שמועה טובה · Shemuah Tovah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס”ד
תשפ”ז | גליון ב
האזינו שבת שובה -יום הכיפורים
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | א
בס”ד
פרשת האזינו
הזיו והזוהר והכבוד והתפארת לישראל פנינים יקרים
כמבראשונה ,ושבו בנים לגבולם: הרבה נכתב בשגב סוד שירת האזינו,
וכן בספר תולדות יצחק (בפרשתן) (להרה"ק שירת האזינו – סגולה להנצל מאפיקורסות ומדעות כוזביות
נביא כמה .ואלו דברי רבינו בחיי (בפרשתן)
ר' יצחק קארו) ,הביא דברים מופלאים אי' באגרא דפרקא (אות קט"ו) (מהרה"ק ר'
:והנה השירה הזאת נחמה גדולה
בעניין ואלו דבריו :אמרו חכמים זכרונם צבי אלימלך מדינוב זי"ע) :נראה לי בסגולה
והבטחה מבוארת בענין הגאולה ובאבדן
לברכה בסיפרי [שלג] גדולה שירה ללמוד יום בכל שירת האזינו והוא סגולה
עובדי גלולים ובנקמת ישראל מאויביהם
שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש להנצל מאפיקורסות ומדעות הכוזביות,
ובכפרת ישראל מעונותיהם .ואולי מפני
בה לעתיד ויש בה לעולם הבא ,והיא ש"מ עיין בספרינו אגרא דכלה בפ' וילך
זה בא סימן ההפסקות לרבותינו ז"ל:
נחלקת לששה חלקים ,וחכמים חלקוהו הוכחנו זה מפסוקי התורה[ .הגר"מ
הזי"ו ל"ך מתקנת עזרא הסופר הכהן
ונתנו הסימן להם הזי"ו ל"ך ,וכל העולה שטרנבוך שליט"א מוסר משם הגה"ק
הנביא שראה ברוה"ק שתהיה תקנתו
לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד :שמעתי
בקריאת ס"ת בצבור תקנה קיימת בכל
בדבר טוב ,חוץ מהאזינו דאמרינן בפרק מפיו ,שראוי ללמוד שירת האזינו עם
דור ודור ,לא תבטל בזמן מן הזמנים,
הקורא את המגילה [ירושלמי מגילה פ"ג רמב"ן ,שהלימוד בשירה זו עם הרמב"ן
ותקן הסימן הזה בהפסקות הפרשה
ה"ז] שמתחילין בסימן הזי"ו ל"ך ,והטעם מחזק האמונה ,ובזה נוכל לעבור חבלי
הזאת המקובלת אצלנו לבאר שיחזור
משיח בלי קושיות( .עובדות והנהגות)]
קול מבשר
בצפרא דשבתא לאחר שנטל רבינו ידיו עוד תשובה .ענה הרב :מאיר ,אומרים מביא בספר :כנסת ישראל (ליקוטי הר"י
לסעודת היום ובירך ברכת המוציא ואכל, עליך שאתה יש לך שם עילוי ולמדן, מרוזין ז"ל) :כי אתה סלחן [לישראל]
פתח רבינו ואמר בלשונו הטהור :ס'איז אשיב לך בדרך הלומדים ,כי הנה כתיב ומחלן לשבטי ישורון .עפ"י מעשה שנסע
דאך שבת תשובה "שובה ישראל", כי אתה סלחן וכו' ,היה די שיכתוב סולח הה"צ [מרוז'ין] זי"ע לאדעס לרחוץ במי
ישראל טוה תשובה" ,כי כשלת בעוניך"; ומחל .רק דהנה איתא בגמ' (ב"מ לג ע"א) הים בפקודת הרופאים ,והיה שם איש
כן חזר לומר כמה פעמים בדמעות שליש. דדרשו חז"ל "רובץ" ולא רבצן ,פי' רש"י אחד שהיה נכד להרב הגאון רבי יעקב
והחסיד הנ"ל היה מתאר את המחזה רבצן הרגיל בכך במי שדרכו לרבוץ פטורין עמדן ,אבל הוא לא הלך בדרכי אבותיו
שהיה נורא ואיום ,עד כדי כך שדמעות ממצות עזוב תעזוב ,מזה מוכח דהוספות ויצא לתרבות רעה ר"ל ,וכאשר נודע ממנו
עיניו הק' לא ירדו על לחייו כנהוג ,אלא הנו"ן היא מורה על ענין הוה ורגילות להה"צ ,צוה לקרוא אותו לפניו וביקש
ניתזו באויר למרחוק. תמיד ,כמו"כ כאן [ -סלחן ומחלן] הפי' ממנו שיסע עמו לרוזין ויתן לו כל מחסורו,
אח"כ אמר רבינו" :הסבא קדישא אף להאדם שדרכו בכך זחוטא ומן הרבה, ונתרצה האיש ונסע עם הה"צ לרוזין,
משפאלע זי"ע אמר פעם בשבת תשובה אעפ"כ הקב"ה הוא סלחן ומחלן ,שדרכו והיה מאוכלי שולחנו והחזרהו בתשובה
בסעודת היום בלשונו הק' ,רבש"ע! ג"כ תמיד לסלוח ורגיל בזה. שלימה.
פאר וואס ברענגסטי נישט משיח'ן ,די פעם אחת ראה אותו הה"צ והנה מאיר
ווארט'ס אז יודען זאלין תשובה טוהן?" עצב מאד ופניו זועפים ,ושאל לו הרב:
החסיד הישיש רבי ירחמיאל (אביו
כאן אחז הסבא קדישא זי"ע בזקנו ואמר: מאיר בני ,למה פניך זועפים היום ,אם על
של החסיד המפורסם רבי בצלאל משה
"איך שווער אז יודען וועלין קיין תשובה עוונותיך אשר חטאת ,הלא על הכל מועיל
מפרוהבישט ז"ל) ,היה חסיד נלהב של
נישט טוהן ,נו ,אויף וואט ביסטי מעכב די תשובה ,השיב מאיר :למה לא אדאג כי
רבינו מריז'ין זי"ע והיה "הולך" (דייקא
גאולה?". הרביתי מאד לפשוע נגד השי"ת וגם אחר
ולא נסע בעגלה) על כל שבת מביתו
והמשיך רבינו לומר" :הרמב"ם ז"ל כותב שעשיתי תשובה כמה פעמים חזרתי
שבפרוהבישט עד ריז'ין (מהלך שלשים
בהל' תשובה (פ"ז ה"ה) :כל הנביאים ככלב שב אל קיאו ואיני יודע אם יקובל
מיל!); הוא סיפר :פעם בשבת תשובה
ב | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
כשמייחדים כל מעשיהם ואפילו בעניני זה הענין חלקו סדר הקריאת הפרשה שפוסקין בענינים אלו ,מפני שהיא
ארציות וגשמיות ...על ידי זה ממשיכים בסימן זה הזי"ו ל"ך ,כי פ' האזינו קוראים תוכחה לפי שיחזרו העם בתשובה:
שפע מעולמות העליונים לזה העולם תמיד בימים שכל ישראל שבים בתשובה והטעם שנתנו חכמים סימן להפסקות
וזהו מאמר הכתוב" :האזינו השמים" וסימנא מילתא היא שנתקבלה תשובתם פרשה זו יותר משאר פרשיות התורה,
כלומר ,כשיש האזנה במרום לתפלתי, אכי"ר .ע"כ. כדי שלא יתקוטטו עם החזן העולים
'ואדברה’ שאוכל לדבר דבורי תפלתי לקרות ,מפני שהם הפסקות רעות:
כראוי ,אז 'ותשמע הארץ אמרי פי' אוכל ועוד טעם אחר לפי שעתה אנו תלויים
להמשיך הארציות ,בני חיי ומזוני באמרי "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ
בדין ,והאשה כשהיא בימי לידה אומרין
פי ,והבן"( .קהלת משה קאזניץ) אמרי פי" (לב א) .יש לפרש הגם שיש
לה השם יאיר לך ,וכן האדם שהוא בצרה
להבורא ב"ה מלאכים ושרפים ואופנים,
אומרים השם יוציאך לאורה ,לכן לקחו
וכל מלאך יש לו אלף פיות ואלף לשונות
לסימן טוב הזי"ו ל"ך ,כלומר זיוו והודו
"עם נבל ולא חכם" (לב ו) .דבר נורא פי' ואין לשער גודל השבח והשירה היוצא
ואורו של הקב"ה יבא לך והשם יאיר לך
הרה"ק רבי צבי מרימנוב זי"ע ,מתרגם מהם ,עם כל זה כביכול אינו מקבל
...ועי"ש עוד כמה טעמים.
אונקלוס ,עמא דקבילו אורייתא ולא שום תענוג מזה ,רק מעם קרובו ישראל
חכימו ,ויש להבין הלוא תיבת "נבל" קדושים ,היינו כשאיזה אדם מישראל הנה על הסדרא הזו ,שסימנה הוא ,הזי"ו
מורה על גנותן של ישראל ,וקבלת עומד בתפלה ,יהיה באיזה כוונה שיהיה, ל"ך ,אמר כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע
התורה הוא שבחן של ישראל ,והאיך אם יאמר רק ברכה אחת בכל תפלתו רמז מופלא .סימן הזי"ו ל"ך ,רמז על הסי'
הזי"ו ל"ך ,לפי מה דאי' בסנהדרין (לא):
מתרגם אונקלוס על נבל קבלת התורה? בכוונה אמיתית ומקירות לבו ,זהו עיקר
אלא הענין הוא ,דידוע מחז"ל שהאבות שעשועיו ותענוגו ית"ש כביכול ,ומטה ששלחו ליה למר עוקבא לדזי"ו ליה כבר
הקדושים קיימו את כל התורה עד שלא אוזן לקבל תפלתו כביכול ,ובפרט בתי"ה ,ופרש"י שם שהיה בעל תשובה,
וע"כ ולכך שלחו בלשון הזה .לרמז
קול מבשר
להיגאל גאולת עולמים .ובשם הבעש"ט והתחילו לברוח מרוב פחד ,וגרם לבהלה כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין
אי' ,בימים ההם ובעת ההוא נאום ה' ורעש .ורמז להם רבינו שישארו על אלא בתשובה ,וכבר הבטיחה תורה שסוף
יבוקש את עון ישראל ואיננו וגו' כי אסלח מקומם ,וחזר לענינו הראשון ואמר" :אנו ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד
לאשר אשאיר .יש להבין :מאחר שיסלחו מתחננים בתפלת מוסף 'ומפני חטאינו נגאלין ,שנאמר והיה כי יבואו עליך כל
לישראל כל עונותיהם למה יבוקשו גלינו מארצנו' ,אומר אני" :מפני" היינו הדברים ...ושבת עד ד' אלקיך ושב ד'
העוונות ? והתשובה היא כי :השב מאהבה טרם שחטאנו לפניך ,כבר גלינו מארצנו, אלקיך ;...איני רוצה לחלוק על הרמב"ם
זדונות נעשו לו זכיות (יומא פ"ו ב') ,ואם כי גזירת ד' גליות נגזר עלינו עוד בברית חלילה ,אבל זאת אני כן רוצה לשאול:
כן יקבלו ישראל שכר גם על זדונותיהם. בין הבתרים ,לכן אני אומר ,ששורת הדין רבש"ע :היכן הוא השורת הדין? הרי אתה
לפיכך יבוקש אחרי העוונות שלשעבר מחייב ,כשם שהפורעניות נגזר עלינו סגרת את עיניהם של ישראל וסתמת
כדי להרבות שכרן של ישראל .זהו: טרם שהתחייבנו לפניך ,והרי מדה טובה את לבבם באורך הגלות המר ,ובכל זאת
"יבוקש את עון ישראל" בשביל להרבות מרובה ,כן בוודאי ראוי ונכון שגם הגאולה אתה דורש מהם שיעשו תשובה? תאזין
שכרן דוקא משום "ואיננו" – שיהפכו יתקיים בנו טרם שזכינו לפניך ,ותשלח ותקשיב נא לדבריי רבש"ע! התר נא את
לזכיות .ולכן אומרים מעביר ראשון לנו משיח צדקינו לפני שנעשה תשובה. עיניהם ותפתח לבם ברוח טהרה והבא
ראשון ולא נאמר "מכלה" את החטאים ואני ערב לך שאחינו בנ"י יעשו אז תשובה לנו משיח צדקינו ,ואז אני ערב להבטחתי
דכאשר יעשה תשובה מאהבה ויעשו שלימה מאהבה"( .גיליון מתיקות האזינו שישראל יעשו תשובה שלימה".
זדונותיו לזכיות .ונזכה לשוב אליו יתברך ויום הכיפורים ,נר ישראל (ח"ג עמ' קא, אח"כ הרים רבינו ראשו והסתכל על
מתוך שמחה וטוב לבב ולגאולת עולמים קץ הימין ,אות ו' להחיש גאולתינו] - האברכים שעמדו מסביב על הספסלים,
ברחמים גדולים במהרה בימינו אכי"ר. הרה"ק מרוז'ין זי"ע) ואמר לה" :און איהר פארשווארצטע
ובוודאי בימים אלו שכל בית ישראל פנימער יש לכם העזה כזו לעמוד אצל
בחזקת כשרותם ,ושבים ומטהרים עצמם שולחני ולבלבל אותי עם המחשבות
לפני אביהם שבשמים ,הזמן מוכשר זרות שלכם?!" .ונפל פחד נורא עליהם
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | ג
בס”ד
חלק ה' עמו" .רוצה לומר ,מהו חלקו של דומה לחבירו ,וגם בעבודת הש"י יש נתנה ,וההסבר הוא ,דהם היו בהתעלות
הקב"ה אשר הוא שמח בו תמיד" ,עמו". הרבה דרכים ,ומשתנים לפי הדור והזמן, גבוהה מעל גבוה בקרבתם לפני ד' ,עד
פירוש הדבר ,בבחינת גחלים עוממות והראיה מן 'הליכות עולם' ,היינו הגלגלים שאיבריהם מעצמם עשו רצונו של מקום,
שהקב"ה שמח בישראל בכל מצביהם. שמוליכים את העולם ומשתנים בכל מבלי שיצטרכו להגיד להם מה מותר
ואף אם לפעמים יורדים ממדרגתם עת ,עד כאן דבריו הקדושים"".וזהו :זכור ומה אסור ,אלא שאח"כ נחלשו הדורות
הרוחנית ,שוכן הוא אתם בתוך טומאתם, ימות עולם ,היינו ליקח לעצמו ראיה מן ולא הזדככו כ"כ כמו האבות הק' והוצרכו
ולא יטשם ולא יעזבם .שמח הוא אפוא הגלגלים המנהיגים את ימות עולם שהם לקבלת התורה בכדי לדעת מה כן
בחלקו ,במה שבחר לו את ישראל לעם, ימי בראשית ,אז :בינו שנות דור ודור ,על לעשות ומה לא לעשות ,ולכן מתרגם על
ולא יטשם ולא ימירם לעולם ועד. ידי זה תבין ההשתנות שבכל דור ודור, "עם נבל" דקבילו אורייתא ,פי' דהוצרכו
ובכל פעם צריך לעבדו בדרך אמת ,לפי לקבלת התורה ,אבל האבות הק' לא היו
העת והזמן" (אמרי נועם) צריכים לזה.
רמז בפסוק על כל הימים שמן ראש
השנה עד שמיני עצרת ז"ל (נדפס סו"ס זרע
קודש) מהרה"ק ר' מנחם מענדיל זצוק"ל "כי חלק ה' עמו" (לב ט) .ביאור מופלא "זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור"
לקוטי מהר"ם אב ד"ק ליסקא (אביו של ביאר הגר"א זיע"א ,איתא בתנא דבי וגו'( .לב ז) .יאמר ,על דרך שכתב הרה"ק
הרה"ק מראפשיץ זצוק"ל) אליהו ,שאחת ממדותיו של הקב"ה היא מזידטשוב' :כל השונה הלכות בכל יום
"כנשר יעיר קינו על גוזליו וגו' ,ה' בדד המדה של "שמח בחלקו” .ולכאורה קשה מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר
ינחנו" [וגו'] .יש לדקדק מאי שייכות וכי מה שייך לומר על הקב"ה שהוא (חבקוק ג ,ו) :הליכות עולם לו' (מגילה כח ,):היינו
לדלעיל .אך י"ל דהפסוק מרמז לנו שמח בחלקו ,הלא לה' הארץ ומלואה. שצריך אדם לשנות מעשיו והליכותיו,
כל הימים שמן ראש-השנה עד שמיני וי"ל דהכוונה הוא ממקרא שלנו" ,כי הכל לפי העת והזמן ,כי אין יום אחד
פינת יקרת
שישב תפוס בו קרוב לשנתיים ,אמר יצר הרע נקרא "כסיל",
ע"ש מלאכתו "להכסיל" בני האדם
פעם בתוך אחת השיחות בדרך צחות: בחפץ חיים עה"ת (הגה"ק ר' ישראל
המאמר שקירב את הרה"ק רבי פייוויל מגריצא זי"ע
לחסידות במאסרי נתפרש לי דרשת חז"ל שהייתי מאיר הכהן מראדין)" .כי ידעתי את יצרו"
על אופן התקרבותו של רבינו הרה"ק תמה ע"ז כל ימי ,כי דרשו בזוה"ק (ריש (לא ,כא) .ובתהילים ק"ג 'כי הוא ידע
רבי פיוויל מגריצא זי"ע לחסידות מסופר פ' וישב דף קעט ).פסוק זה הכי' :טוב יצרנו' .והחכם מכל אדם קורא אותו 'מלך
כי בבואו בפעם הראשון ללובלין אמר לו ילד' דא יצר טוב דהוא ילד מיומין זעירין, זקן וכסיל' (קהלת ד' י"ג) .והכונה הוא לא
הרבי מלובלין זי"ע תורה על הכתוב "ולא דהא מתליסר שנין ואילך הוא עימיה דבר שהוא בעצמו כסיל ,כי להפך אנו רואים,
שתו איש את עדיו עליו ויתאבלו" ,ואמר נש' ,ממלך זקן וכסיל' דא יצר הרע .והנה כי יש בכחו ללכוד ברשתו אף את החכם
שעיקר החטא הי' מה שהי' מתאבלים בשלמא "מלך" ניחא מה שחילקו לו תואר היותר גדול ואין אדם צדיק בארץ וגו',
אחר החטא והולכים בעצבות" ,ולא שתו זה ,כיון שמתגבר על האדם למשול בו ,גם אלא הכונה שהוא נקרא ע"ש מלאכתו,
איש את עדיו עליו" היינו לא שמו אל לבם השם "זקן" הולם לו כיון שלפתח חטאת כמו שהסנדלר נקרא מי שעושה נעלים,
כי עוד בם קוסטא דחיותא החלק אלקי רובץ מתחילת היוולדו ,אבל מדוע נקרא ומי שתופר בגדים נקרא חיט ,כן היצר
שהיא תכשיטא וקשוטא דישראל ,ומה "כסיל" ,והלוא הוא חכם מחוכם להרע? נקרא "כסיל" ,בשביל שמלאכתו היא
דהו' הוה ,ואין דבר העומד בפני התשובה, אכן עתה נודע לי ,כיון שראיתי את עצמי "להכסיל" את בני האדם ,הוא עושה את
ובדיבורים האלה הי' מדבק ומקשר כלוא בבית הסוהר ,ובו בזמן הריני רואה גם הכל לכסילים (" -ער מאכט אלעמען צום
א"ע בנפש רוח ונשמה בהרבי מלובלין). את היצה"ר שם ,חשבתי לעצמי ,בשלמא נאר").
תפארת ישראל אות יז) אני הרי אנוס על פי הדיבור ירדתי לכאן
יצר הרע נקרא "כסיל" ,טיפש שכמותך
לשבת מאחורי דלתיים סגורות ,ולא יתנוני מי הכריחך לבוא לכאן להיות סגור כמוני...
לצאת החוצה ,אבל אתה טיפש שכמותך, מסופר מהרה"ק מרוז'ין זי"ע ,בנר
איתא בספה"ק תולדות יעקב יוסף מי הכריחך לבוא לכאן להיות סגור כמוני, ישראל (ח"א ,עמ' תטז) :טוב ילד מסכן
(פרשת וילך ,ד"ה עוד יש לבאר למה היש לך כסילות גדול מזה'( ...דעת זקנים' וחכם ממלך זקן וכסיל (קהלת ד ,יג).
תוקעין) בשם הספה"ק חסד לאברהם לר"א איטינגא ז"ל) לאחר שיצא רבינו מריז'ין זי"ע מהמאסר
(מעין ד ,נהר מ) שהקשה איך יתכן שאדם
ד | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
אליעזר' כי הדבר גורם לביטול זמן, אחד ,הרי זה בקל שבשניהם ,כפי שאמרו עצרת ,היינו 'כנשר יעיר קינו' היינו ר"ה,
ובתנאים הירודים הקיימים יש גם בזיון חז"ל דכילה חמתו בעצים ובאבנים ולא כמו דאיתא ברמב"ם עורו מתרדמתכם,
התורה ,על כן השתוקק מאוד להשיג בנין עשיה כליה בבניו ,והיינו 'וכיפר אדמתו דהשופר מעורר את האדם' ,על גוזליו
למטרת הקמת פנימייה ואכסניה קבועה, עמו' ,דבחורבן אדמתו כיפר את עוונות ירחף' היינו יוה"כ ,שהשכינה מרחף על
שם יוכל הבחור למצוא מנוחה לאחר יום עמו ,דדנם בעונש הקל ולא ח"ו בחמורה, ישראל' ,ישאהו על אברתו' היינו סוכות
עמל בתורה .הוא היה חוזר על אמרתו ועל כך ראוים ישראל לשבח( .פנים יפות) הוא ששכינה סוכך אז על ישראל' ,ה' בדד
החריפה" :ולא תהא כוהנת כפונדקית"! ינחנו' קאי על שמיני עצרת ,דאז הקב"ה
(יבמות קכב – ).נראה ,האם אין לכל מוסדות מייחד עצמו רק עם ישראל ,כדאיתא
המדע להבדיל ,פנימיות ואכסניות עובדות צדיקים במדרש משל למלך שעשה סעודה ,אח"ז
משלהם ,ומדוע לא יהיה בית מגורים בוחר עצמו יום אחד שאוכל רק בנו עמו.
מתאים גם ללומדי התורה הקדושה? "יערוף כמטר לקחי ,תיזל כטל אמרתי...
כי שם ה' אקרא ,הבו גודל לאלקינו" (לב
נכספה וגם כלתה נפשו ,לראות את
תלמידיו לומדים מתוך הרחבת הדעת. ב-ג) .אחת הבעיות שהטרידה את הרה"ק "הרנינו גוים עמו ...דם עבדיו יקום ונקם
הרעיון קיבל דחיפה נוספת ,עקב הקור בעל הדמשק אליעזר מויזניץ זצ"ל ,היתה ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" (לב מג).
הנורא ששרר בחורף שנת תרפ"ט ,כשירד למצוא מקום מנוחה ,אכסניה קבועה ניתן לפרש את דברי הכתוב ע"פ הכלל
הקור קרוב לארבעים מעלות צלזיוס לבני הישיבה .בימים ההם טרם נפוץ הידוע ד'קם ליה בדרבה מיניה' ,דהיינו
מתחת לאפס .לבחורים היה קשה לצאת בעולם הישיבות המושג ,הנראה היום מי שנתחייב בשני עונשים ,אינו נידון
מאכסנייתם וחלקם הגיע לישיבה רק כמובן מאליו ,ששמו "פנימייה" .הבחורים בשניהם אלא בחמורה שביניהם ,ואולם
באיחור רב .והנה ממש נס מן השמים, התאכסנו בבתים פרטיים מפוזרים בכל כל זה בישראל ,אבל אומות העולם
שכעבור זמן קצר ,הציעו למרן ה'דמשק' פינות העיר ,בחדרים ששכרו אצל בעלי נידונין בשניהן .על כך משבחות האומות
למכירה בנין מפואר בן שלש קומות ,בעל בתים בכסף מלא ,שניים ,שלשה או את ישראל ואומרות 'הרנינו גוים עמו',
עשרים ושלושה חדרים ,וגינה מסביב ארבעה בחורים בחדר ,כל אחד לפי הישג מכיון שאותנו דן הקב"ה באופן של 'כי
סמוך לבית המדרש .בעליו ירד מנכסיו ידו .ברצות בחור ללמוד בלילה בישיבה דם עבדיו יקום’ ,דהיינו שמתנקם בנו על
ואשתו נאלצה למכור את הבית ,אבל או להשכים קום בבוקר לפני עלות ששפכנו את דם עבדיו ,וגם 'ונקם ישיב
ביקשה בעדו סכום עצום מאוד .נוסף השחר ,נתקל בקשיים מרובים וטרחה, לצריו' דהיינו שמחויבים אנו להשיב
על כך היה נחוץ כסף רב להתאמת הבנין בפרט אם התאכסן במקום מרוחק, את הגזילה שחמסנו מעמו .ואולם את
למטרתו ורכישת ציוד מתאים .ה'דמשק' והתקשה להגיע לישיבה בכפור החורפי עמו ישראל לא די שאינו מענישם בשני
נכנס לעול ,קיבל על עצמו לאסוף את ובשלגים הגבוהים .כמו כן היו קשיים עונשים ,אלא אף כשמענישים בעונש
בהשגחה על התלמידים .ראה ה'דמשק
פינת יקרת
ז))" ,איך ציעהר מיך מיט אייך" [ -אני בכם היום את השמים ואת הארץ' (נצבים שעשה עבירות כל ימיו ולבסוף התחרט,
מתקשט בכם] .וזה 'ואעידה בם את ל ,יח) .שמעתי ממו"ר השפת אמת תתקבל תשובתו? ותירץ כי ע"י שמתחרט
השמים ואת הארץ' (לא ,כח)" :איך ציעהר זצ"ל שפירש" :איך האב מיט אייך אויס על העבירות גורם צער גדול להסטרא
מיט אייך אויס דעם הימעל אין ערד" [- גיציערט הימעל און ערד" [ -אתכם אחרא ,ומזה הצער שמצטערת הסט"א
אני מקשט אתכם שמים וארץ]( ,מרן קישטתי שמים וארץ] .כמ"ש (ישעי' מג, יש להקב"ה נחת רוח ,ובזכות זה מגיע לו
מפוריסוב זצ"ל) י) 'אתם עדי נאום ה'' פי' "איהר זענט מיין כפרה על העוונות...
