אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

כמידי שנה ,מורנו הרב
בס"ד
שליט"א ישב עם
רופאים מומחים לפני גליון מס'
יו"כ.
ניתן להעביר שאלות
342
למייל המופיע בסוף תשרי תשפ"ז
הגיליון ,או דרך שלוחה
88בקו בית ההוראה
ה .כשעושים את הכפרות בכסף -במקום לומר "נפש תחת תוכן עניינים -יום כיפור
נפש" ,יאמר "דמים תחת דמים" ,ובמקום לומר "זה דיני ערב יום כיפור | כפרות | מצות אכילה בערב יו"כ |
התרנגול ילך למיתה" ,יאמר "זה הכסף ילך לצדקה". מאכלים שאין לאוכלם בעיו"כ | טבילה | סעודה
המפסקת וברכת המזון | תוספת יו"כ | הדלקת נרות |
ו .אין לעשות כפרות מכספי מעשר ]בין כשעושה על דיני יום הכיפורים | ברכת הבנים | תפילה זכה | טלית
תרנגול ובין כשעושה על כסף[. וקיטל | בגדים ותכשיטים | איסור מלאכה | איסור רחיצה
ז .את כסף הכפרות יש לתת דווקא לעניים ,ואם מכפר | איסור סיכה | נעילת הסנדל | תפילות יו"כ | מאה
ברכות וברכת הבשמים | וידוי בעמידה | בכי ,ובקשות
בתרנגולים -יתן את בשרם לעניים ,או שיפדה בכסף את
פרטיות | המתפלל ביחידות | כריעה והשתחוויה במוסף |
שוויים ויתן לעניים ,ואז יכול לקחת את הבשר לעצמו. ברכת טלית במנחה | דיני חולה ביום כיפור | החייבים
ח .העושים כפרות בכסף מזומן ,אין חובה שיתנו כסף זה והפטורים מהצום | נטילת תרופות בצום | דיני אכילה
עצמו לעניים אלא יכולים לתת סך שווה במקומו ,או לתרום ושתייה לשיעורין | קידוש ,נטילת ידיים וברכה אחרונה
לאוכל בצום | מוצאי יום כיפור | הבדלה | בניית
את שווי סך הכפרות בכרטיס אשראי או העברה בנקאית.
הסוכה | שו"ת ליום כיפור
ט .בחור הנמצא בישיבה ואין ברשותו כסף לעשות כפרות,
והוריו רוצים לעשות כפרות בשבילו ולומר "זה חליפת פלוני
בן פלוני" ,אף שעיקר מנהג הכפרות הוא בפני המתכפר כפרות
ממש ,אמנם כשאין אפשרות אחרת יעשו כן. א .זמן עשיית הכפרות על תרנגול הוא בערב יום כיפור
י .מעוברת עד 40יום דינה ככל אישה שתכפר בתרנגולת באשמורת הבוקר לאחר אמירת סליחות )סי' תרה ,מג"א סק"א
אחת ,ולאחר 40יום -הנוהגים לקחת תרנגול אחד לכל ומשנ"ב סק"ב( ]ואם הסליחות סמוכות לשחרית ,יעשה את
הזכרים ותרנגולת אחת לכל הנקבות -המעוברת תעשה הכפרות לפני הסליחות[ ,לפני עלות השחר )כה"ח סק"ה בשם
גם עם תרנגול זכר ]שמא נתעברה זכר[ ,והנוהגים לכפר לכל האריז"ל( .ובמקום הצורך אפשר להקדים ולעשות אף לפני
אחד בנפרד ,אם המעוברת יודעת את מין העובר תעשה חצות הלילה ,או במשך עשרת ימי תשובה )פמ"ג ומשנ"ב שם(.
לעצמה על נקבה ,ותרנגול/ת נוספ/ת לפי מין העובר .ואם ב .כשעושים על תרנגול -יש הנוהגים כדעת האריז"ל
אינה יודעת את מין העובר – תעשה על 2תרנגולות לעשות כפרות לכל אחד בנפרד ]לכל זכר -בתרנגול זכר,
]לעצמה ,ושמא נתעברה נקבה[ ,ועל תרנגול אחד ]שמא ולנקבה -בתרנגולת נקבה[ ,ומי שקשה לו -יעשה כפרה
נתעברה זכר[. אחת על כל הזכרים ועל כל הנקבות ,ויעשה בתרנגול
יא .מעוברת העושה על כסף ,אם עושים לכל אחד כפרה אחד לכל הזכרים ]בבת אחת[ ,ובתרנגולת אחת לכל
בנפרד ,תיקח סך כפול -אחד עבורה ,ואחד עבור העובר. הנקבות ]בבת אחת ,אך אין לעשות בתרנגול/ת אחד/ת
כמה פעמים זה אחר זה[.
יב .מעוברת שעושה לעצמה על כמה תרנגולים ,תאמר
"אלו חליפותנו וכו'" ,ואם אחר מסובב מעליה ,יאמר "אלו ג .מי שאינו יכול לעשות כפרות על תרנגול ,יעשה על כסף,
חליפותיכם וכו'". ויעשה זאת עד כניסת יום הכיפורים ,ויש לתת את הכסף
לעניים או לגבאי צדקה לפני יו"כ ,ואם לא הספיק – ְיזַכה
מצות אכילה בערב יום כיפור
את הכסף ע"י אחר ]כלומר יתן לו להגביה את הכסף עבור[
יג .מצוה לאכול ולשתות בערב יום כיפור )וראה בשו"ת שאלה כא עני או קופת צדקה מסוימת .ואם לא עשה כן ,יתן לאחר
האם יש מצוה אף באכילה מועטת(. יו"כ .שכח ולא עשה כפרות – יעשה עד הושענא רבא )עי'
יד .אף שיש הסוברים שיש קיום מצווה באכילה אף בליל דרכ"ת יו"ד סי' יח ס"ק עז(.
ערב יוה"כ ,העיקר להלכה שהמצווה היא רק ביום )עי' רש"י ד .כשעושים כפרות בכסף אין לזה סך קבוע ,ואם עושה
כתובות ה ,.או"ח סי' תרד(. כפרות לכל המשפחה בסכום אחד ,ישנם העושים סכום
טו .גם נשים מצוות לאכול בערב יום הכיפורים. שווי של תרנגול שהוא בערך 30ש"ח ,ויש הלוקחים סך ח"י
שקלים .אמנם למעשה אין סכום ברור בדבר ,ולכן מי
טז .אף חולה שאוכל ביום כיפור ,מצוה עליו לאכול בערב
שעושה לכל אחד בנפרד די שיעשו אף על שקל אחד.
יום כיפור.
לא .אין אוכלים ושותים בה דברים המחממים את הגוף, מאכלים שאין לאוכלם בערב יו"כ
ולכן אין שותים יין ישן וטוב ]דין זה נוהג רק בסעודה המפסקת[. יז .ביצים ושום ]י"א רק כשהם חמים[ ,גבינה ושאר מוצרי
לב .אין אוכלים ביצים ושום וגבינה וחלב חמים ]ויש חלב כשהם חמים -יש אומרים שאין נאכלים כל היום כולו,
מקפידים אף בקרים[ .י"א שדין זה נאמר אף בסעודת ויש מקילין בשחרית .ולמעשה המנהג להקל במוצרי חלב
הבוקר )ראה לעיל סע' יז( .אין אוכלים דגים בסעודה זו ,אך כשהם קרים בשחרית .אמנם בחלב עם קפה אין קפידא
בדגים קרים יש מקילים )עי' מט"א ואלף המגן סי' תרח( .נשים כל היום ]בעניין אכילת בשר בהמה ,ראה סע' ל[ .נשים וקטנים יכולים לאכול
וקטנים יכולים לאכול כרגיל. כרגיל.
לג .חלב המעורב בקפה וכדו' מותר. יח .מצווה לאכול דגים בערב יום כיפור במשך היום לפני
לד .אין לאכול שומשום כיון שהוא עולה לפיו בלילה ומגביר סעודה המפסקת ]דיני אכילת דגים ושאר מאכלים
את הליחה ]ובשומשום שעל החלה ,או בציפוי של שניצל – אין קפידא[. בסעודה המפסקת ,ראה להלן )סע' ל-לד([.
ברכת המזון בסעודה המפסקת יט .יש נוהגים לאכול קרעפלאך בערב יו"כ.
לה .לאחר ברכת המזון ,מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות, טבילה בערב יום כיפור
וכן לעשות מלאכה. כ .מצוה לטבול בערב יום כיפור .והמצטער מהטבילה,
ירחץ עצמו בט' קבין מים )דיני הרחיצה יתבארו בשלוחה 54בקו בית
אמנם יש המחמירים שהמברך ברכת המזון נחשב כמי
שקיבל בפירוש את יום הכיפורים ,ואסור באכילה ובשתייה ההוראה(.
ובעשיית מלאכה .ולכן נכון להתנות בפירוש ]בפיו או כא .לכתחילה יש להקפיד על דיני חציצה בטבילה זו ,ולכן
במחשבתו[ ,שאינו מקבל את הצום ואת איסור המלאכה טוב שלפני הטבילה ינקה את שיניו ,יקצוץ ציפורניו וכו'.
בברכת המזון. אמנם אף כשיש חציצה ,אינה מעכבת )ראה בשו"ת שאלה כב(.
תוספת יום הכיפורים כב .יש אומרים שיש לטבול שלש פעמים.
לו .חובה מהתורה להוסיף מחול על הקודש ,ויש להפסיק כג .זמנה :לאחר חצות היום קודם מנחה ,ועכ"פ לא
מאכילה ומלאכה ושאר איסורים קודם השקיעה. מוקדם משעה קודם חצות .אם אינו יכול לטבול בזמן זה –
יטבול מעלות השחר.
לז .בערב יוה"כ יש 5סיבות להדלקת נרות .להלן יתבאר כד .יתפלל מנחה בבגדי שבת בעוד היום גדול ]לאחר
מי צריך להדליק ,כמה ובאיזה אופן: טבילתו[ ,כדי שיספיק לאכול סעודה המפסקת לאחר
מנחה.
]א[ .נרות יום כיפור – כבכל ערב שבת ,גם בערב יו"כ יש
להדליק נרות )אך חיובו נובע משום שכך נהגו( ,ויברך "להדליק נר כה .בחור המתפלל מנחה בישיבה שלא הספיק לטבול
של יום הכיפורים". קודם מנחה ,יטבול לאחר מנחה.
ברכת 'שהחיינו' :יש הנוהגות לברך בהדלקת נרות ויש דיני סעודה המפסקת
הנוהגות שלא לברך בהדלקת נרות אלא רק לאחר "כל כו .הסעודה האחרונה שאוכלים לפני הצום ,נקראת
נדרי" בבית הכנסת .מי שאין מנהג בידה – תברך עם "סעודה המפסקת".
הציבור בבית הכנסת ולא תברך בעת הדלקת נרות. כז .לכתחילה יש לאוכלה עם פת ,ומי שקשה לו יכול להקל.
המברכת בעת הדלקת הנרות -תיזהר שלא לברך שנית
לאחר 'כל נדרי'. כח .יש נוהגים לטבול פרוסת 'המוציא' בדבש.
להקדים ההדלקה או הברכה :בהדלקת נרות יו"כ ,יש כט .בשונה מסעודה המפסקת בערב תשעה באב -
לנהוג כפי שנוהג בהדלקת נרות שבת .אולם אף אותן בנות בסעודה זו ניתן לאכול כמה מאכלים שרוצים ]למעט
ספרד הרגילות לברך לפני ההדלקה ,אם הן מברכות המאכלים שיבואר להלן שאין לאכול[ ,וכן מזמנים כרגיל
'שהחיינו' בהדלקת נרות ,יברכו את ה'שהחיינו' לאחר לפני ברכה"מ.
ההדלקה ,כיון שבברכת 'שהחיינו' מקבלת על עצמה את ל .אוכלים בסעודה זו מאכלים קלים להתעכל ,שלא יהיה
כל דיני יו"כ. שבע ומתגאה כשיתפלל .דין זה נוהג אף בנשים .דין זה
נאמר רק בסעודה המפסקת ,אך לפני כן מותר )עי' סי' תרח
מאחר וצריך ליהנות מהנרות ,על כן יקפיד להדליק נרות
ס"ד ,וערוה"ש שם ס"ט .אמנם בגר"ז ובמשנ"ב ס"ק יח משמע שהוא אף בסעודת
במקום שישתמשו בו ביו"כ .וראה עוד פרטים בזה בשו"ת
להלן )בסוף הלכות יום כיפור(. הבוקר ,וצ"ב( .ולכן אוכלים בה בשר עוף ולא בשר בהמה ,מפני
שהוא קשה לעיכול.
ב
לח .בהדלקת הנרות ,האישה מקבלת על עצמה את כל כמו כן ,ראוי מאד להדליק גם את תאורת החשמל יחד
דיני יום הכיפורים ,ולכן צריכה לחלוץ נעליים קודם עם הנרות ]ובאמת בכל שבתות השנה ראוי לעשות כן כשמדליק שלא במקום
ההדלקה ]ואותן בנות ספרד הנוהגות שהדלקת הנרות האכילה ,שבאופן זה אין הנרות באים כ'תוספת אורה'[ ,ויעשה באופן הבא:
אינה מהווה קבלת שבת ,אינן צריכות להקפיד על כך[. יחשיך לגמרי את החדר ]כולל כיבוי אורות וסגירת
אמנם בשעת הצורך ]וכגון שרוצה לנסוע לבית הכנסת[, התריסים[ ,ואז ידליק את החשמל ,ומבלי להפסיק בדיבור
יכולה להתנות קודם ההדלקה שאינה מקבלת את קדושת ידליק את הנרות ויברך ,ונמצא שהברכה הולכת גם על
יוה"כ ,ובלבד שתדליק תוך 40דק' לשקיעה .אם עושה הדלקת הנרות וגם על הדלקת החשמל.
תנאי ,אין לה לברך שהחיינו בזמן ההדלקה )עי' שו"ת פרי יצחק
בחורי ישיבות – במשך השנה סומכים על הדלקת הנרות
ח"ב סי' ט( ,אלא רק בבית הכנסת .ואם בירכה ,אסור לנסוע. בחדר אוכל ,אך ביו"כ שלא נכנסים לחדר אוכל ,יש
להקפיד שהבחורים ידליקו נרות בחדרם ]בהסכמת הנהלת
הישיבה ,ודי שכולם ישתתפו בנרות ע"י שיגביהו אותם ,ואחד מחברי החדר
ברכת הבנים
ידליקם בברכה[ ,ותחילה יש להחשיך את החדר ,ולאחמ"כ
לט .רבים נוהגים שהאב מברך את בניו ובנותיו בערב יו"כ ידליק את התאורה יחד עם הנרות ,וכנ"ל .אם הישיבה לא
לפני שהולכים לבית הכנסת. מסכימה להדליק נרות בחדרים – ידליקו את החשמל
תפילה זכה בחדר בברכה.
מ .שיטת הרמב"ן )יומא פז( שיש להתוודות סמוך לחשיכה, וראה פרטים נוספים בזה בשו"ת להלן )בסוף הלכות יום כיפור(.
וראוי להחמיר כדעה זו ,ולכן בני אשכנז נוהגים לומר ]ב[ .נר נשמה – מי שאביו או אמו הלכו לעולמם ,עליו
"תפילה זכה" סמוך לשקיעה )משנ"ב סי' תרז ס"ק א( ,ובני להדליק עבורם נר נשמה לכפר עליהם בערב יו"כ ,ודי בנר
ספרד אומרים את הפיוט "לך קלי תשוקתי" שנאמר בו נשמה אחד עבור שני ההורים.
וידוי.
]ג[ .נר הבריא /נר החיים – כל איש נשוי מבני אשכנז
מא .אף שוידוי אומרים בעמידה )כדלהלן סע' עה( ,באמירת ידליק נר אחד שידלק עד מוצאי יו"כ.
וידוי זה נהגו העולם להקל לשבת )ובטעם הדבר יש לבאר ,מאחר שיש
ספק אם העמידה מעכבת בדיעבד )עי' משנ"ב שם ס"ק י( ,נהגו להקל בוידוי זה שאינו חובה(. אם הנר נכבה במהלך יו"כ ,יש מקפידים לשוב ולהדליקו
במוצאי יו"כ ,אף שמן הדין אין לחוש לכך )רמ"א שם ,משנ"ב ס"ק יד,
מב .אם לא אמר או לא סיים לומר תפילה זכה ]ולבני מפני שבדר"כ הנר לא נכבה מעצמו ,אלא מחמת שאינו טוב או מחמת הרוח(.
ספרד ,פיוט "לך קלי תשוקתי"[ לפני השקיעה ,יכול
לאומרה לאחר השקיעה ,ואף לאחר תפילת ערבית ,אך אם שכח להדליקו ,אין טעם להדליקו במוצאי יו"כ.
את הוידוי ]"חטאתי עוויתי פשעתי"[ ראוי לומר לפני ]ד[ .נר ששבת – בהבדלה במוצאי יו"כ מברכים 'בורא
השקיעה ]ואין חובה לומר לפני השקיעה את נוסח קבלת מאורי האש' על נר ששבת ,כלומר שהיה דלוק מערב יו"כ
קדושת יו"כ המופיע בתפילה זכה ,כיון שעיקר קבלת )טעם הדבר הוא בכדי שיבדילו שיו"כ שונה מכל יו"ט ,ואסור להדליק בו נר ,ולכך
תוספת יו"כ היא ע"י שפורש ממלאכה ומהעינויים )ראה אזמרה מברכים במוצאי יו"כ על נר ששבת( .ואף שהיה ניתן לכאורה לברך
לשמך גיליון .[(99 במוצאי יו"כ על הנר נשמה או על הנר הבריא ,אך מאחר
מג .בנוסח תפילה זכה מופיע "הריני מקבל עלי קדושת יום ואלו נרות שהודלקו לכבוד ,אי אפשר לברך עליהם ,משום
הכיפורים וכו'" -יש המדלגים מילים אלו ואומרים אותן שיש לברך על נר שהודלק להאיר ,ועל כן יש להדליק נר
בפני עצמו ]וראה להלן )דיני מוצאי יו"כ( בדין אדם ששכח להכין או שנכבה לו
לאחר שאמרו כל נדרי פעם אחת ]לפני השקיעה[ )וטעמם
שהרי אסור להתיר נדרים ביו"כ )או"ח סי' שמא( ,וא"כ כיון שקיבל קדושת יום
ה'נר ששבת'[.
הכיפורים ,איך יאמר לאחמ"כ כל נדרי( .אמנם המנהג לומר זאת )ויש ]ה[ .נר בחדר שינה -כל זוג נשוי מבני אשכנז צריך
לבאר בטעמם מפני שהוא שבות )עי' סי' רסא ,סי' שמב( לצורך מצוה ,ועוד שכיון להדליק נר בחדר שינה ]ובמקום שיש חשש שריפה ,די שישאיר תאורה
שבדעתו להתיר אח"כ נדרים ,לא קיבל יו"כ לעניין זה(. בחדר[ .אמנם ניתן להדליק את הנר הבריא או את הנר
לבישת טלית ששבת בחדר שינה ,ולא צריך נר מיוחד בפני עצמו.
מד .לובשין טלית גדול בליל יום הכיפורים ,ויש ללבוש את נמצא למעשה :כל אדם נשוי מבני אשכנז צריך להדליק
הטלית מבעוד יום כדי שיוכל לברך עליו. שלושה סוגי נרות -נרות יו"כ ]יחד עם התאורה ,וכדלעיל[,
נר הבריא ונר ששבת ]ואת אחד מהם ידליק בחדר שינה[.
לבישת קיטל אם הוא יתום – עליו להדליק בנוסף לאלו גם נר נשמה.
מה .בני אשכנז ]ויש מבני ספרד[ נוהגים ללבוש קיטל ביום בני ספרד מדליקים רק את נרות א,ב,ד.
כיפור.
ג
"אשר יצר" מותר לרחוץ ידיו .והנכון שיקנח או ישפשף או מו .בשנה ראשונה לנישואין יש מנהגים שונים בלבישת
ייגע בידיו במקומות המכוסים ,ואז יוכל ליטול ידיו .נטילה הקיטל.
זו -באופן שהיא מותרת -היא עד סוף פרקי האצבעות מז .אין להיכנס לבית הכסא בקיטל.
]כולל[.
לבישת בגדים ותכשיטים
נט .אף שבעלמא צריך ליטול ידיים לפני התפילה ,ביו"כ
מח .אין לובשים בגדים מפוארים ויקרים.
אין נוטלים ידיים לפני התפילה .ואף אם ישן שינת
צהריים ,אינו נוטל ידיו ,אמנם אם יודע שנגע בידיו מט .נשים לא יענדו תכשיטים שמתקשטות בהם בשבת
במקומות המכוסים ,יטול. ויום טוב מאימת יום הדין )מט"א סי' תרי ס"ט ,משנ"ב ס"ק טז( .ואף
גברים הרגילים לענוד שעון כתכשיט מיוחד לכבוד שבת
ס .רחיצה לרפואה מותרת ,ולכן מי שיש לו כאבי ראש
ויו"ט ,לא יענדוהו ביו"כ .ולעניין חפתים של שבת ויו"ט ,אף
חזקים ,שהוא בגדר חולה שאין בו סכנה ]דהיינו שנפל
שהוא תכשיט ,יל"ד שמותר כיון שמשתמשים בו כחלק
למשכב או חולה כל גופו שאינו יכול לתפקד[ ,אם על ידי
מהבגד.
הרחיצה ירגיש יותר טוב ,מותר לרחוץ במים צוננים.
נ .תכשיטים שאישה רגילה לענוד בימות החול ,מותר
סא .רופא מותר לרחוץ ידיו לפני בדיקת החולה ולאחריה,
לענדם ביום הכיפורים ,ואפי' תכשיטי זהב )עי' רעק"א סי' תרי,
כדרכו כל השנה.
ומט"א שם סע' יא(.
סב .כהנים העולים לדוכן נוטלים ידיהם כרגיל.
איסור מלאכה
סג .חולים וקטנים האוכלים פת נוטלים ידיהם כרגיל.
נא .כל מלאכה שאסורה בשבת אסורה ביום כיפור ,אלא
איסור סיכה שבשבת עונשה במזיד בסקילה ,וביו"כ עונשה כרת.
סד .אסור לסוך אפילו מקצת גופו ,ואפילו כשהסיכה אינה איסור רחיצה
לשם תענוג ,ואפילו כשהיא נועדה להעביר הזוהמא.
נב .אסור להתרחץ ביום כיפור ,בין בחמין ובין בצונן,
סה .אסור לסוך בבושם ,דאודורנט וכדו' ]אבל אין איסור ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.
להתבשם מערב יו"כ[.
נג .רחיצת קטנים :נוהגים שלא לרחוץ ביו"כ אפי' את
סו .סיכה לרפואה מותרת ,ולכן חולה שאין בו סכנה ,באופן הקטנים שרגילים לרוחצם כל יום .ואם התלכלכו ,רוחצים
שמותר לו לסוך ע"פ דיני רפואה בשבת וביום כיפור ,מותר את מקום הלכלוך.
לו לסוך לרפואה חומר נוזלי.
נד .כשקמים בבוקר נוטלים ידיים עד סוף פרקי האצבעות
דיני נעילת הסנדל ]כולל פרקי האצבעות ,וכיוון שקשה לצמצם בזה ,אין איסור
סז .אסור לנעול נעלי עור. אם נשפך מעט יותר מכך )ועי' יוסף אומץ סי' תתרג([ ,ונוטל כדרכו
סח .נעליים משאר מינים מותר ,ויש אומרים שאף בשאר כל השנה -ג' או ד' פעמים לסירוגין.
מינים הותר רק באופן שמרגישים את קושי הארץ ,אבל אם נה .שטיפת הפנים אסורה ,וכן שטיפת העיניים אסורה,
אין מרגישים את קושי הארץ אסור ,ויש אף שמחמירים שאין אלא אם כן יש בהן לכלוך ,שאז מותר ללחלח אצבעו במים
ללבוש כלל נעליים אלא רק גרביים. ולרחוץ את מקום הלכלוך בלבד.
סט .מחנכים את הקטנים אף בגיל ב' וג' שלא ללכת נו .רחיצת הפה אסורה ,ואפילו במקום צער גדול ,אך
בנעלי עור .אך אם צריכים לצאת לחוץ ויש רק נעלי עור, אם הקיא ,אזי הרחיצה נועדה להסיר הלכלוך ,ומותר.
מותר לנעול להם. נז .רחיצה לאחר כניסה לבית הכסא :אם לא עשה צרכיו
ע .נעליים שנוחות לנעילה כגון נעלי קרוקס מקוריות וכדו' כלל – נחלקו הפוסקים אם ייטול ידיו )רעק"א ופמ"ג( ,ומסקנת
-אף שאין למחות ביד המקילים בזה ,לכתחילה אין לנעלם הבה"ל )סי' תריג( דלא יטול אלא יקנח ידיו בלבד ]אך אם
ביום הכיפורים. לבו תוהה עליו בשביל שאינו נוטל ,רשאי ליטול כדי שיוכל
להתפלל בדעה מיושבת[.
נח .נכנס לבית הכסא ועשה צרכיו גדולים או קטנים:
מאה ברכות וברכת הבשמים
אם קינח לאחר עשיית צרכיו ,או שפשף לאחר קטנים -
עא .בתפילות יום כיפור ישנן 68ברכות ]ומשתנה כל אחד לפי מותר לרחוץ ידיו כיוון שהן מלוכלכות ,אך אם לא שפשף
מנהגו[ .ואם מכוון לשמוע את ברכות העולים לתורה וקינח -ביום מותר ליטול ידיו כיון שמתפללים במשך היום,
והמפטיר ]בשחרית ובמנחה[ ועונה אמן ,יש לו 29ברכות אבל בלילה לאחר התפילה ,יש מחלוקת האם משום ברכת
ד
פב .יש לומר 'יזכור' אף ביחידות ]ובני ספרד לא אומרים נוספות ]למנהג אשכנז[ ,ונמצא שחסר לו 3ברכות
אף בציבור[. להשלים למאה ברכות ]משנ"ב )סי' מו ס"ק יד( ,והוסיף
כריעה והשתחוויה במוסף דאפשר שיצא במה שמכוון לשמוע חזרת הש"ץ[.
פג .בעת שכורעים בתפילת מוסף ,יש להפסיק באיזה דבר עב .משלימים למאה ברכות ע"י ברכת 'אשר יצר' ,וכן ע"י
בינו לבין הקרקע ]וניתן להפסיק אף ע"י טלית[ .יש להקפיד ברכות הריח על בשמים ,ויש ליזהר שלא להיכשל בברכה
בעיקר שיהיה הפסק בין פניו לקרקע ]יש לאשכנזים )ולחלק
שאינה צריכה.
מבני ספרד ,עי' סי' שב ס"א ,ובא"ח פרשת ויחי( ליזהר שלא לנקות את עג .המברך ברכת הריח ,לא יכול לברכה שוב עד שיעברו
הבגדים מאבק לאחר הכריעות[. כמה שעות ,כיוון שצריך שיסיח דעתו.
פד .אם משתמש בנייר מחשב ,צריך לייחדו לכך בערב עד .המברך ברכת הריח בבית הכנסת ויצא חוץ לבניין
יו"כ ]ומועיל 'יחוד' אף שהוא רק ליום זה[ ,ולאחמ"כ ישליכנו לפח. וחזר ,לא יברך שנית על אותו סוג בשמים ]אא"כ הסיח
ברכת טלית במנחה דעתו[ ,ויכול לברך על סוג אחר בלבד.
פה .אין לברך על הטלית במנחה ביו"כ ,אף בהפסק וידוי בעמידה
שעתיים ושלוש ,ואף בשינה ,כי אינו נחשב ודאי היסח עה .יש לעמוד בשעת אמירת הוידוי ,ואין לסמוך או
הדעת. להישען על סטנדר ,שולחן וכד' ,באופן שאם יזיזו אותם,
האדם ייפול ]ולכן אף שטוב לשחות ולהתכופף כמו
ששוחים ב"מודים" ,יש להיזהר שלא יישען ,וכאמור[ )סי' תרז
החייבים והפטורים מהצום ס"ג(.
הרחבה ופירוט מחלות שונות ,בקו בית ההוראה – שלוחה
עו .מי שקשה לו יכול להקל בזה ,אך עכ"פ באמירת "אבל
201
אנחנו ואבותינו חטאנו" יעמוד ולא יישען כנ"ל .חולים
פו .חולה שיש בו סכנה שהצום מזיק לו ועלול להרע את וזקנים שהעמידה קשה להם ,יכולים לסמוך אף באמירת
מצבו ,אינו צם ]בדר"כ ברוב המחלות די בשתייה "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו" .אלו שאינם יכולים לעמוד
לשיעורין[.1 כלל ,יאמרו וידוי בישיבה )כה"ח שם ס"ק כג ,ועי' ברכ"י סי' קלא סק"ח(.
אדם שמרגיש שעומד להתעלף ,כגון שרואה שחור מול בכי ,ובקשות פרטיות ביו"כ
העיניים או סחרחורת חזקה או שחש חולשה המקשה עליו עז" .נוהגין לבכות ולהוריד דמעות בתפילת ר"ה ויום
לקום מהמיטה ,צריך לשתות לשיעורים ]אם די לו בכך[. הכיפורים ,אף כשחל בשבת" )מט"א סי' תקפב סע' כח .ואף שבר"ה
ולאחר שהתחזק ,הדבר תלוי במצבו. יש בזה נדון )כמבואר בגיליון ר"ה( ,ביו"כ מותר ,ועי' מנהג האר"י המובא בבאה"ט
פז .חולה שאין בו סכנה והצום לא יביאו לידי סכנה ,צריך סי' תקפד ס"ק ג(.
לצום ,ואסור מהתורה לאכול או לשתות אפי' כלשהוא, עח .מותר לבקש בקשות פרטיות ביו"כ ,אף כשחל בשבת.
וכדלהלן סע' קה )לדין לקיחת תרופות ,ראה להלן סע' קג(. ומותר אף בסוף תפילת מוסף )אע"פ שבעיקרה לא נתקנה לבקשות
פח .חיוב קטנים בצום: הפרטיות(.
עד גיל תשע – אינם צמים כלל ,ומותר להאכילם בידיים המתפלל ביחידות
]אפי' ממתקים[. עט .המתפלל ביחידות מתפלל תפילות לחש כרגיל ,וצריך
מגיל תשע עד גיל מצוות – מחנכים אותם לתענית שעות, לומר רק את הוידויים שבתפילות לחש )עי' שעה"צ סי' תרכ ס"ק ג(.
ויאכלו שעה לאחר שרגילים לאכול את ארוחתם הקבועה פ" .כל נדרי" ,פיוטים ושאר הוידויים – אין חובה לומר ,אך
]דהיינו ,ילד הרגיל לאכול ארוחת בוקר בשעה ,10יאכל הרוצה לאומרם – יכול.
ביו"כ בשעה .11ממתק קטן וכד' שאוכל בבוקר אינם
נחשבים ארוחה קבועה[. פא .י"ג מידות ,ואף פיוטים שיש בהם י"ג מידות – אפשר
לומר בתנאי שאומרם עם טעמים.
חולה במחלה הנוראה או שעבר טיפולים למניעתן ,שושנה עם חום, 1להלן כמה מחלות ל"ע שעל הסובל מהן להתייעץ עם מורה
דלקת בגרון ,אנגינה עם 38מעלות חום ,אפילפסיה כשהיו התקפים הוראה ורופא כיצד עליו לנהוג ביו"כ :אי ספיקת לב קשה ,פרפור
לאחרונה ,לאחר אירוע מוחי ,חולי פרקינסון ,מונו פעיל ]עד שתפקודי פרוזדורים לאחר אירוע נוירולוגי ,חולי אסטמה קשים המטופלים
הכבד חוזרים לנורמה[ ,צהבת ,מחלות נפש מסוימות ,ועוד... בסטרואידים ,לאחר התקף לב ,תסחיף ריאתי ,אנגינה פקטוריס,
שלשולים והקאות שנמשכים ויש חשש להתייבשות ,ניתוח מעקפים,
ה
שעד שיעברו שלשה ימים מעת לעת דהיינו עד אותה שעה לעניין ליל יו"כ ]בקטן מעל גיל תשע[ – אם מרגיש צורך
שבה היא ילדה דינה כיולדת תוך ג' שנתבאר בסעיף לאכול ,מותר.
הקודם. מעוברת ]פרטים נוספים בשלוחה 200בקו בית ההוראה[
צט .ילדה מד' תשרי ואילך ,אוכלת לשיעורין אלא אם כן פט .אישה מעוברת -כאשר ההריון תקין והיא חשה בטוב
אומרת שאינה צריכה וגם הרופאים אומרים שאינה צריכה עליה לצום כרגיל ]ואם היא חוששת לצום ,ראה בשו"ת לקמן ,בעניין אכילה
שאז אסור לה לאכול .אבל אם אין ידוע שהיא אינה צריכה ושתייה לחולים[ .ועליה להכין את עצמה קודם הצום בשתייה
אוכלת לשיעורין. מרובה של 3-4ליטר נוזלים ביממה שלפני הצום .במהלך
ק .ילדה בג' תשרי -לדעת השולחן ערוך צמה ,ולמשנ"ב הצום תשתדל לנוח ככל האפשר ותשהה במקום ממוזג,
עד גמר המעת לעת ,דהיינו עד אותה שעה שבה ילדה - ולא תלך לבית הכנסת.
אוכלת פחות מכשיעור ]ומשעה זו עד צאת הצום ,תצום צ .במקרה שיש התכווצויות או צירים -תשתה לשיעורים,
כרגיל[ ,וכן הלכה. ואם לא די בזה -תשתה כרגיל.
קא .ילדה לפני ג' תשרי ,כיון שעברו מהלידה שבעה ימים צא .אם האישה מרגישה חולשה חזקה וסחרחורות ורואה
מעת לעת הרי היא ככל אישה שצריכה לצום ,ואם היא שחור מול העיניים ,דינה ככל אדם שבמקרה זה תשתה
מניקה נתבאר דינה לעיל סעיף צה. לשיעורים .ואם זה לא מספיק ,תשתה כמות גדולה.
נטילת תרופות בצום צב .בבחילות בהריון אין סיכון לעובר ,רק חוסר נוחות .אך
קב .חולה שיש בו סכנה ,דהיינו שאם לא יטול תרופות יש במקרה שיש הקאות מרובות או קשות או שהקיאה את
אף חשש סכנה ,נוטל תרופות כהרגלו. הכל -עלולים להגיע להתייבשות ,ולכן אם האישה מקיאה
קג .חולה שאין בו סכנה ,דהיינו שהוא נפל למשכב או הרבה צריכה לשתות לשיעורים.
חולה כל גופו ]שאינו יכול לתפקד[ ,אפי' שאין בו סכנה, צג .כאשר ההמוגלובין נמוך מ 9-לא צמים ויש לאכול
מותר לו לקחת תרופות שאין בהם טעם ,ואם לא יכול ולשתות לשיעורים .כאשר ההריון לא תקין יש בזה פרטים
לבלוע בלא מים ,יש מקילים שיכול למרר מים ]ע"י מלח או מרובים ויש לשאול חכם.
כמה שקיות תה ללא סוכר[ ולבלוע את הכדור עם מים צד .הבעל חייב לעזור לאשתו גם אם יתבטל מתפילה
מרים ]ויש מקילים לבולעו ע"י שאוסף את הרוק[ ,וראה עוד בציבור )כמבואר בסע' קה(.
בשו"ת שאלה ד.
מינקת ]פרטים נוספים בשלוחה 200בקו בית ההוראה[
קד .מי שיש לו רק מיחושים ואינו מוגדר אפילו כחולה
שאין בו סכנה ,אסור לו לקחת תרופות אפי' בלא מים, צה .מינקת צמה ביום הכיפורים .יש לה להתכונן היטב
כמו שבכל שבת הדבר אסור משום רפואה בשבת. ביומיים שלפני הצום ,בשתייה מרובה של מיץ ענבים .אם
יש לה אפשרות לשאוב חלב – תשאב לפני הצום כדי
שתצטרך להניק פחות ותאבד פחות נוזלים .כמו כן מומלץ
הקדמה מיד לאחר צאת הצום לשתות כמות גדולה של מיץ ענבים
קה .אסור מהתורה לאכול או לשתות אפילו כל שהוא, כדי להחזיר את החלב.
אמנם חיוב כרת במזיד נאמר רק לאוכל ככותבת הגסה צו .תינוק יונק ,אם הוא אוכל חלב שאוב יש לדאוג להכין לו
ושותה מלא לוגמיו ,אך האוכל או שותה פחות מכך ,אף כמות מספיקה לפני הצום .אם הכמות השאובה אינה
שעבר איסור דאורייתא ,אינו מתחייב בכרת. מספיקה או שהתינוק רק יונק ולא אוכל מבקבוק ,ולאם אין
קו .עפ"י האמור נפסק כי חולה שדי לו לאכול או לשתות די חלב בשביל התינוק ,והתינוק אינו אוכל מזון אחר ואם
פחות משיעורים אלו ,צריך לאכול פחות מכשיעור. האמא תצום יש בכך סכנה לתינוק -תשתה האם מיץ
ולפיכך אדם החושש שע"י ההליכה לבית הכנסת יצטרך ענבים לשיעורים כל ארבע דקות .ואם לא די בכך תשתה
לאכול או לשתות יותר ]אפי' אם יצטרך לאכול עוד מנה של כרגיל ]ובדרך כלל די בשתייה בלי לאכול[.
פחות מכשיעור[ ,מוטב שיישאר לנוח בבית .כמו כן עדיף יולדת
שהבעל יישאר לעזור לאשתו אם ע"י כך תצטרך לאכול צז .יולדת תוך ג' ימים ללידה ]שילדה בח' תשרי ואילך[ לא תצום
פחות. כלל ,ואם אומרת איני צריכה מאכילין אותה פחות
הסבר כיצד אוכלים ושותים לשיעורים מכשיעור.
קז .השיעורים :שיעור אכילת פחות מככותבת הגסה צח .ילדה בז' תשרי ,לדעת השולחן ערוך דינה כיולדת
באוכל מוצק הוא 30סמ"ק ,שהוא נפחה של קופסת בתוך ז' שמבואר דינה להלן בסע' הבא ,אך המשנ"ב פוסק
ו
קיד .בירור אצל רופא :כל חולה הנצרך לאכול או לשתות, גפרורים רגילה ]שיעור זה נמדד לפי נפח ולא לפי משקל[.
צריך לברר אצל רופא את כמות האכילה או השתייה שיעור שתיית פחות ממלא לוגמיו הוא 40מ"ל .ואף ביוה"כ
הנצרכת לו לכל היום ,ואותה לחלק לשיעורים ,אך לא יאכל מותר למדוד את האוכל או המשקה כדי לדעת אם הוא
או ישתה יותר מהנצרך לו ]רוב החולים שיש בהם סכנה די להם בשתייה פחות מכשיעור )כדין מדידה לצורך רפואה או מצוה(.
לשיעורים של ליטר נוזלים ,ויש חולים הנצרכים לליטר וחצי נוזלים ,אך בדר"כ אין
קח .ההפסקות בין האכילות והשתיות :מאחר וכאמור,
צורך באכילה ,ולכן אסור להם לאכול ,אפי' לא לשיעורים[. צריך לאכול ולשתות פחות מכשיעור ,צריך להפסיק בין
דוגמא לחלוקת השתייה לשיעורים :חולה הנצרך לשתות אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה שיעור "כדי אכילת
שלשה ליטר נוזלים ביום ,יכול לחלק את השתייה באופן זה פרס" ,שהוא 9דקות לחומרא.
-במוצאי הצום ישתה ליטר וחצי ,ואת הליטר וחצי הנוספים קט .ולכן למעשה :יאכל פחות מכשיעור ]היינו 30סמ"ק[,
ישתה לשיעורים במשך יו"כ .ולפי מה שהתבאר שאפשר ימתין 9דקות ,ולאחמ"כ יכול לאכול מנה נוספת של פחות
לשתות 40מ"ל בכל כ 10-דקות ,נמצא שאפשר לשתות מכשיעור ,וכן הלאה .וכן בשתייה ,ישתה פחות מכשיעור
כרבע ליטר בשעה ,ובשעתיים -חצי ליטר ,ובארבע שעות - ]היינו 40מ"ל[ ,ימתין 9דקות ,ולאחמ"כ יכול לשתות מנה
ליטר .וכך יחלק את השיעור הנצרך לו במשך היום. נוספת של פחות מכשיעור ,וכן הלאה.
