gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מכתלי בית הדין · Mikaslei Beis Din — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מכתלי‬ ‫משולחנו של הגאון‬ ‫רבי מנחם מנדל‬ ‫פומרנץ שליט"א‬ ‫בית הדין‬ ‫תשובות אקטואליות‬ ‫ריש מתיבתא 'עוז והדר'‬ ‫בענייני חושן משפט‬ ‫על הפרשה‬ ‫גיליון שס"ו‪ ,‬פר' האזינו תשפ"ז‬ ‫ביטול מכר מחמת השבחת‬ ‫הקרקע שלא נודעה למוכר‬ ‫השיב הרדב"ז‪ ,‬שוודאי יש בקרקעות טענת‬ ‫מום‪ ,‬ואף יותר משאר נכסים‪ ,‬שכן בני אדם‬ ‫מקפידים על מומי קרקע יותר מאשר על‬ ‫מומים במטלטלין‪ .‬ומה שאמרו שאין אונאה‬ ‫בקרקעות‪ ,‬משום שהתורה מיעטה קרקעות‬ ‫את המקח או לדרוש תוספת תשלום מחמת‬ ‫שהתברר למפרע שמעמדה התכנוני של‬ ‫הקרקע היה מתקדם בהרבה מכפי שסברו‬ ‫הצדדים‪ ,‬או שמא מאחר שהמקח נעשה כדין‪,‬‬ ‫והקרקע נמכרה כפי שהייתה באותה שעה‪,‬‬ ‫לקנה היה בעליו של מגרש שנרשם‬ ‫כ'שטח חום'‪ ,‬אשר טרם הופשר‬ ‫לבנייה‪ .‬אמנם במשך תקופה ארוכה‬ ‫א‬ ‫התנהלו הליכי התכנון והאישור מול הרשויות‪,‬‬ ‫אך היה ידוע שתהליך זה עשוי להימשך שנים‬ ‫מדין אונאה‪ ,‬שנאמר (ויקרא כה יד) 'או קנה מיד‬ ‫זכה רפאל בעליית ערכה‪ ,‬ואין לאלקנה עוד‬ ‫רבות‪ ,‬ולא ניתן היה לדעת מתי‪ ,‬ואם בכלל‪,‬‬ ‫עמיתך אל תונו איש את אחיו'‪ ,‬ודרשו חז"ל‬ ‫כל טענה עליו?‬ ‫תתקבל ההחלטה הסופית שתאפשר להתחיל‬ ‫(בבא מציעא נו‪ ).‬שקרקעות‪ ,‬שאינן נקנות מיד‬ ‫בבנייה‪.‬‬ ‫ליד‪ ,‬אינן בכלל דין זה‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬שיערו‬ ‫מחמת כך הסכים אלקנה למכור את‬ ‫חכמים שבני אדם מוחלים על תוספת דמים‬ ‫תשובה‬ ‫המגרש לרפאל תמורת ארבע מאות ושבעים‬ ‫ששילמו עבור קרקע עד כפל‪ ,‬מתוך רצונם‬ ‫אונאה בקרקעות‬ ‫אלף שקלים‪ ,‬מחיר שהיה מקובל לקרקע‬ ‫לזכות באחיזת נחלה‪ ,‬אולם על מום שבגוף‬ ‫בכל דיני אונאה נפסק להלכה (סימן רכז סעיף‬ ‫שעדיין אינה זמינה לבנייה‪ .‬המקח הושלם‬ ‫המקח אין דרך בני אדם למחול‪ ,‬ולפיכך‬ ‫כט) שקרקעות‪ ,‬עבדים ושטרות אין בהם דיני‬ ‫כדין‪ ,‬התמורה שולמה במלואה‪ ,‬והזכויות‬ ‫טענת מום קיימת גם בקרקע‪.‬‬ ‫אונאה‪ .‬לדעת השולחן ערוך‪ ,‬דין זה אמור‬ ‫הועברו על שם הקונה‪.