דעהו – סטיטשין - אידיש · DEHEU - STITCHIN - Yiddish — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פטרון
מערכת דעהו
שנת תשפ"ז יום כיפור גליון רצב
נתנדב לע"נ הרה״ח
זאב ב״ר משה ע״ה
וזו' האה"ח מרת
פעריל ב"ר טובי' ע"ה
מתוך
משנתו
של כ"ק דע את אלקי
מרן
רבינו
אביך ועבדהו
שליט"א
וזהו שנאמר בפרשת גילוי י"ג מידות הרחמים 'וחנותי
את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם' (שם לג ,יט) ,ודרשו
ביאורים ויסודות מורחבים בתורת מרן הבעש"ט ותלמידיו זיע"א משנת החסידות
חז"ל במס' ברכות (ז' ).אף על פי שאינו הגון' .והענין ,כי
מדוע אין חשש שישברו הלוחות שניות כדרך שנשברו הראשונות? | מהו הצורך של כריתת ברית בין שני אוהבים? | י"ג מידות של רחמים
גם בזמן שהאדם מצד מעשיו ופעולותיו אינו ראוי וכדאי הן בבחי' עצמיות קדושת ישראל | מהו גודל הדגש שיהא לכהן גדול 'אשה' בשעת עבודת יום הכיפורים? | כלל ישראל דומים כ'אשת
לזכות לחנינה ורחמים מפי עליון ,מכל מקום בכוחן של כהן' כלפי הקב"ה | צעקת הכהן גדול ביום הכיפורים -בבחינת 'צעקה הנערה המאורסה'
י"ג מידות קדושות אלו לעורר את הקשר העמוק שבינו לבין
בוראו ,שאין החטא מגיע אליו כלל ,ומצד קשר פנימי זה
מרחם גם עליו השי"ת ,ומשפיע אליו מרחמיו העליון [ויבואר
� ְׁש� ֹ ׁ ֹ
וְּזְ ָָכ ר ָָל נ ּוּ ַַה י ֹו ם ְ �ְּב ִִר י ת ְ ֹל ׁש ֶֶע ְְׂש ֵֵר ה :
מחילת העוונות ביום הכיפורים
ביותר להלן בעז"ה].
מכח הברית והקשר שבין הקב"ה וכנסת ישראל
מעתה אין עוד חשש לשבירת הלוחות
וזוהי המעלה הנפלאה הנמצאת בלוחות השניות לעומת
הראשונות ,שעליהם אין עוד חשש שמא ינטלו מישראל.
כי לוחות אלו מלווים עם ברית כרותה בינינו לבין אבינו
שבשמים ,שאפילו אם אכן יבואו שוב לידי חטא חלילה ,לא
תהא עוד שבירה ללוחות ,כיון שבלוחות אלו גנוז קשר
ככל הדברים אשר דיבר ה' ביום הקהל ,ולא זכו כלל
ישראל לקבלם מרוב פשעם ומרדם בעון העגל ,שוב מה א
ברית שלוש עשרה -
איתן בין ישראל להקב"ה שאיננו מתנתק ע"י החטא. יתן לך ומה יוסיף לך לשנות ולתת להם לוחות שניות.
דבקות בהקב"ה במקום
וכאשר מעוררים נקודה עמוקה זו יכולים ישראל להתעלות הרי כשם שחטאו בראשונה וגרמו לשבירתם ,כך עלולים
ולהתרומם מעל כל פשעיהם.
שלא מגיע שם פגם
הם חלילה לאבד גם את השניות אם יחטאו שוב ,ואם כן
[ומצד זה ניתנה גם ההבטחה 'כי לא תישכח מפי זרעו' מה הועילה תקנתם.
(דברים לא ,כא) ,המבטיחה כי התורה הקדושה תישאר נחלתם אך ישוב הדבר הוא ,כי הלוחות שניות ניתנו ביחד עם ֹ ֹ ֹ
של ישראל לעד ולא תסתלק מהם לעולמים .כי בין אם הם �ִִּכי ַַביֹום ַַה ֶ �ֶּזה ְיְ ַכַ � ֵֵּפר ֲֲעֵלֵ יֶכֶ ם ְלְ ַַט ֵֵהר ֶֶא ְְתֶכֶ ם ִִמ �ֹּכל ַַח �ֹּט ֵ
אֵתיֶכֶ ם ִלִ ְפְ ֵנֵ י
התגלותן של ה'י"ג מידות של רחמים' ,המכונות 'ברית שלוש
זוכים לכך בדין ובין אם לא ,לא תהא עוד שבירת הלוחות]. ה' �ִִּת ְְט ָָהרּוּ (ויקרא טז ,ל).
עשרה' ,מטעם שברית כרותה להן שאינן חוזרות ריקם,
שנאמר (שמות לד ,י) 'הנה אנכי כורת ברית' (ר"ה יז.):
תשובה :התעוררות פנימיות הנפש שלא נתלכלכה מעוונות שורש מחילת יום הכיפורים -ככפרה על חטא העגל
ומהותה של 'ברית' היא :קשר פנימי ועצום בין שני הנה נודע בשערים כי יום הכיפורים ,יום סליחה מחילה
ומעתה יובן גם השייכות בין לוחות השניות שניתנו ביום רעים שאיננו ניתן להינתק ולהיפרד בשום אופן .ואפילו
הכיפורים -לבין מצות התשובה שהיא עיקר מצות היום. וכפרה ,יסודו מתחילה היה לכפר על חטא העגל שעשו ישראל
בזמנים שבהם האהבה והקירבה הגלויה אינן ניכרות ,ויש במדבר ,שבו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב
שהרי שורש התשובה ויסודה יונקים אף הם מאותו הקשר מקום להפרת הברית ,מכל מקום כיון שכבר נכרתה ברית
החזק שנתחדש בכח הברית של י"ג מידות הרחמים .שכן שלם ,ואמר למשה 'סלחתי כדברך' (רש"י שמות לג ,יא) .ומאז
ביניהם ,שוב אין כח בעולם שיכול להפריד ביניהם ולנתק נקבע יום זה לדורות כקץ מחילה וסליחה על כל עוונות
כל עניינה של תשובה הוא :לעורר את הנקודה הפנימית את חיבורם.
שבנפש שאינה נפגמת ומתלכלכת ע"י החטא ,והוא מקום בית ישראל בכל שנה ושנה.
עמוק מאוד ששום חטא ועון אינם יכולים לנגוע בו .ובכח וכן הדבר גם בענין הברית הזאת של ה'י"ג מכילין דרחמי'
שניתנה עם הלוחות שניות .כי לוחות אלו ניתנו מתוך כריתת יום שניתנו בו לוחות אחרונות
נקודה עמוקה זו שבנפש שלא חטאה כלל ונשארה בטהרתה,
היא שמתעורר האדם לתשובה שלימה ,וממנה נמשכים גם ברית עולמים בין ישראל לאביהם שבשמים ,לומר כי מעתה עוד נודע מאמר חז"ל ,שביום הזה ניתנו הלוחות האחרונות
המחילה והכפרה לכל העוונות. כבר אין שום אפשרות להפריד בין כנסת ישראל להקב"ה. (תענית ל ,):אותם נתן השי"ת תחת לוחות הראשונות ששיבר
ואפילו אם יבואו ישראל לידי חטא חלילה ,והדין יהא נותן משה ברדתו מן ההר אחר אותו החטא .והנה ,מכך שנתינת
ונקודה עמוקה זו היא היא שמתגלה בעצם היום הזה, לבטל את הקשר שנתהווה ביניהם בהר סיני ,כטעם 'יום לוחות השניות אירעה בעיצומו של יום הקדוש -המיועד
יום הכיפורים הוא לכפר עליכם (ע"פ ויקרא כג ,כח) ,שביום חתונתו זה מתן תורה' (תענית כו ,):מכל מקום ,ברית כרותה לתשובה ולכפרה ,והוא התכלית והגמר של עשרת ימי
הקדוש הזה מתעוררת בלב כל איש ישראל אותה נקודה ביניהם שלא יתפרדו זה מזה לעולמי עולמים. תשובה ,נלמד ודאי כי ישנו קשר חזק בין שני עניינים
הגנוזה ,שהיא הקשר הנפלא והחזק שבינו לבין קונו שאינו אלו .והדבר טעון הבנה והסבר ,במה מתאחדים שני דברים
דבקות כלל ישראל בהקב"ה במקור עליון שאין מגיע שם פגם הללו -התשובה ולוחות השניות -אהדדי.
פטרון הגליון -תשרי ועומק הדבר הוא ,כי כאשר נתן הקב"ה לישראל את
נתנדב ע"י ידידנו הנכבד לוחות השניות ,קשר ודבק אותם במקור עליון ונשגב המרומם נתינת לוחות שניות היתה עם 'ברית שלוש
עשרה' שאינה פוסקת לעולם
הי"ו מוה"ר צבי אביגדור באלזאם ומנושא מכל בחינת פגם ,והיינו שבאותה שעה התהווה קשר
לע"נ אמו חדש ואמיץ בין כלל לישראל להקב"ה ,שאין בכוחם של והענין יתבאר בעז"ה ,בהקדם לבאר את אשר לכאורה
האה"ח פערל ב"ר משה יוסף ע"ה יש לתמוה בכל עניינם וטעמם של הלוחות השניות .שכן
שום חטא ועון לפגוע בו ,ואין שום אפשרות בעולם לבטל
נלב"ע כ"ו תשרי תשנ"ד לפ"ק
ולהפסיק את הקשר העמוק הזה. כל עצמה של נתינה זו שניה תמוהה לכאורה .כי הרי
מאחר שכבר נתן הקב"ה לישראל את הלוחות ,ועליהם
א
ונמצא שאין כאן שום סתירה או קושיא למה שהגידו 'מזלא' עולה כמנין ג' פעמים הוי"ה -כנגד יכול להיפגם בשום פנים ואופן ,שבו הוא דבוק ומקושר
שלושת אבות ו'בני חיי ומזוני'
ז"ל שבני חיי ומזוני תלויים במזל ,ואדרבה ,כוונת שני בבוראו בחבל בל ינתק לעולם .ועי"ז יכול הוא לשוב לפני
המאמרים אחת היא ומכוונת אל תכלית אחת .כי השפעות ואכן נרמז הדבר בתיבת 'מזלא' ,העולה כמנין ג' פעמים השי"ת ,להתעלות ולהיטהר מכל חטאיו ועוונותיו ,ומתקיים
הללו הנצרכות ביותר לקיומו של עולם ,עד שאי אפשר לו 'הוי"ה' ,המכוון לשלושת אבות הקדושים ,וכן כנגד שלוש בו במילואו 'לפני ה' תטהרו'.
בלעדיהם אף רגע אחד ,אינם תלויים בזכות ,אלא נמשכים ההשפעות 'בני חיי ומזוני' ,הנמשכים לנו בכוחם ובזכותם
של האבות שפתחו לנו מקור המזל ,שממנו נוזלים כל
ויורדים מבחינת 'אין' ,ממקום שלמעלה מכל זכות .ועל כך סיכום ותמצית
הוא שנאמר 'וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם', השפעות הללו.
יום הכיפורים נקבע מתחילה ככפרה על חטא העגל ,וניתנו בו
אע"פ שאינו הגון ואע"פ שאינו כדאי.
י"ג מידות של רחמים הן מקור מזל העליון לוחות שניות' .ברית שלוש עשרה' -כריתת ברית בין ישראל
והנה עיקר מדרגה זו של מזל ,שהיא מקור עליון שלמעלה להשי"ת ששום פגם אינו יכול לקלקלה ,ועל כן אין עוד חשש
עצמיות קדושת ישראל שהתבררה ע"י האבות
-היא בחינת 'אין' שאין בה השגה מן הזכותים ,הוא סודן של ה'י"ג מידות של רחמים' .שכן לשבירת הלוחות .וכמו כן תשובה עניינה -התעוררות חלק הנפש
נתבאר לעיל ש'ברית שלש עשרה' עניינה קשר טמיר שלא נפגמה בחטאים.
וכבר נתבאר במקום אחר בארוכה (ראה גליון ק"צ -פר' עקב
תשפ"ד) ,ששני ישובים אלו שנאמרו בסתירה הנ"ל -אם ועמוק בין כלל ישראל לאביהם שבשמים ,שאינו תלוי כלל
התירוץ ש'מעשה אבות נעשה מזל לבנים' ,ומאידך גיסא בזכויות האדם או בהיפכן ,אלא הוא למעלה מכל עצם
הביאור שה'אין' הוא המזל לישראל -שניהם לדבר אחד הזכות .ומקור עמוק זה הוא שנטעו בנו אבותינו הקדושים
בעבודתם להשי"ת ,והוא סוד ה'מזל לישראל'.
ב
ה'מזל' של כלל ישראל -מקור
נתכוונו ,ועולים יחד בקנה אחד.
