gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פטרון‬ ‫מערכת דעהו‬ ‫שנת תשפ"ז‬ ‫יום כיפור‬ ‫גליון רצב‬ ‫נתנדב לע"נ הרה״ח‬ ‫זאב ב״ר משה ע״ה‬ ‫וזו' האה"ח מרת‬ ‫פעריל ב"ר טובי' ע"ה‬ ‫מתוך‬ ‫משנתו‬ ‫של כ"ק‬ ‫דע את אלקי‬ ‫מרן‬ ‫רבינו‬ ‫אביך ועבדהו‬ ‫שליט"א‬ ‫וזהו שנאמר בפרשת גילוי י"ג מידות הרחמים 'וחנותי‬ ‫את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם' (שם לג‪ ,‬יט)‪ ,‬ודרשו‬ ‫ביאורים ויסודות מורחבים בתורת מרן הבעש"ט ותלמידיו זיע"א‬ ‫משנת החסידות‬ ‫חז"ל במס' ברכות (ז‪' ).‬אף על פי שאינו הגון'‪ .‬והענין‪ ,‬כי‬ ‫מדוע אין חשש שישברו הלוחות שניות כדרך שנשברו הראשונות? | מהו הצורך של כריתת ברית בין שני אוהבים? | י"ג מידות של רחמים‬ ‫גם בזמן שהאדם מצד מעשיו ופעולותיו אינו ראוי וכדאי‬ ‫הן בבחי' עצמיות קדושת ישראל | מהו גודל הדגש שיהא לכהן גדול 'אשה' בשעת עבודת יום הכיפורים? | כלל ישראל דומים כ'אשת‬ ‫לזכות לחנינה ורחמים מפי עליון‪ ,‬מכל מקום בכוחן של‬ ‫כהן' כלפי הקב"ה | צעקת הכהן גדול ביום הכיפורים ‪ -‬בבחינת 'צעקה הנערה המאורסה'‬ ‫י"ג מידות קדושות אלו לעורר את הקשר העמוק שבינו לבין‬ ‫בוראו‪ ,‬שאין החטא מגיע אליו כלל‪ ,‬ומצד קשר פנימי זה‬ ‫מרחם גם עליו השי"ת‪ ,‬ומשפיע אליו מרחמיו העליון [ויבואר‬ ‫�‬ ‫ְׁש� ֹ ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫וְּזְ ָָכ ר ָָל נ ּוּ ַַה י ֹו ם ְ �ְּב ִִר י ת ְ ֹל ׁש ֶֶע ְְׂש ֵֵר ה ‪:‬‬ ‫מחילת העוונות ביום הכיפורים‬ ‫ביותר להלן בעז"ה]‪.‬‬ ‫מכח הברית והקשר שבין הקב"ה וכנסת ישראל‬ ‫מעתה אין עוד חשש לשבירת הלוחות‬ ‫וזוהי המעלה הנפלאה הנמצאת בלוחות השניות לעומת‬ ‫הראשונות‪ ,‬שעליהם אין עוד חשש שמא ינטלו מישראל‪.‬‬ ‫כי לוחות אלו מלווים עם ברית כרותה בינינו לבין אבינו‬ ‫שבשמים‪ ,‬שאפילו אם אכן יבואו שוב לידי חטא חלילה‪ ,‬לא‬ ‫תהא עוד שבירה ללוחות‪ ,‬כיון שבלוחות אלו גנוז קשר‬ ‫ככל הדברים אשר דיבר ה' ביום הקהל‪ ,‬ולא זכו כלל‬ ‫ישראל לקבלם מרוב פשעם ומרדם בעון העגל‪ ,‬שוב מה‬ ‫א‬ ‫ברית שלוש עשרה ‪-‬‬ ‫איתן בין ישראל להקב"ה שאיננו מתנתק ע"י החטא‪.‬‬ ‫יתן לך ומה יוסיף לך לשנות ולתת להם לוחות שניות‪.‬‬ ‫דבקות בהקב"ה במקום‬ ‫וכאשר מעוררים נקודה עמוקה זו יכולים ישראל להתעלות‬ ‫הרי כשם שחטאו בראשונה וגרמו לשבירתם‪ ,‬כך עלולים‬ ‫ולהתרומם מעל כל פשעיהם‪.‬‬ ‫שלא מגיע שם פגם‬ ‫הם חלילה לאבד גם את השניות אם יחטאו שוב‪ ,‬ואם כן‬ ‫[ומצד זה ניתנה גם ההבטחה 'כי לא תישכח מפי זרעו'‬ ‫מה הועילה תקנתם‪.‬‬ ‫(דברים לא‪ ,‬כא)‪ ,‬המבטיחה כי התורה הקדושה תישאר נחלתם‬ ‫אך ישוב הדבר הוא‪ ,‬כי הלוחות שניות ניתנו ביחד עם‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫של ישראל לעד ולא תסתלק מהם לעולמים‪ .‬כי בין אם הם‬ ‫�ִִּכי ַַביֹום ַַה ֶ �ֶּזה ְיְ ַכַ � ֵֵּפר ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם ְלְ ַַט ֵֵהר ֶֶא ְְתֶכֶ ם ִִמ �ֹּכל ַַח �ֹּט ֵ‬ ‫אֵתיֶכֶ ם ִלִ ְפְ ֵנֵ י‬ ‫התגלותן של ה'י"ג מידות של רחמים'‪ ,‬המכונות 'ברית שלוש‬ ‫זוכים לכך בדין ובין אם לא‪ ,‬לא תהא עוד שבירת הלוחות]‪.‬‬ ‫ה' �ִִּת ְְט ָָהרּוּ (ויקרא טז‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫עשרה'‪ ,‬מטעם שברית כרותה להן שאינן חוזרות ריקם‪,‬‬ ‫שנאמר (שמות לד‪ ,‬י) 'הנה אנכי כורת ברית' (ר"ה יז‪.):‬‬ ‫תשובה‪ :‬התעוררות פנימיות הנפש שלא נתלכלכה מעוונות‬ ‫שורש מחילת יום הכיפורים ‪ -‬ככפרה על חטא העגל‬ ‫ומהותה של 'ברית' היא‪ :‬קשר פנימי ועצום בין שני‬ ‫הנה נודע בשערים כי יום הכיפורים‪ ,‬יום סליחה מחילה‬ ‫ומעתה יובן גם השייכות בין לוחות השניות שניתנו ביום‬ ‫רעים שאיננו ניתן להינתק ולהיפרד בשום אופן‪ .‬ואפילו‬ ‫הכיפורים ‪ -‬לבין מצות התשובה שהיא עיקר מצות היום‪.‬‬ ‫וכפרה‪ ,‬יסודו מתחילה היה לכפר על חטא העגל שעשו ישראל‬ ‫בזמנים שבהם האהבה והקירבה הגלויה אינן ניכרות‪ ,‬ויש‬ ‫במדבר‪ ,‬שבו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב‬ ‫שהרי שורש התשובה ויסודה יונקים אף הם מאותו הקשר‬ ‫מקום להפרת הברית‪ ,‬מכל מקום כיון שכבר נכרתה ברית‬ ‫החזק שנתחדש בכח הברית של י"ג מידות הרחמים‪ .‬שכן‬ ‫שלם‪ ,‬ואמר למשה 'סלחתי כדברך' (רש"י שמות לג‪ ,‬יא)‪ .‬ומאז‬ ‫ביניהם‪ ,‬שוב אין כח בעולם שיכול להפריד ביניהם ולנתק‬ ‫נקבע יום זה לדורות כקץ מחילה וסליחה על כל עוונות‬ ‫כל עניינה של תשובה הוא‪ :‬לעורר את הנקודה הפנימית‬ ‫את חיבורם‪.‬‬ ‫שבנפש שאינה נפגמת ומתלכלכת ע"י החטא‪ ,‬והוא מקום‬ ‫בית ישראל בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫עמוק מאוד ששום חטא ועון אינם יכולים לנגוע בו‪ .‬ובכח‬ ‫וכן הדבר גם בענין הברית הזאת של ה'י"ג מכילין דרחמי'‬ ‫שניתנה עם הלוחות שניות‪ .‬כי לוחות אלו ניתנו מתוך כריתת‬ ‫יום שניתנו בו לוחות אחרונות‬ ‫נקודה עמוקה זו שבנפש שלא חטאה כלל ונשארה בטהרתה‪,‬‬ ‫היא שמתעורר האדם לתשובה שלימה‪ ,‬וממנה נמשכים גם‬ ‫ברית עולמים בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬לומר כי מעתה‬ ‫עוד נודע מאמר חז"ל‪ ,‬שביום הזה ניתנו הלוחות האחרונות‬ ‫המחילה והכפרה לכל העוונות‪.‬‬ ‫כבר אין שום אפשרות להפריד בין כנסת ישראל להקב"ה‪.‬‬ ‫(תענית ל‪ ,):‬אותם נתן השי"ת תחת לוחות הראשונות ששיבר‬ ‫ואפילו אם יבואו ישראל לידי חטא חלילה‪ ,‬והדין יהא נותן‬ ‫משה ברדתו מן ההר אחר אותו החטא‪ .‬והנה‪ ,‬מכך שנתינת‬ ‫ונקודה עמוקה זו היא היא שמתגלה בעצם היום הזה‪,‬‬ ‫לבטל את הקשר שנתהווה ביניהם בהר סיני‪ ,‬כטעם 'יום‬ ‫לוחות השניות אירעה בעיצומו של יום הקדוש ‪ -‬המיועד‬ ‫יום הכיפורים הוא לכפר עליכם (ע"פ ויקרא כג‪ ,‬כח)‪ ,‬שביום‬ ‫חתונתו זה מתן תורה' (תענית כו‪ ,):‬מכל מקום‪ ,‬ברית כרותה‬ ‫לתשובה ולכפרה‪ ,‬והוא התכלית והגמר של עשרת ימי‬ ‫הקדוש הזה מתעוררת בלב כל איש ישראל אותה נקודה‬ ‫ביניהם שלא יתפרדו זה מזה לעולמי עולמים‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬נלמד ודאי כי ישנו קשר חזק בין שני עניינים‬ ‫הגנוזה‪ ,‬שהיא הקשר הנפלא והחזק שבינו לבין קונו שאינו‬ ‫אלו‪ .‬והדבר טעון הבנה והסבר‪ ,‬במה מתאחדים שני דברים‬ ‫דבקות כלל ישראל בהקב"ה במקור עליון שאין מגיע שם פגם‬ ‫הללו ‪ -‬התשובה ולוחות השניות ‪ -‬אהדדי‪.‬‬ ‫פטרון הגליון ‪ -‬תשרי‬ ‫ועומק הדבר הוא‪ ,‬כי כאשר נתן הקב"ה לישראל את‬ ‫נתנדב ע"י ידידנו הנכבד‬ ‫לוחות השניות‪ ,‬קשר ודבק אותם במקור עליון ונשגב המרומם‬ ‫נתינת לוחות שניות היתה עם 'ברית שלוש‬ ‫עשרה' שאינה פוסקת לעולם‬ ‫הי"ו‬ ‫מוה"ר צבי אביגדור באלזאם‬ ‫ומנושא מכל בחינת פגם‪ ,‬והיינו שבאותה שעה התהווה קשר‬ ‫לע"נ אמו‬ ‫חדש ואמיץ בין כלל לישראל להקב"ה‪ ,‬שאין בכוחם של‬ ‫והענין יתבאר בעז"ה‪ ,‬בהקדם לבאר את אשר לכאורה‬ ‫האה"ח פערל ב"ר משה יוסף ע"ה‬ ‫יש לתמוה בכל עניינם וטעמם של הלוחות השניות‪ .‬שכן‬ ‫שום חטא ועון לפגוע בו‪ ,‬ואין שום אפשרות בעולם לבטל‬ ‫נלב"ע כ"ו תשרי תשנ"ד לפ"ק‬ ‫ולהפסיק את הקשר העמוק הזה‪.‬‬ ‫כל עצמה של נתינה זו שניה תמוהה לכאורה‪ .‬כי הרי‬ ‫מאחר שכבר נתן הקב"ה לישראל את הלוחות‪ ,‬ועליהם‬ ‫א‬ ‫ונמצא שאין כאן שום סתירה או קושיא למה שהגידו‬ ‫'מזלא' עולה כמנין ג' פעמים הוי"ה ‪ -‬כנגד‬ ‫יכול להיפגם בשום פנים ואופן‪ ,‬שבו הוא דבוק ומקושר‬ ‫שלושת אבות ו'בני חיי ומזוני'‬ ‫ז"ל שבני חיי ומזוני תלויים במזל‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כוונת שני‬ ‫בבוראו בחבל בל ינתק לעולם‪ .‬ועי"ז יכול הוא לשוב לפני‬ ‫המאמרים אחת היא ומכוונת אל תכלית אחת‪ .‬כי השפעות‬ ‫ואכן נרמז הדבר בתיבת 'מזלא'‪ ,‬העולה כמנין ג' פעמים‬ ‫השי"ת‪ ,‬להתעלות ולהיטהר מכל חטאיו ועוונותיו‪ ,‬ומתקיים‬ ‫הללו הנצרכות ביותר לקיומו של עולם‪ ,‬עד שאי אפשר לו‬ ‫'הוי"ה'‪ ,‬המכוון לשלושת אבות הקדושים‪ ,‬וכן כנגד שלוש‬ ‫בו במילואו 'לפני ה' תטהרו'‪.‬‬ ‫בלעדיהם אף רגע אחד‪ ,‬אינם תלויים בזכות‪ ,‬אלא נמשכים‬ ‫ההשפעות 'בני חיי ומזוני'‪ ,‬הנמשכים לנו בכוחם ובזכותם‬ ‫של האבות שפתחו לנו מקור המזל‪ ,‬שממנו נוזלים כל‬ ‫ויורדים מבחינת 'אין'‪ ,‬ממקום שלמעלה מכל זכות‪ .‬ועל כך‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫הוא שנאמר 'וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם'‪,‬‬ ‫השפעות הללו‪.‬‬ ‫יום הכיפורים נקבע מתחילה ככפרה על חטא העגל‪ ,‬וניתנו בו‬ ‫אע"פ שאינו הגון ואע"פ שאינו כדאי‪.‬‬ ‫י"ג מידות של רחמים הן מקור מזל העליון‬ ‫לוחות שניות‪' .‬ברית שלוש עשרה' ‪ -‬כריתת ברית בין ישראל‬ ‫והנה עיקר מדרגה זו של מזל‪ ,‬שהיא מקור עליון שלמעלה‬ ‫להשי"ת ששום פגם אינו יכול לקלקלה‪ ,‬ועל כן אין עוד חשש‬ ‫עצמיות קדושת ישראל שהתבררה ע"י האבות‬ ‫‪ -‬היא בחינת 'אין' שאין בה השגה‬ ‫מן הזכותים‪ ,‬הוא סודן של ה'י"ג מידות של רחמים'‪ .‬שכן‬ ‫לשבירת הלוחות‪ .‬וכמו כן תשובה עניינה ‪ -‬התעוררות חלק הנפש‬ ‫נתבאר לעיל ש'ברית שלש עשרה' עניינה קשר טמיר‬ ‫שלא נפגמה בחטאים‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר במקום אחר בארוכה (ראה גליון ק"צ ‪ -‬פר' עקב‬ ‫תשפ"ד)‪ ,‬ששני ישובים אלו שנאמרו בסתירה הנ"ל ‪ -‬אם‬ ‫ועמוק בין כלל ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שאינו תלוי כלל‬ ‫התירוץ ש'מעשה אבות נעשה מזל לבנים'‪ ,‬ומאידך גיסא‬ ‫בזכויות האדם או בהיפכן‪ ,‬אלא הוא למעלה מכל עצם‬ ‫הביאור שה'אין' הוא המזל לישראל ‪ -‬שניהם לדבר אחד‬ ‫הזכות‪ .‬ומקור עמוק זה הוא שנטעו בנו אבותינו הקדושים‬ ‫בעבודתם להשי"ת‪ ,‬והוא סוד ה'מזל לישראל'‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ה'מזל' של כלל ישראל ‪ -‬מקור‬ ‫נתכוונו‪ ,‬ועולים יחד בקנה אחד‪.‬‬ ‫עליון שלמעלה מן הזכיות‬ ‫כי אכן אותה מדרגה העליונה‪ ,‬בחי' 'מזל'‪ ,‬שהתבררה ע"י‬ ‫ודבר זה נרמז אף הוא בתיבת 'מזלא'‪ ,‬שכאמור רומזת‬ ‫מעשי האבות‪ ,‬היא היא בחינת 'אין' האמורה‪ .‬כי מרוב גובהה‬ ‫לג' שמות הוי"ה‪ ,‬ובשלשה שמות אלו ישנן י"ב אותיות‪,‬‬ ‫ורוממותה מכונה היא בשם 'אין'‪ ,‬להורות על שנקודה‬ ‫ובהצטרפות הכולל עמהן ‪ -‬שהוא כלליות כולן ‪ -‬הרי הן‬ ‫עולות לי"ג אותיות‪ ,‬כמנין י"ג מכילין דרחמי‪ .