מעדני שבת · Madanei Shabbos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מעדני שבת
בס"ד
פרשת האזינו תשפ"ז – מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –
גליון 530 נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר
ברוך הוא וברוך שמו
האליה רבה כתב שאמירת ברוך הוא וב"ש אינו דוקא כתיב (לב ,ג) 'כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו' ,תשובת
כששומע ברכה אלא אפילו כששומע הזכרה בלבד. הרא"ש (כלל ד') לומד מכאן שעל כל ברכה ששומעים צריך
התהילה לדוד חולק וס"ל דדוקא על ברכה צריך לענות לענות ברוך הוא וברוך שמו .ועוד כתיב (משלי י ,ז) 'זכר
ב"ה וב"ש אבל לא על אזכרה לבד. צדיק לברכה' ,ועל אחת כמה וכמה צדיקו של עולם.
הפרי חדש (קכ"ח י"ג) כתב שכשמזכירים הכהנים בברכת השו"ע (או"ח קכ"ד ה') פוסק על כל ברכה שאדם שומע
כהנים את השם צ"ל ברוך הוא וברוך שמו ,ומביא ראיה בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו.
ממה שמצינו גבי וידוי שכשהיה מזכיר את השם עונין המשנה ברורה כתב מ"מ .השומע ברכה שחייב בו והוא
אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ,אלמא אפילו מתכוין לצאת ע"י המברך כברכת שופר ומגילה וקידוש
דליכא אלא הזכרת השם גרידא צריך לברכו. וכהאי גוונא אין לענות ב"ה וב"ש ,דשומע כעונה וכמאן
אמנם אשל אברהם (בוטשאטש קכ"ד ה') דוחה שאין ראיה דאמר בעצמו הברכה דמיא והוי הפסק בברכה .והחיי אדם
מבית המקדש כי שם היו מזכירים השם ככתבו משא"כ נשאר בצ"ע לענין דיעבד ,ונ"ל דבדיעבד אין להחמיר בזה.
עכשיו .ואולי כוונת הפרי חדש מצד ברכת כהנים הפסקי תשובות מוסיף אך בתנאי שלא חיסר עקב כך
שלחשיבות המצוה הרי הזכרת השם היא מעין שהיה בבית מלשמוע מהמברך 'מלך העולם'.
המקדש ויש לענות ברוך הוא וברוך שמו. במעשה רוקח (ברכות א' י"א) שהביא המ"ב כתב הטעם
באמצע פסוקי דזמרה
שיצא בדיעבד הוא משום דאם בדיעבד המברך בעצמו
השו"ע (נ"א ד') פוסק צריך ליזהר מלהפסיק בדבור בירך ואמר ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך
משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"ח .המ"ב כתב שאפילו העולם ,אף ששינה מטבע הברכה שתיקנו חז"ל יצא.
ברוך הוא וב"ש אסור לומר כיון שלא הוזכרה בגמרא אבל האגרות משה (או"ח ב' צ"ח) וכן המשנה הלכות (י"ג ט"ז)
אמן מותר לענות על כל ברכה ששומע אפי' באמצע פסוק כתב עקב חשש זה דעניית ב"ה וב"ש בברכה שיוצאים בה
של פסוקי דזמרה אם הוא במקום דסליק ענינא .המ"ב כאן י"ח לא נהגינן להקפיד לענות ב"ה וב"ש בברכת המצוות
מוסיף וכ"ש בברכת ק"ש אפילו בין הפרקים אסור לאמר ובברכות הנהנין הגם שאין שומעם כדי לצאת בהם ידי
ברוך הוא וב"ש. חובתם ,שמא יטעה לענות גם כששומעם לצאת י"ח.
המשנה ברורה (קכ"ב סק"ד) כתב שמי שכבר סיים תפילת נמצא שלמעשה עניית ב"ה וב"ש קיימת בעיקרה בברכות
י"ח אלא שאינו יכול לפסוע מחמת אדם שמתפלל לאחוריו השחר ובחזרת הש"ץ ובברכות העולה לתורה והמפטיר.
