עומק הפשט · Omek Hapshat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד ,יום ג' פרשת האזינו ,ד' תשרי תשפ''ז 530
מחותנים ,רבותי נברך!
אחריות המחותנים :בחתונות רבות חוזרת
זימון ושבע ברכות בחתונה
השאלה :כיצד ינהג אורח הנאלץ לצאת לפני הזימון?
בגיליון מובאים דברי כמה מגדולי הפוסקים ֹלק ים
ְּב ַמ ְק ֵה לֹות ָּב ְר כּו ֱא ִ
שהזהירו להקדים את ברכת המזון לריקודים זימון כהלכה :גיליון 526עסק בנושא "זימון כהלכה" ,גיליון
השניים .הדברים נחוצים במיוחד בחתונות בחצרות 527בנושא "צירוף המסובין לזימון" ,גיליון 528בנושא "זימון
הקודש ,שבהן סועדים אלפים .ומכאן פנייה של בעולם הישיבות" ,וגיליון 529בנושא "האם מותר לצאת לפני
ידידות למחותנים היקרים: זימון".
טרחתם כל כך לכבוד האורחים ,דאגתם להושיבם בהמשך לסדרה ,יעסוק הגיליון הנוכחי ( )530בנושא "זימון
ולהשביעם; דאגו גם שיוכלו לקיים את חובתם כראוי. ושבע ברכות בחתונה" :האם מותר לצאת מסעודת חתונה קודם
כשם שקובעים את זמני החופה ,המנות והריקודים, זימון ושבע ברכות?
קבעו מראש גם זמן לברכת המזון.
האם שבע הברכות הן חובת כל אחד מהמסובים או חובת
מיד לאחר המנה האחרונה גשו לזימון ,ברכת הציבור ,ואולי מספיק בכך שיישארו עשרה לברך עם החתן? האם
המזון ושבע הברכות ,לפני הריקודים השניים, יש בזימון נפרד משום זילותא של בעלי השמחה ,והאם רשותם
כשהציבור עדיין מכונס ויכול לברך בכוונה וביישוב מועילה?
הדעת ,בטרם מתחיל המירוץ .כך נחסכות שאלות
והרחיבו בזה בשערי יוסף (הלכות זימון) ובלענין הלכה
של היסח הדעת ,עקירת מקום ויציאה בלא זימון.
(קונטרס חתונות ושבע ברכות) .ניתן להשיגם במערכת הילכתא.
עריכת הריקודים השניים בתוך הסעודה ועקירת
ואי''ה עוד חזון למועד ,לבאר האם זימון בעשרה ושבע
השולחנות לפינוי מקום לרוקדים מעוררות שאלות
ברכות טעונים כוס?
הלכתיות ,כמבואר בגיליון "עומק הפשט" מס' ,435
בנושא "ריקודים באמצע הסעודה" .לעיתים כבר 1חיוב לכל החבורות .
עובר שיעור עיכול ,ואי אפשר לברך ברכת המזון. שמחה גדולה :הטור (אבן העזר סימן סב) הביא דעה ,שכאשר
כשהברכה נדחית לסוף הלילה ,אורחים נאלצים
לצאת והחבורה מתפזרת; וכבר אירע שמתוך
הבהילות והטרדה נשכחה גם ברכת המזון עצמה!
חבל להעמיד את אורחי סעודת המצוה בניסיון כזה.
כשנעזרים באמרגן ,יש להטיל עליו גם את
האחריות לתאם עם המלצרים והתזמורת ,ולוודא
שבשעה שנקבעה אכן ניגשים לברכת המזון. הגיליון הוקדש לעילוי נשמת
לאחר ברכת המזון ושבע ברכות אפשר להמשיך הרבנית הצדקנית מרת יהודית פישר ע''ה
לרקוד ולשמוח .כשם שדואגים לכשרות המאכלים, אשת הג"ר אהרן פישר זצ"ל רב שכונת "זכרון משה"
צריך גם לדאוג שהסעודה תסתיים כהלכה.
בת הג''ר יצחק נתן קופרשטוק זצ״ל
בברכת התורה
נלב''ע ה' תשרי תשפ''ה
עקיבא יוסף לוי
ת.נ.צ.ב.ה.
