gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בינת המשפט · Binas Hamishpat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: בינת המשפט · Binas Hamishpat

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בינת המשפט · Binas Hamishpat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גליון תרצח‪ ,‬שבת ראש השנה תשפז‪ ,‬תשפ"ו מאת‪ :‬יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ‬ ‫להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוני‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫טל‪052-7611435 :‬‬ ‫להעביר את הקרקע בטאבו על שמו‪ ,‬כיון שעל פי תורה זכה‬ ‫תפיסה בנכסי שתוקי ומת ערירי ובנכסי גוי‬ ‫בקרקע‪.‬‬ ‫ובו יבואר‪ :‬א‪ .‬אם מותר לתפוס נכסי הגר שמת‪ ,‬האם זכה‪ .‬ב‪ .‬אם‬ ‫מותר לתפוס נכסי שתוקי שמת‪ .‬ג‪ .‬האם אפשר לתפוס נכסי מי‬ ‫צדדי ספק בקרקע של שתוקי שמת‬ ‫שבא ממדינת הים‪ ,‬שאין ידוע שיש לו יורשין‪ .‬ד‪ .‬מת ערירי‪,‬‬ ‫ויש לחקור מה דין תפיסה בישראל שמת שאי אפשר לעולם לדעת מי‬ ‫שנכסיו ילכו לאפוטרופוס הכללי‪ ,‬האם מותר לתפוס‪ ,‬אותם‪ .‬ה‪.‬‬ ‫יורשיו‪ .‬ואף על פי שלכל ישראל יש יורשים‪ ,‬יש אופן שבודאי לא‬ ‫האם מותר לקנות קרקע של ערירי מהאפוטרופוס הכללי‪.‬‬ ‫יתברר לעולם מי יורשיו‪ ,‬כגון שלעולם לא נדע מי היה אביו‪.‬‬ ‫דהנה הירושה אינה עוברת אלא מהמת לבניו‪ ,‬או לבנותיו אם אין לו‬ ‫הנידון‬ ‫בנים‪ ,‬ואם אין לו בנים ולא בנות‪ ,‬עולה הירושה לאביו‪ ,‬ואם אינו חי‪,‬‬ ‫"כידוע‪ ,‬כל מת ערירי נכסיו עוברים לבעלות האפוטרופוס הכללי של‬ ‫עוברת מאביו לזרע אביו‪ ,‬ואם אין לאביו זרע‪ ,‬עולה הירושה לאבי‬ ‫המדינה ]בארץ ישראל[‪ .‬המדינה מחלקת את תמורת הכסף לכל מיני‬ ‫אביו וממנו לזרעו וכו'‪ ,‬וכך עולה הירושה לעולם‪ ,‬אבל אינה עולה‬ ‫קרנות‪ ,‬אפילו של גויים‪ .‬אני מנהל עמותת חסד של החזקת לומדי‬ ‫לאמו‪ .‬כמבואר בחושן משפט בסדר נחלות )סימן רעו‪ ,‬א(‪ .‬ולפי זה‪,‬‬ ‫תורה‪ .‬יש לנו ידיד ערירי שאמר לי כמה פעמים שברצונו לעשות‬ ‫מי שאין ידוע מי אביו‪] ,‬ונקרא בלשון חז"ל שתוקי‪ ,‬שאמו משתקתו‬ ‫צוואה ולתת למוסד שלי את הדירה‪ ,‬אלא שלצערי אני חושש שהראש‬ ‫כששואל מי אביו )רש"י יבמות לז‪ ,‬ד"ה שתוקי([‪ ,‬לעולם לא נדע מי‬ ‫שלו לא צלול‪ ,‬והוא כבר לא כשיר לכתוב צוואה‪ .‬על פי חוק המדינה‬ ‫יורשיו‪ ,‬כיון שאפילו יבואו עדים ויעידו מי היה אביו‪ ,‬אינם נאמנים‬ ‫הוא כשיר‪ ,‬שאלתי עורך דין‪ .‬אבל רב אחד אמר לי שיש חשש שהוא‬ ‫לענין ירושה )נתיבות המשפט רנו‪ ,‬א(‪ .‬יש לחקור מה דין תפיסה‬ ‫אינו כשיר‪ .‬האם מותר לי לבקש ממנו לכתוב צוואה כחוק ולהעביר‬ ‫בנכסיו‪.‬‬ ‫את הנכס על שמי‪ ,‬או להניח אותה ליפול ליד האפוטרופוס הכללי"‬ ‫דיש לומר שאינו דומה לגר‪ ,‬שבאמת אין לו יורשין‪ ,‬אבל שתוקי זה‬ ‫תשובה‬ ‫יש לו יורשים‪ ,‬אלא שבודאות לעולם לא נדע מי יורשיו‪ ,‬ואין אף אחד‬ ‫אסור לבקש ממנו לעשות צוואה אם יש חשש שאינו כשיר על פי‬ ‫בעולם שיהיה נאמן שהוא יורשו‪ .‬לפיכך‪ ,‬האם נכסיו הפקר כגר‪ ,‬או‬ ‫דין תורה לצוות‪ ,‬אף שעל פי חוק המדינה הוא כשיר‪ ,‬ואין היתר‬ ‫דלמא‪ ,‬כיון שסוף סוף יש לו יורש‪ ,‬יהיו נכסיו מונחים עד שיבוא‬ ‫להוציא את הדירה מחזקת יורשיו כדי שלא תגיע לידי‬ ‫אליהו‪ ,‬ואסור לתופסם‪ ,‬כי באמת שייכים ליורשים‪.