gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונת חיים · Eminas Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אמונת חיים · Eminas Chaim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אמונת חיים · Eminas Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תשכב ♦ שנה טו ♦ עיו"כ‬ ‫פר' האזינו ♦ שבת שובה ה'תשפז‬ ‫מובא בפרשתינו (לב‪ ,‬ד) א‪-‬ל אמונה ואין עול וצדיק וישר הוא‪.‬‬ ‫עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך (לב‪,‬ו)‬ ‫אומר רש"י‪" :‬אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה ‪".‬כנראה‬ ‫וברמב"ן פירש ד'עם נבל' הכוונה ששכחו הטובה שעשה להם‬ ‫שכל אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא מחשיב את המצוות‪.‬‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ובפי' בעלי התוס' כתבו דהא דכתיב לקמן (פסוק כא)‬ ‫צדיקים מחשיבים מאוד את המצוות ולכן שכרם רב והם מקבלים‬ ‫ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם הוא מדה כנגד מדה‬ ‫אותו בעולם הבא‪ ,‬ואילו הרשעים שלא מחשיבים את המצוות ‪-‬‬ ‫להנאמר כאן עם נבל ולא חכם‪.‬‬ ‫שכרם מועט‪ ,‬ולכן מקבלים אותו בעולם הזה ‪.‬‬ ‫והנה הא דכתיב לקמן בגוי נבל פירשו חז"ל בספרי והובא‬ ‫אנו בעשרת ימי תשובה בהם יש להוסיף בזהירות במעשים‬ ‫ברש"י שם‪ ,‬בגוי נבל אלו הכופרים וכן הוא אומר אמר נבל בלבו‬ ‫ובחסידות‪ .‬כמובא בירושלמי (שבת פ״א ה״ג)‪ :‬ר׳ חייא ציוה לרב‪:‬‬ ‫״אין את יכול מיכול כל שתא (אם אתה יכול לאכול כל השנה) חולין‬ ‫אין אלוקים עכ"ל‪ ,‬ולכאורה כיון דהתם הוי מדה כנגד מדה‬ ‫בטהרה‪ ,‬אכו ל‪ ,‬ואם לא תהא אכיל שבעה יומין מן שתא‪ ,‬שבעה‬ ‫לנאמר כאן א"כ לכאורה משמע דהא דכתיב הכא עם נבל‬ ‫ימים אלה‪ ,‬כתבו ראשונים‪( ,‬רא״ש סוף ר"ה בשם ראבי״ה; טור או"ח‬ ‫שפירושו שהם כפויי טובה‪ ,‬הוא דבר אחד עם מה דכתיב לקמן‬ ‫סימן תרג) שהם שבעה הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים‪ ,‬שעל‬ ‫בגוי נבל שפירושו אפיקורסות‪ ,‬והדבר טעון ביאור מה השייכות‬ ‫ראש השנה לא הוצרך להזהירו‪ ,‬שכן היה נזהר מאליו‪ ,‬לפי שחייב‬ ‫בין אלו ב' ענינים כפיית טובה ואפיקורסות‪.‬‬ ‫אדם לטהר עצמו ברגל‪ .‬זהירות זו היתה לה מקום בזמן התלמוד‬ ‫ונראה בזה כמובא בשם מדרש הגדול וזה לשונו‪ ,‬ויקם מלך‬ ‫שנהגו בטהרה‪.‬‬ ‫חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף‪ ,‬והלא עד היום הזה‬ ‫ואף על פי כן כתב המגן אברהם (תרג בשם של"ה)‪ :‬״החסידים נהגו‬ ‫מצרים יודעים חסדו של יוסף‪ ,‬אלא שהיה יודע ולא השגיח עליו‬ ‫לאכול חולין בטהרה‪ ,‬ואף שכולנו טמאי מתים‪ ,‬מכל מקום יאכל דגן‬ ‫שלא הוכשר ונילוש במי־פירות‪ ,‬ויבוא וישתה מן הבאר שלא יגע‬ ‫וכפר בטובתו‪ ,‬ולבסוף כפר בטובתו של הקדוש ברוך הוא‬ ‫בהם ויטמאם‬ ‫שאמר לא ידעתי את ה'‪ ,‬הא למדת שכפיית טובה הוקשה‬ ‫ומביא המטה אפרים ״ואין לעשות כן רק מי שכל מעשיו בקדושה‬ ‫לכפירה בעיקר‪ .‬לכך הקב"ה מזהיר את ישראל ואומר אנכי ה'‬ ‫וטהרה ונוהג בפרי שות יתרה‪ .‬הראשונים למדו מזהירות זו של‬ ‫אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים הזהרו שלא תכפו טובתי‬ ‫הירושלמי‪ ,‬שקשה לקיימה בזמן הזה‪ ,‬זהירות אחרת שנקבע להלכה‬ ‫שכפוי טובה אינו יכול לקבל פני מלכות שמים עכ"ל‪ ,‬הרי להדיא‬ ‫בשלחן ערוך‪ :‬״אף מי שאינו נזהר מפת של עכו״ם‪ ,‬בעשרת ימי‬ ‫שכפיית טובה היא סתירה לאמונה‪ ,‬וזהו כאז המדה כנגד מדה‬ ‫תשובה צריך להיזהר‪.