gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עומק הפשט · Omek Hapshat — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת האזינו‪ ,‬ד' תשרי תשפ''ז‬ ‫‪530‬‬ ‫מחותנים‪ ,‬רבותי נברך!‬ ‫אחריות המחותנים‪ :‬בחתונות רבות חוזרת‬ ‫זימון ושבע ברכות בחתונה‬ ‫השאלה‪ :‬כיצד ינהג אורח הנאלץ לצאת לפני הזימון?‬ ‫בגיליון מובאים דברי כמה מגדולי הפוסקים‬ ‫ֹלק ים‬ ‫ְּב ַמ ְק ֵה לֹות ָּב ְר כּו ֱא ִ‬ ‫שהזהירו להקדים את ברכת המזון לריקודים‬ ‫זימון כהלכה‪ :‬גיליון ‪ 526‬עסק בנושא "זימון כהלכה"‪ ,‬גיליון‬ ‫השניים‪ .‬הדברים נחוצים במיוחד בחתונות בחצרות‬ ‫‪ 527‬בנושא "צירוף המסובין לזימון"‪ ,‬גיליון ‪ 528‬בנושא "זימון‬ ‫הקודש‪ ,‬שבהן סועדים אלפים‪ .‬ומכאן פנייה של‬ ‫בעולם הישיבות"‪ ,‬וגיליון ‪ 529‬בנושא "האם מותר לצאת לפני‬ ‫ידידות למחותנים היקרים‪:‬‬ ‫זימון"‪.‬‬ ‫טרחתם כל כך לכבוד האורחים‪ ,‬דאגתם להושיבם‬ ‫בהמשך לסדרה‪ ,‬יעסוק הגיליון הנוכחי (‪ )530‬בנושא "זימון‬ ‫ולהשביעם; דאגו גם שיוכלו לקיים את חובתם כראוי‪.‬‬ ‫ושבע ברכות בחתונה"‪ :‬האם מותר לצאת מסעודת חתונה קודם‬ ‫כשם שקובעים את זמני החופה‪ ,‬המנות והריקודים‪,‬‬ ‫זימון ושבע ברכות?‬ ‫קבעו מראש גם זמן לברכת המזון‪.‬‬ ‫האם שבע הברכות הן חובת כל אחד מהמסובים או חובת‬ ‫מיד לאחר המנה האחרונה גשו לזימון‪ ,‬ברכת‬ ‫הציבור‪ ,‬ואולי מספיק בכך שיישארו עשרה לברך עם החתן? האם‬ ‫המזון ושבע הברכות‪ ,‬לפני הריקודים השניים‪,‬‬ ‫יש בזימון נפרד משום זילותא של בעלי השמחה‪ ,‬והאם רשותם‬ ‫כשהציבור עדיין מכונס ויכול לברך בכוונה וביישוב‬ ‫מועילה?‬ ‫הדעת‪ ,‬בטרם מתחיל המירוץ‪ .‬כך נחסכות שאלות‬ ‫והרחיבו בזה בשערי יוסף (הלכות זימון) ובלענין הלכה‬ ‫של היסח הדעת‪ ,‬עקירת מקום ויציאה בלא זימון‪.‬‬ ‫(קונטרס חתונות ושבע ברכות)‪ .‬ניתן להשיגם במערכת הילכתא‪.‬‬ ‫עריכת הריקודים השניים בתוך הסעודה ועקירת‬ ‫ואי''ה עוד חזון למועד‪ ,‬לבאר האם זימון בעשרה ושבע‬ ‫השולחנות לפינוי מקום לרוקדים מעוררות שאלות‬ ‫ברכות טעונים כוס?‬ ‫הלכתיות‪ ,‬כמבואר בגיליון "עומק הפשט" מס' ‪,435‬‬ ‫בנושא "ריקודים באמצע הסעודה"‪ .‬לעיתים כבר‬ ‫‪1‬חיוב לכל החבורות‬ ‫‪.‬‬ ‫עובר שיעור עיכול‪ ,‬ואי אפשר לברך ברכת המזון‪.‬‬ ‫שמחה גדולה‪ :‬הטור (אבן העזר סימן סב) הביא דעה‪ ,‬שכאשר‬ ‫כשהברכה נדחית לסוף הלילה‪ ,‬אורחים נאלצים‬ ‫לצאת והחבורה מתפזרת; וכבר אירע שמתוך‬ ‫הבהילות והטרדה נשכחה גם ברכת המזון עצמה!‬ ‫חבל להעמיד את אורחי סעודת המצוה בניסיון כזה‪.‬‬ ‫כשנעזרים באמרגן‪ ,‬יש להטיל עליו גם את‬ ‫האחריות לתאם עם המלצרים והתזמורת‪ ,‬ולוודא‬ ‫שבשעה שנקבעה אכן ניגשים לברכת המזון‪.‬‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫לאחר ברכת המזון ושבע ברכות אפשר להמשיך‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת יהודית פישר ע''ה‬ ‫לרקוד ולשמוח‪ .‬כשם שדואגים לכשרות המאכלים‪,‬‬ ‫אשת הג"ר אהרן פישר זצ"ל רב שכונת "זכרון משה"‬ ‫צריך גם לדאוג שהסעודה תסתיים כהלכה‪.