‬הרי כי ה'ברית‬ ‫נבוא בעז"ה להעמיק יותר בענין ה'ברית שלוש עשרה'‬ ‫קדושה זו איננה בהישג יד האדם כענין ה'יש'‪ ,‬אלא נחשבת‬ ‫שלש עשרה' היא היא ממש בחינת ה'מזל' שלישראל‪.‬‬ ‫הנזכרת‪ ,‬אשר ממנה נמשכים התשובה והכפרה על כל‬ ‫כלפיו כ'אין'‪ ,‬כיון שאין ביכולתו לפוגמה ולקלקלה כלל‬ ‫החטאים והעוונות‪.‬‬ ‫בשום פנים‪ .‬וזוהי עצמיות קדושת ישראל‪ ,‬בחי' 'ועמך כולם‬ ‫לוחות שניות הם במדרגת ספר תורה התלוי במזל‬ ‫צדיקים' (ישעיה ס‪ ,‬כא)‪ ,‬שהנחילוה אבותינו הקדושים בירושת‬ ‫'בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא'‬ ‫עולם לבניהם אחריהם‪.‬‬ ‫ולפי מה שנתבאר שנתינת הלוחות שניות היתה שלובה עם‬ ‫התגלות י"ג מידות של רחמים‪ ,‬שהן בבחינת 'מזל' העליון‪,‬‬ ‫הנה שנינו בגמרא (מו"ק כח‪' ).‬חיי בני ומזוני לאו בזכותא‬ ‫כי בגודל עבודתם ופעולתם לגבוה‪ ,‬ביררו האבות הק'‬ ‫הוא הדבר אשר הגידו בזוהר הקדוש (ח"ג קלד‪' ).‬הכל תלוי‬ ‫תליא מילתא‪ ,‬אלא במזלא תליא מילתא'‪ .‬והיינו‪ ,‬כי 'מזל'‬ ‫נקודה עמוקה זו הדבוקה וקשורה בהשי"ת בלי הפסק‪,‬‬ ‫במזל אפילו ספר תורה שבהיכל' [עיי"ש שהאריכו בקשר‬ ‫הוא מקור עליון המרומם למעלה מגדר הזכות‪ ,‬ושלושה‬ ‫וקבעו אותה בנפשות זרעם לדורות עולם‪ .‬לכן גם בשעה‬ ‫'ספר תורה' לענין 'מזל']‪ .‬ואף שנקטו בלשון 'אפילו'‪ ,‬מכל‬ ‫אלו 'בני חיי ומזוני' נמשכים ומגיעים אל האדם אף כאשר‬ ‫שאיש מישראל נכשל בעבירה חלילה‪ ,‬וממרה את פי ה'‬ ‫מקום בעומק הדברים נודע שהכוונה היא שבמיוחד יש קשר‬ ‫מצד מעשיו וזכויותיו אינו ראוי להם‪ ,‬שכן אין הדבר תלוי‬ ‫אלוקיו‪ ,‬הנה במעמקי הנפש פנימה אין רצונו כלל וכלל‬ ‫ושייכות בין ספר תורה לבחי' מזל‪.‬‬ ‫בזכות אלא במזלא‪.‬‬ ‫לעבור על רצון קונו‪ ,‬וגם באותה שעה ממש הוא נמצא‬ ‫כי אכן לוחות השניות הם בבחינת הגילוי של מדרגת‬ ‫באמנה איתו יתברך‪ .‬וכל הטעם שאין האדם מרגיש את‬ ‫'אין מזל לישראל'‬ ‫'ספר תורה התלוי במזל'‪ ,‬והיינו שנמשך עמהם מקור העליון‬ ‫נקודה קדושה זו בשעת החטא‪ ,‬הוא מפני שהיא אכן שוכנת‬ ‫איברא‪ ,‬שלכאורה מצינו סתירה מפורשת לכך ממאמרם ז"ל‬ ‫שלמעלה ממעשי האדם וזכויותיו‪ ,‬אשר בו הוא דבוק ומקושר‬ ‫במקום ה'אין'‪ ,‬והיינו שהיא למעלה מדעת והשגת בן אדם‪.‬‬ ‫במקום אחר (שבת קנו‪' ).‬אין מזל לישראל'‪ .‬ומבואר לכאורה‬ ‫בחי העולמים בקשר בל ינתק לעד ולנצח‪ .‬ומתוך מקור‬ ‫אמנם לאמיתו של דבר קיימת נקודה טהורה זו בפנימיותו‬ ‫שאין כלל ישראל כפופים לחוקי המזל והשפעותיו‪ ,‬ואם כן‬ ‫עליון זה נמשכים כח התשובה והכפרה שניתנו לישראל‬ ‫של כל יהודי תמיד‪ ,‬והיא היא ה'מעשה אבות' שנעשה 'מזל'‬ ‫קשה כיצד מתיישבים הדברים אהדדי ‪ -‬מה שאמרו ז"ל‬ ‫עם הלוחות האחרונות ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫וטבע לבנים‪.‬‬ ‫שהשפעות בני חיי ומזוני נמשכות ממקור המזל‪ .‬וצריך‬ ‫ביאור‪.‬‬ ‫'ואם אין מחני נא מספרך' ‪ -‬הכפרה‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫על חטא העגל מבחינת 'אין'‬ ‫'אין מזל לישראל' כדוגמת שאר באי העולם‪ ,‬אלא מעשה האבות‬ ‫מעשה אבות נעשה מזל לבנים‬ ‫ועל פי האמור שמקורם של הלוחות שניות הוא מדרגת‬ ‫הקדושים נעשה מזל לבנים‪ ,‬ומשם נשפע להם בני חיי ומזוני‪' .‬מזל'‬ ‫וביישוב סתירה זו ביאר בספה"ק נועם אלימלך (פרשת עקב‪,‬‬ ‫'מזל'‪ ,‬הרי זה לומר שלוחות אלו נמשכו וירדו מבחינת 'אין'‬ ‫זה הוא מקור עליון שלמעלה מן הזכות‪' .‬מזלא' עולה ג"פ הוי"ה‪,‬‬ ‫ד"ה ועוד נראה לפרש; וכיוצ"ב ביאר הרמ"ע מפאנו זי"ע בספרו עשרה‬ ‫העליונה‪ .‬וזהו שאמר משה רבינו להשי"ת אחר חטא העגל‬ ‫כנגד הג' אבות‪ ,‬ושלוש ההשפעות‪ ,‬ועם הכולל יש בהן י"ג אותיות‬ ‫מאמרות‪ ,‬חיקור דין ח"ב כט‪-‬ל)‪ ,‬וזה לשון קדשו‪:‬‬ ‫(שמות לב‪ ,‬לב) 'ועתה אם תשא חטאתם‪ ,‬ואם אין מחני נא‬ ‫‪ -‬כנגד י"ג מכילין דרחמי‪ .‬לוחות שניות הם במדרגת ספר תורה‬ ‫מספרך אשר כתבת'‪ .‬כלומר‪ ,‬שאם תשא חטאתם של ישראל‪,‬‬ ‫התלוי במזל‪.‬‬ ‫'ונראה כוונת חז"ל‪ ,‬דהשלוש האלה הם צורך העולם‬ ‫הרי מוטב‪ .‬אך אם מצד מדת הדין לא תרצה לשאת חטאתם‪,‬‬ ‫בתמידות בלי הפסק‪ .‬והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים‬ ‫אזי 'ואם אין'‪ ,‬כלומר שאעלה למקום הנעלם של מדת 'אין'‪,‬‬ ‫חסדו בזה שלא לתלות השלש אלה בזכות האדם עצמו‪,‬‬ ‫כי אולי לא יהיה זכות כל כך שיזכה לשלוש אלה‪ .‬מה‬ ‫שאין פגם החטא מגיע אליו כלל‪ ,‬ומשם‪ ,‬מאותו מקור‬ ‫עליון שהוא למעלה מן הזכות‪ ,‬אמשיך להם מחילה לעוונם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫עשה הקב"ה‪ ,‬ותלה אותם במזל‪ ,‬דהיינו הזכותים והמצוות‬ ‫הכפרה על חטא העגל מבחינת‬ ‫של אבותינו עשה מאותם מצוות והזכות 'מזל'‪ ,‬כדי שיבוא‬ ‫'אין' ‪ -‬שהיא המזל לישראל‬ ‫מקור עליון זה הוא שורש הכפרה ביום הכיפורים‬ ‫לבניהם השלוש אלה ע"פ מזל בהכרח‪ ,‬אף למי שאינו הגון‬ ‫כל כך‪ .‬והמצוות שעושין הבנים הקב"ה מצפין אותם ג"כ‬ ‫ובכך מסר משה רבינו ‪ -‬רעיא מהימנא קדישא ‪ -‬את נפשו‬ ‫לבניהם אחריהם‪ ,‬וכן לעולם‪ .‬וזה באמת 'אין מזל לישראל'‬ ‫עבור כלל ישראל‪ ,‬והמשיך להם סליחה וכפרה מבחינת‬ ‫שיהיו נהוגין ע"פ מזל כשאר האומות‪ ,‬רק שיש להם מזל‬ ‫בחינת 'אין' הוא המזל של ישראל‬ ‫האין‪ ,‬שהוא המזל לישראל הנעלה מן הזכות‪ .‬ומדרגה זו של‬ ‫כזה מזכיות אבותיהם'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫'אין' ו'מזל'‪ ,‬שורשן של הי"ג מידות של רחמים כנזכר‪ ,‬אשר‬ ‫והנה ישוב נוסף לסתירה הנזכרת בין מאמרם ז"ל 'חיי בני‬ ‫המשיך משה לכפר בה על ישראל מעון העגל‪ ,‬היא מקור‬ ‫ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא' לבין המאמר‬ ‫עולה מדברי קדשו יסוד נפלא‪ ,‬כי אבותינו הקדושים חפרו‬ ‫הכפרה והטהרה לכל עוונות בית ישראל ביום הכיפורים‬ ‫'אין מזל לישראל'‪ ,‬מובא בשם הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע‬ ‫לנו במעשיהם הטובים מקור אלוקי עליון הנקרא 'מזל'‪ ,‬שהוא‬ ‫בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫(מגיד דבריו ליעקב קלז‪ ,‬קעב; וכיוצ"ב כתוב בקדושת לוי (איכה ד"ה‬ ‫מדרגה נשגבה שלמעלה מן הזכות‪ .‬ועומק הכוונה בזה היא‪,‬‬ ‫אלי ציון)‪ ,‬והרה"ק מלובלין בספה"ק זכרון זאת בכמה דוכתי‪.‬‬ ‫שהאבות הקדושים זיככו וקידשו את עצמם בתכלית הזיכוך‪,‬‬ ‫ובספה"ק מאור עינים בליקוטים (ד"ה איתא במדרש) הביא כן‬ ‫עד שהמשיכו לזרעם אחריהם קדושה נעלית‪ ,‬המכונה בלשון‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫בשם הבעש"ט זי"ע)‪ ,‬שכוונתם ז"ל באמרם 'אין מזל לישראל'‬ ‫חז"ל 'מזל'‪ ,‬שהיא מעלה עליונה שלמעלה ממקום הזכות‪,‬‬ ‫בחינת 'אין' הוא המזל לישראל‪ ,‬וזהו עצמיות קדושת ישראל‬ ‫היא‪ :‬שמדרגת 'אין'‪ ,‬שהיא מדרגה עליונה ונשגבה ביותר‪,‬‬ ‫ואין כח בעולם שיוכל לפגוע בה‪ .‬וקדושה זו היא עצמיות‬ ‫המכונה 'אין' על שאין לנו השגה בה‪ .‬משה רבינו עורר נקודה זו‬ ‫בחי' רצון העליון‪ ,‬הנקרא 'אין' לרוב העלמו שאין משיגים‬ ‫קדושת ישראל‪ ,‬אשר מעשי אדם ותחבולותיו אינם מגיעים‬ ‫אחר חטא העגל באמרו 'ואם אין מחני נא מספרך'‪ .‬והיא שורש‬ ‫אותו‪ ,‬היא ה'מזל לישראל'‪ ,‬כלומר שמאותו מקור טמיר ונעלם‬ ‫אליה‪ ,‬ואין יכולים לפגום אותה‪ .‬ועליה היא שאמרו חז"ל‬ ‫הכפרה של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫נוזל השפע לבני ישראל‪.‬‬ ‫'בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא'‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫אי‪-‬אשמתה של האשה בצעקתה על נפשה ואין מושיע לה‪,‬‬ ‫ד‬ ‫בחינת 'אין' המתעוררת ביום‬ ‫החיבור בין הקב"ה וכלל‬ ‫הנה לגבי אשת כהן מתפרש מקרא זה בעומק הפוך מכך‪.‬‬ ‫הכיפורים ‪ -‬ע"י צעקה עמוקה‬ ‫ישראל הוא במדרגת‬ ‫והוא ע"ד מאמרם ז"ל במדרש (בר"ר לח‪ ,‬יד‪ ,‬איכ"ר א‪ ,‬כו)‬ ‫שבפנימיות כל נפש מישראל‬ ‫'אין' ‪ -‬כדוגמת אשת כהן‬ ‫כי כל מקום שנאמר 'אין לה'‪ ,‬סופו ש'הוה לה'‪ ,‬כגון דכתיב‬ ‫(בראשית יא‪ ,‬ל) 'ותהי שרי עקרה אין לה ולד'‪ ,‬וסופו שהיה‬ ‫לה‪ .‬וכן 'אין לה מנחם' (איכה א‪ ,‬ב)‪ ,‬והוה לה‪ ,‬וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫כאשר מתעוררים נסיונות קשות על האדם‬ ‫'וכיפר בעדו ובעד ביתו' ‪ -‬משל ליחוד העליון‬ ‫‪ -‬עליו לעורר את מדת האין העליונה‬ ‫והביאור הפשוט בזה הוא‪ ,‬שתיבת 'אין' מתפרשת בלשון‬ ‫שבין כנסת ישראל עם הקב"ה‬ ‫והנה יסוד זה נוגע להלכה ולמעשה בעבודת האדם אל‬ ‫ארמי כתיבת 'הן'‪ .‬והיינו דנקט קרא לשון זה דמתפרשי‬ ‫והנה כהוראה על כריתת הברית העמוקה הזאת ‪ -‬בחינת‬ ‫בוראו‪ .‬דהנה לפעמים מתגבר היצר על האדם ברוח סערה‬ ‫בתרי אנפי‪' ,‬אין לה' כפשוטו‪ ,‬וגם 'אין לה' ‪ -‬הרומז על‬ ‫אין העליון ‪ -‬השוררת בין הקב"ה וכנסת ישראל‪ ,‬ומתגלה‬ ‫ובשטף מים רבים‪ ,‬עד שהוא מרגיש בנפשו כי הוא אנוס‬ ‫שסופו להיות לה‪.‬‬ ‫ביום הקדוש‪ ,‬נצטוה כהן גדול שתהא לו אשה ביום‬ ‫גמור‪ ,‬וכי אין בכוחו כלל לשלוט ברוחו ולמשול ביצרו‪ .‬הנה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬כדכתיב (ויקרא טז‪ ,‬ו) 'וכיפר בעדו ובעד ביתו'‪,‬‬ ‫לעת כזאת עליו לצעוק זעקה גדולה ומרה ביותר מעומק‬ ‫'אין לה' מצד דרגת יש‪ ,‬אך מבחינת 'אין' העליון הוה לה‬ ‫ודרשו חז"ל (יומא ב‪' ).‬ביתו ‪ -‬זו אשתו'‪ .‬הרי שקדושת היום‬ ‫נקודת הלב המעוררת את בחינת האין‪ ,‬ומכח צעקה עמוקה‬ ‫אך בפנימיות הדברים מתבארים דברי המדרש כך‪ ,‬ש'אין‬ ‫תלויה ועומדת בבחינת 'ביתו'‪ ,‬המשמש כדוגמא ומשל אל‬ ‫זו יוכל להיוושע מיד יצרו הרע‪ ,‬ו'אין מושיע לה' ודאי‪.‬‬ ‫לה' פירושו‪ :‬שבחינת ַ'ַאין' העליונה היא שמשפיעה לה‪ .‬והיינו‬ ‫היחוד הנפלא שבין כלל ישראל לבין הקב"ה‪ .‬שכן במדרגה‬ ‫לומר‪ ,‬כי אכן מצד מערכת הטבע ובחינת 'יש' הגלוי ‪ -‬אין‬ ‫זו נחשבים ישראל כביכול כמו אשת כהן‪ ,‬כענין דאיתא‬ ‫מכשול כלל ישראל בחטא העגל היה בגדר אונס‬ ‫בגמ' (סנהדרין לט‪' ).‬אלקיכם כהן הוא'‪.‬‬ ‫לה ממש‪ ,‬אולם כאשר מתגברים ועולים למדת 'אין'‪ ,‬אזי‬ ‫וזהו עומק הענין בכך שהתעוררה מדת 'אין' דוקא אצל‬ ‫'הוה לה'‪ ,‬ממקור האין‪.