טועמיה · Toamehu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מגזין מיוחד המאגד
עבורכם את מבחר
עלוני השבוע
שנה שביעית
גיליון מספר 667
האזינו
שבת שובה
תשפ״ז
טֹוֲֹעֲ ֶֶמ ָיָה
להרשמה לקבלת החוברת
במייל ,מידי שבוע.
זמני כניסת ויציאת השבת
לחצו כאן
ר"ת מוצ"ש ער"ש
7:57 7:17 6:06 ירושלים
7:54 7:19 6:21 בני ברק
7:56 7:18 6:12 חיפה
7:55 7:19 6:21 אשדוד
7:56 7:18 6:05 בית שמש
פנים מאירות 8ירושלים 7:56 7:18 6:23 קרית גת
7:56 7:17 6:15 נוף הגליל
טל' 02-500-4569
S025004569@Gmail.com
פרשת האזינו תשפ"ז
גליון מס' 168
"עומקים" -פרק י"ב | אבא -מפחיד או מעניק ביטחון? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
"ע
להחזיק היטב את ה"אשמנו"
כתפיו,
הצנומות ,על כתפ
ברירה ,העמיס על זרועותיו הצנומות
בלית ברירה זאת ,יום הכיפורים אמור להיות מכל זווית שבוחנים זאת
ואף כרך סביב צוואריו .כבר בעשרת המטרים הראשונים עבורנו ,על פניו ,יום קשה מנשוא.
נפערה חור בשקית אחת וכמה מוצרים נשפכים לרצפה; אם נסכם ונחשב את כל רשימות הווידוי של "אשמנו,
תגובות על גליון ראש השנה 'הרגשות האסורים' בהמשך הדרך נתקל במעקה ,שקית נוספת נקרעה ,ועד בגדנו" ,את כל השורות "על חטא" ,ואת יתר ההזכרות של
-----
שהגיע הביתה התברר כי מחצית מהמצרכים נותרו זרוקים החטאים -מדובר ביותר משמונה מאות פעמים )!(
לי תוך כדי ,שההבנה בדברי התניא ""מח הזכרת ל
מאחור. והרי אנו מכירים היטב את המציאות היומיומית .נוצר
שליט על הלב" מעוות לגמרי .רוב אנשים מבינים את
התמונה הזו ברורה לכולנו :כמה משקל באמת מסוגל ילד צורך להתנצל בפני שכן ,חבר קרוב או בן הזוג .כמה מסכי
הרעיון ,כאילו שהמח "ידכא" את רגשות הלב ,או
ל"הזיז" את ההרגשות הצידה" ,ניתוק" ממערכת אחד לשאת?? עשן ,הצדקות ומכבסות מילים ארוכות ומתישות נמציא ,עד
ההרגשים ,ולעבוד לפי השכל והמוח. * שנהיה מסוגלים לעמוד מול השני ולהגות את צמד המילים
וההבנה האמיתית היא ,שהמוח יהיה ה"אבא" של אותו הדבר נכון בדיוק ביחס לעולמנו הפנימי .קשה עד הפשוט ,הקצר והכואב" :עשיתי לך עוול"?
ההרגשים ,המלמד את ההרגשה איך לנווט את עצמו, מאוד ,לשאת על לוח הלב את מלוא הכאב של אלפי מעידות כיצד אם כן מתרחש הפלא הזה? איך מאנשים
וגם לתת לו חיבוק אבהי ,כמו אבא אמיתי. שנצברו לאורך שנה תמימה .המעמסה הזו מכריעה את שבקושי מסוגלים להוציא בכנות את המילה "חטאתי" ,אנו
* הנפש ,והתוצאה היא או שקיעה מוחלטת בייאוש ,או ניתוק הופכים להיות מסוגלים לחזור עליה יותר משמונה מאות
אני משפיע בקהילה. גמור וקהות חושים. פעמים?
בעקבות המאמר על ראש-השנה ,ישבתי הערב עם
הפתרון איננו לזרוק את המשא או לברוח אל הניתוק, התשובה טמונה בתהליכים הנפשיים המתרחשים בנו
האברכים .כתבתי על דף את המילים "ראש השנה",
אלא לעשות סדר ולבחור במיקוד. לאורך היום.
וביקשתי מכל אחד לשתף מה הוא מרגיש כשהוא
קורא אותו ,ובהמשך -איזה רגש היה בוחר ומבקש חשבו על ילד נוסף ,והפעם בסיטואציה אחרת: יש בינינו כאלה -אולי מיעוט -שכבר עם תחילת היום,
להרגיש. תלמיד שציוניו בכל המקצועות נושקים לאפס נשלח שוקעים -אל תוך בור עמוק וכבד של אשמה מייאשת.
היה מדהים ומטלטל; הבחורים כתבו ,הקריאו בקול, לאבחון מקיף .ממצאי האבחון העלו תמונה עגומה :הוא אינו רוחם נעכרת עליהם לחלוטין ,ואינם מצליחים לחוש כלל את
והתרגשו עד דמעות .זה היה מסע עמוק אל הלב יודע שורה אחת בגמרא ,אינו שולט בכללי הניקוד ,אותיות רוח הטהרה ומחילת עוונות של היום הקדוש.
פנימה ,שבו הם גילו על עצמם המון והעשירו זה את אל"ף-בי"ת אינן נהירות לו דיין ,אחיזת העיפרון שלו שגויה, לעומתם ,הרוב הגדול בוחר במנגנון הגנה הפוך :ניתוק
זה. ובחשבון הוא סופר עד עשר בדילוג על שמונה .הילד זקוק מוחלט .כלפי חוץ הכול נעשה בהידור רב -עומדים כפופים,
הכל בזכות התובנות וההשקעה השבועית שלך, למעשה לשיקום מן היסוד. מכים על הלב בקצב ,מבטאים כל אות ומילה בהטעמה
שעושות פירות ופירי פירות! את דוח האבחון המלא הזה לא יציגו כך בפשטות בפני ראויה .אך בלב פנימה שוררת שממה רגשית ,מעין קהות
* ההורים .הטלת כל כובד המשקל הזה בבת אחת תרסק את חושים.
אולי צריכים להשחיל מילה ,שכל העירבוביה
רוחם ,תייצר חוסר אונים ,ועלולה להביא לידי ייאוש גמור חלק מהם אף חש עם זה בנוח לחלוטין .התיאוריות
הרגשית בימים הנוראים יש דברים שמזליה חזי.
צריך ללמוד לחבב מצבי מתח מסוימים ,ולחבק מכל ניסיון לשיקום. הפופולריות השונות הרגילו אותנו לראות ב"אשמה" רגש
אותם ולא לנסות לברוח מהם. במקום זאת ,הדיון המקצועי יתמקד בשאלה אחת מזיק ,הרסני ומיותר ,שהלוואי שהעולם היה נפטר ממנו
זה נובע מתוך ההבנה ,כי בסך הכל בתוך תוכינו פשוטה :מהו הצעד הבא ,הקריטי והחיוני ביותר ,שבו נכון כליל.
הכול מביא אותנו ליראת חטא ,ולראות את היופי של לטפל כעת? ובקצרה :מהו "הדבר הנכון לעכשיו"? עד כדי כך הגיעו הדברים ,שאם מישהו פולט לחלל
הפחד. זהו בדיוק היסוד המעשי לעבודת יום הכיפורים. החדר "אני אשם" ,מיד יזנקו עליו הסובבים כדי לפייס את
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה רגש האשמה הוא רגש יקר ,נחוץ ומטהר ,ואנו חייבים דעתו" :מה פתאום אשם? בטח לא התכוונת! וגם אם
לחוש ממנו במהלך היממה הזו .זהו הרגש המנקה את הלב התכוונת -כנראה שכחת .וגם אם זכרת -היה לך איזה רגע
ומניע אותנו לשינוי אמיתי .אך מתוך הבנה שאיננו מסוגלים חלש" .מושגים כמו "הכלה"" ,הבנה" ו"קבלה עצמית"
לחוש צער עמוק ואמיתי על פני מאות סעיפי חטאים מבלי מתגלגלים בקלות על הלשון.
להישחק ולהיאטם -עלינו לבחור את "הדבר הנכון אך כדאי לעצור ולחזור אל נקודת היסוד :לרגש האשמה
לעכשיו". יש מקור ברור ,טבעי ונחוץ בנפש האדם .כך נאמר מפורשות
לזהות עניין אחד -הקריטי ביותר בחיינו ,המורגש ביותר, בתורה יותר מפעם אחת ,כמו הפסוק" :ואשמה הנפש
שאלה :יצאתי מתוסכל מאוד בראש-השנה .ככל וגם כזה שהוא בר-השגה ונגיש לתיקון -ואליו לנתב את ההיא") .במדבר ה ,ו(
שרציתי להתרכז בתפילה ,משום מקום צצו כל מלוא תשומת הלב ורגש החרטה. לאשמה יש תפקיד קריטי .איש מאיתנו לא היה רוצה
מיני עניינים והעסיקו אותי יומיים שלמים .אולי מיותר לציין ,כי בפועל ,מוטלת עלינו החובה לומר בפה לחיות בחברה שבה נוטרל רגש האשמה .עולם נטול ייסורי
לקראת יום כיפור ,יש לך עיצה בשבילי? מלא את כל נוסחאות הווידוי כסדרן ,לפרט את כל סדרי מצפון הוא עולם מסוכן ומבעית .לא צריך להרחיק מדי.
תשובה :זו תופעה נפוצה בקרב רבים .לרוב ,אנחנו
ה"אשמנו" ו"על חטא" כפי שתיקנו לנו .אולם את כובד הלב, ההיסטוריה הטראגית של עם ישראל ,הוכיחה לנו בדם מה
טרודים מאוד במהלך היום והשנה ,ודווקא כאשר יש
את עומק הכאב ואת נקודת האמת ,נשקיע באותו יעד מוגדר התרחש כאשר המשטר הנאצי הצליחו למחוק כל שמץ של
פתאום זמנים פנויים ,כל המחשבות שהמתינו לרגע של
שבחרנו לעצמנו. נקיפות מצפון מול התעללות ורצח אכזרי של יהודים.
פנאי ,נדחפות בכוח.
כך נזכה שהווידוי לא יהיה אמירה סתמית מחד ,ולא מה שבאמת מחזיר אותנו פעם אחר פעם אל התלם ,הוא
הנקודה והקריטית ביותר ,נוגעת לענין המאבק
משא מרסק מאידך ,אלא שער לתשובה אמיתית ולכפרה רגש האשמה .לאו דווקא הניתוח השכלי והקר ,אלא אותה
במחשבות .זו מלחמה אבודה מראש .ה'קונץ' האמיתי,
שלמה. צביטה הגונה בלב ,אותו כאב שמטריד את מנוחתנו אחרי
הוא לדעת להתנהל עם המחשבות.
ראשית לכל ,למזער שיפוטיות .להבין שזה לא גמר חתימה טובה. החטא.
בשליטתנו. * אלא שכאן טמון הקושי :הנפש האנושית מוגבלת
שנית ,לגייר את המחשבות עצמן .בראש השנה - עבור עשרת ימי תשובה ,יצאנו בפרק מיוחד ביכולת הקיבול וההכלה שלה.
בפודקאסט "עומקים" ,על הפער בין אבא מעניש לבין הדבר דומה לילד בן אחת-עשרה שנשלח לערוך קניות
למצוא בהן נקודת מלכות ד' בעולם .ביום כיפור -למצוא
אבא שבוטחים בו וסומכים עליו .פרק שעושה סדר בענין לקראת החג בצרכנייה .אמו ציידה אותו ברשימה ארוכה
בהן ענין של תשובה.
האבהות המטיבה .כמה חיוני להבנה באמירת "אבינו
שלישית ,להסיח דעת .לנסות לחזור לסידור ,ואם ומפורטת ,אך שכחה לצייד אותו בעגלת קניות .בסיום
מלכנו".
המחשבות חוזרות ,אז חוזר חלילה. להאזנה בקו התוכן ,08-6679134 :פרק י"ב. הקנייה נמצא הילד מול עשר שקיות עמוסות וכבדות מכדי
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com לשאתן.
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז
העלון מוקדש לאוקמי שכינתא מעפרא
1125 ולעילוי נשמת מרת אימי דליה אפרת בת נעימה ע"ה
הצלחה בגו"ר
חגי חיים וב"ב יצחק אריאל בן טובה
שגית בת רותי שמואל אימן בן אסתר זרי
יראת שמים מאיר ישראל בן רחל ברכה-
גלית בת מסודי ליאור יהושע סומך וב"ב
ארז בן שושנה יהודה אריה בן רחל ברכה
ס ֵ
די ה' את ַ
ח ְ לִ זְכּ ֹר ֶ פָּ ָר ַשׁת הַ אֲ זִ ינוּ - קסירר אפרים וב"ב
משפ' שטרית
רונן אברהם וב"מ
רחל ברכה בת פדילה דליה
נעם יצחק בן רחל ברכה רינה בת סימי וב"ב
יוסף ליאור בן דליה אפרת -הצלחה בכל העניינים
שלמה ודנה דוד וב"ב אריה ושרה לוי וב"ב
נתנאל בן ג'ינה י.מ.י.ש כדורי
דבָּ ר ,וּבְ תֹהוּ י ְלֵ ל י ִ
ְשׁמֹן; י ְסֹבְ בֶ נְהוּ, א ֶרץ ִ
מ ְ ִמצָ אֵ הוּ בְּ ֶ
"י ְ שולמית ומרדכי חיים דויטש וב"ב
רז דוד בן לאה וב"ב עמית בן אהרון וב"ב
רנְהוּ כְּאִ ישׁוֹן עֵ ינוֹ" )דברים ל"ב ,י'( ננֵהוּ ,י ִצְּ ֶי ְבוֹ ְ אבישג ודניאל בני מירב דני בן שושנה
ומתוך הכרת הטוב על כל החסדים שהוא גומל פרשת האזינו היא שירת הפרידה של משה רבינו זיווג הגון וכשר במהרה
עימו .ככל שהאדם מרבה להכיר בגדלות מעם ישראל הנאמרת סמוך לפטירתו .משה רונית בת סימי
חי דוד בן רחל
אורן חיים בן אלן אסתר
תרצה בתיה בת ימנה נינט
הבורא ,כך מתעצם הקשר שלו עם הקב"ה, סוקר בשירה זו את תולדות עם ישראל :החל יפית שרה בת ג'ינה אילן בן ג'ולייט
והוא זוכה לעבוד אותו מתוך אהבה ושמחה. מחסדי ה' ביציאת מצרים ובמדבר דרך התקופות לאה בת תמר אנאל חביבה בת שולמית
מאיר בן שרית ואליהו מיטל בת מלכה
שבהן בני ישראל התרחקו מה' ועד ההבטחה נעם בן שרה טליה עדן אסתר בת שולמית
עוד אומרת התורה" :הַ צּוּר תָּ מִ ים פָּ עֳ לוֹ ,כִּי כָל מירב בת אילנה שירי ימנה בת שולמית
שהקב"ה לא ייטוש את עמו לעולם.
דְּ ָרכָיו מִ שְׁ פָּ ט; אֵ -ל אֱ מוּנ ָה ו ְאֵין עָ ו ֶל ,צַדִּ יק וְי ָשָׁ ר שושנה שירה בת סילביה שמעון בן שולמית
אברהם גורג'י בן דליה אפרת אורן בן נעמי
הוּא" )דברים ל"ב ,ד'( .פסוק זה הוא אחד השירה מלמדת אותנו כי הנהגת ה' בעולם היא יניב בן פרידה סיון רבקה בת אלן אסתר
מיסודות האמונה .פרשת האזינו נקראת בדרך בהשגחה מדויקת לאורך כל הדורות .גם כאשר
כלל בימי התשובה ,בין ראש השנה ליום האדם אינו מבין את המאורעות העוברים עליו, זרע קודש בר קיימא
אליהו נזרי בן ימנה גלית בת מסודי
הכיפורים או בסמוך להם. עליו לדעת שהכל נעשה בחכמה ,בצדק ,ביושר סיון בת אסתר שמואל אימן בן אסתר זרי
לימור בת פרידה רחל מרים בת יהודית
ובחסד.
בימים אלו אנחנו עוסקים בחשבון נפש ובתיקון אושרית בת שושנה
דגנית בת שושנה
דניאל בן שרה
נעמה בת יפה
המעשים ,אך התורה מלמדת אותנו שחשבון פעמים רבות רק לאחר שנים מתברר לאדם כיצד מיטל בת שושנה אסף בן סופיה
נפש אמיתי אינו מתמקד רק בחסרונות ,אלא גם מה שנראה בתחילה כקושי או כצער ,היה דוד עומרי בן יהודית דרור בן סופיה
גם בזכירת כל הטוב שהקב"ה השפיע עלינו. חלק מתוכנית אלוקית שהובילה לטובה גדולה רפואה שלמה
מתוך הכרת הטוב באה אהבת ה' ,ומתוך יותר. מאיר ישראל בן רחל ברכה יצחק בן עזרא
ימנה ניזרי בת סטה -בריאות ואריכות ימים
אהבת ה' קל יותר לשוב אליו באמת ,לקבל על אחד הפסוקים היסודיים בפרשה הוא" :זְכ ֹר י ְמוֹת מרדכי ניזרי בן פרחה -בריאות ואריכות ימים
עצמנו להתחזק בתורה ,תפילה ,מצוות ומידות מיכאל יהודה בן מרים סימי בת סוליקה
עוֹלָם ,בִּינוּ שְׁ נוֹת דּוֹר ו ָד ֹר; שְׁ אַל אָבִי וְיַגֵּדְ ,זְקֵ נֶי דינה בת מזל אורן בן אסתר
טובות. ו ְי ֹאמְ רוּ ָל " )דברים ל"ב ,ז'( .התורה מלמדת אותנו נעמי בת רחל נעם יצחק בן רחל ברכה
אפרים בן שרה שירה שילת בת אורלי
יהי רצון שנזכה להפנים את המסר של הפרשה שאדם אינו יכול לחיות רק את ההווה .עליו לביא ישראל בן תמר חיה אסתר בת סוליקה
-לזכור תמיד את חסדי ה' ,להתחזק באמונה להתבונן בעבר ,ללמוד מניסיונם של הדורות אורן בן פרידה מוריה בת רחל ברכה
ישראל בן חווה אביתר חיים בן אוריין
גם בשעות הקשות ,להרבות בתורה ,תפילה, הקודמים ולזכור כיצד הקב"ה הנהיג את עם יפה בת שרה-הצלחה ורפואה רחל בת זוהרה
מצוות ומעשים טובים .בזכות זאת נזכה לגמר ישראל ואת חייו הפרטיים לאורך השנים. עינת בת רחל ברכה
נטע רותי בת פלורה
משה בן נזימה
רפאל משה בן רחל
חתימה טובה ,ברכה והצלחה ,בריאות ,ישועות כאשר האדם נזכר בחסדים שהקב"ה עשה עימו- רחל ברכה בת פדילה דליה קסנש בת דגטו
יצחק בן חנון רונית בת סבריה
ולנחמות ,וגאולה השלימה במהרה בימינו, ברגעי הישועה ,ההצלה וההשגחה הפרטית- אליהו בן רחל רפאל אבידן בן תקווה
אמן. אמונתו מתחזקת והוא מקבל כוח להתמודד עם אלן אסתר בת שרלוט בנימין בן ברכה
נעימה בת שרה יהודה לייב בן אסתר מלכה
בברכת שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה האתגרים והניסיונות שבהווה. נעם אלימלך בן אושרית -ר"ש ובריאות איתנה
יניב בן פרידה לימור בת פרידה
הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א בהמשך הפרשה נאמר" :כִּי שֵׁ ם ה' אֶ קְ ָרא ,הָ בוּ שירה ברכה בת מלכה חיה מאיה בת עדי
יהודית אסתר פראדל בת חיה -בריאות ואריכות
רב קהילת 'עין חמד' ג ֹדֶ ל לֵא קֵ ינוּ" )דברים ל"ב ,ג'( .חז"ל למדו מפסוק ברק בן דליה ימים
זה את החיוב לברך על התורה לפני לימודה. אדל בת יפה יפה בת פדילה דליה
אולם יש בפסוק גם מסר עמוק לכל תחומי העלון מוקדש לעילוי נשמת
החיים :בכל פעם שאדם מזכיר את השם של משה בן גורג'יה ז"ל
הקב"ה ,עליו לעשות זאת מתוך הכרה בגדלותו לעילוי נשמת
תמר פורטונה בת מיסה ע"ה
20:00 19:17 18:05 לרפואה שלימה לנוריאל בן אסתר
לעילוי נשמת
זש"ק ,פרנסה טובה ובריאות איתנה
19:57 19:19 18:22 לאליהו ניזרי בן ימנה וגלית בת מסודי נחום בן כיריה ז"ל
19:59 19:18 18:15 להצלחת אברהם גורג'י בן דליה אפרת וב"ב לרפואה שלימה
לרפואת הנפש והגוף של יהודה אריה בן רחל ברכה לאיידה חיה בת אסתר
נועה בת אסתר
19:59 19:18 18:23 לע"נ יוסף דהן בן רחמה ז"ל ולילד אורי חיים בן שלי
ח' תשרי ה'תשפ"ז פרשת האזינו פניני עין חמד
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 3
שׁיב בַּ ֲ
הלָ כָה -יוֹם כִּיפּוּר וּמ ִ
ֵ ֵ
שׁוֹאל
מהן הלכות יום הכיפורים?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
בתפילת שחרית בערב יוה"כ לא אומרים תחנון וכן נוהגים לעשות התרת נדרים .לא עושים מלאכה בערב יום כיפור .העושה מלאכה
אינו רואה סימן ברכה לעולם .מנהג טוב לטבול במקווה בערב יום כיפור )ללא ברכה( .מי שלא יכול ללכת למקווה ,ישפוך על עצמו 12.5
ליטר מים .אם גם את זה אינו יכול לעשות ,ישהה תחת הטוש במקלחת עד שישער כמות של 12.5ליטר.
יום כיפור לא מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שיפייס את חבירו .אדם שביקש מחילה וחבירו לא רצה למחול לו ,יחזור לבקש
מחילה ע ד שלוש פעמים ,ובכל פעם ייקח איתו שלושה אנשים .אם חבירו עדיין מסרב למחול לו ,הוא אינו חייב לפייסו .אם הוא צריך
לפייס את רבו ,יחזור אפילו אלף פעמים עד שיפייס את רבו .מכל מקום ,לא יהיה אכזרי מלמחול .כל המעביר על מידותיו -מעבירים
לו על כל פשעיו .חובה קדושה לבקש סליחה מהוריו ומרבותיו .בעל ואישה ימחלו זה לזה .טוב שיאמר בפיו" :אני מוחל וסולח לכל מי
שחטא כנגדי ,בין בגופי ובין בממוני".
נוהגים להתפלל תפילת מנחה בעוד היום גדול ,כלומר בשעה מוקדמת .בתפילת העמידה ,לאחר שיאמר את הפסוק "י ִהְ יוּ ל ְָרצוֹן אִ מְ ֵרי
צוּרי ו ְג ֹאֲ לִי" )תהילים י"ט ,ט"ו( ,יאמר וידוי 'על חטא' כפי שנדפס במחזורים .יש נוהגים ללקות ל"ט מלקות ברצועה, פִי ו ְהֶ ְגיוֹן ִלבִּי לְפָ נֶי ה' ִ
כדי שמתוך כך ייתן אל ליבו לעשות תשובה.
ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת .יש לפרוש מכל חמשת העינויים :אכילה ,שתייה ,רחיצה ,נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה לפני
שקיעת החמה) .מצווה מהתורה להתחיל בכל דיני התענית לפני השקיעה .ראוי לנהוג כך לפחות רבע שעה לפני שקיעת החמה(.
ִפּוּרים". מצווה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים .לפני ההדלקה יש לברך" :אֲ שֶׁ ר קִ דְּ שָׁ נוּ בְּמִ צְווֹתָ יו ו ְ ִצוָּנוּ לְהַ דְ לִיק נֵר שֶׁ ל שַׁ בָּת ו ְשֶׁ ל יוֹם הַ כּ ִ
בנוסף ,יש להדליק נר נשמה ,שכן הבדלה נעשית על נר שדלק כל היום .אין לברך על ההדלקה ברכת 'שהחיינו' ,אלא רק לאחר
חליצת הנעליים ,מכיוון שבברכת 'שהחיינו' מקבל על עצמו את קדושת יום הכיפורים .נוהגים להתעטף בטלית לפני שקיעת החמה
)כדי שיוכל לברך עליה( ,ומתפללים את כל תפילות יום הכיפורים בטלית ,כדי שיתפלל בכוונה.
הכול חייבים להתענות ביום כיפור .גם נשים מעוברות ומניקות חייבות להתענות .אסור לרחוץ במים ואפילו להושיט אצבע במים
אסור .לא אסרו אלא רחיצה של תענוג ,אבל אם ידיו או שאר גופו היו מלוכלכים ,מותר לרוחצם ,מכיוון שאין זו רחיצה של תענוג .לא
ישטוף את פניו ולא את פיו .ביום כיפור בשחרית ייטול את ידיו לסירוגין עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד ,ויברך על נטילת ידיים.
מפְ לָ אוֹת ִ
מדּוֹת ֻ
כאשר מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל הדפיס את ספרו 'שמירת הלשון' ,הוא עבר עם בנו בעיירות ובכפרים כדי למכור את הספר ולזכות את
הרבים .באחד המקומות אמר דרשן לבנו של מרן ה'חפץ חיים'" :תביא לי ספרים ואני אמכור אותם עבורך" .הבן נתן לו את הספרים,
ואותו דרשן שיבח את מרן ה'חפץ חיים' ואת הספר הנפלא ואמר שבכל בית חייב להיות ספר כזה .בעקבות דבריו נמכרו ספרים רבים.
למחרת ביקש הדרשן שיביא עוד ספרים למכור ובהמשך ביקש עוד .כך במשך כמה ימים .בנו של מרן ה'חפץ חיים' פנה אליו ושאל
לגבי הכסף שקיבל ממכירת הספרים .הדרשן אמר" :כשאמכור עוד קצת -אביא לך את הכסף" .הבן הבין שהוא לא מתכוון לשלם
ורוצה לקחת את כל הכסף לעצמו ולכן אמר שלא יביא לו ספרים עד שייתן את הכסף שקיבל עבור מכירת הספרים.
כאשר הדרשן שמע את דבריו ,הוא התחיל לגדף ולדבר נגד הרב .בשיעורו הבא אמר לנוכחים שהספר גרוע ואין היתר לקרוא בו.
את כל מה שבנה ניסה להרוס .כשמרן ה'חפץ חיים' שמע על כך ,הוא אמר לבנו" :עכשיו נעזוב את המקום ,כי יש כאן מחלוקת .לא
אכפת לי מהכסף" .הם עזבו את המקום .בפיו ובלשונו של הדרשן פרצו פצעים והוא הגיע למצב שכבר לא היה יכול לאכול ,בר מינן.
אשתו הצדקת אמרה לו שזה בגלל שפתח את פיו נגד מרן ה'חפץ חיים' ,ולכן כדאי שייסע אליו ויבקש סליחה .הגאווה שלו לא נתנה
לו לעשות כך ,והוא העדיף לסבול ייסורים קשים .אשתו נסעה בעצמה אל מרן ה'חפץ חיים' וביקשה מחילה בשם בעלה .מרן ה'חפץ
חיים' ,ברוב אהבתו העצומה לבני ישראל ,מחל בלב שלם ואף נתן כסף לאשתו כדי שתוכל לקנות לבעלה תרופות ,וגם בירך אותו
ברפואה שלמה .כמובן ,ברכת הצדיק פעלה והאיש הבריא.
חלֶ ק א' אנ ְֶרגִ ָיּהֵ -
ענִיק לַ גּוּף ֶ שׁ ַ
מּ ֲ ְהמוֹגְלוֹבִ ין ַ -
ה ֶדּלֶ ק ֶ זל ו ֶטבְ עִ ית -בַּ ְר ֶ
ְרפוּאָה ִ
נמוך" ,ללא תמיד מבינים מה ההבדלל ביניהם ומה החשיבות " "המוגלובין
ל "ברזל נמוך"" או "
אשר שומעים בבדיקות דם את המושגים " ל
שלהם לבריאות הגוף ฤהברזל הוא מינרל חיוני שהגוף זקוק לו כדי לייצר המוגלובין ฤהמוגלובין הוא חלבון הנמצא בתוך כדוריות
הדם האדומות ,ותפקידו לשאת חמצן מהריאות אל כל תאי הגוף ולהחזיר פחמן דו־חמצני מהרקמות לריאות .הברזל הוא חומר
הגלם ,והמוגלובין הוא "משאית החמצן" של הגוף .כאשר חסר ברזל ,הגוף מתקשה לייצר מספיק המוגלובין ,וכאשר ההמוגלובין
נמוך – פחות חמצן מגיע לתאים .כתוצאה מכך הגוף כולו עלול לעבוד פחות ביעילות) .גב' אליס אוליאל ,נטרופתית ורפלקסולוגית(
עושה אירוע שמחה באולם שמחות וברצונך להפוך אותו לכשרות "מהדרין-גלאט?"
צוות משגיחים תלמידי חכמים ידאגו לכך בכל איזור בארץ .ההשגחה החל מזמן אספקת הבשר ועד למנה האחרונה.
בפיקוחו של הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א ) 052-6329144הנייד באישור ועדה רוחנית(
קו לעניית 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבה' לאחר שיעור תורה -בזמן אמת מספר פעמים ביום 02-313-7905
העלון נמצא בחובות גדולים .בעל בית-הדפוס העלה את מחיר ההדפסה בבת אחת ב ₪ 220-לכל הדפסה
מי שיוכל לעזור ,תבוא עליו ברכת טוב .למעוניינים לעזור נא להתקשר 052-7652084או לשלוח מייל PnineEH@gmail.com
מינויים הקדשת העלון לשאלות בהלכה
לקבלת העלון חינם במייל מדי ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמה ,רפואה שלמה ,הצלחה ,זיווג הגון, נא לפנות לרב אליהו פנחסי
שבוע ,יש לשלוח בקשה למייל בטל' 052-6329144
חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל' 052-7652084
PnineEH@gmail.com כתובת המערכת :עבור ליאור עצמון ,רח' הבושם 26א ת.ד .83375 .מבשרת ציון .מיקוד 9076926 )הנייד באישור ועדה רוחנית(
האזינו תשפז טועמיה -דפוס ספיד פרשת 4
כּמַ לְ אָכִים -האדמו"ר הָ ַרב יִשְׂ ָראֵ ל פְ ִר ְ
ידמַ ן מִ סָ ִד ָ
יגוּרה זצ"ל אִ ם ִראשׁוֹנִים ְ
שבגליציה )כיום
ה'תרל"ד (1855בהרימלוב
בנובהרדוק .בשנת ה'תרט"ו) )(1864
בשנתה'תרכ"ד נולדכ' אדר זצ"ל-
נולד ב- אריק
הי"ד- מאיר
ריגר הרבזליגשמחה המקובל הגאון
הגאון הרב
הגאון ( 1885 ) ה'תרמ"ה בשנת המופלאה. ובשקדנותו בגאוניותו
) (1874משפחתו עברה להתגורר בבריסק .כנער שימש את רבי יהושע לייב דיסקין עד סיום נודע בצעירותו עוד אוקראינה(.
במקומו כרב העיר,
ללמוד ורבינו התמנה יאזלובייץ ההוראה.העיר
בשיטות עזב את)המהרש"ם( שבדרון שלום מרדכי ר'
נכנס בשבט ה'תרמ"ב )
ישראל'(1882-
נולד ב-כ' ה'אורבשנת בעל נישואיו
לאחרזצ"ל,
מסדיגורה ישראל פרידמן רבות הרבהאדמו"רממנו
והושפע כהונתו
בוצ'אץ'. של
סולובייצ'יקלרבה התמנה
יוסף דב הלוי רבינו (1912 ) ה'תרע"ב בשנת שנים. 27 במשך שימש בו תפקיד
)ה'בית
מסדיגורה. האדמו"ר הזקן שלר'אביו הגאון כבנופטירת
הרביעי לאחר ה'תרמ"ח )(1888
סדיגורה, (1852בעיירה בשנת בישיבת וולוז'ין.
ה'תרי"ב )
חמישה
ימונה לו אבדו )בבריחתו לוינה ברח ורבינו הראשונה העולם מלחמת פרצה מכן לאחר שנתיים
שבמקבילנשמתו
זאת קיבל את שילחשוהתנה
באוזנו כי אולם הוא ביקש חיים. גאון ר'
הקדוש בנו ,ה
אביו חיים. רוחאת למנות
ביקשו ללא
היה הרך בריסק כשנולדקהילת לוי'(
בטרנוב
בעיר. לרבנות
הממוניים מנה הת
והדיונים (1922
ההלכות ) ה'תרפ"ב
פסיקת בשנת
על . מאוד(
האחריות הצטער
בידיו אובדנם
ותופקד שעל
ולדיין שו"ת
הוראה של גדולים
למורה כרכים
רבינו
של הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א ,סנגורם של ישראל .מיד לאחר שעשו כן
הפריעה
הלוי זאב עובדה זו לא ממש ,אך הלוי לחםעד פת והגיעחלקו ר' מנת והדוחק היו עוני ) )טארנא( .חיי
הנהגת יצחק את
מיועדיםר'לרשת
הגאון סובולייצ'יק
היו הגדולים וגיסו חיים
אחיו לנשום. פטירת
והוא החל לאחר לטובה(1918מצבו ה'תרע"ח
בשנת השתנה
של בריסק. סירב. גדולות
והדיין ערים של רבנות הצעות שקיבל למרות הקדושה. בתורה לשקידתו
ה'תרמ"ג )(1883 אלול הוראה-י"א
כמורה אביו ב
לאחרש פטירת אביהם .לשמ
ורבינו המשיך ל"ע בחיינפטרואביו
התמנהאךבמקום החסידות, סולובייצ'יק
לו(.
1886
ההלכתים והפריעו
ה'תרמ"ו ) בשנתהציקו
בעניינים בדרכו,
סמכא וברעמדו
סדיגורה.
כבקי שברשעותם
חסידות
התפרסם עול
פוקרייחד
בישיבהאת להנהיג
כברהפסוקה.לו.
היה
רבילאיצחק כבודו
ואחיו
ההלכה רבינוכפי
הראוי
בלימוד החלואפילו בית
עסק רבינו
בבבלי
ואת חצר
עשרות מופלאה
לענותבסדיגורה היתה
החסידותלהספיק בקיאותו
הנהגת היה יכול בע"פ.
אתספורות דקות שו"ע
קיבל חלקי
רבינותוך
מדהימה. ארבעת
האחים: את ידע
הירושה בין
הייתה הפסיקה שלו ובנסתר.
יכולתחלוקת בנגלה
נערכה גא ון
מסובכים.