‬‬ ‫האפוטרופוס הכללי‪ .‬ואף שאין ידוע מי יורשיו‪ ,‬אין נכסיו הפקר‪,‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬יש לחקור בדין שתוקי שמת ואין לו זרע‪ ,‬שלעולם‬ ‫ואסור לתופסם‪ .‬לפיכך יש להניח את הנכס ביד האפוטרופוס‬ ‫לא יתברר מי יורשיו‪ ,‬כיון שאין ידוע מי אביו‪ ,‬ואין אפשרות לברר‬ ‫הכללי‪ ,‬ומותר לאחר מכן לקנות ממנו את הנכס כדין‪.‬‬ ‫זאת לענין ירושה‪ .‬האם נכסיו הפקר כדין גר שמת שאין לו‬ ‫יורשים‪ ,‬או דלמא‪ ,‬כיון שבאמת יש לו יורשים ממשפחת אביו‪,‬‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫אלא שאין ידוע מי הם‪ ,‬אסור לתפוס בנכסיו‪ ,‬ויהיו מונחים עד‬ ‫תפס קרקע של גר שמת‬ ‫שיבוא אליהו‪.‬‬ ‫הנה גר שאין לו יורשין‪ ,‬נכסיו הפקר‪ ,‬כמבואר במשנה בבא בתרא‬ ‫שיטת תרומת הדשן דדינו כגר שמת‬ ‫)מב‪ ,‬א( וטור ושולחן ערוך )חושן משפט רעח‪ ,‬א(‪ ,‬וגר שמת ולא‬ ‫עשה צוואה‪ ,‬ועשה בהן אחד קנין‪ ,‬זכה בנכסיו‪ ,‬ויכול על פי הלכה‬ ‫ובתרומת הדשן )שנב( פשיטא ליה שנכסיו הפקר‪ ,‬וז"ל‪" :‬ונראה דהאי‬ ‫להעביר את הקרקע בטאבו על שמו‪ ,‬כיון שעל פי תורה זכה בקרקע‪.‬‬ ‫שתוקי‪ ,‬דין גר ממש יש לו‪ .‬ולא מיבעיא היכא דבדקינן לאמו ולא‬ ‫ידעינן ממאן נתעברה‪ ,‬דודאי אינו נוחל ומנחיל‪ ,‬דלא ידע אבוה מאן‬ ‫העולה מזה‪ :‬גר שאין לו יורשין‪ ,‬נכסיו הפקר‪ ,‬ואם מת ולא עשה‬ ‫הוא‪ .‬אלא אפילו אמרה אמו מפלוני נתעברתי‪ ,‬מוכח בסוגיא פ"ק‬ ‫צוואה‪ ,‬ועשה בהן אחד קנין‪ ,‬זכה בנכסיו‪ ,‬ויכול על פי הלכה‬ ‫א‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫יורש את אמו‪ ,‬וכן הבת את אמה אם אין לה בן‪ ,‬שדינה בנכסי האם‬ ‫דכתובות‪ ,‬דאע"ג דקי"ל כר"ג וכאבא שאול פ' בתרא דקדושין )סט‪,‬‬ ‫כמו בנכסי האב‪ ,‬שניהם יורשים אותה אלא שהבן וזרעו קודמין לבת"‬ ‫א( דהיה קורא לשתוקי בדוקי‪ ,‬והיכא דקאמרא לכשר נבעלתי‪ ,‬נאמנת‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכן הביאו הרמ"א בחושן משפט סימן רנו סעיף א‪.‬‬ ‫על הוולד אפילו ברוב פסולין אצלה‪ ,‬היינו מטעם דאשה מזנה בודקת‬ ‫ומזנה‪ ,‬ולכך מהימנינן לה אפילו על הוולד‪ ,‬אף על גב דלית ליה חזקת‬ ‫העולה מזה‪ :‬תרומת הדשן פסק ששתוקי שאין ידוע מי אביו‪ ,‬הרי‬ ‫הוא כגר ונכסיו הפקר‪ ,‬כיון שאין אפשרות לברר מי יורשיו‪ ,‬ואף‬ ‫כשרות‪ .‬אבל לענין ירושה להאמינה מפלוני נתעברתי‪ ,‬וירש אותו‬ ‫אמו אינה נאמנת לומר ממי נתעברה לענין ירושה‪ .‬וכן פסק‬ ‫פלוני או משפחתו יירש אותו‪ ,‬דהתם לא שייך טעמא דאשה בודקת‬ ‫הרמ"א להלכה‪ ,‬ששתוקי שאין לו יורשין ידועים מן האב‪ ,‬הרי‬ ‫ומזנה‪ ,‬ודאי לא מהימנינן לה‪ ,‬אא"כ מודה שממנו נתעברה‪ ,‬דפריך‬ ‫הוא כגר ונכסיו הפקר‪.‬‬ ‫התם אילימא דמשתקין אותו מנכסי אביו פשיטא‪ ,‬מי ידעינן אבוה‬ ‫מנו‪ ,‬וקאי נמי הך פירכא אברייתא דתני התם בה בד"א בעדות אשה‬ ‫שיטת החוות יאיר‬ ‫בגופה‪ ,‬אבל בעדות אשה בבתה ד"ה הולד שתוקי‪ .‬ומדתני עדות אשה‬ ‫אבל החוות יאיר מסתפק בזה‪ ,‬וכתב על דבריו )שו"ת חוות יאיר סימן‬ ‫בבתה וקבעי לאוקמי לענין ירושה‪ ,‬והיינו ע"כ שהאשה מעידה‬ ‫רלא בסופו(‪" :‬מכל מקום נראה אם קדם אחר ותפס‪ ,‬זכה כתופס‬ ‫שמפלוני נתעברה‪ ,‬ואפ"ה פריך פשיטא דמשתקינן אותו‪ .‬ואף כי הדין‬ ‫בנכסי גר שתוקי ואסופי כבהג"ה סי' רע"ו ס"ד‪ ,‬והוא מתרומת הדשן‪.‬‬ ‫הזה א"צ ראיה דפשיטא דאין האשה נאמנת לומר מפלוני עשיר‬ ‫אף דצריך לי עיון‪ ,‬דיתכן טפי לומר יהא מונח עד שיבא אליהו‪ ,‬וגר‬ ‫נתעברתי‪ ,‬ואפי' אי תפשה מפקינן מינה"‪.‬‬ ‫שאני שאין לו יורשים וק"ל"‪.‬‬ ‫"ואף על גב דכתב הרמב"ם גבי א"ב דפנויה שאמרה מפלוני‬ ‫ביאור דבריו‪ ,‬דאינו דומה שתוקי לגר‪ ,‬דגר במציאות אין לו יורש‪,‬‬ ‫נתעברתי‪ ,‬א"נ דבן פלוני הוא ונ"ל דחוששין לדבריה ואסור בקרובת‬ ‫אבל בשתוקי יש לו יורשים‪ ,‬ואיך זכה המחזיק בנכסיו‪ ,‬והרי באמת‬ ‫פלוני עכ"ל‪ .‬הא קמן דלדעת רמב"ם חוששין לדבריה‪ ,‬מ"מ י"ל היינו‬ ‫יש לנכסים אלו יורש‪ ,‬שהרי אביו ישראל הוא‪ ,‬ומשפחת אביו יורשת‬ ‫דוקא לענין חומר עריות‪ ,‬אבל לענין ירושה פשיטא דלא מהימנה כל‬ ‫אותו‪ ,‬אלא שאינו ידוע מי בעל הנכס‪ ,‬ומי הפקיע הנכס מיד היורש‪.‬‬ ‫עיקר‪ .‬ואף על גב דמסיים נמי התם שאם אמרה בני זה ממזר הוא הוי‬ ‫וכשם שאמרו בדין אבדה שאין ידוע של מי היא‪ ,‬יהא מונח עד שיבוא‬ ‫ספק ממזר‪ ,‬היינו משום דאפי' לא נבדקה האם ספק ממזר הוא‬ ‫אליהו‪ ,‬הוא הדין בזה‪ ,‬ומאי שנא תפיסת ירושה מנטילת אבדה שאין‬ ‫כדפריש התם‪ .‬וכן מוכח בפרק אלמנה לכ"ג באשירי דמייתי הני ג'‬ ‫ידוע של מי היא‪.‬‬ ‫גווני דפ' י' יוחסין )קדושין עה‪ ,‬א( דמפרש פלוגתא דרב ושמואל‬ ‫בארוסה שבא עליה ארוס‪ ,‬וגוונא מציעא מפרש דשתוקי דקאמר‬ ‫העולה מזה‪ :‬החוות יאיר מסתפק בדין זה‪ ,‬דשאני גר שאין לו‬ ‫שמואל היינו לענין ירושה‪ .‬ומשמע התם מדברי האשירי דאפילו אי‬ ‫יורשים כלל‪ ,‬אבל שתוקי באמת יש לו יורשים ממשפחת אביו‪,‬‬ ‫בדקינן לאמו ואמרה דמארוס נתעברה משתקין אותו מנכסיו‪ ,‬ואפילו‬ ‫אלא שאין ידוע מי הם‪ ,‬ואם כן יש לומר שאין נכסיו הפקר‪ ,‬אלא‬ ‫אי תפס מפקינן מיניה כיון דלא מהימנא שיירש הוא את פלוני ואת‬ ‫יהיו מונחים עד שיבוא אליהו‪ ,‬כדין אבדה שאין ידוע מי בעליה‪.‬‬ ‫משפחתו‪ ,‬ה"ה איפכא נמי דמ"ש‪ .‬וא"כ א"א שיהא יורש ונוחל והרי‬ ‫ביאור שיטת תרומת הדשן‬ ‫הוא כגר גמור" עכ"ל‪.‬‬ ‫והגאון הגדול רבי חיים הכהן רפאפורט זצ"ל‪ ,‬בשו"ת מים חיים‬ ‫הנה מוכיח מהרבה מקומות שלעולם אין להאמין לאמו ממי נתעברה‬ ‫)חושן משפט סימן כד(‪ ,‬מבאר את שיטת תרומת הדשן‪ ,‬דיש הבדל‬ ‫לענין ירושה‪ ,‬וממילא גם עדים לא נאמנים על זה‪ .‬לכן פשיטא ליה‬ ‫בין בעלות עצמית ליורש‪ .‬דמי שהוא בעלים מחמת עצמו על ממון‪,‬‬ ‫שכיון שבודאי אי אפשר לדעת לעולם מי יורשיו‪ ,‬נכסיו הפקר כגר‪.‬‬ ‫על ידי שקנה או ירש וכדו'‪ ,‬לא תפקע בעלותו על הממון‪ ,‬אפילו אם‬ ‫והרמ"א פסק את הדין של תרומת הדשן להלכה‪ ,‬וז"ל המחבר‬ ‫לאחר זמן לא יהיה ידוע שהוא בעליו‪ ,‬כגון שהלך למדינת הים וכדו'‪.‬‬ ‫והרמ"א בחושן משפט )רעו‪ ,‬ד(‪" :‬משפחת האם אינה קרויה משפחה‪,‬‬ ‫לכן אבידה שאין ידוע מי בעליה‪ ,‬תהא מונחת עד שיבוא אליהו‪ .‬אבל‬ ‫שאין האם יורשת את בנה ולא את בתה‪ .‬ואחין מאם ולא מאב אין‬ ‫מי שבא לזכות בממון מחמת ירושה‪ ,‬אינו זוכה בממון אלא אם‬ ‫יורשים זה את זה‪ ,‬אלא כל אחד‪ ,‬משפחת אביו יורש אותו‪) .‬ואפילו‬ ‫מתברר לנו שהוא יורש‪ ,‬דיורש אינו זוכה בנכסי המוריש רק אם יש‬ ‫שתוקי שאין לו יורשין מן האב‪ ,‬אין משפחת אמו יורשין אותו אלא‬ ‫לו חזקה שהוא יורש‪ ,‬וללא חזקה אין זוכה בירושה‪ .‬לפיכך זכה‬ ‫הרי הוא כגר ונכסיו הפקר( )תרומת הדשן סימן שנ"ב(‪ .‬אבל האיש‬ ‫ב‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫ויגלה ממי נתעברה‪ ,‬ואז יהיה שייך לאביו ולמשפתחו היורשים של‬ ‫התופס בנכסי השתוקי‪ ,‬כי אין לו יורש מוחזק‪ ,‬וכל זמן שלא התברר‬ ‫התשוקי‪ ,‬מכל מקום קודם שיבוא אליהו לא היה לאביו ולמשפחתו‬ ‫בודאות מי הוא היורש‪ ,‬לא זכה היורש בנכסיו‪ ,‬ולכן אין להם בעלים‬ ‫שום זכות בירושה‪ ,‬דהא ירושה‪ ,‬אע"פ שאין צריך עדות‪ ,‬מכל מקום‬ ‫והם הפקר‪ ,‬אלא שאם יתברר לאחר זמן מי יורשו‪ ,‬אז יתברר למפרע‬ ‫חזקת קרוב בעי‪ ,‬וקודם שיבוא אליהו לא היה לאביו ולמשפחתו שום‬ ‫שהנכסים היו של היורש משעה ראשונה‪ ,‬ויוציא הנכסים מיד התופס‪.‬‬ ‫חזקת קרוב‪ ,‬ולא היה שייך להם בירושה שום זכות כלל‪ ,‬ואם כן‬ ‫העולה מזה‪ :‬המים חיים מבאר את שיטת תרומת הדשן‪,‬‬ ‫ממילא שהמזחזיק בירושה של השתוקי בהיתרא אתי לידיה‪ ,‬וזוכה‬ ‫שבשתוקי אין היורש זוכה בירושה כל זמן שאין לו חזקת יורש‪,‬‬ ‫מתורת הפקר ודו"ק" עכ"ל‪.‬‬ ‫ולכן נכסיו הפקר והתופס בהם זכה‪ .‬אבל בעלים שזכה בממון‬ ‫והנה כל דבריו אינם שייכים אלא בשתוקי‪ ,‬כיון ששתוקי אין היום‬ ‫מכבר‪ ,‬אין בעלותו פוקעת מחמת שאינו ידוע‪ ,‬ולכן אבדה שאין‬ ‫לאף אחד בעולם חזקת יורש‪ ,‬ורק לאחר שיבוא אליהו תהיה חזקת‬ ‫ידוע מי בעליה תהא מונחת עד שיבוא אליהו‪.‬‬ ‫יורש‪ .‬וזה מדוקדק בלשונו‪ ,‬שדקדק וכתב כמה וכמה פעמים שקודם‬ ‫שיבוא אליהו לא תהיה חזקת יורש‪ .‬אבל כל זה אינו שייך במי שבא‬ ‫הלכה למעשה בדין תפיסה בנכסי שתוקי‬ ‫ממדינת הים‪ ,‬שליורשיו ודאי יש חזקת יורשים‪ ,‬אלא שלנו לא נודע‬ ‫ולמעשה‪ ,‬בודאי מי שתופס בנכסי שתוקי זכה בהם‪ ,‬אחרי שפשיטא‬ ‫מי הם‪ ,‬אבל יכול להתברר‪ .‬לפיכך פשיטא שאין יכול לתפוס נכסים‬ ‫לתרומת הדשן דזכה‪ ,‬וכן פסק הרמ"א בפשיטות בכמה מקומות‪ ,‬וכן‬ ‫של אחרים שיש להם חזקת יורשים‪ ,‬אלא שלנו לא נודע מי הם‪.‬‬ ‫פסק נתיבות המשפט )רנו‪ ,‬א(‪ ,‬ואין לדחות פסק פשוט זה מפני ספקו‬ ‫של חוות יאיר‪ .‬וגם קצות החושן )רנו‪ ,‬א(‪ ,‬שמסתפק בדינו של תרומת‬ ‫וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב חושן משפט )סימן יז( על דברי המים‬ ‫הדשן‪ ,‬אינו מסתפק לענין תפיסה בנכסי שתוקי‪ ,‬אלא רק בדין האם‬ ‫חיים‪ ,‬וז"ל‪" :‬אכן לפע"ד ברור‪ ,‬דאף המים חיים לא אמר רק בשתוקי‬ ‫לשתוקי יש דין מתנת שכיב מרע‪ .‬וכן כתב בשו"ת מים חיים חושן‬ ‫שאין שום אפשרות להתוודע מי הוא היורש‪ ,‬וכנ"ל בשם הנתיבות ‪-‬‬ ‫משפט סימן כד‪ ,‬שקצות החושן מודה לתרומת הדשן בדין תפיסה‬ ‫הגע בעצמך‪ ,‬דאי תימא דאף במת אחד מישראל והניח עזבון ולא‬ ‫בנכסי שתוקי‪.‬‬ ‫נודע שום יורש ממנו הדין דכל המחזיק קנה‪ ,‬א"כ אמאי מבואר‬ ‫במתני' דבבא בתרא )מב‪ ,‬א(‪ ,‬ובשולחן ערוך חושן משפט )סימן רעה‪,‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬הלכה למעשה‪ ,‬התופס בנכסי שתוקי זכה בהם‪ ,‬שכן‬ ‫יב( המחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשים קנה‪ ,‬אפילו המחזיק בנכסי‬ ‫פסקו תרומת הדשן‪ ,‬הרמ"א ונתיבות המשפט‪ ,‬ואין לדחות‬ ‫ישראל ולא נודע ממנו שום יורשים‪ ,‬אף דהם בעולם משום דאין לך‬ ‫פסקם מפני ספקו של החוות יאיר‪ .