בינת המשפט · Binas Hamishpat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
בס"ד ,גליון תרצח ,שבת ראש השנה תשפז ,תשפ"ו מאת :יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ
להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוניy.b.daskal@ybdaskal.com : טל052-7611435 :
להעביר את הקרקע בטאבו על שמו ,כיון שעל פי תורה זכה תפיסה בנכסי שתוקי ומת ערירי ובנכסי גוי
בקרקע.
ובו יבואר :א .אם מותר לתפוס נכסי הגר שמת ,האם זכה .ב .אם
מותר לתפוס נכסי שתוקי שמת .ג .האם אפשר לתפוס נכסי מי
צדדי ספק בקרקע של שתוקי שמת
שבא ממדינת הים ,שאין ידוע שיש לו יורשין .ד .מת ערירי,
ויש לחקור מה דין תפיסה בישראל שמת שאי אפשר לעולם לדעת מי שנכסיו ילכו לאפוטרופוס הכללי ,האם מותר לתפוס ,אותם .ה.
יורשיו .ואף על פי שלכל ישראל יש יורשים ,יש אופן שבודאי לא האם מותר לקנות קרקע של ערירי מהאפוטרופוס הכללי.
יתברר לעולם מי יורשיו ,כגון שלעולם לא נדע מי היה אביו.
דהנה הירושה אינה עוברת אלא מהמת לבניו ,או לבנותיו אם אין לו
הנידון
בנים ,ואם אין לו בנים ולא בנות ,עולה הירושה לאביו ,ואם אינו חי, "כידוע ,כל מת ערירי נכסיו עוברים לבעלות האפוטרופוס הכללי של
עוברת מאביו לזרע אביו ,ואם אין לאביו זרע ,עולה הירושה לאבי המדינה ]בארץ ישראל[ .המדינה מחלקת את תמורת הכסף לכל מיני
אביו וממנו לזרעו וכו' ,וכך עולה הירושה לעולם ,אבל אינה עולה קרנות ,אפילו של גויים .אני מנהל עמותת חסד של החזקת לומדי
לאמו .כמבואר בחושן משפט בסדר נחלות )סימן רעו ,א( .ולפי זה, תורה .יש לנו ידיד ערירי שאמר לי כמה פעמים שברצונו לעשות
מי שאין ידוע מי אביו] ,ונקרא בלשון חז"ל שתוקי ,שאמו משתקתו צוואה ולתת למוסד שלי את הדירה ,אלא שלצערי אני חושש שהראש
כששואל מי אביו )רש"י יבמות לז ,ד"ה שתוקי([ ,לעולם לא נדע מי שלו לא צלול ,והוא כבר לא כשיר לכתוב צוואה .על פי חוק המדינה
יורשיו ,כיון שאפילו יבואו עדים ויעידו מי היה אביו ,אינם נאמנים הוא כשיר ,שאלתי עורך דין .אבל רב אחד אמר לי שיש חשש שהוא
לענין ירושה )נתיבות המשפט רנו ,א( .יש לחקור מה דין תפיסה אינו כשיר .האם מותר לי לבקש ממנו לכתוב צוואה כחוק ולהעביר
בנכסיו. את הנכס על שמי ,או להניח אותה ליפול ליד האפוטרופוס הכללי"
דיש לומר שאינו דומה לגר ,שבאמת אין לו יורשין ,אבל שתוקי זה תשובה
יש לו יורשים ,אלא שבודאות לעולם לא נדע מי יורשיו ,ואין אף אחד
אסור לבקש ממנו לעשות צוואה אם יש חשש שאינו כשיר על פי
בעולם שיהיה נאמן שהוא יורשו .לפיכך ,האם נכסיו הפקר כגר ,או
דין תורה לצוות ,אף שעל פי חוק המדינה הוא כשיר ,ואין היתר
דלמא ,כיון שסוף סוף יש לו יורש ,יהיו נכסיו מונחים עד שיבוא
להוציא את הדירה מחזקת יורשיו כדי שלא תגיע לידי
אליהו ,ואסור לתופסם ,כי באמת שייכים ליורשים.
האפוטרופוס הכללי .ואף שאין ידוע מי יורשיו ,אין נכסיו הפקר,
העולה מזה :יש לחקור בדין שתוקי שמת ואין לו זרע ,שלעולם ואסור לתופסם .לפיכך יש להניח את הנכס ביד האפוטרופוס
לא יתברר מי יורשיו ,כיון שאין ידוע מי אביו ,ואין אפשרות לברר הכללי ,ומותר לאחר מכן לקנות ממנו את הנכס כדין.