מילואים,
לכהןעל ועבר
התבטא אבני המשפט,
ווהלין' 'כולל נתיבות
שיאות
סולובייצי'ק את נהחושן, קצות
כגון:חיים
יצחק' ,קיבל
הלוי ה'פחד והאחרונים,
יצחק ,בעלרבי הראשונים
מורכבים. בספרי
בענייניםאחיו רבי ובירושלמי וכן
אבותיו ,ואילו תשובות
חידושי הגאון ר' עקיבא איגר ,טורי אבן ,בית-מאיר וספרים רבים היו שגורים על ה'נודע בעיר בויאן.
ביהודה',
לשונו .רבינו העיד ,כי באותן שעות בהם נוהג העולם לישון ,למד ארבע פעמים את כל הש"ס.
צורת רבינו הייתה אצילית ומרשימה מאוד .כאשר הלך ברחוב ,גם הנכרים ואצילי
זירז את תלמידיו ללמוד לשנן לפחות שבע דפי גמרא בכל יום ,ופתגמו הקבוע היה" :גמרא עם
הסביבה היו נעצרים ומתבוננים בדמותו ביראת כבוד .נודע כמלומד בניסים .רבים פנו
פירוש רש"י ותוספות הוא כמו לחם וחמאה" .נפטר ב-ט"ו תשרי ה'תרפ"ו ) .(1925ציונו בטרנוב.
אליו נושעו בברכותיו .סירב בתוקף שיצלמו אותו בשום אופן .נפטר ב-י"ג תשרי ה'תרס"ז
חי כ 70-שנים.
) .(1906חי כ־ 54שנים .מנוחתו באוהל אבותיו בסדיגורה ,לצד אביו וזקנו ,הסבא הקדוש
קנאות( .אימו:
מהחסידים חלק ולצדו נהגו
ובמנחת מסדיגורה,
מנחת פתים כאדמו"ר בספרו
הרבה חידו"תמקומו אתממנו מילא
מביא יהודה
אהרן,
)רבינו אהרוןרבי אביו :הגאון ר'
מרוז'ין .בנו,
חיים .הרב דוד משה פרידמן האדמו"ר מרבותיו: לט"ז(. חמישי )דור
באחיו רבי שלום יוסף ,רבי אברהם יעקב ורבי שלמה שטיין לבית פרימא
מרת גם
מצ'ורטקוב ,האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ,הגאון ר' יעקב ווידנפלד )מח"ס 'כוכב מיעקב'(
סבא )מצד אביו( :האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין .אביו :האדמו"ר ר' אברהם יעקב )האדמו"ר
והגאון ר' שלום מרדכי שבדרון .מתלמידיו :הגאונים ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין ,ר' אליעזר
הזקן מסדיגורה ,כיהן כאדמו"ר המרכזי לחסידי רוז'ין( .אמו :מרת מרים )בת האדמו"ר ר' אהרן
הגר )האדמו"ר מויז'ניץ ,ה'דמשק אליעזר'( ,ר' דוד יצחק אייזיק רבינוביץ )האדמו"ר מסקאלי( ,ר' יהודה
פרלוב ,בעל ה'בית אהרן' מקרלין( .מרבותיו :אביו ,האדמו"ר ר' אברהם יעקב מסדיגורה.
הורביץ )האדמו"ר מדז'יקוב( ,ר' אלקנה זוברמן )אב"ד יארדאנוב( ,ר' משה חיים לאו הי"ד )אב"ד
נשותיו :מרת אסתר )זיווג ראשון -בת האדמו"ר ר' יצחק מבוהוש .נישאו בשנת ה'תרכ"ח ],([1868
פרשוב-פיטרקוב( ,ר' חיים אליעזר הלוי איש הורביץ הי"ד )אב"ד בלכיטוב( ,ר' משולם ראטה ,ר' דוד
מרת בת שבע )זיווג שני -בת האדמו"ר ר' יצחק מבוהוש ,אחות אשתו הראשונה( .ילדיו )מזיווג
שפרבר )חבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל( ,ר' אברהם משה באב"ד ,ר' מאיר באדנר ,ר' מיכל
ראשון( :משה מרדכי מנחם )נפטר בילדותו( ,מרת חוה חיה )נישאה לאדמו"ר ר' שלום יוסף
פרמינגר ,ר' ראובן אונגר ,ר' שמואל אלטר .בניו :ר' שמואל ,ר' דוד )שניהם נפטרו בחיי רבינו(.
פרידמן ממילניצא( ,האדמו"ר ר' אהרן )ממלא מקומו באדמו"רות בסדיגורה ,בעל ה'קדושת אהרן'(,
בנותיו :מרת גיטל )נישאה לר' חיים ברוך רייך הי"ד( ,מרת פרומא )נישאה לר' ברוך צוקרמן( .מספריו:
האדמו"ר ר' שלום יוסף )כיהן כאדמו"ר בסדיגורה-צ'רנוביץ( ,מרת ציפורה פייגא )נישאה
•שירי טהרה -ביאורים על סדר טהרות •מנחת קנאות -חידושים על מסכת סוטה •מנחת פתים-
לאדמו"ר ר' יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ( .ילדיו )מזיווג שני( :האדמו"ר ר' אברהם יעקב )בעל
חידושים ושו"ת על ארבעת חלקי השו"ע •אמרי יושר -שו"ת •טל תורה -הערות וביאורים על
ה'אביר יעקב' ,כיהן כאדמו"ר מסדיגורה לאחר פטירת אחיו ועלה לארץ ישראל( ,האדמו"ר ר' יצחק
תלמוד בבלי וירושלמי.
)האדמו"ר מרימנוב( ,דוד יהושע )נפטר בצעירותו( ,האדמו"ר ר' שלמה חיים )כיהן כאדמו"ר
בווינה ולאחר מכן בארץ ישראל( ,הרה"צ ר' יהודה צבי ,מרת רחל )נישאה לאדמו"ר ר' שלמה
פרידמן מצ'ורטקוב( ,מרת בלומא רייזל ומרת מרים )נפטרו בילדותן( .מספריו• :אור ישראל-
על התורה והמועדים.
בינו לא הסכים שיצלמו אותו .פעם לאחר תפילת שחרית נודע לרבינו שבין הקלויז לביתו עומד קצין ר
צבא שרוצה לצלמו .כששמע כך נמנע מלצאת מהקלויז .כך עברו כמה שעות ולא רצה לצאת מחדרו.
אחד מהיושבים כעס על כך :איך ייתכן שבשביל גוי הרבי ייאלץ להמתין זמן רב? הוא הלך לשם וגירש
את הקצין משם בבוז .הקצין תבע אותו למשפט על הזלזול בכבודו .גזר הדין היה שעל החסיד לשבת
במאסר שבוע ימים .אחר שהודיעו לו את גזר הדין הוא נכנס לרבינו ואמר לו" :בשביל כבוד הרבי לא
אכפת לי לשבת במאסר ,אבל אני מצטער שעליי לשבת במאסר בשבת".
הרבי הבטיח לו שבשבת הוא לא יצטרך לשבת .ואכן ,ביום שישי כשהכריזו את שמות המשוחררים
הכריזו גם את שמו ברשימה .הוא הלך לביתו בשמחה .במוצאי שבת קודש אנשי בית הסוהר באו
לביתו והודיעו לו שחלה טעות ברישום ועליו לחזור לבית הסוהר כדי להשלים ביום א' את היום השביעי
של המאסר) .מעובד מתוך 'ליקוטי מאמרים ושיחות'(.
יש אחד גר סמוך לסדיגורה .היה לו בחור כבן שלוש עשרה שנים .יום אחד הבחור הפך להיות א
אילם רח"ל .האיש הלך לרופאים מומחים כדי שיבדקו את בנו ,אבל לצערו הם לא הצליחו למצוא מה הסיבה שנהיה אילם וכיצד ניתן לרפא
אותו.
פעם אחת האדמו"ר הזקן ,מרן הרה"ק מטשארטקוב ,הגיע לחתונה שהתקיימה בבויאן .האיש חשב לנצל את ההזדמנות .הוא נסע עם בנו
לבויאן .מרן אמר לו שילך אצל רבינו ,בעל ה'אור ישראל' מסדיגורה זיע"א ,והוא בעז"ה יעזור לו .האיש עשה כפי שצווה .הוא בא לפני רבינו
ואמר לו שהאדמו"ר מטשארטקוב שלח אותו אליו.
האיש מסר לידו את הקוויטל ובו כתב את שם בנו וכן את העובדה שהוא אילם .רבינו קרא את הקוויטל .להפתעת הסובבים אמר לבחור
האילם" :אני אברך אותך ואתה תענה אמן על ברכתי" .הבחור התפלא והצביע על פיו כאילו רצה לומר לרבינו שאינו יכול לדבר ולכן אינו יכול
לענות אמן על ברכתו .רבינו אמר לו" :אני מצווה עליך שתענה אחר ברכתי אמן" .רבינו בירך אותו" :ה' יתברך יעזור שתהיה לך רפואה
שלמה ושתהיה בריא" .כאשר סיים את ברכתו אמר לבחור" :אמור נא אמן" .הבחור ,למרבה הפלא ,ענה" :אמן".
מאותו הרגע הבחור האילם התחיל לדבר כמי שמעולם לא חלה .רבינו ציווה על האב שייסע תיכף לביתו עם הבן ,כדי שלא תשלוט
חלילה עין הרע בבנו) .מעובד מתוך 'כרם בית ישראל'(.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 5
קבֵּ ל
זה לְ ַ לָ ֵ
תת ֶ
ברגע שהמטבע האחרון יצא חשת אכזבה רגעית והבנה אני אמא למשפחה ממוצעת ורגילה ,שמצליחה לגמור את
שספה חדשה כנראה כבר לא תהיה בעתיד הקרוב ,אך מיד החודש על השקל האחרון שמתרוקן בתדירות ,ומתפללת
התחזקתי בידיעה ששווה להקדיש את הכסף למשהו שלא יצוצו הוצאות גדולות שיעבירו אותנו לפלוס למינוס.
רוחני ונעלה על פני הנאה גשמית. שנים חיינו כך בשמחה ,בידיעה שיש לנו כל צורכנו ,ועל
מותרות ניסינו לא לחשוב כדי לא להתאכזב.
למחרת ,כשהסט הקדוש כבר שכן בביתנו ומילא אותו באור,
סיפרתי על כך לחברתי בעבודה .היא התרגשה והחמיאה באחד הימים הוצעה לי עבודה צדדית ומעניינת בתחום שאני
לי ,ואז סיפרה ששמעה על לוח יד-שנייה שיש בו סחורה אוהבת ,עם שכר גבוה לצידה .כששאלתי את בעלי לדעתו,
נפלאה" :אולי תבדקי שם? ודאי לא ברמה שחלמת ,אבל הוא עודד אותי ואמר שהכסף שארוויח יישמר בצד כמשהו
לפחות יהיה לך משהו חדש ומרענן". מיוחד עבורי .עיניי אורו .מיד ידעתי מהו חלומי :ספה
פינתית יוקרתית מעור אמיתי.
בערב ,לאחר שהילדים נרדמו ,חיפשתי בלוח .פתאום קפצה
מול עיניי תמונה של ספה פינתית ויפהפייה שנראתה חדשה סגרתי על העבודה והכנתי קופת חיסכון מיוחדת .תוך כדי
ממש .בפרטים נכתב: עבודה דמיינתי כיצד אני מחליפה את הספה הישנה,
הקרועה והבלויה שלנו בספה חדשה ונוצצת .בכל פעם
"ספה למכירה ,בשימוש פחות מחצי שנה ,נמכרת עקב
שקיבלתי שכר ,שמתי את הכסף בקופה באדיקות.
קבלת ספה חדשה .מחיר 200 :ש"ח בלבד".
כשהתקרבתי ליעד ,יצאתי עם בעלי לסבב קניות שגרתי.
קראתי לבעלי והוא עודד אותי להתקשר ולברר .צלצלתי,
בדרך נזכרתי שבני ביקש ספר מסוים ,ונכנסנו לחנות
וענה לי אדם אדיב שסיפר שקיבל מהעבודה ספה יוקרתית
ספרים.
ואין לו מקום לשתיים ,ולכן הוא מבקש מחיר סמלי על
הקודמת. התחלנו לרפרף על המדפים ,וכשמצאתי את הספר שמתי
לב שבעלי אינו לצידי .חיפשתי אותו ומצאתי אותו ליד מדפי
כשסגרתי את הטלפון ומסרתי לבעלי את הפרטים ,הוא
ספרי הקודש ,אוחז בספר ומתבונן בו עמוקות.
מחייך ואמר" :לא תאמיני ,ממה ששילמתי על הספרים
קיבלתי עודף של 200שקלים בדיוק! תסגרי איתו ,ומחר "זהו סט ספרים של שולחן ערוך" ,ענה כששאלתי אותו" .זה
ניסע לקחת אותה". יעזור לי מאוד בהבנת הסוגיה שאני לומד בדיוק השבוע".
למחרת הגענו לבית המוכר .כשראיתי את הספה ראיתי את הערגה בעיניו ושאלתי למחיר" .כמה אלפים
במציאות ,דמעה זלגה מעיניי – זו הייתה בדיוק ספת טובים" ,ענה בחיוך מריר ,אך עודד אותי ובלב שלם אמר
חלומותיי :פינתית ,מעור יוקרתי ובצבע כהה ומרשים. שבעזרת ה' בעתיד נוכל להרשות זאת לעצמנו.
בעוד בעלי והמוכר מעמיסים את הספה ,פנתה אליי בעלת כשעליתי למיטתי באותו לילה ,עמדה מול עיניי קופת
הבית ושאלה" :איך הצלחת לשכנע את בעלי למכור לך החיסכון ,ופתאום הכתה בי ההכרה :אולי אוותר על הספה
אותה?". לטובת לימוד התורה של בעלי? המחשבה על הוויתור
הייתה לי קשה ,והחלטתי לישון ולשקול זאת שוב בבוקר
תמהתי ,והיא הסבירה" :עשרות אנשים התקשרו לפנייך,
בראש צלול.
ולכולם הוא אמר שזה לא מתאים כי הם לא נשמעו לו
רציניים .כשסגר את הטלפון איתך הוא אמר לי' :מצאנו כשיקצתי למחרת ,המחשבה לא הרפתה ממני .תוך כדי
את הקונה המתאימה ,היא נשמעת לי הגונה מאוד'". טיפול בילדים שאלתי את עצמי מה ייתן לי יותר זכויות ,ומה
ארצה שילדיי יספגו בבית – אהבה לספה חדשה ,או הקרבה
בדרך הביתה סיפרתי זאת לבעלי .הוא התרגש ואמר:
למען התורה הקדושה? באותו רגע גמלה בליבי ההחלטה.
"ויתרת על שלך בשביל התורה הקדושה ,והקדוש ברוך
הוא נתן לך מתנה ישירה ממנו ,באהבה!". כשישב בעלי הביתה ,ניגשתי אליו מיד ואמרתי לו שברצוני
לתת לו את הכסף לסט הספרים שראה .הוא נדהם וסירב:
הסיפור מעובד מהספר מאה ושניים סיפורים -של ידידי ,הרב
"חלמת על ספה והתאמצת עבורה ,אין מצב שאני לוקח
צבי נקר .ניתן להשיג ברשת ספרי אור החיים
ממך את הסכום".
או אצל המחבר .0504124438
אך לאחר שהתעקשתי ,הוא ניאות .רוקנתי את הקופה לידיו.
הרב יצחק בן תפאחה כדורי זצ"ל הרב שמואל בן שמחה דרזי זצ"ל ולד יחיא בן יוסף ז"ל הרב מרדכי צמח בן מזל אליהו זצ"ל הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל
יצחק בן ברקו דב ז"ל מאיר מורד בן שושנה ז"ל פואד אברהם בן רג'ינה ז"ל לע"נ אליהו אליאס בן אלגריה ז"ל רחמים בן רחל ז"ל
מאירה בת יפה ע"ה זהבה בת שושנה רייזל ע"ה יצחק יצקן בן רחל ז"ל חיים משה גרשון בן שלמה יחזקאל ז"ל שמואל בן רבקה ז"ל
אקבלי יוסף חיים בן נסכה ז"ל עמירם בן דבורה ז"ל אברהם בן יונה ז"ל ר' עוליאל ישועה בן סטה מקנין זצ"ל רפאל בן אסתר ז"ל עזרא בן כאתון ז"ל
צדיק חכם בן חזלה ז"ל ר' שאול בן סילביה זצ"ל סעידה בת תופחה ע"ה יצחק בן חביבה ז"ל אביחי בן אסתר ז"ל
דוד בר חסיבה ז"ל שני בת אסתר ע"ה מזל בת שמעון ע"ה אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל יצחק בן פנינה ז"ל
חווה בת יעקב צבי ע"ה מסודי בת חביבה ע"ה יוסף בן מרים נוסרת ז"ל קסאנש בת דגיטו ע"ה חי זיזי בן קלרה ז"ל
יצחק בן מישא אסתר ז"ל אסתר בת גולה גאולה ע"ה יעקב בן אסתר ז"ל סוליקה בת עישה ע"ה ר' יצחק בן מסעודה קדוש ז"ל
ברכה בת מרדכי ע"ה יוסף בר סעדה ז"ל אביגדור בן ג'ולי ז"ל שרה בת נרקיס ע"ה אסתר בת נעמי ע"ה
יעקב בן נעמה ז"ל שלום בן אסתר ז"ל רחל רפאת בת השמת ע"ה יעקב בן סלימה ז"ל ר' דב בן בנימין אלתר ז"ל
דוד יצחק בן פרחה ז"ל אריה בן מרים ז"ל מרים בת שרה ע"ה ספירנס תקווה בת נעימה ע"ה אורה בת נעימה ע"ה
גורג'יה בת נעימה ע"ה אלון בן סעדה ז"ל פיבי מלכה בת מזל ע"ה יהודה בן סעידה ז"ל מישא אסתר בת זהרה ע"ה
אליאור בן פרידה ז"ל אילנה )מחרוזה( בת שרה ע"ה נעמי בת כתון ע"ה תנצב"ה עפאת בת השמת ע"ה מסעוד בן יקוט ז"ל
שושנה בת נעמי ע"ה מאיר בן נעמי ז"ל משה בן רוזה ז"ל חיים חמוטל בן רינה ז"ל רחמה בת מסעודה ע"ה
בנימין בן דב ז"ל שפרה בת פסיה ע"ה סעדה בת בסה ע"ה ישראל בן חיים משה גרשון ז"ל סעידה בת תופחה ע"ה
גרגורי צבי בן מרים ז"ל בתיה )מרדה( בת שמחה ע"ה שרה גבריאלי בת נאווה ע"ה נעימה בת שרה ע"ה אליהו בן חיים משה גרשון ז"ל
כל נשמות עם ישראל יוסף יחזקאל בן אסתר ז"ל דניאל בן מיה ז"ל נועה בת עיישה ע"ה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 6
~ ~ ~ -
~ :
~ ~
" ' " 9242402 2 ~ ~ ' -
~ , paypal: ahavemet@012.net.il :"~ 077-7671812 : 02-5671812 :
7:56 :- " 7:18 : 7:19 :~- 7:17 : : ~ 6:12 : "6:21 :~- 6:06 : : :
~
~
" "... !
~ ~"~ " ~ ~".
~
(- ) ..." ~ " :
" ~ ' ....: . )"- ( ," ,
~ ~ ~ . " :" .
~~ ' ~ ... ~ ,
~ ~ ~ ~ ,
~ ~ ..." ~ ... ~ ~ ~ ...
~ ~ ~ ~ , ~ , ~ ...
~ ~ ~ , ." ." ~ ,
~ " - "... " "" ""
" " ~ .
" ? ~ ~ ~ .
~ ... ~ . ~ ,
" ~ ", ~ ," : .
~ ~ ~ "
~ ~ . . ,
~ ~ . ~~ , .
~ . , "" ,
~ ~ ~ , ~ .
~ .~ . " ~ ~ ~
" ~ ~ . ~ " ,
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ . "~ ~ , ~ ~ .
~ ~ ~ . ~ . ~ ~ ~ .
~ ~ !~ ~" : , .
! ~ ~ ~ ~ !" ~ ~ .
"~ ~ ~ . ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ . : . ~ ,
~ ~ , "~ ~ , ,
~ ~ ~ . ~ ~ ,
. ?!"
"~ ~ ~ ~ , ~ ~ :
~ , ~ ~ .
~ ~ . ~ ?
~ ~ ~ ~ ~ , " ~ .
~ ," ~ ,
~ ~
~ ~ "~~ '
".
~" , ~ ~ ~ , .
" ~ ~ ,
~ ~ .
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 7
" ~"...
-
" "~ ) ,
"() "~" :
~ ( ~ .
!
~ ~ ~ ~ ~ ~ , ~ ~ ~" :
~~ ~ ~ ~ ? .
~.
" ) (-
" - ) "~ ~ ~" :
~ ~ ~ .
~ ~ ..."~ ~" :~ ~ , ( ~ ~ ]
[ ~ ~ ? .
~ ~ ~ "~ ,
~ ~ "~
~ ? ~ ~ " :
~ ~ "
."~ ~ ,~ ~ ~ ,
~ )" ~ :" ~ .( -
~ ~ ~ ~ ~ ~ , ~ ~ ,
~ ~ ~ ~ ."~ ~" :
)" ~ ~( -
~ ~ ~ ~ ~ .
!"~ " : ~ ,
" "– , ~ ~ ~ .
~ . ~ . ~ –
~ ~ ~ ~ . ~~ ~ . ~ ,
~ ~ ! ~ , ~ ~" : ~ ~
~ "! . ," " ~ .
~~ ~ .
" )" ~ ~" (:
~
~ ~ ~~ ,
... " " ? .
, , ,~ .
~ ~~ ~ " ~ ~ , : ~ ~ .
~ ~ ~ , .
~ ~ ~ ~ -
~ ~ . ~ ~ ~ ,
~ ~" : ~ ~~ ~ ,
~ ~ ~ ~ , ~ .
~ " ~ ... ~ ~ " "
~ . ~ ,
~ ~ ~ ,
" ~ ,
" ~ "... ? ~ ~ ~ ~ ,
~ , ~ ~ ~" ~ ~~ ,
~ ~ ~ , " ~ ~ ~ .
~ ~ ~ ~ . ] ~ ~ ~ ,
~ .
~.[ " ~ ,
~ ~ ~~ "
~ ~ " ~ )
~ ~ ~ ~" :
( ~ "" ~ :
~ ~
~ ~ ~ ~ ,
~ ~ ,
~ ~ ~ .
~ , ~ ~ ,
. "" ,
~ ~".
." . ~ ,
~ " ~ .
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ,
~ ~ ~ ,
~ ~ ...
~ ~ , ~ ,
~ " – "
"~ ~ "... ~:~ ,
" , ~ .
~ " ~"
" ~ ~ ~ , . ,
~ ~ ~ ~ . ~~~ , ~ ~ ~ .
.~ ~ ~ ... ."~ , ,
~ . ~" " ) ~
~ ~ ~ , – ( "~ ~ ~ :
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
... , ,
~ ~ ' ~ ~ ,
~ ".
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 8
" ~"...
~ " ~" "~ : !
' ~ " :
~ ~ ,
?~ ,
~ " ) (-
~ " )( ~ ~" :
, ~ ,"~ ~ " : :
, ~ . ~ ~ ,
~ ~ ~ : ~ ...
~ ~
~ " ~" )~ –( – ,
~ "(~" ~" ~) .
~ ...
" ) - " ~ ~ " (-
. - " ~ " ...
" " ) – " "(
" ~"... ~ ,
~ ~ ~ " )~ ( ~ ~ " ~ ~ ,
~ ~ ~ : " ~ . " ,
. . ,
~ ~ ~ ~ . ~") " ~ ~ ~ ,
~ ~ ~ ~ ~( ~ ~ ~ ~ :
" ". , ? ~ . :
~ " ~" ) – ( ~ ~ ' "
~ ~ , ~ ~ ~ " :
! ~ ~ ~ ~ ".
~ ~ ~ – " " :
~ :~ . ~ ~" ~ ~ ~" ,
~ ~ ~ ~ . – ~ ~ – "~ " ? ~ .
, " : – " " .
~ ~ "?! .~ ~ ,
~ " ~ ) (:
~ ~ ~ ~ ~
~
" "... " ~ ~ ) ~!?(.
" ~ " " : ~~ ~ " ,~ ~ ,
~ ~ ~ ~ ~ ,
! ~ ~~ , ~ , ,
, ~ ~ , ~ .
~~ ~ ~ :
,~ ~ ,
~ ~ ?
~ .
~ ~ ~ ~ " :
~ ~
~ ~"!... ~ ,
~ ,
" " :~ , ~ ,
~" , ~ ~ .
" ~ .
.
... ~ ) ~ (:
~ " ~ ~ ~ ~ ,
.~ ~ , ~ ~ ~ :
~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~ ,
... ~ , ~ ,
~ ~ .
~ ~ ~ , ~ , ~ ~ " )
~ ~ ... ( ~ ~ :
~ ~ ? ,
. (. ) " ~ ,
~ - .
~ ) ~ ~ ,
~ ~(' " ~ ,
... '" , ~ ~ ~ ,
" ~ ~ , ~ ~ ~ . .
, ~ ~ , ~ . " ~ ~~ ,
, ~ ~ . . .
~ . ~ ~
~ . . ,
~ ~ .
.~ .
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 9
,u n s uq ~ ~ ~ ~ (~ ) '~ '
.~ ~ - . ,
- ~ ,~ - - ~ ~ ""
. ~ ~ - ."o~q "... j ,
pj q u q . ~ ~ ~ , , ~
~ . ~ ~
'!~ ~ ...' '!~ ~ ...'
. - ~ , ~
. ""
q q ~ ~
. ~ ~ ~
. ~
~ , ~ :
; ~ ;~"~ ~~ ~) ,
~ ... (..." " :~
~ "" . ." " ~ ~
. , n q r-u
u j z j (" + ) ~ ~ ~ ,
~ , ' ~ ' ~' (... ~ ~)
,~ ~ . ~ ." ~" ~
~ , ~ , ~ . ~ ~
, ~ . . ... ~ ~ ~
: ~ ~ - - - ~
. ! z j nuj u ?
'...~ "!~ ~ ..."
* * *
:""
~ , ~ . ~
~ - ~ ~ ~ ~ ,~ ,~'
~ . - ,
'! ~ ~
.~- , ~ ,
- ~ ~ - pz j j qu j u u zq
~ . ~ ~ ~ ~
, ,~ ~ ,
... ,
!? ~ ~
~ -
. ~ ~
: ~ - ~ ~
* * *
~ ~ '' ~ ~
~ !~ u un u u "
qu ~ ~ ~ ." ~
. , ~ , ~ ~ ~ . ~ ' : ~ "~
.~- ~ ~ ~ ~ ~ '!
. . - " " ~
. ~ "uo j ~q ju " q ,~ ~ ~ ~
~ : ~ .~ ~
.~ ~ ' : ~
! -
.' ! ~ ~ ~ ~
, pj q u q ~ 'uo u q ~ , ~'
" ~
. - ~ -
..."
~' : ~ pj q u q .~ ~
~ ~ - - ~ ~ :~ ~ ~
~ ~ ,~ ~ pu qju ~
!~ ~ ~ (!) ~
.' ~
* * *
. ~
.~ ~ ~ , ~
~ ~ ,~ ~ . ~
. ~ , ~ :~ ("" ) ~
. ~ ~ '! ~ ~'
...! ~ ~ , pj q u q ~ '! ~ ~'
(" 'q qju j ') '!u n s uuq - ~ ~' :
דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז- טועמיה 10
בס''ד .לבקשת הצטרפות ,שליחת סיפורים ותגובות:
מרדכי הכהן מלאכי ,ביתר עילית
* 5834817@gmail.co mתא קולי * 073-2490589לפניות בפקס * 02-5003608לקבלת הגיליון בפקס 02-3132641קוד גיליון 0026
אני ממש לא זוכר שראיתיך פה אי פעם... חלפו מאז כשלוש שנים ,שבמהלכן רגלי מזאת חנוכה תשפ "ג
לא דרכה עוד בבית כנסת "ברכת מנחם". עד שבת סליחות תשפ " ו
האברך ,שראה מול עיניו את צירוף
המקרים המדהים ,מיהר לגשת אלי .הוא השבוע ,שבת סליחות תשפ"ו ,שוב את שבת חנוכה של שנת תשפ"ג שבתתי
אומר לי :לא היה עולה בדעתי לתת שבתתי בירושלים .לעת רעווא דרעווין, בירושלים ,בבית חמותי שתחי' עמו"ש.
פרסום לדברים ,אבל מה שראיתי פה כאשר יצאתי ל"טיש",ראיתי שיש עוד
עכשיו זה לא משהו שניתן להתעלם שהות לפני ,וכאשר עברתי ליד בית ממול הבית ,שברחוב זית רענן
בירושלים ,שלט צנוע הורה על בית
ממנו ...יצאנו החוצה והוא החל מגולל הכנסת ברכת מנחם ,אמרתי לעצמי: כנסת חדש שנפתח" :ברכת מנחם" .אני
בפני את סיפורו המאלף: מחבב חידושים ו"פרישקייט" ,ונכנסתי
הבה ואכנס לרגע קט ,ואראה את מראה
זכינו בארבעה ילדים פניו של הרב אונגאר ששלח לי אז את ולראות במה מדובר .אחרי שהות קצרה
הר"ר
בלעה"ר. המכתב ,ומאז הוא שולח לי את דברי הבנתי כי מדובר בקבוצה מגובשת של
יונה צבי שטיין אברכים צעירים חסידיים חוצניקים
ירושלים התורה שלו באופן קבוע.
ביתנו הבכורה היא שפתחו לעצמם בית כנסת חדש.
ילדה עם צרכים מיוחדים ,שמאתגרת כשנכנסתי לבית הכנסת -הרב בדיוק התחושה במקום מרגישה כמו משפחה,
אותנו ההורים לא מעט. התרומם ממקומו ל"קבלת עול מלכות ופחות מתאימה לאדם זר ולא מוכר.
שמים" .שוב חשתי את אותה תחושה המשכתי בדרכי ,לא לפני שהשארתי
בחודש סיון האחרון חמי השיא את במקום עותק של הקונטרס "בטחון
מעקצצת של אורח לא קרוא שפלש
בתו בארצות הברית ,ונערכנו לנסוע מהו" שיצא לאור באותה תקופה,
לתוך מרחב משפחתי .תוך שאני מתגבר
ולהשתתף בשמחה המשפחתית. בתקווה שיגיע לעינים המתאימות.
על המבוכה ,שלפתי ספר מהארון,
זו נסיעה משמחת ,אך מאידך והתיישבתי ליד אחד השולחנות ביום ראשון קיבלתי מכתב מרב בית
מאתגרת במיוחד .מי שמכיר מקרוב הצדדיים ,כדי לקלוט את אווירת הכנסת ,הרה"ג ר' יצחק אונגאר שליט"א,
התמודדות עם ילד מיוחד מבין מה המקום. וזה לשונה:
כרוך בנסיעה כזו :טיסה של שתים לכבוד הרב מרדכי הכהן מלאכי
והנה מתרומם אברך ממקומו שבמרכז
עשרה שעות במטוס סגור -זו דברתי בבית הכנסת במעלת היום של זאת
השולחן ורץ לעברי כשהוא נרגש מאד.
משימה כמעט בלתי אפשרית .תוסיפו חנוכה שכוחו הוא ביטחון ואפילו לרשעים,
למשימה גם תינוק בגיל כמה היה זה הר"ר שלום אסט ,המוכר לרבים והבאתי דברי החפץ חיים ור' שלמה קלוגר
חודשים ,שגם אותו יש להחזיק על מהקוראים כאשר שיתף אותנו בסיפור השגחה ומגן דוד ועוד בזה ,כמו שהוא בקובץ שאני
פרטית נפלא שאירע עמו .והוא קורא לעברי: מצרף פה "בזאת אני בוטח".
הידיים משך כל אותן שעות ארוכות,
והרי לכם נסיעה שכל כולה ר' מרדכי ,הקב"ה בעצמו הביא אותך... בליל שבת ראיתי באותו בית המדרש שאמרתי
את הדרשה על בטחון – את הקונטרס של
התמודדות שלא כל אחד מסוגל זה לא יאומן! ממש משמים נשלחת לפה מע"כ "ביטחון מהו" והיה לי כעין דרישת
לעמוד בה. בדיוק ברגע זה! הנה יושב פה עמנו שלום משמיא וכהסכמה על מה שאמרתי על
אברך ומספר לנו סיפור השגחה פרטית ביטחון בזאת חנוכה ,שזהו מעלת היום.
עבור בתי של לנו כדור מרגיע מיוחד מדהים שאירע עמו ,וחיזק את כולנו כי ממש אורו עיני מהקונטרס מסודר להפליא
לזמנים כאלה ,אך השפעתו מותנית באמונה תמימה .משסיים את סיפורו על בטחון ,ושמחתי בזה מאוד ,ועוד מצאתי
בתנאי אחד :כדי שהוא ישפיע לטובה אמרתי לו :סיפור כזה אתה חייב לשלוח אותו במקום של הדרשה באותו יום.
היא חייבת לשכב .כאשר היא יושבת, לר' מרדכי מלאכי .והוא אומר לי: נסתובב משמים שהקונטרס הזה בטחון מהו
התרופה לא רק שאינה מועילה ,אלא בא לידי ,והוא חוב לכל אחד ואחד לקרותו
אף מגבירה את אי השקט שלה. לא ,זה לא סיפור של עלונים ,זה סיפור לדעת ביטחון מהו ,וגם בזמנים קשים ביותר,
והוא ממש כמים קרים על נפש עייפה איך
פירוש הדבר היה כי אנו חייבים מקום אמיתי שהיה באמת... לחיות כפשוטו עם ביטחון,
פנוי נוסף לצידה ,כדי שהיא תוכל אמרתי לו'' :הגיליון 'בטחוני בצורי' זהו והוא מקרב ומחבר יהודי להקב"ה לסמוך עליו
לשכב ברוגע .בלי זה כמעט בלתי המקום בה"א הידיעה עבור סיפורים בכל מצב ,וזה רצונו ,ווזה עצמו מביא הישועה,
אפשרי עבורנו לטוס. וכמו שהבאתי ממגן דוד -שאמונה בלי ביטחון
מדוייקים שהיו במציאות ,אם אתה לא אינו כלום ,והקב"ה רוצה שנאמר גם זו לטובה,
בימים שלפני היציאה יצרנו קשר עם מכיר כדאי לך להכיר .אתה חייב לספר וכמו שהבאתי מר' שלמה קלוגר ,וזה עצמו
סוכן הנסיעות ,והוא בדק והרגיע לו את זה'' .הוא מביט בי כחוכך בדעתו, מביא הגאולה שלימה .תודה רבה ,ויזכה
ואז הדלת נפתחת ,ואתה פשוט מופיע להרבות ביטחון עוד ועוד בין אחינו בני ישראל
אותנו כי הטיסה הלוך צפויה להיות
בפתח... יצחק אייזיק אונגר
סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בעת חתימת הגיליון .עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים.
