דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בעזהשי"ת
פרשת האזינו -יום כיפור תשפ"ז
גליון תקס
עמוד החודש
-לזכרון עולם -
דבר תורה
לזכרון עולם האשה החשובה דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
ע"ה מרת בתי' בערקאוויטש אוהביו עמו ,והיה בחי' שכל אוהביו היו עמו בקוה"ק ,ובצאתו מוצאי יו''כ שנת תשנ''ח
ז"ל בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער מקוה"ק היה בחי' של יו"ט לו ולכל אוהביו שיצאו בשלום בלי
ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ
פגע ,ומשו"כ יו"ט היה עושה לאוהביו שכולם יחד הודו ושמחו והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם
נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א
בצאתו בשלום מן הקודש בלי פגע. הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים
נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח
הי"ו מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש - ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
והקשה רביה"ק זי"ע דבכל השנה היו כמה פעמים מזכירים במקדש
יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה ,ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים,
עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א. ליישב קושיית המפ' מה דמהני השבועה השם הנכבד ,ולמה דוקא כאן היו כורעים ומשתחוים ולא בכל
שלא יעשה כהצדוקים השנה כולה.
פרנס החודש במסכת יומא (יח ע"ב) אמרו לו אישי כהן גדול ,אנו שלוחי בית ובאמת אפשר לומר ,דהנה איתא מאריה"ק (מחברת הקודש שער
-לזכר עולם יהי’ צדיק - דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין ,משביעין אנו עליך במי ששכן
שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך.
יוה"כ) שדייק המשנה כשהיו שומעים וכו' מפורש יוצא מפי כה"ג,
שלא אמר כשהיה מזכיר את השם אלא יוצא מפי ,דהיה הקול
הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר ,רודף צדקה וחסד,
לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה ידוע קושיית המפר' (מים חיים להפר"ח) מה מהני להשביעו שלא יוצא מאליו וכולם היו שומעים אותו ,כענין שכתוב בכל מקום
שליט"א הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ יעשה הקטורת כדברי הצדוקים ,והלא אם צדוקי הוא ,לפי דבריו אשר אזכיר את שמי ,ולא אמר תזכיר ,כי אין הכהן מזכירו אלא
הוא נשבע לעבור על המצות ואין שבועתו שבועה. הקב"ה מדבר מתוך גרונו והוא יוצא מפי כה"ג.
לעילוי נשמתו הטהורה של
כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל ואפש״ל דהנה אמרו במסכת יומא (נג ע"א) ונתן את הקטרת על והענין הוא ,דידוע מהספרים הק' וכ"ה במראה יחזקאל מסוד
אבד”ק עדת יראים וויען -נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק
האש לפני ה' ,שלא יתקן מבחוץ ויכניס ,להוציא מלבן של צדוקין עולם שנה נפש ,דביוה"כ זוכה הכה"ג לכל הג' קדושות ,עולם,
ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס .מאי דרוש כי בענן אראה על הכפרת דבית המקדש הוא המקום המקודש ביותר ,שנה ,דיוה"כ הוא היום
נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק
מלמד שיתקן מבחוץ ויכניס .אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר המקודש ביותר ,ונפש ,שהכה"ג הוא המובחר והמקודש מכל העם,
ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים ,ובכל אשר יפנה יצליח ,ויתברך
בכל מילי דמיטב ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות ,וכתיבה ונתן את הקטרת על האש לפני ה' ,וכו'. ואחר כל העבודה הנשגבה של הכה"ג בקדושה וטהרה זכה לדרגה
וחתימה טובה ,עד ביאת גואל צדק בב"א עילאה שהיה הקול יוצא מאליו.
ואפשר כי ממשמעות הפסוקים היה אפשר לדרוש לכאן או
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
לכאן ,אלא דהפרושים היה להם בקבלה מפי השמועה (עי' רמב"ם
עבודת יוה"כ פ"א ה"ז) ללמוד מהפסוק על האש לפני ה' שרק לפני
ואיתא דהכה"ג היה לו נשמה כללית ,שכל נשמות ישראל
היו כלולים ואחוזים בנשמתו של כה"ג ,ובפרט כשנכנס הכה"ג
ה' כשר אבל בחוץ פסול הוא ,אבל הצדוקים לא היה להם בקבלה לעבוד עבודתו הק' בקוה"ק ביוה"כ כלל בתוכו כל נשמות ישראל,
הסכמות .המלצות וכדאמרו חז"ל במשנה במסכת יומא שהיו אומרים לו אישי כהן
האיך לדרוש הפסוק ,והם סברו דאפשר לעשות הקטורת בב'
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק דרכים ,או מבחוץ או לפני ה' בקוה"ק ,ומה שהם רצו לעשות גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין וכו'.
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל בחוץ דייקא ,הוא רק כדי להראות שהם סוברים דלא כהפרושים. ומעתה מובן ,שביום קדוש זכו כל ישראל הצדיקים להארת
.קעח . ולפי״ז יובן מה דמהני השבועה ,שהרי הצדוקים בעצמם סוברים קדושה עילאה של הכה"ג בסוד עש"ן כנ"ל ,וכשהכה"ג היה
מתוודה נפל עליהם יראה ופחד גדול ,ובאו למדרגה לשמוע את
דמועיל לעשות בב' הדרכים ,וגם לשיט' אינו נחשב שנשבע לבטל
רשימת כת"י מפרפרות נאות במעלת ישראל את המצוה ,וע"כ שפיר יכלו להשביעו שיעשה כדברי הפרושים, השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מאליו מפי כה"ג ,ומרוב התגלות
עם קדוש במוצאי יום הכיפורים אחר והוא דבר נחמד. הקדושה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ,כענין שכתוב
שלפני ה' נטהרו ביום זה וגודל הסגולות - (ויקרא ט כד) וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם ,ואומרים וכו'
היינו שיצא האמירה מעצמם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו
הנמשך מזה בסעודת מוצאי יו''כ תש"פ לעולם ועד .אבל בשאר ימות השנה שלא היו במדריגה הנ"ל אף
באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט כשהיו שומעים השם לא באו לכלל רושם אדיר כזה שיצא מעצמם
ב"ה מוציה"כ תשל"ח וצדקינו במשפט וכו' .יל"פ ,דאם אין לנו מליץ יושר מול מגיד לומר בשכמל"ו.
במוצאי יום הכיפורים אוכלין ושותין פשע ואין הבי"ד של מעלה יכולים לפסוק לנו הדין לטובה ,אזי -
יתן ה' המשפט לבני יעקב בבי"ד של מטה ,שהם יכולים לדון ויום טוב הי' עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש.
בשמחה דכתיב (קהלת ט ,ז) לך אכול בשמחה אותנו לטובה ולמצוא פתחון פה ומליצת יושר על כל חובתינו, ויל"ד מה שעשה לאוהביו דייקא ,ויל"ב דאוהביו של כה"ג כשהיה
לחמיך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה שהם יודעים כי אין אנו אשמים בזה אלא אוה"ע בכל הכלים הכה"ג נכנס למקום להבת שלהבת קוה"ק היו עומדים בתפילה
אלקים את מעשיך (טור סי' תרכ"ד) .וכנראה הוא הטמאים שלהם וכו' הם הגרמו שניכשל בחטא ועון ,וע"כ וצדקינו ובתחנונים שיצליח בעבודתו הקדושה ,וכשהיה מצליח דרכו ויוצא
במשפט המלך המשפט. בשלום בלי פגע היו שמחים יחד עמו ,והכה"ג בודאי הרגיש בכך
מהמדרש (קה"ר שם) דבמוצאי יום הכיפורים בת - ויו"ט היה עושה לאהביו וכו'.
קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וגו' משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה -
53 (ב"י שם). דבר מכל מה שאמרנו לך יומא (פ"א מ"ה) .וכבר תמהו בזה מה ויום טוב היה עושה לאהביו וכו' .עיקר הכונה של יו"ט
היות כי תכלית בריאת הועילו בשבועה זו ,שאם הכה"ג מן הפרושים הוא א"כ אין נצרך הוא שמתעורר ומתגלה אורות קדושות שיוכלו לעבוד את השי"ת
לשבועה ,ואם צדוקי הוא לא יועיל השבועה .ונראה לומר דבאמת באהבה כראוי ,וזהו ויו"ט היה עושה כדי להמשיך כל הארות
אדם על זה העולם הוא בכדי מיירי בכהן צדיק אלא שאנו חוששין שמא ישנה בדבר שהוא לא הקדושים שיוכלו לעבוד את השי"ת להלאה בתורה מצות ומעש"ט
שלא יאכל נהמא דכסופא, ממש כנגד ההלכה ,וכגון מה שאמרו חז"ל (שם פ"ו) שני שעירי ביתר שאת וביתר עז.
וכמו שהאריך בהקדמת ספר יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים
ובלקיחתן כאחד ואף על פי שאין שוין כשרין ,וחוששין דמה שבא
-
משנת חסידים עיי"ש בדברים לשנות בזה הוא משום שיש בו איזה 'צד' מינות ,וע"כ משביעין בסעודת מוצאי יו''כ תשנ''ה
אותו שלא ישנה דבר מכל מה שאמרנו לך. ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש.
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו יל"פ ,דכשהכהן גדול נכנס לפני ולפנים נתאחדו ונכללו בו כל
|| א ||
דברי תורה
המשך דבר הכתבים
דבר התשובה
הקדושים .ועכשיו ע"י שנתכפר כל העוונות שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
ופשעים נמצא דאין כאן כבר נהמא דעציבו, .כש תשאלה :בקידוש לבנה וכן בקידוש החמה ,כמה זמן אחר ראיית הלבנה או החמה
אלא נהמא שעמל בו ע"י תורה ומצוות ומעשים יכול לברך ,ואם יש להקפיד לראותה ממש תיכף לתחילת הברכה .
טובים ,שהעוונות נתכפרו והמצוות נשארו ,והיינו
ובדומה לזה ,בעל קורא שצריך לקרוא התיבות בפנים ,אם צריך להסתכל על התיבה
לך אכול "בשמחה" לחמך ,דייקא בשמחה ,כי
ממש בשעה שקורא התיבה ,או סגי במה שהסתכל עליו וקורא התיבה רגעא חדא
כבר רצה אלקים את מעשיך.
אח"כ.
ואפשר עוד ,דע"י העוונות גם המעשים
טובים אינם מרוצים ,שהוא בעל מום ,בבחינת תשובה :כל שראה הלבנה ,ועדיין עומד על מקומו להכין עצמו ובדעתו להתחיל
הקריבהו נא לפחתך הירצך (מלאכי א ,ח) ,וכן נירו הברכה ,שפיר עבידא.
לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים (ירמיה ד ,ג), וכן הוא הגדר לענין קריאת התורה ,כל שעומד מיד אחר שראה הכתב מבפנים וקורא
ועכשיו שנתכפרו העוונות ולא נשאר מהן רושם על פי זה סגיב.
כלל ,נמצא דשפיר מתקבלים ומרוצים המעשים
הטובים שעשו כל השנה .והיינו כי כבר רצה
5
אלקים את מעשיך ,דהיינו המעשים שעשיתי כבר .אכש תשאלה :גג גבוה הבולט טפח או יותר למעלה מהסוכה ,אם סומכין עליו ומותר
בשנה שעברה נרצה לו להשית"ב דהוי תמימים לפרוס 'שלאק' על הסוכה משום דאינו אלא מוסיף על אהל ,או דלמא דוקא אם
ומקודשים. ממשיך האהל של טפח הוי כמוסיף על האהל משא"כ הכא שהגג גבוה והשלאק
ועוד נ"ל כי איתא בסוף קידושין (פ"ב ע"ב) נמוך ,דבכה"ג לא הוי כמוסיף על האהל ואסור.
שע"י הרעת המעשים מקפחים הפרנסה ,וכמבואר
תשובה :כיון שאינו ממשיך האהל של טפח אלא עושה אהל נמוך הימנו ,הוי כעשיית
שם שאני שנבראתי לשמש את קוני בוודאי הדין
נותן שאתפרנס שלא בצער .ועכשיו שנתכפרו אהל חדש ואסורג.
העוונות שאין כאן שום מעשים רעים .א"כ חזר ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
הדין שהפרנסה יהי' שלא בצער אלא בשמחה טעמים היינו כשקורא אותה בע"פ ממש ,אבל כל שקריאתו .א בסימן תכ"ו (סעיף ב) ותולה עיניו בו ומיישר רגליו ומברך.
וטוב לך ,והיינו לך אכול לחמך בשמחה. הוא ע"פ הכתב שראה עכשיו הרי אינו בע"פ ,אף שאינו ובמשנ"ב (סקי"ג) בשם המג"א ,דרואה אותה פעם אחת
מתסתכל ממש עכשיו ,וליכא כל הני חששות דהרי מן הכתב כשירצה לברך ואח"כ לא יסתכל בה .ומשמע דאינו צריך
ועוד שכבר ביארנו שאדם הראשון שנתארר הוא קוראה ,וליכא דין ראיית הכתב בשעת אמירתו רק דעיקר שיהיה לפני הברכה ממש מיד ,רק דרואה אותה ומיישר
בעצבון תאכלנה וקוץ ודרדר תצמיח לך (בראשית דיהיה ע"פ הכתב ,ובזה מובן מה ששמעתי להעיר מבעלי רגליו ואח"כ מברך וכן שאר הכנה ,ובאמת כל ענין תליית
ג ,יח) ,היינו מפני שחטא בדעת (עי' פרע"ח ,שער חג קורא ,אשר הבחינו שבהרבה פעמים הבעל קורא כשאומר עיניו בלבנה ,כתבו כמה גדולי הוראה דאינו מעכב כיון דמ"מ
המצות) ,ועכשיו ע"י עינוי הדעת שלא הי' יתובא תיבות הקריאה כבר מסתכל להלן ולא חלי ולא מרגיש מחמת נהנה מאור הלבנה כמבואר בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן קכ"ה
דעתא [מתענית אכילה] ,מתקן חטא זה ,ושוב יש מהירות הקריאה ,ולפי הנתבאר מיד אח"כ כל שאומרה מתוך אות ד) ועוד ,רק אף למה דבעינן שיהא מהדר להסתכל עליו
הכתב שראה ודעתו עליו הוי קריאה מתוך הכתב ,ומה שכתב לפני הברכה ,אינו צריך מיד ממש רק כל שלא פנה דעתו
לאכול הלחם בשמחה ,היפוך מהעצבון ,והבן. ממנו שפיר ,ולא הוי כשומע קול רעם וברק דהשיעור הוא
בשער אפרים (שער ג' דין ג) וז"ל :ויקרא הכל מתוך הכתב,
וכשיגיע קרוב לסוף העמוד לא יניח הסגן לקרב העמודים ,כי תוכד"ד כמבואר (סימן רכ"ז סעיף ג) דשם מסתלק ממנו הדבר,
(שם) שהאריך בגדר הדברים דוק ,ולפי מה שנתבאר כל שאינו לפעמים מחמת זה קורא תיבה אחת או ב' שבסוף העמוד וכן ברואה מקום נס בסימן רי"ח ,אבל בזה הרי אינו מסתלק
שגור בפיו לכו"ע הוי מן הדין]. בע"פ מחמת הרגל לשון ואינו נכון ע"כ .היינו שע"י זה ממנו הנאת הלבנה ,רק דלכתחלה ראוי לראות מה שמברך
.ג דכל ההיתר של מוסיף על האהל ארעי בסימן שט"ו (סעיף קוראה בע"פ לגמרי ואינו מסתכל כלל בהכתב ,אבל כל עליו ,בזה לא בעינן תוך כדי דיבור ,רק דהעיקר דיהיה דעתו
ב) ,היינו כשהוא ממשיך ומוסיף על האהל הקיים ,אבל כל שרואה הכתב ואחר כך אח"כ קוראה ע"פ הכתב ,שפיר מיקרי עדיין עליו ,וכן הוא לענין ברכת החמה בסימן רכ"ט דאף
שאינו בשווה לו הרי אינה ממשיך ממנו ,וגם אינו ניכרת מתוך הכתב. שראוי לראות בה קודם הברכה ,אבל כל שאינה מכוסה והוא
שמוסיף הוא עליו ,על כן אין בזה ההיתר .ויש שכתבו דכל [ויש ראשונים סברי דכל הדין הוא מצוה מן המובחר, בתוקפה איננו מסתלק ,ושפיר יכול לברך כל שהביט בה
שהוא סמוך ג' טפחים אמרינן בזה לבוד דהוי אהל אחד, דבמתני' יומא (ס"ח ):איתא ,ובעשור שבחומש הפקודים כשעסוק בהכנה לזה.
