אמונת חיים · Eminas Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון תשכב ♦ שנה טו ♦ עיו"כ פר' האזינו ♦ שבת שובה ה'תשפז
מובא בפרשתינו (לב ,ד) א-ל אמונה ואין עול וצדיק וישר הוא.
עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך (לב,ו) אומר רש"י" :אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה ".כנראה
וברמב"ן פירש ד'עם נבל' הכוונה ששכחו הטובה שעשה להם שכל אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא מחשיב את המצוות.
עכ"ל ,ובפי' בעלי התוס' כתבו דהא דכתיב לקמן (פסוק כא) צדיקים מחשיבים מאוד את המצוות ולכן שכרם רב והם מקבלים
ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם הוא מדה כנגד מדה אותו בעולם הבא ,ואילו הרשעים שלא מחשיבים את המצוות -
להנאמר כאן עם נבל ולא חכם. שכרם מועט ,ולכן מקבלים אותו בעולם הזה .
והנה הא דכתיב לקמן בגוי נבל פירשו חז"ל בספרי והובא אנו בעשרת ימי תשובה בהם יש להוסיף בזהירות במעשים
ברש"י שם ,בגוי נבל אלו הכופרים וכן הוא אומר אמר נבל בלבו ובחסידות .כמובא בירושלמי (שבת פ״א ה״ג) :ר׳ חייא ציוה לרב:
״אין את יכול מיכול כל שתא (אם אתה יכול לאכול כל השנה) חולין
אין אלוקים עכ"ל ,ולכאורה כיון דהתם הוי מדה כנגד מדה
בטהרה ,אכו ל ,ואם לא תהא אכיל שבעה יומין מן שתא ,שבעה
לנאמר כאן א"כ לכאורה משמע דהא דכתיב הכא עם נבל
ימים אלה ,כתבו ראשונים( ,רא״ש סוף ר"ה בשם ראבי״ה; טור או"ח
שפירושו שהם כפויי טובה ,הוא דבר אחד עם מה דכתיב לקמן סימן תרג) שהם שבעה הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ,שעל
בגוי נבל שפירושו אפיקורסות ,והדבר טעון ביאור מה השייכות ראש השנה לא הוצרך להזהירו ,שכן היה נזהר מאליו ,לפי שחייב
בין אלו ב' ענינים כפיית טובה ואפיקורסות. אדם לטהר עצמו ברגל .זהירות זו היתה לה מקום בזמן התלמוד
ונראה בזה כמובא בשם מדרש הגדול וזה לשונו ,ויקם מלך שנהגו בטהרה.
חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ,והלא עד היום הזה ואף על פי כן כתב המגן אברהם (תרג בשם של"ה) :״החסידים נהגו
מצרים יודעים חסדו של יוסף ,אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו לאכול חולין בטהרה ,ואף שכולנו טמאי מתים ,מכל מקום יאכל דגן
שלא הוכשר ונילוש במי־פירות ,ויבוא וישתה מן הבאר שלא יגע
וכפר בטובתו ,ולבסוף כפר בטובתו של הקדוש ברוך הוא
בהם ויטמאם
שאמר לא ידעתי את ה' ,הא למדת שכפיית טובה הוקשה ומביא המטה אפרים ״ואין לעשות כן רק מי שכל מעשיו בקדושה
לכפירה בעיקר .לכך הקב"ה מזהיר את ישראל ואומר אנכי ה' וטהרה ונוהג בפרי שות יתרה .הראשונים למדו מזהירות זו של
אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים הזהרו שלא תכפו טובתי הירושלמי ,שקשה לקיימה בזמן הזה ,זהירות אחרת שנקבע להלכה
שכפוי טובה אינו יכול לקבל פני מלכות שמים עכ"ל ,הרי להדיא בשלחן ערוך :״אף מי שאינו נזהר מפת של עכו״ם ,בעשרת ימי
שכפיית טובה היא סתירה לאמונה ,וזהו כאז המדה כנגד מדה תשובה צריך להיזהר.
'עם נבל' שאין מכיר בטובתו של הקב"ה ,והעונש לזה מפורש בקשר עם הלכה זו הובאו באחרונים כאן כמה פרטי דינים בפת
בגוי 'נבל' אכעיסם ,שהם האפיקורסות וכמו שפירש בספרי עכו״ם .ו כתבו האחרונים שהדברים קל וחומר :ומה פת עכו״ם
הנ"ל ,והצווי לבל נהיה כפויי טובה מבואר במדרש הגדול הנ"ל שלקצת פוסקים מותרת לגמרי ,צריכים להיזהר ממנה בימים אלה,
כל שכן שצריכים להיזהר באותם הימים מכל דבר שיש בו חשש
דהוא מקרא ד'אשר הוצאתיך מארץ מצרים'.