עליון שלמעלה מן הזכיות
כי אכן אותה מדרגה העליונה ,בחי' 'מזל' ,שהתבררה ע"י ודבר זה נרמז אף הוא בתיבת 'מזלא' ,שכאמור רומזת
מעשי האבות ,היא היא בחינת 'אין' האמורה .כי מרוב גובהה לג' שמות הוי"ה ,ובשלשה שמות אלו ישנן י"ב אותיות,
ורוממותה מכונה היא בשם 'אין' ,להורות על שנקודה ובהצטרפות הכולל עמהן -שהוא כלליות כולן -הרי הן
עולות לי"ג אותיות ,כמנין י"ג מכילין דרחמי .הרי כי ה'ברית נבוא בעז"ה להעמיק יותר בענין ה'ברית שלוש עשרה'
קדושה זו איננה בהישג יד האדם כענין ה'יש' ,אלא נחשבת
שלש עשרה' היא היא ממש בחינת ה'מזל' שלישראל. הנזכרת ,אשר ממנה נמשכים התשובה והכפרה על כל
כלפיו כ'אין' ,כיון שאין ביכולתו לפוגמה ולקלקלה כלל
החטאים והעוונות.
בשום פנים .וזוהי עצמיות קדושת ישראל ,בחי' 'ועמך כולם
לוחות שניות הם במדרגת ספר תורה התלוי במזל
צדיקים' (ישעיה ס ,כא) ,שהנחילוה אבותינו הקדושים בירושת 'בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא'
עולם לבניהם אחריהם. ולפי מה שנתבאר שנתינת הלוחות שניות היתה שלובה עם
התגלות י"ג מידות של רחמים ,שהן בבחינת 'מזל' העליון, הנה שנינו בגמרא (מו"ק כח' ).חיי בני ומזוני לאו בזכותא
כי בגודל עבודתם ופעולתם לגבוה ,ביררו האבות הק' הוא הדבר אשר הגידו בזוהר הקדוש (ח"ג קלד' ).הכל תלוי תליא מילתא ,אלא במזלא תליא מילתא' .והיינו ,כי 'מזל'
נקודה עמוקה זו הדבוקה וקשורה בהשי"ת בלי הפסק, במזל אפילו ספר תורה שבהיכל' [עיי"ש שהאריכו בקשר הוא מקור עליון המרומם למעלה מגדר הזכות ,ושלושה
וקבעו אותה בנפשות זרעם לדורות עולם .לכן גם בשעה 'ספר תורה' לענין 'מזל'] .ואף שנקטו בלשון 'אפילו' ,מכל אלו 'בני חיי ומזוני' נמשכים ומגיעים אל האדם אף כאשר
שאיש מישראל נכשל בעבירה חלילה ,וממרה את פי ה' מקום בעומק הדברים נודע שהכוונה היא שבמיוחד יש קשר מצד מעשיו וזכויותיו אינו ראוי להם ,שכן אין הדבר תלוי
אלוקיו ,הנה במעמקי הנפש פנימה אין רצונו כלל וכלל ושייכות בין ספר תורה לבחי' מזל. בזכות אלא במזלא.
לעבור על רצון קונו ,וגם באותה שעה ממש הוא נמצא
כי אכן לוחות השניות הם בבחינת הגילוי של מדרגת
באמנה איתו יתברך .וכל הטעם שאין האדם מרגיש את 'אין מזל לישראל'
'ספר תורה התלוי במזל' ,והיינו שנמשך עמהם מקור העליון
נקודה קדושה זו בשעת החטא ,הוא מפני שהיא אכן שוכנת איברא ,שלכאורה מצינו סתירה מפורשת לכך ממאמרם ז"ל
שלמעלה ממעשי האדם וזכויותיו ,אשר בו הוא דבוק ומקושר
במקום ה'אין' ,והיינו שהיא למעלה מדעת והשגת בן אדם. במקום אחר (שבת קנו' ).אין מזל לישראל' .ומבואר לכאורה
בחי העולמים בקשר בל ינתק לעד ולנצח .ומתוך מקור
אמנם לאמיתו של דבר קיימת נקודה טהורה זו בפנימיותו שאין כלל ישראל כפופים לחוקי המזל והשפעותיו ,ואם כן
עליון זה נמשכים כח התשובה והכפרה שניתנו לישראל
של כל יהודי תמיד ,והיא היא ה'מעשה אבות' שנעשה 'מזל' קשה כיצד מתיישבים הדברים אהדדי -מה שאמרו ז"ל
עם הלוחות האחרונות ביום הכיפורים.
וטבע לבנים. שהשפעות בני חיי ומזוני נמשכות ממקור המזל .וצריך
ביאור.
'ואם אין מחני נא מספרך' -הכפרה סיכום ותמצית
על חטא העגל מבחינת 'אין'
'אין מזל לישראל' כדוגמת שאר באי העולם ,אלא מעשה האבות מעשה אבות נעשה מזל לבנים
ועל פי האמור שמקורם של הלוחות שניות הוא מדרגת הקדושים נעשה מזל לבנים ,ומשם נשפע להם בני חיי ומזוני' .מזל' וביישוב סתירה זו ביאר בספה"ק נועם אלימלך (פרשת עקב,
'מזל' ,הרי זה לומר שלוחות אלו נמשכו וירדו מבחינת 'אין' זה הוא מקור עליון שלמעלה מן הזכות' .מזלא' עולה ג"פ הוי"ה, ד"ה ועוד נראה לפרש; וכיוצ"ב ביאר הרמ"ע מפאנו זי"ע בספרו עשרה
העליונה .וזהו שאמר משה רבינו להשי"ת אחר חטא העגל כנגד הג' אבות ,ושלוש ההשפעות ,ועם הכולל יש בהן י"ג אותיות
מאמרות ,חיקור דין ח"ב כט-ל) ,וזה לשון קדשו:
(שמות לב ,לב) 'ועתה אם תשא חטאתם ,ואם אין מחני נא -כנגד י"ג מכילין דרחמי .לוחות שניות הם במדרגת ספר תורה
מספרך אשר כתבת' .כלומר ,שאם תשא חטאתם של ישראל, התלוי במזל. 'ונראה כוונת חז"ל ,דהשלוש האלה הם צורך העולם
הרי מוטב .אך אם מצד מדת הדין לא תרצה לשאת חטאתם, בתמידות בלי הפסק .והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים
אזי 'ואם אין' ,כלומר שאעלה למקום הנעלם של מדת 'אין', חסדו בזה שלא לתלות השלש אלה בזכות האדם עצמו,
כי אולי לא יהיה זכות כל כך שיזכה לשלוש אלה .מה
שאין פגם החטא מגיע אליו כלל ,ומשם ,מאותו מקור
עליון שהוא למעלה מן הזכות ,אמשיך להם מחילה לעוונם.
ג עשה הקב"ה ,ותלה אותם במזל ,דהיינו הזכותים והמצוות
הכפרה על חטא העגל מבחינת
של אבותינו עשה מאותם מצוות והזכות 'מזל' ,כדי שיבוא
'אין' -שהיא המזל לישראל
מקור עליון זה הוא שורש הכפרה ביום הכיפורים
לבניהם השלוש אלה ע"פ מזל בהכרח ,אף למי שאינו הגון
כל כך .והמצוות שעושין הבנים הקב"ה מצפין אותם ג"כ
ובכך מסר משה רבינו -רעיא מהימנא קדישא -את נפשו
לבניהם אחריהם ,וכן לעולם .וזה באמת 'אין מזל לישראל'
עבור כלל ישראל ,והמשיך להם סליחה וכפרה מבחינת שיהיו נהוגין ע"פ מזל כשאר האומות ,רק שיש להם מזל
בחינת 'אין' הוא המזל של ישראל
האין ,שהוא המזל לישראל הנעלה מן הזכות .ומדרגה זו של כזה מזכיות אבותיהם' ,עכ"ל.
'אין' ו'מזל' ,שורשן של הי"ג מידות של רחמים כנזכר ,אשר והנה ישוב נוסף לסתירה הנזכרת בין מאמרם ז"ל 'חיי בני
המשיך משה לכפר בה על ישראל מעון העגל ,היא מקור ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא' לבין המאמר עולה מדברי קדשו יסוד נפלא ,כי אבותינו הקדושים חפרו
הכפרה והטהרה לכל עוונות בית ישראל ביום הכיפורים 'אין מזל לישראל' ,מובא בשם הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע לנו במעשיהם הטובים מקור אלוקי עליון הנקרא 'מזל' ,שהוא
בכל שנה ושנה. (מגיד דבריו ליעקב קלז ,קעב; וכיוצ"ב כתוב בקדושת לוי (איכה ד"ה מדרגה נשגבה שלמעלה מן הזכות .ועומק הכוונה בזה היא,
אלי ציון) ,והרה"ק מלובלין בספה"ק זכרון זאת בכמה דוכתי. שהאבות הקדושים זיככו וקידשו את עצמם בתכלית הזיכוך,
ובספה"ק מאור עינים בליקוטים (ד"ה איתא במדרש) הביא כן עד שהמשיכו לזרעם אחריהם קדושה נעלית ,המכונה בלשון
סיכום ותמצית
בשם הבעש"ט זי"ע) ,שכוונתם ז"ל באמרם 'אין מזל לישראל' חז"ל 'מזל' ,שהיא מעלה עליונה שלמעלה ממקום הזכות,
בחינת 'אין' הוא המזל לישראל ,וזהו עצמיות קדושת ישראל היא :שמדרגת 'אין' ,שהיא מדרגה עליונה ונשגבה ביותר, ואין כח בעולם שיוכל לפגוע בה .וקדושה זו היא עצמיות
המכונה 'אין' על שאין לנו השגה בה .משה רבינו עורר נקודה זו בחי' רצון העליון ,הנקרא 'אין' לרוב העלמו שאין משיגים קדושת ישראל ,אשר מעשי אדם ותחבולותיו אינם מגיעים
אחר חטא העגל באמרו 'ואם אין מחני נא מספרך' .והיא שורש אותו ,היא ה'מזל לישראל' ,כלומר שמאותו מקור טמיר ונעלם אליה ,ואין יכולים לפגום אותה .ועליה היא שאמרו חז"ל
הכפרה של יום הכיפורים. נוזל השפע לבני ישראל. 'בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא'.
ב
ה אי-אשמתה של האשה בצעקתה על נפשה ואין מושיע לה, ד
בחינת 'אין' המתעוררת ביום החיבור בין הקב"ה וכלל
הנה לגבי אשת כהן מתפרש מקרא זה בעומק הפוך מכך.
הכיפורים -ע"י צעקה עמוקה ישראל הוא במדרגת
והוא ע"ד מאמרם ז"ל במדרש (בר"ר לח ,יד ,איכ"ר א ,כו)
שבפנימיות כל נפש מישראל 'אין' -כדוגמת אשת כהן
כי כל מקום שנאמר 'אין לה' ,סופו ש'הוה לה' ,כגון דכתיב
(בראשית יא ,ל) 'ותהי שרי עקרה אין לה ולד' ,וסופו שהיה
לה .וכן 'אין לה מנחם' (איכה א ,ב) ,והוה לה ,וכו' ,עיי"ש.
כאשר מתעוררים נסיונות קשות על האדם 'וכיפר בעדו ובעד ביתו' -משל ליחוד העליון
-עליו לעורר את מדת האין העליונה והביאור הפשוט בזה הוא ,שתיבת 'אין' מתפרשת בלשון שבין כנסת ישראל עם הקב"ה
והנה יסוד זה נוגע להלכה ולמעשה בעבודת האדם אל ארמי כתיבת 'הן' .והיינו דנקט קרא לשון זה דמתפרשי והנה כהוראה על כריתת הברית העמוקה הזאת -בחינת
בוראו .דהנה לפעמים מתגבר היצר על האדם ברוח סערה בתרי אנפי' ,אין לה' כפשוטו ,וגם 'אין לה' -הרומז על אין העליון -השוררת בין הקב"ה וכנסת ישראל ,ומתגלה
ובשטף מים רבים ,עד שהוא מרגיש בנפשו כי הוא אנוס שסופו להיות לה. ביום הקדוש ,נצטוה כהן גדול שתהא לו אשה ביום
גמור ,וכי אין בכוחו כלל לשלוט ברוחו ולמשול ביצרו .הנה הכיפורים ,כדכתיב (ויקרא טז ,ו) 'וכיפר בעדו ובעד ביתו',
לעת כזאת עליו לצעוק זעקה גדולה ומרה ביותר מעומק 'אין לה' מצד דרגת יש ,אך מבחינת 'אין' העליון הוה לה ודרשו חז"ל (יומא ב' ).ביתו -זו אשתו' .הרי שקדושת היום
נקודת הלב המעוררת את בחינת האין ,ומכח צעקה עמוקה אך בפנימיות הדברים מתבארים דברי המדרש כך ,ש'אין תלויה ועומדת בבחינת 'ביתו' ,המשמש כדוגמא ומשל אל
זו יוכל להיוושע מיד יצרו הרע ,ו'אין מושיע לה' ודאי. לה' פירושו :שבחינת ַ'ַאין' העליונה היא שמשפיעה לה .והיינו היחוד הנפלא שבין כלל ישראל לבין הקב"ה .שכן במדרגה
לומר ,כי אכן מצד מערכת הטבע ובחינת 'יש' הגלוי -אין זו נחשבים ישראל כביכול כמו אשת כהן ,כענין דאיתא
מכשול כלל ישראל בחטא העגל היה בגדר אונס בגמ' (סנהדרין לט' ).אלקיכם כהן הוא'.
לה ממש ,אולם כאשר מתגברים ועולים למדת 'אין' ,אזי
וזהו עומק הענין בכך שהתעוררה מדת 'אין' דוקא אצל 'הוה לה' ,ממקור האין.
