אשכול יוסף · Eshkol Yosef — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גיליון 554האזינו ויוה"כ התשפ"ז
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
(ל"ב ז') ֹֹ֥אמר ּו ָ ָֽל ְך" ֙יך וְ ַי ֵָּ֔ג ְד ָך זְ ֵקנ ָ
ִּ֖יך וְ י ְ אל ָאב ָ ֙
עו ָ֔ ָלם ּב ִּ֖ינ ּו ְשנ֣ ֹות ּדֹר־וָ ֹ֑דֹר ְש ַ ַ֤
ר יְ ֣מ ֹות ֹ
"זְ כֹ ֙
מדוע מפטירין ביום הכיפורים
טרם הנעילה בספר יונה? במנחה
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
שחס הקב"ה על נינוה שלא ימותו סנגוריא
יוסף" מחה"סד' -
"כרם רבי יוסף חי סימן טוב שליט"א ביאור
תשובה
דרךהצב"י ביאור א' -להורות לרבים
מאת
רחמים ביום הדין לפני שעת הנעילה ,דבמהלעוררת"ו בקריאת יונה
ירושלים שכוונתנו
מצטיינים בס"ד
לצעירים תשובה,ליומי עי"ל
דפגרא התורה" "אורעשו
המתמידיםנינוה
ישיבתביונה שאנשי
מפטירין
ראשרש"י שעל הרי"ף במסכת מגילה (לא ).כתב:
שהוכיח הקב"ה בעצמו ליונה היאך לא יחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה עכ"ל .והיינו להורות דרך תשובה מאנשי נינוה שקיבלו את דברי תוכחתו של יונה
משתים עשרה ריבוא אדם ,אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה .אם על אומות הנביא ,ושבו מדרכם הרעה ועשו תשובה ונתקבלה תשובתם ,וכן כתב בספר הרוקח
העולם חס הקב"ה כך ,על עם ישראל ,בניו בחיריו ,עם סגולה ,על אחת כמה וכמה יחוס סימן (הלכות יוה"כ סי' רי"ז) שמפטירין ביונה כי שבו מדרכם הרעה .וכ"כ המרדכי (מסכת יומא
ויחמול ויחתום אותנו לטובה ,וצריך לכווין זאת בשעת הקריאה לעורר רחמים גדולים תשכ"ז) .ומזה נקח לקח ומוסר ונשוב בתשובה .וכן כתב באורחות חיים.
בשעת החיתום. והנה לאור המבואר בזוה"ק ח"ב דף קצ"ט וביתר אריכות בביאורו המופלא של רבינו
ושמעתי בזה דבר נפלא מאאמו"ר ועט"ר שליט"א ,שאכן יונה הנביא הצליח בכוונתו הגר"א על יונה ,שכל יונה מקשה אחת להורות על חובת האדם בעולמו ומסכת
הרמתה שלא יהיה קטרוג על ישראל ,כי לבסוף כשהגיע לנינווה סיפר להם את כל התעוררות וחשבון נפש לאדם לפרוש מהבלי עולם הזה ולהידבק בה' יתברך בתורה
הקורות אותו ,שמתחילה אמר לו הקב"ה לבוא אל נינוה ,ונמלט ועלה אל האוניה ובמצוות ,וכולו מלא דברי חכמה ותוכחה ודברי כיבושין ,משום כך מפטירין בו ביום
והקב"ה הביא רוח סערה ,והטילוהו לים ,והיה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות, הקדוש .ואמרו שם בזוה"ק :שיונה זו רמז לנשמה של האדם ,וישכב וירדם ,רמז
ועוד סיפר להם את כל הקורות עימו שעשה עימו הקב"ה לבוא אצלהם להחזירם לישנים בתרדמת הזמן ,ויקרא אליו רב החובל קום לך מה לך נרדם ,הם חכמים מנהיגי
בתשובה .וכששמעו את כל זה נחרדו חרדה גדולה ,ומרוב פחדם שבו בתשובה .ולכן הדור הנותנים דעתם וליבם להקיץ הישנים מתרדמת הזמן.
כבר לא היה כל כך חידוש במה ששבו בתשובה ,שהיו יראים מאד מכל מה שאירע עם
ביאור ב' -להורות שאי אפשר לברוח מהשי"ת
יונה בשבילם .ויונה מתחילה נתיירא שילך להוכיחם ומיד ישובו בתשובה ויהיה קטרוג.
ויש להוסיף שלכן היו גרי אריות ,כי מבואר בילקו"ש (שמות ד' יונה ג') ,שאחרי ארבעים יום מרן החפץ חיים זצ"ל במשנ"ב (סי' תרכ"ב סק"ז ובשעה"צ סק"ו ,וכ"כ באורחות חיים) מבאר
חזרו לסורם ,ובפרקי דר"א (פרק מ"ג) איתא ,שחזרו לסורם אחרי ארבעים שנה. שמפטירין ביונה להורות לכל שאין יכולין לברוח מהשי"ת ,כמאמר דוד המלך ע"ה
(תהלים קל"ט ,ז')" :אנא אלך מרוחך ואנא מפניך אברח אם אסק שמים שם אתה ואציעה
ביאור ה' -להזכיר רחמים שייסורי הצדיקים ומיתתם מכפרת
שאול הנך" .כי האדם חושב כמה פעמים לייאש עצמו שאין יכול לתקן בשום אופן,
הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה (סי' תרכ"ב סק"ב) ,כותב שמפני שיש עניין
ועל כן ימשיך בדרכו הרעה ,ואם יגזור עליו הקב"ה למות ,אז ימות .אבל טעות הוא,
להזכיר מיתת הצדיקים לפני הקב"ה לכפרת עוונותינו ,כמו שקוראין מיתת בני אהרן
שסוף דבר יהיה ,שכל מה שהקב"ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח לתקן ,ויבוא לעולם
כמבואר בזוה"ק ,כך קוראים הפטרת יונה מטעם זה .דהנה כתיב ביונה" :ויאמרו
בגלגול עוד פעם ועוד פעם ובעל כרחו יוכרח לתקן ,ולמה לאדם כל העמל למות
האנשים אל יונה הגידה נא לנו בשל מי הרעה הזאת לנו" ,וקשה הרי כבר הטילו גורלות
ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד פעם?! וראיה מיונה ,שהקב"ה רצה
ונפל על יונה ,ומה מקום לשאלתם? אלא שהגורל היה רק לדעת מי ראוי משמים
מאיתו שילך וינבא ,והוא מיאן ונס לים ,מקום שלא תשרה עליו עוד שכינה לנבא,
להטילו לים ,ולבטל את הגזירה בייסוריו ומיתתו ,ובזה נפל הגורל על יונה .אך לא ידעו
ונטבע בים ונבלע בדג ,והיה שם במעי הדג כמה ימים .והיה נראה כאילו בודאי כבר לא
אם נתחייב יונה ליפול לים בעוון עצמו ,או בעוונם להיות כפרה עליהם ,לכן שאלוהו אם
יוכל להתקיים דברי השי"ת ,וסוף דבר היה שרצון השי"ת נתקיים והלך והתנבא .כן
יודע בעצמו איזה עוון .ונמצא דמוכח מיונה שמיתת צדיקים וייסורין שלהם מכפרים על
הוא האדם בענייניו .וזהו שאמרו באבות (פ"ד משנה כ"ב) ,ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית
אחרים ,לכן קוראים ספר יונה ביוה"כ להזכיר זאת לפני הקב"ה ,שירבה חסדו עמנו ,ויגן
מנוס לך ,שעל כרחך אתה נוצר ,ועל כרחך אתה נולד ,ועל כרחך אתה חי ,ועל כרחך
בעדנו ייסורי הצדיקים ומיתתם.
