gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 614‬האזינו – יום כיפור‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫כיצד עלי לתקן את המעוות?" "השתמשתי פעם בחפץ של מישהו‬ ‫הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט‪ ,‬א‪-‬ל אמונה ואין עול‬ ‫שאיני יודע מיהו‪ ,‬כיצד ניתן להשיב את הגזילה?" הלוא עבירות שבין‬ ‫צדיק וישר הוא (לב ד) ‪ -‬להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו! גם בעבירות‬ ‫בו (תהלים צב‪ -‬טז) ב'יסוד ושורש העבודה' (שער ח' פ"ב) כתב‪:‬‬ ‫שבין אדם למקום‪ ,‬יום הכיפורים אינו מכפר מעצמו מבלי שהאדם שב‬ ‫כשאומר פסוק זה יחשוב‪" :‬אני מאמין באמונה שלמה ואמתית שבוראנו‬ ‫בתשובה שלמה‪ ,‬וישנן הלכות סדורות כיצד על האדם לנהוג‪ .‬כיצד יתכן‬ ‫יתברך שמו ויתעלה הוא ישר‪ ,‬ולא נמצא עוולה בכל מעשיו ומשפטיו‪,‬‬ ‫שאין לאף אחד שאלה בעניינים אלו? והרי זהו עיקרו של יום הכיפורים‪,‬‬ ‫כי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו"‪.‬‬ ‫התשובה! כל העניינים שמסביב מסייעים לאדם להתקרב לבוראו‪,‬‬ ‫מסופר על רבי דן סגל שליט"א‪ ,‬שהלך עם יהודי אחד‪ ,‬מדוכא בייסורים‬ ‫מסייעים לקרבת ה'‪ ,‬אבל אינם העיקר‪( .‬מפיק מרגלית)‬ ‫מרובים‪ ,‬לרבי אלעזר מנחם שך זצ"ל‪ .‬היהודי התחיל לבכות וסיפר לרב‬ ‫התכסיס של הבן האהוב‬ ‫שך את תלאותיו וייסוריו‪ ,‬ואמר שאין לו כבר כח לעמוד בכל זה‪ .‬הרב‬ ‫שך קם ממקומו‪ ,‬הוציא סידור מהספרייה‪ ,‬פתח בזמר 'קה ריבון עלם שאל סנגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע‪" :‬איך‬ ‫ועלמיא'‪ ,‬והתחיל לשיר‪ .‬כשהגיע לקטע 'רברבין עובדיך ותקיפין' ‪ -‬מלאנו ליבנו להתייצב בתחילת צום הכיפורים בבית הכנסת‪ ,‬ולברך‬ ‫התחיל הרב לבכות‪ .‬לאחר שגמר את הקטע‪ ,‬הסביר ליהודי את ביאור בשם ובמלכות ‪ -‬מלך מוחל וסולח לכל עוונותינו‪ .‬וכי מובטחים אנו‬ ‫הקטע‪' :‬רברבין עובדיך' ‪ -‬גדולים מעשיך‪ ,‬ריבון העולם‪ ,‬וחזקים‪ ,‬משפיל שהקב"ה סלח לנו‪ ,‬ועוד בתחילתו של יום?"‬ ‫גאים וזוקף כפופים‪' .‬לו יחיה גבר שנין אלפין' ‪ -‬אפילו אם יחיה האדם ויישא הסנגור הקדוש את משלו‪ -‬ילד קטן ומחודד רואה את אביו חוזר‬ ‫אלפי שנים‪ ,‬לא יעול גבורתך בחושבניא ‪ -‬לא יוכל להיכנס ולהבין מהשוק ובידו תפוח עסיסי‪ .