הלוחות השניות שבאו לכפר על חטא העגל .כי הנה לגבי כלל ישראל נחשבים כמו אשת כהן
חטא זה אמרו חז"ל (ע"ז ד' ):לא ישראל ראויים לאותו מעשה, היחוד בין אשת כהן לבעלה הוא ממקום ה'אין' כי אכן החיבור והקישור שבין אשת כהן לבעלה שורשו
אלא למה עשו ,לומר לך ,שאם חטאו ציבור אומרים להם במדרגה נעלה וגבוהה יותר מכל יחוד דעלמא שבין איש
לכו אצל ציבור' .נמצא אפוא ,שכל עצם החטא לא היה אלא ועל דרך זה גם אנו נאמר בדידן ,אמת הדבר כי פשטות
לשון הכתוב 'צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה' לאשתו ,ושייך הוא במהותו למדת ה'אין' (וכפי שיבואר בסמוך).
כעלילה לגביהם ,כדי להורות תשובה לרבים .ולפי האמת לא ויחוד נעלה זה משמש כמשל ודוגמא לכל עצם היחוד
היה ביכולתם כלל להתגבר על יצרם ,ונחשבו ממש כאנוסים, היינו שאין לה מושיע ממש .אמנם באשת כהן -המורה
העליון שבין קודשא בריך הוא וכנסת ישראל.
כיון שכבר נגזר עליהם הדבר מלמעלה. 'וַאין -מושיע
על ענין פנימיות -מתפרשת כוונת הכתוב ַ
לה' ,כלומר שמדת ה'אין' העליונה שלמעלה מהשגה היא זו אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה
הטענה עליהם :שהיה להם לצעוק אל ה' ולעורר את בחי' אין שהיתה לה למושיע.
דהנה נודע הדבר מה שנפסק להלכה במסכת כתובות (נא,):
אולם טענה אחת אכן היתה אז על כלל ישראל .והיא ,כי והענין ,כי היחוד והקשר הנמצא בין אשת כהן לבעלה, כי בניגוד לאשת ישראל שנאנסה שהיא מותרת לבעלה,
אם אמנם נחשבו באותה שעה כמו אשת כהן שנאנסה ,מכל הוא חיבור נשגב וגבוה המגיע עד למדת ה'אין' ,המורה על אשת כהן שנאנסה -אסורה לבעלה .איברא ,שהדבר טעון
מקום היה להם לזעוק אל השי"ת בכל כוחם ,ולהגביר את ברית כרותה וחזקה מאוד שאין לה הפסק כנ"ל. ביאור ,מה נשתנתה זו מזו ,והרי שתיהן אנוסות הנה ,וכלל
אותה צעקה עמוקה המעוררת את בחינת אין ,הפודה ומציל
קבעו לנו חכמים בכל התורה כולה 'אונס רחמנא פטריה'
את האדם גם ממצב של 'אונס' .ואכן ,אילו היו צועקים אילו היתה 'צעקה הנערה' אז ודאי 'אין מושיע לה' (ב"ק כח ,):ואם כן מדוע תיאסר אשת כהן יותר מסתם אשת
אל ה' ומתחננים על נפשם להינצל מעצת היצר ,אזי הוה
וזהו שבאים בטענה אל הנערה הזאת שנאנסה שלא ישראל .ולא עוד ,אלא שכל עצמו של כלל זה 'אונס רחמנא
להו מושיע ,והיו ניצולים מן החטא.
ברצונה' ,צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה' ,לאמר, פטריה' נלמד אכן מפרשת נערה המאורסה שנאנסה ,דכתיב
כי היא אכן אשמה באונס זה .שהרי אילו היתה צועקת בה (דברים כב ,כה-כז) 'ולנערה לא תעשה דבר ,אין לנערה
משה רבינו עורר כן באמרו 'ואם אין מחני נא מספרך'
מעומקא דליבא כדבעי ,היתה צעקתה בוקעת רקיעים ומעוררת חטא מות ,כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן
ולעומת מה שכלל ישראל החרישו ולא צעקו אל ה' בשעת הדבר הזה ,כי בשדה מצאה צעקה הנערה המאורסה ואין
החטא ,בא התיקון לכך ע"י משה רבינו באמרו 'ועתה אם את מדת האין העליונה ,ואזי הוה לה מושיע ממקום נעלה
מושיע לה' ,ואם כן יפלא ביותר ,כיצד יתכן שנמצא בפרשה
תשא חטאתם ,ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת' ,ובכך ההוא גם בשעת אונס .כי ע"י צעקה פנימית ועמוקה כזו
זו עצמה 'יוצא מן הכלל' ,שאשת כהן תיאסר לבעלה גם
הגביר צעקתו אל השי"ת למחול ולהושיע לבני ישראל ע"י אל הקב"ה נמשכת ישועה אפילו לעומת קליפה הבאה בדרך
כאשר היתה אנוסה גמורה וצעקה ואין מושיע לה ,אתמהה.
מדת האין העליונה .ועל ידי מסירות נפש זו ,הוריד להם אונס .ואילו מאחר שנאנסה ,הרי זו הוכחה כי לא השיגה
אחר כך את הלוחות שניות ביום הכיפורים ,שבו התגלה את בחינת האין ,וכיון שכן ,אינה ראויה לעמוד במדרגת קידושי כהן נפגמים אפילו ע"י אונס
קשר עמוק זה שבבחינת 'אין' ,שאינו יכול להתבטל לעולם. 'אשת כהן' ,כיון שכל שורש היחוד של הכהן נטוע במקום
אך ביאור הדבר הוא ,כי אם אמנם ביחוד הרגיל שבין
נעלה ונשגב זה.
בכל יום הכיפורים מתעוררת אותה צעקה עמוקה
איש לאשתו אין מעשה אונס פוגם ומקלקל את היחוד,
' -וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו' שונה מכך היא דרגת היחוד באשת כהן ,שיחוד זה אכן
החיבור בין כלל ישראל להקב"ה ביום הקדוש
וצעקה עמוקה זו שהשמיע משה רבינו חוזרת ומתגלה הוא במדרגת 'אין' -כדוגמת אשת כהן יכול להיפגם ולהתבטל אפילו על ידי מעשה אונס.
בכל שנה ושנה ביום הכיפורים ,שבו מאירים י"ג מידות של ומעתה ,ע"פ המתבאר שהקשר שבין אשת כהן לבעלה שכן הכהן -שכל עצמו ומעמדו הוא במדרגה נעלה יותר
רחמים ,שהן הברית הכרותה שבין כנסת ישראל אל הקב"ה. שורשו במקום ה'אין' ,מובן היטב הטעם שנצטוה הכהן מבסתם ישראל ,הנה גם הקידושין והיחוד שלו מתקיימים
ועל כך קאמרינן בגמ' (יומא כ' ):וכבר אמר [כהן גדול] אנא במדרגה גבוהה יותר .ומעתה ,קידושי כהן צריכים להיות
גדול מפי הגבורה 'וכיפר בעדו ובעד ביתו' ,שעליו להיות
השם ונשמע קולו ביריחו' ,והיינו שהכהן גדול בעבודת היום בתוקף כה כביר ועצום ,עד אשר אפילו אונס גמור לא יוכל
לו אשה ביום הזה .כי להורות בא על תוקף מדרגת היחוד
עורר את אותה צעקה העמוקה של כנסת ישראל שלא להתגבר עליהם ולקלקל אותם .כי במדרגה זו של קידושין
להיפרד מהשי"ת לעולמים ,ושיוכלו להיוושע ולהינצל מפח שבין כנסת ישראל אל הקב"ה השורה ביום הקדוש הזה ,שהוא
קשר חזק ואמיץ כמדת אשת כהן .והכוונה בזה ,לעורר את אין ל'זר' שום אחיזה ושליטה בה כלל וכלל .ולפיכך ,ברגע
היצר הרע (ראה בזה בספה"ק 'נועם אלימלך' פר' וישלח). שנעשה בה קלקול ,ואפילו באונס ,הרי הוא מחלל את
אותו קשר עמוק ונפלא ששורשו במדת האין ,בחי' מזל
וכמו כן מתעוררת צעקה עמוקה זו ביום הכיפורים אצל קדושת הכהונה ואוסרתה לבעלה.
העליון ,שאינו יכול להיפגם בשום פנים ,אשר מתוך אותו
כל איש ואיש מישראל ,כי בפנימיות נפשו הרי הוא צועק יתרה מזו ,הנה עצם העובדה שחזינן שחל קלקול ופגם
מקור נעלה וגבוה הוא שנמשך כח התשובה לבני ישראל,
אל השי"ת שאינו רוצה להיפרד ולהינתק ממנו בשום פנים ביחוד זה ,ואפילו באונס גמור ,הרי זו הוכחה שכל היחוד
וממנו נשפעים הסליחה והכפרה לכל חטאותם.
ואופן .ועל ידי התעוררות נקודה זו הוא ממשיך עליו כפרה והקידושין הללו לא היו מתחילתם במדרגתם הנכונה והשלמה,
עליונה ממדת האין ,לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה'. ולכך היה מקום שיחול בהם פגם .כי אילו היה היחוד
סיכום ותמצית
עומד כפי הראוי ממש ,לא היה שייך כלל שייפגם בשום
סיכום ותמצית הטעם שאשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה הוא היחוד שלה עם פנים[ ,וכדלהלן בסמוך] .ואם אכן אירע בו קלקול ,בהכרח
לפעמים מתעוררים נסיונות מרים על האדם ,ואז עליו לעורר בעלה הוא בדרגה כה גבוהה -בבחינת 'אין' -שגם פגם דרך אונס שגם מתחילה לא היה הוא כדבעי ,וממילא אסורה היא
בחינת 'אין' ע"י צעקה עמוקה אל השי"ת .חטא העגל היה בגדר פוגמו .אילו היתה 'צעקה הנערה המאורסה' אז ודאי היה 'אין לגמרי לבעלה.
'אונס' לכלל ישראל .אמנם היה להם לצעוק אל ה' ולעורר את מושיע לה' ,וכיון שנאנסה על כרחך שאין לה שייכות ליחוד זה.
מדת אין .התיקון לכך ע"י טענת משה 'ואם אין מחני נא מספרך'. הציווי לכהן גדול שתהא לו אשה ביום הכיפורים לרמז על יחודו כל מקום שנאמר 'אין לה' ,הוה לה
בכל יוהכ"פ מתעוררת צעקה זו ע"י הכהן גדול ,וכן בפנימיות כל ית' עם כנסת ישראל -הנחשבת כאשת כהן -ביום הזה במדרגת ולפי זה ,אם אכן למדו חז"ל את עיקר דין אונס מהאי
איש מישראל. 'אין'. קרא 'צעקה הנערה המאורסה ואין מושיע לה' ,המורה על
ג
דברים נעימים
וזהו ענין ההתדבקות בצדיקי אמת ,אשר הם בחי' קודש בין הכזית והכביצה ,בבחי' יחוד קוב״ה ושכינתיה.
הקדשים .שעל ידי קדושתם הנעלית ,זוכה גם האדם שהוא דברי נועם ופרפראות
והנה שיעור כביצה אינו בין שאר שיעורי התורה ,אשר הם על הפרשה ומועדי השנה
בבחי' 'פסול' או 'טמא' להתקדש .ועל ידי זה הוא מתעלה ,בבחי'
רמוזים כולם בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל
עבודת יום הכיפורים
״כל הנוגע במזבח יקדש״.
(ברכות מא .).והענין הוא ,משום ששיעור כביצה מקושר לבחי'
קטנות ,כמו שמצינו ששיעור טומאת אוכלין הוא בכביצה
ערב יום כיפור
(יומא פ ,).והרי שהוא שיעור היורד למקומות הנמוכים .ואכן
שיעור זה הוא כמדת הכמות שבית הבליעה מחזיק כנ״ל ,והרי
נודע כי הגרון אשר שם נמצא בית הבליעה הוא ענין של דין
ד וצמצום (ע״ח שער הכללים) .וגם כל מציאות הביצה ,הרי היא שייך
לזמן העיבור של התרנגולים ,אשר עיבור הוא בחי' מוחין
שריפת הפר והשעיר וקריאת התורה, דקטנות (שם ש״כ פ״א) ,והרי ששיעור כביצה הוא בחי' קטנות .ויש א
שני חלקים של עבודה אחת לומר כי מפני בחי' קטנות זו השייכת לבחי' כביצה ,לכן אין היא
השמחה בערב יום הכיפורים על
הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, חלק מענין שיעורים שמרומזים בארץ ישראל שהוא בחי' גדלות. שלא טעו בעגל בשנית
והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כהן גדול כשהוא קורא. ונוסיף בזה דברים לבאר את הענין ,כי על עבודה זרה אמרו כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה
ולא מפני שאינו רשאי ,אלא שהיתה דרך רחוקה ,ומלאכת שניהן חז״ל 'כתותי מיכתת שיעוריה' (ר״ה כח ,).וביארנו בזה במקו״א כי תשיעי ועשירי (יומא פא.):
שוה כאחת (יומא סח): השיעורים שהם מורים על החשיבות של הדבר ,שייכים לבחי' יש לבאר את ענין האכילה והסעודה בערב יום הכיפורים ,מה
נראה מתוך הדברים ,כי בכוונה תחלה תיקנו שיהיו שניהם הדעת של משה רבינו ,הקובע את משקל חשיבותו של כל דבר, הוא שורש עניינו.