‬‬ ‫בת הג''ר יצחק נתן קופרשטוק זצ״ל‬ ‫בברכת התורה‬ ‫נלב''ע ה' תשרי תשפ''ה‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לכן כותב שצריך להתנות בפירוש קודם האכילה שאינו‬ ‫סעודת החתונה מתקיימת בשניים או בשלושה בתים‪,‬‬ ‫מצטרף לקביעות המסובים; בכך אינו מתחייב בזימון‪ ,‬אף‬ ‫מברכים ברכת חתנים ואומרים "שהשמחה במעונו" רק‬ ‫כשיושב עמם בשולחן אחד‪ .‬ומכיוון ששבע ברכות טעונות‬ ‫בבית החופה‪ ,‬ולא בשאר הבתים‪ .‬אולם‪ ,‬לדעת הטור אם‬ ‫עשרה‪ ,‬וברכת "אשר ברא" טעונה שלושה‪ ,‬כשאינו מצטרף‬ ‫קיים שמש אחד לכל הבתים‪ ,‬הוא מצרפם ומברכים בכולם‬ ‫אף לשלושה — פטור משתיהן‪ .‬אולם אם זימן בשלושה‪,‬‬ ‫שבע ברכות‪.‬‬ ‫התחייב בברכת "אשר ברא"‪ .‬ואם זימן בעשרה צריך לברך‬ ‫והביא את שיטת רבינו יחיאל בשם רבינו יהודה‪ ,‬שאף‬ ‫את כל השבע ברכות‪.‬‬ ‫כשאין שמש המצרף את החבורות‪ ,‬אם התחילו הסועדים‬ ‫והוסיף שאין להיפטר באכילת פת הבאה בכיסנין במקום‬ ‫שבשאר הבתים לאכול יחד עם בני החופה‪ ,‬כולם נחשבים‬ ‫פת‪ ,‬שכן אף אם אוכל ממנה מעט‪ ,‬ועיקר שביעתו מן הדגים‪,‬‬ ‫כאחד לענין השמחה ומברכים ברכת חתנים‪ ,‬כיון שאוכלים‬ ‫הבשר ושאר המטעמים שבסעודת החתונה‪ ,‬הכל מצטרף‬ ‫מן הסעודה שהוכנה לחופה‪ .‬ומסיים וכן עמא דבר‪.‬‬ ‫לשיעור קביעות סעודה‪ ,‬וממילא מתחייב בברכת המזון‪,‬‬ ‫וכתב הב"ח (שם)‪ ,‬שכך מבואר בהגהות מיימוניות (הלכות‬ ‫כמבואר במג''א (סימן קסח ס''ק יג)‪.‬‬ ‫ברכות פרק ב אות ה) בשם הריצב"א‪ ,‬וכן כתב הסמ"ג (מצות‬ ‫והעיד נכד הג"ר זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל לרבני‬ ‫עשה כז הלכות ברכת המזון)‪ ,‬שהשמש מצרפם‪ ,‬בתנאי‬ ‫הילכתא‪ ,‬שנכח בחתונה שבה ביקש סבו לצאת לפני סיומה‪.‬‬ ‫שהבתים פתוחים לבית שבו כילת החתנים‪ .‬ואף כשאין‬ ‫בעל הסעודה ארגן עבורו זימון בעשרה‪ ,‬וסבו זימן ובירך‬ ‫החבורות יכולות לשמוע את המברך‪ ,‬כל חבורה צריכה לברך‬ ‫שבע ברכות ללא החתן והכלה‪.‬‬ ‫בפני עצמה‪.‬‬ ‫חיוב היחיד‪ :‬לדעת הג"ר שריה דבליצקי זצ"ל (שובע‬ ‫וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סב‬ ‫שמחות פרק א סעיפים כא–כד ובהערות שם)‪ ,‬חיוב שבע‬ ‫סעיף יא)‪ ,‬בני החופה שנתחלקו לחבורות מברכים כולם‬ ‫ברכות חל על כל סועד שאכל פת ונתחייב בזימון בעשרה‪,‬‬ ‫ברכת חתנים‪ ,‬אפילו בבתים שאינם פתוחים למקום אכילת‬ ‫ולכתחילה עליו להמתין עד סיום הסעודה לשמיעתן‪ .‬אין‬ ‫החתן‪ ,‬ואף כשאין השמש מצרפם‪ .‬זאת כאשר התחילו לאכול‬ ‫להקדים ולברכן בחבורה נפרדת‪ ,‬אפילו לצורך מצוה‪ ,‬אלא‬ ‫בשאר הבתים בזמן שהתחילו בני החופה‪ ,‬שכן כולם נחשבים‬ ‫ברשות מפורשת מבעלי השמחה‪ ,‬מפני קפידתם‪.‬‬ ‫חבורה אחת לעניין ברכת חתנים‪ ,‬בהיותם אוכלים מהסעודה‬ ‫הרוצה לצאת מוקדם‪ ,‬ינהג באחת הדרכים הבאות‪ :‬א‪.‬‬ ‫שהוכנה לכבוד החופה‪.‬‬ ‫יימנע מאכילת פת‪ ,‬כי אם פת הבאה בכיסנין בשיעור שאינו‬ ‫והוסיף בערוך השולחן (אבן העזר סימן סב סעיף‬ ‫מחייב ברכת המזון‪ .‬ב‪ .‬יתחיל לאכול לאחר שאר המסובים‪,‬‬ ‫לז)‪ ,‬שלאו דוקא אם התחילו ברגע אחד‪ ,‬אלא שכולם באו‬ ‫ואף יסיים לפניהם‪ ,‬ויברך מיד‪ .‬ג‪ .