gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חוקי חיים · Chikei Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: חוקי חיים · Chikei Chaim

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

חוקי חיים · Chikei Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫דיני‬ ‫עשי''ת‬ ‫יום כיפור‬ ‫בקשה‪:‬‬ ‫''חוקי חיים''‬ ‫נא לשלוח לכמה שיותר‬ ‫אנשים כדי שיגיע הלכות‬ ‫אלו לבתי בני ישראל‪,‬‬ ‫אפשר להוריד‬ ‫לתועלת הציבור‪ ,‬וכך יש‬ ‫לכם יד בהפצת תורה‬ ‫גליונות קודמים‬ ‫ובהלכות נחוצות‬ ‫‪ - Archives‬ארכיון‬ ‫לתרומות‬ ‫‪239‬‬ ‫שבת שובה תשפ''ז‬ ‫|‬ ‫דיני עשי''ת ‪ -‬יום הכיפורים‬ ‫נא לא לעיין בגליון‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫וקריאת התורה‬ ‫כיסוי הדם‬ ‫תשובה‬ ‫ח‪ .‬נוהגים השוחטים כשבאים אליהם איש נכבד‪ ,‬מכבדים אותו במצות‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫כיסוי הדם‪ ,‬והמכסה מברך אקב''ו 'על כיסוי דם בעפר' (מט''א תר''ד ס''ח)‪.‬‬ ‫א‪ .‬עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ''פ מכפר עד שיפייסנו (שו''ע תר''ו ס''א)‪,‬‬ ‫ט‪ .‬הדין הוא‪ ,‬כששוחטים חיה כגון צבי ששכיח בהם טריפות צריכים לבדוק‬ ‫וזה כולל הוריו‪ ,‬רבותיו‪ ,‬אשתו [בעלה]‪ ,‬אחיו ואחותו‪ ,‬חבריו‪ ,‬שכניו‪ ,‬ובפרט‬ ‫החיה לטריפות לפני שמקיימים בו כיסוי הדם כדי שלא יהיה ברכה‬ ‫שונאיו‪ ,‬ורבים מקפידים לבקש מחילה מאוהביו אשר כמעט ולא פגעו‬ ‫לבטלה (שו''ע יו''ד סי' כ''ח ס''כ)‪ .‬בעוף שלא שכיח בהם טריפות אפשר‬ ‫בהם‪ ,‬אבל אנשים שיש להם סכסוך ומריבות עמהם שוכחים מלבקש מהם‬ ‫לקיים כיסוי הדם מיד אחרי בדיקת הסכין [בבהמה אין חיוב כיסוי הדם]‪.‬‬ ‫מחילה‪ ,‬ובימים אלו יש לחשב ממי באמת צריך לבקש מחילה‪.‬‬ ‫י‪ .‬בזמנינו ששכיח הרבה טריפות בעופות ולכן השחיטות המהודרות בודקים‬ ‫לא ידע שחטא‬ ‫כל עוף לטריפות‪ ,‬א''כ לכאורה צריכים לבדוק העופות לפני שמקיימים בו‬ ‫ב‪ .‬נחלקו הפוסקים איך להתנהג כשאדם אשר חטא נגדו אינו יודע מזה‪,‬‬ ‫כיסוי הדם כדין חיה‪ .‬אלא שבמקומות שאין בודקים העופות מיד במקום‬ ‫האם צריך להודיעו שחטא נגדו ואז לבקש מחילה ממנו‪ ,‬כגון שדיבר‬ ‫הרי סמכינן ארוב שאין טריפות ומברכים כמו שמברכים על השחיטה‬ ‫עליו לשון הרע והוזק מזה ואינו יודע שדיבר עליו ולכן צריך להודיע‬ ‫תחלה בלי בדיקה שהרי סוכמים ארוב שהרי א''א אחרת‪.