כעין דמבואר במשנ"ב סימן תר"מ (סקכ"ה) אבל אינו דומה, קוראה על פה ,ונתקשו הראשונים דהרי הוי קריאת ציבור .ב הנה בטעם הדבר שצריך לקרות התורה בציבור מתוך
דכאן כיון דבעינן שיהא מוסיף וניכר שמוסיף הוא בעינן דאסור לאמרן ע"פ ,ובתוס' ישנים ובתוס' הרא"ש (שם) כתבו הכתב ,הוא משום דברים שבכתב אסור לאמרן על פה,
שיהא נמשך וניתוסף עליו. דהוא רק מצוה מן המובחר ומשום כבוד הציבור לא חשו. כמבואר ברמב"ם (פרק י"ב מהלכות תפלה הלכה ח) וז"ל :והוא
[ומ"מ כל שה'שלאק' שעל המוט מחובר הוא לסוכה או ובתורת חיים (סימן מ"ט) נתקשה דמשמע דהוא מן הדין, שלא יקרא על פה ,שאסור לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה
לבית וכה"ג ,לא בעינן שיהא פרוס טפח מבעו"י ,דהוי כגגות ובגמ' תמורה (י"ד) כתבו דהתירו לכתוב תושבע"פ משום אחת .וכתב בכסף משנה וז"ל :ומ"ש והוא שלא יקרא על
שמחובר בצירים ברמ"א סימן תרכ"ו ,כמבואר בספר מראות עת לעשות ,ולמה הצריכו לזה .ומיישב דכוונת התו"י דהוא פה .בגיטין פרק הניזקין (דף ס') אמרינן דדברים שבכתב אי
יחזקאל (עמוד קנ"ה) בדברי מרן זצ"ל ,ומבואר שם ,דבפרט מדרבנן ,וצ"ע דהרי כתבו מצוה מן המובחר .ולענ"ד אפשר אתה רשאי לאומרם על פה ע"כ .ויש כמה שיטת ראשונים
בזה דאינו כיסוי רק לאהל קיים ,ואינו אהל חדש ,ומבואר ליישב דאיה"נ לקרות בע"פ ממש כל שאינו שגור בפיו דהאיסור הוא רק בחובת קריאה בציבור ,כמבואר בריטב"א
בדברי מרן זצ"ל דסבירא ליה דאף דלפעמים ה'שלאק' הוא הוי איסור גמור ,ומה שכתבו הראשונים הנ"ל היינו כשהוא יומא (ע ע"א) ,ועיין בתורת חיים (על השו"ע ,סימן מ"ט סק"א),
במרחק טפח או ג' טפחים ,ובזה שהוא למעלה מעל הסכך שגור לו ,דבזה ביאר הפרמ"ג דהוי אטו דיאמר שאר דברים וא"כ הרי טעם הדבר בזה מבואר בפוסקים שמא ידלג תיבה
יש חשש אהל כמבואר בשועה"ר סימן תר"מ (סעיף י) ,מ"מ שאינו רגיל ,בזה הוי רק הרחקה ומצוה מן המובחר ,והקורא א או שתיים ,ועל כן כתבו הפוסקים (שם) דבשגור ליכא איסור
אין זה כחומר דין אהל שנעשה להגן ,כיון שאין שום תועלת בביהמ"ק היה שגור על פיו בודאי פרשת חובת היום ,עיין זה ,ובבית יוסף (סימן מ"ט) כתב הטעם מפני שהרבה למדנו
הגנה באהל זו ,ומה שאסור היינו ככל אהל טפח שאסרו לשון החתן סופר (שער הקרבנות סימן י"ד אות ט) דהכהן גדול מחסירות ויתרות קרי וכתיב וכו' ,ובירושלמי (יומא שם) מבואר
לעשות בשבת ,אף שאינו להגן רק לתועלת אחר ,וברוב היה רגיל בו הרבה וחביב בעיניו עבודת היום ליכא חששא דכשקורא בספ"ת ,שמא יאמרו ספר תורה חסר .ולפי כל הני
פעמים כה"ג ישנם מחיצות ,אבל מ"מ כל שעביד וקאי זו שישכח או שידלג תיבה ע"כ .ומ"מ אכתי הו"ל להיות
ומחובר לבית לכו"ע מהני ,בזה אף להנוב"י (מהד"ת או"ח סימן אסור כיון דרק לו רגיל כדכתבו הפוסקים ,על זה כתבו 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה
ל') דמחמיר כשהוא להגן ועושה מחיצות ,ובזה הטעם יש עוד התוס' דמשום טירחא דציבורא לא חשו לזה ,והנה התוס' אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו
היתר ,אף בשנעשה כמו הנקרא 'אונינג' דיש חוששים משום כתבו זאת גם על דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכתבם מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע
שיורד קצת מחיצה ,אבל כיון דלא נעשה להגן וכבר יש הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
כמבואר בלשונם ,ובזה יש לומר דג"כ היינו בדברים שאינם ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
הגנת הסכך ,בודאי יש לסמוך על סברת המתירים בזה]. מעיקר הדין רק החמירו בזה שלא לחלק ,עיין בחתן סופר לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה
|| ב ||
דברי תורה
פרסם
ל ת וענינים
הלכות
יום כיפור (ב)
דבר הלכה דו
עוב בכתב ובין
של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל בין
דבר הזכרונות
פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל בע"פ
להתקשר
מי שנתלכלך אצלו הקיטל מצואה ביו”כ האיך ינהג בליעת כדורים ע”י מים ביו”כ נא מערכת לה
[תריט]
.כמי שנתלכלך הקיטל שלו מצואה ביו”כ, .ז יאנשים הצריכים לבלוע מיני רפואות
סדר עבודת יום הכיפורים אצל רבינו זצוק"ל
עשרת ימי תשובה
יפשוט הקיטל וילבש מלבוש אחר נקי ,אבל [‘פילען’] לצורך בריאותם ביו”כ ,וקשה עליהם
עשרת ימי תשובה היו ימים טרודים ועסוקים מאד אצל רבינו זצ"ל - ,בזמן זה
אין להתיר אמירה לנכרי שיכבס מקום הלכלוך לבלוע בלי מים ,יכולים לבלוע התרופה ע”י
הוסיף עבודה על עבודתו יגיעה על יגיעתו ,וכל כולו ועצמותו היה טרוד בעבודה
שעל הקיטל משום כבוד הבריות או משום צורך קצת מים כפי מה שיש צורך לבולען ואין זה רבה ונשגבה יום ולילה כהכנה לקראת יום הקדוש ,ממוצאי ר"ה קבע שיעורים
מצוה]ד[. בגדר שתיה כלל]א[. עם צאצאיו בספר הרמב"ם הלכות תשובה וכן בהלכות עבודת יום הכיפורים ,והיה
גדר איסור נעילת הסנדל שיעור נטילת ידים שחרית ביום כיפור רבינו מדייק בכל ענין וענין ברמב"ם ומעלה חידושים ופנינים יקרים.
