gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הפרשה · Penine Haparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: פניני הפרשה · Penine Haparsha

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פניני הפרשה · Penine Haparsha — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫؏‪+؋+‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רש‪+‬ה‬ ‫האזינו‪-‬וזאת‬ ‫‪fVVVVVVVVVVVVVVVVVe‬‬ ‫הברכה‬ ‫‪cd‬‬ ‫עלון מס'‬ ‫‪1277‬‬ ‫שנה כ"ח תשפ"ז‬ ‫· יו"ל ע"י הקרן לזיכוי הרבים ·‬ ‫◁ נייד‪ ◁ 052-7654216 :‬כתובת‪ :‬רח' הרב רוזובסקי ‪ 14/13‬אשדוד‪ ◁ .‬דוא"ל‪7654216@gmail.com :‬‬ ‫‪ d‬הוותרן מוגן מקנאה ‪c‬‬ ‫בפרשתנו מספרת לנו התורה על אשר‪ ,‬שהתברך בעשירות מופלגת‪ ,‬ואף על פי כן היה רצוי לאחיו אשר לא קינאו‬ ‫בו ולא הביטו בו בעין רעה‪ ,‬כמו שכתוב "ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו"‪ .‬והדבר‬ ‫יתי ֲא ִני ֶאת ָכּל ָע ָמל ְו ֵאת ָכּל‬ ‫"ו ָר ִא ִ‬ ‫מפליא‪ ,‬הרי דרך העולם לקנא בעשיר‪ ,‬כמו שאמר שלמה המלך בקהלת )ד‪ ,‬ד( ְ‬ ‫רּוח"‪ ,‬א"כ איך ניצל מקנאת אחיו‪ ,‬והרי בגלל כתונת‬ ‫ַ‬ ‫ּורעּות‬ ‫שה ִכּי ִהיא ִק ְנ ַאת ִאיׁש ֵמ ֵר ֵעהּו ַגּם ֶזה ֶה ֶבל ְ‬ ‫ּש­רֹון ַה ַמ ֲּע ֶ‬ ‫ִכ ְ‬ ‫פסים נמכר יוסף למצרים?‬ ‫עוד בגדולתו של אשר‪ ,‬מוסיף הרמב"ן‪ ,‬שנאמר עליו "ברוך מבנים"‪ ,‬כי יבואו אל אשר מכל השבטים כדי לקנות‬ ‫שמן‪ ,‬ויהיו יהודה וישראל רוכליו בחטים ודבש וצרי וכל זמרת הארץ‪ ,‬ויביאו הכל וימכרו לו ויקנו ממנו השמן‪ ,‬ובזה‬ ‫יבורך מכל הטוב הנמצא בכל השבטים‪ .‬עוד מסופר על אחד מבני אשר שבא למכור שמן‪ ,‬והקונים חשבוהו לאדם‬ ‫פשוט‪ ,‬אך כשהגיעו לביתו נוכחו לראות עושר מופלג המתבטא בשלחנות זהב‪ ,‬והיו ששה עשר עבדים שנשאו‬ ‫את השלחן‪ .‬ונשוב אם כן לשאלה איך למרות כל זאת זכה אשר להיות רצוי לאחיו?‬ ‫רבנו הספורנו חש בזה ואומר‪ ,‬כי אמנם יש חק שעל כל עשיר תהיה קנאת אחיו ושנאתם מצד מה‪ ,‬אבל אצל‬ ‫שבט אשר קרה ההיפך‪ ,‬כי הוא היה מוכר את שמנו בזול‪ .‬ובתרגום יונתן בן עוזיאל מוסיף שהיה מספק מזון לאחיו‬ ‫בשנת השמיטה‪ ,‬כשלא היה זרע בארץ‪ .‬הנדיבות המיוחדת שהיתה לאשר‪ ,‬זיכתה אותו להיות מבורך ורצוי לאחיו‪,‬‬ ‫כי הנתינה מולידה אהבה‪ .