איסור ,בין במה שנוגע בין אדם למקום ובין – וביותר ־ בדברים שבין
ובאמת נראה דכל זה נכלל בדברי הארחות חיים להרא"ש (אות אדם לחברו .״ונוהגין אנשי מעשה להיות זריזין"
כ"ו) שכ' לבטוח בה' בכל לבבך ולהאמין בהשגחתו הפרטית ומובא במטה אפרים (תרג) ו״מלמדי תינוקות ובחורים חלילה להם
ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם בהאמין בו ,כי עיניו לבטל בזמן הזה סדר לימודם ,כאשר בעוה״ר דשו בו רבים בעתים
משוטטות בכל ועיניו על כל דרכי איש ובוחן לב וחוקר כליות ,כי הללו… האיש אשר נגע יראת ד׳ בלבו יוסיף בימים אלה בלימוד
מי שאינו מאמין ב'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' אף ב'אנוכי ה' התורה עם תלמידים בשקידה רבה אחד גדולים ואחד קטנים...
אלוקיך' אינו מאמין ,ואין זה יחוד שלם כי זהו סגולת ישראל על כן מובא (תנא דבי אליהו) :״חטא אדם ,מה יעשה? היה רגיל לקרות
כל העמים וזה יסוד כל התורה כולה עכ"ל .ובפשטות כוונתו דף אחד יקרא שני דפים ,פסוק אחד יקרא שני פסוקים"
וכפי שכותב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק יח)" מי שאוהב
דמי שאינו מאמין באמונה פרטית חסר לו גם באמונת 'אנכי'
את הבורא יתברך שמו אהבה אמיתית לא ישתדל ויכוון לפטור
דהיינו אחדות השם ,אמנם להנתבאר בקרא ד'אשר הוצאתיך' עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה אשר על כל ישראל בכלל,
למדנו לבל נהיה כפויי טובה ,יתכן דגם זה כלול בדבריו דמי אלא יקרה לו כמו שיק רה אל בן אוהב אביו שאילו יגלה אביו את
שאינו מאמין באשר הוצאתיך דהיינו שחסר לו ההרגשה של דעתו גילוי מעט שהוא חפץ בדבר מן הדברים ,כבר ירבה הבן בדבר
הכרת הטוב גם באנכי ה' אלוקיך אינו מאמין ,וכמבואר במדרש ההוא ובמעשה ההוא כל מה שיוכל ".כלומר מי שאוהב את ה'
הגדול הנ"ל 'שכפוי טובה' אינו יכול לקבל פני מלכות שמים. עושה את המצוות ברוחב לב ,בנדיבות ובאהבה ,לא כאילו כפו עליו .
ע"כ יש לנו להתחזק בימים אלו ,הן בנדיבות הלב ובפרט שלא רק מבקשים -ומיד הוא עושה .ביום כיפור ערכנו וידוי מפורט על
נהיה כפויי טובה הן כלפי השי"ת והן בין אדם לחבירו ויה"ר כל העבירות שלנו .עסקנו בכל פרט ופרט מהעבירות האפשריות
שלנו והתוודינו עליו .נזכור :כשם שיש ערך לכל עבירה ועבירה כך
שנזכה במהרה לגאולה השלימה מתוך רחמים וחסדים מגולים
יש ערך לכל מצווה ומצווה .מי שזוכה לדקדק במצוות ולהחשיב כל
אכי"ר. מצווה -גם ה' מחשיב לו את המצווה ומעצים אותה.
ימי תשובה האזינו השמים ואדברה וגו' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו
רבי נחמן מברסלב זי"ע שלח פעם בימים שבין כסה לעשור את (לב ,א) .הנה כשאדם מישראל קורא בצדק בשם ה' בתורה ותפלה
תלמידו המובהק רבי נתן למעז'יבוז' כדי לקנות שם בשבילו את כראוי ,נותני ם על כך מלאכי המרום שבח יקר וגדולה וכבוד
בית סבו הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב ,ובקש מתלמידו לסור לאלקינו על שיש לו בריה כזו בעולמו .והוא שאמר משה רעיא
אל בית דודו רבי ברוך ממעז'יבוז' זי"ע ולדרוש בשלומו .כשחזר מהימנא האזינו והרכינו אזנכם מלאכי שוכני השמים וגו' ,כי וכאשר
רבי נתן משליחותו שאל אותו רבי נחמן :מה אמר לך דודי? השיב שם ה' אקרא ,אזי אתם המלאכים הבו גודל לאלקינו ,לשבחו
רבי נתן ,כי רבי ברוך אמר לו בקורטוב של רוגז ,תמהני על רבי ולספר הודו על שיש לו בעולם השפל איש אלקים קדוש כזה.