צירינג" [ -אתם תכשיטי] .בברכת 'שומר
עמו ישראל לעד' פירש :הקב"ה משמר
ובשם הרה"ק רבי אהרן מבעלזא ,שמצות ומצפין את עמו ישראל לעד ,בשביל כי הקב”ה אומר לנו :אתם תכשיטי -
בכם קישטתי שמים וארץ
תשובה דבר מוסכם הוא ,שהרי הרמב"ם הם התכשיט שלו .וכתוב 'שובה ישראל
פוסק כך ,והראב"ד לא השיג עליו ...ונזכה הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם
עד ה' אלוקיך' פירוש" :טיט תשובה ליבע ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים
לשוב בתשובה שלימה אליו יתברך מתוך יודין בעווייל איהר זענט מיין צירינג" [-
שמחה וטוב לבב. האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ
עשו תשובה בני אהובי משום שאתם (לא ,כח) .בזכותא דאברהם (הרה"ק ר'
מקורות :גיליון מתיקות מכמה שנים ועוד. תכשיטי]'( .עדי עדים'( ,יחזקאל טז, אברהם מפוריסוב זצוק"ל) .כתיב 'העידתי
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | ה
בס”ד
שרר בארץ ,לקח המגיד ממעזריטש אומר רש"י דשא – עטיפת הארץ ,מכוסה הכסף הדרוש .פעולתו הראשונה היתה
זי"ע נר בידו הקדושה ,והלך ברחבי בית בירק ,והשפתי חכמים מפרש שזה 'שם בתחילת שנת תר"ץ בטשערנאביץ .שם
המדרש והיה נראה כאילו מחפש הוא כולל' – גם אני מדבר כעת בכלליות ארגן אסיפה גדולה ,בנוכחות רבני העיר.
אדם אחד .לאחר מספר דקות נעמד לכולם" .כי שם ה' אקרא" אני מקווה היות שהיתה אז פרשת האזינו ,פירש
הרבי ליד אדם הנראה ככפרי פשוט שיצא מזה קידוש ה' ,שהבחורים שלנו בין השאר את הפסוק שלפנינו "יערוף
גועה בבכי ,כששאלו הרבי על סיבת לא יצטרכו לנדוד ,ללכת לישון במקומות כמטר לקחי ,תיזל כטל אמרתי ...כי שם
בכייתו ענה הכפרי כך" :מיד בתחילת מפוזרים בעיר ,ממילא יוכלו ללמוד תורה ה' אקרא ,הבו גודל לאלקינו" וכה פירש,
הסליחות כשאמרתי "לך ה' הצדקה במנוחה ובשלווה.דבריו הכנים ,שנאמרו לטל תכונות משלו ,וכן לגשם ,הטל איננו
ולנו בשת הפנים" ,התבוננתי בגדלות ה' בהתלהבות רבה ,חדרו ללב המאזינים, מזיק ברדתו ,אבל חסרונו שאינו חודר
ובשפלות עצמי ,ואיך שאינני ראוי לכל ומיד נערכה מגבית מוצלחת מאוד .בעל עמוק .לעומת זאת הגשם ,חודר עמוק
הטובות שעושה עמי אבי שבשמים ,ועד הדמשק אליעזר (עמ' סד) עד השורש ,אולם מפריע ברדתו לעוברי
עתה בוכה אני על כן וכמעט שאין אני דרכים ,ואמר ה'דמשק'" :רצוני ש'יערוף
יכול להוציא מילה שלימה מפי" .לאחר כמטר לקחי' – הלקח של דברי יחדור
מכן אמר הרבי למקרביו" :ראיתי כי מה נדבר ומה נצטדק עמוק ללב – כמטר ,אף על פי ש'תזל
מתקבלות התפילות ברחמים וברצון ולא ספר הרה"ק משעניצא זי"ע שבאחת כטל אמרתי' – שאני מדבר אליכם דברים
היה בידיעתי בשל מי זאת ,עתה נתוודע מן השנים במוצאי שבת קודש לאחר ערבים כטל ,ואינני דורש מכם בתוקף.
גמר אמירת הסליחות ,בעוד החשך "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב"
שבת שובה
והקשה הה"צ ר' איציקל (שליט"א) על שבת תשובה ,היינו אם תשוב בשבת פעם בערב שב״ק לפני מנחה חזר זקני
[זצ"ל] ,א"כ משמע שכתב ממש יש תשובה מהרגילות שלך ,רצ"ל מהעוונות הרה״ח ר' נטע שארף ז״ל לפני כ״ק רבינו
על מצחו ,והאיך אפשר לעשות תשובה חטאים ופשעים ,ותקבל עליך עול מלכות (מנחת יהודה סטוצין) .על מימרא בשם
בשבת הא הוא מוחק ,ועובר על איסור שמים באמת ,אזי מבטיחך הבורא' ,עשות הרה״ק בעל חידושי הרי״ם זי״ע ,ששאל
מחיקה ,ואמר שהקשה לכמה גדולים ,ולא חפציך ביום קדשי' היינו למלאות חפץ כיצד מותר לשוב בתשובה בשבת ,הרי
הי' לו תשובה כהוגן ,והקשה לאדמו"ר נפשו ביום הקדוש והנורא זה יוהכ"פ, אסור להיות בשבת במרירות ובעצבות.
[ר' יואל] מסאטמאר (שליט"א) [זצ"ל], ויכתב ויחתם לחיים טובים מתוקנים אמן. ותירץ ,כי תשובה היא מילת הלב ,ומילה
ותירץ לו כי כתב כזה לא הי' במשכן ,ואנו (זכרון צדיקים .בארת המים) דוחה שבת .והנה רבינו היה נזהר ביותר
לומדים כל מלאכות שבת ממשכן[ .אגב שלא לדבר קודם התפילה ,וכאשר היה
על תירוץ זה העיר אותי ש"ב הרב הגאון צורך גדול ,דיבר רק בלשון הקודש.
כו' אב"ד שטראסכורג שליט"א ,כי פסוק אין איסור בתשובה בשבת משום מחיקה מהמצח כיון ולמחרת עוד קודם התפילה ,קרא לזקני
שלא הי' במשכן -מוחק שלא ע"מ לכתוב
מפורש כתוב הי' על מצחות האנשים בשו"ת שרגא המאיר (ח"א סי' ע) (הג"ר ואמר לו' :אמרת התורהַַ ,א ה ַַא ה! כל
האלו (עי' יחזקאל ט ,ד) ,ובודאי הי' ג"ז שרגא פייוויש שנעעבאלג רו"מ בק"ק הלילה הרהרתי בזה' ,כי זה היה נחשב
רק כתיבה רוחנית ועכ"ז קוראו הפסוק לונדון) .אחדש"ט וכו' ,ואגב אכתוב לכבוד בעיניו 'מציאה' גדולה ,שאפשר לחזור
כתיבה]. הדר"ג שליט"א מה שאמרתי על קו’ הה"צ בתשובה בשבת ,כי תמיד היה דורש
ואמרתי לו ,כי אפשר לומר שלק"מ ,דהנה ר' איציקל מפשעווארסק (שליט"א) ומבקש אחר התשובה.
שיטת הרא"ש הוא דאינו עובר בשבת על [זצ"ל] ,שהקשה הגאב"ד דוקלא זצ"ל
איסור מחיקה ,רק אם הוא מוחק ע"מ את אחיו הה"ק [ה'דברי חיים'] מצאנץ
השב בשבת תשובה מבטיח הבורא למלאות חפצו
לכתוב .והרמב"ם כתב בהלכות תשובה ז"ל ,איתא בספה"ק (עי' בזוה"ק פ' ויקהל ביוה"כ
פ"ב ה"ב ,שתשובה הוא רק שיעזוב דף רי"ד ע"ב) שאם אחד עושה עבירה בארת המים (רימנוב) -הרה"ק רבי שלמה
החוטא חטאו ויגמור בלבו שלא יעשהו חס ושלום נרשם על המצח ,ואם עושה זלמן מויעליפאלי זצוק"ל .בהפטורה של
עוד ,ויעיד עליו יודע תעלומות שלא תשובה אז נמחק מעל ראשו ,אם יכול יוהכ"פ (שחרית) אם תשיב משבת רגליך
ישוב לזה החטא לעולם עש"ה ,א"כ הוא לקראות מעל מצחו ,ואמר הה"ק מצאנץ עשות חפציך ביום קדשי וגו' (ישעיה נח,
מוחק על מנת שלא לכתוב ,ובעל מנת זצ"ל :הן .והביט על מצחו ,ואמר שכבר יג)' .רגליך' הוא מלשון ואנכי תרגלתי
שלא לכתוב אינו חייב בשבת ,וע"כ שפיר נמחק ,זה תוכן המעשה. לאפרים (הושע יא ,ג) ,והפסוק הזה מרמז
ו | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
ברוחניות ,שניוושע בכוח"ט בענינים שיוושעו בהשפעות קדושות ברוחניות לי מהי הזכות שגרמה לכך" (תפלה למשה,
רוחניים ,ועל זה הוסיף אפילו עם ה'פני בתורה ובמצוות שזהו עיקר תכליתו של אורות יהושע).
יהושע' על פי מאמרם (ב"ב עה" ).פני יהושע האדם ,עם כל זה 'אל תהי ברכת הדיוט
כפני הלבנה" כלומר שנקבל שפע ברכה קלה בעיניך' כלומר גם ברכה על גשמיות
והצלחה גם בגשמיות ואז יהיה הכתיבה לא יהיה קל בעיניך לברך עכתוד"ק ,והנה שח הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן
והחתימה עם כל המפרשים בגוף ובנפש ידוע שהאדם הזוכה לקדש רמ"ח איבריו זצ"ל" :הגאון רבי שמואל שמעלקא זצ"ל
על כל ישראל אמן. ושס"ה גידיו לעבודת השי"ת אזי ממילא אב"ד סעליש ובעמח"ס צרור החיים,
הוסיף הגרא"ד :עוד י"ל עפ"י דברי נעשה בריכה עליונה להשפיע לאחרים היה דרכו לברך בימים קדושים אלו "א
השפעות לרוב ,והוא בבחינת דוכרא ,ואז כתיבה וחתימה טובה מיט אלע (עם כל ה)-
הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע
שאמר ,שלימוד בספר 'פני יהושע' מסוגל זוכה לשפע טוב גם בגשמיות ובעניני מפרשים ,אויך מיט דעם (גם עם ה' )-פני
לשמחה .ולכן בירך שיהיה שנה טובה העולם הזה שהיא בחינת נוקבא ,והנה יהושע'."...
בכל העניינים אפילו עם ה'פני יהושע' ידוע שהלבנה מקבלת אורה מהשמש. "הדיין מקאסוב" (בספרו בית פנחס לקוטים אות
שיהא שנת ששון שמחה אכי"ר( .מפי הגה"צ וזהו שבירך "כתיבה וחתימה טובה עם כא) פירש דבריו עפ"י דברי הרה"ק ה'שר
רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל) כל המפרשים" וכמו שכתבו הספה"ק שלום' מבעלזא זצ"ל על מאמרם ז"ל (ברכות
שמה שאנו מתפללים ליכתב בספר חיים ז" ).אל תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך"
ברכה ושלום ופרנסה טובה וכו' היינו שאף שהעיקר הוא לברך את ישראל
שבת שובה
מקטריגים על עם בני ישראל ,הקב"ה בא "אמרו אליו כל תשא עון" ,כפירש"י כל יכול לעשות תשובה בשבת קודש ,ונזכה
במענה עליהם ומרפא תשובתם .אבל אם עונותינו סלח ,שגם מהעונות יהיו זכיות, לתשובה שלימה אמן.
עכ"ז אינו מועיל להשתיק אותם כי אין שלא ישארו אפילו שגגות ,וזהו "וקח כתבתי כ"ז דכעת כבר ימי הרחמים
יכולים לרפא תשובתם וכל הענינים ,אז טוב" שיהיו זכיות כמו בתשובה מאהבה. והתשובה ,ונזכה לתשובה מאהבה ותקבל
הקב"ה אומר כי אוהב את כלל ישראל "ארפא משובתם" .היינו אע"פ שעומדים תפילותינו ותקיעותינו לרחמים ולרצון
ואין טעם ברצון .וזפיה"כ ארפא משובתם בבחי' תשובה מיראה אני ארפא התשובה לפני אדון כל בתוך תפילת הצדיקים
שהבוב"ה מנסה לתרץ את בני ישראל הזאת" ,אוהבם נדבה" ואעשה אותה נדבה אכי"ר.
ולרפאות את תשובתם שיועיל ויהי' ואחשוב כאילו עשו מאהבה.
נמתק כל המקטריגים .אבל אם לא שייך ובשפ"א מחדש שתשובה מאהבה ביותר
כל זה אזי הקב"ה אומר אוהבם נדבה הוא בש"ק וזה ענין שבת תשובה ,וזל"ק "שובה ישראל עד וגו' כי כשלת בעונך
בדרך נדבה בלא טעם כי אני אוהב את כלל (לשבת תשובה ,תרל"ז) :בגמ' גדולה וגו' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב וגו'
ישראל להשפיע עליהם השפעות טובות תשובה שזדונות נעשין שגגות דכ' שובה ארפא משובתם אוהבם נדבה"( .יד ,ב
וחסדים ורחמים. ישראל כו' כי כשלת כו' נעשין זכיות כו' -ה) -פי' כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע,
לא קשיא הא מיראה הא מאהבה כו' ידוע שע"י תשובה מיראה זדונות נעשות
ע"ש .וקשה למה לא ביקש הנביא מבני כשגגות וע"י תשובה מאהבה זדונות
הביא בשם משמואל ,ענין שבת שבין נעשות זכיות .והנה כל זמן שיש עדיין
ישראל לשוב מאהבה שהוא יותר טוב.
ראש השנה ליום הכיפורים ,י"ל עפי"מ להאדם תשוקה לעבירה ח"ו רחוק הוא
אכן וודאי מקודם צריכין לשוב מיראה כי
שאמרנו בר"ה דבר"ה נעשה אדם כקטן מבחינת אהבת השי"ת ,ויכול להיות רק
היתכן שהחוטא ישוב מאהבה .מהיכן בא
שנולד וכמו אדם הראשון שנולד בראש בבחינת יראה .אמנם השי"ת ברוב רחמיו,
לו אהבת הבורא רק ע"י התשובה מיראה
השנה כן נתעורר הענין בכל שנה .והנה מחמת שיודע שרצון עם קדוש לשוב
השי"ת נותן לו בחי' אהבה במתנה כמ"ש
במדרש (ויק"ר כז ,ט) בענין מילה בשמיני בבחינת אהבה אף שרחוקים מבחינה
אוהבם נדבה .והאמת כי תשובה מיראה
משל וכו' עד שיראו פני המטרונה תחלה זו ,חושב תשובתם מיראה כאילו היתה
היא בימות החול ועי"ז זוכה לשוב מאהבה
וכו' עד שתעבור עליו שבת אחת .והנה מאהבה .וזו כוונת הפסוקים כאן ,דאמר
בש"ק...
ביוה"כ כתיב לפני ה' תטהרו ,ע"כ אחר ר"ל ביומא פ"ו דהפסוק שובה ישראל
כשנולד בר"ה דמי ,ציך קודם יוה"כ לעבור מיירי בתשובה מיראה .ואמר הטעם "כי
עליו שבת תחלה כדי שיראה פני מטרונה "ארפא משובתם אוהבם נדבה"( .יד, כשלת בעונך" ,וע"י זה נתרחקת מבחינת
תחילה. ה) אי' בזרע קודש ,הנה כשיש ח"ו אהבה ,לכן שובה עכ"פ מבחינת יראה.
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | ז
בס”ד
יום הכיפורים
"כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם"" ...התעוררות לתשובה"
להם על עונותיהם וישוב לרצות אותם שאותו מלשין מנע בעדו מלהתקרב פנינים יקרים
כבתחילה ,וכרחם אב על בנים ירחם לאביו .לימים נסע אותו מלשין מהיכל
עליהם להושיע. המלך ,וכשנודע הדבר לבן המלך ,מיהר אי' מהרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג
לבוא אל אביו ,ויבך ויתחנן לו בחרטה זי"ע ,מאחר שביוה"כ אין רשות לשטן
עמוקה על כל מעשיו ,ובקבלה אמיתית לקטרג ,חייבים לנצל את היום הקדוש
יסוד התשובה שיחשיב עצמו כנקי מחטא כי לא ישוב לכסלה ,והמלך שהוא רחום להתרצות לפני אבינו שבשמים ולבקש
מרגע זה ושוב לא יחטא לעולם
וחנון נכמרו רחמיו על בנו יחידו אהובו, סליחתו ,משל למה"ד למלך שהי' לו בן
דרך היצר להסית לאדם שאם ח"ו נכשל יחיד ,והפקיד עליו איש חכם להורות
ומאותו יום זכה לקירוב מחודש מאת
פעם אחת יחטא שוב .ובאמת אחז"ל לו את הדרך הישרה ,אמנם בן המלך
המלך כך ישראל קדושים ,בכל השנה
אדרבה להיפך מי שאכל שום וריחו נודף קלקל אורחותיו וסטה מהדרך הישרה,
ניצב בדרכם השטן המקטרג המונע
יחזור ויאכל שום? ובשם הבית ישראל מיד הלך אותו פקיד והלשין לפני המלך
מהם את התקרבותם לאביהם שבשמים,
זצוק"ל שאמר משל שהיה פעם אדם עליו ,ובכך להתרחקותו של המלך מבנו,
אמנם ביוה"כ כאשר אין רשות לשטן
שהיה לו בית מזיגה (קרעצ'מע) והיו קונים ואף שבן המלך חשקה נפשו להתרצות
להשטין ,באים הם ברוח נמוכה ונפש
אצלו כוס י"ש בסכום קבוע ע"ד משל לפני אביו ,לא יכול הי' לגשת אליו ,מאחר
שפלה ומבקשים מאתו ית' שימחל
יקרה מפנינים
שאחד נכנס לביהכנ"ס ולא היה ברשותו שופטים) כתב דברים נפלאים שצריך סגולות נפלאות לזכות בדין
סליחות ואמרו לו ברחוב הסמוך תמצא ללמד זכות וצדק על ישראל ,ופירש איתא בספר 'דעת זקנים' (עמ' עד ,אות
ששם מוכרים סליחות .והלך ומצא שם בזה הפסוק (דברים טז ,חי) "שופטים יב .ומשם בספרי 'תקיפא דארעא ישראל'.
בית מסחר ששם יש לקנות רק סליחות ושוטרים תתן לך בכל שעריך" וזל"ק :רצה ב"ב תשמ"ו ,עמ' קכט) .שהרה"ק רבי
שהדפיס הבעה"ב אלפים רבים של לומר שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט ישראל אברהם מטשארני אוסטראה זי"ע
סליחות ,והיה מוכר לכל העיירות ,ובא של מעלה ע"י שעריך ,והוא השערים (בהרה"ק רבי משולם זושא מאניפאלי
אצלו וא"ל אני מבקש "סליחות" וא"ל שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך, זי"ע -וחתן הרה"ק רבי זאב וואלף
כמה? מאה או מאתיים או אלף ואמר לו וזהו "ושפטו את העם משפט צדק" ,רצה מטשארני אוסטראה זי"ע) אמר :שעל
אני צריך אחד בלבד ,נתן לו במתנה אחד, לומר ,כל איש ילמד את עצמו להתנהג כל -פנים ג' ימים לפני יוהכ"פ יראה כל
קח בחנם .ואמר שזהו שמבקשים סלח נא לשפוט את העם משפט צדק ,ללמד איש מישראל לשמור עצמו מעבירה.
וכו' כי אתה רב סליחות ,לך יש כ"כ הרבה צדקה וזכות על כל זרע ישראל ,ואז האדם ואמר מילתא בטעמא דהנה חז"ל אמרו –
סליחות תן לי ג"כ .וחשבתי שיש כאן רמז מעורר השער של מעלה ,וע"י זה יוצא (ברכות סא ).שרשעים יצר הרע שופטן,
שאם מבקשים מאה צריך לשלם הרבה, בדין זכאי במשפט של מעלה ,כי במדה וקיי"ל (חו"מ סי' ז' סע' ז) דשונא אסור
אבל כשמבקשים רק אחד מקבלים מתנת שאדם מודד ,מודדין לו .עכלה"ק( .גיליון לדון .ובמתני' (סנהדרין זך ):אמרינן איזהו
חינם .כך מי שמבקש רבש"ע סלח לי פעם נחלתנו ערב ר"ה תשפ"ג) שונא? כל שלא דיבר עמו ג' ימים באיבה.
אחת ולא אשוב לכסלה אז בודאי השי"ת נמצא כשעברו ג' ימים בלי עבירה ,הרי לא
סולח תיכף[ .אבל כשרוצה לקנות הרבה דיבר עם היצר הרע ג' ימים באיבה ,ואז
סליחות ,שחושב לחטוא עוד ,אז רח"ל הוי הרה"ג ר' חיים שכטר מביא בחיבורו זבח לא יהיה רשאי ליצר הרע לשפטו .והבן.