1
לכן כותב שצריך להתנות בפירוש קודם האכילה שאינו סעודת החתונה מתקיימת בשניים או בשלושה בתים,
מצטרף לקביעות המסובים; בכך אינו מתחייב בזימון ,אף מברכים ברכת חתנים ואומרים "שהשמחה במעונו" רק
כשיושב עמם בשולחן אחד .ומכיוון ששבע ברכות טעונות בבית החופה ,ולא בשאר הבתים .אולם ,לדעת הטור אם
עשרה ,וברכת "אשר ברא" טעונה שלושה ,כשאינו מצטרף קיים שמש אחד לכל הבתים ,הוא מצרפם ומברכים בכולם
אף לשלושה — פטור משתיהן .אולם אם זימן בשלושה, שבע ברכות.
התחייב בברכת "אשר ברא" .ואם זימן בעשרה צריך לברך והביא את שיטת רבינו יחיאל בשם רבינו יהודה ,שאף
את כל השבע ברכות. כשאין שמש המצרף את החבורות ,אם התחילו הסועדים
והוסיף שאין להיפטר באכילת פת הבאה בכיסנין במקום שבשאר הבתים לאכול יחד עם בני החופה ,כולם נחשבים
פת ,שכן אף אם אוכל ממנה מעט ,ועיקר שביעתו מן הדגים, כאחד לענין השמחה ומברכים ברכת חתנים ,כיון שאוכלים
הבשר ושאר המטעמים שבסעודת החתונה ,הכל מצטרף מן הסעודה שהוכנה לחופה .ומסיים וכן עמא דבר.
לשיעור קביעות סעודה ,וממילא מתחייב בברכת המזון, וכתב הב"ח (שם) ,שכך מבואר בהגהות מיימוניות (הלכות
כמבואר במג''א (סימן קסח ס''ק יג). ברכות פרק ב אות ה) בשם הריצב"א ,וכן כתב הסמ"ג (מצות
והעיד נכד הג"ר זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל לרבני עשה כז הלכות ברכת המזון) ,שהשמש מצרפם ,בתנאי
הילכתא ,שנכח בחתונה שבה ביקש סבו לצאת לפני סיומה. שהבתים פתוחים לבית שבו כילת החתנים .ואף כשאין
בעל הסעודה ארגן עבורו זימון בעשרה ,וסבו זימן ובירך החבורות יכולות לשמוע את המברך ,כל חבורה צריכה לברך
שבע ברכות ללא החתן והכלה. בפני עצמה.
חיוב היחיד :לדעת הג"ר שריה דבליצקי זצ"ל (שובע וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סב
שמחות פרק א סעיפים כא–כד ובהערות שם) ,חיוב שבע סעיף יא) ,בני החופה שנתחלקו לחבורות מברכים כולם
ברכות חל על כל סועד שאכל פת ונתחייב בזימון בעשרה, ברכת חתנים ,אפילו בבתים שאינם פתוחים למקום אכילת
ולכתחילה עליו להמתין עד סיום הסעודה לשמיעתן .אין החתן ,ואף כשאין השמש מצרפם .זאת כאשר התחילו לאכול
להקדים ולברכן בחבורה נפרדת ,אפילו לצורך מצוה ,אלא בשאר הבתים בזמן שהתחילו בני החופה ,שכן כולם נחשבים
ברשות מפורשת מבעלי השמחה ,מפני קפידתם. חבורה אחת לעניין ברכת חתנים ,בהיותם אוכלים מהסעודה
הרוצה לצאת מוקדם ,ינהג באחת הדרכים הבאות :א. שהוכנה לכבוד החופה.
יימנע מאכילת פת ,כי אם פת הבאה בכיסנין בשיעור שאינו והוסיף בערוך השולחן (אבן העזר סימן סב סעיף
מחייב ברכת המזון .ב .יתחיל לאכול לאחר שאר המסובים, לז) ,שלאו דוקא אם התחילו ברגע אחד ,אלא שכולם באו
ואף יסיים לפניהם ,ויברך מיד .ג .אם אינו יכול להתחיל לשמחה ,ורק מחמת דוחק המקום התפצלו לחדרים נפרדים;
אחריהם ,יתנה קודם כניסתו לסעודה ,אפילו בליבו ,שאינו ומכיוון שאוכלים מאותה סעודת חתונה ,כל חבורה מברכת
שבע ברכות בפני עצמה ,אף שהחתן והכלה אינם שומעים
מדפיסים ומזכים את הרבים
את ברכותיה.