נחמן שבעשרת ימי תשובה מתעסק בעניני בתים ונחלאות .ענה (חוקי חיים)
רבי נחמן :תמה אני על דודי ,הימים שבין כסה לעשור ימי תשובה א-ל אמונה ואין עול וצדיק וישר הוא (לב ,ד)
הם ,וכל שאר ימות השנה מה הם אצלו? " אומר רש"י" :אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה ".כנראה
שכל אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא מחשיב את המצוות.
האזינו השמים ואדברה וגו (ל"ב -א')
צדיקים מחשיבים מאוד את המצוות ולכן שכרם רב והם מקבלים אותו
מסופר על הגה"ק רבי יוסף דוב סולובייציק מבריסק זיע"א ,ששאלו בעולם הבא ,ואילו הרשעים שלא מחשיבים את המצוות -שכרם
אותו פעם ,למה שירת האזינו ארוכה כל כך ומקיפה ארבעים מועט ,ולכן מקבלים אותו בעולם הזה .
ושלשה פסוקים? לעומת זאת כוללת שירת הים ששרו על נס (אור אביגדור)
קריעת ים סוף וטביעת המצרים רק שמונה עשר פסוקים ,וביותר צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך (דברים לב ,יח).
קצרה שירת הבאר ששרו בני ישראל במדבר ,ואין בה אלא אמר בשם רבו הרה״ק ר׳ מרדכי מקרעמיניץ ,כי יש הרבה בנים
ארבעה פסוקים בלבד .השיב הרב לשואלים בבדיחות הדעת : הסומכים בעבודת הבורא רק על חזקת אבותיהם שהיו צדיקים
רבים מכם מכירים בודאי את הפתגם "הרבי לבדו יודע הרבה וקדושים ,והמה בעצמם אינם מתיגעים למצוא דרך ה׳ ,וראוי
מאד ,הרבי עם תלמידיו יודעים גם כן לא מעט ,ואילו התלמידים להיות בהיפוך ,כי כל אדם צריך לשכוח אשר הוא בנן של קדושים,
לבדם אינם יודעים אלא מעט מאד" .לפי מאמר זה מתיישבת ולעבוד ולהתיגע בעצמו על עבודתו ית״ש .וזהו כוונת הכתוב "צור
הי טב השאלה שנשאלה ,שירת האזינו שר משה רבנו לבדו ,ולכן ילדך תשי ",צור נקרא אב המולידו ע״ד "הביטו אל צור חצבתם"
היא שירה גדולה ומקיפה .שירת הים שעליה נאמר "אז ישיר משה (ישעיהו נ״א ,א) פירוש "צור ילדך" ,אב המולידך ,״תשי״ ,תשכח,
ובני ישראל" קטנה היא משירת האזינו שמשה שר לבדו ,אך כיון אזי ״ותשכח״ -פירוש ותמצא ,כמו ״אשכחיה האי גברא״ -״אל
שמשה מצרף את קולו בשירה זו ,היא עדיין גדולה למדי ,ואילו מחולליך״
לגבי שירת הבאר שבספר במדבר נאמר במפורש "אז ישיר )הרה"ק ר' מאיר מפרמישלאן זי"ע(
ישראל" ,שירה זו שרים אפוא התלמידים בלי הרבי ,משום כך היא שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (לב ,ז)
קטנה ומצומצמת מאד. פי' אם יש לך שאלה שאין אתה יודע הדרך לילך בה ,שאל
הצור תמים פעלו (ל"ב ד') את שאלתך למנהיג כזה שתשובתו תהיה ,זקניך ויאמרו לך ,כך
מסופר על הרה"ק רבי שמעון מירוסלב זיע"א שהאריך ימים והגיע היה אומר זקנך על שאלה כזו ,אבל אם תפגוש מנהיג שיאמר לך
לזקנה מופלגת ,שאלו אותו תלמידיו במה הארכת ימים ,השיבם זקני אמר כך ואני אומר אחרת יש להתרחק ממנו ,יהיה מי
הרבי ,תמיד קבלתי הכל באהבה ולא הרהרתי אחר מעשיו של שיהיה ,כי אם מתרחקים מן הזקנים אזי מתרחקים מרחק רב
הקב"ה ,שברור כשמש כי כל מעשי ה' מוצדקים וטובים ,אלא מדרך האמת.
