חוקי חיים · Chikei Chaim — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דיני
עשי''ת
יום כיפור
בקשה: ''חוקי חיים''
נא לשלוח לכמה שיותר
אנשים כדי שיגיע הלכות
אלו לבתי בני ישראל, אפשר להוריד
לתועלת הציבור ,וכך יש
לכם יד בהפצת תורה גליונות קודמים
ובהלכות נחוצות - Archivesארכיון לתרומות
239 שבת שובה תשפ''ז | דיני עשי''ת -יום הכיפורים
נא לא לעיין בגליון
בשעת התפילה
וקריאת התורה
כיסוי הדם תשובה
ח .נוהגים השוחטים כשבאים אליהם איש נכבד ,מכבדים אותו במצות בין אדם לחבירו
כיסוי הדם ,והמכסה מברך אקב''ו 'על כיסוי דם בעפר' (מט''א תר''ד ס''ח). א .עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ''פ מכפר עד שיפייסנו (שו''ע תר''ו ס''א),
ט .הדין הוא ,כששוחטים חיה כגון צבי ששכיח בהם טריפות צריכים לבדוק וזה כולל הוריו ,רבותיו ,אשתו [בעלה] ,אחיו ואחותו ,חבריו ,שכניו ,ובפרט
החיה לטריפות לפני שמקיימים בו כיסוי הדם כדי שלא יהיה ברכה שונאיו ,ורבים מקפידים לבקש מחילה מאוהביו אשר כמעט ולא פגעו
לבטלה (שו''ע יו''ד סי' כ''ח ס''כ) .בעוף שלא שכיח בהם טריפות אפשר בהם ,אבל אנשים שיש להם סכסוך ומריבות עמהם שוכחים מלבקש מהם
לקיים כיסוי הדם מיד אחרי בדיקת הסכין [בבהמה אין חיוב כיסוי הדם]. מחילה ,ובימים אלו יש לחשב ממי באמת צריך לבקש מחילה.
י .בזמנינו ששכיח הרבה טריפות בעופות ולכן השחיטות המהודרות בודקים לא ידע שחטא
כל עוף לטריפות ,א''כ לכאורה צריכים לבדוק העופות לפני שמקיימים בו ב .נחלקו הפוסקים איך להתנהג כשאדם אשר חטא נגדו אינו יודע מזה,
כיסוי הדם כדין חיה .אלא שבמקומות שאין בודקים העופות מיד במקום האם צריך להודיעו שחטא נגדו ואז לבקש מחילה ממנו ,כגון שדיבר
הרי סמכינן ארוב שאין טריפות ומברכים כמו שמברכים על השחיטה עליו לשון הרע והוזק מזה ואינו יודע שדיבר עליו ולכן צריך להודיע
תחלה בלי בדיקה שהרי סוכמים ארוב שהרי א''א אחרת. לו ואז לבקש מחילה (כ''כ החפץ חיים כלל ה' סי''ב) ,או שעדיף שלא יגלה
יא .אבל כששוחטים העוף במקום ובאותו מעמד אחרי מריטת העופות לו היות שהוא אינו ידוע ,ואדרבה ,ע''י בקשת מחילה יפגע ויצערו בו
בודקים אותו לטריפות [וכמו שיש בכמה מקומות בירושלים כגון בבית
יותר בזה שמודיע לו (כך מקובל בשם הגר''י סלנטר ,מועדים וזמנים ח''א סי'
יעקב הישן של העדה''ח] היו צריכים לכסות הדם רק אחרי שבדקו העוף
נ''ד) ,ולכן ס''ל דעדיף לבקש ממנו מחילה בכללות כנהוג שמבקשים זה
ומצאו כשר (שו''ת חוקי חיים ח''א סי' ט').
יב .אם מכסים כמה עופות יחד אפשר לכתחילה לברך בלי בדיקה לטריפות מזה סליחה בלי לפרט את העבירה שעשה כנגדו ,וכשהדבר קשה
מאחר שיתכן שבין העופות יש ודאי עוף כשר (כ''ק מרן גאב''ד ירושלים ,שם).