‬‬ ‫נמצא לדבריו‪ ,‬שיסוד ההבחנה הוא בין‬ ‫אף במקום שהפער בין שווי המקח למחיר‬ ‫כעבור כשלושה חודשים הופתע רפאל‬ ‫תוספת מחיר‪ ,‬שעליה אדם עשוי למחול כדי‬ ‫ששולם הוא קיצוני ביותר‪ ,‬כגון שמכר קרקע‬ ‫לקבל הודעה כי המגרש אושר באופן סופי‬ ‫לזכות בקרקע‪ ,‬לבין מום במקח‪ ,‬שעליו אין‬ ‫השווה אלף בדינר‪ ,‬או להיפך קרקע השווה‬ ‫לבנייה‪ .‬לאחר בירור שערך התברר כי‬ ‫אדם מוחל כלל‪ ,‬ומשום כך שייך בו דין מקח‬ ‫דינר באלף‪ ,‬שלעולם אין בה דין אונאה‪.‬‬ ‫כבר בשעת המכירה עבר המגרש את רובם‬ ‫טעות‪.‬‬ ‫אמנם הרמ"א הביא את דעת ה'יש אומרים'‪,‬‬ ‫המכריע של האישורים הנדרשים‪ ,‬ולא נותר‬ ‫אמנם יש לעיין בדבריו‪ ,‬שכן סברא זו‪,‬‬ ‫שאין הפטור מאונאה בקרקעות אלא כל זמן‬ ‫אלא לקבל את חתימתו של מנכ"ל העירייה‪.‬‬ ‫שתלויה במחילת דעתו של אדם‪ ,‬מתאימה‬ ‫שההפרש אינו עולה על מחצית השווי‪ ,‬אולם‬ ‫אלא שבאותה עת היו משרדי העירייה‬ ‫בעיקר לשיטת הרשב"ם (בבא בתרא סא‪ :‬ד"ה‬ ‫אם מכר ביותר מכפליים משוויו‪ ,‬או בפחות‬ ‫בפגרת הקיץ‪ ,‬ומיד עם חידוש פעילותם‬ ‫בבקעה)‪ ,‬הסובר שאין אומרים בקרקע 'הדמים‬ ‫ממחצית שוויו‪ ,‬יש בזה דין אונאה‪.‬‬ ‫נחתם האישור הסופי‪ ,‬והקרקע הפכה לקרקע‬ ‫מודיעים'‪ ,‬משום שאדם מוכן לשלם סכומים‬ ‫מום בקרקע‬ ‫מופשרת הראויה לבנייה באופן מיידי‪.‬‬ ‫שונים כדי לזכות בנחלה‪ .‬אולם לדעת‬ ‫אף על פי שאין אונאה בקרקעות‪ ,‬אין‬ ‫משנודע הדבר לאלקנה‪ ,‬פנה אל רפאל‬ ‫התוספות (שם ד"ה שמע מינה)‪ ,‬הסוברים שאין‬ ‫פירוש הדבר שכל טענה הנוגעת לקרקע‬ ‫וטען כי אילו היה יודע שבשעת המכירה כבר‬ ‫אונאה בקרקעות מגזירת הכתוב בלבד‪,‬‬ ‫ובאמת אומרים 'הדמים מודיעים' גם בקרקע‪,‬‬ ‫נדחית‪ .‬להלכה נפסק (סימן רלב סעיף ג)‪ ,‬שאם‬ ‫עמד המגרש בשלב כה מתקדם של הליכי‬ ‫אין ההבחנה מבוססת בהכרח על מחילת‬ ‫מכר אדם לחברו קרקע‪ ,‬עבד‪ ,‬בהמה או‬ ‫ההפשרה‪ ,‬וכי לא נותר אלא אישור טכני‬ ‫דעתם של בני אדם‪ .‬ואם כן‪ ,‬יש מקום לעיין‬ ‫מטלטלין‪ ,‬ולאחר מכן התברר שבמקח היה‬ ‫אחרון הצפוי להתקבל בתוך זמן קצר‪ ,‬לא היה‬ ‫מנין לחלק בין תוספת מחיר לבין מום‪.‬‬ ‫מום שלא היה ידוע ללוקח‪ ,‬הרי זה מקח‬ ‫מוכר את הקרקע כלל‪ .