‬אם אינו יכול להתחיל‬ ‫לשמחה‪ ,‬ורק מחמת דוחק המקום התפצלו לחדרים נפרדים;‬ ‫אחריהם‪ ,‬יתנה קודם כניסתו לסעודה‪ ,‬אפילו בליבו‪ ,‬שאינו‬ ‫ומכיוון שאוכלים מאותה סעודת חתונה‪ ,‬כל חבורה מברכת‬ ‫שבע ברכות בפני עצמה‪ ,‬אף שהחתן והכלה אינם שומעים‬ ‫מדפיסים ומזכים את הרבים‬ ‫את ברכותיה‪.‬‬ ‫לרגל ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬אנו מבקשים את‬ ‫ועתה נחלקו פוסקי זמננו‪ ,‬כיצד יש לנהוג בחתונה‪ ,‬האם‬ ‫עזרת הציבור בהצטרפות לקרן ההדפסות של גיליון‬ ‫מותר לו לצאת מוקדם‪ ,‬שהרי מפסיד שמיעת שבע הברכות‪.‬‬ ‫עומק הפשט‪ ,‬בתרומה חודשית של ‪ ₪ 18‬בלבד‪,‬‬ ‫תזכו להיות שותפים קבועים בהדפסת הגיליונות‬ ‫‪2‬היוצא חייב בשבע ברכות‬ ‫‪.‬‬ ‫ובהפצת ההלכה‪.‬‬ ‫שיטת האוסרים‪ :‬לדעת האגרות משה (אורח חיים חלק‬ ‫א סימן נו)‪ ,‬חיוב שבע ברכות חל על כל האוכלים בסעודת‬ ‫קיימים גם מסלולי תרומה נוספים‪.‬‬ ‫החתונה‪ ,‬אף שאינם רואים את החתן והכלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין‬ ‫כל השותפים זכאים להכניס הנצחה בגיליון‪ ,‬והרי‬ ‫לצאת קודם אמירתן‪ ,‬והנאלצים לצאת לפני גמר הסעודה‬ ‫הם בכלל מזכי הרבים בקיום ההלכה‪.‬‬ ‫יזמנו בעשרה ויברכו שבע ברכות בפני עצמם‪ .‬אולם למעשה‬ ‫לתרומה‪:‬‬ ‫אין זו עצה מומלצת‪ ,‬מחשש לקפידת בעלי החופה והחתן‬ ‫"נדרים פלוס” > קופת "הילכתא” > "קרן ההדפסות”‬ ‫והכלה על זימון ושבע ברכות בנפרד מכלל המסובים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נפרדות‪ ,‬יש להתחשב בקפידתם‪ .‬כשם שהתירו לוותר על‬ ‫מצטרף לקביעותם לזימון‪ .‬ד‪ .‬התחיל עמהם ולא התנה‪,‬‬ ‫זימון בשם מפני קפידת ריש גלותא‪ ,‬משום כבוד הבריות‪,‬‬ ‫רשאי כשהדבר נחוץ מאוד לסיים לפניהם ולברך מיד‬ ‫כל שכן שיש לחוש לכבוד החתן והכלה בברכת חתנים‪,‬‬ ‫ביחידות‪.‬‬ ‫שכל עיקרה נתקן לשמחם‪ ,‬ולא לצערם בפיצול החבורות‬ ‫אם לא נקט בדרכים אלו‪ ,‬והמסובים יושבים בשולחנות‬ ‫ובהפרעת השמחה; ובפרט שחיובה מדרבנן‪.‬‬ ‫נפרדים ובשולחנו פחות מעשרה‪ ,‬רשאי לזמן בשלושה‬ ‫ומסיק שעדיין יש לדון כיצד מותר לצאת קודם הברכות‪,‬‬ ‫בקול נמוך‪ ,‬לברך ולצאת; וראוי להקל בכך רק לצורך גדול‬ ‫שהרי לעניין זימון נחלקו אם הפסד ממון מתיר לצאת‪.‬‬ ‫או לדבר מצוה‪ .‬ואם כבר נתחייב בזימון בעשרה‪ ,‬רשאי‬ ‫ודייק‪ ,‬שבש"ס ובפוסקים ובשו''ע (או''ח סימן קצג) נאסר‬ ‫להסתפק בזימון בשלושה רק כשהשעה דחוקה לו ביותר‪.‬‬ ‫בפירוש היציאה קודם הזימון‪ ,‬ואילו בברכת חתנים לא‬ ‫בשני המקרים האחרונים‪ ,‬מעיקר הדין יברך גם "אשר‬ ‫נזכר איסור כזה‪ .‬מכאן משמע לכאורה שהמצוה מוטלת על‬ ‫ברא"‪ ,‬ללא שאר שבע הברכות‪ ,‬אלא שנהגו להקל שלא‬ ‫הנמצאים בגמר הסעודה‪ ,‬אך אין חובה להמתין עד סיומה‪.‬‬ ‫לברכה‪ .‬היתר זה הוא לזמן בשלושה‪ ,‬ואינו מתיר לברך‬ ‫עוד הביא את דברי החתם סופר (אבן העזר חלק א‬ ‫ביחידות בלא זימון‪ ,‬אף בשעת הדחק‪ .‬ואין להיכנס לסעודה‬ ‫סימן קכג)‪ ,‬שברכו ברכת חתנים בלילה הראשון בלבד‪.‬‬ ‫לכתחילה על דעת לסמוך על היתרים אלו‪.‬‬ ‫והסיק‪ ,‬שלפי המנהג לברך רק בסיום הסעודה‪ ,‬מי שיש לו‬ ‫ברשות החתן‪ :‬לדעת הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל‬ ‫צורך נחוץ ואינו יכול להמתין עד שעה מאוחרת‪ ,‬יש לו על‬ ‫(אבן ישראל חלק ח סימן פב)‪ ,‬כל המשתתף בסעודת‬ ‫מי לסמוך לצאת קודם שבע הברכות‪ .