‬‬ ‫לו ואז לבקש מחילה (כ''כ החפץ חיים כלל ה' סי''ב)‪ ,‬או שעדיף שלא יגלה‬ ‫יא‪ .‬אבל כששוחטים העוף במקום ובאותו מעמד אחרי מריטת העופות‬ ‫לו היות שהוא אינו ידוע‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬ע''י בקשת מחילה יפגע ויצערו בו‬ ‫בודקים אותו לטריפות [וכמו שיש בכמה מקומות בירושלים כגון בבית‬ ‫יותר בזה שמודיע לו (כך מקובל בשם הגר''י סלנטר‪ ,‬מועדים וזמנים ח''א סי'‬ ‫יעקב הישן של העדה''ח] היו צריכים לכסות הדם רק אחרי שבדקו העוף‬ ‫נ''ד)‪ ,‬ולכן ס''ל דעדיף לבקש ממנו מחילה בכללות כנהוג שמבקשים זה‬ ‫ומצאו כשר (שו''ת חוקי חיים ח''א סי' ט')‪.‬‬ ‫יב‪ .‬אם מכסים כמה עופות יחד אפשר לכתחילה לברך בלי בדיקה לטריפות‬ ‫מזה סליחה בלי לפרט את העבירה שעשה כנגדו‪ ,‬וכשהדבר קשה‬ ‫מאחר שיתכן שבין העופות יש ודאי עוף כשר (כ''ק מרן גאב''ד ירושלים‪ ,‬שם)‪.‬‬ ‫ורגיש יש לסמוך על זה‪.‬‬ ‫טרפה‬ ‫מחילה בפה ולא בלב‬ ‫ג‪ .‬אם ביקש מחילה מחבירו ואמר שהוא מוחל ויודע שבלבו עדיין לא יג‪ .‬אם עשה כפרות ונמצא העוף טרפה‪ ,‬אין צריך לקיים מנהג כפרות עוד‬ ‫הפעם שהרי כבר נעשה הכפרה כי עיקר הכפרה ע''י שנותן תמורת‬ ‫מחל נחלקו הפוסקים בדינו‪ ,‬י''א דאינו מועיל דאע''פ דברים שבלב‬ ‫הכפרה לעניים (א''א בוטשאטש מהוד''ת ס''א)‪.‬‬ ‫שעיקרה‬ ‫אינם דברים זה דוקא בדברים שעיקרם בפה‪ ,‬משא''כ במחילה‬ ‫יד‪ .‬במקום ששוחטים העופות במקום עשיית הכפרות ולוקחים העופות‬ ‫בשם‬ ‫יוכ''פ‬ ‫בלב לא שייך דין זה (שו''ת רע''א סי' כ''ג ד''ה מ''ש מעכ''ת‪ ,‬חוט שני‬ ‫לעצמם לאכול או שנותנים העופות ישיר למשפחות עניים המסתובבים‬ ‫אבן‬ ‫(זכרון‬ ‫דברים‬ ‫החזו''א)‪ ,‬וי''א שגם לענין זה קיי''ל דדברים שבלב אינם‬ ‫במקום [כגון במקום הנ''ל] נחלקו מורי ורבותי איך הדין בנמצא טרפה‪,‬‬ ‫ע''ב)‪.‬‬ ‫מ''ט‬ ‫ציון עמ' תקמ''ב בשם הגרש''ז מקלם וגליוני הש''ס קידושין‬ ‫האם מארגני הכפרות מחויבים ליתן עוף שניה לכפרה‪ ,‬יש הסוברים דכיון‬ ‫כפרות‬ ‫דלא צריכים לעשות כפרה שנית אינם צריכים ליתן לו עוף אחר דעיקר‬ ‫כפרות ללא השגחה‬ ‫תשלום על קיום המנהג (מו''ר הג''ר מאיר בראנדסדארפער)‪ ,‬ויש הסוברים‬ ‫ד‪ .‬יש מקומות בא''י שמסדרים לאנשים לעשות כפרות עם עופות ברחוב ללא‬ ‫דודאי צריכים ליתן לו שני כיון דהוא שילם מחיר מלא כדי לקבל עוף‬ ‫השגחה כלל [והמלצה על המוסד עצמו שהם ראויים לקבל צדקה אפילו‬ ‫כשר כדי לפדות ולאכול או לתתו בידים לעניים (מו''ר הגרי''י בלויא)‪.