‬אפילו שיש סיבות לקנאה ושנאה‪ ,‬כשיש מידת וותרנות זוכה העשיר גם לעושר וגם‬ ‫להיות אהוב על הבריות‪.‬‬ ‫*‬ ‫מסופר על רבי שלמה מזוויל שהיה נוהג בצניעות יתרה‪ ,‬ובכל זאת הגיע פעם יהודי וראהו מברך אנשים‪ ,‬והבין‬ ‫שנותנים לו כספים‪ .‬החל הלה לבזותו ברבים ולצעוק ולגנות‪ .‬אחרי שחזר לביתו‪ ,‬קרא הרבי לשמשו ואמר לו‪" :‬לך‬ ‫תברר היכן גר אדם זה‪ ,‬ותן לו מעטפה עם סכום כסף נכבד"‪ .‬לפליאת השמש‪ ,‬ענה הרב‪" :‬אדם זה אינו מכירני כלל‪,‬‬ ‫ואם הוא מבזה אותי ללא סיבה‪ ,‬אין זה אלא שחסר הוא כסף והוא מר נפש בגין כך‪ .‬את זה אפשר לסדר בקלות‬ ‫על ידי שנשלים חסרונו"‪ .‬הגיע השמש לביתו של האיש ומסר לו את המעטפה מהרבי‪ .‬והנה מיד שינה האיש את‬ ‫טעמו‪ ,‬הודה לרב ומפיו יצאו רק ברכות ותשבחות‪ .‬כך בענוותנותו ונתינתו של רבי שלמה‪ ,‬האהיב עליו את הבריות‪.‬‬ ‫‪ d‬מיעוט שחוק ‪c‬‬ ‫עצה טובה‬ ‫פעם אחת ערך מרן ראש הישיבה רבנו הגדול זצ"ל מגבית‬ ‫"וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה‬ ‫פרשת‬ ‫לקראת ראש השנה‪ ,‬ואמר "וזאת הברכה אשר ברך משה‬ ‫בתורה‪ ,‬ודוקא בה קיים יצר הרע המנסה להשכיח‬ ‫איש האלקים" ר"ת מאה‪ .‬כל מי שתרם מאה או פחות או‬ ‫את קריאתה )בגלל שלא קוראים אותה בשבת‬ ‫יותר‪ ,‬יבורך מן השמים‪ .‬לאחר התפלה בא יהודי אחד ושאל‬ ‫רגילה(‪ .‬על כן‪ ,‬מומלץ לקבוע את קריאתה מדי‬ ‫את רבנו‪" :‬ואני שתרמתי חמשים ושנים שקלים‪ ,‬מה יהיה‬ ‫שנה בשנה ביום הושענא רבה‪ ,‬בפרק הזמן שבין‬ ‫עלי?"‪ .‬נענה לו רבנו ואמר‪" :‬הלא חמשים פעמים שתים‬ ‫עולה מאה‪) ..."...‬ע"פ "הרועה הנאמן"(‪.‬‬ ‫עלות השחר לתחילת תפילת שחרית‪.‬‬ ‫‪ d‬מגיד דבריו ‪ /‬פנינה מתורתו של הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל ‪c‬‬ ‫"כשיזכור אדם ענין המיתה ומה שעתיד לעבור עליו‪ ,‬יתעורר לשוב בתשובה ויתרחק מכל ענין עבירה"‪.‬‬ ‫)"מגיד חדשות" ח"י עמ' תל"ז(‪.‬‬ ‫‪+؋+؏ | 1‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ d‬פנינים ופרפראות ‪c‬‬ ‫וטובל בשמן רגלו ברזל ונחושת מנעלך וכימיך דבאך )ל"ג' כ"ד וכ"ה(‬ ‫יש לפרש בדרך רמז בהקדים מ"ש בחולין )דף כ"ד ע"ב(‪ :‬א"ר חנינא‪ ,‬חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי‪,‬‬ ‫הם עמדו לי בזקנותי‪ .