.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 11
האזינו -שובה פ"ז ~ עמ' ~ 2
שבבית הכנסת אוחזים בעיצומו של להושיעני .תחושת רוגע מוחלטת ריקה למדי ,וכי נוכל למצוא מקום
תפילת מוסף ,חשבו בבית לקחת את התיישבה על לבי .סיימתי להתפלל פנוי ללא קושי .ואכן ,כך היה .הטיסה
הילדה לביקור קצר למבואה של בית ואמרתי לרעייתי בביטחון מלא כי אין הלוך עברה בשלום וברוגע יחסי,
הכנסת ,ומחלון צדדי-להתרשם מקום לדאגה ,אפשר להיות רגועים ,ה' כשהיו לצידנו מקומות פנויים בשפע,
ממאות המתפללים הלבושים בגדי לבן יתברך יעזור לנו! ובסיעתא דשמיא הגענו לארצות
צחורים. הברית לששון ולשמחה.
כשהגענו לשדה התעופה ,המציאות
בדרך לבית הכנסת ,בתי סיפרה נראתה הפוכה לחלוטין מציפיותינו. הקושי האמיתי החל לקראת הטיסה
בהתרגשות ,כי היא הולכת לשמוע איך העומס היה כבד מנשוא .בכל דלפק חזרה לארץ הקדש .בתחילה גם פה
כולם צועקים "המלך". שבו ניסינו לבקש או לשאול על היה נראה שהמטוס פנוי ברובו ,אלא
מושב פנוי ,הביטו בנו כתמהוניים... שבדיוק באותם ימים החלו להישמע
כמה שניסו להסביר לה ,כי "המלך" כבר
הנציגים אמרו לנו בפירוש כי מדובר דיווחים מתוחים על אפשרות של
אמרו בבוקר ,ועכשיו נשמע דברים
במצב של מכירת יתר ,וישנם בשדה התחדשות העימות הצבאי מול
אחרים מתוך התפלה ,היא התעלמה
התעופה נוסעים שבידם כרטיסי איראן .בתוך שעות ספורות התמלאו
מכך והתהלכה בטוחה בעצמה" ,אני
טיסה אך הם לא יוכלו לעלות למטוס. כל הטיסות עד אפס מקום .כשבקשתי
הולכת לשמוע את כל הטאטעס צועקים
לא היה שום סיכוי טבעי להשיג מקום לוודא את סדרי הטיסה שלנו ,דיווח
המלך"...
נוסף. לי סוכן הנסיעות באופן חד משמעי
מה קיווינו שלא תתאכזב... ובצער רב כי אין כל סיכוי להשיג
הגענו לשער העלייה למטוס.
מקום נוסף ,ולו תמורת תשלום מלא,
הן הגיעו לדלת עזרת הנשים, הלבבות פועמים בחזקה ,איזו מן
שכן אין בנמצא אפילו מושב פנוי
טיסה ממתינה לנו ,ועוד תוך צפיפות
מאות מתפללות ספונות בסידוריהן, אחד בכל המטוס.
כזו ...אך בתוכי התחזקתי שוב ושוב
עוד הן תוהות היכן אוחזים ,ונשמעת עם תחושת הביטחון הזכה שחשתי נפלה עלינו חרדה גדולה .זכרנו היטב
צעקה אדירה: בלבי בעת התפילה ,היא היתה טיסה קודמת שבה טסנו עמה ללא
עוצמתית והאפילה על החששות, היכולת להשכיבה :היא נכנסה
"ואתה הוא מ-ל-ך א-ל חי וקיים" ומשתאה הייתי לראות כיצד יפול לסערת רוחות כה קשה ,עד
חיוך מאושר עלה על פניה הטהורות דבר... שהטייסים כמעט נאלצו לבצע
של בתי ,לא מודעת כלל לתזמון נחיתת חירום ולהוריד אותנו מן
עלינו למטוס .הדחיסות היתה איומה,
המדויק שהקב"ה סיבב במיוחד המטוס .והפעם -התלוותה אלינו גם
המטוס היה מלא וגדוש עד אפס
בשבילה! תינוקת קטנה ,שבלא מקום פנוי היינו
מקום ,כמעט ולא היה אוויר לנשום.
נאלצים להחזיקה על הידיים לאורך
ה' מחכה לכולנו ,רוצה שכולנו נמליך פסענו לעבר המושבים שלנו ,והנה
כל הטיסה המייגעת.
אותו עלינו ,וגם בשעה 1:30בצהרי המחזה שנגלה לעינינו :ליד המושב
ראש השנה ,עדיין לא מאוחר מדי! שלי היה מושב פנוי ,וליד המושב של הרגשתי שכל השערים ננעלו בפני,
רעייתי -מושב פנוי נוסף! ואין לי שום מוצא בדרך הטבע.
מזמור לתודה -כיצד! וההרגשה הזו הביאה אותי לעמוד
היו אלה שני המקומות הפנויים
האם הודיה תמידית -אפשרית לפשוטים כמונו? להתפלל מקירות לבי לפני מי שרק
היחידים בכל המטוס העמוס והדחוס
אפשרי בהחלט! הוא יכול להושיע .זו היתה תפילה
הזה ,חיכו בדיוק עבורנו ,אבינו
מעומק הלב ,מתוך תחושה זכה של
שבשמים באהבתו שמר לנו אותם,
בראש השנה לפני התקיעות ניגש אלי אברך ואומר: אפס אונים והכנעה מלאה .והנה,
ללא שום הסבר והגיון!
יש לי סיפור השגחה פרטית מדהים ,אבל חסר לי את בשלב מסויים של התפילה ,חדרה
הכשרון לתאר אותו בצורה מספיק דרמטית ,האם
תוכל לסייע בידי? כולם מקבלים עול מלכות ללבי בהירות פנימית עמוקה.
מה הסיפור? שאלתי" .באורח פלא ,הוא אומר ,השגתי הרגשתי בבירור שאני סומך לגמרי על
מגבת עבור הטבילה שלפני תקיעת שופר .למרות
בימי הרחמים ,רציתי לשלוח לכם
אבינו שבשמים ,וכאשר משליכים
שמלאי המגבות שעומד לרשות הציבור שימש כבר סיפור מתוק על הר"ר
בערב החג ,וגם בשני הבקרים של החג"! באמת ובתמים את כל הקושי והדאגה
מנחם אליהו רייזנר ביטחון תמים של
עליו ,אין מקום לדאגה.
חייכתי ,אבל חשבתי שנכון יהיה לכתוב על כך. קטנה ילדה חיפה
שהתרחש בראש זו ממש לא הדרגה שלי ביום יום .אני
רבות נכתב והתפרסם בשנים האחרונות בגודל הענין השנה תשפ"ו. עוסק באמונה ובטחון דרך למודי ככל
של הודיה להשי"ת.
אלא שרבים מתייחסים לענין זה כאילו זו איזו "מדרגה אברך מן השורה ,אבל מעולם לא היה
בתי בת ה ,3-למדה בגן אודות ראש
גבוהה" שמיועדת לאנשים מורמים מעם. זה עיקר עיסוקי ולא התנסיתי
ובזה אני רוצה לעסוק הפעם. השנה ,כמובן .וכן סיפרו להם ,כי "כל
בעבודה מעשית של בטחון .הפעם זה
הטאטעס" צועקים בשוהל "המלך"...
בימי ילדותי ,בכל אופן בסביבה בה גדלתי בירושלים ,המילה בא מעצמו ,ממקום אמיתי ביותר של
וממליכים יחד את הקב"ה עלינו.
"תודה" היתה מילה נדירה למדי. מצוקת אין אונים שרק הבורא יתברך
להגיב באמירת "תודה" כאשר מישהו הגיש לך אוכל,
ראש השנה בשעות הצהריים ,שעה הכל יכול הוא זה שיכול ,ובידו
ג' תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 12
האזינו -שובה פ"ז ~ עמ' ~ 3
אהבת ד', לא שכחתי את המגבת? הודו לד'. או סיוע כלשהו -זו היתה סוג של "התנהגות
תמים תהיה עם ד' אלקיך ,אמונה ,ביטחון ,יום אחר מודרנית" במובן השלילי...
יום ,מצבור של זכויות אינסופי ,יחד עם חיים נעימים אופס ...דווקא כן שכחתי... מחקים היינו במן לעג את הביטוי הייקי "דאנקע שיין",
ורגועים של שלוות הנפש. גם תודה! גם זו לטובה! וממשיכים לעבר ההטבה כאומר:
הבאה. אני לא נמנה על צאצאי עולי גרמניה ,בעלי הנימוסים
כשפרסמתי את הדברים בעבר ,אחד מידידי הקרובים המהוקצעים.
חזר אלי באומרו: ראיתי השבוע בישיבה כיצד בחור צעיר חוטף מכה היו כנראה סיבות טובות להתנהגות הזו ,ולא כאן
הפכת לי את הראש. הגונה וכואבת במצחו מחודו של ארון מתכת... המקום להאריך.
תגובתו היתה משובבת נפש :הקריאה "גם זו לטובה"
פתאום שמתי לב לענין הזה, נמלטה מפיו תוך שניות ספורות מהמכה הכואבת. אגב -עד היום אני לא מכיר באידיש תחליף למילה "בבקשה"
כשאני יורד מאוטובוס שבו הנהג הוא ערבו'ש שונא אשרי לו ואשרי הסובבים אותו! מה שגורם לדוברי אידיש להישאר בפה פעור כשמישהו מודה
להם ...מי שמכיר פתרון ראוי למצב המביך הזה מוזמן
ישראל ,ואני בכל זאת אומר לו "תודה" .כי זה להחכימנו...
המינימום של אנושיות. החברותא שלי הגיע בזמן? תודה!
יש מנין בזמן הרצוי לי? תודה אבא! בכל אופן ,בנושא הזה חל ב"ה שינוי מבורך.
הוא הדין לגבי פקיד בבנק או בעירייה ,גם אם איני היום מקובל לומר תודה על כל צעד ושעל ,גם אצל בני
חפץ בשום קשר עמו - מישהו חייך אליך כשנכנסת? זה לא מובן מאליו. הקהילות הכי שמרניות.
-תודה אומרים תמיד! הכנת כוס קפה? מצאת כוס נקיה וגם קפה ,סוכר וגם אנו מודים על כל פעולה ,גם לנותני שירות בשכר מלא.
חלב ,ואפילו כפית? כמה צריך להודות. לנהג האוטובוס ,למוכר בחנות ,וגם ילדים מחונכים
ורק להקב"ה לא? למה זה כל כך קשה? אה ,הקפה כרוך בתשלום? היה שקל בכיס? תודה אבא רגילים להודות להוריהם על כל נתינה.
שבשמים! זה הפך להיות כטבע שני שלנו ,ואדם מן היישוב אינו
מאז התחלתי לחשוב על כל פעולה. החזן מתפלל בקצב סביר ,לא "טס" ולא "זוחל"? אה! נזקק למאמץ כלשהו כדי לומר תודה.
הלו -יש פה נהג באירוע! תמחול ותגיד תודה. ברוך ד'. הוא עושה זאת באופן אינסטינקטיבי.
אתה צריך אוכל? תגיד יפה "בבקשה"! מישהו מבקש צדקה ,יש לך מטבע בכיס? ברוך ד'
וזה פועל! אדם שעיסוקו במגע עם קהל ,עשוי לומר את המילה
האוטובוס הגיע בזמן? הרב קו מוטען ותקין? "תודה" מאות פעמים ביום.
כל אחד מבטא זאת בדרכו ,הצד השוה שבהם שיש כאן התיישבת במקום סביר? זו התנהגות חיובית ומבורכת ,בפרט אם היא נעשית
כיוון מאד מעשי וזמין לקירבה אל הקב"ה. תגיד תודה! בכנות ובמחשבה ראויה וחיובית.
במשנת רבותינו -הכרת הטוב היא הבסיס המרכזי
אך ראוי להדגיש כאן נקודה נוספת ,סופר משמעותית, סיימת מטלה מכבידה ומחקת את התזכורת בסלולרי? לכל מידה טובה ,ולכל התורה כולה.
ומי שיקדיש רגע של מחשבה יבין את ההזדמנות תודה!
העצומה שהנהגה כזו מניחה לפתחו: מספיק דוגמאות? מה שנדרש מאיתנו זה פשוט:
~~~ להעתיק את ההתנהגות הזו מ"בין אדם לחברו" ל"בין
כשהינך פונה למישהו עם מאה בקשות ביום ,ואתה גם אדם למקום".
אומר לו תודה כמספר הזה ,אז מלבד הריווח שייענו
בקשותיך ורצונותיך ,יש כאן עוד תועלת ,כפולה האם זה מעשי? האם אפשרי לחיות כך? בהחלט! אנו מקבלים מהקב"ה טובות ומתנות לאין מספר.
ומכופלת... לאחד פחות ,לאחד יותר ,ולאחד עוד הרבה יותר! קמנו בבוקר ,קודם כל אומרים "מודה אני",
נכון שאנו רגילים לשנן את דברי המדרש המנחמים: מי מאיתנו ששם לבו למעשיו ,מודע לזה שהוא
אפילו רשע הבוטח בד' חסד יסובבנו״ ,והגר"א הגדיל ככל שמתרגלים את הדברים -הם הופכים להיות התעורר בבוקר ואמר תודה על כך שהוא התעורר...
לחדש כי ״מי שלבו טוב במדת הבטחון ,אעפ״י שעבר כאינסיטנקט טבעי ובריא. עכשיו המשימה שלנו היא פשוט:
עבירות חמורות ,הוא יותר טוב ממי שמחוסר בטחון״, אמונה מלשון אימון -כמו ויהי אומן את הדסה. להמשיך את המגמה הזו.
אבן שלמה ג-ב
מכאן עד לשייכות פנימית לבטחון של ממש -הדרך על כל הטבה -אומרים להקב"ה תודה.
אבל למעיישה אין זה כך... כבר הרבה יותר קרובה.
אין מצב שזה נגמר בזה... על כל צורך -פונים להקב"ה בבקשה.
הלא אתה מתיימר להיות "בנאדם"... כשמישהו מתקשר אלי להודות על החיזוק שהוא קיבל
אינך יכול להתעלם מרצונותיו של טוב ומטיב שעוזר זה יכול להתבטא במחשבה ,או בדיבור ,העיקר שזו
מהגליון השבועי ,אני לא נכנס למבוכה ,אלא מקבל את הגישה השולטת:
לך לשרוד ,ושעוד רגע קט תזדקק לחסדיו שוב ושוב זה בשמחה ואח"כ פונה להודות להקב"'ה בפה מלא
ושוב... אני מקבל -אני מודה .אני צריך -אני מבקש.
על שזיכני ונתן לי חלק בין מזכי הרבים .וכך ,מה ותמיד תמיד ,לכולם ,יש על מה להודות ולבקש עוד...
אינך יכול לומר תודה -ורגע אחרי זה להרשות לעצמך שנקרא בפי העם "פידבק" או "משוב חיובי" – הופך
כל מיני "חטאים קטנים"... באחת למצווה רבתי של דבקות הבורא .לדבקה בו!
שוב אינך מסוגל להיות כה חדל אישים ,ולעשות את נטלנו ידיים ,שטפנו פנים ,המגבת זמינה ,יש לנו
רצונו של אותו טוב ומטיב באופן חלקי ,בלי חשק, מוטיבציה לקום מהמיטה ויש כח לקום ובשביל מה
כיום ,בהרבה מכשירי טלפון כשאתה נכנס ליומן לקום " -שכויי'ח טאטע".
לצאת ידי חובה בלבד. השיחות – אתה מקבל אוטומטית מידע כמה פעמים
הרי למדנו :כמים הפנים לפנים... התקשרת לכל אחד מהם ,כך שנוצרת באופן אוטומטי אני מכין קפה ,קופסת הסוכר מלאה ,החלב לא חמוץ,
סוג של תחרות... הקפה יצא טעים ,לא קר מידי ולא חם מידי ,יש לי זמן
ובימי התשובה היקרים הללו ,כשמישהו יצביע בפניך אמא – 567 :קל קו - 469 :קול הלשון - 422 :וכן
על חידושו העצום של רבנו החיד"א ,שהשב תשובה ואפשרות לשתות אותו בלי להפסיד את האוטובוס -
הלאה... תודה אבא שבשמים.
מאהבה נמחל לו מיד ,בלא להזדקק לארבעה חילוקי
כפרה המבוארים בש"ס ,שוב לא תפתח עליו זוג עינים בחן את עצמך ...האם מצאת את עצמך במצב שהשם
כאומר "תשובה מאהבה"? ובכן? אני יוצא למקווה ,יש בגדים נקיים בארון ,איך דאנק
הראשון באנשי הקשר שלך ,המנצח ב"תחרות" הזו, דיר טאטע.
"איפה אני ואיפה תשובה מאהבה? מה הקשר לאיש הוא "אבא שבשמים"!
פשוט כמוני? הלוואי ואשוב מיראה ולו מעט"... המעלית פועלת ולא מתעכבת ,תודה.
אליו אתה פונה בכל עת מצוא, מישהו תלה במעלית "הלכה יומית" ואף דאג לעדכן
אם בהודיה ,אם בבקשה ,או בשניהם יחד? את הדף המתאים להיום -תודה.
כי אחרי שתגיע למצב של קשר תמידי עם הקב"ה על אם התשובה חיובית -אתה במסלול הנכון...
כל דבר קטן וגדול ,כבר לא יהיה הרעיון הזה כה זר מזג האוויר מסביר פנים – אה! כל זמן שהנשמה
ומוזר בעיניך... בקרבי מודה אני.
מי שנמנע מחטא כלשהו כי "לא נעים לו" כביכול בכניסה למקווה אין תור ארוך -ברוך ד'.
מהקב"ה ,כבר יש לו איזו שייכות ולו מזערית ,למושג הגלגלת נפתחת ביראת כבוד למול הצ'יפ -תודה
הזה של תשובה מאהבה! טאטע
בילדותי אם הייתי נוכח במחזה כזה הייתי חושד את בעל הצ'יפ
למכשף מסוכן...
הבה נודה כי תועלת זו היא כבר מקפצה רוחנית ובדרך? אינספור מצוות תמידיות.
מצאת מקום פנוי ונח? תודה.
כבירה ,שמצדיקה בהחלט את ההשקעה הזו! כל מחשבה קלה כזו היא קיום כמה מצוות עשה של
המים חמים? ב"ה.
ג' תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 13
האזינו -שובה פ"ז ~ עמ' ~ 4
לתנאים שאני רוצה ,וזה כמעט לא מסרק ודירה – הכל בתפלה איפה טובלים בקבוק
בנמצא... לידידי היקר ר' מרדכי ,כבר תקופה ארוכה שאני אקדים ואומר בדיוק את מה שהרבה אנשים
ואז אני מתעניין לתומי :עד איזה חושב בליבי :מתי אני הר"ר אומרים לך "לא חשבתי הר"ר
אזכה גם אני ואכתוב שיהיה לי פעם סיפור לשלוח",
מחיר אתה רוצה לשלם? והוא עונה סיפור לידיד כל כך יהושע אליקים שווארץ ואתה עונה להם "מי שקורא
משה ולר
לי עד 1.6מליון קרוב ללב ולנשמה מודיעין עילית מודיעין עילית
בקביעות את העלון מוחזקני
ואני שואל אותו אתה באמת רוצה והנה זה הגיע" .סיפור ששווה מליון דולר" בפרט שיהיה לו סיפור".
לקנות עד ראש השנה? והוא עונה לי עכשיו בזמן שמסוגל לתפילה וחיבור עם הקדוש כך גם אני מרגיש ,שבזכות קריאת העלון
ברוך הוא.
בוודאי... מתבוננים יותר בדרכי ההשגחה ,ורואים כמה
אני נוסע בקביעות כל בוקר ממודיעין שהיא מופלאת ומיוחדת.
דקה חולפת ורעיון מנצנץ במוחי.
עילית לביתר עילית ,שם אני מנהל ביום רביעי התחילו הבנות את שנת
ואני אומר לו :כן כן ,יש לך דירה ממש
ת"ת מפורסם בשם "מתיקות התורה". הלימודים החדשה.
כמו שביקשת ובתנאים שחיפשת"
ביום ג' י"ט אלול החלטתי משום מה ארבע מבנותי קנו בקבוקים חדשים
לאחי ר' משה יש דירה בט"מ
לנסוע לביתר באוטובוס ,כן כן ,הכל לכבוד השנה החדשה ,והבקבוקים
שעומדת למכירה ומתאימה בדיוק
מכוון מאיתו יתברך שמו. שעשויים מתכת וחייבים טבילה כדין.
לפי התנאים שהצגת...
בכניסתי ל"מקוה אמשינוב" ברחוב ביום שלישי בצהרים הלכתי לטבול
אני לא מאבד זמן ומרים טלפון לאחי:
דרכי איש בביתר ,אני קולט ששכחתי את הבקבוקים במקוה כלים בשכונה
"יש אברך שרוצה להגיע לראות את
ברכב את המסרק הקטן ,בו אני שבה אני גר )נאות הפסגה( ואני רואה
הדירה" מסכמים לשעה 13.50
משתמש לסדר את הפיאות בבוקר. שם פתק שהמקווה פתוח רק בימי
בשעה 14.00אני מתקשר לר' יחיאל: שישי.
אני אומר בליבי זה "פכים קטנים" של
"הלכת לראות"? והוא עונה לי" :לא
ממש ,אבל אני זקוק לזה .וכך אמרתי בשעה 11:45בלילה החלטתי שכעת
אני כרגע בייבי סיטר"'
בלחישה" :רבונו של עולם תשלח לי אני לוקח את האוטו והולך לטבול את
אמרתי לו :תגיע גם עם הילדים ,זו מסרק קטן שאולי נאבד למישהו". הבקבוקים במקווה מרוחק יותר,
דירה בשבילך לראש השנה... בשביל שיהיה להן את הבקבוקים
אני יוצא מהמקווה ופונה להתפלל
בשעה 14.30הוא הגיע לבקר בדירה, בבית כנסת ביאלא שברחוב הרב שך. לבוקר.
ואמר :כן כזו דירה עוד לא ראיתי. בסיום התפילה אני יוצא כשלצידי אני יוצא מדלת הבית ובאותו רגע
בשעה 18.45בערב הוא הגיע עם בני אברך יקר בשם ר' יחיאל מיכל ממש עובר ממולי אברך מן השכונה
הבית שוב. זלוטניק ופתאום אני מצביע לו לעבר שקיצר את הדרך דרך הבנין שלי ,אני
האספלט :מסרק! רואה שהוא לקראת יציאה מן
בי"ט אלול בשעה 23.33נחתם זכרון
דברים ,וביום שני נחתם החוזה! כן, אני אומר לו הבט מה קורה כאן! השכונה ,ואני שואל אותו בדרך אגב
לאחר חיפוש של למעלה משנתיים אולי הוא רוצה להצטרף אלי ,לאן
הוא מסתכל עלי ולא מבין מה אני הוא צריך להגיע ,ופשוט לא יאומן מה
יש לר' יחיאל דירה בשעה טובה
מתרגש ...אני מגביה את המסרק ואני שהוא עונה לי :הבת שלי קנתה
ומוצלחת ,לפני ראש השנה!
אומר לו :תראה ביקשתי מהקב"ה בקבוק חדש ואני הולך לחפש לה
דירה שהגיע עם בקשה פשוטה מסרק וקיבלתי! חבל שלא ביקשתי מקוה לטבול לה אותו למחר בבוקר.
מהקב"ה .המסרק היה המתווך .אין דברים יותר חשובים! ותוך כדי דיבור אמיתי! אמיתי! ללא שום הגזמה.
אצל הקב"ה הבדל ,יש מסרק על אני מתקן את דברי אומר לו :זה לא
הכביש ,יש דירה שממתינה רק לך, נכון כך לומר .אלא הקדוש ברוך הוא נסענו שנינו ביחד טבלנו את
ועוד היום ,רק תבקשו מאבא! נותן לכל בריותיו כל מה שצריך ,אך הבקבוקים ,והחזרתי אותו חזרה
צריך לבקש לקדוש ברוך הוא ,אין לשכונה.
שאלה :בתפילת שמונה עשרה ,היכן המקום
שבו אנו מבקשים מחילה מהקב"ה ,בכל
אצלו הבדל בין מסרק ,לבית .או בנים. לא יאומן איך הקב"ה הכניס בי
התפילות ,גם בשבת וביו"ט? הוא נותן לכל אחד מה שמבקשים מחשבה בשעה מאוחרת בלילה
ממנו! לצאת עכשיו ממש לטבול את
תשובה :ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך!
אומר לי ר' יחיאל מיכל :ככה? אז כעת הבקבוקים ,ולתפוס את אותו אברך
פירוש רש"י ]תהלים נא[:
תורי לבקש מרבון העולמים .אני כבר באותם 5שניות ,אם הוא היה עובר
ְשׂ ָפ ַתי ִתּ ְפ ַתּח ְ -מחוֹל לִ י ,וְ יֶ ִהי לִ י למעלה משנתיים מחפש לקנות דירה שם כמה שניות קודם או כמה שניות
ִפּ ְתחוֹן ֶפּה לְ ַהגִּ יד ְתּ ִהלָּ ֶת! בביתר .הלכתי לראות כבר יותר מ30 לאחר מכן הסיפור הזה לא היה קורה.
אנא העתירו בתפילותיכם גם עבורי דירות ואני מבקש ממך רבונו של ישראל עמך אשר בך מאמין –
ידידכם מרדכי בן חוה חנה המברככם ב: עולם :עד ראש השנה אני כבר רוצה אם בשמאל דחיתו קרבהו בימין
גמר חתימה טובה! לקנות דירה .דירה כזו שתתאים ]סליחות ליוכ"ק[
ג' תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 14
בס"ד
כניסת השבת18:24 :
יציאת השבת19:13 :
רבנו תם19:57 :
ע"פ אופק ת"א
ח' תשרי התשפ"ו
ערב יום הכיפורים
שבת שובה
אחד קטן וללכת איתו הביתה .אבל לקחת משהו בצורה בואו וראו כמה שמחה גדולה יש בכל העולמות בימים
חזקה ואמיתית וללכת אתו 'עד הסוף' .תשמעו לעצתי: הללו של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים ,עד כדי כך
'קחו עמכם דברים' – קחו עמכם את הקבלה הזו ,ואיתה שמעיד אליהו הנביא )'תנא דבי אליהו' פרשה א'(" :ימים יוצרו ולו
תלכו הביתה" .שיהודי עושה תשובה בצורה שכזו ,וכל אחד בהם' )תהלים קלט' יז( -זה יום הכיפורים לישראל,
אחד בדבר שעליו להתחזק ,אזי יש שמחה גדולה מאד שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם ,שנתנו
לה' ביום כיפור שהוא מוחל ליהודי את כל העוונות ,כי באהבה רבה לישראל ...ולא זו בלבד ,אלא בשעה שהוא
היהודי החל להשתנות ולקח על עצמו לזוז ממקומו. מוחל לעונותיהן של ישראל -אין מתעצב בלבבו אלא
שמח שמחה גדולה ,ואומר להרים ולגבעות ,לאפיקים
ולגאיות" :בואו ושמחו עמי שמחה גדולה שאני מוחל
לעונותיהם של ישראל" .כמה שמחה יש בכל העולמות
שביום הגדול הזה מוחל ה' את העוונות שלנו ,בזכות
מצות התשובה שאנו עושים!.
"אבל איך עושים תשובה?" שאג מרן הרב אליעזר מנחם
שך זצ"ל ,ראש ישיבת פונובי'ז ,ימים בודדים לפני יום
הדין ,ראש השנה התשמ"ט )לפני 38שנה(" :תשמעו לי!
תשמעו עצה מאדם זקן! לאדם זקן יש ניסיון!.
נקבל על עצמנו לברך ברכת המזון בכוונה! .ואיך נעשה
את זה? הרי לפעמים ,בעת הברכה ,אנחנו עייפים,
הראש לא מרוכז ,המח לא צלול… מה נעשה? – נחליט
בהחלטה חזקה כי השנה נברך ברכת המזון מתוך
סידור!" ,אמר הרב שך" ,זה יעזור מאוד לכוונה! לכו
וכן מובא בפ'סיקתא רבתי' )פסיקא מ'( :אמר הקב"ה:
הביתה ,תגידו לנשים ולילדים שלכם שמהיום והלאה
בראש השנה אני דן את עולמי ובו הייתי צריך לגמור את
מברכים ברכת המזון מתוך סידור! אני מבטיח לכם
הדין .ולמה אני תולה עד עשרה ימים? כדי שיעשו
שאם נקבל זאת על עצמנו זה יעשה רעש גדול בשמים!
תשובה עוד" .ושבה והיתה לבער" -שאם עשיתם
יכריזו עלינו בשמים' :היהודי הזה עשה תשובה!',
תשובה באלו הימים )שינוי מעשים( ,אפילו יש בכם
'היהודיה הזו עשתה תשובה!' ,אם נבוא ליום הדין עם
עוונות -אני מבערם ומזכה אתכם .ואם לא עשיתם
קבלה קטנה כזו ,עם שינוי מעשה – זוהי 'תשובה'!".
תשובה ,הוו יודעים שדינכם נפסק ביום הכיפורים".
סיים הרב שך ואמר" :ברכת המזון זו רק דוגמא ,אפשר
לפנינו מעשה מדהים ומרגש הממחיש את הימים שאנו
גם אשר יצר מתוך הכתב או כל דבר קטן אחר ,אך
נמצאים בהם" :הילד שלמה היה בסך הכל ילד בן עשר
העיקר זה לקיים את דברי הנביא האומר" :קחו עמכם
– המשך בעמוד – 3 כשעולמו חרב עליו...
דברים ושובו אל ה" )הושע יד( -עלינו לקחת עמנו דבר
לעילוי-נשמת :הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה ,הרב שמעון בן בחריה. לרפואה ,פרנסה והצלחה :מ"א צ.ב.מ .מנשה ואורה אחיאל .א"ה
מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה .גבריאל בן סמינה .שרית שרה הדר בת נחמה .אורטל חנה בת הדסה וב"ב .פנינה בת שושנה
בת מריאן .שרית שרה בת ויקטוריה .גלילי הכהן בן כוכבה .תקווה וב"ב .אושרית בת פנינה וב"ב .משה שמואל בן זלדה .מוריה בת
בת פנינה .סופיה שרה בת רוזה .אבלין עדינה בת פרחה .ר' אברהם רויטל .גאולה בת דבורה .שרה חיה רפאלה בת רחל .יאיר חיים בן
בן ר' סעדיה .עמרון אורי בן יוסף .סאן אמנון בן שרה הי"ד ,משה ענבל שרה .רוויה בת ולרי.
כהן בן נזהת ויוסף .יעקב בן שמחה .טליה מרים בת דינה וחיים.
חסיבה בת רינה .יוסף בן נג'יה ,יחזקאל בן ג'ורגיי ,פרחה בת טובה, זשב"ק :שולמית בת איריס .יסכה בת מזל .אליס בת פרידה .בת-
אירית בת צדיקה ,תקוה בת פנינה .אבי אמרה פקדו בן אבבה חן בת גילה רוחמה .הדר בת נחמה .זיווג הגון :אביאל בן רויטל.
וצהייתו.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 15
(1כתב ה'לבוש' )סתר"י( :הדלקת נר נשמה עבור שאלה :מדוע אומרים את 'סדר העבודה' במוסף? והאם נכון הדבר
הנפטרים בערב יום הכיפורים גורמת להם שצריך לכרוע על הריצפה? והאם חייב הפסק מהקרקע?
נחת רוח מרובה ומכפרת עליהם .ובעת
ההדלקה יאמר" :הריני מדליק לכבוד יום תשובה :בתפילת מוסף אומרים החזן והקהל את סדר העבודה
הכיפורים ולעילוי נשמת אבי /אמי". שהיתה בבית המקדש ביום הקדוש הזה .וכתב בספר 'חמדת ימים':
'ומה מאוד יתאונן אדם חי להיות דווה ליבו בחטאיו ולהתעורר
(2כתבו הראשונים )מקראי קודש סל"ח( :ראוי לקבל בבכי ואנחה בעת ובעונה של אמירת סדר העבודה ,על כי גלה
בפה את תוספת יום הכיפורים ,ויאמר" :הריני משוש ליבנו ,זבול מקדשנו חרב בעווננו ובטלה העבודה ,לא מזבח
מקבל עליי תוספת יום הכיפורים באכילה, ולא קרבן ולא כהן גדול לכפר על עדתנו וכו' .ומבכה השליח ציבור
שתיה ובעשיית מלאכה" עמו את הציבור על חרבן בית המקדש וגלות ישראל וחסרון עבודת
בית ה' אלוקינו ,עוונותינו הטו אלה .ויאמר גם את הפיוט 'אשרי עין
(3מקובלנו מהאר"י ז"ל כי החיבוק והנישוק
ראתה כל אלה' -בדמעות הלב ובאנחה גדולה .ולא כמנהגי איזה
שנותנים לספר התורה של 'כל נדרי' מתוך
שליחי ציבור שאומרים את כל סדר העבודה בלי שום בכי ואנחה,
חרטה על העבר – מתקן את כל חטאי
רק בתודה וקול זמרה .ועושי אלה ומעוררים ליבות בני אדם על
הנעורים .ואף מתקן את כל שפגם בנדרים
כבוד שמו ושממות היכלו ,המה יזכו לראות פני שכינה'.
ושבועות .והוסיף המט"א כי טוב ונכון לבקש
סליחה על שפגם כבוד התורה. כורעים ומשתחוים -נוהגים שכל הציבור כורע בסדר העבודה
(4מובא בקדמונים כי כל שעת לימוד תורה כשאומר החזן' :כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים:
בליל יום הכיפורים – שקולה יותר מלימוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' .ויזהרו שלא להשתחוות על
של שנה שלימה בזמן אחר!. רצפת אבנים אלא יפרסו שטיח על הארץ ,ואם אין שטיח ,יפרוס
מהטלית וישתחוה עליה או על הספסל .והשליח ציבור ,לא
(5כתב היסוש"ה )שער יא פ"י( כי בכל פעם ישתחוה עם הקהל ,כיון שאסור לו לזוז ממקומו בחזרה אלא
שמרגיש אדם עינוי וצער בכיפור ,יכוון לקיים ישתחוה על התיבה כשהוא עומד) .העושים 'שכיבות שמיכה' ,יש
מצוות 'ועיניתם את נפשותיכם". ליידע אותם שאסור לעשות כן ,אלא אם כן יתנו איזו מגבת או
– מתוך 'לכתחילה -יום הכיפורים'- 0527632686 . משהו אחר בין פניהם לרצפה ,מאותו טעם(.
