gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪530‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫ברוך הוא וברוך שמו‬ ‫האליה רבה כתב שאמירת ברוך הוא וב"ש אינו דוקא‬ ‫כתיב (לב‪ ,‬ג) 'כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו'‪ ,‬תשובת‬ ‫כששומע ברכה אלא אפילו כששומע הזכרה בלבד‪.‬‬ ‫הרא"ש (כלל ד') לומד מכאן שעל כל ברכה ששומעים צריך‬ ‫התהילה לדוד חולק וס"ל דדוקא על ברכה צריך לענות‬ ‫לענות ברוך הוא וברוך שמו‪ .‬ועוד כתיב (משלי י‪ ,‬ז) 'זכר‬ ‫ב"ה וב"ש אבל לא על אזכרה לבד‪.‬‬ ‫צדיק לברכה'‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה צדיקו של עולם‪.‬‬ ‫הפרי חדש (קכ"ח י"ג) כתב שכשמזכירים הכהנים בברכת‬ ‫השו"ע (או"ח קכ"ד ה') פוסק על כל ברכה שאדם שומע‬ ‫כהנים את השם צ"ל ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬ומביא ראיה‬ ‫בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו‪.‬‬ ‫ממה שמצינו גבי וידוי שכשהיה מזכיר את השם עונין‬ ‫המשנה ברורה כתב מ"מ‪ .‬השומע ברכה שחייב בו והוא‬ ‫אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪ ,‬אלמא אפילו‬ ‫מתכוין לצאת ע"י המברך כברכת שופר ומגילה וקידוש‬ ‫דליכא אלא הזכרת השם גרידא צריך לברכו‪.‬‬ ‫וכהאי גוונא אין לענות ב"ה וב"ש‪ ,‬דשומע כעונה וכמאן‬ ‫אמנם אשל אברהם (בוטשאטש קכ"ד ה') דוחה שאין ראיה‬ ‫דאמר בעצמו הברכה דמיא והוי הפסק בברכה‪ .‬והחיי אדם‬ ‫מבית המקדש כי שם היו מזכירים השם ככתבו משא"כ‬ ‫נשאר בצ"ע לענין דיעבד‪ ,‬ונ"ל דבדיעבד אין להחמיר בזה‪.‬‬ ‫עכשיו‪ .‬ואולי כוונת הפרי חדש מצד ברכת כהנים‬ ‫הפסקי תשובות מוסיף אך בתנאי שלא חיסר עקב כך‬ ‫שלחשיבות המצוה הרי הזכרת השם היא מעין שהיה בבית‬ ‫מלשמוע מהמברך 'מלך העולם'‪.‬‬ ‫המקדש ויש לענות ברוך הוא וברוך שמו‪.‬‬ ‫במעשה רוקח (ברכות א' י"א) שהביא המ"ב כתב הטעם‬ ‫באמצע פסוקי דזמרה‬ ‫שיצא בדיעבד הוא משום דאם בדיעבד המברך בעצמו‬ ‫השו"ע (נ"א ד') פוסק צריך ליזהר מלהפסיק בדבור‬ ‫בירך ואמר ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך‬ ‫משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח‪ .‬המ"ב כתב שאפילו‬ ‫העולם‪ ,‬אף ששינה מטבע הברכה שתיקנו חז"ל יצא‪.‬‬ ‫ברוך הוא וב"ש אסור לומר כיון שלא הוזכרה בגמרא אבל‬ ‫האגרות משה (או"ח ב' צ"ח) וכן המשנה הלכות (י"ג ט"ז)‬ ‫אמן מותר לענות על כל ברכה ששומע אפי' באמצע פסוק‬ ‫כתב עקב חשש זה דעניית ב"ה וב"ש בברכה שיוצאים בה‬ ‫של פסוקי דזמרה אם הוא במקום דסליק ענינא‪ .‬המ"ב כאן‬ ‫י"ח לא נהגינן להקפיד לענות ב"ה וב"ש בברכת המצוות‬ ‫מוסיף וכ"ש בברכת ק"ש אפילו בין הפרקים אסור לאמר‬ ‫ובברכות הנהנין הגם שאין שומעם כדי לצאת בהם ידי‬ ‫ברוך הוא וב"ש‪.‬‬ ‫חובתם‪ ,‬שמא יטעה לענות גם כששומעם לצאת י"ח‪.‬‬ ‫המשנה ברורה (קכ"ב סק"ד) כתב שמי שכבר סיים תפילת‬ ‫נמצא שלמעשה עניית ב"ה וב"ש קיימת בעיקרה בברכות‬ ‫י"ח אלא שאינו יכול לפסוע מחמת אדם שמתפלל לאחוריו‬ ‫השחר ובחזרת הש"ץ ובברכות העולה לתורה והמפטיר‪.