‬‬ ‫מרב חשוב אינו מהווה השגחה לכפרות]‪ ,‬ויש בזה כמה מכשולות‪ ,‬בין‬ ‫ערב יוהכ''פ‬ ‫דמשתמשים באותו עוף כמה פעמים בכמה נקודות של עשיית כפרות‬ ‫[והמג''א התיר עוף א' לכמה בנ''א בבת אחת לא בזה אחר זה]‪ ,‬ובין דהעופות מצות אכילה‬ ‫נשארים בחום היום ללא אכילה ושתיה ומתים לפני השחיטה‪ ,‬וגם לרוב הם טו‪ .‬מצוה לאכול בערב יוהכ''פ ולהרבות בסעודה (שו''ע תר''ד ס''א)‪ ,‬וגם שתיה‬ ‫נכללת במצוה (מ''ב סוף סק''א)‪ ,‬ורוב פוסקים נוקטים דגם נשים נכללות‬ ‫מחזירים העופות למשק מאיפה שהם לקחו אותם‪ ,‬ואפילו אם הם מגיעים‬ ‫במצוה זו‪.‬‬ ‫בסוף לשחיטה לרוב זה רק אחרי יוהכ''פ ובזה אינם יוצאים מנהג כפרות (חוט‬ ‫שני יוהכ''פ עמ' צ''ה)‪ ,‬וגם אין העופות מגיעות לידי עניים (היכל הוראה ח''א הוראה טז‪ .‬נחלקו אם מצוה זו גם חל בליל ערב יוהכ''פ‪ ,‬י''א שגם חל בלילה (מג''א‬ ‫סק''א בשם השל''ה) וי''א דמצוה זו מתחיל רק ביום (ביאור הגר''א ויד אפרים)‪.‬‬ ‫ע''ז)‪ ,‬ולכן אולי ידי צדקה יצאו‪ ,‬אבל ידי מנהג כפרות לא יצאו‪.‬‬ ‫אבינו מלכנו במנחה‬ ‫מעוברת‬ ‫יז‪ .‬אין אומרים אבינו מלכנו בתפילת מנחה בערב יוהכ''פ (רמ''א סי' תר''ד ס''ב)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יש שלוקחים למעוברת שני תרנגולות ותרנגול אחד (מ''ב תר''ה סק''ג)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬אם יודעים מין העובר ע''י אולטרה סאונד‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם אפשר טבילה‬ ‫לסמוך ע''ז לגבי כפרות ולא להצטרך לקחת ג' עופות‪ ,‬י''א דאפשר יח‪ .‬נוהגין רוב כלל ישראל‪ ,‬אנשים ונערים לטבול במקוה בערב יוהכ''פ (טור‬ ‫או''ח סי' תר''ו)‪ ,‬י''א משום טומאה (רמ''א שם ס''ד)‪ ,‬וי''א משום תשובה (מג''א)‪.‬‬ ‫לסמוך ע''ז (מו''ר בשו''ת קנה בשם ח''ב סי' כ')‪ ,‬וי''א דא''א לסמוך ע''ז‬ ‫יט‪ .‬חציצה‪ .‬מדקדקין בטבילה זו משום חציצה יותר מבשאר טבילות‪ ,‬ולכן‬ ‫דלפעמים טועים (בעל מנח''י שם בהג''ה)‪.‬‬ ‫יטול צפרני ידיו ורגליו לפני הטבילה [של רגליו עדיף ליטלם יום קודם‬ ‫ז‪ .‬מעוברת לפני ארבעים יום להריונה‪ ,‬י''א דאינה צריכה לעשות כפרה‬ ‫(שו''ע או''ח סי' ר''ס)]‪ ,‬וינקה מתחת הציפורניים‪ ,‬וצריך לצחצח שיניים וירחוץ‬ ‫לעוברה (בעל שבט הלוי‪ ,‬קובץ מבית הלוי ח''ב עמ' י''ז)‪ ,‬וי''א דראוי לעשות‬ ‫כל גופו במים חמים לפני הטבילה (מטה אפרים סי''ב) ולהוציא עדשות מגע‪.‬‬ ‫(שו''ת שבט הקהתי ח''ב סי' קצ''ח‪ ,‬הגר''ח קנייבסקי תורת המועדים סק''ד אות ג')‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ט' קבין‪ .