‬ועוד אמרו שם‪ :‬אמרו עליו על רבי חנינא שהיה בן שמונים שנה והיה עומד על רגלו‬ ‫אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו‪ .‬ע"כ‪ .‬וזהו שאמר "וטובל בשמן רגלו" היינו שאם סך וטובל רגליו בשמן‪,‬‬ ‫אז "ברזל ונחושת" היינו שיהיה גבור וחזק כברזל ]"ברזל ונחושת" רומז על הגבורה‪ ,‬כמ"ש רש"י כאן אלו‬ ‫גבוריהם של ישראל וכו' ע"ש[ "מנעלך" היינו שיהיה כר' חנינא שיוכל לעמוד על רגלו אחת ולחלוץ מנעלו‬ ‫מרגלו השניה ולנועלו ]א"נ י"ל "וטובל בשמן"‪ ,‬אז "רגלו" לשון יחיד )ולא רגליו(‪ ,‬היינו שיוכל לעמוד על רגלו‬ ‫אחת‪" ,‬ברזל ונחושת מנעלך" היינו שיוכל לחלוץ ולנעול מנעלו ברגל השניה[‪" ,‬וכימיך דבאך" שע"י הסיכה‬ ‫בשמן‪ ,‬אז כימי נעוריך שאתה חזק כך גם בימי דבאך שהם ימי זקנותיך שהם דואבים זבים ומתמוטטים‬ ‫)עי' רש"י ות"י( תהיה חזק וכמ"ש בר' חנינא‪) .‬הרה"ג ר' רחביה חדוק שליט"א(‪.‬‬ ‫‪ d‬נק ּודת חן · עובדיה חן ‪c‬‬ ‫ַה ֵחץ ָה ַא ֲחרוֹ ן‬ ‫ׁש ַער‪ְּ .‬כ ָבר‬ ‫ילת ַ‬ ‫יכה ִל ְהיֹות ְּב ֵעת ְנ ִע ַ‬ ‫ׁש ְּצ ִר ָ‬ ‫ׁשה ֶ‬ ‫זֹוהי ַה ַה ְר ָּג ָ‬ ‫ִ‬ ‫ּתֹועה ְּב ַד ְרּכֹו ַצ ַּיד ַחּיֹות‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ּׁשֹורץ ַחּיֹות ָרעֹות‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ְּב ִנ ְב ֵכי ַי ַער ַה‬ ‫ָי ִרינּו ַא ְר ָּב ָעה ִח ִּצים ְּכ ֶנ ֶגד ַה ְמ ַק ְט ְר ִגים – ַא ְר ַּבע ְּת ִפּלֹות‬ ‫כֹונה‬ ‫ָ‬ ‫ׁשּתֹו ְנ‬ ‫ׁש ַּק ְ‬ ‫ימת ָמ ֶות‪ ,‬הּוא ְמ ַפ ֵּלס ַּד ְרּכֹו‪ְּ ,‬כ ֶ‬ ‫ּוב ֵא ַ‬ ‫ַּב ֲח ָר ָדה ְ‬ ‫ׁש ַּו ְענּו‪ֶ ,‬ה ְע ַּת ְרנּו‬ ‫ּומ ְנ ָחה(‪ִ ,‬‬ ‫מּוסף ִ‬ ‫ָ‬ ‫ׁש ֲח ִרית‬ ‫)ע ְר ִבית ַ‬ ‫ִה ְת ַּפ ַּל ְלנּו ַ‬ ‫ְּב ָידֹו ְל ַק ֵּדם ְּפ ֵני ָּכל ָר ָעה‪.‬‬ ‫אּולי “א ִה ְת ַּפ ַּל ְלנּו‬ ‫ַ‬ ‫יֹוד ִעים ִאם ָּפ ַג ְענּו‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְו ִה ְת ַח ַּנּנּו‪ְ ,‬ו ֵאין ָאנּו‬ ‫אּולי‬ ‫ַ‬ ‫יגה ִמ ֵּבין ָה ֵע ִצים‪,‬‬ ‫נּועה ֲח ִר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ׁש ַמ ַעת ְּת‬ ‫ְל ֶפ ַתע ִּפ ְתאֹום ִנ ְ‬ ‫ּלֹותיו ִה ְת ַק ְּבלּו ְל ָרצֹון‬ ‫ָ‬ ‫ׁש ְּת ִפ‬ ‫טּוח ֶ‬ ‫ַ‬ ‫צּויה‪ִ .