.אכאיסור נעילת הסנדל הוא רק בהליכה .חישיעור נטילת ידים של שחרית ביו”כ וכן הקדיש שעות רבות בימים אלו לדון ולהורות לבני ישראל וישב בבית
או בעמידה עם מנעלים ,אבל נעילה בעלמא הוא עד סוף קשרי אצבעותיו ,דהיינו סוף מקום הוראה לענות על שאלות בעניני סוכה וארבעת המינים .ועל כולם היה לו עסק
גדול בעניני צדקה וחסד בימים אלו ,שהיה טורח רבות ומחלק סכומים הגונים
כגון ששוכב במיטה ומנעל על רגליו אינו בכלל חיבור האצבעות עם כף היד ,ומ”מ מי שנוהג
לעניים ונצרכים .וכן היה מקבל בימים אלו קהל רב שבאו להתברך קודם יוה"כ,
האיסור]ה[. ליטול ידיו עד הקנה [דהיינו עד פרק הזרוע] והיה רבינו עומד ומברך כל אחד ואחד בברכות רבות מעומקא דליבא ובמאור
כמו בשאר ימות השנה ,יש לו מקום בשופי פנים.
גדר נעל של עור ודין ‘ארטש’ של עור במה לתלות עצמו]ב[.
.בכנעל שיש בו מקצת עור ,אם העור שבת שובה ושלש עשרה מדות
משמש למעמיד או למחזיק או לדוש עליו, רחיצת הפה במים המעורבים במיני רפואה מרים דרשת שבת שובה היה רבינו מכין כמה ימים לפני השבת ,ובליל שב"ק היה
אפילו אם הוא מועט ,הרי הוא בכלל איסור .טימי שיש לו מיחוש בפיו ,ורפואתו הוא לומד בביהמ"ד יחד עם הלומדים את הסוגיא שידרוש עליה למחרת .מה נהדר
נעילת הסנדל ,ואם אינו משמש לשום אחד לרחוץ פיו במים המעורבים עם איזה רפואה הי' המחזה בעת שעלה רבינו לדרוש מעוטף בטליתו ,ת"ח בעלי בתים ואנשי
מדברים הללו ,אזלינן בתר הרוב ,אם הרוב הוא שטעמו מר ,יכול לרחוץ פיו במים אלו ,אבל מעשה שבאו מכל קצוות העיר ,וביניהם היה גם חבר תלמידי חכמים מופלגים
שבאו לרוות צמאונם בעומק הסוגיא ,ורבינו החל לחרוז דברים וצולל בעומק
מעור אסור ,ואם אין העור אלא מועט ,מותר]ו[. יזהר שלא יבלע המים]ג[.
הסוגייא בפלפול וסברא[ ,ולפעמים נתארכה השעה והמשיך רבינו את הפלפול
מנעלים שאין עושין מעור אבל נוחים מאוד בס"ג של שבת שלאחריו או של שבת חוה"מ] ,והיה עובר מפלפול אל דברי
.גכמנעל שאינו עשוי מעור ,אע”פ שהוא נוח אגדה ועניני תשובה ,והיה מדבר דברי מוסר ותוכחה היוצאים מהלב ונתעוררו כל
א .דהוי כמי ששותה מים עבור דחנקתיה אומצא דמבואר בשו”ע (או”ח
מאוד בלבישתו ,מותר ללובשו ביו”כ]ז[. סימן רד סעיף ז’) דאינו מברך עליו ,והטעם משום דאין זה שתיה של
העם לתשובה ותיקון המעשים ,ודרכו היה באותה שעה לעורר הציבור על ענינים
הנאה כלל ,ולפיכך אפילו כאיסור פחות מכשיעור אין בזה .וכהאי
הנחוצים לפי הענין והזמן ,ובפרט על שמירת שבת ,ריבית ושאר דיני עסקים,
טלטול מנעלים של עור ביו”כ גוונא מצינו לענין איסור רחיצה ,דאם אינו רחיצה של תענוג אלא כשרות ,ובשנת השמיטה עורר להזהר בכל דיני שמיטה.
.דכאע”פ שמנעל העשוי מעור אסור ללובשו להעביר הליכלוך ,לא הוי בגדר רחיצה (או”ח סימן תריג סעיף א’) ,וה”ה ביום המסוגל שלש עשרה מדות אמר סליחות בהשכמה בהתעוררות גדול ,והיה
ביו”כ ,מ”מ כין שאין בו איסור מצד עצמו [כמו נמי לענין שתיה דאם אינו שתיה של הנאה לא הוי בגדר שתיה יושב בתענית כל היום ,לעת ערב היה קורא סדר הקרבנות בספר תורה ,אח"כ
(עמק התשובה ח”ט סימן סז). התפלל מנחה ,ואח"כ יצא לאמירת תשליך.
בגד שעטנז] ,אלא שיש איסור להלבישו לפי
ב .בשו”ע (או”ח סימן תריג סעיף ב’) כתב דבנטילת ידים שחרית נוטל עד
שעה ,לא הוי מוקצה רק ככלי שמלאכתו לאיסור מנהג כפרות
סוף קשרי אצבעותיו ,וכ”כ גם לענין תשעה באב (או”ח סימן תקנד סעיף
ומותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו]ח[. י’) ,והטעם הוא משום דזהו שיעור נטילה לענין נטילת ידים לפת ערב יום הקדוש התחיל רבינו זצ"ל סדר העבודה בעשיית כפרות בעלות
מעיקר הדין כמ”ש בשו”ע (או”ח סימן קסא סעיף ד’) ,ומשמע דס”ל דכן השחר ,ולרוב היה חובש השטריימל לראשו משעת עבודת הכפרות .מלפנים
הוא גם לענין נטילת ידים שחרית וכמ”ש בשו”ע (או”ח סימן ד’ סעיף בשנים קדמוניות בראשית ימי שימושו של מרן זצ"ל בתור דיין ומורה צדק בק"ק
דבעלמא יש לחוש שמא יבלע ,מ”מ בכה”ג דגם אם יבלע אין בו ז’) דטוב להקפיד בנטילת ידים שחרית ככל הדינים לענין נטילת ידים סאטמאר ב"פ לא היה שוחט בכל העיר ב"פ רק בהחצר ביהמ"ד דק"ק סאטמאר,
איסור דאורייתא כלל ,ממילא אין לחוש לאיסור הרחיצה בלבד בלי לפת ,ואף דשם מבואר דיש להחמיר כשיטת הרי”ף לענין נטילת ורבינו היה הולך לשם לעשות כפרות והיה בודק החלף וכו' [פעם אחת בשנים
לבלוע רק מחשש דשמא יבלע (עמק התשובה ח”ב סימן מז). ידים לפת עד מקום חיבור הכף עם הזרוע ,מ”מ כיון דמעיקר הדין די הראשונות הגיע השוחט בשעה מאוחרת ,ונטל רבינו החלף ממנו ,ותבע ממנו את
ד .בעיקר הדין אם מותר שבות דאמירה לנכרי במקום מצוה כבר נחלקו עד מקום האצבעות עם כף היד ,אין להחמיר בזה לענין נטילת ידים כבוד הציבור .]..רבינו היה בודק הסכין ומכסה הדם בברכה ,והיו מציינים בחוט
בזה קמאי דקמאי רבותינו הראשונים ,ולהלכה מתבאר מדברי השו”ע שחרית ,ובפרט לענין יו”כ ותשעה באב דהוי חומרא דאתי לידי קולא.