‬‬ ‫'עם נבל' שאין מכיר בטובתו של הקב"ה‪ ,‬והעונש לזה מפורש‬ ‫בקשר עם הלכה זו הובאו באחרונים כאן כמה פרטי דינים בפת‬ ‫בגוי 'נבל' אכעיסם‪ ,‬שהם האפיקורסות וכמו שפירש בספרי‬ ‫עכו״ם‪ .‬ו כתבו האחרונים שהדברים קל וחומר‪ :‬ומה פת עכו״ם‬ ‫הנ"ל‪ ,‬והצווי לבל נהיה כפויי טובה מבואר במדרש הגדול הנ"ל‬ ‫שלקצת פוסקים מותרת לגמרי‪ ,‬צריכים להיזהר ממנה בימים אלה‪,‬‬ ‫כל שכן שצריכים להיזהר באותם הימים מכל דבר שיש בו חשש‬ ‫דהוא מקרא ד'אשר הוצאתיך מארץ מצרים'‪.‬‬ ‫איסור‪ ,‬בין במה שנוגע בין אדם למקום ובין – וביותר ־ בדברים שבין‬ ‫ובאמת נראה דכל זה נכלל בדברי הארחות חיים להרא"ש (אות‬ ‫אדם לחברו‪ .‬״ונוהגין אנשי מעשה להיות זריזין"‬ ‫כ"ו) שכ' לבטוח בה' בכל לבבך ולהאמין בהשגחתו הפרטית‬ ‫ומובא במטה אפרים (תרג) ו״מלמדי תינוקות ובחורים חלילה להם‬ ‫ובזה תקיים בלבבך היחוד השלם בהאמין בו‪ ,‬כי עיניו‬ ‫לבטל בזמן הזה סדר לימודם‪ ,‬כאשר בעוה״ר דשו בו רבים בעתים‬ ‫משוטטות בכל ועיניו על כל דרכי איש ובוחן לב וחוקר כליות‪ ,‬כי‬ ‫הללו… האיש אשר נגע יראת ד׳ בלבו יוסיף בימים אלה בלימוד‬ ‫מי שאינו מאמין ב'אשר הוצאתיך מארץ מצרים' אף ב'אנוכי ה'‬ ‫התורה עם תלמידים בשקידה רבה אחד גדולים ואחד קטנים‪...‬‬ ‫אלוקיך' אינו מאמין‪ ,‬ואין זה יחוד שלם כי זהו סגולת ישראל על‬ ‫כן מובא (תנא דבי אליהו)‪ :‬״חטא אדם‪ ,‬מה יעשה? היה רגיל לקרות‬ ‫כל העמים וזה יסוד כל התורה כולה עכ"ל‪ .‬ובפשטות כוונתו‬ ‫דף אחד יקרא שני דפים‪ ,‬פסוק אחד יקרא שני פסוקים"‬ ‫וכפי שכותב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק יח)" מי שאוהב‬ ‫דמי שאינו מאמין באמונה פרטית חסר לו גם באמונת 'אנכי'‬ ‫את הבורא יתברך שמו אהבה אמיתית לא ישתדל ויכוון לפטור‬ ‫דהיינו אחדות השם‪ ,‬אמנם להנתבאר בקרא ד'אשר הוצאתיך'‬ ‫עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה אשר על כל ישראל בכלל‪,‬‬ ‫למדנו לבל נהיה כפויי טובה‪ ,‬יתכן דגם זה כלול בדבריו דמי‬ ‫אלא יקרה לו כמו שיק רה אל בן אוהב אביו שאילו יגלה אביו את‬ ‫שאינו מאמין באשר הוצאתיך דהיינו שחסר לו ההרגשה של‬ ‫דעתו גילוי מעט שהוא חפץ בדבר מן הדברים‪ ,‬כבר ירבה הבן בדבר‬ ‫הכרת הטוב גם באנכי ה' אלוקיך אינו מאמין‪ ,‬וכמבואר במדרש‬ ‫ההוא ובמעשה ההוא כל מה שיוכל ‪".‬כלומר מי שאוהב את ה'‬ ‫הגדול הנ"ל 'שכפוי טובה' אינו יכול לקבל פני מלכות שמים‪.‬‬ ‫עושה את המצוות ברוחב לב‪ ,‬בנדיבות ובאהבה‪ ,‬לא כאילו כפו עליו ‪.‬‬ ‫ע"כ יש לנו להתחזק בימים אלו‪ ,‬הן בנדיבות הלב ובפרט שלא‬ ‫רק מבקשים ‪ -‬ומיד הוא עושה‪ .‬ביום כיפור ערכנו וידוי מפורט על‬ ‫נהיה כפויי טובה הן כלפי השי"ת והן בין אדם לחבירו ויה"ר‬ ‫כל העבירות שלנו‪ .‬עסקנו בכל פרט ופרט מהעבירות האפשריות‬ ‫שלנו והתוודינו עליו‪ .‬נזכור‪ :‬כשם שיש ערך לכל עבירה ועבירה כך‬ ‫שנזכה במהרה לגאולה השלימה מתוך רחמים וחסדים מגולים‬ ‫יש ערך לכל מצווה ומצווה‪ .‬מי שזוכה לדקדק במצוות ולהחשיב כל‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫מצווה ‪ -‬גם ה' מחשיב לו את המצווה ומעצים אותה‪.‬‬ ‫ימי תשובה‬ ‫האזינו השמים ואדברה וגו' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו‬ ‫רבי נחמן מברסלב זי"ע שלח פעם בימים שבין כסה לעשור את‬ ‫(לב‪ ,‬א)‪ .