‬מי שקשה לו הטבילה כגון חולה או זקן‪ ,‬יכול לשפוך עליו ט'‬ ‫קבין (רמ''א שם) ממים שאובים (מ''ב סי' פ''ח סק''ד)‪ .‬שיעור ט' קבין‪ ,‬לדעת‬ ‫קבלת הקהל לארבעת המינים‬ ‫החזו''א הוא ‪ 21.6‬ליטר‪ ,‬ולדעת הגר''ח נאה הוא ‪ 12.5‬ליטר‪.‬‬ ‫בין ‪ 5:30‬אחה''צ עד ‪ 9:00‬בערב‬ ‫כא‪ .‬ט קבין ע''י מקלחת [‪ .]shower‬כמה פוסקים ס''ל שכשצריכים לסמוך חולה‬ ‫לו‪ .‬כל חולה יש להתייעץ עם רופאו אם יכול לצום או לא‪ ,‬ואז לקבל פסק מרב‬ ‫על היתר ט' קבין‪ ,‬בזמנינו אפשר לסמוך על ט' קבין ע''י עמידה תחת‬ ‫אם מותר או אסור לצום‪ .‬כשחולה מקבל פסק שאסור לו לצום או שצריך‬ ‫מקלחת למשך בערך ארבע דקות‪ ,‬ועדיף שיפתח הברז אחר שכבר‬ ‫לאכול או לשתות שיעורים‪ ,‬יקבל את הפסק באהבה ובשמחה של מצוה על‬ ‫עומד תחת המקלחת (שו''ת מנחת יצחק ח''ד סי' כ''א)‪ ,‬וכן יקפיד שהמים‬ ‫קיום מצות ''וחי בהם'' שהוא לא פחות חשוב ממצות צום ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫יזרום בזרימה חזקה ולא רק בטפטוף (שו''ת שבט הלוי ח''א סי' כ''ד)‪.‬‬ ‫ואם מרגיש צער בזה שאוכל‪ ,‬יכוון שזה חלק מעינוי יום הכיפורים שצריך‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫לאכול ביום הקדוש‪ ,‬אבל ח''ו לא לזלזל בזה ולסכן את נפשו‪.‬‬ ‫כב‪ .‬הדלקת נרות ביום הכיפורים הוא משום מנהג ולא משום עיקר הדין‬ ‫שיעורי שתיה‬ ‫(שו''ע סי' תר''י)‪ ,‬ומ''מ המנהג הפשוט בכל המקומות הוא להדליק‪ ,‬ואשה‬ ‫לז‪ .‬שיעור של שתיה הוא כמלא לוגמיו של אדם‪ ,‬ומשערין כל אחד לפי‬ ‫כשמדליקה הנרות הרי היא מקבלת קדושת היום בזה‪ ,‬ולכן יש לה‬ ‫גודלו (מ''ב סקכ''א)‪ ,‬ובשיעור דזמנינו באדם קטן הרי הוא ‪ 32‬סמ''ק [‪,]cc‬‬ ‫להסיר הנעליים לפני ההדלקה‪ ,‬אם שלא שמתנה אחרת‪.‬‬ ‫ובאדם בינוני ‪ 40‬סמ''ק‪ ,‬ומשום שקשה לשער מיהו בינוני ומיהו גדול‪,‬‬ ‫כג‪ .‬ברכה‪ .‬המנהג הוא שמברכים על הדלקת נרות של יום הכיפורים (רמ''א סי'‬ ‫ע''כ ישתדל להקפיד על שיעור ‪ 32‬סמ''ק‪.‬‬ ‫תר''י ס''ב)‪ ,‬ואומרים אקב''ו וצונו 'להדליק נר של יום הכיפורים' [ואע''פ‬ ‫לח‪ .‬כששותים שיעורים‪ ,‬מברך ברכה ראשונה על שתייתו הראשונה‪ ,‬ואח''כ‬ ‫בדרך כלל אין מברכים על מנהגים‪ ,‬מ''מ כיון שיש על הדלקה שם חפצא‬ ‫שוב אינו מברך אפילו כשמפסיק כעשר דקות עד השתיה השניה‪ ,‬אבל‬ ‫של מצוה בכל שבת ויו''ט‪ ,‬מנהג כזה יכולין לברך עליו ע''פ המבואר‬ ‫בהפסק של כמה שעות או ע''י יציאה מהבית‪ ,‬יש שוב לברך ברכה‬ ‫בראשונים (קונטרס ענינא דיומא‪ ,‬הגרב''צ לאנגער) ולפי הגר''א אכן אין‬ ‫ראשונה‪ ,‬אבל אחריהם אינו מברך ברכה אחרונה (שו''ת מהרש''ם ח''ו סי' ל''ח)‪.