את הכפרה של רבינו לידע אם עלתה בו טריפה ,ומלפנים היתה הרבנית ע"ה
(או”ח סימן שז סעיף ה’) דאין להתיר אמירה לנכרי במקום מצוה ,וא”כ אמנם חוכך אני טובא לומר כיון שכתב הב”י שראוי לנהוג ליטול עד
אפילו אם היה איזה מצוה בלבישת הקיטל ,אין שום מקום להתיר הקנה בנטילת ידים לסעודה ,ובביאור הלכה הביא דעת רוב פוסקים המשך בעמ' ד' מולחת את העופות ואכלו אותם בסעודת ערב יוה"כ.
שיכבסו על ידי עכו”ם .וגם משום גדול כבוד הבריות דדוחה איסור כן ,א”כ ודאי דאף לענין נטילת ידים שחרית הוי הדין כן דשיעור מ ע רכ ת
דבר יחז
דרבנן אין להתיר ,משום דאין בזה כ”כ כבוד הבריות הואיל ובבגד נטילה הוי עד מקום חיבור היד עם הקנה .ואין לומר דבכה”ג דהוי ק אל
העליון שהוא הטלית שוין כולן וכו’ .גם אין נראה שיכסה הלכלוך ספיקא דאיסורא יש לנהוג בשוא”ת ,דז”א משום דאם אנו מחמירין מערכת דבר יחזקאל להוצאת ספרי כ"ק מרן
רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל
מכח ספק תו לא מיקרי רחיצה של תענוג ,שהרי עושין כן משום
וועד להוצאת ספרי כ"ק רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל
ע”י שילבש בגד אחר מעליו ,אף דמעיקר הדין אין בזה איסור וכמ”ש בעזהשי״ת
המג”א (או”ח סימן עו סק”ו) דצואה על בגדיו ומכוסה שרי לקרות ק”ש, דאפשר דכן הוא העיקר להלכה וראוי לחוש לדעת רוב הפוסקים
מ”מ לדידי נראה טוב מזה ומזה שיפשטנו לגמרי ,דמה מועיל קיטל שדעתם כן ,ובפרט בנטילת ידים של שחרית דאית גם משום סכנה אכילה ושתיה לחולה ביוה״כ
מלוכלך ,ויותר טוב שיהיו כל בגדיו נקיים ,בפרט בשעת התפילה של כמ”ש הראשונים ,וחמירא סכנתא מאיסורא ,וספק סכנה לחומרא ע״פ פסקו של כ״ק מרן רבינו הגאב״ד זצוק”ל
ימים הנוראים (עמק התשובה ח”ו סימן רא). כמ”ש האחרונים (עי’ פת”ש יו”ד סימן קטז סק”ג) וכו’ .ולענ”ד נראה עוד
מדות נפח לח בארצה״ב = פלואיד אונ״ץ ) 29.57 (FLUID OUNCEסמ”ק (ס"מ קיוביק ,מילי ליטער) ,אונ”ץ ) 28.35 (OUNCEגרם.
דאפילו נימא דמעיקר הדין קיי”ל כדעת הראשונים דשיעור נטילה
ה .נראה משמעות הדברים דעינוי של חליצת הסנדל הוי בהילוך ,וכמו כתב המחבר הל׳ יוה״כ (סימן תריח סעיף ז׳) כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותם מעט מעט ,כדי שלא יצטרף לשיעור הלכך מאכילין
הוא רק עד סוף פרקי אצבעותיו ,ואך דבשאר ימות השנה מחמירין אותו כשני שלישי ביצה בינונית וישהו כדי אכילת ד׳ ביצים ,והשתי׳ יבדקו בחולה עצמו כמה הוא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו ע״כ.
שלמדו זה מקרא (ישעיה כ,ב) ‘ויעש כן הלוך ערום ויחף’ ,ועי’ מש”כ
לפנים משורת הדין ליטול עד הקנה ,גם זה לא חשיב רחציה של אכילה ושתי׳ אינם מצטרפים וא״צ לשהות כלל בין אכילה לשתי׳ [תרי״א סעיף ב׳] ,אין צריך לעשות קידוש ,וגם פטור מלחם משנה.
הרמ”א (או”ח סימן תריד סעיף ב’) לענין כרים וכסתות של עור אם רשאי
תענוג ,כיון דעושה כן כדי לצאת ידי דעת הפוסקים דס”ל הכי ,אע”ג
לעמוד עליהן ,ומשמע דגם עמידה בעלמא בלי הליכה אסור בנעילת -שיעור שתיה -
דמעיקר לא נקטינן כן ,אעפ”כ אין זה רחיצה האסורה ביו”כ ,ולא זו
הסנדל ,אבל בלא עמידה אלא נעילה בעלמא כגון ששוכב במיטה ,לא שיעור כמלא לוגמיו ,כיון דבשיעור זה מיתביה דעתיה של אדם ע״כ הוא שיעור שתי׳ המחייב כרת ביום כיפורים ,וצריך לדקדק לשתות פחות מזה.
היא רחיצה של תענוג .אכן לדינא כיון דעמא דבר ליטול רק עד סוף
שייך בזה עינוי .וכן משמע מדברי הרמב״ם ז׳׳ל (פרק ג’ מהלכות שביתת השיעור למעשה לאדם בינוני:
קשרי אצבעותיו ונהגו כן מימי קדם לפני רבנן קשישאי ,אין בכוחנו
עשור הלכה ז’) שכתב ‘׳וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו ,שהרי קושי שיעור של 40סמ״ק (גרם -מים מילי ליטער ,אמנם משקאות שהן כבידים יותר מן המים אי אפשר לשער לפי הגרם מים ,וע״כ משערים אותם לפי נפח 40סמ״ק) ,הוא פחות
לנהוג חדשות בזה ,ואין ליטול רק עד סוף פרקי אצבעותיו ,וכתבתי מהשיעור כמלא לוגמיו ,ולכן אפשר להקל לחולה לשתות שיעור זה ביום הכיפורים ,והוא קצת יותר מפלואיד אונ״ץ כנ״ל ,דפלואיד אונ״ץ הוא
הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף’ ,משמע דתלוי בעמידה על 29.57סמ״ק.
זה דאם ימצא אחד שיבוא ליטול עד הקנה בתשעה באב וביום כיפור,
הארץ ,ועי’ בשו”ת מהר”ם שיק (או”ח סימן שטז) מה שכתב בזה (עמק בדרך כלל הוא השיעור של ברונפין פלעסטיג קאפ בזמנינו ,ויכולין למדדו בקינדער באטעל[ ,ששם מצוין בקו על הבאטל הפלואיד אונ״ץ והמילי ליטער],
יש לו מקום בשופי במה לתלות עצמו (עמק התשובה ח”א סימן צד; וע”ע שימלא שם מים בשיעור הנ״ל וישפוך המים בכוס .ויסמן גובה המים בכוס ,וזה השיעור שמותר לשתות בשתי׳ אחת ,וכן באכילה יעשה כן.
התשובה ח”ו סימן רב).