כשאדם אינו מרוצה ושואל קושיות ומתלונן ,מעלים אותו השמימה (הגה"צ רבי מאיר אריק זצוק"ל)
ומראים לו ,הכל טוב ובצדק ,ואני אינני מתלונן לכן לא מעלים אותי כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (לב ,ט)
להיווכח בצדקת ה'. כי חלק ה' עמו -שהם חלק ה' ,ואי אפשר להפרידן ולחלקן מפני
כי חלק ה' עמו (ל"ב -ט) אשר הם קשורין בו יתברך ,והוא אחדות הפשוט .יעקב חבל
סיפר הגה"ק ה"חפץ חיים" זיע"א מעשה בהגה"ק רבי חיים נחלתו -שהם חבילות "וצרור נחלתו" וקשורים בו יתברך.
(מאור ושמש(
מוולוזין זיע"א ,שלמד בספר תנא דבי אליהו זוטא ,וכשהגיע לפרק
כי חלק ה' עמו .חל"ק נוטריקון .חם לח קר .היינו שצריך איש
שני מצא שהוא מונה את מדותיו של הקדוש ברוך הוא ,ומזכיר
הישראלי להפוך יסודות הנ"ל אל עבודת הש"י ולא ישתמש עמהם
בכללו מדה שהוא שמח בחלקו ,נתמלא לבו פליאה על הדברים,
לפי טבעם .ה יינו ביסוד האש יראה לעבוד את הש"י בהלהבות
מה שייך לגבי הק ב"ה "חלקו" ,הרי כל העולם שלו הוא? הלך גדול בתפלה או בלימוד תורה לשמה .וביסוד הרוח להתעצל מן
והציע תמי התו לפני רבו הגה"ק מוילנא זיע"א( ,יומא דהילולא י"ט התאוות הגופניות ושלא להמרות עיני כבודו יתברך .וביסוד המים
תשרי) אמר לו הגאון אין חלקו אלא ישראל ,כפי שכתוב "חלק ה' שהוא לח .להתענג על ה' .ולאהוב אותו.
עמו" והקב"ה שמח בחלקו ,שמח בישראל בכל מצב שהם ,אפילו (אוהב ישראל -ויצא(
בדורות שנתמעטו ממעלתם הרוחנית. ראו עתה כי אני אני הוא וגו׳ מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
כי דור תהפוכות המה (ל"ב -כ') (לב ,לט) ויש להבין ,הלא מצינו שאמרו חז״ל מי שיש חולה בתוך
מסופר :הרה"ק ה"בית ישראל "מגור זיע"א לא הניח לאברכים ביתו ,ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים ,נראה מזה שיש כח בחכם
החריפים להרחיק משורותיהם אפילו את מי שסרח ונכשל ,כדי להציל .עוד להבין ,ששם בגמרא הוקשה והלא ׳אין חכמה ואין
שלא לדחות אבן אחר הנופל ,ומתוך ידיעה מבוססת שאם תבונה ואין עצה לנגד ד׳ (משלי כא ,ל) ,ומתרץ כאן קודם גזר דין
ירחיקוהו מן השטיבל יפול חלילה לגמרי החוצה ,סבור היה שכל וכאן לאחר גזר דין ,דלאחר גזר דין אין כח בחכם להציל ,ובאמת
זמן שרגלו של זה דורכת על מפתן בית המדרש ,אין להתייאש הלא אמרו חז״ל (מועד קטן מז ע״ב) השם יתברך גוזר והצדיק
ממנו .ואמר :חז"ל אמרו( ,תמורה י"א ע"א) האומר רגלה של זו מבטל ,משמע אף לאחר גזר דין .ונראה לבאר שיש ב׳ בחינות ,א׳
"עולה פשטה קדושה בכולה" ,מכאן רמז שאפילו רק קידש רגלו שהוא חכם ולומד תורה ואינו מפנה לבו לבטלה ,ההוא נקרא חכם,
בהליכה לבית המדרש סופו שיתקדש כולו .מרגלא בפומיה משמו ויש כח בידו לבקש רחמים ,ורק קודם גזר דין ,ויש חכם וצדיק
של הר ה"ק רבי ר' זושא מאניפולי זיע"א ,שפירש את הכתוב שהוא שפל רוח באמת ,והוא בעיניו כאפס וכאין ,וצדיק כזה יש כח
בפרשת האזינו "כי דור תהפוכות המה" ,לעולם אין לדעת מה בידו גם לאחר הגזר דין להפוך לרחמים .וזהו שמרמז הכתוב 'ואין'
קורה עם איש יהודי ,בן תהפוכות הוא ,היום הינו חוטא ומחר ישוב פירוש מי שהוא בבחינה ׳אין׳ בחינת שפלות רוח ,מידי ,פירוש
אפילו ׳מידי׳ היינו אחר הגזר דין ,מציל ,ומהפכו לרחמים.