‬‬ ‫הלוחות השניות שבאו לכפר על חטא העגל‪ .‬כי הנה לגבי‬ ‫כלל ישראל נחשבים כמו אשת כהן‬ ‫חטא זה אמרו חז"ל (ע"ז ד‪' ):‬לא ישראל ראויים לאותו מעשה‪,‬‬ ‫היחוד בין אשת כהן לבעלה הוא ממקום ה'אין'‬ ‫כי אכן החיבור והקישור שבין אשת כהן לבעלה שורשו‬ ‫אלא למה עשו‪ ,‬לומר לך‪ ,‬שאם חטאו ציבור אומרים להם‬ ‫במדרגה נעלה וגבוהה יותר מכל יחוד דעלמא שבין איש‬ ‫לכו אצל ציבור'‪ .‬נמצא אפוא‪ ,‬שכל עצם החטא לא היה אלא‬ ‫ועל דרך זה גם אנו נאמר בדידן‪ ,‬אמת הדבר כי פשטות‬ ‫לשון הכתוב 'צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה'‬ ‫לאשתו‪ ,‬ושייך הוא במהותו למדת ה'אין' (וכפי שיבואר בסמוך)‪.‬‬ ‫כעלילה לגביהם‪ ,‬כדי להורות תשובה לרבים‪ .‬ולפי האמת לא‬ ‫ויחוד נעלה זה משמש כמשל ודוגמא לכל עצם היחוד‬ ‫היה ביכולתם כלל להתגבר על יצרם‪ ,‬ונחשבו ממש כאנוסים‪,‬‬ ‫היינו שאין לה מושיע ממש‪ .‬אמנם באשת כהן ‪ -‬המורה‬ ‫העליון שבין קודשא בריך הוא וכנסת ישראל‪.‬‬ ‫כיון שכבר נגזר עליהם הדבר מלמעלה‪.‬‬ ‫'וַאין ‪ -‬מושיע‬ ‫על ענין פנימיות ‪ -‬מתפרשת כוונת הכתוב ַ‬ ‫לה'‪ ,‬כלומר שמדת ה'אין' העליונה שלמעלה מהשגה היא זו‬ ‫אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה‬ ‫הטענה עליהם‪ :‬שהיה להם לצעוק אל ה' ולעורר את בחי' אין‬ ‫שהיתה לה למושיע‪.‬‬ ‫דהנה נודע הדבר מה שנפסק להלכה במסכת כתובות (נא‪,):‬‬ ‫אולם טענה אחת אכן היתה אז על כלל ישראל‪ .‬והיא‪ ,‬כי‬ ‫והענין‪ ,‬כי היחוד והקשר הנמצא בין אשת כהן לבעלה‪,‬‬ ‫כי בניגוד לאשת ישראל שנאנסה שהיא מותרת לבעלה‪,‬‬ ‫אם אמנם נחשבו באותה שעה כמו אשת כהן שנאנסה‪ ,‬מכל‬ ‫הוא חיבור נשגב וגבוה המגיע עד למדת ה'אין'‪ ,‬המורה על‬ ‫אשת כהן שנאנסה ‪ -‬אסורה לבעלה‪ .‬איברא‪ ,‬שהדבר טעון‬ ‫מקום היה להם לזעוק אל השי"ת בכל כוחם‪ ,‬ולהגביר את‬ ‫ברית כרותה וחזקה מאוד שאין לה הפסק כנ"ל‪.‬‬ ‫ביאור‪ ,‬מה נשתנתה זו מזו‪ ,‬והרי שתיהן אנוסות הנה‪ ,‬וכלל‬ ‫אותה צעקה עמוקה המעוררת את בחינת אין‪ ,‬הפודה ומציל‬ ‫קבעו לנו חכמים בכל התורה כולה 'אונס רחמנא פטריה'‬ ‫את האדם גם ממצב של 'אונס'‪ .‬ואכן‪ ,‬אילו היו צועקים‬ ‫אילו היתה 'צעקה הנערה' אז ודאי 'אין מושיע לה'‬ ‫(ב"ק כח‪ ,):‬ואם כן מדוע תיאסר אשת כהן יותר מסתם אשת‬ ‫אל ה' ומתחננים על נפשם להינצל מעצת היצר‪ ,‬אזי הוה‬ ‫וזהו שבאים בטענה אל הנערה הזאת שנאנסה שלא‬ ‫ישראל‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שכל עצמו של כלל זה 'אונס רחמנא‬ ‫להו מושיע‪ ,‬והיו ניצולים מן החטא‪.‬‬ ‫ברצונה‪' ,‬צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה'‪ ,‬לאמר‪,‬‬ ‫פטריה' נלמד אכן מפרשת נערה המאורסה שנאנסה‪ ,‬דכתיב‬ ‫כי היא אכן אשמה באונס זה‪ .‬שהרי אילו היתה צועקת‬ ‫בה (דברים כב‪ ,‬כה‪-‬כז) 'ולנערה לא תעשה דבר‪ ,‬אין לנערה‬ ‫משה רבינו עורר כן באמרו 'ואם אין מחני נא מספרך'‬ ‫מעומקא דליבא כדבעי‪ ,‬היתה צעקתה בוקעת רקיעים ומעוררת‬ ‫חטא מות‪ ,‬כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן‬ ‫ולעומת מה שכלל ישראל החרישו ולא צעקו אל ה' בשעת‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורסה ואין‬ ‫החטא‪ ,‬בא התיקון לכך ע"י משה רבינו באמרו 'ועתה אם‬ ‫את מדת האין העליונה‪ ,‬ואזי הוה לה מושיע ממקום נעלה‬ ‫מושיע לה'‪ ,‬ואם כן יפלא ביותר‪ ,‬כיצד יתכן שנמצא בפרשה‬ ‫תשא חטאתם‪ ,‬ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת'‪ ,‬ובכך‬ ‫ההוא גם בשעת אונס‪ .‬כי ע"י צעקה פנימית ועמוקה כזו‬ ‫זו עצמה 'יוצא מן הכלל'‪ ,‬שאשת כהן תיאסר לבעלה גם‬ ‫הגביר צעקתו אל השי"ת למחול ולהושיע לבני ישראל ע"י‬ ‫אל הקב"ה נמשכת ישועה אפילו לעומת קליפה הבאה בדרך‬ ‫כאשר היתה אנוסה גמורה וצעקה ואין מושיע לה‪ ,‬אתמהה‪.‬‬ ‫מדת האין העליונה‪ .‬ועל ידי מסירות נפש זו‪ ,‬הוריד להם‬ ‫אונס‪ .‬ואילו מאחר שנאנסה‪ ,‬הרי זו הוכחה כי לא השיגה‬ ‫אחר כך את הלוחות שניות ביום הכיפורים‪ ,‬שבו התגלה‬ ‫את בחינת האין‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אינה ראויה לעמוד במדרגת‬ ‫קידושי כהן נפגמים אפילו ע"י אונס‬ ‫קשר עמוק זה שבבחינת 'אין'‪ ,‬שאינו יכול להתבטל לעולם‪.‬‬ ‫'אשת כהן'‪ ,‬כיון שכל שורש היחוד של הכהן נטוע במקום‬ ‫אך ביאור הדבר הוא‪ ,‬כי אם אמנם ביחוד הרגיל שבין‬ ‫נעלה ונשגב זה‪.‬‬ ‫בכל יום הכיפורים מתעוררת אותה צעקה עמוקה‬ ‫איש לאשתו אין מעשה אונס פוגם ומקלקל את היחוד‪,‬‬ ‫‪' -‬וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו'‬ ‫שונה מכך היא דרגת היחוד באשת כהן‪ ,‬שיחוד זה אכן‬ ‫החיבור בין כלל ישראל להקב"ה ביום הקדוש‬ ‫וצעקה עמוקה זו שהשמיע משה רבינו חוזרת ומתגלה‬ ‫הוא במדרגת 'אין' ‪ -‬כדוגמת אשת כהן‬ ‫יכול להיפגם ולהתבטל אפילו על ידי מעשה אונס‪.‬‬ ‫בכל שנה ושנה ביום הכיפורים‪ ,‬שבו מאירים י"ג מידות של‬ ‫ומעתה‪ ,‬ע"פ המתבאר שהקשר שבין אשת כהן לבעלה‬ ‫שכן הכהן ‪ -‬שכל עצמו ומעמדו הוא במדרגה נעלה יותר‬ ‫רחמים‪ ,‬שהן הברית הכרותה שבין כנסת ישראל אל הקב"ה‪.‬‬ ‫שורשו במקום ה'אין'‪ ,‬מובן היטב הטעם שנצטוה הכהן‬ ‫מבסתם ישראל‪ ,‬הנה גם הקידושין והיחוד שלו מתקיימים‬ ‫ועל כך קאמרינן בגמ' (יומא כ‪' ):‬וכבר אמר [כהן גדול] אנא‬ ‫במדרגה גבוהה יותר‪ .‬ומעתה‪ ,‬קידושי כהן צריכים להיות‬ ‫גדול מפי הגבורה 'וכיפר בעדו ובעד ביתו'‪ ,‬שעליו להיות‬ ‫השם ונשמע קולו ביריחו'‪ ,‬והיינו שהכהן גדול בעבודת היום‬ ‫בתוקף כה כביר ועצום‪ ,‬עד אשר אפילו אונס גמור לא יוכל‬ ‫לו אשה ביום הזה‪ .‬כי להורות בא על תוקף מדרגת היחוד‬ ‫עורר את אותה צעקה העמוקה של כנסת ישראל שלא‬ ‫להתגבר עליהם ולקלקל אותם‪ .‬כי במדרגה זו של קידושין‬ ‫להיפרד מהשי"ת לעולמים‪ ,‬ושיוכלו להיוושע ולהינצל מפח‬ ‫שבין כנסת ישראל אל הקב"ה השורה ביום הקדוש הזה‪ ,‬שהוא‬ ‫קשר חזק ואמיץ כמדת אשת כהן‪ .‬והכוונה בזה‪ ,‬לעורר את‬ ‫אין ל'זר' שום אחיזה ושליטה בה כלל וכלל‪ .‬ולפיכך‪ ,‬ברגע‬ ‫היצר הרע (ראה בזה בספה"ק 'נועם אלימלך' פר' וישלח)‪.‬‬ ‫שנעשה בה קלקול‪ ,‬ואפילו באונס‪ ,‬הרי הוא מחלל את‬ ‫אותו קשר עמוק ונפלא ששורשו במדת האין‪ ,‬בחי' מזל‬ ‫וכמו כן מתעוררת צעקה עמוקה זו ביום הכיפורים אצל‬ ‫קדושת הכהונה ואוסרתה לבעלה‪.‬‬ ‫העליון‪ ,‬שאינו יכול להיפגם בשום פנים‪ ,‬אשר מתוך אותו‬ ‫כל איש ואיש מישראל‪ ,‬כי בפנימיות נפשו הרי הוא צועק‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬הנה עצם העובדה שחזינן שחל קלקול ופגם‬ ‫מקור נעלה וגבוה הוא שנמשך כח התשובה לבני ישראל‪,‬‬ ‫אל השי"ת שאינו רוצה להיפרד ולהינתק ממנו בשום פנים‬ ‫ביחוד זה‪ ,‬ואפילו באונס גמור‪ ,‬הרי זו הוכחה שכל היחוד‬ ‫וממנו נשפעים הסליחה והכפרה לכל חטאותם‪.‬‬ ‫ואופן‪ .‬ועל ידי התעוררות נקודה זו הוא ממשיך עליו כפרה‬ ‫והקידושין הללו לא היו מתחילתם במדרגתם הנכונה והשלמה‪,‬‬ ‫עליונה ממדת האין‪ ,‬לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה'‪.‬‬ ‫ולכך היה מקום שיחול בהם פגם‪ .‬כי אילו היה היחוד‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫עומד כפי הראוי ממש‪ ,‬לא היה שייך כלל שייפגם בשום‬ ‫סיכום ותמצית‬ ‫הטעם שאשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה הוא היחוד שלה עם‬ ‫פנים‪[ ,‬וכדלהלן בסמוך]‪ .‬ואם אכן אירע בו קלקול‪ ,‬בהכרח‬ ‫לפעמים מתעוררים נסיונות מרים על האדם‪ ,‬ואז עליו לעורר‬ ‫בעלה הוא בדרגה כה גבוהה ‪ -‬בבחינת 'אין' ‪ -‬שגם פגם דרך אונס‬ ‫שגם מתחילה לא היה הוא כדבעי‪ ,‬וממילא אסורה היא‬ ‫בחינת 'אין' ע"י צעקה עמוקה אל השי"ת‪ .‬חטא העגל היה בגדר‬ ‫פוגמו‪ .‬אילו היתה 'צעקה הנערה המאורסה' אז ודאי היה 'אין‬ ‫לגמרי לבעלה‪.‬‬ ‫'אונס' לכלל ישראל‪ .‬אמנם היה להם לצעוק אל ה' ולעורר את‬ ‫מושיע לה'‪ ,‬וכיון שנאנסה על כרחך שאין לה שייכות ליחוד זה‪.‬‬ ‫מדת אין‪ .‬התיקון לכך ע"י טענת משה 'ואם אין מחני נא מספרך'‪.‬‬ ‫הציווי לכהן גדול שתהא לו אשה ביום הכיפורים לרמז על יחודו‬ ‫כל מקום שנאמר 'אין לה'‪ ,‬הוה לה‬ ‫בכל יוהכ"פ מתעוררת צעקה זו ע"י הכהן גדול‪ ,‬וכן בפנימיות כל‬ ‫ית' עם כנסת ישראל ‪ -‬הנחשבת כאשת כהן ‪ -‬ביום הזה במדרגת‬ ‫ולפי זה‪ ,‬אם אכן למדו חז"ל את עיקר דין אונס מהאי‬ ‫איש מישראל‪.‬‬ ‫'אין'‪.‬‬ ‫קרא 'צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה'‪ ,‬המורה על‬ ‫ג‬ ‫דברים נעימים‬ ‫וזהו ענין ההתדבקות בצדיקי אמת‪ ,‬אשר הם בחי' קודש‬ ‫בין הכזית והכביצה‪ ,‬בבחי' יחוד קוב״ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫הקדשים‪ .‬שעל ידי קדושתם הנעלית‪ ,‬זוכה גם האדם שהוא‬ ‫דברי נועם ופרפראות‬ ‫והנה שיעור כביצה אינו בין שאר שיעורי התורה‪ ,‬אשר הם‬ ‫על הפרשה ומועדי השנה‬ ‫בבחי' 'פסול' או 'טמא' להתקדש‪ .‬ועל ידי זה הוא מתעלה‪ ,‬בבחי'‬ ‫רמוזים כולם בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל‬ ‫עבודת יום הכיפורים‬ ‫״כל הנוגע במזבח יקדש״‪.‬‬ ‫(ברכות מא‪ .).‬והענין הוא‪ ,‬משום ששיעור כביצה מקושר לבחי'‬ ‫קטנות‪ ,‬כמו שמצינו ששיעור טומאת אוכלין הוא בכביצה‬ ‫ערב יום כיפור‬ ‫(יומא פ‪ ,).‬והרי שהוא שיעור היורד למקומות הנמוכים‪ .‬ואכן‬ ‫שיעור זה הוא כמדת הכמות שבית הבליעה מחזיק כנ״ל‪ ,‬והרי‬ ‫נודע כי הגרון אשר שם נמצא בית הבליעה הוא ענין של דין‬ ‫ד‬ ‫וצמצום (ע״ח שער הכללים)‪ .‬וגם כל מציאות הביצה‪ ,‬הרי היא שייך‬ ‫לזמן העיבור של התרנגולים‪ ,‬אשר עיבור הוא בחי' מוחין‬ ‫שריפת הפר והשעיר וקריאת התורה‪,‬‬ ‫דקטנות (שם ש״כ פ״א)‪ ,‬והרי ששיעור כביצה הוא בחי' קטנות‪ .‬ויש‬ ‫א‬ ‫שני חלקים של עבודה אחת‬ ‫לומר כי מפני בחי' קטנות זו השייכת לבחי' כביצה‪ ,‬לכן אין היא‬ ‫השמחה בערב יום הכיפורים על‬ ‫הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין‪,‬‬ ‫חלק מענין שיעורים שמרומזים בארץ ישראל שהוא בחי' גדלות‪.‬‬ ‫שלא טעו בעגל בשנית‬ ‫והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא‪.‬‬ ‫ונוסיף בזה דברים לבאר את הענין‪ ,‬כי על עבודה זרה אמרו‬ ‫כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה‬ ‫ולא מפני שאינו רשאי‪ ,‬אלא שהיתה דרך רחוקה‪ ,‬ומלאכת שניהן‬ ‫חז״ל 'כתותי מיכתת שיעוריה' (ר״ה כח‪ ,).