נעשים בזמן אחד ,כי הם שני חלקים של ענין אחד .וזהו שאמרו ולכן נשתכחו בימי אבלו (עי' יומא פ ,).ודעת משה קובעת שאין
כי 'מלאכת שניהן שוה כאחת' ,שאין זה רק מצד מה שנעשו שום חשיבות לעבודה זרה ,ולכן אין לה שיעור כענין שנאמר ויש לומר בזה ,כי יום הכיפורים נתקן כאשר נתכפר לנו חטא
בזמן אחד ,אלא כי היה עצם עניינם אחד. ״ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר״ (דברים ט ,כא) .ובזה העגל ,ומאז נקבע זה היום לזמן כפרה לדורות עולם .והנה חטא
מובן למה אין שיעור כביצה חלק משיעורי התורה ,כי עניינה העגל נעשה ביום האחרון למנין ארבעים הימים ,יום אחד לפני
וביאור הדברים הוא ,כי ישנם פגמים הגורמים ח״ו לענין של הוא בבחי' קטנות המוחין שהוא היפך הדעת של משה רבינו ירידת משה רבינו עם הלוחות הראשונות ,כאשר טעו ישראל
שריפת התורה ,כמו שכתב האריה״ק (שעה״כ תיקון חצות א) כי הקובע את השיעורים .והיא בחי' ירידה למקום שיש בו אחיזה בחשבון הימים [מכח הבלבול שבלבלם השטן (שבת פט .]).ולפי
שריפת התורה הוא מקור להרבה חסרונות ופגמים ,כאשר זה לטומאת עבודה זרה גם כן ,ולכן היא שיעור של טומאה כנ״ל. זה יש לומר ,כי כאשר עלה משה רבינו להר בארבעים הימים
גורם למסירת רזין דאורייתא אל החיצונים ,ובוודאי אם כן שזה האחרונים שהיו ברצון ,נזהרו כלל ישראל ביום האחרון מאד,
דבר התלוי במעשים הגורמים לבא לידי כך .ויש לומר כי ענין ובזה יש לפרש גם מה שהיא כנגד אות י' דאדנ״י כנ״ל ,אשר שלא יבואו לידי טעות כזאת פעם נוספת.
זה בא מאז שבירת הלוחות ,שהוא בחי' של שריפת התורה. הוא בחי' 'חכמה תתאה' (תיקו״ז ו ,).שהוא בחי' חכמת הטבע
כידוע .כי בענין חכמת הטבע נאחזת טומאת עבודה זרה ,על ולכן כאשר הגיע יום השלושים ותשעה ,אשר בארבעים הימים
והיות שיום הכיפורים בא לכפר על חטא העגל ,לכן צריכים
ידי התגברות החכמות החיצוניות וכו' .ואיתא בספה״ק כי שלמה הראשונים טעו בו ,והצליחו להיזהר שלא להתבלבל בו ולא
אנו לכפר בו על שריפת התורה שהיא תוצאה משבירת הלוחות
המלך התעסק עם ה'חכמה תתאה' ,ולכן לא מיחה בנשיו אשר להיכשל בחטא העגל וכדומה ,שמחו כלל ישראל מאד בדבר.
שנעשתה מחמת החטא.
בנו במה לעבודה זרה על הר הזיתים (עי' מ״א יא ,ז .שבת נו .):ולפי שהרי זו היא שלימות התשובה ,כענין שאמרו חז״ל 'היכי דמי
ויש לומר כי כל פגם ועוון יש בו בחי' של שריפת התורה ח״ו, המבואר היינו ,אשר נשיו שהן נוק' היו שייכות ביותר לבחי' זו, בעל תשובה ,אמר רב יהודה ,כגון שבאת לידו דבר עבירה פעם
שהרי התורה הק' ניתנה לנו כדי לשמור ולעשות ולקיים ,וכל מי ונפלו עד לאחיזת עבודה זרה ממש .עד שפגמו בהתקשרות עם ראשונה ושניה וניצל הימנה' (יומא פו .):ואפשר לומר כי אז עשו
שעובר עבירה ועובר על מצוות התורה ח״ו ,הרי הוא פוגם בעצם בחי' ה'חכמה עילאה' שהוא ענין 'הר הזיתים' בבחי' כזית ,ועשו משתה ושמחה על הדבר ,ומאז נתקן זה היום השלושים ותשעה
קדושת התורה .ולכן נהגו ישראל קדושים לחבק ולנשק את ספר שם עבודה זרה [אבל באמת אמרו 'ביקש שלמה להיות כמשה' מארבעים ימי הרצון ,להיות יום אכילה ושתיה בשמחה על
ועניתם את נפשתיכם
התורה בליל יום הכיפורים ,לפייסה על מה שפגמו בה כאשר (ר״ה כא ,):כי בעוסקו עם החכמה תתאה ,רצה לקשר זאת עם שהצליחו להינצל מן המכשול ולהישאר בתשובתם.
נכשלו בעוונות במשך השנה .ומצד זה אפשר לומר ,כי כל חטא משה רבינו המבטל את העבודה זרה].
נחשב כשריפת ספר תורה ח״ו ,שהרי הוא ענין של ביטול וכילוי
לקדושת ספר התורה. ויום הכיפורים שהוא יום הכפרה על חטא העגל ,הוא בחי'
ביטול העבודה זרה על ידי קדושת משה רבינו המבטל אותה
וביום הכיפורים שבאים לכפר על חטאי כל השנה ,צריכים עד לעפר .ולכן אין ביום הכיפורים מקום לשיעור כביצה ,היורד
לעסוק בתיקון פגם זה שנהיה בקדושת ספר התורה .ולכן היו ב
למקום אחיזת טומאת עבודה זרה .אלא שיעור יום זה עולה עד
עוסקים בשריפת הפר והשעיר ,שהם החטאות שהביאו על ככותבת ,שהיא בין כביצה לכזית ומקשרת ביניהם ,בבחי' יחוד
עוונות בית ישראל ,ושריפה זו היא לעומת הרע שגרמו חטאים שיעור כותבת ביום הכיפורים מצד
קוב״ה ושכינתיה כנ״ל .וזה הוא חלק מביטול יצרא דעבודה זרה ביטול עבודה זרה ביום זה.
אלו והביאו לידי שריפת התורה .וכנגד מיעוט המשכת הטוב
קודש הקדשים
ביום זה ,וגילוי הדעת דקדושה של משה רבינו.
שהיא קדושת התורה שנהייתה על ידי החטאים ,היה הכהן גדול האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה וכו' חייב (יומא עג.):
קורא בתורה ביום קדוש זה .כי הכהן גדול בקדושת קריאתו אמר (רבא) [רבה] אמר רב יהודה ,כותבת הגסה שאמרו יתירה
בתורה המשיך קדושה גדולה וגילויים גדולים וחדשים בתורה, מכביצה ,וקים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה ,בציר מהכי לא
אשר לכן היה אומר לפניהם 'יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב מיתבא דעתיה (שם עט ).וכו' ,אלא לאו שמע מינה כותבת הגסה
כאן' (יומא סח ,):וזה היה התיקון על מיעוט התורה שנגרמה על שאמרו פחות מכביצה (שם):
ידי העוונות. ג
להבין ענין שיעור 'כותבת' ביום הכיפורים שהגמ' נשארת
ויש להוסיף עוד על דרך מליצה ,כי הנה ישנם שני דרכים קדושת קודש הקדשים מקדשת את כל הנוגע בה למסקנא [שיטת רב זביד שם] שהוא פחות מכביצה.
שונים בכלליות עבודת ה' ,אשר שניהם מקובלים אצל כלל הנה בדרך כלל מצינו בענין מאכלים שני שיעורים ,הלא המה
ישראל לשבטיו .האחת עוסקת בהדגשת ענין תיקון המעשים אחת מן העבודות המיוחדות ביום הכיפורים ,הלא היא כניסת
הכהן הגדול לפני ולפנים אל קודש הקדשים .מקום אשר רק שיעורי כזית וכביצה .כמו שמצינו בדברי חז״ל שאמר הקב״ה
באופן יסודי ופשוט ,אשר בזו הדרך הלכו רבים וטובים שהניחו 'וכי לא אשא פנים לישראל ,שכתבתי להם בתורה ״ואכלת
דגש גדול על פשטות קיום המצוות כהלכתן ,וכך גם היו הכהן הגדול מאחיו יכול להיכנס אליו ,וגם זאת ביום המקודש
ביותר בשנה בלבד .ויש להתבונן בדבר ,מה הוא ענין כניסה זו, ושבעת וברכת את ה' אלקיך״ (דברים ח ,י) ,והם מדקדקים על
מתעסקים הרבה ב'סור מרע' ,אשר זה הוא חובת העבודה לפי עצמם עד כזית ועד כביצה' (ברכות כ .):וכתב האריה״ק (פע״ח שבת
פשוטו .אכן הצדיקים ההולכים בדרך החסידות ,היו מדריכים ואיך היא משמשת חלק מעבודת היום ,יום התשובה והכפרה על
עוונות בני ישראל. פ״ו) בענין שני שיעורים אלו ,שהם מכוונים כנגד שני אותיות
להוסיף על פשטות העבודה ולהתעסק הרבה בהתקשרות יו״ד שיש בשילוב השמוה״ק 'הוי״ה אדנ״י' ,שיעור כזית הוא
לקדושות עליונות הנעלים ממדרגתו הפשוטה של האדם ,ולכן ויבואר בהקדם הפסוק שנאמר לגבי המזבח ״שבעת ימים כנגד היו״ד שבשם הוי״ה שהוא בחי' דכר ,ושיעור כביצה הוא
הניחו דגש גדול על בחי' 'עשה טוב' והמשכת האורות ,לרומם תכפר על המזבח וקדשת אותו ,והיה המזבח קודש קדשים ,כל כנגד היו״ד שבשם אדנ״י בבחי' הנוק' [ולכן כתב כי נכון הדבר
ולהאיר את אור הנשמה. הנוגע במזבח יקדש״ (שמות כט ,לז) ,ופירש רש״י' :והיה המזבח שיבצע האיש לעצמו פרוסה של כזית ,ולאשתו יתן כביצה].
קודש ,ומה היא קדושתו ,״כל הנוגע במזבח יקדש״ ,אפילו קרבן ואיתא בזוה״ק על הפסוק ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״
ובענין זה נתחלקו שני העבודות שהיו נעשות בזמן אחד ביום
פסול שעלה עליו קדשו המזבח להכשירו שלא ירד' וכו' ,עכ״ל. (תהלים קמה ,טז)' ,אל תקרי ידיך אלא יּודיך' (תיקו״ז ז ,):דהיינו אשר
הכיפורים ,אשר חז״ל אמרו כי אי אפשר היה לראות את שניהם,
ומבואר מזה ,כי דבר שנאמר עליו שהוא 'קודש קדשים' ,היינו כל המזונות נשפעים משני יודי״ן אלו (עי' שעה״כ תפלת השחר א).
כי היתה 'דרך רחוקה' ביניהם .שכן אלו שהעדיפו את פשטות
שיש לו כח לקדש ולהכשיר את כל הנוגע בו ,ואפילו פסולים
העבודה ,היו הולכים לראות בשריפת הפר והשעיר ,שכן זה ובזה נבין את החילוק שבין שני שיעורים אלו ,אשר כזית הוא
וטמאים הנוגעים בו מקבלים שייכות אל הקודש.
הוא חלק מעיקר עבודת היום על פי פשט .ואכן שריפת הפר שיעורו של 'סתם אכילה' (ברכות מט ,):ואילו כביצה היא שיעור
והשעיר היא ענין של תיקון הרע בחי' 'סור מרע' ,כמו שנתבאר ולפי זה יש לומר ,כי ענין כניסת הכהן גדול ביום הכיפורים בית הבליעה ,שאין בית הבליעה מחזיקה יותר מביצת תרנגולת
שהוא כדי לתקן את שריפת התורה .אבל לקריאת התורה לא אל קודש הקדשים הרי זה למען מטרה זאת ,כדי להמשיך כפרה (יומא פ .).ונמצא כי ההשפעה עצמה של האכילה ,שייכת לחלק
היו הולכים ,שהרי בפשטות אין היא מעבודת היום כלל על פי לכלל ישראל .כי כאשר היה נכנס אל הקודש בשליחות כל עם הנעלה יותר שהוא בחי' הדכר המשפיע ,ולכן הוא בכזית .ואילו
פשט ,אפילו שהיא נעשית על ידי הכהן הגדול ביום הקדוש .מה בני ישראל ,והביא עמו את כל החטאים והעוונות והפשעים אשר מקום הקיבול של האכילה שהוא בית הבליעה ,הוא בחי' הנוק'
שאין כן אותם המבקשים אורות נעלים ,הנה הם היו מרגישים התוודה עליהם ,היה מביא אותם לידי בחי' של 'נגיעה' בקודש המקבלת ,ולכן שיעורו כביצה .ו'שיעור' האכילה הוא החלק
את ההתרוממות והקדושה הפנימית הנעלית שהיה הכהן גדול הקדשים .ואז היו כולם מתקדשים בקדושה נעלית זו ,כדין הרוחני יותר שבמאכל ,ולכן הוא שייך אל המשפיע שהוא בחי'
ממשיך בקריאתו הנשגבה ביום קדוש זה ,ולכן היו הם מעדיפים הפסולים אשר נגעו ועלו על המזבח קודש קדשים ,ועל ידי זה שמים .ואילו בית הבליעה שייך יותר לגשמיות המאכל ,וזהו
לשמוע את קריאת התורה של הכהן גדול. היתה נמשכת כפרה וסליחה ומחילה על כל העוונות. שייכותו אל המקבל שהוא בחי' ארץ .וצריך להיות התקשרות
ד
חובת הלבבות
יעזוב רשע דרכו
ואיש און מחשבותיו:
דער חובה צו
שער הבטחון פרק ג
גלייבן אין תשובה
ש י עור ט -ג
– העכער פון דער
מענטשליכער ‘שכל’
ש י עור י ה ש ק פ ה ו מ ו ס ר ב ד ר ך ה ח ס י ד ו ת
א
די רחמנות פונעם רבוש”ע אנצונעמען תשובה – ָָאן קיין שיעור
חנון המרבה לסלוח:
ער ביים צווייטן מאל נישט מוחל זיין | אפילו אויב ער וועט נאכאמאל מוחל זיין – וועט זיך עס ענדע ענדיגן | זיכער וועט ער נישט האבן קיין 'הכרת הטוב' אויף די עוולה וואס ער האט אפגעטון | דערפאר האבן טאקע
די תורה און נבואה געזאגט אז עס העלפט נישט קיין תשובה | ווייל זיי זענען אראפגעלאזט צום 'שכל אנושי' און דארט העלפט טאקע נישט קיין תשובה | כדי א איד זאל תשובה טון מוז ער גלייבן אז 'לא מחשבותי
מחשבותיכם' | די רחמנות פונעם רבוש"ע איז בלי גבול ובלי סוף | ער איז מוחל נאכאמאל און נאכאמאל | ער רעכנט עס פאר א 'זכות'
'שכל אנושי' וואס זאל קענען פארשטיין וויאזוי דאס איז אויף דער וועלט קען מען נישט כדי תשובה צו טון מוז מען וויסן
שייך בכלל? עס איז דאך ממש נישט אין אונזערע באגריפן.