‬‬ ‫מברכין משום שהוא רק מנהג (שער הציון שם סק''ה‪ ,‬מעשה רב סי' רי''א)]‪.‬‬ ‫לט‪ .‬אין שיעורי אכילה ושתיה מצטרפים יחד‪ ,‬על כן באותו ‪ 9‬דקות יכולים‬ ‫כד‪ .‬ברכת שהחיינו‪ .‬נוהגות הנשים לברך 'שהחיינו' בשעת הדלקת נרות‬ ‫לאכול פחות משיעור וגם לשתות פחות משיעור‪ ,‬אבל זה בתנאי שהוא‬ ‫ואחרי ברכתן‪ ,‬ואז אין להן לברך שנית בבית הכנסת עם הציבור אלא‬ ‫צריך גם לאכול וגם לשתות‪ ,‬כי הרבה פעמים די אם רק שותים שיעורים‬ ‫לענות 'אמן' (שעה''צ תרי''ט סק''ז)‪.‬‬ ‫ואז אין היתר גם לאכול‪.‬‬ ‫כה‪ .‬נר חיים‪ .‬חוץ מהנ''ל חייב גם להדליק 'נר חיים' בחדר שינה של איש‬ ‫מ‪ .‬אפשר להכין כוס קטן של 'לחיים' המחזיק ‪ 32‬סמ''ק‪ ,‬וכן 'איגלו' [‪ice-[pop‬‬ ‫ואשה כשהבעל נמצא בעיר (רמ''א ס''א)‪ ,‬ושיאיר כל הלילה (שלחן גבוה‬ ‫קטן בדרך כלל זה פחות מהשיעור‪ ,‬ויש לבדוק לפי מה שרשום עליו‪.‬‬ ‫אות א'‪ ,‬שפ''א פסחים נ''ג ע''ב ד''ה בגמ') ו'מנורת שבת' חשמלי לא מועיל‬ ‫מא‪.‬יש להכין השיעורים לפני יוהכ''פ כדי שבקל יוכלו לאכלם‪ ,‬ובפרט לאשה‬ ‫לענין זה מאחר שאפשר לסוגרו‪ ,‬וכן ילדים נשואים המתארחים בבית‬ ‫אם אין בעלה אתה במשך היום‪ ,‬שיש להכין השיעורים לפני יו''כ שלא‬ ‫הוריהם ידליקו נר חיים בחדרם כשישנים איש ואשה בחדר‪ ,‬והרבה‬ ‫יהיו לה אח''כ שאלות בזה‪.‬‬ ‫אנשים לא יודעים את זה‪.‬‬ ‫מב‪ .‬אם צריכים לשתות שיעורים‪ ,‬כדאי לשתות משהו מתוק‪ ,‬כגון מיץ ענבים‬ ‫תפלת זכה‬ ‫או תפוזים‪ ,‬כדי שהסוכר יתן כח‪ ,‬ולא יצטרך גם לאכול (הגרשז''א‪ ,‬נשמת‬ ‫כו‪ .‬נתקן לומר תפלת זכה בערב יוהכ''פ ובתוכו וידוי לעבירות שבין אדם‬ ‫אברהם סי' תרי''ב סק''א)‪.‬‬ ‫למקום‪ ,‬וגם נוסח שעל ידו מוחלים כל אדם בעניני בין אדם לחבירו חוץ‬ ‫מג‪ .‬עדיף להתחיל עם שיעורים‪ .‬אדם חלש או חולה ויתכן שיצטרך לאכול או‬ ‫ממון שעתידים לתבוע ע''פ דין‪ ,‬וראוי להקפיד לאומרו בפרט הקטע הנוגע‬ ‫לשתות‪ ,‬עדיף להתחיל הצום עם שיעורים שלא יצטרך לאכול בסוף‬ ‫יותר משיעור (שו''ת אג''מ ח''ד קכ''א‪ ,‬מועדים וזמנים ח''ח כ''א)‪.‬‬ ‫לבין אדם לחבירו‪ ,‬ובזכות שאנו מוחלים אחרים‪ ,‬נזכה שכולם ימחלו אותנו‪.‬‬ ‫חולה האוכל ביום הכיפורים‬ ‫בדברים‬ ‫כז‪ .