ואתקן בעצמי את הצינור המלוכלך ,הגם שהנני לבוש ביציאתו של הכהן הגדול מקודש הקודשים ביום
בבגדי ה'קיטל' והטלית החדשים של יום הכיפורים!. הכיפורים ,היה מתפלל אודות גשמיות עם ישראל.
בדיוק כפי שהכהן הגדול היה דואג בצאתו מבית קודשי ונשאלת השאלה :היתכן כי ביציאתו ממקום קדוש שכזה,
הקודשים לגשמיות של עם ישראל. יתפלל הוא על דברים אלו? ...אלא מכאן אתה למד כי
הגשמיות של השני היא הרוחניות שלי! )הגראי"ל שטיינמן זצ"ל(
מובא ב'פרקי דרבי אליעזר' )פרק ט"ו( כי השטן המקטרג
תדיר על ישראל ,מלמד עליהם זכות ביום הכיפורים, באחד השנים ,בערב יום הקדוש של יום הכיפורים ,שעה
ואומר להקב"ה" :רבון העולם ,יש לך עם אחד שהם בודדת לפני 'כל נדרי' ראו העוברים ושבים את האדמו"ר
כמלאכי השרת :מה מלאכים יחפי רגל ,אף הם כן... הקדוש רבי שלומ'קה מזוועהיל זי"ע מטפל ומתקן בצינור
מה מלאכים נקיים -אף הם כן .מה מלאכים שלום שבור של ביוב שעמד בסמיכות לבית מדרשו ,בעודו לבוש
ביניהם -אף הם כן ,והקב"ה שומע עדותו ומכפר ב'קיטל' לבן ו'טלית' לקראת 'כל נדרי'.
עליהם!" .ומכאן נהגו כל ישראל לבקש מחילה זה מזה אחד העוברים שראה את המחזה הנורא ,כמעט התעלף
כדי שיהיה שלום. מרוב בהלה ,ופנה אל הצדיק" :רבי קדוש ,מה מעשיכם
היתכן שאדם יעבור את יום הכיפורים כשהוא יודע שהוא כאן בזו השעה?! לטפל במי שופכין בשעה שאנו עומדים
לא מדבר עם חברו או בן משפחתו ,או שיש ביניהם כעס על פתחו של היום הגדול והנורא?!"....
וקפידא? הכיצד הוא אינו חושש מכך שבעל הרחמים, אמר לו ר' שלומ'קה מזוועהיל זצ"ל" :מה שאני עושה כאן
מלך מלכי המלכים לא יסלח לו ,שהרי יש נשמה במקום כעת ,הוא בדיוק כמו מעשהו של הכהן גדול בשעה שעמד
אחר הפגועה ממנו .הלא ראינו במעשה של רב רחומי, אחת בשנה לפני ולפנים ב'קודש הקודשים' .שני שכנים
שהיתה אשתו ממתינה לו שיחזור לבית ,ובגלל שאיחר החלו לריב ביניהם מי הוא זה האחראי על סידור ותיקון
כמה דקות ,גרמו בכיותיה למותו בטרם עת .מי לא חס צינור מי השופכין ,וכשראיתי שהם מגיעים למחלוקת
על חייו לבקש מחברו מחילה וסליחה מכל הלב?!... ומריבה ביניהם ,החלטתי כי אני אגרום לשלום ביניהם,
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 16
רוצה אותי .אין סיכוי שהוא עדיין הוא מאבד ומפספס בשנותיו היפות. המצב בבית נעשה מתוח מאד בין
אוהב אותי .שנים של התעלמות ההורים ,ביקורות ,מילים קשות
וצער שגרמתי לו ,הוא בוודאי שונא השנים חלפו ,השעון לא עצר, והרמות קול יצרו אוירה עכורה
אותי עכשיו ,הוא בטח לא רוצה ושלמה גדל ,כשהקשר עם אביו נותק וקשה שריסקה את ליבו הקטן
לראות את הפנים שלי בחיים .השער לחלוטין .עם גיל ההתבגרות ,החל והעדין של שלמה .הוא לא יכל
לליבו של אבא שלי ננעל ,אך הפעם שלמה להקשיב לשיחות המבוגרים, להכיל את זה ,הוא ישן עם המראות
באשמתי" .שלמה הסתובב בעולם לשאול את הדודות והדודים שאלות, הקשים והקולות המפחידים ,הוא
בהרגשה נוראה. ולפתע הוא גילה דברים שונים ממה הלך לבית הספר עם מחשבות על
שחשב וידע עד כה. המצב הקשה בבית ,וסירב לשחק
עד שערב אחד ,הכל השתנה .שלמה עם חברים כשהוא מיואש ומרוסק.
צעד ברחוב חשוך ופגש באקראי את הוא התחיל להבין את גודל השקר. כך נראים חייו של ילד שהוריו חיים
אחד מחברי הילדות הותיקים של הוא תפס שכל מה שסיפרו לו על בחוסר שלום.
אביו .החבר עצר אותו ,תפס בידו של אבא שלו היה עלילה מרושעת כדי
שלמה ,ובעיניים נוצצות מדמעות עד שהגיע רגע הפרידה הקשה,
אמר לו בקול רועד" :שלמה ,אתה לא כאשר שלמה מצא את עצמו
מבין ...אתה פשוט לא תופס מה מבולבל ,חצוי ושבור לחלוטין .הצד
קורה .אבא שלך יושב איתי שבוע של אמו החליטו להשתמש בו ככלי
אחר שבוע ,בוכה כמו ילד קטן, נשק .בני משפחתה של אמו מילאו
ומוציא מהארנק תמונות שלך את ליבו בהתרסה ורעל יום יומי על
מהילדות .הלב שלו שבור לרסיסים, מנת להרחיק אותו מאביו ,ולהשאירו
שלמה .הוא אומר לי שוב ושוב" :אני רק עם אימו.
רק מחכה לסימן חיים קטן ממנו .רק
שיגיד לי 'אבא' .לא אכפת לי מה בכל יום מחדש הוא שמע את אותם
היה ,לא אכפת לי מה הוא אמר או משפטים מצליפים" :אבא שלך לא
מה הוא עשה לי ,אני אוהב אותו באמת אוהב אותך"" ...הוא חי את
אהבת נפש ומחכה לו בכל שניה החיים שלו ,ואתה לא מעניין אותו
ושניה!". בכלל"" ...אתה יודע שהוא אמר יותר
מפעם אחת שהוא היה מעדיף שלא
החבר לא הסתפק בכך .הוא שלח יד היית קיים בעולם?".
לכיס מעילו והוציא צרור דפים
מצהיבים" .הנה ,תראה .אבא שלך להרחיק אותו ממנו .המטרה הייתה שלמה הקטן בתמימותו שומע
כותב לך מכתב בכל יום הולדת ,כבר אחת :לנתק אותו ,ולגרום צער תהומי ומאמין .בתחילה ,הוא היה המום
שנים .הוא פשוט לא העז לשלוח כדי לאבא שלו. למשמע הדברים ,אך משפט ועוד
לא ללחוץ עליך ,כדי לא להבהיל משפט נתנו לדבר מקום של כבוד
אותך .הלב שלו תמיד היה פתוח אבא שלו היה הכי אוהב ,אך הוא בליבו .הלב שלו ננעל לאביו .נסגר.
לרווחה אליך ,הוא רק מחכה התנהג אליו בצורה אכזרית .הגילוי כשאבא שלו ניסה פעם ביום
שתחזור!". הזה גרם לו למועקה קשה פי אלף, להתקשר ,שלמה סירב לענות.
כשייסורי מצפון קשים החזירו אותו כשהאבא המיוסר ניסה להגיע
שלמה עמד באמצע הרחוב הסואן, לימים מהעבר .לפתע ,הוא נזכר כיצד במיוחד עד לפתח הבניין ,שלמה לא
ופרץ בבכי תמרורים שסירב להפסיק. הוא התנהג אל האבא במשך כל היה מוכן לרדת לקבל את פניו.
חומות של שנים קרסו ברגע אחד. השנים הללו .שנים של זלזול, האב האוהב לא התייאש והיה מגיע
הוא הבין שאבא תמיד אהב אותו צעקות והתעלמות מוחלטת כאילו עד לכניסה לבית הספר ,אך שלמה
וחיכה לו ,למרות ההתנהגות שלו, מדובר באוויר ,כאילו האדם החשוב לא היה מוכן לצאת אליו .ליבו היה
ואף כעת הוא מחכה לו. בחייו – אביו ,אינו קיים. כואב ודואב על כל מה ששמע על
אביו .שלמה שלח מסרים קצרים
שלמה החליט באותו רגע החלטה התגלית הקשה גרמה לשלמה להזיל ופוגעים ,וברח כמה שיותר רחוק
גורלית ...הוא הסתובב והחל לרוץ. דמעות רותחות ,ולהבין את המסקנה: מאביו .הוא פשוט מחק אותו מחייו.
הוא רץ בכל הכוח ,חסר נשימה ,עד "אחרי כל מה שעשיתי לאבא ,אחרי
. שהגיע לבית של אביו... כל מה שפגעתי בו בצורה מחפירה לאבא כאב מאד ,גם את הדבר
– המשך בעמוד - 4 . כזו – אין סיכוי בעולם שהוא עוד היחיד שנותר בחייו – שלמה בנו,
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 17
חיים קטן ממך .למילה אחת קטנה אנחנו מתחילים להאמין לו ,ומביטים הוא אפילו לא דפק על הדלת ,אלא
שיוצאת מהלב ,לצעד פעוט של על מעשינו ונכנסים לייאוש עמוק. פתח אותה כאילו היה חי בה תמיד.
התקרבות וחזרה אליו ,חזרה לדרך של הוא ראה את אביו המתבגר יושב על
בן של מלך. "אחרי כל מה שעשיתי ,איך אבא הספה מהורהר ובודד.
שבשמיים יקבל אותי?" ,אנו חושבים
"קול דודי דופק – פתחי לי" -הקב"ה לעצמנו" ,הוא בטח כבר מחק אותי, שלמה פרץ בבכי וזעק" :אבאאא!!",
לא מבקש מאיתנו עולמות ,הוא רק הוא בטח לא אוהב אותי יותר". וכשראה האב את שלמה הוא קפץ
מבקש שנפתח את הלב שוב ,שנאמין והמחשבה הזו מולידה בנו פחד ממקומו בהתרגשות ,פרץ בבכי קורע
באהבה שלו מחדש ,שנשליך את בחיים ,ריחוק מה' האוהב ,וגורמת לב ,וקם לחבק את בנו שלמה
השקרים של היצר הרע לפח האשפה לנו לנעול את הדלת בפניו ,להתרחק בחיבוק אוהב ומתגעגע.
של ההיסטוריה ,ונחזור לקשר אוהב עוד ועוד ,מתוך בושה וייאוש.
איתו ,קשר אמיתי ועמוק של תורה בעודו בוכה ומחבק את אביו ,פתח
ומצוות מתוך אהבה הדדית) .כן ,גם שלמה ואמר" :אבא ,אני רוצה
אם אנו נופלים ,ה' 'הרוצה בתשובה', לבקש ,"...אך אבא לא נתן לשלמה
רוצה שנהיה מחוברים אליו ,נקום להמשיך ואמר לו" :אני לא רוצה
שוב ונדע שהוא תמיד אוהב ומצפה הסברים ,אני גם לא רוצה התנצלויות,
לנו' :הבוחר בעמו ישראל באהבה'(. לא אכפת לי מה היה בעבר ,אני רוצה
אך ורק אותך" ,אמר וכרך את
ברגע שאתה עושה אפילו צעד אחד זרועותיו סביב בנו ,חיבק אותו בבכי
הכי קטן :התחזקות הכי קטנה וקבלה היסטרי ,ולא עזב אותו לרגע" .רק תן
של התקרבות ,הסטה קלה של ידית לי אושר שתמשיך להיות קרוב לליבי,
הדלת ,הוא כבר שם .הוא פותח את אני רוצה אותך איתי!!!" .ונהרות של
זרועותיו האינסופיות ,מוחק וסולח דמעות מאושרות זרמו ללא הרף.
על כל מה שהיה ,ומחבק אותך
באהבה העצומה והחמה שקיימת רבותיי ,הסיפור המטלטל הזה ,אינה
ביקום – אהבה של אבא לבן שלו .אם רק על שלמה .הסיפור הזה הוא על
רק תחזור ותפתח דף חדש – הוא לא כל אחד ואחת מאיתנו – הילדים של
יזכיר לך את מה שעשית עד כה .רק בורא עולם .כל השנה מגיע הרשע
תחזור אליי ,בני האהוב .תחזרי אליי, אך ...זו לא האמת! .האמת היא הגדול והאויב האכזר שלנו – יצר
בתי האהובה. הפוכה לחלוטין! .בכל שנה מגיעים הרע ,המנסה להפריד בינינו לבין
עשרת ימי תשובה ,בדיוק כמו אותו אבינו שבשמיים ,מלכו של עולם.
ולכן כותב הירושלמי )ריש סנהדרין( כי חבר ותיק ברחוב .הוא תופס אותנו אחר כל פעם שנפלנו ולא עשינו את
בזמן תפילת הנעילה יושב הקב"ה ביד ,מישיר אלינו מבט אוהב ומראה רצונו של בורא עולם ,אחר שעשינו
וחותם לכל יהודי את משפטו בלא לנו כמה אבא בשמים מחכה שנשוב.
בית דין של מעלה .ומדוע? כי בית טעות וקצת התרחקנו ,הבטחנו
דין של מעלה מדקדק עם האדם ,אך להיות יותר טובים ונשברנו ,לא
חודש אלול ועשרת ימי תשובה
ה' מביט בו ברחמים גמורים!. התנהגנו בצורה נאותה לבן ולבת של
זועקים באוזנינו" :אבא שבשמיים לא
המלך ,מגיע היצר הזדוני ולוחש לנו
שונא אותך! הוא לא מחפש להעניש
לכן ,כותב 'המשך חכמה' )וילך( שגדולה באוזן" :בורא עולם כבר לא רוצה
אותך ,והוא מעולם ,אף לא לרגע
ונוראה שעת הנעילה שמכפרת אפילו אותך .הוא כועס עליך .פגעת בו,
על חילול ה' הקשה ,שאותה רק המלך אחד ,ויתר עליך! .הוא יושב על כיסא
המרת את פיו ,אין לך דרך לחזור
יכול למחול ,ונותר לאדם רק לצעוק, רחמים ,מביט בתמונות שלנו מימי
אליו .הוא לא באמת רוצה את
לשוב ,ולאהוב את ה'!. קדם ,וכביכול בוכה עלינו.
התפילות שלך או את המצוות שלך".
הוא מחכה בכל רגע ורגע רק לסימן
כיצד יתכן שיהיה אסור
לאדם להזמין את חבירו לסעוד עמו העלון מוקדש לרפואה והצלחה :בנימין בן
כעת זו ההדמנות לזכות בזיכוי הרבים בעלון
אלחנן יחיאל ,שלמה בן אלה ,אלונה בת
למרות שהוא ירא שמיים וצדיק? לשנה שלימה .תורמים חד פעמית לזיכוי
פלינה ,רימה בת רינה .זיווג הגון :רות לאה הרבים ,וכל עשרות אלפי העלונים השנה,
בת עליזה ,מאירה ועדי בני ברוריה. נזקפים לזכותכם! 0506-425-002
לע"נ :מברוקה בת בובה ,ניסים בן סניורה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 18
הבית שלך גם לי לא היה נראה שאתה בפרשה ,אבל מן השמים שלחו )לב ,יא( ”כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף“
אותי אל הכתובת שלך .הקב“ה לא טועה בכתובת“... עיון בדברי רש“ י בפסוקנו מגלה עד כמה רבו רחמיו וחסדיו של
ואז סיפר לו בעל הבית ” :דע לך שעד אתמול באמת לא הייתי ה‘ יתברך עלינו.
בפרשה .אם היית שואל אותי עד אתמול למה הקב “ ה שלח אותך ’כנשר יעיר קינו -נהגם ברחמים ובחמלה ,כנשר הזה רחמני על
לכתובת שלי ,באמת שלא היתה לי תשובה .אבל לקב“ ה ,כפי שאמרת, בניו ואינו נכנס לקינו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו
אין טעויות בכתובת .בדיוק אתמול הסתיים בבית המשפט משפט ארוך בין אילן לאילן ,וכו‘.
שנמשך במשך שנים ,אודות ירושה מסויימת ,בסך כמה מיליוני דולר. ’על גוזליו ירחף -אינו מכביד עצמו עליהם ,אלא מחופף ,נוגע
רק אני ואשתי יודעים עליה ,ואפילו הילדים שלי לא יודעים על כך ואינו נוגע ,וכו‘.
כלום .ובדיוק ביום למחרת אתה מופיע ומבקש מיליון דולר... ’יפרוס כנפיו יקחהו -כשבא ליטלן ממקום למקום ,אינו נוטלן
” רק הקב“ ה היה יכול לדעת שבדיוק לפני שהגעת אלי נולדה ברגליו כשאר עופות ,לפי ששאר עופות יראים מן הנשר שהוא מגביה
אצלי האפשרות לעזור לך בתרומה שבקשת“ ,סיים הלה את דבריו ,תוך לעוף ,ופורח עליהם ,לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר ,אבל הנשר אינו
שהוא מוציא פנקס צ‘יקים וכותב צ‘ק על סך מיליון דולר... ירא אלא מן החץ ,לפיכך נושאן על כנפיו ,אומר מוטב שיכנס החץ בי,
כך ”סגר“ הרב סורוצקין את חובותיו ,ושילם לכולם את המגיע ולא יכנס בבני .אף הקב“ה ואשא אתכם על כנפי נשרים‘ ,וכו‘.
להם. אה ,איזו רחמנות!
יהודי שחי עם אמונה ,שחי עם הקב“ה -הקב“ה פורש עליו את הנהגתו של הקב “ ה עם בניו משולה לנשר המטפל בגוזליו,
כנפיו ומרעיף עליו ישועות גדולות. כשהוא מספק להם בעדינות ובחמלה את כל צרכיהם באופן הטוב
יש משפחה באשקלון ממוצא תוניסאי .הבן הגדול נסע לארצות ביותר.
הברית ופתח שם חברה לשערים אלקטרוניים .הוא ראה ברכה בעמלו, אחד הביטויים להנהגה הניסית של בורא עולם מתמקד ב‘קן‘
החברה גדלה ויחד איתה גם ההכנסות גדלו ...בעיקבות זאת הוא הציע שהוא דואג להמציא לכל אדם ואדם .מעולם לא שמענו על אברך
לאחיו השני להצטרף אליו ולהיות שותף בעסק המשגשג .החברה גדלה שהתחתן וגר באוהל ...ולא לשווא אמר האדמו“ ר מסאטמר ,שאחד מן
והתפתחה ואז הזמינו גם את האח השלישי... הניסים של הדור החדש ,אשר קם לאחר השואה ,הוא -שכולם מוצאים
כדרכם של בני עדות המזרח ,יש לבני המשפחה הזו חיבה לדת דירה ,מבלי שאף אחד יכול להסביר זאת.
ולמסורת .אך שלושת האחים שהיגרו לארצות הברית היו שקועים אב לשבע בנות השיא את ביתו הצעירה ,וביום השבע ברכות
בעסקים עד מעל הצוואר ,והדבר גרם להם להתרחק מהמסורת. האחרון שלה ביקש לשאת דברים .הציבור כולו היטה את אוזנו .לא
יום אחד ,אברך בן תורה הזמין אצלם שער אלקטרוני לחצר איש דברים היה אותו אב ,ועד כה מעולם לא דיבר בכל השמחות שערך.
ביתו .האח הגדול הגיע לבדוק את השטח .באותה עת שהתה בבית בשתיקה שהשתררה במקום נשמע היטב קולו הברור:
אחותו של האברך .בעל המפעל פנה לאברך ,ספק בצחוק ספק ברצינות: ” מוריי ורבותיי ,רוצה אני לומר לכם שחיתנתי שבע בנות -
”אולי אתה משדך לי את אחותך?“... והקב“ה בכלל לא עזר לי.“...
האברך הביט עליו בתימהון ואמר ” :אתה רציני? זו בחורה השתיקה העמיקה שבעתיים .הכל הביטו בחמלה ביהודי -נראה
חרדית שומרת תורה ומצוות .היא רוצה להינשא לבן תורה ולהקים בית שנסתתרה עליו בינתו ...לא פשוט לחתן שבע בנות ...ככל הנראה העול
של תורה“ .והוסיף ” :אומנם אחותי לא מתאימה לך .אבל יש לי רעיון הכבד שיבש את דעתו עד שהוא נזקק כעת לטיפול נפשי ...המחותן
בשבילך ” :יש לנו שכנים ,משפחה יהודית אמריקאית ,יש להם בת נבהל ,והחתן עצמו החוויר כסיד ...מה זה היה לאביה של אשתו
טובה .אם אתה רוצה -אני מוכן להציע“. הצעירה?!...
הבחור הביע את הסכמתו ,האברך הציע -והשידוך יצא לדרך. או אז המשיך האב ואמר ” :הקדוש ברוך הוא לא עזר לי ,אלא
לאחר שהתארסו הוא קנה לארוסתו טבעת יהלום בעשרים אלף דולר. הוא עשה את הכל -אני לא נקפתי אצבע! ...הוא הביא לי הביתה את
השידוך ,את השמחה ,את הברכה ,את הישועה ,את ה -כ -ל ...אני לא
בתחילת שנת תשפ“ ד ,לקראת החגים ,נסע הבחור עם ארוסתו עשיתי מאומה.“...
לארץ ,כדי לערוך היכרות עם הוריו באשקלון .כשההורים ראו אותה אם נשכיל לזכור את הדברים הללו בכל שלב בחיינו ,ובפרט
לראשונה הם התאכזבו ,כי ציפו שבנם ייקח בחורה מסורתית יותר. בשלב נישואי הילדים המדיר שינה מעיניהם של הורים רבים -נוכל
הבחורה שהתה עם הבחור בבית הוריו באשקלון .היא שמעה להסיר את שק הדאגות הכבד מעל שכמנו -מה לנו לחשוש ולפחד,
שבשמחת תורה תתקיים מסיבה ב‘נובה‘ ,לא הרחק מאשקלון ,והציעה כאשר בורא העולם בכבודו בעצמו מרחף כנשר מעל קן ביתנו ,ודואג
לבחור לנסוע יחד לבלות שם .אמר לה ” :אני ממשפחה תוניסאית ,אני עבורנו ועבור צאצאינו לטוב ביותר?!...
לא יכול להרשות לעצמי לנסוע לבלות בשמחת תורה ,אני חייב להישאר מציאות שבה הקב “ ה לוקח אדם על כנפי נשרים לעבר מחוז
עם הורי באשקלון .אבל אם את רוצה ללכת -תלכי“. חפצו ,אינה רק תיאור ציור ,אלא מציאות ניסית שמתרחשת בהשגחה
יש לה דוד שגר בישראל .היא התקשרה לדוד שלה והציעה לו פרטית מופלאה גם בימינו!
לנסוע יחד ל ‘ נובה ‘ .ואז קרה מה שקרה -בבוקר שמחת תורה פרצו בתקופה מסויימת היו לרבי שלום בער סורוצקין שליט “ א
אלפי מחבלים מעזה לישראל וטבחו מאות ממשתתפי המסיבה ב‘נובה‘. חובות גדולים מאוד .הגירעון לא איפשר לו לשלם משכורות לעובדים
הדוד שלה נרצח ,היא עצמה נפצעה .היא מרחה על גופה מהדם של דוד ומילגות לאברכים .הוא נסע לחו“ ל פעם ועוד פעם ,ביקר בכל הכתובות,
שלה ,וכשהתקרבו המחבלים היא עשתה עצמה כמתה וניצלה בניסי ואחרי הכל היה חסר לו עוד מיליון דולר לסגור את החובות.
ניסים. הוא עילעל בפינקסו ומצא שם כתובת של אדם שאף פעם לא
הארוס שלה היה מזועזע .חשב בליבו ’ :מזל שלא התפתיתי היה אצלו ,ואף אינו מכיר אותו .דא עקא ,אותו אדם גר במרחק של
ללכת איתה ,בזכות שעמדתי בניסיון -ניצלתי ‘ .האירוע טילטל את ארבע שעות נסיעה לכל כיוון ,והוא הסתפק מאוד האם כדאי לו לעשות
נפשו‘” :אם ה‘ שמר עלי ,איך אני מרשה לעצמי לעבור עבירות?! אני את המאמץ והטירחה ,להגיע לאדם שהוא לא מכיר ,שכמה כבר ייתן
חייב להתחזק ולהתקרב לה‘ “. לו?
השניים חזרו לארצות הברית .הוא התחיל ללכת לשיחות לבסוף החליט לעשות את ההשתדלות.
ולשיעורי תורה .עם הזמן הוא התחבר לדף הגמרא והתחיל ללמוד חצי כשהגיע לכתובת ,ראה לפניו בניין רגיל ,לא וילה ” .אדם שאני
יום .הוא הודיע על כך לאחיו ” :החלטתי להקדיש חצי יום ללימוד רוצה לבקש ממנו תרומה בסדר גודל של כמיליון דולר לא גר בבניין
תורה“. רגיל ,גם לא בוילה ,אלא באחוזה “...הירהר לעצמו ,ודפק בדלת.
הם היו המומים ,אך לא היה להם מה לומר ,שהרי הוא המייסד בעל הבית פתח והכניס אותו פנימה ,והרב סורוצקין סיפר לו על
והבעלים של העסק והם רק שותפים זוטרים שלו. תלמודי התורה שלו ,על הישיבות שלו ,על הכוללים שלו ,הראה לו
הוא כל כך נהנה מהלימוד עד שהחליט להקדיש את כל היום תמונות ,וסיפר לו שהוא זקוק לתרומה של מיליון דולר לכיסוי
ללימוד .הוא הודיע לאחיו ” :אתם תמשיכו לנהל את העסק ,ואני גירעונות.
אצמצם את חלקי בשותפות“. בעל הבית פרץ בצחוק ” :ממני אתה מבקש מיליון דולר? אני
כלל לא בפרשה ,לא מתקרב לסכומים כאלו“...
השיב לו הרב סורוצקין ”אומר לך את האמת! על פי מראה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 19
הבחורה ראתה את הארוס שלה משתנה לנגד עיניה .היא
התארסה עם בחור חילוני וקיבלה בחור ישיבה ...אמרה לו ” :אנחנו לא
מתאימים“ .השיב לה ” :את צודקת“ ...הם החליטו להיפרד .זמן קצר
הלכות יום כיפור לאחר מכן הוא נכנס ללמוד בישיבה.
ואת מי הוא פגש בישיבה? את האברך שהזמין אצלו שער
-מצווה להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכפורים וכן דרשו חז “ ל אלקטרוני .הוא רצה שהאברך יציע לו את אחותו ,ובמקום זה הציע לו
ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב .וכי בתשעה לחודש את בת השכנים ,שאיתה התארס ולבסוף ביטלו את השידוך...
מתענים והלא בעשירי מתענים ,אלא לומר שכל האוכל ושותה מעלה האברך התחיל ללמוד איתו חברותא .הוא התפעל מהרצינות
שלו ,מרמת הלימוד שלו ומהיראת שמיים שלו .לא חלף זמן רב עד שהוא
עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי ועיקר מצוות האכילה ושתיה הציע לו את אחותו ...השניים התחתנו ובנו יחד את ביתם ,בית של
היא ביום של ערב יום הכפורים ,ולא בלילה .ואף הנשים חייבות במצוות תורה.
אכילה ושתיה בערב יום הכפורים. הקב“ ה ,מסובב הסיבות ,מסובב ומגלגל את חייו של האדם כפי
-עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר ,עד שיפייס את מה שהאדם מבקש ומכין לעצמו .וכשאדם משכיל לנצל את ההתעוררות
שלו ולא מבזבז אותה ונותן לה ללכת לאיבוד -הוא זוכה לסיעתא
חבירו. דשמיא נפלאה ,וכל אשר יעשה -ה‘ מצליח בידו.
-מנהג יפה לטבול בערב יום הכפורים במקווה טהרה. )עלינו לשבח/ברכי נפשי/שש באמרתך(
-יום הכפורים לילו כיומו לכל דבר ,אסור במלאכה ,ובאכילה ושתיה,
וכן אסור בסיכה ורחיצה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
-חולה שהוזהר מרופא שלא יצום ,פן יכבד חוליו ויבוא לידי סכנה,
ואפילו אם החולה אומר שאינו צריך לאכול ,אין לו להתענות אלא יאכל יום כיפור הוא מקווה טהרה
וישתה פחות פחות מכשיעור ,ובמקום חשש ספק סכנה ,אסור לו בחור ניגש למשגיח של ישיבת לייקווד ואמר לו שהוא תמיד
להחמיר על עצמו ולהתענות. חושב מחשבות רעות ,ואינו מצליח להתגבר על כך ” .כעת מגיע יום
-בהבדלת מוצאי יום הכפורים על הכוס ,אין מברכים ” בורא מאורי כיפור ,ואני מרגיש פשוט רע עם כך .איך אחשוב מחשבות רעות ביום
האש“ אלא רק על אור ששבת ,ולא על אור שהוציאוהו עתה על יד גפרור הקדוש? האם עדיף שאקח כדור שינה ואישן כל היום ,וכך לא אתפלל,
)חזון עובדיה( וכיוצא בזה. אבל ארוויח שאני צם ללא מחשבות רעות ,או שעדיף שאתפלל אפילו
הלכות סוכות שאני יודע שאיני מסוגל להתגבר על אותן מחשבות?“
”תתפלל!“ הורה המשגיח.
-מצות עשה מן התורה לשבת בסוכה שנאמר ”בסוכֹת תשבו שבעת ימים ”ומה עם המחשבות הרעות?“ היקשה הבחור.
בסכֹת“ .ונכון שכאשר באים לקיים מצות סוכה כל האזרח בישראל ישבו ֻ השיב המשגיח ” :יום כיפור הוא מקווה ,ומקווה מטהר
בלילה הראשון של החג שיכוונו שיושבים בסוכה זכר לענני כבוד טמאים!“
שהקיפם הקב“ה בזמן יציאת מצרים. מי שמתפלל ביום כיפור בכל הלב וזועק :ריבונו של עולם ,אני
-מן התורה צריך שהיו לסוכה 3דפנות לפחות. מבקש שתטהר ותרומם אותי ותעזור לי לשוב בתשובה ,תהיה לו סיעתא
-דופן ההולכת ובאה ברוח מצויה .פסולה .ואפילו שאין הדופן תיפול דשמיא מיוחדת להתעורר .זה הכח של יום כיפור ,כמו שאמר רבי עקיבא
)יומא ח ,ט( ” :מה מקווה מטהר את הטמאים ,אף הקב “ ה מטהר את
מהרוח אלא רק מתנדנדת פסולה.
ישראל“.
-הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמיים ואם עשאה תחת תיקרה או לכל אדם יש כח לטהר את הנפש שלו ,ולכן הוא צריך לדעת
אילן פסולה. שעיקר ניסיון היצר הוא לטמא ולהכשיל אותו ,ובזה צריך להיזהר
-כיצד מצות ישיבה בסוכה? אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל 7 ביותר .הדבר הראשון שכל בחור מקולקל עושה הוא :דיבור בסגנון
ימים בין ביום ובין בלילה. רחובי וניבול פה ללא כל סיבה ,מפני שהיצר הרע מטמא אותו בטומאה
)לוקט מ‘תורת המועדים‘( -אישה פטורה ממצות סוכה. נוספת כדי שלא ישוב בתשובה.
עיקר המלחמה היא בנקודה של טהרת הלב ,ה “ סור מרע“ .כל
אחד יודע במה הוא פגום ,ולכן הוא צריך לבקש ולהתפלל על כך ,ולקבל
על עצמו להתקדם אפילו במשהו ולהשתדל למעט באותו דבר או אפילו
לבטל אותו לגמרי ,כל אחד לפי עניינו ,ומי שעובד גם על החלק של ” סור
מרע“ וגם על החלק של ”עשה טוב“ ,הוא שזוכה לש“י עולמות.
)לב ,ט( כי חלק ה‘ עמו יעקב חבל נחלתו מעשה באברך שבכולל שבו הוא לומד עורך אירגון להחדרת
פירש רבי משה מקוברין זצ “ ל :חוט דק וקל וחומר אם הוא ” שמירת הלשון “ מבחן חודשי בספר ” חפץ חיים “ ,ומי שמצליח בו
פגום ,לא יכול למשוך כלום .הוא יקרע מיד .אולם כשלוקחים כמה בהגרלה על סכום של חמש מאות שקל ,ובהגרלה משתתפים כל הנבחנים
מרחבי הארץ.
חוטים ושוזרים מהם חבל ,גם אם החוטים דקים ,וגם אם יש ביניהם והנה אירע דבר פלא :אחד מהאברכים זכה בהגרלה במשך
חוט פגום -יש בכוחו של החבל הזה למשוך קרוניות גדולות. שלושה חודשים ברציפות!
עם ישראל הוא ”חלקו“ של ה‘ בעולם. ניגש אליו ראש הכולל ושאל ” :אולי תגלה לי את הסוד ,איך זה
האנשים הפחותים שבעם ישראל הם בחינת ”יעקב“ ,לשון עקב. ששלוש פעמים ברציפות אתה עולה בהגרלה?“
” אני מאוד זקוק בתקופה הזו לפרנסה “ ,אמר האברך ” .בכל
אומרת התורה הקדושה :כאשר עם ישראל מלוכד ומחובר פעם שעשיתי את המבחן ,התפללתי לקב “ ה ” :ריבונו של עולם זכני
ביחד ,והריהם בבחינת ” חבל“ -גם הפחותים שבהם משתבצים בתוך להתפרנס בהיתר ולא באיסור ,בנחת ולא בצער ,בדרך של קדושה ולא
הכלל ,ולא רואים את הפגם שלהם. בדרך של טומאה חלילה“.
בכוחות משותפים הם ”מושכים“ קידוש ה‘ בעולם ,כמו חבל והקב“ה ענה לתפילתו באופן שהוא כנגד השכל והטבע ,שהרי יש
מאות נבחנים ,ובכל זאת הוא זכה במשך שלושה חודשים ברציפות!
שיש לו כח למשוך ,וכך הם זוכים לניסים ולסיעתא דשמיא. כשמתפללים ומבקשים באמת ,יש סיעתא דשמיא נפלאה.
)שש באמרתך( השנה הבאה עלינו לטובה תלויה בקבלות שהאדם מקבל מכיוון
שהקבלה היא המפתח לשערי הברכה שבשמיים ,וככל שהקבלה יותר
חזקה ,גם המפתח יותר חזק .לכן ,ישתדל כל אחד לקבל שתי קבלות,
אחת בחלק של ”סור מרע“ ,ואחת בחלק של ”עשה טוב“.