אתה מת ,ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
ביאור ו' -להזהיר שאילולא התשובה הוא וכל מדינתו בסכנה ביאור ג' -סנגוריא מיונה שמסר נפשו להסיר קטרוג מישראל
עוד נראה שמפטירין במנחה ביונה ,שעה קלה לפני תפילת הנעילה בטרם ינעלו שערי עי"ל שמפטירין ביוה"כ ביונה ,ללמד סנגוריא על עם ישראל שיצאו זכאים בדין ,ולא
תשובה המסוגלים להיטהר מעוונותיו ולהיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשנה טובה יגזור הקב"ה ח"ו כליה על ישראל ,שרואים מיונה כמה מסר נפשו בשביל ישראל שלא
ומתוקה ,לכן מודיעים ומזהירים לאדם שאם עדיין לא התעורר בתשובה עד עתה בכל לילך לנינווה להשיבם בתשובה ,והכל כדי שלא יהיה קטרוג על ישראל ,כך אבינו
ארבעים יום מר"ח אלול ,ידוע ידע כי מטה עצמו ואת כל בני מדינתו לכף חובה ,כמו מלכינו השי"ת יתגלו רחמיו על מידותיו ויחוס עלינו לטובה.
שנצטווה יונה להוכיחם כי בעוד ארבעים יום ונינווה נהפכת ,כלומר שאילולא שיעשו
תשובה נינווה תחרב ,וכמ"ש בקידושין (מ ,):לעולם יראה אדם עצמו וכל העולם כולו ביאור ד'
כאילו חציו חייב וחציו זכאי ,עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו וכל העולם לכף סנגוריא שחס הקב"ה על נינוה שלא ימותו
זכות ,עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם לכף חובה ,שנא' "וחוטא אחד רחמים ביום הדין לפני שעת הנעילה ,דבמה יונה לעורר בקריאת עי"ל בס"ד שכוונתנו
להצטרפות חינם לאלפי המנויים:
יאבד טובה הרבה" ,בשביל חטא יחידי שחטא אובד ממנו ומכל העולם טובות הרבה.
המחבר: ספרי לרכישת
שהוכיח הקב"ה בעצמו ליונה היאך לא יחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה
eshkolyoseff@gmail.com
והנה יונה לא הודיעם שרק הרשעים שבה ימותו ,אלא כל המדינה תיהפך ותחרב ,וכל 054-84-60007/8
לשמאלו ובהמה רבה .אם על אומות או אשר לא ידע בין ימינו
02-5373570אדם,
משתים עשרה ריבוא
האנשים שבה ימותו גם אלו שאינם רשעים גמורים ,ואפילו צדיקים שאינם גמורים, העולם חס הקב"ה כך ,על עם ישראל ,בניו בחיריו ,עם סגולה ,על אחת כמה וכמה יחוס
מדוע להמתין עד
שנצטווה יונה להוכיחם כי בעוד ארבעים יום ונינווה נהפכת ,כלומר שאילולא שיעשו תשובה נינווה תחרב,
וכמ"ש בקידושין (מ , ):לעולם יראה אדם עצמו וכל העולם כולו כאילו חציו חייב וחציו זכאי ,עשה מצוה
אחת אשריו שהכריע עצמו וכל העולם לכף זכות ,עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם לכף
יוה"כ כדי לבקש
חובה ,שנא' "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה" ,בשביל חטא יחידי שחטא אובד ממנו ומכל העולם טובות
הרבה .והנה יונה לא הודיעם שרק הרשעים שבה ימותו ,אלא כל המדינה תיהפך ותחרב ,וכל האנשים
שבה ימותו גם אלו שאינם רשעים גמורים ,ואפילו צדיקים שאינם גמורים ,וכמ"ש בחי' הגרי"ז (סימן ג'),
סליחה ומחילה?