ויתהפך פתאום ליהודי טוב ממש .מי מסוגל לחדור לנבכי נפשו של
(הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע)
אדם מישראל שהוא חלק אלקי ממעל.
ישנו סיפור ידוע על הרב משה די ליאון זצוקלל"ה .אשר בהיותו הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך
מתהלך ברחובות עיר ,ניגש אילו אחד מיהודי העיר אשר לא
התברך ביראת שמים ,ועבר על רצון הבורא בשלל דרכיו
העקלקלות .רבינו' :האם גם ליהודי כמוני ישנה אפשרות לשוב עבירות שבין אדם לחבירו
בתשובה .פנה הלה ספק ברצינות ספק על מנת לקנטר'" .וודאי" א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס
מצוות התשובה מיועדת אלך ביתר שאת ,היא נִתנה לנו כדי את חבירו ,ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו( .שו"ע
להחלץ ממצבים דומים למצב זה או"ח סימן תר"ו ,סעיף א')
שאתה נמצא בו .ענה ר' משה .אך תשובתך מורכבת ,ולפי ב) אם אינו מתפייס בראשונה ,יחזור וילך פעם שניה ושלישית,
העברות שבידך ,זקוק הנך לתיקון וצחצוח חזק ומוחלט ,שניתן ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים ,וכן בכל פעם שהולך ינסה
אך ורק במיתתו של האדם .האם תסכים להקריב את חייך בכדי לפייסו בריצוי אחר( .שו"ע שם ,ומגן אברהם ס"ק א')
לזכות לתשובה וכפרה? .כן רבי! ,מוכן אני למסור את גופי בכדי ג) אם לא נתפייס בשלשה פעמים ,אינו זקוק לו יותר ,ואם רצה
לזכות לתשובה שלמה ענה היהודי. לפייסו יותר מותר רק אם אין שם בזיון התורה ,ומכל מקום צריך
המשיך ר' משה התווה את סדר התשובה ואמר' .בעל תשובה שיאמר לפני עשרה שביקש ממנו מחילה ,כדי לפרסם הדבר
יקר ,בא אל בית מדרשי מחר בשעת המנחה ,ושם נערוך לך את שמצידו עשה מה שהיה יכול לפייסו .ואם אף אדם לא ידע שפגע
בו ,אינו צריך לומר כן לפני עשרה( .שו"ע ורמ"א שם ,מגן אברהם
סדר תשובתך וכפרתך ,וסר עוונך.
ס"ק ב' ,מ"ב ס"ק ו' ,כף החיים שם ס"ק כ"ד)
למחרת אכן ניצב היהודי בבית המדרש במנחה .כשסיימו את
התפילה ניגש ר' יוסף אל המלאכה .וביקש ממשמשו' ,הבא נא ד) אף שחבירו מקפיד עליו שלא בצדק חייב לפייסו( .שפת אמת
סיר קטן ומטיל עופרת ,ושפות אותו על התנור ,עד שתימס יומא דף פ"ז ע"ב ,בד"ה איקפד)
העופרת' .בנתיים פנה ר' משה אל בעל התשובה ואמר' :הנה אנו ה) אפילו שחבירו גם כן הקניטו וגידפו ,בכל זאת חייב לפייסו.
עומדים לצקת אל פיך את העופרת ,ובמיתתך זו יכופרו כל (שו"ת זכרון יהודה ,סימן ר"א)
עוונותיך ,ותזכה לעלות זך ונקי לפני הבורא ,אך ישנה מצווה ו) מ י שפגע בחבירו ,ונודע לו שמחל לו ,אינו צריך לבקש ממנו
מפורשת ,כי על החוטא להתוודות את חטאיו בפיו .הבה נתחיל מחילה( .שו"ת דבר יהושע ,או"ח חלק ה' ,סימן כ')
בווידוי' .היהודי החל בבכיות עצומות ,ובשפלות עצומה למנות את ז) אם קשה לו לילך בעצמו לפייס את חבירו ,או שיודע שיותר
עוונותיו ופשעיו ,ולהתחרט עליהם מקרב ליבו .וכך כשהוא תשוש יתפייס אם ישלח פיוס על ידי שליח ,רשאי לשלוח שליח לפייסו.