‬וביארנו בזה במקו״א כי‬ ‫תשיעי ועשירי (יומא פא‪.):‬‬ ‫שוה כאחת (יומא סח‪):‬‬ ‫השיעורים שהם מורים על החשיבות של הדבר‪ ,‬שייכים לבחי'‬ ‫יש לבאר את ענין האכילה והסעודה בערב יום הכיפורים‪ ,‬מה‬ ‫נראה מתוך הדברים‪ ,‬כי בכוונה תחלה תיקנו שיהיו שניהם‬ ‫הדעת של משה רבינו‪ ,‬הקובע את משקל חשיבותו של כל דבר‪,‬‬ ‫הוא שורש עניינו‪.‬‬ ‫נעשים בזמן אחד‪ ,‬כי הם שני חלקים של ענין אחד‪ .‬וזהו שאמרו‬ ‫ולכן נשתכחו בימי אבלו (עי' יומא פ‪ ,).‬ודעת משה קובעת שאין‬ ‫כי 'מלאכת שניהן שוה כאחת'‪ ,‬שאין זה רק מצד מה שנעשו‬ ‫שום חשיבות לעבודה זרה‪ ,‬ולכן אין לה שיעור כענין שנאמר‬ ‫ויש לומר בזה‪ ,‬כי יום הכיפורים נתקן כאשר נתכפר לנו חטא‬ ‫בזמן אחד‪ ,‬אלא כי היה עצם עניינם אחד‪.‬‬ ‫״ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר״ (דברים ט‪ ,‬כא)‪ .‬ובזה‬ ‫העגל‪ ,‬ומאז נקבע זה היום לזמן כפרה לדורות עולם‪ .‬והנה חטא‬ ‫מובן למה אין שיעור כביצה חלק משיעורי התורה‪ ,‬כי עניינה‬ ‫העגל נעשה ביום האחרון למנין ארבעים הימים‪ ,‬יום אחד לפני‬ ‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬כי ישנם פגמים הגורמים ח״ו לענין של‬ ‫הוא בבחי' קטנות המוחין שהוא היפך הדעת של משה רבינו‬ ‫ירידת משה רבינו עם הלוחות הראשונות‪ ,‬כאשר טעו ישראל‬ ‫שריפת התורה‪ ,‬כמו שכתב האריה״ק (שעה״כ תיקון חצות א) כי‬ ‫הקובע את השיעורים‪ .‬והיא בחי' ירידה למקום שיש בו אחיזה‬ ‫בחשבון הימים [מכח הבלבול שבלבלם השטן (שבת פט‪ .]).‬ולפי‬ ‫שריפת התורה הוא מקור להרבה חסרונות ופגמים‪ ,‬כאשר זה‬ ‫לטומאת עבודה זרה גם כן‪ ,‬ולכן היא שיעור של טומאה כנ״ל‪.‬‬ ‫זה יש לומר‪ ,‬כי כאשר עלה משה רבינו להר בארבעים הימים‬ ‫גורם למסירת רזין דאורייתא אל החיצונים‪ ,‬ובוודאי אם כן שזה‬ ‫האחרונים שהיו ברצון‪ ,‬נזהרו כלל ישראל ביום האחרון מאד‪,‬‬ ‫דבר התלוי במעשים הגורמים לבא לידי כך‪ .‬ויש לומר כי ענין‬ ‫ובזה יש לפרש גם מה שהיא כנגד אות י' דאדנ״י כנ״ל‪ ,‬אשר‬ ‫שלא יבואו לידי טעות כזאת פעם נוספת‪.‬‬ ‫זה בא מאז שבירת הלוחות‪ ,‬שהוא בחי' של שריפת התורה‪.‬‬ ‫הוא בחי' 'חכמה תתאה' (תיקו״ז ו‪ ,).‬שהוא בחי' חכמת הטבע‬ ‫כידוע‪ .‬כי בענין חכמת הטבע נאחזת טומאת עבודה זרה‪ ,‬על‬ ‫ולכן כאשר הגיע יום השלושים ותשעה‪ ,‬אשר בארבעים הימים‬ ‫והיות שיום הכיפורים בא לכפר על חטא העגל‪ ,‬לכן צריכים‬ ‫ידי התגברות החכמות החיצוניות וכו'‪ .‬ואיתא בספה״ק כי שלמה‬ ‫הראשונים טעו בו‪ ,‬והצליחו להיזהר שלא להתבלבל בו ולא‬ ‫אנו לכפר בו על שריפת התורה שהיא תוצאה משבירת הלוחות‬ ‫המלך התעסק עם ה'חכמה תתאה'‪ ,‬ולכן לא מיחה בנשיו אשר‬ ‫להיכשל בחטא העגל וכדומה‪ ,‬שמחו כלל ישראל מאד בדבר‪.‬‬ ‫שנעשתה מחמת החטא‪.‬‬ ‫בנו במה לעבודה זרה על הר הזיתים (עי' מ״א יא‪ ,‬ז‪ .‬שבת נו‪ .):‬ולפי‬ ‫שהרי זו היא שלימות התשובה‪ ,‬כענין שאמרו חז״ל 'היכי דמי‬ ‫ויש לומר כי כל פגם ועוון יש בו בחי' של שריפת התורה ח״ו‪,‬‬ ‫המבואר היינו‪ ,‬אשר נשיו שהן נוק' היו שייכות ביותר לבחי' זו‪,‬‬ ‫בעל תשובה‪ ,‬אמר רב יהודה‪ ,‬כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם‬ ‫שהרי התורה הק' ניתנה לנו כדי לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬וכל מי‬ ‫ונפלו עד לאחיזת עבודה זרה ממש‪ .‬עד שפגמו בהתקשרות עם‬ ‫ראשונה ושניה וניצל הימנה' (יומא פו‪ .):‬ואפשר לומר כי אז עשו‬ ‫שעובר עבירה ועובר על מצוות התורה ח״ו‪ ,‬הרי הוא פוגם בעצם‬ ‫בחי' ה'חכמה עילאה' שהוא ענין 'הר הזיתים' בבחי' כזית‪ ,‬ועשו‬ ‫משתה ושמחה על הדבר‪ ,‬ומאז נתקן זה היום השלושים ותשעה‬ ‫קדושת התורה‪ .‬ולכן נהגו ישראל קדושים לחבק ולנשק את ספר‬ ‫שם עבודה זרה [אבל באמת אמרו 'ביקש שלמה להיות כמשה'‬ ‫מארבעים ימי הרצון‪ ,‬להיות יום אכילה ושתיה בשמחה על‬ ‫ועניתם את נפשתיכם‬ ‫התורה בליל יום הכיפורים‪ ,‬לפייסה על מה שפגמו בה כאשר‬ ‫(ר״ה כא‪ ,):‬כי בעוסקו עם החכמה תתאה‪ ,‬רצה לקשר זאת עם‬ ‫שהצליחו להינצל מן המכשול ולהישאר בתשובתם‪.‬‬ ‫נכשלו בעוונות במשך השנה‪ .‬ומצד זה אפשר לומר‪ ,‬כי כל חטא‬ ‫משה רבינו המבטל את העבודה זרה]‪.‬‬ ‫נחשב כשריפת ספר תורה ח״ו‪ ,‬שהרי הוא ענין של ביטול וכילוי‬ ‫לקדושת ספר התורה‪.‬‬ ‫ויום הכיפורים שהוא יום הכפרה על חטא העגל‪ ,‬הוא בחי'‬ ‫ביטול העבודה זרה על ידי קדושת משה רבינו המבטל אותה‬ ‫וביום הכיפורים שבאים לכפר על חטאי כל השנה‪ ,‬צריכים‬ ‫עד לעפר‪ .‬ולכן אין ביום הכיפורים מקום לשיעור כביצה‪ ,‬היורד‬ ‫לעסוק בתיקון פגם זה שנהיה בקדושת ספר התורה‪ .‬ולכן היו‬ ‫ב‬ ‫למקום אחיזת טומאת עבודה זרה‪ .‬אלא שיעור יום זה עולה עד‬ ‫עוסקים בשריפת הפר והשעיר‪ ,‬שהם החטאות שהביאו על‬ ‫ככותבת‪ ,‬שהיא בין כביצה לכזית ומקשרת ביניהם‪ ,‬בבחי' יחוד‬ ‫עוונות בית ישראל‪ ,‬ושריפה זו היא לעומת הרע שגרמו חטאים‬ ‫שיעור כותבת ביום הכיפורים מצד‬ ‫קוב״ה ושכינתיה כנ״ל‪ .‬וזה הוא חלק מביטול יצרא דעבודה זרה‬ ‫ביטול עבודה זרה ביום זה‪.‬‬ ‫אלו והביאו לידי שריפת התורה‪ .‬וכנגד מיעוט המשכת הטוב‬ ‫קודש הקדשים‬ ‫ביום זה‪ ,‬וגילוי הדעת דקדושה של משה רבינו‪.‬‬ ‫שהיא קדושת התורה שנהייתה על ידי החטאים‪ ,‬היה הכהן גדול‬ ‫האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה וכו' חייב (יומא עג‪.):‬‬ ‫קורא בתורה ביום קדוש זה‪ .‬כי הכהן גדול בקדושת קריאתו‬ ‫אמר (רבא) [רבה] אמר רב יהודה‪ ,‬כותבת הגסה שאמרו יתירה‬ ‫בתורה המשיך קדושה גדולה וגילויים גדולים וחדשים בתורה‪,‬‬ ‫מכביצה‪ ,‬וקים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה‪ ,‬בציר מהכי לא‬ ‫אשר לכן היה אומר לפניהם 'יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב‬ ‫מיתבא דעתיה (שם עט‪ ).‬וכו'‪ ,‬אלא לאו שמע מינה כותבת הגסה‬ ‫כאן' (יומא סח‪ ,):‬וזה היה התיקון על מיעוט התורה שנגרמה על‬ ‫שאמרו פחות מכביצה (שם‪):‬‬ ‫ידי העוונות‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להבין ענין שיעור 'כותבת' ביום הכיפורים שהגמ' נשארת‬ ‫ויש להוסיף עוד על דרך מליצה‪ ,‬כי הנה ישנם שני דרכים‬ ‫קדושת קודש הקדשים מקדשת את כל הנוגע בה‬ ‫למסקנא [שיטת רב זביד שם] שהוא פחות מכביצה‪.‬‬ ‫שונים בכלליות עבודת ה'‪ ,‬אשר שניהם מקובלים אצל כלל‬ ‫הנה בדרך כלל מצינו בענין מאכלים שני שיעורים‪ ,‬הלא המה‬ ‫ישראל לשבטיו‪ .‬האחת עוסקת בהדגשת ענין תיקון המעשים‬ ‫אחת מן העבודות המיוחדות ביום הכיפורים‪ ,‬הלא היא כניסת‬ ‫הכהן הגדול לפני ולפנים אל קודש הקדשים‪ .‬מקום אשר רק‬ ‫שיעורי כזית וכביצה‪ .‬כמו שמצינו בדברי חז״ל שאמר הקב״ה‬ ‫באופן יסודי ופשוט‪ ,‬אשר בזו הדרך הלכו רבים וטובים שהניחו‬ ‫'וכי לא אשא פנים לישראל‪ ,‬שכתבתי להם בתורה ״ואכלת‬ ‫דגש גדול על פשטות קיום המצוות כהלכתן‪ ,‬וכך גם היו‬ ‫הכהן הגדול מאחיו יכול להיכנס אליו‪ ,‬וגם זאת ביום המקודש‬ ‫ביותר בשנה בלבד‪ .‬ויש להתבונן בדבר‪ ,‬מה הוא ענין כניסה זו‪,‬‬ ‫ושבעת וברכת את ה' אלקיך״ (דברים ח‪ ,‬י)‪ ,‬והם מדקדקים על‬ ‫מתעסקים הרבה ב'סור מרע'‪ ,‬אשר זה הוא חובת העבודה לפי‬ ‫עצמם עד כזית ועד כביצה' (ברכות כ‪ .):‬וכתב האריה״ק (פע״ח שבת‬ ‫פשוטו‪ .‬אכן הצדיקים ההולכים בדרך החסידות‪ ,‬היו מדריכים‬ ‫ואיך היא משמשת חלק מעבודת היום‪ ,‬יום התשובה והכפרה על‬ ‫עוונות בני ישראל‪.‬‬ ‫פ״ו) בענין שני שיעורים אלו‪ ,‬שהם מכוונים כנגד שני אותיות‬ ‫להוסיף על פשטות העבודה ולהתעסק הרבה בהתקשרות‬ ‫יו״ד שיש בשילוב השמוה״ק 'הוי״ה אדנ״י'‪ ,‬שיעור כזית הוא‬ ‫לקדושות עליונות הנעלים ממדרגתו הפשוטה של האדם‪ ,‬ולכן‬ ‫ויבואר בהקדם הפסוק שנאמר לגבי המזבח ״שבעת ימים‬ ‫כנגד היו״ד שבשם הוי״ה שהוא בחי' דכר‪ ,‬ושיעור כביצה הוא‬ ‫הניחו דגש גדול על בחי' 'עשה טוב' והמשכת האורות‪ ,‬לרומם‬ ‫תכפר על המזבח וקדשת אותו‪ ,‬והיה המזבח קודש קדשים‪ ,‬כל‬ ‫כנגד היו״ד שבשם אדנ״י בבחי' הנוק' [ולכן כתב כי נכון הדבר‬ ‫ולהאיר את אור הנשמה‪.‬‬ ‫הנוגע במזבח יקדש״ (שמות כט‪ ,‬לז)‪ ,‬ופירש רש״י‪' :‬והיה המזבח‬ ‫שיבצע האיש לעצמו פרוסה של כזית‪ ,‬ולאשתו יתן כביצה]‪.‬‬ ‫קודש‪ ,‬ומה היא קדושתו‪ ,‬״כל הנוגע במזבח יקדש״‪ ,‬אפילו קרבן‬ ‫ואיתא בזוה״ק על הפסוק ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״‬ ‫ובענין זה נתחלקו שני העבודות שהיו נעשות בזמן אחד ביום‬ ‫פסול שעלה עליו קדשו המזבח להכשירו שלא ירד' וכו'‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫(תהלים קמה‪ ,‬טז)‪' ,‬אל תקרי ידיך אלא יּודיך' (תיקו״ז ז‪ ,):‬דהיינו אשר‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אשר חז״ל אמרו כי אי אפשר היה לראות את שניהם‪,‬‬ ‫ומבואר מזה‪ ,‬כי דבר שנאמר עליו שהוא 'קודש קדשים'‪ ,‬היינו‬ ‫כל המזונות נשפעים משני יודי״ן אלו (עי' שעה״כ תפלת השחר א)‪.‬‬ ‫כי היתה 'דרך רחוקה' ביניהם‪ .‬שכן אלו שהעדיפו את פשטות‬ ‫שיש לו כח לקדש ולהכשיר את כל הנוגע בו‪ ,‬ואפילו פסולים‬ ‫העבודה‪ ,‬היו הולכים לראות בשריפת הפר והשעיר‪ ,‬שכן זה‬ ‫ובזה נבין את החילוק שבין שני שיעורים אלו‪ ,‬אשר כזית הוא‬ ‫וטמאים הנוגעים בו מקבלים שייכות אל הקודש‪.‬‬ ‫הוא חלק מעיקר עבודת היום על פי פשט‪ .‬ואכן שריפת הפר‬ ‫שיעורו של 'סתם אכילה' (ברכות מט‪ ,):‬ואילו כביצה היא שיעור‬ ‫והשעיר היא ענין של תיקון הרע בחי' 'סור מרע'‪ ,‬כמו שנתבאר‬ ‫ולפי זה יש לומר‪ ,‬כי ענין כניסת הכהן גדול ביום הכיפורים‬ ‫בית הבליעה‪ ,‬שאין בית הבליעה מחזיקה יותר מביצת תרנגולת‬ ‫שהוא כדי לתקן את שריפת התורה‪ .‬אבל לקריאת התורה לא‬ ‫אל קודש הקדשים הרי זה למען מטרה זאת‪ ,‬כדי להמשיך כפרה‬ ‫(יומא פ‪ .).‬ונמצא כי ההשפעה עצמה של האכילה‪ ,‬שייכת לחלק‬ ‫היו הולכים‪ ,‬שהרי בפשטות אין היא מעבודת היום כלל על פי‬ ‫לכלל ישראל‪ .‬כי כאשר היה נכנס אל הקודש בשליחות כל עם‬ ‫הנעלה יותר שהוא בחי' הדכר המשפיע‪ ,‬ולכן הוא בכזית‪ .‬ואילו‬ ‫פשט‪ ,‬אפילו שהיא נעשית על ידי הכהן הגדול ביום הקדוש‪ .