שביאר טעם אומרו בנח שהיה איש צדיק ותמים ,ומהו צדיק ומהו תמים? וביאר עפמ"ש הר"מ פ"ג
מתשובה הל' א' -ב' :כל א' מבני האדם יש לו זכיות ועונות ,מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק ,ומי
שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע ,מחצה על מחצה בינוני ,וכן המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על
ידוע שמנהג בכל תפוצות ישראל ,לפייס למי שחטא לו ,וכן לבקש סליחה זה מזה בערב יוה"כ ,ונראה ששורש הדבר
נעוץ במה שבשו"ע מובא דין זה בהלכות ערב יוה"כ (סימן תר"ו) ,ושם כתב בכותרת" :שיפייס אדם חבירו בערב יום עונותיהן ה"ז צדקת .וכן כל העולם כולו ,אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנא' על
כיפור" ,ומביא שם השו"ע הלכות אלו. רוב עונך ,וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנא' זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו' ,וכן כל
וצע"ג מדוע המתין השו"ע להביא הלכות אלו רק בדיני ערב יוה"כ ,ולכאו' יותר היה ראוי להביא דין זה בהלכות ערב ר"ה,
שהוא יום הדין ,שבו כל אדם נותן דין וחשבון על מעשיו ,ורשעים נחתמים למיתה לאלתר ,ובינונים תלויים ועומדים, העולם כולו אם היו עונותיהם מרובים מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנא' וירא ה' כי רבה רעת האדם ,ע"כ.
ומוכרח האדם לפייס למי שחטא כנגדו שלא להטות דינו לכף חובה? ובמדינה או העולם שעונותיהן מרובין מזכיותיהן שהם נשחתין מיד ,הרי גם צדיק שאינו גמור שזכיותיו
והנה יש שכתבו ליישב שהכותרת בשו"ע אינה ממרן המחבר ,ולכן אין להקשות ממה שנכתב שם ,שיפייס חבירו ערב
מרובין על עונותיו ג" כ נשחת עמהם ,לפי שמיעוט עונותיו מצטרף לריבוי עוונות העולם כולו ,ולפיכך נידון
יוה"כ .אמנם ,לאמיתו של דבר ,הקושיא קמה וגם נצבה ,כי לא השכילו שכותרת זו שאובה מלשון הטור (שם באותו
סימן) ,שכ' להדיא בזה"ל" :ויתן כל אדם אל לבו בערב יוה"כ לפייס לכל מי שפשע כנגדו"! זאת ועוד שידוע שלדעת עם העולם כולו .משא"כ צדיק גמור שאין לו עוונות כלל אינו נידון עם כל העולם כולו מכיון שאין לו
הש"ך (חו"מ שפ"ו סק"ד) שגם הכותרות ממרן הבית יוסף ,ומוציא מזה נפק"מ לדינא ,וכ"כ הסמ"ע בהקדמתו.
עוונות כלל אין מקום להצטרף עם דין העולם כלל .ועל זה בא אומרו שנח היה צדיק תמים ,ומטעם זה לא
והמשנ"ב שם המביא מהמטה אפרים ,שהרגיש בקושיא ,וכתב :אע"פ שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי
שפשע כנגדו ,מ"מ אם אין לו פנאי ,הוא ממתין לפייסו על יום אחר ,אבל בעיוה"כ מחוייב לתקן הכל כדי שיטהר מכל נידון אחר רוב העולם וניצל .אך הוסיף להקשות דלפי מ"ש בסנהדרין ק"ח ע"א לא משמע כן ,דתנא דבר"י
עונותיו ,כדכתיב "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם" ,וכ"ש אם יש בידו מן הגזל ואונאה וכל דבר הנוגע בממון אף על נח נחתך גז"ד אלא שמצא חן בעיני ה' ,ומוכח שגם נח בעצם נכלל בדין רוב העולם למיתה אלא
יראה לתקן.
שמצא חן בעיני ה' ועשה עמו לפנים משורת הדין .והניח בצ"ע .ברם נראה ליישב דאדרבה עניין הצדיק
ותמוה ,הלא החיוב לפייס חבירו דוחק בכל יום ויום ,ומה לי יוה"כ ,מה לי ערב יום הדין ,וכבר כתב רבינו יונה בשערי
תשובה (שער א' אות ב') " :החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום ,כי הוא יודע כי יצא הקצף תמים ,ועניין לפנים משורת הדין ,הכל דבר אחד ,שנח ע"י שהתעסק בבניית התיבה ,עשה תשובה גמורה,
עליו ויש לו מנוס לנוס שמה ,והמנוס הוא התשובה ,והוא עומד במרדו והנו ברעתו ,על כן רעתו רבה" ,א"כ מה שייך
ומה שתשובה מועלת לכפר כל העוונות זהו לפנים משורת הדין ,ולכן לא נידון אחר רוב העולם .וכל זה
להמתין עד ערב יוה"כ?
ויש שרצו לדחוק בכמה סברות שכדאי להמתין לפייס בערב יוה"כ ,שאז הלבבות פתוחים ויקבלו פיוסו ,והוא זמן באים להזהיר טרם שעת הנעילה ,כי אילולא יעשה האדם תשובה ,אפילו יש לו רוב מצוות ,עלול ח"ו
המסוגל לתשובה שגם אנו מבקשים מה' שיסלח לנו ,ועוד כהנה וכהנה ,ונעלם מעיניהם סימן מפורש בשו"ע בחו"מ למות בחורבן מדינתו.
סימן תכ"ב שגם שם הובא החיוב לפייס את חבירו שחטא כנגדו ,ולא הזכיר מרן השו"ע ליוה"כ הכלל ,הרי שהחיוב
הוא תמידי בכל יום ,וקבוע בכל רגע ורגע ,וא"כ מדוע כאן המתין השו"ע לכתוב הלכות אלו דוקא בערב יוה"כ ,ולא ובזה יהיה ניחא מה שהתקשו רבים על צדיקים וחסידים שמתו בשואה לתקפ"ץ ,ורבים וגדולים אמרו
בהלכות ערב יום הדין ר"ה ,או אפי' בהלכה השניה בשו"ע לאחר שויתי ה' לנגדי תמיד? שנענשו מפני שלא הוכיחו את החוטאים ,ולכן נתפסו בעוונם כפי ששמעתי מהגאון רבי משה שטרנבוך
והנה הכל מביאים מקור לדין הנ"ל שחייב אדם לפייס את חבירו בערב יוה"כ ,מהמעשה המפורסם במסכת יומא (פז,). שליט"א בשם בעל המכתב מאליהו הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל .אבל לאור האמור ניחא טפי ולק"מ,
עם רב שהלך ערב יוה"כ להתפייס עם אותו הקצב שחטא כנגדו ,והקצב זלזל ברב ,ונענש על אתר ,שבהיותו מקצב
ראש הבהמה ,ניתז העצם והתיז ופצע את מוחו של הקצב ומת .ואמנם גם בגמרא שם מוכח שיש חיוב לפייס עוד קודם דכיון שנתמלא סאת עוונם של יושבי אירופה ,לכן גם הצדיקים אע"פ שהיה להם רוב עוונות נספו באותה
יוה"כ ,דאיתא שם שמאחר ואותו הקצב לא הגיע לפני רב לבקש את סליחתו עד ערב יוה"כ ,או אז עשה רב את דרכו גזירה קשה שנחתמה בדם ,שהעולם נידון לפי הרוב וכאמור ,ונעקדו על קדושת השי"ת ועלתה נשמתם
לפני הקצב ,ואדרבה רב לא סבר שהקצב יבוא לפניו בערב יוה"כ.