‬גם נשים יקפידו לומר לכל הפחות קטע זו שעל ידו מוחלים‬ ‫מד‪ .‬נטילת ידים‪ .‬חולה או מעוברת הצריכים לאכול ביום הכיפורים‪ ,‬ואוכלים פת‪,‬‬ ‫שבין אשה לחבירתה‪.‬‬ ‫צריכים ליטול ידים לפני האכילה‪ ,‬ונוטלים כל ידיהם כרגיל ולא רק עד סוף‬ ‫צום יוהכ''פ‬ ‫קשרי אצבעותיהם‪ ,‬אבל בנטילת ידים אחר קימה מהמיטה‪ ,‬וכן לאחר‬ ‫מעוברת ומינקת‬ ‫יציאה מבית הכסא‪ ,‬אין נוטלים ידים אלא עד קשרי אצבעותיו‪.‬‬ ‫כח‪ .‬עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביוהכ''פ (שו''ע תרי''ז ס''א) ואפילו‬ ‫בזמנינו שנחלשו הדורות ומקילים לפעמים בשאר תעניות אבל יוהכ''פ לא‪ .‬מה‪.‬קידוש‪ .‬אע''פ שיש פוסקים הדנים האם חולה האוכל ביוהכ''פ צריך‬ ‫לקדש (רע''א הובא בשעה''צ סי' תרי''ח סקכ''ב)‪ ,‬מ''מ סתימת הפוסקים שאינו‬ ‫כט‪ .‬אם יש חשש או איזה סיבה שחוששים אולי הצום יזיק לה או ימעט‬ ‫צריך לקדש (מ''ב שם)‪.‬‬ ‫החלב באופן שיזיק לילד‪ ,‬יש להתייעץ עם רב‪.‬‬ ‫ל‪ .‬מעוברת או מינקת שקשה לה לצום אלא אם כן תישאר במטה כל היום‪ ,‬מו‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬אמנם בברכת המזון יזכיר יעלה ויבוא ואם שכח אינו חוזר‬ ‫(שו''ע סי' תרי''ח ס''י)‪ ,‬וכן בברכת מעין שלש יאמר 'וזכרנו לטובה ביום‬ ‫מוטב שהבעל יתפלל בבית וישמור על הילדים כשאין ברירה אחרת‪,‬‬ ‫הכיפורים הזה' (שש''כ פל''ט הערה ק''ו)‪.‬‬ ‫מלהתיר האשה לאכול‪.‬‬ ‫הבדלה מוצאי יוהכ''פ‬ ‫אני‬ ‫צריכה‬ ‫אמרה‬ ‫אם‬ ‫ז'‬ ‫עד‬ ‫מג'‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫תתענה‬ ‫לא‬ ‫ימים‬ ‫לא‪ .‬יולדת‪ .‬יולדת תוך ג'‬ ‫הבדלה‬ ‫הג'‬ ‫ומונים‬ ‫ס''ד)‪,‬‬ ‫שם‬ ‫שו''ע‬ ‫(‬ ‫אדם‬ ‫ככל‬ ‫היא‬ ‫הרי‬ ‫ואילך‬ ‫מכאן‬ ‫מאכילין אותה‪,‬‬ ‫מז‪ .‬מבדילים על הכוס ומברכים על הכוס ועל הנר אבל לא על בשמים‬ ‫סקי''א)‪.‬‬ ‫ש''ל‬ ‫(סי'‬ ‫הלידה‬ ‫מגמר‬ ‫סקי''ג)‬ ‫(מ''ב‬ ‫לעת‬ ‫וז' ימים מעת‬ ‫[כשחל בחול] (שו''ע תרכ''ד ס''ג)‪.‬‬ ‫לב‪ .‬מינקת‪ .‬מינקת שאם תתענה לא יהיה לה מה להאכיל לתינוק‪ ,‬ואף פעם‬ ‫לא נותנת תחליף חלב‪ ,‬יש לה לשתות שיעורים וכמו שיבואר (הגרשז''א מח‪.‬מי שנחלש בסוף נעילה אחרי צאה''כ‪ ,‬וכן אשה שבעלה מתעכב בביהכ''נ‬ ‫והיא חלשה‪ ,‬מותר להם לשתות מים בצינעה אף לפני ערבית והבדלה‬ ‫הליכות שלמה יוהכ''פ פ''ו ס''ב)‪.‬‬ ‫(אלף המגן ס''ד)‪ ,‬וטוב לומר 'ברוך המבדיל' לפני השתיה מאחר שהיה‬ ‫שיעורי אכילה‬ ‫איסור שתיה מצד היום (הגרשז''א‪ ,‬שש''כ פס''ב סכ''ה)‪.‬‬ ‫לג‪ .