לרגל ימי הרחמים והסליחות ,אנו מבקשים את
ועתה נחלקו פוסקי זמננו ,כיצד יש לנהוג בחתונה ,האם
עזרת הציבור בהצטרפות לקרן ההדפסות של גיליון
מותר לו לצאת מוקדם ,שהרי מפסיד שמיעת שבע הברכות.
עומק הפשט ,בתרומה חודשית של ₪ 18בלבד,
תזכו להיות שותפים קבועים בהדפסת הגיליונות 2היוצא חייב בשבע ברכות .
ובהפצת ההלכה. שיטת האוסרים :לדעת האגרות משה (אורח חיים חלק
א סימן נו) ,חיוב שבע ברכות חל על כל האוכלים בסעודת
קיימים גם מסלולי תרומה נוספים.
החתונה ,אף שאינם רואים את החתן והכלה .לפיכך ,אין
כל השותפים זכאים להכניס הנצחה בגיליון ,והרי לצאת קודם אמירתן ,והנאלצים לצאת לפני גמר הסעודה
הם בכלל מזכי הרבים בקיום ההלכה. יזמנו בעשרה ויברכו שבע ברכות בפני עצמם .אולם למעשה
לתרומה: אין זו עצה מומלצת ,מחשש לקפידת בעלי החופה והחתן
"נדרים פלוס” > קופת "הילכתא” > "קרן ההדפסות” והכלה על זימון ושבע ברכות בנפרד מכלל המסובים.
2
נפרדות ,יש להתחשב בקפידתם .כשם שהתירו לוותר על מצטרף לקביעותם לזימון .ד .התחיל עמהם ולא התנה,
זימון בשם מפני קפידת ריש גלותא ,משום כבוד הבריות, רשאי כשהדבר נחוץ מאוד לסיים לפניהם ולברך מיד
כל שכן שיש לחוש לכבוד החתן והכלה בברכת חתנים, ביחידות.
שכל עיקרה נתקן לשמחם ,ולא לצערם בפיצול החבורות
אם לא נקט בדרכים אלו ,והמסובים יושבים בשולחנות
ובהפרעת השמחה; ובפרט שחיובה מדרבנן.
נפרדים ובשולחנו פחות מעשרה ,רשאי לזמן בשלושה
ומסיק שעדיין יש לדון כיצד מותר לצאת קודם הברכות, בקול נמוך ,לברך ולצאת; וראוי להקל בכך רק לצורך גדול
שהרי לעניין זימון נחלקו אם הפסד ממון מתיר לצאת. או לדבר מצוה .ואם כבר נתחייב בזימון בעשרה ,רשאי
ודייק ,שבש"ס ובפוסקים ובשו''ע (או''ח סימן קצג) נאסר להסתפק בזימון בשלושה רק כשהשעה דחוקה לו ביותר.
בפירוש היציאה קודם הזימון ,ואילו בברכת חתנים לא
בשני המקרים האחרונים ,מעיקר הדין יברך גם "אשר
נזכר איסור כזה .מכאן משמע לכאורה שהמצוה מוטלת על
ברא" ,ללא שאר שבע הברכות ,אלא שנהגו להקל שלא
הנמצאים בגמר הסעודה ,אך אין חובה להמתין עד סיומה.
לברכה .היתר זה הוא לזמן בשלושה ,ואינו מתיר לברך
עוד הביא את דברי החתם סופר (אבן העזר חלק א ביחידות בלא זימון ,אף בשעת הדחק .ואין להיכנס לסעודה
סימן קכג) ,שברכו ברכת חתנים בלילה הראשון בלבד. לכתחילה על דעת לסמוך על היתרים אלו.