ובגמרא מגילה (כח ,).שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים? אמר להם :מימי לא עלתה על מיטתי
גבוה מעל גבוה.
קללת חברי ,ומבארת הגמרא שהיה נוהג כמו מר זוטרא ,שכשהיה עולה למיטתו ,היה אומר :הריני מוחל לכל מי ביאור ז' -התשובה והקבלה תלויה בקבלת הלב
שציער אותי .והקשה בעל הפרי מגדים בספרו ראש יוסף ,מדוע לא מחל מיד? ותירץ כי בלילה הנשמה עולה למעלה
ליתן דין וחשבון ,ושומעת שם דברים מחודשים למי שזוכה[ ,ועי' להגר"א באבן שלמה פ"ח ,שזו תכלית בריאת
בפרקי דר"א (פרק מ"ב) דרש רבי נחוניה בן הקנה ,שפרעה מלך מצרים לא מת ,שנא' (שמות ט' ט"ז) "כי עתה
השינה] ,ואם לא ימחל ייענש חבירו על ידו ,והנענש חבירו על ידו אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב"ה (שבת שלחתי את ידי ואך אותך ,ואולם בעבור זאת העמדתיך ,בעבור הראותך את כוחי ,ולמען ספרי שמי בכל
קמט ,):וכל היום המתין אולי יפייסו חבירו ,לזכותו במצות תשובה.
הארץ" ,והלך ונעשה מלך בנינוה( .אך בגיטין נ"ו ע"ב איתא להדיא שהטביע הקב"ה את פרעה במים ביציאת מצרים) .ועוד איתא
ועוד ביאר ,שהמתין לערב כי ת"ח צריך לנקום ולנטור ,שלא יתרגלו לזלזל בכבוד חכמים.
ובכרם יוסף עמ"ס מגילה (שם) ביארתי בס"ד ,שכל היום היה רבי נחוניא בן הקנה טרוד ועסוק בעבודת השי"ת,
שם (פרק מ"ג) ,עה"פ (שמות י"ד כ"ח)" ,לא נשאר בהם עד אחד" ,אחד נשאר והוא פרעה והלך לנינוה ונעשה שם
בלימוד תורה וקיום המצוות ,וגם כשביזוהו לא השגיח לדבר ,אך כשהיה עולה על מטתו ,היה עושה חשבון נפש על כל מלך ,וזה הטעם שהאמינו אנשי נינוה באלהים ,משום שפרעה נזכר במה שראה במצרים ועל הים ,והיה
מה שאירע עמו באותו היום ,כדרך הקדושים אשר בארץ ,וכנזכר שקיללוהו ,מחל לאלתר. מספר לבני דורו את כל אשר אירע במצרים ,והודיעם כי הם לא ישובו בתשובה ,יהיה סופם כמו מצרים
ומבואר דאדרבה ראוי בכל יום לעשות מחילה ולהתפייס ולא להמתין עד ערב יוה"כ?
ונראה ליישב ע"פ המבואר בדברי הגר"א באבן שלמה (פ"ד אות ד') ,שאין דרך היצר הרע מתחילה להפציר באדם
שקיבלו עשרת המכות וטבעו בים.
לעבור עבירה ,שהרי ודאי לא ישמע לו אם אומר לו בוא ותעשה עבירה ,ותמרוד בה' אלוקיך .אלא היצר אומר לאדם, והקשה הגה"צ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת יוה"כ עמ' רי"ד) ,היאך פרעה שהיה עמוס בלקחי מכות מצרים,
אדרבה ,בוא ותעשה מצוה! מצוה בתכלית ההידור! ומכשיל אותו ע"י שמסמה את עיניו ,בהראותו לו שהעבירה ובמכות שלקו על הים ,ואף הוא אמר לבסוף "ה' הצדיק" ונוכח בכוחו של השי"ת ,לא הנהיג את בני עמו
הגדולה היא מצוה! או שנעשה לו כהיתר על ידי שעבר ושנה בה.
וביאר בזה את מאמר אדוננו דוד המלך ע"ה שביקש והתפלל (תהלים נ"א) "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש
בנינוה בדרך הישר ,והניחם להידרדר עד אובדן זכות החיים ,ורק כאשר בא יונה והזהירם ,שבו וצפו
בקרבי" ,והיינו רוח טהור נגד דעות כוזבות .וביאר עוד שזה מה שאומרים בתפילה "וטהר ליבנו לעובדך באמת". בזכרונו של פרעה לקחי מכות מצרים ,והחזירם בתשובה ,ועוד הקשה שלא החזיקה תשובתם יותר
מעתה נראה ליישב ,דהנה ברור ופשוט שיש חיוב לפייס למי שפשע נגדו ,ביום ובכל שעה ,ואמנם מי שעדיין המתין עד מארבעים יום? (כדאיתא בילקו"ש שמות ד' יונה ג' .ולגירסת פרקי דר"א ארבעים שנה) .ותירץ שיסוד גדול שנינו כאן ,שעונשים
ערב יום הדין ,ודאי לא יועיל לומר לו שבערב ר"ה ילך לפייס את חבירו ,כי אדרבה מה שעד עתה לא פייסו ,זה מוכיח
שהוא סבור שלא בלבד שלא חטא ופשע כנגד חבירו ,אלא אדרבה אפילו מצוה גדולה עשה במה שציער אותו ,רדף פועלים רק לפי שעה ,כי אם האדם לא יעורר את ליבו ,לא יועילוהו המוסרים ,ישכחם היצר ויעבירם
אותו ,או ביזהו ,ובטוח ששכרו כפול ומכופל מן השמים ,כפנחס בשעתו ,ובודאי יש לו כמה ראיות מהשו"ע והפוס' מליבו .ורק ע"י מעשים רצופים שיזכירו ,יש תקוה שהרושם יחקק ויזכר.