וכאוב ,נשכב היהודי על ספסל בית המדרש וביקש' :אנא רבי, (פרי חדש סימן תר"ו ,ס"ק א')
השלם את תיקוני' .ר' משה ניגש ועטף את עייניו במטפחת, ח) כשמפייס את חבירו צריך לפרט בפניו את אשר חטא לו ,ואם
כשמפי היהודי בוקעת הקריאה "שמע ....אחד ."....ר' משה שלף יתבייש חבירו על ידי כך ,לא יפרט לו ,אלא יבקש מחילה כללית.
מכיסו צנצנת דבש קטנה ,נטל בכפית מעט דבש ויצק אל פיו של (ב"ח שם ס"ק ב' ,ומגן אברהם ס"ק א')
היהודי .הלה הזדעזע ,והחל לצעוק רבי ,למה הנך מהתל בנשמה ט) כשבא לפייס את חבירו יאמר אני מבקש סליחה ומחילה
אומללה כמוני. וכפרה מהשם אלוקי ישראל ומפלוני שימחל לי( .ים של שלמה על
אין רצוני להשאר בגוף מסואב שכזה .נשמתי רוצה לפרוח מסכת בבא קמא ,פרק ח' ,סימן מ"ט)
ולהדבק בבורא .לא ,רבי יהודי ,ענה ר' משה' .גופך כבר לא י) המבקש מחילה מחבירו ונתרצה ,יבקש ממנו שיתפלל עליו,
משוקץ ומתואב כשהיה ,מזוקק הוא בתשובתך קום על רגלך ומצוה על המוחל לעשות כן( .ים של שלמה על מסכת יבמות,
המשך בדרך זו שהתחלת בה ,ותזכה להוסיף עוד ועוד בתורה פרק ח' ,סימן כ"ז)
מצוות וקדושה .לפעמים אנו משכנעים את עצמינו ,כי בכדי לשוב יא) המרצה את חביר ו כמו שצריך ,ולא נתרצה הנפגע ,יום כיפור
בתשובה ולהתעלות .אנו צריכים להמית לשרוף ולכלות את מכפר לו( .פרי חדש סימן תר"ו ,ס"ק א')
מציאותינו .אך הקב"ה עומד מעלינו ומשפיע עלינו השפעות של יב) המבקש מחילה ברבים מהרבים ,אינו יוצא ידי חובת מחילה
דבש והארת פנים .פונה אלינו ואומר" :שובו והמשיכו בעבודתכם מבן אדם פרטי שפגע בו ,או שציערו( .אליהו רבא שם ,אות א')
מתוך שפע בבני חיי ומזוני רוויחי בשנה טובה ומתוקה ..... יג) אם פגע ברבו ,צריך לילך אצלו לבקש מחילה אפילו אלף
כדבש". פעמים עד שיתפייס( .רמב"ם הלכות תשובה ,פרק ב' הלכה ט')
יד) אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס ,אלא יהיה נח לרצות
דרשות שבת שובה וקשה לכעוס ,ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול ,מוחל בלבב
שלם ובנפש חפיצה ,ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה ,לא
ימסור יקום ולא יטור ,וזהו הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון ,אבל
מרן רבינו עט"ר שליט"א הגויים ערלי הלב אינן כן ,אלא ועברתו שמרה נצח [עמוס א',
י"א] .וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו,
מקראלי והגבעונים לא מבני ישראל המה [שמואל ב' כ"א – ב'] ,וזה שלא
בשחרית לפני קריאת התורה מחל הוא החוטא( .שם הלכה ט' י')
בבית מדרשינו טו) מי שאינו מעביר שנאה ביום כיפור ,אין תפלתו נשמעת.
בעת "סעודה שלישית" (אליהו רבא ,סימן תר"ו ,אות א').