מוחל זיין פאר יענעם וועלכער פון דעם אויבערשטנ'ס רחמנות
האט בא'גנב'עט א סכום געלט
און לאמיר שוין זאגן ,אז עס וועט זיין איינער וואס וועט מען וועט אביסל ארומרעדן דעם ענין פון רחמי ה' –
דאס יא קענען באווייזן – וועט ער אבער אויך ווערן כדי דאס צו פארשטיין וועט מען געבן א דוגמא כלפי וואס עס איז נוגע צום ענין פון 'תשובה' ,וואס דארט
אויסגעברענט נאך דריי-פיר מאל. פון דער וועלט :ראובן האט יארן לאנג געהארעוועט איז דאס ממש דער יסוד היסודות ,און ווילאנג א מענטש
און אפגעשפארט א סכום פון מיליאן דאלער ,וואס ער איז נישט אויסגעקאכט אין דער דאזיגער קלארקייט – ווי
האט זיך אוועקגעלייגט צו קויפן א הויז .פלוצלינג קומט ווייט עס גייט דאס רחמנות פונעם אויבערשטן – קען ער
ווער קען דען שפירן הכרת הטוב שמעון און באשווינדלט אים די מיליאן דאלער ,און ראובן נישט תשובה טון מיטן גאנצן הארץ.
פאר יענעם פאר די עוולה וואס בלייבט ארים ווי די נאכט .עס גייט אריבער א האלב יאר,
ער איז באגאנגען קעגן אים?
שמעון האט שוין אויסגעפאטשקעט דאס געלט און ער די 'חכמה' און 'נבואה' זאגן אז עס
לאמיר שוין זאגן אז עס וועט זיך יא טרעפן א מענטש, האט שוין נישט קיין פרוטה ,און ער קומט צו ראובן און העלפט נישט קיין תשובה
וואס ער קען מוחל זיין נאכאמאל און נאכאמאל .אבער צי וויינט צו אים אז ער זאל אים מוחל זיין אויף זיין עולה,
דער מדרש זאגט (פסיקתא דר"כ כד ,ז)" :שאלו לחכמה
דען וועט ער קענען זאגן פאר שמעון" :נישט בלויז איך און ער נעמט זיך אונטער אז ער וועט עס שוין נישט טון
החוטא מהו עונשו ,אמרה להם" :וחטאים תרדוף רעה" (משלי
בין דיר מוחל אויף דער עולה וואס דו באגייסט קעגן מיר מער .וועט דען ראובן קענען מוחל זיין פאר שמעון? עס
יג ,כא) .שאלו לנבואה החוטא מהו עונשו ,אמרה להם" :הנפש
שוין אזויפיל מאל ,נאר איך בין דיר מכיר טוב דערויף! קען אפשר זיין אז ער וועט אים זאגן 'איך בין דיר מוחל',
החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח ,ד) .שאלו לתורה חוטא
ביי מיר רעכן איז דאס ממש ,כאילו דו האסט מיר גאר אבער צי דען וועט ער קענען אויסמעקן פון זיין הארץ די
מה עונשו ,אמרה להם :יביא אשם ויתכפר לו" -מען האט
געטון א טובה דערמיט! איך האב צו דיר א גרעסערע גאנצע ווייטאג און פארדרוס? וויפיל ער וויל יענעם מוחל
געפרעגט די 'חכמה' ,די 'נבואה' און די 'תורה' צי זיי האבן
אהבה – ווי ווען דו וואלסט דאס נישט געהאט געטון!". זיין – שמייסט אים אבער אין פנים דער פאקט אז דאס געלט
עפעס אן עצה פאר א מענטש וועלכער האט געזינדיגט,
איז דען שייך פאר א מענטש צו שפירן אזוי? עס איז דאך איז נישטא מער! דער חורבן איז אפגעטון און עקזעסטירט
און אלע האבן געגעבן שווערע עצות ,די 'חכמה' האט
ממש פארקערט פון 'דעת האנושי'. ווייטער! ער האט נישט וויאזוי צו קויפן א הויז!
בכלל נישט געגעבן קיין 'תיקון' ,נאר געזאגט אז עס
קומט זיך אים 'רעה' רח"ל ,די נבואה האט שוין געגעבן
דער רבוש"ע איז מוחל אויף פיל א וויפיל מאל קען א מענטש יענעם א תיקון פון 'מיתה' ,די תורה האט שוין געגעבן א תיקון
גרעסערן שאדן און ער איז 'מרבה לסלוח' מוחל זיין אויף דער עוולה? פון ברענגען א 'קרבן' – וואס דאס קאסט געלט און
לאמיר שוין זאגן ,אז ראובן איז אזא גוטהארציגער מען דארף האבן א בית המקדש דערפאר .פירט אויס
דער נמשל :ווען א מענטש זינדיגט חלילה ,האט ער
און רחמנות'דיגער מענטש ,אז ער קען נישט צוקוקן דעם דער מדרש" :שאלו להקב"ה החוטא מהו עונשו ,אמר להם
נישט געמאכט קיין קלענערן חורבן – ווי דער וואס האט
צער פון שמעון ,און ער איז אים אמת'דיג מוחל פון גאנצן יעשה תשובה ויתכפר לו ,הדא היא דכתיב (תהלים כה ,ח)
בא'גנב'עט דעם חבר מיליאן דאלער ,אדרבה ,דער חורבן טוב וישר ה' על יורה חטאים בדרך" – מען האט געפרעגט
הארץ ,אבער לאמיר שפינען ווייטער די מעשה :ראובן
וואס ער האט דא אנגעווערטשאפט אין אלע עולמות – דעם רבונו של עולם וואס די עצה איז,
האט זיך צוזאמגענומען זיינע כוחות
איז 'באין ערוך' מער ווי דער שאדן פון מיליאן דאלער.
און אנגעהויבן צו הארעווען פונדאסניי, נקודות: האט ער געענטפערט א לייכטע עצה :ער
עס איז בפועל פארהאן א חלל און א חסרון אין אלע ער האט געשפארט און צוזאמגעקליבן זאל תשובה טון און ער וועט האבן א כפרה.
עולמות .נו ,ווי קען מען פארשטיין מיט אונזער שכל ,אז נישט צום
דאלער צו דאלער ,ביז נאכן הארעווען פארשטיין:
א מענטש זאל זיך קלאפן 'חטאתי עויתי פשעתי' ,ער זאל צען יאר – האט ער ענדליך נאכאמאל וויאזוי טיילט מען אפ די נבואה
כאטש וואס
חרטה האבן און זיך מקבל זיין אויף להבא נישט צו זינדיגן דערגרייכט די סומע פון מיליאן דאלער. יעדע עבירה איז און תורה פונעם רבונו של עולם?
מער ,און דער אויבערשטער זאל דאס מקבל זיין און אים און ...נישט מער און נישט ווייניגער, מער ווי א שאדן לכאורה איז דער מדרש שווער צו
מוחל זיין? וויאזוי איז מען אזוי שנעל מוחל אויף אזא דער שמעון איז נאכאמאל אנגעקומען, פון מיליאנען פארשטיין :די 'חכמה'' ,נבואה' און 'תורה'
משונה'דיגע עולה און הפסד? און נאכדערצו אז דער און 'כמעשהו בראשונה כך מעשהו דאלער וועלכע איז דען נישט 'הקדוש ברוך הוא'? פון
מענטש זינדיגט נאכאמאל און נאכאמאל ,עס גייט נישט בשניה' ,ער בא'גנב'עט אים דאס גאנצע איז געבליבן וועלכע 'חכמה' רעדט מען דא – אויב
דורך קיין טאג ָָאן קיין חטא ,און דער אויבערשטער איז געלט ,און ראובן טרעפט זיך נאכאמאל – איז דער נישט פון דער 'ספירת החכמה' פון 'עולם
'חנון המרבה לסלוח' ,ער איז מוחל פארן מענטש ביים אויסגעזעקלט .עס גייט דורך א האלב אויבערשטער
אים מוחל אפילו האצילות'? פון וועמען זאגט דער נביא זיין
צען-טויזנט'סטל מאל – פונקט ווי ביים ערשטן מאל! יאר ,קומט נאכאמאל שמעון מיט טרערן נבואה – אויב נישט פון 'הקדוש ברוך הוא'
נאכן זינדיגן
און נאכמער ,טאמער דער מענטש טוט 'תשובה מאהבה' אין די אויגן ,און בעט זיך ביי ראובן ,אז צענדליגער וואס האט גערעדט צו אים? וואס שטייט
ווערן די 'זדונות נתהפכין לזכיות' – די אלע עבירות ער זאל אים מוחל זיין ,און מער וועט ער טויזנטער מאל אין דער תורה – אויב נישט דער 'דעת
ווערן אים גערעכנט ווי 'מצוות'! ווי קען א מענטשליכער דאס נישט טון נאכאמאל .צי איז מעגליך און ער איז אים הקדוש ברוך הוא'? וואס מיינט דאס ,אז
שכל באגרייפן אזא זאך? עס איז דאך ממש 'היפוך דעת אין דער וועלט ,אז ראובן זאל אים מוחל גאר מכיר טוב זיי אלע ענטפערן איין תשובה ,און 'הקדוש
האנושי'. זיין? איז דען פארהאן אויף דער וועלט א פארן תשובה טון ברוך הוא' ענטפערט אן אנדערע תשובה?
ה
וועלכע באשטייט פון די הפטורה וואס מען זאגט הויכע בחינה פון הקב"ה ,וואס דארט איז העכער פונעם די תורה איז אראפגעקומען
שבת שובה ,און פון די הפטורה 'דרשו ה' בהמצאו' 'סדר השתלשלות' ,דארט איז שוין דער 'שכל אנושי' צום 'דעת אנושי' און דארט
וואס מען זאגט צום גדליה – וואס דארט איז דער גארנישט משיג ,ער פארשטייט נישט צו יענע סארט העלפט נישט קיין תשובה
נביא מעורר אויף תשובה ,און ער זאגט (ישעיה נה ,ז): רחמנות ,און פון יענע בחינה האט מען געפרעגט וואס דאס זאגט דא דער מדרש :די 'חכמה'' ,נבואה' און
"ַיַ ֲֲעֹזֹב ָָר ָָׁשע ַַד ְְרּכֹו ְְו ִִאיׁש ָָא ֶֶון ַַמ ְְח ְְׁשֹב ָָֹתיו ְְוָיָ ֹׁשֹב ֶֶאל ה' ִִו ַיַר ֲֲח ֵֵמהּו די עצה און תיקון פארן בעל תשובה? "אמר להם יעשה 'תורה' – איז טאקע בלויז 'דעת הקדוש ברוך הוא' ,אבער
לֹוַח" .און דערנאך לייגט ער צו ֹלֵקינּו ִּכִ י ַיַ ְְר ֶֶּבה ִלִ ְְס ְְַו ֶֶאל ֱֱא ֵ תשובה ויתכפר לו" – פון יענעם עולם ווערט נתגלה דאס איז דער 'דעת' וואס איז שוין אראפגעקומען ביז צו
עטליכע ווערטער – וועלכע זענען קריטיש וויכטיג אזא מין 'עולם התשובה' וואס זאגט" :זאל זיין וואס אונז דורכן 'סדר ההשתלשלות' – וואס דעם 'דעת' קען
בֹוַתי
צו וויסן כדי צו קענען תשובה טוןִּ" :כִ י ֹלא ַַמ ְְח ְְׁש ַ זאל זיין ,אפגעזען וואס דו האסט געטון און אפגעזען אונזער שכל פארשטיין און ארויסהאבן; ווי יעדער זעט
בֹוֵתיֶכֶ ם ְְוֹלא ַַד ְְרֵכֵ יֶכֶ ם ְְד ָָרָכָ י וגו' ִּכִ י ָגָ ְְבהּו ָָׁש ַַמִיִ ם ֵֵמ ָָא ֶֶרץ ַַמ ְְח ְְׁש ֵ וויפיל מאל דו האסט עס געטון – האב חרטה דערויף, ביי זיך ,אז ער קען נעמען א ספר פון 'דברי נביאים' און
ּוַמ ְְח ְְׁשֹב ַַֹתי ִִמ ַַמ ְְח ְְׁשֹב ֵֵֹתיֶכֶ ם" – פרוביר ֵּכֵ ן ָגָ ְְבהּו ְְד ָָרַכַ י ִִמ ַַד ְְרֵכֵ יֶכֶ ם ַ זיי זיך מקבל אויף להבא ,און איך בין דיר מוחל במחילה פון 'תורה' ,דאס אפלערנען און גוט פארשטיין מיטן גאנצן
אפילו נישט צו פארשטיין מיט דיין קאפ וויאזוי תשובה גמורה! דיינע אלע עונות קענען ווערן איבערגעדרייט אויף היקף און טיפקייט .דעריבער האבן טאקע די 'נבואה'
העלפט און וויאזוי דאס ארבעט ,ווייל דו האסט נישט זכותים!". און 'תורה' נישט געגעבן אזא עצה ווי 'תשובה' ,ווייל
דעם קאפ בכלל! דאס איז העכער פון דיין גאנצע דארט וואו אונזער קאפ קען נאך מיטגיין – עקזעסטירט
מהלך המחשבה! דו דארפסט נאר אננעמען מיט אמונה תשובה העלפט נאר לויטן נישט אזא זאך ווי 'תשובה'! ווייל ווי קען דען קומען א
פשוטה ,אז דער אויבערשטער איז אזא 'רחום וחנון' ,אז 'דעת הקב"ה' וועלכע איז נישט 'חרטה' און אויסמעקן דעם 'חורבן עולם' וואס איז דא
אפילו פארן גרעסטן 'חוטא ופושע' האט ער אן אפענע אראפגעקומען צום 'שכל אנושי' געשען? זאגט אבער דער מדרש" :שאלו להקב"ה החוטא
טיר אים צוריקצונעמען און פאררעכטן אלץ וואס ער נאך די 'שבע דנחמתא' קומט 'תרתי דתיובתא' מהו עונשו" – מען האט געפרעגט די שאלה פון 'הקדוש
האט קאליע געמאכט. ברוך הוא' ,דאס הייסט ,מען איז ארויפגעגאנגען צו אזא
ב
יעדע נשמה וועט צום סוף תשובה טון
והצליח אשר שלחתיו:
און אנקומען צו איר שלימות
דער רבוש"ע האט איבערגעגעבן די בחירה פארן איד | דארט האט ער זיך מסלק געווען פון זיין בעה"ב | דאס מאכט שווער צו פארשטיין וויאזוי די וועלט וועט אנקומען צום תכלית? | אויך איז שווער אויף יעדע נשמה:
וויאזוי האט אים דער רבוש"ע באשאפן אויף א ספק? | דא ליגט א סוד פון תשובה | וויפיל דער רבוש"ע מישט זיך נישט אריין – דאך וועט ער מאכן זיכער אז יעדער איד זאל תשובה טון | יעדע נשמה וועט אנקומען צום
שלימות'דיגן פלאן אויף וואס מען האט איר אראפגעשיקט | דאס איז פון די תעלומות הבריאה | דאס איז די 'גיאת השם' אז ער קאנטראלירט – אפילו דארט וואו ער איז כאילו נישט בעה"ב | דאס איז מחזק יעדן איד
מיט א געוואלדיגע תקוה טובה
שטעלט אויס א פלאן – וואס די גאנצע זאך איז תלוי אז א מענטש איז בעל הבית ביי זיך אינדערהיים?! עס וואס האט 'רחמי שמים' מיט
ועומד אין א ספק?! עס קען דאך זיין אז דער מענטש איז דאך זעלבסט פארשטענדליך! עס איז נישט קיין שום
'גאות' און 'תפארת'?
וועט זיין א רשע ,און ער וועט נישט אנקומען צום תכלית חידוש! אבער טאמער וועט מען זאגן אויף א מענטש" :ער אין פנימיות התורה ווייסט מען ,אז די מדה פון רחמי
און פלאן וואס דער אויבערשטער האט אויסגעשטעלט איז בעל הבית אויך דארט וואו ער איז נישט בעל הבית! ה' באלאנגט צו די ספירה פון 'תפארת' .אויבנאויף דארף
פאר אים?! די זעלבע זאך איז שווער בכלליות :עס קען ווָארט ביי יענעם אינדערהיים – כאטש ער איז
ער האט א ָ דאס א ביאור ,וואס האט צוטון די מדה פון 'תפארת' –
דאך זיין אז די וועלט בכלליות וועט פארקריכן פונעם נישט דארט דער בעל הבית" – דאס איז שוין א חידוש! וועלכע איז א מדה פון 'שלימות' און 'התפארות' – מיט
וועג און נישט אנקומען צום 'תכלית בריאת העולם'?! דאס איז שוין א ריכטיגער 'גאות'! 'רחמנות'? בפרט ווען מען רעדט פון אזא משונה'דיגע
נו ,צי איז דען שייך צו זאגן אז ער האט באשאפן אפילו הויכע רחמנות – וועלכע איז מכפר אויפן חוטא – וועלכער
בלויז איין מענטש אויף א ספק?! ניין ,דער רבונו של איז ממש דאס פארקערטע פון 'שלימות'? אויך שטייט אין
דער רבוש"ע מישט זיך נישט
עולם באשאפט נישט קיין זאך אויף א ספק! אויב דער אריין אין יענעמ'ס בחירה זוהר הק' (ח"ב קלב" :).י"ג מכילין דרחמי אינון גאות ה'" – די
רבונו של עולם האט באשאפן דעם מענטש – האט ער זיכער י"ג מדות של רחמים זענען מגלה די גרויסקייט פונעם
דער רבונו של עולם וואלט בעצם געקענט מאכן, אויבערשטן .דאס דארף אויך א ביאור :פארוואס ווערן די
א פונקטליכער פלאן פארוואס ער האט אים באשאפן ,וואס
אז יעדער איד זאל זיין א צדיק ווי משה רבינו .אבער י"ג מדות של רחמים אנגערופן "גיאות ה'"?! עס וואלט
דער פלאן וועט זיך מוזן אויספירן! נאכדערצו ,אז מען
דער רבונו של עולם האט זיך כביכול מחייב געווען צו ענדערש געהערט צו די מדה פון 'רחמים' און 'טוב' ווי
רעדט נישט דא פון א 'ספק' ,נאר פון א 'ודאי'! דער רבונו
'בחירה'; ווי עס שטייט (ברכות לג" :):הכל בידי שמים חוץ צום ענין פון 'גאוה דקדושה'?!
של עולם איז דאך א 'יודע עתידות' ,און ער האט לכתחלה
מיראת שמים" .דאס הייסט ,דער אויבערשטער האט
געוואוסט אז דער מענטש וועט אפטון די אלע עבירות,
אוועקגעשטעלט א 'הנהגה עליונה' ,אז אין דעם חלק
און דאך האט אים דער רבונו של עולם באשאפן! און די וויאזוי ווייזט זיך ארויס דער 'גאות
וואס רופט זיך 'עבודת האדם' – מישט ער זיך נישט
קושיא שרייט :ווי קען זיין אזא זאך ,אז דער רבונו של
אריין! דער רבונו של עולם זאגט פארן מענטש" :דא בין
השם' – פון משגיח זיין אויף דער
עולם באשאפט א מענטש מיט א פלאן און תכלית – ווען בריאה וואס ער האט באשאפן?
איך נישט בעל הבית! דא ביסטו דער בעל הבית! איך
פון צווייטן זייט גיבט ער אים איבער די פולע 'בחירה' ,און כדי צו פארשטיין דעם ביאור הדברים – דארף
טוה נישט דא וואס איך קען – נאר דו טוסט דא וואס דו
ער נעמט זיך אונטער נישט אריינצומישן אין זיין בחירה?! מען זיך מתבונן זיין ,ווען מען זאל
ווילסט! דו קענסט טון גוטס און דו קענסט
עס קען דאך געשען אז דער מענטש וועט מקלקל זיין אונז פרעגן" :וואו זעט מען די 'גאוה'
אפטון 'חורבן העולם'!". נקודות:
דעם גאנצן פלאן פון דער בריאה?! און גרויסקייט פונעם אויבערשטן?" .א
יעדער איד האט פשטן וואלט געענטפערט" :וואס הייסט
וויאזוי האט דער רבוש"ע זיך זיין אייגענע
כח התשובה איז א הבטחה אז די בריאה באשאפן א וועלט מיט א וואו? וואו נישט?! מען זעט דאך זיין
וועט אנקומען צום פלאן און ציל ציל – ווען עס איז א ספק צי בחירה אבער גרויסקייט איבעראל! ער טוט וואס ער
דא קומט מען ָָאן צום סוד פון תשובה ,וואס דאס מען וועט אנקומען אהין? דער רבוש"ע וויל און קיינער קען אים נישט אפהאלטן
וועט מאכן גארנישט!" .אבער מיט א טיפערן בליק
איז נישט בלויז אן 'אפציע' – נאר דאס איז א פאקט שטעלט זיך א שאלה :דער אויבערשטער זיכער אז מיט
וואס וועט זיכער געשען! דער רבונו של עולם האט פארשטייט מען ,אז דאס איז נאכנישט
האט דאך באשאפן די וועלט בכלל – און זיין אייגענע
צוגעגרייט א 'כח התשובה' נאך איידער ער האט באשאפן די ריכטיגע גרויסקייט ,ווייל וואס איז
יעדן איד בפרט – מיט א פלאן און ציל בחירה טוט דען דער חידוש אז ער קען אלעס טון
די וועלט ,וואס דארט ליגט דער ענטפער אויף די גאנצע וואו ער וויל אנקומען! ער וויל דאך נישט ער תשובה און
רעטעניש פון דער בריאה! און דאס איז מרומז אינעם קומט ָָאן צו זיין און קיינער קען אים נישט אפהאלטן?!
אנקומען צו א פלאן פון 'חורבן נצחי' – נאר
תכלית אויף דער אלעס אלעס איז דאך זיינס! ער האט דאך
פסוק (שמואל-ב יד ,יד)ְ" :לְ ִִבְלְ ִִּתי ִיִ ַַדח ִִמ ֶֶמּנּו ִנִ ָָדח" – קיינער צו א פלאן פון 'תיקון נצחי'! נו אויב אזוי,
וועלט באשאפן! צי דען וועט עס הייסן א 'גאות'
וועט נישט בלייבן פארשטויסן! יעדע נשמה וועט צום ווי קען זיין אז ער מאכט א וועלט און
ו
אויף א ספק! מה-דאך רעגן ,שיק איך נישט אויף א ספק, אויס די 'בחירה' וואס דער מענטש האט אויף 'טוב' סוף תשובה טון! יעדע נשמה וועט צום סוף אנקומען
נאר ער מוז מצליח זיין – כל שכן אז דו מוזט אודאי און 'רע' .נו ,וואלט דארט געפאסט צו פרעגן די שאלה: צו איר 'תיקון'! יעדער מענטש – ווי גרויס און געפערליך
מצליח זיין! עס קען נישט זיין אז אפשר וועסטו נישט פארוואס קומט אים 'שכר ועונש' ,עס איז דאך פארהאן זיינע חטאים זענען – וועט דער רבונו של עולם דרייען
מצליח זיין! צום סוף וועסטו זיכער תשובה טון און א 'ידיעה'?! ווי שטימט דאס מיט בחירה?! אבער לויט ווי מיט אים א גאנצע געשיכטע ,ביז ער וועט אליינס 'בוחר'
אנקומען צו דיין תכלית! מען רעדט יעצט ,פארשטייט מען :די סתירה פון 'ידיעה' זיין צו טון תשובה ,און ער וועט אנקומען צום פונקטליכן
און 'בחירה' איז א דין אין הלכות תשובה! ווייל 'הלכות פלאן און תכלית אויף וואס ער איז באשאפן געווארן! דער
תשובה' איז נישט בלויז א 'מצות תשובה' – נאר דאס איז רבונו של עולם וועט מגלגל זיין גלגולים אויף גלגולים,
דער קונץ פון לאזן די בחירה פארן
מענטש און דאך אים מעורר זיין לתשובה א מציאות וואס יעדער איד וועט זיכער אנקומען דערצו! אז די דאזיגע נשמה'ס ענין זאל ווערן דורכגעפירט –
און דערפאר מוז מען דארט אויסשמועסן די סתירה פונקטליך ווי עס איז געווען די כוונה העליונה בשעת
אט די מדה פון 'רחמנות' – וואס איז נוגע צו 'תשובה' צווישן 'ידיעה' און 'בחירה' ,און ענטפערן 'לא מחשבותי
– נעמט זיך פון א מורא'דיגן 'תפארת'! פון א געוואלדיגן ווען ער האט אים באשאפן! און כאטש דאס זענען גאר
מחשבותיכם' ,אז דאס איז העכער פון אונזערע באגריפן. טיפע און הויכע זאכן – וועלכע רירן ָָאן די סתירה פון
'גאות' פונעם אויבערשטן! ווייל דאס איז א חידוש פון
גרויסקייט 'עד אין סוף' ,וואס ער איז שולט אויך דארט 'ידיעה' און 'בחירה' – וועלכע איז העכער פון אונזער
וואו ער איז נישט בעל הבית כביכול! אויך דארט וואו ער אויב שניי וועט אויספירן איר מיסיע השגה – דאך איז יעדער איד מחויב צו גלייבן ,אז דער
מישט זיך נישט אריין און לאזט יענעם בוחר זיין מיט זיין
אויף וואס מען האט איר געשיקט רבונו של עולם האט אים נישט באשאפן פאר אומזיסט,
– וועט אודאי א נשמה אויספירן און ער קען אלעמאל תשובה טון און פאררעכטן אלץ
אייגענע בחירה – איז דער רבונו של עולם מושל צו מאכן
זיכער אז יענער זאל אליינס בוחר זיין תשובה צו טון! אין דער אויבנדערמאנטער הפטורה פון 'דרשו' וואו וואס ער האט קאליע געמאכט .און די זעלבע זאך דארף
און פון דארט דארף א איד נעמען האפענונג אין יעדן דער נביא רעדט איבער תשובה – שטייט דארט א פסוק: מען גלייבן כלפי דעם כלליות ,אז גאנץ כלל ישראל וועט
מצב – אפגעזען וואספארא גרויסער 'חוטא' ער איז ,און "ִּכִ י ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ֵיֵ ֵֵרד ַַהֶגֶ ֶֶׁשם ְְו ַַה ֶֶׁשֶלֶ ג ִִמן ַַה ָָׁש ַַמִיִ ם ְְו ָָׁש ָָמה ֹלא ָיָ ׁשּוב ִּכִ י נאך תשובה טון און אנקומען צום תכלית הטוב; ווי דער
וויפיל מאל ער האט שוין תשובה געטון און נאכאמאל יָחּה ְְוָנָ ַַתן ֶזֶ ַַרע ַלַ ֹּז ֵֵֹר ַַע ְְוֶלֶ ֶֶחם
ִִאם ִִה ְְר ָָוה ֶֶאת ָָה ָָא ֶֶרץ ְְוהֹוִלִ ָיָדּה ְְו ִִה ְְצ ִִמ ָ רמב"ם זאגט (הל' תשובה ז ,ה)" :סוף ישראל בגלותן לעשות
געזינדיגט – אז ער קען נאכאלץ תשובה טון ,און אז ער ָלָ ֹאֵֹכֵ ל" .דא שטייט ממש אט די נקודה וואס מען רעדט תשובה ומיד נגאלין".