‬ולכל הפחות‪ ,‬ודאי‬ ‫אולם למעשה אין בכך נפקותא לדינא‪ ,‬שהרי‬ ‫טעות‪ ,‬והלוקח רשאי להחזיר את המקח אף‬ ‫שלא היה מסכים למוכרה במחיר שנקבע‪,‬‬ ‫השולחן ערוך פסק בפשיטות שיש בקרקע דין‬ ‫לאחר שנים רבות‪.‬‬ ‫הנמוך בעשרות אחוזים ממחירה של קרקע‬ ‫מקח טעות כאשר נמצא בה מום‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שאף בקרקע‪ ,‬מקום שבו התגלה‬ ‫מופשרת וזמינה לבנייה‪.‬‬ ‫ומעתה יש לעיין בנידון שלפנינו‪ :‬מחד‬ ‫מום מהותי שהיה קיים בשעת המקח ולא היה‬ ‫לטענתו‪ ,‬מאחר ששני הצדדים סברו בשעת‬ ‫גיסא‪ ,‬התברר למפרע שהקרקע הייתה שונה‬ ‫ידוע לקונה‪ ,‬אין אומרים שמאחר שאין אונאה‬ ‫המקח שהקרקע עדיין רחוקה מהפשרה‪,‬‬ ‫באופן מהותי מכפי שסברו שני הצדדים‬ ‫בקרקעות יעמוד המקח על מכונו‪ ,‬אלא בטל‬ ‫והתברר לאחר מכן כי המציאות הייתה שונה‬ ‫בשעת המקח‪ ,‬שכן הליכי ההפשרה כבר עמדו‬ ‫המקח מדין מקח טעות‪.‬‬ ‫באופן מהותי‪ ,‬יש לראות את המקח כמבוסס‬ ‫לקראת סיומם‪ ,‬והייתה קרובה מאוד לקבלת‬ ‫יסוד החילוק‬ ‫על טעות יסודית‪ .‬לפיכך ביקש לבטל את‬ ‫היתר בנייה‪ .‬ואולי יש לראות את הדבר כמום‬ ‫בשו"ת הרדב"ז (חלק א סימן שב) נשאל בדינו‬ ‫המכירה‪ ,‬או לכל הפחות לחייב את הקונה‬ ‫במקח‪ ,‬שהרי מצבה התכנוני של הקרקע‬ ‫של אדם שמכר בית לחברו‪ ,‬ולאחר המכירה‬ ‫להוסיף את ההפרש שבין שווי הקרקע בעת‬ ‫היה שונה באופן יסודי מן המציאות שהניחו‬ ‫התברר שנמצא בו מום‪ .‬האם יש מקום לבטל‬ ‫המכירה כפי שהתברר למפרע‪ ,‬לבין המחיר‬ ‫הצדדים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הרי אין כאן שינוי‬ ‫את המקח‪ ,‬או שמא מאחר שאין אונאה‬ ‫ששילם בפועל‪.‬‬ ‫בגוף הקרקע אלא בשוויה בלבד‪ .‬הקרקע‬ ‫בקרקעות אין למוכר או לקונה כל טענה‪.‬‬ ‫האם יש ממש בטענת אלקנה‪ ,‬ובידו לבטל‬ ‫שסברו הצדדים‪ ,‬הרי זה מקח טעות והמקח‬ ‫נותרה אותה קרקע בדיוק‪ ,‬ולא התגלה בה אין הנידון דומה לגמרי למקרה שדן בו‬ ‫בטל‪.‬‬ ‫כל חסרון או פגם בגוף הקרקע‪ .‬וכשם שאין המהרש"ם‪ .‬שם היה המום לרעת הקונה‪,‬‬ ‫ומכאן הוכיח בעל ספר יהושע‪ ,‬שהוא‬ ‫אונאה בקרקעות מחמת שינוי במחיר‪ ,‬כך גם שהרי בעקבות צו המכס התברר שהעצים‬ ‫הדין במעשה החלפנים‪ .‬מאחר שכבר בשעת‬ ‫שווים פחות מכפי שסבר בשעת הקנייה‪ .‬מה‬ ‫כאן אין מקום לטענת מקח טעות‪.