ורגיש יש לסמוך על זה.
טרפה מחילה בפה ולא בלב
ג .אם ביקש מחילה מחבירו ואמר שהוא מוחל ויודע שבלבו עדיין לא יג .אם עשה כפרות ונמצא העוף טרפה ,אין צריך לקיים מנהג כפרות עוד
הפעם שהרי כבר נעשה הכפרה כי עיקר הכפרה ע''י שנותן תמורת מחל נחלקו הפוסקים בדינו ,י''א דאינו מועיל דאע''פ דברים שבלב
הכפרה לעניים (א''א בוטשאטש מהוד''ת ס''א). שעיקרה אינם דברים זה דוקא בדברים שעיקרם בפה ,משא''כ במחילה
יד .במקום ששוחטים העופות במקום עשיית הכפרות ולוקחים העופות בשם יוכ''פ בלב לא שייך דין זה (שו''ת רע''א סי' כ''ג ד''ה מ''ש מעכ''ת ,חוט שני
לעצמם לאכול או שנותנים העופות ישיר למשפחות עניים המסתובבים אבן (זכרון דברים החזו''א) ,וי''א שגם לענין זה קיי''ל דדברים שבלב אינם
במקום [כגון במקום הנ''ל] נחלקו מורי ורבותי איך הדין בנמצא טרפה, ע''ב). מ''ט ציון עמ' תקמ''ב בשם הגרש''ז מקלם וגליוני הש''ס קידושין
האם מארגני הכפרות מחויבים ליתן עוף שניה לכפרה ,יש הסוברים דכיון כפרות
דלא צריכים לעשות כפרה שנית אינם צריכים ליתן לו עוף אחר דעיקר כפרות ללא השגחה
תשלום על קיום המנהג (מו''ר הג''ר מאיר בראנדסדארפער) ,ויש הסוברים ד .יש מקומות בא''י שמסדרים לאנשים לעשות כפרות עם עופות ברחוב ללא
דודאי צריכים ליתן לו שני כיון דהוא שילם מחיר מלא כדי לקבל עוף השגחה כלל [והמלצה על המוסד עצמו שהם ראויים לקבל צדקה אפילו
כשר כדי לפדות ולאכול או לתתו בידים לעניים (מו''ר הגרי''י בלויא). מרב חשוב אינו מהווה השגחה לכפרות] ,ויש בזה כמה מכשולות ,בין
ערב יוהכ''פ דמשתמשים באותו עוף כמה פעמים בכמה נקודות של עשיית כפרות
[והמג''א התיר עוף א' לכמה בנ''א בבת אחת לא בזה אחר זה] ,ובין דהעופות מצות אכילה
נשארים בחום היום ללא אכילה ושתיה ומתים לפני השחיטה ,וגם לרוב הם טו .מצוה לאכול בערב יוהכ''פ ולהרבות בסעודה (שו''ע תר''ד ס''א) ,וגם שתיה
נכללת במצוה (מ''ב סוף סק''א) ,ורוב פוסקים נוקטים דגם נשים נכללות מחזירים העופות למשק מאיפה שהם לקחו אותם ,ואפילו אם הם מגיעים
במצוה זו. בסוף לשחיטה לרוב זה רק אחרי יוהכ''פ ובזה אינם יוצאים מנהג כפרות (חוט
שני יוהכ''פ עמ' צ''ה) ,וגם אין העופות מגיעות לידי עניים (היכל הוראה ח''א הוראה טז .נחלקו אם מצוה זו גם חל בליל ערב יוהכ''פ ,י''א שגם חל בלילה (מג''א
סק''א בשם השל''ה) וי''א דמצוה זו מתחיל רק ביום (ביאור הגר''א ויד אפרים). ע''ז) ,ולכן אולי ידי צדקה יצאו ,אבל ידי מנהג כפרות לא יצאו.