זאת לענין ירושה .האם נכסיו הפקר כדין גר שמת שאין לו
יורשים ,או דלמא ,כיון שבאמת יש לו יורשים ממשפחת אביו, ביאור התשובה
אלא שאין ידוע מי הם ,אסור לתפוס בנכסיו ,ויהיו מונחים עד
תפס קרקע של גר שמת
שיבוא אליהו.
הנה גר שאין לו יורשין ,נכסיו הפקר ,כמבואר במשנה בבא בתרא
שיטת תרומת הדשן דדינו כגר שמת )מב ,א( וטור ושולחן ערוך )חושן משפט רעח ,א( ,וגר שמת ולא
עשה צוואה ,ועשה בהן אחד קנין ,זכה בנכסיו ,ויכול על פי הלכה
ובתרומת הדשן )שנב( פשיטא ליה שנכסיו הפקר ,וז"ל" :ונראה דהאי
להעביר את הקרקע בטאבו על שמו ,כיון שעל פי תורה זכה בקרקע.
שתוקי ,דין גר ממש יש לו .ולא מיבעיא היכא דבדקינן לאמו ולא
ידעינן ממאן נתעברה ,דודאי אינו נוחל ומנחיל ,דלא ידע אבוה מאן העולה מזה :גר שאין לו יורשין ,נכסיו הפקר ,ואם מת ולא עשה
הוא .אלא אפילו אמרה אמו מפלוני נתעברתי ,מוכח בסוגיא פ"ק צוואה ,ועשה בהן אחד קנין ,זכה בנכסיו ,ויכול על פי הלכה
א
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
יורש את אמו ,וכן הבת את אמה אם אין לה בן ,שדינה בנכסי האם דכתובות ,דאע"ג דקי"ל כר"ג וכאבא שאול פ' בתרא דקדושין )סט,
כמו בנכסי האב ,שניהם יורשים אותה אלא שהבן וזרעו קודמין לבת" א( דהיה קורא לשתוקי בדוקי ,והיכא דקאמרא לכשר נבעלתי ,נאמנת
עכ"ל .וכן הביאו הרמ"א בחושן משפט סימן רנו סעיף א. על הוולד אפילו ברוב פסולין אצלה ,היינו מטעם דאשה מזנה בודקת
ומזנה ,ולכך מהימנינן לה אפילו על הוולד ,אף על גב דלית ליה חזקת
העולה מזה :תרומת הדשן פסק ששתוקי שאין ידוע מי אביו ,הרי
הוא כגר ונכסיו הפקר ,כיון שאין אפשרות לברר מי יורשיו ,ואף
כשרות .אבל לענין ירושה להאמינה מפלוני נתעברתי ,וירש אותו
אמו אינה נאמנת לומר ממי נתעברה לענין ירושה .וכן פסק
פלוני או משפחתו יירש אותו ,דהתם לא שייך טעמא דאשה בודקת
הרמ"א להלכה ,ששתוקי שאין לו יורשין ידועים מן האב ,הרי
ומזנה ,ודאי לא מהימנינן לה ,אא"כ מודה שממנו נתעברה ,דפריך
הוא כגר ונכסיו הפקר.
התם אילימא דמשתקין אותו מנכסי אביו פשיטא ,מי ידעינן אבוה
מנו ,וקאי נמי הך פירכא אברייתא דתני התם בה בד"א בעדות אשה
שיטת החוות יאיר בגופה ,אבל בעדות אשה בבתה ד"ה הולד שתוקי .ומדתני עדות אשה
אבל החוות יאיר מסתפק בזה ,וכתב על דבריו )שו"ת חוות יאיר סימן בבתה וקבעי לאוקמי לענין ירושה ,והיינו ע"כ שהאשה מעידה
רלא בסופו(" :מכל מקום נראה אם קדם אחר ותפס ,זכה כתופס שמפלוני נתעברה ,ואפ"ה פריך פשיטא דמשתקינן אותו .ואף כי הדין
בנכסי גר שתוקי ואסופי כבהג"ה סי' רע"ו ס"ד ,והוא מתרומת הדשן. הזה א"צ ראיה דפשיטא דאין האשה נאמנת לומר מפלוני עשיר
אף דצריך לי עיון ,דיתכן טפי לומר יהא מונח עד שיבא אליהו ,וגר נתעברתי ,ואפי' אי תפשה מפקינן מינה".