‬מי ָּב‬ ‫ָ‬ ‫ּור‬ ‫אּויה ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְּב ַכ ָּו ָנה ְר‬ ‫ׁש ֵּגר‬ ‫ׁש ֶּמא ֶזה ּדֹב‪ִּ ...‬כ ְמ Žי ָּמן ְו ָר ִגיל ִמ ָּיד הּוא ְמ ַ‬ ‫ֶזה ַא ְר ֵיה‪ֶ ,‬‬ ‫ִל ְפ ֵני ֲאדֹון ּכֹל‪...‬‬ ‫ׁש ֵּגר ֵא ָליו‬ ‫ְל ֶע ְברֹו ֵחץ‪ַ ,‬א” ַה ָּד ָבר “א ָזז‪ְ .‬ל ֶי ֶתר ִּב ָּטחֹון הּוא ְמ ַ‬ ‫ׁש ֶקט‪ַ .‬א” ָאז‬ ‫ּוב ֶ‬ ‫ּומ ְת ָק ֵרב ִּב ְז ִהירּות ְ‬ ‫יגה‪ִ ,‬‬ ‫נֹוסף ְל ַו ֵּדא ֲה ִר ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֵחץ‬ ‫י‪-‬אם‬ ‫ִ‬ ‫נֹותר ְּב ָי ֵדינּו ִּכ‬ ‫ַ‬ ‫ילה‪ַ .‬ע ָּתה‪“ ,‬א‬ ‫יעה ְּת ִפ ַּלת ַה ְּנ ִע ָ‬ ‫ְו ִה ֵּנה ַמ ִּג ָ‬ ‫יח ָי ֵבׁש‪.‬‬ ‫ׂש ַ‬ ‫נֹוכח ְל ַגּלֹות ִּכי ֵאין ֶזה ֶא ָּלא ִ‬ ‫ַ‬ ‫הּוא‬ ‫לּויים ָּבּה‪ַּ ,‬כ ָּמה ֵיׁש ָלנּו ְל ַכ ֵּון ָּבּה!‬ ‫ֵחץ ֶא ָחד‪ַּ .‬כ ָּמה ַח ִּיים ְּת ִ‬ ‫ּתֹובב‬ ‫ֵ‬ ‫חֹוריו! הּוא ִמ ְס‬ ‫ָ‬ ‫ְו ִה ֵּנה ׁשּוב הּוא ְמ ַז ֶהה קֹול ‪ַ -‬ה ַּפ ַעם ֵמ ֲא‬ ‫ׂש ָּג ָבה ִהיא‬ ‫ּנֹוע ֶלת ֶאת ַהּיֹום ַה ָּקדֹוׁש‪ִ ,‬נ ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ילה ַה‬ ‫ְּת ִפ ַּלת ַה ְּנ ִע ָ‬ ‫אֹובד ֵּבין ֲע ֵלי‬ ‫ֵ‬ ‫נֹוסף‪ַ .‬ה ֵחץ‬ ‫ָ‬ ‫ׁש ֵּגר ֵחץ‬ ‫ּומ ַ‬ ‫ְ‬ ‫ִּב ְמ ִהירּות ַה ָּב ָזק‬ ‫ּכֹותב ִּכי ְּב ַיד‬ ‫ֵ‬ ‫מ ַח"ל ִ‬ ‫)קּצּור ַה ַּכ ָּונֹות(‬ ‫ׁש ַר ֵּבנּו ָה ַר ְ‬ ‫יֹותר‪ַ ,‬עד ֶ‬ ‫ְּב ֵ‬ ‫רּוח‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ׁשרּוׁש ָע ִלים ָּב‬ ‫ָה ֵע ִצים‪ַּ .‬כ ִּנ ְר ֶאה ָה ָיה ֶזה ִר ְ‬ ‫ׁשל ָא ָדם ָה ִראׁשֹון ִל ְפ ֵני‬ ‫יע ָּב ֵעת ַהּזֹו ַל ַּד ְר ָּגה ֶ‬ ‫ָּכל ָא ָדם ְל ַה ִּג ַ‬ ‫ׁשם‬ ‫יֹורה ְל ָ‬ ‫ימ ָת ִני‪ ...‬הּוא ֶ‬ ‫ׁשם ָּבא ֶֹפק? ִנ ְר ֶאה ְּכ ָנ ֵמר ֵא ְ‬ ‫ּומה ֶּזה ָ‬ ‫ַ‬ ‫נֹועל‬ ‫ֵ‬ ‫ל‪-‬י"ּה‪ַ .‬ה ָּקדֹוׁש ָּברּו” הּוא‬ ‫ָ‬ ‫ע‬‫אֹותּיֹות ְנ ַ‬ ‫ִ‬ ‫ילה –‬ ‫ַה ֵח ְטא‪ְ .‬נ ִע ָ‬ ‫ׁש ֶּזה ֶס ַלע ֲא ַפ ְר ַּפר‪.‬‬ ‫ּומ ְת ָק ֵרב‪ִ .‬מ ְת ָּב ֵרר‪ֶ ,‬‬ ‫ֵחץ ִ‬ ‫ׁשר‬ ‫ּׁש ָעה ַה ַּנ ֲע ָלה ַהּזֹו ֶא ְפ ָ‬ ‫ּוב ָ‬ ‫ַ‬ ‫ֶּד ֶלת ִּב ְפ ֵני ָּכל ַה ְמ ַק ְט ְר ִגים‪,‬‬ ‫נֹותר ְּב ָידֹו ֶא ָּלא ֵחץ ֶא ָחד‪ַ ,‬ה ֵחץ‬ ‫ַ‬ ‫ׁש˜א‬ ‫נֹוכח ְל ֶח ְר ָּדתֹו ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ְל ֶפ ַתע‬ ‫ּׁש ָנה‪.