‬הנה כשאדם מישראל קורא בצדק בשם ה' בתורה ותפלה‬ ‫תלמידו המובהק רבי נתן למעז'יבוז' כדי לקנות שם בשבילו את‬ ‫כראוי‪ ,‬נותני ם על כך מלאכי המרום שבח יקר וגדולה וכבוד‬ ‫בית סבו הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב‪ ,‬ובקש מתלמידו לסור‬ ‫לאלקינו על שיש לו בריה כזו בעולמו‪ .‬והוא שאמר משה רעיא‬ ‫אל בית דודו רבי ברוך ממעז'יבוז' זי"ע ולדרוש בשלומו‪ .‬כשחזר‬ ‫מהימנא האזינו והרכינו אזנכם מלאכי שוכני השמים וגו'‪ ,‬כי וכאשר‬ ‫רבי נתן משליחותו שאל אותו רבי נחמן ‪ :‬מה אמר לך דודי? השיב‬ ‫שם ה' אקרא‪ ,‬אזי אתם המלאכים הבו גודל לאלקינו‪ ,‬לשבחו‬ ‫רבי נתן‪ ,‬כי רבי ברוך אמר לו בקורטוב של רוגז‪ ,‬תמהני על רבי‬ ‫ולספר הודו על שיש לו בעולם השפל איש אלקים קדוש כזה‪.‬‬ ‫נחמן שבעשרת ימי תשובה מתעסק בעניני בתים ונחלאות‪ .‬ענה‬ ‫(חוקי חיים)‬ ‫רבי נחמן‪ :‬תמה אני על דודי‪ ,‬הימים שבין כסה לעשור ימי תשובה‬ ‫א‪-‬ל אמונה ואין עול וצדיק וישר הוא (לב‪ ,‬ד)‬ ‫הם‪ ,‬וכל שאר ימות השנה מה הם אצלו? "‬ ‫אומר רש"י‪" :‬אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה ‪".‬כנראה‬ ‫שכל אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא מחשיב את המצוות‪.‬‬ ‫האזינו השמים ואדברה וגו (ל"ב ‪ -‬א')‬ ‫צדיקים מחשיבים מאוד את המצוות ולכן שכרם רב והם מקבלים אותו‬ ‫מסופר על הגה"ק רבי יוסף דוב סולובייציק מבריסק זיע"א ‪,‬ששאלו‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬ואילו הרשעים שלא מחשיבים את המצוות ‪ -‬שכרם‬ ‫אותו פעם‪ ,‬למה שירת האזינו ארוכה כל כך ומקיפה ארבעים‬ ‫מועט‪ ,‬ולכן מקבלים אותו בעולם הזה ‪.‬‬ ‫ושלשה פסוקים? לעומת זאת כוללת שירת הים ששרו על נס‬ ‫(אור אביגדור)‬ ‫קריעת ים סוף וטביעת המצרים רק שמונה עשר פסוקים ‪,‬וביותר‬ ‫צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך (דברים לב‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫קצרה שירת הבאר ששרו בני ישראל במדבר‪ ,‬ואין בה אלא‬ ‫אמר בשם רבו הרה״ק ר׳ מרדכי מקרעמיניץ‪ ,‬כי יש הרבה בנים‬ ‫ארבעה פסוקים בלבד‪ .‬השיב הרב לשואלים בבדיחות הדעת ‪:‬‬ ‫הסומכים בעבודת הבורא רק על חזקת אבותיהם שהיו צדיקים‬ ‫רבים מכם מכירים בודאי את הפתגם "הרבי לבדו יודע הרבה‬ ‫וקדושים‪ ,‬והמה בעצמם אינם מתיגעים למצוא דרך ה׳‪ ,‬וראוי‬ ‫מאד‪ ,‬הרבי עם תלמידיו יודעים גם כן לא מעט‪ ,‬ואילו התלמידים‬ ‫להיות בהיפוך‪ ,‬כי כל אדם צריך לשכוח אשר הוא בנן של קדושים‪,‬‬ ‫לבדם אינם יודעים אלא מעט מאד"‪ .‬לפי מאמר זה מתיישבת‬ ‫ולעבוד ולהתיגע בעצמו על עבודתו ית״ש‪ .‬וזהו כוונת הכתוב "צור‬ ‫הי טב השאלה שנשאלה‪ ,‬שירת האזינו שר משה רבנו לבדו‪ ,‬ולכן‬ ‫ילדך תשי ‪",‬צור נקרא אב המולידו ע״ד "הביטו אל צור חצבתם"‬ ‫היא שירה גדולה ומקיפה‪ .‬שירת הים שעליה נאמר "אז ישיר משה‬ ‫(ישעיהו נ״א‪ ,‬א) פירוש "צור ילדך"‪ ,‬אב המולידך‪ ,‬״תשי״‪ ,‬תשכח‪,‬‬ ‫ובני ישראל" קטנה היא משירת האזינו שמשה שר לבדו‪ ,‬אך כיון‬ ‫אזי ״ותשכח״ ‪-‬פירוש ותמצא‪ ,‬כמו ״אשכחיה האי גברא״ ‪ -‬״אל‬ ‫שמשה מצרף את קולו בשירה זו ‪,‬היא עדיין גדולה למדי‪ ,‬ואילו‬ ‫מחולליך״‬ ‫לגבי שירת הבאר שבספר במדבר נאמר במפורש "אז ישיר‬ ‫)הרה"ק ר' מאיר מפרמישלאן זי"ע(‬ ‫ישראל"‪ ,‬שירה זו שרים אפוא התלמידים בלי הרבי‪ ,‬משום כך היא‬ ‫שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (לב‪ ,‬ז)‬ ‫קטנה ומצומצמת מאד‪.