שאני שאין לו יורשים וק"ל". "ואף על גב דכתב הרמב"ם גבי א"ב דפנויה שאמרה מפלוני
ביאור דבריו ,דאינו דומה שתוקי לגר ,דגר במציאות אין לו יורש, נתעברתי ,א"נ דבן פלוני הוא ונ"ל דחוששין לדבריה ואסור בקרובת
אבל בשתוקי יש לו יורשים ,ואיך זכה המחזיק בנכסיו ,והרי באמת פלוני עכ"ל .הא קמן דלדעת רמב"ם חוששין לדבריה ,מ"מ י"ל היינו
יש לנכסים אלו יורש ,שהרי אביו ישראל הוא ,ומשפחת אביו יורשת דוקא לענין חומר עריות ,אבל לענין ירושה פשיטא דלא מהימנה כל
אותו ,אלא שאינו ידוע מי בעל הנכס ,ומי הפקיע הנכס מיד היורש. עיקר .ואף על גב דמסיים נמי התם שאם אמרה בני זה ממזר הוא הוי
וכשם שאמרו בדין אבדה שאין ידוע של מי היא ,יהא מונח עד שיבוא ספק ממזר ,היינו משום דאפי' לא נבדקה האם ספק ממזר הוא
אליהו ,הוא הדין בזה ,ומאי שנא תפיסת ירושה מנטילת אבדה שאין כדפריש התם .וכן מוכח בפרק אלמנה לכ"ג באשירי דמייתי הני ג'
ידוע של מי היא. גווני דפ' י' יוחסין )קדושין עה ,א( דמפרש פלוגתא דרב ושמואל
בארוסה שבא עליה ארוס ,וגוונא מציעא מפרש דשתוקי דקאמר
העולה מזה :החוות יאיר מסתפק בדין זה ,דשאני גר שאין לו
שמואל היינו לענין ירושה .ומשמע התם מדברי האשירי דאפילו אי
יורשים כלל ,אבל שתוקי באמת יש לו יורשים ממשפחת אביו,
בדקינן לאמו ואמרה דמארוס נתעברה משתקין אותו מנכסיו ,ואפילו
אלא שאין ידוע מי הם ,ואם כן יש לומר שאין נכסיו הפקר ,אלא
אי תפס מפקינן מיניה כיון דלא מהימנא שיירש הוא את פלוני ואת
יהיו מונחים עד שיבוא אליהו ,כדין אבדה שאין ידוע מי בעליה.
משפחתו ,ה"ה איפכא נמי דמ"ש .וא"כ א"א שיהא יורש ונוחל והרי
ביאור שיטת תרומת הדשן הוא כגר גמור" עכ"ל.
והגאון הגדול רבי חיים הכהן רפאפורט זצ"ל ,בשו"ת מים חיים הנה מוכיח מהרבה מקומות שלעולם אין להאמין לאמו ממי נתעברה
)חושן משפט סימן כד( ,מבאר את שיטת תרומת הדשן ,דיש הבדל לענין ירושה ,וממילא גם עדים לא נאמנים על זה .לכן פשיטא ליה
בין בעלות עצמית ליורש .דמי שהוא בעלים מחמת עצמו על ממון, שכיון שבודאי אי אפשר לדעת לעולם מי יורשיו ,נכסיו הפקר כגר.