‬‬ ‫אֹותם‪ְ ,‬ל ַבל ַי ְפ ִריעּו ָּכל ַה ָ‬ ‫ָ‬ ‫ִל ְפעֹל ְל ָה ִסיר‬ ‫ָה ַא ֲחרֹון‪.‬‬ ‫ילה‬ ‫ְב ִּח ָ‬ ‫ְמ ַס ְל ִּדים‬ ‫ַע ִין‬ ‫נֹוׂש ִאים‬ ‫ְ‬ ‫ָאנּו‬ ‫ילה‬ ‫ַה ְּנ ִע ָ‬ ‫ׁש ַעת‬ ‫ִּב ְ‬ ‫ירה ָס ֵפק‪.‬‬ ‫מֹות ָ‬ ‫ִ‬ ‫ינּה‬ ‫ׁש ֵא ָ‬ ‫יאת ָּדם ֶ‬ ‫ׁש ָא ָגה ַמ ְק ִּפ ַ‬ ‫ׁש ַמ ַעת ְ‬ ‫ְו ָאז‪ִ ,‬נ ְ‬ ‫ילה"‪ִ .‬מ ְּל ַבד ַה ֵּפרּוׁש ַה ָּפׁשּוט‬ ‫"ה ְמ ֵצא ָלנּו ְמ ִח ָ‬ ‫ַ‬ ‫ׁשים‬ ‫ּומ ַב ְּק ִ‬ ‫ְ‬ ‫ׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּו” הּוא‬ ‫ׁשים ַּגם ֶ‬ ‫יחה‪ָ ,‬אנּו ְמ ַב ְּק ִ‬ ‫ּוס ִל ָ‬ ‫ילה ְ‬ ‫ׁשל ְמ ִח ָ‬ ‫ֶ‬ ‫יח ְל ֶע ְברֹו‪...‬‬ ‫“ע ָּפעּור ֵמ ִג ַ‬ ‫ימ ָת ִני ְּב ַ‬ ‫ַא ְר ֵיה ֵא ְ‬ ‫ּלה‪ְּ ,‬כמֹו ְמ ִח ַּלת ָע ָפר ַו ֲח ִת ָ‬ ‫ירה ְצ ָד ִדית‬ ‫מ ִח ָ‬‫יז ֵּמן ָלנּו ְ‬ ‫ַי ְמ ִציא ִו ַ‬ ‫אֹוחז‬ ‫ֵ‬ ‫ׁשת‪,‬‬ ‫ימֹותיו‪ .‬הּוא ַמ ֲח ִזיק ֶאת ַה ֶּק ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ִלּבֹו ֵמ ִחיׁש ֶאת ְּפ ִע‬ ‫ּׁשה‬ ‫ׁש ָּמ ָצא ַל ֶּמ ֶל” ְמ ַנ ֶ‬ ‫ְו ִנ ְס ֶּת ֶרת ֵמ ֵעין ָּכל ַה ְמ ַק ְט ְר ִגים‪ְּ ,‬כ ִפי ֶ‬ ‫יֹוד ַע ַּכ ָּמה ָע ָליו ְל ִה ָּז ֵהר ּבֹו‪ַ ,‬עד ַּכ ָּמה ַח ָּייו‬ ‫ְּב ָידֹו ֶאת ַה ֵחץ‪ְ ,‬ו ֵ‬ ‫ׁשּובתֹו‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ְו ִק ֵּבל ְּת‬ ‫ׁש ְּב ָידֹו!‬ ‫לּויים ַּב ֵחץ ַה ָּי ִחיד ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ְּת‬ ‫‪+؋+؏ | 2‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ַ d‬ה ֶּנ ֱא ָמן ‪ -‬סיפורי פלא על מרן הגאון הנאמ"ן רבנו הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל ‪c‬‬ ‫בטחון במעבר הגבול‬ ‫אין מיתתו מיתת עולם‪ ...‬ועכשיו שמוליכים אותי‬ ‫מאף‬ ‫ירא‬ ‫שאינו‬ ‫עצמו‬ ‫על‬ ‫רבנו‬ ‫העיד‬ ‫פעם‬ ‫לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים‬ ‫אדם בעולם מלבד הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והוסיף‬ ‫לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬שאם כועס עלי ‪ -‬כעסו‬ ‫בהתרגשות‪" :‬כשפרפתי בין חיים למוות‪ ,‬מי עמד‬ ‫כעס עולם‪ ,‬ואם אוסרני ‪ -‬איסורו איסור עולם‪ ,‬ואם‬ ‫לי והחייה אותי? רק הקב"ה"‪.‬‬ ‫ממיתני ‪ -‬מיתתו מיתת עולם‪ ...‬ולא אבכה?!"‪.‬‬ ‫בצעירותו בשנת תשכ"ה‪ ,‬נסע מתונס לצרפת‪ ,‬כדי‬ ‫לשמש כחזן ביום הכיפורים‪ .‬באותם ימים‪ ,‬החוק‬ ‫"אמרתי לעצמי" סיפר "כעת אתה חושש מהמכס‬ ‫בתונס אסר בתוקף הוצאת מטבע חוץ אל מחוץ‬ ‫ודפיקות לבך גוברות‪ .‬אך זכור – מחר אתה עומד‬ ‫למדינה‪ .‬אלא שעבור משפחתו היתה נסיעתו‬ ‫לפני משפט נורא בהרבה‪ .‬בתפלות יום הכיפורים‬ ‫הזדמנות נדירה להעביר מעט ממון לצרפת‪ ,‬ואביו‬ ‫תעמוד לפני מלך מלכי המלכים‪ ,‬ביום בו נגזר גורלו‬ ‫וסבו ביקשו ממנו להעביר עמו סכום כסף לצרפת‪.‬‬ ‫של אדם לחיים או למוות! הפחד הגדול מהבורא ‪-‬‬ ‫רבנו נקלע למצוקה גדולה‪" .‬לא ידעתי מה לעשות"‪,‬‬ ‫יפיג את הפחד הקטן מבשר ודם"‪.‬‬ ‫סיפר לימים‪" .‬מצד אחד ‪ -‬לא יכולתי לסרב לבקשת‬ ‫מצויד בביטחון ללא גבול‪ ,‬עבר את עמדת הגבול‪,‬‬ ‫אבי וסבי‪ .‬מצד שני ‪ -‬ידעתי שאם ישאלו אותי‬ ‫כשהוא שליו ורגוע לחלוטין‪ .‬המוכס שהתרשם‬ ‫במכס‪ ,‬לא אוכל לשקר ולומר שאין ברשותי דבר‪.‬‬ ‫מבטחונו העצמי‪ ,‬פנה אליו ושאל‪" :‬יהודי‪ ,‬לאן פניך‬ ‫אני אגמגם‪ ,‬אתבלבל‪ .‬להוציא שקר מהפה – איני‬ ‫מועדות?"‪ .‬רבנו השיב בשלוה‪" :‬למרסיי‪ ,‬להתפלל‬ ‫יכול!"‪.‬‬ ‫עם הקהילה ביום הכיפורים"‪.‬‬ ‫הגמרא‬ ‫את‬ ‫פתח‬ ‫הנסיעה‪,‬‬ ‫בערב‬ ‫עשה?‬ ‫מה‬ ‫אחרי יומיים בשובו‪ ,‬עצרו אותו אנשי המכס‪ .‬כדי‬ ‫במסכת ברכות )דף כ"ח ע"ב(‪ ,‬ושינן שוב ושוב את‬ ‫לבחון את תגובותיו ושפת גופו‪ ,‬סנטו בו‪" :‬סידרת‬ ‫דבריו המפורסמים של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו‬ ‫אותנו‪ ,‬אה?"‪ .‬רבנו לא התרגש ועשה עצמו כלא‬ ‫לפני פטירתו‪" :‬אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין‬ ‫מבין את דבריהם‪ ,‬וכך חזר לביתו לחיים טובים‬ ‫אותי‪ ...‬שאם כועס עלי ‪ -‬אין כעסו כעס עולם‪ ,‬ואם‬ ‫ולשלום‪.‬‬ ‫אוסרני ‪ -‬אין איסורו איסור עולם‪ ,‬ואם ממיתני ‪-‬‬ ‫‪ d‬הוא ‪ -‬היה אומר · ביאור אמרות והנהגות חז"ל על ידי הכרת אישיותם ואורח חייהם ‪c‬‬ ‫רבי ישמעאל כהן גדול – דואג לכפרת עם ישראל‬ ‫בכמה מקומות מצאנו שרבי ישמעאל היה רגיל להליץ טוב על ישראל ולדאוג לכפרתם‪ ,‬כמו שמסופר‬ ‫במסכת ברכות )ז' ע"א( שנכנס לקודש הקודשים ביום הכפורים להקטיר קטורת‪ ,‬וביקש מהקב"ה שיכפר‬ ‫על בני ישראל וינהג אתם לפנים משורת הדין‪ .‬וכן מצאנו במשנה במסכת נגעים )פרק ב' משנה א'(‪" :‬רבי‬ ‫ישמעאל אומר‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬אני כפרתן"‪ .‬כמו כן‪ ,‬רבי ישמעאל הוא התנא שייסד והגדיר את "ארבעה חילוקי‬ ‫כפרה" שהם דרכי התשובה והכפרה )כמובא במסכת יומא דף פ"ו ע"א(‪ .‬וכן מצינו במדרשים שלימד זכות‬ ‫על ישראל בפני שר הפנים וכן שמיתתו המשונה כחלק מעשרה הרוגי מלכות היתה כדי שתעמוד זכותו‬ ‫לדורות )ראה באוצר מדרשים אייזנשטיין על עשרה הרוגי מלכות(‪.‬‬ ‫‪+؋+؏ | 3‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬ ‫‪ d‬אור המאיר ‪c‬‬ ‫שאלות ותשובות שענה לשואליו בקצרה‬ ‫מרן רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל‬ ‫(מתוך ספר "מקור נאמן" ח"ד שעתיד בע"ה לראות אור)‬ ‫‪*T‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לנשים לענוד תכשיטי זהב ביום כיפור?‬ ‫תשובה‪ :‬מותר‪ ,‬וכמ"ש התוס' )מגילה דף ל"א ע"א( בטעם קריאת פרשת עריות לפי שהנשים מקושטות וכו'‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬משנים קדמוניות היה המנהג אצלנו במושב לערוך הגרלה מדי שנה לכל ספרי התורה – איזה ספר יעלה בגורל להיות‬ ‫ספר כל נדרי‪ ,‬ספר ששי וכו'‪ .‬אולם עם השנים נתרבו הספרים‪ ,‬ולפעמים יוצא שספר אחד עולה בגורל כמה פעמים‬ ‫ומנגד יש ספר שלא עלה מזה עשרים שנה‪ .‬ועל כן רצינו לדעת האם לכבודו יש הצעה אחרת בבחירת ספר כל נדרי?‬ ‫תשובה‪ :‬אם יסכימו חברי הוועד להוציא ס"ת כל נדרי לפי תור כל שנה ולא בהגרלה – זה טוב מאד‪ .‬כת"ר ישכנע אותם‬ ‫שבזה כל אחד יגיע תורו בתוך כמה שנים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬לא נעלם מעיני כת"ר דעת הפוסקים שלא לקחת ספר תורה משוח לספר כל נדרי‪ .‬והנה בס"ד בשנים האחרונות‬ ‫הוכנסו אצלנו כמה וכמה ספרים מהודרים‪ ,‬ועתה הנני נבוך האם לא להוציא יותר את אותם ספרים משוחים או שיש‬ ‫להתחשב בבעלי הספרים שיפגעו מכך?