‬‬ ‫המכירה היה ערך המטבעות גבוה יותר‪ ,‬אלא‬ ‫שאין כן בנידון שלפנינו‪ ,‬שמצד הקונה אין‬ ‫תשובת המהרש"ם בקרשים‬ ‫שבני אותה העיר עדיין לא ידעו מכך‪ ,‬נמצא‬ ‫כאן כל מום‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬התברר שהמקח טוב‬ ‫ומשובח יותר מכפי שסבר‪ ,‬וכל טענת המום‬ ‫שהוכרז עליהם מכס‬ ‫שהמכירה נעשתה בטעות‪ ,‬ודינה להתבטל‪.‬‬ ‫עוד הוסיף‪ ,‬שאין לפרש שהסוגיא עוסקת‬ ‫בשו"ת מהרש"ם (חלק ג סימן קפא) נשאל היא מצד המוכר‪ ,‬שמכר את הקרקע במחיר‬ ‫בדיני אונאה בלבד‪ ,‬שכן בגמרא נאמר‬ ‫על ידי הגאון רבי משה קאסטען־בראהן הנמוך בהרבה מערכה האמיתי‪.‬‬ ‫במפורש שהוא משום 'זביני בטעות'‪ ,‬ולא‬ ‫אמנם בדיני אונאה‬ ‫הוזכר כלל דין אונאה‪ .‬ועוד‪ ,‬שהמעשה שם‬ ‫פשוט הוא שאין חילוק‬ ‫היה במכירת בתים‪ ,‬ובקרקעות הרי אין דין‬ ‫בין אונאת הקונה לאונאת‬ ‫אמנם בדיני אונאה פשוט הוא שאין חילוק‬ ‫אונאה כלל‪ .‬ואף לא נאמר שם שהבתים‬ ‫המוכר‪ ,‬וכשם שהקונה‬ ‫בין אונאת הקונה לאונאת המוכר‪ ,‬וכשם‬ ‫נמכרו בפחות משוויים‪ ,‬אלא כל הדיון נסוב‬ ‫יכול לטעון טענת אונאה‬ ‫שהקונה יכול לטעון טענת אונאה כך‬ ‫על עצם קיומו של המקח‪ ,‬ומבואר אפוא‬ ‫כך גם המוכר (סימן רכז‬ ‫סעיפים א–ב)‪ .‬אולם יש מקום‬ ‫גם המוכר‪ .‬אולם יש מקום לדון אם כך‬ ‫שיסוד הביטול הוא מדין מקח טעות‪.‬‬ ‫לדון אם כך הוא גם במקום‬ ‫הוא גם במקום שאין הנידון מצד אונאה‪,‬‬ ‫מקח טעות אף כשהוא לטובת‬ ‫שאין הנידון מצד אונאה‪,‬‬ ‫אלא מצד מום במקח‪ ,‬כאשר המום אינו‬ ‫הקונה‬ ‫אלא מצד מום במקח‪,‬‬ ‫לרעת הקונה אלא לרעת המוכר בלבד‬ ‫והנה במעשה החלפנים‪ ,‬הטעות הייתה‬ ‫כאשר המום אינו לרעת‬ ‫כולה לרעת המוכר‪ ,‬שמכר את מטבעותיו‬ ‫הקונה אלא לרעת המוכר‬ ‫במחיר הנמוך מערכם האמיתי‪ ,‬בעוד שהקונה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫מוויז'ניצא‪ ,‬אודות בני קהילתו שמכרו בחורף‬ ‫דווקא הרוויח מן העסקה‪ .‬ואף על פי כן כתב‬ ‫חלפנים שרכשו מטבעות בזול‬ ‫כמות גדולה של עצים לסוחרים מרוסיה‪ ,‬אשר‬ ‫בעל ספר יהושע שהמקח בטל‪ ,‬משום שנעשה‬ ‫בספר יהושע (פסקים וכתבים סימן קכא) דן‬ ‫התכוונו להעבירם על גבי רפסודות בנהר‬ ‫בטעות‪.‬‬ ‫טשערמיש‪ .