קידוש ,נט"י וברכה אחרונה חולה הנצרך עפ"י הוראת רב להמתין פחות מזמן זה בין
קטו .חולה וקטן האוכלים ביום כיפור ,אינם מקדשים האכילות והשתיות ,יכול לצמצם את זמן ההמתנה ל4-
ואינם צריכים לבצוע על לחם משנה )עי' מג"א סוף סי' תריח(. דק' ,ואם יש צורך ,די שימתין גם 2דק' ,ואם יש צורך גדול,
ואומרים "יעלה ויבוא" בברכת המזון ,אמנם אם שכחו אינם ישתה את הכמות שצריך בכמה לגימות ]ולא בלגימה
חוזרים כיון שיש דעות שלא אומרים "יעלה ויבוא". אחת[.
קטז .לכתחילה אין לחולים לאכול יחדיו ,כיוון שהדבר קי .האוכל או שותה לאט :ההמתנה הנ"ל אמורה באדם
ספק האם מצטרפין לזימון ,ואם אכלו -יזמנו ,אך לא יזכירו האוכל את הפחות מכשיעור באופן נורמלי ]שהוא במשך
שם השם ]כשהם עשרה[. זמן קצר מאד[ ,אך אדם שאוכל או שותה מאד לאט ,אינו
קיז .חולה וקטן האוכלים פת ביו"כ ,נוטלים ידיהם כרגיל. צריך להמתין 9דקות בדווקא בין אכילה לאכילה ,אלא
יאכל את הכמות המותרת הנ"ל בתוך פרק זמן של 9דק',
קיח .חולה האוכל פת פחות מכשיעור ,נוטל ידיו ללא ולאחמ"כ שוב יאכל את הכמות המותרת הנ"ל בתוך פרק
ברכת על נטילת ידיים. זמן של 9דק'.
קיט .חולה שאוכל לשיעורין של נפח של 30סמ"ק שיש בו קיא .אין צורך להמתין בין אכילה לשתייה :המתנת זמן
כזית לפי חלק מהשיטות ,אם נוהג במשך השנה כשיטות נאמרה רק בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה ,אך בין
שמברכים ברכה אחרונה על נפח זה ]שהוא נפחה של אכילה לשתייה לא צריך להמתין כלל ,ואפשר לאכול ומיד
קופסת גפרורים רגילה[ ,יברך בסוף סדרת האכילות של לאחמ"כ לשתות.
השיעורים הללו ברכה אחרונה .אך אם מחמיר לברך ברכה
אחרונה בשיעור יותר גדול ,לא יברך ברכה אחרונה ביום קיב .מותר כל סוגי המשקאות :חולה שהותר לו לשתות,
כיפור. אינו צריך לשתות דווקא מים ,אלא יכול לשתות גם שתייה
מתוקה ]ולפעמים היא אף עדיפה ,כיון שהיא מחזקת יותר
על שתייה לשיעורין -כיון ששותה פחות מרביעית בכל ויכול לשתות פחות ,ולכן פעמים רבות כדאי לשתות
פעם -מברך רק בתחילה ואין מברך ברכה אחרונה. משקאות מזינים ,וכגון מרק ירקות טחון ,מרק עוף בכוס,
הברכה הראשונה של אכילה ושתייה לשיעורין נשמרת מיץ ענבים ,חלב המעורב בו דבש וכדומה[ )ראה בשו"ת להלן,
]שלא יצטרך לברך שוב[ כל עוד האדם לא הסיח דעתו שאלה ה(.
מאכילה ושתייה. קיג .דוגמאות של מאכלים פחות מכשיעור שהותרו
לחולה :רבע פרוסת לחם פרוס ,ביסקוויט אחד בגודל
הממוצע הוא ודאי פחות מכשיעור .וכן 10בייגלאך שמיניות
קכ .נטילת ידיים במוצאי יו"כ – י"א שיש ליטול ידיים
במלח של חברת בייגל בייגל בחבילות של 400ג'.
במוצאי יו"כ כדרך שנוטלים בכל בוקר לאחר השינה ,כיון
שנטל בבוקר רק עד סוף פרקי האצבעות. מומלץ שלא לאכול לחם או חלה ,שכיוון שיש בהן הרבה
קכא .יש אומרים שלאחר שהבדיל בתפילה ,או שאמר חללי אוויר ,אזי נפחן גדול ,וממילא אי אפשר לאכול מהן
"ברוך המבדיל" ,מותר לשתות מים. הרבה .ולכן עדיף לקחת מאכלים שאין בהם כ"כ נפח ,וכך
אפשר לאכול מהן יותר.
ז
הוראות כיצד לנקות ולרסס סככים נגועים -קו הבדלה
בית ההוראה שלוחה 217 קכב .סדר ההבדלה במוצאי יו"כ :מבדיל על הכוס,
קלב .מי שיש לו רק סכך מתולע ואין לו אפשרות ומברך "הגפן"" ,בורא מאורי האש" ,וברכת "המבדיל".
להחליף כעת את הסכך -יפרוס יריעת ניילון נאה ]מודפסת
קכג .מברכים ברכת "בורא מאורי האש" רק על נר
לקישוט וכדו'[ תחת כל הסכך ]תוך ד' טפחים לסכך[ ,שאז יש מקילים
ששבת ,דהיינו נר שהודלק ונשאר דולק מערב יום כיפור.
בזה .אבל אם הניילון אינו נאה ,וכגון שפורס מפת ניילון
רגילה -אף שיש מכשירים את הסוכה ,מ"מ אין לברך קכד .אין צריך אבוקה בהבדלה זו )כן נראה סתימת הדברים בסי'
בסוכה זו 'לישב בסוכה'. תרכד ,ואמנם בא"א לגאון מבוטשאטש שם ,ובצל"ח ברכות נג :פשיטא להו שאף
בהבדלה זו יש מצוה מן המובחר באבוקה ,מ"מ נראה שעדיף לברך על נר ששבת
יחידי ,מאשר לברך על אבוקה שהודלקה מנר ששבת(.
בעניין הדלקת נרות
קכה .אם שכח להכין נר ששבת או שהנר כבה -לא יברך
א .שאלה :בעל הנמצא ביו"כ בבית אחד ואשתו ברכת מאורי האש ,וי"א שאם יכול להשיג משכנים וכדו'
נמצאת בבית אחר .מי מהם צריך להדליק נרות בערב צריך לעשות כן )סי' רחצ ס"א(.
יו"כ.
קכו .אי אפשר לברך ברכת מאורי האש על נר הבריא או
תשובה :אם האישה נשארת בביתם הקבוע – הדלקתה על נר זכרון של יתום שנחשב שמדליקם לכבוד ,ואין
פוטרת את הבעל .ואם היא מתארחת בבית אחר – שניהם מברכים אלא על נר שהודלק להאיר ,ואם יחבר להם נר
צריכים להדליק או להשתתף בפרוטה .ולכן אם האישה שהודלק עכשיו יש לדון בזה .ואם חשב בשעה שהדליקם
נמצאת בבית הוריה והבעל נמצא בישיבה ]או אצל בערב יו"כ שאולי ישתמש בהם לברכת מאורי האש,
האדמו"ר[ – עליו להדליק נרות בחדרו )וכפי שהתבאר לעיל(, ודאי יועיל לחבר להם נר שהודלק עכשיו.
ויזכור להדליק גם נר הבריא.
קכז .כתב הרמ"א )סי' תרכד ס"ה( "אוכלים ושמחים במוצאי
ב .שאלה :זוג נשוי האוכל אצל ההורים סעודה יום הכיפורים ,דהוי קצת יום טוב" .וכתב השעה"צ )סי'
המפסקת ,ולאחר תפילת ערבית חוזרים לישון בביתם. תרכג ס"ק טז( שבמוצאי יו"כ נהגו לברך איש את רעהו 'גוט
היכן ידליקו נרות. יו"ט'.
תשובה :נר הבריא ,נר ששבת – יכולים להדליק היכן שירצו.
קכח .כתב המשנה ברורה )סי' תרכד ס"ק יד( "ביום שאחר
נרות יו"כ -אם לא יספיקו לחזור ולהדליק בביתם – ימנו יוה"כ משכימין לבית הכנסת ,כדי שלא יהא נראה ח"ו
שליח שידליק בביתם .ואם אין אפשרות למנות שליח – שאנו היינו נכנעין לו רק בעת שאנו צריכין לבקש על דיננו"
ידליקו בבית ההורים ,ולאחר התפילה צריך שיחזור אחד עכ"ל.
מבני הזוג ליהנות מהנרות ]ועליהם לדאוג להשאיר תאורה
בחדר השינה[.
קכט .מצוה להתחיל את בניית הסוכה במוצאי יום כיפור,
בעניין אכילה ושתייה לחולים
ודי להתחיל אפי' משהו מבנייתה ,ולמחרת יסיים בנייתה
ג .שאלה :מעוברת שהריונה תקין ,ואעפ"כ היא ]אם אפשר[.
חוששת לצום .מה תעשה.
קל .בסכך מצוי נגיעות חרקים ,וכדי שלא יפלו למאכלים
תשובה :תתחבר לעירוי לפני יו"כ ע"י אנשי מקצוע ,ואז בעת הסעודה יש לנערו לפני השימוש כשהוא מאונך ע"ג
יכולה לקבל במהלך הצום אפי' כמה ליטר נוזלים. משטח לבן ,ולחבוט בו בחוזקה ,ולראות אם נופלים ממנו
ד .שאלה :האם מותר לבלוע תרופה עם מים מרים. חרקים או נסורת רבה .אם לא נמצאה נגיעות ,ניתן
תשובה :לבריא אסור ,אך כדורים שאינם של רפואה ומותר להשתמש בסכך ללא חשש ,אך אם נמצאה נגיעות ,יש
לקחתם בשבת ,מותר ללא מים .ולחולה שאין בו סכנה – לנקות את הסכך.
אם אינו יכול לבלוע בלא מים ,יש מקילים שיבלע עם מים קלא .באופן ניקוי הסכך ,יש הבדלים בין סכך ירוק לסכך
מרים )השאגת אריה )סי' עו( סובר שביו"כ חייבים אף על אכילה ושתייה שלא יבש ,וכן בסוג החרקים שנמצאו – חרקי ליקטוס ]חרקים
כדרך אכילה ,אך רבים חולקים וסוברים שביו"כ יש היתר לחולה לאכול שלא בצבע חום כהה שאורכם 3מ"מ ,ובדר"כ יש בסכך הנגוע
כדרך(. מחילות מפותלות ,והוא משיר נסורת רבה תחת הקליפה
ה .שאלה :חולה הנצרך לשתות ביו"כ ,האם מותר אף הדקה של הקיינעס[ או כיני ספרים ]חרקים קטנים
בשתייה מתוקה או דווקא מים. שאורכם כמ"מ אחד ,וצבעם קרם אפור[.
ח
תשובה :אינו צריך )כיון שהתפילה הקודמת נחשבת תפילה ,כמבואר תשובה :מותר אף שתייה מתוקה ,ולפעמים היא אף עדיפה
באזמרה לשמך גיליונות ,265 ,70וגם שהוידוי אינו חלק מגוף התפילה אלא כדין כיון שהיא מחזקת יותר ,ויוכל לשתות פחות .ולכן פעמים
תחנונים שאחר התפילה )אולם לדעת הגר"א הוא ודאי חלק מגוף התפילה( ,וכן רבות כדאי לשתות משקאות מזינים ,וכגון מרק ירקות
אדם המתפלל תפילת תשלומין ,אינו צריך לומר וידוי בתפילת התשלומין(. טחון ,מרק עוף בכוס ,מיץ ענבים ,חלב המעורב בו דבש
וכדומה )אור שמח ,הל' מאכלות אסורות פרק יד ,יד ,ועי' עמודי אור סי' ל אות
יג .שאלה :האם צריך לומר "יהיו לרצון" לפני הוידוי.
ט(.
תשובה :הרגילים תמיד לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי
נצור" ,יאמרו כן גם לפני הוידוי )סי' תרז ס"ק טז( ,והרגילים ו .שאלה :האם לֶ ֶ ּבן נחשב כמוצק או כנוזל ]לעניין
תמיד לאומרו רק לאחר "אלוקי נצור" ,ינהגו כן גם בתפילת השיעורים לחולה ביו"כ[.
ערב יו"כ ויו"כ. תשובה :אם הוא מוצק ואוכלו בכפית -נחשב כאוכל .ואם
יד .שאלה :אדם האוחז באמירת הוידוי שבסוף ניערו אותו -נחשב כמשקה.
התפילה ,על מה הוא יכול לענות. ז .שאלה :האם ביו"כ מותר לחמם מאכלים על פלטה
תשובה :מותר לענות את הדברים דלהלן ]בין אם אמר "יהיו
לילדים קטנים או לחולים האוכלים.
לרצון" קודם אמירת הוידוי ובין אם לא ,אך לכתחילה יאמר "יהיו לרצון" קודם תשובה :באופנים שמותר לחמם בשבת ,מותר גם לחמם
שעונה[: עבור קטנים וחולים האוכלים ביו"כ )אף שלדעת הרמ"א )סי' תרט
י"ג מידות – לא יענה ,אלא לאחר "יהיו לרצון" שלאחר ס"א( אסור להטמין מאכלים לצורך מוצאי יו"כ ,כאן שאני(.
"אלוקי נצור" יאמרם כרגיל )עי' סי' תקסה ,שו"ת האלף לך שלמה בעניין תפילות יו"כ
או"ח סי' מד ,תהל"ד סי' סו ס"ק ז(.
ח .שאלה :מדוע בוכים ומנגנים ניגון של בכי באמירת
קדיש -יענה רק על "אמן יהא שמיה רבא" ועל ה"אמן" "כל נדרי" ,הרי זה רק התרת נדרים.
שלאחר "דאמירן בעלמא". תשובה :כמה טעמים בדבר )כמבואר ביסוד ושורש העבודה שער יא
המיקל לענות על חמשת האמנים הראשונים שבקדיש ]היינו האיתון ,פ"ו ,ספר חמדת ימים ,אלף המגן סי' תריט ס"ק יט(.
כל האמנים עד "דאמירן בעלמא"[ יש לו ע"מ לסמוך ,וכך נוהגים בני ט .שאלה :האם צריך לדפוק על הלב כשאומרים 'על
ספרד. חטאים שאנו חייבים עליהם וכו'.
כשעונה "אמן יהא שמיה רבא" ,יאמר רק עד "עלמיא" ,ולא תשובה :יש הנוהגים להכות גם באמירת ו'על חטאים' ,אך
יוסיף "יתברך". המנהג הנפוץ שלא להכות אז אלא רק באמירת 'ועל חטא
אולם בני ספרד מוסיפים אף "יתברך וכו'" עד "דאמירן שחטאנו' )אמנם עי' מקו"ח סי' תרז ,ועי' משנ"ב שם ס"ק יא( .וכשמכים
בעלמא" )כה"ח סי' סו ס"ק יז ,אולם עי' משנ"ב שם ס"ק יז(. באמירת 'על חטא' נוהגים להכות באמירת המילים 'על
קדושה – יענה רק לפסוקים "קדוש וגו'" ו"ברוך וגו'" ,אבל חטא' )אמנם עי' מקו"ח שם(.
לא יענה "ימלוך וגו'" ,וכ"ש שלא יענה לשאר התוספות י .שאלה :האם מברכים ברכת 'שעשה לי כל צרכי'
שבקדושה )משנ"ב סי' קכב ס"ק ד ,וכן נוהגים גם בני ספרד ,אולם עי' כה"ח ביו"כ.
סי' סו ס"ק יח וסידור הרב שאומרים "ימלוך וגו'"(. תשובה :מנהג בני אשכנז וכן רבים מבני ספרד לברך
ברכו -עונה ל"ברכו". ברכה זו כרגיל אף שלא נועלים נעליים )א"ר סי' תריד ,משנ"ב סי'
שאר ברכות -לבני אשכנז עונה "אמן" רק על "המלך תקנד ס"ק לא( .ויש מבני ספרד הנוהגים כדעת האריז"ל שלא
לברך ברכה זו כלל ,אף לא במוצאי הצום )בא"ח ש"ר פרשת וישב
הקדוש" ו"שומע תפילה" ,ולבני ספרד אינו עונה "אמן" על
אות ט ,ופרשת וילך אות יז ,כה"ח סי' מו ס"ק יז ,ועי' בשע"ת שם ס"ק יב ,ושו"ת
שום ברכה )משנ"ב סי' קכב ס"ק א ,אמנם דעת הערוה"ש שם ס"ב וס"ד
וכה"ח ס"ק א שעונים אמן על כל ברכה(. רב פעלים ח"ב או"ח סי' ח( .ולדעת הגר"א מברכים ברכה זו
במוצאי הצום ,לאחר שנועל נעליים.
ברכת כהנים -עונה "אמן" על פסוקי ברכת הכהנים ,אך
על ברכת "אשר קדשנו בקדושתו וכו'" אינו עונה. יא .שאלה :האם אבל לובש קיטל.
מודים דרבנן -כששומע את הש"ץ אומר "מודים" ,יכרע תשובה :לא לובש ,ויש הנוהגים ללבוש )עי' סי' תרי ס"ק יח(.
ויאמר רק את התיבות "מודים אנחנו לך". יב .שאלה :אדם שטעה ואמר "הקל הקדוש" בתפילת
טו .שאלה :מה מותר לענות לאחר אמירת "יהיו לרצון" מנחה בערב יום כיפור ,וסיים תפילתו .האם כשחוזר
השני ,קודם שפסע. ומתפלל צריך לחזור גם על הוידוי.
ט
הטבילה את ציפורני הידיים והרגליים ביום אחד )עי' אלף המגן תשובה :מותר לענות לכל דברים שבקדושה ,אפי' ל"ברוך
שם ס"ק יח(. הוא וברוך שמו" ,וכן מותר לומר תהלים .וכן מותר ללמוד
כג .שאלה :הרגיל לעשות כפרות על תרנגול ,ורוצה בהרהור ]אפי' מתוך ספר[ ,אך אסור להוציא בפה.
לעשות על כסף .האם צריך התרת נדרים. טז .שאלה :האם חולה האוכל ביו"כ יכול לעלות לתורה.
תשובה :לא צריך )כן משמע קצת בחיי"א כלל קמד ס"ד ובמשנ"ב סי' תרה תשובה :חולה האוכל לשיעורים ,יכול לעלות כרגיל .אך אם
ס"ק ב ,שלא הזכירו שצריך התרה(. אוכל כרגיל -בשחרית יכול לעלות ,אך במנחה לא יעלה )עי'
כד .שאלה :האם מותר לשים טיפות עיניים ביו"כ. שו"ת רעק"א או"ח סי' כד ,מרחשת ח"א סי' יד(.
תשובה :איסור נטילת תרופות ביו"כ דינו כבשבת ,שאם יז .שאלה :ב"ותתן לנו" שבתפילה ,יש פעמיים
צריך רצף ,מותר .ואין איסור סיכה בטיפות. "באהבה" .את הראשון ודאי אומרים .האם אומרים גם
את השני ,שלפני המילים "מקרא קודש".
כה .שאלה :מה סדר הקדימות בברכת הריח.
תשובה :אף שהמשנ"ב )סי' תריט ס"ק ז( כתב שלא לומר את
תשובה' :עצי'' ,עשבי'' ,מיני' ]ואם אחד מהם חביב ,יש ה"באהבה" השני ,אך כתב שם שהיכן שנוהגים לומר אין
בזה פרטים )עי' חיי"א כלל סא סע' ח([. לשנות ,והמנהג הנפוץ כיום לבני אשכנז שכשחל ביום חול
כו .שאלה :הנוגע בנעליים שאינן עשויות מעור ,כגון לא אומרים וכשחל בשבת אומרים .ובני ספרד נהגו לומר
נעלי גומי וכדו' ,האם צריך ליטול ידיים. גם את ה"באהבה" השני ,בין בחול ובין בשבת.
תשובה :בשאר ימות השנה לכתחילה יש ליטול ידיו )בא"ח יח .שאלה :בקריאת שמע שעל המיטה ,אומרים ברוך
דברים אות כא ,כה"ח סי' תקנד ס"ק עג וכ"ה בספר מאסף לכל המחנות סי' ד ס"ק קב(, שם וכו' בקול רם או בלחש.
אמנם יש סוברים שרק בנעלי עור צריך ליטול ידיים )עי' ערך
תשובה :כל השנה יש לאמרו בלחש ,וביו"כ אפשר לאומרו
שי או"ח סי' ד ,ועי' במאסף לכל המחנות שם( .אולם בתשעה באב בין בלחש ובין בקול רם )עי' סי' סא וסי' תריט(.
וביו"כ נראה שרק ישפשף את ידיו ,ואם יש מקום מלוכלך
בידיו – ירחצנו .הנוגע בשרוכים אינו צריך ליטול ידיים. יט .שאלה :האם מותר לקנות עליות מכספי מעשר.
הנוגע בגרביים אינו צריך ליטול ידיים ,אלא אם נגע במקום תשובה :אפשר ,ובתנאי שיחשוב על כך בשעה שקונה את
המלוכלך מזיעה ,המצוי יותר בחלק שבתוך הנעל. העליות )ראה אזמרה לשמך – ראש השנה(.
כז .שאלה :קידש את הלבנה ,מבלי להביט בה .האם כ .שאלה :האם בחורים מבני אשכנז שמתעטפים
יצא. בטלית גדול גם בראשם בר"ה ויו"כ ,עושים כדין.
תשובה :יצא ]ואם אפשר ,יצא מאחר[. תשובה :מותר ]אם כך מנהג הישיבה[ )ראה אזמרה לשמך – ראש השנה(.
בעניינים שונים
תוכן עניינים כא .שאלה :האם מצות אכילה בערב יום כיפור ,נאמרה
ערב חג הסוכות | דינים והלכות לערב יו"ט | טבילה | גם באכילה מועטת.
איסור אכילה בערב החג | אגד הלולב בערב יו"ט ותנאי תשובה :נחלקו בזה האחרונים ,י"א שיש מצוה אף באכילה
על נוי סוכה | הדלקת נרות יו"ט | ליל א' של חג ושתייה מועטת )שו"ת כת"ס או"ח סי' קיד( ,וי"א שהמצוה היא רק
הסוכות | קידוש | מצות אכילה בליל א' | גילה שהגג
לאוכל ככותבת תוך כדי אכילת פרס ,ושותה מלא לוגמיו,
מעל הסוכה היה סגור | חיוב אכילה בליל א' כחיוב
אכילת מצה | שמחת יו"ט | דיני יום חג הסוכות, וכגדרי האכילה והשתייה האסורים ביו"כ )מנ"ח מצוה שיג(.
ונטילת לולב | נענועים | אגד ד' המינים | הנחת המינים כב .שאלה :האם צריך להקפיד על חציצה בטבילה בערב
במים | דיני ישיבה בסוכה | אכילה בסוכה | שינה יו"כ.
בסוכה | לימוד בסוכה | דינים שונים | ברכת לישב
בסוכה שלא בשעת אכילה | ברכת לישב בסוכה ליוצא תשובה :אף שאין חציצה מעכבת בטבילה זו ,לכתחילה יש
מסוכתו | חיוב סוכה למצטער ולהולכי דרכים | סוכה להקפיד על דיני חציצה )עי' משנ"ב סי' תרו ס"ק כו( ,ולכן לפני
שאינה ראויה לדיור בלא צער | אושפיזין הטבילה טוב לנקות שיניים ולקצוץ ציפורניו )עי' מט"א סי' תרו
דיני הסוכה | בניית הסוכה | סוכת פרגולה | דיני ס"ח ,קיצור שו"ע סי' קלא ס"ו ,וכ"ה בכה"ח סי' תרו ס"ק נח בשם הבא"ח שיש
הדפנות | גודל הסוכה | דיני הסכך | דיני סכך פסול לסרוק שער הראש ,אמנם במשנ"ב לא הוזכר עניין ניקוי השיניים וקציצת
ואוויר | קישוטי הסוכה | קדושת הסוכה | הלכות חול הציפורניים .וכ"כ בשו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סו"ס טז שאי"צ לקצוץ ציפורניים
המועד | דיני תפילה ויעלה ויבוא ביו"ט ובחוה"מ | ולהסתרק ,וע"ע של"ה מס' יומא פ' נר מצוה מהות התשובה בסופו בשם הראשית
שמחה בחוה"מ | כללי חוה"מ ועשיית מלאכות | כתיבה | חכמה( .ואם עדיין לא קצץ ציפורניו ,מותר לקצוץ לצורך
תספורת ונטילת ציפורניים | תפירה | כיבוס | מסחר |
י
אגד הלולב ,ותנאי על נוי הסוכה שו"ת בדיני אבל בחוה"מ סוכות | דינים כללים הנוגעים
לג' רגלים | הושענא רבא | טבילה | קריאת משנה תורה
ח .השנה ,אפשר לאגוד את הלולב לכתחילה בחול ואמירת תהלים | תפילת הו"ר | נטילת ערבה | סעודה
המועד )דיני אגד ארבעת המינים יתבארו בסע' מח ואילך(. בהו"ר | שמחת תורה | ערב שמחת תורה | ישיבה
ט .טוב להתנות בערב החג לפני השקיעה שיוכל להשתמש בסוכה בשמח"ת | שנים מקרא ואחד תרגום | קידוש
במשך החג בנוי הסוכה )ראה סע' קפב(. לפני קריאת התורה | מדיני התפילה וההקפות | דיני
קריאת התורה והעליות | תפילת מוסף ,ואמירת "משיב
הרוח" | ד' המינים ,הסכך והדפנות לאחר החג |
י .השנה ,שחג הסוכות חל בשבת ,מדליקים נרות שבת ויום הלכות ארבעת המינים | דיני ד' המינים בשנה זו |
טוב בערב שבת ,ומברכים "להדליק נר של שבת ושל יום אתרוג | לולב | הדס | ערבה | הלכות כלליות בקניית ד'
טוב" .3ודיני ההדלקה ככל דיני הדלקת נרות שבת. מינים | שו"ת
ברכת שהחיינו בהדלקת נרות
יא .יש נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, דינים והלכות לערב יום טוב
ויש הנוהגות ששומעות ]וכשמקדשות בעצמן ,מברכות[ 'שהחיינו' א .מצוה להסתפר וליטול ציפורניים בערב החג ]ומלאכות
בעת הקידוש .ומי שאין מנהג בידה תשמע ]וכשמקדשת אלו ,וכן כיבוס לצורך יו"ט מותרות עד כניסת יו"ט כדין כל
בעצמה ,תברך[ 'שהחיינו' בשעת הקידוש. ערב שבת )סי' רנא ,בה"ל סי' תקכט( ולא כבערב פסח[.
יב .אותן הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות ,אם ב .אחר חצות היום נכון להימנע מעשיית מלאכה שאינה
הן מקדשות ,אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש .אולם אם הן לצורך החג ,ומכל מקום המיקל לעשות מלאכה עד שעת
שומעות קידוש מהבעל או מאחרים ,יש להסתפק אם מנחה קטנה יש לו על מי לסמוך .אולם אחר מנחה קטנה
יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות אין לעשות מלאכה אלא הנצרכת לחג בלבד ,כדין כל פרטי
מהכוס] ,יסוד הספק ,האם כיון שיצאו יד"ח 'שהחיינו' ,נמצא שעניית אמן נחשבת המלאכות בערב שבת )סי' רנא(.
כהפסק ,וצריכות לברך על שתיית הכוס כדין המפסיק בין ברכת המקדש לשתייה ,או
ג .נכון לכסות את השולחנות בבית ובסוכה במפה מערב
שאינה נחשבת להפסק[ .ולמעשה נראה שיענו 'אמן' ,ואינו
יום טוב לכבוד יום טוב.
נחשב להפסק ]ובפרט שבברכת 'שהחיינו' בקידוש מכוונים אף על מצוות
סוכה[. ד .מותר לישון ולאכול בסוכה בערב חג הסוכות ]כשאינו
מכוון לשם מצוה[ ,ואין בכך משום בל תוסיף ]בשונה משמחת
יג .לדין תנאי שלא לקבל שבת ויו"ט בהדלקת הנרות ,ראה
תורה ,שאז הישיבה בסוכה אסורה[.
הערה.4
טבילה בערב הרגל
הדלקת נרות בסוכה
ה .יש לטבול בערב הרגל אחר חצות ,2ואפשר להקדים
יד .מאחר שלכתחילה יש להדליק את הנרות במקום
הטבילה אף שעה קודם חצות )עי' סי' תעא ס"ק כב ,סי' קכח ס"ק
האכילה )ראה אזמרה לשמך ראש השנה( ,לפיכך יש להדליקם
קסה( .אם אינו יכול לטבול בזמן זה – יטבול מעלות השחר.
בתוך הסוכה ]ולספרדים – אם מישהו כבר הדליק שם,
ידליק ללא ברכה[ .ובאופן שיש חשש לדליקה -ידליק איסור אכילה בערב החג
בביתו במקום שמאיר לסוכה ]כגון שאם יחשיך את הסוכה ו .בערב סוכות משעה עשירית אסור לאכול פת או שאר
יאירו הנרות לסוכה[. מיני מאפה העשויים מחמשת מיני דגן בשיעור כביצה ,כדי
ואם אי אפשר להדליק שם -ידליק במטבח שבו מכינים את שיאכל כזית ראשון בסוכה לתיאבון.
צרכי האכילה או בחדר שישנים או משתמשים בו אשתו או ז .מותר לאכול מעט פירות ,ירקות ,בשר ,דגים וביצים,
בני ביתו ,ועדיף שהחדר יהיה חשוך בשעת ההדלקה. אבל לא ימלא כריסו מהם.
את כל דיני היו"ט ,ובאופן זה לא מועיל להתנות שלא לקבל את היו"ט 2ומי שקשה לו לטבול ,יכול לסמוך על השיטות שבזה"ז אין חיוב לטהר
]ואף מבנות ספרד הנוהגות שלא מקבלות שבת ויו"ט בהדלקה עצמו ברגל )עי' שאג"א סי' סז ,שע"ת סי' תקכט( .ואם רוצה ,ירחץ בט'
ובברכה ,אם מברכות שהחיינו ,מקבלות[. קבין )דיני הרחיצה יתבארו בשלוחה 54בקו בית ההוראה(.
]מצוי שאישה רוצה לעשות תנאי בהדלקת נרות ,משום שהיא 3בירכו בטעות רק "להדליק נר של יום טוב" ,או "להדליק נר של
מתארחת בליל יו"ט ורוצה לנסוע לבית המארחים לאחר ההדלקה. שבת" – אם נזכרו לאחר כדי דיבור ,אין לברך שוב )שו"ת מהר"ם
אמנם באמת אין זה נכון ,מפני שכפי שהתבאר ,יש להדליק נרות בריסק ח"ב סי' מד-מה ,ועי' סי' תפז(.
במקום האכילה ולא במקום השינה ,ועל כן מוטב שתיסע לפני יו"ט 4בשעת הצורך ,יכולה האישה להתנות שאינה מקבלת את השבת
לבית המארחים ,ותדליק שם נרות ותקבל יו"ט ,ולא צריכה להדליק והיו"ט בהדלקה ,ובלבד שמדליקה את הנרות תוך 40דקות לשקיעה.
בביתה כלל[. אולם הנוהגות לברך שהחיינו בשעת ההדלקה ,מקבלות בהדלקתן
יא
כ .המתארח בליל סוכות ומברך ]או שומע[ 'שהחיינו' ולכן המדליק שלא במקום האכילה ,עדיף שיחשיך את
בסוכה שאינה שלו ,אינו צריך לחזור ולברך 'שהחיינו' החדר לגמרי קודם ההדלקה ]כולל כיבוי אורות והגפת
בסוכתו. תריסים[ ,ואז ידליק את החשמל ,ומבלי להפסיק בדיבור,
כא .סדר בציעת הפת בליל יו"ט :אף שבליל שבת נוהגים ידליק את הנרות ויברך ,ונמצא שהברכה הולכת גם על
לבצוע את החלה התחתונה ,בליל יו"ט יש לבצוע את החלה הדלקת הנרות וגם על תאורת החשמל.
העליונה .וכשחל יו"ט בשבת ,נראה שיש לבצוע את החלה יש להדגיש שגם המדליק את הנרות שלא במקום האכילה,
העליונה )עי' מג"א סי' תעה ס"ק ג(. יכול לקיים את מצוות ההדלקה לכתחילה ,ע"י שידליק את
מצות אכילה בסוכה בליל א' החשמל בסוכה ]לשם מצוות הדלקת נרות יו"ט[ ,לפני
שמחשיך את החדר האחר ומדליק בו את הנרות ,כנ"ל.
כב .חייב אדם לאכול בסוכה בליל יום טוב פת בשיעור
כזית ,ויש אומרים שחייב לאכול פת בשיעור יותר מכביצה, בכל אופן ,המדליק במקום הלינה ,צריך להקפיד שהנרות
ונכון לחוש לדבריהם ולאכול יותר מכביצה. ]או החשמל[ יהיו דולקים בשעה שחוזרים לביתם.
כג .יש לאכול את הכזית פת הראשון במשך זמן של כדי
אכילת פרס ]שהוא תוך ארבע דקות ויש מחמירים שתי קידוש
דקות .[6ולמבואר לעיל שנכון להחמיר לאכול יותר מכביצה טו .המנהג הנפוץ הוא לומר 'שלום עליכם' בליל יו"ט שחל
שהוא שיעור שני כזיתים ,יש לאכול כל כזית מהם תוך כדי בשבת ,ויש נוהגים שלא לאומרו.
אכילת פרס .7אם לא אכל כזית בתוך כדי אכילת פרס,
צריך לחזור ולאכול תוך כדי אכילת פרס. טז .אין לקדש אלא לאחר צאת הכוכבים ,ואף הנוהגים
בכל שבת ויום טוב לקדש מפלג המנחה ,בערב סוכות
כד .צריך לכוון באכילתו בסוכה ,לשם מצוות סוכה ,וכן עליהם להמתין עד צאת הכוכבים .ולכתחילה לא יאחרו את
שציוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר הקידוש ואכילת הפת לאחר חצות הלילה.
לענני הכבוד שהקיפן עלינו להגן עלינו מהשרב
והשמש] 8ולכתחילה יש לכוון כן בכל ימי החג[ .בדיעבד אם יז .סדר הקידוש בסוכות שחל בשבת – הפסוקים
כיוון רק לצאת ידי המצוה -יצא ידי חובה. הנאמרים בשבת] ,יש מבני ספרד הנוהגים להוסיף פסוקי
ג' רגלים" ,אלה מועדי" וכו'[ ,ברכת 'בורא פרי הגפן',
גילה שהגג מעל הסוכה היה סגור קידוש של יום טוב ]ומזכיר שבת[ ,ברכת 'לישב בסוכה'
כה .אדם שגילה לאחר אכילתו בליל א' ,שהגג מעל וברכת 'שהחיינו'.
הסוכה היה סגור – יצא יד"ח קידוש ו'שהחיינו' ,אך עליו יח .קידוש בעמידה או בישיבה:
לאכול שוב כזית ]וי"א כביצה[ פת ,ולברך 'לישב בסוכה'.9
בני אשכנז נהגו לומר את כל הקידוש בישיבה .ולדעת
בשאר הימים ]כולל יו"ט ושבת[ -אינו צריך לחזור ולאכול, האריז"ל )נוסח ספרד( יש לקדש בעמידה ,ולהתיישב לפני
אך אם רוצה עוד לאכול ,ואוכל עוד כביצה פת ,יברך לישב ברכת 'לישב בסוכה'.
בסוכה.
לבני ספרד יש בזה מנהגים שונים -יש נוהגים לקדש
חיוב אכילה בליל א' כחיוב אכילת מצה בעמידה ולהתיישב לאחר ברכת 'לישב' קודם ברכת
הקדמה 'שהחיינו' ,ויש נוהגים לשבת לאחר 'שהחיינו' קודם
במשנה )סוכה כז ע"א( שנינו "רבי אליעזר אומר ארבע עשרה שטועמים.
סעודות חייב אדם לאכול בסוכה ,אחת ביום ואחת בלילה, יט .גם הנשים יענו 'אמן' על ברכת 'לישב בסוכה' ,ואפי'
אם אינן יושבות בסוכה.5
ידי המצוה .ונראה שגם באכילה בסוכה שייכים דברי החיי אדם )כלל 5ואין עניית האמן נחשבת להפסק ,כיון שברכת לישב בסוכה היא חלק
סח ,המובאים במשנ"ב סי' ס סק"י( שעצם זה שבא לאכול בסוכה, מברכות הקידוש למקדש המוציא ידי חובה.
מעשהו מוכיח עליו ונחשב שכיוון לשם המצווה ,ולפי זה יש להקל שמי 6ויש דעות נוספות כמה הוא שיעור כדי אכילת פרס -בין ארבע דקות
שלא כיוון במפורש לשם מצות סוכה ,יצא ידי חובה בכך שבא ונכנס לתשע דקות.
לסוכה ,ומעשהו מוכיח שבכך שנכנס בלילה זה לסוכה הרי זה ככוונה. 7ויש המחמירים לאכול כביצה תוך כדי אכילת פרס )מטה אפרים סי'
9אף שברכת 'לישב בסוכה' שבירך בשעה שהגג היה סגור הייתה תרכה סע' נב( ,ולהלכה יש להקל שדי שיאכל כל כזית בכדי אכילת
לבטלה ,אינה נחשבת הפסק בין ברכת המוציא לאכילה ,ואין צריך פרס )משמעות דברי המשנ"ב סי' תרלט סוף ס"ק כב( ,ראה משנ"ת
לברך שוב המוציא כשפתח את הגג וממשיך לאכול )עי' רמב"ן בעניין זה באריכות באזמרה לשמך ח"ב -נידונים.
במלחמות ברכות יב ,משנ"ב סי' רעא ס"ק עח ,שעה"צ ס"ק פד ,בה"ל 8משנ"ב )סי' תרכה סק"א( ,וראה ביכורי יעקב )שם סק"ג( שפסק
סי' רצח ד"ה אין מברכין ,סי' תרכד סק"ה(. שכוונה זו מעכבת ,אבל המשנ"ב פסק שאין כוונה זו מעכבת מלצאת
יב
וחכמים אומרים אין לדבר קצבה ,חוץ מלילי יום טוב ראשון של
חג בלבד".
כט .יש חיוב שמחה ביו"ט ,ואמרו חז"ל )פסחים קט( שבזמן
הזה אין שמחה אלא ביין ,וכן נפסק להלכה שחובה לשתות ובגמ' שם מבואר שלדעת חכמים חובת הסוכה בכל ימי החג
יין ביו"ט .
16 היא רק למי שחפץ לאכול ,אבל בליל יום טוב ראשון ישנה
חובת אכילה בכל אופן .חובה זו נלמדת בגזירה שווה מחיוב
ל .שתייה ביום ובלילה :חובה זו היא ביום החג ,ולכתחילה
אכילת מצה בליל פסח.
יש לשתות יין גם בלילה )כמבואר באזמרה לשמך -חג השבועות(.
ונחלקו הפוסקים האם הלימוד מחג הפסח הוא לעצם חובת
לא .את היין יש לשתות באמצע הסעודה ,ולא די בשתיית
האכילה ,שכשם שיש חובה לאכול מצה בליל פסח ]עם
יין בקידוש או בזימון )ונראה שדין זה ,לשתות את היין דוקא בסעודה ,אינו
הדינים המיוחדים של אכילת מצה[ כך יש חובה לאכול פת
חובה אלא מצוה ,וראה בהרחבה באזמרה לשמך פסח ב(.
בסוכה בליל סוכות ]עם אותם הדינים של ליל הסדר,
לב .שיעור שתיית היין :חובה לשתות יין שישפיע עליו ]ודי וכדלהלן[ ,או שמא אין למדים ממנה אלא את החובה,
בפחות מרביעית ,ואפשר לשתות שליש יין ושני שליש מיץ שכשם שאין חובה לאכול מצה אלא בלילה הראשון ,כך אין
ענבים ,או עכ"פ שישית יין אם מורגש בו היטב טעם היין[. חובה לאכול בסוכה אלא בלילה הראשון ,אבל עצם חיוב
לג .מיץ ענבים :י"א שלא יוצאים יד"ח שמחה במיץ ענבים אכילה בלילה הראשון בסוכה אינו שווה לדיני אכילת מצה
)פר"ח סי' תפג( .והשונא יין )עי' סי' תעב ס"י( -אם יכול ,יערב יין בליל א'.
במיץ ענבים כנ"ל .ואם גם זה אינו יכול -ישתה מיץ ענבים, במחלוקת זו תלויים דינים רבים ,כגון אם יכול לאכול פת
וישמח בדברים אחרים. עשירה ,דלעניין פסח נפסק שאין יוצאים ידי חובת אכילת
לד .אין חובה לאכול בשר ביו"ט אך יש בזה מצוה ,ועיקר מצה בלילה הראשון במצה עשירה ,ויש לדון האם הוא הדין
המצוה לאכול בשר בהמה ,ואם אין לו בשר בהמה אפשר בליל א' דסוכות .אם למדים מפסח את עצם חובת האכילה
לקיים את המצוה גם בבשר עוף .