בהיכל "רעווא דרעווא" קראלי טז) המוחל לחבירו גם כאשר חטא לו במזיד ,הקב"ה מוחל לו גם
רובע ו' אשדוד על עוונותיו שבמזיד( .שער הציון שם ,ס"ק ח')
מצוות היום -עינוי התשובה
ולא להגיע לירושלים ,כל עוד לא עשה את הצעד הזה של עלייה שתי מצוות נצטווינו לקיים ביום הכיפורים:
לאוטובוס .מישיבה והמתנה בתחנה -לא מגיעים לירושלים! לעומתו המצווה הראשונה היא" :תענו את נפשותיכם" (ויקרא טז,כט)-
זה שעשה את הצעד ,עלה לאוטובוס -הוא יגיע בסופו של דבר להתענות .לפעמים קורה שבשעות אחר הצהריים של יום הכיפורים,
לירושלים! גם אם האוטובוס דחוס ,גם אם יש פקקים בדרך -הוא יגיע אדם מתסכל על השעון ומהרהר" :אה! השעה כבר ארבע .עוד
כי טיפס ועלה לאוטובוס! שעתיים כוס קפה"… והוא מוסיף ומדמיין בחלומו את כוס הקפה
זה שעשה צעד קטן בתשובה -נמצא 'בתוך האוטובוס' של התשובה, שבגמר הצום…
זה שלא עשה -נשאר בחוץ! אומר בעל 'יסוד ושורש העבודה' :אדרבה! עיקר המצווה היא שאדם
אדם אחד שאל אל ה'חזון איש' זצ"ל :עיקרה של תשובה הוא להיות יצום בשעה שהוא מרגיש מצוקה מהצום! זוהי מצוות העינוי שציוותה
'מודה ועוזב' .מי נקרא 'עוזב'? והרי כל הקבלות שאדם מקבל על התורה באמרה" :תענו את נפשותיכם" .בשעה ארבע אחר הצהריים
עצמו ביום כיפורים ,מחזיקות מעמד בקושי עד ההבדלה… האם צריך האדם לומר" :אה! ברוך ה' שאני זוכה לקיים את מצוות העינוי!
לזאת ניתן לקרוא 'עוזב?' מי ייתן והעינוי הזה ימשך עוד ועוד".
ה'חזון איש' השיב ,כי קיבל מרבי ישראל שמכוח שאלה זו צריך ואכן בישיבת מיר בחו"ל ,היו הבחורים מאריכים בתפילת נעילה עד
האדם לטכס עצות ביום כיפור ,איך הוא יכול להביא לכך ,שהקבלה שעת לילה מאוחרת ,והיו שמחים שהתענית ממשיכה .דווקא בכלל
אכן תהיה ברת ביצוע! הקושי -המצווה גדולה יותר! עלינו לשמוח בקושי -הוא הוא הגורם
לדוגמא :בעוד כמה ימים חוזר שעון החורף למקומו .אם היום הדלקת לקיום מצוות העינוי שציוותה תורה.
נרות שבת היא בשעה שבע בערב ,עוד מעט היא תהיה בשעה ארבע המצווה השנייה היא " :לפני ה' תטהרו" (שם טז ,ל) -לחזור בתשובה.
וחצי… מתחיל בלאגן בבית… רבי חיים פאלאג'י כותב שיש שטן אמנם אדם חייב לשוב בתשובה בכל יום ,ומכל מקום ישנה מצווה
מיוחד ,שמגיע הביתה ביום שישי בשעות אחר הצהריים ומתחיל מיוחדת לשוב בתשובה ביום הכיפורים.
לרקוד… הוא מצליח לקלקל את שלום הבית .זוהי השאיפה שלו: ה'חתם סופר' מבאר ,מדוע הווידוי ביום הכיפורים נאמר במנגינה
לקלקל את השעות היקרות ביותר שישנן בשבוע. המורכבת גם מעצב וגם משמחה -משום שאכן ,מחד גיסא ,אנו
והנה אם אדם קיבל על עצמו לקבל את השבת הקדושה וברוגע ,לא עצובים על כך שחט אנו ,אך ,מאידך גיסא ,אנו שמחים לקיים את
די בכך שיאמר" :הריני מקבל על עצמי ,בקבלה איתנה ,להתחזק מצוות היום לשוב בתשובה ,כמו ששמחים בשעה שיושבים בסוכה ,או
בקבלת השבת בזמן ,ברוגע ובקדושה" .קבלה שכזאת אכן לא תחזיק נוטלים את ארבעת המינים.
מעמד! שומה עליו לחשוב מה הם הדברים הגורמים לו להיכנס ללחץ, יוצא ,אפוא ,כי כשם שלפני סוכות כולנו מחפשים ד' מינים וקיינעס
ולטכס עצות מעשיות איך פותרים את הבעיה ומסירים את הגורמים מהודרים -כך ביום כיפור עלינו לחפש "תשובה מהודרת".