‬והוסיף‪ ,‬שאם בירכו‬ ‫החתונה חייב לשמוע שבע ברכות‪ ,‬ואינו רשאי לצאת‬ ‫בזימון בשם בלי שבע ברכות‪,‬‬ ‫קודם אמירתן‪ .‬המבקשים‬ ‫ואחר כך חזרו לשמחה לשמוע‬ ‫לצאת מוקדם רשאים לזמן‬ ‫אותן‪ ,‬קיימו את המצוה לכתחילה‪.‬‬ ‫בעשרה ולברך שבע ברכות‬ ‫אין חיוב להמתין‪ :‬הציץ‬ ‫בפני עצמם‪ ,‬אך עליהם לבקש‬ ‫אליעזר (חלק יא סימן פד) הוכיח‪,‬‬ ‫רשות לכך מהחתן‪ .‬כשם‬ ‫שחיוב שבע הברכות שבסעודה‬ ‫שחוששים לקפידת בעל הבית‬ ‫חל רק בשעת ברכת המזון‬ ‫בחלוקת הזימון (ברכות דף נ‪;.‬‬ ‫בעשרה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקום שהיחיד‬ ‫שו"ע סימן קצג סעיף א)‪ ,‬כל‬ ‫רשאי להיפרד מצד דיני הזימון‪,‬‬ ‫שכן שיש לחוש לקפידת החתן‬ ‫רשאי לצאת גם מצד שבע הברכות‪ ,‬שחיובן טרם חל‪ .‬אולם‬ ‫והמחותנים על ברכת שבע ברכות באמצע הסעודה‪.‬‬ ‫אין ראוי להקדים ולברך בחבורה נפרדת בעשרה ברכת‬ ‫תלוי בגודל הסעודה‪ :‬הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי‬ ‫המזון ושבע ברכות‪ ,‬משום קפידת החתן‪ ,‬הכלה והמחותנים‪,‬‬ ‫הגריש''א ברכות דף נ‪ ).‬נשאל אם בחתונה יש להימנע מזימון‬ ‫ויש כמה חששות הכרוכות בכך‪.‬‬ ‫נפרד בעשרה מחשש לקפידת בעל הסעודה‪ ,‬כמבואר בגמרא‬ ‫והביא את דברי מהר"י שטייף (סימן ז)‪ ,‬שהתיר ליחידים‬ ‫לגבי ריש גלותא‪ .‬והשיב‪ ,‬שבסעודה גדולה אין בעל הסעודה‬ ‫לצאת מטעם אחר‪ :‬חכמים חייבו את המסובים לדאוג‬ ‫מבחין שמברכים בנפרד‪ ,‬ואילו בסעודת שבע ברכות קטנה‬ ‫שיאמרו בסעודה שבע ברכות לשמח את החתן ואת הכלה‪,‬‬ ‫ייתכן שיקפיד‪.‬‬ ‫אך לא הטילו חובה על כל יחיד לשומען‪ ,‬ודי שידעו שיהיה‬ ‫מי שיברכן‪ .‬אולם הציץ אליעזר חולק על דברי מהר''י‬ ‫‪3‬היוצא פטור משבע ברכות‬ ‫‪.‬‬ ‫שיטת המתירים‪ :‬מאידך המנחת יצחק (חלק ב סימן‬ ‫שטייף‪ ,‬ולכן תולה את טעם ההיתר בכך שהחיוב טרם חל‪.‬‬ ‫מג) דן במנהג האורחים בסעודות חתונה גדולות‪ ,‬היושבים‬ ‫החיוב חל בסוף‪ :‬לדעת השבט הלוי (חלק ט סימן רעא)‬ ‫בחבורות סביב שולחן אחד‪ ,‬וכשהסעודה מתארכת ממהרים‬ ‫מותר ליחידים לצאת באמצע החתונה ‪ -‬ובלבד שרשאים‬ ‫לצאת כדי להשכים לעבודתם‪ ,‬ולכן מברכים ברכת המזון‬ ‫לצאת מצד דיני הזימון‪ ,‬משום שחיוב שבע ברכות חל‬ ‫בזימון בעשרה‪ ,‬בלי שבע ברכות‪ ,‬רק אומרים בזימון‬ ‫כשנמצאים עשרה גדולים בסיום הסעודה ובברכת המזון‪,‬‬ ‫"שהשמחה במעונו"‪.‬‬ ‫ואין חובה על כל יחיד להמתין כדי לברך או לשמוע‪ .‬ומה‬ ‫וכתב‪ ,‬שאם החתן והכלה מקפידים על הברכה בחבורות‬ ‫‪3‬‬ ‫שפסק השולחן ערוך (אבן העזר סימן סב סעיף יא) שכל‬ ‫החבורות מברכות‪ ,‬פירושו שכולן נחשבות מבני סעודת‬ ‫החופה‪ ,‬וכשיסיימו ויברכו בעשרה יחול עליהן החיוב;‬ ‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת שמיני ‪ -‬החודש‪ ,‬כ''ג אדר ב' תשפ''ד‬ ‫‪435‬‬ ‫אך אין מכאן איסור ליחיד לצאת באמצע הסעודה‪ .‬וסמך‬ ‫גם על דברי מהר"י שטייף‪ ,‬והוסיף שהמחמיר כדעת שאר‬ ‫כיצד סדר סעודה‬ ‫שינוי המציאות‪ :‬רואים באינספור מקומות בחז''ל‬ ‫'ריקודים באמצע הסעודה'‬ ‫הגדולים תבוא עליו ברכה‪ ,‬אף שאינו מחויב בכך מן הדין‪.