‬מה‬ ‫בני ישראל‪ ,‬והביא עמו את כל החטאים והעוונות והפשעים אשר‬ ‫מקום הקיבול של האכילה שהוא בית הבליעה‪ ,‬הוא בחי' הנוק'‬ ‫שאין כן אותם המבקשים אורות נעלים‪ ,‬הנה הם היו מרגישים‬ ‫התוודה עליהם‪ ,‬היה מביא אותם לידי בחי' של 'נגיעה' בקודש‬ ‫המקבלת‪ ,‬ולכן שיעורו כביצה‪ .‬ו'שיעור' האכילה הוא החלק‬ ‫את ההתרוממות והקדושה הפנימית הנעלית שהיה הכהן גדול‬ ‫הקדשים‪ .‬ואז היו כולם מתקדשים בקדושה נעלית זו‪ ,‬כדין‬ ‫הרוחני יותר שבמאכל‪ ,‬ולכן הוא שייך אל המשפיע שהוא בחי'‬ ‫ממשיך בקריאתו הנשגבה ביום קדוש זה‪ ,‬ולכן היו הם מעדיפים‬ ‫הפסולים אשר נגעו ועלו על המזבח קודש קדשים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫שמים‪ .‬ואילו בית הבליעה שייך יותר לגשמיות המאכל‪ ,‬וזהו‬ ‫לשמוע את קריאת התורה של הכהן גדול‪.‬‬ ‫היתה נמשכת כפרה וסליחה ומחילה על כל העוונות‪.‬‬ ‫שייכותו אל המקבל שהוא בחי' ארץ‪ .‬וצריך להיות התקשרות‬ ‫ד‬ ‫חובת הלבבות‬ ‫יעזוב רשע דרכו‬ ‫ואיש און מחשבותיו‪:‬‬ ‫דער חובה צו‬ ‫שער הבטחון פרק ג‬ ‫גלייבן אין תשובה‬ ‫ש י עור ט ‪ -‬ג‬ ‫– העכער פון דער‬ ‫מענטשליכער ‘שכל’‬ ‫ש י עור י ה ש ק פ ה ו מ ו ס ר ב ד ר ך ה ח ס י ד ו ת‬ ‫א‬ ‫די רחמנות פונעם רבוש”ע אנצונעמען תשובה – ָָאן קיין שיעור‬ ‫חנון המרבה לסלוח‪:‬‬ ‫ער ביים צווייטן מאל נישט מוחל זיין | אפילו אויב ער וועט נאכאמאל מוחל זיין – וועט זיך עס ענדע ענדיגן | זיכער וועט ער נישט האבן קיין 'הכרת הטוב' אויף די עוולה וואס ער האט אפגעטון | דערפאר האבן טאקע‬ ‫די תורה און נבואה געזאגט אז עס העלפט נישט קיין תשובה | ווייל זיי זענען אראפגעלאזט צום 'שכל אנושי' און דארט העלפט טאקע נישט קיין תשובה | כדי א איד זאל תשובה טון מוז ער גלייבן אז 'לא מחשבותי‬ ‫מחשבותיכם' | די רחמנות פונעם רבוש"ע איז בלי גבול ובלי סוף | ער איז מוחל נאכאמאל און נאכאמאל | ער רעכנט עס פאר א 'זכות'‬ ‫'שכל אנושי' וואס זאל קענען פארשטיין וויאזוי דאס איז‬ ‫אויף דער וועלט קען מען נישט‬ ‫כדי תשובה צו טון מוז מען וויסן‬ ‫שייך בכלל? עס איז דאך ממש נישט אין אונזערע באגריפן‪.‬‬ ‫מוחל זיין פאר יענעם וועלכער‬ ‫פון דעם אויבערשטנ'ס רחמנות‬ ‫האט בא'גנב'עט א סכום געלט‬ ‫און לאמיר שוין זאגן‪ ,‬אז עס וועט זיין איינער וואס וועט‬ ‫מען וועט אביסל ארומרעדן דעם ענין פון רחמי ה' –‬ ‫דאס יא קענען באווייזן – וועט ער אבער אויך ווערן‬ ‫כדי דאס צו פארשטיין וועט מען געבן א דוגמא‬ ‫כלפי וואס עס איז נוגע צום ענין פון 'תשובה'‪ ,‬וואס דארט‬ ‫אויסגעברענט נאך דריי‪-‬פיר מאל‪.‬‬ ‫פון דער וועלט‪ :‬ראובן האט יארן לאנג געהארעוועט‬ ‫איז דאס ממש דער יסוד היסודות‪ ,‬און ווילאנג א מענטש‬ ‫און אפגעשפארט א סכום פון מיליאן דאלער‪ ,‬וואס ער‬ ‫איז נישט אויסגעקאכט אין דער דאזיגער קלארקייט – ווי‬ ‫האט זיך אוועקגעלייגט צו קויפן א הויז‪ .‬פלוצלינג קומט‬ ‫ווייט עס גייט דאס רחמנות פונעם אויבערשטן – קען ער‬ ‫ווער קען דען שפירן הכרת הטוב‬ ‫שמעון און באשווינדלט אים די מיליאן דאלער‪ ,‬און ראובן‬ ‫נישט תשובה טון מיטן גאנצן הארץ‪.‬‬ ‫פאר יענעם פאר די עוולה וואס‬ ‫בלייבט ארים ווי די נאכט‪ .‬עס גייט אריבער א האלב יאר‪,‬‬ ‫ער איז באגאנגען קעגן אים?‬ ‫שמעון האט שוין אויסגעפאטשקעט דאס געלט און ער‬ ‫די 'חכמה' און 'נבואה' זאגן אז עס‬ ‫לאמיר שוין זאגן אז עס וועט זיך יא טרעפן א מענטש‪,‬‬ ‫האט שוין נישט קיין פרוטה‪ ,‬און ער קומט צו ראובן און‬ ‫העלפט נישט קיין תשובה‬ ‫וואס ער קען מוחל זיין נאכאמאל און נאכאמאל‪ .‬אבער צי‬ ‫וויינט צו אים אז ער זאל אים מוחל זיין אויף זיין עולה‪,‬‬ ‫דער מדרש זאגט (פסיקתא דר"כ כד‪ ,‬ז)‪" :‬שאלו לחכמה‬ ‫דען וועט ער קענען זאגן פאר שמעון‪" :‬נישט בלויז איך‬ ‫און ער נעמט זיך אונטער אז ער וועט עס שוין נישט טון‬ ‫החוטא מהו עונשו‪ ,‬אמרה להם‪" :‬וחטאים תרדוף רעה" (משלי‬ ‫בין דיר מוחל אויף דער עולה וואס דו באגייסט קעגן מיר‬ ‫מער‪ .‬וועט דען ראובן קענען מוחל זיין פאר שמעון? עס‬ ‫יג‪ ,‬כא)‪ .‬שאלו לנבואה החוטא מהו עונשו‪ ,‬אמרה להם‪" :‬הנפש‬ ‫שוין אזויפיל מאל‪ ,‬נאר איך בין דיר מכיר טוב דערויף!‬ ‫קען אפשר זיין אז ער וועט אים זאגן 'איך בין דיר מוחל'‪,‬‬ ‫החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח‪ ,‬ד)‪ .‬שאלו לתורה חוטא‬ ‫ביי מיר רעכן איז דאס ממש‪ ,‬כאילו דו האסט מיר גאר‬ ‫אבער צי דען וועט ער קענען אויסמעקן פון זיין הארץ די‬ ‫מה עונשו‪ ,‬אמרה להם‪ :‬יביא אשם ויתכפר לו" ‪ -‬מען האט‬ ‫געטון א טובה דערמיט! איך האב צו דיר א גרעסערע‬ ‫גאנצע ווייטאג און פארדרוס? וויפיל ער וויל יענעם מוחל‬ ‫געפרעגט די 'חכמה'‪ ,‬די 'נבואה' און די 'תורה' צי זיי האבן‬ ‫אהבה – ווי ווען דו וואלסט דאס נישט געהאט געטון!"‪.‬‬ ‫זיין – שמייסט אים אבער אין פנים דער פאקט אז דאס געלט‬ ‫עפעס אן עצה פאר א מענטש וועלכער האט געזינדיגט‪,‬‬ ‫איז דען שייך פאר א מענטש צו שפירן אזוי? עס איז דאך‬ ‫איז נישטא מער! דער חורבן איז אפגעטון און עקזעסטירט‬ ‫און אלע האבן געגעבן שווערע עצות‪ ,‬די 'חכמה' האט‬ ‫ממש פארקערט פון 'דעת האנושי'‪.‬‬ ‫ווייטער! ער האט נישט וויאזוי צו קויפן א הויז!‬ ‫בכלל נישט געגעבן קיין 'תיקון'‪ ,‬נאר געזאגט אז עס‬ ‫קומט זיך אים 'רעה' רח"ל‪ ,‬די נבואה האט שוין געגעבן‬ ‫דער רבוש"ע איז מוחל אויף פיל א‬ ‫וויפיל מאל קען א מענטש יענעם‬ ‫א תיקון פון 'מיתה'‪ ,‬די תורה האט שוין געגעבן א תיקון‬ ‫גרעסערן שאדן און ער איז 'מרבה לסלוח'‬ ‫מוחל זיין אויף דער עוולה?‬ ‫פון ברענגען א 'קרבן' – וואס דאס קאסט געלט און‬ ‫לאמיר שוין זאגן‪ ,‬אז ראובן איז אזא גוטהארציגער‬ ‫מען דארף האבן א בית המקדש דערפאר‪ .‬פירט אויס‬ ‫דער נמשל‪ :‬ווען א מענטש זינדיגט חלילה‪ ,‬האט ער‬ ‫און רחמנות'דיגער מענטש‪ ,‬אז ער קען נישט צוקוקן דעם‬ ‫דער מדרש‪" :‬שאלו להקב"ה החוטא מהו עונשו‪ ,‬אמר להם‬ ‫נישט געמאכט קיין קלענערן חורבן – ווי דער וואס האט‬ ‫צער פון שמעון‪ ,‬און ער איז אים אמת'דיג מוחל פון גאנצן‬ ‫יעשה תשובה ויתכפר לו‪ ,‬הדא היא דכתיב (תהלים כה‪ ,‬ח)‬ ‫בא'גנב'עט דעם חבר מיליאן דאלער‪ ,‬אדרבה‪ ,‬דער חורבן‬ ‫טוב וישר ה' על יורה חטאים בדרך" – מען האט געפרעגט‬ ‫הארץ‪ ,‬אבער לאמיר שפינען ווייטער די מעשה‪ :‬ראובן‬ ‫וואס ער האט דא אנגעווערטשאפט אין אלע עולמות –‬ ‫דעם רבונו של עולם וואס די עצה איז‪,‬‬ ‫האט זיך צוזאמגענומען זיינע כוחות‬ ‫איז 'באין ערוך' מער ווי דער שאדן פון מיליאן דאלער‪.‬‬ ‫און אנגעהויבן צו הארעווען פונדאסניי‪,‬‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫האט ער געענטפערט א לייכטע עצה‪ :‬ער‬ ‫עס איז בפועל פארהאן א חלל און א חסרון אין אלע‬ ‫ער האט געשפארט און צוזאמגעקליבן‬ ‫זאל תשובה טון און ער וועט האבן א כפרה‪.‬‬ ‫עולמות‪ .‬נו‪ ,‬ווי קען מען פארשטיין מיט אונזער שכל‪ ,‬אז‬ ‫נישט צום‬ ‫דאלער צו דאלער‪ ,‬ביז נאכן הארעווען‬ ‫פארשטיין‪:‬‬ ‫א מענטש זאל זיך קלאפן 'חטאתי עויתי פשעתי'‪ ,‬ער זאל‬ ‫צען יאר – האט ער ענדליך נאכאמאל‬ ‫וויאזוי טיילט מען אפ די נבואה‬ ‫כאטש וואס‬ ‫חרטה האבן און זיך מקבל זיין אויף להבא נישט צו זינדיגן‬ ‫דערגרייכט די סומע פון מיליאן דאלער‪.‬‬ ‫יעדע עבירה איז‬ ‫און תורה פונעם רבונו של עולם?‬ ‫מער‪ ,‬און דער אויבערשטער זאל דאס מקבל זיין און אים‬ ‫און‪ ...‬נישט מער און נישט ווייניגער‪,‬‬ ‫מער ווי א שאדן‬ ‫לכאורה איז דער מדרש שווער צו‬ ‫מוחל זיין? וויאזוי איז מען אזוי שנעל מוחל אויף אזא‬ ‫דער שמעון איז נאכאמאל אנגעקומען‪,‬‬ ‫פון מיליאנען‬ ‫פארשטיין‪ :‬די 'חכמה'‪' ,‬נבואה' און 'תורה'‬ ‫משונה'דיגע עולה און הפסד? און נאכדערצו אז דער‬ ‫און 'כמעשהו בראשונה כך מעשהו‬ ‫דאלער וועלכע‬ ‫איז דען נישט 'הקדוש ברוך הוא'? פון‬ ‫מענטש זינדיגט נאכאמאל און נאכאמאל‪ ,‬עס גייט נישט‬ ‫בשניה'‪ ,‬ער בא'גנב'עט אים דאס גאנצע‬ ‫איז געבליבן‬ ‫וועלכע 'חכמה' רעדט מען דא – אויב‬ ‫דורך קיין טאג ָָאן קיין חטא‪ ,‬און דער אויבערשטער איז‬ ‫געלט‪ ,‬און ראובן טרעפט זיך נאכאמאל‬ ‫– איז דער‬ ‫נישט פון דער 'ספירת החכמה' פון 'עולם‬ ‫'חנון המרבה לסלוח'‪ ,‬ער איז מוחל פארן מענטש ביים‬ ‫אויסגעזעקלט‪ .‬עס גייט דורך א האלב‬ ‫אויבערשטער‬ ‫אים מוחל אפילו‬ ‫האצילות'? פון וועמען זאגט דער נביא זיין‬ ‫צען‪-‬טויזנט'סטל מאל – פונקט ווי ביים ערשטן מאל!‬ ‫יאר‪ ,‬קומט נאכאמאל שמעון מיט טרערן‬ ‫נבואה – אויב נישט פון 'הקדוש ברוך הוא'‬ ‫נאכן זינדיגן‬ ‫און נאכמער‪ ,‬טאמער דער מענטש טוט 'תשובה מאהבה'‬ ‫אין די אויגן‪ ,‬און בעט זיך ביי ראובן‪ ,‬אז‬ ‫צענדליגער‬ ‫וואס האט גערעדט צו אים? וואס שטייט‬ ‫ווערן די 'זדונות נתהפכין לזכיות' – די אלע עבירות‬ ‫ער זאל אים מוחל זיין‪ ,‬און מער וועט ער‬ ‫טויזנטער מאל‬ ‫אין דער תורה – אויב נישט דער 'דעת‬ ‫ווערן אים גערעכנט ווי 'מצוות'! ווי קען א מענטשליכער‬ ‫דאס נישט טון נאכאמאל‪ .‬צי איז מעגליך‬ ‫און ער איז אים‬ ‫הקדוש ברוך הוא'? וואס מיינט דאס‪ ,‬אז‬ ‫שכל באגרייפן אזא זאך? עס איז דאך ממש 'היפוך דעת‬ ‫אין דער וועלט‪ ,‬אז ראובן זאל אים מוחל‬ ‫גאר מכיר טוב‬ ‫זיי אלע ענטפערן איין תשובה‪ ,‬און 'הקדוש‬ ‫האנושי'‪.‬‬ ‫זיין? איז דען פארהאן אויף דער וועלט א‬ ‫פארן תשובה טון‬ ‫ברוך הוא' ענטפערט אן אנדערע תשובה?‬ ‫ה‬ ‫וועלכע באשטייט פון די הפטורה וואס מען זאגט‬ ‫הויכע בחינה פון הקב"ה‪ ,‬וואס דארט איז העכער פונעם‬ ‫די תורה איז אראפגעקומען‬ ‫שבת שובה‪ ,‬און פון די הפטורה 'דרשו ה' בהמצאו'‬ ‫'סדר השתלשלות'‪ ,‬דארט איז שוין דער 'שכל אנושי'‬ ‫צום 'דעת אנושי' און דארט‬ ‫וואס מען זאגט צום גדליה – וואס דארט איז דער‬ ‫גארנישט משיג‪ ,‬ער פארשטייט נישט צו יענע סארט‬ ‫העלפט נישט קיין תשובה‬ ‫נביא מעורר אויף תשובה‪ ,‬און ער זאגט (ישעיה נה‪ ,‬ז)‪:‬‬ ‫רחמנות‪ ,‬און פון יענע בחינה האט מען געפרעגט וואס‬ ‫דאס זאגט דא דער מדרש‪ :‬די 'חכמה'‪' ,‬נבואה' און‬ ‫"ַיַ ֲֲעֹזֹב ָָר ָָׁשע ַַד ְְרּכֹו ְְו ִִאיׁש ָָא ֶֶון ַַמ ְְח ְְׁשֹב ָָֹתיו ְְוָיָ ֹׁשֹב ֶֶאל ה' ִִו ַיַר ֲֲח ֵֵמהּו‬ ‫די עצה און תיקון פארן בעל תשובה? "אמר להם יעשה‬ ‫'תורה' – איז טאקע בלויז 'דעת הקדוש ברוך הוא'‪ ,‬אבער‬ ‫לֹוַח"‪ .