ללחץ .עליו לערוך רשימה מדויקת אלו פעולות יכול הוא להקדים למזלנו ,הרב רבי איצל'ה מביא בשם רבי ישראל סלנטר ,כי שונה
ולעשות ביום חמישי בלילה ,או ביום שישי בבוקר .אם הוא יודע, מצוות התשובה מייתר מצוות התורה :אם נכניס שלוש פרשיות
למשל ,שהטלפון גורם לו לבזבוז זמן יקר ,ובעטיו הוא נכנס ללחץ בתפילין ,או נטיל ציציות בשלוש כנפות ,לא קיימנו מצוות תפילין או
סמוך לכניסת השבת ,עליו לנתק את הטלפון. ציצית לחלוטין .אין כאן תפילין ,אין כאן ציצית! לא כן במצוות
כל אותן פעולות שהוא עושה כדי שיוכל לקבל את השבת כראוי- התשובה :גם אם אדם עוסק מעט במצווה זו ,גם אם משפר רק
"תשובה" היא! במשהו את דרכיו -קיים בכל זאת מצוות התשובה.
וכן בכל 'קבלה' שאדם מקבל על עצמו ,לא די בעצם קבלת ההחלטה ובעצם זוהי גמרא מפורשת במסכת קידושים (מט ,ע"ב) "המקדש את
לשנות ולהשתנות .יש לחשוב מה הם הגורמים העלולים להפריע האישה על מנת שאני צדיק -אפילו רשע גמור מוקדשת ,שמא הרהר
לקיום הקבלה ,ולעשות מעשים כדי שהקבלה תוכל לצאת את הפועל. תשובה בדעתו" .הרי שעל ידי הרהור תשובה -כבר הופך האדם
(הגר"י קולדצקי מתוך הספר 'דורש טוב) לצדיק ,וזאת למרות שעד לאותו הרהור – היה מחלל שבת ואוכל
נבלות וטרפות!
כמובן ,למדרגה של תשובה שלמה עדין לא הגיע ,ומכל מקום במצוות
פדיון כפרות ♦ כופר נפש התשובה ישנן דרגות ,ואדם זה שהרהר תשובה ,נכנס לתוך המהלך
של תשובה ,ונחשב לו הדבר לקיום המצווה!
ניתן למסור ולהתברך אישית מוסיף רבי ישראל סלנטר ואומר ,כי הבדל של שמים וארץ ישנו בין מי
ממרן רבינו עט"ר שליט"א שנכנס לתוך המה לך של תשובה ,ולא יהא זה צעד קטן ביותר ,לבין
בברכת מי שלא החל להיכנס לתוך המהלך הזה .הדבר משול להבדל שבין
גמר חתימה טובה א-גוט גיבענשט יאר מי שממתין בתחנת האוטובוס הנוסע מבני ברק לירושלים ,לבין מי
שעלה לאוטובוס .זה שמחכה בתחנה יכול לחכות שם גם מאה שעות,
לעילוי נשמת לעילוי נשמת לעילוי נשמת
ה"ה ארי' לייב באסנער ז"ל הגה"צ משה וועבר זצוק"ל הרבנית רייזל רוט ע"ה
בהרה"ח ישעי' אליעזר ז"ל בהרה"צ מרדכי זצ"ל בת הרב שמואל אהרן זצ"ל
נלב"ע כו אלול נלבע יב כסלו תשפא נלב"ע יז טבת תשפ"ג
לעילוי נשמת לזכר עולם יהיה צדיק לזכר עולם יהיה צדיק
הרב זאב ארי' לייב זצ"ל האדמו"ר ממכנובקא
בן מו"ר הרה"צ אביגדור זצ"ל אדונינו מורינו ורבינו ר' אברהם יהושע העשיל זי"ע
בן הרה"ק יוסף מאיר זיע"א
נלב"ע יום כיפור תשד"מ הגה"ק יצחק צבי משה זצ"ל נלב"ע יום כיפור תשמ"ח
ברא כרעא דאבוה
אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל
לעילוי נשמת לזכר עולם יהיה צדיק
מקראלי האדמו"ר מלעלוב
הרה"ג שמואל טוביאס זצ"ל
נלב"ע ד' טבת תשעט הרה"ק שמעון נתן נטע זצוק"ל
בן הרב שלמה זצ"ל בן הרה"ק משה מרדכי זיע"א
נלב"ע יא תשרי תשנ"ד זכותו יגן עלינו ועכי"א נלב"ע יום כיפור תש"ע