שעשה כדין.
לאור זה ביאר שמשום כך קוראים בספר יונה ביוה"כ ,כי זהו הלקח עבורנו מדברי המדרש ,שלאחר כל
לא זו בלבד ,אלא סבור שאפי' לא נהג עמו בתקיפות מספיק ,ואדרבה לחטא ועוון יחשב לו לבקש סליחת חבירו
שפשע כנגדו ולרצות אותו. המכות והפורעניות עמד פרעה בראש הממלכה המסתאבת עד כלות ,וכשבא יונה והזכיר את המאורעות
אמנם אחרי שעבר על האדם ר"ה ,והרגיש אימת הדין ,היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ,ועם התקדש עשי"ת ,ברוב לא פעלה ההזכרה אלא לשעה ,ומיד שבו לדרכם הרעה ואבדו מן העולם .וכך כאשר היום הקדוש ,יום
סליחות וסילודין ,מתחיל האדם לפשפש קצת במעשיו ,אז מתחיל לעשות חשבון נפש שאולי אותם מצוות גדולות...
שהיה בטוח בהם שיכריעו את דינו לכף זכות ,חלילה עלולות להטות דינו לכף חובה.
הכיפורים עומד לעבור ,כל עבודת הימים הנוראים עלולה ח"ו להתפוגג אם לא יקבע במעשים ,באיזו
לכן בערב יוה"כ שליבו של האדם קרוב לתשובה ,שייך לעורר אותו ולהכות על קודקודו ,שירוץ לפייס את חבירו קבלה רציפה והתעוררות הלב שנשמר את רגישות הקודש ותשאירנו במדרגת בני עליה.
שפשע כנגדו ,ודו"ק[ .מתוך הספר "אשכול יוסף" מועדים] [מתוך הספר "אשכול יוסף" מועדים]
שמא עי"ל עפמ"ש הטור (סי' תקפ"א) ,תניא בפרקי דרבי אליעזר ,בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה "עלה
אלי ההרה" ,ועלה לקבל לוחות אחרונות ,והעבירו שופר במחנה ,משה עלה להר ,שלא יטעו עוד אחר
לשליחת מכתבים למערכת:
עבודת גילולים ,והקב"ה נתעלה באותו שופר ,שנא' (תהלים מ"ז)" ,עלה אלהים בתרועה ,ה' בקול שופר",
לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעים בר"ח אלול בכל שנה ושנה ,וכל החודש ,כדי להזהיר לישראל שיעשו
eshkolyoseff@gmail.com
תשובה ,שנא' (עמוס ג')" ,אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ,וכדי לערבב השטן ,וכן נוהגים באשכנז
לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה .ובספר קב הישר (פרק מ"ח) כתב :מנהגן של ישראל להתחיל
קו ָֽלי" "וַ ּי ֹאמר ָָ֠ק ָראתי מ ָ ֹּ֥צ ָרה ִ֛לי אל־ה' ַ ָֽו ּיַעֲ ֵנֹ֑ני מ ּ ֶּ֧
בטן ְש ִ֛א ֹול שַ ּו ְִּ֖ע ּתי ָש ַמ ְֹ֥ע ּ ָת ֹ
תמצית הפירוש הקדוש והפלאי
מרבינו הגר"א זצוקל"ה על כל יונה
על דרך הנסתר
מה ארצך: אל הים: פרק א'
מאיזה ארץ יצאת לכאן. העוה"ז.1 (א) ויהי דבר ה' אל יונה:
ויהי סער גדול בים: יונה זו היא הנשמה .1השי"ת שולח את הנשמה לעוה"ז ,ואומר
ואי מזה עם אתה:
בגוף שנחלה בחלאים רעים.1 לה :רדי בגוף פלוני ותעשי רצוני.
שכל ימיו לא הלך בדרך ישראל.
והאניה חשבה להישבר: בן אמתי:
(ט) ויאמר עברי אנכי:
הגוף חושב שעתה ודאי ישבר -שכל ימיו חושב שכל העוה"ז בן להקב"ה שחותמו אמת.
חוצבתי מגן עדן של מעלה ,מעבר נהר דינור שצריך לעבור
שלו ולעולם לא ימות ,אבל עכשיו רואה ומתחיל להזכיר שעל לאמר:
בו קודם ,וזו תשובה.
כרחך עכשיו ימות[ .והנשמה שאף שע"כ תסבול עונותיו ,מ"מ כל מה שאמר לו ה' יאמר לישראל שידעו למה באו לעולם,
ואת אלהי השמים אני ירא:
לא יאבד לנצח ,שיתוקן בגלגול ,1משא"כ הגוף שאינו מתוקן שיתקנו כל אחד ואחד את עצמו וגם כל העולם.
זו מלאכתי.
בגלגול תשבר לנצח והוא דומה לכלי חרס שצריכין שבירה
אשר עשה את הים ואת היבשה: (ב) קום לך:
שכיון שנשבר שוב אין לו תקנה].
העוה"ז והעוה"ב וגן עדן. קום ממקומך שישבת בג"ע ולך אל העוה"ז.
(י) ויראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית לנו: (ה) ויראו המלחים: נינוה:
למה עשית כדברים האלה עד הנה ,אם לכך נוצרת וגדלה מנהיגי הגוף ,המוח הלב ושאר הכוחות. הוא עוה"ז שהוא הדום רגליו ושם נויהו ,1וכאן הוא עיקר
מעלתך. ויזעקו איש אל אלוהיו: דירתו ושולח את האדם לתקן את נויהו.
