gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת האזינו ‪ -‬יום כיפור תשפ"ז‬ ‫גליון תקס‬ ‫עמוד החודש‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫דבר תורה‬ ‫לזכרון עולם האשה החשובה‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת בתי' בערקאוויטש‬ ‫אוהביו עמו‪ ,‬והיה בחי' שכל אוהביו היו עמו בקוה"ק‪ ,‬ובצאתו‬ ‫מוצאי יו''כ שנת תשנ''ח‬ ‫ז"ל‬ ‫בת מוהר"ר יונתן בנימין פייערווערקער‬ ‫מקוה"ק היה בחי' של יו"ט לו ולכל אוהביו שיצאו בשלום בלי‬ ‫ראה"ק קיט"ל דסאטמאר ב"פ‬ ‫פגע‪ ,‬ומשו"כ יו"ט היה עושה לאוהביו שכולם יחד הודו ושמחו‬ ‫והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם‬ ‫נפטרה ביום ל' תשרי תשפ”א‬ ‫בצאתו בשלום מן הקודש בלי פגע‪.‬‬ ‫הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים‬ ‫נתנדב ע"י בנה הרבני החסיד הנדיב המפורסם הרה"ח‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר ר' יחזקאל דוד בערקאוויטש‬ ‫‪-‬‬ ‫ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪.‬‬ ‫והקשה רביה"ק זי"ע דבכל השנה היו כמה פעמים מזכירים במקדש‬ ‫יהי רצון שיהי' למליץ טוב בעד המשפחה היקרה‪ ,‬ויזכו להמשיך בדרכיו המפוארים‪,‬‬ ‫עדי נזכה לביאת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫ליישב קושיית המפ' מה דמהני השבועה‬ ‫השם הנכבד‪ ,‬ולמה דוקא כאן היו כורעים ומשתחוים ולא בכל‬ ‫שלא יעשה כהצדוקים‬ ‫השנה כולה‪.‬‬ ‫פרנס החודש‬ ‫במסכת יומא (יח ע"ב) אמרו לו אישי כהן גדול‪ ,‬אנו שלוחי בית‬ ‫ובאמת אפשר לומר‪ ,‬דהנה איתא מאריה"ק (מחברת הקודש שער‬ ‫‪ -‬לזכר עולם יהי’ צדיק ‪-‬‬ ‫דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין‪ ,‬משביעין אנו עליך במי ששכן‬ ‫שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך‪.‬‬ ‫יוה"כ) שדייק המשנה כשהיו שומעים וכו' מפורש יוצא מפי כה"ג‪,‬‬ ‫שלא אמר כשהיה מזכיר את השם אלא יוצא מפי‪ ,‬דהיה הקול‬ ‫הגליון נתנדב ע''י הנגיד המפואר‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪,‬‬ ‫לבו ער לכל דבר שבקדושה ה''ה‬ ‫ידוע קושיית המפר' (מים חיים להפר"ח) מה מהני להשביעו שלא‬ ‫יוצא מאליו וכולם היו שומעים אותו‪ ,‬כענין שכתוב בכל מקום‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי שפיטץ‬ ‫יעשה הקטורת כדברי הצדוקים‪ ,‬והלא אם צדוקי הוא‪ ,‬לפי דבריו‬ ‫אשר אזכיר את שמי‪ ,‬ולא אמר תזכיר‪ ,‬כי אין הכהן מזכירו אלא‬ ‫הוא נשבע לעבור על המצות ואין שבועתו שבועה‪.‬‬ ‫הקב"ה מדבר מתוך גרונו והוא יוצא מפי כה"ג‪.‬‬ ‫לעילוי נשמתו הטהורה של‬ ‫כ"ק הגה''צ רבי עזריאל יהודה בן הגה''צ ר' יעקב זצוק"ל‬ ‫ואפש״ל דהנה אמרו במסכת יומא (נג ע"א) ונתן את הקטרת על‬ ‫והענין הוא‪ ,‬דידוע מהספרים הק' וכ"ה במראה יחזקאל מסוד‬ ‫אבד”ק עדת יראים וויען ‪ -‬נלב"ע ראש השנה שנת תשנ"ב לפ"ק‬ ‫האש לפני ה'‪ ,‬שלא יתקן מבחוץ ויכניס‪ ,‬להוציא מלבן של צדוקין‬ ‫עולם שנה נפש‪ ,‬דביוה"כ זוכה הכה"ג לכל הג' קדושות‪ ,‬עולם‪,‬‬ ‫ולעילוי נשמת אמו האה"ח מרת דרעזיל ב”ר בנציון ע”ה‬ ‫שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס‪ .‬מאי דרוש כי בענן אראה על הכפרת‬ ‫דבית המקדש הוא המקום המקודש ביותר‪ ,‬שנה‪ ,‬דיוה"כ הוא היום‬ ‫נלב"ע י"ג תשרי שנת תשפ"א לפ"ק‬ ‫מלמד שיתקן מבחוץ ויכניס‪ .‬אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר‬ ‫המקודש ביותר‪ ,‬ונפש‪ ,‬שהכה"ג הוא המובחר והמקודש מכל העם‪,‬‬ ‫ישלם ה' לו כפעלו הטוב ותהא משכורתו שלימה מן השמים‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‪ ,‬ויתברך‬ ‫בכל מילי דמיטב‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים טובות‪ ,‬וכתיבה‬ ‫ונתן את הקטרת על האש לפני ה'‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫ואחר כל העבודה הנשגבה של הכה"ג בקדושה וטהרה זכה לדרגה‬ ‫וחתימה טובה‪ ,‬עד ביאת גואל צדק בב"א‬ ‫עילאה שהיה הקול יוצא מאליו‪.‬‬ ‫ואפשר כי ממשמעות הפסוקים היה אפשר לדרוש לכאן או‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫לכאן‪ ,‬אלא דהפרושים היה להם בקבלה מפי השמועה (עי' רמב"ם‬ ‫עבודת יוה"כ פ"א ה"ז) ללמוד מהפסוק על האש לפני ה' שרק לפני‬ ‫ואיתא דהכה"ג היה לו נשמה כללית‪ ,‬שכל נשמות ישראל‬ ‫היו כלולים ואחוזים בנשמתו של כה"ג‪ ,‬ובפרט כשנכנס הכה"ג‬ ‫ה' כשר אבל בחוץ פסול הוא‪ ,‬אבל הצדוקים לא היה להם בקבלה‬ ‫לעבוד עבודתו הק' בקוה"ק ביוה"כ כלל בתוכו כל נשמות ישראל‪,‬‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫וכדאמרו חז"ל במשנה במסכת יומא שהיו אומרים לו אישי כהן‬ ‫האיך לדרוש הפסוק‪ ,‬והם סברו דאפשר לעשות הקטורת בב'‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫דרכים‪ ,‬או מבחוץ או לפני ה' בקוה"ק‪ ,‬ומה שהם רצו לעשות‬ ‫גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין וכו'‪.‬‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫בחוץ דייקא‪ ,‬הוא רק כדי להראות שהם סוברים דלא כהפרושים‪.‬‬ ‫ומעתה מובן‪ ,‬שביום קדוש זכו כל ישראל הצדיקים להארת‬ ‫‪ .‬קעח ‪.‬‬ ‫ולפי״ז יובן מה דמהני השבועה‪ ,‬שהרי הצדוקים בעצמם סוברים‬ ‫קדושה עילאה של הכה"ג בסוד עש"ן כנ"ל‪ ,‬וכשהכה"ג היה‬ ‫מתוודה נפל עליהם יראה ופחד גדול‪ ,‬ובאו למדרגה לשמוע את‬ ‫דמועיל לעשות בב' הדרכים‪ ,‬וגם לשיט' אינו נחשב שנשבע לבטל‬ ‫רשימת כת"י מפרפרות נאות במעלת ישראל‬ ‫את המצוה‪ ,‬וע"כ שפיר יכלו להשביעו שיעשה כדברי הפרושים‪,‬‬ ‫השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מאליו מפי כה"ג‪ ,‬ומרוב התגלות‬ ‫עם קדוש במוצאי יום הכיפורים אחר‬ ‫והוא דבר נחמד‪.‬‬ ‫הקדושה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם‪ ,‬כענין שכתוב‬ ‫שלפני ה' נטהרו ביום זה וגודל הסגולות‬ ‫‪-‬‬ ‫(ויקרא ט כד) וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם‪ ,‬ואומרים וכו'‬ ‫היינו שיצא האמירה מעצמם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו‬ ‫הנמשך מזה‬ ‫בסעודת מוצאי יו''כ תש"פ‬ ‫לעולם ועד‪ .