וועט נאך מוזן תשובה טון! ווייל דער רבונו של עולם דא .דער רבנו של עולם זאגט" :דו זעסט ווי דער רעגן
איז זיך נישט מייאש פון קיין שום נשמה! ער האלט אן און שניי וואס איך שיק ארויס – טוט זיין מיסיע! איך שיק
נישט ארויס קיין רעגן אויף א ספק ,אז אפשר וועט ער
עס קוקט אויס ווי א סתירה צווישן 'ידיעה'
אויג אויף יעדע נשמה איר צוריקצוברענגען צו זיך! ער און 'בחירה' – אבער ביידע זענען אמת
האט גילוים פון י"ג מדות של רחמים – וואס דארט איז נישט אנקומען וואו מען דארף ,אדער אפשר וועט ער
פארהאן עצות און תיקוני תשובה פאר יעדע נשמה ,יהיה נישט אויפטון צו מאכן וואקסן און בליען ,ניין ,אויב איך דער באקאנטער רמב"ם – וועלכער איז מסביר די
מי שיהיה! מיר קענען נישט פארשטיין וויאזוי עס ארבעט שיק אים ארויס – וועט ער זיכער אויספירן מיין שליחות סתירה פון 'ידיעה' און 'בחירה' – געפונט זיך אין 'הלכות
צוזאמען מיט 'בחירה' – אבער מיר קענען יא גלייבן אז ביזן סוף! נו אויב אזויֵּ" ,כֵ ן ִיִ ְְהֶיֶ ה ְְד ָָב ִִרי ֲֲא ֶֶׁשר ֵיֵ ֵֵצא ִִמ ִִּפי ֹלא תשובה' (פ"ה) .לכאורה וואלט אזא סוגיא ענדערש
דער רבונו של עולם וועט אים שיקן התעוררות'ן און יַח ֲֲא ֶֶׁשרָיָ ׁשּוב ֵֵאַלַ י ֵֵר ָיָקם ִּכִ י ִִאם ָָע ָָׂשה ֶֶאת ֲֲא ֶֶׁשר ָָח ַַפ ְְצ ִִּתי ְְו ִִה ְְצִלִ ַ באלאנגט אין 'הלכות דעות' אדער אין 'הלכות יסודי
רמזים ,ביז ווען דער מענטש וועט צוריקקומען צו ריכטיגן ְְׁשַלַ ְְח ִִּתיו" – איז דאך א כל שכן וכל שכן ,אז דו אידישע התורה' – וואס דארט שטעלט ער אוועק אלע י"ג עיקרים,
וועג – דורך זיין אייגענע בחירה. נשמה – וועסט אודאי אויספירן דיין שליחות אויף וואס וואס איינער פון זיי איז 'שכר ועונש' ,אז דע מענטש
איך האב דיר באשאפן! איך האב נישט באשאפן א נשמה באקומט באצאלט אויף זיינע מעשים ,וואס דאס דרוקט
ג
אין יעדן דור דארפן די מנהיגים זען
לדור ודור המליכו:
וועלכע נקודה מער מדגיש צו זיין
תשובה העלפט נישט ביי גוים | ווייל ביי זיי וועט עס זיין 'אחטא ואשוב' | טאמער ווערט תשובה א סיבה צו זינדיגן און אפקילן די הארבקייט פון א חטא – ווערט מען ארויסגעווארפן פונעם 'עולם התשובה' | א איד
האט אן איידלקייט צו גלייבן אין 'תשובה' און דאך ציטערן פון א חטא מיטן גרעסטן הארבקייט | איידער די חטא – דארף ער טראכטן אז ער וועט נישט קענען תשובה טון דערויף און וועט בלייבן פארפלעקט לעולמי עד
| נאכן חטא – דארף ער טראכטן אז ער קען זייער שנעל און לייכט תשובה טון | א גוי האט נישט די כוחות צו טראכטן אזוי – וויבאלד ער איז נישט געקומען אויף דער וועלט אויסצופירן א 'תכלית הבריאה' | א איד שפירט
בנפשו דעם טיפן איידלקייט | אמאל האט מען אין געוויסע פלעצער נישט געוואלט רעדן צופיל פון 'לאחר החטא' | זיי האבן חושש געווען אז דאס וועט עטוואס אפקילן פון יראת שמים | היינט איז כולי עלמא מודי אז
מען מוז יא רעדן דעם שפראך פון 'לאחר החטא' | מען דארף אסאך מער חושש זיין אז מען וועט ווערן אפגעקילט פון האפענונג צוריקצוקומען צום רבוש"ע
זיי נישט 'בשורש נפשם' די געפיל און הבנה פון "לבלתי פון א גוי ,אז ער פארשטייט נישט וויאזוי מען באנוצט טאמער נוצט ער תשובה פאר
ידח ממנו נדח" – וואס א איד שפירט זיך מיטן 'אור התשובה'! דער גוי איז נישט
א סיבה צו זינדיגן – ווערט ער
אויסגעשלאסן פון ‘עולם התשובה’
בעומק נשמתו! און דערפאר ,טאמער באשאנקען געווארן מיט די איידלקייט צו
וואלט מען געגעבן פאר די אומות העולם
נקודות: אננעמען ריכטיג דעם ענין פון תשובה – ָָאן דער גאנצער ענין פון תשובה איז א מתנה וואס דער
דעם מושג פון 'תשובה' – וואלטן זיי דאס היינט איז דער אריינפאלן אין 'אחטא ואשוב' ,און אויב רבונו של עולם האט געגעבן בלויז פאר אידישע קינדער,
אפגעטייטשט ווי א 'קלות' און 'הפקרות', עיקר יצר הרע גיבט מען אים א 'כח התשובה' – טייטשט אבער פאר די אומות העולם העלפט נישט קיין תשובה.
כאילו א חטא איז נישט אזוי געפערליך! קאנצענטרירט זיך דאס אפ אלס א קולא אינעם חטא! עס און די סיבה דערצו איז נישט צוליב דעם וואס דער מושג
עס איז גארנישט אזוי עק וועלט צו אויף 'לאחר מאכט ביי אים לייכט דעם גאנצן 'חומר פון תשובה ארבעט נישט פאר זיי ,ווייל די רחמי ה' איז
זינדיגן – ווייל מען קען תשובה טון און החטא' וואס החטא' און ער קען שוין יעצט זינדיגן מיט 'בלי גבול' און עס קלעקט אויך פאר די אומות העולם; ווי
פאררעכטן! ער וועט גיין הרג'ענען א דעמאלט נעמט א לייכטערן געמיט .און דערפאר איז 'נועלין עס שטייט (תהלים קמה ,ט)ְ"ְ :ו ַַר ֲֲח ָָמיו ַַעל ָּכָ ל ַַמ ֲֲע ָָׂשיו" .נאר
מענטש ,מיטן פלאן אז נאכדעם וועט ער
ער זיך ארבעטן בפניו דרכי התשובה'. דאס איז געבויעט אויף דער הלכה (יומא פ"ח מ"ט)" :האומר
אויף 'יאוש' און אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – טאמער
תשובה טון! דאס איז א גוי'אישע בליק צוקלאפטקייט –
אויף תשובה ,און דערפאר האט מען אים א מענטש זאגט 'איך קען זינדיגן און דערנאך תשובה טון',
דעריבער דארף א גוי פארמאגט נישט די כוחות לאזט מען אים נישט תשובה טון .דאס הייסט ,אודאי
נישט געגעבן קיין 'כח התשובה'. היינט דער עיקר צו פארשטיין וויאזוי תשובה איז
שפראך זיין גארנישט מקיל אינעם חטא טאמער וועט ער נאכדעם ריכטיג תשובה טון – וועט די
איבער דער 'כח תשובה העלפן ,אבער די הנהגה פונעם 'עולם התשובה'
נאר דער איד קען אנכאפן אין אנדערע ווערטער :וויבאלד דער גוי איז ,אז די טויערן פארמאכן זיך פאר אזא סארט מענטש,
דעם שטריק פון ביידע עקן התשובה' וואס איז נישט דער 'תכלית הבריאה' – נאר בלויז
עס איז פארהאן אז ער זאל נישט קענען אריינקומען אהין .ווייל וויבאלד
כאטש וואס אויך א איד האט א יצר 'לאחר החטא' א 'טפל' צו באדינען אידישע קינדער ,וואס דער מענטש האט גענוצט דעם 'כח התשובה' פאר א
הרע ,און ער האט די בחירה צו טראכטן אז א איד איז זיי זענען 'תכלית הבריאה' – דערפאר איז קולא אינעם חטא ,און דאס גופא אז תשובה העלפט
מיט א גוי'אישן קאפ און זאגן 'אחטא קיינמאל נישט ער נישט אומשטאנד צו פארשטיין אז יעדע – האט אים גאר געמאכט זינדיגן – פארמאכט מען די
ואשוב' – אבער דער שורש פונעם איד פארפאלן נשמה האט א תכלית און א תיקון .עס ליגט טויערן אויף אים! און דאס איז דער פאקטישער מציאות
ז
דרכי הצדיקים
'בעצם' איז אנדערש געבויעט! מצד דאס וואס א איד האט א אידישע נשמה
פשיטת שאלה זו ,אלא רצה להשתמש
– קען ער אננעמען תשובה אויפן ריכטיגן אופן ,אז עס זאל נישט גארנישט הרה״ק רבי נפתלי חיים
בדבר כאמצעי לחזור אותו בחזרה מדזיקוב זי״ע –יו"ד יום הכיפורים
פארמינערן פונעם 'חומר החטא' .פון איין זייט וועט ער וויסן ,אז א חטא איז
למשפחתו בחוץ לארץ .אכן עד מהרה
געפערליך און עס איז נישטא קיין שום קולא אין א חטא ,און פון צווייטן
שלח רבי נפתלי חיים והחזיר תשובה
זייט וועט ער וויסן ,אז מען קען אלעמאל תשובה טון .אין אנדערע ווערטער: במכתב מארץ ישראל ,כי בוודאי אינו
איידער ער האט געזינדיגט ,וועט ער ציטערן פאר דעם חטא כאילו עס וואלט יכול לסרב לבקשתו של חמיו זקנו,
נישט עקזעסטירט קיין תשובה בכלל! בשעת נסיון און 'התגברות היצר' פונעם הרה״ק רבי נפתלי חיים מדזיקוב זי״ע [בנו של
אבל שידעו לכתחלה כי לא תהיה להם מזה שום הרה״ק בעל 'אמרי נועם' זי״ע] היה צדיק פלא
עובר זיין אויפן חטא – טאר ער נישט טראכטן פון תשובה! אבער אויב איז קורת רוח .ואחר תקופה אכן הגיע לחו״ל ,אבל אשר נהג באופן טמיר ונעלם בכל דרכיו ,והיה
ער חלילה דורכגעפאלן און געזינדיגט – הייבט זיך ערשט ָָאן א נייער חידוש! בכל משך שהותו שם קשר את עיניו במטפחת, כל כולו יושב סתר נשגב ונעלה .וכאשר פעם
יעצט עפנט זיך אויף א נייע וועלט וואס רופט זיך 'עולם התשובה'. כאשר אמר כי אינו רוצה שיראו עיניו את אחת הגיע להחלטה שהוא צריך לעלות להתגורר
אויר חוץ לארץ .ותיכף ומיד אחר שהשלים את בארץ הקודש ,קם ועשה את הדבר ,ונסע לאר״י
שליחותו ,קם ונסע בזריזות בחזרה לארץ ישראל.