והסיק ,שלפי המנהג לברך רק בסיום הסעודה ,מי שיש לו
ברשות החתן :לדעת הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל
צורך נחוץ ואינו יכול להמתין עד שעה מאוחרת ,יש לו על
(אבן ישראל חלק ח סימן פב) ,כל המשתתף בסעודת
מי לסמוך לצאת קודם שבע הברכות .והוסיף ,שאם בירכו
החתונה חייב לשמוע שבע ברכות ,ואינו רשאי לצאת
בזימון בשם בלי שבע ברכות,
קודם אמירתן .המבקשים
ואחר כך חזרו לשמחה לשמוע
לצאת מוקדם רשאים לזמן
אותן ,קיימו את המצוה לכתחילה.
בעשרה ולברך שבע ברכות
אין חיוב להמתין :הציץ בפני עצמם ,אך עליהם לבקש
אליעזר (חלק יא סימן פד) הוכיח, רשות לכך מהחתן .כשם
שחיוב שבע הברכות שבסעודה שחוששים לקפידת בעל הבית
חל רק בשעת ברכת המזון בחלוקת הזימון (ברכות דף נ;.
בעשרה .לפיכך ,במקום שהיחיד שו"ע סימן קצג סעיף א) ,כל
רשאי להיפרד מצד דיני הזימון, שכן שיש לחוש לקפידת החתן
רשאי לצאת גם מצד שבע הברכות ,שחיובן טרם חל .אולם והמחותנים על ברכת שבע ברכות באמצע הסעודה.
אין ראוי להקדים ולברך בחבורה נפרדת בעשרה ברכת
תלוי בגודל הסעודה :הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי
המזון ושבע ברכות ,משום קפידת החתן ,הכלה והמחותנים,
הגריש''א ברכות דף נ ).נשאל אם בחתונה יש להימנע מזימון
ויש כמה חששות הכרוכות בכך.
נפרד בעשרה מחשש לקפידת בעל הסעודה ,כמבואר בגמרא
והביא את דברי מהר"י שטייף (סימן ז) ,שהתיר ליחידים לגבי ריש גלותא .והשיב ,שבסעודה גדולה אין בעל הסעודה
לצאת מטעם אחר :חכמים חייבו את המסובים לדאוג מבחין שמברכים בנפרד ,ואילו בסעודת שבע ברכות קטנה
שיאמרו בסעודה שבע ברכות לשמח את החתן ואת הכלה, ייתכן שיקפיד.
אך לא הטילו חובה על כל יחיד לשומען ,ודי שידעו שיהיה
מי שיברכן .אולם הציץ אליעזר חולק על דברי מהר''י
3היוצא פטור משבע ברכות .
שיטת המתירים :מאידך המנחת יצחק (חלק ב סימן
שטייף ,ולכן תולה את טעם ההיתר בכך שהחיוב טרם חל.
מג) דן במנהג האורחים בסעודות חתונה גדולות ,היושבים
החיוב חל בסוף :לדעת השבט הלוי (חלק ט סימן רעא) בחבורות סביב שולחן אחד ,וכשהסעודה מתארכת ממהרים
מותר ליחידים לצאת באמצע החתונה -ובלבד שרשאים לצאת כדי להשכים לעבודתם ,ולכן מברכים ברכת המזון
לצאת מצד דיני הזימון ,משום שחיוב שבע ברכות חל בזימון בעשרה ,בלי שבע ברכות ,רק אומרים בזימון
כשנמצאים עשרה גדולים בסיום הסעודה ובברכת המזון, "שהשמחה במעונו".
ואין חובה על כל יחיד להמתין כדי לברך או לשמוע .ומה
וכתב ,שאם החתן והכלה מקפידים על הברכה בחבורות
3
שפסק השולחן ערוך (אבן העזר סימן סב סעיף יא) שכל
החבורות מברכות ,פירושו שכולן נחשבות מבני סעודת
החופה ,וכשיסיימו ויברכו בעשרה יחול עליהן החיוב;
בס"ד ,יום ג' פרשת שמיני -החודש ,כ''ג אדר ב' תשפ''ד 435 אך אין מכאן איסור ליחיד לצאת באמצע הסעודה .וסמך
גם על דברי מהר"י שטייף ,והוסיף שהמחמיר כדעת שאר
כיצד סדר סעודה
שינוי המציאות :רואים באינספור מקומות בחז''ל 'ריקודים באמצע הסעודה' הגדולים תבוא עליו ברכה ,אף שאינו מחויב בכך מן הדין.