אבינו מלכנו במנחה מעוברת
יז .אין אומרים אבינו מלכנו בתפילת מנחה בערב יוהכ''פ (רמ''א סי' תר''ד ס''ב). ה .יש שלוקחים למעוברת שני תרנגולות ותרנגול אחד (מ''ב תר''ה סק''ג).
ו .אם יודעים מין העובר ע''י אולטרה סאונד ,נחלקו הפוסקים אם אפשר טבילה
לסמוך ע''ז לגבי כפרות ולא להצטרך לקחת ג' עופות ,י''א דאפשר יח .נוהגין רוב כלל ישראל ,אנשים ונערים לטבול במקוה בערב יוהכ''פ (טור
או''ח סי' תר''ו) ,י''א משום טומאה (רמ''א שם ס''ד) ,וי''א משום תשובה (מג''א). לסמוך ע''ז (מו''ר בשו''ת קנה בשם ח''ב סי' כ') ,וי''א דא''א לסמוך ע''ז
יט .חציצה .מדקדקין בטבילה זו משום חציצה יותר מבשאר טבילות ,ולכן דלפעמים טועים (בעל מנח''י שם בהג''ה).
יטול צפרני ידיו ורגליו לפני הטבילה [של רגליו עדיף ליטלם יום קודם ז .מעוברת לפני ארבעים יום להריונה ,י''א דאינה צריכה לעשות כפרה
(שו''ע או''ח סי' ר''ס)] ,וינקה מתחת הציפורניים ,וצריך לצחצח שיניים וירחוץ לעוברה (בעל שבט הלוי ,קובץ מבית הלוי ח''ב עמ' י''ז) ,וי''א דראוי לעשות
כל גופו במים חמים לפני הטבילה (מטה אפרים סי''ב) ולהוציא עדשות מגע. (שו''ת שבט הקהתי ח''ב סי' קצ''ח ,הגר''ח קנייבסקי תורת המועדים סק''ד אות ג').
כ .ט' קבין .מי שקשה לו הטבילה כגון חולה או זקן ,יכול לשפוך עליו ט'
קבין (רמ''א שם) ממים שאובים (מ''ב סי' פ''ח סק''ד) .שיעור ט' קבין ,לדעת קבלת הקהל לארבעת המינים
החזו''א הוא 21.6ליטר ,ולדעת הגר''ח נאה הוא 12.5ליטר. בין 5:30אחה''צ עד 9:00בערב
כא .ט קבין ע''י מקלחת [ .]showerכמה פוסקים ס''ל שכשצריכים לסמוך חולה
לו .כל חולה יש להתייעץ עם רופאו אם יכול לצום או לא ,ואז לקבל פסק מרב על היתר ט' קבין ,בזמנינו אפשר לסמוך על ט' קבין ע''י עמידה תחת
אם מותר או אסור לצום .כשחולה מקבל פסק שאסור לו לצום או שצריך מקלחת למשך בערך ארבע דקות ,ועדיף שיפתח הברז אחר שכבר
לאכול או לשתות שיעורים ,יקבל את הפסק באהבה ובשמחה של מצוה על עומד תחת המקלחת (שו''ת מנחת יצחק ח''ד סי' כ''א) ,וכן יקפיד שהמים
קיום מצות ''וחי בהם'' שהוא לא פחות חשוב ממצות צום ביום הכיפורים, יזרום בזרימה חזקה ולא רק בטפטוף (שו''ת שבט הלוי ח''א סי' כ''ד).