‬לאחר המכירה התברר כי כבר במקרה של חלפנים ששמעו כי יצאה פקודת‬ ‫ומבואר מדבריו‪ ,‬שכאשר ביטול המקח‬ ‫קודם לכן פרסמה הממשלה הרוסית צו חדש המלכות המייקרת את ערך המטבעות‪ ,‬ומיהרו‬ ‫אינו מבוסס על דיני אונאה אלא על עצם‬ ‫המטיל מכס גבוה על הכנסת העצים‪ ,‬בשיעור לנסוע לעיר שעדיין לא הגיעה אליה הידיעה‪.‬‬ ‫העובדה שהמקח נעשה מתוך טעות במציאות‬ ‫של כשליש מערכם‪ .‬בעקבות כך התבטל כל שם קנו מטבעות מתושבי המקום במחיר‬ ‫שהייתה קיימת כבר בשעת המכירה‪ ,‬אין‬ ‫הרווח הצפוי מן העסקה‪ ,‬ואף נגרם הפסד מן שהיה נמוך בהרבה מערכם החדש‪ ,‬מחמת‬ ‫חילוק אם הטעות הייתה לרעת הקונה או‬ ‫שבני העיר עדיין לא ידעו על עליית ערכם‪.‬‬ ‫הקרן‪ ,‬והקונים ביקשו לבטל את המקח‪.‬‬ ‫לרעת המוכר‪ .‬כל אימת שהתברר למפרע‬ ‫השיב המהרש"ם‪ ,‬שאם צו המכס כבר יצא ונשאל שם‪ ,‬האם יש לראות את העסקאות‬ ‫שהמקח נעשה על יסוד הנחה מוטעית בדבר‬ ‫קודם המכירה‪ ,‬אלא שהקונה לא ידע על כך‪ ,‬הללו כאונאה בלבד‪ ,‬או שמא יש מקום לבטלן‬ ‫מהותי‪ ,‬הרי הוא בכלל מקח טעות‪.‬‬ ‫הרי שהמקח בטל מדין מום במקח ואונאה‪ .‬מדין מקח טעות‪.‬‬ ‫המסקנה‬ ‫הוכחת ספר יהושע ממכירת‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אילו יצא הצו רק לאחר גמר‬ ‫ולפי יסוד זה גם בנידון שלפנינו‪ ,‬מאחר‬ ‫הבתים בנהרדעא‬ ‫המקח‪ ,‬היה זה בכלל 'נסתחפה שדהו'‪ ,‬ואין‬ ‫שהתברר למפרע שכבר בשעת המכירה‬ ‫תחילה הביא את דברי הגמרא (כתובות צז‪,).‬‬ ‫בכך כדי לבטל את העסקה‪.‬‬ ‫הייתה הקרקע שווה סכום גבוה בהרבה‪,‬‬ ‫שהסתפקה באדם שמכר את נכסיו כדי להשיג‬ ‫יהיה‬ ‫שהמום‬ ‫צורך‬ ‫מבואר מדבריו‪ ,‬שאין‬ ‫משום שהקרקע כבר השלימה כמעט את כל‬ ‫מעות לצורך מסוים‪ ,‬ולאחר מכן התברר שאין‬ ‫במצבו‬ ‫שינוי‬ ‫אף‬ ‫החפץ‪.‬‬ ‫בגופו הפיזי של‬ ‫שלבי ההפשרה‪ ,‬ונשאר רק אישור פורמלי‬ ‫עוד צורך באותם מעות – האם בטל המקח‪.‬‬ ‫קיים‬ ‫שהיה‬ ‫המקח‪,‬‬ ‫של‬ ‫הכלכלי‬ ‫המשפטי או‬ ‫אחרון‪ ,‬נמצא שהמקח נעשה על יסוד מציאות‬ ‫ומביאה הגמרא מעשה שאירע בנהרדעא‬ ‫עשוי‬ ‫הצדדים‪,‬‬ ‫מידיעת‬ ‫ונעלם‬ ‫המכירה‬ ‫בשעת‬ ‫שלא הייתה נכונה‪.‬‬ ‫בשנות בצורת‪ ,‬כאשר מחמת הרעב מכרו בני‬ ‫לביטולו‪.‬‬ ‫ולגרום‬ ‫במקח‬ ‫כמום‬ ‫להיחשב‬ ‫ואף שהטעות הייתה לטובת הקונה ולא‬ ‫לפי דברי המהרש"ם‪ ,‬יש מקום לומר העיר את בתיהם כדי לרכוש תבואה‪ .‬לאחר‬ ‫לרעתו‪ ,‬אין בכך כדי לגרוע מדין מקח טעות‪.‬‬ ‫שגם בנידון שלפנינו‪ ,‬מאחר שכבר בשעת המכירה הגיעה לעיר אוניית תבואה‪ ,‬ופסק רב‬ ‫ולפיכך המוכר רשאי לבטל את המקח‪ ,‬או‬ ‫המכירה הייתה הקרקע מצויה בשלב מתקדם נחמן שהמקח בטל והבתים חוזרים לבעליהם‪.‬‬ ‫לכל הפחות לדרוש את השלמת‬ ‫ומקשה הגמרא‪ ,‬והלא בדרך כלל‬ ‫ביותר של הליכי ההפשרה‪ ,‬ולא נותר אלא‬ ‫ההפרש שבין המחיר ששולם‬ ‫אישור פורמלי אחרון‪ ,‬הרי שהתברר למפרע מכירת נכסים אינה מתבטלת‬ ‫לבין שוויה האמיתי של הקרקע‬ ‫שמעמדה של הקרקע היה שונה באופן מהותי רק משום שהתבטלה הסיבה‬ ‫בשעת המכירה‪.‬‬ ‫שבגללה נמכרו‪ .‬ומשיבה‪,‬‬ ‫מכפי שסברו הצדדים‪.‬‬ ‫[כמובן כל זה כאשר היה‬ ‫שאין זה דומה לשאר מקרים‪,‬‬ ‫הקרקע‪,‬‬ ‫של‬ ‫בגופה‬ ‫במום‬ ‫ואף שאין מדובר‬ ‫ברור בין הצדדים שיש לקרקע‬ ‫משום ששם היה 'זביני‬ ‫התכנוני‬ ‫מצבה‬ ‫את‬ ‫לראות‬ ‫מכל מקום יש‬ ‫עדיין לעבור תהליך ממושך‬ ‫בטעות'‪ ,‬שכן למפרע התברר‬ ‫כשינוי‬ ‫ולא‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫המקח‬ ‫כחלק ממהות‬ ‫ושלבים מהותים עד להפשרה‬ ‫שכבר בשעת המכירה עמדה‬ ‫לדיני‬ ‫שייך‬ ‫הנידון‬ ‫אין‬ ‫זה‪,‬‬ ‫לפי‬ ‫במחיר בלבד‪.‬‬ ‫לבניה‪ ,‬אך כאשר היה גם צד‬ ‫האונייה בפאתי העיר‪ ,‬ונמצא‬ ‫אלא‬ ‫בקרקעות‪,‬‬ ‫אונאה‬ ‫אין‬ ‫שבהם‬ ‫אונאה‪,‬‬ ‫מסוים שהקרקע תופשר במהרה‬ ‫לדיני מקח טעות‪ ,‬שבהם גם בקרקע שייך שמלכתחילה לא היה כל‬ ‫ושוב התברר שהצד הוא התממש‪,‬‬ ‫ביטול המקח כאשר התברר שהיה בה מום צורך במכירת הבתים‪.‬‬ ‫אין בזה כדי לבטל את המקח‪,‬‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬שכאשר‬ ‫מהותי כבר בשעת המכירה‪.‬‬ ‫שהרי על דעת כן נכנסו למקח‬ ‫מתברר למפרע שכבר‬ ‫מום לטובת הקונה‬ ‫והסיכוי הקטן לשבח המהיר‬ ‫אלא שעדיין יש מקום לעיין בנידון בשעת המקח הייתה‬ ‫גם הוא כלול במהות העסקה‬ ‫שונה‬ ‫שלפנינו מצד אחר‪ .‬אף אם נקבל את ההנחה המציאות‬ ‫שנעשתה ביניהם]‪.‬‬ ‫שהתברר כאן 'מום' במהות המקח‪ ,‬עדיין באופן יסודי מכפי‬ ‫השמות המופיעים בסיפורי בית הדין – בדויים‬