‬אבל בשאר ימות השנה שלא היו במדריגה הנ"ל אף‬ ‫באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‬ ‫כשהיו שומעים השם לא באו לכלל רושם אדיר כזה שיצא מעצמם‬ ‫ב"ה מוציה"כ תשל"ח‬ ‫וצדקינו במשפט וכו'‪ .‬יל"פ‪ ,‬דאם אין לנו מליץ יושר מול מגיד‬ ‫לומר בשכמל"ו‪.‬‬ ‫במוצאי יום הכיפורים אוכלין ושותין‬ ‫פשע ואין הבי"ד של מעלה יכולים לפסוק לנו הדין לטובה‪ ,‬אזי‬ ‫‪-‬‬ ‫יתן ה' המשפט לבני יעקב בבי"ד של מטה‪ ,‬שהם יכולים לדון‬ ‫ויום טוב הי' עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש‪.‬‬ ‫בשמחה דכתיב (קהלת ט‪ ,‬ז) לך אכול בשמחה‬ ‫אותנו לטובה ולמצוא פתחון פה ומליצת יושר על כל חובתינו‪,‬‬ ‫ויל"ד מה שעשה לאוהביו דייקא‪ ,‬ויל"ב דאוהביו של כה"ג כשהיה‬ ‫לחמיך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה‬ ‫שהם יודעים כי אין אנו אשמים בזה אלא אוה"ע בכל הכלים‬ ‫הכה"ג נכנס למקום להבת שלהבת קוה"ק היו עומדים בתפילה‬ ‫אלקים את מעשיך (טור סי' תרכ"ד)‪ .‬וכנראה הוא‬ ‫הטמאים שלהם וכו' הם הגרמו שניכשל בחטא ועון‪ ,‬וע"כ וצדקינו‬ ‫ובתחנונים שיצליח בעבודתו הקדושה‪ ,‬וכשהיה מצליח דרכו ויוצא‬ ‫במשפט המלך המשפט‪.‬‬ ‫בשלום בלי פגע היו שמחים יחד עמו‪ ,‬והכה"ג בודאי הרגיש בכך‬ ‫מהמדרש (קה"ר שם) דבמוצאי יום הכיפורים בת‬ ‫‪-‬‬ ‫ויו"ט היה עושה לאהביו וכו'‪.‬‬ ‫קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וגו'‬ ‫משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪53‬‬ ‫(ב"י שם)‪.‬‬ ‫דבר מכל מה שאמרנו לך יומא (פ"א מ"ה)‪ .‬וכבר תמהו בזה מה‬ ‫ויום טוב היה עושה לאהביו וכו'‪ .‬עיקר הכונה של יו"ט‬ ‫היות כי תכלית בריאת‬ ‫הועילו בשבועה זו‪ ,‬שאם הכה"ג מן הפרושים הוא א"כ אין נצרך‬ ‫הוא שמתעורר ומתגלה אורות קדושות שיוכלו לעבוד את השי"ת‬ ‫לשבועה‪ ,‬ואם צדוקי הוא לא יועיל השבועה‪ .‬ונראה לומר דבאמת‬ ‫באהבה כראוי‪ ,‬וזהו ויו"ט היה עושה כדי להמשיך כל הארות‬ ‫אדם על זה העולם הוא בכדי‬ ‫מיירי בכהן צדיק אלא שאנו חוששין שמא ישנה בדבר שהוא לא‬ ‫הקדושים שיוכלו לעבוד את השי"ת להלאה בתורה מצות ומעש"ט‬ ‫שלא יאכל נהמא דכסופא‪,‬‬ ‫ממש כנגד ההלכה‪ ,‬וכגון מה שאמרו חז"ל (שם פ"ו) שני שעירי‬ ‫ביתר שאת וביתר עז‪.‬‬ ‫וכמו שהאריך בהקדמת ספר‬ ‫יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים‬ ‫ובלקיחתן כאחד ואף על פי שאין שוין כשרין‪ ,‬וחוששין דמה שבא‬ ‫‪-‬‬ ‫משנת חסידים עיי"ש בדברים‬ ‫לשנות בזה הוא משום שיש בו איזה 'צד' מינות‪ ,‬וע"כ משביעין‬ ‫בסעודת מוצאי יו''כ תשנ''ה‬ ‫אותו שלא ישנה דבר מכל מה שאמרנו לך‪.‬‬ ‫ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש‪.‬‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫תשו"ח לבנו הגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א שהמציא לנו מאוצרותיו טעיפ מד"ת זו‬ ‫יל"פ‪ ,‬דכשהכהן גדול נכנס לפני ולפנים נתאחדו ונכללו בו כל‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הכתבים‬ ‫דבר התשובה‬ ‫הקדושים‪ .‬ועכשיו ע"י שנתכפר כל העוונות‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ופשעים נמצא דאין כאן כבר נהמא דעציבו‪,‬‬ ‫‪.‬כש תשאלה‪ :‬בקידוש לבנה וכן בקידוש החמה‪ ,‬כמה זמן אחר ראיית הלבנה או החמה‬ ‫אלא נהמא שעמל בו ע"י תורה ומצוות ומעשים‬ ‫יכול לברך‪ ,‬ואם יש להקפיד לראותה ממש תיכף לתחילת הברכה‪ .‬‬ ‫טובים‪ ,‬שהעוונות נתכפרו והמצוות נשארו‪ ,‬והיינו‬ ‫ובדומה לזה‪ ,‬בעל קורא שצריך לקרוא התיבות בפנים‪ ,‬אם צריך להסתכל על התיבה‬ ‫לך אכול "בשמחה" לחמך‪ ,‬דייקא בשמחה‪ ,‬כי‬ ‫ממש בשעה שקורא התיבה‪ ,‬או סגי במה שהסתכל עליו וקורא התיבה רגעא חדא‬ ‫כבר רצה אלקים את מעשיך‪.‬‬ ‫אח"כ‪.‬‬ ‫ואפשר עוד‪ ,‬דע"י העוונות גם המעשים‬ ‫טובים אינם מרוצים‪ ,‬שהוא בעל מום‪ ,‬בבחינת‬ ‫תשובה‪ :‬כל שראה הלבנה‪ ,‬ועדיין עומד על מקומו להכין עצמו ובדעתו להתחיל‬ ‫הקריבהו נא לפחתך הירצך (מלאכי א‪ ,‬ח)‪ ,‬וכן נירו‬ ‫הברכה‪ ,‬שפיר עבידא‪.‬‬ ‫לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים (ירמיה ד‪ ,‬ג)‪,‬‬ ‫וכן הוא הגדר לענין קריאת התורה‪ ,‬כל שעומד מיד אחר שראה הכתב מבפנים וקורא‬ ‫ועכשיו שנתכפרו העוונות ולא נשאר מהן רושם‬ ‫על פי זה סגיב‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬נמצא דשפיר מתקבלים ומרוצים המעשים‬ ‫הטובים שעשו כל השנה‪ .‬והיינו כי כבר רצה‬ ‫‪5‬‬ ‫אלקים את מעשיך‪ ,‬דהיינו המעשים שעשיתי כבר‬ ‫‪.‬אכש תשאלה‪ :‬גג גבוה הבולט טפח או יותר למעלה מהסוכה‪ ,‬אם סומכין עליו ומותר‬ ‫בשנה שעברה נרצה לו להשית"ב דהוי תמימים‬ ‫לפרוס 'שלאק' על הסוכה משום דאינו אלא מוסיף על אהל‪ ,‬או דלמא דוקא אם‬ ‫ומקודשים‪.‬‬ ‫ממשיך האהל של טפח הוי כמוסיף על האהל משא"כ הכא שהגג גבוה והשלאק‬ ‫ועוד נ"ל כי איתא בסוף קידושין (פ"ב ע"ב)‬ ‫נמוך‪ ,‬דבכה"ג לא הוי כמוסיף על האהל ואסור‪.‬‬ ‫שע"י הרעת המעשים מקפחים הפרנסה‪ ,‬וכמבואר‬ ‫תשובה‪ :‬כיון שאינו ממשיך האהל של טפח אלא עושה אהל נמוך הימנו‪ ,‬הוי כעשיית‬ ‫שם שאני שנבראתי לשמש את קוני בוודאי הדין‬ ‫נותן שאתפרנס שלא בצער‪ .‬ועכשיו שנתכפרו‬ ‫אהל חדש ואסורג‪.‬‬ ‫העוונות שאין כאן שום מעשים רעים‪ .‬א"כ חזר‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫הדין שהפרנסה יהי' שלא בצער אלא בשמחה‬ ‫טעמים היינו כשקורא אותה בע"פ ממש‪ ,‬אבל כל שקריאתו‬ ‫‪.‬א בסימן תכ"ו (סעיף ב) ותולה עיניו בו ומיישר רגליו ומברך‪.‬‬ ‫וטוב לך‪ ,‬והיינו לך אכול לחמך בשמחה‪.‬‬ ‫הוא ע"פ הכתב שראה עכשיו הרי אינו בע"פ‪ ,‬אף שאינו‬ ‫ובמשנ"ב (סקי"ג) בשם המג"א‪ ,‬דרואה אותה פעם אחת‬ ‫מתסתכל ממש עכשיו‪ ,‬וליכא כל הני חששות דהרי מן הכתב‬ ‫כשירצה לברך ואח"כ לא יסתכל בה‪ .