‬כשמאכילים את העוברות או את החולה מאכילים אותם מעט מעט‬ ‫כדי שלא יצטרף לשיעור‪ ,‬הלכך מאכילים אותו כשני שלישי ביצה מט‪ .‬לכתחילה אין לאשה להבדיל לעצמה אלא תשמע מאיש אחר‪ ,‬ואם‬ ‫אינה יכולה לשמוע מאחר יכולה להבדיל לעצמה ולשתות מהכוס‬ ‫בינונית‪ ,‬וימתינו זמן כדי שלא יצטרף לשיעור שהוא שיעור אכילת‬ ‫(שו''ת שבט הלוי ח''ד סי' נ''ד)‪.‬‬ ‫ארבע ביצים (שו''ע תרי''ח ס''ז)‪.‬‬ ‫לד‪ .‬בשיעורי זמנינו אפשר לאכול ‪ 30‬סמ''ק [‪ ]cc‬של אוכל כל ‪ 9‬דקות‪ ,‬דהיינו נר ששבת‬ ‫להמתין מסוף אכילה עד תחילת אכילה הבא ‪ 9‬דקות (חזו''א סי' ל''ט נ‪ .‬לכתחילה יש להבדיל על נר שדלק כל יוהכ''פ שנדלק בערב יוהכ''פ‬ ‫לצורך הבדלה (שם מ''ב סקי''ג)‪.‬‬ ‫סקי''ח)‪ .‬פירורים בין החניכים מצטרפים לשיעור (מנ''ח מצוה י' אות ב')‪.‬‬ ‫לה‪ .‬קרקרי 'לחמית' של חברת 'אסם' [חיטה מלאה באריזה ירוקה בגודל כף נא‪ .‬אם לא עשו זאת או שנכבה אפשר להדליק הנר של הבדלה מנר‬ ‫שנדלק לכבוד או נר נשמה שהודלקו בערב יוהכ''פ (א''א בוטשאטש)‪.‬‬ ‫יד בערך]‪ ,‬מצאתי שאחד וחצי מהם עדיין פחות משיעור בריוח לפי‬ ‫הנפח שלהם‪ ,‬וממילא אלו שיש חשש שיצטרכו לכך‪ ,‬כדאי שיהיה להם נב‪ .‬אם א''א להשיג כלל נר שהודלק מערב יוהכ''פ‪ ,‬לדעת המ''ב אין לברך‬ ‫כלל על הנר (מ''ב סק''י)‪ ,‬ולכמה פוסקים בשעת הדחק אפשר להדליק נר‬ ‫מוכנים בבית במקרה שיהיו צריכים לזה‪.‬‬ ‫חדש ואז להדליק הנר הבדלה ממנה ולברך (חי''א כלל‬ ‫קמ''ה ס''מ וערוה''ש ס''ו)‪ .‬אם גם זה לא שייך יש להבדיל בלי‬ ‫נתרם לרגל שמחת לידת בתו של ידידנו‬ ‫לז''נ האשה החשובה החסידה והצדקנית‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫יברך‬ ‫ששבת‬ ‫נר‬ ‫וכשימצא‬ ‫נר‪,‬‬ ‫שליט''א‬ ‫בלייער‬ ‫ק‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ר'‬ ‫''ח‬ ‫ה‬ ‫הר‬ ‫מרת שרה הענדל רייצא‬ ‫בן להרה''ג ר' אברהם זאב שליט''א‬ ‫זאננענשיין ע'ה‬ ‫גיליון זה מוקדש על ידי המנויים של בברכת‬ ‫וחתן הרה''ג ר' משה פראנק שליט''א‬ ‫ב''ר אברהם זאב שמאהל ז''ל‬ ‫גמר‬ ‫המייל היומי בהלכה של ר' דוד לוי‬ ‫קידושא רבא תתקיים אי''ה ש''ק‬ ‫נפטרה ה' תשרי תשס''ט‬ ‫חתימה‬ ‫הי''ו‪ ,‬לכבוד המהדורה ה‪.1,000-‬‬ ‫יהי רצון שימשיך להפיץ תורה מתוך‬ ‫סידים'‬ ‫ח‬ ‫'קהל‬ ‫''ד‬‫המ‬ ‫בבי‬ ‫זינו‬ ‫הא‬ ‫פ'‬ ‫הונצח ע''י חתנה‬ ‫הרה''ח ר' יהושע שמואל בלייער‬ ‫טובה‬ ‫בריאות ואריכת ימים‬ ‫רח' תובל ‪ 9‬ירושלים ‪ -‬משעה ‪12:00‬‬ ‫ורעיתו שתחי'‬