‬‬ ‫שסדר הסעודה שהיתה בזמנם‪ ,‬שונה בתכלית מסדר‬ ‫הסעודה של זמננו‪ ,‬ואין לנו את סדרי הסעודה שהיו‬ ‫סילוק הפת ועקירת השולחן‬ ‫בזמנם‪ ,‬וכידוע השינוי במציאות לעיתים עלול לגרום‬ ‫לשינוי בהלכה‪.‬‬ ‫מבואר בגמ' (ברכות‬ ‫תקציר‪ :‬סדרת המאמרים בנושא 'סעודה כהלכה'; הגיליון‬ ‫הראשון בסדרה מספר ‪ ,432‬בנושא 'אכילה לפני הסעודה'‪.‬‬ ‫‪4‬זימון בשלושה דווקא‬ ‫‪.‬‬ ‫הגיליון השני מספר ‪ 433‬בנושא 'משקאות בסעודה'‪ .‬הגיליון‬ ‫דף מג‪ ).‬ומקורו בתוספתא‬ ‫(ברכות פרק ד הלכה ח)‬ ‫השלישי מספר ‪ 434‬בנושא 'מנת פתיחה בסעודה'‪ .‬הגיליון‬ ‫עדיף שלא להצטרף‪ :‬לדעת התשובות והנהגות (כרך‬ ‫''כיצד סדר סעודה'' שהיה‬ ‫הנוכחי ‪ 435‬בנושא 'ריקודים באמצע הסעודה'‪ .‬והגיליון הבא‬ ‫האחרון בסדרה מספר ‪ 436‬בנושא 'קינוחים בסוף הסעודה'‪.‬‬ ‫מהלך מסודר סדר הישיבה‪,‬‬ ‫נטילת ידים‪ ,‬מה אוכלים ושותים‬ ‫כיצד מרקדין‪ :‬מצוי בסעודות של חתונות‪ ,‬שמסלקים‬ ‫ג סימן תב; כרך ה סימן סה)‪ ,‬המברכים בעשרה בסעודת‬ ‫לפי שלבי הסעודה‪ ,‬סדר הכיבודים וחשיבות ההגשה‬ ‫את השולחנות בכדי שיהיה מקום עבור הריקודים; בתחילת‬ ‫על ידי שמש‪ ,‬והיו יושבים מסובין על כורסאות ומיטות‬ ‫כמו בליל הסדר‪ ,‬והשולחן הוגש לפניהם ועליו האוכל‪,‬‬ ‫השמחה‪ ,‬כאשר החתן נכנס לאולם בין המנות‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫משאירים את רוב השולחנות‪ ,‬בשלב זה אין שאלה ‪ -‬כי מיד‬ ‫חתונה חייבים גם בשבע ברכות‪ ,‬אף בלא נוכחות החתן‬ ‫וכאשר סיימו לאכול עקרו את השולחן והמשיכו לשבת‬ ‫אחרי הריקודים ממשיכים את הסעודה‪.‬‬ ‫בלי שולחן‪ ,‬כמבואר במשנה שהיו מנערין את השולחן‬ ‫בכדי לסלק את שיירי האוכל‪ ,‬והשולחן שימש כמו מגש‬ ‫השאלה מתחילה‪ ,‬לאחר שהסועדים סיימו את אכילת‬ ‫המנה עיקרית‪ ,‬ולכבוד שמחת הריקודים עם החתן מפנים‬ ‫והכלה‪ .‬לכן הנצרך לצאת‪ ,‬כשאין בכך ביטול חיוב זימון‬ ‫להגשת האוכל למסובין‪ ,‬ובליל הסדר היו עוקרין את‬ ‫את רוב השולחנות לפני ברכת המזון (הנוהגים לברך קודם‬ ‫השולחן כדי להתמיה את התינוקות‪.‬‬ ‫לעומת זאת כיום צורת הסעודה‪ ,‬שיושבין‬ ‫ברכת המזון‪ ,‬ואח''כ סילוק השולחנות וריקודים שניים‪ ,‬אין‬ ‫להם שאלה)‪ ,‬ונשאר אוכל בשולחן כבוד‪ ,‬כיבוד קל בבר‪ ,‬וכמה‬ ‫בעשרה‪ ,‬יזמן בשלושה דווקא‪ ,‬אפילו עשרה מוכנים‬ ‫זקופין ליד השולחן‪ ,‬ולא עוקרים את השולחן אלא‬ ‫שולחנות בסמיכות לבר עבור הסועדים של הבר‪ .‬והשאלה‬ ‫מגישים אוכל על גבי השולחן‪ ,‬וקשה כיום לעשות‬ ‫הסיבה בליל הסדר בדרך מלכות ונוחות כפי שהיה‬ ‫מתבקשת‪ ,‬האם צריך לברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה על‬ ‫להצטרף אליו; שכן ברכת המזון בעשרה מחייבת גם שבע‬ ‫המאכלים שאוכל‪ ,‬ועל השתיה ששותה בשעת הריקודים‪.‬‬ ‫בעבר‪ .‬וכן מצוי שעוברים ממאכל אחד למשנהו‪ ,‬ולא‬ ‫מבדילים בין המנות כל כך‪ ,‬וזה הפשט בתוס' שכיום‬ ‫אין אנחנו מסיחים דעתנו מן הפת‪ ,‬כי כיום המציאות‬ ‫‪ .1‬שלשה כללים בסעודה‬ ‫שלש שיטות בראשונים‪ :‬מבואר בגמ' (ברכות דף מא‪,):‬‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫היא שבאמצע הפת אוכל ממאכלים אחרים‪ ,‬וכשאוכל‬ ‫ונפסק להלכה ברמב''ם (הלכות ברכות סימן ד סעיף יא)‪,‬‬ ‫מאכלים אחרים‪ ,‬עדיין לא הסיח דעתו מן הפת‪.