אחטא ואשוב ה"י. תודה (משנים קדמניות) האומר אחטא (גיליון נחלתנו ערב ר"ה תשפ"ג)
ואשוב .שמעתי מאדם חשוב ששמע
מהגה"ח ר' גד אייזנר זצ"ל שפירש "כי
את ה' רב סליחות" עפ"י מעשה (או משל) בספר הקדוש "קדושת לוי" (פרשת
ח | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
ומתאמרא מצדיקי בית סלונים ,לרמז שתשובה הוא ברגע אחד ,כמ"ש ברמב"ם חצי רובל -במזומן ,ומזה היה מתפרנס,
במקרא כמ"ש שנא' ללוט "אל תבט ה' תשובה שכשאדם מישראל אומר פעם א' בא גוי שיכור אחד וביקש שיתן
אחריך" גי' אמת מר גם אם ח"ו האמת מר רבש"ע חטאתי וכו"כ עשיתי ומחליט לו בהקפה כוס יי"ש ובתחילה לא רצה
שנכשל בחטאים אל תבט אחריך למה לעזוב החטא ,ואומר להשי"ת שמתחרט והפציר בו ורשם לו כוס א' .ושוב בא הגוי
שהיה ,אל תסתכל על מה שהיה אלא (ובוש) ומעתה לא יעשה כן ,הרי בזה קיים ואמר תן לי עוד כוס ,כי בין כך ובין כך אני
תתחיל דף חדש. מצוות תשובה ווידוי ,ולכל תשובה תמצא חייב לך ,וכשם שאשלם לך כוס ראשון
והוסיף הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן סליחה .כ"כ בשע"ת לרבינו יונה. אשלם אז כבר גם כוס שני ,והפציר בו
זצ"ל :מרגלא בפומיה של הרה"ק בעל וכ"כ בחידושי רבינו יוסף בכור שור לפ' והסכים עבור טענה זו ,ושוב בקש כוס ג'
ה'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע בשם צדיקים, תצוה בטעם שהקב"ה הרבה כ"כ הרבה (כי בלא"ה חייב לו ב') וכוס ד' (כנ"ל) עד ז' כוסות,
שכאשר השטן בא לאדם בשעת לימודו כפרות אמרו חז"ל מעולם לא לן אדם כשהגיע לכוס ז' אמר לו מה שהיה היה
או בעת תפילתו ומעמיד לו חבילי בירושלים ובידו עון ,תמיד של שחר מעתה איני נותן לך אלא במזומן ,כי הבין
עוונות ,יאמר לו "אמנם אינני בטוח מכפר עבירות של ערב ,ותמיד של בין שבאופן הקודם לא יגמר הדבר שבכל
בזאת שלא אחטא עוד עד סוף ימי, הערביים מכפר על עבירות של יום. פעם יבקש עוד על סמך כן היצה"ר בא
אולם עתה הרף ממני כי ברצוני לומר וביאר בחי' רבינו יוסף בכור שור מבעלי תמיד לאדם כבר חטאת חזור וחטא ח"ו,
'נשמת' בהתלהבות" .וכן ידוע בשם אחד התוס' שהקב"ה חפץ שיהודי תמיד צריך לומר לו אני ברגע זה שב בתשובה
מן הצדיקים ,שיעץ לומר לשטן הבא ידע שהוא נקי ,שכשהאדם נקי אינו ומעתה העבר אין שבודאי השי"ת מוחל
בשעת התפילה ומזכיר לו לאדם חטאיו מוכן להתלכלך וביודעו שאך עתה זכה לי ,ומעתה איני חוטא כלום ,ואשמר
"הרי ידיד יקר אתה לי ,ובגלל שהנך ליטהר ע"י קרבן נשמר מאד מכל חטא ואזהר מלחטוא( .אולי לא הבאתי במדוייק המשל
חפץ בטובתי אתה בא אלי להזכיר לי את כדי שישאר בטהרתו ונקיון נשמתו אשר ונמשל ,אבל יסוד הדבר הוא שמרגע זה מחשיב עצמו
עוונותי שעשיתי כדי שאשוב בתשובה, מכסא כבוד חוצבה. כנקי מחטא ושוב לא יחטא לעולם) .וצריך לידע
יקרה מפנינים
שלימה וזכו לקבל לוחות אחרונות ,ולכן בימים אלו ה' כביכול 'חוטף' את התשובה מאתנו הקב"ה רוצה בתשובת ישראל
איתא שהשטן מתגבר בערב יום כיפור דיבר בקדשו כ"ק אחי אדמו"ר הק' כמו"ש הה"ק האלקי מוהרש"ב
לפי שהיטב חרה לו אשר נצחו אותו ביום (ה'ישמח ישראל') בצחות לשונו על מה מפרשיסחא והה"ק מלענטשנא על שאנו
הזה. שאנו אומרים (בתפלת מוסף לר"ה) 'אם מברכין (בשמו"ע) 'הרוצה בתשובה' ולא
ישוב מיד תקבלו' -כמו למשל בזמן 'המתרצה בתשובה' ,אך הפי' כביכול
ה'סעזאן' חוטפין הסחורה מיד הסוחרים, כאילו הי' רצונו ית"ש ,ואגלאי מילתא
טעם שאין אומרים סתם יום הכיפורים כן בימים האלה הש"י חוטף תשובת למפרע שגם בשעת החטא לא עבר על
רק קוראין אותו יום הקדוש
ישראל מידם ונתקבל לרצון( .תפארת רצונו אחרי שעשה תשובה מאהבה,
כתב ה'בני יששכר' ,הנה תמצא בתורה
שמואל ,עקב אות ה') והכוונה בתשובה מאהבה היינו מאהבת
שבעל פה ,המסכת המדברת מענין מצות
הש"י( .ישמח ישראל שבועות אות ב')
היום לא נקרא שמה על שם היום יום
הכפורים (כאינך שבת פסחים ר"ה סוכה) בנ"י זכו לתשובה שלימה וזכו לקבל לוחות אחרונות
רק נקרא יומא ,להורות קדושת היום הוא פעם אחת בא אליו אל הרה"ק רבי
בשפת אמת (תרס"ב ,ד"ה הסעודה):
ממקום נעלם ראוי להסתירו .על כן מנהג יחזקאל מקאזמיר זי"ע איש אחד אשר
נראה דעיקר שזכו ללוחות אחרונות מכה
אנשי מעשה שלא להזכיר שמו כל כך רצה להתענות על חטאיו ולסגף עצמו
התשובה שעשו בערב יוה"כ ,כי בלוחות
בפשיטות באיזה דברים ,רק כשמזכירין ביותר .אז שחק מאד ואמר" :הנשמה כבר
הראשונות החטיאם השטן כדי שלא יזכו
מענינו לאיזה הצטרכות קוראים אותו הניח באדמה ועתה רוצה לקבור גם את
אל הלוחות ביום האחרון ,שהיה מוכן משה
סתם יום הקדוש : הגוף ."...רק העיקר להזהר מהיום והלאה
רבינו ע"ה לירד מן ההר למחרת ,ובודאי
שלא יקלקל עוד ויקבל עליו עול מלכות
גם באחרונות עמד השטן בכל כחו לעכב
שמים בשמחה( .דברי ישראל ,פר' בהר
אותן ולהחטיאם ,ואבותינו גברו עליו,
בהגהות)
ועיקר בעל תשובה באותו מקום באותו
הזמן ,ולפי שעמדו על נפשם זכו לתשובה
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | ט
בס”ד
מהיום והלאה ,וכך כתב בספה"ק שם מפרשיסחא זי"ע מה שמע בהיותו אמנם בקשתי ממך ,אנא הניחה לי עתה
משמואל (פרשת יתרו) עי' בדבריו שם. בדאנציג ,והשיב לו ששמע את הכפריים ושוב שנית כשאשב לאכול".
אומרים זה לזה "אבידת ממון אינו כלום, [כעין זה מספרים על אחד מגדולי
אולם המאבד את האומץ איבד את חסידי פרשיסחא ,שקודם פטירתו באו
הכל" ,כלומר שאף אם נגרם לאדם נזק אליו אנשי ה'חברה קדישא' ורצו לומר
סוד אכילת ערב יוה"כ והפסיד את כספו ,אסור לו להתעצב אל עמו וידוי כנהוג ,אמר להם "עכשיו הנכם
לבו ולאבד את רוח החיים אשר בקרבו, באים לומר וידוי ,כשישבתי ליד צלחת
כי אז לא יתחיל לעולם לעבוד עוד ,רק מרק מהבילה ומעלה ניחוח -אז היה
מצוות האכילה בערב יוה"כ
צריך לשכוח מאבידת הכסף ולנסות את לכם לבוא לומר עמי וידוי"].
ביאר הרה"ק רבי לייבל איגר זי"ע (תורת
מזלו שוב ,והכי נמי בעבודת ה' ,אסור כן ידוע שהרה"ק רבי שמחה בונם
אמת ערב יום כיפור שנת תרכו) ,ענין מצוות להתייאש ממצבו הירוד ,אלא ישתדל
האכילה בעריו"כ ,וזל"ק :לא נמצא מפרשיסחא זי"ע עסק בצעירותו
בכל כוחו לעשות את שלו ולהשתפר לפרנסתו כרוקח בעיר דאנציג ,פעם
עוד שיהיה מצוה בשום זמן על אכילה
שאלו רבו הרה"ק ה'יהודי הקדוש'
יקרה מפנינים
מליצות על כלל ישראל כליו בענין זה ,עדיין לא היה ברור לי למה ביום הכפורים שישראל עושין תשובה שלימה
כל העולמות מתעלים
מסופר בשמו של הרה"ק ה'אמרי יוסף' הודיעו לנו חז"ל את מקצועו של אדם זה, אי' מהרה"ק רמ"מ מרימנוב ,מה שאסרו
מספינקא זי"ע שהיה מוסיף ואומר :על מה היה נגרע מן הסיפור אם היה נגר ,נפח נעילת הסנדל ביום הכפורים .משום
הפסוק "אך אם יום או יומיים יעמוד" - או סנדלר? עד שעלה פעם מבין השורות שביום הכפורים שישראל עושין תשובה
אם יהודי יתפלל בכוונה רק בימים אלה רעיון כזה .האיש רמז לו לשוטר הסבר ענין שלימה כל העולמות מתעלים ,וגם
[ר"ה ויוה"כ] ,מבקשים אנו ממך "שלא היום ,ביחס להבנתו הפשוטה והנבערת. האדמה שאנחנו עליה נתעלית ונקראת
יוקם" ,שלא תנקם ביהודי זה שאינו "שוטר נכבד! במקצוע שלי ,החייטות ,ידוע אדמת קודש ,ועל כן אסור לילך עליה
מתפלל בכל השנה כדבעי "כי כספו הוא", שבגד שנקרע ונתקלקל ,כמעט אי אפשר בנעל ,כמו שכתוב (שמות ג) "של נעליך
משום שהוא טרוד כל השנה למצוא מחיה לתקנו בלי שישאר רושם ,אפשר לשים מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד
וטרף עבור משפחתו( .ליקוטי אמרי יוסף טלאי ,אפשר לתפור ולאחות את הקרעים, עליה אדמת קודש".
-מועדים עמ' קלא) יש אומנים המצטיינים בזה להשחיל
סיבים משני עברי הקרע ולחברם ,ברם עין
בוחנת תמיד תראה שהיה שם משהו... הכל ניתקן מבלי שישאר רושם כלל
ע"י תשובה מאהבה נחשב כזית נבילה
כאילו אכל קרבן פסח סימן קלקול של פעם תמיד יישאר... תובנה מעמיקה מחדד הרב משה יעקב
בדרשות חתם סופר (שבת שובה ,יט, אצלנו היהודים יש מושג של תיקון ואיחוי קנר שליט"א( ,במאמריו יום כיפור) :וודאי
א) ...הלא השב מאהבה נעשים לו זדונות קרעים ,מבלי שישאר רושם כלל וכלל... ידוע לך המעשה שהובא בטור (או"ח תר"ד)
זכיות ,וכל זית נבלה שאכל ,ה"ל כאלו אכל הכל ניתקן ,הכל נגוז נעלם .בגד חדש יש על חייט שקנה לכבוד סעודת ערב יום
קרבן פסח בירושלם וכדומה ... כאן כאילו נתפר היום מאריג חדש ושלם... הכיפורים את הדג היחיד שהיה אז בשוק.
יום כזה יש לנו ,שהקב"ה "תופר" אותנו גם עבדו של שוטר העיר רצה לקנותו אבל
מחדש ,כל הקרעים והקלקולים נעלמים החייט שילם מחיר פי חמש מערכו וזכה
אם רק ישוב מיד יתקבל מעל פני השטח ואף יותר מזה ...לא נשאר במקחו" .שלח השוטר אחר החייט ואמר
במס' יומא (פה ע"ב ) האומר אחטא רושם כלל .כל העבר המוכתם נמחק! ואני, לו" :מה מלאכתך?" אמר לו :חייט" אמר
ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו כבוד השוטר ,מתוך אומנתי כחייט" ,מבין" לו "ולמה קנית דג שוה זהוב בחמשה
לעשות תשובה .יש לרמז בזה עד היכן אנכי בדברים כאלה יותר מאחרים ,מתפעל זהובים? ולא עוד אלא שלקחתו מיד עבדי
גדולה כחה של תשובה ,שאפילו יחטא ומעריך זאת מאד .את כספי שהרווחתי ששלחתיו לקנותו לי"? השיב לו "והיאך
האדם במזיד ושאט נפש ואינו רוצה מתוך תפירה ,אני מוכן להוציא בכדי לחגוג לא אקננו אפילו בעשרה? כדי לאוכלו ביום
לעשות תשובה אף ,על פי כן אם אחר כך מתוך התפעלות את ה"תפירה" האלקית, כזה ,שצונו הקב"ה לאכול ולשתות ושאנו
יעלה בלבו הרהורי חרטה ויחזור בתשובה שאין כדוגמתה ,ושאין לנו בני אדם ,מושג בטוחים שהקב"ה יכפר לנו עונותינו"? אמר
שלימה באמת ,יעלה תשובתו לרצון לפני בתכלית השלימות שבה וכמובן את החסד לו" :אם כן יפה עשית" ופטרו והלך לשלום".
אדון כל ,כי שערי תשובה לא ננעלו .וזהו העליון שנעשה לנו בזה... כשלמדתי את דברי הטור ואת נושאי
'האומר אחטא' שאומר בפה מלא שרוצה
י | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
מסעודת עי"כ נמשך כפרה... הכף לתוך פיו הוא אוכל ,וכשמונע ממנו כמו בערב יום הכיפורים ,הגם שיש
אי' בספר הק' מגן דוד ,כי ביום הזה יכפר הוא גם כן מרוצה מאוד ,כי הוא סומך מצוה על אכילת מצה ,מ"מ אינה על
עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני על דעת אביו .ועל זה מורה ענין ב' ימים ריבוי אכילה ,כי די בכזית מצה בלילה
ה' תטהרו .אמרו רז"ל יוה"כ מכפר לשבים האלו ,שלא להמשך אחר הנאות עצמו, הראשונה שהכתוב קבעה חובה ,ותיכף
ולשאינם שבים ,ואיתא בספר מאור עינים וגם שלא לחשוב שזו תכלית המכוון ביום הסמוך לו המצוה ליפוך ,להתענות
שחיבר אא"ז זללה"ה זי"ע שהפירוש של לענות עצמו ,כי יש עת שרצונו יתברך בכל הה' עינויים ,שזהו ענין פלא .כי
אינם שבים אינו כפשוטו דהרי אמרו הוא שנאכל ונשתה דייקא ,רק למשוך זהו עיקר המכוון ,שאין לנו שום דעת
חז"ל כל האומר הקב"ה וותרן וכו' .אך בהכל אחר רצונו יתברך ,בלי דעת והשגה והשגה מצד עצמינו ,רק אנו נמשכים
דודאי בלא תשובה אינו כלום הפי' הוא מצד עצמו כנ"ל ,וזהו להפליא. אחר רצונו יתברך ,אף שאין אנו יודעים
שיוה"כ מכפר גם על עונות שאין מועיל כלום אנו סומכים עליו יתברך שבוודאי
להם כמעט תשובה מפני חומרותם כמו רצונו וחפצו יתברך רק להיטיב לנו .כמו
חטא אונן וכדומה[ ,ואמר ע"ז הרה"ק התינוק המשכיל ,שאין משתמש בדעת
רבי יצחק מסקווירא זי"ע בשם צדיקים עצמו כלל ,רק בדעת אביו ,שאם נותן
יקרה מפנינים
מסאסוב זצוק"ל ,בספר :אילה שלוחה לעשות תשובה כי לא היה צריך לכל זאת. לחטוא במזיד' ,ואשוב אחטא' ואומר
(להרה"צ מליטאוויסק זצוק"ל ,כי תשא, והשתא לפי זה יש לפרש הפסוק (קהלת ששוב יחטא עוד הפעם להיות שונה
ד"ה שמעתי) שמעתי בשם הה"ק מ' ז ,כ) 'אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא בחטאו' ,ואשוב אין' שאומר איני רוצה
משה ליב זלל"ה זי"ע מסאסוב ,שאמר על יחטא' ,כי אדם שהוא צדיק ומקיים כל אפילו לעשות תשובה ,עם כל זה מבטיח
המשנה (יומא פה' ):האומר אחטא ואשוב המצוות על כרחו צריך לחטוא כדי לקיים לו הקב"ה 'מספיקין בידו לעשות תשובה'
אין מספיקין בידו לעשות תשובה' ,פי' אין גם כן מצות תשובה .והנה כל זה הוא רק שאם רק ישוב מיד מקבלו הקב"ה ,כי אין
שום ספק שיש בכחו לעשות תשובה ,כיון אם הוא צדיק גמור שמקיים כל המצוות לך דבר שעומד בפני התשובה( .נפלאות
שבשעת החטא זוכר התשובה. אזי יש לו רשות לעשות עבירה לשמה הסבא קדישא (ערך תשובה) -הרה"ק ר'
בשם הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב כדי לקיים גם מצות תשובה ,אבל אם ישכר בער מראדושיץ זצוק"ל)
זצוק"ל (ילקוט עטרת צבי – הרה"ק אינו מקיים כל המצוות זה אין לו תירוץ.
מהרצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל) :האומר והנה גבי דוד המלך עליו השלום אמרו
חכמינו ז"ל (עי' ע"ז דף ד ):לא היה דוד בחנוכת התורה (לקוטים ,תהלים קיט)
אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין
ראוי לאותו מעשה אלא להורות תשובה. מהגה"ק הר"ר העשיל מקראקא זצוק"ל:
בידו לעשות תשובה (יומא פה .):פירש
משום הכי אמר דוד המלך עליו השלום אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך .יש
הרה"ק רבי צבי מזידיטשוב ז"ל' ,האומר
'אז לא אבוש' בהאי תירוצא להורות לפרש על פי דברי הגמרא במסכת יומא
אחטא' אני יודע כי חטאתי ואחטא עוד,
תשובה רק 'בהביטי אל כל מצותיך' דייקא דהאומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב שני
כי היצר הרע הוא תקיף יותר ממני ואין
שאקיים כל המצות. פעמים אין מספיקים בידו לעשות תשובה
בכוחי להתגבר עליו ,אבל 'ואשוב' אני
אבל אם אומר רק פעם אחת אז מספיקים
רוצה מאוד לעשות תשובה' ,אחטא'
בידו לעשות תשובה עיין שם ,וצריך טעם
אבל 'ואשוב'' ,אין מספיקין בידו לעשות
אם רצונו לשוב אין ספק שבידו לעשות תשובה - למה .ויש לומר דהנה ידוע דתשובה היא
תשובה' פירוש לא יהיה ספק בידו אם שבשעת החטא זוכר התשובה -
אזוי זאגט מען אין הימעל אחת מהתרי"ג מצוות ,כדאיתא ברמב"ם
יעשה תשובה ,שבוודאי השי"ת יעזור לו
בכתבי רבי ישראל שמעון קסטלניץ: וכן כתב הרמב"ן בפרשת נצבים כי המצוה
שיעשה תשובה .וסיים" :אזוי זאגט מען
האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו הזאת קאי על הפסוק דלעיל ושבת עד ה'
אין הימעל" [ -כך אומרים בשמים]( .אור
לעשות תשובה .הרה"צ רבי שלמה אלקיך עיין שם .והנה כל אדם צריך לקיים
הגנוז ,עמ"ס עירובין)
מזעוויהל אמר לי בשם הרה"ק רבי פנחס התרי"ג מצוות .אם כן צריך לעשות עבירה
מקאריץ ,הפירוש כך' :האומר אחטא' לשמה כדי לקיים גם מצות תשובה .לזה
ביוה"כ כולם מתקבלים בתשובה -הלכה כרבי נחום! היינו שיודע שיחטא עוד ,כי עדיין אמר האומר אחטא ואשוב פעם אחת
במאור עינים (פר' האזינו) (הרה"ק ר' איננו מושלם ,אבל 'ואשוב' רצוני לשוב מספיקים בידו לעשות תשובה כי כונתו
מנחם נחום מ"מ דק"ק טשארנאביל בתשובה ,אזי 'אין מספיקין' אין ספק בזה היתה כדי לקיים מצות תשובה כנזכר
זי"ע) איתא בש"ס (יומא פה ע"ב) דרבי ש'בידו לעשות תשובה'. לעיל .אבל האומר אחטא ואשוב אחטא
סבירא ליה דיום הכפורים מכפר בין ואשוב שני פעמים אז אין מספיקים בידו
כעי"ז מובא גם בשם הרה"ק ר' משה לייב
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | אי
בס”ד
הרבה מן המוכן לסעודה .הזמינו את כל שאמרו כי כשאמר זאת זקינו זי"ע תיכף
המדינה וגם כשגמרו אלה נשאר לרוב. אמרות טהורות בתפילות יום הכיפורים אמרו אז בעולם העליון הלכה כר' נחום].
ומכיון שאין זה לכבודו של מלך שישפוך אכן עיקר הכפרה לעון זה היא סעודת
לאשפתות את הנותר מסעודתו נאלצו עי"כ שמצוה להרבות באכילה ושתיה
להזמין את כל יושבי בתי הסוהר ובתוכם "כל נדרי" -טעם אמירת 'כל נדרי’ מנהג וחלילה שיעלה על הדעת שהמצוה היא
מורדים וחייבי מיתות שיאכלו מסעודת ישראל להתיר נדרים בערב ראש השנה למלאות תאות לבו מכל מאכל ומשתה
המלך והנמשל :וסלחת לעווני כי רב ולומר 'כל נדרי' בכניסת יום הקדוש, כי אם העיקר מצוה בסעודה זאת שע"י
הוא" .כי רב הוא" נאמר על מדת חסדו ושמעתי הטעם בזה ,דכתיב (במדבר ל ,ג) האכילה הזאת יזכיר א"ע כל מה שפגם
וסליחתו של הקב"ה שהיא ללא גבול 'לא יחל דברו' ,לא יעשה דבריו חולין, בכל השנה כולה ע"י אכילה ושתיה שעל
ואין סוף כקב"ה עצמו ,ועל כן הבקשה דעל ידי שעובר על הנדר מחלל דיבורו ידה נמשכים כל הזוהמות ועון החמור
היא כי תסלח גם לעווני שלי ,אם כי גדול ומחליש כח פיו שיהיו דבריו חולין ,ולא הנ"ל וישיב על הכל בתשובה שלימה
היא כדי שיהיה מקום להתפשטות רוב יעשה רושם כלל למעלה .וע"כ קודם ויתחנן לפני בוראו שימחול ויסלח לו
חסדך : ראש השנה ויום הכיפורים ,דאין כוחם ויקבל עליו שמהיום והלאה ישמור א"ע
של ישראל אלא בפה ,צריך להתיר נדרים מאכילה ושתיה המרגילים לדבר עבירה
שנכשלו בהם ,כדי שלא יהיו דבריו חולין כ"א שיאכל וישתה גם בכל השנה רק
'אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים' -אי' ויעשו שוב פרי ,עד כאן שמעתי ונכון לכבוד הבורא ב"ה שזהו בחי' סעודת
בישמח ישראל ,כשהגיע הרה"ק רבי לוי הוא .הגה"ק מקוזיגלוב זי"ע ,ארץ צבי מצוה ,וכמו שאוכל בסעודה זו רק לשם
יצחק מברדיטשוב זי"ע לחרוז זה הפך מצוה ויכניע כל התאות הטמונים בלבבו
פניו כלפי מעלה וכך אמר" :אנו מלאי ועי"ז יתוקנו כל האכילות והשתיות
עון" ,וכי כמה גדלו של לוי יצחק ואפילו 'וסלחת לעוני כי רב הוא' -פי' יסוד של כל השנה וכל הפגמים והזוהמות
הוא מלא עון אבל "ואתה מלא רחמים", העבודה (סלאנים) משל למלך שערך שנמשכו מהם.
ואתה הרי אין סוף אם כן גם הרחמים סעודה כידו הרחבה לשריו ולעבדיו .אך
שלך שאתה מלא אותם אין להם סוף מהו גם כאשר הללו שבעו כרצונם עדיין נשאר
יקרה מפנינים
ברעדה (תהלים ב ,יא) ,מתחילה שמחה, תשובה כדאיתא בזוה"ק (עי' זוה"ק פ' נח לשבים בין לשאינם שבים .ולכאורה איך
אחר כך יבוא מזה לרעדה ,שהוא מרירות, דס"ב ופ' שמות ד"ג) ,ואמר זה בדרך פסק אפשר שרבי יהיה סובר שיה"כ מכפר אף
ולא מרה שחורה .ומכוח זה ייהפך מ'כרת' שהוא פוסק שיוה"כ מכפר גם עליהם. לשאינם שבים ,הלא אמרו רז"ל (ב"ק ג
ל'כתר' .וכמובא אחד מהטעמים כל וסיים הה"ק ר' מרדכי ,שאמרו בשמים: ע"א) כל האומר הקב"ה וותרן וכו' [יותרו
האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב "הלכה כר' נחום"! (גיליון מתיקות יו"כ) חייו] .אך נראה דוודאי בלא תשובה אינו
כאילו התענה תשיעי ועשירי (יומא פא,): כלום ,אך הפי' הוא על פי מה שארז"ל
שהתשובה היא מצות עשה מן התורה בזוהר הקדוש (ויחי ,דף ריט ע"ב) ...אמרו
כמו כל המצוות לקיים בשמחה( ,והלא תשובה מתוך שמחה כלהו חובין תליין בתיובתא לבר מהאי ,וזהו
דברים קל וחומר ,אם כל מצוה ומצוה הרה"ק אדמו"ר מקוברין זצ"ל (מובא שאמר אף לשאינם שבים רוצה לומר אף
צריך להיעשות בשמחה ,ק"ו תשובה – בבית אברהם סלאנים יוה"כ) אמר ,כי לאותן שאינן מקבלים אותם בתשובה כל
שה יא מצוה כללית וגבוה מכל המצוות – בערב יוה"כ לפנות ערב מתרבה מרה השנה ...ביום הכיפורים מקבלים אותם.