שסדר הסעודה שהיתה בזמנם ,שונה בתכלית מסדר
הסעודה של זמננו ,ואין לנו את סדרי הסעודה שהיו
סילוק הפת ועקירת השולחן
בזמנם ,וכידוע השינוי במציאות לעיתים עלול לגרום
לשינוי בהלכה.
מבואר בגמ' (ברכות
תקציר :סדרת המאמרים בנושא 'סעודה כהלכה'; הגיליון
הראשון בסדרה מספר ,432בנושא 'אכילה לפני הסעודה'.
4זימון בשלושה דווקא .
הגיליון השני מספר 433בנושא 'משקאות בסעודה' .הגיליון
דף מג ).ומקורו בתוספתא
(ברכות פרק ד הלכה ח) השלישי מספר 434בנושא 'מנת פתיחה בסעודה' .הגיליון עדיף שלא להצטרף :לדעת התשובות והנהגות (כרך
''כיצד סדר סעודה'' שהיה הנוכחי 435בנושא 'ריקודים באמצע הסעודה' .והגיליון הבא
האחרון בסדרה מספר 436בנושא 'קינוחים בסוף הסעודה'.
מהלך מסודר סדר הישיבה,
נטילת ידים ,מה אוכלים ושותים כיצד מרקדין :מצוי בסעודות של חתונות ,שמסלקים ג סימן תב; כרך ה סימן סה) ,המברכים בעשרה בסעודת
לפי שלבי הסעודה ,סדר הכיבודים וחשיבות ההגשה את השולחנות בכדי שיהיה מקום עבור הריקודים; בתחילת
על ידי שמש ,והיו יושבים מסובין על כורסאות ומיטות
כמו בליל הסדר ,והשולחן הוגש לפניהם ועליו האוכל,
השמחה ,כאשר החתן נכנס לאולם בין המנות ,בדרך כלל
משאירים את רוב השולחנות ,בשלב זה אין שאלה -כי מיד
חתונה חייבים גם בשבע ברכות ,אף בלא נוכחות החתן
וכאשר סיימו לאכול עקרו את השולחן והמשיכו לשבת אחרי הריקודים ממשיכים את הסעודה.
בלי שולחן ,כמבואר במשנה שהיו מנערין את השולחן
בכדי לסלק את שיירי האוכל ,והשולחן שימש כמו מגש
השאלה מתחילה ,לאחר שהסועדים סיימו את אכילת
המנה עיקרית ,ולכבוד שמחת הריקודים עם החתן מפנים
והכלה .לכן הנצרך לצאת ,כשאין בכך ביטול חיוב זימון
להגשת האוכל למסובין ,ובליל הסדר היו עוקרין את את רוב השולחנות לפני ברכת המזון (הנוהגים לברך קודם
השולחן כדי להתמיה את התינוקות.
לעומת זאת כיום צורת הסעודה ,שיושבין
ברכת המזון ,ואח''כ סילוק השולחנות וריקודים שניים ,אין
להם שאלה) ,ונשאר אוכל בשולחן כבוד ,כיבוד קל בבר ,וכמה
בעשרה ,יזמן בשלושה דווקא ,אפילו עשרה מוכנים
זקופין ליד השולחן ,ולא עוקרים את השולחן אלא שולחנות בסמיכות לבר עבור הסועדים של הבר .והשאלה
מגישים אוכל על גבי השולחן ,וקשה כיום לעשות
הסיבה בליל הסדר בדרך מלכות ונוחות כפי שהיה
מתבקשת ,האם צריך לברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה על להצטרף אליו; שכן ברכת המזון בעשרה מחייבת גם שבע
המאכלים שאוכל ,ועל השתיה ששותה בשעת הריקודים.
בעבר .וכן מצוי שעוברים ממאכל אחד למשנהו ,ולא
מבדילים בין המנות כל כך ,וזה הפשט בתוס' שכיום
אין אנחנו מסיחים דעתנו מן הפת ,כי כיום המציאות
.1שלשה כללים בסעודה
שלש שיטות בראשונים :מבואר בגמ' (ברכות דף מא,):
ברכות.