‬‬ ‫יכול להפסיק ולענות אמן‪ ,‬ובמאמר מרדכי כתב בפשיטות‬ ‫במעשה רב (אות מג) כתוב שהגר"א לא להקפיד על ברוך‬ ‫דאפילו ב"ה וב"ש מותר אז לומר‪.‬‬ ‫הוא וב"ש כי הש"ץ אינו ממתין עד שתכלה מפי העם‬ ‫קודם ברכת המזון‬ ‫הטור (או"ח קצ"ב) כתב שאחרי זימון קודם שמתחיל‬ ‫ומפסיד חזרת התפלה‪.‬‬ ‫ברכת הזן יש לומר ברוך הוא וברך שמו‪ .‬הדרכי משה תמה‬ ‫ובשו"ת פאת שדך (י"ט) כתב טעמו של הגר"א לענין חזרת‬ ‫שברמב"ם אינו מוזכר שאומר ברוך הוא ברוך שמו‪ ,‬ואפשר‬ ‫הש"ץ כי יש לשמוע התפילה כדין מכוין לצאת י"ח‪ ,‬כי‬ ‫שטעם רבינו בזה כדי להפסיק בין ברכת הזן לברכת הזימון‬ ‫החזרה מעלתה גדולה מהלחש‪ ,‬ולא יענה ב"ה וב"ש כדי‬ ‫אבל לא ידעתי מנין לרבינו זה‪.‬‬ ‫שלא יהיה הפסק באמצע ברכה‪.‬‬ ‫הפרישה מפרש שהוא מחזרת המברך וקאי אדלעיל מיניה‬ ‫המשנה ברורה כתב בברכות שחתימתן קצר רק כב' תיבות‬ ‫ור"ל דהמברך אומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ברוך‬ ‫כפוקח עורים בברכת השחר וכה"ג בשמנה עשרה וכל‬ ‫הוא וברוך שמו והוא ההוספה שהוסיף על חבירו ואח"כ‬ ‫הברכות מהנכון לש"ץ ליזהר אז שלא למהר כ"כ לחתום‬ ‫מתחיל בברכה ראשונה של ברכת המזון‪ .‬ומביא‬ ‫תיכף את הברכה אלא לשהות מעט כדי שכל העונים‬ ‫שהמהרש"ל כתב שהשומע הברכה מן המברך יענה ברוך‬ ‫ישמעו איזה ברכה מסיים אח"כ וגם יהיו יכולים לענות‬ ‫הוא וברוך שמו וכן על כל שאר התחלת ברכות‪ ,‬ושיבוש‬ ‫האמן תיכף דאל"ה לפעמים ע"י הקול של עניית ב"ה וב"ש‬ ‫גדול הוא לאמרו המברך בנוסח ברכת הזימון וכן קבלתי‬ ‫הרבה מהעונים אינם יודעים איזה ברכה מסיים וגם‬ ‫שאין לאמרו‪.‬‬ ‫ענייתם הוא איננו תיכף אחר שכלה הברכה ויש בו חשש‬ ‫השו"ע השמיט דין זה‪ ,‬וכתב המשנה ברורה משמע מזה‬ ‫של אמן יתומה‪.‬‬ ‫דלא יאמר ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬ויש פוסקים כתבו לומר‬ ‫ויש לאמרו כהוגן בלא להבליע התיבות‪ ,‬ולהקפיד להתחיל‬ ‫ב"ה וב"ש וכן המנהג‪ ,‬ועיין במ"א ובשארי אחרונים דעכ"פ‬ ‫אמירתו מיד לאחר שהזכיר המברך שם השם ולא תוך כדי‬ ‫לא שייך זה ביחיד‪ ,‬וגם בשלשה אין לומר אותו רק המברך‬ ‫הזכרת השם וגם לא להתחיל כשכבר אומר 'מלך העולם'‪.‬‬ ‫ולא שנים המזמנים עמו‪.‬‬ ‫וכן יש להדגיש הוא"ו דוברוך שמו‪.‬‬ ‫הנה רבים וטובים נוהגים שלא לאמרו כלל וגם לא המזמן‪,‬‬ ‫העטרת זקנים (ה' סק"ב) כתב כשאומר ברוך הוא וברוך‬ ‫לא בשלשה ולא בעשרה‪ ,‬דכיון שהדיעות חלוקות בזה‪,‬‬ ‫שמו יכוין שהשם יתברך ברוך מעצמו ואינו צריך‬ ‫ואינו מן החיוב‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪ .‬והערוך השולחן‬ ‫לברכתינו‪.‬‬ ‫(קפ"ז ב') כתב מה שנדפס באיזה סידורים מקודם ברכת‬ ‫חשוקי חמד (ראש השנה הקדמה) כתב שר' אלי' לופיאן‬ ‫הזן לומר ברוך הוא וברוך שמו טעות הוא וכל המשנה‬ ‫אמר בשם גדולי עולם שכדאי היה לברא את העולם‬ ‫ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה‪.‬‬ ‫בשביל ברוך הוא וברוך שמו וכל שכן אמן שגדול יותר‪.‬‬ ‫גליון ‪530‬‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז‬ ‫כתיב (לב‪ ,‬ט) 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו'‪ ,‬מבואר כאן שישראל אין להם שום מזל אלא‬ ‫הם חלק ה'‪ ,‬ובזה מבאר המהרש"א מה שאמרו בגמ' (כתובות ס"ו‪ ):‬בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר‬ ‫אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין‬ ‫עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה‪ ,‬אמר אשריכם על שני הצדדים‪ ,‬כי באמת שני‬ ‫ההפכיות הם למעלות ישראל כי כל אומה ואומה יש לה שר ומזל בשמים משא"כ ישראל שאין‬ ‫להם שום מזל אבל הם חלק ה' כי יעקב חבל נחלתו‪ ,‬ולכן כשעושין רצונו הם למעלה מכל‬ ‫האומות ושריהם‪ ,‬כמו שנאמר 'הבט נא השמימה וגו' שדרשו שהוציא את אברהם החוצה למעלה‬ ‫מכל צבא השמים דאין הבטה אלא מלמעלה למטה‪ ,‬אבל כשאין עושין רצונו אז הקב"ה מסלק‬ ‫שכינתו מהם והרי הם שפלים ונבזים מכל האומות שיש להם שר ומזל ולישראל אין שר ומזל‪.‬‬ ‫כתיב (לב‪ ,‬לו) 'כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב'‪.‬‬ ‫הפנים יפות מבאר ע"פ דברי הגמ' שבת דמי שיש בידו למחות בחוטאים ואינו מוחה נענש עמהם‬ ‫אבל במקום שאין שומעים לו אז אינו נענש‪ ,‬וזה כוונת הפסוק כי ידין ה' עמו דבעת שידין את‬ ‫עמו החוטאים ועל עבדיו יתנחם יחוס וירחם ויחשוב מחשבה אחרת לטובה על עבדיו הצדיקים‬ ‫העובדים אותו שאין מגיע להם עונש על מה שלא מחו כי יראה כי אזלת יד ונחלש מאד כח‬ ‫הצדיקים ואפס עצור עזוב ואין אדם נעצר מן העבירה בתוכחת הצדיקים ממילא אין נענשים‬ ‫עמהם‪.‬‬ ‫הרמ"א (תרכ"ד ה') פוסק אין אומרים תחנון מיום כפור עד סוכות‪ ,‬והמדקדקים מתחילים מיד‬ ‫במוצאי יו"כ בעשיית הסוכה‪ ,‬כדי לצאת ממצוה אל מצוה‪ .‬וכן חזר וכתב בסימן תרכ"ה מצוה‬ ‫לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור‪ ,‬דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה‪.‬‬ ‫האליה רבה שם תמה הא כיון דעשיית סוכה מצוה הוא‪ ,‬היה יותר טוב למדקדקים לעשותה‬ ‫קודם יו"כ דתכריע הכף לזכות‪ ,‬כמו שיש שמדקדקים בזה לעשות קידוש לבנה קודם יו"כ‪ ,‬וגם‬ ‫אלו שנוהגים לעשות קידוש לבנה דוקא לאחר יו"כ הוא רק משום שבקידוש לבנה יש ענין בזה‬ ‫שנחשבים הקהל כמבושמים ושמחים שנמחלו עונותיהם‪ .‬וגבי קנין ד' מינים גם מצינו שיש ענין‬ ‫לקנותו בעשרה ימי תשובה כדי שיהיה לו עוד זכויות כמו שכתב במטה אפרים (תר"ג ה') במקום‬ ‫שמצוי שם מוכרי אתרוגים נוהגין אנשי מעשה להיות זריזין מקדימין לקנות להם אתרוגים יפים‬ ‫ומהודרים בעשרת ימי תשובה וכן להכין להם לולבין והדסים לצורך מצות החג וכל איש לפי‬ ‫הונו ועשרו יכבד ה' ממה שחננו וזכות מחשבת המצוה היקרה הזאת שהוא מצרפה למעשה‬ ‫תכריע אותו לכף זכות ביום הדין הקדוש לזכות לו החתימה‪.‬‬ ‫ומתרץ דאי אפשר לעשות הסוכה קודם יו"כ כיון שטעם הסוכה היא שמא נתחייבנו ביו"כ גלות‬ ‫ואילו עשינו קודם יו"כ לא נחשוב זה לגלות‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