ואם מרגיש צער בזה שאוכל ,יכוון שזה חלק מעינוי יום הכיפורים שצריך הדלקת נרות
לאכול ביום הקדוש ,אבל ח''ו לא לזלזל בזה ולסכן את נפשו. כב .הדלקת נרות ביום הכיפורים הוא משום מנהג ולא משום עיקר הדין
שיעורי שתיה (שו''ע סי' תר''י) ,ומ''מ המנהג הפשוט בכל המקומות הוא להדליק ,ואשה
לז .שיעור של שתיה הוא כמלא לוגמיו של אדם ,ומשערין כל אחד לפי כשמדליקה הנרות הרי היא מקבלת קדושת היום בזה ,ולכן יש לה
גודלו (מ''ב סקכ''א) ,ובשיעור דזמנינו באדם קטן הרי הוא 32סמ''ק [,]cc להסיר הנעליים לפני ההדלקה ,אם שלא שמתנה אחרת.
ובאדם בינוני 40סמ''ק ,ומשום שקשה לשער מיהו בינוני ומיהו גדול, כג .ברכה .המנהג הוא שמברכים על הדלקת נרות של יום הכיפורים (רמ''א סי'
ע''כ ישתדל להקפיד על שיעור 32סמ''ק. תר''י ס''ב) ,ואומרים אקב''ו וצונו 'להדליק נר של יום הכיפורים' [ואע''פ
לח .כששותים שיעורים ,מברך ברכה ראשונה על שתייתו הראשונה ,ואח''כ בדרך כלל אין מברכים על מנהגים ,מ''מ כיון שיש על הדלקה שם חפצא
שוב אינו מברך אפילו כשמפסיק כעשר דקות עד השתיה השניה ,אבל של מצוה בכל שבת ויו''ט ,מנהג כזה יכולין לברך עליו ע''פ המבואר
בהפסק של כמה שעות או ע''י יציאה מהבית ,יש שוב לברך ברכה בראשונים (קונטרס ענינא דיומא ,הגרב''צ לאנגער) ולפי הגר''א אכן אין
ראשונה ,אבל אחריהם אינו מברך ברכה אחרונה (שו''ת מהרש''ם ח''ו סי' ל''ח). מברכין משום שהוא רק מנהג (שער הציון שם סק''ה ,מעשה רב סי' רי''א)].
לט .אין שיעורי אכילה ושתיה מצטרפים יחד ,על כן באותו 9דקות יכולים כד .ברכת שהחיינו .נוהגות הנשים לברך 'שהחיינו' בשעת הדלקת נרות
לאכול פחות משיעור וגם לשתות פחות משיעור ,אבל זה בתנאי שהוא ואחרי ברכתן ,ואז אין להן לברך שנית בבית הכנסת עם הציבור אלא
צריך גם לאכול וגם לשתות ,כי הרבה פעמים די אם רק שותים שיעורים לענות 'אמן' (שעה''צ תרי''ט סק''ז).
ואז אין היתר גם לאכול. כה .נר חיים .חוץ מהנ''ל חייב גם להדליק 'נר חיים' בחדר שינה של איש
מ .אפשר להכין כוס קטן של 'לחיים' המחזיק 32סמ''ק ,וכן 'איגלו' [ice-[pop ואשה כשהבעל נמצא בעיר (רמ''א ס''א) ,ושיאיר כל הלילה (שלחן גבוה
קטן בדרך כלל זה פחות מהשיעור ,ויש לבדוק לפי מה שרשום עליו. אות א' ,שפ''א פסחים נ''ג ע''ב ד''ה בגמ') ו'מנורת שבת' חשמלי לא מועיל
מא.יש להכין השיעורים לפני יוהכ''פ כדי שבקל יוכלו לאכלם ,ובפרט לאשה לענין זה מאחר שאפשר לסוגרו ,וכן ילדים נשואים המתארחים בבית
אם אין בעלה אתה במשך היום ,שיש להכין השיעורים לפני יו''כ שלא הוריהם ידליקו נר חיים בחדרם כשישנים איש ואשה בחדר ,והרבה
יהיו לה אח''כ שאלות בזה. אנשים לא יודעים את זה.