‬ומשמע דאינו צריך‬ ‫ועוד שכבר ביארנו שאדם הראשון שנתארר‬ ‫הוא קוראה‪ ,‬וליכא דין ראיית הכתב בשעת אמירתו רק דעיקר‬ ‫שיהיה לפני הברכה ממש מיד‪ ,‬רק דרואה אותה ומיישר‬ ‫בעצבון תאכלנה וקוץ ודרדר תצמיח לך (בראשית‬ ‫דיהיה ע"פ הכתב‪ ,‬ובזה מובן מה ששמעתי להעיר מבעלי‬ ‫רגליו ואח"כ מברך וכן שאר הכנה‪ ,‬ובאמת כל ענין תליית‬ ‫ג‪ ,‬יח)‪ ,‬היינו מפני שחטא בדעת (עי' פרע"ח‪ ,‬שער חג‬ ‫קורא‪ ,‬אשר הבחינו שבהרבה פעמים הבעל קורא כשאומר‬ ‫עיניו בלבנה‪ ,‬כתבו כמה גדולי הוראה דאינו מעכב כיון דמ"מ‬ ‫המצות)‪ ,‬ועכשיו ע"י עינוי הדעת שלא הי' יתובא‬ ‫תיבות הקריאה כבר מסתכל להלן ולא חלי ולא מרגיש מחמת‬ ‫נהנה מאור הלבנה כמבואר בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן קכ"ה‬ ‫דעתא [מתענית אכילה]‪ ,‬מתקן חטא זה‪ ,‬ושוב יש‬ ‫מהירות הקריאה‪ ,‬ולפי הנתבאר מיד אח"כ כל שאומרה מתוך‬ ‫אות ד) ועוד‪ ,‬רק אף למה דבעינן שיהא מהדר להסתכל עליו‬ ‫הכתב שראה ודעתו עליו הוי קריאה מתוך הכתב‪ ,‬ומה שכתב‬ ‫לפני הברכה‪ ,‬אינו צריך מיד ממש רק כל שלא פנה דעתו‬ ‫לאכול הלחם בשמחה‪ ,‬היפוך מהעצבון‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ממנו שפיר‪ ,‬ולא הוי כשומע קול רעם וברק דהשיעור הוא‬ ‫בשער אפרים (שער ג' דין ג) וז"ל‪ :‬ויקרא הכל מתוך הכתב‪,‬‬ ‫וכשיגיע קרוב לסוף העמוד לא יניח הסגן לקרב העמודים‪ ,‬כי‬ ‫תוכד"ד כמבואר (סימן רכ"ז סעיף ג) דשם מסתלק ממנו הדבר‪,‬‬ ‫(שם) שהאריך בגדר הדברים דוק‪ ,‬ולפי מה שנתבאר כל שאינו‬ ‫לפעמים מחמת זה קורא תיבה אחת או ב' שבסוף העמוד‬ ‫וכן ברואה מקום נס בסימן רי"ח‪ ,‬אבל בזה הרי אינו מסתלק‬ ‫שגור בפיו לכו"ע הוי מן הדין]‪.‬‬ ‫בע"פ מחמת הרגל לשון ואינו נכון ע"כ‪ .‬היינו שע"י זה‬ ‫ממנו הנאת הלבנה‪ ,‬רק דלכתחלה ראוי לראות מה שמברך‬ ‫‪.‬ג דכל ההיתר של מוסיף על האהל ארעי בסימן שט"ו (סעיף‬ ‫קוראה בע"פ לגמרי ואינו מסתכל כלל בהכתב‪ ,‬אבל כל‬ ‫עליו‪ ,‬בזה לא בעינן תוך כדי דיבור‪ ,‬רק דהעיקר דיהיה דעתו‬ ‫ב)‪ ,‬היינו כשהוא ממשיך ומוסיף על האהל הקיים‪ ,‬אבל כל‬ ‫שרואה הכתב ואחר כך אח"כ קוראה ע"פ הכתב‪ ,‬שפיר מיקרי‬ ‫עדיין עליו‪ ,‬וכן הוא לענין ברכת החמה בסימן רכ"ט דאף‬ ‫שאינו בשווה לו הרי אינה ממשיך ממנו‪ ,‬וגם אינו ניכרת‬ ‫מתוך הכתב‪.‬‬ ‫שראוי לראות בה קודם הברכה‪ ,‬אבל כל שאינה מכוסה והוא‬ ‫שמוסיף הוא עליו‪ ,‬על כן אין בזה ההיתר‪ .‬ויש שכתבו דכל‬ ‫[ויש ראשונים סברי דכל הדין הוא מצוה מן המובחר‪,‬‬ ‫בתוקפה איננו מסתלק‪ ,‬ושפיר יכול לברך כל שהביט בה‬ ‫שהוא סמוך ג' טפחים אמרינן בזה לבוד דהוי אהל אחד‪,‬‬ ‫דבמתני' יומא (ס"ח‪ ):‬איתא‪ ,‬ובעשור שבחומש הפקודים‬ ‫כשעסוק בהכנה לזה‪.‬‬ ‫כעין דמבואר במשנ"ב סימן תר"מ (סקכ"ה) אבל אינו דומה‪,‬‬ ‫קוראה על פה‪ ,‬ונתקשו הראשונים דהרי הוי קריאת ציבור‬ ‫‪.‬ב הנה בטעם הדבר שצריך לקרות התורה בציבור מתוך‬ ‫דכאן כיון דבעינן שיהא מוסיף וניכר שמוסיף הוא בעינן‬ ‫דאסור לאמרן ע"פ‪ ,‬ובתוס' ישנים ובתוס' הרא"ש (שם) כתבו‬ ‫הכתב‪ ,‬הוא משום דברים שבכתב אסור לאמרן על פה‪,‬‬ ‫שיהא נמשך וניתוסף עליו‪.‬‬ ‫דהוא רק מצוה מן המובחר ומשום כבוד הציבור לא חשו‪.‬‬ ‫כמבואר ברמב"ם (פרק י"ב מהלכות תפלה הלכה ח) וז"ל‪ :‬והוא‬ ‫[ומ"מ כל שה'שלאק' שעל המוט מחובר הוא לסוכה או‬ ‫ובתורת חיים (סימן מ"ט) נתקשה דמשמע דהוא מן הדין‪,‬‬ ‫שלא יקרא על פה‪ ,‬שאסור לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה‬ ‫לבית וכה"ג‪ ,‬לא בעינן שיהא פרוס טפח מבעו"י‪ ,‬דהוי כגגות‬ ‫ובגמ' תמורה (י"ד) כתבו דהתירו לכתוב תושבע"פ משום‬ ‫אחת‪ .‬וכתב בכסף משנה וז"ל‪ :‬ומ"ש והוא שלא יקרא על‬ ‫שמחובר בצירים ברמ"א סימן תרכ"ו‪ ,‬כמבואר בספר מראות‬ ‫עת לעשות‪ ,‬ולמה הצריכו לזה‪ .‬ומיישב דכוונת התו"י דהוא‬ ‫פה‪ .‬בגיטין פרק הניזקין (דף ס') אמרינן דדברים שבכתב אי‬ ‫יחזקאל (עמוד קנ"ה) בדברי מרן זצ"ל‪ ,‬ומבואר שם‪ ,‬דבפרט‬ ‫מדרבנן‪ ,‬וצ"ע דהרי כתבו מצוה מן המובחר‪ .‬ולענ"ד אפשר‬ ‫אתה רשאי לאומרם על פה ע"כ‪ .‬ויש כמה שיטת ראשונים‬ ‫בזה דאינו כיסוי רק לאהל קיים‪ ,‬ואינו אהל חדש‪ ,‬ומבואר‬ ‫ליישב דאיה"נ לקרות בע"פ ממש כל שאינו שגור בפיו‬ ‫דהאיסור הוא רק בחובת קריאה בציבור‪ ,‬כמבואר בריטב"א‬ ‫בדברי מרן זצ"ל דסבירא ליה דאף דלפעמים ה'שלאק' הוא‬ ‫הוי איסור גמור‪ ,‬ומה שכתבו הראשונים הנ"ל היינו כשהוא‬ ‫יומא (ע ע"א)‪ ,‬ועיין בתורת חיים (על השו"ע‪ ,‬סימן מ"ט סק"א)‪,‬‬ ‫במרחק טפח או ג' טפחים‪ ,‬ובזה שהוא למעלה מעל הסכך‬ ‫שגור לו‪ ,‬דבזה ביאר הפרמ"ג דהוי אטו דיאמר שאר דברים‬ ‫וא"כ הרי טעם הדבר בזה מבואר בפוסקים שמא ידלג תיבה‬ ‫יש חשש אהל כמבואר בשועה"ר סימן תר"מ (סעיף י)‪ ,‬מ"מ‬ ‫שאינו רגיל‪ ,‬בזה הוי רק הרחקה ומצוה מן המובחר‪ ,‬והקורא‬ ‫א או שתיים‪ ,‬ועל כן כתבו הפוסקים (שם) דבשגור ליכא איסור‬ ‫אין זה כחומר דין אהל שנעשה להגן‪ ,‬כיון שאין שום תועלת‬ ‫בביהמ"ק היה שגור על פיו בודאי פרשת חובת היום‪ ,‬עיין‬ ‫זה‪ ,‬ובבית יוסף (סימן מ"ט) כתב הטעם מפני שהרבה למדנו‬ ‫הגנה באהל זו‪ ,‬ומה שאסור היינו ככל אהל טפח שאסרו‬ ‫לשון החתן סופר (שער הקרבנות סימן י"ד אות ט) דהכהן גדול‬ ‫מחסירות ויתרות קרי וכתיב וכו'‪ ,‬ובירושלמי (יומא שם) מבואר‬ ‫לעשות בשבת‪ ,‬אף שאינו להגן רק לתועלת אחר‪ ,‬וברוב‬ ‫היה רגיל בו הרבה וחביב בעיניו עבודת היום ליכא חששא‬ ‫דכשקורא בספ"ת‪ ,‬שמא יאמרו ספר תורה חסר‪ .‬ולפי כל הני‬ ‫פעמים כה"ג ישנם מחיצות‪ ,‬אבל מ"מ כל שעביד וקאי‬ ‫זו שישכח או שידלג תיבה ע"כ‪ .