17 בסוכה ,הרי שיש לחייבה כמו אכילת מצת מצווה ]שאין
לאכול פת עשירה[ ,אולם אם למדים מפסח רק את מידת
לה .את הקטנים יש לשמח ע"י ממתקים שהם שמחים החיוב ]שבכל החג אין חיוב אכילה חוץ מליל א'[ ,הרי שכל
בהם ,ולנשים יקנה בגדים או תכשיטים כפי ממונו.18 מצוה כעניינה ,וכיון שישיבת הסוכה מתקיימת הן בפת
ומקיימים מצות שמחה אף בשאר דברים שהאשה שמחה עשירה והן בפת שאינה עשירה ,אזי אין לחלק ,וניתן לצאת
בהם )נתבאר בהרחבה באזמרה לשמך פסח ב(.
יד"ח אכילה בסוכה בליל א' דסוכות אף בפת עשירה .וישנם
לו .שתיית יין ואכילת בשר לנשים :נשים אינן חייבות עוד כמה דינים התלויים במח' זה.
בשתיית יין ,ואם הן אוכלות בשר הם מקיימות מצוה.19 העולה לדינא
כו .יש אומרים שאין יוצאים ידי חובת אכילה בסוכה בלילה
לז .סדר קידוש ]ביו"ט ושבת[ :יש הסוברים שיש לברך הראשון של סוכות בחלה מתוקה שנילושה במי פירות,10
ברכת 'לישב בסוכה' לאחר ברכת היין ,ויש הסוברים שיש ולמעשה אין חוששים לכך.11
לברך 'לישב בסוכה' לאחר ברכת 'המוציא' ,ודעביד כמר כז .יש מחמירים לאכול את הכזית הראשון בליל יום טוב
עביד ודעביד כמר עביד) 20בעניין עמידה וישיבה בקידוש ,ראה לעיל סע' יח(. ללא ממרח ,12ולמעשה אין חוששים לזה.13
ואם מקדש ואוכל מיני מזונות -יברך 'לישב בסוכה' כח .יש אומרים שכזית פת שיוצא בה ידי אכילה בסוכה
לאחר ברכת הגפן ]ובשבת ויו"ט אין צריך להתעכב בסוכה בלילה הראשון של סוכות צריך שתהיה קנויה לו ,משום
)ראה להלן סע' סב( ,ובתנאי שעדיין לא יצא היום יד"ח קידוש.[21 שצריך שתהיה 'לכם' כפי שנאמר במצה ,14ולמעשה אין
חוששים לכך.15
14מטה אפרים )סי' תרכה סעיף נו( ,מנח"ח )שכ"ה אות יג(. 10פרי מגדים )מש"ז ס"ס תרמ"ג(.
15עפ"י הצל"ח דלעיל. 11משמעות דברי המשנ"ב )סי' תרלט ס"ק כא( שרק בעוגות שיצאו
16סי' תקכט ס"א ובה"ל ס"ב ד"ה כיצד מתורת פת הוא שאין יוצאים ,אבל בפת עשירה במי פירות יוצאים.
17סי' תקכט ובה"ל שם ,חגיגה ח ,ביצה י 12שו"ת יד אליהו )פסקים סי' כג( ,שכיון שאכילת הפת אכילת מצוה
18פסחים קט ,סי' תקכט היא ,הרי שיש בזה את הכלל שטעם רשות מבטל טעם מצוה ,וכפי
19טעם הדבר נתבאר באזמרה לשמך – חג השבועות שאמרו בגמרא )פסחים קטז ע"א( לעניין מצה שאין לאוכלה בליל
20משנ"ב )סי' תרמג ס"ק ט(. פסח עם טעם נוסף ,שלא יבטל טעם רשות את טעם מצוה.
21סי' תרלט ס"ק טז. 13צל"ח )פסחים קח( ,ישועות יעקב )סי' תעא ס"ק ב(.
יג
מג .אישה הנוטלת לולב ,צריכה להסיר טבעותיה לפני מנהג בני ספרד – לברך בכל האופנים 'לישב בסוכה'
נטילת לולב ,ואם לא הסירה -תיטול שוב בלא ברכה ,אולם בעמידה לאחר ברכת הגפן )וראה להלן סע' סא לעניין ברכת 'לישב'
גבס או רטייה שקשה להסירן מהיד -אינם חוצצים. באכילת פת בחוה"מ(.
הנענועים לח .הבדלה במוצאי שבת ויום טוב:
מד .אימתי מנענעים :ינענע לאחר הברכה ,וכן ינענע יש לעשותה בסוכה ,ויש להסתפק האם מאחר והבדלה
באמירת הלל בפס' הבאים: הוא דבר קביעות אזי צריך לברך 'לישב בסוכה' .ולכן נכון
'הודו להשם כי טוב :'...מנענעים בכל תיבה ]חוץ משם השם[ שאחר ההבדלה יסעד סעודת פת ]וראה הערה,[22
נענוע אחד. ויברך 'לישב בסוכה' או לפני 'בורא פרי הגפן' בהבדלה
או אחרי ברכת 'המוציא' בסעודה.23
בני ספרד )בין בציבור בין ביחיד( :הקהל והש"ץ מנענעים
כשאומרים 'הודו' ]באמצע הלל[ ,וכן מנענעים בפעם בעמידה או בישיבה :בברכות ההבדלה עצמן ינהג כפי
הראשונה כשאומרים 'הודו' בסוף הלל )כהאר"י ,ולא כדעת שנוהג בכל השנה במוצאי שבת ויו"ט ,ובברכת "לישב" –
השו"ע לנענע פעמיים ב'הודו' שבסוף הלל(. האשכנזים יושבים והספרדים עומדים.
בני אשכנז :באמירת 'הודו' שבאמצע הלל – הקהל הבדלה במוצאי שבת יו"ט סוכות :מבדילים כרגיל בכל
מנענעים בכל ד' הפעמים שאומרים 'הודו' ,והש"ץ מוצ"ש על יין ,בשמים ונר.
מנענע רק פעמיים ,באמירת 'הודו' ובאמירת 'יאמר נא דיני נטילת לולב
ישראל' ]אך כשאומר "יאמרו נא" ,וכן כשהציבור חוזר על 'הודו' -אינו
מנענע[ .באמירת 'הודו' )פעמיים ברצף( שבסוף הלל – הקהל ]ראה שו"ת בסוף הגליון בדין הטועה בנטילת ד' מינים[
והש"ץ מנענעים בשתי הפעמים ,ולדעת האר"י )מנהג לט .השנה ,שחג הסוכות חל בשבת ,לא נוטלים ד' המינים
החסידים( מנענעים רק בפעם הראשונה. בשבת ,אלא מתחילים ליטלם בחול המועד.
בני אשכנז המתפללים ביחידות )שאז לא חוזרים לומר מ .כשמקיימים מצוות לולב ,צריך לקחת את הלולב ומיניו
"הודו" ד' פעמים באמצע הלל(' :הודו' שבאמצע הלל -ינענע ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל ,ולחברם בשעת
בפעם הראשונה )והיחידה( שאומר 'הודו'' .הודו' שבסוף הנענועים .אם נטל את שניהם ביד אחת -צריך לחזור
הלל – ינענע בשתי הפעמים ,ולדעת האר"י )מנהג וליטול בלא ברכה ,ועל כן יקפיד בשעת אמירת
החסידים( רק בפעם הראשונה. ההושענות להחזיק הד' מינים בשתי ידיו ולא ביד אחת.
כשאומרים 'אנא השם הושיעה נא' )ברצף( ,בשתי מא .איטר יד – לדעת השו"ע דינו ככל אדם ,ולדעת
הפעמים :הש"ץ והקהל מנענעים בכל תיבה ]חוץ משם הרמ"א יטול הלולב בשמאל והאתרוג בימין ]ההפך מכל
השם[ שני נענועים )הכה"ח כתב שינענע פעמיים בתיבת 'אנא' ,וג"פ אדם[ .עפ"י סע' מז דלהלן ,נמצא שיש הבדל בין כל אדם
בתיבת 'הושיעה' ופעם א' בתיבת 'נא' ,ויש בזה מנהגים נוספים(. לאיטר בשעת הנענועים ]לדעת הרמ"א[ -אצל כל אדם
מה .יש להקפיד שלא למשוך יותר מדי את התיבות בשעה האתרוג צמוד לערבות ,ואילו אצל איטר האתרוג צמוד
שמנענע )תוס' ברכות מז.(. להדסים.
מו .אופן הנענועים :יש לעשות הולכה והבאה ג' פעמים, מב .מאחר וצריך לברך 'עובר לעשייתן' יש לברך על
ובני אשכנז נהגו לכסכס בלולב בעת ההולכה והבאה. האתרוג כשהוא הפוך ]העוקץ למעלה ,וייזהר
שמלכתחילה ייקח את האתרוג כך[ ,ולאחר הברכה יהפוך
מז .סדר הנענועים ]אף לאיטר יד[ :לדעת השו"ע והמשנ"ב
את האתרוג וינענע ]ויש הנוהגים כדעת הגר"א ליטלו
ינענע קדימה ,ימינה ,אחורה ,שמאלה ,למעלה ולמטה.
רגיל ,ולכוון להדיא שלא לצאת ידי חובה עד לאחר הברכה
ולדעת האריז"ל )ספרדים וחסידים( יש לנענע בסדר הבא: ורבים מבני ספרד נוהגים ליטול הלולב ,לברך ,ולאחמ"כ
דרום ,צפון ,מזרח ,מעלה ,מטה ומערב ]ויש הנוהגים להתחיל ליטול את האתרוג[.
לכיוון מזרח[ .בדרך כלל מתפללים לכיוון מזרח ,וא"כ סדר
מלכה מיד לאחר הבדלה ,עליו לברך ברכת מעין ג' על היין קודם 22ויכול לקיים בזה גם סעודת מלווה מלכה במוצאי שבת ,וברמב"ם
שיטול ידיו ,אלא אם כן דעתו לשתות יין בתוך הסעודה .אם שכח לברך )שבת פ"ל ה"ט( מבואר שגם במוצאי יו"ט יש לאכול סעודת מלוה
מעין ג' ,וכבר נטל ידיו ,יסמוך שברכת המזון תפטור את היין )עי' מלכה .ואף האוכל פת הבאה בכיסנין ]לבני אשכנז -יותר מכביצה
משנ"ב סי' קעד ס"ק כז ,סי' רצט ס"ק כט ,ועי' שו"ע הרב סי' קעד ולהתעכב לאחמ"כ בסוכה ,ולבני ספרד -ד' ביצים[ ,יברך "לישב
ס"ו( .כמו כן צריך להקפיד לכסות את הפת ]או את מיני המזונות[ בסוכה" ,וכדלהלן סע' סב .וראה משנ"ב )סי' ש( בדין סעודת מלוה
בשעת ההבדלה )סי' רצט ס"ט(. מלכה על פת הבאה בכיסנין.
23משנה ברורה )סי' תרלט סק"ל( .יש להעיר כי הנוטל ידיו למלווה
יד
נה .שדרת הלולב ]ולא די בעלים לבד[ יש לה לעמוד באופן הנענועים לדעת האריז"ל הוא :ימין ,שמאל ,קדימה,
הגבוה טפח מההדס והערבה. מעלה ,מטה ואחורה.
נו .האוגד את הלולב לאחר שכבר נטל ד' המינים ]וכגון אגד ארבעת המינים
שאוגדו בחוה"מ[ ,יאגדנו בעלה לולב שעדיין לא קיימו בו את מח .מצוה לאגוד את הלולב ,ההדסים והערבות יחד
המצוה ,אך אין לאוגדו בעלה לולב שכבר קיימו בו את בקשר גמור ]קשר על קשר[ ,ואיגוד זה ייעשה ע"י גבר שהגיע
המצוה ,אלא אם כן התנה לפני שנטלו שיוכל להשתמש לגיל מצוות.
בעלי הלולב התחתונים )בה"ל סי' תרסד ד"ה אם( ]הנוהגים לאגוד
בלולב שכבר נטלוהו ללא תנאי ,יש ללמד עליהם זכות ,שכיון שהשימוש הוא לצורך מט .לדעת המשנ"ב קוישלע הוי קשר גמור ,אך דעת
אותו לולב ,מותר )חיים וברכה הל' אתרוג ולולב אות א ס"ק ח( ,וכן כיון שרגיל לעשות כן, החת"ס והביכורי יעקב שקוישלע לא הוי קשר גמור ,וצריך
נחשב שהתנה[. שיעשה קשר על קשר ממש .ומן הדין יכול לקשור בכל מין
שרוצה ]אך אז יש להקפיד שלא לאחוז באותו המין בשעת
נז .מותר להכין קוישלעך בחול המועד ,מפני שאין זה מעשה
נטילת הלולב ,כדי שלא תהא חציצה[ ,אך נהגו לעשות את
אומן.
הקשר על קשר בעלה לולב ]שעדיין לא השתמשו בו[.
הנחת המינים במים
נ .יש מהפוסקים שהקילו שאין צריך לעשות קשר על קשר,
נח .מן הדין מותר להניח את הלולב וההדסים והערבות אלא די שעושה טבעת סביב הקוישלע ,ותוחב את ראש
בתוך מים ,אך יש המחמירים ואוסרים כדי שלא יהיה כבוש הטבעת בתוך הלולאה ,אך רבים מהפוסקים סוברים שאין
24שעות ,25ולפי דבריהם יש להקפיד שרוב הלולב וההדס זה נחשב קשר על קשר.
והערבה לא יהיו בתוך המים.
נא .צורת הקשירה ]אף לאיטר יד[ :יעמיד את שדרת הלולב
נט .לכו"ע מותר להניח את הלולב וההדסים והערבות למול פניו ,ויקשור את ההדסים מימין הלולב ואת הערבות
בתוך מגבת רטובה ]ואף לדעת המחמירים בכבוש[. משמאלו.
ס .בשבת -כל ד' המינים הם מוקצה .ביו"ט – מותר ולדעת האריז"ל :הדס אחד מימין הלולב ,א' משמאלו וא'
להחזיר את המינים למים שעמדו בהם לפני החג ,ומותר באמצע על שדרת הלולב .ערבה א' מימין הלולב וא'
אף להוסיף מים .ולהניח המינים בתוך מגבת לחה מותר, משמאלו.
אך בתוך מגבת רטובה – אם בכל נגיעה במגבת יוצאים
מים ,יש בזה חשש סחיטה. נב .כשגובה ההדסים והערבות מתחילים מאמצע הלולב,
צריך להקפיד שלא לאחוז את הלולב לבדו ]כלומר ,שלא יאחז
בתחתית הלולב[ ,אלא צריך שגם ההדסים והערבות יהיו בתוך
דיני אכילה בסוכה ידו בשעת הנטילה.
הקדמה גם האוחז את הלולב ע"י הקוישלע ,מצוי שההדסים
שנינו בגמרא )סוכה כו ע"א( "אוכלים ושותים עראי חוץ והערבות מתחילים רק מאמצע הקוישלע ]ולא בתחתיתו[,
לסוכה" ,ומבואר שם שאכילת עראי היא כטעימת תלמיד וצריך להקפיד לאחוז את הקוישלע במקום בו נמצאים
המשכים לבית המדרש .ופירשו הראשונים שהתלמיד טועם גם ההדסים והערבות.
כמלוא פיו ,שהוא שיעור כביצה )כמבואר בגמ' יומא פ אך בדיעבד אינו מעכב )שכיון שע"י אחיזת הלולב ,ניטלים גם
ע"א( ,והיינו שאכילה בשיעור ביצה היא שיעור אכילה ההדסים והערבות ,נחשב נטילה ע"י דבר אחר המועילה – סי' תרנא ס"א
החייבת בסוכה. משנ"ב ס"ק יג(.
ונחלקו הראשונים אם שיעור כביצה פת עצמו חייב בסוכה נג .יש להעמיד את ההדסים שיהיו גבוהים יותר מהערבות.
מדאורייתא ,או שאין החיוב אלא ביותר מכביצה ,אבל
נד .מלבד האגד הנ"ל ]-הקשר גמור דלעיל[ נהגו לעשות
כביצה עצמו פטור .יש אומרים שאף אכילת כביצה עצמה
סביב הלולב לבדו שלוש טבעות נוספות ,אמנם בני אשכנז
פטורה מן הסוכה ,ואין חיוב הסוכה אלא כשאוכל יותר
ייזהרו שהטפח העליון בלולב יהיה פתוח ולא יהיו בו טבעות
משיעור כביצה ,וטעמם משום שגם התלמיד כשטועם
כלל.24
אינו מצמצם כל כך בטעימתו ,פעמים פחות מעט
להסתפק האם פליגי על האחרונים הנ"ל. 24ולדעת רבים מהאחרונים ,לא די שהטפח העליון של העלים יהיה
25עי' בית יוסף )סי' תרמה( ,שו"ת חתם סופר )יו"ד סוף סי' פא( ,שו"ת פתוח ,אלא צריך שהטפח העליון של השדרה יהיה פתוח )ביכורי יעקב
כתב סופר )או"ח סי' קכב( ,פתחי תשובה )יו"ד סי' פז ס"ק יט(. סי' תרנא ס"ק י ,שו"ע הרב שם סי"א ,קיצוש"ע סי' קלז ס"ח( ,אמנם
הא"ר )ס"ק ו( ,הדרך החיים והמשנ"ב )ס"ק יד( סתמו בזה ,ויש
טו
סה .פירות וירקות -מותרים חוץ לסוכה אפילו דרך מכביצה ופעמים יותר מעט .ויש אומרים שגם אכילת
קביעות ,והמחמיר לאוכלם בסוכה הרי זה משובח. כביצה עצמה חייבת בסוכה ,שאין הפטור אמור אלא
סו .שתיית יין -נחלקו הפוסקים ,והמנהג שאין שותים בפחות מכביצה.
רביעית יין אלא בסוכה ,אבל אין מברכים עליו 'לישב להלכה פסקו הטור והשולחן ערוך )סי' תרלט ס"ב(
בסוכה' ,ויש מהספרדים שמקילים בזה אפילו בקביעות. שהאוכל כביצה פת פטור מסוכה ,אך האוכל יותר מכביצה
סז .שתיית בירה ,קולה ,קפה ותה – מותרת חוץ לסוכה חייב בסוכה.
אם אינו קובע עליהם ,והמחמיר לשתות בסוכה הרי זה העולה לדינא
משובח .אך אם שותה בקביעות ]דהיינו בחבורה או ששותה
סא .אכילת פת דגן שיש בה יותר משיעור כביצה ,חייבת
שתייה מרובה שלא לצימאון )עי' לבוש ס"ב ,ביכור"י סקי"ד ,מחזור
בסוכה .ויברך קודם אכילתו 'לישב בסוכה' ]לאחר ברכת
ויטרי סי' שנט([ ,יש לשתות בסוכה ללא ברכה )עי' שעה"צ סקל"ג(.
'המוציא'[.
סח .שתיית מים -מותרת חוץ לסוכה אפילו דרך קביעות,
ובבני ספרד יש הנוהגים כנ"ל ,אך המנהג הנפוץ הוא לברך
והמחמיר לשתות מים בסוכה הרי זה משובח.
'לישב בסוכה' בעמידה ולאחמ"כ מתיישבים ומברכים
סט .יש אומרים שאף שתיית מים ושאר מאכלים הפטורים 'המוציא'.
מסוכה ,אם אוכלם בתוך סעודה ,חייב לאוכלם בסוכה.28
סב .פת הבאה בכיסנין ]עוגות וכד'[ דינה כדין פת ,שאם
ע .נשים מבנות אשכנז האוכלות בסוכה מברכות 'לישב אוכל ממנה יותר מכביצה חייב בסוכה .ונחלקו הפוסקים
בסוכה' ,כדעת הרמ"א ,שאף במצוות שפטורות מהם אם מברכים על כך או לא ,והנכון שיברך עליה 26אבל
מברכות על ציווי האנשים ,וראה בהערה .29בנות ספרד יתעכב בסוכה אחר גמר האכילה ]ובשבת ויו"ט ,ראה לעיל סע'
האוכלות בסוכה – יש המברכות )עי' ברכ"י סי' תרנד וכה"ח סי' לז[ .וצריך שיברך 'לישב בסוכה' קודם ברכת מזונות כדי
תקפט ס"ק כג וס"ק לא( ,אך לדעת השו"ע אין לברך. שלא יפסיק בין הברכה לאכילה לדעת הפוסקים שאין
עא .שכח לברך 'לישב בסוכה' -אם ממשיך עדיין מברכים על פת זו .ורבים מבני ספרד מברכים רק על
באכילתו ,יברך כשנזכר ,ואם סיים אכילתו -יכול לברך אם שיעור של ארבע ביצים.
ישהה בסוכה אחר סיום האכילה ,וכן נכון לעשות כשאירע סג .תבשיל העשוי ממיני דגן ]אטריות ,ביסלי המטוגן בשמן עמוק
כן .ולבני ספרד ,י"א שאין לברך אם סיים אכילתו )בא"ח פ'
30
כמצוי בארץ ,וכדומה[ -אם יש בו יותר מכביצה ,נכון שלא לאוכלו
וילך ,כה"ח סי' תרלט ס"ק ק(. מחוץ לסוכה ]ובכל אופן אין לברך עליו 'לישב בסוכה'[ ,ואם קובע עליו
דיני שינה בסוכה סעודה חייב בסוכה בברכה .אופן הקביעות לעניין זה הוא
-או שאוכלו בחבורה ,או שאוכל שיעור חשוב 27שרגילותו
עב .בכל שבעת ימי הסוכות אסור לישון מחוץ לסוכה,
לקבוע סעודתו עליו .ורבים מבני ספרד מברכים רק על
אפילו לא שנת עראי שהיא שיעור הליכת מאה אמה -שיעור
שיעור של ד' ביצים.
זמן של 54שניות.
]חוץ מהמאכלים דלעיל שברכתם המוציא או מזונות,
עג .אין מברכים על השינה בסוכה אך נכון שיברך ע"י
אין שום מאכל שמברכים עליו 'לישב בסוכה' ,אפי' אם
שיאכל מעט מיני מזונות קודם השינה ,וכמבואר בסע' פז
הם מאכלים שאוכלים בסוכה כדלהלן[.
וסע' סב.
סד .בשר ,דגים וגבינה ]וכן אורז ותפוחי אדמה[ -אם קבע
עד .אף אדם נשוי החפץ לישון ,חייב לישון בסוכה ,ואף
עליהם סעודה נכון להחמיר לאוכלם בסוכה ,אבל לא יברך
בשנה הראשונה לנשואיו .וטעות נפוצה היא שבשנה
'לישב בסוכה' .ויש מהספרדים שמקילים בזה אפילו
ראשונה יש היתר שלא לישון בסוכה ,ואין כל מקור ]קדום[
בקביעות.
קבע .ויש לצדד שאם אלו מאכלים שצריכים לברך עליהם ברכה 26ודווקא כשאכל יותר מכביצה מהפת הבאה בכיסנין ,אך אם אכל
בתוך הסעודה ,אינם נחשבים כחלק מהסעודה ,ואפשר לאוכלם פחות מזה ,אף שאכל עוד הרבה בשר ,דגים ,גבינה וכד' ,לא יברך על
מחוץ לסוכה. כך 'לישב בסוכה'.
29ולכאורה היה נראה שיש להן לברך על ישיבת הסוכה קודם ברכת 27וצריך שיאכל שיעור חשוב ממיני הדגן עצמם ,אך אם אכל רק מעט
המוציא ,שכיון שאינן חייבות בסוכה הרי שברכת 'לישב בסוכה' אינה יותר מכביצה ,אף שאכל עוד הרבה מאכלים אחרים כבשר וירקות
מצורך האכילה ,ואם כן נחשבת היא להפסק בין ברכת המוציא וכד' ,אין מברך עליהם 'לישב בסוכה'.
לאכילה ,אולם המנהג שמברכות אחר ברכת המוציא כגברים ,ויש 28ר"ן על הרי"ף סוכה יא ,.מאירי סוכה כו ,.שעה"צ סי' תרלט ס"ק כט,
ליישב המנהג. ועי' שו"ת שו"מ מהדורה רביעאה ח"ג סי' יא ,ובשו"ע הרב סי' תרלט
30סי' תרלט ס"ק מח סע' יז .טעם הדבר הוא ,שמאחר שאוכלם בתוך סעודה ,חשיב אכילת
טז
מהראש[ .אך אם ראשו נמצא מחוץ לסוכה ,אף שרוב גופו להבדיל בין חובת שינה בסוכה בשנה ראשונה לשאר
בתוך הסוכה -לא יצא ידי חובתו.39 השנים.
פד .האוכל על שולחן ,צריך להקפיד שרוב השולחן יהיה עה .המצטער בכך שאשתו חוץ לסוכה ,דינו מבואר להלן
בתוך הסוכה ,ובשעת הצורך יש להקל שדי שטפח )סע' קה(.
מהשולחן יהיה בסוכה.40
עו .טוב להחמיר שהאישה תישן בסוכה עם בעלה אך אין
שני שולחנות צמודים שפרסו מעליהם מפה אחת ,נחשבים חובה בכך.31
כשולחן אחד .אמנם אם ניכר שהם שולחנות נפרדים,
עז .מותר לישון תחת השולחן אם גובה השולחן הינו
ופרסו מעליהם מפות נפרדות ,יש להחשיבם כב' שולחנות.
פחות מ 80-ס"מ.32
ברכת 'לישב בסוכה' שלא בשעת האכילה
עח .מיטת קומתיים :אם ההפרש בין מיטה למיטה הינו
הקדמה פחות מ 80-ס"מ ,מותר לישון בשתי המיטות.33
נחלקו האמוראים )סוכה מה ע"ב( האם מברכים על ישיבת דיני לימוד בסוכה
הסוכה בכל יום מימי הסוכות או רק ביום הראשון של החג
]ראה הערה ,[41ומסקנת הגמרא שלהלכה מברכים על עט .הרגיל ללמוד בבית הכנסת -רשאי ללמוד בבית
ישיבת סוכה בכל יום. הכנסת.34
וכתבו הראשונים שמה שנפסק שמברכים בכל יום ,אין זה רק פ .הלומד בביתו -צריך ללמוד בסוכה )ולדעת הרבה ראשונים
פעם אחת ביום אלא אפילו כמה פעמים ביום -בכל פעם הוא חיוב כמו אכילה ושינה ,וראה הערה ,(35אולם אם אין דעתו
שמקיים המצוה עליו לברך עליה ]וכמו שאמרו לעניין תפילין מיושבת עליו בסוכה -ילמד בבית.36
שבכל פעם שמניחן מברך עליהן אפילו כמה פעמים ביום[. פא .הזקוק לספרים רבים בלימודו ,ובסוכה אין מספיק
אולם נחלקו הראשונים אם יש לברך בכל פעם שיושב בסוכה מקום עבורם ]וכן אם צריך ללכת פעמים רבות מהסוכה
או שמא רק כשאוכל בה יש לו לברך :דעת הרי"ף )שם(, לספרייה וכו' ,והדבר גורם לו לטירחה רבה[ -ילמד בבית.
הרמב"ם ,הריטב"א והגאונים -שבכל פעם שנכנס לסוכה דינים שונים
עליו לברך על מצות ישיבת סוכה ,ואילו דעת הרא"ש בשם
פב .קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ]היינו כשנעור
רבינו תם ,הריטב"א בשם חכמי צרפת ,והטור -שאין לברך
משנתו אינו קורא אמא[ .שיעור הגיל של קטן זה בדר"כ
אלא על האכילה בלבד ,שברכת האכילה שהיא עיקר
בקטן שאינו חריף הוא גיל ,6ובקטן חריף נחלקו האם הוא
הדיורים פוטרת שאר הדיורים שיש לעשות בסוכה כשינה
בגיל 375או בגיל ,386ובשעת הצורך יש להקל כדעה זו.
וטיול.
להלכה פסקו השולחן ערוך והרמ"א )סי' תרלט ס"ח( כדעת אם הקטן אינו יכול לסבול את הקור ,פטור מסוכה עד בר
רבינו תם שאין לברך אלא על האכילה ,אבל הנכנס לסוכתו מצווה )ערוה"ש שם ס"ב(.
ואינו סועד בה סעודה אינו מברך על ישיבת הסוכה .והגר"א פג .די לכתחילה שראשו ורוב גופו יהיו בסוכה ,ורוב הגוף
פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שיש לברך בכל פעם שנכנס נמדד יחד עם הראש ]ומתחיל למדוד את רוב גופו
36שו"ע שם ס"ד 31רמ"א )סימן תרלט ס"ב( ,ויש לעיין מה טעם אין חובה לעשות סוכה
37דעת השו"ע סי' תרמ ושעה"צ ס"ק ג ועי"ש במשנ"ב סק"ד. שיוכלו לגור בה איש ואשתו ,שהרי הרמ"א שם לימד זכות על מה שיש
38דעת הגר"א שם. אנשים שאינם ישנים בסוכה כיון שאין נשותיהם ישנות איתם ולכן הם
39סי' תרלד ,ראשונים סוכה יט ,רש"ש סוכה ג ,שפ"א שבת יא ,חזו"א פטורים ,וצריך ביאור מה טעם לא יהיה חיוב לבנות סוכה שיוכלו לגור
או"ח סי' קמד וסי' ג ס"ק לא ,ועי' ספר הישר לר"ת סי' קצז ,ואין ראיה בה איש ואשתו ,ועי' הערה .56
מדבריו שחולק על הנ"ל. 32סי' תרכז סע' א.
40שעה"צ סי' תרלד ס"ק ו. 33סימן תרכז .ויש להסתפק האם מודדים את העשרה טפחים של
41דעת רב יהודה בשם שמואל שאין לברך אלא ביום הראשון בלבד, המיטה העליונה מהקרקע או מהמיטה שמתחתיה .ולמעשה נראה
ודעת רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן שמברכים בכל יום .ותלתה שיש למדוד עשרה טפחים בין מיטה למיטה.
הגמרא מחלוקתם במח' רבי וחכמים בברכת הנחת תפילין ,שדעת עוד יש לדון לפי הערוך לנר )סוכה כא( שאדם נחשב כאהל שמפסיק,
חכמים שאין מברכים על הנחת תפילין אלא פעם אחת ביום ,ודעת רבי ולפי זה אם ישן אדם במיטה העליונה ייתכן שלא יוצאים ידי חובה
שמברך בכל פעם שחולץ ומניח התפילין שנית ]ושמואל כחכמים במיטה התחתונה ,אך דבריו מחודשים ולא נפסקו להלכה.
שמצוה שאין הפסק לחיובה מברך עליה פעם אחת ,ורבי יוחנן כרבי 34עי' גר"ז סי' תרלט ס"ד ,וע"ע משנ"ב שם ס"ק ל
שאף מצוה זו מברך עליה בכל פעם שמקיימה[ .ומסקנת הגמרא 35עי' רש"י סוכה מח ,.רא"ש ברכות פ"א סי' יג ,בעה"מ סוף פסחים,
שהלכה כרבי שתפילין מברכים עליהם בכל פעם שמניחן ,וכמו כן רבינו מנוח הל' סוכה פ"ו ה"ז ,וע"ע משנ"ב ס"ק כט .אולם עי' היטב
הלכה כרבי יוחנן שמברכים על ישיבת סוכה בכל יום. לשון השו"ע שם סע' א-ב ,וכ"ה בתוס' ר"י החסיד ברכות יא ,שאי"ז
חיוב
יז
השואבה וכדו'[ ,וחוזר אחר כך לסוכה לישון בה ואין לישב בסוכה .להלן נבאר אימתי לדעת הכל יש לברך על
דעתו עוד לאכול -דעת החיי אדם וכ"פ המשנ"ב שצריך ישיבת הסוכה ומתי מצרפים כמה דעות בזה.
לברך 'לישב בסוכה' בלילה כשנכנס לישון בסוכה ,ודעת נחלקו הפוסקים בדעת רבינו תם שאין מברכים אלא על
השו"ע הרב והמאמר מרדכי שלא יברך ,והמנהג כדעת האכילה ,אם טעמו משום שהאכילה שהיא עיקר הדיורים
המאמר מרדכי שאינו מברך ,והנכון שיאכל מיני מזונות פוטרת שאר דיורים ,אבל מי שאינו אוכל ]כגון שיושב
יותר משיעור כביצה ]ולבני ספרד ראה לעיל סע' סב[ בתענית חלום[ יש לו לברך על הישיבה בסוכה בלא אכילה
לפני השינה ,ואז יברך עליהם ויפטור שינתו. משום שאין לו אכילה לפטור בברכתה את הישיבה ,וכן דעת
פח .אדם שבירך 'לישב בסוכה' בסוכתו שלו ,ולאחמ"כ הט"ז והחיי אדם ושו"ע הרב.
הלך לסוכת בית המדרש ללמוד שם מבלי לאכול ]וכן ויש שביארו בדעת ר"ת שחכמים עקרו את חובת ברכה
אדם שבירך בסוכת הוריו ,ולאחמ"כ הלך לישון בסוכתו שלו[ – משאר דיורי סוכה ולא הטילוה אלא על האכילה שהיא עיקר
לדעת החיי אדם והשו"ע הרב עליו לברך שנית 'לישב הדיור ,ונמצא שאף היושב בתענית ואינו אוכל -אינו מברך
בסוכה' ,42והמנהג כהמאמר מרדכי שלא מברכים שלא כלל על ישיבה בסוכה ,וכן דעת המאמר מרדכי.
במקום אכילה.
להלן יבוארו נפק"מ נוספות העולות ממחלוקת זו.
פט .נכנס לסוכת חברו לבקרו -דעת החיי אדם שאם
רוצה להישאר שם צריך לברך 'לישב בסוכה' גם אם אינו העולה לדינא
אוכל ]אולם אם בא לקחת חפץ וכד' לכו"ע אין לברך[, פה .אדם שמתענה באחד מימי סוכות ]כגון תענית חלום[ ,או
ואולם המנהג הוא שאינו מברך אם לא אוכל שם.43 שאינו אוכל פת וישב בסוכה – דעת הט"ז ,החיי אדם
ברכת 'לישב בסוכה' ליוצא מסוכתו והשו"ע הרב וכ"פ המשנ"ב שצריך לברך 'לישב בסוכה' אף
שאינו אוכל פת כלל ,כיון שדווקא כשאוכל פת אזי הוא פוטר
צ .אדם שבירך 'לישב בסוכה' ולא יצא מהסוכה עד בברכת 'לישב' שמברך על הפת את שאר יישובי הסוכה,
שהתחיל את הסעודה השנייה -דעת רוב הפוסקים שאינו אבל אם אינו מברך על הפת צריך לברך על הכניסה
מברך שנית 'לישב בסוכה' ,44אולם דעת הב"ח והט"ז עצמה .אולם המנהג הוא כדעת המאמר מרדכי שלא
שמברך שנית .ולמעשה לא יברך.45 מברך אלא אם אוכל פת.
צא .אדם שבירך 'לישב בסוכה' וסיים סעודתו ,ויצא פו .אדם שיצא אחרי סעודתו יציאה גמורה וחזר ונכנס
לעסקיו או לתפילת שחרית ]שהיא יציאה גמורה[ -לדעת לסוכה שלא על מנת לאכול בה ,ובדעתו לצאת מהסוכה
כל הפוסקים כשחוזר לסוכה לאכול בה סעודה נוספת לפני שיחזור ויאכל -דעת החיי אדם וכ"פ המשנ"ב שצריך
עליו לברך שנית 'לישב בסוכה' .46ואם יצא לתפילת מנחה לברך 'לישב בסוכה' על כניסה זו אף שאין בדעתו עכשיו
או מעריב – נראה שגם באופן זה יש לברך שנית 'לישב לאכול בה ,שהרי הכניסה מחייבת ברכה ,וכיוון שאין לו
בסוכה'.47 אכילה לפטור אותה ,עליו לברך על עצם הכניסה לסוכה,
צב .אם סיים סעודתו ויצא מהסוכה על דעת לחזור מיד ודעת השו"ע הרב שאינו מברך שנית באופן זה ,משום
-נחלקו הפוסקים אם כשחוזר ואוכל סעודה חדשה יברך שהברכה שבירך על הסוכה מועילה אף ביציאה גמורה ,ורק
שנית ,ומספק לא יברך שנית.48 אם יתחיל באכילה חדשה יברך עליה .ודעה שלישית היא
צג .יצא באמצע הסעודה להתפלל מנחה או מעריב דעת המאמר מרדכי ,שאף בלא טעם זה של השו"ע הרב
49
וחוזר לאחר תפילתו לסוכה -אינו מברך 'לישב בסוכה' אין מברכים ,משום שהברכה נתקנה דווקא כשאוכל פת.
כיוון שאינה יציאה גמורה .אך אם יצא יציאה גמורה, והמנהג בזה כדעת המאמר מרדכי.
כשחוזר לסוכה להמשיך הסעודה – יברך 'לישב בסוכה' פז .אדם שאכל בסוכה בלילה ובירך ולאחר מכן יצא
פעם נוספת. מהסוכה יציאה גמורה ]כגון לצורך לימודו או לשמחת בית
ב .שיטת המג"א שהליכה הוה הפסק ]ואף שקיי"ל להילכתא שהליכה 42וטעם הדבר ,משום שברכת 'לישב בסוכה' הפוטרת אף ביציאה
לא הוה הפסק ,מ"מ בצירוף ב' השיטות מברך[. גמורה ,היינו דווקא כשחוזר לסוכתו שלו ,אך אם הולך לסוכה אחרת,
47עי' שעה"צ )שם ס"ק צא( ,ונראה דאין זה יציאה על דעת לחזור מיד, עליו לברך שם שנית
כבסע' הבא. 43עיי' שעה"צ שם ס"ק צג
48שער הציון )שם ס"ק פו( וכדעת השו"ע הרב והדרך החיים. 44משנה ברורה )תרלט ס"ק מז(.
49שער הציון )שם ס"ק צא( שרק בין סעודה לסעודה מברך משום 45וראה להלן האופנים שאפשר לצרף את דעת הב"ח והט"ז.
שמצרפים את השיטות ]וכהערה לעיל[ ,אך אם ממשיך אותה סעודה, 46וטעם הדבר מבואר בשער הציון )שם ס"ק צא( שמצרפים ב' שיטות:
נשאר רק דעת המג"א שמברך ,ולכן אינו מברך. א .שיטת הב"ח והט"ז )שהובאה לעיל( שבכל פעם שמתחיל סעודה
צריך לברך שוב 'לישב' אפילו לא יצא בינתיים מהסוכה.
יח
יוצא מביתו מחמתו .וכתבו הפוסקים 52שאף צער שהיה צד .הולך באמצע סעודתו לסוכת חבירו :אם אוכל
יוצא מהחדר שנמצא בו לחדר אחר ,אף הוא בכלל צער בסוכת חבירו -צריך לברך שם שנית ברכת 'לישב בסוכה',
שהיה יוצא מביתו ,וצער זה פוטרו מחובת ישיבה בסוכה, ואולם אם היה דעתו מתחילה כשברך 'לישב בסוכה'
ואין צריך צער שהיה יוצא מחמתו לחוץ לגמרי. בסוכתו שלו ללכת אחר כך ולאכול בסוכת חבירו לא יברך
ולפנינו יתבאר פירוט המקרים הנכללים בכלל גדרי בסוכת חבירו ,משום שנפטר בברכה שבירך בסוכתו שלו.50
מצטער שהיה יוצא מחדרו. צה .סיים סעודתו ובירך ברכת המזון ואחר כך הלך
לסוכת חבירו ]וכן אדם שאכל לאחר התפילה בסוכת בית הכנסת ,ולאחמ"כ
העולה לדינא
הלך לביתו לאכול[ -אם אוכל שם פת צריך לברך שוב 'לישב
צז .מצטער פטור מן הסוכה ]ובליל א' חייב לאכול כזית בסוכה'.
אף אם הוא מצטער[.
צו .התחיל לאכול בסוכה ויצא מפני הגשם – יש
צח .בכלל מצטער הוא מי שאינו יכול לישון או לאכול להסתפק אם עליו לברך שנית 'לישב בסוכה' לכשייפסקו
בסוכה ,מפני הרוח ,או הקור או החום ,או ריח ,או זבובים הגשמים וישוב לסוכתו ,מפני שנתבטלה המצווה .ולמעשה
ויתושים וכיוצא בזה. לא יברך.
צט .חולה שאין בו סכנה פטור מן הסוכה ,ולכן החש חובת סוכה למצטער ולהולכי דרכים
בראשו או בעיניו והסוכה קשה לו ,פטורים הוא ומשמשיו מן הקדמה
הסוכה.