‬‬ ‫ומובן היטב מחלוקת הפוסקים האם בסעודות‬ ‫ובשו''ע (סימן קעז סעיף א‪-‬ב)‪ ,‬שרב פפא חידש ג' כללים‬ ‫בסעודה; א‪ .‬דברים הבאים בסעודה מחמת הסעודה‪ ,‬לא צריך‬ ‫לעניין הזימון‪ ,‬בשעת צורך גדול סומכים על הדעות‬ ‫גדולות‪ ,‬לרוב חשיבות הסעודה‪ ,‬חוזרים למה שהיה‬ ‫לברך עליהם‪ ,‬לא לפניהם ולא אחריהם‪ .‬ב‪ .‬דברים הבאים‬ ‫פעם בכל סעודה‪ ,‬שבזמן שמסלקים את הפת ועוברים‬ ‫למנה עיקרית שוב לא יאכל כלום מהפת‪ ,‬או שמכל‬ ‫שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה‪ ,‬צריך לברך רק לפניהם‬ ‫ולא לאחריהם‪ .‬ג‪ .‬דברים הבאים אחרי הסעודה‪ ,‬צריך לברך‬ ‫שאם לא סיימו יחד לא נתחייבו‪ ,‬אף שעיקר ההלכה שגם‬ ‫מקום עדיין דעתו על הפת‪.‬‬ ‫לפניהם ולאחריהם‪ .‬ונחלקו הראשונים בביאור דברי רב פפא‪,‬‬ ‫וזה יסוד הפולמוס שלפנינו בדין קיפול שולחנות‬ ‫בחתונה‪ ,‬מצד אחד קיפול עשרות השולחנות וסילוק‬ ‫ויוצא מזה כמה נפק''מ להלכה‪.‬‬ ‫התחלה משותפת מחייבת‪ .‬ובשולחן של פחות מעשרה‬ ‫לשיטת רש''י (ד''ה דברים הבאים‪ ,‬ואילך) א‪ .‬מחמת‬ ‫תכולתם בכדי לפנות מקום לרחבת הריקודים נחשבת‬ ‫כעקירת השולחן שהיתה בזמן הגמ'‪ ,‬ובמציאות‬ ‫לסועדים אין מקום לשבת‪ .‬מאידך אין בפעולה את‬ ‫לעד בספר יוחק‬ ‫מצרפים את שיטת הרשב"ש‪ ,‬שאין מצטרפים לשולחן אחר‬ ‫המשמעות של עקירת השולחן שהיתה בזמן הגמ'‪,‬‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת הג''ר שלמה חנן בן‬ ‫שאין מסיחים דעת מהסעודה‪.‬‬ ‫הג''ר חיים דוד פערל זצ"ל‪ ,‬זכה להעמיד תלמידים‬ ‫אף כשרואים אלו את אלו‪.‬‬ ‫בברכת התורה‬ ‫הרבה וללמדם דבר ד' זו הלכה‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫נלב''ע י״ב אלול תשע"ה ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מעיקר הדין על כל אחד לשמוע את הברכות ולכוון‬ ‫‪1‬‬ ‫לצאת‪ ,‬ועל המברך לכוון להוציא‪ .‬ואף שמסתבר להקל‬ ‫ביוצא שאינו מברך בעשרה‪ ,‬עדיף שיכוון בשעת הנטילה‬ ‫שלא להצטרף לקביעותם‪ .‬ומכיוון שקבע מתחילה להיפרד‬ ‫מהם לפני ברכת המזון‪ ,‬הרי הוא כאוכל בנפרד‪ ,‬ואינו מתחייב עמהם בשבע הברכות‪.‬‬ ‫ומוסיף שהוא בעצמו נוהג שלא לאכול פת כאשר צריך לצאת באמצע הסעודה‪ ,‬בכדי להימנע מחשש ביטול זימון ושבע‬ ‫ברכות; ואף שחסר בכך בשלמות שמחת הסעודה‪ ,‬אין בזה איסור‪.‬‬ ‫עוד כתב שראוי לרקוד מעט בתוך הסעודה כדי להחשיבה לסעודת שמחה‪ ,‬ולברך מיד בסיומה‪ ,‬לפני המשך הריקודים‪.‬‬ ‫הדחייה עלולה להביא לברכה לאחר שיעור עיכול ולהפסד זימון בעשרה ושבע ברכות‪ .‬והביא משובע שמחות (סעיף כה)‪,‬‬ ‫שדייק כך במחזור ויטרי (עמוד ‪ )602‬שמנהג הריקודים הוא לאחר ברכת המזון‪.‬‬ ‫‪5‬חיוב גמור על כל יחיד‬ ‫‪.‬‬ ‫אפילו כשפטור מזימון‪ :‬לדעת הג"ר שריאל רוזנברג שליט"א (הישר והטוב קובץ טו עמוד לח–מה) יש לבאר בשיטת‬ ‫הרמב"ם (הלכות ברכות פרק ב הלכות ט–י)‪ ,‬שברכת חתנים‪ ,‬ולכל הפחות ברכת "אשר ברא"‪ ,‬היא חלק מברכת המזון בבית‬ ‫חתנים‪ ,‬וממילא מוטלת על כל סועד‪ .‬ומסיק שאף מי שלא נתחייב בזימון עם המסובים‪ ,‬חייב להמתין עד גמר הסעודה ולשמוע‬ ‫שבע ברכות‪.