‬ומ"מ אכתי הו"ל להיות‬ ‫ומחובר לבית לכו"ע מהני‪ ,‬בזה אף להנוב"י (מהד"ת או"ח סימן‬ ‫אסור כיון דרק לו רגיל כדכתבו הפוסקים‪ ,‬על זה כתבו‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫ל') דמחמיר כשהוא להגן ועושה מחיצות‪ ,‬ובזה הטעם יש עוד‬ ‫התוס' דמשום טירחא דציבורא לא חשו לזה‪ ,‬והנה התוס'‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫היתר‪ ,‬אף בשנעשה כמו הנקרא 'אונינג' דיש חוששים משום‬ ‫כתבו זאת גם על דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכתבם‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫שיורד קצת מחיצה‪ ,‬אבל כיון דלא נעשה להגן וכבר יש‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫כמבואר בלשונם‪ ,‬ובזה יש לומר דג"כ היינו בדברים שאינם‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫הגנת הסכך‪ ,‬בודאי יש לסמוך על סברת המתירים בזה]‪.‬‬ ‫מעיקר הדין רק החמירו בזה שלא לחלק‪ ,‬עיין בחתן סופר‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫פרסם‬ ‫ל ת וענינים‬ ‫הלכות‬ ‫יום כיפור (ב)‬ ‫דבר הלכה‬ ‫דו‬ ‫עוב בכתב ובין‬ ‫של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל בין‬ ‫דבר הזכרונות‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫בע"פ‬ ‫להתקשר‬ ‫מי שנתלכלך אצלו הקיטל מצואה ביו”כ האיך ינהג‬ ‫בליעת כדורים ע”י מים ביו”כ‬ ‫נא מערכת‬ ‫לה‬ ‫[תריט]‬ ‫ ‪.‬כמי שנתלכלך הקיטל שלו מצואה ביו”כ‪,‬‬ ‫‪.‬ז יאנשים הצריכים לבלוע מיני רפואות‬ ‫סדר עבודת יום הכיפורים אצל רבינו זצוק"ל‬ ‫עשרת ימי תשובה‬ ‫יפשוט הקיטל וילבש מלבוש אחר נקי‪ ,‬אבל‬ ‫[‘פילען’] לצורך בריאותם ביו”כ‪ ,‬וקשה עליהם‬ ‫עשרת ימי תשובה היו ימים טרודים ועסוקים מאד אצל רבינו זצ"ל‪ - ,‬בזמן זה‬ ‫אין להתיר אמירה לנכרי שיכבס מקום הלכלוך‬ ‫לבלוע בלי מים‪ ,‬יכולים לבלוע התרופה ע”י‬ ‫הוסיף עבודה על עבודתו יגיעה על יגיעתו‪ ,‬וכל כולו ועצמותו היה טרוד בעבודה‬ ‫שעל הקיטל משום כבוד הבריות או משום צורך‬ ‫קצת מים כפי מה שיש צורך לבולען ואין זה‬ ‫רבה ונשגבה יום ולילה כהכנה לקראת יום הקדוש‪ ,‬ממוצאי ר"ה קבע שיעורים‬ ‫מצוה]ד[‪.‬‬ ‫בגדר שתיה כלל]א[‪.‬‬ ‫עם צאצאיו בספר הרמב"ם הלכות תשובה וכן בהלכות עבודת יום הכיפורים‪ ,‬והיה‬ ‫גדר איסור נעילת הסנדל‬ ‫שיעור נטילת ידים שחרית ביום כיפור‬ ‫רבינו מדייק בכל ענין וענין ברמב"ם ומעלה חידושים ופנינים יקרים‪.‬‬ ‫ ‪.‬אכאיסור נעילת הסנדל הוא רק בהליכה‬ ‫ ‪.‬חישיעור נטילת ידים של שחרית ביו”כ‬ ‫וכן הקדיש שעות רבות בימים אלו לדון ולהורות לבני ישראל וישב בבית‬ ‫או בעמידה עם מנעלים‪ ,‬אבל נעילה בעלמא‬ ‫הוא עד סוף קשרי אצבעותיו‪ ,‬דהיינו סוף מקום‬ ‫הוראה לענות על שאלות בעניני סוכה וארבעת המינים‪ .‬ועל כולם היה לו עסק‬ ‫גדול בעניני צדקה וחסד בימים אלו‪ ,‬שהיה טורח רבות ומחלק סכומים הגונים‬ ‫כגון ששוכב במיטה ומנעל על רגליו אינו בכלל‬ ‫חיבור האצבעות עם כף היד‪ ,‬ומ”מ מי שנוהג‬ ‫לעניים ונצרכים‪ .‬וכן היה מקבל בימים אלו קהל רב שבאו להתברך קודם יוה"כ‪,‬‬ ‫האיסור]ה[‪.‬‬ ‫ליטול ידיו עד הקנה [דהיינו עד פרק הזרוע]‬ ‫והיה רבינו עומד ומברך כל אחד ואחד בברכות רבות מעומקא דליבא ובמאור‬ ‫כמו בשאר ימות השנה‪ ,‬יש לו מקום בשופי‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫גדר נעל של עור ודין ‘ארטש’ של עור‬ ‫במה לתלות עצמו]ב[‪.‬‬ ‫ ‪.‬בכנעל שיש בו מקצת עור‪ ,‬אם העור‬ ‫שבת שובה ושלש עשרה מדות‬ ‫משמש למעמיד או למחזיק או לדוש עליו‪,‬‬ ‫רחיצת הפה במים המעורבים במיני רפואה מרים‬ ‫דרשת שבת שובה היה רבינו מכין כמה ימים לפני השבת‪ ,‬ובליל שב"ק היה‬ ‫אפילו אם הוא מועט‪ ,‬הרי הוא בכלל איסור‬ ‫ ‪.‬טימי שיש לו מיחוש בפיו‪ ,‬ורפואתו הוא‬ ‫לומד בביהמ"ד יחד עם הלומדים את הסוגיא שידרוש עליה למחרת‪ .‬מה נהדר‬ ‫נעילת הסנדל‪ ,‬ואם אינו משמש לשום אחד‬ ‫לרחוץ פיו במים המעורבים עם איזה רפואה‬ ‫הי' המחזה בעת שעלה רבינו לדרוש מעוטף בטליתו‪ ,‬ת"ח בעלי בתים ואנשי‬ ‫מדברים הללו‪ ,‬אזלינן בתר הרוב‪ ,‬אם הרוב הוא‬ ‫שטעמו מר‪ ,‬יכול לרחוץ פיו במים אלו‪ ,‬אבל‬ ‫מעשה שבאו מכל קצוות העיר‪ ,‬וביניהם היה גם חבר תלמידי חכמים מופלגים‬ ‫שבאו לרוות צמאונם בעומק הסוגיא‪ ,‬ורבינו החל לחרוז דברים וצולל בעומק‬ ‫מעור אסור‪ ,‬ואם אין העור אלא מועט‪ ,‬מותר]ו[‪.‬‬ ‫יזהר שלא יבלע המים]ג[‪.‬‬ ‫הסוגייא בפלפול וסברא‪[ ,‬ולפעמים נתארכה השעה והמשיך רבינו את הפלפול‬ ‫מנעלים שאין עושין מעור אבל נוחים מאוד‬ ‫בס"ג של שבת שלאחריו או של שבת חוה"מ]‪ ,‬והיה עובר מפלפול אל דברי‬ ‫ ‪.‬גכמנעל שאינו עשוי מעור‪ ,‬אע”פ שהוא נוח‬ ‫אגדה ועניני תשובה‪ ,‬והיה מדבר דברי מוסר ותוכחה היוצאים מהלב ונתעוררו כל‬ ‫א‪ .‬דהוי כמי ששותה מים עבור דחנקתיה אומצא דמבואר בשו”ע (או”ח‬ ‫מאוד בלבישתו‪ ,‬מותר ללובשו ביו”כ]ז[‪.‬‬ ‫סימן רד סעיף ז’) דאינו מברך עליו‪ ,‬והטעם משום דאין זה שתיה של‬ ‫העם לתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬ודרכו היה באותה שעה לעורר הציבור על ענינים‬ ‫הנאה כלל‪ ,‬ולפיכך אפילו כאיסור פחות מכשיעור אין בזה‪ .‬וכהאי‬ ‫הנחוצים לפי הענין והזמן‪ ,‬ובפרט על שמירת שבת‪ ,‬ריבית ושאר דיני עסקים‪,‬‬ ‫טלטול מנעלים של עור ביו”כ‬ ‫גוונא מצינו לענין איסור רחיצה‪ ,‬דאם אינו רחיצה של תענוג אלא‬ ‫כשרות‪ ,‬ובשנת השמיטה עורר להזהר בכל דיני שמיטה‪.‬‬ ‫ ‪.‬דכאע”פ שמנעל העשוי מעור אסור ללובשו‬ ‫להעביר הליכלוך‪ ,‬לא הוי בגדר רחיצה (או”ח סימן תריג סעיף א’)‪ ,‬וה”ה‬ ‫ביום המסוגל שלש עשרה מדות אמר סליחות בהשכמה בהתעוררות גדול‪ ,‬והיה‬ ‫ביו”כ‪ ,‬מ”מ כין שאין בו איסור מצד עצמו [כמו‬ ‫נמי לענין שתיה דאם אינו שתיה של הנאה לא הוי בגדר שתיה‬ ‫יושב בתענית כל היום‪ ,‬לעת ערב היה קורא סדר הקרבנות בספר תורה‪ ,‬אח"כ‬ ‫(עמק התשובה ח”ט סימן סז)‪.‬‬ ‫התפלל מנחה‪ ,‬ואח"כ יצא לאמירת תשליך‪.‬‬ ‫בגד שעטנז]‪ ,‬אלא שיש איסור להלבישו לפי‬ ‫ב‪ .‬בשו”ע (או”ח סימן תריג סעיף ב’) כתב דבנטילת ידים שחרית נוטל עד‬ ‫שעה‪ ,‬לא הוי מוקצה רק ככלי שמלאכתו לאיסור‬ ‫מנהג כפרות‬ ‫סוף קשרי אצבעותיו‪ ,‬וכ”כ גם לענין תשעה באב (או”ח סימן תקנד סעיף‬ ‫ומותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו]ח[‪.