שנינו בגמרא )סוכה כו" (.חולים ומשמשיהם פטורים מן
ק .שיעור הגשמים הפוטר מחובת סוכה: הסוכה" ,וכתבו התוס' )שם( שטעם הפטור במצטער
לעניין שינה – אף גשמים מועטים פוטרים מסוכה ,ואף ובהולכי דרכים הוא משום שנאמר 'בסוכות תשבו' ולמדים
אם פסקו הגשמים אך עדיין נוטפים מים מהסכך ,פטור מכך שצריך להיות ישיבה כעין דירה ,וכשם שאין אדם
משינה בסוכה. יושב בדירה בצער ,כך גם כאשר מצטער בישיבת הסוכה,
לעניין אכילה – הדבר תלוי בשיעור הגשמים בו היה עוזב פטור מלישב בה .וכן בעוברי דרכים ,כשם שאין אדם נמנע
את ביתו מחמתם. מלצאת לדרך אף כשהוא בביתו ,כך יכול אדם לצאת
לדרך ואינו חייב לאכול ולישן בסוכה.
קא .אם יש עננים ונראה שהולך לרדת גשם בקרוב –
אינו פטור מלאכול ולישון בסוכה עד שירדו הגשמים בפועל, ובמידת הצער הפוטרת מחובת ישיבה בסוכה מצינו
בראשונים 51שכתבו שהוא בכל צער בשיעור כזה שהיה
רבה ,חיי אדם ,דרך החיים ושלחן ערוך הרב( שאין לברך שנית אם לא 50כתב המגן אברהם )סימן תרלט ס"ק יז( שהיוצא מסוכתו לסוכת
יצא מהסוכה ,וכמו שהביא ופסק המשנה ברורה )סי' תרלט שעה"צ חבירו ,צריך לחזור ולברך על ישיבת הסוכה כשיכנס לסוכת חבירו,
ס"ק פו( .אולם אם יצא מהסוכה בין סעודה לסעודה אפילו הייתה משום שהברכה שבירך בסוכתו שלו לא חלה אלא על סוכתו שלו
היציאה לזמן קצר מאד ולרגע קט -כתבו הבכורי יעקב )שם( ורבי יעקב שהייתה לפניו בשעת ברכה ,ולא על סוכת חבירו .ואולם הבית מאיר
עמדין שבאופן זה יש לו לברך על סעודה שניה .ואולם דעת הדרך )שם( כתב שהמגן אברהם לשיטתו שפסק ששינוי מקום נחשב הפסק
החיים ושלחן ערוך הרב שאין לברך אלא אם כן יצא מהסוכה יציאה לעניין ברכת המצוות ,אולם לדעת הט"ז שאין שינוי מקום נחשב הפסק
גמורה לזמן מרובה ובהיסח הדעת .והנה מחלוקת זו שנחלקו הבכורי אלא לעניין קידוש במקום סעודה ,הוא הדין שאין יציאה מסוכתו
יעקב והדרך החיים בחוזר לסוכתו שלו היא ,ובנידון זה הכריע המשנה לסוכת חבירו נחשבת הפסק ,והברכה שברך על ישיבה בסוכתו שלו
ברורה )שם( שכיון שספק ברכות להקל אין לו לברך על סעודתו השניה פוטרת אף את הישיבה בסוכת חבירו ואין לחזור ולברך שם.
כשלא הייתה יציאה גמורה בהיסח הדעת ,אולם כשהלך לסוכת וכתב הלבושי שרד שאם היה דעתו מתחילה בשעה שברך בסוכתו
חבירו ושם סעד סעודה שניה -נראה שיש לברך שנית על הישיבה לילך אחר כך לסוכת חבירו -פטרה ברכה זו את מצות ישיבתו בסוכת
בסוכת חבירו ,שהרי דעת הט"ז שכל סעודה חדשה ]אפי' בסוכתו שלו חבירו ,ואין לו לברך שם ,אולם אם לא היה כן בדעתו בשעה שבירך,
ואפי' לא יצא כלל[ מחייבת ברכה ,ואף שאיננו עושים כן משום הדעות צריך לברך בסוכת חבירו שנית .ולמעשה כיון שהדבר שנוי
החולקות ]וכדלעיל[ ,אך כשיצא לסוכת חבירו יש לצרף את דעת המגן במחלוקת הפוסקים ,על כן ההולך מסוכתו לסוכת חבירו לא יברך
אברהם שכל יציאה לסוכת חבירו הרי היא הפסק ויש לו לברך על על הישיבה בסוכת חבירו.
האכילה שם שנית ,ועל כן באופן זה שחוזר לסעוד סעודה שניה בבית ואולם אם בסוכת חבירו יחזור ויאכל פת שיעור אכילה המחייבת
חבירו יש לצרף דעת הט"ז עם דעת המגן אברהם ]ובפרט לפי הכרעת בברכת 'לישב בסוכה' -יש לו לברך אף שכבר בירך בסוכתו שלו,
הבכורי יעקב שהיוצא וחוזר לסוכתו ,אפי' הייתה היציאה לזמן קצר, משום שמצינו בפוסקים שנחלקו אם כל אכילה ואכילה שאוכל אדם
צריך לחזור ולברך שנית[. בסוכה מחייבת ברכה בפני עצמה .דעת הב"ח הט"ז והחמד משה
וחסידים ההולכים באמצע סעודתם לשולחן רבותיהם – אף אם לא שאף היושב בסוכתו שלו ומברך על ישיבתה ,אם חוזר ואוכל סעודה
חשבו על כך מפורש בשעה שבירכו ,כיוון שרגילים לעשות כן ,חשיב שניה צריך לחזור ולברך 'לישב בסוכה' אף שלא יצא מסוכתו כלל,
שדעתם לכך ,ולא יברכו שנית. ואילו דעת הלבוש המגן אברהם והשל"ה שכיון שלא יצא מסוכתו ,אף
51מרדכי )סוכה פ"ב רמז תשמ( ובמהרי"ל )הלכות סוכה סימן יט( סעודה השניה בכלל ישיבה ראשונה היא והרי ברך עליה ,ומשום כך אין
52אלף המגן )סימן תרכו ס"ק יח( והחיי אדם )כלל קמז(. לו לברך שנית על סעודה שניה .והכריעו הפוסקים )נהר שלום ,אליה
יט
הנוסע או מטייל מחוץ לעיר מגוריו -בין אם נמצא כעת אך אין לברך 'לישב בסוכה' ,כיוון שיש החולקים ופוטרים
בנסיעה ,בגינה ,במסעדה ,בכותל המערבי ,ואפילו אם אף במצב כזה.53
מתארח בבית קרוביו לכמה שעות – פטור מאכילה ושינה קב .יצא מהסוכה מחמת הגשמים ,ופסקו:
בסוכה ,אם אין שם סוכה זמינה .אך אם יש שם סוכה זמינה,
צריך לאכול ולישון בסוכה ,ומברך "לישב בסוכה". אם התחיל לאכול בביתו וכן אם הלך לישון במיטה
שבביתו ,אינו צריך לחזור לסוכתו עד סיום הסעודה ,או
סוכה שאינה ראויה לדיור בלא צער עד שיקום משינתו ]ונראה שאם קם משינתו להתפנות לאחר עלות
הקדמה השחר ,אינו נחשב קימה לעניין זה ,ויכול לחזור למיטה שבביתו[.
כתבו הראשונים שאין פטור מצטער אמור אלא במי שהעמיד אמנם אם עדיין לא התחיל לאכול בפועל בביתו ]אף
תחילה סוכתו במקום הראוי לו לקיום מצות סוכה באכילה שכבר ערכו את השולחן[ – עליו לחזור לסוכה .ולעניין שינה -
ושינה ,אלא שנולד לו צער אחר כך בתוך ימי הסוכות ,אבל אם אם עדיין לא הלך לישון בביתו ,אלא שטורח הוא לו
מתחילה העמיד סוכתו במקום שאינו ראוי לישב שם בלא צער, להחזיר את הכרים והכסתות בחזרה לסוכה – פטור ,ויש
אין לו פטור מצטער .וכן פסקו הטור ,השולחן ערוך והרמ"א מחמירים שכל עוד שלא שכב לישון ,צריך לחזור לסוכה.
)סי' תרמ סע' ד(.
כמו כן אם כשחזר לביתו החליף בגדים ,ופסק הגשם,
בטעם הדבר נחלקו הראשונים ,יש שכתבו שהטעם משום ולצורך חזרתו לסוכה הוא צריך להחליף בגדים פעם
שסוכה שאינה ראויה למגורים אינה נחשבת דירה כלל, נוספת – פטור ,ויש המחמירים.
ומשום כך הרי זה כמי שלא בנה סוכה שחייב לטרוח לקיים
מצות סוכה ככל שאר המצוות ,ויש שכתבו שהטעם משום בכל האופנים דלעיל שצריך לחזור לסוכה ,נראה שהיינו
שהתורה הגבילה את פטור מצטער ,שלא ייאמר במי דווקא כשפסקו הגשמים לגמרי ,אך אם עדיין יש עננים
שהכניס עצמו למצב הצער. ונראה שהגשם עתיד לחזור בקרוב – אינו חייב לחזור
לסוכה.
ואכן מצינו חילוקים בלשון הראשונים בעניין זה :היראים
)סי' תכא( והמרדכי )סוכה פ"ב סי' יב( כתבו שכל שאין הסוכה בכל האופנים דלעיל שצריך לחזור לסוכה ,למעשה לא
ראויה לאחד מאופני הישיבה אינו יוצא בה כלל .כלומר, יברך ברכת "לישב" פעם נוספת.
סוכה שאינה ראויה לאכילה אינו יוצא בה אף בשינה ,וכן קג .מי שאינו יכול לישון בסוכה מחמת רעש ,כגון משמחת
להיפך ,שאינה נחשבת דירה כשאינה ראויה לאחד מאלו. בית השואבה וכדומה -אם הוא רעש חזק שמחמתו היה
ואילו הרא"ש )סוכה כו( כתב על מה שהתיר רבא לר' אחא עובר לחדר אחר -פטור מלישון בסוכה.
בר אדא לישן חוץ לסוכתו משום שהצטער מהריח קד .פטור מצטער נאמר רק בדבר שדרך בני אדם
]עיי"ש[ ,וז"ל "ומיירי באכסניא ,דאי בביתו היאך עשה להצטער בו ,אבל אדם המצטער מדבר שאין בו כלל צער
סוכה מתחלה בדבר שהיה מצטער לישן בה ויפטר משום לשאר בני אדם ,חייב בסוכה אף שהוא מצטער.
מצטער" ,עכ"ל .וכעין זה לשון הטור )שם( "ודוקא שבא לו
קה .אישה המפחדת לישון לבד בבית -אם הבעל עצמו
הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה ,אבל אין לו לעשות
אינו מצטער מכך ,אינו בכלל פטור מצטער ,אולם כאשר
סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער
הבעל עצמו בצער מחמת פחדה של אשתו ,יש להסתפק
אני" ,עכ"ל.
אם נכלל בכלל פטור מצטער ,שמחד אכן יש לו צער לישון
ובביאור חילוק לשונותיהם נראה שהיראים למד שהטעם בסוכתו ,אולם מאידך אין הצער מעצם הסוכה אלא מגורם
שאין פטור מצטער באופן שבנה סוכתו מראש במקום חיצוני .ולהלכה נראה להקל בזה.
צער באכילה או בשינה ,הוא משום שסוכה במקום שכזה
קו .אם יש אורחים בסוכה ואינו יכול לישון שם -יש
לא חשיבא דירה כלל ]וכלשונו 'כיון שאינו יכול לעשות בה
להסתפק אם זה נחשב מצטער שפטור מן הסוכה ,כיוון
כל צרכי אכילה ושתייה ושינה בלא צער ,מתחילה לא הוי
שאין הצער מגוף הסוכה .ולהלכה נראה להקל בזה.
סוכה'[ ,אולם הרא"ש והטור למדו שאף שסוכה העשויה
במקום צער נחשבת דירה ,אעפ"כ לעניין הפטור שפטרה קז .הנוסע או מטייל בתוך עיר מגוריו -חייב בסוכה .ואף
התורה את המצטער מן הסוכה ,הגבילו שאין פטור זה אם נסע לגינה הרחוקה מביתו ,אינו נחשב כהולכי דרכים,
אמור במי שהכניס עצמו למצב הצער.54 כיון שלא יצא מעירו.
54ולכאורה י"ל דפליגי האם 'מצטער' הוא פטור או הפקעה ,ואכמ"ל. 53עי' רמב"ם )פרק ו הלכה י( ,שו"ע )סי' תרלט סע' ה ,ומשנ"ב ס"ק
לג( ,ועי' ריטב"א ור"ן )סוכה כט ע"א( ,ומאירי )סוכה כו(.
כ
ונראה שאם בכל הלילות יכול לישון שם ובכל הימים אינו ולהלכה פסק השולחן ערוך כדעת הרא"ש שפטור מצטער
יכול ]שבצהרי היום הסוכה מתחממת[ – חשיב כמצטער הוגבל ואינו אמור במקום שהכניס עצמו לצער זה בבניית
באופן חד פעמי ,ויכול לישון בצהריים בביתו. סוכה במקום צער ,ואילו הרמ"א פסק כדעת המרדכי
שסוכה הבנויה במקום צער אינה נחשבת כלל כדירה ,ולכן
קי .מי שגר בסמיכות לאולם אירועים או בתי כנסיות לא יוצאים בה יד"ח .55וישנם כמה נפק"מ בין דעת
ואינו יכול לישון בכל הלילות בסוכתו מחמת אירועי השולחן ערוך לדעת הרמ"א בזה ,וכדלהלן.
שמחה – לדעת הרמ"א נחשב הדבר שאין לו סוכה ,וצריך
להוציא עד חומש מנכסיו כדי למצוא סוכה אחרת ,שסוכה
העולה לדינא
זו שבנה פסולה היא .ולדעת השו"ע סוכה זו כשרה ,אלא קח .אדם שעושה סוכה במקום שמפחד לישון בה משום
שאין לו פטור מצטער ,והוא צריך ויכול לישן בסוכה זו. בעלי חיים המצויים בקרבת הסוכה וכיו"ב ,וכן משום
והמשנ"ב הביא דעות שכיוון שאינו מצטער באכילה – יצא נמלים וחרקים שעולים על מיטתו -לדעת השו"ע אין לו
ידי חובה בשינה בדיעבד ,וסיים "ויש ליזהר בזה מאד".59 פטור מצטער ,והוא יכול וצריך לאכול בסוכה זו ,ולדעת
הרמ"א זה נחשב שהוא לא בנה סוכה ,ואף אם יישב בסוכה
קיא .מי שאינו יכול לישון באחד הלילות בסוכה מחמת
זו לא יצא בה ידי חובה באכילה שם ,וצריך לעשות סוכה
רעש ,כגון משמחת בית השואבה וכדומה ]וכן מצוי בבחורי
במקום אחר ולהוציא על כך עד חומש מנכסיו .56והמשנ"ב
ישיבה הרוצים ללון בסוכת הישיבה בהו"ר ,וקשה להם
הביא דעות שכיוון שאינו מצטער באכילה – יצא ידי חובה
להירדם מפני קול לימוד התורה הבוקע מביהמ"ד[ – כיוון
בשינה בדיעבד ,וסיים 'ויש ליזהר בזה מאד'.57
שהסוכה עצמה ראויה למגורים בכל ימי החג ]בשונה מהמקרה
בסע' הבא[ ,ורק באופן חד פעמי קשה לישון בה ,על כן נראה קט .המצטער מקור וחום שפטור מהסוכה -יש
שאם יש רעש חזק שמחמתו היה עובר לחדר אחר ,פטור להסתפק אם מחויב להביא תנור חימום או מזגן
מלישון בסוכה.60 ]נייד[ .58ולכאורה נראה שאם הוא מקרה חד פעמי אינו
חייב לעשות כן ואף יש לו פטור מצטער ,אך אם הוא מצטער
קיב .בחורים שמגיעים לישיבה בערב שמחת תורה והם
באופן קבוע נראה שאין לו פטור מצטער ,ולדעת הרמ"א
עייפים כי היו ניעורים בליל הושענא רבא – אסור להם לישון
אף נחשב שכלל לא בנה סוכה ,וחובה עליו להביא מזגן
בסוכתו ]ועי' הערה .[56
בסוכה. 55עי' זרע אמת )ח"א סימן צא( ,מור וקציעה )שם( ,שואל ומשיב
אמנם נראה שיש לחלק בין תנורים בזמנם שהיו כבניין גמור בפני )רביעאה ,ח"א סימן כט( שביארו בזה פלוגתת השו"ע והרמ"א.
עצמו ,שבניין כגון זה אין עושים אותו בדירת עראי ולא חייבה התורה 56כאמור לעיל ,אין פטור מצטער אמור במי שהעמיד מתחילה סוכתו
אדם לבנות סוכה אלא כבניין עראי ,אולם בזמנינו שמצוי מזגן נייד במקום שאינו ראוי לישב שם בלא צער ,משום שאין זה נחשב שבנה
שבקל אפשר להביאו לסוכה ואינו בניין קבע ,הרי שאין הבאתו מוגדרת סוכה כיון שסוכה היא המקום שאפשר לדור בה כעין דירתו בלא צער,
דירת קבע ומי שאינו יכול לישון אף מעט בלא מזגן חייב להביא מזגן וכיון שנחשב שלא בנה סוכה ממילא מחויב במצות סוכה ועליו לטרוח
נייד לסוכתו כדי שתהיה ראויה לדיור שלו .ויש לדמות הדברים לדברי למצוא סוכה ככל טרחה שחייב אדם לטרוח כדי לקיים מצוות עשה.
הביכורי יעקב )סימן תרמ ס"ק יג( והחתם סופר )סימן תרמ ס"ד( שאף ואולם לכאורה יש להעיר על כך מדברי מהר"ח אור זרוע )או"ח סימן
שמי שכבו נרות שבסוכתו פטור מן הסוכה ואינו צריך לילך לסוכת קצד( שכתב שבכך שאמרה התורה לעשות סכך מפסולת גורן ויקב אף
חבירו משום שצער לאדם לישן בסוכת חבירו ,מכל מקום מי שאין לו שאפשר שיכנסו בהם גשמים ויהיה האדם מצטער ופטור ,וכן מכך
מקום בחצירו לבנות סוכה חייב לילך אצל אחרים לבנות לו סוכה שם, שחתן פטור מן הסוכה ואינו חייב לעשות סוכה גדולה הראויה לצרכיו,
שאין בזה פטור מצטער ,ומבואר שחייב אדם לטרוח לבנות לעצמו וכן מכך שרבא התיר לרב אחא בר אדא לישון מחוץ לסוכה משום
מקום הראוי לדיור ,וכמו כן לעניין התקנת מזגן בסוכה. סירחא דגרגישתא כמבואר בגמרא )סוכה כח ע"א( ,מוכח שכיון
57עי' משנ"ב )סי' תרמ ס"ק כ ,שעה"צ ס"ק כה(. שסוכה דירת עראי היא ,משום כך אין חובה לעשות אלא סוכה הראויה
58שאלה :האם מותר להוסיף מים למצנן בשבת. לדיור עראי ,אבל אינה צריכה להיות ראויה לכל דיור ,הרי שאף
תשובה :במידה ופתיחת המגרה הייעודית אינה כרוכה בכל שינוי שצריכה הסוכה להיות ראויה לדיור מכל מקום אינה צריכה להיות
דיגיטלי ,מותר להוסיף בשבת הן מים והן קרח לפני שהמים אזלו ,כל ראויה לדיור חשוב ככל דירת קבע אלא כדירת עראי היא ,וכן מבואר
עוד המכשיר עדיין פועל במצב מצנן ,אך אם זה פועל שינוי דיגיטלי מדברי הרמ"א )סימן תרלט ס"א( שכתב שטעם המקילים שלא ללון
אסור. בסוכה הוא משום שאין מקום בסוכת הרבים לכל אחד לישן עם אשתו,
במקרה של ספק אם פועל שינוי או לא -יחבר אותם לשעוני שבת ויכוון ובלא אשתו צער הוא לו ,ופטור מללון בסוכה משום מצטער ,ולכאורה
זמני כיבוי ,בפרקי זמן כאלה אשר יש לשער שהמים במיכל לא ייגמרו. יש להקשות מה טעם לא נחייבו לבנות סוכה לעצמו שתהיה ראויה
ונניח ,שאם המים במיכל נגמרים אחת לשלוש שעות ,יכוון את השעון לדיור עם אשתו.
שבכל שעתיים המצנן ייכבה ,ואז בזמן הניתוק יוסיף לו את המים ללא ומוכח שאין חובת בניית הסוכה מחייבת אלא בניית דירת עראי .וכן
כל חשש. מבואר מדברי הפרי מגדים )סימן תרלט ס"ק יג( שכתב שאשרי מי
59עי' הערה קודמת. שמתקין תנור בסוכתו כדי שלא יפטר ממנה ,ומשמע שאין חיוב מעיקר
60אם אין לו אטמי אוזניים ,או שהם לא מועילים לו .אך כדורי שינה אינו הדין להעמיד סוכתו באופן שתהיה ראויה לדיור בזמן הצנה ,ואם כן
צריך ליטול לשם כך. לכאורה הוא הדין גם בזמן החום שרק חומרא והידור לעשות מזגן
כא
הנוהגים להזמין הוא – אברהם ,יצחק ,יעקב ,יוסף ,משה, מחוץ לסוכה ואין זה נחשב מצטער .61אמנם אם יש בישיבה
אהרן ,דוד ]כפי סדר הדורות[. סוכה שיש בה מספיק מקום ,אך אי אפשר לישון בה מחמת
קטו .יש המזמינים רק בלילה הראשון ויש המזמינים בכל הרעש -פטורים מסוכה )וכדלעיל בסע' הקודם(.
לילה ,ויש המזמינים לפני כל סעודה. קיג .אדם שהוריו אינם שומרי תורה ומצוות ואין
קטז .המנהג הנפוץ הוא להזמין בעמידה ,ויש הנוהגים ברשותם סוכה ,והם ביקשו שיבוא לבקרם ולסעוד
לשבת .כמו כן יש נוהגים להכין כסא מיוחד לאושפיזין ,ויש אצלם בחול המועד סוכות – נראה שאם יכול להימנע ולא
נוהגים להדליק נרות לכבודם. לאכול אלא עד כביצה פת או תבשיל ממיני דגן בשיעור
הפחות מכדי אכילתו בסעודתו שבכל יום באופן שלא יפגע
קיז .בליל שבת -יש מנהגים שונים האם להקדים את בכבודם ,עליו להימנע ולא לאכול אלא שיעור זה.62
אמירת "שלום עליכם ,אשת חיל" או את הזמנת
האושפיזין .מי שאין לו מנהג ,יקדים את אמירת "שלום אולם אם אין אפשרות להימנע מלאכול שיעור גדול יותר
עליכם ,אשת חיל" ]יש נוהגים כלל לא לומר "שלום עליכם,
בלא לפגוע בכבודם -לבני ספרד מותר לאכול כל השיעור
אשת חיל" בליל שבת חוה"מ[. הנצרך ,ולבני אשכנז יעשה שאלת חכם כיצד לנהוג
בחכמה ובתבונה ולהימנע מלאכול שיעור זה מחוץ
לסוכה.63
אושפיזין
בניית הסוכה
קיד .ישנם מנהגים שונים בסדר האושפיזין ,וכל אחד יעשה
העמדת הדפנות לפני הנחת הסכך
כמנהג אבותיו .סדר האושפיזין הנפוץ למנהג ספרד ]ספרדים
קיח .יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך ,ואם וחסידים[ הוא – אברהם ,יצחק ,יעקב ,משה ,אהרן ,יוסף ,דוד.
הניח את הסכך לפני בניית הדפנות ,צריך לנענע את
הסכך ,ויש מבני ספרד שמקילים בזה בדיעבד )כדעת הברכ"י(. ובנוסח אשכנז יש מנהגים חלוקים האם להזמין ,ורבים
אינם נוהגים להזמין כלל .סדר האושפיזין הנפוץ לאלו
מלקות אסור הבן להכותו .וכן דעת הרמב"ם )ממרים פ"ו הי"א( .אולם 61כתב הביכורי יעקב )סימן תרמ ס"ק יג( שאף שמי שכבו הנרות
הטור )יו"ד סימן רמ( והגהות מימוניות )ממרים פ"ו אות ז( הוכיחו שבסוכתו פטור מן הסוכה ואינו צריך לילך לסוכת חבירו משום שצער
מדברי הגמרא )ב"מ סב ע"א( ששנינו שאם האב לוה בריבית ולא עשה לאדם לישן בסוכת חבירו ,מכל מקום אין לפטור מטעם זה אדם שאינו
תשובה אין הבן חייב בכבודו ,שאב רשע שאינו עושה מעשה עמך אין יכול לעשות סוכה בביתו ,משום שאין פטור מצטער אלא למי שעשה
הבן חייב בכבודו ]וראה בבית יוסף )שם( מה שכתב בישוב הסוגיות[. סוכה וארע שבאחד הימים נעשה לו צער לישב בה מאיזה טעם כגון
ובפסק ההלכה נחלקו הפוסקים :השלחן ערוך )שם סי"ח( פסק כדעת שכבו הנרות ,שבזה פטור משום תשבו כעין תדורו ,אולם אין פטור
הראשונים שחייב אדם אף בכבוד אביו רשע ,והרמ"א )שם( פסק מצטער מלבנות סוכה ,ומשום כך על האדם לבנות סוכה אף שכרוך
כדעת הראשונים שאין אדם חייב בכבוד אביו רשע .ומטעם זה כאשר בזה צער או טרחה כל שאינו יותר מחומש.
האב אינו שומר תורה ומצוות ועובר איסורי דאורייתא בפרהסיא הרי ומטעם זה נראה שאף תלמיד זה חייב במצות סוכה ואסור לו להפקיע
שלפי דעת הרמ"א אין הבן חייב בכבודו ,ואם כן אין עיסוקו בכבוד אביו עצמו ממצוה זו וחייב לשוב לביתו לישב בסוכה ,שהרי אין זה מקרה
נחשב עוסק במצוה לפוטרו ממצות סוכה ,ומטעם זה מי שהוא מבני המתחדש אלא מראש נסע למקום שאין בו סוכה הראויה לו.
אשכנז הנוהגים כפסקי הרמ"א אינו יכול לדחות מצות סוכה משום 62אכילת עראי הפטורה מסוכה היינו פת בשיעור כביצה ,ותבשיל
עיסוקו בכבוד אביו רשע ,אלא שכאמור יש להזהר בכל מקרה לגופו העשוי ממיני דגן שלא קבע עליו סעודה ,ונחלקו הפוסקים אם חובת
ולהיוועץ עם חכם באופן ההנהגה בפועל בזה .ואולם לדעת השלחן ישיבה בסוכה הוא באכילה בשיעור כביצה ,או רק באכילה שיש בה
ערוך שאף בכבוד אביו רשע חייב אדם הרי שעסק בכבוד אביו נחשב שיעור קביעות סעודתו הרגיל בה בכל יום ,ואמנם עיקר ההלכה
עוסק במצוה ,וכיון שאין בבית אביו סוכה פטור הוא ממצות סוכה משום להחמיר שלא לאכול תבשיל העשוי ממיני דגן בשיעור יותר מכביצה
שעוסק בכבוד אביו. אחת מחוץ לסוכה ,אמנם לעניין הנידון שלפנינו שיש עניין של מצות
ואמנם אף לדעת הרמ"א יש להסתפק שאפשר שהחילונים של היום כיבוד אב מדאורייתא יש להקל כדעת הסוברים שאין חיוב סוכה אלא
נחשבים כתינוקות שנשבו ,כיון שגדלו רח"ל על חינוך כפרני ,ואינם בשיעור שדרך אדם זה לקבוע סעודתו עליו בכל יום .ומטעם זה יש
יודעים חובתם בעולמם ,וכמבואר בחזון איש )יו"ד סוף סימן ב( ,ואם להקל בנידון זה שיוכל לאכול עד שיעור קביעות סעודתו הרגילה מחוץ
כן אפשר שאינם נחשבים רשעים לעניין זה ,וממילא חייב הבן בכבודם, לסוכה כדי שלא ימנע ממצוות כיבוד אב ,וכמו כן יש להקל לעניין
ומאידך אפשר שדין תינוק שנשבה אינו אלא באותם תינוקות שנשבו חישוב השיעורים באכילת פת ששיעורה כביצה ,שאף שיש להחמיר
לבין הגוים במקום שאין שם יהודים ויהדות כלל ,אולם אותם הגרים לעניין ישיבה בסוכה כפי הדעות שלא התקטנו השיעורים ושלא לאכול
בארץ ישראל שמצויים בה ב"ה גם יהודים שומרי מצוות וממילא שמעו יותר משיעור ביצת זמנינו ,אולם לעניין נידון זה שיש בו חשש מניעת
מהם מעניני הדת ,עליהם היה להשכיל בדרך האמת ,ואינם נחשבים כיבוד אב -יש להקל לחשב שיעור הביצה כפי הדעות ששיעורה גדול
תינוקות שנשבו ,ועוד שאפשר שאף תינוק שנשבה שאינו בכלל מומר בכ 100-סמ"ק כיון שהתקטנו השיעורים ,וכפי שמצינו במשנה ברורה
מכל מקום אין חובה לכבדו כיון שאינו מקיים מצוות .ומשום כך מעיקר )ב"הל סי' רעא( שחשש לדעות אלו לעניין דינים דאורייתא ,ומצות
הדין אינו נפטר ממצות סוכה ,ומכל מקום כאמור ראוי להימנע כמידת כיבוד אב הפוטרת מסוכה משום עוסק במצוה דאורייתא היא.
האפשר מלבוא בסבך זה ,כמבואר לעיל שניתן להקל לאכול תבשיל 63מצינו מחלוקת ראשונים האם ישנה חובת כיבוד אב כשאביו רשע.
ממיני דגן בשיעור הפחות מכדי אכילתו בסעודתו שבכל יום ,וכמו כן מקור המחלוקת הוא בגמרא )סנהדרין פה ע"ב( "לכל אין הבן נעשה
לאכול פת בשיעור כביצה כפי השיעור הגדול שהוא כ 100סמ"ק. שליח להכותו ולקללו חוץ ממסית" ,וכתב הרי"ף )שם( שיש ללמוד
מדברי הגמרא שאף אב רשע חייב הבן בכבודו ומשום כך אף שחייב
כב
קכו .סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה ,בכדי דופן העשויה מדלת ,חלון או תריס
להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך ]ודי להגביהו קיט .סוכה שחלק מדפנותיה הם דלת ,חלון או תריס – אין
אפי' כלשהוא[ ולהניחו לשם סוכה ,ואם לא הגביהו הסוכה פתיחתם מצריכה להגביה שוב את הסכך ,מכיוון שיש כבר
פסולה מהתורה. דופן אחת כשרה ]וכן מפני ש"כבר נעשה בכשרות"[.
קכז .סוכה העשויה כדין ובמשך השנה הסכך נשאר בה, קכ .בשבת ויו"ט אין לפתוח את הדלת ,חלון או תריס
וסוגר עליה את הגג ומשתמש שם לדירה ,צריך להגביה את מחשש סותר ]ובשונה מגגון המחובר ע"י צירים או חבלים
כל הסכך כדי להכשירה לשימוש בסוכות. שמותר לפותחו בשבת ,ששם הסוכה כבר קיימת ,ורק
אופן הגבהת הסכך מוריד או מחזיר את הגגון שמעל[.
קכח .כמבואר לעיל ,לא צריך להגביה את הסכך טפח, סיכוך ע"י קטן
אלא די להגביהו כלשהוא .אם הסכך עשוי מענפים קכא .לכתחילה אין ליתן לקטן לסכך את הסוכה ,ואם סיכך
נפרדים ,אפשר להגביה כל ענף בנפרד ,או כמה ]ואפי' בדיעבד כשר ,אך מצוה שיחדש בה דבר )כדלהלן סע' קכג בדין
כולם[ יחד .65ונראה שאין צריך להגביה את כל הענף יחד, סוכה ישנה( .בחור בן י"ג שנים יכול לסכך ,אפילו אם לא ידוע
ודי שיגביה חלק מהענף ולאחמ"כ יגביה את החלק הנוסף. שהביא שתי שערות.
וכן הדין במחצלת ,שדי שיגביה חלקה ולאחמ"כ יגביה את המחשבה בשעת עשיית הסוכה
חלקה הנוסף.
קכב .יש לעשות את הסוכה לשם צל ]לשם מצווה[.
סוכת פרגולה סוכה ישנה
פרגולה צפופה ]הצללה[ קכג .סוכה שנעשתה שלושים יום מלפני החג ]סוכה
קכט .פרגולה צפופה ]פרגולת הצללה[ שצילתה מרובה ישנה[ מצוה לחדש בה דבר )סי' תרלו ס"א( ,ויש כמה
מחמתה )ראה עוד הרחבה בעניין באזמרה לשמך ח"ב ,נידונים(: אפשרויות כיצד לחדש:
]א[ אם הנסרים תחובים במסגרת ולא במסמרים או ]א[ להניח סכך טפח על טפח במקום אחד ] 10ס"מ על
בדבק ,כשרה מן הדין ]אם עשוייה לצל[ ,אך דינה כסוכה 10ס"מ[ ,או להניח סכך כלשהו על פני כל אורכה או כל
ישנה שמצוה לחדש בה דבר )כדלעיל בסע' קכג( .ואם ישנים רוחבה.
שם בקביעות ,יש להגביה את כל הסכך )כמבואר לעיל סע' קכו( ]ב[ נראה שדי להוסיף סכך על הסכך הקיים ,טפח על
]ישנן פרגולות שהנסרים שוכבים באלכסון ולמעלה הרוב טפח במקום אחד ,או להוסיף סכך כלשהו על פני כל
מסוכך אך למטה חמתה מרובה מצילתה ,ונראה שכשר אורכה או כל רוחבה.
כיוון שלמעלה הרוב מסוכך[.
]ג[ להגביה את הסכך ]ודי להגביהו אפילו מעט[ טפח
]ב[ אם הנסרים מחוברים במסמרים או בדבק ,יש על טפח במקום אחד ,או להגביה ]כנ"ל[ סכך כלשהו על
לפרק את הנסרים אחד כן ואחד לא לסירוגין ,באופן פני כל אורכה או כל רוחבה.
שיהיה חמתה מרובה מצילתה ,ויניח סכך כשר על ]ד[ להוסיף דופן המעכבת בכשרות הסוכה ,אך הוספת
הנסרים והאוויר שביניהם ]או שיחזיר את הנסרים דופן שאינה מעכבת ,וכגון דופן רביעית ,אינה מועילה.64
שפירק ,ויניחם בלי מסמרים ודבק[.
קכד .סוכה ישנה שכאמור מצוה לחדש בה דבר ,אם לא
יש מקפידים שלא להשתמש כלל בפרגולה צפופה כיוון חידשו בה דבר כשרה בדיעבד.
שעשויה מנסרים )כדלהלן סע' קנח(.
סוכה המשמשת לדירה במשך ימות השנה
]לדעת החזו"א )ראה סע' קנג( שמחמיר במעמיד דמעמיד,
קכה .יש להבחין בין סוכה ישנה )שדינה נתבאר לעיל( לסוכה
צריך שחיבורי עצי הפרגולה לא יהיו על ידי ברזלים
המשמשת לדירה במשך השנה )שדינה יתבאר להלן( – בסוכה
ומסמרים[.
ישנה לא גרים בקביעות ]באכילה ושינה[ במשך השנה ,אך
קל .פרגולה שמשתמשים בה במשך השנה ,די בחידוש בסוכה המשמשת לדירה במשך השנה ,גרים בקביעות כל
דבר )וכדין סוכה ישנה המבואר בסע' קכג( ,ואין צריך להגביה את השנה .ולפיכך מרפסת פתוחה ,דינה כסוכה ישנה ]מפני
הסכך ,שכיון שאינה מקום המיוחד תדיר לאכילה ושתייה, שלא גרים בה בקביעות כל השנה ,ואף שאוכלים בה
אין דינה כדירה של כל השנה )שדינה מבואר לעיל סע' קכו(. לפעמים[ ,ולא כסוכה המשמשת כדירה במשך השנה.
כוונתם היא שצריך להגביה את כל הסכך ולא מספיק להגביה ענף 64פמ"ג משב"ז שם ס"ק א ,ביכור"י שם ס"ק א ,שעה"צ ס"ק ז
אחד ,ועי' ב"ח שם. 65עי' שו"ע סי' תרכו ס"ב ,משנ"ב ס"ק יח ,ומקורו מרש"י סוכה יא .ד"ה
ויתיב ור"ן שם ,ואין הכוונה שם שצריך להגביה כל ענף בנפרד ,אלא
כג
שיפסול -נחלקו הפוסקים האם כל שהוא פוסל או רק פרגולה רחבה ]קורות[
בתזוזה של ג' טפחים ,ולמעשה אפשר להקל ]במקום צורך[
קלא .פרגולה רחבה ]פרגולת קורות[ שחמתה מרובה
כשיטה אחרונה. מצילתה:
קלו .דפנות סוכה העשויות מסדינים אף אם הם מתוחים אם פורס עליה סכך כשר ,הסוכה כשרה לכתחילה ]ובתנאי
היטב מ"מ טוב להוסיף ולעשות גם מחיצות לבוד ,וזאת שהפרגולה מעץ .אך אם היא ממתכת ,אין לשים את הסכך על הפרגולה
יעשה ע"י שיקיף את הסוכה בחבלים חמש פעמים לרוחב עצמה ,משום דין מעמיד )ראה סע' קנא([ ,ומותר לשבת אף מתחת
דפנותיה ,במרווחים של 20ס"מ בין חבל לחבל ,מגובה לקורות הפרגולה ,ואפי' אם הקורות רחבות יותר מד'
הרצפה ועד גובה מטר ,ובכך יש 'תוך' שלשה טפחים טפחים ,כיוון שדי שהסכך הכשר מונח על הסכך הפסול
לשיעור הקטן ,וגם עשרה טפחים לשיעור הגדול. ומבטלו ,אף שאינו מעורב ממש )עי' משנ"ב סי' תרכו ס"ק ח ,ובה"ל
מחיצת שתי או ערב ]חבלים[ סוד"ה מקרי ,ושעה"צ ס"ק כה( .אמנם לדעת החזו"א )והחמד משה
קלז .מחיצה העשויה שתי או ערב ,דהיינו עמודים או המובא במשנ"ב שם( אין לשבת תחת הקורות ,אא"כ הקורות
חבלים שאין ביניהם שלשה טפחים ,להלכה יש להחמיר מעורבות ממש עם הסכך ]כגון עצי אקליפטוס ,אם הקורות אינן
שלא מועיל בסוכה אלא אם כן עשויה כך בארבע דפנות, ניכרות[.
אבל בשלש לא סגי ,ולדעת החזו"א אף אם יש בה ד' דפנות ]לדעת החזו"א )ראה סע' קנג( שמחמיר במעמיד דמעמיד,
יש להחמיר בזה .אמנם אם בנוסף לחבלים מותח גם צריך שחיבורי עצי הפרגולה לא יהיו על ידי ברזלים
סדינים יש להכשיר אף בשלש דפנות כנ"ל בסעיף הקודם. ומסמרים[.
מחיצת שתי וערב ]מעקה ,חלון ,תריסים וסורגים[ דיני הדפנות
קלח .מחיצת שתי וערב נחשבת מחיצה גמורה .מעקה, שטח הסוכה
לדעת המשנ"ב )שעה"צ סי' שס( נחשב מחיצת שתי וערב, קלב .הסוכה צריכה להיות שבעה טפחים על שבעה
כיון שיש ברזל גם לרוחב למעלה ולמטה ,ולדעת החזו"א טפחים ] 56ס"מ לשיעור הקטן או 70ס"מ לשיעור
צריך שיהא ערב כל שלשה טפחים ,ולכן מעקה או סורג לא הגדול )וראה להלן סע' קסח ,שאף אם אורך האוויר הוא רק 46ס"מ ,ניתן
66
יוכל לשמש כמחיצה. לצרף לסוכה חלק מתקרת הבית ,ע"י העמדת מחיצה([ .אם אינה רחבה
קלט .חלון או תריסים סגורים נחשבים דופן .שלבי שבעה טפחים פסולה ,ומכיון שספק דאורייתא לחומרא יש
תריסים פתוחים -לדעת המשנ"ב נחשב מחיצת שתי להקפיד לשער שבעה טפחים לפי השיעור הגדול.
וערב ומועיל ,אך לדעת החזו"א נחשב רק כמחיצת ערב, מבנה הסוכה ]דפנות צמודות[
ולא מועיל.
קלג .לכתחילה יש לעשות מחיצות שלימות ,כיון שאין
אולם אם יש מעקה תוך ג' טפחים לתריסים ,נמצא שיש הכל בקיאים בכל דיני מחיצות לפרטיהם.