שהרי בכוחה לתקן את כל המצוות ,בוודאי שחורה ובכיות בבתי ישראל ,כי השטן ודבר גדול הוסיף על זה בספר :צרור
שצריך להיעשות בשמחה) ,והיות ויוה"כ יש לו שליטה כל שס"ד יום ,כמנין החיים (שנת תער"ג ,מהמלקט הג"ר
אסור באכילה ושתיה ,לכן מצוה לאכול דיליה ,כמאמר חז"ל (יומא כ ,).וביוה"כ חיים ליבערזאהן מבארדיטשוב) הרה"ק
בתשיעי ,שעל ידי זה יוכל להיות בשמחה אין לו שלטון ,וכשפורש מהם ליום הזה, מוהר"י מסקווירא ז"ל סיפר בשם
ולקיים מצות תשובה משמחה. משאיר להם מרה שחורה על יום הזה, אביו הרב הקדוש הר"מ מטשערנאביל
שבזה לא יוכלו להתעלות ,ויעכב אותם זצלה"ה ,אשר אביו הה"ק ר' נחום
ממדרגת עבודת יום הקדוש הזה .אולם, אמר שמה שאמרו בגמרא (יומא פ"ה)
מי שהוא בר דעת ,יודע כי העיקר להיות ש"יוה"כ מכפר אף על שאינם שבים",
גם התשובה בשמחה ,כמו שכתוב וגילו היינו אפילו על אותן עבירות שאינו מועיל
בי | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
על דרך ששמעתי בשם הגה"ק מהר"ש מנהג בעל 'צרור החיים' זצ"ל באמירת 'ועל חטאים' אם כן עוונות שלנו לעומת רחמיך הרבים
מבעלזא זי"ע שהיה אומר ביום הכיפורים, במשנה שכיר (מועדים ,יום הכיפורים) :שמעתי הפנימית .כי גלוי וידוע לפני כיסא כבודו,
'ועל חטאים שאנו חייבים' והיה עושה בשם הגאון הקדוש ,בעל 'צרור החיים', שאדם מישראל – אף שעבר עבירה –
בכאן אתנחתא ,ואחר כך אמר 'עליהם ה"ה רבינו רבי שמעלקא מסעלעש, אין הפגם מגיע עד לנקודה הפנימית,
חטאת' ,כי כיון שניתן ח"ו רשות אי אפשר שהיה רגיל להפסיק בין הדביקים ולומר המושרשת בעמקי הלב .ומאותה
להשיב עד שנותנין לו אחרים .וזו הכוונה ה'ועל חטאים' בדרך זה' :ועל חטאים נקודה פנימית בוקעת האנחה שלאחר
[ותשובה ותפלה וצדקה] 'מעבירין' [את שאנו חייבין ,עליהם מכות מרדות' ,והיה העבירה .ואמרו חז"ל (במסכת יומא כ' ,א'):
רוע הגזירה] ,ולא אמר "מבטלין" אלא מפסיק בין 'חייבים' לבין 'עליהם' ,ותיבת השטן בגימטריא – שס"ד ,כמנין ימות
"מעבירין" מאתנו ונותנין על ראש שונאי 'עליהם' נמשך להלן ,והיה משמעו השנה פחות יום אחד ,שכל ימות השנה
ישראל ,עיי"ש( .גיליון מתיקות יוה"כ תשפ"ד) 'עליהם מכות מרדות' .וכן אינך' ,עליהם מקטרג השטן ואילו ביום הכיפורים אין
מלקות ארבעים'' ,עליהם כרת וערירי', לו רשות לקטרג .ושס"ה ימות השנה
עליהם ארבע מיתות בית דין' .כי אמר, שקולים הם כנגד שס"ה הגידים שבאדם,
'ההגוי באהי-ה אשר אהי-ה' -היהודי איך יתכן שביומא דינא רבה נעורר על ויום הכיפורים הוא הוא השקול נגד הגיד
הקדוש מפשיסחא זי"ע פירש את הנאמר עצמינו פורעניות ח"ו ,רק עליהם יבואו שבפנימיות הלב .לפיכך ,בכל שס"ד ימות
בחומש שמות (ג' ,י"ד) – "אהי-ה אשר כל זאת .ואני הוספתי בטעמא דמילתא, השנה ,השקולים כנגד שאר כל הגידים
אהי-ה" – באופן זה" :אהיה" הינו שם של מפני שגלוי וידוע לפניך שרצונינו יש לשטן רשות להשטין על שפגמו
תשובה .כי אהי-ה – בלשון עתיד הוא, לעשות רצונך אלא ששעבוד מלכיות בגידים ונתקלקלו הללו בחטאים .ואולם,
כלומר ,מהיום והלאה יהיה טוב ,וכאשר מעכב עלינו ,על כן הם הם הגורמים ביום הכיפורים ,עת מתגלה פנימיות
אומר אדם מישראל לה' יתברך :אהי-ה עלינו לחטוא ,על כן מגיע להם העונש הלב של האדם מישראל ,ונוכח הוא כי
טוב מעתה ולהבא מקבל הקב"ה את ועל כן עליהם מכות מרדות ,וכן אינך .וכן לשם לא הגיע הפגם או אז אין לו רשות
תשובתו ומשיבו לו' :אהי-ה מעתה עימך' אני נוהג אחריו לומר כן. לקטרג:
: ענין זה וטעמו מובא גם מהרה"ק השר
שלום מבעלזא זי"ע( ,דובר שלום (אות קמז))...
יקרה מפנינים
להתעסק בבוץ לכאן ולכאן ,הרי נשאר וזהו התכשיט לפניו יתברך שמו ,שמהפך 'תכשיט' לפני ה' אלוקיך
להיות בבוץ ,כן חטא לא חטא -מה יש על ידי תשובה מאהבה את הזדונות בבית אברהם (סלאנים ,יוה"כ) :הבעש"ט
ַּלַ ָָׁש ַַּמִיִ ם מזה ,בהזמן שחושב בזה יוכל לזכיותַַּ ' .ע�ד' עם הכולל בגימטריה בטחון, זי"ע שאל פעם לאחד מגודל מעלת אביו,
להיות נוקב מרגליות ,שיהיה מזה דבר כי הרבה חיזוק ובטחון צריך להיות לאיש כי ראה אותו בעולם העליון במדרגה
מה לשמים .על כן 'סור מרע' ,תפנה יהודי שיוכל לשוב בתשובה שלימה גבוהה ומאיר מאוד .השיב לו ,שהיה
מהרע ,אל תחשוב בו' ,ועשה טוב' ,עשית ולהיות ' ֶ �ֶּע ְְּדֹיֹו' של הקב"ה. שליח ציבור בימים נוראים ,ובעת שהיה
חבילות עבירות עשה חבילות מצות כנגדן ואלו הם דבריו של החידושי הרי"ם זצ"ל אומר הודויים בבית הכנסת היה מנגן
(ויקרא רבה כא ד) .על כן היום לפני יום (מתוך מאמר לערב יום כיפור ,בתרגום בניגוני שמחה .הרה"ק ר' דוד פורקס ז"ל
הכיפורים צריכים להרגיש עזיבת החטא חופשי מאידיש) ... :ומכל שכן אם קלקל ראה את החזן מזסלב ז"ל כשהיה מנגן
בישוב הדעת ומעומקא דליבא ,לא על ידי ח"ו בדבר גס ,ומעיין מקודם בסור מרע - את הוידויים ,אמר ,רבש"ע! ּלו לא היו
התפעלות ,וקבלה בלב על להבא ,ולהיות במקום שהוא עומד ,הלא חושב בדברים חוטאים עם ישראל ,איפה היית לוקח
בשמחה ,כמו שכתוב (תהלים ק ,ב) עבדו מגונים שעשה ,ובמקום מחשבתו -שם אזא זיסן אשמנו ('אשמנו' מתוק כזה).
את ה' בשמחה ,ולומר את הוידוי על הוא! בנפשו הוא שקוע כולו בזה שמעיין וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך (הושע
חטאים כמה שיותר מהר ,לא להיות שקוע בו ,וממילא הוא שקוע בכיעור ,ובוודאי יד ,ב)ַ'ַ ,עד' הוא לשון ֶ'ֶע ְְדֹיֹו' (עפ"י שמות
בהם ,כי אם ב'ותמלוך את ה' לבדך' ,עכ"ל. לא יחזור בתשובה ,כי יתגשם אצלו לג ,ו) ,שיעשו 'תכשיט' לפני ה' אלוקיך.
המוח ,ומתהווה מזה טמטום הלב ,ויוריד אין חידוש העושה תכשיט מכסף וזהב
על עצמו עצבות חלילה .ואפילו אם לא המיועדים לכך ,אלא המהפך מדבר שאינו
עשה מעשה גס ,ומוחו לא יתגשם ולבו ראוי לכך לתכשיט מתוך אומנות יתירה.
לא יטומטם כשיחשוב בסור מרע ,גם כן וכמו העושה מרקחת ממינים מרים
לא כדאי לעסוק בסור מרע ,ממה נפשך, ומהפכים מר למתוק ,לדבר גדול ייחשב.
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | גי
בס”ד
ואמר מהרי"ד זי"ע שביום הדין אנו דמוסף ראש השנה ,וכן בתפילה שבכל
חוששים שהשטן לא יספר עלינו למעלה יום לאחר העקדה ,רבונו של עולם ,כמו 'הזוכר למזכיריו טובות זכרונות' -פי'
מעשיות ,לא מעשיות של שקר אלא שכבש אברהם אבינו את רחמיו ,לעשות בספר יכהן פאר ,לא נאמר "לזוכריו" כי
מעשיות של אמת ,אלא שעומדים צדיקי רצונך בלבב שלם ,כן יכבשו רחמיך את אם "למזכיריו" – לאותם שמזכירים לבני
אמת למעלה ומלמדים זכות על ישראל, כעסך מעלינו ,ויגולו רחמיך על מדותיך. ישראל לזכור את הקב"ה .ומי הם ? – אלה
כהרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע, ותתנהג עמנו ה' א'לקינו במדת החסד העומדים בשער ,להוכיח ולעורר את בני
שמסבב את סיפורי השטן לאידך גיסא, ובמדת הרחמים .והקשו מפרשי הסידור ישראל .ומהו שכרם ? – מידה כנגד מידה,
השטן מספר שהוא ראה 'באמת' בעל שלכאו' אנו מבקשים כאן על דבר הקב"ה זוכר להם זכרונות טובים :
עגלה מושח שמן בגלגלי העגלה באמצע והיפוכו ,כשם שאאע"ה לא היה רחמן
התפילה ,והרה"ק מבארדיטשוב מפרש כך אתה כן תרחם עלינו .בשלמא אם היו
ש'באמת' היה הפוך ,שהוא 'התפלל' מתפללים 'כשם שהשפיע אברהם אבינו 'ונכנס לקודש הקדשים וגו' חפן כל
באמצע מלאכת משיחת השמן על גלגלי את רחמיו על כל העולם כן תשפיע הקטורת' -ביאר החפץ חיים זי"ע ,פעם
העגלה .לכאו' נדמה שהשטן אומר עלינו רחמים' ,ניחא ,אבל כאן אנו אחת בשנה ,ביום הכיפורים ,נכנס הכהן
את האמת והבארדיטשובער מהפך את מבקשים שכשם שכבש אברהם אבינו הגדול אל תוך בית קודש הקדשים .ומה
היוצרות .וחותמו של הקב"ה אמת ,וא"כ את הרחמים ולא השתמש בהם ,אלא היתה עבודתו הראשונה ,עוד קודם
לכאו' היה צריך להאמין לקול השטן ח"ו. לקח את הסכין לשחוט את בנו ,במידת לקבלת דם הפר וזריקתו ? הקטרת
ולכן אנו מבקשים מהקב"ה ביום דין האכזריות דקדושה ,וא"כ מה שייך לומר הקטורת .ואמרו חכמים (במסכת יומא דף
'כשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו', כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו ,כן מ"ד) ,שהקטורת היתה מכפרת על חטאי
שלא לשמוע את ה'אמת’ של השטן, יכבשו רחמיך?!... הלשון "יבוא דבר שבחשאי ויכפר על
ולהתפתות מהשקר שפיתהו הקב"ה וביאר הרה"ק מסאטמר זי"ע ע"פ דברי מעשה חשאי" .ובכך יש ללמדנו מה
כאילו הוא הולך לשחוט את בנו ,ואף כ"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע בשולחן גודל הקלקול שמסוגלת לגרום הלשון –
שהיה לו יותר נחמד להאמין ל'האמת' הטהור בערב יום הקדוש ,ואמר את קלקול שכדי לתקנו יש צורך בכהן הגדול,
של השטן ,גירש את האמת ואת השטן דבריו הק' מתוך ים של דמעות[ ,כן העיד האיש המקודש מכל כלל ישראל ,שיכנס
והאמין לדברי ה'. חתנו הרה"ק רבי ברוך'ל מסערעט זי"ע] לפני ולפנים ,אל תוך קודש הקדשים!
כך אנו מבקשים בראש השנה ,רבונו כי מבואר בגמ’ סנהדרין (פט ):שבשעה באותה פעם אחת ויחידה ,שהותר לכהן
של עולם כשם שכבש אברהם אבינו שאאע"ה הלך אל העקדה ,בא לפניו הגדול להיכנס לפני ולפנים ,הותר לו
את רחמיו ,ולא האמין לאמת של השטן השטן ומנע אותו בכמה וכמה מניעות הדבר רק בענן הקטורת ,על מנת לכפר
והאמין רק לדבריך ,כך יכבשו רחמיך את שלא ילך אל העקדה ,וכנגד כל קושיא על חטא לשון הרע .אך אילו היה נכנס
כעסך מעלינו ,כשהשטן יספר 'אמת', שהקשה לו השטן ,אמר לו אאע"ה (תהלים בלא זה – חייב היה מיתה .ולא זו בלבד:
תאמין לסיבוביו של הרה"ק מבארדיטשוב כו,יא) "ואני בתמי אלך" ,כשראה השטן רק לאחר הקטרת הקטורת היה הזאת
ותרחם עלינו ברחמים גדולים. שאינו מצליח למנוע אותו ,אמר לו ) הדם .משמע ,שעוון לשון הרע מעכב את
הרה"ק מסאטמר הוסיף לפרש ואמר, איוב ד,יב) "ואלי דבר יגנב" ,אספר לך מה כפרת ישראל ,כפי שנעשתה בעבודת
היות ובני ישראל נכנסים לבית הכנסת ששמעתי מאחורי הפרגוד 'השה לעולה הכהן הגדול ביום הכיפורים .ומכאן – יש
ביום דין ומקבלים על עצמם כמה קבלות ואין יצחק לעולה' ,כלומר שבאמת לא לימוד חשוב לכלל ישראל :כאשר מתכוון
טובות לשנה הבאה ,אתפלל בכוונה, ישחטו את יצחק .והיה זה נסיון קשה אדם לתקן את מעשיו ולחזור בתשובה,
אתמיד בתורה ,אפזר ממון לצדקה וכו' מאד לאאע"ה ,כי לבו לב רחום ,לב ראשית לכל – עליו לדאוג לתיקון חטא
וכו'... אב על בנו יחידו אהובו ,היה מבקש הלשון ,ואז ,כשתיקן חטאי לשון הרע,
ומשתוקק מאד להאמין לקול הסוד הזה תתקבל תשובתו – כפי שתחילה לכל
לכן אנו מבקשים ביום דין 'כשם שכבש
שגילה לו השטן ,אמר אאע"ה לשטן 'כך עבודתו הקטיר הכהן הגדול את הקטורת,
אברהם אבינו את רחמיו' ,ולא האמין
ענשו של בדאי' ,היות ושקרן אתה ,אפי' לכפר לעם על חטאי הלשון ,ורק לאחר
לידיעה האמיתית שהשטן גילה לו 'השה
אם תאמר לי דבר אמת לא אאמין לך. מכן פנה ליתר עבודות היום הקדוש:
לעולה ולא יצחק לעולה' ,השליך את
אאע"ה השתוקק להאמין לשטן נמצא
האמת ארצה ,ואמר 'אני בתומי אלך',
שהשטן אמר לו דבר אמיתי ששמע
הוא התגבר על הידיעה האמיתית ושפט
מאחורי הפרגוד ,ולבו של אאע"ה היה
את המציאות כפי מה שהקב"ה אמר לו
משתוקק להאמין לדבריו מאד ,ואעפ"כ זכות העקידה
להעלות את יצחק על גבי המזבח' ,כך
התגבר אאע"ה על האמת ,ואמר שהאמת
יכבשו רחמיך את כעסך' ... ,כמו שהלך
היא שקר ,ורק כך היה הנסיון נסיון .אילו
אאע"ה בתמימות .ולכן קוראים בר"ה איך האכזריות דקדושה של אאע"ה תשפיע ַַר ֲֲח ִִמים?
אאע"ה היה מאמין בלבו לדברי השטן,
בפרשת וירא כי שמע א'לקים אל קול ועתה נזכיר מדברי קדשו שהיה מלמד
לא הייתה עומדת לנו הזכות של עקדת
הנער באשר הוא שם ,הקב"ה היה יכול זכות על בני ישראל ,כך יעמוד לנו היום
יצחק עד היום הזה.
להמית את ישמעאל בצמא באותו המצב, הזה לזכות .כתוב בתפילת זכרונות
די | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
נישט דארך נאר מיט גנבות ,והם יודעים רשע אחד אשר אין בו שום לכלוכית אך גילה את הבאר להשקותו ,וצעקו
שבחצר גדולה שיש בה שער גדול ,ישני דבר טוב ,ומוסר אותו לידם ,והמה יעשו המלאכים 'והרי עתידים בניו להמית את
מן הצד גם פתח קטן ,ומבקשים :פתח בו כרצונם ,ובתוך כך מציל את עמו בניך בצמא' ,אמר הקב"ה ‘אני דן אדם
לנו שער קטן זה בעת נעילת השערים ישראל מידיהם .כעת ,עדת בני ישראל, באשר הוא שם'.
הגדולים ,ורק אנו ניהנה מן השפע הרב... הוא זמן נעילת השערים ,צריך כל אחד על אחת כמה וכמה שהקב"ה מקבל
(גיליון מתיקות יוה"כ תשפ"ד) מאתנו לירא ולפחוד ברתת וזיעה ,אולי את ה'קבלות הטובות' של בני ישראל
ימסר הוא ביד הקליפות חלילה ,והמה בימים הנוראים ... ,וכך יהיה לכל ישראל
יעשו בי כרצונם רח"ל לזאת אחב"י, גמר חתימה טובה .כן דרש רבינו יואל
ובתפארת שלמה כתב ,ענין תפלת צריכים אנחנו לעשות תשובה באמת מסאטמר זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
נעילה הנראה לרמז בזה גודל קדושת ולשבר לבבינו הערל .ולבכות ולבקש אמן( .מתוך שיעור הרב רייזמן כ"ו מנ"א תשפ"ה)
היום הזה ע"י תפלות בנ"י והרהורי ולחנן ולשפוך שיחו לפני קל רחום וחנון,
תשובה המתנוצצים ע"י נשברי לב מבנ"י הבעה"ב שלנו ,המשגיח תמיד עלינו לבל
העומדים כל היום בתפלה ובקשה הנה למסר חלילה בידי הקליפות הכלבים
הם מעוררים למעלה חסדים רבים עזי פני הנ"ל ,ושישפיע לנו שפע ברכה
תפילת נעילה
והשפעות טובות אין לשער ואין להעריך. וחיים ,ולבל יטרפו הקליפות שפעותינו,
אך מאשר שיש לחוש פן יבוזו זרים יגיענו והשי"ת רוצה באמת בתשובת השבים
הבאים לטרוף השפע מכח שיעבוד' דר"נ ואין חפץ במיתתם ,כנאמר (יחזקאל יח כב) "פתח הרב המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע,
שמגיע להם חיותם מכח המעשים לא "החפץ אחפוץ מות רשע נאום ה' אלקים ביום הכפורים קודם הנעילה ואמר:
טובים של בנ"י מבקשים תפקידם .וז"ש הלא בשובו מדרכיו וחיה" ובודאי יקבלינו רוצים אתה לידע ענין הנעילה ,ומהו
יעקב (בראשית לז ,לג) חיה רעה אכלתהו בתשובה ויצילנו מידי האכזרים הללו ,כי הרעש הגדול בעת הלז ,הנני אומר לכם
טרוף טורף יוסף פי' יוסף הוא המשפיע בידו הכח והממשלה לעשות כרצונו, משל :ידוע שבחנות שמוכרים הבשר,
כמ"ש (בראשית מב ,ו) יוסף הוא המשביר. ובודאי ישפיע לנו שפע ברכה והצלחה הבעל הבית תמיד משגיח לגרש הכלבים
אך יעקב הי' חושש שירד השפע ח"ו וכל טוב וחיים ושנה טובה וחתימה הסובבים תמיד החניות שלו ורוצים
לחיצוני' וזה חיה רעה אכלתהו .שהיא טובה .אמיכ"ר. לחטוף ולטרוף ממנו ,כדרך הכלבים,
תאכל השפע .טרוף טורף יוסף .רפ"ח עם ותמיד מגרשם בכל כוחו ,כנודע .ויהי
הכולל עולה טרף .לכן תיקנו הקדמוני' היום באו הכלבים לאלפים וברבבות
תפלת נעילה ביום הזה .נעילה עולה נעל "נעילה" כי צדיקים נועלים עצמם עם הקב"ה בחדר מיוחד אין שיעור ,וסבבו החנות ורצונם דווקא
י"ה פי' כי השפע שיורד ע"י יחוד י"ה תהי' אי' מהרה"ק ר' צבי הירש הכהן מרימנוב לחטוף ולטרוף הבשר ,ומסתמא הבעל
בחי' נעילה והסגר מן החיצוני' כמו חותם זיע"א (בארת המים) :לנעילה ,אמר הרה"ק הבית עושה כל היום התפעלות להנצל
בתוך חותם לבל יהי' בו מגע נכרי .וז"ש הטעם מה שנקראת התפילה הזאת בשם מהם לבל יחטפו מאומה ,אך לעת ערב
וחתום לחיים טובים כל בני בריתך ע"י הזה .כי אז צדיקי הדור נועלים וסוגרים התגברו ביותר ,וראה שקשה לו ליתן
הצדיקים שומרי הברית הוא בחי' חותם את עצמם עם הקב"ה לבדו בהיכל מיוחד עצה לבל ירפו ממנו ,מה עשה? לקח עצם
בתוך חותם ולא ישלטו בם זרים ותרד סגור ומסוגר ,ולא יתנו להיכנס שמה ח"ו גדול בלי שום לכלוכית בשר ,וזרק בין
השפע לזרע ישראל לבדו בשפע ברכה שום משטין ומקטרג. הכלבים וחטפו אותו ועושים בו כרצונם,
וחיים עד עולם אמן: ובתוך כך הציל הבשר מידם .והנמשל
גם בעת נעילת שערים הגדולים
פתח רק לנו לבד שער קטן... מובן ,הקב"ה ית"ש הוא בעל הבית על
ואי' בהחכמה מאי''ן (תשנ"ו ,עמ' קלד) -בשם הבשר המה בני ישראל עם ומשגיח בכל
אאע"ה התפלל שיחשב עבודתו כנעשה בבנו ולא כבאיל הרה"ק ר' משה מרוזוודוב זיע"א ,הרה"ק עת עליהם לבל יגיע להם שום דבר רע,
אב ידעך מנער .בחנתו בעשר בל עבר מרוזוודוב היה מסיים את תפילת נעילה ומשפיע להם כל טוב סלה ,והכלבים
בראש תער .גש לחלותך כנער ולא כבער. בדיוק לזמן .פעם סיימו את התפלה עוד המה מקליפות סובבים תמיד אותנו.
(תפילת נעילה יוה"כ) :בלקט אמרי קודש (יוה"כ) לפני הזמן ,ואמר :הלא אי אפשר לבטל ורוצים תמיד לבל ישפיע לנו שום שפע
-כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע -בשם זקנו הזמן לריק ,ליידיג קאן מען נישט שטיין, חלילה ,ובאם ישפיע לנו רצונם לחטוף
הה"צ מוהר"ר יהודה זונדל רמר"ז זצ"ל: ואמר תורה :אנו אומרים' :פתח לנו ולטרוף חלילה השפע ,כנודע ,והבעל
גש לחלותך כנער ולא כבער .שמעתי שער בעת נעילת שער' ,אם נועלים את הבית הנ"ל עושה תמיד כל התפעלות
בשם זקני הה"צ מוהר"ר זונדל מבראד, השערים איך אנו מבקשים לפתוח אותם? עבורינו ,ואינו מניח לעשות לנו שום
על פי דאיתא ברש"י ז"ל בפסוק (בראשית ואמר בשם המגיד הקדוש מקאזניץ רע חלילה .ובהגיע יום הכיפורים אז
כב ,יג) והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו זצ"ל ,שתפילות יום הכפורים פעלו שירד מתגברים הקליפות מאד .ורוצים לחטוף
וילך אברהם וגו' ויעלהו לעולה תחת שפע רב מן השמים ,והואיל וחוששים ביותר בכל כחם ,כנודע .והקב"ה מצילנו
בנו .וז"ל "על כל עבודה שעשה ממנו שהשפע ילך לאומות העולם חלילה, מידם אבל בהגיע עת ערב לעת נעילת
היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו נועלים את השערים .ברם הרי "רוב גנבי השערים אז התגברות הקליפות היא באין
כאילו היא עשויה בבני ,כאילו בני שחוט, ישראל נינהו" (ראה ע"ז ע ,א) ,אידן קימען שיעור וערך .מה עושה הקב"ה? לוקח
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | וט
בס”ד
נמחל לנו הכל? ונראה בזה ,לפי מה החמישים ,בחינת פנימיות בינה שהוא כאילו דמו זרוק ,כאילו הוא מופשט,
דאיתא בשם האריז"ל ,דיש צדיקים העולם הבא בכלל ...וכך הוא מעין זה כאילו הוא נקטר ונעשה דשן" .וזהו גם
שהם יושבים שנים הרבה בגן עדן ואח"כ בכל נעילה דיו"כ שבכל שנה ושנה ,שהוא כן "גש לחלותך כנער" [שאברהם אבינו
מוכרחין לירד לגיהנם ,מחמת שרוצין גמר חתימה לחתום כל הכתוב לחיים ,גם ע"ה כיוון בהקריבו את האיל] שיהיה
אותו שיבואו לשבת בגן עדן העליון, נשמות שנקראים 'אובדים' ו'נדחים' ,כי כוח עבודה חשובה כאילו עשויה בנער,
ויש פגמים דקים אשר בגן עדן התחתון הכל יכולין לעלות אז ,להיות מאיר אז ולא כבער לשון ׳ושלח את בעירה׳ שפי׳
לא נחשבים כחטא ,אך בגן עדן העליון בחינת שופר גדול דלעתיד לבוא ,שהוא 'בהמה' ,והיינו שלא יהא נחשב כאילו
נחשבים כן לחטא ,וצריכים מירוק חדש ביובל הכללי לקרוא דרור בארץ ,שנקרא עשויה באיל שהוא "בער"' ,רק כאילו
ע"ז על דרך דכתיב 'וסביביו נשערה מאד' עולם החירות ...נמצא מובן מכל זה עשויה ב"נער" [יצחק] עצמו כנ"ל .ע"כ.