על ידי שקנה או ירש וכדו' ,לא תפקע בעלותו על הממון ,אפילו אם והרמ"א פסק את הדין של תרומת הדשן להלכה ,וז"ל המחבר
לאחר זמן לא יהיה ידוע שהוא בעליו ,כגון שהלך למדינת הים וכדו'. והרמ"א בחושן משפט )רעו ,ד(" :משפחת האם אינה קרויה משפחה,
לכן אבידה שאין ידוע מי בעליה ,תהא מונחת עד שיבוא אליהו .אבל שאין האם יורשת את בנה ולא את בתה .ואחין מאם ולא מאב אין
מי שבא לזכות בממון מחמת ירושה ,אינו זוכה בממון אלא אם יורשים זה את זה ,אלא כל אחד ,משפחת אביו יורש אותו) .ואפילו
מתברר לנו שהוא יורש ,דיורש אינו זוכה בנכסי המוריש רק אם יש שתוקי שאין לו יורשין מן האב ,אין משפחת אמו יורשין אותו אלא
לו חזקה שהוא יורש ,וללא חזקה אין זוכה בירושה .לפיכך זכה הרי הוא כגר ונכסיו הפקר( )תרומת הדשן סימן שנ"ב( .אבל האיש
ב
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
ויגלה ממי נתעברה ,ואז יהיה שייך לאביו ולמשפתחו היורשים של התופס בנכסי השתוקי ,כי אין לו יורש מוחזק ,וכל זמן שלא התברר
התשוקי ,מכל מקום קודם שיבוא אליהו לא היה לאביו ולמשפחתו בודאות מי הוא היורש ,לא זכה היורש בנכסיו ,ולכן אין להם בעלים
שום זכות בירושה ,דהא ירושה ,אע"פ שאין צריך עדות ,מכל מקום והם הפקר ,אלא שאם יתברר לאחר זמן מי יורשו ,אז יתברר למפרע
חזקת קרוב בעי ,וקודם שיבוא אליהו לא היה לאביו ולמשפחתו שום שהנכסים היו של היורש משעה ראשונה ,ויוציא הנכסים מיד התופס.
חזקת קרוב ,ולא היה שייך להם בירושה שום זכות כלל ,ואם כן
העולה מזה :המים חיים מבאר את שיטת תרומת הדשן,
ממילא שהמזחזיק בירושה של השתוקי בהיתרא אתי לידיה ,וזוכה
שבשתוקי אין היורש זוכה בירושה כל זמן שאין לו חזקת יורש,
מתורת הפקר ודו"ק" עכ"ל. ולכן נכסיו הפקר והתופס בהם זכה .אבל בעלים שזכה בממון
והנה כל דבריו אינם שייכים אלא בשתוקי ,כיון ששתוקי אין היום מכבר ,אין בעלותו פוקעת מחמת שאינו ידוע ,ולכן אבדה שאין
לאף אחד בעולם חזקת יורש ,ורק לאחר שיבוא אליהו תהיה חזקת ידוע מי בעליה תהא מונחת עד שיבוא אליהו.
יורש .וזה מדוקדק בלשונו ,שדקדק וכתב כמה וכמה פעמים שקודם
שיבוא אליהו לא תהיה חזקת יורש .אבל כל זה אינו שייך במי שבא הלכה למעשה בדין תפיסה בנכסי שתוקי
ממדינת הים ,שליורשיו ודאי יש חזקת יורשים ,אלא שלנו לא נודע ולמעשה ,בודאי מי שתופס בנכסי שתוקי זכה בהם ,אחרי שפשיטא
מי הם ,אבל יכול להתברר .לפיכך פשיטא שאין יכול לתפוס נכסים לתרומת הדשן דזכה ,וכן פסק הרמ"א בפשיטות בכמה מקומות ,וכן
של אחרים שיש להם חזקת יורשים ,אלא שלנו לא נודע מי הם. פסק נתיבות המשפט )רנו ,א( ,ואין לדחות פסק פשוט זה מפני ספקו
של חוות יאיר .וגם קצות החושן )רנו ,א( ,שמסתפק בדינו של תרומת
וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב חושן משפט )סימן יז( על דברי המים
הדשן ,אינו מסתפק לענין תפיסה בנכסי שתוקי ,אלא רק בדין האם
חיים ,וז"ל" :אכן לפע"ד ברור ,דאף המים חיים לא אמר רק בשתוקי
לשתוקי יש דין מתנת שכיב מרע .וכן כתב בשו"ת מים חיים חושן
שאין שום אפשרות להתוודע מי הוא היורש ,וכנ"ל בשם הנתיבות -
משפט סימן כד ,שקצות החושן מודה לתרומת הדשן בדין תפיסה
הגע בעצמך ,דאי תימא דאף במת אחד מישראל והניח עזבון ולא
בנכסי שתוקי.
נודע שום יורש ממנו הדין דכל המחזיק קנה ,א"כ אמאי מבואר
במתני' דבבא בתרא )מב ,א( ,ובשולחן ערוך חושן משפט )סימן רעה, העולה מזה :הלכה למעשה ,התופס בנכסי שתוקי זכה בהם ,שכן
יב( המחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשים קנה ,אפילו המחזיק בנכסי פסקו תרומת הדשן ,הרמ"א ונתיבות המשפט ,ואין לדחות
ישראל ולא נודע ממנו שום יורשים ,אף דהם בעולם משום דאין לך פסקם מפני ספקו של החוות יאיר .ואף קצות החושן אינו חולק
אדם מישראל שאין לו יורשין ,מ"מ כיון דאין ידועים לנו ,וכסברת בזה ,כמבואר במים חיים.