תשובה מיראה ח”א סימן קי). ובין שתי׳ לשתי׳ ימתין כשיעור אכילת פרס (שיעור הפסק שתי׳ הוא כמו באכילה ,כמ״ש הגר״א סי׳ תרי״ב ,הובא בשערי ציון ס׳ רע״א ס״ט) ,וע״כ ישתה פחות מ׳מלא
נראה דדבר זה תלוי במה שמבואר בשו”ע (או”ח סימן י׳ סעיף ד’) ובמג”א ו. לוגמיו׳ כשיעור הנ״ל ,וימתין עד שיעברו 5מינוט ,ואחר כך ישתה שוב פחות מ׳מלא לוגמיו’ וימתין שוב 5מינוט וכן הלאה כפי הצורך ,וא״צ לברך
ג .הנה משום רחיצה ביוה”כ בכהי גונא מותר ,כיון שעושה זה משום שוב לפניה בכל פעם ,כל שהוא עומד במקומו ולא הסיח דעתו ,ולא עבר שיעור זמן עיכול בינתים.
(שם) לענין חיוב ציצית ,דאזלינן בתר מה הוא העיקר אם הבגד או מי שיש לו איזה מיחוש על הלשון או החיך שרפואתו הוא לרחוץ פיו במים המעורבים עם איזה רפואה שטעמו מר ,במקום צער גדול מותר לרחוץ
רפואה ,וכמבואר בשו”ע (או”ח סימן תריד סעיף א’) דסיכה שרי משום
העור ,וה”ה נמי כאן לענין נעילת הסנדל דהאיסור הוא בסנדל של פיו במים המרים הנ״ל במקום רפואה [שו״ת עמק התשובה ח״ב סי׳ מ״ז].
רפואה ,וכ”ש רחיצה דשרי בכה”ג וכמ”ש המג”א (שם) ,ויותר מזה
עור ,נידון הסנדל אחר מה הוא העיקר ,ואם העור הוי רק מיעוט
משמע מרהיטת דברי הרמ”א דאפילו סתם רחיצת הפה שלא במקום -שיעור אכילה -
בטל לגבי הרוב שאינו של עור ולא נקראת סנדל של עור ,וכמו לענין
רפואה ,אין בו איסור עצמי מצד רחיצה ,דהא כתב (או”ח סימן תריג שיעור ככותבת כיון דבשיעור זה מיתבא דעתיה של אדם ,ע״כ הוא שיעור אכילה [עינו] המחייב כרת ביום כיפורים ,וצריך לדקדק לאכול פחות מזה,
ציצית דאם הרוב הוי בגד חייבת בציצית ,דאזלינן בתר רוב וכמ”ש כותבת פחותה מכביצה מעט (רמב״ם הל׳ שביתת עשר פ״ב הל׳ א׳) ,וע״כ בפחות מזה והוא כשני שלישי ביצה בינונית מאכילין את החולה.
סעיף ד’) ואסור לרחוץ פיו ביוה”כ כמו שנתבאר לעיל סימן תקס”ז
המג”א (שם) ,שו”ר בשו”ת מהר”ם שיק ז”ל (או”ח סימן שטז) שמדמה השיעור למעשה לאדם בינוני:
סעיף ג’ ,ומשמע דדהאיסור הוי מטעם שכתב בסימן תקס”ז דהיינו
ג”כ נעל דיו”כ לענין בגד בחיוב ציצית עיי”ש .אולם אם העור משמש הוא עד 30סמ״ק (גרם מים -מילי ליטער) ,ובעוגות דקות שקורין ביסקוט ] [Biscuits-Hadar J&Jהוא בערך שני ביסקוט .ויכולין למדדו ע״י ברונפין
משום שמא יבלע ,ולא משום איסור רחיצה ,וצ”ל משום דרחיצת
למעמיד או למחזיק או לדוש עליו ,בכה״ג ישתנה הדין לחומרא אפי׳ פלעסטיק קאפ ,שהוא שירסק העוגה וינחה בקאפ כנ״ל ולא ימלאנו כולו רק קצת פחות ,דברונפין פלעסטיק קאפ הוא בערך קרוב ל 40סמ״ק
הפה הוי רק כדי להעביר הלכלוך והזוהמא וזה לא מיקרי רחיצה של ושיעור היתר אכילה הוא 30סמ״ק ,וכן כגון שרוצה לשער בשר ,ממעכו לתוך קאפ כנ״ל עד שיעור הנ״ל וכן לחם\חלה יניחו לתוך הקאפ כנ״ל
הוא מועט וכמבואר במהר״ם שיק ז׳׳ל (שם) דראוי להחמיר עיי”ש וימעכו ,ועד אותו שיעור יכול החולה לאכול בכל פעם באופן הנ״ל.
תענוג .מה גם שכשהמים מעורבים במיני רפואה מרים הוי לכה”פ
(עמק התשובה ח”ו סימן רג). ובין אכילה לאכילה ימתין כשיעור אכילת פרס ,וע״כ יאכל פחות מ’ככותבת’ כשיעור הנ״ל וימתין עד שיעברו 5מינוט ,ואחר כך יאכל שוב פחות
בגדר שלא כדרך אכילה דאינו אסור אלא מדרבנן ביו”כ לדעת רוב מככותבות וימתין שוב 5מינוט ,וכן הלאה כפי הצורך.
ז( .תשובה מיראה ח”ב סימן קפא). הפוסקים ,חוץ משיטת השאגת אריה (סימן עו) דלא ס”ל הכי וכבר
ח .אע”ג דאסור ללבוש מנעלים ביו”כ ,מ”מ אינו מוקצה מחמת גופו הקשו עליו כל הפוסקים ,ועכ”פ בחולה שאין בו סכנה ודאי אפשר
-תפלה לחולה לפני אכילתו -
קֹותי וׁ ׂאת ִמ ֶׁׁש ָּּפ ַטי ֲא ֶׁׂשר יַ ֲע ֶׂׂשה
ּוֶׁש ַמ ׁר ֶּׂתם ׂאת ֻח ַתֹור ׂתָךׁ ,
יָּפּורים ָּכׁ מֹו ֶׁׂשָּכּ ַת ׁב ֶּּת ְּׁב ּ
ּוֶׁש ִתיּ ה ְּׁביֹום ַהָּכִ ִ
זּומן ׁל ַקיֵ ים ִמ ׁצוַ ת ֲאכִ ּילה ׁ
ּומ ִּהנׁ נִ י מּוכּ ן ׁ
כמו בגד שעטנז בשבת ,דבגד שטענז הוי הבגד אסור מצד עצמו להקל בזה ,וה”ה נמי באוכלין שאינן ראוין יש להקל לפי”ז ביו”כ ימה ,וׁ ׂאזׁ ָּכׂ ה ְּׁביֹוםפּואה ֶׁׁש ֵל ּ
חֹולי ַע ׁמָך יִ ֶׁׂש ּר ֵאלִ ,ל ׁר ּ
אֹותי וׁ ׂאת ָּכּ ל ֵאֹותם ּה ּא ּדם וּ ַחי ְּּב ׂהם (ויקרא יח ה׳)ִּ ,ובזׁ כּות ִקיּום ַה ִמ ׁצוּ ה ַהזֹוֶַּ ,ת ׁחֶּתֹום ִ ּ
יָּפּורים ַה ְּּבא ׁל ַקיֵ ים ֶׁשּוב וׁ ִענִ ׂיתם ׂאת נַ ׁפֶׁש ֵׁתיכׂ ם ָּכֵ ן יׁ ִהי ּרצֹון ּא ֵמן( .ספר שבת שבתון הועתק ממחזור עתיק). ַהָּכִ ִ
איסור עולם ואינו תלוי בזמן זה או אחר ,משא”כ מנעלים ביו”כ שהם בחולה שאין בו סכנה ,ומעתה א”כ גם בנידון זה אף שאינו בגדר
ראוין לערב במוצאי יו”כ ,נידון רק ככלי שמלאכתו לאיסור דשרי חולי כלל אלא מיחוש בעלמא ,מ”מ לא באנו להתיר שתיית המים נסדר ע’’י אחד מגדולי תלמידי רבינו הגה’’צ רבי שלום נח סג’’ל ווייס שליט’’א אב’’ד אורשיווא בעל בנין שלום וש’’ס
לטלטלו לצורך גופו ומקומו (עמק התשובה ח”ו סימן רג; ח”ח סימן כ’) המרים ממש ,אלא רק להתיר הרחיצה בהם ולפולטם מפיו ,ונהי P: 347-939-9125 • F: 888-384-2695 • A: 1274 49th st. #472 Brooklyn N.Y. 11219 • E: DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