‬‬ ‫ועל חידוש המנחת יצחק‪ ,‬שהחיוב חל רק על הנמצא בגמר סעודת החתן והכלה‪ ,‬תמה‪ :‬מנין לתלות את חיוב המסובים‬ ‫בסיום סעודת החתן והכלה‪ ,‬ולפטור את היחיד משום שסיים לפניהם?‬ ‫עוד מעורר על המאחרים את ברכת המזון עד לאחר הריקודים‪ ,‬שאז רוב האורחים אינם שומעים שבע ברכות‪ .‬וכבר אירע‬ ‫שלא נשארו עשרה לברכת המזון‪ ,‬ולא יכלו לברך שבע ברכות כלל! וזאת מלבד החשש שיחלוף שיעור עיכול‪ ,‬ולא יוכלו עוד‬ ‫לברך ברכת המזון‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סוכה למהדרין — על חשבון מי?‬ ‫המדרכה אינה שטח הפקר‪ :‬בהכנות לחג הסוכות אנו מדקדקים בכשרות הסכך והדפנות‪ ,‬טורחים בהעמדת הסוכה‬ ‫ומשתדלים לנאותה כראוי‪ .‬בכלל ההכנות ראוי לתת את הדעת גם למקום העמדתה‪ :‬האם השימוש בו מותר‪ ,‬האם נשמרות‬ ‫זכויות השכנים‪ ,‬והאם נותר מעבר ראוי לעוברים ושבים‪ .‬אף אלו פרטים הנוגעים לקיום המצוה כהלכתה‪.‬‬ ‫בשכונות הצפופות ניכרת חביבות המצוה במיוחד‪ .‬בבתי הונגרים בירושלים ובסמטאות בני ברק עומדת סוכה בצד סוכה‪,‬‬ ‫וחצרות הבתים מתמלאות בסוכות‪ .‬מתוך האחת עולה שירת "הרחמן הוא יקים לנו"‪ ,‬ומן הסמוכות מצטרפים השכנים‪ .‬איש‬ ‫מפנה מקום לרעהו‪ ,‬מוותר מעט מנוחותו ושמח בשמחת החג של חבירו‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בבירור ההיתר יש מקום לדון במנהג המקום‪,‬‬ ‫במחילת השכנים וברשות הניתנת לשימוש בשטח‬ ‫הציבורי‪ .‬אין לדון כל סוכה שבחצר משותפת או בצדי‬ ‫המדרכה כסוכה גזולה‪ .‬הביאור הלכה (סימן תרלז סעיף‬ ‫ג ד"ה "וכן בקרקע") דן בצדדי ההיתר‪ ,‬ומעלה חילוק בין‬ ‫סוכה המפסיקה את דרך הרבים לבין סוכה שבצדי הדרך‬ ‫סמוך לפתח הבית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש להבחין בין דוחק שהשכנים מתרצים בו‬ ‫לצורך החג‪ ,‬לבין חסימת מעבר או הפרעה שאין עליה‬ ‫הסכמה‪ .‬בפרט‪ ,‬יש להותיר מעבר בטוח להולכי הרגל‪,‬‬ ‫ובהם ילדים והורים עם עגלות‪ ,‬כדי שלא ייאלצו לרדת‬ ‫לכביש תוך סכנה ממשית‪ .‬לעיתים די בשינוי מקום הדופן‬ ‫או בצמצום מעט משטח הסוכה כדי למנוע מכשול ולקיים את המצוה בשלמות‪.‬‬ ‫לענין היציאה ידי חובה בקרקע גזולה‪ :‬הרמ"א (שם) פסק שהבונה בקרקע של חבירו שלא מדעתו או בקרקע של רבים‪,‬‬ ‫אף שאין לעשות כן לכתחילה‪ ,‬בדיעבד יצא‪ .‬אולם מדברי החזון איש (אורח חיים סימן קנ ס"ק כב) עולה שבאופן שבעל הזכות‬ ‫מקפיד גם על עצם ישיבתו ושימושו בסוכה‪ ,‬יש בכך "גזל שימוש" המעכב את היציאה ידי חובה‪ .‬אין הדברים אמורים בכל‬ ‫הפרעה הנגרמת מהעמדת הסוכה‪ ,‬ויש לברר כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫ומספרים בדרך צחות על יהודי שהשופט הורה לו לפרק את סוכתו‪ .‬ביקש היהודי ארכה של שבעה ימים‪ ,‬ומשנענה יצא‬ ‫שמח וטוב לב‪ ...‬אלא שטענת השכן טעונה בירור גם כשהסוכה עומדת לשבעה ימים בלבד‪ :‬מה כלול בשימוש המקובל לימי‬ ‫החג‪ ,‬ומה טעון קבלת רשות בפני עצמו‪.‬‬ ‫פרטי הדינים ושיטות הפוסקים רבים‪ ,‬ואין כאן‬ ‫המקום לפורטם‪ .‬באנו לעורר על בירור הדברים מבעוד‬ ‫מועד‪ ,‬מתוך התחשבות בצרכי השכנים‪ ,‬ושאלת חכם‬ ‫במקום הצורך‪ ,‬כדי שנזכה לקיים מצות סוכה בהידור‪,‬‬ ‫תוך זהירות בממון הזולת ובזכויות הרבים‪.