המים חיים דבירושה בעי חזקה ,וכשלא נתחזק הוי נכסיו הפקר –
אלא ודאי דזה אינו רק בנכסי שתוקי ,כיון דאי אפשר בעולם להתברר תפיסה בנכסי מי שבא ממדינת הים ואין ידוע לו
יורשיו הוי כהפקר ,וכעין סברת הנתיבות" עכ"ל. יורשים
העולה מזה :דוקא בשתוקי נכסיו הפקר ,כיון שאין בעולם מי הנה נתברר שהתופס נכסי שתוקי שאין לו זרע זכה ,כיון שלעולם לא
שיש לו חזקת יורש ,ואין אפשרות לברר מי יורשיו .אבל במי שבא נדע מי אביו .אבל יש לברר מה הדין בבא ממדינת הים ואין ידוע לו
ממדינת הים ואין יורשיו ידועים ,אין נכסיו הפקר ,כיון שיש לו יורשין ,האם אפשר לתפוס נכסיו ,דלכאורה כשם שבשתוקי שיש לו
יורשים שיש להם חזקת יורש ,אלא שאין אנו יודעים מי הם, יורשין נכסיו הפקר וכל התופס זכה בהם ,הוא הדין במי שאין ידוע
ויתכן שיתבררו בעתיד .וכן פסק החלקת יעקב בביאור דברי לו יורשין ,או דלמא אינו דומה הבא ממדינת הים לשתוקי כלל ,דהבא
המים חיים. ממדינת הים יתכן בעתיד שיתבררו יורשיו ,לפיכך אין נכסיו הפקר
ואסור ליטול אותם או להחזיק בהם ,או דלמא מותר להחזיק עד
חזרה ממה שכתבתי בסימן פה שיבוא אחד ויוכיח שהוא יורש.
ובסימן פה כתבתי אחרת ,וזה לשוני" :מכל מקום לעניות דעתי אין ולכאורה ,לפי המים חיים ,כיון שאין ידוע מי יורשיו ,אין להם זכות
הכרח בזה ,דמשמעות לשונו משמע דדוקא בנידון שהיה ידוע מי והם כהפקר .אבל באמת זה אינו ,דהנה זה לשונו" :בשתוקי כיון
משפחתה ,אז בלבד אין לתפוס ,אבל כשבאמת אין ידוע מעולם דאמו אינה נאמנת לומר מפלוני נתעברתי ,ואם כן אף אם יבוא אליהו
ג
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
קצת השבה עיין ב"ק דף ק"ט ע"א אף על גב שאינו דומה ממש משפחתו ,ולא נראה שיתברר לעולם ,סובר המים חיים שזוכה
להתם" עכ"ל. המוחזק בו ,כיון שודאי לנו שאין בעולם יורש שיש לו חזקה שהינו
יורש של נכסים אלו .ומה שהקשה ממחזיק בנכסי גר אינו קושיא,
לכאורה זה סותר למבואר לעיל ,שאם אין ידוע יורשין ,מכל מקום
דבנכסי גר קנה ממש ,ובדין זה אינו קונה אלא מדין ספק אין מוציאין
נכסיו בחזקת יורשיו.
בידו ,ואם יתברר מי היורש פקע בעלותו ,אבל בנכסי גר הוי ממש
אבל באמת אינו דומה כלל ,דהחתם סופר איירי בנפקד מטלטלין קנין ,ולא מדין תקפו כהן ,וזה פשוט" עכ"ל בסימן פה.