‬‬ ‫פי' אם יש לך שאלה שאין אתה יודע הדרך לילך בה‪ ,‬שאל‬ ‫הצור תמים פעלו (ל"ב ד')‬ ‫את שאלתך למנהיג כזה שתשובתו תהיה‪ ,‬זקניך ויאמרו לך‪ ,‬כך‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי שמעון מירוסלב זיע"א שהאריך ימים והגיע‬ ‫היה אומר זקנך על שאלה כזו‪ ,‬אבל אם תפגוש מנהיג שיאמר לך‬ ‫לזקנה מופלגת‪ ,‬שאלו אותו תלמידיו במה הארכת ימים‪ ,‬השיבם‬ ‫זקני אמר כך ואני אומר אחרת יש להתרחק ממנו‪ ,‬יהיה מי‬ ‫הרבי‪ ,‬תמיד קבלתי הכל באהבה ולא הרהרתי אחר מעשיו של‬ ‫שיהיה‪ ,‬כי אם מתרחקים מן הזקנים אזי מתרחקים מרחק רב‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שברור כשמש כי כל מעשי ה' מוצדקים וטובים‪ ,‬אלא‬ ‫מדרך האמת‪.‬‬ ‫כשאדם אינו מרוצה ושואל קושיות ומתלונן‪ ,‬מעלים אותו השמימה‬ ‫(הגה"צ רבי מאיר אריק זצוק"ל)‬ ‫ומראים לו‪ ,‬הכל טוב ובצדק‪ ,‬ואני אינני מתלונן לכן לא מעלים אותי‬ ‫כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (לב‪ ,‬ט)‬ ‫להיווכח בצדקת ה‪'.‬‬ ‫כי חלק ה' עמו ‪ -‬שהם חלק ה'‪ ,‬ואי אפשר להפרידן ולחלקן מפני‬ ‫כי חלק ה' עמו (ל"ב ‪ -‬ט)‬ ‫אשר הם קשורין בו יתברך‪ ,‬והוא אחדות הפשוט‪ .‬יעקב חבל‬ ‫סיפר הגה"ק ה"חפץ חיים" זיע"א מעשה בהגה"ק רבי חיים‬ ‫נחלתו ‪ -‬שהם חבילות "וצרור נחלתו" וקשורים בו יתברך‪.‬‬ ‫(מאור ושמש(‬ ‫מוולוזין זיע"א‪ ,‬שלמד בספר תנא דבי אליהו זוטא‪ ,‬וכשהגיע לפרק‬ ‫כי חלק ה' עמו ‪ .‬חל"ק נוטריקון‪ .‬חם לח קר‪ .‬היינו שצריך איש‬ ‫שני מצא שהוא מונה את מדותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ומזכיר‬ ‫הישראלי להפוך יסודות הנ"ל אל עבודת הש"י ולא ישתמש עמהם‬ ‫בכללו מדה שהוא שמח בחלקו‪ ,‬נתמלא לבו פליאה על הדברים‪,‬‬ ‫לפי טבעם‪ .‬ה יינו ביסוד האש יראה לעבוד את הש"י בהלהבות‬ ‫מה שייך לגבי הק ב"ה "חלקו"‪ ,‬הרי כל העולם שלו הוא? הלך‬ ‫גדול בתפלה או בלימוד תורה לשמה‪ .‬וביסוד הרוח להתעצל מן‬ ‫והציע תמי התו לפני רבו הגה"ק מוילנא זיע"א‪( ,‬יומא דהילולא י"ט‬ ‫התאוות הגופניות ושלא להמרות עיני כבודו יתברך‪ .‬וביסוד המים‬ ‫תשרי) אמר לו הגאון אין חלקו אלא ישראל‪ ,‬כפי שכתוב "חלק ה'‬ ‫שהוא לח ‪.‬להתענג על ה'‪ .‬ולאהוב אותו‪.‬‬ ‫עמו" והקב"ה שמח בחלקו ‪,‬שמח בישראל בכל מצב שהם ‪,‬אפילו‬ ‫(אוהב ישראל ‪ -‬ויצא(‬ ‫בדורות שנתמעטו ממעלתם הרוחנית‪.‬‬ ‫ראו עתה כי אני אני הוא וגו׳ מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל‬ ‫כי דור תהפוכות המה (ל"ב ‪-‬כ')‬ ‫(לב‪ ,‬לט) ויש להבין‪ ,‬הלא מצינו שאמרו חז״ל מי שיש חולה בתוך‬ ‫מסופר‪ :‬הרה"ק ה"בית ישראל "מגור זיע"א לא הניח לאברכים‬ ‫ביתו‪ ,‬ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים‪ ,‬נראה מזה שיש כח בחכם‬ ‫החריפים להרחיק משורותיהם אפילו את מי שסרח ונכשל‪ ,‬כדי‬ ‫להציל‪ .‬עוד להבין‪ ,‬ששם בגמרא הוקשה והלא ׳אין חכמה ואין‬ ‫שלא לדחות אבן אחר הנופל ‪,‬ומתוך ידיעה מבוססת שאם‬ ‫תבונה ואין עצה לנגד ד׳ (משלי כא‪ ,‬ל)‪ ,‬ומתרץ כאן קודם גזר דין‬ ‫ירחיקוהו מן השטיבל יפול חלילה לגמרי החוצה‪ ,‬סבור היה שכל‬ ‫וכאן לאחר גזר דין‪ ,‬דלאחר גזר דין אין כח בחכם להציל‪ ,‬ובאמת‬ ‫זמן שרגלו של זה דורכת על מפתן בית המדרש‪ ,‬אין להתייאש‬ ‫הלא אמרו חז״ל (מועד קטן מז ע״ב) השם יתברך גוזר והצדיק‬ ‫ממנו‪ .‬ואמר ‪:‬חז"ל אמרו‪( ,‬תמורה י"א ע"א) האומר רגלה של זו‬ ‫מבטל‪ ,‬משמע אף לאחר גזר דין ‪.‬ונראה לבאר שיש ב׳ בחינות‪ ,‬א׳‬ ‫"עולה פשטה קדושה בכולה"‪ ,‬מכאן רמז שאפילו רק קידש רגלו‬ ‫שהוא חכם ולומד תורה ואינו מפנה לבו לבטלה‪ ,‬ההוא נקרא חכם‪,‬‬ ‫בהליכה לבית המדרש סופו שיתקדש כולו ‪.‬מרגלא בפומיה משמו‬ ‫ויש כח בידו לבקש רחמים‪ ,‬ורק קודם גזר דין‪ ,‬ויש חכם וצדיק‬ ‫של הר ה"ק רבי ר' זושא מאניפולי זיע"א ‪,‬שפירש את הכתוב‬ ‫שהוא שפל רוח באמת‪ ,‬והוא בעיניו כאפס וכאין‪ ,‬וצדיק כזה יש כח‬ ‫בפרשת האזינו "כי דור תהפוכות המה"‪ ,‬לעולם אין לדעת מה‬ ‫בידו גם לאחר הגזר דין להפוך לרחמים ‪.‬וזהו שמרמז הכתוב 'ואין'‬ ‫קורה עם איש יהודי‪ ,‬בן תהפוכות הוא‪ ,‬היום הינו חוטא ומחר ישוב‬ ‫פירוש מי שהוא בבחינה ׳אין׳ בחינת שפלות רוח‪ ,‬מידי‪ ,‬פירוש‬ ‫אפילו ׳מידי׳ היינו אחר הגזר דין‪ ,‬מציל‪ ,‬ומהפכו לרחמים‪.‬‬ ‫ויתהפך פתאום ליהודי טוב ממש‪ .‬מי מסוגל לחדור לנבכי נפשו של‬ ‫(הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע)‬ ‫אדם מישראל שהוא חלק אלקי ממעל‪.‬‬ ‫ישנו סיפור ידוע על הרב משה די ליאון זצוקלל"ה‪ .‬אשר בהיותו‬ ‫הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך‬ ‫מתהלך ברחובות עיר‪ ,‬ניגש אילו אחד מיהודי העיר אשר לא‬ ‫התברך ביראת שמים‪ ,‬ועבר על רצון הבורא בשלל דרכיו‬ ‫העקלקלות‪ .‬רבינו‪' :‬האם גם ליהודי כמוני ישנה אפשרות לשוב‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫בתשובה‪ .‬פנה הלה ספק ברצינות ספק על מנת לקנטר'‪" .‬וודאי"‬ ‫א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס‬ ‫מצוות התשובה מיועדת אלך ביתר שאת‪ ,‬היא נִתנה לנו כדי‬ ‫את חבירו‪ ,‬ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו‪( .‬שו"ע‬ ‫להחלץ ממצבים דומים למצב זה‬ ‫או"ח סימן תר"ו‪ ,‬סעיף א')‬ ‫שאתה נמצא בו‪ .‬ענה ר' משה‪ .‬אך תשובתך מורכבת‪ ,‬ולפי‬ ‫ב) אם אינו מתפייס בראשונה‪ ,‬יחזור וילך פעם שניה ושלישית‪,‬‬ ‫העברות שבידך‪ ,‬זקוק הנך לתיקון וצחצוח חזק ומוחלט‪ ,‬שניתן‬ ‫ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים‪ ,‬וכן בכל פעם שהולך ינסה‬ ‫אך ורק במיתתו של האדם‪ .‬האם תסכים להקריב את חייך בכדי‬ ‫לפייסו בריצוי אחר‪( .‬שו"ע שם‪ ,‬ומגן אברהם ס"ק א')‬ ‫לזכות לתשובה וכפרה?‪ .‬כן רבי!‪ ,‬מוכן אני למסור את גופי בכדי‬ ‫ג) אם לא נתפייס בשלשה פעמים‪ ,‬אינו זקוק לו יותר‪ ,‬ואם רצה‬ ‫לזכות לתשובה שלמה ענה היהודי‪.‬‬ ‫לפייסו יותר מותר רק אם אין שם בזיון התורה‪ ,‬ומכל מקום צריך‬ ‫המשיך ר' משה התווה את סדר התשובה ואמר‪' .‬בעל תשובה‬ ‫שיאמר לפני עשרה שביקש ממנו מחילה‪ ,‬כדי לפרסם הדבר‬ ‫יקר‪ ,‬בא אל בית מדרשי מחר בשעת המנחה‪ ,‬ושם נערוך לך את‬ ‫שמצידו עשה מה שהיה יכול לפייסו‪ .‬ואם אף אדם לא ידע שפגע‬ ‫בו‪ ,‬אינו צריך לומר כן לפני עשרה‪( .‬שו"ע ורמ"א שם‪ ,‬מגן אברהם‬ ‫סדר תשובתך וכפרתך‪ ,‬וסר עוונך‪.‬‬ ‫ס"ק ב'‪ ,‬מ"ב ס"ק ו'‪ ,‬כף החיים שם ס"ק כ"ד)‬ ‫למחרת אכן ניצב היהודי בבית המדרש במנחה‪ .‬כשסיימו את‬ ‫התפילה ניגש ר' יוסף אל המלאכה‪ .‬וביקש ממשמשו‪' ,‬הבא נא‬ ‫ד) אף שחבירו מקפיד עליו שלא בצדק חייב לפייסו‪( .‬שפת אמת‬ ‫סיר קטן ומטיל עופרת‪ ,‬ושפות אותו על התנור‪ ,‬עד שתימס‬ ‫יומא דף פ"ז ע"ב‪ ,‬בד"ה איקפד)‬ ‫העופרת'‪ .‬בנתיים פנה ר' משה אל בעל התשובה ואמר‪' :‬הנה אנו‬ ‫ה) אפילו שחבירו גם כן הקניטו וגידפו‪ ,‬בכל זאת חייב לפייסו‪.‬‬ ‫עומדים לצקת אל פיך את העופרת‪ ,‬ובמיתתך זו יכופרו כל‬ ‫(שו"ת זכרון יהודה‪ ,‬סימן ר"א)‬ ‫עוונותיך‪ ,‬ותזכה לעלות זך ונקי לפני הבורא‪ ,‬אך ישנה מצווה‬ ‫ו) מ י שפגע בחבירו‪ ,‬ונודע לו שמחל לו‪ ,‬אינו צריך לבקש ממנו‬ ‫מפורשת‪ ,‬כי על החוטא להתוודות את חטאיו בפיו‪ .‬הבה נתחיל‬ ‫מחילה‪( .‬שו"ת דבר יהושע‪ ,‬או"ח חלק ה'‪ ,‬סימן כ')‬ ‫בווידוי'‪ .‬היהודי החל בבכיות עצומות‪ ,‬ובשפלות עצומה למנות את‬ ‫ז) אם קשה לו לילך בעצמו לפייס את חבירו‪ ,‬או שיודע שיותר‬ ‫עוונותיו ופשעיו‪ ,‬ולהתחרט עליהם מקרב ליבו‪ .‬וכך כשהוא תשוש‬ ‫יתפייס אם ישלח פיוס על ידי שליח‪ ,‬רשאי לשלוח שליח לפייסו‪.‬‬ ‫וכאוב‪ ,‬נשכב היהודי על ספסל בית המדרש וביקש‪' :‬אנא רבי‪,‬‬ ‫(פרי חדש סימן תר"ו‪ ,‬ס"ק א')‬ ‫השלם את תיקוני'‪ .‬ר' משה ניגש ועטף את עייניו במטפחת‪,‬‬ ‫ח) כשמפייס את חבירו צריך לפרט בפניו את אשר חטא לו‪ ,‬ואם‬ ‫כשמפי היהודי בוקעת הקריאה "שמע‪ ....‬אחד‪ ."....‬ר' משה שלף‬ ‫יתבייש חבירו על ידי כך‪ ,‬לא יפרט לו‪ ,‬אלא יבקש מחילה כללית‪.‬‬ ‫מכיסו צנצנת דבש קטנה‪ ,‬נטל בכפית מעט דבש ויצק אל פיו של‬ ‫(ב"ח שם ס"ק ב'‪ ,‬ומגן אברהם ס"ק א')‬ ‫היהודי‪ .‬הלה הזדעזע‪ ,‬והחל לצעוק רבי‪ ,‬למה הנך מהתל בנשמה‬ ‫ט) כשבא לפייס את חבירו יאמר אני מבקש סליחה ומחילה‬ ‫אומללה כמוני‪.‬‬ ‫וכפרה מהשם אלוקי ישראל ומפלוני שימחל לי‪( .‬ים של שלמה על‬ ‫אין רצוני להשאר בגוף מסואב שכזה‪ .‬נשמתי רוצה לפרוח‬ ‫מסכת בבא קמא‪ ,‬פרק ח'‪ ,‬סימן מ"ט)‬ ‫ולהדבק בבורא‪ .‬לא‪ ,‬רבי יהודי‪ ,‬ענה ר' משה‪' .‬גופך כבר לא‬ ‫י) המבקש מחילה מחבירו ונתרצה‪ ,‬יבקש ממנו שיתפלל עליו‪,‬‬ ‫משוקץ ומתואב כשהיה‪ ,‬מזוקק הוא בתשובתך קום על רגלך‬ ‫ומצוה על המוחל לעשות כן‪( .‬ים של שלמה על מסכת יבמות‪,‬‬ ‫המשך בדרך זו שהתחלת בה‪ ,‬ותזכה להוסיף עוד ועוד בתורה‬ ‫פרק ח'‪ ,‬סימן כ"ז)‬ ‫מצוות וקדושה‪ .‬לפעמים אנו משכנעים את עצמינו‪ ,‬כי בכדי לשוב‬ ‫יא) המרצה את חביר ו כמו שצריך‪ ,‬ולא נתרצה הנפגע‪ ,‬יום כיפור‬ ‫בתשובה ולהתעלות‪ .‬אנו צריכים להמית לשרוף ולכלות את‬ ‫מכפר לו‪( .‬פרי חדש סימן תר"ו‪ ,‬ס"ק א')‬ ‫מציאותינו‪ .‬אך הקב"ה עומד מעלינו ומשפיע עלינו השפעות של‬ ‫יב) המבקש מחילה ברבים מהרבים‪ ,‬אינו יוצא ידי חובת מחילה‬ ‫דבש והארת פנים‪ .‬פונה אלינו ואומר‪" :‬שובו והמשיכו בעבודתכם‬ ‫מבן אדם פרטי שפגע בו‪ ,‬או שציערו‪( .‬אליהו רבא שם‪ ,‬אות א')‬ ‫מתוך שפע בבני חיי ומזוני רוויחי בשנה טובה ומתוקה ‪.....‬‬ ‫יג) אם פגע ברבו‪ ,‬צריך לילך אצלו לבקש מחילה אפילו אלף‬ ‫כדבש"‪.‬‬ ‫פעמים עד שיתפייס‪( .‬רמב"ם הלכות תשובה‪ ,‬פרק ב' הלכה ט')‬ ‫יד) אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס‪ ,‬אלא יהיה נח לרצות‬ ‫דרשות שבת שובה‬ ‫וקשה לכעוס‪ ,‬ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול‪ ,‬מוחל בלבב‬ ‫שלם ובנפש חפיצה‪ ,‬ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה‪ ,‬לא‬ ‫ימסור‬ ‫יקום ולא יטור‪ ,‬וזהו הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון‪ ,‬אבל‬ ‫מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫הגויים ערלי הלב אינן כן‪ ,‬אלא ועברתו שמרה נצח [עמוס א'‪,‬‬ ‫י"א]‪ .‬וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו‪,‬‬ ‫מקראלי‬ ‫והגבעונים לא מבני ישראל המה [שמואל ב' כ"א – ב']‪ ,‬וזה שלא‬ ‫בשחרית לפני קריאת התורה‬ ‫מחל הוא החוטא‪( .‬שם הלכה ט' י')‬ ‫בבית מדרשינו‬ ‫טו) מי שאינו מעביר שנאה ביום כיפור‪ ,‬אין תפלתו נשמעת‪.‬‬ ‫בעת "סעודה שלישית"‬ ‫(אליהו רבא‪ ,‬סימן תר"ו‪ ,‬אות א')‪.‬‬ ‫בהיכל "רעווא דרעווא" קראלי‬ ‫טז) המוחל לחבירו גם כאשר חטא לו במזיד‪ ,‬הקב"ה מוחל לו גם‬ ‫רובע ו' אשדוד‬ ‫על עוונותיו שבמזיד‪( .‬שער הציון שם‪ ,‬ס"ק ח')‬ ‫מצוות היום‪ -‬עינוי התשובה‬ ‫ולא להגיע לירושלים‪ ,‬כל עוד לא עשה את הצעד הזה של עלייה‬ ‫שתי מצוות נצטווינו לקיים ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫לאוטובוס‪ .‬מישיבה והמתנה בתחנה‪ -‬לא מגיעים לירושלים! לעומתו‬ ‫המצווה הראשונה היא‪" :‬תענו את נפשותיכם" (ויקרא טז‪,‬כט)‪-‬‬ ‫זה שעשה את הצעד‪ ,‬עלה לאוטובוס‪ -‬הוא יגיע בסופו של דבר‬ ‫להתענות ‪ .‬לפעמים קורה שבשעות אחר הצהריים של יום הכיפורים‪,‬‬ ‫לירושלים! גם אם האוטובוס דחוס‪ ,‬גם אם יש פקקים בדרך‪ -‬הוא יגיע‬ ‫אדם מתסכל על השעון ומהרהר‪" :‬אה! השעה כבר ארבע‪ .‬עוד‬ ‫כי טיפס ועלה לאוטובוס!‬ ‫שעתיים כוס קפה"… והוא מוסיף ומדמיין בחלומו את כוס הקפה‬ ‫זה שעשה צעד קטן בתשובה‪ -‬נמצא 'בתוך האוטובוס' של התשובה‪,‬‬ ‫שבגמר הצום…‬ ‫זה שלא עשה‪ -‬נשאר בחוץ!‬ ‫אומר בעל 'יסוד ושורש העבודה'‪ :‬אדרבה! עיקר המצווה היא שאדם‬ ‫אדם אחד שאל אל ה'חזון איש' זצ"ל‪ :‬עיקרה של תשובה הוא להיות‬ ‫יצום בשעה שהוא מרגיש מצוקה מהצום! זוהי מצוות העינוי שציוותה‬ ‫'מודה ועוזב'‪ .‬מי נקרא 'עוזב'? והרי כל הקבלות שאדם מקבל על‬ ‫התורה באמרה‪" :‬תענו את נפשותיכם"‪ .‬בשעה ארבע אחר הצהריים‬ ‫עצמו ביום כיפורים‪ ,‬מחזיקות מעמד בקושי עד ההבדלה… האם‬ ‫צריך האדם לומר‪" :‬אה! ברוך ה' שאני זוכה לקיים את מצוות העינוי!‬ ‫לזאת ניתן לקרוא 'עוזב?'‬ ‫מי ייתן והעינוי הזה ימשך עוד ועוד‪".‬‬ ‫ה'חזון איש' השיב‪ ,‬כי קיבל מרבי ישראל שמכוח שאלה זו צריך‬ ‫ואכן בישיבת מיר בחו"ל‪ ,‬היו הבחורים מאריכים בתפילת נעילה עד‬ ‫האדם לטכס עצות ביום כיפור‪ ,‬איך הוא יכול להביא לכך‪ ,‬שהקבלה‬ ‫שעת לילה מאוחרת‪ ,‬והיו שמחים שהתענית ממשיכה‪ .‬דווקא בכלל‬ ‫אכן תהיה ברת ביצוע!‬ ‫הקושי‪ -‬המצווה גדולה יותר! עלינו לשמוח בקושי‪ -‬הוא הוא הגורם‬ ‫לדוגמא‪ :‬בעוד כמה ימים חוזר שעון החורף למקומו‪ .‬אם היום הדלקת‬ ‫לקיום מצוות העינוי שציוותה תורה‪.‬‬ ‫נרות שבת היא בשעה שבע בערב‪ ,‬עוד מעט היא תהיה בשעה ארבע‬ ‫המצווה השנייה היא ‪" :‬לפני ה' תטהרו" (שם טז‪ ,‬ל)‪ -‬לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫וחצי… מתחיל בלאגן בבית… רבי חיים פאלאג'י כותב שיש שטן‬ ‫אמנם אדם חייב לשוב בתשובה בכל יום‪ ,‬ומכל מקום ישנה מצווה‬ ‫מיוחד‪ ,‬שמגיע הביתה ביום שישי בשעות אחר הצהריים ומתחיל‬ ‫מיוחדת לשוב בתשובה ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫לרקוד… הוא מצליח לקלקל את שלום הבית‪ .‬זוהי השאיפה שלו‪:‬‬ ‫ה'חתם סופר' מבאר‪ ,‬מדוע הווידוי ביום הכיפורים נאמר במנגינה‬ ‫לקלקל את השעות היקרות ביותר שישנן בשבוע‪.‬‬ ‫המורכבת גם מעצב וגם משמחה‪ -‬משום שאכן‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬אנו‬ ‫והנה אם אדם קיבל על עצמו לקבל את השבת הקדושה וברוגע‪ ,‬לא‬ ‫עצובים על כך שחט אנו‪ ,‬אך‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬אנו שמחים לקיים את‬ ‫די בכך שיאמר‪" :‬הריני מקבל על עצמי‪ ,‬בקבלה איתנה‪ ,‬להתחזק‬ ‫מצוות היום לשוב בתשובה‪ ,‬כמו ששמחים בשעה שיושבים בסוכה‪ ,‬או‬ ‫בקבלת השבת בזמן‪ ,‬ברוגע ובקדושה"‪ .‬קבלה שכזאת אכן לא תחזיק‬ ‫נוטלים את ארבעת המינים‪.‬‬ ‫מעמד! שומה עליו לחשוב מה הם הדברים הגורמים לו להיכנס ללחץ‪,‬‬ ‫יוצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי כשם שלפני סוכות כולנו מחפשים ד' מינים וקיינעס‬ ‫ולטכס עצות מעשיות איך פותרים את הבעיה ומסירים את הגורמים‬ ‫מהודרים‪ -‬כך ביום כיפור עלינו לחפש "תשובה מהודרת‪".‬‬ ‫ללחץ‪ .‬עליו לערוך רשימה מדויקת אלו פעולות יכול הוא להקדים‬ ‫למזלנו‪ ,‬הרב רבי איצל'ה מביא בשם רבי ישראל סלנטר‪ ,‬כי שונה‬ ‫ולעשות ביום חמישי בלילה‪ ,‬או ביום שישי בבוקר‪ .‬אם הוא יודע‪,‬‬ ‫מצוות התשובה מייתר מצוות התורה‪ :‬אם נכניס שלוש פרשיות‬ ‫למשל‪ ,‬שהטלפון גורם לו לבזבוז זמן יקר‪ ,‬ובעטיו הוא נכנס ללחץ‬ ‫בתפילין‪ ,‬או נטיל ציציות בשלוש כנפות‪ ,‬לא קיימנו מצוות תפילין או‬ ‫סמוך לכניסת השבת‪ ,‬עליו לנתק את הטלפון‪.‬‬ ‫ציצית לחלוטין‪ .‬אין כאן תפילין‪ ,‬אין כאן ציצית! לא כן במצוות‬ ‫כל אותן פעולות שהוא עושה כדי שיוכל לקבל את השבת כראוי‪-‬‬ ‫התשובה‪ :‬גם אם אדם עוסק מעט במצווה זו‪ ,‬גם אם משפר רק‬ ‫"תשובה" היא!‬ ‫במשהו את דרכיו‪ -‬קיים בכל זאת מצוות התשובה‪.‬‬ ‫וכן בכל 'קבלה' שאדם מקבל על עצמו‪ ,‬לא די בעצם קבלת ההחלטה‬ ‫ובעצם זוהי גמרא מפורשת במסכת קידושים (מט‪ ,‬ע"ב) "המקדש את‬ ‫לשנות ולהשתנות‪ .‬יש לחשוב מה הם הגורמים העלולים להפריע‬ ‫האישה על מנת שאני צדיק‪ -‬אפילו רשע גמור מוקדשת‪ ,‬שמא הרהר‬ ‫לקיום הקבלה‪ ,‬ולעשות מעשים כדי שהקבלה תוכל לצאת את הפועל‪.‬‬ ‫תשובה בדעתו"‪ .‬הרי שעל ידי הרהור תשובה‪ -‬כבר הופך האדם‬ ‫(הגר"י קולדצקי מתוך הספר 'דורש טוב)‬ ‫לצדיק‪ ,‬וזאת למרות שעד לאותו הרהור – היה מחלל שבת ואוכל‬ ‫נבלות וטרפות!‬ ‫כמובן‪ ,‬למדרגה של תשובה שלמה עדין לא הגיע‪ ,‬ומכל מקום במצוות‬ ‫פדיון כפרות ♦ כופר נפש‬ ‫התשובה ישנן דרגות‪ ,‬ואדם זה שהרהר תשובה‪ ,‬נכנס לתוך המהלך‬ ‫של תשובה‪ ,‬ונחשב לו הדבר לקיום המצווה!‬ ‫ניתן למסור ולהתברך אישית‬ ‫מוסיף רבי ישראל סלנטר ואומר‪ ,‬כי הבדל של שמים וארץ ישנו בין מי‬ ‫ממרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫שנכנס לתוך המה לך של תשובה‪ ,‬ולא יהא זה צעד קטן ביותר‪ ,‬לבין‬ ‫בברכת‬ ‫מי שלא החל להיכנס לתוך המהלך הזה‪ .‬הדבר משול להבדל שבין‬ ‫גמר חתימה טובה א‪-‬גוט גיבענשט יאר‬ ‫מי שממתין בתחנת האוטובוס הנוסע מבני ברק לירושלים‪ ,‬לבין מי‬ ‫שעלה לאוטובוס‪ .‬זה שמחכה בתחנה יכול לחכות שם גם מאה שעות‪,‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ה"ה ארי' לייב באסנער ז"ל‬ ‫הגה"צ משה וועבר זצוק"ל‬ ‫הרבנית רייזל רוט ע"ה‬ ‫בהרה"ח ישעי' אליעזר ז"ל‬ ‫בהרה"צ מרדכי זצ"ל‬ ‫בת הרב שמואל אהרן זצ"ל‬ ‫נלב"ע כו אלול‬ ‫נלבע יב כסלו תשפא‬ ‫נלב"ע יז טבת תשפ"ג‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫הרב זאב ארי' לייב זצ"ל‬ ‫האדמו"ר ממכנובקא‬ ‫בן מו"ר הרה"צ אביגדור זצ"ל‬ ‫אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫ר' אברהם יהושע העשיל זי"ע‬ ‫בן הרה"ק יוסף מאיר זיע"א‬ ‫נלב"ע יום כיפור תשד"מ‬ ‫הגה"ק יצחק צבי משה זצ"ל‬ ‫נלב"ע יום כיפור תשמ"ח‬ ‫ברא כרעא דאבוה‬ ‫אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫מקראלי‬ ‫האדמו"ר מלעלוב‬ ‫הרה"ג שמואל טוביאס זצ"ל‬ ‫נלב"ע ד' טבת תשעט‬ ‫הרה"ק שמעון נתן נטע זצוק"ל‬ ‫בן הרב שלמה זצ"ל‬ ‫בן הרה"ק משה מרדכי זיע"א‬ ‫נלב"ע יא תשרי תשנ"ד‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‬ ‫נלב"ע יום כיפור תש"ע‬