מב .אם צריכים לשתות שיעורים ,כדאי לשתות משהו מתוק ,כגון מיץ ענבים
תפלת זכה
או תפוזים ,כדי שהסוכר יתן כח ,ולא יצטרך גם לאכול (הגרשז''א ,נשמת
כו .נתקן לומר תפלת זכה בערב יוהכ''פ ובתוכו וידוי לעבירות שבין אדם
אברהם סי' תרי''ב סק''א).
למקום ,וגם נוסח שעל ידו מוחלים כל אדם בעניני בין אדם לחבירו חוץ
מג .עדיף להתחיל עם שיעורים .אדם חלש או חולה ויתכן שיצטרך לאכול או
ממון שעתידים לתבוע ע''פ דין ,וראוי להקפיד לאומרו בפרט הקטע הנוגע
לשתות ,עדיף להתחיל הצום עם שיעורים שלא יצטרך לאכול בסוף
יותר משיעור (שו''ת אג''מ ח''ד קכ''א ,מועדים וזמנים ח''ח כ''א).
לבין אדם לחבירו ,ובזכות שאנו מוחלים אחרים ,נזכה שכולם ימחלו אותנו.
חולה האוכל ביום הכיפורים בדברים כז .גם נשים יקפידו לומר לכל הפחות קטע זו שעל ידו מוחלים
מד .נטילת ידים .חולה או מעוברת הצריכים לאכול ביום הכיפורים ,ואוכלים פת, שבין אשה לחבירתה.
צריכים ליטול ידים לפני האכילה ,ונוטלים כל ידיהם כרגיל ולא רק עד סוף צום יוהכ''פ
קשרי אצבעותיהם ,אבל בנטילת ידים אחר קימה מהמיטה ,וכן לאחר מעוברת ומינקת
יציאה מבית הכסא ,אין נוטלים ידים אלא עד קשרי אצבעותיו. כח .עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביוהכ''פ (שו''ע תרי''ז ס''א) ואפילו
בזמנינו שנחלשו הדורות ומקילים לפעמים בשאר תעניות אבל יוהכ''פ לא .מה.קידוש .אע''פ שיש פוסקים הדנים האם חולה האוכל ביוהכ''פ צריך
לקדש (רע''א הובא בשעה''צ סי' תרי''ח סקכ''ב) ,מ''מ סתימת הפוסקים שאינו כט .אם יש חשש או איזה סיבה שחוששים אולי הצום יזיק לה או ימעט
צריך לקדש (מ''ב שם). החלב באופן שיזיק לילד ,יש להתייעץ עם רב.
ל .מעוברת או מינקת שקשה לה לצום אלא אם כן תישאר במטה כל היום ,מו .יעלה ויבוא .אמנם בברכת המזון יזכיר יעלה ויבוא ואם שכח אינו חוזר
(שו''ע סי' תרי''ח ס''י) ,וכן בברכת מעין שלש יאמר 'וזכרנו לטובה ביום מוטב שהבעל יתפלל בבית וישמור על הילדים כשאין ברירה אחרת,
הכיפורים הזה' (שש''כ פל''ט הערה ק''ו). מלהתיר האשה לאכול.
הבדלה מוצאי יוהכ''פ אני צריכה אמרה אם ז' עד מג' כלל, תתענה לא ימים לא .יולדת .יולדת תוך ג'
הבדלה הג' ומונים ס''ד), שם שו''ע ( אדם ככל היא הרי ואילך מכאן מאכילין אותה,
מז .מבדילים על הכוס ומברכים על הכוס ועל הנר אבל לא על בשמים סקי''א). ש''ל (סי' הלידה מגמר סקי''ג) (מ''ב לעת וז' ימים מעת
[כשחל בחול] (שו''ע תרכ''ד ס''ג). לב .מינקת .מינקת שאם תתענה לא יהיה לה מה להאכיל לתינוק ,ואף פעם
לא נותנת תחליף חלב ,יש לה לשתות שיעורים וכמו שיבואר (הגרשז''א מח.מי שנחלש בסוף נעילה אחרי צאה''כ ,וכן אשה שבעלה מתעכב בביהכ''נ
והיא חלשה ,מותר להם לשתות מים בצינעה אף לפני ערבית והבדלה הליכות שלמה יוהכ''פ פ''ו ס''ב).