|| ג ||
דברי תורה
המשך דבר הזכרונות
עבודת היום ומספר אחד הידידים ,בימי בחרותי הייתי פעם בביהמ"ד בערב לד' מגישי מנחה בצדקה
מי יוכל לתאר אמירת כל סדר העבודה של כהן גדול ע"י רבינו יום הקדוש ,הביהמ"ד היה אז ריק מאנשים ,רבינו זצ"ל קרא אותי ערב יום הקדוש וכן בימים שבין יוה"כ לסוכות היה רבינו
זצ"ל ,שנאמרה בקול גדול ובדביקות עצומה ,נכנס למקום שנכנס לעזרת נשים ,ונתן לי רצועה [פאסי"ק] ואמר לי שאלקה אותו עוסק הרבה בחלוקות מעות לצדקה שאסף ונתקבל אצלו כל
ועמד במקום שעמד ,ורבינו נראה ככה"ג הזורק את הדם" ,מצליף מלקות ארבעים חסר אחת ,ולמד אותי לומר בעת נתינת המלקות הימים האלו ,כל עניני הצדקה היה אצלו מקודש ביותר ולא
בידו" הק' אחת למעלה ושבע למטה ,ומונה אחת ואחת אחת את הפסוק והוא רחום יכפר עון וכו' שלש פעמים כנהוג ,ואח"כ נתן לשום אחד להתעסק בעניני המעות ,ורק הוא בעצמו היה
ושתים וכו' ,אשרי עין ראתה כל אלה .וכשהגיע רבינו זצ"ל לומר הוציא מכיסו עשרים דאללע"ר ונתנם לי ,ואמר :נא! שליח בית סופר ומונה הכספים ,ומכניסם וסוגרם בענוועלאו"פ ,והיה רושם
והכהנים והעם וכו' היה מתרומם ושואג כארי בפחד וביראה גדולה דין קח. במחברת מיוחדת כל עניני הכספים בדקדוק רב .וסיפר הרה"ח ר'
'כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפרש יוצא מפי כהן גדול ליל כל נדרי אייזיק פרידמאן הי"ו :שנה אחת שאל אותי רבינו אם אוכל לעשות
בקדשה ובטהרה' כו' ,וכל הביהמ"ד נתמלא יראה מפני פחד הדר לו טובה ,ונתן לי כמה ענוועלאופ"ס סגורות וביקש ממני להוליכו
לתפילת כל נדרי נכנס רבינו בחרדה וביראה עילאה ,והחל
שמו הגדול והנורא היוצא מפורש כו' .כל סדר העבודה אמרה למקומות שפקד עלי ,ולא שלח רק לרבנים לחוד אלא ציוה ליתן
מיד באמירת הזוה"ק בהתלהבות גדולה ובקול בוכים 'קם רבי
רבינו בחיות ובהתלבות גדולה ,והיה ניכר לכל כי רבינו זצ"ל בקי לכמה בעלי בתים שידע שמצבם דחוק ,וציוה לי לדפוק על דלת
שמעון סליק ידוי לגבי עלא' ,וקולו הולך ומתגבר עד שנפל פחד
ורגיל בכל סדר עבודת כהן גדול בבית המקדש בכל פרטיו ועניניו, הבית וכשפותחין הדלת להניח את הענוועלאו"פ ואסתלק מיד.
והתעוררת גדולה על קהל הקודש .אח"כ התחיל לומר בבכיות
אחר שלמד הסוגיות והראשונים על בוריין. עוד סיפר הנ"ל :פע"א התלויתי עם רבינו בביהמ"ד מפורסם
ובהשתפכות הפסוקים 'אור זרוע לצדיק' 'פלגי מים' ,ומעיניו ירדו
תפלת נעילה ומעריב מוצאי יוכ"פ נהרות דמעות רותחות שסחף עמו את כל הקהל כולו .בכל מהלך אחד בעירינו לקבץ כספים לצדקה ,והבחין רבינו שגבאי הביהמ"ד
בהגיע זמן הקדוש של נעילה היה מחדש כנשר נעוריו ,והיה הימים הקדושים ובפרט בדרשה קודם כל נדרי הקפיד רבינו יושבים לשכירת מקומות בביהמ"ד ,ניגש רבינו אליהם ושאלם
מתפלל כל תפילת נעילה בקול אדיר כארי בדביקות והשתפכות להזכיר אמרי קודש משמו של רביה"ק מסאטמאר זי"ע כדי לעורר למחיר מקום אחד ,המה ראו כן תמהו ,ורבינו אמר להם שהוא
עצומה עד אחר הקדיש תתקבל ,רבינו האריך בתפילת נעילה, זכות הצדיקים שימליצו טוב בעדינו. רוצה לשכור מקום אחד כדי ליקח חלק בהוצאות הביהמ"ד ,וכך
ואח"כ עוד האריך לעצמו בתפילת מעריב שעה ארוכה ביותר, תוכן דבריו בדרשת כל נדרי היה לבאר יקרת הזמן דיוה"כ וסיום השכיל אל דל לעזור ולסייע בדרך כבוד את בית המדרש ולחזק
ובעת שכבר רוב הציבור אחזו זמן הרבה אחר הבדלה היה רבינו עשרת ימי תשובה שהקב"ה פושט ידו לקבל בתשובה את כל אחד ידי הרב.
זצ"ל עדיין עומד על מקומו דבוק בתפילה לפני ה' .ומתפללי ואחד מישראל ,והוא הזמן שיכול כל אחד לחזור בתשובה ולבא ערב יום הקדוש
ביהמ"ד זוכרין בשנתו אחרונה כשהיה רבינו זצ"ל בחולשה גדולה טהור לפני ה' כמ"ש לפני ה' תטהרו ,והיה מזכיר ומעורר על כל
מרוב עבודה ,אזי מרוב דביקות והתלהבות בתפילה התפלל רבינו כל ערב יום הקדוש ,לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ,היה רבינו
מיני דברים שצריכים להתחזק בהם ,ובפרט בעניני צניעות וכדו'. נתון ביראה גדולה ,והיה כל כולו אחוז בשרעפי קודש ,עד שכל
שמו"ע של מעריב בקול קצת ,כדי שיוכל לכוין הכונה כראוי ולא אחר מעריב ליל יום הקדוש ,היה רבינו נתון בהארת פנים נפלאה,
יתקפנו חולשתו ,ואז זכו לשמוע האיך שמוציא כל מלה ומלה הבא אז למחיצתו נרעש ונפחד מהמראה הנורא ,גם בעת שישב
כן היה באמירת שיר היחוד ,ואח"כ בלימוד משניות מס' יומא. בשלחן לפני ה' בסעודות היום ישב באימה גדולה ,כל איבריו דא
במתינות רב כמונה מעות ,גם בזמן קשה כזה. רוב שנים לא פנה רבינו זצ"ל לביתו בליל יוה"כ ,אלא היה נשאר לדא נקשן ועיניו זלגו דמעות שליש ,ועכ"ז כשהיו באים אורחים
ויו"ט הי' עושה בצאתו בשלום מן הקודש ניעור כל ליל יום הקדוש בבית המדרש והיה אומר תהילים והוגה על השולחן היה שואלם אם יש להם הכל ,והיה דואג להביא להם
אחר הבדלה שורר רבינו 'המבדיל' המיוחד למוצאי יו"כ ,ואמר בתורה .ובשנים האחרונות נכנס לחדרו וערך שם עבודתו בקודש כל צרכי סעודה.