כי ידעו האנשים כי מלפני ה' הוא בורח כי הגיד להם: פנו אל כסף וזהב שעבדו אותם כל ימיהם. העיר הגדולה:
שכל דעתו ומגמתו כל ימיו לכך תמיד. ויטילו את הכלים אשר באוניה אל הים: העולם
(יא) ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתוק הים מעלינו: זורק בגדיו מעל הגוף ונופל על המטה. וקרא עליה:
מה נוכל למצוא תקנה להתרפא ולהשקט מגזר דינך. להקל מעליהם: למוד את האדם דעת שישובו מדרכם הרעה.
כי הים הולך וסוער: מעל האיברים ,שבגדיו כבידין עליו ומניח אפי' בגדיו בעוה"ז. כי עלתה רעתם לפני:
החולי תמיד מתגבר. א"נ שנותן בגדיו לצדקה להקל מעליו את הגזר דין הקשה. שהמקטרגים שנולדו מעונותיהם עומדים לפני וצועקים
(יב) ויאמר אליהם שאוני והטילוני אל הים: ויונה ירד אל ירכתי הספינה: ומקטרגים.1
הנשמה ברגלים וצריך לנושאה להעלותה אל הגרון. הנשמה ירדה אל הרגלים.
(ג) ויקם יונה לברוח:
ויטילו אותו מן הספינה אל הים: וישכב וירדם:
הנשמה דעתה לברוח מהשם ולכן כששב נקרא בעל תשובה.
מהגוף אל העוה"ז [לקבר] וישאר הגוף בלעדי הנשמה. יום המיתה.
תרשישה:
וישתוק הים מעליכם: כאן אמר "ספינה" שכבר קרובה ליבשה ,אבל למעלה אמר
אחר תאוות העוה"ז לעשרו.
לא תסבלו שום צער עוה"ז. "אניה" שהיה הגוף על בוריו באמצע הים :העוה"ז נקרא "אניה".
מלפני ה':
כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם: (ו) ויקרב אליו רב החובל ,ויאמר לו מה לך נרדם ,קום קרא אל אלוקיך: שקודם בואו לעולם עומד לפני ה'.
כי כל קטרוג מידת הדין אינו אלא עד חיי האדם ,ואין הלב אומר לנשמה שממנו חוצבת. וירד יפו:
תקנה אחרת. אולי יתעשת האלוקים לנו ולא נאבד: לעוה"ז1
(יג) ויחתרו האנשים. את הנשמה ניתן לתקן אבל לא את הגוף. וימצא אניה:
כל הכוחות כנ"ל. הוא הגוף ,שהעוה"ז דומה לים.1
(ז) ויאמרו איש אל רעהו:
להשיב אל היבשה: באה:
הכוחות והאיברים אומרים זה לזה.
לילך בדרך עץ החיים הטובה. הנשמה -בעל של הגוף.
לכו ונפילה גורלות בשל מי הרעה הזאת לנו:
ולא יכלו כי הים הולך וסוער: ויתן שכרה:
על ידי חטא מי יצא הגזר דין ,האם בחטא הלשון או המעור או
לאחר גמר דין אין התשובה מועלת. להברות הגוף בתאוותיו להנאתו.1
שאר האיברים.
(יד) ויקראו אל ה' ויאמרו אנא ה' אל נא נאבדה בנפש האיש הזה: וירד בה:
ויפילו גורלות:
צעקו אל ה' שאל יאבדו עם הנשמה ואל תתן דם נקי.1 בררו הדבר ופשפשו. ירידה גדולה אל הגוף
כי אתה ה' כאשר חפצת עשית: ויפול הגורל על יונה: לבא עמהם תרשישה מלפני ה':
בשלמא הנפש חצובה ממקום קדוש מהעליונים ,אבל על הנשמה -כי כשהיא טובה אז היא מהפכת את כל הגוף הגוף עיר קטנה ואנשים בה מעט ,כוחות הגוף המגדל
החומר מזגו רע ומה אנחנו חייבין. לטובה אף שבעצמו חומר מזגו רע. והמתאווה וכל האיברים שבו כולם בורחים מלפני ה'.
(טו) וישאו את יונה ויטילוהו אל הים:
(ח) ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו: (ד) וה':
הנשמה פרשה מהם ,שהולכת מכל אבר ואבר.
מי ייענש עמך איזה אבר ואיזה כח ונפש. הוא ובית דינו.
ויעמוד הים מזעפו:
ומה מלאכתך: הטיל רוח גדולה:
לאחר שפרשה הנשמה ופרשו כל הכוחות.
מה אומנות נתן לך ה' כששלח אותך לנו. הוא מדת הדין הנקראת "רוח" ,העומדת ומקטרגת לפניו
(טז) וייראו האנשים יראה גדולה את ה': ומאין תבא: תמיד וצועקת" :ותטמא מקדשי" .וכשאדם ניתן ח"ו ברשותו,
מגידים לנשמה דין כל מעשה שעשה במשך חייו ומקבל עליו. מאיזה מקום חוצבת. השם משלחו מלפניו לעוה"ז ,והוא יורד ונוטל הנשמה.
מה ארצך: אל הים:
פרק ב' מאיזה ארץ יצאת לכאן. העוה"ז.1
ואי מזה עם אתה: ויהי סער גדול בים:
(א) וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה: שכל ימיו לא הלך בדרך ישראל. בגוף שנחלה בחלאים רעים.1
הוא הקבר והוא המלאך דומה שממונה על המתים.1 והאניה חשבה להישבר:
ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות: (ט) ויאמר עברי אנכי:
להאזנה לשיעורי המחבר:
הגוף חושב שעתה ודאי ישבר -שכל ימיו חושב שכל העוה"ז
ג' ימים הראשונים הנשמה רוצה לירד בתוך הגוף ,ושוכנת
עליו תמיד וכיון שראה שנשתנה מראהו מניחה לו והולכת.
חוצבתי מגן עדן של מעלה ,מעבר נהר דינור שצריך לעבור בו
קודם ,וזו תשובה.