‬‬ ‫י’)‪ ,‬והטעם הוא משום דזהו שיעור נטילה לענין נטילת ידים לפת‬ ‫ערב יום הקדוש התחיל רבינו זצ"ל סדר העבודה בעשיית כפרות בעלות‬ ‫מעיקר הדין כמ”ש בשו”ע (או”ח סימן קסא סעיף ד’)‪ ,‬ומשמע דס”ל דכן‬ ‫השחר‪ ,‬ולרוב היה חובש השטריימל לראשו משעת עבודת הכפרות‪ .‬מלפנים‬ ‫הוא גם לענין נטילת ידים שחרית וכמ”ש בשו”ע (או”ח סימן ד’ סעיף‬ ‫בשנים קדמוניות בראשית ימי שימושו של מרן זצ"ל בתור דיין ומורה צדק בק"ק‬ ‫דבעלמא יש לחוש שמא יבלע‪ ,‬מ”מ בכה”ג דגם אם יבלע אין בו‬ ‫ז’) דטוב להקפיד בנטילת ידים שחרית ככל הדינים לענין נטילת ידים‬ ‫סאטמאר ב"פ לא היה שוחט בכל העיר ב"פ רק בהחצר ביהמ"ד דק"ק סאטמאר‪,‬‬ ‫איסור דאורייתא כלל‪ ,‬ממילא אין לחוש לאיסור הרחיצה בלבד בלי‬ ‫לפת‪ ,‬ואף דשם מבואר דיש להחמיר כשיטת הרי”ף לענין נטילת‬ ‫ורבינו היה הולך לשם לעשות כפרות והיה בודק החלף וכו' [פעם אחת בשנים‬ ‫לבלוע רק מחשש דשמא יבלע (עמק התשובה ח”ב סימן מז)‪.‬‬ ‫ידים לפת עד מקום חיבור הכף עם הזרוע‪ ,‬מ”מ כיון דמעיקר הדין די‬ ‫הראשונות הגיע השוחט בשעה מאוחרת‪ ,‬ונטל רבינו החלף ממנו‪ ,‬ותבע ממנו את‬ ‫ד‪ .‬בעיקר הדין אם מותר שבות דאמירה לנכרי במקום מצוה כבר נחלקו‬ ‫עד מקום האצבעות עם כף היד‪ ,‬אין להחמיר בזה לענין נטילת ידים‬ ‫כבוד הציבור‪ .]..‬רבינו היה בודק הסכין ומכסה הדם בברכה‪ ,‬והיו מציינים בחוט‬ ‫בזה קמאי דקמאי רבותינו הראשונים‪ ,‬ולהלכה מתבאר מדברי השו”ע‬ ‫שחרית‪ ,‬ובפרט לענין יו”כ ותשעה באב דהוי חומרא דאתי לידי קולא‪.‬‬ ‫את הכפרה של רבינו לידע אם עלתה בו טריפה‪ ,‬ומלפנים היתה הרבנית ע"ה‬ ‫(או”ח סימן שז סעיף ה’) דאין להתיר אמירה לנכרי במקום מצוה‪ ,‬וא”כ‬ ‫אמנם חוכך אני טובא לומר כיון שכתב הב”י שראוי לנהוג ליטול עד‬ ‫אפילו אם היה איזה מצוה בלבישת הקיטל‪ ,‬אין שום מקום להתיר‬ ‫הקנה בנטילת ידים לסעודה‪ ,‬ובביאור הלכה הביא דעת רוב פוסקים‬ ‫המשך בעמ' ד'‬ ‫מולחת את העופות ואכלו אותם בסעודת ערב יוה"כ‪.‬‬ ‫שיכבסו על ידי עכו”ם‪ .‬וגם משום גדול כבוד הבריות דדוחה איסור‬ ‫כן‪ ,‬א”כ ודאי דאף לענין נטילת ידים שחרית הוי הדין כן דשיעור‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫דבר יחז‬ ‫דרבנן אין להתיר‪ ,‬משום דאין בזה כ”כ כבוד הבריות הואיל ובבגד‬ ‫נטילה הוי עד מקום חיבור היד עם הקנה‪ .‬ואין לומר דבכה”ג דהוי‬ ‫ק אל‬ ‫העליון שהוא הטלית שוין כולן וכו’‪ .‬גם אין נראה שיכסה הלכלוך‬ ‫ספיקא דאיסורא יש לנהוג בשוא”ת‪ ,‬דז”א משום דאם אנו מחמירין‬ ‫מערכת דבר יחזקאל‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫מכח ספק תו לא מיקרי רחיצה של תענוג‪ ,‬שהרי עושין כן משום‬ ‫וועד להוצאת ספרי כ"ק רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫ע”י שילבש בגד אחר מעליו‪ ,‬אף דמעיקר הדין אין בזה איסור וכמ”ש‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המג”א (או”ח סימן עו סק”ו) דצואה על בגדיו ומכוסה שרי לקרות ק”ש‪,‬‬ ‫דאפשר דכן הוא העיקר להלכה וראוי לחוש לדעת רוב הפוסקים‬ ‫מ”מ לדידי נראה טוב מזה ומזה שיפשטנו לגמרי‪ ,‬דמה מועיל קיטל‬ ‫שדעתם כן‪ ,‬ובפרט בנטילת ידים של שחרית דאית גם משום סכנה‬ ‫אכילה ושתיה לחולה ביוה״כ‬ ‫מלוכלך‪ ,‬ויותר טוב שיהיו כל בגדיו נקיים‪ ,‬בפרט בשעת התפילה של‬ ‫כמ”ש הראשונים‪ ,‬וחמירא סכנתא מאיסורא‪ ,‬וספק סכנה לחומרא‬ ‫ע״פ פסקו של כ״ק מרן רבינו הגאב״ד זצוק”ל‬ ‫ימים הנוראים (עמק התשובה ח”ו סימן רא)‪.‬‬ ‫כמ”ש האחרונים (עי’ פת”ש יו”ד סימן קטז סק”ג) וכו’‪ .‬ולענ”ד נראה עוד‬ ‫מדות נפח לח בארצה״ב = פלואיד אונ״ץ )‪ 29.57 (FLUID OUNCE‬סמ”ק (ס"מ קיוביק‪ ,‬מילי ליטער)‪ ,‬אונ”ץ )‪ 28.35 (OUNCE‬גרם‪.‬‬ ‫דאפילו נימא דמעיקר הדין קיי”ל כדעת הראשונים דשיעור נטילה‬ ‫ה‪ .‬נראה משמעות הדברים דעינוי של חליצת הסנדל הוי בהילוך‪ ,‬וכמו‬ ‫כתב המחבר הל׳ יוה״כ (סימן תריח סעיף ז׳) כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותם מעט מעט‪ ,‬כדי שלא יצטרף לשיעור הלכך מאכילין‬ ‫הוא רק עד סוף פרקי אצבעותיו‪ ,‬ואך דבשאר ימות השנה מחמירין‬ ‫אותו כשני שלישי ביצה בינונית וישהו כדי אכילת ד׳ ביצים‪ ,‬והשתי׳ יבדקו בחולה עצמו כמה הוא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו ע״כ‪.‬‬ ‫שלמדו זה מקרא (ישעיה כ‪,‬ב) ‘ויעש כן הלוך ערום ויחף’‪ ,‬ועי’ מש”כ‬ ‫לפנים משורת הדין ליטול עד הקנה‪ ,‬גם זה לא חשיב רחציה של‬ ‫אכילה ושתי׳ אינם מצטרפים וא״צ לשהות כלל בין אכילה לשתי׳ [תרי״א סעיף ב׳]‪ ,‬אין צריך לעשות קידוש‪ ,‬וגם פטור מלחם משנה‪.‬‬ ‫הרמ”א (או”ח סימן תריד סעיף ב’) לענין כרים וכסתות של עור אם רשאי‬ ‫תענוג‪ ,‬כיון דעושה כן כדי לצאת ידי דעת הפוסקים דס”ל הכי‪ ,‬אע”ג‬ ‫לעמוד עליהן‪ ,‬ומשמע דגם עמידה בעלמא בלי הליכה אסור בנעילת‬ ‫‪ -‬שיעור שתיה ‪-‬‬ ‫דמעיקר לא נקטינן כן‪ ,‬אעפ”כ אין זה רחיצה האסורה ביו”כ‪ ,‬ולא זו‬ ‫הסנדל‪ ,‬אבל בלא עמידה אלא נעילה בעלמא כגון ששוכב במיטה‪ ,‬לא‬ ‫שיעור כמלא לוגמיו‪ ,‬כיון דבשיעור זה מיתביה דעתיה של אדם ע״כ הוא שיעור שתי׳ המחייב כרת ביום כיפורים‪ ,‬וצריך לדקדק לשתות פחות מזה‪.‬‬ ‫היא רחיצה של תענוג‪ .‬אכן לדינא כיון דעמא דבר ליטול רק עד סוף‬ ‫שייך בזה עינוי‪ .‬וכן משמע מדברי הרמב״ם ז׳׳ל (פרק ג’ מהלכות שביתת‬ ‫השיעור למעשה לאדם בינוני‪:‬‬ ‫קשרי אצבעותיו ונהגו כן מימי קדם לפני רבנן קשישאי‪ ,‬אין בכוחנו‬ ‫עשור הלכה ז’) שכתב ‘׳וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו‪ ,‬שהרי קושי‬ ‫שיעור של ‪ 40‬סמ״ק (גרם ‪ -‬מים מילי ליטער‪ ,‬אמנם משקאות שהן כבידים יותר מן המים אי אפשר לשער לפי הגרם מים‪ ,‬וע״כ משערים אותם לפי נפח ‪ 40‬סמ״ק)‪ ,‬הוא פחות‬ ‫לנהוג חדשות בזה‪ ,‬ואין ליטול רק עד סוף פרקי אצבעותיו‪ ,‬וכתבתי‬ ‫מהשיעור כמלא לוגמיו‪ ,‬ולכן אפשר להקל לחולה לשתות שיעור זה ביום הכיפורים‪ ,‬והוא קצת יותר מפלואיד אונ״ץ כנ״ל‪ ,‬דפלואיד אונ״ץ הוא‬ ‫הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף’‪ ,‬משמע דתלוי בעמידה על‬ ‫‪ 29.57‬סמ״ק‪.‬‬ ‫זה דאם ימצא אחד שיבוא ליטול עד הקנה בתשעה באב וביום כיפור‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬ועי’ בשו”ת מהר”ם שיק (או”ח סימן שטז) מה שכתב בזה (עמק‬ ‫בדרך כלל הוא השיעור של ברונפין פלעסטיג קאפ בזמנינו‪ ,‬ויכולין למדדו בקינדער באטעל‪[ ,‬ששם מצוין בקו על הבאטל הפלואיד אונ״ץ והמילי ליטער]‪,‬‬ ‫יש לו מקום בשופי במה לתלות עצמו (עמק התשובה ח”א סימן צד; וע”ע‬ ‫שימלא שם מים בשיעור הנ״ל וישפוך המים בכוס‪ .‬ויסמן גובה המים בכוס‪ ,‬וזה השיעור שמותר לשתות בשתי׳ אחת‪ ,‬וכן באכילה יעשה כן‪.‬‬ ‫התשובה ח”ו סימן רב)‪.‬‬ ‫תשובה מיראה ח”א סימן קי)‪.‬‬ ‫ובין שתי׳ לשתי׳ ימתין כשיעור אכילת פרס (שיעור הפסק שתי׳ הוא כמו באכילה‪ ,‬כמ״ש הגר״א סי׳ תרי״ב‪ ,‬הובא בשערי ציון ס׳ רע״א ס״ט)‪ ,‬וע״כ ישתה פחות מ׳מלא‬ ‫נראה דדבר זה תלוי במה שמבואר בשו”ע (או”ח סימן י׳ סעיף ד’) ובמג”א‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לוגמיו׳ כשיעור הנ״ל‪ ,‬וימתין עד שיעברו ‪ 5‬מינוט‪ ,‬ואחר כך ישתה שוב פחות מ׳מלא לוגמיו’ וימתין שוב ‪ 5‬מינוט וכן הלאה כפי הצורך‪ ,‬וא״צ לברך‬ ‫ג‪ .‬הנה משום רחיצה ביוה”כ בכהי גונא מותר‪ ,‬כיון שעושה זה משום‬ ‫שוב לפניה בכל פעם‪ ,‬כל שהוא עומד במקומו ולא הסיח דעתו‪ ,‬ולא עבר שיעור זמן עיכול בינתים‪.‬‬ ‫(שם) לענין חיוב ציצית‪ ,‬דאזלינן בתר מה הוא העיקר אם הבגד או‬ ‫מי שיש לו איזה מיחוש על הלשון או החיך שרפואתו הוא לרחוץ פיו במים המעורבים עם איזה רפואה שטעמו מר‪ ,‬במקום צער גדול מותר לרחוץ‬ ‫רפואה‪ ,‬וכמבואר בשו”ע (או”ח סימן תריד סעיף א’) דסיכה שרי משום‬ ‫העור‪ ,‬וה”ה נמי כאן לענין נעילת הסנדל דהאיסור הוא בסנדל של‬ ‫פיו במים המרים הנ״ל במקום רפואה [שו״ת עמק התשובה ח״ב סי׳ מ״ז]‪.‬‬ ‫רפואה‪ ,‬וכ”ש רחיצה דשרי בכה”ג וכמ”ש המג”א (שם)‪ ,‬ויותר מזה‬ ‫עור‪ ,‬נידון הסנדל אחר מה הוא העיקר‪ ,‬ואם העור הוי רק מיעוט‬ ‫משמע מרהיטת דברי הרמ”א דאפילו סתם רחיצת הפה שלא במקום‬ ‫‪ -‬שיעור אכילה ‪-‬‬ ‫בטל לגבי הרוב שאינו של עור ולא נקראת סנדל של עור‪ ,‬וכמו לענין‬ ‫רפואה‪ ,‬אין בו איסור עצמי מצד רחיצה‪ ,‬דהא כתב (או”ח סימן תריג‬ ‫שיעור ככותבת כיון דבשיעור זה מיתבא דעתיה של אדם‪ ,‬ע״כ הוא שיעור אכילה [עינו] המחייב כרת ביום כיפורים‪ ,‬וצריך לדקדק לאכול פחות מזה‪,‬‬ ‫ציצית דאם הרוב הוי בגד חייבת בציצית‪ ,‬דאזלינן בתר רוב וכמ”ש‬ ‫כותבת פחותה מכביצה מעט (רמב״ם הל׳ שביתת עשר פ״ב הל׳ א׳)‪ ,‬וע״כ בפחות מזה והוא כשני שלישי ביצה בינונית מאכילין את החולה‪.‬‬ ‫סעיף ד’) ואסור לרחוץ פיו ביוה”כ כמו שנתבאר לעיל סימן תקס”ז‬ ‫המג”א (שם)‪ ,‬שו”ר בשו”ת מהר”ם שיק ז”ל (או”ח סימן שטז) שמדמה‬ ‫השיעור למעשה לאדם בינוני‪:‬‬ ‫סעיף ג’‪ ,‬ומשמע דדהאיסור הוי מטעם שכתב בסימן תקס”ז דהיינו‬ ‫ג”כ נעל דיו”כ לענין בגד בחיוב ציצית עיי”ש‪ .‬אולם אם העור משמש‬ ‫הוא עד ‪ 30‬סמ״ק (גרם מים ‪ -‬מילי ליטער)‪ ,‬ובעוגות דקות שקורין ביסקוט ]‪ [Biscuits-Hadar J&J‬הוא בערך שני ביסקוט‪ .‬ויכולין למדדו ע״י ברונפין‬ ‫משום שמא יבלע‪ ,‬ולא משום איסור רחיצה‪ ,‬וצ”ל משום דרחיצת‬ ‫למעמיד או למחזיק או לדוש עליו‪ ,‬בכה״ג ישתנה הדין לחומרא אפי׳‬ ‫פלעסטיק קאפ‪ ,‬שהוא שירסק העוגה וינחה בקאפ כנ״ל ולא ימלאנו כולו רק קצת פחות‪ ,‬דברונפין פלעסטיק קאפ הוא בערך קרוב ל‪ 40‬סמ״ק‬ ‫הפה הוי רק כדי להעביר הלכלוך והזוהמא וזה לא מיקרי רחיצה של‬ ‫ושיעור היתר אכילה הוא ‪ 30‬סמ״ק‪ ,‬וכן כגון שרוצה לשער בשר‪ ,‬ממעכו לתוך קאפ כנ״ל עד שיעור הנ״ל וכן לחם\חלה יניחו לתוך הקאפ כנ״ל‬ ‫הוא מועט וכמבואר במהר״ם שיק ז׳׳ל (שם) דראוי להחמיר עיי”ש‬ ‫וימעכו‪ ,‬ועד אותו שיעור יכול החולה לאכול בכל פעם באופן הנ״ל‪.‬‬ ‫תענוג‪ .‬מה גם שכשהמים מעורבים במיני רפואה מרים הוי לכה”פ‬ ‫(עמק התשובה ח”ו סימן רג)‪.‬‬ ‫ובין אכילה לאכילה ימתין כשיעור אכילת פרס‪ ,‬וע״כ יאכל פחות מ’ככותבת’ כשיעור הנ״ל וימתין עד שיעברו ‪ 5‬מינוט‪ ,‬ואחר כך יאכל שוב פחות‬ ‫בגדר שלא כדרך אכילה דאינו אסור אלא מדרבנן ביו”כ לדעת רוב‬ ‫מככותבות וימתין שוב ‪ 5‬מינוט‪ ,‬וכן הלאה כפי הצורך‪.‬‬ ‫ז‪( .‬תשובה מיראה ח”ב סימן קפא)‪.‬‬ ‫הפוסקים‪ ,‬חוץ משיטת השאגת אריה (סימן עו) דלא ס”ל הכי וכבר‬ ‫ח‪ .‬אע”ג דאסור ללבוש מנעלים ביו”כ‪ ,‬מ”מ אינו מוקצה מחמת גופו‬ ‫הקשו עליו כל הפוסקים‪ ,‬ועכ”פ בחולה שאין בו סכנה ודאי אפשר‬ ‫‪ -‬תפלה לחולה לפני אכילתו ‪-‬‬ ‫קֹותי וׁ ׂאת ִמ ֶׁׁש ָּּפ ַטי ֲא ֶׁׂשר יַ ֲע ֶׂׂשה‬ ‫ּוֶׁש ַמ ׁר ֶּׂתם ׂאת ֻח ַ‬‫תֹור ׂתָך‪ׁ ,‬‬ ‫יָּפּורים ָּכׁ מֹו ֶׁׂשָּכּ ַת ׁב ֶּּת ְּׁב ּ‬ ‫ּוֶׁש ִתיּ ה ְּׁביֹום ַהָּכִ ִ‬ ‫זּומן ׁל ַקיֵ ים ִמ ׁצוַ ת ֲאכִ ּילה ׁ‬ ‫ּומ ּ‬‫ִהנׁ נִ י מּוכּ ן ׁ‬ ‫כמו בגד שעטנז בשבת‪ ,‬דבגד שטענז הוי הבגד אסור מצד עצמו‬ ‫להקל בזה‪ ,‬וה”ה נמי באוכלין שאינן ראוין יש להקל לפי”ז ביו”כ‬ ‫ימה‪ ,‬וׁ ׂאזׁ ָּכׂ ה ְּׁביֹום‬‫פּואה ֶׁׁש ֵל ּ‬ ‫חֹולי ַע ׁמָך יִ ֶׁׂש ּר ֵאל‪ִ ,‬ל ׁר ּ‬ ‫אֹותי וׁ ׂאת ָּכּ ל ֵ‬‫אֹותם ּה ּא ּדם וּ ַחי ְּּב ׂהם (ויקרא יח ה׳)‪ִּ ,‬ובזׁ כּות ִקיּום ַה ִמ ׁצוּ ה ַהזֹו‪ֶַּ ,‬ת ׁחֶּתֹום ִ‬ ‫ּ‬ ‫יָּפּורים ַה ְּּבא ׁל ַקיֵ ים ֶׁשּוב וׁ ִענִ ׂיתם ׂאת נַ ׁפֶׁש ֵׁתיכׂ ם ָּכֵ ן יׁ ִהי ּרצֹון ּא ֵמן‪( .‬ספר שבת שבתון הועתק ממחזור עתיק)‪.‬‬ ‫ַהָּכִ ִ‬ ‫איסור עולם ואינו תלוי בזמן זה או אחר‪ ,‬משא”כ מנעלים ביו”כ שהם‬ ‫בחולה שאין בו סכנה‪ ,‬ומעתה א”כ גם בנידון זה אף שאינו בגדר‬ ‫ראוין לערב במוצאי יו”כ‪ ,‬נידון רק ככלי שמלאכתו לאיסור דשרי‬ ‫חולי כלל אלא מיחוש בעלמא‪ ,‬מ”מ לא באנו להתיר שתיית המים‬ ‫נסדר ע’’י אחד מגדולי תלמידי רבינו הגה’’צ רבי שלום נח סג’’ל ווייס שליט’’א אב’’ד אורשיווא בעל בנין שלום וש’’ס‬ ‫לטלטלו לצורך גופו ומקומו (עמק התשובה ח”ו סימן רג; ח”ח סימן כ’)‬ ‫המרים ממש‪ ,‬אלא רק להתיר הרחיצה בהם ולפולטם מפיו‪ ,‬ונהי‬ ‫‪P: 347-939-9125 • F: 888-384-2695 • A: 1274 49th st. #472 Brooklyn N.Y. 11219 • E: DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫המשך דבר הזכרונות‬ ‫עבודת היום‬ ‫ומספר אחד הידידים‪ ,‬בימי בחרותי הייתי פעם בביהמ"ד בערב‬ ‫לד' מגישי מנחה בצדקה‬ ‫מי יוכל לתאר אמירת כל סדר העבודה של כהן גדול ע"י רבינו‬ ‫יום הקדוש‪ ,‬הביהמ"ד היה אז ריק מאנשים‪ ,‬רבינו זצ"ל קרא אותי‬ ‫ערב יום הקדוש וכן בימים שבין יוה"כ לסוכות היה רבינו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שנאמרה בקול גדול ובדביקות עצומה‪ ,‬נכנס למקום שנכנס‬ ‫לעזרת נשים‪ ,‬ונתן לי רצועה [פאסי"ק] ואמר לי שאלקה אותו‬ ‫עוסק הרבה בחלוקות מעות לצדקה שאסף ונתקבל אצלו כל‬ ‫ועמד במקום שעמד‪ ,‬ורבינו נראה ככה"ג הזורק את הדם‪" ,‬מצליף‬ ‫מלקות ארבעים חסר אחת‪ ,‬ולמד אותי לומר בעת נתינת המלקות‬ ‫הימים האלו‪ ,‬כל עניני הצדקה היה אצלו מקודש ביותר ולא‬ ‫בידו" הק' אחת למעלה ושבע למטה‪ ,‬ומונה אחת ואחת אחת‬ ‫את הפסוק והוא רחום יכפר עון וכו' שלש פעמים כנהוג‪ ,‬ואח"כ‬ ‫נתן לשום אחד להתעסק בעניני המעות‪ ,‬ורק הוא בעצמו היה‬ ‫ושתים וכו'‪ ,‬אשרי עין ראתה כל אלה‪ .‬וכשהגיע רבינו זצ"ל לומר‬ ‫הוציא מכיסו עשרים דאללע"ר ונתנם לי‪ ,‬ואמר‪ :‬נא! שליח בית‬ ‫סופר ומונה הכספים‪ ,‬ומכניסם וסוגרם בענוועלאו"פ‪ ,‬והיה רושם‬ ‫והכהנים והעם וכו' היה מתרומם ושואג כארי בפחד וביראה גדולה‬ ‫דין קח‪.‬‬ ‫במחברת מיוחדת כל עניני הכספים בדקדוק רב‪ .‬וסיפר הרה"ח ר'‬ ‫'כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפרש יוצא מפי כהן גדול‬ ‫ליל כל נדרי‬ ‫אייזיק פרידמאן הי"ו‪ :‬שנה אחת שאל אותי רבינו אם אוכל לעשות‬ ‫בקדשה ובטהרה' כו'‪ ,‬וכל הביהמ"ד נתמלא יראה מפני פחד הדר‬ ‫לו טובה‪ ,‬ונתן לי כמה ענוועלאופ"ס סגורות וביקש ממני להוליכו‬ ‫לתפילת כל נדרי נכנס רבינו בחרדה וביראה עילאה‪ ,‬והחל‬ ‫שמו הגדול והנורא היוצא מפורש כו'‪ .‬כל סדר העבודה אמרה‬ ‫למקומות שפקד עלי‪ ,‬ולא שלח רק לרבנים לחוד אלא ציוה ליתן‬ ‫מיד באמירת הזוה"ק בהתלהבות גדולה ובקול בוכים 'קם רבי‬ ‫רבינו בחיות ובהתלבות גדולה‪ ,‬והיה ניכר לכל כי רבינו זצ"ל בקי‬ ‫לכמה בעלי בתים שידע שמצבם דחוק‪ ,‬וציוה לי לדפוק על דלת‬ ‫שמעון סליק ידוי לגבי עלא'‪ ,‬וקולו הולך ומתגבר עד שנפל פחד‬ ‫ורגיל בכל סדר עבודת כהן גדול בבית המקדש בכל פרטיו ועניניו‪,‬‬ ‫הבית וכשפותחין הדלת להניח את הענוועלאו"פ ואסתלק מיד‪.‬‬ ‫והתעוררת גדולה על קהל הקודש‪ .‬אח"כ התחיל לומר בבכיות‬ ‫אחר שלמד הסוגיות והראשונים על בוריין‪.‬‬ ‫עוד סיפר הנ"ל‪ :‬פע"א התלויתי עם רבינו בביהמ"ד מפורסם‬ ‫ובהשתפכות הפסוקים 'אור זרוע לצדיק' 'פלגי מים'‪ ,‬ומעיניו ירדו‬ ‫תפלת נעילה ומעריב מוצאי יוכ"פ‬ ‫נהרות דמעות רותחות שסחף עמו את כל הקהל כולו‪ .‬בכל מהלך‬ ‫אחד בעירינו לקבץ כספים לצדקה‪ ,‬והבחין רבינו שגבאי הביהמ"ד‬ ‫בהגיע זמן הקדוש של נעילה היה מחדש כנשר נעוריו‪ ,‬והיה‬ ‫הימים הקדושים ובפרט בדרשה קודם כל נדרי הקפיד רבינו‬ ‫יושבים לשכירת מקומות בביהמ"ד‪ ,‬ניגש רבינו אליהם ושאלם‬ ‫מתפלל כל תפילת נעילה בקול אדיר כארי בדביקות והשתפכות‬ ‫להזכיר אמרי קודש משמו של רביה"ק מסאטמאר זי"ע כדי לעורר‬ ‫למחיר מקום אחד‪ ,‬המה ראו כן תמהו‪ ,‬ורבינו אמר להם שהוא‬ ‫עצומה עד אחר הקדיש תתקבל‪ ,‬רבינו האריך בתפילת נעילה‪,‬‬ ‫זכות הצדיקים שימליצו טוב בעדינו‪.‬‬ ‫רוצה לשכור מקום אחד כדי ליקח חלק בהוצאות הביהמ"ד‪ ,‬וכך‬ ‫ואח"כ עוד האריך לעצמו בתפילת מעריב שעה ארוכה ביותר‪,‬‬ ‫תוכן דבריו בדרשת כל נדרי היה לבאר יקרת הזמן דיוה"כ וסיום‬ ‫השכיל אל דל לעזור ולסייע בדרך כבוד את בית המדרש ולחזק‬ ‫ובעת שכבר רוב הציבור אחזו זמן הרבה אחר הבדלה היה רבינו‬ ‫עשרת ימי תשובה שהקב"ה פושט ידו לקבל בתשובה את כל אחד‬ ‫ידי הרב‪.‬‬ ‫זצ"ל עדיין עומד על מקומו דבוק בתפילה לפני ה'‪ .‬ומתפללי‬ ‫ואחד מישראל‪ ,‬והוא הזמן שיכול כל אחד לחזור בתשובה ולבא‬ ‫ערב יום הקדוש‬ ‫ביהמ"ד זוכרין בשנתו אחרונה כשהיה רבינו זצ"ל בחולשה גדולה‬ ‫טהור לפני ה' כמ"ש לפני ה' תטהרו‪ ,‬והיה מזכיר ומעורר על כל‬ ‫מרוב עבודה‪ ,‬אזי מרוב דביקות והתלהבות בתפילה התפלל רבינו‬ ‫כל ערב יום הקדוש‪ ,‬לפני בוא יום ה' הגדול והנורא‪ ,‬היה רבינו‬ ‫מיני דברים שצריכים להתחזק בהם‪ ,‬ובפרט בעניני צניעות וכדו'‪.‬‬ ‫נתון ביראה גדולה‪ ,‬והיה כל כולו אחוז בשרעפי קודש‪ ,‬עד שכל‬ ‫שמו"ע של מעריב בקול קצת‪ ,‬כדי שיוכל לכוין הכונה כראוי ולא‬ ‫אחר מעריב ליל יום הקדוש‪ ,‬היה רבינו נתון בהארת פנים נפלאה‪,‬‬ ‫יתקפנו חולשתו‪ ,‬ואז זכו לשמוע האיך שמוציא כל מלה ומלה‬ ‫הבא אז למחיצתו נרעש ונפחד מהמראה הנורא‪ ,‬גם בעת שישב‬ ‫כן היה באמירת שיר היחוד‪ ,‬ואח"כ בלימוד משניות מס' יומא‪.‬‬ ‫בשלחן לפני ה' בסעודות היום ישב באימה גדולה‪ ,‬כל איבריו דא‬ ‫במתינות רב כמונה מעות‪ ,‬גם בזמן קשה כזה‪.‬‬ ‫רוב שנים לא פנה רבינו זצ"ל לביתו בליל יוה"כ‪ ,‬אלא היה נשאר‬ ‫לדא נקשן ועיניו זלגו דמעות שליש‪ ,‬ועכ"ז כשהיו באים אורחים‬ ‫ויו"ט הי' עושה בצאתו בשלום מן הקודש‬ ‫ניעור כל ליל יום הקדוש בבית המדרש והיה אומר תהילים והוגה‬ ‫על השולחן היה שואלם אם יש להם הכל‪ ,‬והיה דואג להביא להם‬ ‫אחר הבדלה שורר רבינו 'המבדיל' המיוחד למוצאי יו"כ‪ ,‬ואמר‬ ‫בתורה‪ .‬ובשנים האחרונות נכנס לחדרו וערך שם עבודתו בקודש‬ ‫כל צרכי סעודה‪.‬‬ ‫קידוש לבנה ברוב גילה וחדוה‪ ,‬אח"כ יצאו כל הקהל בריקודי‬ ‫כל הלילה‪.