)שש באמרתך -יום הכיפורים(
לעילוי נשמת :יואב בן מוחא בן סימי ,שושנה שירה חג‘בי בת אברהם ,מיכאל חג‘בי בן סעדיה ,לזכות אריה חג‘ בי בן שושנה ,טלעת בת טאוס ,צדוק בן סעיד הינדי ,ציון נגר בן סעדה ,אסתר תוהמי בת סעיד ,מיטל ודיקלה בנות אסתר וישראל,
חנה מנצור בת יוסף ,רחל שגן בת שולמית ,סעדיה בן שלמה ,חנניה סספורטס בן קלרה ,אופיר בן יצחק ,יאיר נגר בן זכריה .הראל בן הדסה ,דוד בן פריחה ,חיים כלאפו בן אסתר ,אליעזר בן זולה ,ציון בן רחל ,אריאל בן זילפה ,בניהו בן יהודית,
איל בן צדוק ,כרמלה בת גורג‘ יה ,כוכבה בת אורה ,אהרון בן חיים ,שלמה בן רוזינה ואהרון ,רוזט רייזל בת יהודית ,זכריה בן יפת חסן יעקב ,שושנה שמעה בת ישראל ,שושנה קמר בת עוואד.
לרפואת :נוי בת הילה ,חנה בת סין-שרה שפירנצה ,רונית בת זהבה ,מארק בן רחל ,אילן בן רומית ,שושנה בת מזל ,אסתר בת מרים ,ליאת בת אסתר ,מאיר רפאל בן מסעודה ,שירן בת אילנה ,נעמי בת אורלי ,צבי כהן בן אמירה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 20
©
þęę
ăěĜ ěĜ
Ē
®©
²¡ °¬±¡°¬¡© ă ûĘ ęþ
ęþ
¥¡°¯¡ª²£°ª¦Čȱ¨± Ę Ė
ę
Ė
þ
óĉã ïÝ ćþã ßø âāøćà ĈÛ ë ïâ ũũŬ Š ťũ ŦũŦ Ŭ Š ŤŠ ũ Ũ ŨŨ ŠĜ ďþĐ
ăěũ ť ŧů ũŦ Ŭ
ęþ
ŧŬ ŧť Ŭ Š
Ę þ üøĈÛß ë ñôä ć£üøĈäß ë ôò ÛĆû âó ÛĆ Ũ Ũ Š Ť Ţũ Ŭ ŧ ŠĚ ý
ăęŨŨ Ţ ŨŬ Ť ũŠ Ũ
ă ă
üøĈß ë òã ĆÞæ âóøĈà ë òÛ ãĆĉø àððÛæ ûĘ ę
ă
þ Ť ů ŠũþũŤ ů Š ŧ Š Ũ ŢŤ Ũ ŧť Š ů ŧĚ ęĐ
þ Ŧũ ŧŠ ů Ť Šũ ŢþŤ ů Ũ ţ Ŭ ŧť ů Š Ũ ťŬ Š ŨŨ ů Ŭ Š Ŧ Šŧ Ş ŦŰ ũ Ũ Ũ ũ ũ ŠĚ ýďę
þ þ ęŬť ů Šŧ Ũ Ţ ŨŬ ę þęů ũŦ Ŭ ŧ Ť ũŨ ů Š ŨŨŬ Ŧ ů
ă
ďĐ Ēă
ă þĘ ę þěě
þ ě Ĝ Ėėþ ă
þ ă
ă þ ĘęûĖĖ
ăďęęĐ
ă þ þ û Ěýę
ă
ă þęĚ þ ă
ă þ þę
þ þþ
*
ăęč Ďă
Ė ûĖĖ
ă þĚ
ûĖ Ė Ė
ę ăęč Ďþ
ă þ
þ þ þ Ě
þ þ þ
ĀĀĀ ă
ă
þ
Ďþþ
Ā ăč
þ Ēă ăę
þ þĚ
ý þ ďþĐę þ þ
Ě þ þčĎþ
ăęě ăę
ĀĀĀ ĘĖęþ
þ Ě
ă ûĖ
þă
ęĀĀĀ þ þ
þ
Ą Ā þ
ăăă ă þ
þ þ þ
ă ēă þ þ
ă ăęĒþ
þ Ď Đ Ę ę Ě
þ þ þþďþ
ăčþ þ
ă
þ þþ
þ þ ăęþ
ă Ą Ā ý þ Ě
þ Ā þ Ď ă
þ þĘęďýęĐ
Ą þþý þ ăěě
þþ þč Ď
ă ă ă þ þ
Ā þ þ þ
ă Ē ăčăăă ěĜĎ ăčĘ ę Ēă
þ þ þ
þ þ þþ þ þ
þċăăăĎě Ĝă ęĎęę þ
þăăă ăč ěĘ
ă þ Ĝ ý
ă þ ę ă þě Ęę
.č.Ħ :ĐĥĞĚĐ ĘĞč
Ē ě Ē Ě ýď Đ Ė ę
þ þ þ þ
óöñĈóûĈćôăøĀðüøðćóĉïĉôúõûþøÿôāýó ă Ēă ěĜ
ĀûïôýĀóöýĈ ćûïöôûĈûþýõôýĉø÷ćă þ ăþ
ĀĆăð þ þ ěĜ þ
R\ZLQHV#JPDLOFRPûôï _ïðóòôýāðùĈýó_ ă ăęę þ
דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז- טועמיה 21
953
©¦§¡¤
ěĜ þ
ă þ
ă
þ ę û
û
Ē ă
ę Āû
þ *
ă
ę ûĖ
þ
þ ĝ
þ ûĘ
ŧŬ ŠŤ Ĝ
Ŭ Š ď þ Đ ę þ
ŤŨŬ Š ŧ Ŧ Ũ Ũ Ŧ Ŧ Ŭ Š ŧ Ŭ Ŧ ů Ţ ŨŤ Ŭ ŧ þ
Ŧ ŬŠŰ ŬŤ ûŦť Ŧ ŭŪ ŧ Ŧť Ŧ ŭŪ ŧ þũ ă
ăě Ŧ ť ũ ũ Ţ
ũ
ťŬ Ţ Ŧ Ũ ŨŰ Ũ ŠĜďþĐ ďýĐ ă þ
ăęěŨŠ ŬŤ ŧ Š Ŧť Ŧ ŭŪ ŧŦť Ŧ ŭŪ ŧþũ ŤŨŬ Š ŧŬŨ Š þěĜ
ă
þ þ
ăăă ġ
þ þ þ
þ þ þ þ
ăěĜ
ă ăăă
þ
þ þ
þ Ě ý þďă Đ
þ ý þě ăăăþĢ
þ
þ þ þ þ
ă þ
ă Ĝďþ Đ þ
ă ęęě þ
* ă
Ď þ þ
þ
ęĐ Ę ę ę þě Ĝ þ
þčęď þ
ăăă þþ
þ þ ă
ă þ þ ġ
þ þ
Ę ę þ
þ
þ Ďþþ
þ þ
ă
ă Ēăč þ
ĒþĐ þ
þ þ þ
þ ă Ťť Š Ť Š ŦŠ Š ŨŬŬ ŧ Ť ũŨ Ŭ ŤŬ ŧŨ Ť Ţ ŧ Ũ Ũ ŠŬŤ ŠŰ ŧĜď
ăěŦ Ť Ŧ Ŭ Ť ũ Ť ŨŬ Ť ŧþ Ť Ŭ Ũ ů Ũ Š Ũ ŬŠ Š Ŧ Ą
þ
þ Ę ę þ ý
ă ęþ þ þ
ďăĐ þ
þ
þ ă
ăăă
þ þ þþ
ęþ
ă ă
þě Ĝ ăþ
ďę ę Đ ę
ûû
Ā
þ ûĖ ĈĖ ċ Ě ýę
þ û
Ā û
þ ă
ă þ *
Ę ę þ ûĖ Ę Ė
û ăęęþ ă
Ā û ę ý
* Ē ă ûĘ
þ þ
úďĖ
Ŧ ţ þ ĎĀěý
ČûčĘ ŦŪŭ ŦŤ Ū Ş
ť ę Ţ þ þ þč
ă
~ ~
§§¤ª²®¬¤¥¡¦°² ~~ ~
! $#!#¡#ň ! ! ¡ $ # #!# #! #!# ! !$ !
shivti11@gmail.com* *
~ ~~~ ~
$Q\RQH,QWHUHHGLQUHFHLYLQJ7LY+DNHKLODZHHNO\LQ+HEUHZRU(QJOLVKVKRXOG(PDLO6KHOGRQ#KSLQVQHW Or | ]HOLJN#JPDLOFRPRUWH[W
דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז- טועמיה 22
6:13
7:19
7:55
פרשת האזינו
הגמרא אומרת במסכת מגילה טז :גדול תלמוד תורה יותר כל התורה שמותיו של בורא עולם
מהצלת נפשות.
מסופר על הט''ז רבי דוד סגל זצוק''ל שפעם היה יושב ולומד עם "כי שם ה' אקרא הבו גודל לא-לוקינו"
תלמידיו ,נכנסה אישה בוכיה לביהמ''ד נפלה לרגליו ואמרה :רבי, על הפסוק 'כי שם ה' אקרא' מובא בגמרא )ברכות כא(.
חוס ורחם ,ביתי חולה מאוד והרופאים אפסה תקוותם .כבר שמכאן לומדים שצריך לברך ברכות התורה לפני הלימוד
הרימו ידיים ,אנא חוס על ביתי הקטנה .אמר לה הרב ,ומה אעשה שהרי נאמר כי שם ה' אקרא ,שזה התורה הקדושה ,לפני
לך? אני לא יודע סגולות ולא קמיעות ולא לחשים ,א''כ במה הלימוד אזי ,הבו גודל לאלוקינו כלומר תן שבח וגדולה
אושיע אותך? ישב והרהר כמה שניות ואח''כ חתך איזה קרטון לאלוקינו על ידי שאתה מברך ברכות התורה) .ולהרבה
מהסטנדר שלו שהיה מרופט מרוב שימוש ואמר לה קחי זאת פוסקים ברכת התורה היא מהתורה מכל מקום דעת שו"ע
ושימי בכוס תה של הבת כמה פעמים ביום .ואכן זכות הקרטון שרק ברכת המזון היא מהתורה ,סימן קפ"ד(
הזה שספג עשרות אלפי שעות לימוד תורה עמד לה לבת להחלים המהרש"א מקשה ,כתוב כי שם ה' אקרא ואיך זה קשור
ולהתרפא. ללימוד התורה כשאני מזכיר את שם ה' כמשמעות הפסוק כי
השו"ע בסימן קנ"ו כותב שצריך האדם לקבוע עיתים לתורה שם ה' אקרא? ועונה המהרש"א שבעצם כל התורה היא
ואפילו שיאבד ממון הרבה. שמותיו של הקדוש ברוך הוא ולכן כשאומרים בשם ה' אקרא
כותב הספורנו )דברים פרק כח פסוק ב( )פרשת כי תבוא( על הפסוק וז"ל היינו שהתורה כולה שמותיו של הקב"ה ,הבו גודל לאלוקינו
"ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" .אף על פי שלא תשתדל היינו לברך ברכות התורה כאשר אנו מברכים על התורה אנו
אתה להשיגם" :כי תשמע בקול ה' א-להיך" .וזה כשתהיה תורתך מראים שהתורה היא דבר רוחני ולא עוד מקצוע להחכים את
קבע ומלאכתך עראי ולפיכך ישיגוך הברכות בלתי השתדלות .עכ"ל האדם.
קבע עיתים לתורה וקיבל יותר הכנסה בפחות עבודה כותב החפץ חיים בשמירת הלשון וזה לשונו :כִּ י בֶּ אֱ ֶמת ֵאין
מספר ר' אהרון :הייתי אז בבית המדרש .אל תשאלו אותי מה תּוֹרה ,כְּ מוֹ שֶׁ ָא ְמרוּ חֲ ַז''ל ,שֶׁ יֵּשׁ ִשׁ ִשּׁים ִרבּוֹא ֵקץ ל ְִק ֻד ַשּׁת ַה ָ
בדיוק למדתי ועם מי ,שהרי בית המדרש הוא פשוט בית .נמצאים אוֹתיּוֹת ִ יתא בְּ ִמ ְד ַרשׁ ֵרוּשׁים ְל ָכל פָּסוּק וּ ָפסוּ ק שֶׁ בַּ ָ
תּוֹרה .וְ ִא ָ פּ ִ
בבית ,גם אם לא בדיוק לומדים .זהו מקום טבעי של כל יהודי, דוֹשׁים שֶׁ ל הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא מוֹתיו הַ ְקּ ִ
ְדּר' עֲקיבָ אְ ,דּאוּר שֶׁ ל ְשׁ ָ
וגם שלי .באותו זמן בו הייתי בבית המדרש ,חגגו שם סיום לְמַ עְ לָה ,הוּא עֶ ְשׂ ִרים וְ ֶאחָ ד אֲ לָפִ ים ִרבְ בוֹת ַפּ ְרסָ אוֹת ,כְּ ִמנְ יַן שֵׁ ם
מסכת .הסיום הזה עורר בי אי אילו נימים של קנאת סופרים ,כי ֶא ְהיֶה .וְ ָא ְמרוּ חֲ זַ ''ל וְ הוּא ְבּ ַילְקוּט ְתּ ִהלִּיםָ :אמַ ר ַרבִּ י ֶאלְעָ זָר:
זה לא היה סיום ששייך רק לתלמידי חכמים מופלגים ,או לאיזו תּוֹרה ]היינו פרשה סתומה ופתוחה[ עַ ל ל ֹא נ ְִתּנוּ ָפּ ָר ִשׁיּוֹת הַ ָ
קבוצה נבחרת ,שקיבלה על עצמה ללמוד מסכת .זה היה סיום של קוֹרא בָּ הֶ ן ,הָ יָה הַ סֵּ דֶ ר ,שֶׁ ִאלְמָ ֵלי נ ְִתּנוּ עַ ל הַ סֵּ דֶ ר ,כָּ ל ִמי שֶׁ הָ יָה ֵ
הרבה חברים מהקהילה ,שקיבלו על עצמם ללמוד לפי סדר יָכוֹל לְהַ חֲ יוֹת ֵמ ִתים וְ ַלעֲשׂוֹת מוֹפְ ִתיםְ ,ל ָכ נ ְִתעַ ֵלּם מֵ ֶהן ִס ְד ָרן
מסוים .אני יודע שזה מקובל בהרבה מקומות .יש קהילות תּוֹרה ,וְ הוּא גָּלוּי לִפְ נֵי הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא שֶׁ נֶּאֱ מַ ר }ישעיה שֶׁ ל הַ ָ
שהנהיגו ללמוד מדי יום עמוד של גמרא או של דף ,או עמוד ''וּמי כָּמוֹ ִני ִי ְק ָרא''.
מ''ד ז'{ִ :
במשנה ברורה .יש כל מיני מסלולים וכל מיני מקצועות ,וכל אחד, יתא ְבּ ִספְ ִרי פּ ָָר ַשׁת עֵ ֶקב }משלי ה' ט''ז{'' :יָפוּצוּ מַ עַ ְינ ֶֹתי וְ ִא ָ
אם הוא רק רוצה ,יכול ללמוד מה שליבו חפץ .ואני ,חפצתי. תּוֹרה לְמַ ִים .מַ ה ַמּ ִים חַ יִּ ים לָעוֹ ָלםַ ,אף חוּצָ ה'' .נִ ְמ ְשׁלוּ ִדּ ְב ֵרי ָ
באמת חפצתי ,אבל עד אותו סיום ,לא הבשילאצלי הרצון לכדי תּוֹרה ַחיִּים לָעוֹ ָלם ,שֶׁ נֶּאֱ ַמר }משלי ד' כ''ב{'' :כִּ י ַחיִּים ִדּבְ ֵרי ָ
החלטה .אני מוצא את עצמי בין חתני הסיום הנרגשים ,מקבל גם הֵ ם ְלמֹצְ ֵאיהֶ ם וּ ְל ָכל בְּ שָׂ רוֹ מַ ְרפֵּ א'' ,וּמַ ה מַּ ִים מַ ֲעלִים ֶאת
כן מהכיבוד שהם מגישים לכבוד גומרה של תורה ,והטעם המתוק תּוֹרה מַ ֲעלִים ֶאת ָה ָאדָ ם ִמטֻּ ְמ ָאה הַ טָּ מֵ א ִמטֻּ ְמ ָאתוָֹ ,כּ ִדּבְ ֵרי ָ
של העוגה קצת חמוץ לי ,מפני שבסתר ליבי אני יודע ,שבעצם גם הוֹרה''.לְטָ הֳ ָרה ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר }תהילים י''ט י'{" :י ְִר ַאת ה' ְט ָ
אני הייתי יכול לערוך סיום .והנה אני פוגש בידידי ,יהודי הטרוד מצוות לימוד התורה הקדושה היא המצווה הגדולה ביותר
בענייני מחיה וכלכלה ,ממש בסגנון שלי ,ואני שואל אותו ,בהרבה מאשר כל מצוות התורה ,אנו אומרים לפני התפילהֵ :אלּוּ
יותר מקורטוב קנאה :גם אתה מסיים?" והוא אומר לי“ ,לא. ֵרוֹתיהֶ ם בָּ עוֹ ָלם הַ ֶזּה אוֹתם וְ אוֹכֵל פּ ֵ ָ ְדבָ ִרים שֶׁ ָאדָ ם עוֹשֶׂ ה
סתם נקלעתי הנה ,אני ממש לא מבין מה אני עושה פה" .ואני ]שמקבל מפירות המצווה בעולם הזה[ ,וְ הַ ֶקּ ֶרן ַקיֶּמֶ ת לָעוֹ ָלם
יכול לשמוע את הצער שלו ,שמשקף את הצער שלי“ .גם אני לא הַ בָּ א :וְ ֵאלּוּ ֵהן :כִּ בּוּד ָאב ו ֵָאם ,וּגְ ִמילוּת חֲ סָ ִדים ,וּבִ קּוּר חוֹלִ ים,
מבין" ,אני עונה לו ,אבל בעצם אין שום סיבה שבפעם הבאה לא אוֹר ִחים ,וְ הַ ְשׁ ָכּ ַמת בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,וַהֲ בָ ַאת שָׁ לוֹם בֵּ ין וְ הַ כְ נ ַָסת ְ
נהיה גם אנחנו חלק מהאירוע .מה דעתך לייסד שיעור ,ולהתחיל תּוֹרה כְּ ֶנגֶד ֻכּ ָלּם
ָאדָ ם לַחֲ בֵ רוֹ וּבֵ ין ִאיש ל ְִא ְשׁתוֹ וְ ַתלְ מוּד ָ
ללמוד את המסכת הבאה?" שנינו עסוקים בפרנסה ,לשנינו קשה אומרת המשנה בסוף 'ותלמוד תורה כנגד כולם' הגמרא
להקדיש את הזמן ,אבל בסייעתא דשמיא אנחנו נותנים כוח אחד בקידושין דף מ .אומרת ,שאל רבא את רב נחמן ,מדוע רק
לשני ,ומחליטים שהפעם באמת“ .מי ימסור את השיעור?" שואל מצוות אלו אוכל מפירותיהן בעולם הזה ,הרי גם במצוות
אותי החבר" .אחד משנינו" ,אני עונה לו“ ,ואולי נפגוש עוד שילוח הקן כתוב "והארכת ימים" כמו שכתוב בכיבוד אב
יהודים שרוצים להצטרף" .הקב"ה עוזר ,וכשאנחנו יוצאים מבית ואם והארכת ימים ,וכן בלימוד תורה כתוב כי היא חייך
המדרש ,אנו פוגשים באברך תלמיד חכם ,ומציעים לו להיות מגיד ואורך ימיך? וענה לו רב נחמן שמצווה שהיא מועילה גם
השיעור שלנו .הוא מסכים ,וברגע זה נחנך שיעור שיימסר לשמים וגם לבריות שניהם נהנים ממצווה זו ,מוזכרת
בעיצומו של יום ,בשעה שתיים בצהרים .מאז ,בשעה זו אני יוצא במשנה ,ואלו שילוח הקן הוא רק טוב לשמים ולא לבריות
ממקום עבודתי ,הולך למקום עבודתו של חברי ,ושם אנחנו ולכן לא מוזכרת.
נפגשים עם המגיד שיעור ,ולומדים יחד כארבעים דקות .ארבעים שואל הגאון הרב יצחק אלחנן וסרמן זצ"ל הרי גם לימוד
דקות של גן עדן בתוך העולם הזה .הסיפור יכול להיגמר פה ,אבל תורה הוא רק טוב לשמים ולא לבריות?
יש לו המשך :הקב"ה הראה לי כמה הוא אוהב את השיעור החדש ומתרץ כיון שהגמרא אומרת במסכת סנהדרין צח .שמי
שלנו .זה לא שלא הייתה לי קביעות עיתים עד היום ,למדתי בכל שאומר 'מאי אהני לן רבנן' הרי זה אפיקורס ,כופר ב"מ
יום בערב ,אבל ביום – זה היה חידוש .עד לפני זמן מה הייתי דהיינו מי שאומר מה מועילים לנו אלה האברכים ובחורי
עובד קשה ,ומייחל להרווחה .המשכורת לא סיפקה אותי .והנה, ישיבות היקרים שעומלים בתורה ,הרי זה נקרא אפיקורס
תקופה קצרה מאז שהתחלתי את השיעור קיבלתי טלפון מיהודי שהרי עליהם עומד העולם שהרי כתוב "אם לא בריתי ]זו
שמעוניין שאעבוד בשבילו ,ומדובר בעיסוק הרבה יותר קל ,עם התורה[ יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ,כלומר
משכורת גבוהה משמעותית! אני חשבתי שאני מוריד מאפשרויות אלמלא התורה שנקראת בריתי שעוסקים בה יום ולילה
הפרנסה למען לימוד התורה ,אבל למעשה קרה בדיוק ההיפך. חוקת שמים וארץ ,היינו העולם לא תתקיים ,יוצא איפה
בזכות לימוד התורה ,הגיעה ברכה בפרנסה] .הסיפור עלון השגחה פרטית[
שלימוד תורה מועיל גם לבריות לכן הוא נכלל במשנה
העוסק בתורה יסורים בדילין ממנו במצוות שאדם אוכל מפרותיהן בעולם הזה והקרן קיימת
תּוֹרה ְיסוּ ִרין עוֹסק בַּ ָ ברכות דף הָ .אמַ ר ִר ִבּי ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ל ִָקישׁ ָכּל הָ ֵ לעולם הבא.
יוֹחנָן זה אֲ פִ ילוּ ִתּינוֹקוֹת שֶׁ ל בֵּ ית ַרבָּ ן בְּ ִדילִין הֵ ימֶ נּוּ ָ ...אמַ ר לו ִרבִּ י ָ ע ל פי זה מסביר החפץ חיים מדוע העולם הוא ככדור בזמן
יוֹדעִ ין שהעוסק בתורה יסורים בדילין הימנו )שמות ט''ו( וַ יּ ֹאמֶ ר ְ שבארץ ישראל לילה ,ביבשת אמריקה עדיין אור ,שבזמן
ִאם שָׁ מוֹעַ ִתּ ְשׁמַ ע ְלקוֹל ה' אֱ ֶהי וְ הַ יָּשָׁ ר בְּ עֵ ינָיו ַתּעֲשֶׂ ה וְ ַהאֲ ַזנְ ָתּ שבארץ ישנים קול התורה ימשיך להיות באמריקה ולא
וֹתיו וְ שָׁ מַ ְר ָתּ כָּל חֻ ָקּיו כָּל ַהמַּ חֲ לָה אֲ שֶׁ ר שַׂ ְמ ִתּי ְב ִמצְ ַר ִים ל ֹא ל ְִמצְ ָ יתבטל לימוד התורה אפילו לרגע אחד במשך כל עשרים
ָא ִשׂים עָ לֶי כִּ י אֲ נִ י ה' רוֹפְ ֶא . וארבע שעות היממה.
ימי בַּ ר חָ ָמא, וא ְמרוּ חֲ ַז''ל בַּ גְ מָ ָרא עבודה זרה חיָ :.אמַ ר ַר ִבּי ַאבְ ִד ִ ָ מובא בירושלמי) :פ"ק דפאה ה"א דף טו ( ,ותלמוד תורה
תּוֹרה ,הַ ָקדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא עוֹ ֶשׂה לוֹ חֲ פָצָ יוֶ ,שׁנֶאֱ ַמר: כָּל הָ עוֹסֵ ק בַּ ָ כנגד כולם ,ר' ברכיה ור' חייא ,חד אמר אפילו כל העולם כולו
תוֹרת ה' חֶ פְ צוֹ'' )תהילים א ,ב( .וכן נכסיו מצליחין. ''כִּ י ִאם בְּ ַ אינו שוה לדבר אחד של תורה .וחד אמר אפילו כל מצותיה
של תורה אינן שוות לדבר א' מהתורה.
כתוב בירושלמי כי נר מצוה ותורה אור היינו שהמצווה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 23 משולה לנר והתורה לאור שהוא פי כמה מנר.
האשה הצדקת את בעלה ,וכי אתה רוצה לעזוב את הכולל וללכת לעבוד? לא סיפורים מחזקים
אני מתכוון להמשיך לעסוק בתורת אלוקים חיים ,אבל האשה שואלת
ולוחצת ,הרי בעוד חודשיים הם יכנסו תחת החופה והבטחת את הכסף לפני כשנולד בנו התפלל עם דמעות שיגדל בתורה ויצליח בלימוד ובדרכיו
החופה וכסף מנלן??? ה' יעזור .אך האם של הכלה לא נרגעה והלכה לאשתו מעשה שהיה כך היה :אל אחת הישיבות הטובות בארץ באו כל מיני בחורים
של הרב אלישיב שתתן לה עצה מה לעשות? הרבנית הבינה שמדובר במצב כדי להבחן לישיבה הקדושה ,חלקם בלטו בידיעתם בגמרא ,וחלקם פחות
לא פשוט והיא הפנתה את האשה לבעלה הגאון הרב אלישיב ,והרב שמע את בלטו בגמרא אבל בלטו יותר ביראת שמים שלהם ,וחלקם בענוה ,אבל היה
דבריה שאין להם אפשרות טבעית לשלם את הסכום ואמר לה שתגיד לבעלה בחור אחד מיוחד שכל המעלות גם יחד היו בו ,גם בקי בלימוד הגמרא וגם
לבוא אליו .ואכן כשהגיע האב לביתו של הרב דיבר עמו הרב שיצא לעבוד, רואים יראת שמים נסוכה על פניו ומעל הכל ענותנותו היתירה.
אבל האברך אמר שהוא לא יכול להבטל מהתורה .אך הרב לוחץ שאולי יקח בסוף היום כשכל המבחנים נגמרו ,נאספו שמה כל הרבנים ואמרו ביניהם מי
המלצה מכמה רבנים ויסתובב בבתי כנסת ויצבור לפחות חלק מן הסכום, יתן ונזכה שהבחור פלו ני ילמד בישיבתנו הקדושה ,והרבו לדבר מאוד בשבחו.
אך האב בשלו ,אני לא בנוי לזה לא מתאים לי להסתובב כעני ולהתחנן והנה לפתע קם אחד הרבנים של הישיבה ואמר להם רוצה אני לספר לכם
לבקש נדבות ,ומנין תשיג את הכסף -מקשה הרב אלישיב? ענה האברך: מעשה שהיה עמי ,לפני כשש עשרה שנה לערך הייתי בחור ישיבה ממוצע בלי
הקדוש ברוך הוא יעזור ,הוא בודאי יעזור ,הוא יודע שיש לנו חתונה ויש לנו כשרונות מיוחדים ,אבל עם רצון להתעלות מאוד בלימוד ,ואזרתי אומץ
התחייבות ,מן השמים יעזרו לנו . וקיימתי את מאמר ר' י הודה בן תימא שאמר שצריך להיות עז כנמר לדברים
והרב אמר לו ,אבל השתדלות מנימלית אתה חייב לעשות גש לישיבה ממול, שבקדושה.
שם יש להם רשימת נדיבים רבים התומכים בהם ,תאמר למנהל הכספים ולכן ניגשתי לבחור הטוב ביותר שבישיבה ,וביקשתי ממנו אם הוא יוכל
שאני ביקשתי שיתן לך רשימה של כמה נדיבים מחו"ל ותשלח להם מכתב, להקדיש למעני וללמדני שעות אחדות פעם בשבוע כדי שאוכל להתעלות
אולי בעזרת ה' משם יסייעו לך .והבעל סוף סוף הסכים ,ניגש האיש למנהל בלימוד ,ובלבי התחננתי לה' שיסכים ,והבחור הרהר לבדו ואמר בסדר אני
הכספים וביקש על פי המלצתו של הרב אלישיב רשימה של התורמים מוכן ביום חמי שי בערב אלמד עמך כשעתיים ויותר ,והודיתי לו מאוד .ובמשך
מחו"ל .המנהל הוציא תיק עב כרס והחל לומר לו רשימה של תורמים כל השבוע חיכיתי וציפיתי כדי ללמוד עמו ואין לתאר את השינוי שחל אצלי
מחו"ל .אין צורך בכרטיסים רבים ,מספיק לי אחד .אולי לא תיענה ,הקשה בלימוד וביראת ה' ,וכך זה נמשך במשך שלוש שנים במסירות נפש מצידו.
המנהל? אך תשובתו מוכנה על לשונו ,ה' יעזור! האב רשם את שמו של אחד והנה ביום מן הימים נודע לי שהבחור המצוין עומד להקים בית נאמן בישראל,
הנדיבים התומך בסכום של עשרה דולר בהוראת קבע לישיבה ,אחת לחודש, שמחתי מאוד בשבילו ,אך חששתי מה יהיה עם הלימוד הנפלא שלנו ,וכיון
האב פנה לדואר ושלח את המכתב "לנדיב הגדול" מארה"ב וזה לשון שהלימוד הזה כל כך העלה אותי לפסגה לא ויתרתי וניגשתי לבחור ואיחלתי
המכתב " :אנו משפחה עניה ובתנו עומדת להינשא התחייבנו לסך של לו מזל טוב ,ואמרתי לו האם אחרי החתונה אזכה להמשיך ללמוד עמך שאתה
שלושים אלף דולר ואין באפשרותנו להשיג את הסכום ,אנא סייע לי". יודע שהלימוד הזה מגביה אותי כנשר ,ודאי ודאי השיב הבחור המצוין,
המכתב חצה את האוקיינוס והגיע ליעדו ,ובינתיים האב ישב ללמוד כרגיל אדרבה ,אחר החתונה צריך להרבות בלימוד אלא שהלימוד יתקיים בביתי.
בכולל .האמא לעומת זאת לילות רבים היתה דואגת בעיקר כאשר התקרב ואמרתי תודה רבה מעומק הלב.
מועד החתונה .ויהי היום ומכתב הגיע מתיבת הדואר עם בול של ארצות ואכן כן אחר החתונה כל יום חמישי בערב הייתי מגיע לביתו ,ולמדנו בצוותא
הברית ,הם ציפו לכל אולי זה מכתב התנצלות שאין הוא יכול לעזור ,ואולי שעות רבות במשך כשנה תמימה .ויהיו היום ואני מגיע כדרכי לביתו בשמונה
זה העשר דולר שהוא רגיל לתרום מדי חודש בחודשו ,ומי יודע אולי זה קצת בערב ,ונקשתי קלות על הדלת אך משום מה אין מענה ,וכך המשכתי לנקוש
יותר ,אך הפלא ופלא צ'ק עם סכום של 30,000דולר .והשמחה הגיע ולנקוש כשאני מנסה יותר בחזקה אך אין מענה ,בלית ברירה אמרתי הבה
לשחקים באותו ערב .וכשהדבר נודע למנהל הכספים הוא התפלא מאוד וננסה לפתוח את הדלת כי את הלימוד הזה אני חייב לנשמתי .ואכן ניסיתי
שהרי אותו אדם תורם סכום של 10דולר בחודש ,ופתאום תרם סכום כה לפתוח את הדלת והצלחתי .וברגע זה ראיתי את האברך מרים ראשו מהשולחן
עצום .ובנסיעה הבאה שלו לארה"ב ,לראשון שהוא הלך זה לאיש הנ"ל כדי כשעיניו מלאות דמעות ,ואמר סליחה ,פשוט לא שמעתי כלום ,וכשאני ראיתי
לשאול אותו על העניין ,והאיש אמר לו ,תשמע ,עשר שנים חכינו וצפינו אני אותו שטוף דמעות חששתי אבל שאלתי האם קרה משהו ,ואמר כן ,בסימן טוב
ואשתי לילדים והשקענו המון כספים בטיפולים וברופאים ועדיין לא זכינו . ובמזל טוב נולד לי בן זכר לפני כרבע שעה ,ואמרתי זה הזמן וזה הרגע להתחנן
והנה בשבת בזמן פתיחת ההיכל התחננתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי ריבונו לפני ה' שהבן הזה יזכה להיות תלמיד חכם ובעל מידות טובות ויראת שמים.
של עולם אם נזכה להפקד אני מבטיח שהילד יגדל על ברכי התורה ,ואנו ואז פנה הרב לכל הרבנים בישיבה ואמר להם הבחור הזה שראיתם היום
נתמוך במשפחה עניה שצריכה סיוע להשיא את ילדיהם ,ואכן הנס קרה שהפליא והקסים את כל רואיו ,זה הבן שלו.
ונולד ה לנו בת לפני חמש שנים שהאירה את פני הבית ,ולדאבון לב הילדה תמיד פיו יהיה מלא שבח והודאה להשם יתברך
חלתה במחלה שהרופאים אמרו נואש ,טיפולים רבים עברה הילדה ועברנו מעשה ברב פירר מבני ברק ,שהוא מומחה גדול בענייני רפואה ,שהגיע אליו
עמה חיים לא קלים ,ואחר טיפולים רבים פנינו לרופא מומחה בעל שם איזה עשיר גדול מחו"ל בשעה מאוחרת בלילה וביקש מהרב שיתלווה אליו
עולמי ,וברוך השם לפני כחודש קיבלנו את תוצאות הבדיקות והיינו לכותל המערבי ,הרב הסכים ,על אף השעה המאוחרת ,ובהגיעם למקום
המומים ,הילדה התגברה על מחלתה והיא כעת בשלבי החלמה אחרונים. הקדוש הם רואים אדם פורש כפיו כלפי השמים ומתנדנד וכל רגע יוצאות מפיו
באותו יום שקיבלנו את תוצאות הבדיקות בדואר הגיע מכתב נוסף מאותה מילים לרי בונו של עולם .אמר הרב לעשיר ,אם הוא זקוק לרפואה אני ידאג לו,
משפחה שביקשה סיוע לחתן את בתם )שנבין בזכות מה היא התרפאה(, ואם הוא זקוק לענייני פרנסה אתה תדאג לו .והסכים העשיר .וניגש הרב פירר
כמובן שזה לא היה קל לשלם לא אלף דולר ולא אלפיים ,אבל התגברנו, אליו ,ואמר לו האם כבודו מתפלל לה' בענייני רפואה ,אני הרב פירר ואשמח
הלכתי לבנק וביקשתי למשוך את תכנית החיסכון שלי והסכום היה בדיוק לעזור לך .אני מאחל לכל עם ישראל שיהיו בריאים כמוני ,ברוך ה' אני בריא
שלושים אלף דולר ,משכתי אותו ושלחתיו למשפחה ,ומאז בתי בריאה מאוד ,נענה המתפלל .ואחר ניגש העשיר ואמר לו אולי כבודו זקוק לממון ויש
ושלימה וכבר נאמר )משלי י ,ב( "וצדקה תציל ממות" ומביאה לחיים טובים. לך חובות או דבר כזה אני אוכל לעזור ,אני מאחל לכל עם ישראל את הפרנסה
רחמנא ליבא בעי שלי ,אמר האיש ברוך ה' לא חסר לי דבר .אזי על מה איפה אתה מתפלל שאלו
לפני כ 700-שנה חי בספרד גאון גדול ומפורסם בתורת הקבלה ,ושמו רבי השניים? אני הלילה זכיתי לחתן את הבן האחרון שלי ,והרגשתי צורך גדול
משה בן שם טוב ליאון .בעירו של רבי משה גר יהודי אחד ,אדם שעבר לבוא ולהודות לה' על כל החסד שגמלני שזכיתי לחתן את כל הילדים שלי ,אני
עבירות רבות וחטא חטאים גדולים ,בחושבו כי כבר לא תועיל לו כל תשובה. לא צריך שיהיה לי צרה כדי להתפלל ,עד כאן .וזה הגמרא )סנהדרין מד(:
באחד מימי עשרת ימי תשובה פגש אותו אדם את רבי משה די ליאון ברחוב, אומרת על הפסוק "היערוך שועך לא בצר" )איובלו ,יט( ,שהאדם צריך לשווע
ובנימה של לעג פנה אליו" :היכולה תשובה להועיל גם לפושע וחוטא כמוני?" ולהתפלל לה' לפני שבאה הצרה ,כי אחר הצרה לפעמים זה יכול להיות קצת
"אין דבר המונע ומעכב בפני התשובה ,כשחושבים ומחליטים עליה מאוחר] .הסיפורים מבחרת בחיים[
ברצינות"-ענה הרב ,והוסיף" :אולם בקשר אליך ,רק המוות יוכל לפדותך צניעות היא הקבלה האמיתית
מהעבירות .אם תקבל על עצמך למות בתור כפרה על עוונותיך ,אזי תתקבל פעם אחת ,בראש השנה שנת תש''ו ,לפני המעמד הנורא והנשגב של תקיעת
תשובתך במרום"" .והאם אזכה להיכנס לגן עדן?" –שאל העבריין" .כן ,יהיה שופר ,בקש האדמו''ר ''שומר אמונים'' לקרב את הבמה לכיוון עזרת הנשים.
לך עולם הבא כמו לכל יהודי כשר"-הבטיחו הרב" .יבטיח לי כבוד הרב ,כי משנעשה כך ,עמד על הבימה והתחיל לדבר במר נפשו ובדמעות שליש שישמעו
אהיה עמו במחיצתו בגן עדן ,אם אחזור בתשובה" -דרש החוטא .הרב הנשים ,ובקש מהן שישמרו היטב על כל גדרי הצניעות ,והרב הוסיף ואמר:
הבטיח לו והלך לבית המדרש .נכנסו הדברים בלבו של אותו יהודי והלך ''אינני הולך לתקוע בשופר ,עד שיבטיחו לי הנשים בפה מלא שישמרו היטב על
אחריו .בארשת רצינות גמורה ,בחרטה מלאה על חייו המלאים חטא ,התחנן כל גדרי הצניעות!'' הנשים התרגשו מאוד ,והבטיחו שאכן כך יהיה ,רק אז
היהודי לפני הרב" :רבי ,תעזור לי לחזור בתשובה .הנני מוכן ומזומן לכל, ניגש הרב לתקוע שופר בשמחה עצומה .צניעותן של בנות ישראל -דבר יסודי
אפילו למות ובלבד שיתכפרו עוונותיי". וגורלי הוא עבור כלל עם ישראל! וכמו שנאמר בתורה )דברים כג טו('' :כִּ י ה'
הושיב הרב את בעל התשובה על ספסל בית המדרש ,וציווה להביא לו גליל אֱ הֶ י ִמ ְתהַ ֵלּ ְבּ ֶק ֶרב מַ חֲ ֶנ לְהַ ִצּי ְל ,וְ ל ֵָתת איְבֶ י ְלפָ נֶי ,וְ ָהיָה מַ חֲ נֶי ָקדוֹשׁ,
עופרת ולהרתיחו בכלי על האש ,עד שייהפך לנוזל רותח .אז קשר הרב וְ ל ֹא יִ ְר ֶאה בְ עֶ ְרוַ ת ָדּבָ ר ,וְ שָׁ ב מֵ ַאחֲ ֶרי !'' .אומר החפץ חיים :אנו רואים בימינו
ליהודי את עיניו במטפחת ואמר לו ":אמור וידוי על עוונותיך" .היהודי פרץ שהקב''ה כביכול מסתיר את פניו ,צרות נוחתות מכיוונים שונים ,ואנו
בבכי ,אמר את הווידוי בלב נשבר ,והתחרט מקרב לב על עוונותיו הרבים. שואלים'' :מדוע?!'' ,התשובה כתובה במפורש בתורה ,שכאשר הקב''ה רואה
האם אתה מקבל על עצמך מיתה משונה זו?-שאל הרב" .כן ,רבי ,ובלבד ''ערוות דבר'' -חוסר צניעות ,הוא שב מאחרינו חס ושלום.
שיתכפרו עוונותיי" -ענה בעל התשובה .אם כן פתח פיך ובלע"-ציווה עליו סייעתא דשמיא בחיתון ילדים-וכחה של צדקה
הרב .היהודי פתח פיו ובלע ...אולם לא את העופרת הרותחת ,אלא כפית של מעשה באברך תלמיד חכם וירא שמים שהגיע לפרקו וביקש לשאת בחורה
דבש ...אשר הכניס הרב לתוך פיו .שוב פרץ היהודי בדמעות שליש" :רבי ,מה צנועה ובעלת מידות ויראת שמים למרות שהוא ידע שמצבה הכלכלי של
עוללת לי? האם חמדת לך לצון? מואס הנני לחיות בגוף מסואב זה שלי, משפחתה קשה מאוד ,הוורט הגיע ונפגשו שני הצדדים של ההורים ובסופו של
ברצוני להציל את נשמתי ,את חיי קח ,אך את נשמתי הצל"" .בני" ,ענה לו דבר כל זוג הורים חתמו שכל אחד מתחייב על שלושים אלף דולר בחתונה
הרב" ,אל תירא .היושב בשמים קיבל את תשובתך"! מאז לא נפקד מקומו שתיערך בעוד כחודשים ,וכל אחד פנה לדרכוֵ ,אם הכלה שידעה מה המצב
של יהודי זה מבית המדרש מקום אשר למד ,התפלל וצם ימים שלמים ,וחי הכספי שלהם לא ידעה איך היד של בעלה הסכימה לחתום על סכום שכזה,
את שארית שנותיו בתשובה .זמן קצר לאחר פטירתו של רבי משה די ליאון ועוד שצריך להשיגו תוך חודשים וחשבה לתומה אולי יש לבעלי חסכון נסתר,
נפטר גם יהודי זה ,וברגעי חייו האחרונים בשכבו על ערש דווי ,קרא" :פנו אבל על המחשבה הזו היא לא סמכה ופנתה לבעלה בשאלה איך אתה מתכוון
מקום לרבי משה די ליאון! הוא בא להוליכני לגן עדן" .ובעוד מילים אלו על בדיוק לשלם את הכסף האם יש לך חסכון? אין לי שום חסכון ,אבל מדובר
שפתיו החזיר את נשמתו הטהורה לבוראה. בחתן תלמיד חכם וירא שמים וחייבים אנו לעשות את כל המאמצים שבתנו
תתחתן עמו .מה אתה מתכוון לעשות? שאלה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 24
האכילה בלילה הראשונה דאורייתא וכאשר נבאר בע"ה ,והא דסגי בערב פסח בן איש חי והליכות עולם פרשת האזינו דיני יוה"כ
משעה ההגדה ששוהין זמן הרבה ואם יזהר משעה עשירית יש זמן הרבה עד
שיגיע אכילת מצה ,משאם כן בסוכות הוא אוכל מיד כשתחשך לכך צריך ]יב[ קטן קודם י"א שנים לא יתענה ,ואחר כך אם יכול יתענה ,וחיוב
להזהר למנוע האכילה מחצות: דאורייתא הזכר בן י"ג שנה ויום אחד והנקבה בת י"ב שנה ויום אחד,
]ד[ יקדש אחר שיהיה לילה ודאי ,ובליל ראשון יברך לישב בסוכה ואחר כך ומדרבנן יש חיוב קודם שנה לחנכם:
שהחיינו ,כי ברכת שהחיינו קאי על הסוכה ועל קדוש יום טוב ,אבל בליל ב' ]יג[ אפילו אם חל בחול לא יאמרו פסוק והוא רחום אלא יאמר כי אל רחום
יברך שהחיינו ואחר כך לישב בסוכה: וכו' הה' צבא-ות עמנו וכו' ה' צבא-ות אשרי וכו' ה' הושיעה וכו' ולא גרע ח"ו
יום הכיפורים משאר ימים טובים דאין אומרים אותו]:ה"ע יש לומר והוא
]ה[ בכל עת שיש קדוש יברך לישב בסוכה אחר ברכת קדוש ובזמן שלא רחום אפילו שחל בשבת שכן מנהג ארץ ישראל[
מקדשים יש נוהגין לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא אחר ברכת נטילת ]יד[ יזהר שלא יניח בליל כפור כלי מים של שתיה אצל מטתו אף על פי
ידיים וכן נוהגים בביתנו וכן עיקר ,ויש נוהגין לברך לישב בסוכה אחר ברכת שצריך למים בשביל להשקות הקטנים ,אלא יניחנו רחוק ,דיש לחוש פן
המוציא קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כגביל לתורי]ה"ע לכתחילה יש יעמוד משנתו צמא הרבה וישכח שהוא יום הכיפורים וישתה ח"ו ,ומותר
לברך בימי החג לישב בסוכה תחילה כשהוא עומד ואחר כך ישב ויברך לבלוע הרוק ביום הכיפורים ,ויש מחמירין ומי שאפשר לו יזהר בכך]: :ח"ע
המוציא והנוהגים לברך אחר המוציא יש להם על מי לסמוך וכיש קידוש אין להחמיר בבליעת הרוק [
נוהגים לברך בזמן הקידוש[ ובכל פעם שמברך לישב בסוכה יברך מעומד ואחר ]טו[ לא יגע באשתו בין בלילה בין ביום כמו נדה ,ויש אומרים דבלילה דוקא
כך ישב ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן שלא סיים אכילתו, אסור ליגע אבל ביום לית לן בה ,ולאיזה צורך יש לסמוך על המתירים ביום.
]ה"ע ואם סיים לאכול פת כל שעודו ממשיך לאכול תבשיל או פירות או ]טז[ אף על פי שיש מתירים ליגע באוכלים ביום הכיפורים ,מכל מקום יש
משקה רשאי לברך לישב בסוכה[ואם הוא מסופק אם בירך או לאו לא יברך אוסרים ולכן דוקא אשה שצריכה לכך שמוכרחת ליגע כדי לתת לבנה וכיוצא
ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך לישב בסוכה ויאכל אז יש לסמוך על המקילים אבל שאר אדם שאין לו צורך גדול ליגע צריך
הרשות בידו ,ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה: ליזהר:
]יז[ לקדוש ה' מכובד זה יום הכיפורים כבדהו בכסות נקיה ,ואמרו חז"ל
]ו[ בליל א' ובליל ב' לדידן דיתבי בחוץ לארץ צריך לכוין באכילתו בכזית מציעין המטה ,והשלחן פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת ,ויזהר כל אדם שלא
ראשון שהוא חיוב דאורייתא כמו כזית מצה בליל פסח]ה"ע ויכוון גם לקיים יגע במנעליו שאף על פי שהם בגד יטמאו ידיו ,וברכת שעשה לי כל צרכי לא
מצוות סוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים יאמרו ביום הכיפורים מפני שכל העולם יחפים] :ח"ע היום מברכים שעשה
לבל יכם שמש ושרב ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד יצא,לנכון לכתחילה לי כל צרכי [
לאכול כזית ראשון ללא תערובת לפתן[ ,וטוב שיפרש דבר זה בפיו כשאומר ]יח[ יתפללו בבכיה כל תפילות של יום הכיפורים ,שהם שמונה עשרה ומוסף
לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה קודם אכילה ,וצריך לאכול יותר מכביצה ונעילה וסליחות והודויים ,ואם אינו יכול להוריד דמעות אומרם בקול בכי
פת לכולי עלמא: כמו שכתוב כי שמע ה' קול בכיי וקודם קריאת התורה יתעוררו בבכיה על
]ז[ בכל לילה קודם שיכנס לסוכה יאמר לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה וכו' מיתת בני אהרן הע"ה ,ויכולה בכיה זו שתגין ,ויזהר כל אדם לסדר התפלה
כמו שצונהו ה' אלהינו על ידי משה רבינו עליו השלום בסוכות תשבו שבעת והסליחות בינו לבין עצמו מקודם יום הכיפורים כדי שיכוין מה שהוא מוציא
ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות מפיו כי קדוש היום לא-להינו והכל הולך אחר כונות הלב ,וצריך לומר נוסח
הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ,שגם לפ"ד הפוסקים על חטא בסדר תשר"ק גם כן ,ובעת הודוי יכה על הלב ממש ואצל רוב בני
הפשטנים יש חיוב לפרש פסוק זה כולו בפיו במצוה זו ,ויזהר ללמוד משנה אדם תמצא הלב תחת הדדים בארבע אצבעות ,ויזהר בזה בכל עת שאומר
מסכת סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה ,והמבדיל בביתו יבדיל ודוי בכל ימות השנה:
]יט[ יאמרו י" ג מדות במתון וכונה ושברון לב וזה ההעיקר ,ויש חסידים
בסוכה: כשאומרים י"ג מידות מונים אותם באצבעותיהם כדרך שעושין באמירת יש
]ח[ לא יברך לישב בסוכה אלא בפת גמור],ה"ע 51גרם פת וטוב שיאכל 60 אומרים סמנים של הצרי והצפורן ומנהג יפה הוא שבזה תתעורר הכונה ,וגם
גרם לצאת לכל הדעות[ אבל במיני מזונות לא יברך משום סב"ל],ה"ע ואם יש בזה חיבוב מצוה:
קובע סעודתו עליהם חייב לברך לישב בסוכה וגם ליטול ידיו וכן הקובע על ]כ[ אפילו חל יום הכיפורים בחול יאמר מוספי בלשון רבים]:ה"ע כשחל ביום
תבשיל מחמשת מיני דגן כגון אטריות יברך לישב בסוכה,ולאחר אכילתו על חול יאמר "את מוסף" וכשחל בשבת יאמר מוספי [
המחיה,ואם אינו קובע עליו חייב סוכה ואינו מברך לישב בסוכה,ומאכל ]כא[ ביום הכיפורים ילמדו ביחזקאל מריש סי' מ' עד סוף ס' מ"ג ששם
שאינו מחמשת מיני דגן כגון אורז אפילו אוכל הרבה מהם מצד הדין פטור נבואה שנתנבא יחזקאל הע"ה על בית שלישי ביום הכיפורים עצמו ,דכתיב
מהסוכה והמחמיר הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה[ ובכל עת שיברך לישב בראש השנה בעשור לחודש והיינו ראש השנה דיובל ,ואמרו רבותינו ז"ל
בסוכה יכוין לפטור בברכה זו ישיבתו ואכילתו ושינתו עד זמן אכילת פת במדרש א"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת
השנית אחרי זה ,ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו ע"כ:
עם כל זה המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה ,אבל ]כב[ ביאור ארים ימינך ואצמח פורקנך הכונה על לידת היחידה למלך
שינה אפילו שינת עראי אסור לישן חוץ לסוכה ,לפיכך אם רואה אדם חבירו המשיח ,ומה שכתוב גלי גבורתך עלן הוא על דעת מש"ה עוררה את גבורתך
בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא צריך לעורר אותו: ולכה לישועתה לנו ,ויש מדקדקים לומר גלי גבורתך ופרוק לן וכן אני נוהג
דצריך אדם לפרש דבריו בתחנונים ,על דעת מה שכתב מהרח"ו ז"ל במה
]ט[ בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני ,והוא חלק שבעה אושפיזין שכתוב ותקוה טובה ומה שכתוב דינן אפיק לנהורא רוצה לומר בחסד הנקרא
קדישין ,והסוכה היא צילא דמהימונתא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה אור ,ובאמירת עשה למען אברהם אזרח תמימך שאומרים בסליחות יוסיפו
שחוק וקלות ראש ,גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם ביום הכיפורים בכל הסליחות שבכל התפילות לומר עשה למען עבדך רבי
להניחם בבית התב שיל ,וכן לא יניח בה כד הגדול של המים ,והנר אחר שכבה עקיבא בן יוסף אשר נהרג על קדושת שמך ,ויאמר זה קודם שיאמר עשה
יסירנו מן הסוכה ,גם לא ירחץ בתוך הסוכה אפילו כלי אחד בלבד ,מיהו כוס למען הרוגים ושרופים וכו':
קפה קטן מותר לשטוף בסוכה ,ועביט מי רגלים לא יכניס לסוכה אף על פי ]כג[ אחר שיאכל סעודת התענית בליל מוצאי כפור יאמר על השלחן פתיחת
שדרכו בשאר ימות השנה להכניסו בחדר שהוא ישן בו ,מיהו תשמיש המטה אליהו זכור לטוב ,וכתב רב יעב"ץ ז"ל ללמוד בר"מ פ' אמור דף צ"ט ע"ב
מותר בסוכה: יומא דראש השנה איהו יומא דדינא וכו' עד דף ק' זכאה חולקיהון בהאי
]יג[ יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג ,אבל הלולב יטלנו עלמא ובעלמא דאתי ,ואחר כך יברך ברכה אחרונה על סעודתו ויקום
בידו קודם שיברך ,ואם כרוך בגד על ידו בגלל פצע יסירנו קודם הברכה משום בזריזות לעשות איזה הכנה לסוכה
חציצה ,ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו ,ואם שכח ולא הסיר יטול פרשת וזאת הברכה הלכות סוכה
שנית בלא ברכה ,ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה ]ב [ יזהר לעשות הדפנות קודם הסכך ואם להפך פסולה] ,ה"ע לכתחילה יניח
והנענוע ,ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב: הדפנות לפני הסכך בדיעבד כשר ויכול גם לברך לישב בסוכה[ ויזהר שלא
יום כיפור הקב"ה יושב בכסא רחמים בכסא של ויתור – כפרת עוונות יניח דבר המקבל טומאה בסכך ,ולכן עצי הסכך לא יהיה בהם בית קיבול
שׁוֹאל ,כֵּ יוָ ן שֶׁ ָכּתוּב לפני כן ֵ ֹאתי ֶכם ִלפְ נֵי ה' תטהרו . לָמַ ְדנוּ ,כתוב ִמכָּל ַחטּ ֵ דאז מקבלים טומאה ,ומחמת כן יזהר גם כן שלא יניח עצים של המטה בסכך
ֹאתי ֶכם ,לָמָּ ה ָכּתוּב ,לִפְ נֵי ה' ִתּ ְט ָהרוֶּ .אלָּ א ָאמַ ר ַרבִּ י לְטַ הֵ ר ֶא ְת ֶכם ִמכָּל חַ טּ ֵ מפני שהם מקבלים טומאה ,והפירות הם מקבלים טומאה ולכן לא יתלה
יִצְ חָ ק ,לִפְ נֵי ה' מַ מָּ שׁ .כִּ י לָמַ ְדנוֵּ ,מר ֹאשׁ הַ חֹדֶ שְׁ ,דּהַ ְינוּ מֵ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ,הַ ְסּפ ִָרים רימונים וכיוצא בסכך ,אלא רק בפחות מארבעה טפחים ביניהם לבין הסכך,
תוּחים וְ הַ דַּ ָיּנִים דָּ נִים .בְּ כָל יוֹם וָ יוֹם נִ ְמסָ ִרים בָּ ֵתּי הַ ִדּינִים ל ְִהפָּ ַתח בַּ ִדּין ,עַ ד
פְּ ִ דאז אף על פי שהם מקבלים טומאה כיון דהוא תולה אותם לנוי בטלי לגבי
הַ יּוֹם ַההוּא שֶׁ נִּ ְק ָרא ְתּ ִשׁיעִ י ַלחֹדֶ שׁ .בַּ יּוֹם הַ הוּא עוֹלִ ים ָכּל הַ ִדּינִים ְלבַ ֲעלֵי הַ ִדּין, סכך ולא מפסיל משום סכך פוסל אבל אם יש ארבעה טפחים לא בטלי לגבי
ִשׂ ָר ֵאלוְ הֵ ם ְמ ַת ְקּנִים כִּ ֵסּא עֶ לְיוֹן שֶׁ ל ַרחֲ ִמים לַמֶּ ֶל הַ ָקּדוֹשׁ .בַּ יּוֹם הַ ֶזּה ְצ ִריכִ ים י ְ סכך והוי פירות אלו סכך פסול ,ואף על גב דאין רחבים ארבעה טפחים גזרינן
ִשׂמֹחַ בְּ ִשׂ ְמחָ ה לִ פְ נֵי אֲ דוֹנָם ,הֶ עָ ִתיד בַּ יּוֹם הַ שֵּׁ ִני ָל ֶשׁבֶ ת ֲע ֵליהֶ ם בְּ כִ סֵּ א
לְמַ טָּ ה ל ְ אטו רחבים ארבעה ,מי הו במנורה שיש חשש דליקה אם יתלנה בפחות מן
תוּחים ְל ָפנָיו
ַרחֲ ִמים ,בְּ כִ סֵּ א שֶׁ ל וִ תּוּרְ ,דּהַ ְינוּ ַכּפָּ ַרת עֲוֹנוֹת .וְ ָכל ֵאלּוּ הַ ְסּ ָפ ִרים הַ פְּ ִ ד"ט מותר לתלותה שיעור ד"ט או יותר דחשיב זה כדיעבד ,אך יזהר שלא ישן
וּמטַ הֵ ר אוֹ ָתם ִמ ֻכּ ָלּם .זֶה אוֹתם ְָ וּכְ תוּבִ ים ְל ָפנָיו כָּל ֵאלּוּ הָ עֲוֹנוֹת הוּא ְמ ַזכֶּ ה תחתיה:
ֹאתיכֶם ִלפְ נֵי ה' ִתּ ְטהָ רוּ .לִפְ נֵי ה' מַ מָּ שׁ ]זוהר מתורגם אחרי מות[ שֶׁ נֶּאֱ מַ רִ ,מכָּל ַחטּ ֵ ]ג[ לא יאכל בערב סוכות מחצות ואילך ,כדי שיאכל בלילה לתאבון כי
דהוקצו,
רבות יחדכולו
לשנים כולנו טוב
בכל יום עקיפין לנוי
שנזכה שתוליןבבסוכה האוכלין
במשרין בין שהיאמןבין
ליהנות אסור
צורה ]יוד[בכל
אמרי חז"ל :אנו מבקשים סליחה ומחילה מכל מי שראה עצמו נפגע מכותב עלון זה
נעימות וטובות .הרב פישר זצ"ל כותב רוב הבעיות הם בגלל בין אדם לחבירו ה' ישמור "עבירות שבין אדם לחברו -אין יום כיפורים מכפר עד שירצה את חברו"
כדאי שאדם תמיד ירגיל את עצמו לבקש סליחה .לפעמים אדם פוגע מאד בחבירו ואינו יודע כלל שהוא פגע בו ולמרות שכלל לא התכוון לפגוע ולא הייתה אמורה
להיות פגיעה מדבר זה אם הוא מקפיד עליו נענש כמו המעשה בגמרא עם רבי יוחנן שחשב שרב כהנא צוחק עליו הקפיד עליו ונפטר לעולמו ואמרו לו שהוא לא
צחק עליו רק השפה שלו שסועה שנראה כאלו הוא צוחק התפלל עליו והקימו לתחיה .ואף שגברא רבא שאני מכל מקום שאף קפידא בטעות תופסת מכל מקום
רואים את כוחה של קפידה ולכן תמיד יהיה בשלום עם כולם ויבקש סליחת כל מי שאולי נפגע ממנו ולכן ראוי תמיד לבקש סליחה .מסופר על יהודי שסבל הרבה
צרות והוא החליט ש הוא פוטר את צרותיו בכך שהוא יבקש מחילה מכל מי שבא במגע איתו והיה חשש קל שפגע בו ואכן עשה כך ופתאום נעלמו לו כל צרותיו
ובעיותיו .וגם הנפגע לא יקפיד אלא ימחל מיד כי המעביר על מידותיו ומוחל וסולח– תפילתו נשמעת )אורחות צדיקים(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 25
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"א
שאלה :גינה שצומחים בה גם ערבות וכולם יודעים שהוא לא מקפיד על מי שקוטף דבר מגינתו ,כי אינם מיועדים למכירה ,ושמעון קטף מהגינה ערבות האם
יוצא בה לערבה בארבעת המינים תשובה כתב בחשוקי חמד סוכה דף לג עמוד ב שאלה .בשו"ע )חו"מ סימן שנט א( נאמר :אסור לגזול ...ואפילו כל שהוא ,ואם הוא
דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהגדר לחצוץ בו שיניו ,ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות .וכתב הפתחי תשובה )שם סק"ב( וז"ל :עיין בתשובת נוב"י
)תנינא אבהע"ז סימן עז( שהביא מה שכתב ...וז"ל מיהו אף דשרי ליטלו ואין בו משום גזל דמסתמא אין בעה"ב מקפיד ,אבל מ"מ לא זכה הנוטל להיות חשוב שלו ,דכל
זמן שלא הפקירו בעליו בפירוש אי אפשר לזכות בו ,וכן כתב המג"א )סימן תרלו סק"ג( בשם היראים ,דאפילו למ"ד גזל עכו"ם שרי מ"מ לא מקרי לכם ,עכ"ל .וא"כ לאור
דברי הנוב"י ודאי לא מקיים בהם מצות נטילת ד' מינים .ואין לומר שיוצאין ידי חובה בגלל שניחא ליה לבעלים ,כמבואר במשנ"ב )סימן תרמט ס"ק לג( שביו"ט ראשון
שבעינן לכם ,לא מהני ניחא ליה לאיניש .ובדברי הכפות תמרים יש סתירה בדבריו פעם הקל מעיקר הדין ופעם החמיר וכתב בחשוקי חמד עליו וצ"ע למעשה בעזה"י
ווודאי צריך להחמיר ולבקש רשות כדברי הנודע ביהודה דמכל מקום אף שאינו מקפיד חסר בלכם
אמנם יעוין בכפות תמרים דף לב ע"ב )ד"ה הדס הגזול( שכתב :אמנם לשיטת הירושלמי שהביא שם דאפילו בענף של הדס וערבה דלא קפדי פסול משום גזול משום מדת
חסידות .ומבואר מדבריו דרק משום מדת חסידות נחשב כגזל ,אבל מעיקר הדין כשר .ודבריו צ"ע ממה שכתב הפתחי תשובה בשם הנוב"י .ועוד שלכאורה הכפות תמרים
סותר דברי עצמו ,שכתב בדף לג ע"ב )ד"ה ערבה( דערבה של מקדש ודגבולין שהוא מנהג נביאים ,לא פסלינן גזול דערבה מידי דלא קפדי אינשי" ,ואפילו ללולב היה ראוי
להכשירו אלא שגזירת הכתוב לפוסלו" ,ואילו כאן כתב שהוא מדת חסידות ,וצ"ע.
כאורח וכבן הנתמך על ידי אביו .באופן כללי נדמה היה לבני להיזהר במצוות כיבוד הורים
הישיבה שיומו של רבי ברוך בער סובב כל הזמן סביב צורכיהם של
הוריו .מפעם לפעם ניגש היה לראות אם זקוקים הם למשהו, אחת המצוות החמורות בתורה היא מצות כיבוד הורים.
ולאחר כל רמז קטן שצריכים הם דבר מה ,מיד היה דואג שיקבלו, לקראת בין הזמנים אמר החזון איש שאלו ההלכות שצריך
ומברר היטב אם הם מרוצים .כשהגאון רבי אייזיק שר זצ"ל ,ראש ללמוד כדי להזהר במצווה זו ,נפסק בשלחן ערוך )יורה דעה
ישיבת סלבודקה ,היה מספר על הנהגות אלו לתלמידיו ,היה אומר
סימן רמא ס''א ( :צריך להיזהר מאוד בכבוד אביו ואמו
שאחד מגדולי הדור התפלא פעם מתי רבי ברוך בער מספיק גם
ללמוד ,אם כל היום עובר עליו בחשבונות של כיבוד אב ואם .פעם ובמוראם ,שהשווה אותן הכתוב למורא ה' ,שכשם שציוה על
בעת חירום ,לא שילמו לו ראשי הקהל בקרמנצ'וג את משכורת כבוד ומורא שמו ,כך ציוה על כבודם ומוראם .שלושה
רבנותו ,והיה רעב ללחם במשך תקופת מה ,ואמר אז לראשי שותפים הם באדם :הקב''ה ,אביו ואמו .בזמן שאדם מכבד
הקהילה :אם עבור עצמי -מילא ,אבל הקפדתי היא בגלל אבי, את אביו ואמו ,אמר הקב''ה :מעלה אני עליהם כאילו דרתי
שאין לי כיצד להאכילו לחם .האב רבי שמואל דוד )על שמו קרא ביניהם.
רבי ברוך בער שם ספרו 'ברכת שמואל'( היה מגיע באופן קבוע איזהו מורא? לא יעמוד במקומו המיוחד לו להתפלל ,ולא ישב
לשיעורי בנו ,ולפני שהתחיל הגאון רבי ברוך בער למסור את במקומו המיוחד לו להסב בביתו ,ולא יסתור את דבריו ,ולא
השיעור ,היה ניגש אל אביו ומבקש ממנו רשות .כשסיים את מכריע את דבריו בפניו ]''יפה אמר אבי ,יפה אמרה אמי'',
השיעור היה ניגש שוב אל אביו ואומר לו" :אבא יקר ,האם אמרתי מפני שמשווה עצמו אליהם שהוא ראוי להכריע[ .עד היכן
טוב את השיעור?" הגאון רבי אפרים אשרי זצ"ל סיפר שראה פעם מוראם? היה הבן לבוש חמודות ]בגדים יפים ונאים[ ויושב
איך רבי ברוך בער הולך עם אביו לישיבה ,ונראה היה כהולך בראש הקהל ,ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו ,והכוהו על ראשו,
אחריו ,כילד ההולך אחר אביו .באחד הימים הסתכל תלמיד וירקו בפניו -לא יכלים אותם ולא יכעס כנגדם! אלא ישתוק
הישיבה רבי שלמה היימן מהחלון וראה את רבי ברוך בער הולך ויירא ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שציווהו בכך!''
עם אביו בדרכו לישיבה ,ולא הרחק מהם הבחין בקבוצת גויים איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו ,מלביש ומכסה ,מכניס ומוציא
מתפרעים .דפק רבי שלמה בחוזקה על החלון וסימן בידו לרבי ]סיפוק צורכי ההורים ,בעת הצורך[ ,ויעשה הכל בסבר פנים
ברוך בער שיראה שיש סכנה וימהר לרוץ עם אביו ,והשיב לו רבי יפות''.
ברוך בער "אינך רואה שאבא לוקח אותי עכשיו לישיבה?!" ובדומה ''הא כל המבקש ימים ושנים ,ועושר ונכסים ,וחיים בעולם
לזה מסופר כי בזמן הפרעות בקרמנצ'וג קרה פעם שהלך עם אביו הזה ,וחיים ארוכים לעולם הבא שאין לו סוף ,יעשה רצון
ברחוב וכולם ברחו מפחד הפורעים ,אולם רבי ברוך בער בשלוות אביו שבשמים ורצון אביו ואמו!" )תנא דבי אליהו רבה כד(
נפש המתין לאביו וטיפל בו במסירות ,עד שהביא ֹוֹ למקום כתב הפלא יועץ זצ''ל :כבר מילתי אמורה ,שיש מצוה שהיא
בטוח .רבי ברוך בער היה מספר על נס שהיה לו ,שנכנס חייל בת מזל .שהרי כמה מעות אדם מפזר לעשות פתיחת ההיכל,
ורצה לקחת מאביו את השעון שלו ,ורבי שמואל דוד לא הסכים או להיות סנדק וכדומה ,אף שאין בזה לא מצוה דאורייתא
לוותר .אותו תוקף נאבק עם האבא ובתוך כך הוציא סכין ורצה ולא מצוה דרבנן ,אלא חיבוב מצוה ,אשריהם ישראל! ועל כל
להורגו .מיד קפץ רבי ברוך בער ונאבק בו ואמר" :תפגע בי ולא פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו -מקיים מצוה רבה
בו" ,ולפתע הגיע גנרל זקן בפתח וצעק על החייל שיעזוב אותם. דאורייתא!''
ואמר שההצלה המופלאה הייתה בזכות מצַ ות כיבוד אב אומר הרב בן ציון אבא שאול זצ''ל :לפעמים אדם לא
במסירות נפש. משתווה עם הוריו ,וצוחק מהם ,או שאומר להם אתם לא
החזון איש :אם תכבד הורים כמוני תזכה להיות כמוני צודקים וכדומה ,ידע שהוא עובר איסור חמור ,והוא בכלל
מרן החזון איש זצ"ל התבקש לכבד בני ישיבה קטנה בביקור ''ארור מקלה אביו ואמו] ,שפירש רש''י מקלה -מזלזל.
ובחינה .הייתה זו שעה מרוממת שתיזכר לעד .בעת הביקור הוא ולדעת ספר חרדים ,אפילו מבזה בלבו עובר בארור הנ''ל[ .על
הבחין שאחד הנערים לוחש למגיד השיעור ,כנראה ביקש רשותו כן ,צריך האדם להזהר מאוד במורא אביו ואמו ,והוא כעין
לשאול שאלה ,והרב השתיקו בפסקנות .בחכמתו ,פנה החזון המורא שמחייבים לנהוג למפקד בצבא ,שאף אם אין דבריו
איש אל הרב" :הבחור רוצה משהו?" "כן" השיב הרב כבעל נראים בעיניו ,בכל זאת אסור לו לזלזל בו מחמת סדרי וחוקי
כרחו" .אז מדוע אינך מניח לו?" הרב שתק ,והחזון איש נתן הצבא .להבדיל ,גם אביו ואמו -גם אם אין הצדק עמהם,
מבט מזמין בנער ,ששאל" :רציתי לשאול איך אוכל גם אני צריך לשמוע להם ,כי כך חוקת מלך מלכי המלכים עלינו,
להיות כחזון איש" .הכל הבינו מדוע הרב השתיקו .השתררה לבד אם רצונם נוגד חלילה את התורה הקדושה ]שבזה יש
דממה מתוחה .החזון איש השעין ראשו על מקלו ,וכעבור רגע את הציווי של ''אתה ואביך חייבים בכבודי''[ .וצריך לכבדם
קט הזדקף ואמר" :אם תקיים כיבוד הורים כמוני ,תוכל להיות ממש ,וירגיש שהם ככתר על ראשו ,ולא רק במעשה אלא גם
כמוני!" על הסיפור הזה נשאל הגאון הצדיק רבי חיים ברים בלב ,וכשאמו מבשלת או מכינה לו איזה דבר ,ישבח אותה
זצ"ל ,מגדולי תלמידי מרן החזון איש :במה התייחד כיבוד כיבוד הורים המופלא של הגאון ר' ברוך בער-בעל ברכת שמואל
ההורים שלו .והוא השיב :אודות כיבודו את אביו ,איני יודע. הגאון רבי ברוך בער זצ"ל התבלט והתפרסם בהקפדתו
אביו ,רבה של קוסובה ,נפטר עוד בשנת תרע"ו .אבל אימו הגדולה במצַ ות כיבוד אב ואם ,ותלמידיו שזכו לראות זאת
האריכה ימים ועלתה לארץ ישראל ,חיתה בערוב ימיה בקרבת במו עיניהם היו מרבים לספר על הקפדתו וזהירותו במצווה
בנה הגדול .עין בעין ראינו כיצד כיבד את אימו .ואספר, זו .בייחוד ראו זאת תלמידי הישיבה בתקופת תפקידו כראש
לדוגמא -החזון איש סבל מאבן בכליות .כשהאבן המשוננת הישיבה בעיר קרמנצ'וג ובווילנה ,שכן בתקופה זו התגוררו
הייתה זזה ,הסבה כאבי תופת .פעם אמר ,שאילו נדרש לתאר הוריו בביתו והיו רואים את התנהגותו אליהם .הוריו של רבי
עוצמת הכאבים ,היה מצייר אדם שלופת את מזוזת הדלת, ברוך בער היו עשירים .במלחמת העולם הראשונה איבדו את
וטורקים אותה בכוח על אצבעותיו .הייסורים ,עד לב השמיים. כל רכושם ונאלצו לבוא ולהתגורר בבית בנם הגאון רבי ברוך
כאלו ייסורים הסבה לו האבן לפרקים ,כששנתה מקומה .היה בער ,והוא היה דואג לפרנסתם ולכל מחסורם .מדרך הטבע,
נופל לארץ ומתפתל בעוצמת מכאוביו .פעם ,סיפר רבי חיים העניות קשה הרבה יותר עבור אדם עשיר שאיבד את עושרו,
ברים ,ישב החזון איש ולמד ולפתע תקפוהו ייסוריו ,ומעצמתם אולם רבי ברוך בער הצליח בעמל רב לתת להוריו תחושה
הוטח ארצה ונאנק מרה .לפתע שמע שאימו מגיעה .מיד זינק נעימה כדי שלא יצטערו על מצבם .למשל כאשר היה לוקח
והתיישב ,ולמד בקול ובנעימה ,לשמחה! איזו גבורה ,איזו חפץ כלשהו מן הבית ,היה מבקש מהם את הדבר כאילו שייך
מסירות לכבד אם ,שלא לגרום שמץ צער!. הוא להם ,וכל מי שהיה בביתו הרגיש שהוא עצמו מסתובב
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב מש ה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם :חדד אשר ,דוד ושרה חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת
ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד ,משה טרבלסי ורעיתו ,זבולון וברברה חדד ,משה חיים בן אביבה ,עמי ושושנה כהן ,אליהו ורות נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון,
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, יהורם בן טיטה חדד וב"ב :שה' יתברך
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית מסס ,ר' יעקב צבאן ,דוד ואילנה ביתן ,ר' יעקב אזוביב ,כהן רחמים וסוזי ,בר רבקה ובן ,מזושן יונתן ,לרפואה שלמה :שרה יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
בת טיטה ,יוסף בן טיטה ,לזיווג הגון :מוריה רחל בת בת שבע ,,רבקה בת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס] .כולל יום ,כולל ליל הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ,אני ה'
שישי ,כולל ערב ,כוללי בין הזמנים ועוד[ ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות
ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה ,לחיים טובים ומוצלחים ,ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ,וכל אשר
אכי"ר .לע"נ :יורם בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר יעשה יצליח ,ימלא ה' כל משאלויתך
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 26
זכרון אברהם
הדלקת נרות: פר'
6:21
יציאת השבת: האזינו-שובה
7:54 תשפ"ז
זמני השבת
לפי אופק ב"ב
גליון 977
973 ון
דברי התורה מחלחלים עמוק ונכרת השפעתם לאחר זמן גם לאחר יציאה מד"ת יזכור את הדברים
יערוף כמטר לקחי :דברי תורה הקדושים כמוהם כגשם ,מה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי :יש השומע
הגשם בשעה שהוא יורד עדיין אין רואים את השפעתו על דברי תוכחה ומיד אחרי שמיעתם שוכחם ,ויש שזוכר אותם גם
הצמחים ,ורק לאחר זמן כאשר השמש מגיחה מאחורי העננים לאחר זמן ,וזהו שכתוב לכו בנים שמעו לי ,לא רק בשעה שאתם
וזורחת על האדמה ,אזי רואים את תוצאות הגשם ,כך דברי שומעים את דברי ,אלא גם כשתלכו ממני ותעסקו בענייניכם
התורה אף כי בשעה ששומעים אותם אין מבחינים מיד הארציים הגשמיים שמעו לי .כשישראל שומעים דברי תורה הם
בהשפעתם ,בכל זאת סופם לעשות את פעולתם. בבחינת שמים ,וכשעוסקים בעניינים גשמיים ארציים הם בבחינת
)הרבי ר' בונים מפרשיסחא זי"ע( ארץ .וזהו שאמר 'האזינו השמים' בזמן שאתם בבחינת שמים
מוסר לרבים בחומר וליחיד ברכות 'ותשמע הארץ' גם בלכתכם ממני לעסוק בעניינים ארציים תזכרו
תזל כטל אמרתי ופרש"י כטל שהכל שמחים בו לפי )פניני התורה -אהבת חיים( דברי.
שהמטר יש עצבים בו :תוכחה הנאמרת בחומרה ובסערה שני העדים רוצים לדעת מי חותם עמהם
נקראת 'מטר' ,היינו ראשי תיבות של מ'שאכם ,ט'רחכם, האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי :מה טעם
ר'יבכם ,ואילו התוכחה הנאמרת בנחת ובלשון רכה נקראת נקט הכתוב לגבי שמיים לשון נוכח 'האזינו' ולגבי ארץ לשון
'טל' היינו ראשי תיבות של ט'וב ל'כל .לפעמים ראוי להוכיח נסתר 'ותשמע'? ברם ,מצינו בגמרא )סנהדרין כ"ג (.כי יקירי
בלשון חמורה וחריפה ,ולפעמים בלשון רכה ומתונה, ירושלים לא היו מסכימים לחתום בתור שני עדים עד אשר
כשמטיפים מוסר לרבים יש לנקוט בדרך כלל לשון חמורה, ידעו מי יהיה העד השני אשר יחתום יחד עמהם .לפיכך,
ואילו כשמטיפים מוסר ליחיד ,יש לנקוט לשון רכה ומתונה. משפנה משה רבינו אל 'השמים' וביקש שיהיו עדים בדבר,
לפיכך מפרשת התורה ואומרת 'כשעירים עלי דשא' 'דשא' שמתרה הוא בישראל ,הודיע להם תיכף מי יהיה העד השני
היינו לפרש"י :שם כולל לכל הצמחים ,בשעה שמדברים לפני 'ותשמע הארץ' הארץ גם היא תשמע ותעיד.
ציבור ,אזי יש לדבר 'כמטר' ,דברים חריפים .אולם 'וכרביבים )ילקוט האורים בשם הגר"א הלפרין(
עלי עשב' 'עשב' היינו לפרש"י :כל מין בפני עצמו ,בשעה
שמדברים לפני יחיד ,אזי יש לדבר 'כטל' דברים רכים רק ע"י ארץ ושמים יחדיו יגאלו ישראל
)תורת משה( ומתאימים העשויים להשפיע ולקרב. האזינו השמים וגו' ותשמע הארץ :למה לשמים וארץ?
הודאה על היכולת להודות שאין הקב"ה גואל את ישראל אלא על ידיהם ,גאולת ישראל
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו :על עצם הדבר שזכינו אינה יכולה לבוא על ידי לאומיות ,כי אדם מישראל בלי תורה
לקרוא את שם ה' וללמוד את תורתו עלינו לתת שבח והודיה לא תוכל להתקיים 'שמים וארץ' כלומר בנין הארץ על פי תורה
להשי"ת' ,הבו גודל' כדרך שהראשונים מפרשים את מודים מן השמים ,שניהם נחוצים והכרחיים לגאולה.
דרבנן על שאנו מודים לך ,ברוך קל ההודאות ,על שזכינו )פניני התורה – אהבת חיים(
)באר מים חיים( להודות לך הננו מברכים ומודים לך.
"הלכתא לשבתא"
אין לסמוך על הנכתב כאן להלכה למעשה ובכל מקרה יש לשאול שאלת רב ,והדברים לא נכתבו אלא לעורר לב המעיין.
כתב בשו"ע סי' רס"ב סעי' ב' ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לכבוד שבת.
מצד הדין :צריך כל אדם שיהיו בגדיו העליונים שמתכבד בהם דהיינו כובע וחליפה ,או אצל החסידים שטריימל ובעקיטשע, x
מיוחדים לשבת ,ויהיו נאים יותר מאותם שלובש בימות החול ,ויהיו נקיים ומכובסים ,אך אינו חייב לכבסם בכל שבוע ,אלא על
פי הצורך כשיאבדו נקיונם ושאר בגדיו התחתונים ,הכתונת ,מכנסיים וטלית קטן וכדו' אין צריך מעיקר הדין שיהיו לו מיוחדים
לשבת ,אך יהיו נקיים ומכובסים ,והנעליים מצוחצחים לכבוד שבת .
אמנם מצד מנהג הטוב וכן נהגו הרבה מגדולי ישראל ,שלא להלביש בשבת מכל מה שלבש בחול ,ולכן נהגו שכל בגד שאינם x
עוברים כיבוס מידי שבוע ,יהיו מיוחדים לשבת ,וגם הטלית קטן ,טלית גדול ,הכיפה ,החגורה ,מכנסיים ,וסוודר ,ואף נעליים
נהגו שיהיו מיוחדים לשבת ,זולת הבגדים התחתונים העוברים כיבוס ,כיבוסן זהו יחודן .
ומנהג הפשוט שגם בביתו ילך עם בגדים מיוחדים לשבת כמבואר במשנ"ב סק"ו ,כי אין המלבושים לכבוד הרואים כי אם לכבוד x
שבת ,וכ"ש בשעת סעודת שבת והזמירות ,שע"פ הזוה"ק והאר"י מובא שהוא כיושב בשולחן המלך ונהנה מסעודתו .
)ועיין עוד בזה בספר פסק"ת(
לע"נ איש החסד קוראים נכבדים נהנתם ,החכמתם? העלון מוקדש לזכות
חידת השבוע משמח אלוקים להוי ידוע כי הוצאות ההדפסה עולים
גשמי ברכה ואנשים הר"ר מנחם
רבי אריה חיים בן סלימה שולמית
ממון רב ,נא טלו חלק בהפצת העלון שיחי' ובני ביתו להצלחה וסייעתא
פתרונות לשלוח מענדל ז"ל בן הנכבד הזה ,קחו חלק בהפצת תורה
ליו"ר המערכת ויראת שמים ,ותתברכו בכל הברכות דשמיא בכל העניינים
יבלחט"א הר"ר בן
הבה"ח יקותיאל יהודה ציון גבריאל הי"ו לוק האמורות בתורה ,לתרומות וכל ענייני ולרפואת אורי בן אפרת
גרוס נ"י ת.נ.צ.ב.ה. הגליון ניתן לפנות בטל' 054-8559959 בתושחו"י
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 27
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם
מן הנמנע -שלא יתכן בשום פנים ואופן שכל ההיסטוריה היה לרמב"ן תלמיד שקראו לו אבנר,ובאיזה שלב
וכל התורה כולה יכולה להיות מרוכזות ומתומצתות התלמיד יצא לתרבות רעה.הוא המיר את דתו והמזל
בכמה פסוקי האזינו,וזה מה שהביא אותי לעזוב את שלו גבר-דווקא כאשר הוא המיר את דתו-והוא עלה
הכלולפרוק עול.אז דווקא המזל גבר,ולאט לאט הוא מעלה-מעלה,עד שנעשה שר מאד גדול וחשוב
עלה מעלה-מעלה בזה לעומת-זה,בקליפה. במלכות ספרד.באיזה יום כיפור אחד,כשהוא יושב לו
בהזז ממנו
ובסגולתה, ואיני
שאמרתי,חפץ
מהשלו והוא היא העלייה"ן:
משמועתי ,הרמב אומר לו כסף שמחת מביא
תורה, נרשליל–ובכח הכנסתמשטרה חיילים– שולחמבתי הואברבים הגובה,
בשנה על שנה מדי
בתוקף טוען דיין
מצד שני אולי בכל זאת ...הרי ר' יוסף ממתין "כל כך הרבה ע אני - מילימטר יום באמצע , כרחו בעל .ן "הרמב
עת נעמד הגבאי והולם בבימה ומתחיל במכירת העליות. , שלו הרב שהיה מי את
ותנסהאותי.אבנר אומר לוותר,לו?!
אתהכל כולל
נכון האזינואולי
לישועה, שפרשתשנים" לקראת
חתן סוף חתןהיום,
תורה, בזכויותלקראת
העילאיות, הקדוש– היום לזכות חפציםכיפור,
הכל
דקות ארוכות התחולל הקרב בעומק ליבו ,עד שהוכרע נכון.
איפה . שם אותי תמצא , ניסוי , נסיון רוצה אתה אם לו– הינהן
הרמב" .הכנסת מבית ן " ב הרמ
בראשית ,מפטיר וכן הלאה ,אחת העליות המבוקשות את מוציא הוא – נעילה
כלהרמב"ן
הנערים, הולך האזינו?
'בעליית בפרשת
ולחש לו בלאט,הגבאיכתוב הסיפור שלי
יצחק פנה אל אני וכל ר' משטרה
לזרע סגולה שהיאבאה בידינוכיפורתפלת יום
ובאמצעמסורת הרב הגדול,
הנערים' ,אשר הוא
'עליית כל
דקות לכמה ' ה עם מתבודד
תכבד את ידידי ר' יוסף' ,הגבאי חשב שאינו שומע טוב ,הרי , בחדר ית זו לקרן פקודה להוציא אותו מבית הכנסת ולהביא אותו עםקיימא. של
השראה
אחר במרוץ מקבל
מול זה עיניו,זהואז
השניים מה'שיאיר
התמודדו את מבקשמאז ספורות,זמן רב
לא עבר מערי הצפון ,כאשר בשמחת באחתאבנר. הכנסתאותו למקומו שלהיה בביתלמלכות,
וכך גם
כתוב : ואומר חוזר הוא דקות
העלייה המסוגלת ,עד שר' יצחק זכה והעליה שלו ,האומנם? כמה כעבור .מהשם את וביקש חזיר,
למכורהורג הבימה ,לוקח על,ואבנר הגבאישם הלםיושבהרמב"ן,
מגיע תש"פ, תורה
מוותר .פסוק–"אמרתי אפאיהם אשביתה בפרשתהואהאזינו עכשיו רצו יה-,מול
שניהםעיניו אותו ואוכלהעלי מבשל אותו
התמודדו על שניים אותו,
הנערים,מנתח אותו,כל
עליית
אבל ר' יצחק לא הותיר מקום לספק ,ובקול אמיץ אישר 'כן! ". זכרם מאנוש מזהלרבי
כמה לרמב"ן, יוסף נשוי בשם ר'אבנר אברך.פונה הרמב"ן האחד הגדול
מאודם. בהשלבכלרבו
מתרגם לפי
אשלם היא שלי, שהתרגום
אומרהעלייה לו'" רש"י
לסגולה .נכון שיהיהוגו
אפאיהם יוסף,אמרתי"תן לר' המבוששת
לישועהעושה ממנו הואעכשיו? עברתיממתין כריתותכמהלילדים, ושואלזכהשלו,וטרםשנים
העלייה–Ǧאףתןאילו.הם .
מוותר את מילים לשלש בגינה,זואבללק מלה מהחז"ל שחי
שהתחייבתי דרושכל חפץ
שהנפש ות ,אך לכמה בנ
בתורה, חמור הכיהואיצחק ,אב
הואר' הדבר ניצב לו
מנגד כרתמלבוא..הרי
צחוק
בישועתו!'הם.
איפה,איה( ) אי – כעס פירושו
אני על העלייה הנכספת ,כדי שר' יוסף יזכה אף – באפי אמרתי אולי
שמחה,שואלשחוק הוא ובבתלערוך לא זכה שכבר שנים
מהמקור, עודשלה, ומהרש מהשו בבנים,
נכרתת הוא
כך כל אני .דבר אותו כמעט הקראת קרוב, הפירוש?ממש מה כמה כריתות עבר עכשיו.הרמב"ן ישב לשעבראותו.
הנערים' יזכה
את רבו 'כל
ר' יוסף לשמוע את הופתע העליות ואכן בשעת
בעולם,גם
ביקשאם
ובה פנה נידחת
בעלייה אותה לתורה עלהבכל אותםאגלה הואאותם,בשמו, הגבאי קורא אפזר ר'
שוםאמרעםלשוחח הקהילהולארב המחזה ביקשעלהסתכל המכירה,
שהחלההזמן– ושתק כל שםלפני רגע
ליבו.לא ימצאו אותם.אמרתי באפי שאגלה את אותם יחפשובכלחשק להתמודד
רשאי מיד ענה השאלה אתשהנך שאלוספק בנועם אין כאשרלוהוא אבלנא אמר יצחק.ראה
דבר.
ולא " הם איה " ישאל אחד שכל כך כדי עד ישראל עם תעבוד הסגולה השם ובעזרת
לו–ארבע,עברת על ארבע כריתות.אומר אבנר,שהיהיה, יהעל את לרכוש וגם במכרז
ומה שקרה בהמשך ,הוא לא יאומן .תוך שנה עמד סיפורנו
ר' עמנו כאן
ניצב.הוא מנגדעלהלאחמש השנה–,אולם אתהעודטועה בבן זכר ותזכה
אותם.שמספר לנו הרב נתנאל מור יוסף הי"ו ,מעסקני למבחן ,כפיימצא רוצה עברתי תלמידו,
אחד.כבר שנים מתייסרים
ורעייתורוצה עוד שהוא אברךלאחמד יוסף,
מאנוש זכרם".
בראשית לחבוק"בת כבר הפסקה– הבנים ,זכה
השבתה, חשוך לשון אשביתהר'"–
יוסף "הקהילה: לו ארבע, מספיק להתקבע,
שעלה בקרן לאחרהתבודד כאשר חודשה'גי לו?
תוותרנושא להתווכחאולי
הולך קיימא. בזרע של לזכותשהוא וציפייה
בהמתנה חרה ל
לתורה הרמב"ןמשנה תשפ"א ,פחות לה לרבינו תשרי מה איתו על רמב"ן, זה כבר
השלישית באות להתבונן כאן זוית? נכון רשאי אתה להתמודד ,וגם לזכות ולעלות לתורה ולזכות
הסגולה בזכות מתוקה, שצריךבתינוקת 'כלגילה לו
הנערים' ,זכה בעלייתהוא תורני במצב שלו,אז הוא העיף בו מבט חודר של קפידא
כמובן.כל מילה–"אמר'תי אפא'יהםאשב'יתה מאנ'וש של להתברך בסגולה .ובכל זאת...
ואבנר השתתק.עדיין היה לו איזה מורא מרבו הקודם
הרב סיים את דבריו ,והותיר את ר' יצחק שקוע במחשבות,
יצחק המוותר האצילי ,ערך בליל אבנר. הכל :ר'
כותב?ר' עוד לא אבלםזה".מה זכר' קצת.כךיושבים כמה זמן,בזמן שותק–הוא כבר
כפולכתוב זכראתה שלוםכאןואומר– לשעבר, מצד אחד הרב מדבר דברי טעם ,לחברו אין כלל ילדים והוא
לזוג בשבת, לתלמידו שחל
תורה תשפ"א שמחתהרמב"ן חוזר לאמתווכח .נדמיין את זה,מתקרב זמן תפילת נעילה
בזכותאבנר, חפץ בסגולה הנודעת ,והלוואי ויוושע בקרוב ,מצד שני
שואל
כמובן! והוא הויתור השנה,אותולפקודתפניו של מיד נפלו שנולדולו
תאומים האזינו.בפרשת הזה,
השולחן.הוא חפץ לוויתורים. ענייןעל
כאןהחזיר אבנראין אצלמכרז, כאןהיא עליותוהרמב"ן
מכירת
הרמב"ןאומר
שהמוותר עלוליםרבולחשוב ראשונילמכתי? במבטתרופה בא ,יש וללמדנוהאםרבו– אותך הביא מה – לשעבר התלמיד את ן" הרמב שואל
בעליה ,יש לו עניין בסגולה ,גם הוא מצפה מאוד לזכות
הסיפור אבלהזה הפסוק לדעת, אתה הראית מפסיד,הנה,
לו–
שאינו לא רק משהו. הזדמנות ,מאבד מחמיץ לשאול
למה שיז,כהעדיזכה, ומי כך וכהלכהכדי
הגעת עד המכירה כדין הדת?איך תתנהל להמרת
בבנים,
יותר.בכך מיד ,אבל פה נוכח לומרהוא יכולתמיד לאלא אניוויחאתה,מרהוא רק שלך,
מפסידהוא תחתית)אצל הרמב"ן זה שאול תחתית(.הוא ענה לוותר?!
ספינה– הוא
האברכים של שני וסיפורםלקחאותנו,קר?הוא מלמדתעל הבו השבועלמחרת הוא עשה פרשתמה האזינו שפרשת שאמרת ממך שמעתי אחת פעם ישר:
הקול הזה ניצח לבסוף וכשהמכירה החלה ,התמודדו ר' ואכן
אלינו.במלכות–בלי מלח,בלי שוט,והפריש לים זועק גדול שר העולם של נים יהעני וכל התורה מצוות כל את כוללת
יוסף ור' יצחק ,זה מול זה ,ראש בראש .המחיר טיפס ועלה
פשוטו
רגע קייםהיא הואהזאת הזדמנותכלומר,
ההזדמנות מאנוש זכרו. יש לנו הושבת
יקרים ,אם אחים זכרו, ואבד מהמרוץ,זכה
וכתוב
לו לפרוש האזינו, החליטבפרשת השניםנמצא ואחד חשוך אחדוכל יוסף הזה,
ולבסוף ר'
…! .בפסוק
יקר ערך ,בו ניתן לזכות לישועה נכספת ,כי הוויתור מוכיח שכתוב מה כמשמעו הנערים',נמכרה
בפרשת הגלגולים שלו 'עליית כל שקורה איתו,
בפאתוס,כל מה הגבאי ר'עליו,
יצחקכלהכריז
שלא עומדים על קוצו של יוד ,וככל שהוויתור קשה יותר האזינו.אצלי זה היה לגמרי רחוק-לגמרי מן השכל,היה
ככל שהמוותר צודק יותר ,כך כוחו יפה יותר לפתוח שערי
הטבע!!
מדרךך הטבע למעלהה מדר וישועה ,,למעל
ברכהה וישועה ק ברכ שמיםם ולהעני
ולהעניק שמי
נא להתפלל העלון מוקדש העלון מוקדש קו הגעשמאק העלון מוקדש לע"נ ל "
לע"נ איש החסד והחינוך
לרפואת לזכות לזכות רפאל בן הדר חיזוק ,ואמונה האישה החשובה הבלתי נשכח הרה"ח ר'
זקני הרה"ג יצחק אורן בן פרח להצלחה בכל העניינים מתעדכן בתדירות בעלת החסד חיים שרגא פאוויל ב"ר
בן צילה שליט"א ודליה בת פרח ולע"נ אברהם דוד חי ז"ל בן גבוהה עם דרשות, הדגולה מרת חיה
לרפואה שלימה מיכאל שר זצ"ל
להצלחה בכל יבלחט"א יקותיאל יהודה סיפורים ,וניגונים
בתוך שאר חולי העניינים ברוחניות קראוז בת אלקה נלב"ע ז' אייר תשע"ב
נלב"ע י"ב תמוז תשפ"ד ת.נ.צ.ב.ה. 077-3249316 ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
ישראל וגשמיות
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 28
ϲϱϳ
האזינו
אילו יום הכיפורים היה חל פעם בשבעים שנה ,היה בו אושר גדול, הַ אֲ זִ ינ ּו הַ ּׁ ָשמַ ִים וַ אֲ ַד ֵּב ָרה ִּ "...כי ֵׁשם ה' אֶ ְק ָרא הָ ב ּו ג ֶֹדל לֵ אלֹוקינ ּו מעשה
וכמה גדול האושר שהוא חל כל שנה) .רבי ישראל סלנט זצ"ל( היה שנוכח רבי אלחנן וסרמן הי"ד בבית הכנסת הגדול בברנוביץ' ,בשבת
שובה ,בעת שהרב המקום רבי דוד ווייצל זצ"ל עמד להשמיע את דרשתו
אם כל השנה כולה שפעו פניו של רבי יוסף חיים זוננפלד ,זצ״ל קרני- כמנהג ישראל ,לפתע באו שלוחים להודיע שהרב אינו חש בטוב ,ולא
הוד ,והפיקו זוהר של קדושה וזיו עילאי -הרי בהגיע ערב יום ידרוש היום ,מיד נשאו כולם את עיניהם לעבר רבי אלחנן שידרוש הוא,
הכיפורים ,היה עור פניו מבהיק בזיו חכלילי ,שהלך ונתלהט ככל ניסה רבי אלחנן לסרב ,אך האנשים הוסיפו להפציר בו שידרוש ,לבסוף
שנתקרב היום הקדוש .שח אחד מזקני ירושלים :כשהייתי בא לדרשתו עלה רבי אלחנן על הבמה ,ופתח בדברי הקדמה אותם קישר לפרשת
של רבי יוסף חיים בשבת שובה ,הרי בשעה שהיה מתעטף בטליתו השבוע פרשת האזינו וכה אמר :משה רבינו אשר התורה מעידה עליו
ועולה על יד ארון הקודש ,והיה פותח ואומר" :ה׳ שפתי תפתח ופי שהיה עניו מכל האדם ,אשר על פני האדמה ,הכיצד זה הגיע לדבר בנוסח,
יגיד תהילתך" ־ היה הקהל כאילו נעקר מעולם התוהו והשפל לעולם "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" וכי הוא בשר ודם בן
אחר ,לעולם שכולו התעלות מנוחה וכיסופין ,לעולם יותר נעלה ונשגב. תמותה יקח לו עדים שיהיו חיים וקיימים לעולם? אלא משה רבינו עצמו
היתה זו שעה של קורת רוח שהיתה יפה מכל חיי העולם הזה! בנשימה אחת מיישב את דבריו באומרו ,כי שם ה' אקרא הבו גודל
)האיש על החומה( לאלוקינו ,איני אומר לכם אפילו דבר אחד משלי ,רק משל הקב"ה ובשביל
כבודו יתברך ,הריני רשאי לקחת עדים החיים וקיימים לעולם ,אף עלי
בפרוס יום הכיפורים כאשר מתרבים היו השואלים בהלכות התענית המשיך רבי אלחנן בהתנצלות אין לשאול ,מי שמך מוכיח ומטיף ליהודי
והתפילות ,תמה על כך רבי שלמה זלמן אויערבך זצ״ל באוזני מקורבו, ברנוביץ' ,כי לא אומר לכם שום דבר משלי ,אלא דברים המפורשים בתורה.
שבהלכות תשובה ,שהיא מצות היום ־ הכל פשוט וברור ,ואין להם )אור אלחנן(
ספיקות ושאלות כלל)...רבי שלמה זלמן אויערבך ,חכו ממתקים(
לו ִּכי כָ ל דְּ ָרכָ יו ִמ ְ ׁש ּ ָפט אֵ -ל אֱ מ ּונָה וְ ֵאין ָעוֶל צַ דִּ יק וְ י ָָׁשר
הַ ּצוּר ָּת ִמים ּ ָפעֳ ֹ
סיפר רבי שלמה זלמן אויערבך זצ״ל ,שבאחת השנים הראשונות לבואו הוּא:רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל מלומז׳ה תמה ,מדוע בחר משה לפתוח
של רבי דב בעריש וינדנפלד )הרב מטשיבין( זצ״ל לשכונת ׳שערי חסד׳ את שירת האזינו ,עליה נאמר שתהיה ״לעד בבני ישראל״ )לעיל לא ,יט(,
בירושלים ,עבר פעם בליל יום הכיפורים אחר התפילה ליד בית הכנסת דוקא במקרא זה אשר מביע הצדקת הדין הקשה ,ונאמר בתפילת ״צדוק
׳קהל חסידים׳ בשכונה ,וראה מחזה מעניין ־ רבי דב בעריש מתעכב הדין״.בהספדו על רבה של קובנה ,הגאון בעל ״דבר אברהם״ ,ועל כל
על יד קבוצת אנשים השרים ניגונים שונים .למחרת במוצאי היום משפחתו וקהלתו שנרצחו בידי הנאצים הארורים ,העלה רבי יחיאל מרדכי
הקדוש נצרך רבי שלמה זלמן לדבר עם רבי דב בעריש באיזה דבר, לתרץ באופן זה :כידוע ,בשירה זו נרמז כל מה שיארע לישראל עד ביאת
ודרך אגב שאלו לפשר הענין .הסביר לו רבי דב בעריש" :אותם יהודים המשיח .ומצינו בחז״ל שהקב״ה גם הראה למשה במראה הנבואה ,את כל
הינם פליטי חרב ,שבורי לב ,שאיבדו את בני משפחתם במלחמה .מאז העתיד להתרחש עם ישראל עד תחיית המתים) ,ראה רש״י להלן לד ,ב,
שעלו ארצה איני רואה זיק חיוך על פניהם .כשעברתי אחר התפילה ״עד הים האחרון״( .כיון שראה משה רבינו דור דור ופרנסיו ,דור דור
וראיתי אותם מנסים להחיות בקרבם את הניגונים שהיו מנגנים ביום ומנהיגיו ,וחזה את החורבן הנורא של רבבות אלפי ישראל ,וגאוני התורה
הכיפורים בבתי החסידים שבפולין ,חשבתי בלבבי ־ היש זמן מתאים בראשם ,שנהרגו ונשרפו בידי בני עולה ,פתח מיד בפסוק ״הצור תמים
מליל יום כיפור ,להחיות בקרבם מעט רוח ונשמה?!").שר התורה( פעלו כי כל דרכיו משפט וגו׳״ ,כדי לחזק את בני ישראל באמונתם .