073-371-80-53
שלו ולעולם לא ימות ,אבל עכשיו רואה ומתחיל להזכיר שעל
כרחך עכשיו ימות[ .והנשמה שאף שע"כ תסבול עונותיו ,מ"מ
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
פרק ד' פרק ג' פרק ב'
(א) וירע אל יונה רעה גדולה :בחוסר מזונות ושאר דברים [וכל זה (א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית: (א) וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה:
מפני שהיה רשע בגלגול הקודם אף שעתה הוא צדיק]. הנשמה יורדת בגלגול לתקן את אשר עיוות. הוא הקבר והוא המלאך דומה שממונה על המתים .1
ויחר לו :שקינא באנשי נינוה שזכו לשתי שולחנות בחייהם. (ב) קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה: ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות:
(ב) ויתפלל אל ה' :על מזונו וחסרונו. הידועה לך כבר. ג' ימים הראשונים הנשמה רוצה לירד בתוך הגוף ,ושוכנת עליו תמיד
ויאמר אנא ה' הלא זה דברי עד היותי על אדמתי: אשר אנכי דובר אליך: וכיון שראה שנשתנה מראהו מניחה לו והולכת.
שדיברתי לך כבר.
למה הרע לי והלא בגלגול קודם ,רציתי לשוב אך אמרתי שבזקנותי (ב) ויתפלל יונה אל ה' אלוהיו:
(ג) ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה':
יום א' לפני מיתתי אשוב כי אתה מקבל תשובת השבים ביום א' כמו שלא הלך כמו בפעם הראשונה אלא לקיים דבר ה'. צועק אל ה'.
שעשית להם ,אך נטרפה השעה ולא יכולתי לשוב עד בואו זמן. ונינוה היתה עיר גדולה: ממעי הדגה:
עד היותי על אדמתי :עד היותי מוטל על אדמה. כנ"ל. מגיהינום.
על כן קדמתי לברוח תרשישה: לאלהים מהלך שלושה ימים: (ג) ויאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני:
קדמתי בנערותי לברוח מלפניך כי חשבתי שבזקנותי אשוב. עיקרו של אדם להתהלך לפני אלוקים תמיד כמ"ש בכל הצדיקים, בעת שהיה לי צרה בעוה"ז היית עונה לי.
כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים: אבל נינוה לא הלכו לפני האלוקים אלא רק ג' ימים :ר"ח אלול מבטן שאול שוועתי:
בטחתי במה שאתה מאריך אף להמתין אולי ישוב. בהתראה ראשונה ,ר"ה ויוה"כ.1 עכשיו בהיותי בגיהינום.
ורב חסד :שאתה מקבל אפי' יום אחד לפני מותו .אבל משפטי ה' (ד) ויחל יונה לבא בעיר: שוועתי שמעת קולי:
אמת :כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. להוכיחם. בקשתי ממך ה' שגם עכשיו תשמע קולי.
ונחם על הרעה :ועל כן תרחם עלי עכשיו. מהלך יום אחד: (ד) ותשליכני מצולה:
(ג) ועתה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי: בר"ח אלול. במצולת חושך שנידונין בו ויצורף ויוצללו חטאתי1
אם אי אפשר להציל מרעתי.1 ויאמר עוד ארבעים יום: ונהר יסבבני:
(ד) ויאמר ה' ההיטב חרה לך: יש פנאי לשוב עד יוה"כ. נהר דינור ששופך על ראש הרשעים.
וכי הדבר הזה טוב אתה עושה שחרה לך ואתה מקנא בהם. ונינוה נהפכת: (ה) ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך:
(ה) ויצא יונה מן העיר :פירש עצמו מהעוה"ז לעסוק בתורה.1 שאז נחתם אם לא ישובו. כאותן שאין להם חלק בעה"ב שהן לא חיים ולא נידונין.
ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל: (ה) ויאמינו אנשי נינוה ויקראו צום: אך אוסיף להביט אל היכל קדשך:
כעניין הישיבה בסוכה ,ופירש מעושר העוה"ז ולא טרח במסחר .1 בעשי"ת.1 כיון שראיתי שצרפתני בכור הגיהינום להביאני נקי לעוה"ב.
עד אשר יראה מה יהיה בעיר :עם מזלו אם ישונה לטובה בצפייתו, וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם: (ו) אפפוני מים עד נפש ,תהום יסובבני ,סוף חבוש לראשי:
וחפץ ה' להראותו שאין טובת עוה"ז כלום. כמו שנהגו בימים קדמונים בימי הצום. חרב מלאך המות וגיהינום מתחת לתהום שהוא סוף לכל הרשעים.
(ו) וימן ה' אלהים קיקיון .כי אותם שמזלם קשה והן דוחקים את (ו) ויגע הדבר אל מלך נינוה: (ז) לקצבי הרים ירדתי ,הארץ בריחיה בעדי לעולם:
השעה ואין הקב"ה רוצה לגרע חלקם מג"ע .1 בו יותר מאחרים דמלך נכנס תחילה לדין.1 הארץ עומדת על המים ,והמים על ההרים אבני בוהו המשוקעת
ויעל מעל יונה להיות צל על ראשו .1להשפיע עליו בכ"ז שפע והצלחה. ויקם מכסאו ויעבור אדרתו מעליו: בתהום ,ובהן הרשעים נידונים[ 1וממנו חושך יוצא לעולם שמחשיך כל
גאוותו וגאונו. הבריות] ,והארץ בריחיה בעדי לעולם.
וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה .שהגיע אל תאוותו.1
ויכס שק וישב על האפר: ותעל משחת חיי ה' אלוקי:
(ז) וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת :קליפה ליטול השפע.1 יותר מפעם קודמת 1
ותך את הקיקיון וייבש :נטל עושרו להודיע כי טובת עוה"ז אין. אני מבקש שתעלני משחת חיי ה' אלהי.
(ז) ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך: (ח) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי:
(ח) ויהי כזרוח השמש :כמקודם בחסרונו.