יכול להפסיק ולענות אמן ,ובמאמר מרדכי כתב בפשיטות במעשה רב (אות מג) כתוב שהגר"א לא להקפיד על ברוך
דאפילו ב"ה וב"ש מותר אז לומר. הוא וב"ש כי הש"ץ אינו ממתין עד שתכלה מפי העם
קודם ברכת המזון
הטור (או"ח קצ"ב) כתב שאחרי זימון קודם שמתחיל ומפסיד חזרת התפלה.
ברכת הזן יש לומר ברוך הוא וברך שמו .הדרכי משה תמה ובשו"ת פאת שדך (י"ט) כתב טעמו של הגר"א לענין חזרת
שברמב"ם אינו מוזכר שאומר ברוך הוא ברוך שמו ,ואפשר הש"ץ כי יש לשמוע התפילה כדין מכוין לצאת י"ח ,כי
שטעם רבינו בזה כדי להפסיק בין ברכת הזן לברכת הזימון החזרה מעלתה גדולה מהלחש ,ולא יענה ב"ה וב"ש כדי
אבל לא ידעתי מנין לרבינו זה. שלא יהיה הפסק באמצע ברכה.
הפרישה מפרש שהוא מחזרת המברך וקאי אדלעיל מיניה המשנה ברורה כתב בברכות שחתימתן קצר רק כב' תיבות
ור"ל דהמברך אומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ברוך כפוקח עורים בברכת השחר וכה"ג בשמנה עשרה וכל
הוא וברוך שמו והוא ההוספה שהוסיף על חבירו ואח"כ הברכות מהנכון לש"ץ ליזהר אז שלא למהר כ"כ לחתום
מתחיל בברכה ראשונה של ברכת המזון .ומביא תיכף את הברכה אלא לשהות מעט כדי שכל העונים
שהמהרש"ל כתב שהשומע הברכה מן המברך יענה ברוך ישמעו איזה ברכה מסיים אח"כ וגם יהיו יכולים לענות
הוא וברוך שמו וכן על כל שאר התחלת ברכות ,ושיבוש האמן תיכף דאל"ה לפעמים ע"י הקול של עניית ב"ה וב"ש
גדול הוא לאמרו המברך בנוסח ברכת הזימון וכן קבלתי הרבה מהעונים אינם יודעים איזה ברכה מסיים וגם
שאין לאמרו. ענייתם הוא איננו תיכף אחר שכלה הברכה ויש בו חשש
השו"ע השמיט דין זה ,וכתב המשנה ברורה משמע מזה של אמן יתומה.
דלא יאמר ברוך הוא וברוך שמו ,ויש פוסקים כתבו לומר ויש לאמרו כהוגן בלא להבליע התיבות ,ולהקפיד להתחיל
ב"ה וב"ש וכן המנהג ,ועיין במ"א ובשארי אחרונים דעכ"פ אמירתו מיד לאחר שהזכיר המברך שם השם ולא תוך כדי
לא שייך זה ביחיד ,וגם בשלשה אין לומר אותו רק המברך הזכרת השם וגם לא להתחיל כשכבר אומר 'מלך העולם'.
ולא שנים המזמנים עמו. וכן יש להדגיש הוא"ו דוברוך שמו.
הנה רבים וטובים נוהגים שלא לאמרו כלל וגם לא המזמן, העטרת זקנים (ה' סק"ב) כתב כשאומר ברוך הוא וברוך
לא בשלשה ולא בעשרה ,דכיון שהדיעות חלוקות בזה, שמו יכוין שהשם יתברך ברוך מעצמו ואינו צריך
ואינו מן החיוב ,שב ואל תעשה עדיף .והערוך השולחן לברכתינו.
(קפ"ז ב') כתב מה שנדפס באיזה סידורים מקודם ברכת חשוקי חמד (ראש השנה הקדמה) כתב שר' אלי' לופיאן
הזן לומר ברוך הוא וברוך שמו טעות הוא וכל המשנה אמר בשם גדולי עולם שכדאי היה לברא את העולם
ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה. בשביל ברוך הוא וברוך שמו וכל שכן אמן שגדול יותר.
גליון 530 פרשת האזינו תשפ"ז
כתיב (לב ,ט) 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו' ,מבואר כאן שישראל אין להם שום מזל אלא
הם חלק ה' ,ובזה מבאר המהרש"א מה שאמרו בגמ' (כתובות ס"ו ):בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר
אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין
עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ,אמר אשריכם על שני הצדדים ,כי באמת שני
ההפכיות הם למעלות ישראל כי כל אומה ואומה יש לה שר ומזל בשמים משא"כ ישראל שאין
להם שום מזל אבל הם חלק ה' כי יעקב חבל נחלתו ,ולכן כשעושין רצונו הם למעלה מכל
האומות ושריהם ,כמו שנאמר 'הבט נא השמימה וגו' שדרשו שהוציא את אברהם החוצה למעלה
מכל צבא השמים דאין הבטה אלא מלמעלה למטה ,אבל כשאין עושין רצונו אז הקב"ה מסלק
שכינתו מהם והרי הם שפלים ונבזים מכל האומות שיש להם שר ומזל ולישראל אין שר ומזל.
כתיב (לב ,לו) 'כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב'.
הפנים יפות מבאר ע"פ דברי הגמ' שבת דמי שיש בידו למחות בחוטאים ואינו מוחה נענש עמהם
אבל במקום שאין שומעים לו אז אינו נענש ,וזה כוונת הפסוק כי ידין ה' עמו דבעת שידין את
עמו החוטאים ועל עבדיו יתנחם יחוס וירחם ויחשוב מחשבה אחרת לטובה על עבדיו הצדיקים
העובדים אותו שאין מגיע להם עונש על מה שלא מחו כי יראה כי אזלת יד ונחלש מאד כח
הצדיקים ואפס עצור עזוב ואין אדם נעצר מן העבירה בתוכחת הצדיקים ממילא אין נענשים
עמהם.
הרמ"א (תרכ"ד ה') פוסק אין אומרים תחנון מיום כפור עד סוכות ,והמדקדקים מתחילים מיד
במוצאי יו"כ בעשיית הסוכה ,כדי לצאת ממצוה אל מצוה .וכן חזר וכתב בסימן תרכ"ה מצוה
לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור ,דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה.
האליה רבה שם תמה הא כיון דעשיית סוכה מצוה הוא ,היה יותר טוב למדקדקים לעשותה
קודם יו"כ דתכריע הכף לזכות ,כמו שיש שמדקדקים בזה לעשות קידוש לבנה קודם יו"כ ,וגם
אלו שנוהגים לעשות קידוש לבנה דוקא לאחר יו"כ הוא רק משום שבקידוש לבנה יש ענין בזה
שנחשבים הקהל כמבושמים ושמחים שנמחלו עונותיהם .וגבי קנין ד' מינים גם מצינו שיש ענין
לקנותו בעשרה ימי תשובה כדי שיהיה לו עוד זכויות כמו שכתב במטה אפרים (תר"ג ה') במקום
שמצוי שם מוכרי אתרוגים נוהגין אנשי מעשה להיות זריזין מקדימין לקנות להם אתרוגים יפים
ומהודרים בעשרת ימי תשובה וכן להכין להם לולבין והדסים לצורך מצות החג וכל איש לפי
הונו ועשרו יכבד ה' ממה שחננו וזכות מחשבת המצוה היקרה הזאת שהוא מצרפה למעשה
תכריע אותו לכף זכות ביום הדין הקדוש לזכות לו החתימה.
ומתרץ דאי אפשר לעשות הסוכה קודם יו"כ כיון שטעם הסוכה היא שמא נתחייבנו ביו"כ גלות
ואילו עשינו קודם יו"כ לא נחשוב זה לגלות.
להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת madaneishabbos@gmail.com
