכתב התוס' ישנים ביומא (כב‪ ).‬בשם היורלשמי‬ ‫הממרס‪ ,‬וזה הילוך של של"ב אמות‪ ,‬יט‪ .‬הביאו לו קטורת ונכנס‬ ‫שכל הילוך שהיה נחשב כעבודה היה מהלך עקב לצד אגודל וא"כ‬ ‫עם המחתה ומקטיר לפני ולפנים‪ ,‬והוא הילוך קס"ח אמות‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫אי"ז הילוך של אדם בינוני והיה יכול ללכת פחות משיעור י'‬ ‫הולך ונוטל הדם מהממרס ונכנס ומזה על הפרוכת ויוצא‪ ,‬והוא‬ ‫פרסאות ליום‪ ,‬וא"כ כיצד הספיק הכהן גדול לעשות כל עבודות‬ ‫הילוך רל"ו אמות‪ ,‬כא‪ .‬הולך ושוחט השיער ומקבל הדם ונכנס‬ ‫היום‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬ ‫להיכל ומזה על הפרוכת‪ ,‬והוא הילוך רס"ו אמות‪ ,‬כב‪ .‬מערב דם‬ ‫עיין ציור המקדש המצורף בזה‬ ‫הפר והשיער ומזה כנגד הארון ויוצא לשפוך השירים על יסוד‬ ‫קונ' כהן גדול ביום הכפורים‬ ‫(צוקר)‬ ‫מזבח החציון‪ ,‬והוא הילוך ק"א אמות‪ ,‬כג‪ .‬הולך לשער ניקנור‬ ‫‪3‬‬ ‫מערב‬ ‫‪-11-‬‬ ‫קודש‬ ‫‪-135-‬‬ ‫הקדשים‬ ‫‪-187-‬‬ ‫ארון הברית‬ ‫מנורה‬ ‫שלחן‬ ‫‪-100-‬‬ ‫מזבח‬ ‫היכל‬ ‫צפון‬ ‫דרום‬ ‫אולם‬ ‫‪-22-‬‬ ‫ככ‬ ‫בין הכותל‬ ‫מקום‬ ‫בית‬ ‫כבש‬ ‫מזבח‬ ‫מקום‬ ‫שולחנות‬ ‫טבעות‬ ‫המטבחיים‬ ‫שער המים‬ ‫ולמזבח‬ ‫טבעות‬ ‫‪-12.5-‬‬ ‫‪-30-‬‬ ‫‪-32-‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫‪-24-‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫‪-12.5-‬‬ ‫‪-8-‬‬ ‫‪-32-‬‬ ‫‪-11-‬‬ ‫עזרת כהנים‬ ‫לשכת מדיחין‬ ‫לשכת הגולה‬ ‫‪o‬‬ ‫עזרת ישראל‬ ‫‪-11-‬‬ ‫לשכת הפרוה‬ ‫‪o‬‬ ‫לשכת פלהדרין‬ ‫(ומעליה המקוה)‬ ‫לשכת המלח‬ ‫לשכת הגזית‬ ‫‪o‬‬ ‫שער ניקנור‬ ‫מזרח‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ הרבנית הצדקנית‬ ‫‪4‬‬ ‫מסעודה בת חנה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫חנה בת ויקטוריה נעמה ע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