‬ואף קצות החושן אינו חולק‬ ‫אדם מישראל שאין לו יורשין‪ ,‬מ"מ כיון דאין ידועים לנו‪ ,‬וכסברת‬ ‫בזה‪ ,‬כמבואר במים חיים‪.‬‬ ‫המים חיים דבירושה בעי חזקה‪ ,‬וכשלא נתחזק הוי נכסיו הפקר –‬ ‫אלא ודאי דזה אינו רק בנכסי שתוקי‪ ,‬כיון דאי אפשר בעולם להתברר‬ ‫תפיסה בנכסי מי שבא ממדינת הים ואין ידוע לו‬ ‫יורשיו הוי כהפקר‪ ,‬וכעין סברת הנתיבות" עכ"ל‪.‬‬ ‫יורשים‬ ‫העולה מזה‪ :‬דוקא בשתוקי נכסיו הפקר‪ ,‬כיון שאין בעולם מי‬ ‫הנה נתברר שהתופס נכסי שתוקי שאין לו זרע זכה‪ ,‬כיון שלעולם לא‬ ‫שיש לו חזקת יורש‪ ,‬ואין אפשרות לברר מי יורשיו‪ .‬אבל במי שבא‬ ‫נדע מי אביו‪ .‬אבל יש לברר מה הדין בבא ממדינת הים ואין ידוע לו‬ ‫ממדינת הים ואין יורשיו ידועים‪ ,‬אין נכסיו הפקר‪ ,‬כיון שיש לו‬ ‫יורשין‪ ,‬האם אפשר לתפוס נכסיו‪ ,‬דלכאורה כשם שבשתוקי שיש לו‬ ‫יורשים שיש להם חזקת יורש‪ ,‬אלא שאין אנו יודעים מי הם‪,‬‬ ‫יורשין נכסיו הפקר וכל התופס זכה בהם‪ ,‬הוא הדין במי שאין ידוע‬ ‫ויתכן שיתבררו בעתיד‪ .‬וכן פסק החלקת יעקב בביאור דברי‬ ‫לו יורשין‪ ,‬או דלמא אינו דומה הבא ממדינת הים לשתוקי כלל‪ ,‬דהבא‬ ‫המים חיים‪.‬‬ ‫ממדינת הים יתכן בעתיד שיתבררו יורשיו‪ ,‬לפיכך אין נכסיו הפקר‬ ‫ואסור ליטול אותם או להחזיק בהם‪ ,‬או דלמא מותר להחזיק עד‬ ‫חזרה ממה שכתבתי בסימן פה‬ ‫שיבוא אחד ויוכיח שהוא יורש‪.‬‬ ‫ובסימן פה כתבתי אחרת‪ ,‬וזה לשוני‪" :‬מכל מקום לעניות דעתי אין‬ ‫ולכאורה‪ ,‬לפי המים חיים‪ ,‬כיון שאין ידוע מי יורשיו‪ ,‬אין להם זכות‬ ‫הכרח בזה‪ ,‬דמשמעות לשונו משמע דדוקא בנידון שהיה ידוע מי‬ ‫והם כהפקר‪ .‬אבל באמת זה אינו‪ ,‬דהנה זה לשונו‪" :‬בשתוקי כיון‬ ‫משפחתה‪ ,‬אז בלבד אין לתפוס‪ ,‬אבל כשבאמת אין ידוע מעולם‬ ‫דאמו אינה נאמנת לומר מפלוני נתעברתי‪ ,‬ואם כן אף אם יבוא אליהו‬ ‫ג‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫קצת השבה עיין ב"ק דף ק"ט ע"א אף על גב שאינו דומה ממש‬ ‫משפחתו‪ ,‬ולא נראה שיתברר לעולם‪ ,‬סובר המים חיים שזוכה‬ ‫להתם" עכ"ל‪.‬‬ ‫המוחזק בו‪ ,‬כיון שודאי לנו שאין בעולם יורש שיש לו חזקה שהינו‬ ‫יורש של נכסים אלו‪ .‬ומה שהקשה ממחזיק בנכסי גר אינו קושיא‪,‬‬ ‫לכאורה זה סותר למבואר לעיל‪ ,‬שאם אין ידוע יורשין‪ ,‬מכל מקום‬ ‫דבנכסי גר קנה ממש‪ ,‬ובדין זה אינו קונה אלא מדין ספק אין מוציאין‬ ‫נכסיו בחזקת יורשיו‪.‬‬ ‫בידו‪ ,‬ואם יתברר מי היורש פקע בעלותו‪ ,‬אבל בנכסי גר הוי ממש‬ ‫אבל באמת אינו דומה כלל‪ ,‬דהחתם סופר איירי בנפקד מטלטלין‬ ‫קנין‪ ,‬ולא מדין תקפו כהן‪ ,‬וזה פשוט" עכ"ל בסימן פה‪.‬‬ ‫שאין ידוע למי יחזירם‪ .‬בזה אמרינן שיניחם בידו‪ ,‬שהוא ממון שאין‬ ‫לו תובעים‪ ,‬ואין מוציאין מיד נפקד ממון שאין לו תובעים כי הם ביד‬ ‫ונראה דטעות היתה בידי‪ .‬דמדקדוק לשון המים חיים מוכח שרק‬ ‫הנפקד‪ .‬אבל ליטול קרקע שבחזקת בעליה עומדת‪ ,‬אסור‪.‬‬ ‫באופן שלא שייך להתברר עד שיבוא אליהו‪ ,‬אין חזקת יורש‪ ,‬ולא‬ ‫בחוסר ידיעה‪ .