היא שבאמצע הפת אוכל ממאכלים אחרים ,וכשאוכל ונפסק להלכה ברמב''ם (הלכות ברכות סימן ד סעיף יא),
מאכלים אחרים ,עדיין לא הסיח דעתו מן הפת.
ומובן היטב מחלוקת הפוסקים האם בסעודות
ובשו''ע (סימן קעז סעיף א-ב) ,שרב פפא חידש ג' כללים
בסעודה; א .דברים הבאים בסעודה מחמת הסעודה ,לא צריך
לעניין הזימון ,בשעת צורך גדול סומכים על הדעות
גדולות ,לרוב חשיבות הסעודה ,חוזרים למה שהיה לברך עליהם ,לא לפניהם ולא אחריהם .ב .דברים הבאים
פעם בכל סעודה ,שבזמן שמסלקים את הפת ועוברים
למנה עיקרית שוב לא יאכל כלום מהפת ,או שמכל
שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה ,צריך לברך רק לפניהם
ולא לאחריהם .ג .דברים הבאים אחרי הסעודה ,צריך לברך
שאם לא סיימו יחד לא נתחייבו ,אף שעיקר ההלכה שגם
מקום עדיין דעתו על הפת. לפניהם ולאחריהם .ונחלקו הראשונים בביאור דברי רב פפא,
וזה יסוד הפולמוס שלפנינו בדין קיפול שולחנות
בחתונה ,מצד אחד קיפול עשרות השולחנות וסילוק
ויוצא מזה כמה נפק''מ להלכה. התחלה משותפת מחייבת .ובשולחן של פחות מעשרה
לשיטת רש''י (ד''ה דברים הבאים ,ואילך) א .מחמת
תכולתם בכדי לפנות מקום לרחבת הריקודים נחשבת
כעקירת השולחן שהיתה בזמן הגמ' ,ובמציאות
לסועדים אין מקום לשבת .מאידך אין בפעולה את לעד בספר יוחק
מצרפים את שיטת הרשב"ש ,שאין מצטרפים לשולחן אחר
המשמעות של עקירת השולחן שהיתה בזמן הגמ', הגיליון הוקדש לעילוי נשמת הג''ר שלמה חנן בן
שאין מסיחים דעת מהסעודה. הג''ר חיים דוד פערל זצ"ל ,זכה להעמיד תלמידים אף כשרואים אלו את אלו.
בברכת התורה הרבה וללמדם דבר ד' זו הלכה
עקיבא יוסף לוי
נלב''ע י״ב אלול תשע"ה ת.נ.צ.ב.ה.
מעיקר הדין על כל אחד לשמוע את הברכות ולכוון
1 לצאת ,ועל המברך לכוון להוציא .ואף שמסתבר להקל
ביוצא שאינו מברך בעשרה ,עדיף שיכוון בשעת הנטילה
שלא להצטרף לקביעותם .ומכיוון שקבע מתחילה להיפרד
מהם לפני ברכת המזון ,הרי הוא כאוכל בנפרד ,ואינו מתחייב עמהם בשבע הברכות.
ומוסיף שהוא בעצמו נוהג שלא לאכול פת כאשר צריך לצאת באמצע הסעודה ,בכדי להימנע מחשש ביטול זימון ושבע
ברכות; ואף שחסר בכך בשלמות שמחת הסעודה ,אין בזה איסור.
עוד כתב שראוי לרקוד מעט בתוך הסעודה כדי להחשיבה לסעודת שמחה ,ולברך מיד בסיומה ,לפני המשך הריקודים.
הדחייה עלולה להביא לברכה לאחר שיעור עיכול ולהפסד זימון בעשרה ושבע ברכות .והביא משובע שמחות (סעיף כה),
שדייק כך במחזור ויטרי (עמוד )602שמנהג הריקודים הוא לאחר ברכת המזון.
5חיוב גמור על כל יחיד .