אפילו אויב אמאל האט מען נישט גערעדט קיין חיזוק תוך כדי שהוא משאיר אחריו בגאליציע את
אויף 'לאחר החטא' – אבער היינט דארף מען יא רעדן אשתו הרבנית וצאצאיו החשובים .אבל על אף
שהם נשארו מאחור ,והוא לא גידל בעצמו את
אין געוויסע פלעצער פארצייטנס – האט מען נישט געוואלט צופיל רעדן סיפר הרה״ק רבי אברהם שמחה מבארנוב צאצאיו .מכל מקום לא עזבם מלחנכם ולדאוג
און מרחיב זיין איבער די גרויסע כח פון תשובה .פארקערט ,מען האט בעיקר זי״ע ,מה שסיפר לו הרה״ק רבי יהושע'לע להם ,והיתה עינו פקוחה עליהם ממקום שבתו
גערעדט בלויז פונעם 'חומר החטא' ,מען האט מזהיר געווען ווי ווייט דער מבעלזא זי״ע .כי פעם אחת היה רבי נפתלי חיים בארה״ק ,והיה שולח אליהם מכתבים מלאים
'פגם' פון אן עבירה גייט ,און דער חיוב צו שטיין ווייט פון יעדן נדנוד חטא. אצלו בבעלזא על יום הכיפורים ,אבל כדרכו בדברי הדרכה .ואכן צאצאיו גדלו והיו לשם
אבער דער חלק פון 'חיזוק' פאר דער וועלכער איז ליידער יא דורכגעפאלן בקודש לא הודיע מי הוא ,ועמד במשך כל היום ולתפארת ,ובראשם בנו הבכור הרה״ק רבי
– האט מען נישט צופיל גערעדט ,ווייל מען האט געהאלטן אז דאס וועט הקדוש במקומות הפשוטים בשולי ביהמ״ד 'בין אליהו מזאלין זי״ע [אשר היה נוסע אל הרה״ק
גורם זיין א קלות און א רפיון אינעם 'יראת חטא' .אבער אינעם היינטיגן דור תנור וכיריים' ,ואף אחד לא הכיר אותו ולא ידע מראזוואדוב זי״ע].
מי הוא .אכן בסוף היום אחר תפלת נעילה ,נודע
שפל – וואס מענטשן זענען אזוי שוואך בנפש – איז פארהאן א הכרעה פון אלע
לרבי יהושע'לע כי רבי נפתלי חיים מדזיקוב היה
מנהיגי ישראל ,אז היינט דארף מען יא אסאך ארומרעדן איבער דעם חיזוק און
שם במשך כל היום .מיד שלח להביא אותו לפניו, באותם המכתבים אשר היה שולח לבני
'כח התשובה' וואס מען דארף וויסן 'לאחר החטא' .און אויף דעם האט דער ורצה להזמין אותו ביותרת הכבוד אל ביתו נאוה משפחתו ,כמו בשאר מכתביו שהיה שולח
רבונו של עולם איבערגעגעבן א געטריישאפט פאר די מנהיגי ישראל ,אז זיי קודש .אבל כאשר התחילו לחפש אותו ,כבר לא מארה״ק אל יושבי הגולה ,היו כתובים הרבה
זאלן שפירן און ארויסהאבן וועלכע שפראך מען דארף היינט נוצן – לויטן היה בביהמ״ד .ציוה רבי יהושע'לע לאנשי שלומו פעמים דברי רוח הקודש גלויים ,כאשר היה
צורך הדור. שיחפשו אותו בכל העיר ,ומיד יצאו וביקשו כותב על העתידות כצופה ומביט בלי שום מסך
אחריו .אכן אחר זמן מה נודע להם ,כי הוא המבדיל .והנה אחיו הרה״ק רבי יהושע מדזיקוב
הגיע בערב יום הכיפורים לפנות ערב אל העיר, זי״ע לא היו לו בתחלה בנים כי אם בנות ,ובשל
דאס איז נישט קיין 'חדש אסור מן התורה' כך היה בנו של רבי נפתלי חיים רבי אליהו
ווייל די יסודות זענען שוין אלטע יסודות והתאכסן בסוף העיר אצל אופה אחד .ובמוצאי
יום הכיפורים מיד אחר תפלת מעריב ,הגיע הנ״ל סבור כי אחר מלאת ימיו ושנותיו של
ביי די אלע סארט ענינים דארף מען וויסן :דער כלל וואס מיר ווייסן בזריזות לבית האכסניה והבדיל על היין וטעם דודו הק' יקראו לו למלא את מקומו ברבנות
אז 'חדש אסור מן התורה' ,מען טאר נישט מחדש זיין קיין נייע זאכן אין קצת ,ומיהר לנסוע משם .ואמר רבי יהושע'לע דזיקוב ,בהיותו בן אחיו הגדול .אבל אז הגיע יום
אידישקייט – איז געזאגט געווארן בלויז טאמער מען איז מחדש א נייע 'יסוד' אל הרה״ק מבארנוב ,כי הצטער מאד על הדבר, אחד מכתב מאת אביו הק' ,וכתב לו 'אל תדמה
אין אידישקייט .אבער ווען עס האנדלט זיך פון אמת'ע יסודות וועלכע ווערן לפי שרצה מאד לראותו ולהכירו ,ברצותו לדעת בנפשך שאתה תהיה ממלא מקום בדזיקוב אחר
גערעדט אין די פארצייטישע ספרים ,און עס זענען אפילו געווען געוויסע מה רוצה הצדיק הזה בעולם. אחי יהושע ,כי אחי יהושע יהיה לו בן ,ממילא
צדיקים הקודמים וועלכע האבן יא געמאכט א שטארקן דגוש צו רעדן און תסע לרישא' .וכך אכן היה ,כאשר אחר זמן
זיך קאכן אין די דאזיגע יסודות – אפילו אויב אין אונזערע פלעצער האט מה נולד הרה״ק רבי אלטר'ל זי״ע בנו של רבי
פעמים רבות במשך ימי חייו ,כאשר היה יהושע ,והוא מילא את מקומו אחריו .ורבי אליהו
מען פארצייטנס ווייניגער גערעדט דערפון – מעגן די היינטיגע מנהיגי הדור
משוחח עם אנשים ,היה נוהג באמצע השיחה קיים את דברי אביו ,ונסע לרישא אשר שם
טוישן דעם 'דגוש' לפי צורך הדור ,און אריינברענגען א גרעסערן עסק אין
להפסיק ולומר בנוסח ובנעימה את התיבה היו מתגוררים רבים מחסידי דזיקוב ,ופתח שם
די דאזיגע יסודות .און דאס הייסט נישט קיין 'חדש אסור מו התורה' ,ווייל שטיבל והנהיג עדה בעצמו.
'והכהנים '...מתוך 'סדר העבודה' של יום
דער עצם זאך איז נישט ניי – עס איז אן אלטער דרך .און 'דרכים' קענען
הכיפורים .והיה זה דבר תמוה בעיני כולם ,אשר
זיך טוישן ,אז אין דעם דור האט מען נישט געדארפט גיין דערמיט ,און אין
לא ידעו מה זאת .והנה בתקופה האחרונה לפני
דעם דור דארף מען יא גיין דערמיט ,ווייל יעדער דור האט זיך זיין מהלך. פטירתו שכב על ערש דוי בביתו ,והיו כמה אנשים
סיפר הרה״ח הישיש ר' ָיָ אשע [יוסף] ליפשיץ
און אויף דעם זענען אלעמאל פארהאן די מנהיגים וואס האבן מקבל געווען ז״ל :בדזיקוב היה חסיד מפורסם בשם ר' משה
אשר סעדו אותו בחליו .ויהי בעיצומו של יום
און צוגעזען ביי פריערדיגע צדיקים ,און זיי זוכן נישט צו 'מחדש' זיין קיין מענדל ,וכמדומה שהוא היה השו״ב אצל הרה״ק
הכיפורים ,באמצע היום הורע מאד מצבו ,והבינו
חידושים ,נאר גייען מיט די אלטע יסודות וואס מען האט צוגעזען און מדזיקוב .פעם אחת נזדמן לו להיות בראש השנה
שצריכים להתכונן כבר ליציאת נשמתו הק' .מיד
מקבל געווען ,נאר לויטן מצב הדור טייטשט מען אפ די אלטע יסודות אויף בעיר טשעבין ,ומפני שהיה בעל תפלה מפורסם
מיהרו האנשים אל ביהמ״ד 'ניסן באק' [אשר שם
בתפלתו הנעימה ,כיבדו אותו בני טשעבין
דעם אופן ,אז היינט דארף מען לייגן מער דגוש אויף דעם ענין – כדי עס היה רגיל להתפלל בדרך כלל] ,כדי להזמין את
שיתפלל לפני העמוד את תפלות המוספין .ולא
זאל ארויסקומען די זעלבע זאך וואס מען האט געארבעט אין אלע דורות. המתפללים להיות בשעת הפטירה כראוי לכבודו.
עבר זמן רב מראש השנה ,והתקבל מכתב מארץ
כאשר הגיעו לשם אחז החזן באמצע חזרת הש״ץ ישראל ,ובו כתב רבי נפתלי חיים כי היה בשמים
של מוסף ב'סדר העבודה' ,ומיד כאשר שמעו על
היינט איז פארהאן א גרעסערע סכנה אריינצופאלן מצבו הקשה ,הפסיקו כל הציבור את התפלה,
בראש השנה ,ושמע את משה מענדל מתפלל
אין 'יאוש' איבער דעם גרויסן 'חומר החטא' מוסף בטשעבין ,ויהי לפלא.
ויצאו המתפללים מביהמ״ד אל ביתו כדי לומר
דער היינטיגער יצר הרע פארלייגט זיך זייער שטארק אריינצוברענגען 'פסוקי יחוד' ושאר דברים שאומרים בעת יציאת ישר 718.484.2189
אינעם מענטש 'יאוש'' ,דכאון' און 'עצלות' .רוב מענטשן וועלכע לערנען בלויז נשמה ,עד שיצאה נשמתו הק' בקדושה וטהרה. פעם היתה שאלה גדולה במדינות פולין
איבער 'חומר החטא' – טרעפן זיך גאר שנעל אין א צוקלאפטקייט און יאוש, אחר כך חזרו כולם לביהמ״ד ,ותיכף ומיד פתח וגאליציע על כשרות ומסורת העופות ,ושלח
וויבאלד זיי קענען זיך נישט מוחל זיין אז זיי האבן געזינדיגט .און דערפאר הש״ץ להמשיך היכן שעמד בתפלתו ,וענה ואמר הרה״ק מצאנז זי״ע אל רבי נפתלי חיים שהיה
איז היינט א מצוה רבה צו מחזק זיין אידן! יעדער רב און משפיע וואס טוט מיט בקול ובנעימה את הנוסח 'והכהנים .'...ויהי נכדו [כי היה חתן אצל חתנו הרה״ק רבי משה'לע
אידן ווייסט ,אז היינט מוז מען שטארק ארבעטן אויף חיזוק – אסאך מער ווי בשמעם את פתיחת החזן ,נרעשו כולם להיווכח אונגאר זי״ע] ,וביקש ממנו שיבא מארץ ישראל
וויפיל מען דארף ארבעטן אויפן 'חומר החטא'! היינט דארף מען אסאך מער כי זו היא אותה התנועה אשר היתה שגורה בפיו לגאליציע ,ויביא עמו עוף המוחזק בארץ ישראל
חושש זיין צום 'יצר היאוש' ווי דער יצר פון 'קולא' אויפן חטא! די עבודה כל ימי חייו .ואז נתחוור הדבר ,כי בכל ימיו היה לכשר על פי מסורת ,ויעיד על כך בפניו .ולאמתו
מתכונן לשעת פטירתו לחיי העולם הבא. של דבר לא היתה כוונת הרה״ק מצאנז רק למען
פון דעם דור איז צו ארבעטן אויף 'אמונה בתשובה'.
ארה"ב718.536.2347 :
לקבל הגליון מדי שבוע במייל, כל הזכויות שמורות תולדות יהודה
סט
יט ן
לסדר מוקד הפצה ,ולתרומות: ארה"ק072.3323310 :
מכו
שין
למכון תולדות יהודה סטיטשין
ענגלאנד033.0175.9024 : אין להעתיק שום חלק מגליון
gilyondoeihu@gmail.com | 347.662.3229 זה בלי רשות המערכת כ " <ל ה ו צ א ת ס פ רי ט "א
קאנאדע438.771.1003 :
ק מ ר ן ר בי נ ו ש <ל י