‬און דערנאך לייגט ער צו‬ ‫ֹלֵקינּו ִּכִ י ַיַ ְְר ֶֶּבה ִלִ ְְס ַ‬‫ְְו ֶֶאל ֱֱא ֵ‬ ‫תשובה ויתכפר לו" – פון יענעם עולם ווערט נתגלה‬ ‫דאס איז דער 'דעת' וואס איז שוין אראפגעקומען ביז צו‬ ‫עטליכע ווערטער – וועלכע זענען קריטיש וויכטיג‬ ‫אזא מין 'עולם התשובה' וואס זאגט‪" :‬זאל זיין וואס‬ ‫אונז דורכן 'סדר ההשתלשלות' – וואס דעם 'דעת' קען‬ ‫בֹוַתי‬ ‫צו וויסן כדי צו קענען תשובה טון‪ִּ" :‬כִ י ֹלא ַַמ ְְח ְְׁש ַ‬ ‫זאל זיין‪ ,‬אפגעזען וואס דו האסט געטון און אפגעזען‬ ‫אונזער שכל פארשטיין און ארויסהאבן; ווי יעדער זעט‬ ‫בֹוֵתיֶכֶ ם ְְוֹלא ַַד ְְרֵכֵ יֶכֶ ם ְְד ָָרָכָ י וגו' ִּכִ י ָגָ ְְבהּו ָָׁש ַַמִיִ ם ֵֵמ ָָא ֶֶרץ‬ ‫ַַמ ְְח ְְׁש ֵ‬ ‫וויפיל מאל דו האסט עס געטון – האב חרטה דערויף‪,‬‬ ‫ביי זיך‪ ,‬אז ער קען נעמען א ספר פון 'דברי נביאים' און‬ ‫ּוַמ ְְח ְְׁשֹב ַַֹתי ִִמ ַַמ ְְח ְְׁשֹב ֵֵֹתיֶכֶ ם" – פרוביר‬ ‫ֵּכֵ ן ָגָ ְְבהּו ְְד ָָרַכַ י ִִמ ַַד ְְרֵכֵ יֶכֶ ם ַ‬ ‫זיי זיך מקבל אויף להבא‪ ,‬און איך בין דיר מוחל במחילה‬ ‫פון 'תורה'‪ ,‬דאס אפלערנען און גוט פארשטיין מיטן גאנצן‬ ‫אפילו נישט צו פארשטיין מיט דיין קאפ וויאזוי תשובה‬ ‫גמורה! דיינע אלע עונות קענען ווערן איבערגעדרייט אויף‬ ‫היקף און טיפקייט‪ .‬דעריבער האבן טאקע די 'נבואה'‬ ‫העלפט און וויאזוי דאס ארבעט‪ ,‬ווייל דו האסט נישט‬ ‫זכותים!"‪.‬‬ ‫און 'תורה' נישט געגעבן אזא עצה ווי 'תשובה'‪ ,‬ווייל‬ ‫דעם קאפ בכלל! דאס איז העכער פון דיין גאנצע‬ ‫דארט וואו אונזער קאפ קען נאך מיטגיין – עקזעסטירט‬ ‫מהלך המחשבה! דו דארפסט נאר אננעמען מיט אמונה‬ ‫תשובה העלפט נאר לויטן‬ ‫נישט אזא זאך ווי 'תשובה'! ווייל ווי קען דען קומען א‬ ‫פשוטה‪ ,‬אז דער אויבערשטער איז אזא 'רחום וחנון'‪ ,‬אז‬ ‫'דעת הקב"ה' וועלכע איז נישט‬ ‫'חרטה' און אויסמעקן דעם 'חורבן עולם' וואס איז דא‬ ‫אפילו פארן גרעסטן 'חוטא ופושע' האט ער אן אפענע‬ ‫אראפגעקומען צום 'שכל אנושי'‬ ‫געשען? זאגט אבער דער מדרש‪" :‬שאלו להקב"ה החוטא‬ ‫טיר אים צוריקצונעמען און פאררעכטן אלץ וואס ער‬ ‫נאך די 'שבע דנחמתא' קומט 'תרתי דתיובתא'‬ ‫מהו עונשו" – מען האט געפרעגט די שאלה פון 'הקדוש‬ ‫האט קאליע געמאכט‪.‬‬ ‫ברוך הוא'‪ ,‬דאס הייסט‪ ,‬מען איז ארויפגעגאנגען צו אזא‬ ‫ב‬ ‫יעדע נשמה וועט צום סוף תשובה טון‬ ‫והצליח אשר שלחתיו‪:‬‬ ‫און אנקומען צו איר שלימות‬ ‫דער רבוש"ע האט איבערגעגעבן די בחירה פארן איד | דארט האט ער זיך מסלק געווען פון זיין בעה"ב | דאס מאכט שווער צו פארשטיין וויאזוי די וועלט וועט אנקומען צום תכלית? | אויך איז שווער אויף יעדע נשמה‪:‬‬ ‫וויאזוי האט אים דער רבוש"ע באשאפן אויף א ספק? | דא ליגט א סוד פון תשובה | וויפיל דער רבוש"ע מישט זיך נישט אריין – דאך וועט ער מאכן זיכער אז יעדער איד זאל תשובה טון | יעדע נשמה וועט אנקומען צום‬ ‫שלימות'דיגן פלאן אויף וואס מען האט איר אראפגעשיקט | דאס איז פון די תעלומות הבריאה | דאס איז די 'גיאת השם' אז ער קאנטראלירט – אפילו דארט וואו ער איז כאילו נישט בעה"ב | דאס איז מחזק יעדן איד‬ ‫מיט א געוואלדיגע תקוה טובה‬ ‫שטעלט אויס א פלאן – וואס די גאנצע זאך איז תלוי‬ ‫אז א מענטש איז בעל הבית ביי זיך אינדערהיים?! עס‬ ‫וואס האט 'רחמי שמים' מיט‬ ‫ועומד אין א ספק?! עס קען דאך זיין אז דער מענטש‬ ‫איז דאך זעלבסט פארשטענדליך! עס איז נישט קיין שום‬ ‫'גאות' און 'תפארת'?‬ ‫וועט זיין א רשע‪ ,‬און ער וועט נישט אנקומען צום תכלית‬ ‫חידוש! אבער טאמער וועט מען זאגן אויף א מענטש‪" :‬ער‬ ‫אין פנימיות התורה ווייסט מען‪ ,‬אז די מדה פון רחמי‬ ‫און פלאן וואס דער אויבערשטער האט אויסגעשטעלט‬ ‫איז בעל הבית אויך דארט וואו ער איז נישט בעל הבית!‬ ‫ה' באלאנגט צו די ספירה פון 'תפארת'‪ .‬אויבנאויף דארף‬ ‫פאר אים?! די זעלבע זאך איז שווער בכלליות‪ :‬עס קען‬ ‫ווָארט ביי יענעם אינדערהיים – כאטש ער איז‬ ‫ער האט א ָ‬ ‫דאס א ביאור‪ ,‬וואס האט צוטון די מדה פון 'תפארת' –‬ ‫דאך זיין אז די וועלט בכלליות וועט פארקריכן פונעם‬ ‫נישט דארט דער בעל הבית" – דאס איז שוין א חידוש!‬ ‫וועלכע איז א מדה פון 'שלימות' און 'התפארות' – מיט‬ ‫וועג און נישט אנקומען צום 'תכלית בריאת העולם'?!‬ ‫דאס איז שוין א ריכטיגער 'גאות'!‬ ‫'רחמנות'? בפרט ווען מען רעדט פון אזא משונה'דיגע‬ ‫נו‪ ,‬צי איז דען שייך צו זאגן אז ער האט באשאפן אפילו‬ ‫הויכע רחמנות – וועלכע איז מכפר אויפן חוטא – וועלכער‬ ‫בלויז איין מענטש אויף א ספק?! ניין‪ ,‬דער רבונו של‬ ‫איז ממש דאס פארקערטע פון 'שלימות'? אויך שטייט אין‬ ‫דער רבוש"ע מישט זיך נישט‬ ‫עולם באשאפט נישט קיין זאך אויף א ספק! אויב דער‬ ‫אריין אין יענעמ'ס בחירה‬ ‫זוהר הק' (ח"ב קלב‪" :).‬י"ג מכילין דרחמי אינון גאות ה'" – די‬ ‫רבונו של עולם האט באשאפן דעם מענטש – האט ער זיכער‬ ‫י"ג מדות של רחמים זענען מגלה די גרויסקייט פונעם‬ ‫דער רבונו של עולם וואלט בעצם געקענט מאכן‪,‬‬ ‫אויבערשטן‪ .‬דאס דארף אויך א ביאור‪ :‬פארוואס ווערן די‬ ‫א פונקטליכער פלאן פארוואס ער האט אים באשאפן‪ ,‬וואס‬ ‫אז יעדער איד זאל זיין א צדיק ווי משה רבינו‪ .‬אבער‬ ‫י"ג מדות של רחמים אנגערופן "גיאות ה'"?! עס וואלט‬ ‫דער פלאן וועט זיך מוזן אויספירן! נאכדערצו‪ ,‬אז מען‬ ‫דער רבונו של עולם האט זיך כביכול מחייב געווען צו‬ ‫ענדערש געהערט צו די מדה פון 'רחמים' און 'טוב' ווי‬ ‫רעדט נישט דא פון א 'ספק'‪ ,‬נאר פון א 'ודאי'! דער רבונו‬ ‫'בחירה'; ווי עס שטייט (ברכות לג‪" :):‬הכל בידי שמים חוץ‬ ‫צום ענין פון 'גאוה דקדושה'?!‬ ‫של עולם איז דאך א 'יודע עתידות'‪ ,‬און ער האט לכתחלה‬ ‫מיראת שמים"‪ .‬דאס הייסט‪ ,‬דער אויבערשטער האט‬ ‫געוואוסט אז דער מענטש וועט אפטון די אלע עבירות‪,‬‬ ‫אוועקגעשטעלט א 'הנהגה עליונה'‪ ,‬אז אין דעם חלק‬ ‫און דאך האט אים דער רבונו של עולם באשאפן! און די‬ ‫וויאזוי ווייזט זיך ארויס דער 'גאות‬ ‫וואס רופט זיך 'עבודת האדם' – מישט ער זיך נישט‬ ‫קושיא שרייט‪ :‬ווי קען זיין אזא זאך‪ ,‬אז דער רבונו של‬ ‫אריין! דער רבונו של עולם זאגט פארן מענטש‪" :‬דא בין‬ ‫השם' – פון משגיח זיין אויף דער‬ ‫עולם באשאפט א מענטש מיט א פלאן און תכלית – ווען‬ ‫בריאה וואס ער האט באשאפן?‬ ‫איך נישט בעל הבית! דא ביסטו דער בעל הבית! איך‬ ‫פון צווייטן זייט גיבט ער אים איבער די פולע 'בחירה'‪ ,‬און‬ ‫כדי צו פארשטיין דעם ביאור הדברים – דארף‬ ‫טוה נישט דא וואס איך קען – נאר דו טוסט דא וואס דו‬ ‫ער נעמט זיך אונטער נישט אריינצומישן אין זיין בחירה?!‬ ‫מען זיך מתבונן זיין‪ ,‬ווען מען זאל‬ ‫ווילסט! דו קענסט טון גוטס און דו קענסט‬ ‫עס קען דאך געשען אז דער מענטש וועט מקלקל זיין‬ ‫אונז פרעגן‪" :‬וואו זעט מען די 'גאוה'‬ ‫אפטון 'חורבן העולם'!"‪.‬‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫דעם גאנצן פלאן פון דער בריאה?!‬ ‫און גרויסקייט פונעם אויבערשטן?"‪ .‬א‬ ‫יעדער איד האט‬ ‫פשטן וואלט געענטפערט‪" :‬וואס הייסט‬ ‫וויאזוי האט דער רבוש"ע‬ ‫זיך זיין אייגענע‬ ‫כח התשובה איז א הבטחה אז די בריאה‬ ‫באשאפן א וועלט מיט א‬ ‫וואו? וואו נישט?! מען זעט דאך זיין‬ ‫וועט אנקומען צום פלאן און ציל‬ ‫ציל – ווען עס איז א ספק צי‬ ‫בחירה אבער‬ ‫גרויסקייט איבעראל! ער טוט וואס ער‬ ‫דא קומט מען ָָאן צום סוד פון תשובה‪ ,‬וואס דאס‬ ‫מען וועט אנקומען אהין?‬ ‫דער רבוש"ע‬ ‫וויל און קיינער קען אים נישט אפהאלטן‬ ‫וועט מאכן‬ ‫גארנישט!"‪ .‬אבער מיט א טיפערן בליק‬ ‫איז נישט בלויז אן 'אפציע' – נאר דאס איז א פאקט‬ ‫שטעלט זיך א שאלה‪ :‬דער אויבערשטער‬ ‫זיכער אז מיט‬ ‫וואס וועט זיכער געשען! דער רבונו של עולם האט‬ ‫פארשטייט מען‪ ,‬אז דאס איז נאכנישט‬ ‫האט דאך באשאפן די וועלט בכלל – און‬ ‫זיין אייגענע‬ ‫צוגעגרייט א 'כח התשובה' נאך איידער ער האט באשאפן‬ ‫די ריכטיגע גרויסקייט‪ ,‬ווייל וואס איז‬ ‫יעדן איד בפרט – מיט א פלאן און ציל‬ ‫בחירה טוט‬ ‫דען דער חידוש אז ער קען אלעס טון‬ ‫די וועלט‪ ,‬וואס דארט ליגט דער ענטפער אויף די גאנצע‬ ‫וואו ער וויל אנקומען! ער וויל דאך נישט‬ ‫ער תשובה און‬ ‫רעטעניש פון דער בריאה! און דאס איז מרומז אינעם‬ ‫קומט ָָאן צו זיין‬ ‫און קיינער קען אים נישט אפהאלטן?!‬ ‫אנקומען צו א פלאן פון 'חורבן נצחי' – נאר‬ ‫תכלית אויף דער‬ ‫אלעס‬ ‫אלעס איז דאך זיינס! ער האט דאך‬ ‫פסוק (שמואל‪-‬ב יד‪ ,‬יד)‪ְ" :‬לְ ִִבְלְ ִִּתי ִיִ ַַדח ִִמ ֶֶמּנּו ִנִ ָָדח" – קיינער‬ ‫צו א פלאן פון 'תיקון נצחי'! נו אויב אזוי‪,‬‬ ‫וועלט‬ ‫באשאפן! צי דען וועט עס הייסן א 'גאות'‬ ‫וועט נישט בלייבן פארשטויסן! יעדע נשמה וועט צום‬ ‫ווי קען זיין אז ער מאכט א וועלט און‬ ‫ו‬ ‫אויף א ספק! מה‪-‬דאך רעגן‪ ,‬שיק איך נישט אויף א ספק‪,‬‬ ‫אויס די 'בחירה' וואס דער מענטש האט אויף 'טוב'‬ ‫סוף תשובה טון! יעדע נשמה וועט צום סוף אנקומען‬ ‫נאר ער מוז מצליח זיין – כל שכן אז דו מוזט אודאי‬ ‫און 'רע'‪ .‬נו‪ ,‬וואלט דארט געפאסט צו פרעגן די שאלה‪:‬‬ ‫צו איר 'תיקון'! יעדער מענטש – ווי גרויס און געפערליך‬ ‫מצליח זיין! עס קען נישט זיין אז אפשר וועסטו נישט‬ ‫פארוואס קומט אים 'שכר ועונש'‪ ,‬עס איז דאך פארהאן‬ ‫זיינע חטאים זענען – וועט דער רבונו של עולם דרייען‬ ‫מצליח זיין! צום סוף וועסטו זיכער תשובה טון און‬ ‫א 'ידיעה'?! ווי שטימט דאס מיט בחירה?! אבער לויט ווי‬ ‫מיט אים א גאנצע געשיכטע‪ ,‬ביז ער וועט אליינס 'בוחר'‬ ‫אנקומען צו דיין תכלית!‬ ‫מען רעדט יעצט‪ ,‬פארשטייט מען‪ :‬די סתירה פון 'ידיעה'‬ ‫זיין צו טון תשובה‪ ,‬און ער וועט אנקומען צום פונקטליכן‬ ‫און 'בחירה' איז א דין אין הלכות תשובה! ווייל 'הלכות‬ ‫פלאן און תכלית אויף וואס ער איז באשאפן געווארן! דער‬ ‫תשובה' איז נישט בלויז א 'מצות תשובה' – נאר דאס איז‬ ‫רבונו של עולם וועט מגלגל זיין גלגולים אויף גלגולים‪,‬‬ ‫דער קונץ פון לאזן די בחירה פארן‬ ‫מענטש און דאך אים מעורר זיין לתשובה‬ ‫א מציאות וואס יעדער איד וועט זיכער אנקומען דערצו!