‬ומלבד זאת‪ ,‬אין לך אדם שאפשר להחליט שלעולם לא‬ ‫העולה מזה‪ :‬החתם סופר פסק‪ ,‬בנפקד שבידו מטלטלין ואין ידוע‬ ‫יתברר מי יורשיו‪ ,‬דהרי ירושה הולכת עד למעלה‪ ,‬בפרט בזמן הזה‬ ‫מי בעליהם או יורשיהם‪ ,‬שאין מוציאין אותם מידו‪ ,‬דהוי ממון‬ ‫שיש אפשרות לבדוק לעומק עד דורות רבים אחורה‪ .‬אבל גם בלא‬ ‫שאין לו תובעים‪ .‬ואין מזה ראיה להתיר תפיסת קרקע שאין‬ ‫סברא זו‪ ,‬עצם הדבר שיש יורש היום‪ ,‬לא יתכן שחוסר הידיעה יפקיע‬ ‫יורשיה ידועים‪ ,‬דשאני נפקד שהממון כבר בידו‪ ,‬אבל קרקע‬ ‫ממונו‪.‬‬ ‫בחזקת בעליה עומדת ואסור לתופסה‪.‬‬ ‫וכן ראיתי שכתב הגאון רבי ניסים בן שמעון בספרו שו"ת משפטי‬ ‫הבשן )א‪ ,‬ד(‪ ,‬דפשיטא דדברי המים חיים רק בשתוקי מהטעם הנ"ל‪,‬‬ ‫האם מותר לתפוס קרקע של ערירי לצדקה‬ ‫וכתב שכן סתמו האחרונים‪.‬‬ ‫ולאור המבואר‪ ,‬נבוא לבאר נידון דידן‪ ,‬שרוצה ליטול קרקע של ערירי‬ ‫שלא תיפול לידו של האפוטרופוס‪ ,‬ויעשה חסד גדול עם תמורת‬ ‫העולה מזה‪ :‬בסימן פה כתבנו שגם כשאין ידוע מי יורשיו ולא‬ ‫הקרקע‪ ,‬האם מותר לעשות כן‪.‬‬ ‫נראה שיתבררו‪ ,‬זוכה התופס בנכסיו‪ .‬אבל נראה שטעות היתה‬ ‫בידינו‪ ,‬ודברי המים חיים נאמרו רק בשתוקי‪ ,‬שאין אפשרות‬ ‫ולאור המבואר בשיטת מים חיים והנתיבות ושאר אחרונים‪ ,‬קרקע‬ ‫לברר את יורשיו‪ ,‬ולא במקום שיש יורשים אלא שאינם ידועים‬ ‫בחזקת בעליה עומדת‪ ,‬אפילו שאין נודע מי הם‪ ,‬ואין לנו להוציאה‬ ‫לנו‪ .‬וכן כתב בשו"ת משפטי הבשן‪ ,‬שכן דעת האחרונים‪.‬‬ ‫מרשותו‪ .‬ואף על פי שאם לא ניטלה תיפול הקרקע ליד האפוטרופוס‪,‬‬ ‫אין זה דומה כלל וכלל‪ ,‬דאפוטרופוס הוא כמונח בבית דין‪ ,‬שהרי‬ ‫אין דומה לפקדון‬ ‫בכל זמן שיבוא יורש ויוכיח שהקרקע שלו‪ ,‬יחזירו לו את מלוא‬ ‫ורבינו החתם סופר )שו"ת חלק ה )חושן משפט( סימן קכב( כתב על‬ ‫תמורת הקרקע‪ .‬אבל אם יוציא את הקרקע מחזקת הערירי ותעבור‬ ‫משרתת שעבדה אצל אחד הרבה שנים‪ ,‬ומשכנה אצלו נזמים של זהב‬ ‫לבעלות מוסד הצדקה‪ ,‬הפקענו את הקרקע לגמרי מהערירי‪.‬‬ ‫לבטחון על עבודתה‪ ,‬והלכה לה ולא חזרה אליו עוד‪ ,‬ולא נודע‬ ‫וכל זה לרווחא דמילתא‪ ,‬אבל לעניות דעתי‪ ,‬מלבד כל המבואר לעיל‪,‬‬ ‫מקומה איה‪ ,‬ומשפחתה מי ומי הם‪ .‬וארכו לו הימים‪ ,‬ואותו האיש‬ ‫בזמנינו יש דרך למצוא כמעט כל קרוב‪ ,‬ואם בעל המוסד באמת ירצה‬ ‫רצה לצאת ידי שמים ושאל מה לעשות בנזמים ההם‪.‬‬ ‫להשקיע זמן וכסף‪ ,‬יוכל למצוא את היורש של הקרקע‪ .‬לכן ליטול‬ ‫ופסק החתם סופר‪ ,‬וז"ל‪" :‬אם יש חשש למיתה כו' נראה לי בברור‬ ‫קרקע של ערירי בזמן הזה הוא גזל גמור‪ ,‬כי כמעט לכל ערירי אפשר‬ ‫שאין צריך להוציא מידו כלל‪ ,‬וגם קשה מאוד שיבואו יורשים‬ ‫למצוא יורשיו מצד אביו‪.‬‬ ‫שיכולין לברר שהם היורשים של פלוני שמת‪ ,‬כיון דלא הוה נודע לנו‬ ‫העולה מזה‪ :‬למעשה‪ ,‬אסור לתפוס קרקע של ערירי כדי שלא‬ ‫בחיותו‪ ,‬והוה ליה כממון שאין לו תובעים‪ ,‬ועיין מה שכתבו תוס'‬ ‫תיפול לידי האפוטרופוס‪ ,‬כי הקרקע בחזקת יורשיו‪ ,‬אף שאין‬ ‫כתובות ס"ח ע"א )ד"ה כאן( ועיין מה שכתבו תוספות בבא בתרא‬ ‫ידוע מי הם‪ .‬ואין האפוטרופוס דומה לתופס‪ ,‬שהרי תמורת‬ ‫ל"ד ע"ב )ד"ה רב הונא בסוף הדבור( ונראה לי על כן בכי האי גוני‬ ‫הקרקע נשמרת ליורש אם יתברר‪ .‬ובזמנינו‪ ,‬שאפשר בדרך כלל‬ ‫משמים זכו ליה‪ ,‬ודידיה היא‪ ,‬ומאן מרמא ליה מידיה‪ ,‬ואי ירצה‬ ‫לאתר את היורשים‪ ,‬תפיסת הקרקע היא גזל גמור‪.