מלך סתם הוא השי"ת. בהיותי עטופה בחולי פניתי אל ה' והזכרתי מקצת מעשים טובים
וימן אלהים רוח קדים :אותו רוח שהיה עליו למזל רע
וגדוליו לאמר: שעשיתי קודם מותי.1
חרישית :פירש מתורה ועושרו לא עמד לו ונשאר קרח מכאן ומכאן. חז"ל שקבעו וקידשו את ר"ה 1
ותך השמש על ראש יונה ויתעלף :שהכה אותו רוע מזלו מאוד.1 ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשיך:
האדם :הגדולים והת"ח:
וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי: שאע"פ שמחמת דוחקי זעקתי ,מ"מ ה' ברוב רחמיו תשב אנוש עד
והבהמה :עמי הארץ
שכיון שמריעין לא במהרה מטיבין לו. דכא.
בקר והצאן :פושעי ישראל 1
(ט) ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על קיקיון: (ט) משמרים הבלי שוא:
אל יטעמו מאומה אל ירעו :שלא ילכו כל היום אחר פרנסה כלל.
על ממון של הבל. לא כאותם ששומרים ממונם ,כ"ש בשעת מיתתו שהוא הבלי שוא
ומים אל ישתו :שביוה"כ כולם מתענים והשי"ת מוחל.
ויאמר היטב חרה לי עד מוות: לריק.
(ח) ויתכסו שקים האדם והבהמה:
שנתהפך לו מרעה לטובה וכאילו נפרד ממנו החיים. חסדם יעזובו:
כנ"ל.
(י) ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו: כי המעות ניתן לאדם לעשות בו חסד שאינו עליו אלא כגבאי .ואף
ויקראו אל ה' בחזקה:
שלא עסקת במשא ומתן ולא ביגיע כפיך וגם לא היה אתך זמן רב במיתתו יעזוב מעשות החסד ממה שניתן לו.
שצועקים כל היום בבקשות גדולות ותחנונים.
שתשמור אותו ,שבן לילה היה ובן לילה אבד ,שהעושר אינו לאדם (י) ואני בקול תודה:
וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם:
אלא בעוה"ז שדומה ללילה. שב בווידוי דברים.
שעבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצהו.
(יא) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה: אזבחה לך:
(ט) מי יודע:
על העוה"ז ובפרט על ישראל שנקראים גוי גדול. שהעושה תשובה דומה כמקריב קרבן.
כמ"ש או ראה או ידע.
אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבוא אדם: אשר נדרתי אשלמה:
ישוב ונחם האלוקים ושב מחרון אף ולא נאבד:
ת"ח שנקראין אדם מתוך י"ב ריבוא בנ"א.1 שחלקתי צדקה.
שלא יתקיים בו והאבדתי את הנפש.
אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו: ישועתה לה':
(י) וירא אלוקים את מעשיהם:
שתי כליות יש באדם ,אחת יועצתו לטובה ואחת יועצתו לרעה .טובה שכל ימי החולי ציפיתי לישועת ה' עכשיו מבקש שתעליני.
שעשו כל התיקונים [תענית] שק ואפר [בכי הספד] ר"ת תשובה.
לימינו ורעה לשמאלו ,דכתיב "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו".1 כי שבו מדרכם הרעה: (יא) ויאמר ה' לדג:
אבל הצדיק עובד ה' בשתיהן כמ"ש "בכל לבבך" בשני יצריך ,ולא ידע שזה עיקר התשובה. למלאך דומה שיחזיר לה' הנשמה ויקיאה.
הפרש בין ימינו לשמאלו. וינחם האלהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה: ויקא את יונה אל היבשה:
ובהמה רבה :שאר בני אדם. וחתם אותו לטובה. לגן עדן.
פרק ד' פרק ג'
לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה (א) וירע אל יונה רעה גדולה: (א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית:
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון בחוסר מזונות ושאר דברים [וכל זה מפני שהיה רשע בגלגול הקודם הנשמה יורדת בגלגול לתקן את אשר עיוות.
הי"ו כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים אף שעתה הוא צדיק] .1
ויחר לו: (ב) קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה:
אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר שקינא באנשי נינוה שזכו לשתי שולחנות בחייהם.1 הידועה לך כבר.
אשר אנכי דובר אליך:
בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס
(ב) ויתפלל אל ה': שדיברתי לך כבר.
הי"ו בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים על מזונו וחסרונו.
(ג) ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה':
מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים: ויאמר אנא ה' הלא זה דברי עד היותי על אדמתי:
שלא הלך כמו בפעם הראשונה אלא לקיים דבר ה'.
למה הרע לי והלא בגלגול קודם ,רציתי לשוב אך אמרתי שבזקנותי
בת גורג'יה ע"ה סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה יום א' לפני מיתתי אשוב כי אתה מקבל תשובת השבים ביום א' כמו ונינוה היתה עיר גדולה:
שעשית להם ,אך נטרפה השעה ולא יכולתי לשוב עד בואו זמן. כנ"ל.
ניסים בן נוריה ,שרה בת נוריה ,ניסים מועלם בן סלימה :ז"ל
עד היותי על אדמתי: לאלהים מהלך שלושה ימים:
מיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל ,ת.נ.צ.ב.ה. עד היותי מוטל על אדמה. עיקרו של אדם להתהלך לפני אלוקים תמיד כמ"ש בכל הצדיקים,
על כן קדמתי לברוח תרשישה: אבל נינוה לא הלכו לפני האלוקים אלא רק ג' ימים :ר"ח אלול
קדמתי בנערותי לברוח מלפניך כי חשבתי שבזקנותי אשוב. בהתראה ראשונה ,ר"ה ויוה"כ.1
כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים:
בטחתי במה שאתה מאריך אף להמתין אולי ישוב. (ד) ויחל יונה לבא בעיר:
ורב חסד: להוכיחם.
שאתה מקבל אפי' יום אחד לפני מותו .אבל משפטי ה' אמת :כי מהלך יום אחד:
מייל המערכת: האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. להאזנה לשיעורי המחבר: בר"ח אלול.
ויאמר עוד ארבעים יום:
"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה
eshkolyoseff@gmail.com מאושר"
ונחם על הרעה:
ועל כן תרחם עלי עכשיו. 073-371-80-53 יש פנאי לשוב עד יוה"כ.
ונינוה נהפכת:
