בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
שבוע דסוכות
יומא פג: יום א'
יומא פד. יום ב'
גליון שי"ד שנה ז' יומא פד: יום ג'
יום ד'
פרשת האזינו -שובה יומא פה.
חזרה יום ה'
תשפ"ז קו יודעי תורתך
02.649.33.62
בשבילי המערכת
מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
שלשה סוגי "שלום-בית" כוח התפילה מתוך צרה בקשת סליחה מהקב"ה
ולא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (יומא צר ילדך תשי ותשכח קל מחוללך (לב ,יח).
שלוש בנות היו למלך .כשהגיעו לפרקן ,ביקש נג.): 'צור' היינו צור העולמים ,רבונו של עולם
המלך להשיא כל אחת מהן לאיש הראוי לה. 'ילדך תשי' – דיינע קינדערלעך זיינען נעביך
תמיהה על זה ,למה ניתן תפילה זו לכהן
השידוך הראשון היה מן הסוג שאפילו שדכנים גדול דווקא ,ומה עניין תפילה זו ביום שוואך ,דעריבער בעט מען זיך' ,ותשכח קל'
אוהבים לספר עליו .חתן חשוב ,שר משרי הכיפורים .ואמר :כי אם אדם מישראל עובר – פארגעס ליבע גאט' ,מחוללך' – דאס וואס
המלוכה ,בית מכובד וכל צורכי בת המלך מצויים בדרך ויש לו עינוי וטורח ,והמטר מתחיל זיי האבן דיך פארשוועכט( .בתרגום חופשי:
לה בהרחבה .אבל העיקר לא היה הארמון ולא שוטף ,וזוחלין המים לתוך צווארו ,יהודי זה רבונו של עולם 'ילך תשי – הילדים שלך הם מסכנים
העושר .החתן ידע היטב איזו זכות נפלה בחלקו. כשנתמלא צערו והוא מוציא אנחה מליבו, וחלשים ,ולכן אנחנו מבקשים ממך' ,ותשכח קל' –
אלוקים תשכח' ,מחוללך' – את מה שהם עושים אותך
הוא כיבד את בת המלך ,דאג לה ,והבית התנהל בוודאי היה מן היושר והצדק שאנחתו
באחווה ובשלום. ותפילתו תהיה בוקעת רקיע ,והמטר יפסיק (דברי ישראל) מוחלש).
גם לבת השנייה נמצא שידוך טוב ,אם כי מסוג מיד ,ואין לך תפילה בעולם שתוכל לעמוד לא כזו גלות
נגד זה ,רק כהן הגדול האיש המורם מעם,
אחר .החתן לא היה מבני המלוכה אלא סוחר כי צורם מכרם (לב ,ל).
וביום הקדוש והנורא ובהיכל הקודש ,רק
עשיר ,ובביתו לא חסר דבר .אלא שמדי פעם ידוע אומרם ז"ל (בראשית רבה פר' מד) כי צורם
הוא בהכשר הזה היה יכול לעמוד ולהתפלל
שכח האיש שאשתו היא בת מלך .לפעמים הקניט מכרם זה אברהם שניתן לו שתי ברירות
נגד אנחתם ותפילתם של העוברי דרכים,
אותה ,לפעמים גרם לה עוגמת נפש .אחר כך היה הוא ולא אחר. או גיהנום או גלות ובחר גלות ,וה' הסגירם
חוזר ממסעותיו ,מביא מתנה נאה או מלבוש יקר (הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל) שהסכים לדבריו עי"ש .והן אמת אברהם
ומפייס אותה .לא בדיוק הבית שאביה חלם עליו, אע"ה בחר גלות ולא גיהנום אבל לא גלות
אבל גם לא חתן ששכח לגמרי את כבוד בית חמיו. חשבון הנפש על הדברים הקטנים המביא לידי גיהנום ,היינו עניות שהיא
(שרפי מעביר על דעת קונו חלילה.
השידוך השלישי כבר היה סיפור אחר. יום הכיפורים אסור באכילה וכו' ובנעילת
אש – זוואלין)
בת המלך נישאה לבן כפר עני .אילו רק העוני הסנדל (יומא עג.):
היה הבעיה ,ניחא .אבל האיש גם לא ידע לכבדה. יש לבאר ענין 'איסור נעילת הסנדל' בדרך ענייני יום הכיפורים
הוא היה גוער בה ,מתקוטט עמה ,מצער אותה על הרמז ,על פי המבואר בספה"ק ,במה שאמר
כל צעד ושעל ,וגם לחם ומלבוש לא היו מצויים השי"ת למשה רבינו ע"ה בסנה' ,של נעלך כפרה שלימה גם 'בין אדם לחבירו'
בבית כראוי .בת המלך חיה שם חיי צער. מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו
אדמת קודש הוא' (שמות ג ,ה) ,היינו על דרך בזאת יבוא אהרן אל הקודש וגו' (ויקרא טז ,ג).
חלפו הימים ,והגיע יום חגו של המלך .בארמון
משל ,שכאשר יש לאדם מנעלים לרגליו, פירש רש"י' :בזאת ,גימטריא שלו ארבע
נערכה סעודה גדולה וכל בני המשפחה הוזמנו
אינו מרגיש שום כאב מאבנים ומשאר מאות ועשר ,רמז לבית ראשון' .הקשה
לבוא. הרא"ם ,וכי רק בבית ראשון היו כוהנים
מכשולים קטנים ,ורק מכשול גדול ירגיש.
בבית הראשון לא הייתה שום שאלה .בני הזוג אולם אם יסיר את נעליו מעליו ירגיש מכל גדולים ולא בבית שני .ונראה ליישב ,דבית
עלו על המרכבה ויצאו בשמחה אל הארמון .החתן אבן קטנה ,ובכל מכשול הקטן ביותר. ראשון חרב משום עבודה זרה גילוי עריות
ידע שאין לו ממה לחשוש .הוא שמר על כבוד בת ושפיכות דמים ,ובית שני חרב בעוון שנאת
וזהו רמז ,שהאדם לפעמים לא שת ליבו
המלך כראוי ,וכך גם התקבל אצל אביה בסבר חינם (יומא ט ,):והנה חטא שבית אדם למקום
להתבונן אלא במעשיו וחטאיו החמורים,
פנים יפות. מתכפר בתשובה וקרבנות ,וחטא שבין אדם
אבל על מה שדש בעקביו אינו מקפיד .על
לחבירו אינו מתכפר עד שירצה את חבירו.
בבית השני כבר הורגשה מעט מתיחות .הסוחר זה רמז השי"ת למשה' ,של נעלך מעל רגליך ולפי זה יש לומר דכל סדר הכפרה הנזכר
ידע היטב שלא תמיד נהג כראוי .בדרך אל כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת בפרשה הספיק לכפר רק על עוונות בית
הארמון עברו בו מן הסתם כמה זיכרונות שהיה קודש הוא' ,כלומר כשאתר בא לעמוד ראשון ,אך בבית שני שחטאו בו בעניינים
שמח להשאיר בבית .ובכל זאת הייתה לו נחמה: במקום ומדריגה של קדושה העליונה ,ראוי שבית אדם לחבירו ,לא היה די בכפרה זו,
אשתו הגיעה אל אביה לבושה בבגדים הנאים להתבונן ולדקדק גם על עבירות ומכשולות אלא נצרכו לריצוי חבירו.
שקנה לה ,עטורה בתכשיטים שהביא ממסעותיו. קטנים שלא יהיו אבן נגף לרגליך.
ומהאי טעמא נזכר כאן בייחוד שמו של
נכון ,היו דברים לתקן ,אבל המלך יראה שלפחות ומהאי טעמא נצטוו הכוהנים להסיר אהרן ונאמר 'בזאת יבוא אהרן' ,לרמז על
בתו יקרה בעיניו .הוא לא שכח אותה. מנעליהם בבית המקדש ,להורות על ענין מידתו שהיה אוהב שלום ורודף שלום,
אבל בן הכפר קיבל את ההזמנה ונבהל .איך יופיע זה שהכוהנים המשרתים לפני ה' ,ראוי ובמידה זו יבוא אל הקודש לכפר ,כדי
לפני המלך? מה יאמר כשאביה של אשתו יראה ביותר שיתבוננו במעשיהם אפילו הקטנים שתהיה הכפרה שלימה גם בדברים שבית
והדקים ביותר ,כי במקום קדוש יהלכון. אדם לחבירו .וכן בהמשך הפרשה (פסוק ד')
כיצד היא חיה? איזו תשורה יביא? אפילו בגד
ראוי לא היה לו להלביש אותה לקראת הביקור. וזהו העניין שיום הכיפורים אסור בנעילת כתיב ' כתונת בד קודש ילבש' ,ולא בבגדי
הסנדל .לפי שקדושת היום גדולה עד מאוד, זהב לפי שאין קטיגור נעשה סניגור( ,ר"ה
ואז עלה במוחו רעיון .פתאום השתנה קולו.
והוא יום של מחילה וסליחה וכפרת עוונות, כו .).ולדברינו יש לומר דאולי בכלל קטרוג
האיש שכל השנה ידע בעיקר לגעור ,התחיל
וצריך לחשבון הנפש גם על מצוות שאדם זה הוא שנאת חינם ,שהזהב הוא הגורם
לדבר בנחת ובמתק שפתיים .הוא פנה אל אשתו דש בעקביו ,לשוב בתשובה שלימה לפניו העיקרי לשנאה זו ,ועל כן אין ראוי לכפר
בדברים רכים ,ביקש להתפייס ,ניסה להראות לה (אמרי אש) יתברך. (נחלת דן) עמו על ישראל מחטא זה.
כמה היא יקרה בעיניו. (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
המשך בעמוד ב' >>>
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
המשך בשבילי המערכת
כשהתורה הייתה זקוקה לנו ,השתדלנו של הכת הראשונה ,אומר ה"מראה אבל בת המלך לא התרשמה .עכשיו
להיות שם .נתנו כפי יכולתנו ,ויש יחזקאל" (כמובא בספר "ומתוק האור") ,ודאי נזכרת? כל השנה ציערת אותי .לא
שנתנו אף מעבר למה שחשבו שיוכלו. לא הגענו .הלוואי שנהיה מן השנייה. נהגת בי כבת מלך .ועכשיו ,רגע לפני
נשאנו יחד בעול כדי שבתי המדרש ובתי אבל אם חלילה אנחנו קרובים יותר שאתה צריך לעמוד מול אבי ,נעשית
היוצר לתורה לחסידות ולהוראה ימשיכו לשלישית ,באיזה פנים נבקש מהתורה לפתע בעל מסור? אתה רוצה שאבוא
שתליץ טוב בעדנו? לארמון ואספר לו כמה יפה אתה נוהג
להאיר ,שקול התורה יימשך ויהדהד
בי?
בעוז ,ושעוד דורות של בנים יגדלו בתוך •••
•••
אותה שושילתא דדהבא ששזרו רבותינו אלא שכאן בדיוק מגיעה הבשורה.
הקדושים. את המשל החריף הזה מביא בעל
פתח לנו שער בעת נעילת שער.
ה"מראה יחזקאל" על הרגע שבו נוציא
ואם עדיין נשאר בידינו להשלים ,אם עוד אפשר לשפר את המצב. בליל יום הכיפורים את ספר התורה,
עוד אפשר להוסיף משהו לפני נעילת השערים עדיין פתוחים .אפשר להודות, ננשקם ונאמר" :אור זרוע לצדיק
השער ,זה הזמן .זו עוד דרך לומר לעזוב ,לקבל מחדש עול תורה ומצוות, ולישרי לב שמחה".
לברתא דמלכא :יקרה את לנו .הבית שבו מעשים טובים וכבוד התורה .ואפשר התורה הקדושה היא בת המלך.
את מתגדלת ומתרוממת ,הוא ביתנו ממש. גם להראות לבת המלך שהיא באמת יש מי שחי איתה בשלום כל השנה.
התורה היא חיינו ומשוש ליבנו. יקרה לנו. התורה היא מרכז חייו ,והוא מחזיק בה,
ואז ,כשבליל 'כל נדרי' נתקרב אל ספר הרי גם החתן השני לא היה מהאנשים לומד אותה ומכבד אותה ואת לומדיה.
התורה ונאמר בדחילו ורחימו "אור המושלמים .היו לו הרבה דברים לתקן. יש מי שהשלום-בית שלו איתה אינו
זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" ,נוכל אבל כשהגיע אל המלך ,היה ניכר עליו מושלם .לפעמים התרשל ,לפעמים
לדעת שעשינו את המקסימום שיכולנו. שלפחות דבר אחד הוא ידע :בת המלך התרחק .אבל התורה עדיין יקרה לו.
השתדלנו לכבד את בת המלך .לא יקרה בעיניו .הוא דאג לה ,נתן לה הוא מחזיק בעץ החיים ,תומך בלומדי
הגענו אל אביה בידיים ריקות. משלו ,ולא הניח לה לעמוד לפני אביה תורה ,עוסק במצוות ובגמילות חסדים.
בחוסר כל. יש לו במה לבוא ולהתפייס.
פתח לנו שער בעת נעילת שער -והתורה
גם אנחנו איננו באים ליום הקדוש בטענה ויש גם את הבית השלישי .זה שנזכר
הקדושה תמליץ עלינו בכל כוחה,
שעשינו הכול .מי יכול לומר זאת .אבל בבת המלך רק רגע לפני שצריך להופיע
יחד עם כוחם של רבותינו הקדושים, אצל אביה .כל השנה התורה הייתה
אחרי התקופה האחרונה ,אחרי המאמץ
שנותנים לנו כעת מתנה של חיים, מונחת בקרן זווית ,ופתאום בליל כל
הגדול שנעשה למען מוסדות התורה של
ביטוח מקיף לכל השנה ושנזכה להיות רבותינו הקדושים ,יכול כל אחד מאיתנו נדרי הוא מתקרב אליה ומבקש שתבוא
מאותם שנאמר עליהם: להיכנס ליום הכיפורים ולומר לפחות את איתו אל המלך ותליץ עליו טוב.
"אור זרוע לצדיק ,ולישרי לב שמחה". זה :לא עמדנו מן הצד. ולאיזו כת אנחנו שייכים? לדרגה
ב
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הלכות תשובה בחטאים שבין אדם לחבירו (ג)
מחילהט ,ויש חולקים שדי בבקשת מחילה ואין לו לפרטי ,ויש א .ישים אל לבו ערב יום הכיפורים לפייס כל אדם שנוטר לו איבהא,
להקל בזה. ואע"פ שבשאר ימות השנה ראוי לכל אדם לפייס תיכף למי
ו .כשמפייס חבירו נכון שתחילה ילך אליו בעצמו ולא ישלח שפשע כנגדו ,מ"מ אם אין לו פנאי יכול הוא להמתין ליום אחרב,
יב.
אמצעי לפייסויא ,ולכתחילה יפרט החטא שעל זה מבקש מחילה אבל בערב יום הכיפורים ישים האדם אל לבו לפייס כל אדם
שנוטר לו איבה ולא ידחה העניין ליום אחרג.
ז .לא התפייס בראשונה יחזור ויפייסנו פעם שניה ושלישית,
ובכל פעם אפילו בפעם הראשונהיג יקח עמו ג' אנשים אחריםיד, ב .עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה
את חבירוד.
ופוגעין בו ומבקשין ממנוטו ,ובכל פעם יפייסנו במין ריצוי
אחרטז ,ואם אינו מתפייס בשלש פעמים אינו זקוק לויז ,ומ"מ צריך ג .לכן אם הזיק לחבירו כגון שחבל בו או גזלו וכיו"ב מלבד מה
להודיע לרבים דהיינו עשרה אנשים ,שהוא הלך לפייסו ולא רצה שצריך ליתן לו ממון מה שחייב צריך גם לרצותו שימחל לוה,
יח.
להתפייס ואפילו אם לא הזיק לו בגוף או בממון אלא הקניטו בדברים צריך
יט.
לפייסו עד שימחל לוו.
ח .ואם הוא רבו צריך לילך לו כמה פעמים עד שיתפייס
ד .כיון שביוה"כ צריך שיהא לב כל ישראל שלם עם חבירו ,אם
ט .לא יהא המוחל אכזרי מלמחולכ ,ואם מכוון לטובת המבקש חבירו הקניטו ולא פייסו צריך להמציא עצמו אצל אותו שחטא לו
כב.
מחילהכא מותר כדי שיבקש ממנו מחילהז ,וי"א שגם אם יש לחבירו קפידא עליו
י .אם הוציא עליו שם רע אין צריך למחול לוכג ,ומ"מ מידת ענוה שלא בצדק ,מן הראוי לפייסו בערב יום כיפור ,ראה בהערהח.
כד.
למחול גם בזה ה .מי שדיבר על חבירו לשון הרע וחבירו אינו יודע מזה ,כשבא
המשך יבא בס"ד לבקש ממנו מחילה י"א שצריך לפרט לו על מה מבקש ממנו
מיני ריצויים ירצנו ,אלא שהרי"ף והרמב"ם והסמ"ג ישראל שוה ודו"ק. א .רא"ש (יומא סי' כ"ד) וז"ל וישים אל לבו ערב יום
והרא"ש לא הביאו זה בחיבוריהם עכ"ל ,ונלע"ד ט .חפץ חיים (כלל ד' סי"ב) וזת"ד אפילו עבר וסיפר הכיפורים לפייס כל אדם שנוטר לו איבה ,כדאמרינן
נראה דלא היו צריכים להזכיר זה כיון דבלא"ה לה"ר על חבירו ובא לעשות תשובה תלוי בזה אם (יומא פז ):גבי רב דהו"ל לרבי חנינא מילתא בהדיה,
בכל פעם מביאים ג' אנשים אחרים (כנ"ל הערה י"ב) השומעים דחו את דבריו ולא נתגנה חבירו עי"ז אזל גביה תריסר מעלי יומא דכיפורי ולא איפייס,
ממילא הוי בכל פעם לשון ריצוי אחר דאין כל הדעות כלל בעיניהם א"כ לא נשאר לו עליו כ"א העוון דבין ואמרינן נמי התם רב הו"ל מילתא בהדי ההוא טבחא
והלשונות שוות ,וכ"כ להלכה המג"א (ס"ק א') והמ"ב אדם למקום ,דהיינו שעבר על רצון ה' בזה ,ותיקונו נטר ליה תריסר ירחי שתא ולא אתא ,כי מטא מעלי יומא
(ס"ק ג') ,והשו"ע הרב (ס"ב). שיתחרט על שעבר ויתוודה ויקבל ע"ע בלב שלם דכיפורי אמר איזל אנא ואפיק ליה מדעתיה ,כדי שיהא
יז .שו"ע (שם) ,ובמהרי"ל (מנהגים הל' ליל יו"כ אות ד') אז על להבא שלא לעשות כן כו' ,אבל אם חבירו נתגנה לב כל ישראל שלם עם חבירו ,כדאיתא בפירקא דרבי
הקב"ה רואה שהוא השפיל עצמו לפניו ומרחם וסולח לו עי"ז בעיני השומעים או שהותר לו עי"ז הרי הוא ככל אליעזר (פמ"ו) ראה סמא"ל שלא מצא חטא בישראל
עכ"ל ,וכתבו המג"א (ס"ק ב') מ"ב (ס"ק ה') שו"ע הרב עונות שב"א לחבירו שאין יוה"כ מכפר עד שירצה ואמר רבון העולם יש לך עם אחד כמלאכי השרת מה
(ס"ב) שאם רצה לפייסו יותר רשאי אם אין שם בזיון את חבירו ,על כן צריך לבקש מחילה מחבירו על זה, מלאכי השרת יחיפי רגל אף ישראל יחיפי רגל ביום
כבוד התורה. ואפילו אם אינו יודע כלל מזה צריך לגלות לו שעשה הכיפורים ,וכו' ,מה מלאכי השרת שימת שלום ביניהם
יח .רמ"א (ס"א) ,ומסיים בה בשו"ע הרב (ס"ב) ומסיק כנגדו שלא כדין ולבקש ממנו מחילה על זה ע"ש. אף ישראל ביום הכיפורים כן ,מה מלאכי השרת נקיים
וז"ל כדי שלא יחשדוהו הבריות שלא רצה להכניע י .מכתבי החפץ חיים (בחלק שיחות החפץ חיים חלק מכל חטא אף ישראל כן ביום הכיפורים ע"ש.
עצמו לפני חברו לבקש ממנו מחילה ,ולפי"ז נראה המכתבים מכתב מאת רבי א"א קאסאווסקי אב"ד יאנאווא) ב .וכתב בשעה"צ (ס"ק ב') דכ"ז בהונאת דברים ,אבל
דאם חטא לחבירו בהצנע ולא נודע לציבור כיון דליכא הביא שהגר"י סלנטר תמה על זה האיך הותר לצער באיסור גזל והונאת ממון וידוע שהוא לאו הניתק
חשש של חשד לא יפרסם הדבר ודו"ק. אדם כדי לבקש הימנו מחילה ,ודעתו שלא לפרט לעשה דוהשיב את הגזילה אין רשאי להמתין עד ערב
יט .שו"ע (ס"א) ,ורבו לאו דווקא אלא אפילו שמע החטא מפני שעי"ז תגדל הקפידא ,ובמועדים וזמנים יום הכיפורים ,דכל שעה ושעה יש עליו חיוב עשה
ממנו דברי תורה ,מג"א (ס"ק ג') ,מ"ב ושו"ע הרב (שם). (ח"א סי' נ"ד) ובהליכות שלמה (מועדים פ"ג ס"ו) הכריעו זו דהוא תיקונו של לאו ,ודומיא דכל עשה דאורייתא
כ .רמ"א (ס"א) בשם מהרי"ל( ,מנהגים ליל יו"כ אות ד') כדבריו ,ובאמת יש לזה יסוד מדברי המ"א (ריש סי' שחייבו חז"ל לעשותו בבא זמנו כמו לולב וברכת
וז"ל והיבוקש למחול לא יהא אכזרי מלמחול ,כי איך תר"ו) והביאו המ"ב (ס"ק ג') דבשעת בקשת המחילה המזון וק"ש וכדומה ,וכ"ש בזה שעבר מתחילה על
יעיז את פניו מלמחול ,הלא הוא עומד ומבקש כל צריך לפרט מה שחטא לחבירו ,אם לא כשיודע לאו דאורייתא עכ"ל.
היום מאת אדון כל למחול לו עונותיו ,כ"ש וכ"ש שחבירו יתבייש מזה כשיפרט החטא אזי לא יפרט ג .ב"ח (סי' תר"ו ס"א) מטה אפרים (ס"א) מ"ב (ס"ק א').
ובן בנו של כ"ש דהוא ימחול לבירו באשר הוא אנוש אותו ,ויש ללמוד מכאן דהו"ה לעניינינו שאין פירוט ד .מתני' (יומא פה.):
רימה ותולעה ,וידע אדם אם הוא אכזר מלמחול גם החטא לעיכובא ,ולכן אם זה יגביר השנאה לא יפרט ה .רמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ט).
הקב"ה אינו מוחל לו ,דכתיב נושא עון ועובר על החטא ודו"ק בכל זה. ו .רמב"ם (שם) ,שו"ע (סי' תר"ו ס"א).
פשע למי הוא נושא עון למי שעובר על פשע עכ"ל, יא .ב"ח (סוף ס"ב) ,א"ר (ס"ק א') הביאו המ"ב (ס"ק ז .כמבואר ברא"ש (הנ"ל הערה א') ,וכ"כ בא"ר (ס"ק
ובשעה"צ (ס"ק ח') כתב דלמעלה דנין מדה כנגד מידה, ב') ,אלא שאם יודע שותר קרוב הפיוס על ידי איש א') צריך אדם להמציא עצמו אצל אותו שחטא לו
וצריך למחול לחבירו אפילו אם עות כנגדו במזיד אמצעי שיתווך ביניהם יכול לעשות ע"י אמצעי (מ"ב שיבקש ממנו מחילה( ,ראב"ן סוף מס' יומא) עכ"ל.
ובמרד ,ואז מוחלין לו גם כן אפילו על המזידות ע"ש, שם). ח .ביומא (פז ).רב פסיק סידרא (פרשת מקרא של נביאים
ובא"ר (ס"ק א') וז"ל כתבו מקובלים מי שאינו מעביר יב .אם לא כשיודע שחבירו יתבייש מזה כשיפרט או של כתובים) קמיה דרבי ,אתא ר' חייא (וגם הוא היה
שנאה ביו"כ אין תפילתו נשמעת עכ"ל. החטא אזי לא יפרט אותו וכנ"ל (הערה י'). חפץ לפסוק עמו) ,הדר לרישא (חזר בשבילו לראש הפרשה),
כא .כדי שיהא נכנע לבו הערל ולא ירגיל בכך ,והו"ה יג .כן משמעות לשון הטור והשו"ע וכמבואר בבה"ל עייל בר קפרא הדר לרישא ,עייל ר"ש ברבי הדר
אם מכוון לטובת עצמו שמתיירא שיגיע לו היזק אם (ס"א ד"ה יחזור) ,וכן מבואר בשו"ע הרב (ס"ב) ,ובבה"ל לרישא ,אתא ר' חנינא בר חמא אמר כולי האי נהדר
ימחול (מ"ב ס"ק ט' י'). שם כתב דבדברי הרמב"ם (פ"ב מתשובה ה"ט) מבואר וניזיל לא הדר ,איקפד ר' חנינא ,אזל רב לגביה
כב .רמ"א (שם) ,ובמ"ב (ס"ק ט') כתב ומ"מ נראה דמלבו דקודם יפייסנו בעצמו ואם לא נתפייס רק אח"כ יקח תליסר מעלי יומא דכיפורי ולא איפייס ,ובשפ"א
צריך להסיר השנאה ממנו אחרי דבאמת בקש ממנו עמו ג' בני אדם לפייסו ,וכן מבואר במהרי"ל (מנהגים (יומא פז ):כתב וז"ל הא דהקפיד ר' חנינא אע"ג שלא
מחילה. הל' ליל יו"כ אות ד') ,ונראה דהגם דפליגי אם בפעם היה מחוייב לחזור בשבילו ,אך לפי שהחזיר לאחרים
כג .רמ"א (שם) ,ובטעמו של דבר כתב המג"א (ס"ק ה') הראשונה ילך בלבדו ,כו"ע מודו דמה שאין זקוק לו ועבורו לא החזיר הוי בזיון ,א"נ אף שלא היה כדין
משום דאיכא דשמע בהוצאת ש"ר ולא שמע בפיוסא, הוא דווקא אם פייסו ג' פעמים בג' בני אדם ,ופשוט. מה שהקפיד אזיל רב לפייסו ,דהא משמע דביוה"כ
ולא נפק האי גברא מחשדא ,הביאו המ"ב (ס"ק י"א), יד .אם כי בטור ושו"ע (ס"א) לא מבואר דבכל פעם איכא קפידא שיתפייס אחד עם חבירו ואין נפקותא
ובשו"ע הרב (ס"ד) ,ובלבוש (ס"א) הוסיף ז"ל וגם צריך שיהיו שלש אחרים ,כן משמע מלישנא דגמרא אם הצדק עמו במה שמקפיד עליו או לא מ"מ צריכין
השטן אין לו פתחון פה שבסמוך כדי לקטרג ,דשאני (יומא פז ).אמר רב חסדא וצריך לפייסו בשלש שורות להתפייס עכ"ל ,ולתירוצו השני של השפ"א נתחדש
הפושעים שפשעו נגד השי"ת דכביכול כשמבקשין של שלשה בני אדם ,משמע דכל ג' בני אדם שורה שגם אם חבירו מקפיד עליו שלא בצדק יש לפייסו.
ממנו מחילה והוא יתברך מוחלן שוב לא יזכרו ולא אחרת היא. והגם דבדברי הרמב"ם (שם) מבואר שאם הזיק
יפקדו וכו' ,אבל כאן האיך ימחול לזה עכשיו ולמחר טו .לשון הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ט). לחבירו בממון או בדברים צריך לפייסו ,ומשמע
יבא אחר ויזכור לו את השם רע ששמע שהוציא עליו טז .כ"כ הב"ח (ס"א) וז"ל ומשמע ממימרא דריב"ח דללא זה א"צ לפייסו ,אבל לפימש"כ הרא"ש (הנ"ל
ויחזור פניו עד דאזיל סומקא ואזיל חוורא ע"ש. דצריך לפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר ,כדכתיב הערה א') דביוה"כ צריך שיהא לב כל ישראל שלם עם
כד .מג"א (ס"ק ה') ,מ"ב ושו"ע הרב (שם). אנא שא נא ועתה שא נא ,וכ"כ במהרי"ל דבשלשה חבירו א"כ גם בכה"ג צריך לפייסו בכדי שיהא לב כל
ג
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה
האחרונות ,צריך שהאכילה תיחשב כתענית ,למירוק אכילה ושתיה לפני קבלת ההתקרבות אל ה' בהדרגה ,מאהבתו אותנו
הלוחות .ולכך האוכל ושותה בתשיעי ,כאילו אכל תשיעי ועשירי ,וכאילו התענה
(שוה"ט מוצאי יו"כ תשפ"א) תשיעי ועשירי. ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו כנשר
יעיר קינו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו (לב ,י) .ברש"י ,נהגם
ברחמים כנשר הרחמני על בניו ואינו נכנס לקינו פתאום ,עד שמקשקש ומטרף
זמן השפעת ה' בינה והארת התורה ,לבוא להמלכת ה' על בניו בכנפיו בין אילן לאילן ,שיעורו בניו ויהא בהן כוח לקבלו' .על גוזליו ירחף',
ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו כנשר מחופף ,נוגע ואינו נוגע .ע"כ .ורומז להנהגת השי"ת עם ישראל בראשית השנה,
יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו (לב ,י) .בימים אלו שרוצה לקרבם ולפרוש כנפיו עליהם באהבה רבה להושיבם בצילא דמהימנותא
הקב"ה מקיים בנו 'יסובבנהו' -מסתובב סביבנו ,שעל עשרת ימי תשובה נאמר בחג הסוכות ,אך לא בא בפתע פתאום ,שמא לא יוכלו לקבל את האור הגדול,
(ישעיה נה ,ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב' (ר"ה יח .).בימים אלו הקב"ה ומקדים את ר"ה ויו"כ ,בבחינת 'נוגע ואינו נוגע' ,שיש בהם גילוי אהבה וחיבה ,וגם
מקיים בנו 'יבוננהו' ,ומקיפנו 'בתורה ובינה' כלשון רש"י (לב ,י) ,ועיקר הכוונה ליו"כ, הם ימי הדין ,לעורר את ישראל שיכינו עצמם לקבלו בחג הסוכות.
שבו קבלו ישראל לראשונה את הלוחות האחרונות ,שהרי הראשונות נשברו ,וביו"כ 'בתוהו ילל ישימון' -ר"ה שבו מתחדש העולם בכל שנה ,מתוהו וישימון כלפני
קבלוה בפועל ,וכן בכל הדורות משפיע הקב"ה שפע של בינה והארת התורה ביו"כ, בריאת העולם' ,ילל' -ר"ה הוא 'יום תרועה'' ,ילולי יליל' (ר"ה לד' .).יסובבנהו' -ר"ה
שנכין עצמנו כראוי לקבל את פניו בחג הסוכות ,כשנשב תחת כנפיו כביכול בצילא ועשי"ת ,שהקב"ה סביב לעמו ,כדכתיב (ישעיה נה ,ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו
דמהימנותא. בהיותו קרוב' (ר"ה יח' .).יבוננהו' -יו"כ שבו מאיר ה'בינה' שממנה באה התשובה,
כדכתיב (ישעיה ו ,י) 'ולבבו יבין ושב'' .יצרנהו כאישון עינו' ,שמעתי דאיתא בספרים
משה רבינו אמר (דברים כז ,ט) 'הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך',
[ראה דגל מחנה אפרים (פרשת האזינו ד"ה עוד יש לפרש)] שמרמז להימים שבין יו"כ
ורש"י (שם כט ,ג) מפרש ,שבני ישראל נעשו עם ה' בזכות קבלת התורה בחביבות
לסוכות ,שישראל עסוקים במצוות ואינם עושים עוונות ,כדאיתא במדרש (תנחומא
ובשמחה .ואפשר לומר ש'היום הזה' קאי על יו"כ שנאמר בו 'כי ביום הזה יכפר אמור ל) ,שיו"ט א' דסוכות הוא 'ראשון לחשבון עוונות' .תכלית כל אלו הימים -
עליכם' ,ובו קבלו ישראל את התורה בפעם הראשונה בשמחה וחביבות גדולה ,ובזה 'כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף'.
נעשו לעם ה' .על ידי לימוד התורה בחביבות 'נהיית לעם לה' אלוקיך' ,כי התורה
ולאחר כל ההכנה וההתעוררות הזו ,בחג הסוכות 'יפרוש כנפיו יקחהו' ,וישראל
נותנת לאדם שכל ובינה ' -יבוננהו' ,להמליך את הקב"ה על עצמו ,להכיר שבכל
ׁ
יושבים בצל הקב"ה.
מעשה אפילו הקטן ביותר הוא זקוק לעזרתו יתברך( .מעמד אמירת 'תשליך' תשפ"א)
ובשמיני עצרת ושמחת תורה 'ישאהו על אברתו' ,כמאמר אא"ז הרה"ק
בעל האמרי שאול זצוק"ל ,לפי מה דאיתא (חגיגה טו' ).צופה הייתי בין
ת " י ש ה ז ע ב
מים העליונים למים התחתונים ,ואין בין זה לזה אלא ג' אצבעות בלבד',
ֶש ַ ׁפע
ֹ ֹ ֹ 'מים התחתונים' -חג הסוכות שמקיימים ניסוך המים במים התחתונים,
ימים ֶאת ֹ ַה ּתו ָרה, ״גִ ּ ּבו ֵרי כ ַח״ ֹ— ֵאלֶ ּ ׁה ַה ּ ְמ ִק ִ
ּו ִבזְ כ ּות ַה ּזאתֶ ֹ ,ש ֵה ִקימ ּו ׁ ֶאת ַה ּתו ָ ׁרה, שכשהם בכו על ריחוקם מהשי"ת ,ניחמם במצות ניסוך המים (רש"י ויקרא ב,
ִהיא — ַה ּת ֹו ָרה ּ ַת ֲעזר לָ ֶהםֶ ׁ,ש ִ ּבזְ כ ּות ֶשנָ ּ ְתנ ּו, יג) ,וז' ימי סוכות כנגד ז' המידות.
ֹׁ
ַה ָ ּקדוש ָ ּבר ּו ְך ה ּוא יְ ַשלֵ ּ ם לָ ֶ ׁהם,
ׁ ֹ ׁ
ָח ָדש
״ש ִ ּבכְ לָ ל לא יֻ ְרגַ ּ ש ֶא ְצלָ ם ֵאת ֲא ֶשר נָ ְתנ ּו״!
ֶ 'מים העליונים' -שמיני עצרת שמבקשים על ירידת הגשמים מעילא
ֹ
זו — ַהנְ ּ ִתינָ ה לתתא .ואין בין סוכות לשמיני עצרת 'אלא ג' אצבעות' -ג' ספירות
(ד ָבר ָק ָט ֹן) ֶא ְצלָ ם! ״קלֵ יינְ ַקייט״ ָ ּ ּ ִת ְהיֶ ה ְ
ֹׁ העליונות 'כתר חכמה בינה' ,שמשנשלמו ישראל בימי הסוכות בהארת ז'
וְ ַה ָ ּקדוש ָ ּבר ּו ְך ה ֹ ּו ׁא יַ ֲעזׁר,
ה. ּ ּ
ִ ּב ְפ ָׁרט כָ ֵעת ,לִׁ ְפנֵ י ראש ַה ָשנָ ׁ התחתונות ,מתעלים בשמיני עצרת להארה גדולה של ג' עליונות' .ישאהו
״ש ַפע ָח ָדש ׁ— ּ ַת ְק ִציב ָח ָדש״! יע ֶ ַמגִ ּ ַ
א ָדם...
ֹ ֹ על אברתו' -נושאם הקב"ה אליו ממש.
תַּ ְקצ ִיב
ׁ ֹ ׁ ֲה ֵרי ְמזונו ָתיו ֹ ֶשל ָ
רו ֶאה ֶש ּ ִמ ְ ֹת ַא ּ ְמ ִצֹים ְ
וְ ַה ָ ּקדוֹש ֹ ָ ּבר ּוך ֹה ּוא ֹ (רעווא דרעווין פרשת האזינו תשפ"ב)
חות לִ ְתמ ְך ַ ּב ּתו ָרה וְ לִ ְבנות ּתו ָרה, ְ ּבכָ ל ַה ּכ
ֹ ׁ
כְּ מו ֶש ָה ַרב ִּפינְ ק ָא ַ ׁמר:
ׁ ״לָ ֹ לֶ כֶ ת ִ ּב ְמ ִסיר ּות ֹנֶ ֶפש״! יום כיפור
דו ׁש ָ ּבר ּו ְך ה ּוא מונֶ ה לַ ּ ַת ְק ִציב ֶה ָח ָדש. גַ ּ ם ֶאת זֶ ה ַה ָ ּק
ֹ ׁ
״ת ְ ֹק ִציב״ ֶשל ַה ּתו ָרה ַ ֹה ּ ַ האכילה בערב יו"כ כתענית – כקבלת הלוחות במירוק הגוף
חָד ָׁש!
יב ְס ָתם! גָ ּ דול יו ֵתר ִמ ּ ַ ֹת ְק ִצ ֹ
ֹ ּוֹ ְבוַ ַ ּדאי לא ָּפחות ֹ בגמרא (ברכות ח ,):האוכל ושותה בתשיעי ,מעלה עליו הכתוב כאילו התענה
ֵמהו ָצאות ָ ּבֹנָ יו לְ ַתלְ מ ּוד ּתו ָרה.
״בנָ יו״ — זֶ ה ּכולֵ ל ֶאת כָּ ל ַה ֲח ִסיד ּות, ָּ תשיעי ועשירי .אאמו"ר זצוק"ל היה רגיל לומר ,שמלשון הגמרא משמע
ֶאת כָּ ל ַה ִ ֹ ּצ ּב ּור! שהאכילה בתשיעי בפני עצמה נחשבת כתענית ב' ימים -תשיעי ועשירי,
וַ ה׳ יַ ֲעז ׁרֹ ׁ , ׁ
שיָ ּ בוא ֹ ֶש ַה ּ ַת ְק ִציב ֶה ָח ָדש ֶ ׁ וביחד עם התענית שהתענה בפועל בעשירי ,יש כאן ג' ימים רצופים של
ׁ ֶש ּלֹא ַרק ׁ ֶש ּ ִת ְהיֶ ה ִסיַ ּ ְע ּ ָתא ִ ּד ְשֹ ַמיָ ּ א גְ ּ דולָ ה
לְ כָ ל ֶא ָחד ְ ּב ַפ ְרנָ ָסתו,
תענית ,אכילת תשיעי – הנחשבת כתענית תשיעי ועשירי ,ועשירי.
ֹ
ֶא ָ ּלא ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה גַ ּ ם נַ ַחת — ְ ּ
״בנֵ ֹיַ ׁ ,ח ֵ ּיי ּו ְמזונֵ י״! ומבואר שבדברי חז"ל ישנם ב' חידושים ,א' ,שתשיעי ועשירי ומחוברים
ֹ
אש ַה ׁ ּ ָשנָ ה יָ בוא ּו לִ ְפנֵ י ַה ָ ּק ׂדוש ָ ּבר ּו ְך ה ּוא,
ֹ ׁ
ּו ְבר
ֹ זה לזה ,וכל מעשה בתשיעי נחשב שעשאו גם בעשירי ,לכן האכילה שאכל
״אנַ ְחנ ּו ָע ׁ ִשינ ּו״, אמרֲ ׂ : וְ נ ַ
את ֶשלִ ּ י״. יתי ֶ ֹ ״אנִ י ָע ִש ִ ֲ בתשיעי עולה לו גם לעשירי .ב' ,שהאכילה כתענית ,והאכילה של תשיעי
אמר,וַ ה׳ יַ ֲענֶ ה וְ י ַ
[ועשירי] נחשבת כתענית תשיעי ועשירי.
ה:ִמ ָ ּדה כְּ נֶ גֶ ד ִמ ָ ּד ׁ
״אנִ ׁי ָא ִביא ֹלָ כֶ ם ִמ ֹ ּ ֶש ִ ּלי״ֲ וביאור הענין י"ל על פי דאיתא (פסחים סח ):שמר בריה דרבינא ישב בתענית
ַמה ּ ֶש ֲאנִ י נו ֵתן ּו ֹמו ׁ ִסיף!
ֹׁ
ַה ָ ּקדוש ָ ּבר ּו ְך ה ּו ׁא יַ ֲעזר ֹ ֶש ּ ִת ְהיֶ ה כל ימות השנה מלבד בעצרת – יום שניתנה בו תורה ,ובפורים – 'ימי משתה
ַא ג ּו ֶטע יָ ארָ ,שנָ ה ֹטו ָבה ושמחה' ,ובערב יו"כ – שהאוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי
ימה טו ָבה! יבה וַ ֲח ִת ָ כְּ ִת ָ ועשירי .וי"ל שגם טעם מצות האכילה בערב יו"כ היא משום שביו"כ
ׁ ׁ ֹ
"בכְ לָ ל לא יֻ ְרגַ ּ ש ֶא ְצ ָלם ֵאת ֲא ֶשר נָ ְתנ ּו״!
ִּ 'ניתנה בו תורה' -הלוחות האחרונות ,וכשם שבעצרת מצוה לאכול משום
שמחת קבלת התורה ,כך מצוה לאכול בערב יו"כ ,שתעלה האכילה גם
הבטחת קודשו של רבנו שליט"א ליום העשירי שניתנה בו תורה ,דאף שהוא 'כאילו' התענה ,בפועל הרי הוא
בכינוס נדיבי עם -ערב ראש השנה במעון הקודש 'אוכל' .אכן כשם שלפני שעלה משה להר לקבל הלוחות הוצרך 'למרק
אכילה ושתיה שבמעיו' (יומא ד ,):כך אף שיש לשמוח על קבלת הלוחות
"עינינו לך תלויות":
קול מודזיץ מוקד תרומות חותמים
על שותפות.
07.99.33.22.88
שלוחה 2
ד
בשבילי התפילה בעשי"ת
הגה"ח יצחק שלמה פיגנבוים שליט"א
ממעמקים קראתיך ה'
כנגד הז' מידות (ואכמ"ל) ,ולכן בנוסח ספרד תוספת המזמורים אמירת שיר המעלות ממעמקים בעשי"ת
נאמרים לפני ברוך שאמר ,ולכן כתב באשל אברהם (בוטשאש) סי'
בפרי עץ חיים שער ר"ה (פ"ז) כתב וז"ל טוב לומר בכל י' ימי
תרס"ד ס"א שבהושענא רבא לא להוסיף מזמורים לאחר ברכת
התשובה בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך ,כי סוד
ברוך שאמר (וז"ל בפרמ"ג ז"ל כתב שמסתימות השו"ע ומנהגים משמע לומר
עומ"ק גי' רי"ו כי הוא גבור"ה (גי' רי"ו) ,וכבר ידעת איך בכל יום
מזמור שיר ליום השבת בהושענא רבה כקורא בתוה"ק ,אך לפי המנהג שנתפשט
כעת במדינות אלו בין רבים בכל קהלה קדושה לומר עד הלל הגדול קודם ברוך
מאלו העשרה מתעורר אחד מי' עמקים הנזכר בספר יצירה ,עומק
שאמר מצד שחוששין שלא לקבוע בתוך הברכות כי אם מה שיוסד בתחילה בימי
טוב ועומק רע וכו' ,וזה יום א' עומק ראשית יום ב' עומק אחרית
האמוראים הקדושים או קודם ,אם כן נכון בזה לומר מזמור שיר ליום השבת וה'
יום ג' עומק טוב ,יום ד' עומק רע ,יום ה' עומק רום ,יום ו' עומק
מלך בהושענא רבה קודם ברוך שאמר ע"ש). תחת ,יום ז' עומק מזרח ,יום ח' עומק מערב ,יום ט' עומק צפון,
יום י' עומק דרום עכ"ל.
האוחז באמצע פסוקי דזמרה האם יפסיק לשיר המעלות ונבאר בדרך העבודה השייך לכל אחד( ,יסוד הדברים הוא כפי שמבאר
הרב בעל התניא בליקוטי תורה על ר"ה שם נמצא מאמר מיוחד לבאר עניין זה)
ממעמקים
אותם י' עומקים המוזכרים בספר יצירה המה העשר ספירות חב"ד
והנה להאמור שתקנת אמירת שיר המעלות ממעמקים מקומה חג"ת נהי"מ שהם עשרה כוחות שנתנו לכל אדם שע"י יוכל לעבוד
דוקא בין ישתבח ליוצר ,האוחז באמצע פסוקי דזמרה אין לו את השי"ת במחשבה דיבור ומעשה ,חב"ד הם כלי השכל ,חג"ת הם
צורך לאומרה אז( ,אלא יאמר ביחידות לאחר ישתבח) ,וא"כ למה יפסיק כלי המידות והרגשות שבאדם ,נה"י הם כלי המעשה ,והספירה
באמצע פסוקי דזמרה ללא צורך( ,ובמטה אפרים (סי' תקפ"ד באלף למטה האחרונה מלכות היא התוצאה של כל הט' ספירות שאם מנצל
ס"ק ב') כתב שאם בשעה שאומרים הציבור ממעמקים הוא עומד כוחותיו לטוב הרי כל כולו תחת מלכות שמים.
בפסוקי דזמרה רשאי לומר עמהם שהרי זמירות אלו מוסיפים
משל למה הדבר דומה ,למעיין נובע אשר הפסיק נביעתו ,ולא
בהם כל אחד לפי מנהגו וכיון שהוא רוצה לומר המזמור רשאי,
משום שכלו מימיו אלא שבפתח המעיין הצטברו רפש וטיט
ומ"מ כשמגיע אחר ישתבח יוכל לאומרו במקומו עכ"ל.
אבנים וחצץ המפריעים לו להוציא מימיו ,ובכדי להחזיר הנביעה
שוב מצאתי במטה אפרים (סי' תרי"ט באלף למטה ס"ק ל"ב) וז"ל עיין צריך להסיר את אותם המפריעים ,כן הוא באותם עשרה ספירות
במג"א (סי' תכ"ו ס"ק ו') לענין אמירת הלל דאפשר כשהוא עומד שהם מעיין נובע של דביקות אלקית במחשבה דיבור ומעשה,
בפסוקי דזמרה מותר להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא ומחמת עביות וגסות החומר במשך השנה נסתמו אותם מעיינות
גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת ,ונראה דהו"ה במזמור ממעמקים ואינם מוליכים כוחותם לטוב ,ועתה בראשית השנה שחפצים
שיוכל לאומרו במקום שעומד וכו' ,ואמנם י"ל כיון שהאומרים אותו אנו לחדש המלוכה ולדביקות בבורא יתעלה עלינו לפתוח שוב
יסודם בהררי קדש ע"פ רבנו הקדוש האר"י ז"ל לאומרו בין ישתבח אותם מעיינות הנובעים זוך וטוהר שכל ודביקות אלקית ,והוא
ליוצר והאומרו במקום אחר לא עשהו ולא כלום ומזמורא יתמא הוא ע"י חפירה במעמקים במקורות המעיינות להסיר מהם כל רפש
ומוטב שיאמר ביחידות כשיגיע למקומו ,ומ"מ אפשר כיון שהציבור וטיט ואבני נגף למען יחלו שוב לנבוע ולהנביע ולהשפיע עלינו
עומדים בין ישתבח ליוצר רשאי הוא להשתתף עם הציבור כל הטוב הרוחני.
ולאומרו עמהם ולכן לא הכרעתי בזה והאומרו עם הציבור אין
מזניחין אותו עכ"ל ,הרי שגם הוא הסכים למסקנא דמזמורא וזה שבעשי"ת מבקשים שיר המעלות ממעמקים ,ומטרת מזמור
יתמא ואין צורך לאומרו בפסוקי דזמרה ,אלא שכתב דהאומרו זה לפתוח בכל יום שערי אחד מהי' עומקים ,והוא ע"י שיתבונן
עם הציבור אין מזניחין אותו ,וכל זה למנהג אשכנז ,אבל למנהג שהנשמה מתייחדת עמו וחלק מהנשמה מאירה בגוף והוא רחוק
ספרד כיון שאין צורך אין לאומרו וכמבואר באשל אברהם הנ"ל מאד מהשרש שלה מחמת החשך והענן ,זה מביא לידי גילוי
לגבי הושענא רבא). עומקא דליבא שירצה רק התגלות אלוקתו יתברך.
העולה לדינא – אמירת שיר המעלות ממעמקים דוקא בין ישתבח ליוצר
א .האוחז באמצע פסוקי דזמרה (למתפלל בנוסח ספרד) לא יפסיק והנה על מה שתקנו אמירת מזמור זה דוקא בין ישתבח ליוצר כבר
לומר שיר המעלות ממעמקים. תמה המג"א (סי' נ"ד ס"ק ב') וז"ל בכתבים כתב לומר בעשי"ת מזמור
ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר ,וצ"ע עכ"ל ,ותמיהתו
ב .וכשיגמור ישתבח יאמר שיר המעלות ביחידות.
הוא משום דאסור להפסיק בין ישתבח ליוצר אור בדברים אחרים,
ג .אם גמר ישתבח באיחור ועדיין לא הספיק לומר שיר ומה ראו לתקן ולהפסיק בין ישתבח ליוצר.
המעלות עד שענה עם הציבור ברכו שוב לא יאמר שיר
אלא שרבותינו בעלי הסוד שתקנו אמירת פרק זה תקנו לאומרו
המעלות ממעמקים.
בדוקא במקום זה לאחר אמירת ישתבח ,כי ידעו שבסדר התפילה
ד .אבל אם ענה ברכו עם הציבור כשעדיין אוחז באמצע פסוקי ועליית העולמות הוא המקום המסוגל לפתוח את עשרה העומקים
דזמרה יוכל לומר שיר המעלות אחר ישתבח( ,וטעמו עפ"י הנ"ל ולהחזירם לקדושה[ ,וכן מבואר בפע"ח (שער ק"ש פ"א) לגבי
המבואר ברמ"א (סי' נ"ד ס"ג) וכ"ש שלא יפסיק לאחר שאמר הש"צ ברכו אמירת ברכו אפילו מי שמשכים ללמוד ולעסוק בתורה ,אינו חוזר
קודם שמתחילין ברכת יוצר ,ובמ"ב (ס"ק י"ד) כתב וז"ל מלשון זה משמע
בו נשמתו עד שיתפלל ויענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד ואז חזרה
דאפילו יחיד לא יפסיק וכו' ,ונראה דכל זה דוקא באופן שמיירי בפנים
אליו הנשמה ,לכן יש בו ה' תיבות נגד ה' שמות של נפש רוח
דהיינו שכבר גמר ברכת ישתבח ועומד להתחיל ברכת יוצר אור ,אבל
ונשמה חיה יחידה שיש לנשמה].
אם הוא עוסק עדיין בפסוקי דזמרה וכו' ושמע קדיש וברכו אין דינו בזה
כאמצע הפרק ע"ש ,והו"ה לנידון דידן אם הוא עומד עדיין באמצע פסוקי
דזמרה הגם שענה לברכו כאשר סיים ישתבח אין דינו בזה כעומד באמצע
האם מותר להוסיף פרקי תהלים באמצע פסוקי דזמרה
הפרק ושפיר דמי לומר שם שיר המעלות ממעמקים ,אבל אם כבר סיים הנה מצד הדין באמצע פסוקי דזמרה בשעת הצורך מותר להפסיק
ישתבח וענה לברכו הרי הוא כעומד באמצע הפרק ואסור להפסיק שם לאמירת מזמורים נוספים (כמבואר במ"ב סי' תכ"ב ס"ק ט"ז ,וראיה שבנוסח
(כי אם לקדושה ואיש"ר) ,וכ"ש שאין להפסיק לשיר המעלות ממעמקים אשכנז מוסיפים מזמורים בשבת גם לאחר ברכת ברוך שאמר) ,אבל עפ"י סוד
שאינו אלא ממנהגא). אין להוסיף על הז' מזמורים שאומרים בפסוקי דזמרה שהם נתקנו
ה
ֹ
ֵעינֵ י ַע ּ ְמ ָך ָ ּבם ּ ְתל ּויות
ׁ
שיחת הקודש בלהבת אש במוצאי מנוחה -לאחר
ֹ ֹ
זור עז ְו ֵנ ָח ֵלץ ח ּו ׁ ִש ׁים ְל ַמ ַען ַה ָ ּצל
ֶנ ֱא ֹ
ְ ּבאו ָת ּה ְמ ִסיר ּות ֶנ ֶפש ֶשל ַר ֵ ּבנ ּו ַה'א
ַעל ֻ ּכ ָ ּלנ ּו ַה ְ ּב ָר ָכה '
בודאי צריך לפנות לכלל הציבור כדי שעה להפצרותיהם והלך במס"נ. בשבוע שעבר תוך כדי שמחת
שכולם יזכו להיות להם חלק בברכה בשליחותו אנו באים עכשיו במגבית החתונה ליו"ח שי' השתתפתי
זו ,ברוך אשר יקים. חירום זו ,כמו שאמרנו בתחלת באסיפת חירום לנציגי אנ"ש שי'
ב"ה אנחנו זוכים לראות את התרחבות דברינו 'שליחותא דקמאי עבידנא'. עבור הצלת המוסדות ,בדברינו שם
קהילתנו ,לא עבר זמן רב מאז לפני אמירת סליחות לא רציתי לדבר, אמרנו שהנציגים אינם שגרירים
שנכנסנו להתפלל בבנין בית המדרש חשבתי לעצמי ,אמנם נכון הדבר או שליחים שלי ,כי אני עצמי
החדש המרווח והמפואר ב"ה ,אבל שעול החובות רובץ עלי וטורד את כל התעסקותי בזה היא בבחינת
עלינו לדעת שבלא זכות התורה – כל שליחותא דקמאי עבדינא ,שלוחם
מנוחתי עד למאוד ,אך כאשר יהודי
זה אין לו זכות קיום! כדברי האמרי של כל אבותיי רבותינו הק' זי"ע,
יש לו קושי עליו לפנות לרבש"ע ולא
א"ש זי"ע. ובמיוחד של אא"ז ה"אמרי א"ש"
לעזרת הציבור .אבל אחרי סליחות
נמצאים בזמנים קשים ביותר, זצוק"ל – אשר חודשים ספורים ממש
נמלכתי וחזרתי בי.
היתה תקופה שחשבנו לעצמינו לפני פטירתו הביע רצונו להקים את
כשנכנסו ישראל בברית עם השי"ת הישיבה הק' דקהילתנו ,באמרו ,כי
שהמושג של מס"נ על לימוד התורה לאחר שעברו את הירדן ,אמרו
היה שייך רק בדורות הקודמים, בעיר תל אביב לא רצה להקים
בדור שלנו כבר לא שייכת מס"נ ישיבה היות ואין זה מקום
כפשוטה ,רק בכך שהמוסר מתאים עבור חסידיש'ע בחור,
עצמו ללימוד התורה מוותר אבל כעת כשהיישוב החרדי בבני
על האפשרות להתפרנס ברווח ברק ומוסדות תורה נפתחים בזה
ומסתפק במועט. אחר זה ,יש צורך להקים ישיבה.
האמרי א"ש הוסיף ואמר ,כי
כיום אנחנו רואים לצערנו כי
כאשר הוא עורך חשבון נפש,
טעינו ,בחור ישיבה או אברך
אחד הדברים שהוא מתחרט
שבוחר לשבת וללמוד מכניס את
עליהם הוא שלא התחיל בהקמת
עצמו בסכנה להיעצר ולהיכלא
הישיבה עוד מקודם לכן.
סתם כך ברחובות קריה ,על עצם
הדבר שבחר לשבת וללמוד. את הצורך בהקמת ישיבה הסביר
איני רוצה להאריך בדברים ה"אמרי א"ש" זצוק"ל ,כי חסידות
כדי שלא יהיה קטרוג ח"ו ,אבל בלי ישיבה אין לה זכות קיום,
המגמה היא לצמצם את פריחתם כדי שקהילה תתקיים צריכים את
ושגשוגם של הישיבות הק', זכות התורה ,וכדי לבסס את עמוד
וכי בזמן כזה מתאים לסגור עוד הלויים 'ברוך אשר יקים את דברי התורה מוכרחים להקים ישיבה.
ישיבה? עוד מקום תורה? ואמנם התורה הזאת' ,בדברינו בש"ק מאותו הרגע שבו החליט האמרי
ישנם עוד הרבה ישיבות בארה"ק, עמדנו על כך שלפי דקדוק הלשון א"ש להתחיל בהקמת הישיבה ,לא
אבל בזמן מתוח כזה כל סגירה של היה מתאים יותר לומר אשר 'יקיים' שת לבו לשום מניעה ועיכוב אלא
ישיבה מכניסה אוירה של קרירות את דברי התורה ,אלא צריך לומר הלך במס"נ נפש ממש להגשמת
רח"ל ,הרי לכל המוסדות בארה"ק יש שברכה זו מכילה בתוכה ברכה המטרה הק' ,למרות מצב בריאותו
קשיים ,וכולם מתאמצים ומשתדלים מיוחדת לאלו המסייעים 'להקים' הרופף והרעוע קם ונסע לחו"ל –
להחזיק את המוסדות למרות הקשיים, ולבסס את מוסדות התורה ,על דרך תקופה קצרה לפני פטירתו – כיתת
ואם אנחנו נניח לקשיים להכריע הכתוב (בראשית מו ,כח) 'ואת יהודה רגליו מבית לבית כדי לאסוף כסף
אותנו ונבחר לסגור את המוסדות ,זה שלח לפניו וגו' להורות לפניו' עבור בנין הישיבה הק' .רבים מבני
מכניס קרירות במלחמת הקודש של שפירשו חז"ל 'לתקן לו בית בית המשפחה ובכללם בנו אאמו"ר
כלל ישראל ,צריכים לילך במס"נ כדי תלמוד שמשם תצא הוראה' .אם כן הנחלת דן זי"ע הפצירו בו שלא
לא להגיע לכך. יסע ,אך הוא זי"ע כאמור לא
ו
ֹ
יהם ְל ָך ְמיַ ֲחלות
ת וְ ֵעינֵ ֶ
ֹ ֹ ֹ ר אמירת הסליחות ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
דות ַה ּתו ָרהְ ,ו ִי ְה ֶיה ָלנ ּו ֵח ֶלק ַלת מו ְס ׁ
ִא ְמ ֵרי ֵא ׁ"ש' ָזצ ּו ַק"לּ ,ו ְב ַו ַ ּדאי ּ ָתח ּול
ְ
'בר ּוך ֲא ֶשר ָי ִקים'! ָּ
חירום זו למען הצלת המוסדות, ממש ,אלא שבת קודם לכן ,כדי חז"ל אומרים (מגילה כט ):עזרא
מאשר מוצאי יום מנוחה של השבת לתת הפסק שבת בין התוכחה תיקן להם לישראל שיהיו קורים
האחרונה בשנה ,השבת שבה לבין ראש השנה ,משמעות קללות שבמשנה תורה קודם
כבר מתחילה הברכה 'ברוך אשר הדברים היא ,שבשבת שלפני ראש השנה כדי שתכלה שנה
יקים' אם אכן נאזור וקללותיה ,בפשטות
עוז וניחלץ חושים
ֹ קאי על התוכחה
"אנִ י ּפונֶ ה ְֹל ָכ ׁל ֶא ָח ֹד
למען הצלת מוסדות שבפרשת כי תבוא,
התורה ,יהיה לנו חלק
באותה מס"נ שהלך
ֲ אבל לדרכנו י"ל
דקאי גם על 'ארור
בה רבינו האמרי א"ש
זי"ע ,ובודאי תחול וְׁ ֶא ָחד לְ ַה ּטות ִש ְכמו אשר לא יקים
את דברי התורה
על כולנו הברכה
'ברוך אשר יקים'.
ית ַה ֵ ֹחר ּום בְל ִה ְש ַּת ֵּתף ְ ּב ַמגְ ִ ּ הזאת' ,תכלה שנה
וקללותיה ,אנחנו
ובשליחותו בכחו ֹ מבקשים מהשי"ת
של האמרי א"ש
אני פונה לכל אחד לְ ַמ ַען ַה ָ ּצלַ ת ַה ּמו ׁ ָסדות, ההפרעות
והמניעות לקיומם
שכל
ָּכל ֶא ָחד יִ ְר ֹ ֶאה לְ ִה ְש ַּת ֵּתף
ואחד להטות שכמו של מוסדות התורה
במגבית להשתתף יהיו נחלת העבר,
ותחל שנה וברכותיה
ְל ִ ׁפי יְ כָ לְ ּתוּ ,ו ְב ָכ ְך נ ּו ַכ ֹל
החירום למען הצלת
המוסדות ,חולקו כאן -ברכת "ברוך אשר
כרטיסים ע"י הנהלת יקים"!.
ובהם
שונים,
המוסדות
מסלולים
יך ֶאת ַע ּמ ּוד ַה ּתו ָרה לְ ַה ְמ ִש ְ לכל יהודי ויהודי
יש שייכות לברכה
סכומים גדולים או זו ,חז"ל אומרים כל
קטנים יותר ,כל
אחד יראה להשתתף
לפי יכלתו ,מכל שכן
ִ ּב ְ ׁק ִה ָ ּל ֵתנ ּוְּ ֹ ,כ ִד ְב ֵרי ַה ִ'א ְמ ֵרי שלא נבנה ביהמ"ק
בימיו כאילו נחרב
ֵא ׁ"ש' זְ כ ּותו יָ גֵ ֹן ָע ֵל ֹינ ּו ֹ ָא ֵמן
בימיו ,לעיני בשר
אלה אשר הקב"ה אין אנו רואים את
השפיע להם ברכה ה'נחרב בימיו' ,אנו
ֹ ֶש ֲח ִסיד ּות ְ ּבלא מו ְסדות
עליהם לתת את אכן רואים שבית
ההתחלה והראשית המקדש לא נבנה
ּתו ָרה ֵאין ָל ּה זְ כ ּות ִק ּי ּום"!
של המגבית הזאת. לצערנו אבל איננו
ובכך נוכל להמשיך רואים מציאות של
את עמוד התורה 'נחרב בימיו' ,בכל
כדברי בקהילתנו, זאת נאמנים עלינו
האמרי א"ש שחסידות דברי חז"ל שישנה
בלא מוסדות תורה אין מציאות כזאת .מדה
לה זכות קיום. ראש השנה טובה מרובה כל מי שנוטל חלק
כבר מתחילים הברכות ,יש כבר בהקמת מוסדות תורה ,מעלה עליו
עם הברכה הזאת של 'ברוך אשר
'חלות' לברכה של השנה החדשה כאילו נבנה בית המקדש בימיו,
יקים' נגיע לראש השנה ,זו תהיה
הזכות שלנו ,שנזכה להתברך "ברוך אשר יקים את דברי התורה הגם שאין רואים זאת בעיני בשר.
בשנה טובה ומתוקה ,תחל שנה הזאת". את פרשת כי תבוא לא קוראים
וברכותיה. לכן אין זמן מתאים יותר למגבית בשבת הסמוכה לראש השנה
ז
בשבילי הפרשה
מעֲׂשֶה ְדחַי ָּט
ַ
הרב יעקב שלמה שיינברגר
ה'עוללות אפרים'" :לבי אומר לי שהאיש ההוא היה ניכר ומפורסם לחסיד עולם ,כי על כן תארוהו בחייט ,כי ביום קדוש כזה כל
איש מישראל עושה מעשה חייט" • כששמע שהוא חייט נח דעתו – שיודע לתקן את הישן ,ולבל לקלקל את החדש • יריעה
מרתקת מפי ספרים וסופרים ב'מעשה דחייט' שקנה דג בדמים יקרים בערב יום הקדוש • זָכְרֵנו ּלְחַי ִּים ,מֶל ֶך ְ חָפ ֵץ ב ַ ּחַי ִּים
וכ"ה ,בתוס' עבודה זרה (ה ,ב ד"ה וכדברי) עיי"ש]. "וכן נוהגין להרבות סעודה ,ומביא במדרש מסופר בקרב חסידים ואנשי מעשה כי הרה"ק
מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו קנה לי דגים, ר' יהודה'לע מדז'יקוב זצ"ל היה מכניס את כל
מדוע דווקא חייט ולא מצא אלא דג אחד ,ונתן בו זהוב ,והיה שם כוחותיו ומרצו בעבודת הקודש הטמירה של
יהודי חייט והוסיף עליו עד שהעלוהו לחמשה, מעשה דחייט .בשעת סעודת ערב היום הקדוש
המפרשים עמדו על הדיוק במה שהיה אותו יהודי
ונשאר לחייט ,בא העבד אל אדוניו וסיפר לו כל היה מוציא את ספר הטור (או"ח סימן תרד) ולומד
דווקא חייט ,ולמאי נפקא מינה חקר השוטר
המאורע ,שלח השוטר אחר החייט ,ואמר לו מה בו באותו מעשה בהתלהבות עצומה עד שפניו
ושאל למלאכתו.
מלאכתך ,אמר לו חייט ,אמר לו ולמה קנית דג האדימו .ומרוב התאמצות והתרגשות יתירה
בספר פרי מגדים (חאו"ח מ"ז ריש סי' תר"ד) הביא שוה זהוב בחמשה זהובים ולא עוד אלא שלקחתו הוצרך אף לכרוך את ראשו בסמרטוט מחמת
לבאר עניין זה על דרך העבודה .בדבריו הוא מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי ,השיב לו האיך ייסורי הדבקות והעמל.
מביא את דברי ספר המגיד המפרש על דרך רמז לא אקננו אפילו בי' כדי לאכלו ביום כזה שצונו
כי עניינו של חייט הוא לתפור בגדים ,ומצרף במעשה דחייט יש בו סודות וענינים נפלאים
הקב"ה לאכול ולשתות ,ושאנו בטוחים שהקב"ה
את דברי הלבוש ז"ל בהקדמתו שהתפירה נועדה [ראה להלן מדברי ה'עוללות אפרים'] ,אנו אין לנו
יכפר לנו עונותינו ,אמר לו אם כן יפה עשית
כדי לא ליעול בכיסופא ,והנפש בלי לבוש חופה עסק בנסתרות ,ננסה להביא מפי ספרים וסופרים
ופטרו לשלום עיי"ש עכ"ד.
גדולה בעילוי ,ומסיים שם והבן .מתוך כך מובן לקחים מאלפים הנוגעים לאנשים כערכנו בהכנה
כי החייט יודע ומכיר היטב את מידת הבושה, וכן הוא במדרש (בראשית רבה פי"א ד) :ושם מסיים דרבה לקראת יום הקדוש.
שהרי לולי הבושה ָּכל ֲע ַמל ָה ָא ָדם ְל ִפיהּו (קהלת בהאי לישנא" :מה פרע לו הקב"ה ,הלך וקרע
ו ,ז) והיו בני האדם ערומים ולא יתבוששו ,וזוהי אותה וזימן לו בתוכה מרגלית טובה ,והיה
הרי כל פרנסתו של החייט .ומסיים הפרי מגדים מתפרנס הימנה כל ימיו" ע"כ[ .ובתוס' כתובות
מעשה שהיה -כך היה
שאם בבגדי הגוף פני הדברים כך ,על אחת כמה (דף ה' ע"א ד"ה אלא) מביא גם דברי המדרש עיי"ש תחילה נצטט את דברי הטור (או"ח סי' תרד):
ח
ואילו ברואים שנבראו מן הארץ נפרדים הם מן על כן לבי אומר לי שהאיש ההוא היה ניכר וכמה בבגדי הנפש שחובה להסיר את הבגדים
הארץ .משום כך נקראים התנאים הקדושים ומפורסם לחסיד עולם ,כי על כן תארוהו בחייט הצואים ,ועל ידי התשובה לזכות בבגדי
בספר הזוהר 'נוני ימא' שפירושו דגי הים מפני כי ביום קדוש כזה כל איש מישראל עושה מעשה זכויות ,ומשום כך אמר לו את הדברים הללו
שהם מתאחדים ונעשים דבר אחד עם התורה חייט ,הן בתפירת הבגדים החדשים הן בתיקון עכ"ד.
ובלתי נפרדים ממנה ממש כשם שהדג אינו נפרד הבגדים הישנים ,ככה המה המעשים טובים
מן המים .ביום הכיפורים כאשר ישראל דבקים נמשלו לבגד מעשה הנפש ,כמו שנאמר צדק חייט -כינוי לאיש הרודף שלום בין
בשורשם ואומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם לבשתי וילבשני ,וכן בכל עת יהיו בגדיך לבנים... איש לחבירו
ועד' בקול רם הרי הם כולם מתעלים לבחינת נוני והעוונות שהאדם מסגל בהם כל השנה קורעים בסגנון אחר מצינו בספר 'דרשות חתם סופר'
ימא ,ולכן המאכל הנאות והראוי לאכילתם בעת מעליו לבוש צדקה זה ,וביום כיפורים אשר (לעיו"כ שנת תצד"ק) המבאר את אותה עובדא
דחייט שקנה דג .הנה הדג רומז על עינא
פקיחא ,שהרי הקב"ה כביכול מסתיר פניו
חוץ מאשר ביום הכיפורים ובשעה שישראל
"מעשה דחיים" שרויים בשלווה .ועל כן חייט הוא כינוי
לאיש הרודף שלום בין איש לחבירו ,בסוד
שח הרה"ק מטאהש זי"ע כפי המובא בספר 'עבודת עבודה' כי ראה אצל זקנו הרה״ק
הרמז של מלאכת החייט שתופר ומחבר
רבי אלימלך מטאהש זי"ע שבכל ערב יום הקדוש בשעת הסעודה לאחר חלוקת הדגים בדים נפרדים לעשותם אחד .משום כך
היה רגיל לשאול לאיש תמים אחד שהיה נוכח שם בכל שנה האם כבר קיבל דגים דווקא בערב יום הכיפורים קנה אותו חייט
(האסט שוין געהאט פיש) .וכל פעם היה משיב אותו איש בתמיהה וכי יש כאן ספק הלא דג ביוקר כדי לעורר רחמים שיפקח הקב"ה
מצינו מעשה דחיים (א שאלה ,מעשה דחיים). עיניו עלינו לטובה ולברכה.
כוונת אותו איש תמים הייתה להזכיר את המעשה המובא בטור (או"ח סימן תר"ד)
בעניין המנהג לאכול דגים בסעודת ערב יום הקדוש .המנהג יסודו באותו מעשה לרמז לנו דאף שקלקלנו מעשינו עדיין
בשוטר העיר שאמר לעבדו לקנות לו דגים ולא מצא בשוק אלא דג אחד ופסק עליו יש לנו תיקון
זהוב .והנה היה שם יהודי חייט שרצה אף הוא לקנות את הדג היחיד והוסיף על
בחינה נוספת ומאירה אמרינן בשם הרה"ק
מחירו עד שהעלהו לחמישה זהובים ונשאר הדג בידו. בעל 'דברי חיים' מצאנז זי"ע (ראה דברי נפתלי
כשבא העבד אל אדוניו בידיים ריקניות וסיפר לו את כל המאורע שלח השוטר אחר ח"ג) אשר ביאר את עומק הרמז במעשה
החייט וחקרו למלאכתו והשיב לו כי חייט הוא .הוסיף השוטר לתמוה מדוע קנה דג החייט התופר בגדים .הנה דרכו של החייט
השווה זהוב בחמישה זהובים ולא עוד אלא שלקחו מיד עבדו שנשלח לקנותו עבורו. היא שבתחילת מלאכתו הוא גוזר ומחתך
את הבדים ופעולה זו נראית לכאורה
על כך השיב לו החייט בעוז רוח כיצד לא יקננו ואפילו בעשרה זהובים כדי לאכלו כקלקול והשחתה .אך דווקא מתוך כך הוא
ביום קדוש כזה שציוונו הקב"ה לאכול ולשתות ומתוך שאנו בטוחים שהקב"ה יכפר מחבר ותופר ויוצר בגד שלם ומהודר וזהו
לנו על עוונותינו .כששמע השוטר דברים אלו אמר לו כי יפה עשה ופטרו לשלום. עצם התיקון .מעשה זה בא לרמז לכל איש
ולזכר אותו מאורע מסיים הטור שנוהגים לאכול דגים בסעודת ערב יום הקדוש. ישראל שאף אם קלקלנו את מעשינו במהלך
ואותו איש תמים ששמע כנראה את הטעם לאכילת הדגים בסעודה זו משום מעשה השנה עדיין עומדת לנו היכולת לתקן ולשוב
דחייט לא הבין את הלשון כראוי וסבר בטעות שאומרים מעשה דחיים ולכן השיב בתשובה שלמה ועל ידי כך יתוקן הכל
בביטחון גמור כי אין כאן מקום לספק שהרי נאמר מעשה דחיים. ויכופרו כל עוונותינו.
ומסיים בעל ה'עבודת עבודה' ,כי זקנו הקדוש כיוון בשאלתו הקבועה לאותו איש לתקן את הישן ,ולבל לקלקל את
לעורר את זכרוננו לטובה ולברכה לפני הקדוש ברוך הוא שיזכרנו לחיים טובים החדש
בספר החיים ביום הדין הנורא.
דבר נפלא כתב לבאר בזה הגה"צ רבי נתן
גשטטנר זצ"ל בספרו 'להורות נתן' (מועדים).
ויש לומר בדרך רמז כי ודאי ידע שוטר
הונף ואשר הורם לתקן את אשר עיוות ,צריך העיר שמנהג ישראל לאכול ולשתות בערב
ההיא הוא דווקא דגים .על כן בסעודת ערב יום הוא לתקן ולתפור את אשר קרע בכל השנה... יום הכיפורים שהוא יום מחילת עוונות.
הכיפורים הנחשבת כסעודת יום הכיפורים עצמו וקרעים אלו באים בסיבת תרדימת הזמן שהאדם וכאשר ענהו החייט כי אנו בטוחים שהקב"ה
נהגו ישראל לאכול דגים ודפח"ח. ישן... יכפר לנו עוונותינו רמז לו השוטר בשאלתו
וזהו שאמר הכתוב לב טהור ברא לי אלקים ורוח שהרי אין לאדם לבטוח בכפרה אלא אם כן
מתקנים כל האכילות של כל השנה עשה תשובה ,ולכן חקרו ושאלו למלאכתו כדי
נכון חדש בקרבי דהיינו או לתפור הבגד הישן
מוסיף בעל ה'שם משמואל' טעם נוסף לשבח. אם לא נתקלקל לגמרי או לעשותו חדש מכל לעמוד על טיבו אם אמנם עשה תשובה.
הנה איתא בספר 'שער הקדושה' למהרח"ו וכל ,ועל זה בא הרמז בלבוש לבן שלובשים ביום וכשהשיב לו שהוא חייט נחה דעתו .והדברים
זי"ע כי שורש כל התענוגים הוא במים וכל קדוש כזה ,והוא דומה ממש לשבירת הלוחות מאירים על פי המסופר בשם צדיק אחד שהיה
הצמחים גדלים על ידי המים .והנה בערב יום שנתקנו ביום זה ,וקבלו לוחות חדשות... בנו של חייט ואמר שלמד מאביו שני יסודות
הכיפורים אנו מתקנים את כל האכילות של באומנות זו ,כי בגד ישן שנקרע צריך לתקן
השנה כולה .על כן אוכלים ביום זה דגים שהם ואם כן החייט זה הוא כינוי לאיש חי רב פעלים
ובגד חדש צריך ליזהר שלא לקלקלו .והיינו
ברואי המים המהווים את שורש כל התענוגים שדקדקד כל כך באכילת יום זה להכניע יצרו...
ממש עניין התשובה שמתקן האדם את מה
כדי לתקן את התענוגים כולם שהרי על ידי עיי"ש מה שהאריך בזה.
שקלקל בעבר ומקבל עליו לעתיד לבל ישחית.
תיקון השורש מתוקנים מאליהם גם הענפים. ועל כן משהצהיר אותו יהודי שהוא חייט
כיוצא בזה כתב לבאר בספר 'שיר מעון'
ביום הקדוש -היהודים כמו דגים ויודע שצריך לתקן ולעשות תשובה כראוי,
(פרשת וילך לבעל ההתעוררות תשובה) על פי הידוע שדבקים בשורשם הבין השוטר כי בדין הוא שיאכל וישתה ויקנה
שנשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים ובקל כעת נשים עיוננו להתמקד בעניין קניית הדגים דג יקר ולכן פטרו לשלום.
בעת אכילתם תתדבק באדם נשמת הצדיק. שעשה אותו חייט לכבוד סעודת ערב יום
דבר זה מהווה טובה גדולה להדריך את האוכל הכיפורים .בספר 'שם משמואל' (ערב יום הכפורים "לבי אומר לי שהאיש ההוא היה ניכר
לתורה וליראת שמים ובלי ספק גם על כך
נגזר משמים במי ידבקו אותן נשמות בעת
שנת תרע"ב) מביא משמיה דאביו הגה"ק בעל ומפורסם לחסיד עולם"
ה'אבני נזר' מסוכטשוב זי"ע טעם נפלא למנהג
אכילתן .ובערב יום הכיפורים שהוא שעת ונצטט בזה דברים נפלאים שכתב בעל הכלי יקר
זה.
חיתום גזר הדין והאכילה בו היא מצווה מן בספרו עוללות אפרים (ח"ב עמ' לה מאמר רמ"ב) וזה
התורה (כמבואר במגן אברהם סימן תקע סק"ט) וכן הנה על המובא במדרש (ב"ר פ' י"א) באותו מעשה לשונו :מעשה זה נזכר בכל הספרים ,ולא ידעתי
היא עת רצון לתשובה שבה מתקן האדם את דחייט שקנה דג לסעודה וממנו נשתרש המנהג מה קול המולה הזאת ,ומדוע כל קרית ספר הומה
כל אכילות האיסור של כל השנה הרי שנקל לאכול דגים בסעודה זו ,פירש ה'אבני נזר' זי"ע על המעשה הגדול ההוא ,ומי יהיה לנו ערב בדבר
מאוד בוודאי לזכות לכך ולכן נתן אותו חייט כי ברואי המים משונים הם משאר הנבראים שלא היה מן הרעבתנים ,ומה שאמר לכבוד היום
סכום רב כל כך בעד אותו דג עכ"ד. בכך שאינם נפרדים לעולם ממקום בריאתם אמר כמתנצל.
ט
כינוס הנדיבים במעמד נשגב של הוקרה וחיזוק
לביסוס מוסדות התורה דמודזיץ
בביתו נאוה קודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
והעניק להם קיטלאך מבורכים כמנחת קודש לאות כהכרת הטוב על עמידתם במעמד רב רושם ומלא הוד ,התכנסו נגידי ופטרוני המוסדות אשר
לימין המוסדות בשעה גורלית זו ,ובירכם בברכת השנים ובגמר חתימה טובה. פתחו את לבם וכיסם ונטלו על עצמם סכומים נכבדים ,כחלק
משרשרת הפעולות והמגביות הדחופות הנערכות בימים אלו לחילוץ
רבנו שליט"א נשא מדברות קדשו באנפין נהירין ובתוך דבריו נשמעו רשת המוסדות והעמדת בסיס פיננסי איתן לשנים הבאות הבעל"ט.
הדברים שהפתיעו את הנאספים" :גיבורי כוח הם אלה המקימים את
התורה ,ובזכות הזאת שהקימו את התורה ,היא -התורה -תעזור להם פתח את המעמד בדברי ברכה בנו של רבנו שליט"א ,הרה"צ דוד דוב
שבזכות שנתנו הקב”ה ישלם להם" ,שבכלל לא יורגש אצלם את אשר נתנו"! שליט"א ,אשר חיזק את ידי התומכים והודה להם על שותפות הנצח
כשהוא מדגיש שהיכלי התורה והמוסדות שייכים לכל אחד ואחד
זו -הנתינה ,תהיה 'קליינקייט’' (דבר קטן) אצלם! והקב"ה יעזור בפרט מאיתנו ועל כל אחד להרגיש שהוא משקיע ומתמסר לעתידו האישי.
כעת לפני ראש השנה מגיע "שפע חדש -תקציב חדש"! הרי מזונותיו של
אדם קצובים לו מר"ה ועד לר"ה .והקב”ה רואה שמתאמצים בכל הכוחות אחר נשא דברים הרב חיים פרל ממנהלי המוסדות שיחד עם שותפו
לתמוך בתורה ולבנות תורה ,כמו שהרב פינק אמר 'ללכת במסירות נפש'! הרב אברהם ספקטור שטחו את דרכי הפעולה להעלאת המערכת על
דרך המלך בתכנית אופרטיבית ומעשית לאור בקשתו האישית של כ"ק
גם את זה הקב”ה מונה לתקציב החדש ,ה’תקציב’ של התורה מרן אדמו"ר שליט"א ועל פי הוראותיו בקודש ,ופירט אודות הפעולות
גדולה יותר מתקציב סתם! ובוודאי לא פחות מהוצאות בניו בתחילת הצעדת המקום בבשורה משמעותית להצלחה בסייעתא
לתלמוד תורה 'בניו' -זה כולל כל החסידות ,כל הציבור. דשמיא בשנה הבעל"ט ,בין הצעדים העמקת הקשר עם כלל אברכי
וריכוזי אנ"ש וכן שימור וטיפוח השותפים בהכרת הטוב רצופה בס"ד.