(אלף המגן ס''ד) ,וטוב לומר 'ברוך המבדיל' לפני השתיה מאחר שהיה שיעורי אכילה
איסור שתיה מצד היום (הגרשז''א ,שש''כ פס''ב סכ''ה). לג .כשמאכילים את העוברות או את החולה מאכילים אותם מעט מעט
כדי שלא יצטרף לשיעור ,הלכך מאכילים אותו כשני שלישי ביצה מט .לכתחילה אין לאשה להבדיל לעצמה אלא תשמע מאיש אחר ,ואם
אינה יכולה לשמוע מאחר יכולה להבדיל לעצמה ולשתות מהכוס בינונית ,וימתינו זמן כדי שלא יצטרף לשיעור שהוא שיעור אכילת
(שו''ת שבט הלוי ח''ד סי' נ''ד). ארבע ביצים (שו''ע תרי''ח ס''ז).
לד .בשיעורי זמנינו אפשר לאכול 30סמ''ק [ ]ccשל אוכל כל 9דקות ,דהיינו נר ששבת
להמתין מסוף אכילה עד תחילת אכילה הבא 9דקות (חזו''א סי' ל''ט נ .לכתחילה יש להבדיל על נר שדלק כל יוהכ''פ שנדלק בערב יוהכ''פ
לצורך הבדלה (שם מ''ב סקי''ג). סקי''ח) .פירורים בין החניכים מצטרפים לשיעור (מנ''ח מצוה י' אות ב').
לה .קרקרי 'לחמית' של חברת 'אסם' [חיטה מלאה באריזה ירוקה בגודל כף נא .אם לא עשו זאת או שנכבה אפשר להדליק הנר של הבדלה מנר
שנדלק לכבוד או נר נשמה שהודלקו בערב יוהכ''פ (א''א בוטשאטש). יד בערך] ,מצאתי שאחד וחצי מהם עדיין פחות משיעור בריוח לפי
הנפח שלהם ,וממילא אלו שיש חשש שיצטרכו לכך ,כדאי שיהיה להם נב .אם א''א להשיג כלל נר שהודלק מערב יוהכ''פ ,לדעת המ''ב אין לברך
כלל על הנר (מ''ב סק''י) ,ולכמה פוסקים בשעת הדחק אפשר להדליק נר מוכנים בבית במקרה שיהיו צריכים לזה.
חדש ואז להדליק הנר הבדלה ממנה ולברך (חי''א כלל
קמ''ה ס''מ וערוה''ש ס''ו) .אם גם זה לא שייך יש להבדיל בלי נתרם לרגל שמחת לידת בתו של ידידנו לז''נ האשה החשובה החסידה והצדקנית
עליו. יברך ששבת נר וכשימצא נר, שליט''א בלייער ק ח צ י ר' ''ח ה הר מרת שרה הענדל רייצא
בן להרה''ג ר' אברהם זאב שליט''א זאננענשיין ע'ה
גיליון זה מוקדש על ידי המנויים של בברכת וחתן הרה''ג ר' משה פראנק שליט''א ב''ר אברהם זאב שמאהל ז''ל
גמר המייל היומי בהלכה של ר' דוד לוי קידושא רבא תתקיים אי''ה ש''ק נפטרה ה' תשרי תשס''ט
חתימה הי''ו ,לכבוד המהדורה ה.1,000-
יהי רצון שימשיך להפיץ תורה מתוך סידים' ח 'קהל ''דהמ בבי זינו הא פ' הונצח ע''י חתנה
הרה''ח ר' יהושע שמואל בלייער
טובה בריאות ואריכת ימים רח' תובל 9ירושלים -משעה 12:00 ורעיתו שתחי'