שאין ידוע למי יחזירם .בזה אמרינן שיניחם בידו ,שהוא ממון שאין
לו תובעים ,ואין מוציאין מיד נפקד ממון שאין לו תובעים כי הם ביד ונראה דטעות היתה בידי .דמדקדוק לשון המים חיים מוכח שרק
הנפקד .אבל ליטול קרקע שבחזקת בעליה עומדת ,אסור. באופן שלא שייך להתברר עד שיבוא אליהו ,אין חזקת יורש ,ולא
בחוסר ידיעה .ומלבד זאת ,אין לך אדם שאפשר להחליט שלעולם לא
העולה מזה :החתם סופר פסק ,בנפקד שבידו מטלטלין ואין ידוע יתברר מי יורשיו ,דהרי ירושה הולכת עד למעלה ,בפרט בזמן הזה
מי בעליהם או יורשיהם ,שאין מוציאין אותם מידו ,דהוי ממון שיש אפשרות לבדוק לעומק עד דורות רבים אחורה .אבל גם בלא
שאין לו תובעים .ואין מזה ראיה להתיר תפיסת קרקע שאין סברא זו ,עצם הדבר שיש יורש היום ,לא יתכן שחוסר הידיעה יפקיע
יורשיה ידועים ,דשאני נפקד שהממון כבר בידו ,אבל קרקע ממונו.
בחזקת בעליה עומדת ואסור לתופסה.
וכן ראיתי שכתב הגאון רבי ניסים בן שמעון בספרו שו"ת משפטי
הבשן )א ,ד( ,דפשיטא דדברי המים חיים רק בשתוקי מהטעם הנ"ל,
האם מותר לתפוס קרקע של ערירי לצדקה
וכתב שכן סתמו האחרונים.
ולאור המבואר ,נבוא לבאר נידון דידן ,שרוצה ליטול קרקע של ערירי
שלא תיפול לידו של האפוטרופוס ,ויעשה חסד גדול עם תמורת העולה מזה :בסימן פה כתבנו שגם כשאין ידוע מי יורשיו ולא
הקרקע ,האם מותר לעשות כן. נראה שיתבררו ,זוכה התופס בנכסיו .אבל נראה שטעות היתה
בידינו ,ודברי המים חיים נאמרו רק בשתוקי ,שאין אפשרות
ולאור המבואר בשיטת מים חיים והנתיבות ושאר אחרונים ,קרקע
לברר את יורשיו ,ולא במקום שיש יורשים אלא שאינם ידועים
בחזקת בעליה עומדת ,אפילו שאין נודע מי הם ,ואין לנו להוציאה
לנו .וכן כתב בשו"ת משפטי הבשן ,שכן דעת האחרונים.
מרשותו .ואף על פי שאם לא ניטלה תיפול הקרקע ליד האפוטרופוס,
אין זה דומה כלל וכלל ,דאפוטרופוס הוא כמונח בבית דין ,שהרי אין דומה לפקדון
בכל זמן שיבוא יורש ויוכיח שהקרקע שלו ,יחזירו לו את מלוא ורבינו החתם סופר )שו"ת חלק ה )חושן משפט( סימן קכב( כתב על
תמורת הקרקע .אבל אם יוציא את הקרקע מחזקת הערירי ותעבור משרתת שעבדה אצל אחד הרבה שנים ,ומשכנה אצלו נזמים של זהב
לבעלות מוסד הצדקה ,הפקענו את הקרקע לגמרי מהערירי. לבטחון על עבודתה ,והלכה לה ולא חזרה אליו עוד ,ולא נודע
וכל זה לרווחא דמילתא ,אבל לעניות דעתי ,מלבד כל המבואר לעיל, מקומה איה ,ומשפחתה מי ומי הם .וארכו לו הימים ,ואותו האיש
בזמנינו יש דרך למצוא כמעט כל קרוב ,ואם בעל המוסד באמת ירצה רצה לצאת ידי שמים ושאל מה לעשות בנזמים ההם.
להשקיע זמן וכסף ,יוכל למצוא את היורש של הקרקע .לכן ליטול ופסק החתם סופר ,וז"ל" :אם יש חשש למיתה כו' נראה לי בברור
קרקע של ערירי בזמן הזה הוא גזל גמור ,כי כמעט לכל ערירי אפשר שאין צריך להוציא מידו כלל ,וגם קשה מאוד שיבואו יורשים
למצוא יורשיו מצד אביו. שיכולין לברר שהם היורשים של פלוני שמת ,כיון דלא הוה נודע לנו
העולה מזה :למעשה ,אסור לתפוס קרקע של ערירי כדי שלא בחיותו ,והוה ליה כממון שאין לו תובעים ,ועיין מה שכתבו תוס'
תיפול לידי האפוטרופוס ,כי הקרקע בחזקת יורשיו ,אף שאין כתובות ס"ח ע"א )ד"ה כאן( ועיין מה שכתבו תוספות בבא בתרא
ידוע מי הם .ואין האפוטרופוס דומה לתופס ,שהרי תמורת ל"ד ע"ב )ד"ה רב הונא בסוף הדבור( ונראה לי על כן בכי האי גוני
הקרקע נשמרת ליורש אם יתברר .ובזמנינו ,שאפשר בדרך כלל משמים זכו ליה ,ודידיה היא ,ומאן מרמא ליה מידיה ,ואי ירצה
לאתר את היורשים ,תפיסת הקרקע היא גזל גמור. לעשות ולנהוג מדת חסידות יעשה דבר לצורך נשמתה ,והוה גם כן
ד
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
והמדינה זוכה מן ההפקר .ולשיטתו ,אין ספק שמותר לקנות האם מותר לקנות קרקע מאפוטרופוס
מהאפוטרופוס ,כי המדינה זוכה מהפקר ,ולא רק המדינה ,כל מי ולפי המבואר ,יש לדון האם מותר לקנות קרקע מאפוטרופוס ,דלפי
שיכול לתפוס יתפוס. המבואר יש לקרקע בעלים ,והאפוטרופוס לא בודק וחוקר היטב,
אבל כבר הוכחנו שדברי המים חיים רק בשתוקי מהטעם הנ"ל ,וכן אלא כל קרקע שאין ידוע לה יורשין ,האפוטרופוס נוטל.
הוא מבואר בחלקת יעקב ובמשפטי הבשן .ואף על פי כן ,מותר ונראה דכיון שכל התמורה של הקרקע נשארת מופקדת ביד
לקנות מהאפוטרופוס מטעם אחר ,כמו כן ביארנו שאסור לתפוס את האפוטרופוס להחזירה ליורשיו ,אין איסור למכור את הקרקע כדי
הקרקע ,כיון שאפשר היום למצוא כל יורש. שתעמוד כך ,ולתקנת הציבור היא .זאת ועוד ,אם יבוא היורש ,הוא
העולה מזה :המשפטיך ליעקב סובר דלא כחלקת יעקב ,שגם יקבל לא רק את התמורה ,אלא גם ריבית והצמדה כחוק ,כמבואר
כשאין ידוע מי היורשים ,הנכסים הפקר ,ולכן מותר לתופסם וכן בחוק האפוטרופוס .לפיכך ,אין כל איסור לקנות קרקע ,כי תמורתה
לקנותם מהאפוטרופוס .אבל כבר הוכחנו שדברי המים חיים נשמרת בריבית והצמדה ליורש אם יבוא ,וזה בודאי תקנת הציבור,
נאמרו רק בשתוקי ,וכן דעת החלקת יעקב ומשפטי הבשן .לפיכך למכור את הקרקע.
אסור לתפוס קרקע של ערירי ,אבל מותר לקנותה מהאפוטרופוס וכל זה דוקא באפוטרופוס ,אבל אם תופס את הקרקע שלא תבוא לידי
מטעם שנתבאר לעיל. האפוטרופוס ,הרי הוא גוזל את היורש לעולם ,וזה גזל גמור.
דינים העולים: אבל לאחר בירור בחוק התברר לי ,שאף על פי שכל יורש יכול לקבל
א .גר שמת ואין לו יורשים ולא עשה צוואה ,נכסיו הפקר, בחזרה את הכסף ,מכל מקום אם עברו חמש עשרה שנים אין אפשרות
וכל שעשה בהם קנין כדין ,זכה בהם ,ויכול להעביר את לקבל בחזרה את התמורה .נמצא שאם קונה מהאפוטרופוס ,הוא גוזל
הקרקע על שמו בטאבו. את היורש ,לכן אני מסתפק בזה ,וצ"ע.
ב .שתוקי ,דהיינו שאין ידוע מי אביו ,שמת ואין לו זרע, ושוב נראה שמותר לקנות מהאפוטרופוס ,כיון דבלאו הכי הקרקע
הרי הוא כגר שאין לו יורשים ,ונכסיו הפקר ,כיון שאין כבר עברה לבעלות האפוטרופוס ,והיורש אינו יכול להחזיר את
אפשרות לברר מי יורשיו מצד אביו. הקרקע לעולם ,והתייאש ממנה ,וזה שאין משלמים ליורש את
התמורה לאחר חמש עשרה שנים ,אין לזה שייכות לקניית הקרקע
אמו של שתוקי אינה נאמנת לומר ממי נתעברה לענין ג.