(תהלים נ ,ג) ,ודרשו חז"ל (יבמות קכא ):דהקב"ה דשופר דראש השנה שאינו מועיל לעורר (גיליון מתיקות יוה"כ תשפ"ד)
מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה בתשובה לנשמות שנקראים אובדים
עכד"ק .וכן הוא בעוה"ז ,יש פגמים דקים בארץ אשור ונדחים כו' (ישעיהו כז ,יג) ,אבל
אשר לפני יום הכיפורים לא היו צריכים בחינת שופר דיו"כ מועיל להם גם כן, מעלת זמן 'נעילה' ,ו'תקיעת שופר'
מירוק ,שלא היו נחשבים לחטא ,אך אחר כמו שיבואו ויעלו גם הם להשתחוות אדמו"ר האמצעי נ"ע (מוהר"ר דוב בער בנו של
יום הכיפורים ,שהאדם נתעלה יותר, לפני ה' בהר הקודש בירושלים על ידי אדמו"ר הזקן) כתב ספר מיוחד ביותר בשם
נחשבים חטא ,וצריך תשובה מחדש .על שופר גדול ,כי בנעילה דיו"כ עולים גם עטרת ראש המבאר בעומק נפלא ובפרטי
כן גם במוצאי יום הכיפורים מבקשים הם ...ובהמשך שם (פרק ב) :יום כיפור הוא פרטיות ענייני ראש השנה ויום כיפור –
'סלח לנו' על פגמים דקים אשר דווקא בחינת גילוי אור עצמות – אור אין סוף איסור אכילה ושתיה וכו' ,וכל פרטי
אז כשכבר נקי האדם הוא צריך סליחה ממש ,בחינת אחדות פשוטה בתכלית העבודה של הכהן גדול וכו' .וכך כותב
עליהם ולא קודם לכן( .הגה"ק מקוזיגלוב זי"ע, הפשיטות ,כמו שיהיה לעתיד לבוא שם בהקדמתו :היות נודע לכל דורשי
ארץ צבי) בעולם הבא ,ע"כ מספר עטרת ראש. ומבקשי דרך אור החיים לרוות צמאונם
באור האלקי בתורה ועבודה שבלב ומוח,
בכל עת רצון ושעת הכושר ,להאיר נפשם
אמר הגה"ק רבי שמעון מזעליחוב זי"ע באור פני מלך חיים .הנה לא כל העתים
שבימי נעוריו שאל לו אחד שאלה גדולה, מוצאי יום כיפורים שוות להיות כלי הלב והמוח מוכשרים
מדוע למחרת של יוה"כ אינם בגדר לקבל ולקלוט האור האלקי ,כי אם בעת
צדיקים גמורים ,הלא נתכפר להם כל רצון לה' ,כאשר רוצה ה' בעמו ,כמו בג'
עון וכל חטאת והם נקיים מן חטא ופגם. על ידי שעובדין ה' אחר יוה"כ בשמחה
סימן הוא שבקשת הסליחה היה לשם שמים ֹוֲע ֵֵדי ה' כו' (ויקרא
מועדים דכתיב ֵֵאֶּלֶ ה ֹמ ֲ
סיפר רבינו כי גם אז בימי נעוריו הבין פי' השפת אמת ,אחר יום הכיפורים כג ,ד) ,וכתיב שלש פעמים בשנה יראה
את הענין מספה"ק תלמידי הבעש"ט ז"ל, ימי שמחה דכתיב לך אכול בשמחה כל זכורך כו' (שמות כג ,יז) ,וגם עתה שאין
ואמר לו להשואל מה שיום הכיפורים לחמך כו' כי כבר רצה האלקים כו' .מאי אנו יכולים לעלות ולראות כו' ,הרי מאיר
מכפר זה דוקא על החטא שיצא לפועל לשון כבר .אך באמת בני ישראל עיקר בכל מועד ורגל מאור פני מלך חיים (עפ"י
במעשה או אפילו במחשבה ,לכפר בקשתם מחילה וסליחה כדי שיוכלו משלי טז ,טו) בכל אחד ואחד מישראל,
אתכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לעבוד השי"ת בלב טהור כמו שכתוב ובפרט בראש השנה ויום כיפור שהוא
לפני ד’ תטהרו ,אבל שורש החטא הרצון כי עמך הסליחה למען תורא ,ולכן העת והזמן היותר מוכשר שיפקד כל
שבלב לא נתהפך כלל כי גם למחרת אחר יום הכיפורים שנתכפרו העונות רוח ונפש לעלות למעלה ,ועל כן אמרו
יוה"כ ישנו הרצון כמו קודם יוה"כ .צדיק ונטהרו נפשות בנ"י ,יש לקחת עצמו (ר"ה יח ).על הפסוק דרשו ה' בהמצאו כו'
נקרא מי שלבו חלל בקרבו והיצר נתהפך לעבודת השי"ת בשמחה .לחמך יינך הוא (ישעיהו נה ,ו) ,אלו עשרת ימי תשובה דוקא,
לטוב וגם השורש של חטא אין בו כבר, תורה ומצות .ועל ידי שעובדין אחר כך וכמובאר בסוף הספר באורך.
ולזאת צריך עבודה בתורה יתירה לזכות בשמחה הוא סימן שבקשת הסליחה היה עוד מביא שם :בכל יום כיפור ויום כיפור
לזה לפי שורש נפשו( .נהרי אש ,ליקוטי דיבורים
לשם שמים .והקב"ה שרואה עתידות יש בו הארה מבחנת שופר גדול דלעתיד
אות קב ,ראה יסוד הדברים בישמח ישראל שבת שובה
מצרף עבודת האדם אחר הכפרה לכפר לבוא ...נמצא בכל תקיעת שופר שבכל
אות א’)
לו בזכות זה ,וזהו כי כבר רצה שזו עבודה יום כיפור ,דוקא לעת ערב בנעילה ,יש
בשמחה כבר נתקבל לפניו יתברך: בו מבחינת קול שופר גדול דעולם הבא
ביובל הכללי ,שאז זמן עליות העולמות
מ'זאל האבן אלס גוט אויסגעבעהטן
בכללות ...וכדוגמא זו ממש יש עליה בכל
בישמח ישראל (יום הכיפור ,אות ה) טעם על מה מבקשין סליחה מוצאי יו"כ נעילה דיום כיפור עכשיו ...והיינו עניין
למנהג העולם שמברכין איש את רעהו שמעתי מקשים ,מדוע במוצאי יוה"כ עליית המלכות בנעילה דיו"כ בז' פעמים
בפקודת שלום למוציה"כ בזה"ל" ,מען מיד אחרי שנגמר היום אומרים תיכף ה' הוא האלקים ,שהן ז' עליות דז' מידות
זאל זיך האבין אללדאס גיטץ אויס 'סלח לנו אבינו כי חטאנו' ,הרי זה כבר דבינה שבז' שמיטות היובל עד שער
זט | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
מזאת הוא הלימוד תורה שיש בין יוה"כ נעשה תיכף לאחר יוה"כ שנשלמו מ' יום, גיבעטין" .ולכאורה הוא כמתפלל על
לסוכות ,כי אין בנו חטא מאחר שזכינו לכן תיכף עוסקים במצות סוכה. שעבר .אלא הענין הוא כמו שביקש
לכפרת יוה"כ ,וחיבה יתרה נודעת לנו אותו חסיד לאחר תפילתו שביקש צרכו
שאנו מצווים ועושים ,שלא כתשב"ר לפי דעתו ,ואמר 'רבש"ע תפילתי תחנתי
בפ' יתרו נאמר שישב משה לשפוט את
שאינם מצווים ועושים .ולכן סוגרים את ובקשתי לפניך לפי אומד דעתי ,ואתה
העם ,ופרש"י שזה היה ממחרת יוה"כ,
החידרים של הילדים באלו הימים ,כי ברחמיך הרבים ידעת הטוב אשר הוא
וכתב הרה"ק מבארנוב שהיו באים אצל
הלימוד תורה של כל ישראל הם בבחי' טוב באמת ,ואותו תן לי הן לרצוני והן
משה מהבוקר עד הערב עם אתרוגים
הבל פה שאין בו חטא .ואמר זאת לאבני שלא לרצוני' .הובא בדרישה או"ח (סי' ק"י)
לולבים והדסים ,לשאול על כשרותם
נזר והסכים לדבריו. בשם חובת הלבבות (שער חשבון הנפש ,חשבון
והידורם .וזה מרומז בפסוק 'וירא יתרו
השמונה עשר בנוסח אחר מעט) ,ובזה מפרש
חותן משה את כל א'שר ה'וא ע'ושה
הדרישה דברי חז"ל (ברכות כ"ט ע"ב) והטוב
ל'עם' ,אשר הוא עשה לעם ר"ת של
טעם על ד' ימים מיוה"כ לחג הסוכות בעיניך עשה.
אתרוג הדסים ערבה לולב .כי לאחר
הביא בשם משמואל (מועדים ,מוצאי יוה"כ שנת או יתפרשו הברכות הנ"ל עפ"י דברי
שניצח משה את הס"מ לבטל הקטרוג
תרע"ז) :בפייט (יום ב' של סוכות) נתן טעם על הב"ח ז"ל שם (או"ח סי' ק"י ד"ה צרכי) על
של אותו עון ,תיכף ציוה עליהם לקחת
ריחוק ד' ימים סוכות מיוה"כ ,כדי שלא דברי חז"ל הנ"ל ,וז"ל ,לפי שביקש שיתן
ארבעת המינים כלי זיין ,להראות
לערב שמחה בשמחה ,הפירוש שמחה לכאו"א כדי פרנסתו ולכל גוי' וגוי' די
שנצחנו את המלחמה .ואע"פ שרק לאחר
של מחילת העוונות בשמחת החג .ומכלל מחסורה ,אמר אח"כ 'והטוב בעיניך
שנה קבלו מצות תורת כהנים 'ולקחתם
שבדין הי' שתיכף אחר יוה"כ שנתקיים עשה' .שאם יראה בעיניך שטוב לי תן לי
לכם ביום הראשון וגו' ,אך כבר כתב
(בראשית לג טז) ,וישב ביום ההוא עשו לדרכו עושר ,כי אעשה את הטוב והישר בעיני ד'
הגר"א שכל אלו המצוות כבר קיימו בני
שעירה ,יתקיים ויעקב נסע סוכותה עם העושר .עשה ,ואם אינו טוב בעיניך,
ישראל קודם לכן ,והן סוכה והן ד' מינים
כבזוה"ק (ח"ג ק' ע"ב) .ויש לומר טעם על פן אשבע וכחשתי ורם לבבי ושכחתי
קבלו רק לשנה הבאה ,אך כל זה כבר
המתנת ד' ימים אלה ,דהנה משמע את ד' ,אל תתן לי אלא כדי פרנסתי
קיימו מתחילה ,ובזה היה משה עסוק
במדרשים שהעקידה וגם מילת אברהם ומחסורי ,עכ"ל .וזה כונתנו ג"כ שיתמלאו
לפסוק שאלות ד' מינים כל היום .ובעצת
היו ביום הכפורים .והנה בעקידה כתיב כל תפילותינו ביום הקדוש הזה לטובה,
יתרו העמיד להם דיינים רבים לפסוק
ביום השלישי פירש"י שלא יאמרו הממו כפי ידיעת הש"י הטוב שהוא טוב באמת,
השאלות של ארבעת המינים.
וערבבו פתאום ,אלא המתין לו שלשה ושטוב לפנינו ,שנזכה עי"ז לעבודתו
ימים כדי שכל מה שיעשה יהי' בתכלית ולאהבתו וליראתו יתברך שמו( .כתי"ק).
ישוב הדעת ,ולא יאמרו שמחמת שגברה (גיליון מתיקות יו"כ)
עסק ארבעת המינים
עליו ההתלהבות לא עשה בדעת שלימה.
(תרע"ח)השם משמואל כתב בסוכות
וזה עצמו יש לומר הטעם מה ששאל עצה
דדעת אביו האבנ"ז שעסק ארבעת
על המילה ,שכל המפרשים דברו בזה
המינים יניחו דווקא על ד' ימים אלו קדושת ד' הימים בין יו"כ לסוכות
מה ראה לשאול עצה ע"ז .ולפי דרכנו יש
שבין יוה"כ לסוכות ,וכמו ששמע מאביו
לומר כדי להראות שלא עשה כמטורף
שע"י הדמעות של יוה"כ יכולים לרחוץ
בדעתו מחמת התלהבות אלא בתכלית משה רבינו העמיד דיינים לשפוט את העם
הכתמים של האתרוג.
ישוב הדעת .והנה ידוע למבינים שדעת בשאלותיהם בארבעת המינים
היא קישור השכל והמדות ,ואאע"ה כתב הרה"ק מבארנוב בספרו אורה
בשביל שעשה בישוב הדעת גמור ,וכדי ושמחה ע"פ הנודע מהאריז"ל שהשם
הרה"ק רבי מרדכי'לע נדבורנער (בהרה"ק
שלא יאמרו ,זכה נמי שהענין האלקי יהי' סא"ל הוא שם קדוש ,וכשישחוט הקב"ה
רבי ישכר בער'טשע מנאדבורנא זי"ע יומא דהילולא
קשור בו ובזרעו בלי שום פירוד וסילוק את הס"מ ,יוציא ממנו אות מ' וישאר
– ט"ו תשרי) קיבל פעם אחת אתרוג מלא
לעולם .והנה כענין זה הם ישראל ביוה"כ רק השם הקדוש סא"ל .ולכן לאחר
כתמים ,ולאחר יוה"כ היה נקי וזך .ויש
שגם הס"ם מעיד עליהם שהם כמלאכים, שהשלמנו את ארבעים היום מראש חודש
בזה כמה מנהגים כמובא במטה אפרים :
כבמדרש ,והתלהבות ישראל ביוה"כ אלול עד יוה"כ ,שהוא בחי' מ' שלו ,וכבר
גדולה מאוד ,והי' מקום לומר שכל מה לא היה לו שום שליטה אתמול ביוה"כ
שישראל מתאמצים במצוות לולב ומיניו כיון שתיקנו את המ' ,וממילא נשאר רק
לימוד התורה באלו הימים הוא הבל פה שאין בו חטא
וערבה ,סוכה וניסוך המים ,הלל ושמחה, שם קדוש סא"ל והוא בגימ' סוכה ,בגימ'
כתב הארץ צבי מקוזי'קולוב על מה
שזה בא מחמת ההתלהבות ובלי ישוב שמות הקודש יחוד הוי-ה אדנ-י.
שאמרו חז"ל שיש חביבות יתרה לתורה
הדעת ,ע"כ באה המצוה להמתין ד' ימים סא"ל ר"ת אתה סתר לי ,שהקב"ה מסתיר
של תינוקות של בית רבן שיש להם
עד שיהי' נעשה הכל בישוב הדעת גמור, אותנו בצל כנפיו ,ושומר עלינו מצר ,וזה
הבל פה שאין בו חטא ,נלע"ד שיתרה
ובשביל זה זוכין בסוכות לדעת כידוע
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | זי
בס”ד
ועבודות קדושות לכבוד ה'( .מתוך שיעור של ולא יתאונן האדם על עונותיו כי" ,גבר" למבינים ,וכן אנו אומרים קודם נטילת
הרב רייזמן ה' אלול תשע"ח(. תרנגול "על חטאיו" ,אבל באמת לא כך לולב ובנענועי אותם תשפיע שפע
היא ,כי אם עיקר התשובה היא בעזיבת ברכות וכו'.
החטא וחרטה גמורה ,ואז שב ורפא לו
צדיקים מעוררים זכות על ישראל (מרגניתא דר' מאיר)
עובדות צדיקים
אמר הרה"ק רבי שלמה זלמן מוועליפאלא
זי"ע (בארת המים) ,קודם כל נדרי בעמדו עבודתו הנוראה של החת"ס בערב יוה"כ
לפני ארון הקודש ,בבכיה יתירה כשהם מחייכים שמח עמהם הקב"ה הדעת סופר (אב"ד פרשבורג) סיפר שכשנכנס
והתלהבות גדולה ,הנה אנו אומרים הרבה מחסידים ואנשי מעשה בירושלים רבי משה טוביה ליהמן לבית חותנו החת"ס
ונסלח וגו' ,כי לכל העם בשגגה (במדבר טו, עיה"ק היו דבוקים בצדיק הרה"ק רבי בערב יוה"כ ,תיכף שפתח את הדלת קפץ
כו) ,מהפלא הוא ,הכי אפשר כי כל העם דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א .פעם אחת לאחוריו ויתעלף ,לאחר שעוררו אותו
יהיו שוגגין ולא יהיה שום מזיד ביניהם. בערב יוה"כ ,בא הג"מ רבי שמואל שנקר יצא החת"ס מחדרו ושאל אותו 'האם
אך רבונו של עולם אני מעיד בהם כי אין [חתנו של הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל] ראית משהו' ,אמר לו רבי משה טוביה,
בהם שום איש שיאמר לשם יחוד קודם לבית המוסר בחצר שטראוס ועסק נבהלתי כי ראיתי אש ,אמר לו החת"ס היה
בואו לעבור עבירה ,ואם כן יתכן לומר כמה שעות בלימוד המוסר לכבוד ערב לי ביקור מאליהו הנביא אצלי בביתי .וכ'
עליהם כי כולם שוגגין המה : יום הקדוש ,לאחר שיצא מבית המוסר הדעת סופר שאותו החת"ס שהיה לו גילוי
והלך לביתו ,עבר דרך מקום מגוריו אליהו בעיוה"כ ,באותו יום קרא לבתו
של רבי דוד צבי מלעלוב ,וראה שהדלת שמחה'לע אשת רבי משה טוביה ,ולבתו
...לימים העיד נכדו הרה"ק רבי משולם פתוחה עלה בדעתו להכנס לבקש ברכה הינדל ,שילכו לבית תלמידו בפרשבורג,
זושא מז'ינקוב זצוק"ל שבעלותו לכבוד יום הקדוש והנורא ,בהכנסו לבית, וישדכו היתום והיתומה דווקא היום הזה,
השמימה אל מקומו בגן עדן ,אכן זכה נשתומם בראותו את רבי דוד צבי יושב ואמר שהוא מוכרח לקחת הזכות הזה
רבינו [הרה"ק מאפטא זי"ע] לרוקן את בשלחן עם שלושה ארחי פרחי מרחובות לבית הכנסת ,כי אין לי שום זכות ללכת
הגהינום מיושביו .וכה סיפר רבי משולם ירושלים ,ומתבדחים וצוחקים על דא לביה"כ ביוה"כ ...באותו יום איחר החת"ס
זושא ,בבואו להבהיר פשרו של מעשה ועל הא ,והרבי יושב וצוחק עמהם .רבי לבא לכל נדרי ,השמש דפק בביתו שיבוא
פלא שאירע אצל רבינו :לעת זקנתו שמואל היה כולו עטוף ושקוע באימת לומר כל נדרי כי כבר עברה השעה,
ביקש פעם שיביאו לפניו בשר משחיטתו הדין בהשראת בית המוסר ,לא היה ויאמר לו החת"ס 'כל זמן שאין אני מקבל
של שוחט מסוים ,שכל ימיו סירב לאכול יכול 'לבלוע' את הנהגת הרבי .ולא יכול יוה"כ אין נעשה יוה"כ בשמים' ...הרי לנו
משחיטתו ,הנוכחים תמהו מאוד לפשר להתאפק ושאל את הרבי' ,האם זה מה יהודי שאליהו הנביא בא לבקר בביתו
בקשתו ולא ירדו לסוף דעתו מדוע שינה שיש לכם לעשות בשעה קדושה כזו, באותו יום ,ובשמים ממתינים שיקבל
מדרכו והחליט לאכול משחיטתו של זה. היכן הוא אימת הדין?' השיב לו הרבי יוה"כ ,והוא אין לי במה לגשת ליום
גילה איפוא נכדו רבי משולם זושא פשרן במשל ,לפעמים קורה אצל המשפחות הקדוש ומחפש לגמור איזה שידוך בין
של דברים :ביום הסתלקות זקני הק' הכי טובות ,שהילד מתעורר באמצע יתום ליתומה ,שיהיה לו זכות אחד לגשת
[מאפטא זי"ע] ,ננעלו שערי הגהינום, הלילה עם כאבי שיניים ,מנסים להרגיע ליום הקדוש .כך חיו הצדיקים ,כמ"ש
וכל מי שנפטר באותו יום נתעלה היישר אותו ואינו נרגע ,והילד ממשיך לבכות בנועם אלימלך שהצדיקים יושבים תמיד
לגן עדן .אמנם זקני לא אמר די בכך, בקול רם ,מה עושה האב ,שלא יקיצו בפתח האהל ,עוד לא התחילו לעבוד את
וביקש רשות להיכנס בעצמו לגהינום כל בני הבית ,יוצא עמו לחוץ להסיח ה' מימיהם) .הרב רייזמן)
להוציא משם את הרשעים המתייסרים דעתו על האויר בלילה .ופעמים שהאבא
בדינה של גהינום ,אמנם הגהינום סירב רוצה להסיח דעתו ביותר ,הוא זורק אבן
לפתוח לפניו שעריו היות ולא נמצא בו למרחוק ,והחתול רודף אחר האבן ,כך פעם אחת ,בא לפניו [לפני הרה"ק ר'
שום חטא שיהא מקומו בגיהנום .אך זקני מתאמץ האב לגרום לבנו שישמח ויסיח מאיר מפרמישלן זצוק"ל] בערב יום
ציוה עליו בתקיפות :פתח פיך ואכנס ,כי דעתו מכאבו .ברגע שהאבא מתחיל הכיפורים ,כפרי אחד ותרנגול לבן
הלא אכלתי פעם משחיטתו של שוחט לשמוח ,הוא חוזר לביתו .עתה תבין לכפרה בידו .אמר לו רבינו הקדוש :אני
ששם הוי''ה לא היה רשום על סכינו ,ומן את הנמשל ,אלו היהודים הארחי ופרחי אומר לך מה התרנגול אומר" :אני הגבר"
הדין שאירש גהינום .ואכן נפתחו שערי היושבים כאן על שלחני ,הם כביכול ר"ל תרנגול ,כאומרם 'קרא הגבר' (יומא כ;:
גהינום לפני זקני ,והוא התחיל לעבור בכל ה'כאבי שיניים של הקב"ה' ...כשהם סוכה נא" ,):ראה עני" ,צער "בשבט עברתו"
מדוריו ,וסירב לצאת עד שיוציא אתו את מחייכים שמח עמהם הקב"ה ...רבי של הבעה"ב ,שצד אותי בכעס" ,אותי נהג
כל השוכנים שם .כיון שהגיע לאותו מדור שמואל אמר אח"כ לחבריו בעלי המוסר, ויולך" עוד "חושך ולא אור" עוד טרם
אשר שם מקומם של אלו שאמרו "אחטא 'אוי כמה שהרבי הזה הצליף בי בדבריו'... האיר הבוקר תפס אותי" .אך בי ישוב"
ואשוב" ,אשר דינם הוא שאין מספיקין לא רק בלימוד מוסר יכולים להכין עצמנו חושב הוא שתשובתו על כל עונותיו
בידם לעשות תשובה ,ביקש זקני להוציא ליום כיפור ,אלא בעוד דברים יקרים אך בי היא ,ולכן "יהפך ידו כל היום"
חי | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
שתפלותינו יעלו למעלה ,ענתה ואמרה הפסיק ואמר בלשו"ק :רבש"ע ,גודל גם אותם ,ברם לדבר זה לא הסכים שרו
האשה ,הכי צריכים אנו עוד לבקש מהשם גבורתך מי יוכל לספר ולמלל ,כי לא ידע של גהינום בשום אופן ,ונתבקש בית דין
יתברך על זה ,אחרי כל הבכיות וכל איש גבורתך זולתך ,וגודל חולשת גופי של מעלה להכריע ביניהם .באותה שעה
התפלות שהתפללנו במשך היום הזה, לא ידע אדם זולתי ,והא ראיה ,כי מנהגי כאשר דנו בית דין של מעלה בדבר זה,
הלא אף גזלן נענה לבקשות ובכיות כעין בכל שנה ושנה להתפלל מדי יום ויום ישב הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ועישן
אלו .ואמר הבעל שם טוב זי"ע ,שדבריה לפני התיבה ובשנה הזאת לא עמדתי את מקטרתו כדרכו בקודש ,והרגישו בו
עשו רושם גדול בשמים ,וזכו על ידי לפני התיבה בכל יום כמנהגי ,ואתה רבון סובביו ומקורביו כי נשמתו משוטטת
דבריה לשנה טובה בכל הענינים .ומצינו כל העולמים יודע כי הסיבה הוא מחמת ומרחפת בעולמות העליונים ,ולפתע
ענין זה בתוה"ק ,שכל התפלות שהתפלל חולשת גופי ,וזה אשר בכל חודש אלול נענה ואמר :אמרו חז"ל "האומר אחטא
משרע"ה בתחנונים 'ואתחנן [אל ד'] בעת הבעל"ט כן עמדתי לפני התיבה בכל יום ואשוב אחטא ואשוב ,אין מספיקין
ההוא' וכיוצא בזו לא הועילו ,וכשדבר בתפילה ובתחנונים ,הלא יודע אתה רבון בידו לעשות תשובה" .ולכאורה איך
בתוקף 'למה יאמרו מצרים וכו' שוב כל העולמים כי לא עשיתי זאת למעני, יתכן כדבר הזה ,שמן השמים יעכבו את
מחרון אפיך וכו'' זה הועיל מיד' ,ויאמר רק למען עמך בית ישראל ,והנה אם כן האדם מלשוב בתשובה .אלא הפירוש
ד' סלחתי כדבריך'( .בינת ישראל (למוצאי יו"כ)) הנני שואל אותך ית' וית' ,מה זאת כי עלי הוא 'אין מספיקין' כלומר אין שום ספק
נקל הדבר לקחת עול בניך בני ישראל בדבר ש'בידו לעשות תשובה' .כשנשמעו
עם חולשת גופי לייגע את עצמי בעבודה הדברים בפמליה של מעלה ,מיד פסקו
'אם עונינו ענו בנו' ותפלה על עמך בית ישראל ,ואתה שלך שהצדק עם הרבי מרוז'ין ,וכך נקבעה
בליל יום הכפורים קרא מרן הרה"ק רבי הגדולה והגבורה קשה עליך לומר שני הלכה לדורות ,ואזי גם אלו שהיו במדור
שלום מבעלזא זי"ע לחייט אחד מהעיר התיבות "סלחתי כדבריך"? .והוסיף עוד זה הצליח זקני להוציאם ממדורם
בראדי ,ושאל אותו :הידעת מה פירוש והתחנן ואמר :רבון כל העולמים אולי בגהינום להביאם עמו לגן עדן( .פרקים
הפסוק "אם עונינו אנו בנו" ? פשוט, תאמר כי מסיבת חסרון הצדיקים בעולם נבחרים מתולדות הרה"ק ה'אוהב ישראל' מאפטא זצוק"ל
השיב החייט" ,אם עונינו" – למרות הזה הנך מונע מלומר "סלחתי כדבריך", (פי"א)
העוונות והפשעים "ענו בנו" – בנים אנו הלוא יש לך ברימנוב הרב רבי מענדל
לה' אלקינו .ה"פירוש" עורר גיחוך בקרב מפריטיסק אשר יעמוד נגד כל צדיקי
יושבי בית המדרש ,אך בעיני הרבי הוטב, הדור ,וא"ת אשר מפאת חסרון האורים בשעת פתיחת הארון לאמירת כל נדרי,
ואמר שבשמים גרם פירוש זה שמחה ותומים תמאן באמירת השני תיבות קודם אור זרוע לצדיק הזכיר הרה"ק רבי
ושעשועין דמלכא ,והמתיקו את הדינים: "סלחתי כדבריך" ,הלוא בלובלין יש לך אליעזר מזדיקוב זי"ע השם לוי יצחק בן
ה"חוזה" הרב רבי איצק'ל אשר מאיר שרה סאשא ,אמר שהוא המליץ הטוב
כהאורים ותומים שהיה נקבע בלבו של ביותר לישראל :
פעם אחת עמד הרה״ק מרוזין זי״ע אהרן הכהן גדול ,וא"ת כי חסר לך "בעלי
ב'שמונה עשרה' של מעריב בליל ראש תשובה" עלי תבל ,הנה אנוכי עם חולשת
השנה למשך זמן ארוך מאד ,וראו במחזור גופי ,מוכן אנכי לעשות תשובה בעד כל דרשת כל נדרי של הרה"ק מברדיטשוב זי"ע
אשר היה מונח לפניו כי הוא עודנו עומד קהל עדת ישראל ,ואם כן הנני מבקש פ"א בדרשת כל נדרי ,אמר הרה"ק
בברכה הראשונה ,וכך עמד על מקומו ממך בכל לשון של בקשה אמור נא מלה מברדיטשוב זי"ע ,חפשתי בכל ירכתי בית
ולא נע ולא זע במשך הרבה זמן .וכך "סלחתי" .כה היה מכפיל דבריו פעמיים המדרש ולא מצאתי יהודי שיכור אפילו
המתינו זמן רב ,עד שניגש בנו הרה״ק ושלש ,וכעבור שעתא חדא ציווה המגיד אחד אילו היו הגויים מצווים לאכול
רבי שלום יוסף זי״ע למקומו של אביו הק' להמשוררים לשיר בקול נעים ,גילה ולשתות ובלילה להאסף להתפלל ,לא
הק' ,והפך עבורו את הדף של המחזור, ורנן ,וגם הוא פתח פ"ק וקרא בקול גדול היה לך אפילו "מנין" אחד מהם ,כי כולם
ואחר זמן מה ניגש שוב והפך דף נוסף, "ויאמר ה' סלחתי כדבריך".כאשר גמר היו שיכורים .ועמך ישראל כולם נקבצו
וכך עשה כמה פעמים ,עד שכעבור זמן המספר את סיפורו אמר לו רבינו מרוז'ין ובאו לך באימה ורעדה ,מי כעמך ישראל.