‬‬ ‫ומספר הרה"ח ר' אהרן דוד מענדלאוויטש הי"ו‪ :‬בשנים קדמוניות‬ ‫שמחה‪ ,‬ורבינו זצ"ל מרקד בכל עוז טפחיים מע"ג הקרקע‪ ,‬מה‬ ‫וסיפר הרה"ח ר' בעריש לעפקאוויטש הי"ו‪ :‬הייתי רגיל ללמוד‬ ‫בראשית ימי שימושו של מרן זצ"ל בתור דיין ומורה צדק בק"ק‬ ‫נהדר היה מראה רבינו בצאתו אחר עבודת יום הקדוש‪ ,‬פניו‬ ‫אחר התפילה בליל יום הקדוש עם חברותא משניות מסכת יומא‪,‬‬ ‫סאטמאר ב"פ‪ ,‬סבל אבי הרה"ח ר' לייביש מענדלאוויטש ז"ל מאיזה‬ ‫מאירים ושמחים בנהירו עילאה‪ ,‬ובירך את כל הקהל בברכות‬ ‫שנה אחת כשסיימתי את לימודי היתה בשעה שתים או שתים‬ ‫מיחוש‪ ,‬וביקש ממנו שאמסור בשליחותו לרבינו זצ"ל פתקא עם‬ ‫רב ברחימו בחדווה ובשמחה‪ .‬רבינו ערך שולחנו הטהור לפני‬ ‫וחצי בלילה‪ ,‬ונכנסתי אז בחדר הספרים של מרן רבינו זצ"ל כדי‬ ‫פדיון‪ .‬אותו היום ערב יום הקדוש היה‪ ,‬ויהי כאשר הגעתי לביתו‬ ‫ה' במוצאי יום הקדוש ברוב גילה ושמחה ושוררו זמן הרבה עד‬ ‫לברך אותו בברכת גוט יום טוב‪ ,‬ומצאתי איך שהוא עוסק בלימוד‬ ‫מצאתי אותו לבוש עם השטריימל ובעקיטשע‪ ,‬והיה פתוח לפניו‬ ‫שעה מאוחרת בלילה בשירות ותשבחות למלך אל חי‪ ,‬ואמר הרבה‬ ‫גמרא מסכת יומא‪ ,‬ולא רציתי לבטלו מלימודו על כן לא ניגשתי‬ ‫ספר הרמב"ם הל' תשובה ומוריד דמעות כנחל‪ ,‬וכאשר ניגשתי אליו‬ ‫דברי תורה עה"פ (קהלת ט'‪ ,‬ז') לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה‬ ‫אליו ויצאתי החוצה‪ ,‬וכאשר חזרתי לבית המדרש בבוקר לערך‬ ‫עם הפיתקא של אבי סירב בתחילה לקרוא את הפיתקא‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫אלקים את מעשיך‪ .‬אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי‬ ‫בשעה שבע‪ ,‬מצאתי אותו איך שהוא עדיין יושב באותו מקום‬ ‫שאמרתי לו שאבי מורי שלח אותי עם הפיתקא והוא סובל מאיזה‬ ‫מטהר אתכם אביכם שבשמים‪.‬‬ ‫שישב שם בלילה‪ ,‬וכבר זכה לסיים כל מסכת יומא‬ ‫מיחוש הסכים לקרותו‪ ,‬ובפרט שמרן רבינו זצ"ל כבר הכיר את אבי‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫בההיא לילה‪ ,‬ובזה הכין עצמו בהכנה דרבה לעבודת‬ ‫מקדם‪ ,‬וכאשר קרא את הפתקא פלגי מים ירדו עיניו‪ ,‬ובראותי זאת‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫היום‪.‬‬ ‫חיל ורעדה אחזתני‪ ,‬שמראה כזו לא ראיתי בעיני מעולם‪.‬‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫סיפר איש אחד מבארא פארק‪ ,‬עובדא מלפני‬ ‫סיפר הרה"ג יוסף טעמפלער שליט"א אב"ד דרך אמת מאנסי‪:‬‬ ‫תשרי‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫חמישים שנה‪ ,‬שאמרו הרופאים לאמו שאסורה בשום‬ ‫אבי הרה"ג ר' שמחה יהודה זצ"ל ר"י נייטרא ז"ל‪ ,‬היה המשגיח‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫אופן לצום ביום כיפור מחמת מצב בריאותה‪ ,‬ועכ"ז‬ ‫בישיבת דושינסקיא בירושלים עיה"ק‪ .‬פעם אחת (בערך בשנת תשי"א‪-‬‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫משה‬ ‫ר'‬ ‫הרה"ח‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫התעקשה ורצתה לצום‪ ,‬והנה בעיצומו של יום הכיפורים‬ ‫י"ב) נכנס בערב יום הקדוש בשעה ‪ 3:00‬אחצ"ה להיכל הישיבה‪,‬‬ ‫חשון‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫עלה הגאב"ד לביתה ובעצמו הכין לה ב' כפות והכריחה‬ ‫ושמע קול לומד תורה השקוע בלימודו בהתמדה רבה‪ ,‬הלך אחרי‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫לאכלם‪ ,‬ואח"כ אכלה בעצמה‪ ,‬ואמר לה רבינו‪" :‬דאס איז‬ ‫הקול עד שראה בחור אחד עומד כפוף אצל השלחן שלפני הבימה‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫אייער יום כיפור‪ ,‬אייער תענית"‪.‬‬ ‫(באלעמע"ר) ולומד בהתמדה‪ .‬חשב לעצמו "מי יכול להיות בחור‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫התפלות והוידוים‬ ‫זה שעומד כך בעומק עיונו בעת כזאת‪ ,‬ערב יום הקדוש אחה"צ"‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫כשנתקרב יותר ראה שהבחור הוא רבינו זצ"ל שעמד כפוף וגמרא‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫רבינו התפלל לפני העמוד תפילות מעריב מוסף‬ ‫טבת‬ ‫ונעילה‪ .‬גם היה קורא בתורה והיה זה עבודה מיוחדת‬ ‫בין ידיו‪ ,‬כאשר כל כולו שקוע ומתעמק בלימוד גמרא‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫בהתלהבות ובנעימות יתירה‪ .‬בהוודויים ואמירת על חטא‬ ‫טהור לפני ה'‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫תומך המערכת‬ ‫עמד רבינו זצ"ל כפוף מאד‪ ,‬ואמרו שעה ארוכה בשברון‬ ‫קודם תפלת מנחה טבל במקוה לכבוד הרגל‪ ,‬ועל כל דרך ירידתו‬ ‫אבד"ק‬ ‫הגה"צ‬ ‫משה‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫יהדא סאנדער‬ ‫הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש‬ ‫הי"ו‬ ‫צבי‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫אוסטריק‬ ‫שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫שבט‬ ‫לב נורא עד שהיה נראה לסובבים כמי שחוטא ופושע‬ ‫לבור הטבילה היה חוזר ואומר כמ"פ הריני מקבל עלי קדושת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראזנער‬ ‫הי"ו‬ ‫יהוסף‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫מנחם‬ ‫ברמ"י‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בעריש‬ ‫לעפקאוויטש‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫הכי גדול אומר על חטא‪ .‬בשעת התפלות שלף את נעלו‬ ‫היום‪ .‬אחר תפלת מנחה קיבל מלקות כנהוג‪ ,‬וקודם זמן כניסת יום‬ ‫שווארטץ‬ ‫הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש‬ ‫הי"ו‬ ‫יואל‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫שווארטץ‬ ‫הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יואל אהרן‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫של יוהכ"פ‪.‬‬ ‫הקדוש היה מזדרז לילך עוד הפעם להיטהר במקוה‪.‬‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