‬‬ ‫במערכת הילכתא ניתן לקבל קבצים בנושא‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬נבקש מהציבור לשלוח למערכת חומר תורני‪ ,‬פסקי‬ ‫הלכה‪ ,‬מידע ותמונות הממחישות את המציאות‪ ,‬כדי‬ ‫לסייע בבירור הסוגיא על צדדיה ההלכתיים והמעשיים‪.‬‬ ‫התמונות בעמוד זה הן אילוסטרציה להמחשה‬ ‫בלבד‪ .‬אין קשר בין המצולם לתוכן הכתבה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שאלה‪ :‬מה חייבים המסובים לשמוע מפי‬ ‫‪ .‬אחבורות נפרדות‪ :‬בני החופה שנתחלקו לחבורות‪ ,‬כל‬ ‫המזמן?‬ ‫חבורה מברכת בעשרה שבע ברכות‪ ,‬אף בבית נפרד‬ ‫כיצד ינהגו המסובים‬ ‫וללא שמיעת החתן והכלה‪.‬‬ ‫בשעת הזימון‪ :‬האם עליהם‬ ‫‪ .‬בזימון מוקדם‪ :‬לדעת הרבה פוסקים‪ ,‬המזמנים בעשרה‬ ‫לשמוע מן המזמן ולברך‬ ‫חייבים בשבע ברכות‪ ,‬ויש לקבל לכך רשות מבעלי‬ ‫עמו את כל ברכת המזון‪,‬‬ ‫השמחה‪ .‬המנחת יצחק מתיר לצורך נחוץ לזמן‬ ‫או לפחות את הברכה‬ ‫ולצאת בלעדיהן‪ ,‬אך יאמרו "שהשמחה במעונו"‪.‬‬ ‫הראשונה? האם יש הבדל בזה בין זימון בשלושה לזימון‬ ‫‪ .‬גחיוב היחיד‪ :‬יחיד שלא נתחייב בזימון‪ ,‬לרוב הפוסקים‬ ‫בעשרה? והאם על המזמן לסיים בקול רם את כל ארבע‬ ‫פטור מהמתנה לשבע ברכות‪ ,‬שכן חיובן חל בברכת‬ ‫הברכות‪ ,‬כדי שהמסובים יענו אחריו אמן?‬ ‫המזון בעשרה‪ ,‬או משום שהחיוב מוטל על הציבור;‬ ‫מקורות‪ :‬שולחן ערוך (סימן ר סעיף ב); משנה ברורה‬ ‫ויש שכתב שגם היחיד חייב להמתין ולשמוע‪.‬‬ ‫(סימן ר ס''ק ו‪-‬ט‪ ,‬סימן קפג ס״ק כח‪ ,‬סימן קצג ס״ק יג‪,‬‬ ‫‪ .‬דמניעת החיוב‪ :‬יש כמה עצות לנצרך לצאת‪ :‬להימנע‬ ‫סימן קצה ס״ק י); חזון איש (סימן לא ס״ק ב); שבט הלוי‬ ‫מאכילת פת; להתחיל לאחר המסובים ולסיים לפניהם‬ ‫(חלק י סימן מ); קיצור הלכות זימון (פרק ד סעיף יח‪-‬כג)‪.‬‬ ‫ולברך מיד; או להתנות שאינו מצטרף לקביעותם ‪-‬‬ ‫לשיטות שתנאי מועיל‪.‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫‪ .‬הזימון בשלושה‪ :‬יש מעדיפים לזמן בשלושה דווקא‪,‬‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫כשאין בכך ביטול חיוב זימון בעשרה‪ ,‬שכן זימון‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫בעשרה מחייב גם שבע ברכות‪ .‬בשלושה חייבים‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫מעיקר הדין ב"אשר ברא"‪ ,‬ומנהג העולם להקל‪.‬‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫‪ .‬וזמן ברכת המזון‪ :‬ראוי לדאוג לכך שברכת המזון תהיה‬ ‫•בפקס מספר ‪1532-6507823‬‬ ‫מיד בסיום הסעודה‪,‬‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫לפני המשך הריקודים‪,‬‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫מחשש שיעור עיכול‬ ‫הג''ר חיים ב''ר משה הלוי וינטרויב זצ''ל‬ ‫והתמעטות המסובים‬ ‫נלב''ע ו' תשרי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ועוד חששות‪.‬‬ ‫"חיוב שמיעת המזמן"‬ ‫הודעת מערכת‪:‬‬ ‫הגיליון הבא יופיע אי''ה ביום ג' פרשת נח ב' חשון תשפ''ז‬ ‫בברכת 'גמר חתימה טובה'‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬פקס‪02-6507-823 :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