לא רב סיים הרה״ק מרוזין את תפלתו זי"ע "אני מאמין באמונה שלימה שהרב
ופסע לאחוריו .שאלו החסידים את רבי המגיד שמע מפיו של הקב"ה "סלחתי"
שלום יוסף מה הפשט בזה המעשה ,ואיך כמו ששמע משה רבינו ע"ה ,ואלמלא כן, כשהגיע המגיד הק' מקאז'ניץ זי"ע
ל"ויאמר ה' סלחתי כדבריך"
העיז לעשות כן .ענה ואמר להם' :דער לא היה ממשיך להתפלל תפילת ערבית”.
החסיד רבי הרשלי איטשע'ס ז"ל סיפר
טאטע דאוונט פון אינעווייניג ,ער דאוונט
לרבינו מרוז'ין זי"ע את אשר שמע בעצמו
נישט פון אויסערווייניג .דער טאטע איז
מפה קדשו של המגיד הק' מקאז'ניץ
געשטאנען אין אזא פחד פאר'ן בורא אא"ז מו"ר [הרב הקדוש רבי אלימלך
זי"ע בשנה האחרונה לימי חייו בעלמא
כל עולמים ,אז ער האט נישט געקענט מגראדזיסק] זי"ע סיפר ,שבימי הבעל
הדין (ד' ימים לפני הסתלקותו) וזה אשר סיפר:
איבער מישן דעם בלעטל .ממילא איז ער שם טוב זי"ע שמעה אשה אחת במוצאי
המגיד הק' ניגש להעמוד ואמר "כל נדרי",
געבליבן שטיין ,האט ער נישט געקענט יום הכיפורים ,שאחד מברך את חבירו
וכשהגיע ל"ויאמר ה' סלחתי כדבריך"
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | טי
בס”ד
לעבודת ה' .אין לך אדם שאין לו מקום ב' " -בכל דרכיך דעהו" (משלי ג ,ו) ווייטער דאווענען .איך האב איבער
ואין לו שעה .מכל אחד יש מה ללמוד". ה' " -הצנע לכת עם אלקיך" (מיכה ו ,ח). געמישט דעם בלעטל ,האט ער ווייטער
(תנחומיך ישעשעו נפשי)
אני אתחיל עם הפסוק הראשון" :תמים געדאוונט ,און געקענט ענדיגן דאווענען'.
(אבי מתפלל מתוך הכתב ,הוא אינו מתפלל בעל פה .ואבי
תהיה עם ...אלקיך" .ואתה ,רבונו של
עמד בכזה פחד גדול לפני הבורא כל עולמים ,עד שלא
עולם ,תעזור לי להשלים את יתר
'אב ידעך מנוער' היה יכול להפוך את הדף .ולכן נשאר על עמדו ,ולא היה
הפסוקים( .מנורת זהב)
הצדיק רבי נטע מחלם ,מתלמידי רבי יכול להתפלל הלאה .ואני הפכתי לו את הדף ,והמשיך
אלימלך מליז'נסק ,היה בצעירותו נחבא להתפלל ,וכך היה יכול לסיים את תפלתו) .על פי
אל הכלים .הוא התגורר בכפר קטן ,בביתו ויכוח בין אב לבנו שהביאה לסנגוריה טובה
זה פירש פעם הרה״ק רבי מרדכי חיים (ר'
של בעל אחוזה שאת ילדיו לימד תורה. אבינו מלכנו מחוק ברחמיך הרבים כל ָָמ ָָאטל) סלאנים זי״ע את הפסוק שכתוב
ילדיו של הכפרי היו בעלי כישרונות שטרי חובותינו (תפילת עשי"ת) .סיפר אחד על אברהם אבינו ,שאמר לו הקב״ה ״שא
חלשים ולא ראו ברכה בלימודם .אולם ממשמשיו של האדמו"ר מטאלנא זצ"ל: נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם
רבי נטע לא חש פחיתות -ערך ללמדם התלוויתי פעם לרבי בנסיעה באוטובוס צפונה ונגבה וקדמה וימה״ (בראשית יג ,יד),
ולהשקיע בהם מאמצים מרובים .מבחינה חזרה לביתו בבית וגן ,והנה נזכר הרבי ומפרש שם האור החיים הק' וז״ל' :עשה
מסוימת אף היה המצב הזה לטובתו. כי עליו לקנות תרופה מסוימת .נכנסתי לו נס עצום ,שיוכל לראות מצפון לדרום
הילדים ,שלא היו מסוגלים להתרכז עמו לבית מרקחת ידוע בירושלים ,בו היו וממערב למזרח ממקום אחד ,מבלי
בלימודיהם זמן ארוך מדי ,הותירו לו זמן באותה עת שני רוקחים ,אב ובנו .הרוקח שיוצרך לסובב' .ובפשטות צריך ביאור
למכביר לעבודת בוראו .במרבית שעות האב ,שכבר הכיר את הרבי ,קידמו מה היה הצורך בנס עצום זה ,וכי לא יכול
היממה נהג להסתגר בחדרו ,ללמוד במאור פנים וביקש ממנו ברכה להצלחה, היה אברהם אבינו להסתובב בעצמו לד'
תורה בעמקות ולהתפלל בדבקות .רבי ובינתיים היה בנו עסוק עם לקוח אחר. הצדדים .ואמר רבי מרדכי חיים ,כי על פי
נטע היה מרוצה מצורת חיים זו והדבר הבן עלעל בדפים שלפניו ואמר לאותו זה המעשה עם הרה״ק מרוזין מובן הדבר
יכול היה להימשך כך זמן רב ,לולא אירע לקוח במעט טרוניה" :רשום כאן חוב ישן היטב ,כי אברהם אבינו היה עומד בפחד
מה שאירע .ליל שבת אחד ,באמצע על שמך ,אולי כבר הגיע הזמן לפרוע עצום כזה לפני ה' ,עד שלא היה מסוגל
הלילה ,התעוררה בעלת-הבית משנתה. את החוב?" האב ,בשמעו זאת חש שלא לזוז ולהסתובב כלל ,ולכן עשה הקב״ה
אוזניה קלטו קולות מוזרים בוקעים בנוח והעיר לבנו" :אל תיקח ממנו כסף נס שיוכל לראות לכל הצדדים מבלי
מחדרו של המלמד .הדבר עורר את עבור החוב ,כבר מחלתי לו מזמן ואין להניע את אבריו( .גיליון דעהו ר"ה תשפ"ו)
סקרנותה ובשקט קרבה אל החדר .היו לו כאן שום חוב" .רגז הבן וטען" :אם
אלה קולות נעימים וערבים של שירה החלטת למחול לו ,טוב מאוד ,אבל למה
ותפילה .האשה התכופפה והציצה לא מחקת את סכום החוב מן המחברת? התשובה של הרבי ר' זושא
מבעד לחור המנעול .לעיניה נגלה מחזה אם מוחלים ,צריכים גם למחוק! הנה, באחד מימי ראש השנה ,ישב הרה"ק רבי
שלא מן העולם הזה .במרכז החדר עכשיו גרמת לי אי נעימות ,שאני מבקש זושא מאניפולי זיע"א בקרב תלמידיו וכולו
ניצב המלמד ,בבגדי השבת המבהיקים ממנו כסף בעוד אתה ,בעל החנות ,כבר אחוז בשרעפים .אחד התלמידים הבחין
שלו ,בידו האחת סידור התפילה וכל מחלת לו" .הרבי הבחין במתח שנוצר, כי רבי זושא שקוע בעולמות עליונים,
גופו מתנועע בהתלהבות עצומה .פניו ולפתע ניגש אל השניים כשפניו נוהרות ומתוך כך חלפו בו הרהורי תשובה על
נשואות כלפי מעלה ועיניו מאירות באור משמחה ,ואמר להם" :רבותי ,גרמתם מקומו של רבי זושא לעומת דרגתו שלו...
עילאי .שעה ארוכה הביטה בעלת-הבית לי הנאה מרובה בשיחה שלכם .עכשיו בעקבות מחשבות אלו החלו דמעות
כך דרך חור המפתח ,מרותקת למראה נתחדש לי דבר נפלא :בעשרת ימי תשובה זולגות בעיניו .יתר התלמידים שהבחינו
עיניה .למחרת החלה להתחקות ביתר מבקשים 'אבינו מלכנו מחוק ברחמיך באותו תלמיד היושב ובוכה ,החלו גם הם
דקדקנות על מעשיו של המלמד .ואכן, הרבים כל שטרי חובותינו' -מדוע 'מחוק' להרהר בתשובה עד שכולם הרימו את
ככל שהוסיפה לעקוב אחריו ,נחשפו דוקא? רק הכוונה כדברי הבן – שאומרים קולם בבכיה .בתוך כך התעורר רבי זושא
והלכו לפניה הנהגותיו המיוחדות .יום לאבינו שבשמים ,אם אכן מחלת לנו משרעפיו ,וכאשר הבחין כי כולם בוכים
אחד שיתפה בתגליתה גם את בעלה. על העברות ,למה הן נשארו כתובות? סביבו אמר :רבונו של עולם ,גם אני
מכאן ועד לפרסום שמו של המלמד מבקשים אנו :מחוק ברחמיך הרבים ,אל הייתי צריך לעשות תשובה ,אך אין בי
הצדיק ברבים ,הייתה הדרך קצרה .אט- תשאירן כתובות ,שלא יבואו שוב לגבות. די כח לשם כך ,על כל פנים עלי לפחות
אט החלו אנשים מהכפר ומהסביבה זו סנגוריה טובה ופשט טוב" ,אמר להם להתחיל לשוב אליך...תשובה הנם ראשי
לפנות אל רבי נטע בשאלות ובבקשת הרבי .ועוד במשך כל הדרך לביתו חזר תיבות של חמישה פסוקים:
ברכות .שמו התפרסם כתלמיד-חכם על הדברים למשמשו ואמר לו" :כל דבר ת' " -תמים תהיה עם ...אלקיך".
וכפועל ישועות ,וכעבור זמן הוזמן הקורה בעולם שייך בהשגחה פרטית ש' " -שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז ,ח).
על-ידי הקהילה היהודית בוולאדובה לכל אחד .הנה קיימנו 'הלומד מכל אדם'. ו' " -ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט ,יח)
להתמנות לרבה .עד מהרה החלו רבים מכל מצב שהוא יכולים ללמוד דבר מה
כ | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
העת שתציית לדברי וברצוני שתלך בתפילות הקודמות?!" .רבי נטע הביט לנהור לבית-מדרשו כדי לקבל ממנו
להמיר את דתך .הלה ניסה להתחמק בכפרי הפשוט ,שהכירו היטב ,בעיניים תורה וליהנות מזיוו ומברכותיו .חלפו
ואמר להרה"ק :להשתמד חס ושלום, זוהרות" .אולי יש לך תירוץ משלך על חודשים אחדים ובמצבו הכלכלי של
בשום אופן .אלך למענכם אפילו באש, קושייתך?" ,שאלו" .אכן ,רבי" ,השיב בעל האחוזה הכפרי חלה הידרדרות.
אולם להשתמד חס וחלילה .אך הרה"ק הכפרי" ,לעניות דעתי כך הוא הפירוש. בכל תקופת שהותו של המלמד הצדיק
עמד על דבריו " -תנאי הוא תנאי! והרי בעת חתימת הדין יש חשש שיבוא בביתו ,ראה ברכה במעשה ידיו ואף
הבטחת לי לקיים את כל אשר אצווך?!" המקטרג ויטען ,מה כל הרעש שעושים נחשב לאדם אמיד .והנה אך עזב הצדיק
כשהתעקש הרה"ק וביקש לקחת אותו מזכות האבות ,וכי אילולא האבות, את ביתו ,והגלגל הסתובב באחת כלפי
בכוח אל הכומר ,החל הלה להתאבק הייתה גדולתו של הבורא פחותה מטה .הוא הפסיד את מרבית נכסיו
ולהתקוטט עמו ,היהודי היה גבוה וכבד במשהו? על כך אנו משיבים' :אב ידעך וכספו וכמעט הגיע לפת-לחם .באחד
גוף [אף הוסיף האמ"ח בצחות" :בוודאי, מנוער' .אמת שגדולתו של הקב"ה אינה הימים הבזיק במוחו רעיון לנסוע
הרי זה היה לאחר שנה של אכילה מוטלת בספק .אולם אברהם אבינו הכיר לוולאדובה ,מקום מושבו של הצדיק
דשנה ,]"...ואילו הרה"ק מבארדיטשוב בה עוד בטרם נתפרסם שמו הגדול רבי נטע" .שנים רבות תמכתי בו ,וכעת
היה יהודי נמוך וצנום ,והפיל את הרה"ק בעולם ,ולכן הוא וזרעו ראויים לחסדי הגיע הזמן שיגמול לי טובה ויעניק לי
לארץ .תוך כדי ההיאבקות ,הוציא הלה ה' גם לאחר שכבר נתפרסם שמו בכל מברכותיו" ,הרהר .הכפרי הגיע לבית-
להרה"ק שערה מזקנו .מיהר הרה"ק העולם" .הכפרי השפיל את עיניו ובקול מדרשו של רבי נטע ונדהם מהמעמד
מבארדיטשוב ורץ עם השערה לארון רועד הוסיף" :הרבי היה קדוש וצדיק הרם שאליו עלה 'המלמד' של ילדיו.
הקודש ואמר" :ראה נא ריבונו של עולם! גם בלעדי ,אבל איש בעולם לא ידע על היה זה ערב שבת והוא התכונן לשהות
מי כעמך ישראל?! יהודי פשוט זה ,אינו כך .אנוכי הוא שהודעתי לכול את שמו במשך השבת במחיצתו של רבי נטע,
יודע מאומה ,ועם כל זאת כשרק ביקשתי וטיבו ,ומדוע אין הרבי נוהג בי עתה ועם צאת השבת להיכנס אליו ולשטוח
ממנו שילך להשתמד -אף שהתניתי עמו בחסד מיוחד ,כשאני שרוי במצוקה?"... לפניו את מצוקתו .הוא ציפה ,שברגע
לפני כן ונתתי לו על כך שכרו משלם - חיוך רחב עלה על פני הצדיק .ניכר היה שהצדיק יראהו ,ישמח מאוד -שמחת
סירב בכל תוקף!" כשסיפר הרה"ק האמרי בו כי הוא רווה נחת מפירושו של הכפרי. ידידים ותיקים ...רבה הייתה אכזבתו
חיים זצ"ל את המעשה הנ"ל ,פתח ואמר: בחמימות רבה אמר לו" :לך לביתך ,ואני כאשר היחס שקיבל מהצדיק לא היה
עובדה זו שאין כדוגמתה להמליץ טוב מבטיחך כי בעזרת השם תשוב בקרוב שונה מזה שהעניק לכל אחד .הוא אמנם
על ישראל ,כבר סיפרתי מספר פעמים. לגדולתך כבראשונה" .ואכן ,לא ארך זמן הסביר לו פנים ולחץ את ידו בחמימות,
אך הנני חוזר לספרה שוב כי לדעתי יש רב והכפרי שב למעמדו ולעושרו .שנים אולם כך נהג עם כולם ,ואילו הוא ציפה
בה סגולה לטהרת הנשמה. רבות לאחר מכן נהג רבי נטע לחזור שהצדיק ינהג בו יחס מיוחד ומופגן של
והמשיך האמ"ח :ובזה יש לפרש את ביום-הכיפורים על פירושו של בעל העדפה .עם צאת השבת נכנס הכפרי אל
הכתוב (פרשת יתרו) "היה אתה לעם מול האחוזה מן הכפר על המילים "אב ידעך חדרו של רבי נטע בהרגשה כבדה .הוא
האלקים והבאת אתה את הדברים אל מנוער"( .גל' שיחת השבוע) לא הצליח לעצור בעד תחושותיו" .יש לי
האלקים" ,קח נא 'את העם' -אפילו קושיה ,רבי!" ,אמר עם כניסתו לחדר .רבי
אותם מבני ישראל הנקראים 'עם' ,שהם נטע ,שכאילו המתין לשאלה ,השיב" :נו,
בדרגה פחותה ,ואמור להם שיהיו "מול מספרים על הרה"ק רבי לוי יצחק נו ,שאל" .והכפרי שאל" :בימי הסליחות
האלקים" היינו כנגד רצונו יתברך ,אז מבארדיטשוב זי"ע ֶֶׁשָּׂשַׂכַ ר פעם יהודי וכן בימי ראש-השנה ,עשרת ימי תשובה
"והבאת אתה את הדברים אל האלקים" פשוט עם הארץ באומרו לו שיתן לו ויום -הכיפורים אנו מזכירים שוב ושוב
-ללמד זכות עליהם ,כי מה שימאנו במשך שנה תמימה אכילה ,שתיה, את זכות אבותינו ,אברהם יצחק ויעקב.
ויסרבו ,יהיה מליצה גדולה על בני לינה וכל צרכיו בהרחבה גדולה ,אבל ואחר כל זאת ,בתפילת הנעילה ,אנו שוב
ישראל( .שרפי קודש -עמ' נו)
בתנאי שיציית לו לכל מה שיצוונו ,והלה פותחים בפיוט "אב ידעך מנוער" -זכות
הסכים .ויהי כעבור תקופת שנה ,בערב אבות .וכי לא היה ראוי שבעת חתימת
יום הקדוש אמר לו הרה"ק עתה הגיעה הדין נחדש משהו על כל מה שביקשנו
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | אכ
בס”ד
יומא דהילולא
יש לציין על מה שהעולם מחזיקים להגאון בכח הסגולה נפלאה של ה"נפש החיים",
הגרי"ז הלוי סאלאווייציק זצ"ל הבריסקער ובפעם אחד שהפסיק לאיזה זמן מועט ט' תשרי (ה'תש"ך)
רב כמתנגד ,דהנה הרב מבריסק לא כתב מלחשוב כנ"ל ,פתאום בא נגדו נאצי יש"ו
יומא דהילולא קדישא
הסכמות כלל ,ואפילו על ספרי הלכה ורצה להצר לו ,ויתחזק שוב לחשוב בכל כוחו
של הגה"ק רבי יצחק זאב הלוי
כמעט אין בנמצא ממנו הסכמה ,אבל על שה' הוא האלקים ואין עוד מלבדו ותיכף
ספרים של ספורי חסידים יש הסכמות ומיד נתפטר ממנו.
סולובייצ'יק זיע"א
ממנו .אחד מההסכמות שלו היא על ספר בן הגה"ק רבי חיים מבריסק זיע"א
ועוד היה מספר מרן הגרי"ז כמה ניסים
"גדולת הצדיקים" (סיפורים על הרה"ק ר' מרדכי'לע שאירע לו שזכה להם ע"י שדיבק את
סטאווניצער זי"ע) ,הסכמה נלהבת ביותר ,ובה מחשבתו ב"אין עוד מלבדו" .ועובדא חדא
הוא כותב שהוא "לעורר את הלבבות ליראת מרן הרב מבריסק זצ"ל היה אומר כי אביו
נביא עוד ממה שסיפר ,שבבואו לווילנא,
שמים". הגר"ח מבריסק זי"ע ציוה עליו ,על כל צרה
השיגו יהודי העיר להבריסקער רב דירה
שלא תבוא ובאיזה מצב קשה שיוקלע
גם הרה"ח ר' משה חיים קליינמאן ז"ל נאה ומכובדת לפי כבודו ,שווילנא היתה
אליה כשיצטרך להתייצב לצבא וכדו' ,ישנן
מבריסק (שהיה באמת ירא שמים גדול) אשר הוציא אז עיר ואם בישראל והגאון ר' חיים עוזר
במחשבתו את דברי קדשו של הגה"ק ר'
לאור את ספר "אור ישרים" ועוד ,קיבל גראדזינסקי זצוק"ל אב"ד ווילנא היה עדיין
חיים מוואלאזין זי"ע המובאים בספרו
הסכמה נלהבת מהגאון ר' וועלווילע על אחד חי ,ובתקופה ההיא שלטו צבאות הרוסע"ן
"נפש החיים" (שער ג' פי"ב) וינצל ,ואכן כך
מספריו( .עפ"י הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל)— שם כאמור ,ודרכם היתה שאיפוא שמצאו
הוי .וזה לשון קדשו" :ובאמת הוא ענין גדול
הגה"ק הגרי"ז מבריסק זי"ע היה אומר, דירה מכובדת נתנו עינם עליו ,והיו אומרים
וסגולה נפלאה ,להסיר ולבטל מעליו כל
שלאדם אין מושג וקצה של ידיעה מה שזה נצרך לפקידי הצבא שצריכים לשהות
דינים ורצונות אחרים ,שלא יוכלו לשלוט בו
הוא פועל על ידי כמה פרקי תהלים ,ומכמה בתוך העיר ,ולכן הכינו מגורים מחוץ לעיר
ולא יעשו שום רושם כלל ,כשהאדם קובע
צרות יגון ואנחה הוא ניצל [ער האט נישט א לאנשי הבית ,ויהיו מוכנים בני הבית,
בלבו לאמר ,הלא ה' הוא האלקים האמיתי,
איינונג וואס ער שפארט זיך איין דורכ'ן זאגן שבבואו של שר ופקיד ,יפנו לו את ביתם
ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל
א פאר קאפיטלעך]! (עפ"י הגה"צ רבי אליעזר דוד ויעברו להתגורר מחוץ לעיר ,וכיון שביתו
העולמות כלל ,והכל מלא רק אחדותו הפשוט
פרידמן זצ"ל) של הגאב"ד דבריסק היתה דירה מפוארת,
ית"ש ,ומבטל בלבו ביטול גמור ,ואינו משגיח
לא פסחו גם עליה ,ובאו ואמרו לאנשי הבית
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! כלל על שום כח ורצון בעולם ,ומשעבד
שמוכן להם מגורים מחוץ לווילנא ,וכשיבא
ומדבק טהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה,
לכאן פקיד ושר יעברו למשכנם החדש.