וה’ יעזור שהתקציב החדש שיבוא שלא רק שיהיה סייעתא דשמיא גדולה
כל אחד בפרנסתו ,אלא שיזכה כל אחד מהשותפים גם לנחת‘ ,בני חיי הרה"ח רבי שמעון פרלמוטר תיאר את מסירות נפשם של האברכים יושבי אהל
ומזוני’ ,ובראש השנה יבואו לפני הקב”ה ונאמר 'אנחנו עשינו' 'אני עשיתי את שהתגייסו לבקשת הקודש וקרא לנדיבים" :החזרתם את הצבע לפני הקודש,
שלי'וה’ יענה ויאמר מידה כנגד מידה 'אני יביא לכם משלי' -מה שאני נותן עכשיו צריך להחזיר את החיוך לאברכים ולבחורים הממיתים עצמם באהלה של
ומוסיף! הקב”ה יעזור שיהיה א גוטע יאר -שנה טובה כתיבה וחתימה טובה . תורה בימים כאלו ובכל זאת נרתמים ונותנים באהבה ובמסירות נפש לא רגילה"
במרכז המסיבה נשא דברים נעימים ומתוקים מדבש הרה"ג "ללובש צדקות ביום דין" -עובר למעמד המרגש ,זכו הנדיבים למדוד "קיטלאך"
רבי יהושע פינק שליט"א ,שעמד על גודל זכות החזקת מפוארים שיועדו עבורם ליום הכיפורים הבעל"ט .כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
התורה בימי הרחמים והרצון ועל ההזדמנות לסגור את העניק באופן אישי לנגידים שחתמו על פרנסי חודש בהיכלי התורה שטר
המאזן השנתי בהשקעה מניבה של שותפות שאין ערוך עליה. שותפות בחתימת יד קדשו והאציל מברכותיו על כל חברי הנשיאות באופן אישי,
י
דברים ערבים ונופת צופים
מפי הרה"ג רבי יהושע פינק שליט"א
ֹ ֹ רב ביהמ"ד דחסידי בעלזא ברח' בן יעקב בבני ברק
רו ֵתינ ּוַ :על דו
ׁ ֹ ׁ ל
ְ רפֵ ּ ס
ַ נ
ְ ְ
ך ּ
כ ָ
ְמ ִסיר ּות ַנ ְפשו ֶשל ַר ֵ ּבנ ּו!
הבחורים היקרים ,למען האברכים עמלי התורה ,הוא "ישראל נתבעים ונותנים .אני הרבה במודזיץ
יוצא מגדרו ומבטל את כל רצונו .זוהי מסירות נפש אבל אגלה לכם שאצלנו בבעלזא ,כמעט
אמיתית שאין למעלה הימנה! כל שבוע נפתחים הלבבות והכיסים לשני מגביות
לארגונים ומפעלי תורה וחסד.
עצם הדיבור ההוא במוצאי שבת היה כרוך במסירות
כוחות עילאית ,וגם הכינוס הנוכחי כאן :נכנסים אל אך כאן ,במודז'יץ ,מדובר בהחלט ברגע מכונן ונדיר,
תוך ביתו פנימה למסיבה של גיוס נדיבים ,בעיצומן של שעת רצון יחידה במינה שבה הרבי פושט יד ומעניק
שעות עבודת קבלת ה'קוויטלאך' להיפקד בדבר ישועה לכם זכות עילאית ,הזדמנות שלא תחזור.
ורחמים ,ימים ספורים לפני יום הדין וההמלכה ,בימי
הכנה רבתי ,ובתוך כל זאת שוב להתכנס בשלישית למען עליכם להבין :יש לכם אבא שדואג לכם!
המטרה הזו ולשאת על כתפיו את המשא הכבד הזה כי האזנתי לשיחת קודשו של הרבי במוצאי שבת,
הוא אומר לנו בבירור שאינו יכול לשאת את המשא הזה הקשבתי לכל נימת קול .הוא העלה על נס את
לבדו ,הוא זקוק כעת להירתמות של כלל הציבור. עוז מסירות נפשו של זקנו ,ה'אמרי אש' זצוק"ל,
לזאת אומר אני לכם ,טייערע מודזיצע'ר חסידים: שחצה גבולות ונסע חרף אזהרותיהם החמורות של
אמת ונכון הדבר ,הרבי סיפר בהתרגשות על הרופאים שאסרו עליו לצאת לדרך ואח"כ קרה מה
ה'אמרי אש' ומסירות נפשו; אך אנו ,אנו נספר לבנינו שקרה .אכן ,זוהי מסירות נפש כפשוטה.
ולדורותינו על מסירות נפשו המופלאה של הרבי אבל אם אך מותר ויורשה לי לומר ביראת הכבוד,
שליט"א לנגד עינינו ממש! גם לרבי שליט"א יש כעת מסירות נפש אלא שהיא
ואם הרבי מוסר את נפשו ורצונו – האם נוכל אנו "לעבדיקהרייט" ,מסירות נפש חיה!
לעמוד מנגד? מהי מסירות נפש? רש"י הקדוש מלמדנו" :נפש"
חובה גמורה היא שגם בנו תפעם אותה מסירות נפש אינה אלא רצון .למסור את הנפש ,פירושו למסור את
בלהבת אש! הרצון הפנימי ביותר.
אין מקום לומר "כבר תרמתי בעבר" או "עוד אשתתף וכי לרבי יש רצון לבקש כסף? אין הדבר קל בעבורו
בעתיד" .השעה דוחקת עכשיו ,להסיר את העול מעל בכלל ,זהו הרי ההפך הגמור מכל דרכו ומהותו! הלוא
ליבו הטהור של הרבי בבחינת "הנני מוכן ומזומן!". שמענו כולנו את שהביע בפני השגרירים בפתיחת
לבקש כסף מאנשים וגם המגבית :שאינו רגיל
אנו זקוקים למשמעות הכפולה של המילים :הן במסעותיו לחו"ל בדרך
ל"מזומן" – להושיט יד כאן ועכשיו ,והן להתחייבות כלל אינו מבקש כלום,
קבועה ונאמנה ,שתעניק לישיבות הקדושות בסיס ואין זו דרכו כלל ועיקר.
איתן וקיום של קבע לשנים הבאות.
וזה בדיוק מה שחולל
אנא מכם ,השיטו כתף למשימה הכבירה הרבי באותו מעמד של
למען המשך מפעלם של רבותינו הק' מוצאי שבת סליחות
-שמוסרים נפשם עבורכם כל הימים. המטלטלת בדרשה
בכל עת ובכל שעה. למען והנוקבת:
כולנו בני איש אחד אנחנו ,להקל מליבו של מרן רבנו שליט"א
אי
בשורה מרנינה באופן העברת מעות ה'יזכור'
נִ ּזָ ֵכר ְונִ ָּכ ֵתב
ב ט ו פ ס מוצאי החג ,בלחץ של ההספקים וההכנות התרחיש מוכר וכואב .חוזר על עצמו מדי
הדיגיטלי לחג הבא ,בתוך שטף הקניות ורצף שנה ביום היאר-צייט .וזה לא רק אצל
המאובטח, המטלות ,ההתעסקות עם הילדים הריצות יחידי סגולה ,לצערנו זה קורה לרבים
א ח ת מוסדר הכל תוך דקה והארגון ,הנדר שנדרנו בלב לזכר ולטובת מאיתנו ,דווקא ברגעים הכי אישיים .בזמן
מזינים כבר והכי חשוב -מראש. נשמת יקירנו ,נשכח. שאנו מתרפקים בגעגועים צורבים ל'זכור
כעת את הפרטים ,קובעים את הסכום לא מתוך זלזול חלילה .זהו כוחו של מרוץ ימות עולם'' ,שאל אביך ויגדך' ,זמן של
לתשלום ,ולאחר החג מקבלים אישור החיים .והתחושה הכבדה מכה :איך ייתכן דיבור ושיחה של בן עם אב ואם -שיחה
תשלום מיידי ותזכורת מסודרת. שאת המעט המזערי הזה ,הצינור היחיד שאל לו לזר לחלל אותה.
התהליך הקל והנגיש מבטיח שמעות שנותר לנו להשיב להם כגמול לעילוי זה בדרך כלל חודשים ארוכים לאחר
נשמתם ,שכחנו להעביר בזמן? החגים ,אנו מוצאים את עצמנו עומדים
ה'יזכור' יועברו בדיוק בזמנם ובמלואם
-ללא ספקות ,ללא תקלות וללא חשש. מבטיחים את הזיכרון מראש מול המצבה .השקט מסביב מעצים
את הזיכרונות .אנו נזכרים בעיניים
בדיוק על מנת למנוע את עוגמת הנפש המדברות ,בידיים הדואגות ,באינספור
זוכרים אהבתם | מזכירים שמותם | והתחושה הכואבת הזו ,הושק השירות
נזכרים לטובה הלילות והימים שבהם הורינו היקרים
החדש של קופת החסד 'ונתנו' ,בשיתוף הרעיפו עלינו חום ,מסירות והקרבה ללא
את הכרת הטוב העמוקה ואת הכבוד מערכת הטפסים הדיגיטלית של 'נדרים גבול .הם נתנו לנו את כל כולם ,בנו את
להורים איננו משאירים יותר לחסדי פלוס'.
חיינו והעניקו לנו את הכול.
הזכרון וזמני הפנאי .כנסו כעת לטופס כך בסייעתא דשמיא יזכה כל אחד ליישוב
הדיגיטלי של 'ונתנו' ,מילאו את הפרטים, הדעת מלא ושקט נפשי מוחלט .מעתה ואז ,בבת אחת ,חוצה את הלב
רשמו את הסכום אותו הינכם מקדישים כבר אין צורך להמתין ל'אחרי החגים', דקירה כואבת של מבוכה:
ל'מעות יזכור' ,והכנסו ליום הקדוש לסמוך על הזכרון ברגעי העומס ,ולהעביר מה עם מעות ה'יזכור'?
ברוגע וביישוב הדעת. את מעות ה'יזכור'. פתאום אנו נזכרים שבתוך המהומה של
בי
מעשה הצדקה
מצלמת הבטחה
כשראיתי שאין מוצא ,עצרתי את כל ב"ה אני זוכה להתנזר ככל הניתן מהשימוש בטכנולוגיה ,ועל פי
א ו ל י הלחץ .הבנתי שצריך להפעיל פה 'קשרים', הוראת בעל שבט הלוי אף אין לי מחשב עם גישה לרשת בביתי.
לבדוק במצלמות .נשאתי עיניים לכיוון המצלמה ונזכרתי בנחש בפעמים בהם אני כן זקוק לשלוח קבצים במייל לצורך ,אני ניגש
הנחושת 'וכי נחש ממית ומחיה'? האם רק המצלמה למעלה רואה? לחדר מחשבים עם 'דיסק און-קי' ,מעלה את הקבצים הרלוונטיים
יש מישהו עוד יותר למעלה שרואה ויודע -הושטתי יד לארנק, ומבצע שליחה.
שלפתי שטר של 001ש"ח ,והקדשתי לקופת 'ונתנו'. למותר לציין שבשל כך ,הכרטיס הקטן הזה ,הוא בעל חשיבות
הפלא הגדול הגיע למחרת ,ביום שלישי בבוקר .נכנסתי לחדר רבה מאוד אצלי .הוא מכיל המון תוכן יקר ערך ונצרך מאוד.
המחשבים לצורך אחר .איך שנכנסתי ,שמעתי שיח שהתנהל בין כעת תחשבו על התחושה המשתקת הזו :יום ראשון ,שגרת שבוע
שני אנשים אחד מהם סיפר שנאבד לו שם כרטיס 'רב-קו' יום עמוס ,ואתה מגלה ששכחת בחדר המחשבים דיסק-און-קי שמכיל
קודם לכן .והשני ענה לו' :רב-קו לא מצאתי ,אבל היה פה ביום חומר קריטי וחשוב.
ראשון דיסק-און-קי קטן .'...בעודי עומד נדהם ,הוא הוציא את כשחזרתי לשם כעבור מספר שעות וגיליתי שהעמדה ריקה ליבי
הדיסק והושיט לי אותו ישר ליד! נפל .הפכתי את כל החדר ,חיפשתי בכל פינה אפשרית ,שאלתי
בלי לחפש ,בלי לשאול ,ובלי לבדוק שעות במצלמות -הישועה סביב ,וכלום .הדיסק-און-קי נעלם כלא היה.
פשוט חיכתה לי שם בדיוק ברגע הנכון .מעלת זכות הצדקה למחרת ,ביום שני ,חזרתי לשם שוב .ושוב סרקתי את המקום,
ל'ונתנו' גדולה עד מאוד ,ויודעת להשיב לך את מה שחשבת בדקתי ,הפכתי -ודממת אלחוט .בדרך הטבע ,במקום סואן שבו
שאבד לנצח. משתמשים עשרות אנשים ביום ,הסיכוי למצוא חפץ קטן כזה
(יהודה מאיר בר"ח קרימלובסקי -ירושלים) שואף לאפס.
גי
בשבילי עמוד הקהילה
מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה
הרב ש.ב .מרקסון
הרחת בשמים -ד
עשויים מתרכובות סינטטיים ע"י הפרדה כימית השלמת מאה ברכות בהרחת הבשמים כבר נתבאר בהרחבה שאין לאדם להוסיף על
של כימיקלים ,שעיקרם יש בהם ריח רע ,והאדם העינויים שאסרה התורה .על פי זה כתבו רבים מן
כתב רבי משה אבן מכיר בספרו 'סדר היום' (חיוב
באופן מלאכותי משנה אותם מברייתם על מנת האחרונים ,שמותר להריח בשמים ביום הכיפורים,
מאה ברכות בכל יום) :ביום הכיפורים טוב ליקח מעט
שיוציאו ריח ,והרי הם בכלל 'ריח שאין לו עיקר'ה. ואינה בכלל חמשת העינויים האסורים ,לפי שאין
בשמים או הדס ומשעה לשעה יריח בה ויברך,
הגוף נהנה מן הריח אלא הנשמהא .ובגן המלך (סי'
למלאות בהם מנין מאה ברכות .ואין אנו חוששים
בליעת הרוק ביום כיפור קמה) הוסיף רבי אברהם הלוי גאב"ד מצרים ,שגם
אם הוא נוהג בכך להריח בעצי בשמים כל שעה.
מצוה יש בהרחת בשמים ביוהכ"פ ,כדי לענג
כתבו רבותינו הגאונים (מובא בספר אגודה מסכת יומא אמנם ,השל"ה הקדוש (מסכת יומא פרק נר מצוה אות לא)
את היום בדבר שהוא אינו בכלל עינוי .אך יש
פ"ח) ,שמותר לכתחילה לבלוע רוק שבפיו ,כי הרוק תמה על כך ,מפני שסבר שאסור להריח בשמים
האוסרים ,לפי שהוא תענוג ,וכיון שיוהכ"פ הוא
הוא דבר שאינו ראוי לאכילה .ומבואר בדברי ביום הכיפורים ,וגם מפני שאסור לברך שוב ושוב
יום של עינוי ,אסור להתענג בוב.
האחרונים ,שאף האוסרים לאכול לכתחילה דבר ברכת בורא מיני בשמים ,כל זמן שלא יצא מבית
הכנסת ודעתו להריח שוב .וכתב ,שאין צריך וישנם עוד דעות נוספים שמחלקים בין המקרים.
שאינו ראוי לאכילה ,מודים שאין איסור לבלוע
המהר"ם חאגיז כותב בלקט הקמח (או"ח הל' תשעה
רוק ,לפי שאין כוונת האדם לאכילה כלל ,ואף להקפיד להשלים מנין מאה ברכות ,כי לא אמרו
שצריך לברך מאה ברכות אלא רק כשאפשר ,אך באב ,נב ,).שמעיקר הדין מותר ,אך בפרהסיא בבית
משום מידת חסידות אינו צריך לפלטו מפיוו .ברם,
כשאי אפשר אין בזה כלום ,וכפי שביום כיפור הכנסת אסור משום קלות ראש .וכן כתב היעב"ץ
המטה אפרים (סי' תריב ס"ז) והבן איש חי (שנה ראשונה
בסידור בית יעקב (שער העין שער החצר פרשה ג אות
פ' וילך אות יד) כתבו ,שמי שאפשר לו ,יש לו להיזהר שחל בשבת לא מקיימים מצוות שלש סעודות,
כי קדושת היום בעצמו ,מספיקה ועומדת נגד כל א) כי אין חשש לשאוף אבק טאבק בחוטם ,רק לא
בכך.
הקדושות של מצוות אלו .אך כתב ,שמה שאפשר בבית הכנסת בפני רבים ,שנראה כקלות ראש .ועל
ובהגהות חתם סופר (סי' תריב ס"ו) כתב לחלק, אחת כמה וכמה שלא להושיט מזה לזה ח"ו ,פן
שבליל יום כיפור ,כל זמן שעדיין טעם המאכלים לעשות יעשה ,דהיינו שיכוין בברכותיו במאוד,
ויכוין בברכות של השליח צבור מכל התפילות, יחרה אף החוטם הקדוש המתבקש ביום זה ביותר.
בפיו ,לא יבלע את הרוק שבפיו ,אבל ביום הרי זה ובמועד לכל חי (סי' יח אות כא) כתב הגאון רבי חיים
מותר לכתחילה לבלעו .ובמנהגי חתם סופר (מנהגים
ויכוין בברכות הקוראים בתורה ,וכן בברכות
ההפטרות ,וכן בברכות המצוות של יחידים, פאלאג'י זצ"ל ,שמי שיכול לסבול ולא לשתות
פ"ז אות ב) מובא שכך היה מנהגו של מרן החתם אב"ק [טאבאק] ,אשרי לוג .גם הפרי מגדים (סי' תריב
סופר ,שבליל יום הכיפורים היה נזהר שלא לבלוע כשמתעטפין בטליתות ומברכין בקול רם וכיוצא,
אז יעלו לו מאה ברכות והרבה מהם. אשל אברהם סק"ד) כתב ,שאותם השורים שנופ"ף
רוקו. טובא"ק עם מי שרופין שפירט"ש ,ולחים הם ,נראה
ואולם כתב המטה אפרים (סי' תריב ס"ח) ,אין ללעוס להלכה נקטו האחרונים כדברי הסדר היום ,אך
שאסור להריח בחוטם.
בערב יום כיפור שורש מתוק הנקרא 'לאקריץ', כתבו שאין לברך שוב על הבשמים ,כל זמן שלא
הסיח דעתו (כמבואר בשו"ע או"ח סי' ריז ס"א)ד. אולם עמא דבר כדעת השו"ע הרב והמשנה ברורה,
וכן אין לאכול הרבה דברי מתיקה שישאירו טעמם להתיר הרחת בשמים ביוכ"פ ולענג את היום בריח
בפיו ,לפי שישאר המתיקות בפיו ,וכשבולע הרוק פוסקי זמנינו כתבו לעורר את העם על טעות
טוב.
בולע המתיקות. שנתפשטה בקרב אחדים ,כי מי בושם המצויים
בימינו ,אין לברך על ריחם ,לפי שידוע שרובם
א .סדר היום (חיוב מאה ברכות בכל יום) ,מהרש"א (יומא פב :ד"ה האי) ,מגן אברהם (סי' מו סק"ח ,תריב סק"ד) ,חיי אדם (ח"ב כלל קמה סל"ג) ,ברכי יוסף (סי' תריב סק"ב) ,שו"ע הרב (סי'
תריב ס"ז) ,משנה ברורה (שם ס"ק יח) ,ועוד.
ב .של"ה (מסכת תענית פרק נר מצוה אות ח) ,שו"ת רבינו יצחק מפוזנא (סי' כד ,כו) ,שיירי כנסת הגדולה (סי' מו הגהות הטור סק"ה) ,וחכמת שלמה (סי' תריד ס"א).
ג .בשדי חמד (ח"ו מערכת יום הכיפורים סי' ג אות כ)
האריך בזה ,וכתב שדעת רוב הפוסקים להתיר
ת " י ש ה ז ע ב
זאת לכתחילה .וכתב ,שאף אין לחוש בהרחת
הטאב"ק לאיסורים אחרים השייכים בזה ,כגון
פירור האבקה אינו אסור משום טוחן ,והרחתו
בשבת להסיר כאב הראש אינו אסור משום שחיל
קת סממנין.
ד .מגן אברהם (סי' מו סק"ח ,תריב סק"ד) ,שו"ע הרב
(סי' מו ס"א ,תריב ס"ז) ,משנה ברורה (סי' מו ס"ק יד,
תריב ס"ק יח) ,ועוד.
ה .כן מובא בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פס"א הע'
לב) בשם הגרש"ז אויערבאך ,ובשו"ת אבני ישפה
(ח"ב סי' טז) בשם הגרי"ש אלישיב.
פדיון
כפרות עוד יש להוסיף את מה שכתבו החיי אדם (ח"ב כלל
תשפ"ז קמה סל"ג) והמשנה ברורה (סי' רטז ס"ק לב ,תריב ס"ק
י)ח( ,מי בושם המריחים שקורין 'שפירטוז' [א�ל
כוהול] -חייבים לברך עליהם ,אך אם אינם מריל
מעבירים את דמי הכפרות של כל
בני המשפחה לקופת 'ונתנו' חים -אין לברך עליהם .ואותם אנשים ששופכים
מעניקים תמיכה ,הרחבה ורווחה השפירטוז על מטפחת ועושים קשר ,עוברים על
לאחינו הנזקקים בעת גמר הדין
וזוכים ביחד עם בני הבית לכפרה,
שני איסורים :א .קשר בקצה אחד אסור מן התול
למחילה ולשנת חיים ושפע רה ,ב .בהנחתם בתוך המטפחת עוברים על איסור
ם עכשי מוליד ריחא.
ו
תרו
אצל נאמני 'ונתנו'
בעיר מגוריך קוויטל אישי ביום הקדוש סימנא טבא מכריעים בשלחן הטהור (סי' רטז ס"ו) כתב הגה"ק רבי יצחק
בעמדות דמי 'פדיון כפרות' שיוגש ברעוא דרעוין קדם פני 'כוללת קויטל' לשנה אייזיק מקומרנא זצ"ל ,שהמריח בשפירטוס להל
'נדרים פלוס' ניתן להעביר במשך
כל ערב יום הקדוש,
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בערב יוה"ק
לשנה טובה ומתוקה טובה שיב נפשו מחמת חורפו וחזקו ,אין זה ריח טוב,
ומתוקה
תרומה טלפונית: ביום הקדוש לפני תפילת נעילה
04-6968656 אצל הגבאים 'בדוכן
פתח לנו שער ₪ 5,000 ₪ 260
בביהמ"ד הגדול'
בעת נעילת שער ונהגו שלא לברך עליו.
בדוכן ההתרמה
בביהמ"ד הגדול
לפני הסליחות
ו .מגן אברהם (סי' תקסז סק"ח) ,פרי מגדים (סי' תריב
א"א סק"ד) ,משנה ברורה (סי' תקסז ס"ק יג) ,ועוד.
די
פרסטר.
מובילים באיכות
פותחים שנה
עם כובע איכותי ומהודר
במבחר הגדול ביותר!
פרסטר .הרשת המובילה והותיקה ביותר לכובעי איכות מעוצבים
שירות מקצועי איכות גבוהה עיצוב מוקפד התאמה אישית מחירי יצרן
95 94 92 99
סטנדרט קלאסיק פרימיום פלטינום
בית לכובעי איכות
טל רב קווי02-5000640 : ירושלים | בני ברק | אשדוד | מודיעין עילית | בית שמש | נתיבות | צפת | ערד | ביתר
וט
בשבילי רבוה"ק בס"ד
הרב שמואל קרימלובסקי "בית החסידים דחסידי מודזיץ
מדרכי התשובה ט בר י ה "
והקריתם לכם ערים ובמדרש הה"ד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך .והוא פלא מהי השייכות,
וי"ל עפ"י אאמו"ר זצוק"ל והקריתם לכם ערים ,ערים לשון ערמימיות ,הערמימיות תקרר אתכם
אבד חסיד מן הארץ
עכלה"ק .הנה עיקר התשובה איננה מצד החכמה רק מצד התמימות וכו' עי"ש.
(אמרי שאול -עניני תשובה ז') בצער רב וביגון קודר מתאבלים אנו יחד עם כל בית
ישראל על פטירת האי גברא יקירא אוד מוצל מאש איש
עבודת ה' בתמימות אשר רוח בו שריד לדור דעה ,מסור בלו"נ להצלת ציוני
הצדיקים זי"ע בפולין,
מאמרו של הדברי ישראל המובא כאן בתוך דברי בנו האמרי שאול ,נוקב ויורד לתוך חדרי
הלב ומטלטל את האדם ומכריחו להעמיד את עצמו בדרך האמת עם ועל אף הקושי שבדבר, וידבסקי ז"ל ה"ה הרה"ח הישיש יהודה
וכך הוא אומר והקריתם לכם ערים ,ערים לשון ערמה דהיינו חכמת יתר (וכמו שיתבאר בהמשך
בעזהשי"ת) מהי חכמת יתר) ומי שהולך בדרך זו ע"י זה מתקרר מעבודת ה' ,וזהו והקריתם תנחומינו הכנים לכל יוצ"ח
לשון התקררות כי עבודת ה' היא דווקא בתמימות ,ואף אם יתחזק לעשות מצוות כראוי אך
את החום הפנימי את הבערה שנובעת מרצון פנימי להתקרב לבורא עולם שמתפרץ ומתבטא ולבתו הגב' הימלפרב תחי'
במעשים חום זה לא יתכן כאשר אינו הולך בתמימות. בונה ומקימה עזרת הנשים "אהל מרדכי זנוויל" בבית
מדרשינו
הדרך לשוב בתשובה
ובנו האמרי שואל מפנה את הדברים לענין מצוות התשובה שהחכמה מתנגדת לה ,וכמו יה"ר שלא ישמע שוד ושבר בגבולכם ואך טוב וחסד
שאמרו חז"ל שאלו לחכמה חוטא מה יעשה והיא השיבה שאין תקנה לעושה הרע ורק הקב"ה, ירדפוכם כל הימים.
ברוב טובו מקבלו בשובו אליו ,וזה בלא שכל ובלא הבנה וממילא מי שרוצה לבנות ולהעמיד
את חזרתו בתשובה על השכל וההבנה הרי דברים אלו רק מרפים את ידיו ,כידוע שכשבא
אדם לשוב בתשובה ולקבל עול מלכות שמים באופן מעשי ולתכנן איך ישפר את דרכיו לאט מתפללי בית החסידים קהל חסידי מודזיץ טבריה
לאט מיד באים אליו מחשבות שהם שלוחי יצה"ר ולהם טענות רבות שבודאי לא יצליח או
שלא ייחשב תשובה שלמה ,ובאמת אין תשובה לטענות אלו ,וצריך דווקא ללכת בתמימות
דהיינו שהקב"ה שהחטא היה כנגדו הוא אמר שיקבל אותנו .ובאמת שהתשובה היא לפי ערך הגבאים
החרטה והקבלה לעתיד ,אבל אפי' כאשר אינה כראוי מועילה מקצת ואם אין בכח האדם
לעשות יותר הרי הקב"ה משלים את החסר ,וזה מה שנאמר בפסוק טוב ה' ועל כן יורה חטאים
בדרך שהוא מלמדם את דרך התמימות כי על ידה יוכלו לחזור.
תשובה בשמחה
ודבר נוסף שמרויחים ע"י עשיית התשובה בתמימות היא בשמחה במצוות ,כי כאשר מתברר
אצל האיש הישראלי גודל מעלת המצוות וגודל המצווה עליהם בוודאי תהיה לו שמחה
עצומה כשזוכה לקיים מצוות אלא שכאשר אדם רוצה לחשוב ע"ז מיד נזכר במצוות שביטל
ומה שהפסיד ,וכדי שלא להצטער כל כך הוא מסיח דעתו וממילא נחלש אצלו השמחה אבל
בשם כלל חסידי מודז'יץ מבכים אנו את פטירתו של האי גברא רבא
מי שעושה תשובה בתמימות ומאמין במה שנאמר בספרים שער התשובה נמחל העוון ,אם
ביראה נעשה כשוגג ואם באהבה נעשה למצוה ,הרי אין מה שיחליש אותו מלהתבונן ואדרבה מחסידא קמאי אשר השקיע כוחות והפעיל את קשריו למען גאולת
התבוננות זו משמחת אותו כשנזכר במצוות שה' זיכה אותו לקיים וממילא שוב במצוות.
קרקע ציון הרה"ק מקאזמיר זי"ע
תשובה בכל יום
והנה יש לתת את הדעת מהי התמימות הרי לא יתכן שנעשה מצוות וביניהם מצוות תשובה ז"ל הרה"ח יהודה אהרן וידבסקי
בלא דעת ובלא תכנית ,ואיך יתכן קבלה לעתיד אם ידוע שאין לה קיום וכיון שבודאי צריך
לתכנן את מעשיו איך שייך לומר שלא יחשוב על הסיבות שמונעות מן התשובה להתקבל, זקן חסידי מודז'יץ
וגם בענין זה ידוע על צדיקים שהיו בודקים בנבכי לבבם ובעומק כליותיהם אם עושים את
מעשיהם לשמה ואם מחשבותיהם נתונות אכן רק לרצון ה' והיו שבים בכל יום בתשובה ועם ומביעים את תנחומינו לבני המשפחה שיחיו
כל זה היו תמיד בשמחה והתלהבות פנימית ואיך באמת יתכן זה.
יה"ר שזכות שיקום אלפי קברי ישראל וציוני האדמורי"ם בפולין
לא עליך המלאכה לגמור
יעמוד לנשמתו למליץ יושר בגנזי מרומים.
ונראה לי עפ"י שנפרש דקדוק אחר במשנה באבות לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן
חורין ליבטל ממנה .שהרי קודם הוא העשיה ואחר הגמר ,ולמה הקדימה המשנה את הוראת המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
איך נתייחס לגמר לפני ההוראה שלא ליבטל מן המלאכה עצמה .ואע"פ שאין זה קושיא
כ"כ אפשר לרמוז בזה דבר שהוא אמיתי לעצמו והוא שחובת ההשתדלות בין בדברים של
ממון ובין של הנשמה הם חלק מן החובה שנצטווינו דהיינו שלא נאמר שצריך לעשות כי זה המשתתפים באבלכם
מציאות העולם ורק בבואינו לגמר אנו אומרים שאין זה העסק שלנו אלא תחלה מודיעים
שאין כאן שום דבר שהוא עסק שלנו כי אין עליך המלאכה לגמור אבל אחד מן הציוויים הועד למען גאולת ציון הרה"ק מקאזמיר
שקבלנו הם שלא ליבטל מן המלאכה וממילא צריך לתכנן איך לעשותה וזה חלק מן צווי
ההשתדלות שכולל ב' חלקים א .מחשבה ותכנית .ב .עשיה בפועל .ואם כן יובן שבמקום שלמה צבי הירש טאוב שמואל אליהו טאוב
שנצטוינו שלא לחשוב שמה אין לנו להתייחס לתכנית אלא להתעלם מן השאלות הטורדניות.
ועתה נבאר מהו חכמת יתר .כי לאדם יש תענוג שמעשיו עושים פירות וכאשר הוא מתכנן
מצוה לעשותה בפועל ממילא מתערב במעשיו ג"כ מעט שלא לשמה שיהיה לו ספוק שמעשיו
והשתדלותו הצליחו ,אבל עצם התכנית שנצטוינו היא חכמה אבל הרצון שמעשיו יצליחו מערכת בשבילי דשא
זו היא חכמת יתר ,ואם בא ע"י תכניותיו לשפר את המעשים הרי זה משובח ,אבל אם בא
להימנע ,על זה נאמר במשנה לא עליך המלאכה לגמור כי אע"פ שלא נראה שתגמור לא אתה
מברכת את כל קהל אנ"ש
בברכת
גמר חתימה טובה
בן חורין ליבטל ממנה אלא ילך בתמימות שהקב"ה שמח במעשיו ,אע"פ שאינו מובן איך
ומפני מה יקבלו אותו בתשובה כי בודאי הקב"ה אינו מתעה אותנו כשאמר והבטיח שובו
אלי ואשובה אליכם.
זט
את ק ז ח ל ו ר ו ז ח ל ו נ א ב ו
יעביר כספי צדקה ומעש
לו י מ ב ה ק ד צ ה י פ ס כ ל כ
ראינו צדקה הגונה ונא
וע"כ יש להדר ולהעבי
הרבנים" שמחלקים ב
ד ע ו ל ה ק ד צ ה ת ו כ ז ב ו
כל ב"ב שנה טובה ומ
ב ר ו ח נ י ו ת ו ב ג ש מ י ו ת,
הגונים ונחת מהצאצא
בס"ד
ו ת א כז ת מנ א ונ ה ונ +הג ה +דק מימינו לא ראינו צ
רבה זכותה להגן מכל צרה
ו " _ל ה ק ד צ ה +תו כ ז ב ו
עד הרבנים"
ויפסקו בשתזכו בדין
שנהמים ע_+ליכם וע_ל כל ב"ב
טובברוהחניותוומתוקה
ותחתמו לחיי+ם טובים ו_לשלום
ותכתבו
בגשמיו
זש"ק ,זיווגים הגונים ונחת מהצאצאים מתוך ברת ,בפרנסה טובה וגזירות טובות,
יאות הגוף והנפש
1-800-22-36-36
זי
הרבנים ועד
לעניני צדקה בארה"ק
בשבילי ימים נוראים
הרב ישעי' רטייזר
'יום הקדוש'
ליום אחד ,או אז ניצל בן המלך את הזדמנות הפז על השי"ת על אחדותו ועל כך שאין עוד מלבדו, כמלאכי השרת
שנקרתה לידו ומיהר לרוץ אל חיק אביו לפייסו ואילו ב"ברוך שם" אנו מדברים עלינו ועל העולם
כשבאים לדבר בענין האי יומא קדישא יום
ולרצותו ולהשיב את האהבה ביניהם כמימים הגשמי ,שהעולם הגשמי כולו בכללות ואנו
הכיפורים ,באמת הדברים מיותרים כי לב מי
ימימה .כן אנו ביום קדוש זה ,היום שבו אין השטן בפרטות מתנהגים כפי הרצון האלוקי ואנו כולנו
לא יתר ממקומו בהזכרו ברוח הקדושה החופפת
מקטרג ואינו חוסם את פתח התשובה ,רצים אנו בטלים ומבוטלים לצווי השי"ת .ובעוד שהשי"ת
על כל הקהל הקדוש המתכבסים ומטהרים בהאי
אל חיק אבינו מלכנו ומתפייסים עמו ושבים בעצמו "אני ד' לא שניתי" ,ותמיד נשארת האמת
יומא ,בתוך כל שאר ישראל ,עד שאפילו הרחוקים
בתשובה שלימה זהו המשל המובא בספרים. המוחלטת "ד' אלוקינו ד' אחד" ,הרי שמצידינו
ביותר משמירת תורה ומצוות רח"ל באים ביום
כשנתבונן מעט איך נראה בן המלך בעת ההיא ,בה העניינים אינם מספיק ברורים לדאבונינו ,קשה
זה בצום ובבכי לתוך בתי כנסיות ובתי מדרשות
הוא מתרפק אל חיק אביו ביודעו שכעת אין אף לעמוד ולהכריז שממש אנו בטלים ומבוטלים
ומזאת לבד ניתן להבין מה גודל ההארה הנשפעת
אחד שמסית את המלך נגדו וכל ימי חייו תלויים תמיד למילוי רצונו יתברך לכן אנו אומרים זאת
ממרומים עד שיורדת אפילו למקומות הנמשכים
ביום זה ,נבין היטב את תמצית עבודתינו ביום בלחש .אבל בהגיע יום הכיפורים שבו מתלבנים
ביותר ומעלה ומרוממת כל מי אשר עדיין נותר בו
הכיפורים .הלא בן המלך משתפך לפני אביו במין עוונותיהם של ישראל ,וכל עם ישראל מתעלה
איזה ניצוץ דקדושה ,אמנם פעמים שמרוב שגב
ריצוי -פיוס -אהבה -געגועים -חרטה -קבלה לדרגת מלאכי מעלה ,או אז ניתן לקרוא בקול רם:
הדברים קשה לתפוס את צורת העבודה הנכונה,
לעתיד -בקשת רחמים ,המתבטאים בדיבוריו, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
ומשום כך יתכן שראוי לכתוב מעט כמה נקודות
במילותיו ,ובכל תנועות נפשו ,בהשתפכו אל חיק מובן שאין כאן אלא נגיעה בקצה המזלג מענין בהאי יומא רבה.
אביו המלך .זוהי פנימיות עבודת התשובה .ריצוי, עמוק זה ,הן מחוסר המקום והן מפאת קוצר
פיוס ,אהבה ותחנונים ,הכוללים בתוכם גם את איתא בתנא דבי אליהו (רבה פ"א)" :ימים יוצרו
המשיג ועומק המושג ,אך היוצא לנו מכל זה,
פשטות התשובה חרטה עמוקה על העבר וקבלה ולא אחד בהם" (היינו שיש יום אחד שאינו נכלל ביצירה
שעלינו להפנים היטב את שאנו יודעים זה מכבר
על העתיד. הרגילה של כל הימים אלא הוא נפרד ונעלה מהם) זה יום
-שהיום הקדוש והנורא הזה הוא בכמה דרגות
כיפורים לישראל לפי שהיתה שמחה לפני הקב"ה
וביתר עומק :הנקודה הפנימית והשורשית מעל גדרי וסדרי העולם הרגילים .ובאמת מה
שנתנו באהבה רבה לישראל ,וכו' ,ולא זו בלבד
העומדת מתחת כל דברי ריצוי ופיוס אלו היא: לנו יותר מדברי חז"ל המפורשים (יומא כ" :).שטן
אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהם של ישראל
אתה אבי ואני בנך ,ואנו מאוחדים בעצם ,ואיננו ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטני ,ממאי,
אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה".
רוצים חלילה להפרד .זהו מה שמתגלה על ידי אמר רמי בר חמא "השטן" בגימטריא תלת מאה
יום כיפורים הוא מתנה מיוחדת שאינה באה
תשובתינו ביום הזה ,שישנו בכל יהודי מקום ושיתין וארבעה הוי ,תלת מאה ושיתין וארבעה
מתוך גדרי העולם הזה כלל ,שהשי"ת נתנה לעמו
ששם הוא בן להקב"ה ,שם הוא מאוחד עם יומי אית ליה רשותא לאסטוני ,ביומא דכיפורי
ישראל באהבה ובשמחה.
הבורא ושום עבירה לא פוגמת בו .יהודי הוא לית ליה רשות לאסטוני" .די בדברים ידועים אלו
בעצם עצמותו קשור בקשר בל ינתק לבורא כדי להבין עד היכן מגיעה שגב קדושתו של היום. ביום זה כל עם ישראל מתעלה לדרגת מלאכי
יתברך ,יהיה מה שיהיה .וכשנקודה זו מתבררת השרת כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר" :רבון
·•· כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת
ועולה מתגלה שכל העונות אינם בעצם קשורים
אלינו ,אלא הם כמין לבושים שהתעטפנו בהם. שבשמים ,מה מלאכי השרת אין בהם אכילה
וכשנופלת השכבה החיצונית מתלבנים נשמותינו
פיוס של אהבה ושתיה כך ישראל אין בהם אכילה ושתיה ביום
וחוזרות לטהרתן כימי קדם( .יעויין בשפת אמת ריש אמנם ,כדי לזכות לטהרת היום צריך לשוב הכיפורים וכו' ,מה מלאכי השרת נקיים מכל
פרשת האזינו שעמד בדברים אלו שזהו סוד יום הכיפורים). בתשובה ,ועיקר עבודת היום היא התשובה" .יום חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכיפורים,
הכיפורים הוא זמן תשובה לכל ,ליחיד ולרבים, והקב"ה שומע עתירתן של ישראל מן הקטיגור
וכשתימצי לומר ,זהו עומק ה'קול פשוט' שעליו
והוא קץ מחילה וסליחה לישראל .לפיכך חייבים שלהם ומכפר על המזבח ועל המקום ועל הכהנים
מדבר רביה"ק מקאזמיר זי"ע" :מי שהוא בחי'
הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים" ועל כל הקהל מקטן ועד גדול ועל כל עוונותיהם
בעל דעת שלימה יכול להתפלל לפי דעתו בכוונה
שלימה ,אבל שאינו בדעת השלם עיקר התפילה (לשון הרמב"ם בהל' תשובה פ"ב ה"ז) .התשובה מורכבת של ישראל".
כתינוק קטן שאינו יכול לדבר עדיין שום דיבור מ'וידוי' ,חרטה עמוקה על העבר ,וקבלה על זהו גם הטעם למה שאומרים ביום הכיפורים
לבד אשר קורא "אבא אבא" ,ומזה לבד נתעורר העתיד ,והדברים ידועים וחלקם התבארו "ברוך שם כבוד מלכותו" בקול רם ,כמו שכתב
רחמנות גדול מאביו לבנו מאוד כאשר עינינו במאמרים הקודמים. רבינו ה'אמרי שאול' זי"ע" :והנה הענין מה
רואות .וזהו ג"כ עיקר התפילה מה שמזכירים אמנם ישנו רובד מעט עמוק יותר ב'תשובה' :לשוב שאומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו' בלחש ,י"ל,
שמו הקדוש וכמה שמות משמותיו הקדושים. ולהתפייס כביכול עם השי"ת .ממש כדוגמת אותו מפני כשאנחנו בגלות אין כבוד מלכותו ית' נגלה
והעיקר שיהיה בבחינת תינוק שאינו יכול לדבר בן מלך שהביאוהו בספרים הקדושים כמשל ,משל עלינו בפרסום ואין ראוי להכריז בקול רם .זהו בכל
כלל ,רק לקרות קול פשוט "אבא אבא" ובזה לבד לבן מלך שחטא לאביו המלך וגורש מהארמון. השנה בהיותינו שפלים ,כי גלה יקרינו ונטל כבוד
נתעורר רחמנותו הגדולה .וזהו ג"כ מה שצועקין משחלפה תקופה והוא החל להבין את גודל מבית חיינו אמנם ביום הכיפורים ,אין החשבון
לאחר נעילה ביום הקדוש לאחר שפעל ועשה כל השטות שעשה להחליף כבודו של עולם באי אלו לפי הגשמיות ,כי אנו מבטלים ומתפשטים בו
אחד מישראל לפי בחינתו מר"ח אלול ועשרת ימי זוטות ,רצה והשתוקק לשוב לבית המלך להנות ביום מן הגשמיות ,בלי אכילה ,שתיה ושאר צרכי
תשובה ויום הקדוש ,צועקים לאחר נעילה לבד מזיו פניו ולהתעלס עמו באהבים .אך אחד משרי החומר ,וישראל מתנשאים אז ברוחניות .ואמרו
קול פשוט שמע ישראל ד' אלוקינו וגו' ,היינו המלך שזה מכבר שנא את בן המלך היה תמיד חכז"ל שגם השטן מודה ואומר יש לך עם הדומה
שאנחנו מראים שתפילותינו שאין לנו הדעת עומד ומזכיר לאביו את חטאיו ופשעיו ואת גודל כמלאכי השרת עכ"ל .ולפי שהרוחניות באותו
השלימה רק קול פשוט לקרוא כתינוק "אבא החוצפה שבמעשיו ואת העונש המגיע למעשים היום הוא העיקר ,והתגלות מלכותא דרקיעא
אבא" ,אשר בזה יתעורר רחמנותו הגדולה". אלו לפי חוקי המלכות .ומכיון ש"מלך במשפט עלינו היא אף לעיני השטן ,לכך אנו אומרים אז
קריאה זו שבאה מהרגש המוחלט אצל הילד :אתה יעמיד ארץ" לא יכל המלך לדחותו בקש ולתת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם".
אבי ואני בנך ותו לא מידי ,היא זו שמבררת את לבנו רשות לחזור לביתו ,ויהי היום ,והשר דנן דברים אלו התבארו בארוכה בעוד ספרים בעומק
עומק הבירור בימי הדין הקדושים. הוצרך לנסוע מהעיר ולעזוב את קרית המלוכה לפנים מעומק .כי ב"שמע ישראל" אנו מעידים
חי
לפרטים :הבח' יוסף שלמה קרימלובסקי
0533154704
ניתן להירשם ע"ש "קהילת מודזיץ" בנדרים פלוס
טי
מלא הטנא ברכות ואיחולים שהשמחה במעונם
הרה"ח הישיש בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל
קהלא קדישא הדין נשגר ברכותינו ברכת
הרה"ח מרדכי קרימלובסקי שליט"א בני ברק
הר"ר יצחק יוסף גלניר הי"ו בני ברק
הר"ר משה יוסף קרימלובסקי הי"ו טבריא
יהודה אהרן וידבסקי ז"ל מזלא טבא וגדא יאה אל מול פני הקודש
אבינו רועינו להולדת הבנות
בעצב רב וביגון קודר קיבלו קהל אנ"ש הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה במעון הקודש באירוסי נכדו הרה"ח ישראל פרלמוטר הי"ו בני ברק
את הבשורה המרה על עלותו לשמי החתן המופלג בתוי''ש בהכנס בנו אלימלך ני"ו לעול תו"מ
רום של האי חסיד זקן חסידי מודז'יץ הרב אברהם מנחם שיף שליט''א הר"ר דוד דיסקינד הי"ו בני ברק
בן חדב''נ מורינו בהכנס בנו לוי יצחק ני"ו לעול תו"מ
קשור בלו"נ לכ"ק רבינו ה'אמרי אש' הר"ר גרשון לינדנפלד הי"ו בני ברק
הרה''צ רבי יוסף שיף שליט''א
בהכנס בנו משה יהושע ני"ו לעול תו"מ
ורבינו ה'נחלת דן' זי"ע ויבלחט"א כ"ק ר''מ בישיבותנו הק'
בן כ''ק האדמו''ר מליז'ענסק זצוק''ל
מרן אדמו"ר שליט"א. הרה"ג אברהם סנדר שליט"א ירושלים
עב"ג בת הרה"ג שלום ענגלענדעאר שליט"א לאירוסי הנכד
אשר שתה את כוס התרעלה וזכה בן הרה"ג רבי פנחס ענגלענדעאר שליט"א
בן הרבני הנגיד
לעלות לאר"י ולהקים משפחה עניפה. הרה"ג יהודה אגסי שליט"א בני ברק
רבי אליהו ענגלענדעאר שליט"א
הרה"ח יוסף פרלמוטר שליט"א בני ברק
שליח ציבור אשר הוזיל מהונו להצלת וחתן הגה"צ גאב"ד זוועהיל ב"ב שליט"א בהכנס הנכדים לעול תו"מ
ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו
בתי הקברות בפולין אחר המלחמה .שיקם את אהל רביה"ק הדברי שליט"א רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח הרה"ח חיים פרל שליט"א ירושלים
ישראל זי"ע ופעל רבות למען גאולת קרקע ציון רביה"ק מקאזמיר מתוך בריות גופא ונהורא מעליא להולדת הנכד
ושמשמחה זו יושפע שפע רב שמחות
זי"ע .מהנה תלמידי חכמים בממונו ,וידו פרש לאביון בסבר פנים יפות. ברוחניות ובגשמיות לנו ולכל ישראל הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א
ושנזכה לביאת משיח צדקינו ומלכנו הרה"ח אליקים גלניר שליט"א פתח תקוה
הרה"ח ר‘ יהודה אהרן ב"ר אברהם ז"ל וידבסקי בראשנו אמן הרה"ח יחיאל קרימלובסקי שליט"א י-ם
להולדת הנכדות
בהלווייתו רבת המשתתפים במוצאי ראש השנה בשעת חצות בבית קהל עדת חסידי מודז'יץ
הרה"ג עוזי שויצה שליט"א כפר יונה
העלמין בנחלת יצחק בהשתתפות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ספד לו נתרם ע"י רב העיר כפר יונה
הר"ר יצחק יוסף גלניר הי"ו להולדת הנינה ובהכנס הנכד לעול תו"מ
מורנו הרה"צ שמואל אליהו שליט"א ועמד על נקודות התמסרותו
לרגל השמחה השרויה במעונו
לרבוה"ק האמרי אש והנחלת דן זי"ע על התבטלותו הגמורה כחסיד בהולדת בתו למזל"ט הרה"ח יחיאל שנקר שליט"א בני ברק
קידושא רבא יערך בפרשת האזינו הרה"ח חיים אשר קרימלובסקי שליט"א
קמיה רביה ויבלחט"א כ"ק אד"ש. בבית מדרשו של כ"ק אד"ש להולדת הנינים
על חלקו בשיקום בתי העלמין בלודז' וגאולת קרקע ציון הרה"ק נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
יעל בת צביה
מקוזמיר זי"ע ועל גודל האבידה לחסידי מודז'יץ בכלל ולמשפחתו רבקה בת צפורה בריינדיל
רחל בת שיינדל
בפרט. חדוה פריידל בת גולדה
אברהם בן רחל
זכה לבנות את ביתו לאחר המלחמה וזכה לראות דור חמישי. התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
בעז"ה בגליון חג סוכות תבוא כתבה מורחבת. לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
בסייעתא דשמיא
שפע ברכות
לנוה אפריון
בקול צהלה ורינה נישא
הודעה חשובה
בחדוה ,מתוך לב מלא
רגשי תודה ,בעת שמחת הנקודות הנלמדות
מכובדינו אנשי המעלה
לשבוע של יו"ט סוכות
הר"ר משה יוסף
קרימלובסקי הי"ו בעמוד הקהילה מסכת יומא בעז"ה בליל יו"כ
הר"ר יצחק יוסף
גלניר הי"ו
פג - :פה. אחרי התפילה
נציגי יודעי תורתך
•מה הדין למי שאחזו בולמוס
•האם עבר רבי יוחנן על שבועתו
יתקיים שיעור בעמוד הקהילה דפים
בטבריא ובבני ברק
לרגל שמחתם בהולדת
•כיצד מחלצים ילד שננעל מאחורי דלת בשבת
•האם מחללים שבת כדי להציל מהמפולת ,בעיר שרובה נכרים
פג- :פד.
בנותיהם למזל"ט מפי המג"ש
יה"ר שיזכו לרוות רוב נחת הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א
דקדושה מכל יצ"ח
בברכת התורה
המברכים הנהלת "יודעי תורתך"
הנהלת יודעי תורתך
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ לע"נ לע"נ
הרה"ח יהודה אהרן ב"ר אברהם ז"ל הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
וידבסקי פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע ליל א' דר"ה תשפ"ז נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בני המשפחה הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
כ