מהאפוטרופוס ,כי היא כבר עברה לבעלות אחרת.
ירושה ,ולכן אין משפחת מי שאמרה שהוא אביו -
יורשת אותו על פיה. העולה מזה :מותר לקנות קרקע מהאפוטרופוס ,כיון שהקרקע
כבר עברה לבעלותו ,ואין הקונה מפקיע דבר מן היורש .ואף
ד .התופס בנכסי שתוקי שמת ואין לו זרע זכה בהם ,וכן
שלאחר חמש עשרה שנים אין היורש מקבל את התמורה ,אין זה
פסקו תרומת הדשן ,הרמ"א ונתיבות המשפט ,ואף
נגרם מחמת הקנייה ,שהרי זכותו בקרקע כבר פקעה קודם לכן.
קצות החושן אינו חולק בדין זה.
ה .דוקא בשתוקי נכסיו הפקר ,כיון שאין בעולם אדם שיש שיטת משפטיך ליעקב
לו חזקת יורש בנכסיו .אבל אדם שמת ויש לו יורשים אבל ראיתי בשו"ת משפטיך ליעקב )חלק ה סימן ו( ,שפוסק כפי מה
אלא שאין ידוע לנו מי הם ,אין נכסיו הפקר ואסור שפסקנו בסימן פה ,דלא כחלקת יעקב ,ופשיטא ליה שלפי המים חיים
לתופסם. גם מי שאין ידוע לו יורשיו הוי הפקר ואין דין יורש ,והמדינה זכתה
מי שבא ממדינת הים ומת ואין ידוע מי יורשיו ,אין ו.
מהפקר .ומטעם זה התיר לקנות מהאפוטרופוס קרקע של ערירי,
נכסיו הפקר ,כיון שיש לו יורשים שיש להם חזקת
והביא ראיה גם מהחתם סופר ,עיין שם באריכות באות א.
יורש ,אלא שאין אנו יודעים מי הם ,ואפשר שיתבררו ולדבריו ,מותר לתפוס קרקע זאת שלא תבוא ליד האפוטרופוס ,דכיון
בעתיד. שזוכה מדין הפקר ,מאי שנא האפוטרופוס מכל אדם שיכול לזכות
כמו בנכסי הפקר .ולדבריו ,הקרקע הפקר ,וכל הזוכה בהפקר זכה,
ה
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
אין היתר לתפוס קרקע של ערירי כדי למנוע את י. חוסר ידיעה מי הם היורשים אינו מפקיע את זכותם ז.
העברתה לאפוטרופוס הכללי ,כי תפיסת הקרקע בירושה ,ולכן אף במקום שלא נראה שיתברר מי
מפקיעה אותה מיורשיה ,ובזמנינו ,שאפשר בדרך כלל היורשים ,אין לאחרים זכות לתפוס את הנכסים .ובפרט
לאתר את היורשים ,הרי זה גזל גמור. בזמנינו ,שאפשר לברר קרבת משפחה גם לאחר דורות
רבים.
יא .מי שיש חשש שאינו כשיר על פי דין תורה לעשות
צוואה ,אסור לבקש ממנו לעשות צוואה ולהעביר את ח .נפקד שבידו מטלטלין של אדם שנעלם ,ואין ידוע מי
נכסיו למוסד צדקה ,אף שעל פי חוק המדינה הוא כשיר בעליהם או יורשיהם ,אין מוציאין אותם מידו ,דהוי
לעשות צוואה. ממון שאין לו תובעים .אבל אין ללמוד מזה שמותר
לתפוס קרקע של מת שאין יורשיו ידועים ,דקרקע
יב .מותר לקנות מהאפוטרופוס הכללי קרקע של ערירי
בחזקת בעליה עומדת.
שאין יורשיו ידועים ,כיון שהקרקע כבר עברה לבעלות
האפוטרופוס ,ואין הקונה מפקיע דבר מן היורש .ואף ט .מת ערירי שאין ידוע מי יורשיו ,אסור לתפוס את
שלאחר זמן אין היורש זכאי לקבל את התמורה ,אין קרקעו ,אף אם הכוונה היא להשתמש בתמורתה
הפסד זה נגרם מחמת קניית הקרקע. לצדקה או להחזקת תורה ,כיון שהקרקע בחזקת יורשיו
עומדת.
ו