‬‬ ‫לעשות ולנהוג מדת חסידות יעשה דבר לצורך נשמתה‪ ,‬והוה גם כן‬ ‫ד‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫והמדינה זוכה מן ההפקר‪ .‬ולשיטתו‪ ,‬אין ספק שמותר לקנות‬ ‫האם מותר לקנות קרקע מאפוטרופוס‬ ‫מהאפוטרופוס‪ ,‬כי המדינה זוכה מהפקר‪ ,‬ולא רק המדינה‪ ,‬כל מי‬ ‫ולפי המבואר‪ ,‬יש לדון האם מותר לקנות קרקע מאפוטרופוס‪ ,‬דלפי‬ ‫שיכול לתפוס יתפוס‪.‬‬ ‫המבואר יש לקרקע בעלים‪ ,‬והאפוטרופוס לא בודק וחוקר היטב‪,‬‬ ‫אבל כבר הוכחנו שדברי המים חיים רק בשתוקי מהטעם הנ"ל‪ ,‬וכן‬ ‫אלא כל קרקע שאין ידוע לה יורשין‪ ,‬האפוטרופוס נוטל‪.‬‬ ‫הוא מבואר בחלקת יעקב ובמשפטי הבשן‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬מותר‬ ‫ונראה דכיון שכל התמורה של הקרקע נשארת מופקדת ביד‬ ‫לקנות מהאפוטרופוס מטעם אחר‪ ,‬כמו כן ביארנו שאסור לתפוס את‬ ‫האפוטרופוס להחזירה ליורשיו‪ ,‬אין איסור למכור את הקרקע כדי‬ ‫הקרקע‪ ,‬כיון שאפשר היום למצוא כל יורש‪.‬‬ ‫שתעמוד כך‪ ,‬ולתקנת הציבור היא‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אם יבוא היורש‪ ,‬הוא‬ ‫העולה מזה‪ :‬המשפטיך ליעקב סובר דלא כחלקת יעקב‪ ,‬שגם‬ ‫יקבל לא רק את התמורה‪ ,‬אלא גם ריבית והצמדה כחוק‪ ,‬כמבואר‬ ‫כשאין ידוע מי היורשים‪ ,‬הנכסים הפקר‪ ,‬ולכן מותר לתופסם וכן‬ ‫בחוק האפוטרופוס‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין כל איסור לקנות קרקע‪ ,‬כי תמורתה‬ ‫לקנותם מהאפוטרופוס‪ .‬אבל כבר הוכחנו שדברי המים חיים‬ ‫נשמרת בריבית והצמדה ליורש אם יבוא‪ ,‬וזה בודאי תקנת הציבור‪,‬‬ ‫נאמרו רק בשתוקי‪ ,‬וכן דעת החלקת יעקב ומשפטי הבשן‪ .‬לפיכך‬ ‫למכור את הקרקע‪.‬‬ ‫אסור לתפוס קרקע של ערירי‪ ,‬אבל מותר לקנותה מהאפוטרופוס‬ ‫וכל זה דוקא באפוטרופוס‪ ,‬אבל אם תופס את הקרקע שלא תבוא לידי‬ ‫מטעם שנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫האפוטרופוס‪ ,‬הרי הוא גוזל את היורש לעולם‪ ,‬וזה גזל גמור‪.‬‬ ‫דינים העולים‪:‬‬ ‫אבל לאחר בירור בחוק התברר לי‪ ,‬שאף על פי שכל יורש יכול לקבל‬ ‫א‪ .‬גר שמת ואין לו יורשים ולא עשה צוואה‪ ,‬נכסיו הפקר‪,‬‬ ‫בחזרה את הכסף‪ ,‬מכל מקום אם עברו חמש עשרה שנים אין אפשרות‬ ‫וכל שעשה בהם קנין כדין‪ ,‬זכה בהם‪ ,‬ויכול להעביר את‬ ‫לקבל בחזרה את התמורה‪ .‬נמצא שאם קונה מהאפוטרופוס‪ ,‬הוא גוזל‬ ‫הקרקע על שמו בטאבו‪.‬‬ ‫את היורש‪ ,‬לכן אני מסתפק בזה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שתוקי‪ ,‬דהיינו שאין ידוע מי אביו‪ ,‬שמת ואין לו זרע‪,‬‬ ‫ושוב נראה שמותר לקנות מהאפוטרופוס‪ ,‬כיון דבלאו הכי הקרקע‬ ‫הרי הוא כגר שאין לו יורשים‪ ,‬ונכסיו הפקר‪ ,‬כיון שאין‬ ‫כבר עברה לבעלות האפוטרופוס‪ ,‬והיורש אינו יכול להחזיר את‬ ‫אפשרות לברר מי יורשיו מצד אביו‪.‬‬ ‫הקרקע לעולם‪ ,‬והתייאש ממנה‪ ,‬וזה שאין משלמים ליורש את‬ ‫התמורה לאחר חמש עשרה שנים‪ ,‬אין לזה שייכות לקניית הקרקע‬ ‫אמו של שתוקי אינה נאמנת לומר ממי נתעברה לענין‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מהאפוטרופוס‪ ,‬כי היא כבר עברה לבעלות אחרת‪.