אפילו כשפטור מזימון :לדעת הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א (הישר והטוב קובץ טו עמוד לח–מה) יש לבאר בשיטת
הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ב הלכות ט–י) ,שברכת חתנים ,ולכל הפחות ברכת "אשר ברא" ,היא חלק מברכת המזון בבית
חתנים ,וממילא מוטלת על כל סועד .ומסיק שאף מי שלא נתחייב בזימון עם המסובים ,חייב להמתין עד גמר הסעודה ולשמוע
שבע ברכות.
ועל חידוש המנחת יצחק ,שהחיוב חל רק על הנמצא בגמר סעודת החתן והכלה ,תמה :מנין לתלות את חיוב המסובים
בסיום סעודת החתן והכלה ,ולפטור את היחיד משום שסיים לפניהם?
עוד מעורר על המאחרים את ברכת המזון עד לאחר הריקודים ,שאז רוב האורחים אינם שומעים שבע ברכות .וכבר אירע
שלא נשארו עשרה לברכת המזון ,ולא יכלו לברך שבע ברכות כלל! וזאת מלבד החשש שיחלוף שיעור עיכול ,ולא יוכלו עוד
לברך ברכת המזון.
4
סוכה למהדרין — על חשבון מי?
המדרכה אינה שטח הפקר :בהכנות לחג הסוכות אנו מדקדקים בכשרות הסכך והדפנות ,טורחים בהעמדת הסוכה
ומשתדלים לנאותה כראוי .בכלל ההכנות ראוי לתת את הדעת גם למקום העמדתה :האם השימוש בו מותר ,האם נשמרות
זכויות השכנים ,והאם נותר מעבר ראוי לעוברים ושבים .אף אלו פרטים הנוגעים לקיום המצוה כהלכתה.
בשכונות הצפופות ניכרת חביבות המצוה במיוחד .בבתי הונגרים בירושלים ובסמטאות בני ברק עומדת סוכה בצד סוכה,
וחצרות הבתים מתמלאות בסוכות .מתוך האחת עולה שירת "הרחמן הוא יקים לנו" ,ומן הסמוכות מצטרפים השכנים .איש
מפנה מקום לרעהו ,מוותר מעט מנוחותו ושמח בשמחת החג של חבירו.
ואכן ,בבירור ההיתר יש מקום לדון במנהג המקום,
במחילת השכנים וברשות הניתנת לשימוש בשטח
הציבורי .אין לדון כל סוכה שבחצר משותפת או בצדי
המדרכה כסוכה גזולה .הביאור הלכה (סימן תרלז סעיף
ג ד"ה "וכן בקרקע") דן בצדדי ההיתר ,ומעלה חילוק בין
סוכה המפסיקה את דרך הרבים לבין סוכה שבצדי הדרך
סמוך לפתח הבית.
עם זאת ,יש להבחין בין דוחק שהשכנים מתרצים בו
לצורך החג ,לבין חסימת מעבר או הפרעה שאין עליה
הסכמה .בפרט ,יש להותיר מעבר בטוח להולכי הרגל,
ובהם ילדים והורים עם עגלות ,כדי שלא ייאלצו לרדת
לכביש תוך סכנה ממשית .לעיתים די בשינוי מקום הדופן
או בצמצום מעט משטח הסוכה כדי למנוע מכשול ולקיים את המצוה בשלמות.
לענין היציאה ידי חובה בקרקע גזולה :הרמ"א (שם) פסק שהבונה בקרקע של חבירו שלא מדעתו או בקרקע של רבים,
אף שאין לעשות כן לכתחילה ,בדיעבד יצא .אולם מדברי החזון איש (אורח חיים סימן קנ ס"ק כב) עולה שבאופן שבעל הזכות
מקפיד גם על עצם ישיבתו ושימושו בסוכה ,יש בכך "גזל שימוש" המעכב את היציאה ידי חובה .אין הדברים אמורים בכל
הפרעה הנגרמת מהעמדת הסוכה ,ויש לברר כל מקרה לגופו.
ומספרים בדרך צחות על יהודי שהשופט הורה לו לפרק את סוכתו .ביקש היהודי ארכה של שבעה ימים ,ומשנענה יצא
שמח וטוב לב ...אלא שטענת השכן טעונה בירור גם כשהסוכה עומדת לשבעה ימים בלבד :מה כלול בשימוש המקובל לימי
החג ,ומה טעון קבלת רשות בפני עצמו.