כן יספיק הוא יתברך בידו ,שממילא יתבטלו
בני הבית בשמעם כזאת חשכו עיניהם, מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם ,שלא
בידעם שמקום שהכינו להם הוא רחוק יוכלו לפעול לו שום דבר כלל" ,ע"כ לשונו
י' תשרי יום הכיפורים (ה'תשל"ז) מהיהודים ,ואי אפשר היה כלל להיכנס לעיר הזהב.
יומא דהילולא קדישא ווילנא משם ,ולא ידעו נפשם מרוב צער
[ויש להוסיף [דברי הגה"צ רבי אליעזר דוד
של הרה"ק רבי משה יצחק גווירצמן ודאגה ,אך אחד היה שהסתובב בקור רוח
פרידמן זצ"ל] שאכן עצה נפלאה היא זו למי
[רבי איציק'ל] מפשעווארסק זיע"א ולא היתה נכרת עליו שום דאגה כלל ,הלא
שזוכה לעמוד במדריגה זאת ,אך לאנשים
בן הרה"ק רבי נפתלי אלימלך הוא הגה"ק הגרי"ז ,ואמר אין לנו מה לדאוג
כערכינו יוקשה זאת "און ווי נעמט מען אן
(נינו של ר' אלימלך מליז'נסק) זיע"א כאן למטה ,והעיקר הוא לפעול למעלה,
עצה צו די עצה" ,וי"ל שעל זאת יתפלל כל
וכששמה מסודר אזי אף כאן בעוה"ז הכל על
איש ויבקש מהשי"ת שירחם עליו שיוכל
צד היותר טוב" .ואכן פלאי פלאות ראו בזאת,
לזכות לקיים עצה וסגולה נפלאה הזו].
שבבוא הפקיד לקחת הדירה ,לא נשא חן
בעיניו ועזבם לנפשם כל ימי משך היותו של וסיפר הגאון הגרי"ז זצוק"ל שבהיותו בורח
היה ענוותן מופלא .מלומד בניסים .פיזר
הגרי"ז בווילנא ,ורק אחרי שעזב המקום ,יום מווארשא לווילנא בעת מלחמת העולם
את ממונו לנזקקים.
או כמה ימים אחרי כן ,הגיעו שוב והשתלטו השניה ,בעת שנכנסו הרשעים הדייטש"ן
סיפר המשפיע הרה"צ ר' אלימלך בידרמן הארורים ימש"ו וכבשו את ווארשא ,והעיר
על הדירה ,ויהי לפלא .והיינו מעין סגנון הנ"ל
שליט"א :סיפר לי יהודי חשוב מתושבי ווילנא עדיין היתה נתונה תחת ממשלתם של
של ה"נפש החיים" שהעיקר לפעול בעצמו,
אנגליה ,שלפני כחמישים שנה נולדה לו הרוסע"ן ,וככה נדדו גולה אחר גולה ממקום
וכשפועלים אצל עצמו ש"אין עוד מלבדו"
בת בימי הקיץ ,ולדאבון לב הבת נולדה למקום עדי בואם לווילנא ,ובכל המקומות
הכל מסודר( .עפ"י הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן
בלי קיבה רח"ל ,ואמרו לו הרופאים שעברו הכל היתה מליאה מהרשעים
זצ"ל):
שהתינוקת לא תחיה אלא יום או יומיים. הארורים הנאצים ימש"ו ,שבדקו כל הדרכים
כששמע האב ,כי נולדה הבת בלי בני בחיפוש אחר חיפוש כחיות טרף למצוא להם
מעיים העלה בדעתו למהר ב'קריאת יהודי לקרבן ,והצליח הגרי"ז לעבור בשלום
בכ | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
כל ימיו זעק על המכשלה של הדיבור בעת סיפר ר' ישראל שטרן שליט"א" :פעם אחת השם' עוד בימות החול כל עוד שהיא בחיי
התפילה .הרב אף הבטיח שמי שיקבל על כשהייתי עם אבי ומורי בבאדגסטיין ,לקחתי חיותה ,וסיפר לרבינו על רצונו לקרוא מיד
עצמו להיזהר בעניין זה -יוושע .ועד היום מרבינו את ברכת הדרך ,כי נחפזתי לנסוע שם ,אך הרה"ק אמר לו ,שימתין עד שבת.
רבים המקבלים על עצמם עניין זה רואים לברית מילה שהתקיימה בארץ אחרת ,ובדרך אבי הבת ניסה להסביר כי מי יודע אם
ישועות ונפלאות בכל העניינים. היו עיכובים גדולים וחששתי מאוד שנאחר תאריך ימים עד שבת ,אולם רבינו עמד
מפורסמת העובדה שסיפר משב"ק את הנסיעה ,והתקשרתי לרבינו וביקשתי על שלו שיתן שם בשבת .ואכן כך עשה.
בית לעלוב הרה"ח שמחה קרקובסקי את ברכתו ,שלא אאחר את הנסיעה .ענה הרופאים נתנו לה לאכול אך היא מיד פלטה
שליט"א בשם כ"ק מרן האדמו"ר מלעלוב רבינו" :כשנוסעים להכניס ילד לבריתו של את המאכל אולם למרבית הפלא נשארה
שליט"א בכנס שנערך במלאת י"א חודש אברהם אבינו ,הם ממתינים" .ואכן כדבריו בחיים ,כשהרופאים אומרים שניסי ניסים
להסתלקותו ,מעשה בשני אחים מארה"ב כן היה ,שהכרכרה המתינה לי ,עד שהגעתי, מתרחשים עימה בכל רגע -מעל לדרך
שאחד מהם היה חשוך ילדים כמה וכמה ורק אחר כך יצאה לדרך ,אף שכבר איחרתי הטבע .כך נמשך הדבר עד יום ראשון של
שנים לאחר נישואיו ,ורצו להיכנס לקודש יותר משעה ,ואף שבדרך כלל אין ממתינים חנוכה .באותו היום גילה הרופא להורי הבת
פנימה אל האדמו"ר מלעלוב להזכיר עצמם לנוסעים המאחרים"( .שיח ישראל) שאין בידו כל הסבר בדרכי הטבע ,אבל לנגד
לפניו לאחר חג הסוכות ה'תש"ע ,וקנו עיניו נראה בצילומים דבר הפלא ופלא ,כי
כרטיסי טיסה ארצה לקראת סוכות .בצער נברא 'יש מאין' ובמקום הקיבה החל לגדול
נדהמו לשמוע על הסתלקותו הפתאומית עוד סיפר ר' יצחק טוביה וייס :מעשה באחד קצת עור ואולי יש תקווה ,וביום שמעלים
בליל יום הכיפורים ,שנחתה על כלל ישראל ממתפללי בית מדרשנו בלונדון בשם רבי את האור עלה העור ...עד שבתוך שבועיים
כרעם ביום בהיר .לאחר החג החליטו לעלות מאיר רפאל שפרינגר ז"ל שהיה חולה מאוד נבראה בקרבה קיבה חדשה ,ויהי לפלא
על ציונו הקדוש ,ושם נענה האח אל אחיו בלב רח"ל ,והחליטו הרופאים שצריכים ולמופת .בר"ח ניסן נכנס האבא עם בני
הזקוק לישועה ואמר לו" :הרי הרבי זצ"ל לעשות ניתוח בליבו ,ושאלתי עבורו את ביתו לרבי ,והגיש קוויטל ובו רשום בקשה
כל ימיו בער כולו על עניין הדיבור בתפילה, רבינו ,האם לעשות הניתוח .והשיב לי לרפואה של בתו .נענה הרבי ואמר" :מיד
וזה היה אצלו כאישון בת עין ,הבה תקבל שמעשה כזה בא לפני הרה"ק רבי יחזקאל כשנולדה לך הבת ,הבנתי מדבריך ,שאין כל
על עצמך שלא תדבר עוד בשעת התפילה משינאווא זצ"ל בנוגע למחלת הלב של מציאות שתחיה ,על כן החלטתי להמתין
ובטוחני שתיוושע" .ואומנם ,הלה קיבל על התינוק ,והשיב בלשון שאלה" :האם הם לשעת הכושר -נר ראשון של חנוכה ,ואז
עצמו באותו מעמד ,ולא רק קיבל ,אלא גם מבינים בלב יהודי?" .וכמובן ,אחרי תשובה התפללתי עד שהרגשתי שפעלתי עבורה
קיים את הבטחתו ומאותו יום והלאה חדל כזאת מרבינו לא עשו את הניתוח ,וב"ה חי ישועה" .מששמעה האם דברים מפורשים
אותו יהודי עוד כחצי יובל שנים( .גליון פניני אלו יוצאים מפי הרב ,התעלפה ,שהרי באותו
כליל לדבר בשעת התפילה ,ואכן תיכף נושע
צדיקים האזינו תשפ"א) היום החל העור לצמוח ,והם לא סיפרו לרבי,
בדבר ישועה ורחמים ולפקודת השנה זכה
בזש"ק. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! באיזה יום אירע הנס ,כי לא ידעו מתחילה
שהישועה הייתה תלויה ביום זה.
להלן סיפור אותו סיפר מגיד-השיעור של
הנער החולה" :הנער אוריאל הוא תלמיד סיפר הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל
י' תשרי יום הכיפורים (ה'תש"ע) (גאב"ד העדה החרדית) על רבינו :באיסרו חג
שלי בישיבה לפני תקופה קצרה חלה במחלה
האיומה ומצבו הלך והידרדר בהדרגה עד יומא דהילולא קדישא שבועות של שנת ה'תשכ"ב נסעתי בספינה
שלפני כשבועיים הוא שכב במחלקת טיפול של הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלונדון לאנטוורפן כדי לשהות כמה ימים
נמרץ בבית החולים ,ומצבו הוגדר על ידי בידרמן (השני) מלעלוב זיע"א במחיצת קודשו של רבינו .לפני שחזרתי
הרופאים 'קריטי'" .ביקרתי אצל הנער- בן הרה"ק רבי משה מרדכי זיע"א לביתי הזכרתי אצלו חולה ,ונתן לי יין מ'כוס
תלמידי היקר באותן שעות קשות .ליבי של ברכה' של סעודת מלווה מלכה ,וגם
נקרע לגזרים לראותו שוכב כמעט חסר השאיל לי את הגביע שבו זימן ,כדי שישתה
הכרה וסביבו תכונה עצובה .הרקע קשה החולה את שיורי היין באותו גביע ,וסיפר
מאד ,הנער בא מבית הרוס ,ואני ממלא את בילדותו למד תורה בת"ת "חיי עולם" לי אז על מופת אחד מני רבות שעשה עם
מקומו של האב שאינו בתמונה כלל ודואג ולאחר מכן התעלה במדרגות התורה והיראה 'כוס של ברכה' של מלווה מלכה – שהיה
לכל צרכיו .דימיתי לשמוע במסדרונות בית בישיבת ‘שפת אמת' .גאון בתורה .חסיד .כל יהודי באנטוורפן ,שאישתו הפכה לשוטה
החולים את משק כנפיו של מלאך המוות. ימיו שקד בתורה הקדושה .סגפן עצום .עם רח"ל ,ושלח רבינו שיתנו לה לשתות מ'כוס
ישבתי לידו ,כשגרוני נחנק מדמעות ואמרתי הסתלקות אביו בשנת קיבלו עליהם חסידי של ברכה' של סעודת מלווה מלכה ,ובדרך
לו" :אוריאל ,אתה יודע ,שמעתי ,שהרבה לעלוב את מרותו .הנהיג את עדת מרעיתו נס חזרה פתאום לדעתה .בעלה היה באותה
אנשים שהיו זקוקים לישועה ורפואה והחדיר בהם תורה ואהבת השם יתברך. שעה באסיפה ציבורית ,ומרוב התפעלות
עלו על ציונו של הרבי הקדוש מלעלוב אלפים נהרו לפתחו לקבל את עצתו וברכתו. מגודל הנס קראו לו באמצע האסיפה לבשר
וקיבלו שם על עצמם לא לדבר כלל בעת לו ,שזוגתו התרפאה.
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | גכ
בס”ד
לסבול י"ב דורות. לא הכין מים לנטילה כדרכו בקודש ,קרא התפילה ובקריאת התורה ,ובזכות זה הם
וכן מסופר על הרה"ק רבי שמעון ירוסלבער קריאת שמע וביקש מהמשב"ק רבי שמחה נושעו .מה דעתך אוריאל ,אתה יכול לעמוד
שהיה זקן מופלג יותר מתשעים שנה ,ואמר קרקובסקי שיסדר לו את הכיפה ,ובאופן בזה?" הנער שמע אותי ,הוא פקח את עיניו
שזכה לזה מחמת סבלנותו שמעולם לא חריג מגדר הרגיל ביקש ממנו ליישר את ומלמל בקושי ובלחישה רפה‘ :אני מקבל
שאל 'למה'. רגליו על המיטה ,דבר שמעולם לא ביקש. על עצמי לא לדבר כל החיים שלי בשעת
כידוע ליודעי ח"ן ,יש עניין מיוחד לסדר התפילה ובקריאת התורה' .מיד הודעתי את
את הגוף לקראת יציאת הנשמה .הרב סימן הדבר לאחד האברכים המסורים ,והלה הגיע
רבי אברהם המלאך היה מלאך אלקים ,אך בתנועת יד נחרצת למשב"ק לצאת מהחדר. לירושלים באופן מיידי ועלה תיכף על הציון
בזה העולם הוא חי רק ל"ז שנה בלבד ,אלו ואז הצדיק התבקש לבית-עולמו .נפטר ביום של האדמו"ר מלעלוב זיע"א ,שם הזכיר את
השנים היה יכול לסבול בדורו בעולם הזה. הכיפורים ,י' תשרי ה'תש"ע( .גליון פניני צדיקים שם הנער ושם אמו ,והתחייב בשמו ,כי הנער
החת"ס כתב שאדם הראשון ראה שאינו האזינו תשפ"א) מקבל על עצמו לא לדבר כל החיים בעת
יכול לסבול את ירידת הדורות לכן סגר את זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! התפילה ובקריאת התורה”“ .מה שקרה אחר
עצמו בביתו ,וכן נהג נח בדורו אחר המבול, כך עובר את כל גבולות הדמיון האנושי .מיד
סיגר את עצמו בביתו בלי שום שייכות לבני החל לחול שיפור במצבו האיום של הנער.
דורו .וזהו שבחו של אליהו 'איש דורות שנים אם עד עכשיו היה מעין ייאוש ,ודיברו על
עשר ראו עיניו' : בידוד ועוד טיפולים קשים ,שהלוואי ויעזרו.
י"ב תשרי (ה'תקל"ז) הנה כעת פתאום לאחר יומיים הוצא הנער
יומא דהילולא קדישא ממחלקת טיפול נמרץ ועבר למחלקה רגילה.
וכך היה רבי אברהם אומר :אל תהיו כסוס של הרה"ק רבי אברהם המלאך מצבו הולך ומשתפר מיום ליום .הרופאים
כפרד ,הסוס כשמכים בו במקל הוא רץ זיע"א בן הרה"ק המגיד הגדול רבי מגדירים במילה 'נס' את מצבו הרפואי .לאחר
ובורח ,מכים בו שנים ,הרי הוא רץ במהירות דובער ממעזריטש זיע"א ימים קשים ,בהם הוא לא דיבר ולא העלה
יתרה ,וכמה שמכים בו הוא בורח יותר בת שחוק על שפתיו ,כעת הוא כבר מדבר
מהר .וכל זה כיון שהוא מפחד מהמקל ,לא ומחייך ,יורד מהמיטה ומסתובב במחלקה,
שהוא מבין שמישהו מכה בו ,אלא הוא מבין מובא בשמו בספר 'חסד לאברהם' לרבי ומה שחשוב יותר מהכל :הוא משתחרר היום
שמדבר שמפחדים ממנו ,צריכים לברוח אברהם המלאך ,על הפיוט אליהו הנביא לביתו לכבוד חג ראש השנה! "עם זאת",
ממנו .אך האדם אל לו להתנהג כסוס ופרד שאומרים במוצ"ש 'איש דורות שנים עשר מבקש המג"ש להדגיש" ,אוריאל עדיין
לברוח מהמכה ,אדרבה 'ישוב אל המכהו', ראו עיניו' ,ויש להבין מה חידוש יש בדבר זה צריך לעבור טיפולים קשים ,וזקוק לרחמי
ויתבונן שאם קיבל מכה ,הרי שרוצים ממנו שזכה לחיות י"ב דורות ,אלא שאנו משבחים שמים מרובים ,שהכל יצליח ובעז"ה תהיה לו
שישנה דרכיו .כשרואה יסורים קטנים באים את הסבלנות של אליהו הנביא שהיה יכול רפואה שלמה" .מאז חלפה כשנה וב"ה הנער
עליו ,יעצור ויפשפש במעשיו ולא יברח לסבול י"ב דורות .יש אדם שמזדקן והגיע הבריא לחלוטין והוא כאחד האדם!
לבדוק איך להתפטר מהכאב ,שהרי אם הוא לגבורות ואינו סובל את הדור הצעיר ואינו
נוהג כסוס ,הוא מקבל עוד ועוד מכה עד מבין את תהלוכותיו .וזהו הטעם שאין אדם
שיבין להפסיק לרוץ ולעצור לשנות דרכיו, חי יותר ממאה ועשרים שנה מחמת שאין אברך מסוים ,שאינו נמנה כלל על חסידי
מעשיו ,דיבוריו ,ובעיקר מחשבותיו ,כי יבין סובלים את הדור החדש ,אם היו מחיים לעלוב ,והוא נשוי כבר תשע שנים ולא זכה
שהמקל לבדו אינו מכה ,אלא הצור תמים את האנשים שמתו לפני חמישים שנה, לזש"ק .ביום י"ג מידות ה'תשע"א בעת
פעלו ,צדיק וישר הוא ,ואזי שוב לא יכהו והיו רואים את הדור שלנו ,תיכף ומיד היו העליה על הציון ,עלה גם הוא בתוך הקהל
המקל : מתים שנית ,אך אליהו הנביא היה לו סבלנות הקדוש ,עמד ליד הציון ,ושם החליט לקבל
כזאת שאין בעולם ,עד דור י"ב שכבר לא על עצמו לא לדבר בשעת התפילה .זמן קצר
היה יכול לסבול את ירידת הדורות ,ואמר לאחר מכן נפקד בדבר ישועה ורחמים .ביום
הבעל התניא החזיק עצמו כתלמיד מובהק 'כי עזבו בריתך' ,אזי אמר לו הקב"ה שיעלה שני של ראש השנה ה'תשע"ב נולדה לו בת
שלו ,וכתב שקיבל מרבו המגיד ומבנו רבי למעלה .וכן אי' במדרש שכשאמר 'קנא בכורה למזל טוב.
אברהם המלאך .ובחב"ד הביאו דברי תורתו קנאתי' אמר לו הקב"ה שיעלה לשמים .כפי
באופן בלול ומאוחד עם דברי בעל התניא הסבלנות כן מאריך ימיו וכן פירשו הצדיקים
כאחד ,כנודע שהמגיד הק' אמר להם ללמוד שחנוך היה 'קל בדעתו לשוב להרשיע' ,היינו אין ספק כי הרה"ק מסר את נפשו למען
בחברותא ,ואמר לבעל התניא 'אתה תלמד שלא הבין את הדור שלו ,והיה מרשיע את עם-ישראל וידע את מועד פטירתו .בסעודה
איתו נגלה והוא ילמד איתך נסתר' ,והבעל הדור על הנהגתם ,ולכן 'לקח אותו אלקים' שלישית של שבת שובה הרה"ק חזר חמש
התניא התחיל ללמוד איתו הלכות 'ביצה ונסתלק קודם זמנו .כי צריך אדם שיהיה לו פעמים! על המשפט שלוקח על עצמו את
שנולדה ביום טוב' ורבי אברהם התחיל סבלנות ,ואין הכונה שהזקן צריך להיות חלק חטאי עם ישראל ומוסר את נפשו עליהם.
לפרש 'ביצ"ה ר"ת י"ב צירופי הוי-ה משגיונות הדור הירוד ,אך צריך שיהיה סבלן לאחר מכן התעניין הרה"ק איזה יארצייט
שנולדים ביום טוב' : אל ירידת הדורות .אליהו הנביא היה יכול יש ביום-הכיפורים ,ואיש לא עמד על
סודו .כאשר הרב עלה על יצועו -לראשונה
דכ | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
למה הבאת אותי לכאן ,הלא אתה יודע שזו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
מחלה חשוכת מרפא? השיב לו רבי עקיבא: ואלו דבריו הנפלאים של הרה”ק ר’ לייבל
ואם המלך היה לוקה במחלה זו ,גם אז היית אייגר בספרו תורת אמת (לחמשה עשר באב)
אומר שאין לה תרופה? השיב הרופא :נזכר דבר נפלא מה ששמע מזקינו הגה"ק רבינו
אני באמת ,כי המלך חלה פעם באותה מחלה, עקיבא איגר זצוקללה"ה ,בביאור מאמר י"ג תשרי (ה'תקצ"ח)
וגם אז אמרתי שאין לה תרופה בדרך הטבע, חז"ל 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים
כי ישנה רק תרופה אחת ,אבל קשה מאוד יומא דהילולא קדישא
לע"ל' .וז"ל[ :ואגב הזכיר דבר בעתו מה טוב
להשיגה .מדובר בציפור נדיר ,שצריכים של הגה"ק רבי עקיבא אייגר זיע"א
בשם כ"ק אא"ז הנשר הגדול .הגאון הקדוש
לתפסה במדבר ,ולהאכיל אותו לחולה .אבל בן הגה"ק רבי משה זיע"א
רשכבה"ג .רבינו עקיבא איגר זצוקללה"ה.
מכיון שלמלך יש אפשרויות בלתי רגילים, זי"ע ועכ"י אמן .שאמר על המאמר הזה]:
שלח למדבר נורא זה גדודים שלמים של
עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לע"ל.
חיילים שפשטו על המדבר ולאחר מאמצים הכנעה מועיל לתקן כל החטאים
וכל או"א מראה באצבעו ,שנ' ואמר ביום ההוא
מרובים הצליחו החיילים ללכוד ציפור אחד גאות אדם תשפיל האדם ולהיפך הענוה
הנה אלהינו זה קוינו לו וגו׳ .כי הנה בעולם
כזה ,ובישלו זאת למלך ואכל אותה והתרפא, תגביהנו למעלה ראש ,דבר נפלא מובא בספר
הזה כל צדיק וצדיק עובד את הש"י בדרך
סיים רופא המלך את דבריו" :אבל כיצד יוכל דרושי וחידושי רבי עקיבא איגר על התורה
אחד לבדו .לא כדרך הצדיק הזה דרך הצדיק
סתם אדם להגיע לציפור כזה"?! בגלל זה (ליקוטים מדברי תורתו של רבי עקיבא איגר ,ומקורו מירחון
הזה .אך לעתיד יתגלה כי כל אלה הדרכים
אני אומר ,שאין תרופה למחלה! .הרופא נסע מגד ירחים הנדפס בשנת תרפ"ז) ,על הפסוק בפרשת
דרך אחד הוא ,וכולם כאחד סובבים הולכים
לדרכו ,ורבי עקיבא חזר לביתו ,נכנס לחדרו וארא 'ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון
על קוטב מרכז תכלית נקודה אחת .וזהו
ומיד פתח בתפילה לה' ,וכה אמר :רבש"ע, מפני ה' אלקים ,והפשתה והשעורה נוכתה
עתיד הקדוש ב"ה לעשות מחול לצדיקים,
כל בני ישראל בניך הם ,גם הם מלכים ובני כי השעורה אביב והפשתה גבעול ,והחטה
היינו אז יתגלה כי כל דרכי הצדיקים בעולם
מלכים ,ועכשיו זקוק אחד מבניך לציפור והכוסמת לא נוכו וגו' (ט ל-לב) .וזה לשונו:
הזה היו בבחי' מחול .כעגול סביב סביב שהכל
הזה .שלח לנו אותו ...לא עבר זמן רב והנה רבים שאלו איזה שייכות יש להפסוק הזה
אחד לתכלית מרכז הנקודת אמת שביניהן.