‬‬ ‫ירושה‪ ,‬ולכן אין משפחת מי שאמרה שהוא אביו ‪-‬‬ ‫יורשת אותו על פיה‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬מותר לקנות קרקע מהאפוטרופוס‪ ,‬כיון שהקרקע‬ ‫כבר עברה לבעלותו‪ ,‬ואין הקונה מפקיע דבר מן היורש‪ .‬ואף‬ ‫ד‪ .‬התופס בנכסי שתוקי שמת ואין לו זרע זכה בהם‪ ,‬וכן‬ ‫שלאחר חמש עשרה שנים אין היורש מקבל את התמורה‪ ,‬אין זה‬ ‫פסקו תרומת הדשן‪ ,‬הרמ"א ונתיבות המשפט‪ ,‬ואף‬ ‫נגרם מחמת הקנייה‪ ,‬שהרי זכותו בקרקע כבר פקעה קודם לכן‪.‬‬ ‫קצות החושן אינו חולק בדין זה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דוקא בשתוקי נכסיו הפקר‪ ,‬כיון שאין בעולם אדם שיש‬ ‫שיטת משפטיך ליעקב‬ ‫לו חזקת יורש בנכסיו‪ .‬אבל אדם שמת ויש לו יורשים‬ ‫אבל ראיתי בשו"ת משפטיך ליעקב )חלק ה סימן ו(‪ ,‬שפוסק כפי מה‬ ‫אלא שאין ידוע לנו מי הם‪ ,‬אין נכסיו הפקר ואסור‬ ‫שפסקנו בסימן פה‪ ,‬דלא כחלקת יעקב‪ ,‬ופשיטא ליה שלפי המים חיים‬ ‫לתופסם‪.‬‬ ‫גם מי שאין ידוע לו יורשיו הוי הפקר ואין דין יורש‪ ,‬והמדינה זכתה‬ ‫מי שבא ממדינת הים ומת ואין ידוע מי יורשיו‪ ,‬אין‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מהפקר‪ .‬ומטעם זה התיר לקנות מהאפוטרופוס קרקע של ערירי‪,‬‬ ‫נכסיו הפקר‪ ,‬כיון שיש לו יורשים שיש להם חזקת‬ ‫והביא ראיה גם מהחתם סופר‪ ,‬עיין שם באריכות באות א‪.‬‬ ‫יורש‪ ,‬אלא שאין אנו יודעים מי הם‪ ,‬ואפשר שיתבררו‬ ‫ולדבריו‪ ,‬מותר לתפוס קרקע זאת שלא תבוא ליד האפוטרופוס‪ ,‬דכיון‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫שזוכה מדין הפקר‪ ,‬מאי שנא האפוטרופוס מכל אדם שיכול לזכות‬ ‫כמו בנכסי הפקר‪ .‬ולדבריו‪ ,‬הקרקע הפקר‪ ,‬וכל הזוכה בהפקר זכה‪,‬‬ ‫ה‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫אין היתר לתפוס קרקע של ערירי כדי למנוע את‬ ‫י‪.‬‬ ‫חוסר ידיעה מי הם היורשים אינו מפקיע את זכותם‬ ‫ז‪.‬‬ ‫העברתה לאפוטרופוס הכללי‪ ,‬כי תפיסת הקרקע‬ ‫בירושה‪ ,‬ולכן אף במקום שלא נראה שיתברר מי‬ ‫מפקיעה אותה מיורשיה‪ ,‬ובזמנינו‪ ,‬שאפשר בדרך כלל‬ ‫היורשים‪ ,‬אין לאחרים זכות לתפוס את הנכסים‪ .‬ובפרט‬ ‫לאתר את היורשים‪ ,‬הרי זה גזל גמור‪.‬‬ ‫בזמנינו‪ ,‬שאפשר לברר קרבת משפחה גם לאחר דורות‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫יא‪ .‬מי שיש חשש שאינו כשיר על פי דין תורה לעשות‬ ‫צוואה‪ ,‬אסור לבקש ממנו לעשות צוואה ולהעביר את‬ ‫ח‪ .‬נפקד שבידו מטלטלין של אדם שנעלם‪ ,‬ואין ידוע מי‬ ‫נכסיו למוסד צדקה‪ ,‬אף שעל פי חוק המדינה הוא כשיר‬ ‫בעליהם או יורשיהם‪ ,‬אין מוציאין אותם מידו‪ ,‬דהוי‬ ‫לעשות צוואה‪.‬‬ ‫ממון שאין לו תובעים‪ .‬אבל אין ללמוד מזה שמותר‬ ‫לתפוס קרקע של מת שאין יורשיו ידועים‪ ,‬דקרקע‬ ‫יב‪ .‬מותר לקנות מהאפוטרופוס הכללי קרקע של ערירי‬ ‫בחזקת בעליה עומדת‪.‬‬ ‫שאין יורשיו ידועים‪ ,‬כיון שהקרקע כבר עברה לבעלות‬ ‫האפוטרופוס‪ ,‬ואין הקונה מפקיע דבר מן היורש‪ .‬ואף‬ ‫ט‪ .‬מת ערירי שאין ידוע מי יורשיו‪ ,‬אסור לתפוס את‬ ‫שלאחר זמן אין היורש זכאי לקבל את התמורה‪ ,‬אין‬ ‫קרקעו‪ ,‬אף אם הכוונה היא להשתמש בתמורתה‬ ‫הפסד זה נגרם מחמת קניית הקרקע‪.‬‬ ‫לצדקה או להחזקת תורה‪ ,‬כיון שהקרקע בחזקת יורשיו‬ ‫עומדת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ו‬