‬נפשו הרכה מחמדת את התפוח‪ ,‬הוא חושק‬ ‫בחשבונות גבורותיך ומעשיך‪ .‬המשיך הרב ואמר‪' :‬אם לאחר שאדם חי בו‪ ,‬רוצה לטעום אותו‪ .‬הוא יודע שאם יבקש מאביו את התפוח‪ ,‬ספק‬ ‫אלפי שנים לא יוכל להבין דבר ממעשי ה'‪ ,‬אם כן איך נבין אנו מה ה' יקבל‪ ,‬ספק לא יקבל‪ .‬מה הוא עושה? הוא ניגש אל אביו ומברך בקול‪,‬‬ ‫עושה לנו?! ואין לנו אלא להאמין ולסמוך עליו‪ ,‬ולקבל באהבה את כל בשם ובמלכות‪" :‬ברוך אתה‪ ...‬בורא פרי העץ" ולאב הרחום לא נותרת‬ ‫מה שעושה לנו‪ .‬ועם כל הקושי והצער שיש לאדם מהייסורים‪ ,‬יקבל את כל ברירה מלבד לתת לו לטעום מהתפוח‪ .‬וכי ייתן לבנו לברך‪ ,‬חלילה‪,‬‬ ‫דינו באהבה‪ ,‬ה' יזכנו‪ .‬ועוד כתוב "צדקתך כהררי א‪-‬ל‪ ,‬משפטיך תהום ברכה לבטלה?!‬ ‫רבה" (תהילים ל"ו ז) ופירושו‪" -‬צדקתך" ‪ -‬הצדקות והחסדים שאתה‪ ,‬ה'‪ ,‬הנמשל כך הוא‪ :‬אנו‪ ,‬בניו אהוביו של ריבון העולמים‪ ,‬חושקים שימחל‬ ‫עושה ‪ -‬הם "כהררי א‪-‬ל" ‪ -‬כהרים הגבוהים‪ .‬ומשפטיך ‪ -‬נקמתך ויסלח לנו‪ ,‬שיעביר את כל אשמותינו מנגד עיניו‪ .‬מה נעשה? לכן אנו‬ ‫ועונשיך שאתה עושה ‪" -‬תהום רבה" ‪ -‬הם עמוקים כתהומות שאי מברכים בשם ובמלכות ברכת "מלך מוחל וסולח לכל עוונותינו"‪ .‬ולאב‬ ‫הרחום‪ ,‬יתברך‪ ,‬לא נותרת כל ברירה מלבד למחול ולסלוח לנו‪.‬‬ ‫אפשר להגיע אליהם ולהבינם (האמנתי ואדברה)‪.‬‬ ‫כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (לב ‪-‬ט) מסופר על גבאי‪ ,‬וכי ייתן לבניו לברך‪ ,‬חלילה‪ ,‬ברכה לבטלה?!‬ ‫החץ האחרון של תפילת נעילה‬ ‫שבכל מוצאי שמחת תורה אחרי הריקודים‪ ,‬היה מניח את צרור‬ ‫מפתחות בית הכנסת וארון הקודש על הבימה‪ ,‬ומודיע על התפטרותו‪ ,‬על כוחה של תפילת נעילה‪ ,‬נשא פעם את משלו המגיד מקלם‪ ,‬וכה‬ ‫ומבקש שימצאו גבאי חדש במקומו‪ .‬באופן קבוע היו מפצירים בו אמר‪ :‬מעשה בצייד אחד שתעה בנבכי היער‪ .‬הוא מילט את חרבו‬ ‫המתפללים‪ ,‬באמרם‪" :‬אינך יכול לעזוב אותנו לאנחות‪ ,‬על מי נטשת את בחגורה‪ ,‬כשקשתו נכונה בידו‪ ,‬לקדם פני כל רעה‪ .‬פתאום שמע משהו‬ ‫הצאן‪ ,‬מי ידאג לבית הכנסת"‪ ,‬ואז בלית ברירה היה אומר הגבאי‪ ,‬נו‪ ,‬מתנועע בין העצים‪ .‬מי יודע מה זה? אולי אריה? אולי נמר? שיגר לעברו‬ ‫טוב‪ ,‬אני רואה שאין מי שיעשה את המלאכה‪ ,‬רק עוד שנה אחת‪ .‬וכמובן חץ‪ ,‬אך הדבר בו ירה לא זז ממקומו‪ .‬התקרב הצייד‪ ,‬ונוכח לדעת כי אין‬ ‫שבשנה הבאה היה חוזר על עצמו כל הענין‪ .‬שנה אחת‪ ,‬כשהניח הגבאי זה אלא שיח יבש‪.‬‬ ‫את מפתחותיו‪ ,‬קם אחד מהמתפללים הצעירים‪ ,‬ואמר‪ :‬בסדר! מסכים אך הנה – מאחוריו! הוא שב על עקבותיו במהירות הבזק‪ ,‬ושיגר חץ‬ ‫אנכי ליטול על עצמי את הגבאות‪ .‬אך כשניגש לקחת את המפתחות‪ ,‬נוסף‪ .‬החץ אבד בין עלי העצים‪ .‬כנראה לא יותר מרשרוש עלים ברוח‪.‬‬ ‫ומה זה שם? נדמה – נמר! ירה הצייד חץ‪ ,‬והתקרב‪ ,‬התברר‪ ,‬שקלע סלע‬ ‫התברר שהם קשורים בחוט לכיסו של הגבאי הוותיק‪.‬‬ ‫לפי"ז אפשר לפרש את הפסוק‪" ,‬כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"‪ ,‬אפור‪.‬‬ ‫כביכול הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬אם לא תתנהגו כשורה‪ ,‬אשלח אתכם! לפתע הוא הבחין שלא נותר בידו אלא חץ אחד‪ .‬החץ האחרון – זהו כל‬ ‫אך האמת היא‪ ,‬שלעולם ה' לא יעזבנו ולא יטשנו‪ ,‬כי הננו קשורים אליו כלי זינו‪ .‬ואז נשמעה שאגה מקפיאת דם!! אריה נמצא בסביבה‪ ...‬ליבו‬ ‫פעם בחוזקה‪ .‬אחז בידו את החץ‪ ,‬וידע עד כמה עליו להיזהר בו‪ .‬ידע‪ ,‬עד‬ ‫בחבל בל ינתק‪( .‬מדשן ביתך)‬ ‫כמה חייו תלויים בחץ היחיד שנותר בידו!‪...‬‬ ‫עיקרו של יום הכיפורים‬ ‫רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל אמר שפעם‪ ,‬בערב יום כיפור לפני הנמשל‪ :‬בימים אלו‪ ,‬הימים הנוראים‪ ,‬שעה שספרי חיים וספרי מתים‬ ‫התקדש החג‪ ,‬העלה בזכרונו את כל השאלות שנשאל באותו יום‪ .‬לצערו פתוחים לפני הקב"ה‪ ,‬הסכנה אורבת ‪ -‬מי בקיצו ומי לא בקיצו‪...‬‬ ‫מצא שכל השאלות היו בענייני רפואה ובריאות הגוף‪ ,‬מה דינו של חולה "בינונים תלויים ועומדים"‪ .‬כבר ירינו חץ ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬שלישי‪ ...‬התפללנו‬ ‫במצב כזה או אחר? מה דינה של יולדת ומינקת? אם מותר ללכת ושיווענו‪ ,‬העתרנו והרבינו תחינה ובקשה‪ .‬מי יודע אם פגענו? האם‬ ‫בנעליים כאלו ואחרות? אבל‪ ,‬אמר הגרש"ז בצער ובפליאה‪" :‬אף אחד פעלנו? עתה‪ ,‬לא נותר בידינו אלא חץ אחד‪ ,‬החץ האחרון – זו תפילת‬ ‫לא שאל שאלה בהלכות תשובה!" "דיברתי לשון הרע על מאן דהוא‪ ,‬נעילה‪ ,‬כמה חיינו תלויים בה‪ ,‬כמה עלינו לכוון בה!‬ ‫יום כיפור‬ ‫מידת הוויתור‪ :‬הסנגור הגדול שלכם ביום הדין‬ ‫בימי הרחמים והסליחות‪ ,‬לקראת יום הכיפורים הבא עלינו לטובה‪ ,‬מבקש הרב יעקב רייניץ לשתף בסיפור מופלא ומעורר השראה שנחשף אליו‬ ‫במהלך ניחום אבלים בבית משפחת קלוגמן‪ .‬זהו סיפור שמקבל משמעות עצומה דווקא בימים אלו‪ ,‬שבהם כולנו מחפשים זכויות וסנגוריה של בין‬ ‫אדם לחברו שיכריעו את הכף לקראת חתימת הדין‪.‬‬ ‫לפני כשבועיים הגע תי לנחם את בניו של הטפסר הוותיק‪ ,‬הרב מנחם קלוגמן ז"ל‪ ,‬שנפטר לבית עולמו בשיבה טובה בגיל ‪ ,92‬לאחר שנים רבות‬ ‫שבהם היה מראשי הכותבים ב'המודיע' ומראשי עסקני אגודת ישראל במגוון תחומים‪.‬‬ ‫אלא שבצד פועלו הציבורי‪ ,‬במהלך ניחום האבלים נחשפתי לזווית אישית ומופלאה‪ .‬סיפור אנושי קטן לכאורה‪ ,‬אך כזה הנושא בחובו מסר עצום‬ ‫ועמוק‪ .‬סיפור שמקבל משמעות מיוחדת דווקא בימים אלו של ערב יום הכיפורים‪ ,‬שבהם כולנו מבקשים מחילה‪ ,‬תרים אחר זכויות‪ ,‬סנגוריה‬ ‫ומעשים טובים שיכריעו את הכף לקראת חתימת הדין‪.‬‬ ‫היה זה כאשר נושק היה לגיל ‪ ,70‬המנוח ז"ל החל יט להעתיק את מקום מגוריו לעיר התורה והחסידות בני ברק‪ ,‬ורכש דירה בקומה הראשונה של‬ ‫אחד הבניינים החדשים שנבנו באותם ימים‪ .‬באחת השבתות‪ ,‬לאחר התפילה‪ ,‬ניגש אליו שכנו בבניין‪ ,‬הרה"ח ר' מאיר פלדמן שליט"א (שאישר‬ ‫לפרסם את שמו לתועלת הרבים)‪ ,‬ושח בפניו‪ :‬המשפחה ברוך ה' גדלה‪ ,‬הצפיפות בבית רבה‪ ,‬והוא שוקל להגיש תוכניות להרחבת הדירה‪.‬‬ ‫ר' מנחם‪ ,‬שמידותיו התרומיות קדמו לכל חשבון אישי‪ ,‬לא היסס ולא התלבט אפילו לשבריר שנייה‪ .‬עוד לפני שצללו לפרטים הטכניים‪ ,‬לקווי הבניין‪,‬‬ ‫לשרטוטים וליתר חישובי המהנדסים‪ ,‬ענה לו מיד בחיוך מאיר‪" :‬אין שום בעיה‪ .‬מצידי אתה יכול להרחיב בשמחה ובהרחבה"‪ .‬הרב פלדמן הופתע‬ ‫מהמהירות ומהקלות שבה ניתנה ההסכמה‪ ,‬אך ההפתעה האמיתית והמרגשת חיכתה לו מיד עם יציאת השבת‪.‬‬ ‫זמן רב לא חלף מצאת השבת‪ ,‬ודפיקות קלות נשמעו על דלת ביתו של פלדמן‪ .‬על הסף עמד ר' מנחם ז"ל בעצמו‪ ,‬הוא ביקש להיכנס‪ ,‬ובפיו פנייה‬ ‫נמרצת‪" :‬הבא לי בבקשה את טופס ההסכמה של השכנים‪ .‬אני רוצה לחתום לך עכשיו‪ ,‬בו במקום‪ ,‬שאני מאשר לך לבנות ולהוסיף את החדר‬ ‫המבוקש"‪ .‬הרב פלדמן‪ ,‬שהיה ישר דרך והגון בתכלית‪ ,‬היסס‪ .‬הוא לא רצה לנצל את נדיבות לבו של השכן הוותיק ואמר לו ביושר‪" :‬ר' מנחם‪ ,‬מן‬ ‫הראוי שתדע‪ ,‬התוספת הזו מתוכננת בדיוק מעל החלון שלך‪ .‬היא אמורה להסתיר חלק מאור השמש ולהחשיך מעט את הדירה שלך"‪...‬‬ ‫אבל ר' מנחם‪ ,‬שחפץ בכל לבו לעזור ליהודי אחר‪ ,‬ענה ללא שום פקפוק‪" :‬אני מודע לזה לחלוטין‪ ,‬יודע ומבין את כל המשמעויות ואף על פי כן‪ ,‬אני‬ ‫רוצה להיות הראשון שחותם! כשיהודי זקוק להרחיב את דירתו כי המשפחה שלו גדלה בלע"ה‪ ,‬חובה עלינו לעזור לו בעין יפה‪ ,‬בנפש חפצה ובמאור‬ ‫פנים"‪ .‬ואז‪ ,‬כאילו לא די בעצם הוויתור‪ ,‬הוסיף ר' מנחם טיפ מעשי של חוכמת חיים ושכנות טובה‪" :‬ראה מה נעשה‪ :‬אני אכתוב ואחתום לך ראשון‬ ‫על הדף‪ ,‬עכשיו תגש לשאר השכנים בבניין ותראה להם שאני‪- ,‬שגר בקומה מתחתך ‪ ,‬ואשר לכאורה עלול להיפגע ישירות ולהפסיד מעט מאור‬ ‫השמש‪ -‬כבר חתמתי‪ .‬כשהם יראו את החתימה שלי‪ ,‬הם בוודאי ימהרו לחתום לך מבלי להערים קשיים או טענות"‪ .‬וכך אכן היה‪ .‬השכנים ראו את‬ ‫מופת הוויתור‪ ,‬את האצילות ואת נדיבות הלב של השכן מקומה ראשונה‪ ,‬וחתמו גם הם‪.‬‬ ‫הרב פלדמן הרחיב את דירתו‪ ,‬הדירה של ר' מנחם קלוגמן ז"ל אכן הוחשכה במקצת מעט מאור החמה‪ ,‬אבל האור הגדול של עין טובה‪ ,‬של אהבת‬ ‫ישראל ושל פרגון אמיתי לשכן‪ ,‬האיר את הבניין כולו באור יקרות גם עשרות שנים לאחר מכן‪.‬‬ ‫אנחנו עומדים כעת בעיצומם של ימי הרחמים והסליחות ובפתחו של יום הכיפורים‪ ,‬וזהו הזמן לעצור לרגע את המרוץ וללמוד שיעור עצום לחיים‪.‬‬ ‫לבנות בית זה חשוב‪ ,‬להשביח נכסים זה מצויין‪ ,‬אבל לבנות יחסי שכנות של חסד‪ ,‬לדעת לפרגן מכל הלב לשני‪ ,‬לוותר בלב שלם ולפתוח את הלב‬ ‫והיד בין אדם לחברו – זהו הנכס האמיתי שמגן עלינו ביום הדין ונשאר איתנו לנצח‪ .‬גם כשמבחינה גשמית זה לא תמיד קל‪ ,‬וגם כשזה דורש מאיתנו‬ ‫לוותר על מעט 'אור משלנו' בשביל ה'אור' של הזולת‪.‬‬ ‫בזכות העין הטובה‪ ,‬הפרגון‪ ,‬המחילה והוויתור ההדדי‪ ,‬נזכה כולנו שהקב"ה ימחול לעוונותינו‪ ,‬יקבל את תפילותינו ברחמים‪ ,‬ויחתום את כולנו בספר‬ ‫החיים והשלום ביום הקדוש!‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫כתיבת שעות הלימוד בבין הזמנים‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר ללומדים בישיבת "בין הזמנים" בימי חול המועד לרשום את שעות הלימוד שלהם‪ ,‬כדי שיוכלו לקבל את המלגה לאחר‬ ‫המועד ולא יפסידוה?‬ ‫תשובה‪ :‬מעיקר הדין רשאים לרשום את שעות הלימוד כדי שלא יפסידו את מלגתם לאחר המועד‪ ,‬אבל טוב יותר להמנע מכתיבה ולרשום את‬ ‫הזמנים במחשב או בפלאפון‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬אף שלפי המקובל כיום אין התחייבות ממונית לשלם על שעות הלימוד‪ ,‬והמארגנים רק משתדלים לשלם‪ ,‬נמצא שיש כאן רק מניעת‬ ‫רווח שלא הותר לעשות לצורך כך מלאכה גמורה‪ ,‬נראה שיש להתיר זאת‪ ,‬משום שעל ידי כתיבת השעות הלומד יוכל לקבל את המלגה והדבר‬ ‫נותן לו תמריץ ללימוד כעת‪ ,‬לפיכך נחשבת הכתיבה צורך המועד [ויש לצרף לכך טעם נוסף להתיר שמצינו לענין שטר מתנה לדעת הריטב"א‬ ‫שהתירו לכתוב שטר קודם נתינת המתנה כדי שלא יפסיד את המתנה‪ ,‬והקשה הריטב"א והרי זו רק מניעת רווח‪ ,‬ותירץ שכיון שנותן המתנה‬ ‫קיבל ממנו איזו טובה שלכן רוצה להחזיר לו מתנה‪ ,‬הפסד הפרעון על אותה טובה נחשב לדבר האבד‪ ,‬וסברא זו שייכת גם בענין זה‪ ,‬שכיון‬ ‫שמארגני הלימוד מעונינים לשלם ללומדים‪ ,‬הפסד זכות זו נחשבת לדבר האבד‪ ,‬ואמנם להלכה המשנ"ב סתם ולא הזכיר אם ההיתר לכתוב‬ ‫שטר מתנה הוא גם קודם שניתנה המתנה כדעת אותם ראשונים‪ ,‬ועכ"פ ניתן לצרף את דעתם להתיר]‪.‬‬ ‫אבל יותר טוב להמנע מכתיבה ולרשום את הזמנים במחשב או בפלאפון‪ ,‬שיש לחוש פן אין זה נחשב לדבר האבד מהטעמים שנזכרו‪ ,‬וכשכותב‬ ‫זאת בצורה דיגיטלית ניתן לצרף את דעת החזו"א שמלאכה שאין בה טורח הותרה במקום הפסד רווח וכן הורה הגריש"א (מבקשי תורה קו‪ ,‬עח) לענין‬ ‫כתיבת אגרת שלום שאם יכול להתקשר במקום לכתוב‪ ,‬עדיף שיעשה כן‪( .‬מתוך הספר החדש "חול המועד למעשה" מאת הרה"ג יוסף הופמן שליט"א)‬ ‫מזל טוב‬ ‫משפחות סמוטני‪-‬פפויפר להולדת הבן הנכד‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחת יוסף דיין להולדת הבת‬ ‫משפחות פופוביץ לאירוסי הבן הנכד‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחות גלזר‪-‬בהריר (מרכז העיר) להולדת הבן הנכד הנין‬ ‫הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