‬ ‫אז די דאזיגע נשמה'ס ענין זאל ווערן דורכגעפירט –‬ ‫און דערפאר מוז מען דארט אויסשמועסן די סתירה‬ ‫פונקטליך ווי עס איז געווען די כוונה העליונה בשעת‬ ‫אט די מדה פון 'רחמנות' – וואס איז נוגע צו 'תשובה'‬ ‫צווישן 'ידיעה' און 'בחירה'‪ ,‬און ענטפערן 'לא מחשבותי‬ ‫– נעמט זיך פון א מורא'דיגן 'תפארת'! פון א געוואלדיגן‬ ‫ווען ער האט אים באשאפן! און כאטש דאס זענען גאר‬ ‫מחשבותיכם'‪ ,‬אז דאס איז העכער פון אונזערע באגריפן‪.‬‬ ‫טיפע און הויכע זאכן – וועלכע רירן ָָאן די סתירה פון‬ ‫'גאות' פונעם אויבערשטן! ווייל דאס איז א חידוש פון‬ ‫גרויסקייט 'עד אין סוף'‪ ,‬וואס ער איז שולט אויך דארט‬ ‫'ידיעה' און 'בחירה' – וועלכע איז העכער פון אונזער‬ ‫וואו ער איז נישט בעל הבית כביכול! אויך דארט וואו ער‬ ‫אויב שניי וועט אויספירן איר מיסיע‬ ‫השגה – דאך איז יעדער איד מחויב צו גלייבן‪ ,‬אז דער‬ ‫מישט זיך נישט אריין און לאזט יענעם בוחר זיין מיט זיין‬ ‫אויף וואס מען האט איר געשיקט‬ ‫רבונו של עולם האט אים נישט באשאפן פאר אומזיסט‪,‬‬ ‫– וועט אודאי א נשמה אויספירן‬ ‫און ער קען אלעמאל תשובה טון און פאררעכטן אלץ‬ ‫אייגענע בחירה – איז דער רבונו של עולם מושל צו מאכן‬ ‫זיכער אז יענער זאל אליינס בוחר זיין תשובה צו טון!‬ ‫אין דער אויבנדערמאנטער הפטורה פון 'דרשו' וואו‬ ‫וואס ער האט קאליע געמאכט‪ .‬און די זעלבע זאך דארף‬ ‫און פון דארט דארף א איד נעמען האפענונג אין יעדן‬ ‫דער נביא רעדט איבער תשובה – שטייט דארט א פסוק‪:‬‬ ‫מען גלייבן כלפי דעם כלליות‪ ,‬אז גאנץ כלל ישראל וועט‬ ‫מצב – אפגעזען וואספארא גרויסער 'חוטא' ער איז‪ ,‬און‬ ‫"ִּכִ י ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ֵיֵ ֵֵרד ַַהֶגֶ ֶֶׁשם ְְו ַַה ֶֶׁשֶלֶ ג ִִמן ַַה ָָׁש ַַמִיִ ם ְְו ָָׁש ָָמה ֹלא ָיָ ׁשּוב ִּכִ י‬ ‫נאך תשובה טון און אנקומען צום תכלית הטוב; ווי דער‬ ‫וויפיל מאל ער האט שוין תשובה געטון און נאכאמאל‬ ‫יָחּה ְְוָנָ ַַתן ֶזֶ ַַרע ַלַ ֹּז ֵֵֹר ַַע ְְוֶלֶ ֶֶחם‬ ‫ִִאם ִִה ְְר ָָוה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ְְוהֹוִלִ ָיָדּה ְְו ִִה ְְצ ִִמ ָ‬ ‫רמב"ם זאגט (הל' תשובה ז‪ ,‬ה)‪" :‬סוף ישראל בגלותן לעשות‬ ‫געזינדיגט – אז ער קען נאכאלץ תשובה טון‪ ,‬און אז ער‬ ‫ָלָ ֹאֵֹכֵ ל"‪ .‬דא שטייט ממש אט די נקודה וואס מען רעדט‬ ‫תשובה ומיד נגאלין"‪.‬‬ ‫וועט נאך מוזן תשובה טון! ווייל דער רבונו של עולם‬ ‫דא‪ .‬דער רבנו של עולם זאגט‪" :‬דו זעסט ווי דער רעגן‬ ‫איז זיך נישט מייאש פון קיין שום נשמה! ער האלט אן‬ ‫און שניי וואס איך שיק ארויס – טוט זיין מיסיע! איך שיק‬ ‫נישט ארויס קיין רעגן אויף א ספק‪ ,‬אז אפשר וועט ער‬ ‫עס קוקט אויס ווי א סתירה צווישן 'ידיעה'‬ ‫אויג אויף יעדע נשמה איר צוריקצוברענגען צו זיך! ער‬ ‫און 'בחירה' – אבער ביידע זענען אמת‬ ‫האט גילוים פון י"ג מדות של רחמים – וואס דארט איז‬ ‫נישט אנקומען וואו מען דארף‪ ,‬אדער אפשר וועט ער‬ ‫פארהאן עצות און תיקוני תשובה פאר יעדע נשמה‪ ,‬יהיה‬ ‫נישט אויפטון צו מאכן וואקסן און בליען‪ ,‬ניין‪ ,‬אויב איך‬ ‫דער באקאנטער רמב"ם – וועלכער איז מסביר די‬ ‫מי שיהיה! מיר קענען נישט פארשטיין וויאזוי עס ארבעט‬ ‫שיק אים ארויס – וועט ער זיכער אויספירן מיין שליחות‬ ‫סתירה פון 'ידיעה' און 'בחירה' – געפונט זיך אין 'הלכות‬ ‫צוזאמען מיט 'בחירה' – אבער מיר קענען יא גלייבן אז‬ ‫ביזן סוף! נו אויב אזוי‪ֵּ" ,‬כֵ ן ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְד ָָב ִִרי ֲֲא ֶֶׁשר ֵיֵ ֵֵצא ִִמ ִִּפי ֹלא‬ ‫תשובה' (פ"ה)‪ .‬לכאורה וואלט אזא סוגיא ענדערש‬ ‫דער רבונו של עולם וועט אים שיקן התעוררות'ן און‬ ‫יַח ֲֲא ֶֶׁשר‬‫ָיָ ׁשּוב ֵֵאַלַ י ֵֵר ָיָקם ִּכִ י ִִאם ָָע ָָׂשה ֶֶאת ֲֲא ֶֶׁשר ָָח ַַפ ְְצ ִִּתי ְְו ִִה ְְצִלִ ַ‬ ‫באלאנגט אין 'הלכות דעות' אדער אין 'הלכות יסודי‬ ‫רמזים‪ ,‬ביז ווען דער מענטש וועט צוריקקומען צו ריכטיגן‬ ‫ְְׁשַלַ ְְח ִִּתיו" – איז דאך א כל שכן וכל שכן‪ ,‬אז דו אידישע‬ ‫התורה' – וואס דארט שטעלט ער אוועק אלע י"ג עיקרים‪,‬‬ ‫וועג – דורך זיין אייגענע בחירה‪.‬‬ ‫נשמה – וועסט אודאי אויספירן דיין שליחות אויף וואס‬ ‫וואס איינער פון זיי איז 'שכר ועונש'‪ ,‬אז דע מענטש‬ ‫איך האב דיר באשאפן! איך האב נישט באשאפן א נשמה‬ ‫באקומט באצאלט אויף זיינע מעשים‪ ,‬וואס דאס דרוקט‬ ‫ג‬ ‫אין יעדן דור דארפן די מנהיגים זען‬ ‫לדור ודור המליכו‪:‬‬ ‫וועלכע נקודה מער מדגיש צו זיין‬ ‫תשובה העלפט נישט ביי גוים | ווייל ביי זיי וועט עס זיין 'אחטא ואשוב' | טאמער ווערט תשובה א סיבה צו זינדיגן און אפקילן די הארבקייט פון א חטא – ווערט מען ארויסגעווארפן פונעם 'עולם התשובה' | א איד‬ ‫האט אן איידלקייט צו גלייבן אין 'תשובה' און דאך ציטערן פון א חטא מיטן גרעסטן הארבקייט | איידער די חטא – דארף ער טראכטן אז ער וועט נישט קענען תשובה טון דערויף און וועט בלייבן פארפלעקט לעולמי עד‬ ‫| נאכן חטא – דארף ער טראכטן אז ער קען זייער שנעל און לייכט תשובה טון | א גוי האט נישט די כוחות צו טראכטן אזוי – וויבאלד ער איז נישט געקומען אויף דער וועלט אויסצופירן א 'תכלית הבריאה' | א איד שפירט‬ ‫בנפשו דעם טיפן איידלקייט | אמאל האט מען אין געוויסע פלעצער נישט געוואלט רעדן צופיל פון 'לאחר החטא' | זיי האבן חושש געווען אז דאס וועט עטוואס אפקילן פון יראת שמים | היינט איז כולי עלמא מודי אז‬ ‫מען מוז יא רעדן דעם שפראך פון 'לאחר החטא' | מען דארף אסאך מער חושש זיין אז מען וועט ווערן אפגעקילט פון האפענונג צוריקצוקומען צום רבוש"ע‬ ‫זיי נישט 'בשורש נפשם' די געפיל און הבנה פון "לבלתי‬ ‫פון א גוי‪ ,‬אז ער פארשטייט נישט וויאזוי מען באנוצט‬ ‫טאמער נוצט ער תשובה פאר‬ ‫ידח ממנו נדח" – וואס א איד שפירט‬ ‫זיך מיטן 'אור התשובה'! דער גוי איז נישט‬ ‫א סיבה צו זינדיגן – ווערט ער‬ ‫אויסגעשלאסן פון ‘עולם התשובה’‬ ‫בעומק נשמתו! און דערפאר‪ ,‬טאמער‬ ‫באשאנקען געווארן מיט די איידלקייט צו‬ ‫וואלט מען געגעבן פאר די אומות העולם‬ ‫נקודות‪:‬‬ ‫אננעמען ריכטיג דעם ענין פון תשובה – ָָאן‬ ‫דער גאנצער ענין פון תשובה איז א מתנה וואס דער‬ ‫דעם מושג פון 'תשובה' – וואלטן זיי דאס‬ ‫היינט איז דער‬ ‫אריינפאלן אין 'אחטא ואשוב'‪ ,‬און אויב‬ ‫רבונו של עולם האט געגעבן בלויז פאר אידישע קינדער‪,‬‬ ‫אפגעטייטשט ווי א 'קלות' און 'הפקרות'‪,‬‬ ‫עיקר יצר הרע‬ ‫גיבט מען אים א 'כח התשובה' – טייטשט‬ ‫אבער פאר די אומות העולם העלפט נישט קיין תשובה‪.‬‬ ‫כאילו א חטא איז נישט אזוי געפערליך!‬ ‫קאנצענטרירט‬ ‫זיך דאס אפ אלס א קולא אינעם חטא! עס‬ ‫און די סיבה דערצו איז נישט צוליב דעם וואס דער מושג‬ ‫עס איז גארנישט אזוי עק וועלט צו‬ ‫אויף 'לאחר‬ ‫מאכט ביי אים לייכט דעם גאנצן 'חומר‬ ‫פון תשובה ארבעט נישט פאר זיי‪ ,‬ווייל די רחמי ה' איז‬ ‫זינדיגן – ווייל מען קען תשובה טון און‬ ‫החטא' וואס‬ ‫החטא' און ער קען שוין יעצט זינדיגן מיט‬ ‫'בלי גבול' און עס קלעקט אויך פאר די אומות העולם; ווי‬ ‫פאררעכטן! ער וועט גיין הרג'ענען א‬ ‫דעמאלט נעמט‬ ‫א לייכטערן געמיט‪ .‬און דערפאר איז 'נועלין‬ ‫עס שטייט (תהלים קמה‪ ,‬ט)‪ְ"ְ :‬ו ַַר ֲֲח ָָמיו ַַעל ָּכָ ל ַַמ ֲֲע ָָׂשיו"‪ .‬נאר‬ ‫מענטש‪ ,‬מיטן פלאן אז נאכדעם וועט ער‬ ‫ער זיך ארבעטן‬ ‫בפניו דרכי התשובה'‪.‬‬ ‫דאס איז געבויעט אויף דער הלכה (יומא פ"ח מ"ט)‪" :‬האומר‬ ‫אויף 'יאוש' און‬ ‫אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – טאמער‬ ‫תשובה טון! דאס איז א גוי'אישע בליק‬ ‫צוקלאפטקייט –‬ ‫אויף תשובה‪ ,‬און דערפאר האט מען אים‬ ‫א מענטש זאגט 'איך קען זינדיגן און דערנאך תשובה טון'‪,‬‬ ‫דעריבער דארף‬ ‫א גוי פארמאגט נישט די כוחות‬ ‫לאזט מען אים נישט תשובה טון‪ .‬דאס הייסט‪ ,‬אודאי‬ ‫נישט געגעבן קיין 'כח התשובה'‪.‬‬ ‫היינט דער עיקר‬ ‫צו פארשטיין וויאזוי תשובה איז‬ ‫שפראך זיין‬ ‫גארנישט מקיל אינעם חטא‬ ‫טאמער וועט ער נאכדעם ריכטיג תשובה טון – וועט די‬ ‫איבער דער 'כח‬ ‫תשובה העלפן‪ ,‬אבער די הנהגה פונעם 'עולם התשובה'‬ ‫נאר דער איד קען אנכאפן‬ ‫אין אנדערע ווערטער‪ :‬וויבאלד דער גוי‬ ‫איז‪ ,‬אז די טויערן פארמאכן זיך פאר אזא סארט מענטש‪,‬‬ ‫דעם שטריק פון ביידע עקן‬ ‫התשובה' וואס‬ ‫איז נישט דער 'תכלית הבריאה' – נאר בלויז‬ ‫עס איז פארהאן‬ ‫אז ער זאל נישט קענען אריינקומען אהין‪ .‬ווייל וויבאלד‬ ‫כאטש וואס אויך א איד האט א יצר‬ ‫'לאחר החטא'‬ ‫א 'טפל' צו באדינען אידישע קינדער‪ ,‬וואס‬ ‫דער מענטש האט גענוצט דעם 'כח התשובה' פאר א‬ ‫הרע‪ ,‬און ער האט די בחירה צו טראכטן‬ ‫אז א איד איז‬ ‫זיי זענען 'תכלית הבריאה' – דערפאר איז‬ ‫קולא אינעם חטא‪ ,‬און דאס גופא אז תשובה העלפט‬ ‫מיט א גוי'אישן קאפ און זאגן 'אחטא‬ ‫קיינמאל נישט‬ ‫ער נישט אומשטאנד צו פארשטיין אז יעדע‬ ‫– האט אים גאר געמאכט זינדיגן – פארמאכט מען די‬ ‫ואשוב' – אבער דער שורש פונעם איד‬ ‫פארפאלן‬ ‫נשמה האט א תכלית און א תיקון‪ .‬עס ליגט‬ ‫טויערן אויף אים! און דאס איז דער פאקטישער מציאות‬ ‫ז‬ ‫דרכי הצדיקים‬ ‫'בעצם' איז אנדערש געבויעט! מצד דאס וואס א איד האט א אידישע נשמה‬ ‫פשיטת שאלה זו‪ ,‬אלא רצה להשתמש‬ ‫– קען ער אננעמען תשובה אויפן ריכטיגן אופן‪ ,‬אז עס זאל נישט גארנישט‬ ‫הרה״ק רבי נפתלי חיים‬ ‫בדבר כאמצעי לחזור אותו בחזרה‬ ‫מדזיקוב זי״ע –יו"ד יום הכיפורים‬ ‫פארמינערן פונעם 'חומר החטא'‪ .‬פון איין זייט וועט ער וויסן‪ ,‬אז א חטא איז‬ ‫למשפחתו בחוץ לארץ‪ .‬אכן עד מהרה‬ ‫געפערליך און עס איז נישטא קיין שום קולא אין א חטא‪ ,‬און פון צווייטן‬ ‫שלח רבי נפתלי חיים והחזיר תשובה‬ ‫זייט וועט ער וויסן‪ ,‬אז מען קען אלעמאל תשובה טון‪ .‬אין אנדערע ווערטער‪:‬‬ ‫במכתב מארץ ישראל‪ ,‬כי בוודאי אינו‬ ‫איידער ער האט געזינדיגט‪ ,‬וועט ער ציטערן פאר דעם חטא כאילו עס וואלט‬ ‫יכול לסרב לבקשתו של חמיו זקנו‪,‬‬ ‫נישט עקזעסטירט קיין תשובה בכלל! בשעת נסיון און 'התגברות היצר' פונעם‬ ‫הרה״ק רבי נפתלי חיים מדזיקוב זי״ע [בנו של‬ ‫אבל שידעו לכתחלה כי לא תהיה להם מזה שום‬ ‫הרה״ק בעל 'אמרי נועם' זי״ע] היה צדיק פלא‬ ‫עובר זיין אויפן חטא – טאר ער נישט טראכטן פון תשובה! אבער אויב איז‬ ‫קורת רוח‪ .