כאן מחיצת שתי ]-המעקה[ ומחיצת ערב ]-התריסים
הפתוחים[ ,ולכו"ע אין צריך שהתריסים יישארו סגורים, קלד .מבנה הסוכה צריך להיות שתי דפנות 'דעריבן'
ואפשר לפתחם. ]דהיינו צמודות בצורת ר[ ,אך הדופן השלישית אינה
צריכה להיות צמודה לשתי הדפנות האחרות ]בצורה
גובה הדפנות כזו – ה[ .כשהדופן השלישית היא שבעה טפחים אין צורך
קמ .הדפנות צריכות להיות לפחות בגובה עשרה טפחים יותר מזה ,ואף אם הסוכה ארוכה אין צורך שהדופן תהיה
] 80ס"מ לשיעור הקטן ו 100-ס"מ לשיעור הגדול[68 לכל אורך שטח הסוכה.
גוד אסיק דפנות הזזות ברוח ,ודפנות מסדינים
קמא .כאשר הדפנות גבוהות לפחות י' טפחים ,הסוכה קלה .הדפנות צריכות לעמוד ברוח מצויה ,ואם רוח
כשרה ,גם אם הסכך גבוה מעליהן הרבה ,ואינו נוגע בהן.69 מצויה מזיזה אותן הסוכה פסולה .67ומה שיעור התזוזה
]ועי' יו"ד )סי' שמא ס"א( ובשו"ת הרשב"א )ח"ג סי' ש([ .אמנם דעת 66שיעור ז' טפחים המדוייק לשיעור הגדול הוא 67.8ס"מ ,אמנם
ההלק"ט )הובא בבאה"ט סי' תרל( שהדפנות כשרות ,וכן נקט החזו"א בדאורייתא יש להחמיר בטפח שוחק ולכן לכתחילה השיעור הוא 70
)או"ח סי' נב ס"ק יד ,אולם עי' חזו"א או"ח סי' עז ס"ק ו(. ס"מ.
68שיעור י' טפחים המדוייק לשיעור הגדול הוא 96ס"מ ,אמנם 67סוכה כד ,:שו"ע )סי' תרל ס"י( .ונחלקו האחרונים בדין העושה סוכתו
בדאורייתא יש להחמיר בטפח שוחק ולכן לכתחילה השיעור הוא 100 בבית ,באופן שקירות הבית חוסמות את הרוח ,ולכן הדפנות לא
ס"מ. זזות ,אך לולא קירות הבית ,הרוח היתה מזיזה את דפנות הסוכה -
69ראה בהרחבה באזמרה לשמך ח"ב. דעת המג"א )שם ס"ק טז ,סי' שטו ס"ק א( שדופן זו נחשבת כמחיצה
שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה ,וכ"ה בבה"ל )סי' שסב בשם התו"ש(
כד
עמידות הסכך ברוח מצויה קמב .מחיצת י' טפחים מועילה ,אף אם יש דבר החוצץ
קמח .הסכך צריך לעמוד ברוח מצויה ,72ואם עומד ברוח בין סוף הדופן לסכך .ולפיכך ארונות המטבח שתחת
מצויה ,אף אם יחברו אותו למקומו בדברים הפסולים השיש ,נחשבים לדופן ,אע"פ שהשיש מפסיק בינם לבין
לסיכוך ,מ"מ הסוכה כשרה. הסכך.70
קמט .אם יש רוחות חזקות ,שאינן מצויות בדר"כ בעונה גוד אסיק ולבוד
זו ,הן נחשבות כרוח שאינה מצויה שאינה פוסלת את קמג .דפנות בגובה עשרה שהסכך עומד רחוק מהם
הסוכה.
בגובה )כנ"ל ,אפילו הרבה( ,וכן ברוחב עד ג' טפחים ,הסוכה
קנ .רוח המצויה נמדדת לפי המקום בו נמצאת הסוכה, כשרה ,כיון שאומרים גוד אסיק ולבוד.
ועל כן אם היא נמצאת במקום גבוה ,צריך שתעמוד ברוח
מצויה באותו מקום.73 מוזאיקה
מעמיד קמד .סוכה העשויה במרפסת ואין בה שבעה טפחים
בפני עצמה ,אלא רק בצירוף המוזאיקה ]מעקה האבן
קנא .גם מעמיד הסכך לכתחילה צריך להיות "כתנאי
הרחב[ ,הדין תלוי בגובה המוזאיקה )עי' שע"ת סי' תרלד(:
סכך כשר" דהיינו מגידולי קרקע ושאינו מקבל טומאה,
אולם בדיעבד אינו מעכב .אמנם מותר להעמיד את אם גובהה פחות מג' טפחים -שטחה מצטרף לשיעור
הסכך ע"ג קירות או קורות בטון ,אע"פ שהם פסולים סוכה.
לסיכוך ,מפני שאין דרך לסכך בהם )משנ"ב סי' תרכט ס"ק כב ,ר"ן
אם גובהה בין ג' לי' טפחים -בשעת הדחק יש מקילים
רפ"ב דסוכה(.
ששטחה מצטרף ,אף אם רוחבה ג' טפחים.
קנב .אם דפנות הסוכה עשויות ממתכת ,או שיש פסי
מתכת קבועים ע"ג הקירות ,יש מקפידים להניח את הסכך אם גובהה י' טפחים ומעלה -אין שטחה מצטרף.
בצורה של "מעמיד דמעמיד" )ראה בסע' הבאים(. קמה .סוכה שיש בה שבעה טפחים ובצידה מוזאיקה,
מעמיד דמעמיד אפשר לשבת עליה כחלק מהסוכה ,משום שאנו רואים
קנג .מעמיד דמעמיד ,כגון ברגים המחברים את דפנות את המוזאיקה כחלק והמשך לרצפה .הדין כן אפילו כאשר
הסוכה וכיוצא בזה שהדבר מעמיד את מעמידי הסכך: המוזאיקה רחבה ג' טפחים וגובהה פחות מי' טפחים
]ובאופן זה ,שרוחבה ג' טפחים ואינה גבוהה י' ,יש להקפיד
דעת החזון איש שדינו כמעמיד עצמו ]ואין הבדל במספר
שהמחיצה שמעל המוזאיקה תהיה לפחות בגובה י'
המעמידים[ ,אשר יש לעשותו לכתחילה מדבר הכשר
טפחים ,[71וכן כשרוחבה פחות מג' טפחים ,אפילו אם
לסיכוך ]כגון מסמרים ודיבלים מעץ[.
גבוהה י' טפחים.
דעת המשנה ברורה שאינו בכלל המעמיד ,ואף
לכתחילה ניתן לעשותו מדבר המקבל טומאה כגון דיני הסכך
מברזל וכדומה. קמו .סכך כשר צריך ג' תנאים] :א[ שיהיה מגידולי קרקע
וכשאפשר הדבר נכון להחמיר בזה ]אולם בכל אופן הסוכה כשרה, ]ב[ ממין שאינו מקבל טומאה ]ג[ תלוש.
מפני שגם מעמיד עצמו אינו פוסל בדיעבד[. קמז .סכך המחובר במסמרים פסול מהתורה ,ודינו כסכך
קנד .יש להסתפק האם "מעמיד דמעמיד" ]כגון קורות עץ פסול שפוסל את הסוכה בד' טפחים ]אולם חיבור הסכך באזיקונים,
על ברזלי הסוכה ,שעליהם מונח הסכך[ מועיל רק כאשר ללא באופן המבואר להלן סע' קנה ,נחשב חיבור ארעי ולא חיבור קבוע כמסמרים[.
אינו זז ,הסוכה כשרה. 70ואין זה דומה ל"גג הבולט" )עירובין פט ,שו"ע סי' שמה סע' טז(,
73ולפיכך ,אם יש רוחות ,שבקומות גבוהות הסוכה אינה עומדת, מפני שבנדון דידן ,הנמצא בתוך הסוכה רואה את המחיצות ]אולם
ואילו בקומות הנמוכות הסוכה עומדת – אזי בקומות הנמוכות בארונות מטבח ,כיון שיש קיר מאחורה )אף אם הוא רחב יותר מג'
הסוכה כשרה ,ובקומות הגבוהות הסוכה פסולה .ואף שמצינו בגמ' טפחים ,ואי"ז דומה ל"חקק" )סוכה ד :ותוס' שם( ואכמ"ל( ,הוא נחשב
)סוכה כג( ובשו"ע )סי' תרכח ס"ב( בעניין סוכה בספינה "אם אינה דופן בלאו הכי[.
יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ,פסולה .אבל אם יכולה לעמוד ברוח 71אך לסמוך על המעקה כדופן אינו לכתחילה שבעינן דפנות שלימות
מצויה דיבשה ,אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים ,כשרה", )כדלעיל סע' קלג(.
ומבואר שלא מודדים לפי מקום הסוכה הזו .אך באמת זהו דין שווקא 72דין זה לא נתבאר להדיא בגמ' לעניין סכך ,אלא רק לעניין המחיצות,
בסוכה שבספינה ,שכיון שאינה עומדת בקביעות במקום אחד, ועי' תוס' )עירובין ג (.ושפ"א )סוכה כג( .ונראה שאף לסוברים בעניין
משערים לפי היבשה ,אך סוכה העומדת בקביעות במקום אחד, המחיצות ,שדנים האם המחיצה הייתה זזה לולא קירות הבית
משערים לפי המקום בו היא עומדת )ועי' ערוה"ש שם ס"ד(. )כמבואר לעיל בהערה ,(67בעניין סכך כולם יודו שאם בפועל הסכך
כה
מחצלת נכון שיחמירו ,משום שיש הסוברים שהחיבור בין המעמיד הסכך היה נופל ]וכגון שהברזל מונח לאורך ,ועליו מניח
הנסרים עושה אותם לגוף אחד והרי זה כנסר שרחב קורות עץ לרוחב ,ועליהם מניח את הסכך לאורך ,כך שללא קורות העץ הסכך לא
ארבעה טפחים. היה עומד[ ,או שאין צריך להקפיד על כך ]ויכול להניח את קורות
העץ לאורך הברזלים המונחים גם הם לאורך ,ואז להניח את הסכך על הקורות,
קס .מחצלת קנים לסיכוך יש להקפיד שנעשתה לסיכוך
ולא לשכיבה או ישיבה ,וכמו כן יש להקפיד שהחוטים אע"פ שאף ללא הקורות הסכך היה עומד[ ,ונראה להקל בזה.
שמחזיקים את המחצלת נעשו מצמח טבעי שאינו מסמרים ,ברגים ואזיקונים
מעובד כגון גווה או רפיא ,ולא מחוטים מעובדים )עפ"י הנ"ל קנה .ברזל ,כגון מסמרים וברגים ,ופלסטיק ,כגון
סע' קנז( ,ומטעם זה אין לקנות מחצלת לסכך אלא כשיש אזיקונים וכיוצא בהם ,פסולים לסיכוך כיון שאינם גידולי
עליה כשרות מוסמכת.75 קרקע ,ומטעם זה לכתחילה אין להעמיד בהם הסכך,
כמות הסכך ואולם אם הסכך עומד ברוח מצויה אף בלא דברים אלו
74
אין זה נחשב למעמיד ומותר להניחן לחיזוק לכתחילה
קסא .לכתחילה צריך שהסיכוך יהיה קל כדי שיראו את
]מטעם זה אף לדעת החזו"א שמחמיר במעמיד דמעמיד ,אם הסכך
הכוכבים ]ואפשר שדי במקום אחד מכל שטח הסוכה
עומד בלא הברגים והמסמרים מברזל ,יכול להוסיפם אחר כך לחיזוק[.
שרואים את הכוכבים[ ,ובדיעבד אף אם הניח סכך עבה
שמסתיר את הכוכבים ,כשרה הסוכה. קשירת הסכך באזיקונים
קסב .סוכה שיש בה ריבוי סכך עד שאין הגשמים נכנסים קנו .עפ"י המבואר בסע' הקודם נמצא ,כי לכתחילה אין
לתוכה יש להחמיר לפסול ]ויש להיזהר שלא יהיה אפי' לקשור את הסכך באזיקון ,אם הוא לא עומד ברוח
מקום אחד של ד' טפחים שהגשם לא נכנס לתוכו[ ,אך מצויה ללא האזיקון .אך לדעת המשנ"ב הנ"ל )בסע' הקודם(,
בדיעבד אם אין אפשרות לתקן את הסכך יש לסמוך על אפשר לקשור את הקרש שעליו מונח הסכך באזיקון,
דעת המקילים. ולהניח קרש נוסף מעל הסכך ,ולקשור את שני הקרשים
באזיקון נוסף ,כך שהסכך ייתפס בחוזקה ]כעין סנדוויץ[ בין
חמתה מרובה מצילתה שני הקרשים ,ובאופן זה הוא לכתחילה לדעת המשנ"ב
קסג .סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה ,אולם סוכה הנ"ל )ואף שאין תועלת בקורה העליונה ,נחשב מעמיד דמעמיד ,כנ"ל סע'
שצילתה מרובה מחמתה אך ישנו שטח שחמתה מרובה קנד(.
מצילתה -אם שטח זה הוא פחות מז' טפחים על ז"ט, קשירת הסכך בחוטי כותנה או פשתן
מותר לאכול ולישון אף במקום החמה )וראה לקמן סע' קסד דין ישיבה
תחת אוויר(. קנז .חוטי כותנה או פשתן פסולים לסיכוך מדרבנן,
ונחלקו הפוסקים האם אפשר להעמיד בדבר שפסול
סכך פסול ואוויר לסיכוך מדרבנן ,ולכתחילה נכון להחמיר בכך ,ומטעם זה
אוויר בסכך יש לחבר את הסכך בצמח טבעי ]שלא עבר תהליך עיבוד[
כגון צמח גווה או רפיא.
קסד .אוויר בסכך ,פוסל את הסוכה כשיש בו ג' על ג'
טפחים ]אך אם אינו ג' על ג' ,אלא רק אורך ג' או רוחב ג' – סיכוך בנסרים ]לייסטים[
אינו פוסל[ ,ובפחות משיעור זה אף שאינו פוסל כל הסוכה קנח .המנהג שלא לסכך בנסרים כלל אף כשהם פחותים
מכל מקום אין ישנים תחת האוויר ,ומשום כך יש להיזהר מארבע טפחים ,ולכן רבים מקפידים שלא לסכך בלייסטים
בסכך שעשוי מקיינעס שלא יהא בין הקנים הפסק אוויר אלא רק בקנים עגולים ]קיינעס[ ,או בענפי דקל וכדו' ]ויש
מתחילתו ועד סופו ,ולכן יש להניח סכך אף לרוחב שמקילים בכך אם הלייסטים הם עד גודל של בין 4-5ס"מ,
הסוכה .ויש הסוברים שאף צריך שלא יהא רוב ראשו או רוב ויש מקילים אף עד גודל 8ס"מ[ ומי שאין לו מנהג להקל
גופו תחת האוויר )רמ"א סי' תרלב ס"ב ,חזו"א סי' קמד ס"ק ה(. בזה נכון לנהוג כפשטות השו"ע שלא לסכך בנסרים כלל.
סכך פסול בסוכה קטנה סיכוך במחצלת ,וכשרות המחצלת
קסה .סוכה קטנה -סכך פסול ג' על ג' טפחים לאורך או קנט .מחצלאות קנים יש יותר להקפיד שיהיו מקיינעס
לרוחב כל הסוכה ,פוסל בה ,שאף ששיעור סכך פסול זה ולא מלייסטים ,ואף לנוהגים לסכך בלייסטים ,לעניין
של "תעשה ולא מן העשוי" ,כיון שאין פסולו בעצם(. 74יש להסתפק האם יש להקפיד להעמיד את הסכך תחילה בדברים
75אם יש חשש שהחוטים שמחזיקים את המחצלת מעובדים ,ניתן הכשרים לסיכוך ,ורק לאחמ"כ להוסיף את המסמרים ,הברגים
להניח נסרים וכד' מעל המחצלת כדי שלא תעוף ,וכמבואר וכדומה ,או שאפשר כבר מתחילה להעמיד במסמרים ,ולאחמ"כ
בהערה .74 להוסיף את הדברים הכשרים לסיכוך .ולמעשה נראה להקל שמועיל
בכל אופן )מפני שדין מעמיד הוא רק גזירה ,ומטעם זה אין כאן חיסרון
כו
סכך פסול פחות מג' טפחים ]מרזב או קורת בטון[ אינו פוסל בסוכה גדולה )כדלהלן( ,מכל מקום בסוכה קטנה
קע .סכך פסול בפחות משלשה טפחים ] 28.8 – 24ס"מ[, הוא פוסל )מפני שהוא מחסר בשיעור הסכך הכשר(.
אין בו פסול כלל ,ואף אם הוא לכל אורך או רוחב הסוכה, קסו .מהי סוכה קטנה :שאין בה ז' על ז' טפחים סכך כשר,
ואפשר אף לאכול ולישן תחתיו ,ומטעם זה אם היה מעל ויש הסוברים שכל שיש ד' טפחים ומשהו סכך כשר ,דינה
סוכתו מרזב או קורת בטון ,אף שהוא לאורך הסוכה כולה כסוכה גדולה )שדינה יתבאר בסע' הבא( .ועיקר ההלכה כדעה
כל שאין בו שיעור זה אינו פוסל כלל ומותר גם לאכול ולישן ראשונה ,שרק אם יש ז' על ז' טפחים סכך כשר ,דינה
תחת אותו המקום. כסוכה גדולה.
מנוע מזגן מעל הסוכה סכך פסול ]בסוכה גדולה[
קעא .סוכה שמעליה מנוע של מזגן :אם רוחב המנוע קסז .סכך פסול ,אם הוא ברוחב יותר מד' על ד' טפחים
פחות מג' טפחים ) 24ס"מ( -מותר לאכול ולישן תחתיו. באמצע הסוכה לכל אורך הסוכה ,הסוכה פסולה ,אבל אם
ואם הוא יותר מכך -דינו נתבאר לעיל סע' קסז ,קסט .גם יש שיעור בסוכה ובשלוש הדפנות עד הסכך הפסול ,הסוכה
אם המנוע בתוך הסוכה ,הדין כנ"ל.78 כשרה ,אבל אין לשבת תחת מקום הסכך הפסול.
חבלי כביסה או סורגים מעל הסוכה צירוף חלק מהסכך הפסול לשטח הסוכה
קעב .חבלי כביסה או סורגים הנמצאים מעל הסכך, קסח .במקרה המוזכר בסעיף הקודם שהסכך הפסול
אינם פוסלים אותו כיון שאין בכל סורג או בכל חוט כביסה רחב מד' טפחים ,חידשו האחרונים 76שיש אפשרות
רוחב שלשה טפחים ,ויש מחמירים לכתחילה אם ניתן לתקן להכשיר חלק ממקום הסכך הפסול על ידי שיעמיד
את הדבר כיון שחוששים לדעת הפוסקים שאמרינן לבוד מחיצה ]ודי במחיצה בגובה י' טפחים[ במרחק 23ס"מ
להחמיר ומצרפים את כל החוטים יחד לפסול את הסוכה, ממקום הסכך הכשר ובכך יקטן מקומו של הסכך הפסול
ולכן לדעה זו יש להניח סכך כשר ביניהם 79ע"י מעמיד ויהיה בו פחות משיעור סכך פסול ]ויש להסתפק האם צריך מחיצה
דמעמיד.80 ממש או שדי בצורת הפתח ,ולמעשה יש לחוש שלא מועיל צורת הפתח.[77
קעג .אם תלויים בגדים על חבלי הכביסה ,ראה הערה.81 ומטעם זה ,מרפסת סוכה באורך 3מטר ,שיש בה אויר
בשיעור 50ס"מ ,ותקרת בטון 50ס"מ ]ונמצא שיש רק 50ס"מ
פריסת רשת מעל או מתחת לסכך
שבהם אפשר להניח סכך כשר )במקום של האוויר( ,שהוא פחות משיעור סוכה[ -
קעד .פריסת רשת נגד יתושים וחרקים מעל או מתחת ניתן לצרף חלק מהסכך הפסול ,ע"י העמדת מחיצה
לסכך :אם מחמת הרשת צילתה מרובה מחמתה ]הרוב באורך 70ס"מ במרחק 23ס"מ מתחילת תקרת הבטון,
רשת[ -פסולה ,ואם חמתה מרובה מצילתה ]הרוב אוויר[ – ובשאר אורך הסוכה להעמיד צורת הפתח ,ובכך יקטן
כשרה )כיון שהסכך ,צילתה מרובה מחמתה( ,ויש ליזהר שהרשת שיעור הסכך הפסול ]וכיון שזה כשר אף לדופן הסוכה ,מועיל להפריד[.
תעמוד באופן שלא יהיה חשש מעמיד ]אם הרשת צמודה מתחת
לסכך ,אין בזה חשש לבוד להחמיר ,משום שזה מועיל מדין "חבטן" ,המבואר
סכך פסול ג' טפחים ]בסוכה גדולה[
בהערה .[80 קסט .סכך פסול שיש בו יותר מג' על ג' טפחים ]28.8 - 24
דופן עקומה ס"מ[ אבל אין בו ארבעה טפחים ] 38.4 – 32ס"מ[ ,הסוכה
כשרה ואף שסכך זה על פני כל הסוכה ,אולם אין אוכלים
קעה .סכך פסול המונח סמוך לדפנות ,אם הוא עד ד' וישנים לכתחילה תחת הסכך הפסול.
אמות ]ומחמירים כשיעור הקטן 1.92 -מ'[ -הסוכה כשרה ,אך אין
להחמיר ג' טפחים ,כיון שהוא רק חומרא[ ,אך אם בצירוף הכל יחד, 76פמ"ג סי' תרלב סוס"ק א כדעת המג"א שם ס"ק א ,ביכורי יעקב שם
לא יהיו ד' טפחים ,אין להחמיר .ולפי המצוי ,גם אם יצמידו את הכל ס"ק ג ,חזו"א סי' קמד ס"ק ג-ד ,אמנם עי' משנ"ב שם ס"ק ז.
ביחד ,לא יהיו ד' טפחים סכך פסול ,ולפיכך אין להחמיר. 77שורש הספק הוא ,האם צריך דווקא מחיצה הכשרה לדופן סוכה ,אך
80ודווקא ע"י מעמיד דמעמיד ,ולא ע"ג הסורגים עצמם .ונראה צורת הפתח לא מועילה לחלק ולהפריד את הסכך הפסול ,כיון שהיא
שמועיל אף אם יניח סכך כשר ממש מעליהם ,באופן שייגע בסכך פסולה לדופן סוכה ,או שכיון שצורת הפתח נחשבת כמחיצה בכל דיני
הפסול .ואף שהסכך הפסול ניכר ,כיון שהסכך הכשר צילתו מרובה התורה ,גם כאן היא מועילה לחלק את הסכך הפסול .ולמעשה כיון
מחמתו ,מועיל מדין חבטן ]ואף שלדעת החמד משה )הובא במשנ"ב שאין ראיה להקל בדבר ,יש לחוש שלא מועיל צורת הפתח.
סי' תרכו ס"ק ח( והחזו"א )סי' קנ( לא מועיל חבטן בניכר ,כאן כיון 78ואין זה כדין אהל בסוכה הפוסל בשיעור טפח ,מפני שהמזגן מחובר
שהוא רק חומרא ,אין לחשוש לזה ,וראה עוד לעיל סע' קלא[. לסוכה ,ונחשב חלק ממבנה הסוכה ,ולפיכך דינו ככל סכך פסול ,ועי'
81אף שבדע"ת )סי' תרכו( היקל בזה ,ודימה זאת לדין טלית פמ"ג סי' תרכז משב"ז ס"ק ה ,ולא הובאו דבריו במשנ"ב.
המנפנפת ,שאינה נחשבת אהל )אהלות פ"ח מ"ה( ,יש לחוש שפעמים 79ולהלכה נראה שאף אם חוששים שאומרים לבוד להחמיר ,הוא רק
הבגד לא יתנפנף ]וכגון שייתפס באיזה דבר[ ,ועוד יש לדון שיש לחלק לקרב את כל הסכך פסול ביחד ,אך לא למלא ]כלומר ,לא דנים כאילו
בין סוכה לטומאה. האוויר מלא בסכך פסול[ .ולכן ה"יש מחמירים" הוא רק באופן שאם
יצמידו את כל החבלים או הסורגים ביחד ,עוביים יהיה ד' טפחים ]ואין
כז
סכך בולט מהסוכה העליונה לאכול ולישון תחת הסכך הפסול ,ובתנאי שנשאר ז' טפחים
]ומחמירים שהוא 70ס"מ[ סכך כשר ]וראה לעיל סע' קסח עצה להכשיר
קפ .סכך מהסוכה העליונה היוצא ובולט מעל הסוכה
הסוכה ,גם באופן שנשאר פחות מז' טפחים סכך כשר .יצוין כי היתר 'דופן
התחתונה – אינו פוסל משום סוכה שע"ג סוכה.85
עקומה' נאמר אפילו כאשר הסכך הפסול מונח בצד כל דפנות הסוכה[.
קישוטי הסוכה
ולכן אם מעל הסכך בולט גג של בנין או של מרפסת וכד'
מרחק הקישוטים מהסכך ברוחב פחות מד' אמות ,אין לאכול שם ,אך הסוכה כשרה
קפא .אין לתלות נוי סוכה במרחק של ד' טפחים ויותר ]אם נשאר ז' טפחים סכך כשר[ .ואם הוא פחות מרוחב ג'
מהסכך .אם הקישוט מתחיל תוך ד' טפחים לסכך טפחים ,מותר אף לאכול שם) 82וכדלעיל סע' קע(.
ומשתלשל עד חוץ מד' טפחים -אם רוחבו פחות מד' גוד אסיק /לבוד ודופן עקומה
טפחים ,מותר.
קעו .דין דופן עקומה נאמר רק כשהדפנות מגיעות לסכך,
'מוקצה' בקישוטי הסכך אך אם אינן מגיעות לסכך -אף שבדר"כ די במחיצה עשרה
קפב .קישוטים שנפלו מהסכך או הדפנות בשבת וביום )כדלעיל סע' קמ( ,כאן לכתחילה יש להחמיר ולהצריך
טוב הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ,ואם התנה לפני שהדפנות יגיעו לסכך ,כיון שאין אומרים גוד אסיק ודופן
כניסת החג שאינו בודל מהם כל בין השמשות מותר עקומה לכתחילה .אמנם לא צריך שיגיעו ממש ,אלא די
לטלטלם בשבת וביו"ט ,אך בחוה"מ מותר בכל אופן שיהיו תוך ג' טפחים לסכך ,כיון שאמרינן לבוד ודופן
לטלטלם ,ואף לחזור ולתלותם. עקומה.83
הורדת הקישוטים מפני הגשמים חבוט רמי ודופן עקומה
קפג .מותר להוריד את הקישוטים ]בימי החול[ אם יש קעז .דין דופן עקומה נאמר אף כאשר היא גבוהה הרבה
חשש שיתקלקלו מחמת הגשמים.86 מן הסכך ,משום שאומרים חבוט רמי ודופן עקומה.84
תליית והכנת קישוטים בחול המועד סכך פסול בפתח הסוכה
קפד .מותר לתלות קישוטים בחול המועד. קעח .מרפסות היוצאות מהבית ,באופן שתקרת הבית
קפה .מותר להכין קישוטים בחול המועד רק אם הם מעשה סמוכה לסוכה ,מצוי שיש קורת בטון בפתח הסוכה – אי
הדיוט ,אך אם צריך מומחיות מיוחדת בשביל להכין את אפשר לשבת תחת הקורה ,אפילו אם אין בה ג' טפחים,
הקישוטים ,נחשב מעשה אומן ואסור. מפני שהקורה מצטרפת לתקרת הבית ,ונחשב שיש כאן
סכך פסול ד' טפחים ,שא"א לשבת תחתיו ]אמנם אפשר לחלק
קדושת הסוכה ע"י מחיצה ,וכנ"ל סע' קסח[.
הקדמה :נאמר בגמ' )סוכה כט( "אמר רבא מאני מיכלא בר
סכך פסול שנמצא בגובה מעליו סכך פסול נוסף
ממטללתא" ,ונחלקו הראשונים האם הכוונה שיש להוציא את
הצלחות שאוכל בהם לאחר האכילה )רש"י ותוס' שם( ,או שהכוונה קעט .מצוי שיש קורות בטון או מרזבים בקומה מעל
שאין להכניס לסוכה את הסירים שמבשלים בהם את האוכל )בה"ג הסוכה ,ודין "חבוט רמי" גורם שייראו כאילו הסכך הפסול
ור"ת בתוס' שם( .להלכה חוששים לשתי השיטות )משנ"ב סי' תרל"ט סק"ה(. ]המרזב או קורת הבטון[ נמצא בסוכה התחתונה.
קפו .אין להביא לשולחן מחבתות וכלי בישול שלא ובזה יש להבחין בין המקרים :באופן שאם נוריד את הסכך
רגילים להביא לשולחן .אמנם אם הסוכה מרוחקת הפסול ,הוא יהיה ממש צמוד לתקרת הבית -הרי הוא
מהמטבח ,נראה שיש להתיר )ולסמוך על פירוש רש"י ותוס'(. מצטרף לסכך הפסול ,ודינו ככל דיני סכך פסול )המבוארים
קפז .מותר להביא לשולחן את הסירים שרגילים בזמננו לעיל( ,בשיעור הסכך פסול .אמנם אם כשנוריד את הסכך
להביא לשולחן במשך השנה .כמו כן מותר להכניס הפסול ,יהיה קצת רווח בינו לתקרת הבית – אינו מצטרף
קומקום ומיחם חשמלי לסוכה )מפני שאינם נחשבים מאוסים ובזויים ,והם
לשיעור סכך פסול ,מפני שלא אומרים חבוט רמי ולבוד
בכלל כלי שתייה(. להחמיר )עי' מג"א סי' תרלב ס"ק ב ומשנ"ב שם ס"ק ה(.
סי' תרלב ס"ק ב ,ומשנ"ב ס"ק ה( 82אם הסוכה נמצאת במרפסת הבית ,גם אם בליטת הגג היא פחות
85כיון שרק הסכך בולט ,ללא הדפנות )שעה"צ סי' תרכח ס"ק ה( ]ויש מג' טפחים ,אין לאכול שם ,וכפרטי הדין המבוארים להלן סע' קעט.
להקפיד שהעליון יתן את הסכך הבולט מסוכתו לשם צל[ 83סי' תרלב ס"ק ד ,ולדעת החזו"א )או"ח סי' עז ס"ק ז( לא אמרינן
86דאף שהקישוטים הוקצו למצוותם אם לא התנה ,אין איסור להורידם לבוד ודופן עקומה ,והתבאר בהרחבה באזמרה לשמך ח"ב.
כיוון שאינו משתמש בהם .ואין בהורדת הקישוטים מפני הגשם משום 84ואף שדעת הפנים מאירות )ח"א סע' סא( ,שלא אומרים כן ,ולדעתו
איסור מלאכה בחוה"מ ,כיוון שהוא דבר האבד. צריך שלא יהיה אוויר בשטח שבו אומרים את הדופן עקומה ,אך
להלכה ,אף אם יש אוויר בשטח הצמוד לסכך ,הסוכה כשרה )עי' מג"א
כח
בשאר ימי חוה"מ ואפילו בשבת חוה"מ -בין איש ובין אישה קפח .אין להשאיר בשולחן צלחות לאחר שסיים לאכול
אינם חוזרים. בהן ,אלא צריך לפנותן בגמר הסעודה ,אך אין חובה לפנות
קצט .השוכח יעלה ויבוא בתפילות חול המועד: מיד לאחר שסיים לאכול בהן.87
בכל תפילות חוה"מ ,השוכח יעלה ויבוא וסיים את התפילה, קפט .מותר לעשות סוכה במטבח ,אף שיש שם תנורים
חוזר לראש. ומקררים וכדו'.
אם נזכר לפני שהתחיל מודים ,יאמר יעלה ויבוא וימשיך קצ .מותר לחלוץ נעליים בסוכה ,אך אסור סתם להשאירן
מודים מבלי לחזור על 'ותחזינה עינינו'. בסוכה.88
אם נזכר לאחר שהתחיל מודים ,כל שלא סיים תפילתו, קצא .מותר לקבוע כיור לנטילת ידים בסוכה ,וכן מותר
חוזר לרצה. ליטול ידיים בסוכה ,וכן מותר להניח בה את הקערה
לנטילת ידיים .לאחר גמר השימוש ,יש לפנות את הקערה
אם סיים תפילתו ,אף שלא עקר רגליו ,אם אינו רגיל לומר
מחוץ לסוכה )עי' ערוה"ש שם(.
תחנונים אחר התפילה ,חוזר לראש.
נזכר לאחר תפילת מוסף שלא אמר יעלה ויבוא בשחרית, קצב .אין להניח אופניים בסוכה .מותר להניח בסוכה פח
יחזור ויתפלל שחרית ויתנה שאם אינו מחויב לחזור אשפה הרגיל להיות בסלון .אסור להחליף טיטול לתינוק
ולהתפלל ,תהא תפילתו נדבה .ובשבת ,שאין תפילות בסוכה .מותר לשחק משחקי ילדים בסוכה .מותר לצחצח
נדבה ,יחזור ויתפלל ללא תנאי. נעליים בסוכה .כלל הדברים – השימוש בסוכה צריך
להיות כעין השימוש בסלון הבית.
ר .המסופק אם אמר יעלה ויבוא:90
קצג .הנוהג לעשן בביתו מותר אף בעישון בסוכה ]אמנם
אם בשעת התפילה או לפניה היה בדעתו לומר ,והספק יש ליזהר מעישון אף בכל השנה[.
נתעורר לו זמן רב לאחר התפילה ,אינו חוזר.
קצד .מותר לקצר הליכתו ]'קפנדריא'[ דרך הסוכה )רי"ץ
אם בשעת התפילה או לפניה לא היה בדעתו לומר ,והספק
גיאות מאה שערים דף עב(.
נתעורר לו מיד לאחר התפילה ,חוזר לראש.
אך אם היה בדעתו לומר והספק נתעורר מיד לאחר
התפילה ,או שלא היה בדעתו לומר והספק נתעורר לו זמן דיני תפילה ו'יעלה ויבוא' ביו"ט ובחוה"מ
רב אחרי התפילה ,יחזור ויתפלל ויתנה שאם אינו מחויב קצה .בתפילות ג' רגלים ובמוסף ביו"ט שחל בשבת:
לחזור ולהתפלל ,תהא תפילתו נדבה .בשבת ,שאין תפילות אם הזכיר שבת ויו"ט באמצע הברכה ,וחתם מקדש השבת
נדבה ,אינו חוזר ומתפלל. בלבד -יצא יד"ח )סי' תפז ס"ק ז( .אך אם חתם רק "מקדש
שמחה בחול המועד ישראל והזמנים" -יש אומרים שצריך לחזור ,ואם יכול -יצא
יד"ח בחזרת הש"ץ ,ואם אינו יכול -סב"ל ואינו חוזר )עיין
רא .מצווה לאכול סעודת פת אחת ביום ואחת בלילה ,אך
משנ"ב ובה"ל שם שנשאר בצ"ע לדינא(.
אין חובה בכך.
קצו .הטועה ואמר בתפילת מוסף בימי חוה"מ קרבן של
רב .חובה לשתות יין שישפיע עליו ]די בפחות מרביעית[,
יום אחר :אם עדיין לא חתם "מקדש ישראל והזמנים" –
או בלילה או ביום ,ולכתחילה יש לשתות בין בלילה ובין
יחזור לפסוקי הקרבן של אותו יום וימשיך משם כרגיל ,ואם
ביום .נשים אינן חייבות בכך.
כבר סיים -יצא יד"ח ואינו חוזר )עי' סי' תפח ס"ק יג(.
י"א שלא יוצאים יד"ח שמחה במיץ ענבים )פר"ח סי' תפג(.
קצז .צריך להזכיר מעין המאורע בברכת מעין ג' בחוה"מ.89
והשונא יין )עי' סי' תעב ס"י( -אם יכול ,יערב יין במיץ ענבים
]שליש יין ושני שליש מיץ ענבים ,או עכ"פ שישית יין אם קצח .השוכח יעלה ויבוא בברכת המזון:
מורגש בו היטב טעם היין[ .ואם גם זה אינו יכול -ישתה מיץ ביו"ט -איש חוזר ]ולבני ספרד – יחזור רק בליל א' דסוכות[
ענבים ,וישמח בדברים אחרים )ראה בהרחבה באזמרה לשמך פסח ואישה אינה חוזרת.
ב(.
90דינים אלו בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד ,כמבואר בב"י )סי' 87מאירי )סוכה כט( ,ועי' בכור"י )סי' תרלט סקי"א( וערוה"ש )שם
תכב( ובמשנ"ב )שם ס"ק י( .אולם בכה"ח )שם ס"ק יח( כתב שיתנה סק"ג(.
שאם אינו מחויב להתפלל ,יהיה בתורת נדבה .אך כאמור בב"י מבואר 88ערוה"ש סי' תרלט ס"ד ,וע"ע משנ"ב סי' קכח ס"ק טו
לא כן. 89תוס' ריה"ח )ברכות מד( ,ועי' או"ז )ח"א סי' קפא( ,מקור חיים )סי'
רח( וכה"ח )שם(.
כט
רטז .מותר לכתוב דברי תורה בין ביד ובין במחשב ,מפני רג .מצוה לאכול בשר או בלילה או ביום ,ואם אין לו בשר
שנחשב כדבר האבד .כמו כן מותר לענות תשובות יאכל עוף .גם נשים האוכלות בשר מקיימות מצוה.91
למבחנים בלימוד. רד .בערב שבת ויו"ט :לכתחילה יש לאכול ]ועכ"פ להתחיל[
ריז .מותר לכתוב את סך שעות הלימוד בישיבת /כולל בין את סעודת חוה"מ לפני חצות .אם לא הספיק ,אפשר
הזמנים )שכיון שעלול לשכוח ,נחשב כדבר האבד .ואי"ז כמניעת רווח שאינה לאכול ]ועכ"פ להתחיל[ עד שעה עשירית .לאחמ"כ – מצוה
מוגדרת דבר האבד(. שלא יאכל שיעור קביעות סעודה ]דהיינו כרגילותו בחול[,
ריח .מותר לכתוב אגרות שלום ,וכן מותר לדרוש בשלום אלא רק מעט יותר מכביצה פת ,כדי שיאכל בלילה לתאבון
)רמ"א סי' רמט ס"ב ,משנ"ב שם ס"ק יג ,א"א לגאון מבוטשאטש שם ,אולם עי'
חברו בין בכתב ובין בכל אמצעי שהוא ,וכן מותר לכתוב
מכתבים בין החתן וכלה .אמנם יש לכתוב את השורה ערוה"ש שם ס"ז(.
הראשונה עקומה מעט. רה .נוהגים לכסות את השולחן במפה בחול המועד כמו
ריט .צילום בחול המועד אסור ,אא"כ זהו אירוע שלא ביו"ט.92
יחזור על עצמו לאחר המועד .אך במצלמה דיגיטלית רו .בחוה"מ אין חובה ללבוש בגדי שבת ,אך אין ללבוש
מותר ,אא"כ מתכנן לפתח את התמונה ,ועיקר הנאתו בגדי חול ,אלא ילבש בגדים יותר מכובדים משל ימות
מהתמונה המפותחת. החול .רבים נוהגים ללבוש בגדי יו"ט ,ויש יסוד למנהגם .
93
תספורת ונטילת ציפורניים כללי חול המועד ועשיית מלאכות
רכ .אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד ,אך שפם רז .חוה"מ מותר בעשיית מלאכה ,בתנאי שהיא גם
מותר לגלח אם לא השאירו בכוונה לגלחו במועד. מעשה הדיוט וגם לצורך המועד .אך מעשה אומן אסור
רכא .אם הסתפר לפני חוה"מ ,ונשארו מעט שערות - אפי' לצורך המועד ,ומעשה שלא לצורך המועד אסור אפי'
מותר לספרם )שו"ת כפי אהרן סי' נא(. מעשה הדיוט.
רכב .מותר לאישה לספר את שיער גופה ואפי' ע"י אישה רח .לצורך אוכל נפש ומכשיריו ,וכן לצורך דבר האבד ,וכן
המומחית לכך. לצורכי רבים – הותר מעשה אומן.
רכג .אסור לאישה לספר שיער ראשה אלא לצורך צניעות רט .טבילת כלים בחול המועד – מותרת.
או לצורך מצוה. רי .מותר לתקן טלפון בחוה"מ רק תיקון שהוא מעשה
רכד .לדעת השו"ע מותר ליטול ציפורניים בחוה"מ ,אך הדיוט ]דהיינו שכל אחד יודע לעשותו[ ,אך מעשה אומן –
לדעת הרמ"א אסור לגדולים ליטול ציפורניים בחול אסור.
המועד ,בין ציפורני הידיים ובין ציפורני הרגליים ,אך מותר ריא .מותר לקשור ציציות בחוה"מ ,אף שלא לצורך
לחתוך אותן בשיניים או בידיים ]ובמקום הצורך ,אפשר המועד ,ואף לצורך אחרים ]בתנאי שלא לוקח שכר[.
להתחיל עם כלי ולהמשיך בשיניים או בידיים[ .ציפורני ריב .מותר לנקות רכב ללא עשיית מלאכות אסורות
קטנים מותר אף לדעת הרמ"א. בחוה"מ ,כגון פעולות חשמליות ,סחיטה וכדו' .אם
רכה .דין נטילת ציפורניים בערב שבת חול המועד הפעולות הן חשמליות ,מותר לנקות רק אם הרכב מלוכלך
]לגדולים מבני אשכנז[ :מי שנטל ציפורניו בערב סוכות ]או ולא כיוון מלאכתו למועד )עי' סי' תקלו ס"ב(.
בערב שבת שלפני סוכות ,בשנים שסוכות חל ביום ב'[ ,יכול כתיבה
ליטול ציפורניו בימי חול המועד עם כלי )דין נטילת ציפורניים בערב
שמח"ת יתבאר להלן סע' רעג(. ריג .אסור לכתוב או למחוק שלא לצורך המועד אפילו אות
אחת או ספרה אחת.
תפירה
ריד .הקלדה במחשב או בטלפון דינה ככתיבה ,אך
רכו .אסור לתפור בחוה"מ ]כולל תפירת מכפלת[ ,אך תפירה לצורך המועד מותר מפני שהוא מעשה הדיוט.
שאינה מעשה אומן ,דהיינו תפירה ביד באופן שמשאיר
רווח בין תפר לתפר ,ואחד למעלה אחד למטה ,אחד רטו .מותר לילדים עד גיל מצוות לצייר ,להדביק מדבקות
ולשחק בפלסטלינה.
יו"ט או שבת )עיי"ש שמהרי"ל לבש חלק בגדי שבת( ,ועי' שעה"צ )שם 91ראה אזמרה לשמך – חג השבועות
סק"ד( ,משנ"ב )סי' תקכט ס"ק יב ,טז( ,חיי"א )כלל קו ס"א( ,ועי' 92פמ"ג משב"ז סי' תרלט סק"א ,כה"ח שם ס"ק יא ,ערוה"ש סי' תקל
פמ"ג )על המג"א הנ"ל(. ס"ד.
93המג"א )סי' תקל סק"א( הביא מח' תניא ומהרי"ל אם צריך בגדי
ל
רלט .מותר לנקות כלי כסף שדרך לנקותם לעיתים למעלה אחד למטה וכך לכל אורך מקום התפר – מותרת
קרובות. לצורך המועד .וכן מותרת הדבקת הבגד לצורך המועד.
רמ .מותר לשטוף את רצפת הבית כרגיל בכל שבוע. רכז .תפירת כפתור לצורך המועד מותרת ,אך יתפור
מסחר בצורה רפויה ]דהיינו ,הרגיל לתפור ב 4-חורים – יתפור ב-
,2והרגיל ב 2-יתפור ב ,1-והרגיל ב 1-יתפור בצורה רפויה[.
רמא .מותר לפתוח כרגיל חנות מוצרי מזון שאינו
מתקיים כגון לחם ,חלב וירקות ,ומותר למכור בחנות זו אף כיבוס
מוצרים המתקיימים לזמן רב ,ומותר לקנותם רק לצורך רכח .אסור לכבס בגדים ,ואפי' את מקצת הבגד ,אך
המועד. מותר לנקות כתם מקומי לצורך המועד ]ובכל המקומות
רמב .אסור לפתוח חנות משחקים ,אופניים ,תכשיטים דלהלן שמצוין שמותר לכבס ,היינו רק לצורך המועד[.
ובגדים בצורה רגילה ,אלא רק בשינוי כגון ,שאם יש שתי רכט .איסור כיבוס כולל מפות וסדינים ,אבל אם המפה
דלתות -יפתח רק דלת אחת ,ואם יש דלת אחת – יפתח מלוכלכת לגמרי באופן שא"א להשתמש בה כלל -מותר
רק את חלקה. לכבסה.
רמג .מותר לקנות משחקים ,אופניים ,תכשיטים ובגדים רל .בגדי קטנים בגיל שעדיין מלכלכים בגדיהם ]בערך
לצורך המועד ,אך אם החנות אינה פתוחה כדין כאמור עד גיל [8-9מותרים בכיבוס ]ואפי' אם יש להם בגדים
לעיל – אסור לקנות בה ,אלא יש לקנות במכירות ביתיות אחרים ,אך הם פחות נאים[ ,ומותר לכבס ]במכונת כביסה[
או בחנויות מזון המוכרות גם את המוצרים הנ"ל. אף כמות גדולה ,אם יש סבירות שיצטרכו בגדים אלו
רמד .כמו כן מותר לקנות מוצרים ]אפי' שלא לצורך לחוה"מ.
המועד[ אם הם במבצעים מיוחדים שלא יחזרו על עצמם רלא .מי שהזיע הרבה ,ובגדיו ]לבנים ,גרביים או חולצות[
לאחר חול המועד ,ודווקא בחנויות הפתוחות כדין כנ"ל. אינם ראויים ללבישה -בשעת הדחק יש להקל לכבס את
96
שו"ת בדיני אבל בחול המועד סוכות בגדיו ,אם אין לו חולצות אחרות המתאימות ללבישה
בחג)וראה הערה.(94
רמה .שאלה :כיצד נוהג אבל בהקפות שבהושענות.
רלב .מותר לכבס מגבות שדרך להחליפן כל יום.
תשובה :בני ספרד נהגו שהאבל מקיף כרגיל ,אך לדעת
הרמ"א אבל אינו מקיף ]ובהושענא רבא ,יש סוברים שאבל רלג .בגד העלול להיהרס אם לא יכובס – מותר לכבסו,
מקיף )סידור היעב"ץ([ ,ויש הסוברים שיכול להקיף .ונכון אפי' אם לא נצרך למועד.
שהאבל יחזיק את ספר התורה בזמן אמירת ההושענות כפי רלד .סמרטוטים מותר לכבסם ,כיון שרגילים להתלכלך.
הנהוג. רלה .בכל המקרים הנ"ל שמותר לכבס – אסור לצרף
רמו .שאלה :האם אבל יכול ללכת לשמחת בית לאותה מכונה בגדים האסורים בכיבוס )וראה הערה.(95
השואבה. רלו .מותר לגהץ בגדים בחול המועד ]אא"כ יש מנהג
תשובה :באמירת המזמורים -אין שום מניעה מלהשתתף. אחר[ ,אך אין ליצור קפלים חדשים.
ובזמן הריקודים והנגינות -אם הולך בשביל ילדיו ,מותר רלז .מותר לייבש בגדים במכונת ייבוש ,וכן מותר לתלות
להיות שם מבלי לרקוד ]ויש מקילים בכל אופן להשתתף בגדי קטנים בחוץ ,אך ייבוש בגדי גדולים מותר רק בתוך
מבלי לרקוד ,וצ"ע[. הבית.
רמז .שאלה :האם מותר לאבל להדליק מוזיקה חול רלח .צחצוח נעליים והברשת כובע מותרים.
המועד.
נחשבים שדרך בני אדם לכבסם תדיר[ .ופעמים שיש לדון משום כבוד 94שאלה :האם מותר בחול המועד לכבס חולצות או מכנסיים
הבריות. לאדם שהזיע בהם הרבה ,ואינם ראויים ללבישה.
95שאלה :האם מותר להוסיף בגדי גדולים לתוך מכונת כביסה של תשובה :בשעת הדחק ,אם אין לו חולצות אחרות המתאימות ללבישה
בגדי קטנים. בחג ,מותר לכבס ]ויותר טוב לקנות באופן המותר )ראה לקמן סע'
תשובה :אסור להוסיף בגדי גדולים למכונת הכביסה. רמב( מאשר לכבס[.
מקור :כיון שאיסור הכיבוס אינו מחמת איסור מלאכה ,אלא כדי שלא מקור :עי' שו"ע )סי' תקלד( ומשנ"ב )ס"ק ט( ,ותוס' )מו"ק יד .ד"ה
יכנס לרגל כשהוא מנוול )מו"ק יד .תוד"ה ושאר ,ותוד"ה ומנודה( ,לכן שאין( .ויש לדון להתיר מדין מטפחות הידיים ומטפחות הספרים
לא שייך בזה היתר של ריבוי בשיעורים .אך אם בגדי הגדולים אינם ומטפחות הספג )סי' תקלד ס"א( ,אך יש להסתפק האם ההיתר הוא
ראויים ללבישה ,מותר לכבסם וכדלעיל. רק בבגדים אלו ,כיון שאצל רוב האנשים דרכם להתכבס תדיר ,או
96לטעמי הדינים ,ראה אזמרה לשמך גיליון סוכות חלק ב – נדונים. שתלוי בכל אדם לפי רגילותו ]אמנם יתכן שבזמננו ,גם בגדים אלו
לא
קריאת משנה תורה ,ואמירת תהלים תשובה :אסור ,אבל מותר להשמיע שירים בבית ,אם האבל
רנד .יש הנוהגים לקרוא בליל הושענא רבא את חומש אינו מתכוון להקשיב וליהנות מהשירים )יו"ד סי' שצא ,או"ח סי' תרס(.
דברים עפ"י האריז"ל ,100וכך נוהגים בקהילות החסידים רמח .שאלה :האם אבל רוקד עם הספר תורה בשמחת
והספרדים. תורה.
רנה .קריאה זו קוראים מתוך חומש או מתוך ספר תורה
תשובה :אינו רוקד כרגיל ,אבל עושה הקפה אחת עם
שלא בציבור ,והמקילים לקרוא מתוך ספר תורה בציבור,
הספר תורה.
יש מקור למנהגם.101
רנו .בקריאה זו אין את האיסור לצאת מבית הכנסת רמט .שאלה :האם אבל בתוך שבעה יכול לעלות לתורה
באמצע הקריאה )עי' או"ח סי' קמו( ,כיון שהוא רק מנהג. בסוכות ובשמחת תורה.
רנז .אמירת תהלים לפני חצות בליל הושענא רבא :טוב תשובה :אבל בתוך שבעה ,לכתחילה אינו עולה לתורה
שלא לומר מקרא בלילה ]ואפי' לא בליל הו"ר ,וראה בחג להצטרף למנין הקרואים המחוייבים ]ונראה שאין
הערה .102אמנם השנה ,שליל הו"ר חל בליל שישי ,אפשר מניעה לעלות מעבר לקרואים המחויבים[ )סי' תקמח ס"ק טז(,
לומר )כמבואר בהערה הנ"ל([ ,אך משנה תורה אומרים לפני אך בשמחת תורה עולה )פת"ש יו"ד סי' שצט סק"א ,וטעמו שכיון שכולם
חצות )כיון שזהו הזמן של התיקון בלילה זה( .ולאחר חצות אומרים עולים ,אם לא יעלה הוי אבלות בפרהסיא .ולפי זה במקומות שלא כולם עולים ,לא
תהלים.103 יעלה .אמנם מעבר לשבעה קרואים המחויבים ,יכול לעלות ,וכנ"ל(.
רנח .אדם שביכולתו להיות ער רק בחלק מהלילה ,עדיף דינים כלליים הנוגעים לג' רגלים
שיהיה בתחילת הלילה עד חצות ,מפני שאז עיקר הדין.104
רנ .עלייה לרגל בזמן הזה :בזמן הזה אין חובה ללכת
תפילת הושענא רבא לכותל בג' הרגלים ,אולם רבים נהגו ללכת.97
רנט .ביום הושענא רבא משכימין לבית הכנסת.105
המנהג הוא ללכת לכותל ,אך אין צריך לראות את פני
רס .האשכנזים נוהגים לומר פסוקי דזמרה כבכל שבת העזרה .המנהג הוא ללכת במשך ימי הפסח או ימי
ויו"ט ,אלא שמוסיפים 'מזמור לתודה' ולא אומרים 'נשמת'. הסוכות או בחג השבועות וששת הימים שלאחריו ]ורק בחג
רסא .נוהגים להתיר את אגד הלולב בהו"ר .יש הנוהגים השבועות אפשר להשלים בימים שלאחריו ,אך לא בימים שלאחר פסח וסוכות[.
להתירו קודם נטילת הלולב ויש הנוהגים לאחר הנטילה
בשבת ,יו"ט וחול המועד -אין קורעים בכותל המערבי.
קודם הלל ,ויש הנוהגים לאחר הלל קודם הושענות ,ומי
שאין לו מנהג יסיר את הטבעות לאחר הנטילה לפני אמירת רנא .הקבלת פני רבו ברגל :דין זה אינו נוהג בזמננו.98
הלל.
רנב .דין הקזת דם בערב הרגל ,דין רגל מבטל אבילות,
נטילת ערבה ודיני יו"ט שני של גלויות – התבארו בהרחבה באזמרה
רסב .ביום הו"ר נהגו ליטול ערבה ,ואף שמן הדין די לשמך פסח ב.
בערבה אחת נהגו ליטול ה' ערבות עפ"י האריז"ל.
רסג .נוהגים לקשור את חמש הערבות יחד ,ויותר טוב
לקושרן בגבעול ערבה שלא השתמשו בה לנטילת לולב ,ומי טבילה בהושענא רבא
שאין לו גבעול ערבה יכול לאגוד בעלי לולב שלא השתמשו
רנג .המדקדקים טובלים לפני עלות השחר ,וטוב יותר
בו או בגומייה ,אך אז יש להיזהר לאחוז בערבות ולא באגד
לטבול מערב הו"ר כדי שילמד כל הלילה בקדושה.99
ע"מ שלא תהא חציצה.
102שעה"צ ריש סי' רלח ,ואפי' בלילות חוה"מ והו"ר ,אך בליל שישי 97מדרש שיר השירים רבה )א ,טו ,וכן ח ,ח( ,ר"ן תענית דף י )ב.
וליל שבת ויו"ט אומרים. מדפה"ר ד"ה ואיכא( ,שו"ת תשב"ץ )ח"ג סי' רא( ,כפתור ופרח )פ"ו(,
103שער הכוונות )פ' ואתחנן ,הובא בכה"ח סי' תרסד ס"ק ג-ד ,וע"ש מהרלב"ח )סמיכת זקנים ,קונטרס ג( ,שו"ת מהרי"ט )ח"א סי' קלד(
עוד מה נוהגים לומר( ,ביכורי יעקב )סי' תרסד ס"ק ד( ,ועי' שו"ת 98נוב"י תניינא ,או"ח סי' צד ,וראה בהרחבה באזמרה לשמך – חג
לבושי מרדכי )תניינא סי' קפו( .ויש הנוהגים לקרוא תהלים אף לפני השבועות.
חצות .מנהג אמירת התהלים מוזכר גם ביסוד ושורש העבודה )שער 99רמ"א סי' תרסד ס"א ,משנ"ב סק"ח ,כה"ח ס"ק כב.
יא פט"ו( ובסידור היעב"ץ. 100עי' בכור"י סי' תרסד ס"ק ד ,וכה"ח שם סק"ג ,ועי' עוד באבודרהם
104כה"ח שם. סדר תפילות סוכות ,שבולי הלקט סי' שעא
105והוא אחד מחמש השכמות )עי' שע"ת סי' תרסד( 101עי' שו"ת משיב דבר סי' טז ,שו"ת תורת רפאל סי' ב ,נמוקי או"ח
סי' תרסט ס"ק ב
לב
שמחת תורה ]ספרדים וקטנים מבני אשכנז מותרים לקצוץ רסד .ניתן להשתמש בב' הערבות של הלולב ולקיים בהן
בכל חוה"מ[. את דין נטילת הערבה )סי' תרס"ד ס"ו ומשנ"ב שם( ,אך לדעת
האריז"ל יש לייחד ערבות נפרדות )כה"ח שם ס"ק מב(.
רעד .יש להיזהר להוציא קודם כניסת החג את כל המוקצה
שהכניס לבגדיו במשך ימי חול המועד. רסה .אף שמן הדין מותר שכמה אנשים שונים יחבטו את
אותן הערבות כמה פעמים ,נהגו שכל אחד יחבוט ערבות
רעה .יש לטבול בערב החג אחר חצות ,109ואפשר להקדים המיוחדות לו ,ומי שאין לו אפשרות יקל כעיקר הדין.
הטבילה אף שעה קודם חצות )חמדת ימים ח"ג פ"ז שמיני עצרת אות
רסו .אף נשים חובטות ערבה ]אך בנות ספרד לא נהגו[ ,ואף נהגו
ה ,שכיוון שרגל בפ"ע הוא ,דינו כשאר רגלים לעניין זה ,ואף ראוי להחמיר בו יותר
לחבוט עבור תינוק בן יומו ,אך אין צריך לחבוט עבור
עיי"ש .ואם טבל בהו"ר ,אף שמדין "לטהר עצמו ברגל" אינו צריך לטבול שוב,
עוברים.
אך עפ"י הקבלה יש עניין שיטבול שוב בערב שמח"ת(.
רסז .המתפלל ביחידות יעשה הקפות בביתו ע"י שיניח
רעו .בחורים שמגיעים לישיבה בערב שמחת תורה והם ספר קודש על כיסא ויסתובב סביבו ז' הקפות.
עייפים כי היו ניעורים בליל הושענא רבא – אסור להם
רסח .יש נוהגים להניח הערבות מעל הארון קודש ,ואין
לישון מחוץ לסוכה ואין זה נחשב מצטער ,כי בעשיית
איסור בדבר משום שלב בי"ד מתנה עליהם.106
הסוכה אין פטור מצטער )עי' לעיל בדיני מצטער( .אמנם אם יש
בישיבה סוכה שיש בה מספיק מקום ,אך אי אפשר לישון בה סעודה בהושענא רבא
מחמת הרעש -פטורים מסוכה. רסט .רבים נהגו להוסיף בהו"ר מאכלים נוספים ]מעבר
למה שאוכלים בחוה"מ[ כמו בסעודת יו"ט.107
רעז .פרידה מהסוכה :יש נוהגים שבפרידה מהסוכה
אומרים "יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לוויתן" ]ויש בזה רע .יש הנוהגים לאכול לביבות ממולאות בשר הנקראות
נוסחים שונים[ .לא צריך לאכול בזמן הפרידה ]אמנם יש נוהגים
'קרעפלאך' ,ויש מקור למנהגם.
לאכול ,ואין לכך מקור קדום .כמובן שדיני הסוכה ממשיכים אף לאחר הפרידה, רעא .לכתחילה יש לאכול ]ועכ"פ להתחיל[ סעודת הו"ר לפני
ואם רוצה לאכול ,יאכל בסוכה ,כמבואר להלן סע' רעט[ .נהגו בני עלייה חצות .אם לא הספיק ,אפשר לאכול ]ועכ"פ להתחיל[ עד שעה
לנשק את הסוכה ביציאתם ממנה )ראה משנ"ב סי' תעז(. עשירית .לאחמ"כ – מצוה שלא יאכל שיעור קביעות
סעודה ]דהיינו כרגילותו בחול[ ,אלא רק מעט יותר מכביצה
הדלקת נרות' ,שהחיינו' ו'שלום עליכם' פת ,כדי שיאכל בלילה לתאבון.108
רעח .דיני הדלקת נרות יו"ט שחל בשבת ,ואמירת 'שלום
עליכם' בו – התבארו לעיל בעמ' יא-יב.
ישיבה בסוכה בשמחת תורה ערב שמחת תורה
רעט .עד צאת הכוכבים של ליל שמחת תורה אסור לאכול רעב .בערב שמחת תורה -מותר לשטוף את הבית כרגיל,
מחוץ לסוכה. וכן מותר להבריש כובע ולצחצח נעליים .כמו כן מותר לגהץ
בגדים ]אא"כ יש מנהג אחר[ ,אך אסור ליצור קפלים
רפ .יש לפרק את הסוכה רק לאחר שמחת תורה ,וכן אין
חדשים .כל הנ"ל מותר בכל ימי חוה"מ.
לסגור את הגג שמעל הסוכה עד לאחר שמח"ת.
רעג .מי שנטל ציפורניו בערב סוכות ]או אפי' בערב
אמנם אם יש חשש לגשמים בשמחת תורה – יכול לפרק
שבת שלפני סוכות ,בשנים שסוכות חל ביום ב'[ יכול ליטול
את הסוכה בערב שמח"ת לאחר מנחה קטנה ]ונכון שיעשה ציפורניו בחוה"מ .מי שלא נטל ציפורניו בערב סוכות ,אם
זאת קרוב יותר לשקיעה[ ,וכן לסגור את הגג ולהוריד רגיל ליטול ציפורניו בכל ערב שבת ,יכול ליטול ציפורניו
הקישוטים.110 בערב שבת חוה"מ עם כלי ,אף לבני אשכנז ,אבל לא בערב
ירחץ בט' קבין )דיני הרחיצה יתבארו בשלוחה 54בקו בית ההוראה(. 106עי' או"ח סי' קנד ,שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' נז .וראה מנהגים נוספים
110בגמ' )סוכה מח( ובשו"ע )סי' תרסו( נאמר שלא יסתור אדם סוכתו בסוף הלכות שמח"ת.
בחג ,ונאמרו בדבר ג' טעמים: 107עי' מנורת המאור ,ביאור הגר"א וערוך השולחן סי' תרסד.
רש"י כתב שהוא משום שחובה לאכול בסוכה ,וייתכן שיצטרך לאכול. 108רמ"א סי' רמט ס"ב ,משנ"ב שם ס"ק יג ,סי' תרסח ס"ק א ,סי'
הר"ן כתב שהוא משום שכתוב 'בסוכות תשבו שבעה ימים' ,ומזה תרצה ס"ק י ,א"א לגאון מבוטשאטש סי' רמט ,אולם עי' ערוה"ש שם
ס"ז
109ומי שקשה לו לטבול ,יכול לסמוך על השיטות שבזה"ז אין חיוב
לטהר עצמו ברגל )עי' שאג"א סי' סז ,שע"ת סי' תקכט( .ואם רוצה,
לג
רפט .אומרים יזכור בשמח"ת ]אף כשחל בשבת[ אף כמו כן השוכרים דירה לסוכות ,וצריכים לעזוב מיד בצאת
ביחידות ]ובני ספרד לא אומרים יזכור כלל[. שמח"ת ,יכולים לפרק הסוכה בערב שמח"ת ,וכנ"ל.
דיני קריאת התורה והעליות בשמחת תורה רפא .אסור לאכול או לישון בשמחת תורה בסוכה )משום
רצ .לאחר ההקפות ]ביום ובליל שמח"ת[ ,מחזירים את דנראה כמוסיף( .והרוצה לאכול או לישון בסוכה ,יוריד לאחר
ספרי התורה לארון ,ומשאירים בחוץ את הספרים בהם שעת מנחה קטנה ]ונכון שיעשה זאת קרוב יותר לשקיעה[
קוראים ,והחזן אומר "שמע ישראל" וכו' ,כנהוג. סכך בשיעור 40ס"מ על 40ס"מ ,ואם אינו יכול להוריד
או ששכח -יכניס סירים ריקים לסוכה ,וכן יכול לסגור את
רצא .יש מנהגים חלוקים בעניין אמירת "בריך שמיה" )יש
הגג.
נוהגים שלא לאומרו ,מפני שאין כאן הוצאת ס"ת מהארון( ,ובמקום שאין
מנהג ברור ,יאמרו )עיי"ע סי' קלד ס"ק יג(. שנים מקרא ואחד תרגום
וכן יש מנהגים בעניין אמירת י"ג מידות ורבש"ע ,ובמקום רפב .ממנחה של שבת פרשת האזינו יוצאים יד"ח שמו"ת
שאין מנהג ,יאמרו ]אמנם בשנים שחל בשבת ,בלא"ה של 'וזאת הברכה' ,אך לכתחילה נח' הפוסקים האם זמן
הקריאה הוא מליל הושענא רבא או מליל שמח"ת )משנ"ב סי'
המנהג הנפוץ שלא לאומרם[.
רפה ס"ק כט ,סי' תרסט ס"ק ד ,ואפשר לסמוך על הפוסקים הסוברים שזמן
רצב .השנה ששמחת תורה חל בשבת ,יש לקרוא הקריאה הוא מליל הו"ר( .ועפ"י הקבלה לכתחילה יש לקרוא
בתחילה ז' קרואים עד עליית שביעי "ויעל משה" ,ע"י בהושענא רבא ביום ,עד כניסת החג )בא"ח שנה א וזאת הברכה,
שמחלק את העלייה הראשונה לשניים ,כהן קורא עד "ישא סע' טו ,כה"ח סי' תרסד ס"ק ס(.
מדברותיך" ,ולוי קורא משם עד "ועזר מצריו תהיה" ,וכן
הלאה ,ושביעי קורא מ"מעונה" עד "ויעל משה". רפג .סוף זמן קריאת השמו"ת הוא עד שגומרים לקרוא
בתורה את 'וזאת הברכה'.
ולאחמ"כ חוזרים וקוראים שוב מתחילת "וזאת הברכה"
עד "ולדן" כבכל שנה ,ואז קוראים לכל הנערים מ"ולדן" רפד .ניתן לקרוא שמו"ת של פרשת בראשית לאחר
עד "מעונה" ,ולחתן תורה מ"מעונה" עד הסוף. שהציבור קרא את פרשת בראשית.
רצג .כשמוסיפים עליות עבור האחרונים שעדיין לא עלו, קידוש לפני קריאת התורה
לא צריך להתחיל מתחילת "וזאת הברכה" ,אלא אפשר רפה .ישנם רבים שעושים קידוש לפני קריאת התורה ,ויש
להתחיל מתחילת אחת העליות .וכגון אם נשאר אדם אחד יסוד לזה.111
]חוץ מ"כל הנערים"[ ,יתחילו לקרוא לו מעליית רביעי ,אם מדיני התפילה וההקפות
נשארו שניים ,משלישי ,וכן הלאה.
רפו .אם בתפילה או בקידוש של שמחת תורה טעה ואמר
רצד .אין להעלות אבא ובן ברצף ,אף בעליות שמוסיפים "יום חג הסוכות הזה" :אם נזכר לפני שסיים את הברכה -
בשמח"ת .אולם אפשר להעלות אחד לחתן תורה והשני יחזור ל"ותתן לנו" וימשיך משם ,ואם סיים את הברכה -
לחתן בראשית ,ויש להקל אף בס"ת אחד. אינו חוזר )סי' תרסח ס"ק ב(.
רצה .אם בקריאות הנוספות נשאר רק כהן אחד והשאר רפז .בזמן ההקפות יש לעמוד ,והחלשים שמקילים לשבת
ישראלים ,או שנשאר רק לוי אחד והשאר ישראלים ]ואין יש להם על מה לסמוך.112
עוד כהנים ולויים אפי' קטנים[ -בשעת הדחק אפשר
לקרוא לישראל מיד לאחר הכהן או הלוי ,אך יותר נכון שלא רפח .אבל אינו רוקד כרגיל בשמחת תורה ,אלא הוא עושה
לקרוא לכהן או ללוי כלל אלא רק לישראלים. הקפה אחת עם הספר תורה.113
סי' א שמתיר. נלמד שצריך שתהא לו סוכה כל שבעה.
112משום שיש לדון להקל לשבת מפני שיש מחיצה של בני אדם המאירי כתב שהוא משום ביזוי מצווה ופריקת עול.
העומדים סביב לרוקדים וחוצצים בין היושב לבין הספר תורה ,וכן מעבר לטעמים אלו ,יש בפירוק הסוכה איסור משום 'סותר' שלא
מטעם שבזמן ההקפות זהו מקומו של הס"ת )עי' יו"ד סי' רמב סע' לצורך המועד ]ועי' מאמר מרדכי ובה"ל סי' תרלז ,ויל"ע בדבריהם[.
טז( ,ומטעמים נוספים. אמנם איסור 'סותר' לא נאמר לצורך דבר האבד.
עי' ערוך השולחן )יו"ד סי' רפב ,ה( משנ"ב )סי' קמו ס"ק יז( ,שעה"צ 111בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ אוסר ,ובשו"ת חת"ס או"ח סי' סט
)שם ס"ק יח(. נראה שמותר ,וע"ע בשו"ת קרן לדוד סי' פט ,שו"ת מחנה אברהם סי'
113לטעמי הדין ,ראה אזמרה לשמך גיליון סוכות חלק ב – נדונים. מד ,שו"ת לבושי מרדכי מהדו"ת סי' צט-ק ,ובשו"ת משנה שכיר ח"א
לד
טעה ולא אמר "משיב הרוח" רצו .כהן או לוי יכולים להיות 'חתן תורה' ו'חתן בראשית',
שח .אדם שטעה בימות הגשמים ,ובמקום לומר "משיב הרוח כמו כן מותר ששלושה כהנים או לויים יהיו 'חתן תורה' 'חתן
ומוריד הגשם" אמר "מוריד הטל" ,אינו צריך לחזור על בראשית' ומפטיר.
הברכה או על התפילה ,מפני שהזכרה זו אינה מעכבת. רצז .אם יש רק כהן אחד ורוצים להעלותו גם ל'חתן תורה'
אמנם אם שם לב לטעותו כשהוא עדיין בברכת "אתה או ל'חתן בראשית' ,מותר שיעלה פעמיים.
גיבור" ,עליו לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,וכדלקמן: רצח .אם יש הרבה כהנים ולויים ,יעלו לתורה כהן ,לוי,
]א[ אם נזכר באמצע הברכה ,לפני שאמר 'ונאמן אתה ישראל ,כהן ,לוי ,ישראל ,וחוזר חלילה.
להחיות וכו'' -יאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בסיום רצט .ברכות התורה בעליית כל הנערים :אף שיש נוהגים
העניין וימשיך מהיכן שהפסיק. שהילדים מברכים עם העולה ,נכון יותר שרק העולה יברך
לדוגמה :אם נזכר לאחר המילים "מכלכל חיים" ,יסיים והם יצאו בברכתו .לאחר הברכה האחרונה ,העולה אומר
את הענין ויאמר "מכלכל חיים בחסד ,משיב הרוח ומוריד עם הילדים "המלאך הגואל" )משנ"ב סי' תרס"ט ס"ק יב-יד(.
הגשם" ,וימשיך "מחייה מתים ברחמים רבים וכו'" ]ואל ש .העולה לתורה אינו אומר "חזק חזק ונתחזק" משום
יאמר; מכלכל חיים ,משיב הרוח ומוריד הגשם ,בחסד ,אלא יסיים את העניין ,וכאמור[. הפסק.
]ב[ אם נזכר לאחר שהתחיל לומר 'ונאמן אתה' ,לפני שא .נוהגים שהעולה לתורה בפרשת בראשית אומר "ויהי
שאמר את שם השם שבחתימת הברכה -יאמר "משיב ערב ויהי בוקר וכו'" עם הציבור לפני הבעל קורא ]ולא
הרוח ומוריד הגשם" ,ויחזור ל'ונאמן אתה וכו''. חוזר ואומר שוב עם הבעל קורא[.
]ג[ אמר 'ברוך אתה השם - '....כיון שאמר את שם תפילת מוסף ,ואמירת "משיב הרוח"
השם ,ממשיך כדרכו ואינו חוזר )והעצה הידועה לסיים 'למדני
שב .דין הטועה בתפילות ג' רגלים ובמוסף ביו"ט שחל
חוקיך' אינה נכונה במקרה זה ,שכיון שמדינא אינו צריך לחזור ,אמירת "למדני
בשבת ,התבאר לעיל עמ' כט.
חוקיך" מהווה הפסק ,ולכן אין לאומרה(.
שג .אם אין כהנים אין אומרים "ותערב" ]ואם התחילו אין
הבדלה במוצאי שבת יו"ט מפסיקין[ ,אך אם יש כהן אחד ,אומרים )עיין שו"ת מהר"מ לובלין
שט .מבדילים כרגיל בכל מוצ"ש על יין ,בשמים ונר. סי' ל ,מג"א סי' קכח ס"ק עד ,אמנם עי' לשון המשנ"ב שם ס"ק קעג(.
ד' המינים ,הסכך והדפנות לאחר החג שד .בברכת כהנים במוסף יו"ט שחל בשבת ,הציבור אינו
שי .טוב לשמור את הלולב ומיניו ולשורפם בשריפת אומר את התפילה שלפני "שלום" ,והכהנים אינם מנגנים.
חמץ .ובמקום הצורך אפשר להשליכם לאשפה בתוך שה .המנהג הנפוץ לומר תפילת גשם לפני שהציבור
שקית.114 מתחילים מוסף.
שיא .אופן אחסון הסכך :ירססו את הסכך בחומר הדברה שו .יחיד המתפלל בביתו ,לא יתפלל מוסף עד שעה
ארוך טווח ]כגון ,[K2000ולהמתין עד שיתייבש לגמרי, שהציבור מתפלל מוסף .אם אינו רגיל להתפלל בבית
ולאחמ"כ יאחסנו באריזה אטומה לחלוטין במקום יבש .יש כנסת מסוים ,אזי די שבאחד מבתי הכנסיות בעירו כבר
לבדוק את הסכך כל שנה )המלצות הרב מ.ו .שליט"א(. הזכירו "משיב הרוח" ,כדי שיאמר "משיב הרוח" .אך אם
שיב .השלכת סכך ודפנות אחרי החג – אין לזרוק את רגיל להתפלל בבית כנסת מסוים ,הולך אחר בית הכנסת
הסכך והדפנות במקום שיפסעו עליהם ,ואפילו אינו מקום זה )וראה עוד באזמרה לשמך פסח ב(.
אשפה .יש לזרקם במקום פתוח שלא עוברים שם ,ויש ערים שז .אשה המתפללת בביתה ,אף אם בעלה כבר התפלל
שהסכך נאסף ע"י העיריה בנפרד .במקום שלא עושים כן, מוסף – אומרת בשחרית "מוריד הטל" .ובמוסף – אם
יש להקל לזרוק את הסכך והדפנות כשהם עטופים בניילון באחד מבתי הכנסיות בעיר כבר התפללו מוסף ,אומרת
לאשפה. "משיב הרוח" )וראה עוד באזמרה לשמך פסח ב(.
שהוכיח כן מהירושלמי שבת פ"ב ה"ו(. 114ישנם מנהגים נוספים בעניין ד' המינים והערבות החבוטות
יש השומרים את האתרוג ועושים ממנו ריבה לטו' בשבט ,ויש לאחר החג ,ונביא מקצתם:
המשתמשים בו כסגולה ללידה קלה. יש השומרים את ההושענות אצלם בבית ,והוא סגולה לשמירה
יש המשתמשים בהדס כבשמים בכל מוצ"ש ]ויקפיד לבדוק אם עדיין ולזש"ק.
יש בו ריח לאחר זמן[. ויש השומרים אף את הלולב ומיניו ,ואף הוא סגולה לשמירה )עי' חיד"א
לה
הראשון ,ודעת הרמ"א שחסרון הדר פוסל אף בשאר
הימים.
אש ֹון
הגמ' )סוכה לה (.דורשת מהפס' "ו ּלְ קַ ְח ּ ֶתם ָלכֶם ַּבי ּ ֹום הָ ִר ׁ
ובפוסקים 116כתבו לחלק בין פסול חסרון הדר לפסול חסרון
ְּפ ִרי עֵ ץ הָ ָדר ַּכ ּפֹת ְּת ָמ ִרים וַעֲ נַף עֵ ץ עָ בֹת וְעַ ְרבֵ י נָחַ ל
לקיחה תמה ,שפסול חסרון הדר אם אינו ניכר לעין אלא
ָמים" )ויקרא כג ,מ( שמַ ְח ּ ֶתם לִ ְפנֵי השם אלוקיכם ׁ ִשבְ עַ ת י ִ
וּ ְ ׂ
רק בהתבוננות אינו פוסל כלל שאינו מחסר בהידור,
שפרי עץ הדר הוא האתרוג ,שטעם עצו ופריו שווה ,כפות
אולם פסול חסרון לקיחה תמה פוסל גם אם אינו ניכר
תמרים הוא הלולב הגדל בדקל התמרים ,ענף עץ עבות
אלא בהתבוננות ,שסוף סוף חסר הוא ואינה לקיחה
הוא ההדס ,וערבי נחל אלו הערבות ממין הגדל בנחל.
תמה.117
ובגמרא )שם מא (.למדו עוד מפס' זה ,שמהתורה ,החיוב
ליטול ד' מינים שבעה ימים ,הוא רק במקדש ,כפי שנאמר
השנה ,שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת ,לדעת השו"ע "ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים" ,אך מחוץ
כל הפסולים -כשרים השנה ,מלבד אתרוג מורכב ,או שאין למקדש אין חובה ליטלם אלא ביום הראשון ,כפי שנאמר
בו שיעור ,או טבל ,או הדס לא משולש. "ולקחתם לכם ביום הראשון" ,אולם רבנן חייבו ליטול
המינים אף מחוץ למקדש כל שבעת ימי החג משום זכר
ואף לדעת הרמ"א -אתרוג חסר ,ניקב ,נקלף ,נפל העוקץ, למקדש.
ובלולב -נחלקה התיומת ]עלה אמצעי פתוח[ -כל אלו
מעיקר הדין כשרים השנה ]אמנם יש מקום להדר בכך וכתבו הראשונים שכיון שחיוב נטילת ארבעת המינים בכל
ובפרט בעלה אמצעי פתוח בלולב[. שבעת ימי החג אינו אלא מדרבנן ,משום כך יש להקל
בחלק מהפסולים שנאמרו בארבעת המינים שלא יפסלו
אמנם באתרוג – בלעטלך ,שינוי מראה] ,נקודות שחורות בחיוב זה שאינו אלא מדרבנן ,וכגון פסול שאול ,הפוסל
באתרוג[ ,ניטל הפיטם ,יבש ,מורכב ,טבל וערלה ,ובלולב – משום ש"אינו לכם" ,שלא יפסול בשאר הימים ,משום שאין
נקטם ראשו ,יבש ,הימנק – בכל אלו יש להחמיר שפסולים צורך שיהיו המינים שלו.
כל שבעה ,ואף השנה יש לדקדק אחריהם.
ולעניין פסול חסרון הדר -נחלקו הראשונים אם יש להקל
בו בשאר הימים ,יש אומרים שאינו פוסל אלא ביום הראשון
א .שיעור גודלו של אתרוג מכביצה ומעלה ,שהוא נפח 100 אבל בשאר ימים כשר ,ויש אומרים שהדר פוסל אף בשאר
סמ"ק ]וראה בהערה מהו אופן המדידה[ ,118ובשאר ימים אפשר ימים ,והקלו רק בפסול חסר שסוברים שפסולו משום שאינו
להקל בשעת הדחק לברך על אתרוג שיש בו יותר מ57 לקיחה תמה ,ופסול זה אינו אלא ביום הראשון .115ולהלכה
סמ"ק.119 דעת השלחן ערוך שפסולי הדר אינם פוסלים אלא ביום
שמשקלו הסגולי של האתרוג נמוך ממשקל המים ,די במשקל של כ- 115ושורש מחלוקתם בביאור דברי הגמרא )סוכה לו ע"א( רב חנינא
90גרם אתרוג ,כדי שיהיה בו 100סמ"ק[ .אולם נכון ליטול שיעור גדול מטביל באתרוג ונפיק ביה ,והיינו שאף שהיה נחסר היה נוטלו ,וביארה
יותר מזה ולכל הפחות 110סמ"ק ]ובמשקל -משקלו 100גרם ,ויש הגמרא שהמדובר בשאר ימי החג שאין חובת הנטילה אלא מדרבנן,
מקפידים לקחת במשקל 110גרם בכדי לצאת מכל חשש[ ,משום ולקיום חובה זו כשר אף אתרוג חסר ,ולמדו מזה הרמב"ם )לולב פ"ח
שעד התקדש החג מתמעט קצת משיעורו ויש לחשוש שיחסר .ואם ה"ט( והגאונים )הובאו בבית יוסף סימן תרמט( והר"ן )סוכה טו ע"ב(
נחסר שיעורו והצטמצם לפחות מהשיעור הראוי במהלך ימי החג, שכל פסולי האתרוג הפסולים משום חסרון הדר אינם פוסלים אלא
לדעת המשנה ברורה )ביאור הלכה סימן תרמח ד"ה פסול( אין לברך בחובת הדאורייתא שביום הראשון ,אבל בשאר ימי החג כשרים,
עליו ,ולדעת החזון איש )סימן קמח סק"ח( יכול לברך עליו שאין הצורך שדעתם שאין פסול אלא משום הדר וגם חסר אינו פסול אלא משום
בשיעור גודל כביצה אלא כדי שיהיה בו גמר פרי ,וזה כבר גמר פריו. הדר ,ואולם דעת התוספות )סוכה כט ע"ב( והרא"ש שבכל שבעת ימי
וכן מבואר מדברי רבי עקיבא איגר )סימן תרמט ס"ו(. החג פוסל חסרון הדר ,והטעם שאתרוג החסר כשר בשאר ימים הוא
119השיעור הגדול של 100סמ"ק הוא שיעור חזון איש ,ובמשנה ברורה משום שהחסר אין בו חסרון הדר ואין פסולו ביום הראשון אלא משום
)סימן תפו סק"א( מבואר שלעניין מצוות דאורייתא יש להקפיד לשער שאין זה לקיחה תמה ,ומהכתוב 'ולקחתם לכם' למדים שצריך שתהיה
כפי השיעור הגדול ,ומטעם זה ביום הראשון יש להקפיד שיהיה באתרוג לקיחה תמה ,ומטעם זה ביום הראשון פסול שאין מתקיים לשון הכתוב,
שיעור זה ,אמנם גם בשאר ימי החג יש להקפיד על שיעור זה ,כפי אבל בשאר הימים כשרה אף לקיחה שאינה תמה ,אמנם דבר שפסול
שכתב המשנה ברורה )שם סק"ב( שאמנם לעניין מצוות דרבנן אפשר משום חסרון ההדר פסול אף בכל ימי החג.
לשער כפי השיעור הקטן ]עי' ביאור הלכה סי' רעא סע' יג[ ,אבל 116רבי עקיבא איגר )בכתבים שבסוף הדרוש וחידוש ,במכתב לר'
במקום שמברך עליהם יש להחמיר לשער כפי השיעור הגדול משום שלמה זלמן מק"ק גלונא(.
חשש ברכה לבטלה .ומטעם זה יש לקנות אתרוג שיש בו לכל הפחות 117וראה לעניין פסול חסר בסעיפים ז – ח ,לעניין פסול שינוי מראה
שיעור 100סמ"ק .ואמנם בשעת הדחק יש מקום להקל לברך על בסעיף כד ,ולעניין נקטם ראש הלולב בהקדמה לדיני נקטם ראש
אתרוג שיש בו כביצה אחת ) 57סמ"ק( ע"פ החת"ס סי' קפא מובא הלולב.
בבה"ל סי' תרמח ד"ה 'פחות מכביצה' ,שאם התקטנו הביצים גם
האתרוגים נשתנו ,עיי"ש. 118והדרך למדוד את השיעור היא בהכנסת האתרוג למים ,ואם מחמת
האתרוג יצאו מים בכמות של 100סמ"ק האתרוג כשר ]ומכיוון
לו
איסר ]והוא בקוטר 3.3מ"מ [124פוסל ,ולהלכה אף חסרון ב .אתרוג עגול ככדור פסול ,ויש אומרים שלפי דעת השלחן
משהו פוסל. ערוך אינו פסול אלא ביום הראשון משום שאינו הדר ,אבל
ה .יש מחמירים )שיטה א' דלעיל( שאף חסרון בקליפתו העבה בשאר הימים כשר .120ולדעת הרמ"א פסול כל שבעה.
הירוקה או הצהובה של האתרוג פוסל ,ויש הסוברים )שיטה ב' חסר
דלעיל( ש'חסרון' הוא רק אם נקלפה כל הקליפה העבה עד במשנה )סוכה לד (:שנינו 'אתרוג החסר פסול' ,ונחלקו
הבשר הלבן ]ואפילו שלא נחסר מהבשר הלבן עצמו[ ,ויש הפוסקים מה נחשב בכלל חסר ,שהנה צורת האתרוג
המקילים )שיטה ג' דלעיל( שחיסרון הוא רק אם נחסר גם בבשר היא שמבחוץ יש לו קליפה דקה שהיא כמין גלד על
הלבן עצמו .ובמקום הצורך אפשר להקל כשיטה ב'. האתרוג ]מדובר בקליפה דקה שקופה כעין ניילון שניתן
ו .ספק חסר כשר אף ביום הראשון.125 לקלפה רק אחר הקפאת האתרוג[ ,ולפנים מקליפה זו
ז .חסרון באתרוג אינו פוסל אלא כאשר נראה לעין האדם, יש קליפה עבה ירוקה/צהובה ]שיש בה טעם חריף[,
ואפילו אם נראה רק על ידי התבוננות. ולפנים ממנה מתחיל בשר האתרוג שהוא בצבע לבן,
ובתוך בשר זה נמצאים חדרי הזרע שבהם גרעיני
ח .חסרון שאינו נראה לעין רק בעזרת זכוכית מגדלת האתרוג ,ונחלקו הפוסקים לכמה שיטות :א .כל חסרון
וכדומה ,הרי הוא כשר .אמנם פעמים רבות אפשר לברר בקליפה העבה ,אף אם אינו מגיע לבשר הלבן ,פוסל.
בעזרת הזכוכית המגדלת את מיקום החסרון וצורתו, ב .רק אם נקלפה כל הקליפה העבה הפנימית עד
במקום שהחסרון עצמו נראה לעין גם בלי ההגדלה ,ובגדר למקום הבשר הלבן ,מחשיבו לחסר ופוסל ,אפילו שאין
חסרון הפוסל הוא. חסרון בבשר הלבן עצמו .ג .רק אם נחסר בבשר הלבן
ניקב שבאתרוג ,מחשיבו לחסר ופוסל .במקום הצורך יש
במשנה )סוכה לד (:שנינו "אתרוג שניקב וחסר כל שהוא להקל כשיטה ב' שכל שאין החסרון מגיע עד הבשר
פסול" ,ובגמרא )שם לו (.שנינו "תני עולא בר חנינא ניקב הלבן כשר האתרוג.121
נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר" ,ונחלקו
הראשונים בפירוש דברי עולא בר חנינא ,יש שפירשו
שדבריו אמורים על נקב בלא חסרון ,והיינו שאף נקב
שאין בו חסרון כלל ,מכל מקום אם מפולש הוא פוסל
האתרוג ,ויש שפירשו שדבריו אמורים על נקב עם
חסרון ,שנקב שיש בו חסרון מפולש פוסל הוא בכל
חסרון שהוא ,ואם אינו מפולש אינו פסול אלא כשיש בו
חסרון בשיעור איסר .ולהלכה הובאו שתי הדעות ג .אתרוג החסר פסול ביום הראשון ,וכשר בשאר הימים.122
בשלחן ערוך וכתב המשנה ברורה שמעיקר הדין יש והשנה ,שיום ראשון חל בשבת ,אתרוג החסר כשר.
לפסול אף נקב מפולש שאין בו חסרון ,אם לא באדם אולם כתבו הפוסקים שיש להדר אף בשאר הימים ליטול
שאין לו אתרוג אחר. אתרוג שאינו חסר.123
עוד נחלקו הראשונים בגדר מפולש מה הוא ,יש אומרים ד .בשיעור החסרון נחלקו הראשונים ,יש הסוברים שאף
שמפולש הוא כל שמפולש מעבר אחד של האתרוג חסרון כל שהוא פוסל ,ויש הסוברים שרק שיעור חסרון של
אפשר להקל ]במקום הצורך[ כשיטה ב' ,אבל אם מגיע לבשר הלבן 120משנה ברורה )סימן תרמח שער הציון אות סה( ,ושם הביא שדעת
אין להקל כלל ,שהרי יש לחוש שנחסר מבשר האתרוג עצמו. הלבוש שהפסול הוא לפי שאין דרכו להיות כן ,ולפי"ז פסול כל שבעה
122לדעת השלחן ערוך -אף אם חסר פסולו משום שאינו הדר ,לדעת לכו"ע ,אך בראשונים )יראים תכב ,ומחזור ויטרי שע( מבואר שהחסרון
השו"ע חסרון בהדר אינו פוסל בשאר הימים ,ולדעת הרמ"א שהדר הוא שאינו הדר.
פסול כל שבעה ,כאן הפסול הוא משום חסרון לקיחה תמה ומטעם זה 121מדברי המשנה ברורה )סימן תרמח ס"ק כד ,כה ,נג ,ובשעה"צ שם
כשר בשאר הימים )ראה לעיל הערה .(115 אות כז( יש משמעות כשיטה א' שכל שהתקלפה הקליפה העבה אף
123ביכורי יעקב )סימן תרמט ס"ק לט( .וכבר מצינו כן בראב"ד )תמים שאין הקילוף מגיע למקום הבשר הלבן פסול הוא ]לדעת הר"ן
דעים סימן רלג( ובמאירי )סוכה לו ע"ב(. והרמב"ם שנפסקה הלכה כמותם[ ,ואילו בדברי המטה יהודה )סימן
תרמח ס"ק ז( והגרי"ז )חידושים על סוכה( מבואר כשיטה ב' שרק אם
124ע"פ דברי הש"ך בנקה"כ יו"ד סי' לד ,ויש בזה דעות נוספות
התקלפה כל הקליפה העבה עד הבשר הלבן ]ולא עד בכלל[ פסול,
ואכמ"ל.
ואולם דעת החזון איש )סימן קמז סק"א( שלכו"ע אין האתרוג נחשב
125כשודאי לא חסר בו שיעור איסר ,וטעם כשרותו משום שספק ספיקא לחסר אלא כשנחסר מבשרו הלבן ,וחסרון בקליפה העבה הירוקה או
הוא שמא אינו חסר כלל ,ואף אם חסר שמא הלכה כדעת הפוסקים הצהובה אינו נחשב לחסרון ,אלא שאין להקל כשהגיע הנקב למקום
שאין חסר פוסל אלא כאיסר .משנה ברורה )שם ס"ק יא(. הבשר ורואים צבעו הלבן שכן אי אפשר לצמצם וודאי נחסר כבר
מהבשר הלבן .ולמעשה אם החסרון אינו מגיע עד מקום הבשר הלבן
לז
יב .נקלפה קליפת האתרוג החיצונית ביותר ולא נשאר לעברו השני ,ויש אומרים שאף אם אינו מפולש מעבר
ממנה כלום ,פסול ,נשאר משהו יש מכשירים ,ונכון להחמיר לעבר כל שהנקב מגיע עד חדרי הזרע נחשב בכלל נקב
שפסול ,ואם נשאר שיעור סלע 3.2ס"מ כשר .והשנה ,כל מפולש הוא .והובאו שתי דעות אלו בשלחן ערוך ,וכתב
סוגי ה'נקלף' כשר. המשנה ברורה שנכון להחמיר שאף נקב עד חדרי הזרע
יג .נקלפה קליפת האתרוג העבה הפנימית ,התבאר לעיל פוסל ,ובשעת הדחק אפשר להקל שרק נקב מעבר
בעניין חסר )סעיף ה(.129 לעבר פוסל.
בלעטלך ט .ניקב האתרוג ,אם הנקב מפולש מצד אל צד פסול
האתרוג אף אם אינו חסר בכך כלום ]כגון שניקב במחט[,126
]לדיני 'בלעטלך' השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני
ואף אם הנקב אינו מפולש אלא שמגיע עד חדרי הזרע ,יש
ארבעת המינים בשנה זו[
להחמיר לכתחילה שלא ליטלו ,ובשעת הדחק שאינו מוצא
במשנה )סוכה לד (:שנינו "עלתה בו חזזית פסול",
אתרוג אחר אפשר להקל בו .127והשנה ,כל סוגי ה'ניקב'
ובגמרא )שם לה (:מבואר שאם היתה החזזית בחוטמו
כשר.
פסול אפילו במשהו ,ואם היתה מתחת לחוטמו פסול
בשני מקומות .בזמנינו אין החזזית מצויה ,אולם מצוים י .מצוי שיש נקב בראש האתרוג במקום מושב הפיטם,
על האתרוגים בלעטלך ,ונחלקו הפוסקים בבלטלעך ופעמים שנקב זה מגיע עד חדרי הזרע ופוסל האתרוג ,ואם
הגבוהים מגובה האתרוג אם דינם כדין החזזית ,130ונכון אין אפשרות לדעת עד היכן מגיע הנקב אין לפוסלו
להחמיר כדעת הפוסלים ,אבל בשעת הדחק אפשר מספק ,שהרי ספק ספיקא הוא שמא אף אם מגיע לחדרי
לסמוך על דעת המכשירים ,אמנם בבלעטלך שאינם הזרע כל שאין בו חסרון אינו פוסל] 128וגם אינו מצוי כ"כ
גבוהים מגובה האתרוג לדעת הכל אינם פוסלים כיום שמגיע הנקב עד חדרי הזרע[.
אותו ,131וכפי שיבואר לפנינו.
יא .נקבים שנעשו באתרוג בעודו על העץ ,אם לא הגלידו
יד .אתרוג שיש בו בלעטלך שאינם גבוהים מגובהו של
הרי האתרוג פסול ]משום חסר[ ,ואם הגלידו ]בעודו על
האתרוג כפי המצוי ברוב האתרוגים ,כשר לכתחילה.
העץ[ – דינם מבואר להלן )סעיף טז( בעניין בלעטלך.
טו .אתרוג שנמצא בו בלעטלך הגבוהים מגובה
האתרוג ,132אם היו בחוטמו אפילו משהו יש להחמיר
נקלף
לפוסלו ,ואם היו מתחת לחוטם ,אם היו במקום אחד כשר, במשנה )סוכה לד (:שנינו שאתרוג שנקלף פסול ,ובגמרא
ואם היו בשני מקומות -אם היה ברובו ]רוב שטח האתרוג )שם לה ע"ב( שנינו "אמר רבא האי אתרוגא דאגליד
או רוב היקפו כפי המבואר להלן לעניין שינוי מראה[ פוסלות כאהינא סומקא ]שהוא קילוף[ כשרה" ,והקשתה
האתרוג ,ולבני ספרד אף כששניהם במקום אחד 133יש הגמרא והא תנן נקלף פסול ,ותירצה "הא בכולה הא
להחמיר שפסלוהו. במקצתה" ,והיינו שאם נקלף כולו פסול ואם נקלף
מקצתו כשר ,ונחלקו הראשונים אם פסול נקלף כולו
טז .מצוי מאד באתרוגים שיש בהם מראה שנראה כעין
הוא רק כאשר כולו ממש נקלף אבל אם נשאר משהו
בלעטלך ,אבל הם בעצם נקבים שנעשו באתרוג בעודו על
מהקליפה כשר הוא ,או שמא רק כאשר נשאר כשיעור
העץ מחמת קוצים ונוצר עליהם גלד ,וגלד זה נראה כעין
סלע נחשב שלא נקלף אלא מקצתו וכשר ,אבל אם לא
בלעטלך ,וכשר הוא ]אף כשהם גבוהים[ .ובאופן שלא
נשאר מהקליפה בשיעור סלע פסול.
הגליד האתרוג מקוצים אלו ,ראה לעיל בעניין ניקב )סעיף יא(.
לדעת החיי אדם והחזון איש אין קילוף פוסל במקצתו אלא רק בחסרון 126שלחן ערוך )סימן תרמח ס"ב( וכפי מסקנת המשנה ברורה שם
בשר האתרוג. )סק"ו ובשער הציון אות ה( כדעת המגן אברהם שנקב מפולש פוסל
130כתב התרומת הדשן )סימן צט( שבלטלעך אלו אף הגבוהים אף כשאין בו חסרון כלל ,ודלא כדעת הפרי מגדים בדעת הט"ז.
מהאתרוג אינם בכלל חזזית ,ואולם דעת המהרי"ל שאם גבוהים 127בשלחן ערוך )שם ס"ג( הובאו שתי דעות בזה אם נקב שעד חדרי
מגובה האתרוג הוי בכלל חזזית. הזרע פוסל ,וכתב המשנה ברורה שם )ס"ק יד( שמעיקר הדין יש
131אמנם לשון הפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סוף סימן תרמח להחמיר כדעת הפוסקים שאף באופן זה פסול ,אבל בשעת הדחק
– '..אשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נאה הדר ונקי מכל' ,ובחיי אדם כלל אפשר להקל כדעת המכשירים ,ויש להוסיף שבאופן שאין בנקב חסרון
קנא' סע' ח –'...לכן הירא את דבר ד' ישתדל לקנות אתרוג בלא חזזית כלל ,יש לצרף לקולא את דעת הראשונים שאף נקב המפולש מצד
ובהרת'. לצד אינו פוסל כשאין בו כל חסרון.
132גובה המורגש ולא רק חיספוס בלבד. 128ואמנם אם יכול לבדוק בקל על ידי הכנסת חוט דק וכדומה ,ראוי
שיבדוק הדבר.
133כשהן פרודים ונחשבים שנים ,שאם לא כן הרי זה כבלטעל אחד
הכשר לכתחילה מתחת לחוטם. 129כאמור לעיל הערה 121לדעת המשנה ברורה קילוף מעט
מהקליפה העבה פוסל לפי דעת הר"ן וכשר לדעת הרא"ש ,ואילו
לח
יט .צורת האתרוג היא שינוי מראה
חוטם, בראשו שיש ]לדיני 'שינוי מראה' השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני
והחוטם הוא ממקום ארבעת המינים בשנה זו[
שמתחיל האתרוג להיות
צר בשיפוע עד הפיטמא. בגמרא )סוכה לו ע"א( שנינו "אתרוג הכושי הלבן
ובהגדרת מקום החוטם יש והמנומר פסול" ,וכתבו הראשונים 134שיש ללמוד מזה
]ראה שיטות כמה שאתרוג במראה שחור ולבן פוסל כדין חזזית שאם היה
בתמונה[. ברובו בשתים או שלשה מקומות פסול ,וכן נפסק בשלחן
ערוך.135
כ .מקום זה של החוטם יש
בו חומרא לעניין כמה פסולים שכאשר הם במקום זה עוד כתבו הראשונים )סוכה לה (:שאם היתה הנקודה
פוסלים הם בכל שהוא ,וכדלהלן: השחורה בחוטמו של האתרוג פוסלת אפילו במשהו כדין
חזזית ,136וכן פסק השלחן ערוך.137
כא .נקודות שחורות פוסלות האתרוג משום שינוי מראה,
אולם חלוק הדין בזה שבחוטם האתרוג אפילו נקודה עוד מצינו בראשונים שנחלקו בדין מנומר פסול אם אף
אחת קטנה פוסלת ,ואילו מתחת לחוטם רק שתי נקודות כשמנומר במראות כשרים פוסל ,כגון המנומר במראה
פוסלות. חום ,או שרק נימור במראות פסולים כמו השחור וכיוצא
בו ,בכלל פסול מנומר ,והכרעת השלחן ערוך 138והגר"א
כב .שתי נקודות הפוסלות אף מתחת לחוטם ,לדעת
להקל בזה והמשנה ברורה הביא דבריהם ,ומכל מקום
השלחן ערוך 144בכל אופן הן פוסלות ,ולדעת הרמ"א אינן
נשאר בצריך עיון בזה.
פוסלות אלא כשהן ברובו ,ואופן שיעור הרוב נחלקו בו
הפוסקים ,דעת המשנה ברורה 145שהוא כשהנקודות משני ואולם מנומר במראה כשר שהמראות נוצרו על ידי קילוף
צדדים באופן שרוב היקף האתרוג יש בו שינוי מראה ,ודעת האתרוג ,מבואר מדברי הטור שחמור דינם יותר משאר
החזון איש 146שרק כשהן ברוב שטח האתרוג פסול ]ראה מנומר במראה כשר ,139ואין להכשיר האתרוג אלא בשעת
איור[. הדחק.
יז .אתרוג בצבע ירוק חזק הדומה לעשבי השדה ,פסול כיון
שלא נגמר גידולו ,140ואם התחיל להצהיב כשר.141
יח .אתרוג בצבעים אדום כהה ,שחור ,חום כהה הדומה
לשחור ,142לבן כקליפת הביצה - 143פסול ,ופעמים שאף
נקודה אחת מצבעים אלו פוסלת ויבואר להלן.
140ויש לדון אם סופו להצהיב על ידי נתינתו באחסון עם תפוחי עץ 134רא"ש )פ"ג סימן כב(.
ושאר פירות צהובים האם כשר אף שהוא ירוק לגמרי. 135סי' תרמח סע' טז.
141ודעת הב"ח שהירוק פסול משום חסרון הדר ,ומטעם זה הצריך 136ר"ן וריטב"א סוכה לה .אורחות חיים הל' לולב אות טז בשם
שיהיה האתרוג כולו צהוב .ויש שהידרו כדעתו אולם הכרעת המשנה הראב"ד תמים דעים סימן רלב ,וכן פסק השלחן ערוך סימן תרמח
ברורה )סימן תרמח ס"ק סה שעה"צ אות סט( שאין בירוק חסרון הדר, סי"ב(
ואינו פסול אלא משום שלא נגמר גידולו.
137סי' תרמח סע' יב.
142ואמנם נחלקו בזה הפוסקים )עיין חיים וברכה אות שב( ,ונראה
138ט"ז )שם(.
להחמיר בזה.
139שהטור היקל במנומר במראה כשר ,ואילו לעניין נקלף לא הכשיר
143דעת תורה )סימן תרמח סט"ז(.
אלא במראה האתרוג עצמו ממש ,ומבואר שקילוף המשנה ממראה
144סימן תרמח סע' י ,וכן בשו"ע הגר"ז )שם ס"כ( אם לא בשעת האתרוג חמור דינו .וכן מבואר מדברי המשנה ברורה שבסימן תרמח
הדחק. )ס"ק נה שעה"צ סב( כתב שמעיקר הדין מנומר במראה כשר כשר,
145שם ס"ק מא. ואילו בס"ק כו לעניין נקלף שהשתנה מראהו לאחד מהמראות
146סימן קמז. הכשרים לא היקל אלא בשעת הדחק.
לט
ניטל הפיטם כג .היו הנקודות בפרח שעל הפיטם ]שושנתא[ כשר ,ואם
]לדיני 'ניטל הפיטם' השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני היו בדד של הפיטם ,יש מכשירים ,ונכון להחמיר.
ארבעת המינים בשנה זו[ כד .שינוי מראה אינו פוסל אלא כשניכר גם כשמחזיק
במשנה )סוכה לד (:שנינו ניטלה פיטמתו פסול ,ונחלקו האתרוג בידו כדרך שנוטלו למצוה ,אבל אם אינו ניכר
הראשונים באיזה שיעור נטילה נחשב שניטלה אלא כשמקרב ממש לעיניו ומעיין בו היטב ,וקל וחומר אם
הפיטמה ,יש מי שאומר שאף אם ניטל הפרח שמעל אינו ניכר אלא בזכוכית מגדלת ,אינו פוסל האתרוג.147
הפיטם ]שושנתא[ נחשב כבר בכך שניטל הפיטם כה .נקודות שחורות שנגרמו על ידי ריסוס וכדומה אם
ופסול ,153ואולם דעת רוב הראשונים שרק כאשר ניטל אינן יורדות ,יש להחמיר שבכלל פסול שינוי מראה הן
מדד הפיטם נחשב שניטל הפיטם ,וכן פסקו השלחן ופוסלות האתרוג כפי התנאים האמורים לעיל )סעיפים כא –
ערוך והרמ"א ,ואולם כתב הרמ"א שבמקום שאפשר כב(.148
נכון להחמיר אף בניטל השושנתא. כו .אתרוג שיש בו שתי נקודות חומות ברוב היקף האתרוג
ונחלקו הפוסקים מהו שיעור הנטילה מהדד שבכך או רוב שטח ]כפי המבואר לעיל[ ,נחשב מנומר במראה
נחשב כניטל מדדו לפוסלו לדעת כל הראשונים ,יש כשר ,שנחלקו הפוסקים אם פוסל האתרוג ,ונראה שאפשר
אומרים שאף כשניטל מעט מהדד הרי זה בכלל ניטלה להקל בזה ,וצריך עיון למעשה.149
פיטמתו ,154ויש אומרים שרק אם ניטל הדד כולו נחשב כז .אתרוג שיש בו נקודה חומה אחת בחוטמו כשר.150
ניטלה פיטמתו .155והמשנה ברורה הכריע שרק בנטילת
הדד כולו נחשב ניטלה פיטמתו. כח .אתרוג ירוק המנומר במראות צהובים ,או להיפך ,אינו
נחשב כמנומר במראות כשרים אלא הכל מראה האתרוג,
ובטעם פסול זה נחלקו הפוסקים יש אומרים שפסולו וכשר לכתחילה.
משום שנחשב חסר ,156ומטעם זה אינו פוסל אלא ביום
הראשון ,ויש אומרים שפסול משום שאינו הדר ולדעת כט .נקודות חומות שנוצרו על ידי קילוף האתרוג דינם
הרמ"א פוסל בכל שבעת ימי החג .157וכתבו הראשונים חמור יותר משאר נקודות חומות ,ויש להחמיר לפסול
שפסול זה של ניטלה פיטמתו אינו פסול אלא אם היה האתרוג אם יש בחוטמו נקודה זו ,או שיש ברוב היקף או רוב
לאתרוג פיטם אחר שגדל בעץ וניטל ממנו ,אולם אם שטח )כאמור לעיל( שתי נקודות אלו ,ואין להקל במנומר
מתחילתו לא היה לו פיטם ,כשר. בנקודות אלו אלא בשעת הדחק.
לא .נפלה פיטמתו של האתרוג ונשאר גומא באתרוג, ל .מצוי שהאתרוג מקבל מכה 151ויוצא ממנו מיץ
פסול ,158ולדעת הרמ"א פסול בכל שבעת ימי החג .ואולם ומחמתו משתנה מקום המכה לצבע חום ,ואינו נפסל
אם נפל הפיטם בעוד האתרוג על העץ ,כשר ,שאין זה בכך.152
ישתנה צבעו. 147מבי"ט )ח"ג סימן מט( מגן אברהם )שם ס"ק טז( משנה ברורה
152ואף אם השתנה ברוב היקף האתרוג ,מכל מקום כשר הוא משום )ס"ק מו( חזון איש )סימן קמז(.
שעיקר לדינא שהמנומר במראות כשרים כשר ,וכאן יש יותר להקל 148כן מבואר מדברי החתם סופר )סוכה לו ע"א( המובא בהערה לקמן
שהרי שינוי המראה נוצר מדבר חיצוני ולא מהאתרוג עצמו ויש הערה ,152ואמנם הגר"ז )סי' תרמח סכ"ג( כתב בשם המבי"ט שאין
מהפוסקים הסוברים שלעולם אין פסול שינוי מראה בדבר שבא פסול שינוי מראה וחזזית אלא כשנגרם מחמת האתרוג עצמו ולא
מחמת מאורע חיצוני .ואולם כתב החתם סופר )סוכה לו ע"א( שאתרוג כשנגרם מגורם חיצוני ,אכן כיון שמצינו במשנ"ב )שם ס"ק מט( שהביא
שהשתנה צבעו על ידי משמוש היד בימי חג הסוכות כשר שזהו הידורו דברי המבי"ט רק לעניין פסול חזזית ולא הביאו לעניין שינוי מראה,
שמשמשו בו למצוה .ומבואר מדבריו שבלא טעם זה היה האתרוג מוכח שדעתו שלעניין שינוי מראה יש לפסול אף שינוי הבא מחמת
נפסל בשינוי מראה זה ולשיטתו יש לפסול שינוי מראה שנוצר מחמת גורם חיצוני .ועוד יש לדון שאף שנפסק בשו"ע )שם סע' ט ,יב( כשיטת
משמוש היד לפני חג הסוכות ,ויש חולקים ,ראה לעיל הערה .148 הרא"ש שכל מקום השיפוע נקרא חוטם ,כיון שנחלקו הראשונים מה
153הר"ן בדעת הרי"ף )סוכה פ"ג(. הגדרת החוטם יש לצרף כאן כמה ספקות להקל – ספק אם מגיע
מריסוס ,וספק אם זה נקרא חוטם.
154בית יוסף סימן תרמח.
149הר"ן )סוכה לה ע"ב( כתב שמנומר במראות כשרים כשר והביא
155ט"ז )שם ס"ק יא(.
שיש מי שפוסל ,ולהלכה השלחן ערוך )סימן תרמח סט"ו( הגר"א )שם(
156רמ"א )סימן תרמט ס"ה(. ושו"ע הגר"ז )שם( פסקו שכשר ,והבכורי יעקב פסל ,ובמשנה ברורה
157מגן אברהם )שם ס"ק יז( בשם מגיד משנה .וכמבואר לעיל )שם ס"ק נה( כתב שלמעשה צריך עיון.
בהקדמה טעם השיטות שהדר פוסל כל שבעה. 150שאף לדעת הפוסקים )המובאים במשנה ברורה ס"ק נה( שאתרוג
158ואם נפל הפיטם ולא נעשה גומא במקום נפילתו ,ששוה הוא לגובה המנומר במראות כשרים פסול מכל מקום אין זה אלא פסול של נימור,
האתרוג ,דעת הט"ז והמגן אברהם )סימן תרמח( שכשר ואינו נחשב אבל המראה כשר הוא ,ורק מראה שחור ולבן שפסולם משום המראה
ניטלה פיטמתו ,ודעת הב"ח שאף באופן זה יש בו פסול ניטלה פיטמתו עצמו פוסלים בחוטם במשהו .משנה ברורה )סימן תרמח ס"ק מה(.
וכן הוכיח הב"י בדעת הר"ח. 151באופן כללי כאשר האתרוג מקבל מכה על ידי משמוש היד או
שנחבט בקופסא ,או מצפרניים ,טוב לשוטפו מיד במים כדי שלא
מ
פסולים נוספים נחשב בגדר ניטלה פיטמתו אלא נחשב שלא היה לו פיטם
]לדיני מורכב ,טבל וערלה השנה ,ראה לעיל עמ' לו - מעודו ,159ומטעם זה האתרוגים המצוים בזמנינו כשרים אף
דיני ארבעת המינים בשנה זו[ שאין בהם פיטם משום שרובם נפל מהם הפיטם עוד בעודו
על העץ ,160ואולם יש המהדרים ליטול אתרוג שיש עליו
לז .אתרוג מאילן המורכב משאר מינים פסול בכל שבעת פיטם.
הימים ,וישנם כמה סימנים שנתנו הפוסקים שבהם ניתן
להבחין אם האתרוג מורכב ]וכפי שפורטו הסימנים לב .נפל מהפיטם אחר שנקטף מהעץ ונשאר ממנו מעט
בהערה ,[164ואולם כתבו הפוסקים שאין לסמוך עליהם באופן שאין גומא באתרוג ,נחלקו הפוסקים אם נחשב
לכתחילה ואין לקנות אתרוג אלא מזנים שיש עליהם בכלל ניטלה פיטמתו ,ונכון להחמיר בדבר לעניין היום
כשרות שמוחזקים מזנים שאינם מורכבים.165 הראשון ,אבל בשאר הימים כשר.161
לח .אתרוג טבל או ערלה פסול בכל שבעת הימים ,ומטעם לג .נפל הפרח שעל הפיטם ]שושנתא[ ,לדעת השלחן
זה יש להקפיד לקנות אתרוג שיש עליו כשרות שאין בו חשש ערוך כשר ,ולדעת הרמ"א נכון
טבל או ערלה. להחמיר שלא ליטול אתרוג זה
ביום הראשון.
לד .נפל העוקץ ]הוא העץ
לט .אורך שדרתו של לולב צריך שתהיה לכל הפחות
שהאתרוג תלוי בו באילן[ ,פסול
ארבעה טפחים ,שהם 39ס"מ ,166ובדיעבד אם היה בו שלש
משום חסר ומטעם זה אינו
עשרה אגודלים ושליש שהם 32ס"מ יצא ידי חובה.
פסול אלא ביום הראשון ,ואם
נחלקה התיומת נשאר מעט מן העוקץ באופן
בגמרא )סוכה לב ,.בבא קמא צו (.שנינו "נחלקה התיומת שאין גומא באתרוג ,כשר אף ביום הראשון .
162
פסולה" ,ובראשונים פירשו פסול זה בכמה דרכים: יבש
יש שפירשו שהוא באופן שהתרחקו שני העלים ]לדיני 'יבש' השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני ארבעת
האמצעים זה מזה ,167ויש שפירשו שהוא כאשר רוב עלי המינים בשנה זו[
הלולב נחלקו לשנים] 168שדרך עלי הלולב שכל אחד
מהם עשוי משני עלים כפולים שדבוקים מגבו ופתוחים לה .אתרוג שיש בו יבשות ,היינו מקום שאין בו לחות כלל,
מלפניו[ ,ויש שפירשו שהוא אף כאשר העלה האמצעי אם היתה יבשות זו בחוטמו פסול בכל שהוא ,ואם היתה
לבדו נפתח עד מקום צמיחתו בשדרה ,169ויש שפירשו יבשות זו מתחת לחוטמו ,אינה פוסלת אלא אם היא ברובו
שהוא רק כאשר עלה זה נחלק גם בתוך השדרה ,170ויש של אתרוג ,או שהיא חלוקה לשני מקומות.163
שפירשו שאף כאשר נפתח רק רוב עלה זה כבר בכלל לו .אתרוג משנה שעברה ודאי יבש הוא ופסול אף בלא
פסול נחלקה התיומת הוא ,171ויש שפירשו שאף כאשר בדיקה ,אולם אם נשמר בקירור ]או באופן שהוציאו את
נפתח עלה זה במקצתו כבר בכלל פסול נחלקה האוויר מהשקית[ ,יבדקנו ,ואם אינו יבש -כשר.
מועט וקליפתו הלבנה עבה. 159שלחן ערוך )סימן תרמח ס"ז(
165חתם סופר )סימן רז( וביכורי יעקב )תוספת ביכורים( והובאו 160והאופן שבו ניתן להבחין אם נפל הפיטם כבר בעודו על העץ כתב
דבריהם במשנה ברורה .ולעניין שעת הדחק שקנה אתרוג שלא מזנים המשנה ברורה )סימן תרמח ס"ק לב( שהוא לראות במקום הפיטם
המוחזקים במסורת כתב המשנה ברורה שאפשר לסמוך על סימנים שאם יש בו גומא מוכח שכבר נפל בעודו על העץ ,אבל אם אין בו גומא
אלו בדיעבד. פסול .ולמעשה ברבים מאתרוגי זמנינו גם הפיטמות הנופלים בעודם
166כפי שיעור הגדול )שיעור חזו"א( ,וכאמור לעיל שיש להחמיר לעניין על העץ אין בהם גומא זו ,וישנם סימני זיהוי אחרים.
ברכה ליטול שיעור הגדול. 161שלעניין שאר הימים יש לצרף דעת הרמ"א )סימן תרמט ס"ה( שאין
167תוספות )סוכה לב ע"ב ד"ה נחלקה( ,ובבית יוסף )סימן תרמה( בהם כלל פסול ניטלה פיטמתו.
פירש שדבריהם אמורים בלולב שיש לו שתי תיומות ]העלים אמצעים 162שלחן ערוך )שם ס"ח(.
המסיימים את השדרה[ ,והט"ז פירש שאף כשיש תיומת אחת כל 163ביכורי יעקב )סימן תרמח סק"א( ופרי מגדים )שם אש"א סק"ז(
שהתרחק מהעלה שעל ידו נחשב בכלל נחלקה התיומת. וראה בביאור הלכה שם מה שתמה בזה.
168הרי"ף והרמב"ם 164המגן אברהם )סימן תרמח( הביא משו"ת הרמ"א )סימן קכו( בשם
169סמ"ק בשם רש"י )הובא בתרומת הדשן סימן צו( מהר"ם פאדואה שלשה סימנים לבדוק אם האתרוג מורכב :א .אתרוג
170אור זרוע בשם רש"י )תרומת הדשן שם(. מורכב חלק הוא ואילו האתרוג המקורי הכשר יש בו בליטות בכל גופו.
ב .אתרוג המורכב מקום עוקצו בולט ,ואילו המקורי מקום עוקצו שוקע.
171ר"ן שם.
ג .אתרוג המורכב תוכו רב וקליפתו מועטת ודקה ,ואילו המקורי תוכו
מא
יכול ליטול אף לולב שנפתח מעט כל שאין בפתיחתו טפח, התיומת הוא .172והשלחן ערוך פסק כדעת הראשונים
ואם אינו מוצא אלא לולב שנפתח עלה זה ביותר מטפח, שאין הפסול אלא כאשר נחלקו רוב עלי הלולב חלוקה
בשעת הדחק יכול להקל לברך כל שלא נפתח ברובו של שהיא ברוב העלה ,והרמ"א פסק כדעת הראשונים
עלה. שאף בחלוקת העלה האמצעי נפסל הלולב ,וכתב
והשנה ,שיום ראשון חל בשבת ,ראה בסע' הבא דין שלכתחילה ראוי להחמיר כדעת הראשונים שאף נחלק
'נחלקה התיומת' בשאר הימים. מקצת העלה פסול ,והפוסקים נחלקו בדעת הרמ"א
מהו שיעור המקצת שבו ראוי להחמיר ,ומהו השיעור
מא .בשאר ימי החג כשר אף לולב שנפתח התיומת שלו שפוסל ודאי ,וכפי שיתבאר לפנינו.
לגמרי ,182ויש פוסלים.183
ובטעם פסולו נחלקו הראשונים יש אומרים שהוא משום
לולב בעל שתי תיומות חסרון לקיחה תמה ,173ומשום כך אינו פוסל אלא ביום
מב .לולב שיש לו שתי תיומות שהיו דבוקות זו לזו ונחלקו, הראשון ,ויש אומרים שפסולו משום חסרון הדר,174
כשר מעיקר הדין 184ויש מהדרים שלא ליטלו .185ולולב כזה ומשום כך לדעת הרמ"א פסול בכל ימי החג .והכרעת
אינו מצוי כל כך.186 המשנה ברורה שאין פסולו אלא משום חסרון לקיחה
הימנק תמה ואינו פוסל אלא ביום הראשון.
]לדיני הימנק השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני ארבעת מ .לולב שנפתח העלה האמצעי שלו ]הנקרא תיומת משום
המינים בשנה זו[ חשיבות היותו עשוי תאומים[:
בגמרא )סוכה לב (.מבואר שלולב הסדוק פסול ,ואמר רב אם פתוח לכל אורכו עד השדרה ,לדעת השלחן ערוך
פפא שסדוק הוא דעביד כהימנק ,ונחלקו הפוסקים מה כשר ,175ולדעת הרמ"א פסול.176
נחשב "עביד כהימנק" ,יש שפירשו אם פתוח ברוב אורכו לדעת רבים מהפוסקים פסול לבני
שהוא כשנחלקו שני עלי התיומת אשכנז ,177ויש שהכשירוהו.178
ונתרחקו זה מזה עד שיש חלל
ביניהם ,187ויש שפירשו שהוא רק אם נפתח מיעוטו בשיעור יותר מטפח ,נחלקו הפוסקים
באופן שנחלקו ונתרחקו עד בזה ,179ואם נחלק בפחות מטפח דעת רוב הפוסקים
כפופים ראשיהם שעומדים שכשר ,180ויש שהחמירו אף בזה.181
ומרוחקים זה מזה ונראים כשנים ,
188
ומשום כך ראוי להדר לקנות לולב שהעלה האמצעי שבו
והלכה כדעה זו. סגור לגמרי ולא נחלק כלל .ואולם אם אינו משיג לולב כזה,
את העלים שלא יפתחו עוד -הלולב כשר .אמנם רעק"א בסוכה שם 172ריטב"א ור"ן )שם( בשם יש מפרשים .ראה סיכום שמונה שיטות
)וכן בדו"ח במכתב עמ' (176כתב לפסול בגלל ש'עשו ראשו של לולב בראשונים בדין זה בביכורי יעקב סי' תרמה סק"ט.
כחוטמו של אתרוג' ,אבל כיון שבראשונים הנ"ל מבואר שטעם הפסול 173כתב רבינו ירוחם )דף נח( "כל הפסולים פסולים כל ז' משום שאינו
הוא כיון שסופו ליחלק לגמרי ,וכן פסק המשנ"ב )סי' תרמה ס"ק יט( - הדר ,חוץ מנסדק ונחלקה התיומת שפסולים משום לקיחה תמה
לכאורה לשיטתם אפשר להקל ע"י הדבקה .אכן למעשה נראה שאף כשרים בשני" .וכן פסקו המגן אברהם )סימן תרמח סק"ו( הגר"ז )שם
אם ידביקו את העלה לא מהני כיון שאנו דנים כאילו נפתח כולו בפועל ס"י( ,הביכורי יעקב )סימן תרמה ס"ק יח( המשנה ברורה )ס"ק טז(
ולא בגלל שסופו להפתח לאחר זמן.
174רבי עקיבא איגר בדעת תוספות )סוכה כט ע"ב ד"ה נקטם( ,חיי
182כתב רבינו ירוחם )דף נח( "כל הפסולים -פסולים כל ז' משום שאינו אדם )כלל קמט ס"י( וחזון איש )סימן קמה סק"ד(.
הדר ,חוץ מנסדק ונחלקה התיומת שפסולים משום לקיחה תמה
175שלחן ערוך )סימן תרמה ס"ג( ,ולמעשה אף לבני ספרד – לעניין
כשרים בשני" .וכן פסקו המגן אברהם )סימן תרמח סק"ו( הגר"ז )שם
ברכה יש לחוש לדעת הרמ"א שפוסל ולא לברך.
ס"י( ,הביכורי יעקב )סימן תרמה ס"ק יח( והמשנה ברורה )סימן תרמה
ס"ק טז(. 176רמ"א )סימן תרמה ס"ג(.
183רבי עקיבא איגר בדעת תוספות )סוכה כט ע"ב ד"ה נקטם( ,חיי 177הט"ז הגר"א )שם(.
אדם )כלל קמט ס"י( וחזון איש )סימן קמה סק"ד(. 178משמעות הרמ"א שם.
184השיטה הפוסלת המובאת בהערה הבאה לא הובאה להלכה 179לדעת הגר"א שם כשר ,ולדעת הט"ז כל שיש בו יותר מטפח פסול,
בשולחן ערוך רמ"א ומשנ"ב ,וכן לדעת כל הראשונים שהובאו לעיל וכן פסול לדעת רבי עקיבא איגר שם ולדעת החיי אדם .ומדברי
גבי נחלקה התיומת – לולב זה כשר ,ולכן מעיקר הדין אין לחוש לזה. המשנה ברורה )ס"ק טז( נראה שנקט לעיקר הדין להקל כדעת
185שיטת הגאונים המובא בתוס' )ב"ק צו( ,ב"ח ופמ"ג וביכורי יעקב הגר"א.
)סי' תרמה(. 180ט"ז שם.
186יש דרכים שונות איך לבדוק אם יש שתי תיומות ללולב ואכמ"ל, 181רבי עקיבא איגר וחיי אדם שם .ומקורם מדברי הריטב"א והר"ן
ולמעשה נראה שאינו מצוי כל כך ,ורבים טועים בזה. סוכה לא :בתירוצם השני ,ומבואר שם שאין טעם הפסול משום שעשו
187לבושי שרד. ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג שהוא במשהו )ריטב"א כט ,(:אלא
טעם הפסול הוא שלא ימשיך להפתח ע"י הנענועים .ולפי"ז אם ידביקו
188דעת תורה.
מב
החג ,כיון שהפסולים משום חסרון הדר פוסלים בכל ימי ובטעם פסולו נחלקו הראשונים יש אומרים שהוא משום
החג ]ראה לעיל בהקדמה[. חסרון לקיחה תמה ,ומטעם זה אינו פוסל אלא ביום
הראשון בלבד ,189ויש אומרים שפסולו משום חסרון הדר
מו .נקטם ראש התיומת אפילו במשהו פסול ,ואף אם ומטעם זה לבני אשכנז פוסל הוא בכל שבעת ימי
נקטם עלה אחד משני העלים המרכיבים את התיומת, החג.190
פסול ,199ואולם אם היו שני תיומות ללולב ונקטם אחד מהם
כשר.200 מג .לולב שנפתח ונחלק העלה האמצעי שלו באופן
שנתרחב הסדק עד שנראה כשנים )'הימנק'( ,פסול הוא
מז .קטימה שאינה ניכרת אלא בהתבוננות אינה אף שנחלק במקצת ,191ופסול רק אם שני ראשי העלים
פוסלת.201 פונים לשני הצדדים .192ויש מחמירים שפתיחה כזו פוסלת
מח .ספק נקטם כשר.202 אף בעלים הסמוכים לעלה האמצעי.193
מט .עלה המסתיים בקוץ ארוך ודק ,ונקטם הקוץ ,אין בו לולב דסליק בחד הוצא
חשש נקטם.203 מד .לולב שאין שתי התיומות מסתיימות בשוה אפילו
כפוף באופן הניכר ,כשר לכתחילה.194
נ .לולב כפוף פסול ,ודוקא שהשדרה כפופה ,אבל אם מה .אם עלה אחד של התיומת מכסה את חבירו ברוב
העלים כפופים נחלקו בזה הראשונים ולכתחילה אין ליטלו, רחבו כשר לכתחילה.195
ואף אם רק העלה האמצעי כפוף .204אבל אם הכפיפה היא נקטם ראשו
בצורת "ר" ]עד 90מעלות[ – כשר לכתחילה. ]לדיני נקטם ראשו השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני
נפרדו ונפרצו עליו ארבעת המינים בשנה זו[
נא .לולב ששהה הרבה על האילן ועליו התקשו והתרחקו במשנה )סוכה כט (:שנינו "נקטם ראשו פסול" ,ונחלקו
משדרתו אין זה בכלל לולב של תורה ופסול ,ולפיכך לולב הראשונים מה נחשב בכלל ראשו ,יש אומרים שהוא
שעליו נפרדו זה מזה ונוטים לצדדים ,אם מקום חיבורם באופן שנקטמו רוב עלי הלולב בראשן ,196ויש שפירשו
לשדרה לא התקשה ואפשר לאגוד ולחברם זה לזה ,כשר שנקטמו שני עלים אמצעים העליונים שבלולב ,197ויש
הלולב אף כשאינו אוגדם ,ואם אי אפשר לאוגדם פסול.205 שפירשו שאפילו נקטם עלה האמצעי בלבד בכלל
לכתחילה יש ליטול לולב שעליו מחוברים ולא נפרדו זה הפסול הוא.
מזה כלל. ובטעם פסולו כתבו הראשונים 198שהוא משום חסרון
נב .הלולב הוא כפות התמרים האמור בתורה ,ולפיכך דעת הדר ,ומטעם זה קטימה הניכרת לעין בהתבוננות בלבד
רבים מהפוסקים שהלולב הקנרי פסול למצוה ,שאינו בכלל אינה פוסלת ,מפני שאין פסול הדר אלא בניכר בלא
כפות תמרים ,והאופן לזיהוי הלולב הקנרי הוא בכך התבוננות ,ומאידך לדעת הרמ"א פוסל הוא בכל ימי
196תוספות )סוכה כט ע"ב ד"ה נקטם ,ב"ק צו ע"א ד"ה נקטם(. 189כתב רבינו ירוחם )דף נח( "כל הפסולים פסולים כל ז' משום שאינו
197ר"ח שם ורא"ש )סוכה פ"ג(. הדר ,חוץ מנסדק ונחלקה התיומת שפסולים משום לקיחה תמה
כשרים בשני" .וכן פסקו המגן אברהם )סימן תרמח סק"ו( הגר"ז )שם
198רש"י )סוכה כט ע"ב ד"ה נקטם(.
ס"י( ,הביכורי יעקב )סימן תרמה ס"ק יח( והמשנה ברורה )ס"ק טז(
199בית דוד )סימן תמח( וכף החיים )סימן תרמה(.
190חזון איש )סימן קמה( בדעת תוספות.
200משנה ברורה )סימן תרמה ס"ק כט( חזון איש )סימן קמו סק"ו(.
191ממשנה ברורה )סימן תרמה ס"ק לב( ,ואף בני ספרד יש
201וכך הם רוב הלולבים המצוים בזמנינו שאף אם נקטמו אין קטימתם שמחמירים בזה.
ניכרת לעין אלא על ידי התבוננות ומשום כך אינה פוסלת אותם .ועיין
192עיטור ומאירי.
פרי מגדים )סימן תרמה משב"ז סק"ו( וביכורי יעקב )סי' תרמה ס"ק
טז(. 193שער הציון )שם ס"ק לג(.
202הטעם הוא ,כיון שיש הסוברים שפסול נקטם אינו אלא אם נקטמו 194בסוכה לב איתא "לולבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול".
רוב העלים )ראה בהקדמה( ,וספק אם הלכה כמותם ,וכן יש ספק ויש בראשונים כמה פירושים בביאור דין זה ,מובא בשו"ע )סי' תרמה
בעצם אם באמת נקטם ,הוי ספק ספיקא וכשר. סע' ג-ד( .שיטת הרא"ש היא שכל הלולב אינו אלא תיומת אחת .שיטת
הרמב"ם שכל העלים אינם כפולים .שיטת רש"י שכל העלים הם מצד
203שו"ת זרע אמת ח"ג סי' עב ,עיקרי הד"ט או"ח סי' לג אות כא ,כה"ח
אחד של הלולב .שיטת נוספת של הכלבו שמובא ברמ"א )סי' תרמה
סי' תרמה ס"ק מא.
ס"ס ג( שההלכה נאמרה על העלה האמצעי שאינו כפול כלל .ואף לפי
204שלחן ערוך )סימן תרמה ס"ט( .ולולב שיש בראשו כיפוף הנקרא שיטתו נראה שאם רוב העלה כפול – די בכך .ואף שהריטב"א והר"ן
קנעפ"ל י"א שאין בזה חשש ,ויש אף המקפידים ליטול דוקא לולב כזה. כתבו שעשו ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג ,זה צירוף של כמה
205שלחן ערוך )סימן תרמה ס"א( ומשנה ברורה )סק"ג(. חומרות יחד ,ולכן נראה שהלולב כשר לכתחילה.
195עי' הערה קודמת.
מג
נו .יבש העלה האמצעי ברובו ,יש מחמירים לפוסלו שהלולב הכשר שדרתו עבה מעט ועליו רחוקים זה מזה,
ביום הראשון בלבד ,210ובשאר הימים כשר לכתחילה ,211ויש ואילו הקנרי שדרתו רכה ועליו צפופים זה לזה ,ועוד סימן
המהדרים שאף במיעוט העלה לא יהיה יבשות.212 יש לזהותם ,שהלולב הכשר יש אבקה בין קפלי העלים,
נז .לולב שקצוות עליו נשרפו מהשמש ומראהו חום או ואילו בקנרי אין אבקה זו.
אדום ,אינו בכלל יבש וכשר.213 עקום כמגל
לולב קורא נג .עקום כמגל לפניו דהיינו לצד שכנגד השדרה או
נח .בני ספרד נוהגים לקחת לולב עם קורא שמכסה את לצדדיו ,פסול .206אבל אם התעקם לאחוריו לכיוון השדרה
הלולב ,214ורוב בני אשכנז נהגו לקחת לולב ללא קורא כשר.
המכסה את רוב הלולב .215וקורא שנמצא בין עלי התיומת נד .לולב שאינו עקום כמגל כשר לכתחילה ,ומ"מ הידור
-אין בו חשש. מצוה הוא בלולב שאין בו עקמימות כלל ,207והיינו רק
בעקמימות הניכרת לעין ,אבל אין שום הידור להתאמץ
נט .שיעור אורך כל הדס שלשה טפחים ] 29ס"מ[,216 ולחפש אם יש בו איזה עקמימות כשאינה ניכרת.
ומודדים שיעור זה מתחילת העץ ועד סופו למעלה ]ללא יבש
העלים העליונים שעוברים את העץ[ .217בשעת הדחק
]לדיני 'יבש' השנה ,ראה לעיל עמ' לו -דיני ארבעת
אפשר ליטול הדס שאורכו 24ס"מ.218
המינים בשנה זו[
ס .מצוה מן המובחר ליטול הדס שב 30 -ס"מ מתוכו
)אפילו לא רצופים – כדלהלן במשנה )סוכה כט (:שנינו "לולב היבש פסול" ,ונחלקו
סע' בג( יהיו העלים ]קנים[ הראשונים מה נכלל בכלל לולב יבש לפוסלו בפסול זה,
משולשים ,היינו שבכל שורה דעת רוב הראשונים שרק אם יבשו רוב עלי הלולב נחשב
יוצאים שלושה עלים בשוה ואין בכלל יבש ,אולם בדעת הראב"ד יש שפירשו 208שסובר
האחד מעל או מתחת לחבירו, שאף אם יבש העלה האמצעי נחשב הלולב יבש ופסול,
ואם רוב השורות משולשים, ושיעור היבשות הוא שכלה מראה הירקות שבו והלבינו
ההדס כשר.220 219 פניו.209
סא .שילוש זה שאמרו שצריך ובטעם פסול היבש מבואר בגמרא שהוא משום שאינו
שיהיו העלים שבכל קן יוצאים הדר ,ומשום כך לדעת השלחן ערוך אינו פוסל אלא ביום
בשוה ,221נכלל בו כל שקו הראשון ,ולדעת הרמ"א פסול אף בשאר ימי החג.
הנמתח ביניהם נפגש בכל
נה .לולב שיבשו רוב עליו או רוב שדרתו פסול.
שלושת השורשים ,ואף אם אינם
הלולבים סגורים .אם הלולב ללא הקורא נאה יותר ,ייקחנו. 206סוכה לב ,שולחן ערוך )סי' תרמה ס"ח(.
215כיון שלדעת הרמ"א )סי' תרנא ס"ט( צריך לכסכס בעלים וכשיש 207שע"ת שם.
קורא א"א לכסכס לכן אין לקחת לולב עם קורא ,אמנם לדעת השו"ע 208משנה ברורה )סי' תרמה ס"ק כב( ,אבל החזון איש )סי' קמה ס"ק
שם אין דין כסכוס לכן שפיר דמי. יא( חולק וסובר שאף לדעת הראב"ד אין לפסול אלא כשיבשו רוב עליו.
216לפי שיעור חזו"א עי' לעיל הערה .119 209ומטעם זה לולב משנה שעברה פסול שודאי יבש הוא.
217חזון איש )סי' קמו סק"ח( 210שו"ע )סי' תרמה ס"ה(.
218שו"ע )סי' תרנ ס"א(. 211כיון שזה חידוש של הראב"ד ובשאר ימים לדעת השו"ע כשר ,לא
219שולחן ערוך )סי' תרמו ס"ה( בשם הראב"ד ,ולשיטת הגאונים צריך להחמיר בזה.
המובאת בטור שם ,אם נשר עלה אחד פסול ,ועי' בשעה"צ )ס"ק יט(, 212עי ריטב"א )סוכה כט ,:וביאור הגר"א )סי' תרמח ס"ט( ,אך שם
ולהלכה אם נשר עלה אחד ,כשר אך אינו מצוה מן המובחר ,וכדלהלן בריטב"א מדובר דוקא כשזה יבש לגמרי )חזו"א סי' קמה ס"ק יא(,
גבי ערבה סע' סט. והמשנ"ב )סי' תרמה ס"ק כב( לא הזכיר דעה זו .ועי' בה"ל )ס"ס
220את מדידת רוב השילוש משערים ממקום יציאת העלים תרמה(.
התחתונים ביותר ,ורוב השילוש לכתחילה יש להקפיד שיהיה גם רוב 213חזו"א סי' קמה ס"ק יא.
הקנים וגם רוב שיעורו )עי' חזו"א סי' קמו ס"ק ח(.
214בית יוסף )סי' תרמה( ,מאמר מרדכי )שם ס"ק ד( ,ואף שיתכן
221התוספות )סוכה לב ע"ב ד"ה תלתא טרפי( כתבו שצריך שיהיו שנחלק העלה האמצעי או שהוא הימנק ,בכל זאת אין לחוש .אמנם יש
העלים סמוכים ודבוקים זה בזה ,וכן מבואר ברא"ש )שם פ"ג סימן ח( מהדרים להשתמש בלולב מזן 'דרי' שלא מצוי בו נחלק ,וכן יש בו
שכתב "ומיקרי שפיר כשהן סמוכין זה לזה בעיגול אחד שאין אחד נמוך פחות חשש הימנק ,בשונה משאר הלולבים ]כגון אל עריש ,בית שאן[
מחבירו אף על פי שכל אחד בעוקצו". שמצוי בהם יותר שהתיומת האמצעית פתוחה .אך מן הדין אף בהם
אין לחוש ,כיוון שלדעת השו"ע הלולב כשר מעיקר הדין ,וכן מפני שרוב
מד
שוים ממש] 222וראה בהערה הרחבה בעניין זה ,[223ואף
ספק אם יש בו חוט המקיף -שפיר דמי.
סח .שיעור אורכה שלש טפחים ] 29ס"מ[ ,232ומחשבים
האורך בלא העלים העליונים .בשעת הדחק אפשר ליטול סב .נראה שאם יש ג' טפחים משולשים ,אף שהם לא
ערבה שאורכה 24ס"מ.233 ברצף ,הוא בכלל מצוה מן המובחר.224
סט .לכתחילה מצוה מן המובחר ליטול ערבה שלא נשרו ממנה
סג .כאמור מצוה מן המובחר שלא יפול אף עלה אחד מן
ההדס בתוך שיעורו ולכן יש להזהר בשעה שתוחבים את
עלים כלל ,ואם נשרו מקצת עלים כשר כל שנשארו רוב העלים.234
ההדסים לתוך האגד ,או בשעת הנענוע -שלא ישיר אפילו
לכן צריך להזהר בשעה שתוחבים את הערבות לתוך .225
עלה אחד
האגד ,או בשעת הנענוע -שלא ישיר אפילו עלה אחד.235
סד .הדס שאין ראשו של עלה מגיע לעוקצו של עלה
ע .מצוי מאד בערבה שעליה נשמטים ותלויים כלפי מטה, שמעליו ,יש מחמירים לפוסלו ,226אך להלכה כל שרובו
ויש שמחמירים בזה ,וראה הערה.236 מכוסה בעלים כשר.227
עא .ערבה שיבשו רוב עליה עד שכלה מראה ירקות שבה סה .יש מהדרים שעלי ההדס יעמדו זקופים באופן
והלבינו פניה ,237פסולה .אמנם אם לא הלבינו פניה ,אף שמכסים היטב את ההדס ,אבל גם אם העלים נוטים
שנפרך בציפורן – כשרה.238 לצדדים ההדס כשר לכתחילה.228
עב .ערבה כמושה כשרה ולכתחילה טוב להחליפה.239 סו .הדס כמוש כשר ,229ואמנם יבש באופן שיבשו שלשת
העלים שבקן העליון ,או שיבשו רוב העלים פסול ,אך אינו
עג .ערבה שנקטם ראש עצה אפילו בכל שהוא פסולה,240
מצוי כלל בהדסים שנקטפו השנה.230
אבל קטימת העלים אינה פוסלת ,ולכן אין חובה לקנות
ערבה עם לבלוב. סז .מצוי שישנם ענפים קטנים הגדלים בין עלי ההדס,
ונהגו שלא להקפיד עליהם ,אך לכתחילה נכון לקוטמם
עד .מעיקר הדין כל הערבות שעלים שבהם משוכים כנחל בערב יום טוב .וזה רק בענפים קטנים ,אבל מה מצוי
וחודם חלק ,ועלה שלהם אדום כשרים ,241אולם ראוי להדר שישנם עלים קטנים מחוץ לשורות העלים ,בזה אין חשש
ליטול ערבות שגדלו סמוך לנחל.242 כלל )ומה שמשמע במשנ"ב שם שאם יש עלים קטנים בין השורות זה בעיה,
231
הכוונה בתוך שילוש העלים ,אבל בין שילוש לשילוש אין חשש כלל(.
233שו"ע )סי' תרנ ס"א(. 222בשם החזון איש )קה"י סוכה סימן כו(
234דעת המגן אברהם שלכתחילה נכון שלא ליטול ערבה שנשרו 223והנה עלי ההדס מתחלקים לג' חלקים] :א[ העלה עצמו ]ב[ גבעול
מקצת עליה ,ודעת האליה רבה שאף לכתחילה כשרה .וכתב המשנה קטן שמחבר בין העלה לעץ ]ג[ בליטה הנמצאת בחיבור בין הגבעול
ברורה )סי' תרמז ס"ק יא( שכאשר הערבות מצויות טוב להדר לעץ .ונראה להקל שדי שהחוט המקיף יעבור בבליטה הנ"ל )אות ג,
לכתחילה כדעת המג"א. שהיא רחבה יותר( ,ואינו צריך לעבור בגבעול הנ"ל )אות ב ,שהוא דק
235שו"ע הרב )סימן תרמז ס"ה( וז"ל..." :ומכל מקום לכתחילה אין יותר(.
לקח אותה אם אפשר לו בקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו מעליה עוד נראה להקל שלא צריך שקו הנמתח ייפגש בכל שלושת השורשים,
כלום ,שהשלימה היא מצוה מן המובחר" .וכדלעיל גבי הדס סע' סג. אלא די שיהיה קו בין גבעול אחד לשני ,וקו נוסף בין הגבעול השני
236עי' בחזו"א )סי' קמו ס"ק לב ,לה( מה שכתב בזה ,ולמעשה המנהג לשלישי ]אע"פ שאין קו אחד המחבר בין הגבעול הראשון לשלישי[.
להקל. 224בבה"ל )סד"ה "ולעיכובא ברובו"( הביא את דברי הפרמ"ג
237שער הציון )סימן תרמז אות ו(. והביכורי יעקב ומבואר מדבריהם שרוב ג"ט ע"י צירוף כשר הוא ,ונראה
שה"ה לעניין מצוה מן המובחר של ג"ט שלמים.
238מקור דין זה בסי' תרמו ס"ז לגבי הדס ,וה"ה לגבי ערבה.
225ראה לעיל סע' ס ולהלן לגבי ערבה סע' סט.
239בסוכה לג :שנינו שערבה כמושה כשרה וכן הוא בשו"ע )סי' תרמז
ס"ד( ,ומשמע שכשרה בדיעבד ,וכ"ה בערוה"ש )שם ס"ח( ,וכ"נ 226שערי תשובה )סימן תרמו( בשם מור וקציעה.
לדעת המג"א )שם ס"ק ג( שמובא במשנ"ב )שם ס"ק יא(. 227ביכורי יעקב )סי' תרמו( וכן דעת החזון איש )סימן קמו(.
240סוכה לג ,שולחן ערוך )סימן תרמז ס"ב( ,בה"ל )סי' תרמה ס"ו ד"ה 228סוכה לב' :ענף עץ עבות' – שענפיו חופים את עצו ,רש"י ור"ן ורש"ש
פסול שם ,ביכורי יעקב )סי' תרמ ס"ק יא(.
241רמב"ם )לולב פ"ז ה"ג( רא"ש )סוכה פ"ג הי"ג( שלחן ערוך )סימן 229שלחן ערוך )סימן תרמו סעיפים ו,ח,י(
תרמז ס"א( .ועיין משנה ברורה )שם סק"ג(. 230משנה ברורה )סי' תרמו ס"ק לא( .והגדרת יבש ,ראה להלן בדיני
242חיי אדם )כלל קנ סק"ט( ביכורי יעקב )סימן תרמז סק"ב( קיצור ערבה סע' עא.
שו"ע )סימן קלו ס"ה(. 231סי' תרמו משנ"ב ס"ק לג ,שעה"צ ס"ק לו ,חזו"א סי' קמו ס"ק לא.
232לפי שיעור חזו"א ,עי' לעיל הערה .119
מה
ספרד י"א שאין לחזור ולברך כשהייתה ערבה אחת
כשרה.247
עה .יש הנוהגים לקנות המינים קודם יום הכיפורים כדי
]ב[ בנוסח הברכה יש לחלק בין ב' אופנים: להוסיף זכויות ליום הדין ,243ויש שהקפידו לקנות אחר יום
הכיפורים כדי לרמז לנצחון בדין.244
אם צריך לקנות או להשיג מאחר הדס או ערבה כשרים -
צריך לברך שוב 'על נטילת לולב' ]וביום הראשון גם עו .יש להקפיד שיהיה המוכר נאמן שאכן המינים שלו הם
'שהחיינו'[. ואינם גזולים ,שאם היו גזולים אין יוצאים בהם ידי חובה.
עז .יקנה את המינים מכספו הפרטי ולא מכספי מעשר,
אם היה לו הדס או ערבה כשרים סמוכים אליו ,ואינו צריך
ומנהג חסידים ואנשי מעשה להרבות בדמים כפי יכולתם
להפסיק בכדי ליטלם – יטול את כל הד' מינים יחד ,אך עבור קניית ארבעה מינים.245
יברך רק 'על נטילת ערבה' או 'על נטילת עץ עבות' ]וביום
עח .בשנה זו ,שיו"ט א' דסוכות חל בשבת ,ונוטלים ד'
הראשון גם 'שהחיינו'[ .248ובאופן זה ,יש אומרים שלבני
המינים רק בחוה"מ ,אין דין "לכם" ,ולכן לא צריך לעשות
ספרד יש ליטול שוב את כל המינים יחד מבלי לברך, קניין בד' המינים ,וכן אפשר לקנותם לכתחילה בכרטיס
וראה הערה.249 אשראי ,צ'ק וכדומה ,וכן אפשר לקנותם מקטן.
יש להדגיש – שהאופנים שחוזרים ומברכים כאשר נמצא
אחד המינים פסול ,היינו דווקא כשהפסול הוא וודאי
לכו"ע ]ופעמים רבות הפסולים שמגלים ,אינם פוסלים טעויות בנטילת ד' המינים
לכו"ע ,וכמפורט בהערה.[250
א .שאלה :מה דין אדם שבירך על הלולב ואח"כ ראה
ב .שאלה :אדם גילה כי האתרוג שנטל היה הפוך ,מה שחסר לו חלק מארבעת המינים ,או שחלקם פסולים.
דינו.
תשובה] :א[ חסר הדסים או שחלקם פסולים -אם נטל
תשובה :אם כבר הניח את המינים מידיו ,יחזור ויטלם הדס אחד כשר ,אינו חוזר ומברך ,אפי' אם השאר פסולים
ויברך "על נטילת אתרוג" ]וביום הראשון גם 'שהחיינו'[, או שהוא ההדס היחיד שנטל .אך אם כל ג' ההדסים פסולים
ולבני ספרד י"א שיחזור ויטול ללא ברכה .ואם עדיין היו ]וכגון ששלושתם אינם משולשים ברובם[ ,חוזר ומברך
המינים בידיו ]מיד לאחר סיום אמירת ההושענות[ – גם כדלהלן.
לבני אשכנז יחזור ויטלם ללא ברכה.
חסר ערבה או שהיא פסולה – אם נטל ערבה אחת כשרה,
מקור :כשהניח המינים מידיו ,שוב אינו יכול לברך 'על או אפי' אם נטל ב' ערבות אך נשרו רוב עליה של אחת
נטילת אתרוג" ,ולכן יטול שוב בברכה.251 מהערבות ,ביום הראשון חוזר ומברך ,כדלהלן .246ולבני
עלה האמצעי פתוח ,וחוזרים לברך רק אם נפתחו רוב העלים, 243מטה אפרים )סימן תרג ס"ה(.
ורוב כל עלה ועלה 244דרשות חתם סופר )ח"א עמ' לח(.
אתרוג עם בלעטלאך 245אלף המגן )סימן תרמח(.
אתרוג חסר כל שהוא ,וחוזרים לברך רק אם חסר כאיסר )קוטר 246סי' תרנא ס"ק ג ,ס"ק ו ,ס"ק נו.
של 3.3מ"מ(.
247כה"ח סי' תרנא ס"ק ה.
נקב באתרוג ,כשאינו מפולש מעבר לעבר.
248סי' תרנא ס"ק נו.
פסולים שלא חוזרים ומברכים עליהם במשך השבוע:
249כה"ח שם ס"ק קכג-קכד ,וכתב שם שאם דיבר דברים אחרים
ערבה/הדס שנשרו רוב העלים )לעניין ערבה ,סי' תרמז ס"ק י(. שאינם מעניין הד' מינים ,חוזר ומברך ברכה זו ,אך למעשה אין לברך
לולב שנחלקה התיומת ,וכן הימנק. וכד;ברי הברכ"י שם ס"ק ט וכה"ח ס"ק קכב שאף אם דיבר ,לא יברך,
אתרוג שניטל העוקץ או הפיטם. אמנם בבה"ל שם ד"ה ואם סח הכריע שבדיבר חוזר ומברך.
נקודות שחורות באתרוג. 250פסולים שלא חוזרים ומברכים עליהם ביום הראשון:
פסולים שחוזרים ומברכים עליהם כל שבעה: כשיש הדס אחד כשר ,אפי' אם ב' ההדסים האחרים פסולים
הדס שרובו לא משולש )סי' תרמו ס"ג ,בה"ל שם ס"א( נקטם ראש הלולב/הדס/ערבה.
פחות מכביצה לפי השיעור הקטן ,וכך היה מתחילת ברייתו )סי' יבש התיומת בלולב ,וחוזרים לברך רק אם יבשו רוב העלים
תרמח סע' כב ,בה"ל שם(. באופן שנפרכים בציפורן ,וזהו דבר שלא מצוי כלל.
251עי' תוס' )סוכה לט ,(.משנ"ב )סי' תרנא ס"ק מא( ,ביכורי יעקב )שם היבשות הפוסלת בהדס וערבה היא רק אם רוב העלים הלבינו,
ס"ק כ( ,ערוה"ש )שם סע' יג(. ונפרכים בציפורן.
מו
אמנם יש לדון שבאופן שהוסיף סכך רק לשם צניעות לאחר ג .שאלה :אין לו ארבעת המינים בזמן אמירת הלל.
שכבר סיכך את הסוכה ,הרי זה כמוסיף סכך פסול על סכך האם ימתין ויאמר הלל כשיהיו לו ד' מינים ,או שיאמר
כשר ,ודינו כסכך פסול )כמבואר בסי' תרכו(. הלל עם הציבור ,ויטול לאחמ"כ במשך היום.
ו .שאלה :האם יש בעיה לבכך בסכך צבוע. תשובה :יאמר הלל עם הציבור ,ואח"כ יטול את ד' המינים.
תשובה :סכך צבוע כשר ,שכיון שהצבע עשוי לנוי ,הרי הוא מקור :יש לדון שצריך לומר את ההלל דווקא עם ד' המינים,
בטל לסכך .ואם אין בצבע ממשות ,הוא בטל אף אם אינו כמבואר בגמ' )פסחים צה ,קיז( "אפשר ישראל נוטלים את
לנוי. לולביהן ,ואין אומרים הלל ]בתמיה[" .וכן מבואר בשו"ע )סי'
ז .שאלה :הרוח הגביהה את הסכך ,וחזר למקומו .האם תרנב ס"א( שעיקר מצוות נטילת לולב הוא בשעת ההלל.
הסוכה כשרה. אך למעשה נראה שיש לומר את ההלל עם הציבור ,כיון
תשובה :אם הסכך נשאר מעל מקום הסוכה ,אף שיש מעלה לומר הלל עם הציבור )משנ"ב סי' תפח סק"ג( ,וכן
שהתרומם מעל גובה ג"ט ,לא צריך להגביהו ,כיוון שלא משום שההלל הוא חלק מתפילת שחרית ,ויש להסמיכו
נתבטל ממנו שם סכך ,ועוד שיש להכשירו מדין 'גוד אסיק'. לתפילה) ,כמבואר בבה"ל ריש סי' תכב ,ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' א ,וכ"ה
אולם מחצלת שזזה ממקומה לצד באופן שהסוכה נפסלה, להדיא בלקט יושר סימני לולב לדרשה(.
ולאחמ"כ חזרה למקומה ,צריך להגביה את המחצלת.
סוכות
ח .שאלה :האם בשבת וביו"ט מותר לפתוח את גגון
ד .שאלה :מהם סדר התפילות לאדם שצריך להתפלל
שמעל הסוכה ,המחובר ע"י צירים או חבלים.
תפילת תשלומין של שחרית ביו"ט או בחול המועד
תשובה :מותר )מפני שהסוכה כבר קיימת ,ורק מוריד או מחזיר את הגגון שמעל(. ]וכגון אדם שהתעורר אחר חצות וכדומה[.
ט .שאלה :האם בשבת וביו"ט מותר לפרוס ניילון על תשובה :מנחה ,תשלומין של שחרית ,ולאחמ"כ יאמר הלל
הסכך ,מפני הגשמים. ומוסף ]אם עדיין לא אמרם[ )פרטים נוספים בקו בית ההוראה ,שלוחה
תשובה :מותר לפרוס ניילון על הסכך ]בין מעליו ובין .(56/6
מתחתיו[ בשבת ויו"ט כדי שלא ייהרסו הקישוטים מפני ה .שאלה :המסכך בסכך רב כדי שלא יראוהו השכנים
הגשמים ,אך ייזהר שלא להזיז את הסכך בידיו ,משום מעליו ,האם בכך הסוכה נחשבת לשם צניעות,
שהוא מוקצה )משנ"ב סי' תרכט ס"ק נח ,שעה"צ ס"ק פד ,משנ"ב סי' תרמ ופסולה.
ס"ק כה .מה שכתבנו במותר לפרוס ,הוא דווקא תוך ג' טפחים לסכך(.
תשובה :הסוכה כשרה.
אף אם מטלטל את הסכך בגופו ]כגון ע"י המרפק או
הרגל ,לסוברים שאין בזה איסור טלטול מוקצה[ ,יש בזה מקור :צריך לעשות סוכה לשם צל ]דהיינו כדי להגן
איסור בונה )עי' פמ"ג סי' תרכו משב"ז סק"ח ,הובא במשנ"ב שם ,ובפמ"ג
מהחמה או מהגשם והקור[ ,אך סוכה לשם צניעות ]דהיינו
סי' שטו א"א סק"א ,ביכור"י סי' תרלז בתוספת ביכורים( ,ולכן אסור שמסכך כדי שלא יראוהו או ישמעוהו השכנים[ ,פסולה.
להגביה אף מקצת מהסכך ע"י ישראל כדי לפרוס את והנה כתב הגר"ז )ריש סי' תרכו( שסוכה נעשית גם לשם צל וגם
הניילון. לצניעות פסולה )ועי' מג"א סי' תרלה ס"ק א ,שו"ת חלקת יואב מהדו"ת
ישיבה תחת הניילון המונח תוך ד' טפחים לסכך :אם זהו סוס"י ג ,שו"ת אבנ"ז סי' תעד( ,ולפי"ז בנדון דידן ,ששם סכך גם
ניילון נאה ]כגון יריעה מודפסת לקישוט[ ,יש מקילים שאפשר לשבת לשם צל וגם לשם צניעות ,הסוכה פסולה .אמנם נראה שכל
תחתיו .אבל אם הניילון אינו נאה ]וכגון שפורס מפת ניילון רגילה[ - דבריו הוא רק כאשר היה מסכך לשם צניעות גם לולא
אף שיש מכשירים את הסוכה ,מ"מ אין לברך בסוכה זו מצות סוכה ,אך בנדון דידן שלולא מצות סוכה לא היה
'לישב בסוכה'. מסכך לשם צניעות ,הסוכה כשרה .ובפרט שרבים חולקים
על הגר"ז ,וסוברים שאם מתכוון גם לשם צל וגם לשם
י .שאלה :האם בשבת מותר לטאטא את רצפת הסוכה.
צניעות ,הסוכה כשרה )עי' לבוש סי' תרלה ,ספר החיים סי' תרלו ,חזו"א
תשובה :מותר לטאטא את רצפת הסוכה ,גם כשהיא בחצר סי' קנ ס"ק ו(.
הבנין ,ובלבד שתהא מרוצפת.
מז
בחומש )ואין להפסיק כל ג' פסוקים ,מפני שאז יצא שיצטרכו להפסיק תוך ג' מקור :מותר לטאטא בתים מרוצפים )סי' שלז( ,ואף לדעת
פסוקים לפרשה פתוחה או סתומה ,ואין לעשות כן )סי' קלח( .ואף שבעליית ראשון הרמ"א שמחמיר ,בזמננו שרוב הבתים מרוצפים ,מותר
יש מספיק פסוקים ,שיהיה אפשר לעצור לאחר ג' פסוקים ושלא יהיה תוך ג' פס' לטאטאם )בה"ל שם( .אבל אסור לטאטא חצר ,אפילו אם היא
לפרשה פתוחה ,אעפ"כ נהגו לעלות רק חמישה קרואים(. מרוצפת ,כיון שאין רוב החצרות מרוצפות .ולפי זה היה
נראה שאסור לטאטא את רצפת הסוכה וכדין חצר
אך בפעמים הנוספות שקוראים "וזאת הברכה" ,יש
מרוצפת .אולם למעשה נראה שכיון שבסוכות הבית הוא
הסוברים שמותר להפסיק כל שלושה פסוקים ,אע"פ
הסוכה ,ובה גרים ,הרי דינה כבית מרוצף ולא כחצר
שנכנס תוך ג' פס' לפרשה פתוחה או סתומה )עי' תוס' מגילה
מרוצפת ]ויש לדון אם די בשטיח או כל כיסוי אחר כדי להחשיבה מרוצפת )עי'
כב .ד"ה אין ,אולם עי' מג"א סי' קלח סק"ב שמבואר שאין להקל בזה(.
סי' שלח ס"ק כ([.
טו .שאלה :כשמעבירים ספר תורה מאחד לשני ,באיזה
יא .שאלה :האם מותר לברך מול צינור ביוב שבסוכה.
יד נותנים ומקבלים.
תשובה :מותר )כיון שאין ריח רע ,והצואה/המי רגליים זורמים מיד החוצה,
תשובה :אם עושה זאת ביד אחת ,יעשה ביד ימין ,ואף איטר
אין דינו כגרף של רעי(.
יד צריך לעשות כן )מס' סופרים פ"ג ה"י ,משנ"ב סי' רפב סק"א(.
יב .שאלה :האם יציאה מהבית לסוכה ]ולהיפך[,
טז .שאלה :מהו סדר קריאת התורה בשמחת תורה,
נחשבת ל"שינוי מקום" ,וצריך לחזור ולברך שוב.
וכיצד ינהגו במקומות שאין שלושה ספרי תורה.
תשובה] :א[ אם הסוכה נמצאת בחצרו הפרטית ,או
תשובה :משאירים שלושה ספרי תורה מחוץ לארון .בספר
במרפסת ביתו -מותר לעבור לכתחילה )שכיון שרגילים לעבור
הראשון קוראים וזאת הברכה ,לאחר הקריאה לא אומרים
ביניהם ,הרי זה נחשב כמי שכיוון מראש לעבור מחדר לחדר ,שמותר לכתחילה(.
חצי קדיש ,ומניחים על הבימה את הס"ת השני ]של
בראשית[ ,ומגביהים ]רבים נוהגים להגביה הפוך[ וגוללים ]ב[ אם הסוכה נמצאת בשטח משותף ]כגון בחצר או גג
את הס"ת הראשון ]של וזאת הברכה[ .לאחמ"כ קוראים הבנין[ -אם בדרך מהבית לסוכה צריך לצאת תחת כיפת
בס"ת השני בפרשת בראשית .לאחר קריאת בראשית, השמיים ,הרי זה נחשב שינוי מקום ]כאשר לא רואים זה את
מניחים על הבימה את הס"ת השלישי ]אך את הס"ת זה[ .אך אם לא צריך לצאת תחת כיפת השמיים ]וכגון
הראשון ל"צ להניח[ ,חצי קדיש ,מגביהים וגוללים את שהסוכה צמודה לפתח הגג/הבנין[ ,אין זה נחשב שינוי
הס"ת השני ]של בראשית[ ,וקוראים מפטיר )משנ"ב סי' קמז מקום ,ואינו חוזר ומברך שוב.
ס"ק כז( .בני ספרד נוהגים לומר קדיש גם לאחר הספר
שמחת תורה
השלישי.
יג .שאלה :האם אפשר להעלות לתורה כמה אנשים
כשיש רק שני ספרי תורה :לאחר שסיימו לקרוא בספר
יחד באותה עליה ]כלומר ,שיברכו יחד את הברכות וכו'[.
הראשון וזאת הברכה ,יגללו אותו ]בזמן אמירת הרשות
לחתן בראשית[ לפרשת פנחס ,ורבים נוהגים גם להגביהו תשובה :אף שיש מקילים שכמה אנשים יעלו ויברכו ביחד,
]כשהוא כבר גלול לפרשת פנחס[ ,ויגללוהו .אח"כ קוראים אך לכתחילה יש רק לאחד מהם לברך והשאר ישמעו ויצאו
בראשית בס"ת השני .ולאחמ"כ יניחו על הבימה את הס"ת ממנו .כמו כן אפשר שאחד יברך את הברכה הראשונה
הראשון ,חצי קדיש ,הגבהה וגלילה לס"ת השני ,ויקראו ויוציא את חברו ,והשני יברך את הברכה האחרונה ויוציא
מפטיר בס"ת הראשון. את הראשון )סי' תרסט ס"ק יב(.
כשיש רק ספר תורה אחד :קוראים וזאת הברכה ,גוללים יד .שאלה :האם אפשר לחלק את העליות באופן שבכל
לבראשית בזמן אמירת ה"מי שברך" והרשות לחתן עלייה יקראו רק ג' פסוקים ]ולא כחלוקת העליות שבחומש[.
בראשית ,קוראים בראשית ,חצי קדיש ,גוללים לפרשת תשובה :בפעם הראשונה שקוראים "וזאת הברכה" ,יש
פנחס )שערי אפרים שער ח סע' סו(. להעלות חמישה קרואים כחלוקת העליות המופיעה
יוסף ראובן אוסטר הי"ו 0733-260-800 רוני ליקר הי"ו
6191265@gmail.com
מח