פרטי הדינים ושיטות הפוסקים רבים ,ואין כאן
המקום לפורטם .באנו לעורר על בירור הדברים מבעוד
מועד ,מתוך התחשבות בצרכי השכנים ,ושאלת חכם
במקום הצורך ,כדי שנזכה לקיים מצות סוכה בהידור,
תוך זהירות בממון הזולת ובזכויות הרבים.
במערכת הילכתא ניתן לקבל קבצים בנושא .כמו
כן ,נבקש מהציבור לשלוח למערכת חומר תורני ,פסקי
הלכה ,מידע ותמונות הממחישות את המציאות ,כדי
לסייע בבירור הסוגיא על צדדיה ההלכתיים והמעשיים.
התמונות בעמוד זה הן אילוסטרציה להמחשה
בלבד .אין קשר בין המצולם לתוכן הכתבה.
5
שאלה :מה חייבים המסובים לשמוע מפי .אחבורות נפרדות :בני החופה שנתחלקו לחבורות ,כל
המזמן? חבורה מברכת בעשרה שבע ברכות ,אף בבית נפרד
כיצד ינהגו המסובים וללא שמיעת החתן והכלה.
בשעת הזימון :האם עליהם .בזימון מוקדם :לדעת הרבה פוסקים ,המזמנים בעשרה
לשמוע מן המזמן ולברך חייבים בשבע ברכות ,ויש לקבל לכך רשות מבעלי
עמו את כל ברכת המזון, השמחה .המנחת יצחק מתיר לצורך נחוץ לזמן
או לפחות את הברכה ולצאת בלעדיהן ,אך יאמרו "שהשמחה במעונו".
הראשונה? האם יש הבדל בזה בין זימון בשלושה לזימון .גחיוב היחיד :יחיד שלא נתחייב בזימון ,לרוב הפוסקים
בעשרה? והאם על המזמן לסיים בקול רם את כל ארבע פטור מהמתנה לשבע ברכות ,שכן חיובן חל בברכת
הברכות ,כדי שהמסובים יענו אחריו אמן? המזון בעשרה ,או משום שהחיוב מוטל על הציבור;
מקורות :שולחן ערוך (סימן ר סעיף ב); משנה ברורה ויש שכתב שגם היחיד חייב להמתין ולשמוע.
(סימן ר ס''ק ו-ט ,סימן קפג ס״ק כח ,סימן קצג ס״ק יג, .דמניעת החיוב :יש כמה עצות לנצרך לצאת :להימנע
סימן קצה ס״ק י); חזון איש (סימן לא ס״ק ב); שבט הלוי מאכילת פת; להתחיל לאחר המסובים ולסיים לפניהם
(חלק י סימן מ); קיצור הלכות זימון (פרק ד סעיף יח-כג). ולברך מיד; או להתנות שאינו מצטרף לקביעותם -
לשיטות שתנאי מועיל.
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .הזימון בשלושה :יש מעדיפים לזמן בשלושה דווקא,
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). כשאין בכך ביטול חיוב זימון בעשרה ,שכן זימון
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב.
בעשרה מחייב גם שבע ברכות .בשלושה חייבים
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות.
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4 מעיקר הדין ב"אשר ברא" ,ומנהג העולם להקל.
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' .וזמן ברכת המזון :ראוי לדאוג לכך שברכת המזון תהיה
•בפקס מספר 1532-6507823 מיד בסיום הסעודה,
•במייל 5047867@gmail.com לפני המשך הריקודים,
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת מחשש שיעור עיכול
הג''ר חיים ב''ר משה הלוי וינטרויב זצ''ל והתמעטות המסובים
נלב''ע ו' תשרי
ת.נ.צ.ב.ה. ועוד חששות.
"חיוב שמיעת המזמן"
הודעת מערכת:
הגיליון הבא יופיע אי''ה ביום ג' פרשת נח ב' חשון תשפ''ז
בברכת 'גמר חתימה טובה'
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :פקס02-6507-823 :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