קידוש לבנה ברוב גילה וחדוה ,אח"כ יצאו כל הקהל בריקודי כל הלילה.
ומספר הרה"ח ר' אהרן דוד מענדלאוויטש הי"ו :בשנים קדמוניות
שמחה ,ורבינו זצ"ל מרקד בכל עוז טפחיים מע"ג הקרקע ,מה וסיפר הרה"ח ר' בעריש לעפקאוויטש הי"ו :הייתי רגיל ללמוד בראשית ימי שימושו של מרן זצ"ל בתור דיין ומורה צדק בק"ק
נהדר היה מראה רבינו בצאתו אחר עבודת יום הקדוש ,פניו אחר התפילה בליל יום הקדוש עם חברותא משניות מסכת יומא, סאטמאר ב"פ ,סבל אבי הרה"ח ר' לייביש מענדלאוויטש ז"ל מאיזה
מאירים ושמחים בנהירו עילאה ,ובירך את כל הקהל בברכות שנה אחת כשסיימתי את לימודי היתה בשעה שתים או שתים מיחוש ,וביקש ממנו שאמסור בשליחותו לרבינו זצ"ל פתקא עם
רב ברחימו בחדווה ובשמחה .רבינו ערך שולחנו הטהור לפני וחצי בלילה ,ונכנסתי אז בחדר הספרים של מרן רבינו זצ"ל כדי פדיון .אותו היום ערב יום הקדוש היה ,ויהי כאשר הגעתי לביתו
ה' במוצאי יום הקדוש ברוב גילה ושמחה ושוררו זמן הרבה עד לברך אותו בברכת גוט יום טוב ,ומצאתי איך שהוא עוסק בלימוד מצאתי אותו לבוש עם השטריימל ובעקיטשע ,והיה פתוח לפניו
שעה מאוחרת בלילה בשירות ותשבחות למלך אל חי ,ואמר הרבה גמרא מסכת יומא ,ולא רציתי לבטלו מלימודו על כן לא ניגשתי ספר הרמב"ם הל' תשובה ומוריד דמעות כנחל ,וכאשר ניגשתי אליו
דברי תורה עה"פ (קהלת ט' ,ז') לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה אליו ויצאתי החוצה ,וכאשר חזרתי לבית המדרש בבוקר לערך עם הפיתקא של אבי סירב בתחילה לקרוא את הפיתקא ,אבל אחרי
אלקים את מעשיך .אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי בשעה שבע ,מצאתי אותו איך שהוא עדיין יושב באותו מקום שאמרתי לו שאבי מורי שלח אותי עם הפיתקא והוא סובל מאיזה
מטהר אתכם אביכם שבשמים. שישב שם בלילה ,וכבר זכה לסיים כל מסכת יומא מיחוש הסכים לקרותו ,ובפרט שמרן רבינו זצ"ל כבר הכיר את אבי
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר בההיא לילה ,ובזה הכין עצמו בהכנה דרבה לעבודת מקדם ,וכאשר קרא את הפתקא פלגי מים ירדו עיניו ,ובראותי זאת
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440 היום. חיל ורעדה אחזתני ,שמראה כזו לא ראיתי בעיני מעולם.
אלו יעמדו על הברכה סיפר איש אחד מבארא פארק ,עובדא מלפני סיפר הרה"ג יוסף טעמפלער שליט"א אב"ד דרך אמת מאנסי:
תשרי
פרנסי הגליון חמישים שנה ,שאמרו הרופאים לאמו שאסורה בשום אבי הרה"ג ר' שמחה יהודה זצ"ל ר"י נייטרא ז"ל ,היה המשגיח
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה
צבי שפיטץ הי"ו
אופן לצום ביום כיפור מחמת מצב בריאותה ,ועכ"ז בישיבת דושינסקיא בירושלים עיה"ק .פעם אחת (בערך בשנת תשי"א-
הרב ר' יואל משה עמוד המערכת משה ר' הרה"ח
ראטה שליט"א אברהם ראזנער הי"ו התעקשה ורצתה לצום ,והנה בעיצומו של יום הכיפורים י"ב) נכנס בערב יום הקדוש בשעה 3:00אחצ"ה להיכל הישיבה,
חשון
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
עלה הגאב"ד לביתה ובעצמו הכין לה ב' כפות והכריחה ושמע קול לומד תורה השקוע בלימודו בהתמדה רבה ,הלך אחרי
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו שיפף הי"ו לאכלם ,ואח"כ אכלה בעצמה ,ואמר לה רבינו" :דאס איז הקול עד שראה בחור אחד עומד כפוף אצל השלחן שלפני הבימה
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל אייער יום כיפור ,אייער תענית". (באלעמע"ר) ולומד בהתמדה .חשב לעצמו "מי יכול להיות בחור
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו כסלו
הרה"ח ר' שמואל התפלות והוידוים זה שעומד כך בעומק עיונו בעת כזאת ,ערב יום הקדוש אחה"צ"
הרה"ח ר' אליעזר הרה"ח ר' שאול נפתלי פרידמאן הי"ו כשנתקרב יותר ראה שהבחור הוא רבינו זצ"ל שעמד כפוף וגמרא
זוסיא האזנפעלד הי"ו יחזקאל פרידמאן הי"ו רבינו התפלל לפני העמוד תפילות מעריב מוסף
טבת ונעילה .גם היה קורא בתורה והיה זה עבודה מיוחדת בין ידיו ,כאשר כל כולו שקוע ומתעמק בלימוד גמרא.
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב בהתלהבות ובנעימות יתירה .בהוודויים ואמירת על חטא טהור לפני ה'
וויינשטאק הי"ו
תומך המערכת עמד רבינו זצ"ל כפוף מאד ,ואמרו שעה ארוכה בשברון קודם תפלת מנחה טבל במקוה לכבוד הרגל ,ועל כל דרך ירידתו
אבד"ק הגה"צ
משה הרה"ח ר'
יהדא סאנדער
הי"ו לעפקאוויטש
הי"ו צבי הרה"ח ר'
אוסטריק
שליט"א
שבט לב נורא עד שהיה נראה לסובבים כמי שחוטא ופושע לבור הטבילה היה חוזר ואומר כמ"פ הריני מקבל עלי קדושת
ראזנער
הי"ו
יהוסף הרה"ח ר' מנחם
ברמ"י הרה"ח ר'
בעריש
לעפקאוויטש
הי"ו
הרה"ח ר'
הכי גדול אומר על חטא .בשעת התפלות שלף את נעלו היום .אחר תפלת מנחה קיבל מלקות כנהוג ,וקודם זמן כניסת יום
שווארטץ
הי"ו לעפקאוויטש
הי"ו יואל הרה"ח ר'
עזרא
הרה"ח ר'
שווארטץ
הי"ו
יואל אהרן הרה"ח ר' של יוהכ"פ. הקדוש היה מזדרז לילך עוד הפעם להיטהר במקוה.
הרב ר' מנחם ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