התדפקה ציפור בכנפיה על חלון ביתו של כאן .ויש לפרש כי זה המשך מתוכחת משה
וזהו והוא יושב ביניהם[ .אולי רמז בתיבות
רבי עקיבא ,והוא ציווה מיד לתפוס אותה. רבינו ע"ה ,שאמר לפרעה "ידעתי כי טרם
הו"א יש"ב ביניה"ם גימטריא אמ"ת .וגם
הוא הורה להשאיר בידיו את הכנפים ,ואת תיראון מפני ה' אלקים" וכפירוש רש"י שלא
בתורה מצינו יושב בלא ו׳ אצל אברהם אבינו
השאר לחתוך לחתיכות ולהאכיל את החולה. יאמין ויחזור ויתחרט עוד הפעם ,וגאותו
ע"ה גם כן בלשון והוא ישב] .וכל או"א מראה
כך אמנם עשו והחולה התרפא .כעבור גרמה לו זאת ,ורמז לו מרע"ה "כי גאות אדם
באצבעו ואומר הנה אלהינו זה קוינו לו .היינו
זמן מה ,שוב עבר רופא המלך בעיר ,מיהר תשפילנו" (משלי כ"ט) ,ויבוא שבר לגאונו,
אף שבעולם הזה היה נראה כמו שכל אחד
רבי עקיבא לשלוח אליו את כנפי הציפור ולהיפך הענוה תגביהנו למעלה ראש וירום
הולך בדרך אחד לבדו בעבודתו ית"ש .אז
להוכחה .משראה זאת הרופא ,הגיב :דבר כבודו ,והביא ראיה להשערתו כי כן הוא ,כי
יראה כל אחד על דרך עבודתו .כי הוא זה
כזה יכול רק הרב היהודי לעשות!... הפשתה והשעורה מפני שהם גבעול ועומדת
תכלית הנקודת האמת האמצעית .אשר אליו
פונים כל הדרכים הטובים מכל צדיק וצדיק. בקשיה נכו מהברד ,לא כן החטה והכוסמת
כי באמת הכל אחד .ואין שום הפרש ביניהם. שאפילות הנה יען שהיו קטנים לא נכו ,ומזה
סיפור שסיפר רבינו הגה"ק רבי יצחק נקח מוסר לאחוז במדת הענוה ואז לא יוכה
הכהן הוברמן הרב הצדיק מרעננה זי"ע על ושפיר קאמר כל או"א על דרך עבודתו .הנה
זה הוא לנקודת האמת .כי הכל אמת .והכל כמו החטה והכוסמת ,והבן.
הזהירות ממחלקות על צדיקים
נכלל בתכלית האחדות בנקודת האמת נקודה
שמעתי מרח״ה רויט״ב הי״ד ששמע
האמצעית.
מהישיש ר׳ יוסף שמואל נ״י מאוסטילא כאשר ביקר בעיר ווארשה הגאון רבי עקיבא
שהיה כבר בן צ״ו שנה ,ובהיותו אברך איגר זי"ע ,באותה עת שהה בעיר הרה"ק
הלך רגלי לליובאוויץ וישב אצל הצמח סיפר המגיד מישרים המפורסם רבי שלום רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע ,אמר הרבי
צדק נ״ע חצי שנה ,וסיפר לו ששמע על שבדרון (שאל אביך ויגדך ,ח"ב עמ' קכ"א) .זצ"ל: לאנשיו "בואו ונקבל פני צדיק הדור" ,הלך
דבר הידוע שמדפיסי סלאוויטא הרבנים הגה"ק רבי עקיבא אייגר זצ"ל נוהג היה ובא הרה"ק מקאזמיר זי"ע והעמיד עצמו
נכדי הרב הקדוש רבי פנחס קאריצער לקיים מצות ביקור חולים אצל כל חולי העיר. בתוך הבאים ,החזיק הגרע"א את ידו ולא
נדונו במכות (שמייסין) ,שסיבת הדבר היה פעם אחת בא לבקר חולה אחד מבני עירו, הניחה ושאלו ,תאמרו לי את הפשט מה הפי'
כך :בעת שהתחילו להדפיס ש״ס דפוס אשר חלה במחלה נדירה ,שאין לה תרופה. "איזהו חסיד המתחסד עם קונו" ,השיבו
ורשא והר״ש ארגעלבראנד לקח הסכמת מאת ה' היתה זאת שבאותו זמן עבר דרך הרה"ק הרבי מקאזמיר על אתר" :המתחסד
הגאון רבי עקיבא איגר והחידושי הרי״ם, העיר רופאו של המלך .הדבר נודע לרבי עם קונו" ,היינו שאף נברא בלעדיו אינו יודע
ומדפיסי סלאוויטא ערערו שאסור לשום עקיבא ,והוא מיהר לשלוח אליו שליחים מזה ,רק הקב"ה .כאשר פנה הרבי מקאזמיר
מדפיס להדפיס ש״ס חדש עד שימכרו לבקש שיבוא לבדוק את החולה הזה .הסכים לילך ,כיו שעמד סמוך לדלת ,החזיר פניו
הם הש״ס שהדפיסו ,ושני הצדדים היו הרופא ובא לראות את החולה ,ורבי עקיבא ג' פעמים ואמר" :הדרן עליך ר' עקיבא".
להם רבנים המחזיקים בימינם ,ושתחת הגיע גם הוא למקום .שאל אותו הרופא: (בישישים חכמה עמ' קע)
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | הכ
בס”ד
לחלוטין למלבושי בנם .אז גילה האב לבנו של ר' עקיבא איגר לבלבל את בנו בשאלה זה רגזה הארץ מהתלונות שהדפיסו ובתוך
על אודות הנס שהיה לו בנהר ,עם הדמות חמורה זו .אך לבסוף החליט לשתף אותו התלונות של הסלאוויסער היתה תלונה
הפלאית כמוהו .בשובו של ר' עקיבא איגר בשאלה זו .והפלא לא איחר להגיע שתיכף אחת שהחידושי הרי״ם לקח בעד הסכמתו
לביתו לא גילה זאת לאיש ברוב ענוונתו. ומיד ענה הנער תירוץ נפלא על שאלה זו. שלושים אלף רובל כסף ושהגאון רבי עקיבא
ורק בשמחת התורה כאשר היה ר' עקיבא אביו חשב בתחילה שכנראה בנו לא ירד איגר לעת זקנתו רבי שלמה איגר (בנו של
איגר בשמחה יתירה ,סיפר ר' עקיבא איגר לעומק השאלה למרות שהוא עצמו לא ראה הגאון רבי עקיבא) הטה את לבבו ,וכשסיפרו את
לתלמיד חכם אחד שהיה בביתו את המעשה בתירוץ זה שום חסרון .ולכן החזיר מכתב הדבר לפני הבית יעקב שהיה דר באיזביצא,
עם אביו וביקש ממנו שהפרטים ישארו עם התשובה אך ציין שהוא מבקש מגיסו אמר( ,אם אמת שהחידושי הרי״ם לקח שלושים אלף
כמוסים אצלו .ולמדנו ממעשה זה שכאשר שיסביר לו מדוע תירוץ זה לא מספיק. רובל כסף ,בוודאי שוה הש״ס ללמוד בו) ועל דבר
האדם משקיע בבנו בתורה הוא מציל את כשהגיע המכתב להגאון ר' וולף מאוד הגאון רבי עקיבא איגר הנה הוא מבחינת
עצמו( .גליון פניני תורה שבועות ,עלינו לשבח ,במדבר(. התפעל מהתירוץ ואף פרסם אותו בשם סנהדרין הנקראים עיני העדה ,וחוששני
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! הנער האומרו .מגודל שמחתו של ר' וולף להם שיענשו בעד זה .בתוך זמן המחלוקת
ביקש מאביו של ר' עקיבא איגר שישלח את נתגלגל הדבר שבאי כח הסלאוויטר שלחו
בנו אצלו לישיבה להשתעשע עמו בלימוד דילוג־ רב (מברק) להקזייער ושלמו בעד זה
וכדי לקדמו בתורה בישיבה לתועלת הכלל אלף רובל כסף ,וזה דבר חוק ומשפט אז
כולו .הוריו של ר' עקיבא איגר מצד אחד שאם שלחו למלך מברק בסכום גדול היו
י"ד תשרי (ה' תקס"ג) מאוד שמחו על גדלותו של בנם ,אך מצד מחוייבים לעורר את המלך אפילו משנתו,
יומא דהילולא קדישא של הרה"ק שני הצטערו להפרד מבנם בעודו נער שטרם אך הם לא נתכוונו לזה וכוונתם היתה רק
רבי שלום שכנא מפראהבישט זיע"א הגיע לגיל בר מצוה ,אך מרוב תשוקתם להדגיש נחיצות המברק שימסרוהו תיכף
בן הרה"ק רבי אברהם זיע"א ואהבתם לתורה הסכימו לשלוח את בנם להמלך .אך לדאבון קרה שבבוא המברק היה
ללמוד בישיבה בעודו נער צעיר .לאחר המלך ישן ומחמת התשלום הנ"ל הקיצו אות
מספר שנים שלמד ר' עקיבא איגר בישיבה המלך משנתו ,והיטב חרה לו עליהם שאי"ז
רבינו פירש הפסוק בתהלים (קמט ,א) שירו נישא לביתו של גביר גדול ששמו ר' איצק דבר נחוץ בשביל לעורר המלך משנתו ,על
לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים ,היינו מרגליות הוא חשק בחתן שלימד תורה ללא כן הענישם בעונש מלקות .אך פלא היה
שדבר חדש נמצא כעת‘ ,תהלתו' מה שהיו כל הפרעות .וכך היה הוא סיפק לר' עקיבא שבפסק דין שלהם נכתב שנענשו על שפגמו
יכולין לפעול בתהלים ,עתה 'בקהל חסידים', איגר כל צרכיו .לאחר חמש שנים מנישואי ר' בעין המלוכה ,והבן גדולת הצדיקים ,זכותם
נוכל כעת לפעול בין החסידים– . עקיבא איגר ארע נס מופלא לאביו ר' משה יגן עלינו( :גיליון זרע יצחק קרח תשפ"ב .היו"ל מידי
פעם ישבו במסיבה צדיקים יסודי עולם יחד איגר .המעשה היה כך :ר' משה היה בעיר שבוע משולחנו של רבינו הגה"ק רבי יצחק הכהן הוברמן
עם רבינו ,ונשאלה שאלה מדוע נקרא היצר אייזנשטט וכשחזר לביתו עשה את דרכו על הרב הצדיק מרעננה זי"ע אשר כתב רבינו זי"ע בפתח ספרו:
הרע 'מלך זקן וכסיל' הלא הוא עושה כמה שפת הנהר ,לפתע נשבה רוח סערה וחזקה "הנני מוסר מודעה שהחלטתי להתפלל בל"נ בכל יום על כל
ערמות ותחבולות להסית לבני אדם ,וכמ"ש מאוד שהעיפה אותו לתוך הנהר הסוער. אלה שיעיינו בספר ויגידו בשמי ד"ת לאחרים ,שיוושעו מכל
חז"ל (קידושין ל ,ב) יצרו של אדם מתגבר עליו מעוצמת הנפילה לא היה בר' משה כח לקום צרה שצריכים ישועה בעוה"ז ובעוה"ב" אכי"ר)
ומתחדש תמיד ,ואחז"ל אלמלא הקב"ה וכך נסחף לתוך הנהר והחל לטבוע .באותו זמן
עוזרו לא היה יכול לו ,ואמר רבינו ,מפני המקום היה שומם ואף אדם לא היה בקרבת
שהוא עוסק בענייני החומריים וכמו למשל מקום כדי להחיש עזרה והצלה לטובע .אביו הסיפור שלפנינו עוסק בקורות חייו של
כל הסוחרים נקראים ע"ש מסחרם וכן של ר' עקיבא איגר כבר לא האמין שיש לו הגאון ר' עקיבא איגר זיע"א שהיה מגדולי
הבעלי מלאכות .ואחז"ל (סוטה ג ,א) אין אדם סיכוי לחיות .לפתע הרגיש האבא שמישהוא גאוני הדורות האחרונים .לאימו של ר'
עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות ,ע"כ אוחז בו בציצת ראשו ומושך אותו אל מחוץ עקיבא איגר היו שני אחים גדולים בתורה
נכון בקראו שמו מלך זקן וכסיל ע"ש מסחרו. לנהר .הוא עוד לא הספיק להביט על הדמות האחד הוא הגאון ר' לייב איגר שהיה אב"ד
ועוד ,כאשר יש לפעמים אדם עובר עבירה הפלאית הזו ,והיה נראה לו שזוהי דמותו של בעיירה הלברשטט .והשני הגאון ר' וולף איגר
לשמה ,כמו שעשה אליהו בהר הכרמל, בנו ר' עקיבא ,אבל המציל נעלם מיד .ר' משה שהיה ראש ישיבה .אביו של ר' עקיבא איגר
שהקריב על הבמה בשעת איסור הבמות, חזר לביתו כשכולו נרגש שהוא ניצל ממות היה גם תלמיד חכם מופלג ,ובשל כך הבן ר'
וכדי לקדש ש"ש עבר על לאו מפורש לחיים בזכות בנו .אלא שהיה לר' משה פלא עקיבא גם שהיה ידוע כעילוי גדול בעודו
בתורה ,ובודאי עשה באופן אפילו אם שבנו היה מלובש בבגדים שונים ממה שהיה ילד למד בבית אביו .באחד הימים הועלתה
יענשהו ממרומים קיבל ע"ע כדי שיתקדש נהוג אצלם בעיר .את הסיפור הזה גילה רק שאלה קשה בלימוד בישיבתו של הגאון ר'
שמו .וזה הדבר אין מבין היצה"ר ולא שת לאנשי סודו .הם יעצו לו לשלוח מכתב לבנו וולף ,השאלה הסתובבה בכמה בתי מדרש
לבו להסיתו של יעשה כן ,ולכן נקרא זקן שיבוא לבקר אצלו לכמה ימים שכן זמן רב ולא נמצא לה תירוץ .באחד המכתבים ששלח
וכסיל–. לא ראוהו .לא עברו ימים מועטים והבן ר' הגאון ר' וולף לגיסו אביו של ר' עקיבא איגר
פעם התראו קבוצה מחסידי רבינו עם עקיבא איגר בא למחיצת הוריו ,ואכן נוכח כתב שם את השאלה הזאת שאולי הוא או
הרה"ק רבי דובער מליובאוויטש זיע"א, האב לראות שתיאורי המציל היו זהים בנו יצליחו ליישבה .בתחילה לא רצה אביו
וכ | האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז
בס”ד
סיפר הרה"ק בעל ה"תניא" זי"ע ,צעיר רבינו שקיבל תורה מהמגיד הגדול ובראות הרה"ק שהם בני עליה מופלגים אמר
תלמידיו של המגיד הקדוש ממעזריטש ממעזריטש ,הרבי רבי אלימלך ,הרבי רבי להם ,אם תסעו אלי אעשה אתכם 'כלים
זי"ע ,שהיו התלמידים יושבים ועוסקים שמעלקא מניקלשבורג ,והקדושת לוי שלמים' ,ענה אחד מחסידי רבינו ,אנו נוסעים
בתורה ובעבודה ,וכשתש כוחם והתעייפו מברדיטשוב זכי"ע ,זכה להפיץ את תורת לרבי שעבודתנו עמו לעשותנו 'שברי כלים',
מרוב עמל ויגיעה בעבודת ה' ובתורתו ,היו החסידות במרחבי פולין .בטרם נסיעתו ואתם רוצים לעשות אותנו 'כלים שלמים’?...
משכיבים גופם התשוש ועצמותיהם היגעות למעזריטש היה בקי בכל מכמני הרז, הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטעפענשט
על ספסלי בבי מדרשא ,כל חד וחד בספסל ונודע כמקובל אלוקי ,עד שהעידו עליו זיע"א מסר בשם אביו הרה"ק אדמו"ר הזקן
דיליה ,שהיתה לו בו "חזקה" .בין התלמידים "שקודם שנסע להרב הקדוש המגיד הגדול משטעפענשט זיע"א שאמר :ווער ס'וויל
הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זי"ע ,שהיה איש ממעזריטש זי"ע למד מקודם שמונה מאות האבען א פרייליכען שבת ,זאל ער רעדין ליל
חלש ורפה כוח ,ומחמת זה ניתנה לו הרשות ספרי קבלה ואחר כל זה כשבא להמגיד שישי ,פונעם הייליגען זיידען דער גרויסער
לנוח ע"י התנור ,ואף ניתן לו כר העשוי מתבן הקדוש זי"ע ראה שלא התחיל עדיין ללמוד רבי שלום מפראהבישט זיע"א ,און אז ער
ומקש להניחו תחת מראשותיו ,ואילו לבעל מאומה" .רבו העריכו ביותר .וכשהגיע האט נישט קיין סיפור ,זאל ער רעדין פון
ה"תניא" זי"ע שהיה הצעיר שבחבורה ,לא לראשונה למעזריטש ,נשאל על ידו :מאיזה זיינע הייליגער טישען און בענק .זכותו יגן
ניתנה הרשות כלל לנוח על ספסל כי אם על עיר הוא ,וכשענה :מקוז'ניץ הסמוכה עלינו ועל כל ישראל אמן!
הארץ מתחת לשולחן. לוורשא ,נענה הרבי רבי בער ואמר בשמחה:
המגיד הק' היה נוהג אחת לכמה לילות ב"ה ,כעת כבר יתחילו לומר קדושת "כתר"
להכנס להיכל בית המדרש לשים עיניו בוורשא"
בתלמידיו בשכבם על משכבם .באחד
הלילות חש ה"תניא" ,כי בלילה הזה יכנס י"ד תשרי (ה'תקע"ה)
המגיד לבקר את התלמידים הישנים, סיפר הרה"ק החדושי הרי"ם זי"ע דהרה"ק יומא דהילולא קדישא של המגיד
והחליט שלא יתן תנומה לעפעפיו ,ויציץ מקוז'ניץ שאל פעם את אחד מחסידיו מקאזניץ הרה"ק רבי ישראל זיע"א
ברבו הגדול ,בעת הילוכו בינות תלמידיו קווי אחרי התפילה האם קורה לו לפעמים אחרי בן הרה"ק רבי שבתי זיע"א
ה' המחליפים כח .שמר הבעל ה"תניא" על התפילה והוא מתיישב ללמוד בסוגיא שהיה
אשמורות עיניו פקוחות לבל תעצמנה ולבל לו בזה קושיות ולא הבין כראוי ,האם הוא
מנסה ללמוד ולהבין הסוגיא אחר התפילה, זכה לכך שהבעש"ט הק' יתגלה אליו,
ישקע בתרדמה מרוב עייפותו ,והמתין לבוא
ולא הבין החסיד מה כוונת רבו בזה ,ואמר לו כעדותו בספרו הקדוש (עבודת ישראל שמיני)
רבו ה"מגיד" .בשומעו פסיעות רבו קרובות
הרבי ,היות שאתה מבקש ומתפלל בשמו"ע "וכמו שאני בעצמי פעם אחת ראיתי
השים עצמו כישן ,מצמץ בעיניו וירא והנה
וחננו מאתך חכמה בינה ודעת ,ואם יהודי הריב"ש זי"ע בחלום ,ושאלתי אותו מפני
ה"מגיד הקדוש" ,בידו עששית נפט בוערת
אינו מאמין שיוכל לפעול בתפילתו שאכן מה בתחילת עבודתי כאשר נכנסתי אל
עובר בין התלמידים בקורבו לתנור ראה את
יזכה להבין ולקבל חכמה ודעת ,איך יכולה הצדיקים ללמוד ממעשיהם ,והרגלתי את
המגיד מקאז'ניץ מלמל המגיד הק'" :א פלא
התפילה באמת לעזור לו. עצמי לעבוד השי"ת ,הרגשתי בעצמי שינוי
אזא גרויסער באשעפער ,אין אזא קליינע
לטובה מיום אל יום בעסק התורה לשמה,
גוף" [פלא ,בורא כה גדול בגוף כה קטן].
ובכוונות התפלה ושאר מעשים ,ועתה
וסיים "נראה שהשי"ת לקח חתיכת הר סיני,
הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זי"ע אמר אינני מרגיש כלל השינוי ,ונדמה לי כמו יום
והורידו להאי עלמא בדמות ישראליק'ל" כך
פעם בעת עריכת שלחנו בסעודה שלישית אתמול כן היום ,וכמו כן יום מחר ,והשיב לי
סיפר הבעל ה"תניא" זי"ע.
מי שנמצא בדורו של המגיד מקאזניץ זי"ע כדרך משל ,כשהתינוק לומד א' ב' ,או סידור,
ואינו רואה פני המגיד לא יראה פני משיח או חומש ,מידי יום ביומו ניכר השינוי בו,
פעם היה המגיד הק' מקאזניץ חולה אנוש. צדקינו ,כששמע זאת הבני יששכר זי"ע נסע שלומד יותר ממה שלמד אתמול ,למשל
כשהידיעה הגיעה ליהודי הק' הוא קם ונסע תיכף ומיד להמגיד מקאזניץ ,כי נכנס פחד בשבוע העבר למד פרשה אחת חומש,
לקוזניץ ,באמרו :אמנם ,תחית המתים אין בלבו שמא בכל רגע יכול לבא משיח צדקינו, ועתה לומד ב' פרשיות וכיוצא בו ,מה שאין
לנו כהיום הזה .אבל אם נמצא בו עוד ניצוץ וכשהגיע הבני יששכר לקאזניץ מצא את כן אם הולך ומתגדל ולומד בעצמו גפ"ת
חיים הוא ישוב לאיתנו ,משום שאנו יודעים המגיד שוכב במטה ,וסביבו עמדו אנשים, עם הפוסקים ,והוא מפולפל גדול ,אין ניכר
מהי סיבת מחלתו .בהגיעם בסמוך לקוזניץ אז העמיד עצמו הבנ"י על ראשי אצבעותיו בו שינוי יום מיומו ,אמנם לפי ראות עיני
פגשו ביהודים ושאלום למצבו של המגיד. של רגליו ,והמגיד הרים עצמו על המטה ופנה השכל ,בודאי מה שהאדם נעתק בגדולתו
ענו ואמרו" :שעות מעטות לפני הפטירה". להבנ"י ואמר לו בראיה בעלמא קנה .כאשר יום מיומו במדרגה ,הוא גדול אלף אלפים
הם הגיעו לשם ביום ששי בפניא דמעלי שב אח"כ לרימנוב שאל אתו מה ראה שם, ככל המדרגות שהתינוק נעתק בכל השנה ,כי
שבתא ומצאו את הרופא יושב ליד מטתו. השיב :ראיתי "א שטיק רצון הבורא ליגט אין המה בקטנות" והוא מסיים "והוא דבר חכמה
שאל היהודי הק' את הרופא למצבו של בעט". נפלאה".
המגיד ,ענה הרופא" :נותרו לו דקות חיים
ספורות" .שאל היהודי הק'" :האם ישנו
האזינו שבת שובה-יום הכיפורים תשפ”ז | זכ
בס”ד
שנים רעות וחוסר ודחקות פרנסה ,ועניות באתי ולחשתי לו ,שהרבי רבי ברוך הוא כבר עוד גיד אחד שפועם?" אמרו לו" :כן" .ניגש
גדול בעולם ,וכבר לא יהיו רגילים במדת בעלמא דקשוט ,ונשמתו החלה לשוב לגופו. היהודי הק' אל המגיד ולחש באזנו ,עברו
ההסתפקות וצורכי עם ישראל יהיו מרובים, וכיצד ידעתי מה יאמר בסעודה שלישית? דקות ספורות ,והרופא איבחן שינוי לטובה.
ולא יהיו להם מקור לפרנסה כפי הצטרכותם, ידעתי דרך איזה היכל הוא ירד ,ממילא ידעתי המצב הלך והוטב ,עד שהמשמש הודיע
וזה יהיה חבלי משיח ,ומאוד מצאו הדברים איזו תורה יאמר". שיכניסו את המגיד הק' לסעודה שלישית
חן בעיני אדמו"ר הגה"ק [בעל השפת אמת] על גבי מיטתו .פנה היהודי הק' להסובבים
זצ"ל ואמר :שכן הוא עתה בעוה"ר. אותו ,ואמר להם את התורה שהמגיד יאמר
כ"ק' מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר בשם סיפר הרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק זצ"ל בסעודה .וכך הוה ,המגיד אמר את התורה
אביו זי"ע כי הרמ"ק זי"ע והמגיד מקאזניץ לאדמו"ר הגה"ק [רבי יהודה לייב] בעל שפת שהיהודי הק' אמר ,והכל ראו כאן מופתים
זי"ע ומרן מהר"י זי"ע אמרו את סדר העבודה אמת זצ"ל מגור ,ששמע מאביו הקדוש רבי גלויים מצדו .לאחר ההבדלה ,אמר להם
ביוה"כ באותה ההשגה ,והוסיף דבר פלא כי חיים מאיר יחיאל [השרף ממאגלינצא], היהודי הק'" :אל יפלא בעיניכם .אין כאן כל
הרבי מלובלין זי"ע היה חגור בשעת העבודה ששמע מזקינו הקדוש המגיד מקאזניץ פלא ,וגופא דעובדא הכי הוה .המגיד הק'
באבנטו של המגיד מקאזניץ בחיים חיותו. שאמר בשם הבעל שם טוב זי"ע שקודם ביקש ללכת בדרכי עבודת ה' של הרבי רבי
ביאת משיח תהיה השפעה גדולה בעולם ברוך ממעזיבוז זי"ע ,ולא ידע שהר"ר ברוך
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! ויתעשרו אחינו בני ישראל ,וירגילו עצמם כבר נפטר ,כלום יכולה נשמה בגוף להשיג
בהוצאות מרובות בהנהגת ביתם ,וישליכו כמו נשמה לבדה .זאת אי אפשר ,והוא היה
מדת ההסתפקות במיעוט ,ואחר כך יבואו חייב להסתלק מן העולם כדי להשיג זאת.
אי”ה שמות נדיבי עם אשר נדבה ליבם
לקחת חלק בזיכוי הרבים
בגיליונות חודש תשרי תשפ”ז
יובאו בגיליון חג הסוכות
לכל מנויי וקוראי גליון 'שמועה טובה' ולכל בית ישראל,
נשגר ברכת גמר חתימה טובה
ונזכה לתשועת עולמים ברחמים גדולים במהרה בימינו אכי"ר.
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בטלפון 054-844-3494 -
ניתן להשאיר הודעה