‬ואחר תקופה אכן הגיע לחו״ל‪ ,‬אבל‬ ‫אשר נהג באופן טמיר ונעלם בכל דרכיו‪ ,‬והיה‬ ‫ער חלילה דורכגעפאלן און געזינדיגט – הייבט זיך ערשט ָָאן א נייער חידוש!‬ ‫בכל משך שהותו שם קשר את עיניו במטפחת‪,‬‬ ‫כל כולו יושב סתר נשגב ונעלה‪ .‬וכאשר פעם‬ ‫יעצט עפנט זיך אויף א נייע וועלט וואס רופט זיך 'עולם התשובה'‪.‬‬ ‫כאשר אמר כי אינו רוצה שיראו עיניו את‬ ‫אחת הגיע להחלטה שהוא צריך לעלות להתגורר‬ ‫אויר חוץ לארץ‪ .‬ותיכף ומיד אחר שהשלים את‬ ‫בארץ הקודש‪ ,‬קם ועשה את הדבר‪ ,‬ונסע לאר״י‬ ‫שליחותו‪ ,‬קם ונסע בזריזות בחזרה לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אפילו אויב אמאל האט מען נישט גערעדט קיין חיזוק‬ ‫תוך כדי שהוא משאיר אחריו בגאליציע את‬ ‫אויף 'לאחר החטא' – אבער היינט דארף מען יא רעדן‬ ‫אשתו הרבנית וצאצאיו החשובים‪ .‬אבל על אף‬ ‫שהם נשארו מאחור‪ ,‬והוא לא גידל בעצמו את‬ ‫אין געוויסע פלעצער פארצייטנס – האט מען נישט געוואלט צופיל רעדן‬ ‫סיפר הרה״ק רבי אברהם שמחה מבארנוב‬ ‫צאצאיו‪ .‬מכל מקום לא עזבם מלחנכם ולדאוג‬ ‫און מרחיב זיין איבער די גרויסע כח פון תשובה‪ .‬פארקערט‪ ,‬מען האט בעיקר‬ ‫זי״ע‪ ,‬מה שסיפר לו הרה״ק רבי יהושע'לע‬ ‫להם‪ ,‬והיתה עינו פקוחה עליהם ממקום שבתו‬ ‫גערעדט בלויז פונעם 'חומר החטא'‪ ,‬מען האט מזהיר געווען ווי ווייט דער‬ ‫מבעלזא זי״ע‪ .‬כי פעם אחת היה רבי נפתלי חיים‬ ‫בארה״ק‪ ,‬והיה שולח אליהם מכתבים מלאים‬ ‫'פגם' פון אן עבירה גייט‪ ,‬און דער חיוב צו שטיין ווייט פון יעדן נדנוד חטא‪.‬‬ ‫אצלו בבעלזא על יום הכיפורים‪ ,‬אבל כדרכו‬ ‫בדברי הדרכה‪ .‬ואכן צאצאיו גדלו והיו לשם‬ ‫אבער דער חלק פון 'חיזוק' פאר דער וועלכער איז ליידער יא דורכגעפאלן‬ ‫בקודש לא הודיע מי הוא‪ ,‬ועמד במשך כל היום‬ ‫ולתפארת‪ ,‬ובראשם בנו הבכור הרה״ק רבי‬ ‫– האט מען נישט צופיל גערעדט‪ ,‬ווייל מען האט געהאלטן אז דאס וועט‬ ‫הקדוש במקומות הפשוטים בשולי ביהמ״ד 'בין‬ ‫אליהו מזאלין זי״ע [אשר היה נוסע אל הרה״ק‬ ‫גורם זיין א קלות און א רפיון אינעם 'יראת חטא'‪ .‬אבער אינעם היינטיגן דור‬ ‫תנור וכיריים'‪ ,‬ואף אחד לא הכיר אותו ולא ידע‬ ‫מראזוואדוב זי״ע]‪.‬‬ ‫מי הוא‪ .‬אכן בסוף היום אחר תפלת נעילה‪ ,‬נודע‬ ‫שפל – וואס מענטשן זענען אזוי שוואך בנפש – איז פארהאן א הכרעה פון אלע‬ ‫לרבי יהושע'לע כי רבי נפתלי חיים מדזיקוב היה‬ ‫מנהיגי ישראל‪ ,‬אז היינט דארף מען יא אסאך ארומרעדן איבער דעם חיזוק און‬ ‫שם במשך כל היום‪ .‬מיד שלח להביא אותו לפניו‪,‬‬ ‫באותם המכתבים אשר היה שולח לבני‬ ‫'כח התשובה' וואס מען דארף וויסן 'לאחר החטא'‪ .‬און אויף דעם האט דער‬ ‫ורצה להזמין אותו ביותרת הכבוד אל ביתו נאוה‬ ‫משפחתו‪ ,‬כמו בשאר מכתביו שהיה שולח‬ ‫רבונו של עולם איבערגעגעבן א געטריישאפט פאר די מנהיגי ישראל‪ ,‬אז זיי‬ ‫קודש‪ .‬אבל כאשר התחילו לחפש אותו‪ ,‬כבר לא‬ ‫מארה״ק אל יושבי הגולה‪ ,‬היו כתובים הרבה‬ ‫זאלן שפירן און ארויסהאבן וועלכע שפראך מען דארף היינט נוצן – לויטן‬ ‫היה בביהמ״ד‪ .‬ציוה רבי יהושע'לע לאנשי שלומו‬ ‫פעמים דברי רוח הקודש גלויים‪ ,‬כאשר היה‬ ‫צורך הדור‪.‬‬ ‫שיחפשו אותו בכל העיר‪ ,‬ומיד יצאו וביקשו‬ ‫כותב על העתידות כצופה ומביט בלי שום מסך‬ ‫אחריו‪ .‬אכן אחר זמן מה נודע להם‪ ,‬כי הוא‬ ‫המבדיל‪ .‬והנה אחיו הרה״ק רבי יהושע מדזיקוב‬ ‫הגיע בערב יום הכיפורים לפנות ערב אל העיר‪,‬‬ ‫זי״ע לא היו לו בתחלה בנים כי אם בנות‪ ,‬ובשל‬ ‫דאס איז נישט קיין 'חדש אסור מן התורה'‬ ‫כך היה בנו של רבי נפתלי חיים רבי אליהו‬ ‫ווייל די יסודות זענען שוין אלטע יסודות‬ ‫והתאכסן בסוף העיר אצל אופה אחד‪ .‬ובמוצאי‬ ‫יום הכיפורים מיד אחר תפלת מעריב‪ ,‬הגיע‬ ‫הנ״ל סבור כי אחר מלאת ימיו ושנותיו של‬ ‫ביי די אלע סארט ענינים דארף מען וויסן‪ :‬דער כלל וואס מיר ווייסן‬ ‫בזריזות לבית האכסניה והבדיל על היין וטעם‬ ‫דודו הק' יקראו לו למלא את מקומו ברבנות‬ ‫אז 'חדש אסור מן התורה'‪ ,‬מען טאר נישט מחדש זיין קיין נייע זאכן אין‬ ‫קצת‪ ,‬ומיהר לנסוע משם‪ .‬ואמר רבי יהושע'לע‬ ‫דזיקוב‪ ,‬בהיותו בן אחיו הגדול‪ .‬אבל אז הגיע יום‬ ‫אידישקייט – איז געזאגט געווארן בלויז טאמער מען איז מחדש א נייע 'יסוד'‬ ‫אל הרה״ק מבארנוב‪ ,‬כי הצטער מאד על הדבר‪,‬‬ ‫אחד מכתב מאת אביו הק'‪ ,‬וכתב לו 'אל תדמה‬ ‫אין אידישקייט‪ .‬אבער ווען עס האנדלט זיך פון אמת'ע יסודות וועלכע ווערן‬ ‫לפי שרצה מאד לראותו ולהכירו‪ ,‬ברצותו לדעת‬ ‫בנפשך שאתה תהיה ממלא מקום בדזיקוב אחר‬ ‫גערעדט אין די פארצייטישע ספרים‪ ,‬און עס זענען אפילו געווען געוויסע‬ ‫מה רוצה הצדיק הזה בעולם‪.‬‬ ‫אחי יהושע‪ ,‬כי אחי יהושע יהיה לו בן‪ ,‬ממילא‬ ‫צדיקים הקודמים וועלכע האבן יא געמאכט א שטארקן דגוש צו רעדן און‬ ‫תסע לרישא'‪ .‬וכך אכן היה‪ ,‬כאשר אחר זמן‬ ‫זיך קאכן אין די דאזיגע יסודות – אפילו אויב אין אונזערע פלעצער האט‬ ‫מה נולד הרה״ק רבי אלטר'ל זי״ע בנו של רבי‬ ‫פעמים רבות במשך ימי חייו‪ ,‬כאשר היה‬ ‫יהושע‪ ,‬והוא מילא את מקומו אחריו‪ .‬ורבי אליהו‬ ‫מען פארצייטנס ווייניגער גערעדט דערפון – מעגן די היינטיגע מנהיגי הדור‬ ‫משוחח עם אנשים‪ ,‬היה נוהג באמצע השיחה‬ ‫קיים את דברי אביו‪ ,‬ונסע לרישא אשר שם‬ ‫טוישן דעם 'דגוש' לפי צורך הדור‪ ,‬און אריינברענגען א גרעסערן עסק אין‬ ‫להפסיק ולומר בנוסח ובנעימה את התיבה‬ ‫היו מתגוררים רבים מחסידי דזיקוב‪ ,‬ופתח שם‬ ‫די דאזיגע יסודות‪ .‬און דאס הייסט נישט קיין 'חדש אסור מו התורה'‪ ,‬ווייל‬ ‫שטיבל והנהיג עדה בעצמו‪.‬‬ ‫'והכהנים‪ '...‬מתוך 'סדר העבודה' של יום‬ ‫דער עצם זאך איז נישט ניי – עס איז אן אלטער דרך‪ .‬און 'דרכים' קענען‬ ‫הכיפורים‪ .‬והיה זה דבר תמוה בעיני כולם‪ ,‬אשר‬ ‫זיך טוישן‪ ,‬אז אין דעם דור האט מען נישט געדארפט גיין דערמיט‪ ,‬און אין‬ ‫לא ידעו מה זאת‪ .‬והנה בתקופה האחרונה לפני‬ ‫דעם דור דארף מען יא גיין דערמיט‪ ,‬ווייל יעדער דור האט זיך זיין מהלך‪.‬‬ ‫פטירתו שכב על ערש דוי בביתו‪ ,‬והיו כמה אנשים‬ ‫סיפר הרה״ח הישיש ר' ָיָ אשע [יוסף] ליפשיץ‬ ‫און אויף דעם זענען אלעמאל פארהאן די מנהיגים וואס האבן מקבל געווען‬ ‫ז״ל‪ :‬בדזיקוב היה חסיד מפורסם בשם ר' משה‬ ‫אשר סעדו אותו בחליו‪ .‬ויהי בעיצומו של יום‬ ‫און צוגעזען ביי פריערדיגע צדיקים‪ ,‬און זיי זוכן נישט צו 'מחדש' זיין קיין‬ ‫מענדל‪ ,‬וכמדומה שהוא היה השו״ב אצל הרה״ק‬ ‫הכיפורים‪ ,‬באמצע היום הורע מאד מצבו‪ ,‬והבינו‬ ‫חידושים‪ ,‬נאר גייען מיט די אלטע יסודות וואס מען האט צוגעזען און‬ ‫מדזיקוב‪ .‬פעם אחת נזדמן לו להיות בראש השנה‬ ‫שצריכים להתכונן כבר ליציאת נשמתו הק'‪ .‬מיד‬ ‫מקבל געווען‪ ,‬נאר לויטן מצב הדור טייטשט מען אפ די אלטע יסודות אויף‬ ‫בעיר טשעבין‪ ,‬ומפני שהיה בעל תפלה מפורסם‬ ‫מיהרו האנשים אל ביהמ״ד 'ניסן באק' [אשר שם‬ ‫בתפלתו הנעימה‪ ,‬כיבדו אותו בני טשעבין‬ ‫דעם אופן‪ ,‬אז היינט דארף מען לייגן מער דגוש אויף דעם ענין – כדי עס‬ ‫היה רגיל להתפלל בדרך כלל]‪ ,‬כדי להזמין את‬ ‫שיתפלל לפני העמוד את תפלות המוספין‪ .‬ולא‬ ‫זאל ארויסקומען די זעלבע זאך וואס מען האט געארבעט אין אלע דורות‪.‬‬ ‫המתפללים להיות בשעת הפטירה כראוי לכבודו‪.‬‬ ‫עבר זמן רב מראש השנה‪ ,‬והתקבל מכתב מארץ‬ ‫כאשר הגיעו לשם אחז החזן באמצע חזרת הש״ץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ובו כתב רבי נפתלי חיים כי היה בשמים‬ ‫של מוסף ב'סדר העבודה'‪ ,‬ומיד כאשר שמעו על‬ ‫היינט איז פארהאן א גרעסערע סכנה אריינצופאלן‬ ‫מצבו הקשה‪ ,‬הפסיקו כל הציבור את התפלה‪,‬‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ושמע את משה מענדל מתפלל‬ ‫אין 'יאוש' איבער דעם גרויסן 'חומר החטא'‬ ‫מוסף בטשעבין‪ ,‬ויהי לפלא‪.‬‬ ‫ויצאו המתפללים מביהמ״ד אל ביתו כדי לומר‬ ‫דער היינטיגער יצר הרע פארלייגט זיך זייער שטארק אריינצוברענגען‬ ‫'פסוקי יחוד' ושאר דברים שאומרים בעת יציאת‬ ‫ישר ‪718.484.2189‬‬ ‫אינעם מענטש 'יאוש'‪' ,‬דכאון' און 'עצלות'‪ .‬רוב מענטשן וועלכע לערנען בלויז‬ ‫נשמה‪ ,‬עד שיצאה נשמתו הק' בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫פעם היתה שאלה גדולה במדינות פולין‬ ‫איבער 'חומר החטא' – טרעפן זיך גאר שנעל אין א צוקלאפטקייט און יאוש‪,‬‬ ‫אחר כך חזרו כולם לביהמ״ד‪ ,‬ותיכף ומיד פתח‬ ‫וגאליציע על כשרות ומסורת העופות‪ ,‬ושלח‬ ‫וויבאלד זיי קענען זיך נישט מוחל זיין אז זיי האבן געזינדיגט‪ .‬און דערפאר‬ ‫הש״ץ להמשיך היכן שעמד בתפלתו‪ ,‬וענה ואמר‬ ‫הרה״ק מצאנז זי״ע אל רבי נפתלי חיים שהיה‬ ‫איז היינט א מצוה רבה צו מחזק זיין אידן! יעדער רב און משפיע וואס טוט מיט‬ ‫בקול ובנעימה את הנוסח 'והכהנים‪ .'...‬ויהי‬ ‫נכדו [כי היה חתן אצל חתנו הרה״ק רבי משה'לע‬ ‫אידן ווייסט‪ ,‬אז היינט מוז מען שטארק ארבעטן אויף חיזוק – אסאך מער ווי‬ ‫בשמעם את פתיחת החזן‪ ,‬נרעשו כולם להיווכח‬ ‫אונגאר זי״ע]‪ ,‬וביקש ממנו שיבא מארץ ישראל‬ ‫וויפיל מען דארף ארבעטן אויפן 'חומר החטא'! היינט דארף מען אסאך מער‬ ‫כי זו היא אותה התנועה אשר היתה שגורה בפיו‬ ‫לגאליציע‪ ,‬ויביא עמו עוף המוחזק בארץ ישראל‬ ‫חושש זיין צום 'יצר היאוש' ווי דער יצר פון 'קולא' אויפן חטא! די עבודה‬ ‫כל ימי חייו‪ .‬ואז נתחוור הדבר‪ ,‬כי בכל ימיו היה‬ ‫לכשר על פי מסורת‪ ,‬ויעיד על כך בפניו‪ .‬ולאמתו‬ ‫מתכונן לשעת פטירתו לחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫של דבר לא היתה כוונת הרה״ק מצאנז רק למען‬ ‫פון דעם דור איז צו ארבעטן אויף 'אמונה בתשובה'‪.‬‬ ‫ארה"ב‪718.536.2347 :‬‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע במייל‪,‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫תולדות יהודה‬ ‫סט‬ ‫יט‬ ‫ן‬ ‫לסדר מוקד הפצה‪ ,‬ולתרומות‪:‬‬ ‫ארה"ק‪072.3323310 :‬‬ ‫מכו‬ ‫שין‬ ‫למכון תולדות יהודה סטיטשין‬ ‫ענגלאנד‪033.0175.9024 :‬‬ ‫אין להעתיק שום חלק מגליון‬ ‫‪gilyondoeihu@gmail.com | 347.662.3229‬‬ ‫זה בלי רשות המערכת‬ ‫כ " <ל ה ו צ א ת ס פ רי ט "א‬ ‫קאנאדע‪438.771.1003 :‬‬ ‫ק מ ר ן ר בי נ ו ש <ל י‬