‬ ‫תשובה‪ :‬כיון שצריכים לקחת ס"ת הכי מוגה לכל נדרי כמ"ש האחרונים‪ ,‬וס"ת משוח מצויים בו הרבה פיסוקים כידוע‪,‬‬ ‫לכן אין להוציא משוח לכל נדרי‪ .‬ושיצא לספר ששי‪ .‬ואם הדבר גורם למחלוקת וכו'‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם ניתן לדלג ביום כיפור על קדושות "ובכן נקדישך מלך" שלפני קדושה או שחובה לאומרן או אולי חובה לדלג‬ ‫עליהן משום הפסק?‬ ‫תשובה‪:‬אין חובה לדלג ולא לאומרן‪ ,‬אבל מצוה לאומרן‪ .‬וכדאי שיאמר אותם הסומך ולא החזן‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד מוהל יכול לשטוף פיו לאחר המציצה בברית מילה הנערכת ביום הכיפורים?‬ ‫תשובה‪ :‬יש מתירין לעשות מציצה במקרה כזה בכלי‪ .‬או לשטוף את הפה בידים רטובות מעט שלא יבלע כלום‪ ,‬או‬ ‫במגבונים רטובים‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬בברית מילה שחלה ביום כיפור‪ ,‬האם קוראים את הזוהר של ברית יצחק בליל כיפור?‬ ‫תשובה‪ :‬כדאי להקדים לילה לפני כן‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כשהגיע זמן צאת הכוכבים בצאת כיפור ועדיין הציבור לא סיימו את הסליחות של נעילה‪ ,‬האם מותרים לעצור כדי‬ ‫לתקוע בשופר ולהמשיך לאחר מכן את הסליחות?‬ ‫תשובה‪ :‬מותר‪ ,‬אבל לא כדאי‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬ידוע שהסיבה שבמוצאי יום כיפור שחל בשבת אין מברכים על הבשמים כיון שאין נפש יתרה‪ .‬אם כן קשה למה‬ ‫מודפס במחזורים בליל יום כיפור שחל בשבת לכוון לקבל נפש יתרה ב"בואי כלה" וכו'?‬ ‫תשובה‪ :‬יש נפש יתירה רוחנית ואין נפש יתירה גשמית‪ .‬הרוחנית נזכרה באבן עזרא ורמב"ן )בראשית ב'(‪ ,‬והגשמית‬ ‫נזכרה בפירש"י ביצה )דף ט"ז ע"א(‪] .‬וע"ע במחזור איש מצליח ליום כיפור אחר פיוט "שמע קולי"[‪.‬‬ ‫‪ ‬נר ה' נשמת אדם ‪‬‬ ‫לע"נ לאה בת שרה ע"ה‬ ‫לע"נ רבי עובדיה בן לולו זצ"ל‬ ‫לע"נ אפרים בן מימה פנינה ז"ל‬ ‫לע"נ רחל בת מזל ע"ה‬ ‫לע"נ יוסף יצחק ז"ל בן שושנה תבלח"ט‬ ‫לע"נ רבי אליהו בן אסתר זצ"ל‬ ‫להצלחת פסח יוסף בן מלכה הי"ו‬ ‫לע"נ מרת עליזה חורי ע"ה‬ ‫לישועה והצלחת סלמן בן פרחה הי"ו‬ ‫לישועת והצלחת דוד בן נעמי הי"ו‬ ‫‪YZZZZZZaZZZZZZb‬‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬בהי‪+‬רות‬ ‫‪b65271000@gmail.com‬‬ ‫‪+؋+؏ | 4‬י‪+؋‬י ה؏‪+‬רשה‬