)פנינים משולחן גבוה(
מדי ליל יום הכיפורים לאחר "כל נדרי" ,היה רבי שמשון פינקוס זצ"ל
נושא שיחה על עיצומו של יום ,מהותו וחשיבותו ,כשאחת הנקודות ֹאמר ּו לָ ְך:פשוטו יך וְ ַי ּג ְֵד ָך זְ ֵקנ ָ
ֶיך וְ י ְ עו ָלם ִ ּבינ ּו ְ ׁשנוֹ ת דּ ֹר וָ דֹר ְ ׁש ַאל ָא ִב ָ
מות ֹ
זְ כֹר יְ ֹ
העיקריות שעליהן עורר בקביעות ,היתה זו שחובה לנצל את היום של מקרא מתייחס אל כל הדורות ועל כל המעשים הנעשים בעולם .מאחר
הקדוש ולא לאבד אותו בידיים .היצר הרע -היה אומר -מודע היטב שבכל הארץ משפטיו ,ומשפטי ה׳ ודאי נעשים על פי התורה ,על כן כשם
להזדמנות הנדירה הזו הבאה אחת לשנה ומרכז את כל הכוח כדי שצריך להבין דברי תורה ולהעמיק בהם ,כך יש להתבונן בכל המאורעות
להסיח את דעתנו מההזדמנות שהקב״ה ברחמיו נותן בידינו ,ובשום המתרחשים בעולם ,ולמצוא יסודם על פי משפטי התורה.ברם לא יסמוך
אופן לא יניח לנו להתפלל כראוי ,בין השאר במסווה של ׳צדקות׳ האדם על בינתו ,כיון שדעתו קצרה מלהבין דעת עליון .אלא צריך לשמוע
וזריעת מחשבות ייאוש ורפיון" .תראה” ,פונה היצר הרע לכל אחד, לדעת רבותינו ז״ל ,כפי שהנחילו לנו בתורה שעל פה .לכן המשיך הכתוב
"ביום הזה צריכים לבכות ,ואתה עם לב האבן שלך הרי לא מסוגל לזה. ואמר" :שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".יש לדעת כי הציר עליו
עזוב ,זה לא בשבילך .אתה ,להתפלל כמו שצריך -לא יכול .וחבל לך מסתובבת הנהגת ה׳ בבריאה ,הוא כלל ישראל "בהנחל עליון גוים בהפרידו
בכלל לנסות" "...אסור לתת לו לנצח!" היה קורא" ,בל נתפתה לדרוש בני אדם ,יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" .שהרי מובן כי כל היצורים
מעצמנו דברים שאיננו יכולים לעמוד בהם ,ויש לשאוף לכוון כמה בבריאה נבראו לכבוד השי״ת לעשות רצון קונם .ומכל סוגי הנמצאים,
שאפשר .אתה מרגיש מסוגל לכוון בתפילת שמונה עשרה אחת? -כולו העיקר הוא המין האנושי .ומהמין הזה העיקר הם כלל ישראל ,שהם חלק
רווח .שתי שמונה עשרה׳ס? -תחטוף! -עוד קדיש .עוד תפילה חטוף ה׳ ועבדיו .ואף שהם המעט מכל העמים ,אבל כך טבע ה׳ בבריאה
ככל יכולתך .אבל עיקר העיקרים הוא לא להיכנס למצב של ייאוש. שהפסולת מרובה מהאוכל .הגויים מרובים מישראל ,ובכלל ישראל גופא,
אל תישבר באמצע ,ואל תיכנס ל׳נערווין׳ .אל תשכח שאנחנו עומדים הלויים ,השבט הנבחר ,הם המעט .נמצא שתכלית הבריאה הם כלל ישראל,
בעיצומו של היום הקדוש ביותר בשנה")..השמש בגבורתו( וכל אשר מתרחש בעולם ,הוא למען ישראל ,אף כי דעתנו קצרה מלהבין
זאת) .טללי אורות רבי אלחנן וסרמן זצ"ל ,הי"ד(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 29
;
ְקח ּו ִע ּ ָמכֶ ם דְּ ָב ִרים וְ ׁשוּב ּו אֶ ל ה' .רבי זלמן סורוצקין זצ"ל מספר)בספרו
,שח רבי ישראל דוד נייוונר זצ"ל :סיפרו על אחד ירא שמים ששכרו אותו אזניים לתורה(:זכור לי מקרה שקרה לי בהיותי מפליג באנייה בדרכי לארץ
באמריקה להיות חזן בימים הנוראים .וביקש שש מאות דולר בשכרו ,ונשיא הקודש .מסע ארוך של ימים שלמים על פני הים ,וכך קרה שהייתי בחדר
הקהילה הסכים רק על חמש מאות ,ולבסוף הסכים החזן על סכום זה .שהגיע אחד יחד עם אדם עשיר מופלג – בעל בתי חרושת בחוץ לארץ ,ובעל
להתפלל ואמר את הפיוט "הנני העני ממעש" וכו־ והתחיל לבכות .הוא פרדסים וגנים רחבי ידיים בארץ ישראל .אלא שככל שגדל עושרו ,כך
הרגיש את המילים בפנימיות שלו ואת אימת יום הדין .ואז קם נשיא הקהילה רפתה אחיזתו באמונתו ,עד שנותק כמעט לגמרי מקיום מצוות ומדרכי
ממקומו לעבר החזן ואמר לו :אל תבכה ,אני יוסיף לך את המאה דולר אבותיו.שהינו יחד ארבעה ימים תמימים על סיפון האנייה ,ואני לא הנחתי
שביקשת ...לא היה לו אפילומחשבה שאפשר לבכות על רוחניות! ומסתמא לרגע .ניסיתי ,בכל דרך ובכל טיעון ,לעורר בלבו את האמונה במציאות
אם הוא בוכה -זה יכול להיות רק על כסף) ...המוסר והנועם(( הבורא .וברוך ה' ,דברי לא נפלו על אוזניים אטומות – ראיתי כיצד הם
חודרים בו ,כיצד משהו בתוכו מתעורר .וכך ,ביום הרביעי ,הודה בפני
טעם שאומרים "כל נדרי" בלשון ארמי ,לפי שנתקן בבבל שבה היה עיקר
בפה מלא" :ניצחת אותי .אני מאמין כבר בקיומו של הקב"ה ".אך מיד
לשונם בארמית ,לכך תיקנוהו בארמית כדי שיבינוהו הכול )לבוש ,סי׳ תרי״ט(
הוסיף בסייג" :אבל בתורה ובמצוותיה איני מאמין" .באותו רגע ממש
התחילה האנייה להתקרב אל חופי יפו .הבטתי בו ואמרתי לו בליבי
גם יום כיפור שייך לאמונה .כי הנה פסק הרמב״ם )הל׳ שגגות פ״ג ה״י(
הכואב" :מה חבל שאין לנו עוד זמן .אילו נשארנו יחד עוד ארבעה ימים,
שמי שאינו מאמין בכפרתו אין יום הכיפורים מכפר לו! למרות שאיננו רואים
בטוח אני שהייתי מצליח לשכנע אותך גם בעניין תורה מן השמים .אך מה
-עלינו להאמין שחל בנו שינוי עצום ביום כיפור! משל למה הדבר דומה?
אעשה ,והזמן קצר ".הנחנו את השיחה ,ושנינו יחד עלינו אל סיפון האנייה
לאדם שעלו פצעים בגופו .הרופא בודק אותו ואומר לו שהפצעים מקורם
כדי להתבונן מרחוק על ארץ ישראל הנשקפת מהאוניה עברו כמה דקות
בזיהום שבתוך הגוף ,ולכן עליו לקחת תרופה פלונית ,ותוך שלשה ימים הוא
של שתיקה , ,שאלתי אותו שאלה שלכאורה לא נגעה לענייננו" :ספר לי,
יבריא .אותו חולה שומע להוראות הרופא ,לוקח במשך שלשה ימים ,שלש
יש לך ילדים?" הוא ענה" :כן ,יש לי בן ובת ".שאלתי" :ומה הם עושים?"
פעמים ביום את התרופה בזמן ובמינון המדוייק שאמר לו הרופא .לאחר
השיב" :הבן לומד באוניברסיטה ,והבת עדיין נערה ,לומדת
שלשה ימים מביט אותו אדם בראי -והנה אין שום שינוי ,גופו עדיין מלא
בגימנסיה".אמרתי לו" :תגיד לי ,למה בכלל אתה מטריח אותם בלימודים?
פצעים .אומר לו הרופא :אתה בריא! הזיהום שהיה בגופך ,אשר גרם לכל
הרי יש בידך הון עתק ,עסקים משגשגים ,ממון שיספיק להם לכל ימי
הפצעים הללו -נעלם ,ותוך זמן מה גם הפצעים ייעלמו .עליך להאמין לי!
חייהם .לא הבן ולא הבת עתידים לעסוק במקצוע הזה שהם לומדים כעת
כי אם לא תאמין ,ותמשיך בהרגליך הקודמים שהביאו לאותו זיהום ,הפצעים
– אז למה לא לתת להם פשוט ליהנות מן החיים ,לבלות בתענוגות
לא ייעלמו לעולם ,כי הזיהום יחזור.זהו יום כיפור!בשו״ע )או״ח סי׳ תרכד
ובשעשועים ,כראוי לבני עשיר כמוך ,במקום לייגע את מוחם ולבזבז את
ס״ה ומשנ״ב שם( נאמר כי במוצאי יום כיפור אוכלים ושמחים ,על פי
נעוריהם על לימודים?"הוא הביט בי בתימהון על השאלה ,ואמר" :הרי הם
המדרש )במדב״ר פי״ז ,ב( שבמוצאי יום כיפור יוצאת בת קול ואומרת :״לך
בני ומוטלת עלי החובה ללמד אותם חכמה ,שלא יגדלו כפראים חסרי
אכול בשמחה לחמך -כי כבר רצה האלקים את מעשיך" )קהלת ט ,ז( .אדם
חינוך .ראוי להם שייגעו עצמם בלימודים,כדי שיהיו מקובלים בין השכבות
המאמין שיום כיפור חולל בו שינוי ,הוא רואה את עצמו לאחר יום כיפור
הגבוהות ,שייחשבו לאנשי מדע ותרבות – וזה הכרחי לעושרם ולמעמדם,
כאדם אחר לגמרי .נכון" ,הפצעים" עדיין קיימים ,קשה להתפלל ,קשה ללמוד
בדיוק כמו הכסף והזהב שאני מפזר עליהם ושהם עתידים לרשת
-אבל אם הוא יאמין שיום כיפור חולל בו את השינוי ,ש״הזיהום״ חלף ועבר
ממני".באותו רגע חשתי כי תשובתו על השאלה שלי היא הדרך להסביר
-הוא יראה במשך הזמן את הסייעתא־דשמיא הנפלאה שיש לו! לעומת זאת,
לו, .אמרתי לו " :אתה בעצמך מודה כי חובתו של אב כלפי ילדיו איננה
אדם ״שאינו מאמין בכפרתו״ -הוא לא מאמין שיום כיפור חולל בו שינוי,
מסתכמת רק בדאגה לגשמיות – מזון ,ביגוד ,קורת גג ואפילו עושר – אלא
הוא לא מאמין שעבודה שבימים כתיקונם אורכת חדשים ארוכים ,ביום כיפור
עליו גם ללמדם חכמה ודעת .אם כן ,אם ברצונך להיות עקבי עם עצמך:
הכל נעשה בבת אחת ,והוא חוזר להרגליו הקודמים -אדם כזה באמת לא
הרי אמרת שאתה מאמין בה' בורא עולם ויוצר האדם ,ואנחנו כולנו
יראה את השינוי! גם אם נראה בעינינו שהעולם הוא אותו עולם של לפני
נחשבים בניו – אם כן ,מן הדין שתודה שגם עליו ,על אבינו שבשמים,
יום כיפור ,עלינו להאמין שבמוצאי יום כיפור העולם הוא עולם אחר ,והאדם
מוטלת אותה חובה ,ואף למעלה הימנה :לא רק לזון ולפרנס אותנו ולספק
הוא אדם אחר! כמו שאנו מאמינים ש״בראשית ברא אלקים" ,עלינו להאמין
את כל צרכינו הגשמיים ,אלא גם ללמד אותנו חכמה ודעת ,כדי שלא נחיה
ש״ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם"! )ויקרא טז ,ל( .הקב״ה טיהר אותנו,
כפראים .ואם אתה ,בשר ודם ,נהגת כך בחוכמתך כלפי ילדיך – קל וחומר
עשה אותנו מחדש -בדיה חדשה .ואם נאמין -ניזהר ונישמר.
)רבי שמשון פינקוס זצ"ל(
בן בנו של קל וחומר ,שהבורא ,יוצרו של האדם ,נהג כך כלפי בניו :הוא
נתן לנו תורה מן השמים ,חכמה עליונה ,שמיישרת את דרכינו בעולם הזה
,
שאלה :כל איסורים שבתורה בשתיה היא ברביעית)לונ כ־ 86נרם נפח(, ומכשירה אותנו להיות ראויים ומקובלים – לא בין שכבות גבוהות של בשר
היכן מצינו על איסור שיהיה אפילו בפחות מרביעית? ודם ,אלא לאחר אריכות ימינו ,בין מלאכי מרום".ראיתי בעיניו כי הרגיש
שנכשל בתשובתו ,שאין לו מענה .ובאותו רגע ממש ,כאילו נגזר כך מן
תשובה : :שיעור שתיה להתחייב עליו ביום הכיפורים ,קבלו חז״ל כמלא
השמים ,עגנה האנייה בנמל ,והגיעה העת לרדת אל החוף .נפרדנו זה מזה,
לוגמיו ,והוא פחות קצת מרביעית ,שכן הלכה למשה מסיני שכל אדם
והוא הלך משם שקוע במחשבות ,מהרהר על ה' ועל תורתו.
מתיישב דעתו קצת ,כמלא לוגמיו שלו ,והוא פחות מרביעית באדם בינוני.
)ספר החידות(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 30
נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
656 ת.נ.צ.ב.ה
פרשת האזינו-שובה תשפ"ז
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
על דבר סגולה שלא ידעת ממנה .ובכל זאת ,עצתי אליך ִ ּכי ׁ ֵשם ה' ֶא ְק ָרא ָהב ּו
היא להתחזק מעתה ואילך לומר תודה לה' על הנסיון הזה,
פשוט להודות להשם במילים פשוטות וברורות על שלא ג ֶֹדל לֵ אל ֹ ֵקינ ּו )לב ,ג(
זכית בילדים ,להגיד לו תודה!''.
כי שם ה' אקרא -כאשר אספר לכם גבורות שעשה
אותו יהודי שתק לרגע ,והמשיך'' :ראה ,הלא אנו יודעים
לכם הקב"ה והטובות שגמל לכם וגם שהוא צדיק במה
ומאמינים שהשם לא עושה רע לבניו .אם הוא נתן לך את
הקושי הזה -בהכרח שזה טוב עבורך ,ולכן כדאי לך להודות שיעשה לכם ,גם אתם 'הבו גודל לאלוקינו' -הֱ יוּ מודים
לו על הטוב הזה -למרות שאינך מבין מה טוב בו .ואז על האמת )רשב"ם עה"ת(
תרוויח בכפליים :בראשונה ,יתכן שמטרת הנסיון שלך היא
שירת האזינו מהווה תמרור ואבן-דרך לכלל ישראל לאורך
בדיוק זו -לגרום לך לשאת עיניים מודות למעלה,
כל הדורות .אם נתבונן נראה שמשה רבנו מיד בתחילת
וכשתעשה כך תיוושע .ובשנית ,גם אם חלילה לא תיוושע,
השירה מדגיש את החובה להודות לה' על הטובות ועל כל
ייקל עליך לעבור את הקושי הזה ,מתוך הבנה שזה טוב
מה שהוא עושה לאדם -כי צדיק וישר הוא .הטעם לכך הוא,
עבורך!''.
היות וההודאה לה' וההכרה בכך שהכל לטובה הם הרגש
היהודי סיים את דבריו ,ונפרד ממוריס בברכה חמה .מוריס הבסיסי שעליו מושתת הקשר של כל יהודי עם הקב"ה.
מיהר לקרוא לרעייתו ,ויחד הם התאמנו לומר תודה על
* * *
משהו שעד לפני רגע היה הרע בחייהם ,ועכשיו הם צריכים
גם להאמין שהוא טוב וגם להודות על כך .בתחילה זה לא בולטימור שבארצות הברית ,שעת ערב מוקדמת בשכונת
היה קל ,אך עם הזמן קנתה ההודאה שביתה בליבם ,והם הווילות המקומית .וילות אמרנו ,אך נכון יותר לומר 'שכונת
חשו קרבת אלוקים גדילה והולכת ,תחושה של חיבור אמיתי הטירות' .כי באותה שכונה ,כל וילה טירה ,כל בית ארמון…
עם אבא שבשמים .רגשות התודה שכבשו אותם ,היו להם ובאחד היפים שבהם ,התגורר משה -מוריס .מוריס היה
למשיבי נפש ומחזקי רוח ,והעצימו את יכולתם להתמודד אדם עשיר מאוד ,מעשירי בולטימור .הוא חי בטירה
עם הנסיון. מפוארת ,לא חסר לו דבר ,מלבד דבר אחד ,משמעותי
וכאוב מאוד ,שהעיב על אושרו :העובדה שחלפו שנים רבות
אך לא זו בלבד ,חלפה תקופה לא ארוכה ,וסוף סוף
מעת נישואיו ,ועדיין ביתו ריק ...הבית הענק שומם,
התבשרו מוריס ורעייתו כי נושעו ,ולתקופת השנה חבקו
משרתים הילכו בו ,מחפשים מה לנקות ולסדר בבית בו אין
תינוק קטן וחמוד ,תינוק של הודאה נרגשת עוד מלפני
ילדים…
שנוצר בכלל… את ההתרגשות והשמחה שפרצה גבולות אי
אפשר כלל לתאר .מוריס ורעייתו התהלכו כשיכורים באותו ערב ,נקש בדלת ביתו יהודי מא"י הפועל לעזרת אחיו
משמחה ,ושפתותיהם ממשיכות -כמובן -להודות!. שבמצוקה .כמפעם לפעם הגיע להתרים את מוריס למען
אחיו ,וגם בפעם הזו ציפה לקבל מתת יד נדיבה ,ולהמשיך
ואת דרך ההודאה ,לא זנח מוריס גם לאחר שנושע .הוא
מיד לכתובת הבאה .אלא שהפעם ,הגיע בדיוק ברגע בו
התרגל לסגנון החיים הזה ,לצורת הדיבור הזו .אינספור
כאבו של מוריס עלה על גדותיו וגרם לו להתפרץ בבכי
פעמים ביום נשא עיניים השמימה ואמר תודה לאבא ,על
תמרורים ,תוך שהוא מספר על שנות ההמתנה הארוכות
מה שהצליח ,וגם על מה שלא הצליח .על דברים שהלכו
והמייסרות החולפות עליו ועל רעייתו בבדידות כה קשה,
בקלות ,ועל קשיים עימם התמודד .הוא כבר התרגל
כשקול הבכי הנכסף טרם נשמע בין כותלי הבית…
והסתגל ,ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק -פשוט לומר
תודה!. כאבו של מוריס נגע ללבו של היהודי שלפניו ,והוא השיב לו
כדברים הבאים'' :אומר לך את האמת .אני יכול רק
ויהי היום ,ולפני מוריס נקלעה עיסקה ריווחית במיוחד,
להשתתף עמך בכאבך ,להיאנח עמך ,וגם להתפלל עליך.
המצריכה תשלום של מיליון דולר במזומן -עוד באותו היום.
מי אני שיאמר לך במה כדאי להתחזק ,או יגלה את אוזנך
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 31
בהצלחה כבירה ,ומשהוטל עליו עול הפרנסה -רצה להצליח אך מה יעשה מוריס וכבר אמש השקיע את כל הונו הנזיל
להפוך את הכישרון למקצוע מכניס ,ולהתפרנס ממשרת בעיסקה אחרת ,ומנין יבוא עזרו להשיג כאן ועכשיו עוד
הוראה מכובדת. מיליון דולר במזומן? .הוא בודק ומחפש בחשבונות הבנקים
והחברות השונות שבבעלותו -ובכולם מעלה חרס .כל כספו
אך רצונות לחוד ומציאות לחוד .הזמן חולף עובר ,וכל מושקע באפיקים ארוכי טווח ,אין לו מהיכן לקחת מיליון
ניסיונותיו להתקבל למשרה תורנית נחשקת עולים בתוהו. דולר ,שהוא כה זקוק להם עכשיו!.
הוא שולח קורות חיים ,מפעיל קשרים ,מתנדב למילויי מקום
-אך כל אלו לא הועילו. כמו מאליהן ,נישאות עיניו בתודה למעלה ,אל בורא עולם.
''תודה אבא על הקושי הזה ,אני בטוח שזה טוב עבורי,
יום אחד הוא נתקל בסיפור באחד העלונים על כוחה של תודה!'' -עיניו נישאות ,פיו ממלמל ,לבו נרגש .הוא כבר
ההודאה לה' ,ובשעת ערב מאוחרת ישב בביתו ,והרהר כי התרגל לעשות כך ,ועדיין ,בכל פעם שהוא מודה -לבו
אולי אינו משקיע מספיק בהודאה לה' על כל הטובות שגמל מתמלא התרגשות וגילה ,גם הפעם .ובדיוק אז -חוט
עמו .באותו מעמד קיבל על עצמו כי מאותו יום ואילך - מחשבתו נקטע בצלצול טלפון מחבר טוב…
במשך 40יום יאמר 'מזמור לתודה' בהתרגשות רבה ובכוונה
גדולה ,ויודה לה' בכל עת. "בקצרה ,כן?'' – עונה מוריס בקוצר רוח.
כשגמלה בלבו ההחלטה ,נשא עיניים מודות השמימה, ''הכי קצר בעולם'' -משיב החבר ויורה מיד'' :יש לי מיליון
ופתח בדברי הודאה נרגשים לה' על כל הטוב והחסד שגמל דולר בחשבון ,שאני צריך להיפטר מהם למשך חודשיים .אני
עמו מנעוריו .הוא הרגיש כי ההודאה ממלאת אותו בכוחות יכול להעבירם אליך לחודשיים?'' -שואל החבר ,ומוריס חש
ועוצמות ,וחש כי קיבל את ההחלטה הנכונה להשקיע מעתה כאילו התקשרו אליו מהלוטו…
ואילך יותר כוחות וזמן בהודאה לה' .ואז ,הוציא פיתקא
קטנה וכתב בה את השורות הבאות ,תוך שהוא מפרט דקות בודדות עברו ,העברת זה"ב בוצעה ,מיליון דולר שכנו
בדקדוק רב את מלוא בקשתו .וכך כתב" :ה'! תעזור שיציעו לבטח בחשבונו של מוריס -שהעביר אותם מיד לביצוע
לי משרת הוראה לשעות אחר הצהריים בישיבה קטנה, העיסקה הדרושה .עברה פחות משעה עד שמוריס שב
ומשרה נוספת לשעות לפני הצהריים במכינה לישיבה ונשא עיניו לה' ,מודה מעומק לבו על הנס שהתחולל גם
קטנה .והמשרות הללו שיוצעו לי ,יהיו כאן בארץ או בלונדון, הפעם כשההודאה פתחה לו את השערים והביאה לו מיליון
כי אתה בוודאי יודע שיש סיבה אישית מיוחדת למה נראה דולר טבין ותקילין ,בדיוק ברגע הנכון…
שטוב לי לעבור ללונדון .ובין אם כאן ובין אם שם ,יציעו לי סיפור זה ,אותו סיפר מוריס בעצמו לרב בית הכנסת
משכורת גבוהה ותהיה ברכה בכסף ,ואם אעבור ללונדון בבולטימור – הרב פוקס שליט"א ,וממנו הגיע הסיפור אל
כרצוני -יסדרו לי שם את האזרחות ,וכן דירה גדולה הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א ,פותח בפנינו צוהר
המרחיבה דעתו של אדם ,קרוב למקום העבודה .ובאמת לעוצמתה של ההודאה ,לכוחה העצום לפתוח שערי חסד
אקבל את המשרות הללו ,ומעסיקיי ותלמידיי ייהנו ממני ורחמים בשמים .כי כשיהודי מודה לה' מכל הלב ,גם על
מאוד ,ואזכה לגדול ולהתפתח ולהצליח בתחום ,ולהציל הקושי ,גם על הצרה ועל ההתמודדות ,גם על מה שחסר לו
רבבות נפשות מישראל!" .עד כאן הפתק ,בתחתיתו חתם בחיים -הוא יוצר חיבור וקשר איכותי עם בוראו ,והקשר
ידידי את שמו ואת תאריך הכתיבה – כ"ח באייר תשע"ח, הזה פותח את השערים להעניק לו ולמשפחתו אוצרות שפע
הוא היום בו כל סדר יומו הפך ללהט אחד של תודה והודאה וטובה.
לה'.
הבה נאמץ את המסר הזה ונטמיע בליבנו שההודאה לה'
מידי יום הקדיש מספר דקות להודאה לה' ,עבר על כמה אינה רק כתוצאה מתנאים טובים ומשופרים ,אלא ההיפך -
נקודות במסלול חייו והדגיש את התודה עליהן ,והוסיף ואמר נישאת היא במלוא עוצמתה ויפעתה גם בתנאים הפחות
'מזמור לתודה' בכוונה ובהתרגשות עמוקה .הוא הרגיש טובים .וככל שנקרב אל ליבנו את מתנת ההודאה ונעצים
שדקות ההודאה הללו מחברות ומקשרות אותו עם בורא אותה בליבנו -כך נזכה שהיא תפתח בפנינו שערי שמים
עולם ומעניקות לו כוחות ,והאמין כי ההודאה זו תפתח לו לשפע ישועות ,עליהן נשוב ונודה מכל הלב!.
את שערי שמים ,אף שהטלפון המיוחל בושש מלבוא…
* * *
ויהי ביום ה ,39-והנה הוא מקבל שיחת טלפון .על הקו מנהל
תלמוד תורה בבני ברק ,המציע לו משרת מילוי מקום הסיפור הבא על כוחה של ההודאה הוא סיפור אישי ,פנימי,
בכיתה ,ומבקש ממנו את כתב היד להעברתו לבדיקה מרגש במיוחד .הוא הגיע אלי מידיד אהוב .אותו ידיד ידע
גרפולוגית לפני שיקבל את המשרה .חוות הדעת של כבר מנעוריו כי ניחן בכישרון ייחודי למצוא מסילות לליבם
הגרפולוג תמכה בעובדה כי האיש מתאים ומוכשר למשרה של נערים וילדים המתקשים לימודית וחברתית .כבר
כשהיה בחור נשלח לכמה משימות כאלה -אותן צלח
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 32
זה נראה קשה ,אך תמיד תמיד – בסופו של דבר ההודאה מסוג זה ,והמנהל שידרג את ההצעה למשרת הוראה
פותחת שערים ,ומביאה בכנפיה ישועות!. קבועה בכיתה גבוהה.
הבה אחים נתחזק בהודאה לה' ,מעומק הלב ומכל הלב. 'נו ,גם זו ישועה לא קטנה' – הרהר ידידי כששמע את
הבה נחדד את רגשות ההודאה בליבנו ,הבה נאמץ אותן ההצעה ,אף שבהחלט התאכזב .לא זו המשרה לה ציפה,
בכל הכוח .כך ,בעזרת ה' ,ייפתחו לנו שערי שמים ,וירעיף בכל לבו קיווה לשמש במשרה תורנית-ישיבתית .מהעובדה
עלינו ה' טובה וברכה עד בלי די!. שהבשורה הגיע ביום ה ,39-הסיק ידידי כי זו הישועה לה
הוא ראוי ,ולכן הביע הסכמה עקרונית לקבל את התפקיד,
]מתוך 'פניני פרשת השבוע'-הרב אשר קובלסקי[ בתנאי שלא יקבל משרה טובה יותר בימים הקרובים…
שבת שובה לא חלפו אלא שבועיים ,והנה מתקשר אליו חבר נעורים
המתגורר בלונדון ,ומשוחח אתו על דא ועל הא .תוך כדי
ְקח ּו ִע ּ ָמ ֶכם ְ ּד ָב ִרים וְ ׁש ּוב ּו ֶאל ה'... השיחה ,סיפר ידידי כי הוצעה לו משרת הוראה בתלמוד
תורה ,והבדיקה הגרפולוגית איששה את ההשערה כי הוא
ּונְ ׁ ַש ְּל ָמה ָפ ִרים ְ ׂ
ש ָפ ֵתינ ּו )הושע יד ,ג( מוכשר מאוד לתפקיד זה ,עד שהוצע לו מיד להיכנס
לתפקיד של קבע'' .ואני עומד להתחיל בתפקיד הזה ,למרות
הקב"ה יושב וממתין בזרועות פתוחות לשובם של בניו ,יושב שהייתי מעדיף להיכנס ללמד בישיבה ולא בכיתה'' – סיפר
ומצפה לרגע שבו יחזרו אליו ,יפשטו את מעטפת הגשמיות ידידי לפי תומו.
והחטא החוצצת בינם לבינו ,ויטהרו את לבם לעבדו באמת.
אילו היו בני האדם חשים בציפייה שלו לקראת שובם באמת כששמע החבר את הדברים הללו ,מיד נזכר כי גיסו,
ובתמים -לא היו כה מתמהמהים בכך. המשמש כמנהל של ישיבה בלונדון ,סיפר לו לא מזמן כי
הוא מחפש מגיד-שיעור מוכשר .על אתר קשר החבר את
על מנת לקרב את הדברים ללב השתמש רבי משה פרידמן הקצוות ,והודיע לגיסו כי יש לו מועמד ראוי -אחד שעבר
בסיפור הבא :היה זה כאשר בני זוג רוסים מבוגרים נגשו כבר בדיקת התאמה נדרשת ונמצא ראוי לתפקיד ,וכדאי
אליו לאחר הרצאה שמסר בישוב חילוני ,ובקשו כי הואיל לשים עליו את היד לפני שייכנס למשרה קבועה בארץ…
והרב מכיר את ה' מקרוב ,הם מבקשים שיתפלל עליהם
שימותו... ואז ,מקבל ידידי שיחת טלפון מלונדון ,כשעל הקו מנהל
הישיבה ,גיסו של החבר .הוא מספר כי שמע עליו
"מדוע אבקש זאת?" -תהה הרב ,ובתשובה פתחו בני הזוג אינפורמציה חיובית וגם שמע כי הוצעה לו משרת קבע
וסיפרו לו את סיפור חייהם הכואב :שניהם היו פרטיזנים בישראל ,והוא מבקש ממנו לבחון את האופציה לעבור
ביערות בתקופת מלחמת העולם השניה ,ולאחר שהסתיימה ללונדון ולשמש כמגיד שיעור בישיבה ,פשוט כך!.
המלחמה עלו לארץ .קשיי הקליטה שלהם היו גדולים מאד,
אך לבסוף ,אחרי שעברו שבעה מדורי גיהנם ,התמקמו, כשמוע ידידי את הדברים הללו ,לבו קפץ ,רגשותיו סערו.
נישאו זה לזו ונולדו להם שתי בנות מצליחות ביותר ...אחת עוד כמה שיחות של בירורים והתאמות ,והנה נגלתה ישועת
מהן נסעה לארה"ב ופתחה לעצמה קריירה מזהירה ,השניה ה' במלוא יפעתה :בדיוק מה שביקש זה מה שקיבל –
נשארה בארץ וגם היא טיפסה בסולם ההצלחה. משרת הוראה בישיבה בלונדון ,לפני הצהריים ואחר
הצהריים ,החל מחורף תשע"ט הבעל"ט .ואם לא די בכך -
במשך שנים ארוכות אספו ההורים פרוטה לפרוטה ,עד כשנסע לשם לראיון עבודה ולבדיקת התנאים בשטח,
שהגיעו לסכום כסף לרכישת שני כרטיסי טיסה כדי לבקר הובהר לו כי מסדרים עבורו את האזרחות בעיר ,וגם דירה
את בתם שבארה"ב. ממש מול המוסד התורני בו הוא מתחיל ללמד!.
"שהינו שם חודש ימים" -סיפרו בקול שבור " -ולבסוף ליותר מזה לא יכול היה לצפות .בהתרגשות אין קץ הוציא
ליוותה אותנו הבת לשדה התעופה ואמרה' :אבא ואמא ,אני את הפתק מכיסו ,עבר על הרשימה וגילה כי אחת מהנה לא
רוצה לבקש מכם דבר אחד :נא למחוק את הכתובת שלי נעדרה .כל בקשותיו מולאו במלואן ,אחת לאחת .התודה לא
ואת מספר הטלפון שלי .אין לי כוח לעמוד איתכם בקשר... אכזבה גם הפעם ,החיבור לה' באמצעות ההודאה הנרגשת
אני מרגישה שזה מפריע לקריירה שלי.'... היומיומית הביא את הישועה הנכספת על כל מרכיביה ,הוא
זכה בהגשמת כל שאיפותיו כולן!.
'למה?' -ניסינו להבין ,אבל היא לא סיפקה לנו שום הסבר,
ורק חזרה על דבריה ,ועמדה על כך שננתק איתה כל קשר. את הסיפור הזה ,אותו שמעתי מפיו ,כדאי מאוד לקחת
לתשומת הלב .ההודאה לה' היא מפתח רב עוצמה ,כוח
עלינו על המטוס ,וכל הדרך ארצה בכינו .בעשר אצבעותינו
יוצא דופן לפתוח בו שערי שמים .לא פעם זה קל ,לפעמים
גידלנו את הבת ,וכעת ,כאשר יכולים אנו לקבל ממנה מעט
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 33
נתפסות בהרגשה הפנימית כ'עול' ,אלא בתור משהו נעים נחת ,היא מודיעה לנו על ניתוק הקשרים ...הדיילים הציעו
ושמח ,ולא יהיו מודחקים במשך השנה בקרן זווית בירכתי לנו כדורי הרגעה ,אבל אנו רצינו רק להתמוגג בדמעותינו...
הלב ...ונראה שהדרך להגיע לידי שמחה במצוה זו היא ע"י
התבוננות על כוחה של התשובה לשנות את מצבו של כשנחת המטוס ,אספנו את שברי לבנו ומיהרנו לנסוע אל
האדם מהקצה לקצה ,והיאך מועילה היא להציל את נפשנו הבת השניה .סיפרנו לה על הביקור ועל הנתק בינינו לבין
מדינה של גיהנם וכמוש"כ רבינו יונה בתחילת ספרו הבת .הבת השניה הגיבה' :כך היא אמרה?' ,והטון שבו
]'פרפרת'[ והרמב"ם בהל' תשובה )פ"ז ה"ז(. שאלה את השאלה הזו לא מצא חן בעינינו ...ואכן עד
מהרה ,כשהמשיכה את דבריה ,הבנו כי אשר יגורנו ממנו
* * * בא לנו ' -אני כבר מזמן רציתי לומר לכם את זה' -המשיכה
' -אבל אם היא כבר אמרה ,אז הנה ,גם אני אומרת את
סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל :פעם בא אלי אדם זה" .'...אין לנו אם כן עבור מה לחיות" -סיימו ההורים,
וביקש ממני שאבוא ללווייתו של חברו תושב רמת השרון. ודמעות בצבצו בזויות עיניהם " -לכן אנו מבקשים שתתפלל
כיון שלמיטב ידיעתי הנפטר היה מגיע להתפלל בבית שנמות ."...הרב פרידמן ביקש את מספרי הטלפון של
הכנסת אך ורק בימים הנוראים ,על כן שאלתיו בפליאה: הבנות על מנת לשוחח איתן בענין ,אולם הרים את עיניו אל
'מדוע הנך מבקש זאת ממני ,איך אני קשור אליו?' .השיב לי ההורים ושאל" :אבל תאמרו לי -מדוע אתם רוצים שאני
החבר' :הנפטר הקפיד כל ימי חייו על מצוה אחת ,ונס גדול אבקש עבורכם? למה לא תתפללו ישירות לבורא העולם?
קרה לו בזכות זה ,בזכותה הוא ניצל ממוות!' .וזה סיפורו: תבקשו ממנו על בנותיכם ,והוא ,שהוא כל יכול ,בוודאי יוכל
הם ,יהודים יוצאי עיר מסוימת בפולין ,קבעו להתאסף מידי להושיע!".
שבת אחר הצהרים ולהעלות זיכרונות .לפנות ערב הנפטר
היה יוצא פעמים רבות החוצה מהחדר בו נפגשו וחוזר .פעם "שבעים שנה לא עשינו זאת" -השיבו השניים " -האם
שאלתי אותו' :לאן אתה יוצא ,מדוע אתה יוצא מהחדר?'. עכשיו נתחיל?!"...
ואז הוא השיב לי' :שמע נא ידידי היקר ,במלחמת העולם
השניה התנדבתי להילחם בגרמנים .במהלך המלחמה "דוקא אתם" -השיב להם הרב פרידמן " -מבינים כי אפשר
הספינה בה שהיתי נפגעה מטיל טורפדו וטבעה .אני לעשות זאת! אתם ,אשר מכירים מקרוב את תחושת
הצלחתי למצוא קרש והחזקתי בו ,אך לאחר כמה שעות תש הציפייה של אבא ואמא לקשר מהילדים שלהם ,אשר
כוחי ,והרגשתי שעוד מעט קט אטבע .אמרתי לעצמי' :ה', מוכנים לעשות הכל כדי שבנותיכם ירצו אתכם ,בוודאי תוכלו
רחם עלי ,אינני דתי ואני לא יכול לקבל על עצמי דברים להבין את הציפייה של הקדוש ברוך הוא! במשך שבעים
גדולים ,אבל אני מקבל על עצמי לא לעשן בשבת!' .לפתע שנה הוא יושב ומצפה מכם לטלפון! הוא מחכה שתזכרו
אני רואה גלגל הצלה צף לידי ,מיד עליתי עליו .כעבור זמן בו ...הוא ממתין שתדברו ותבקשו ,ואתם ,המכירים את
מטוס ימי שיצא לחפש ניצולים מטביעת הספינה ,ראה אותי הצער הזה מקרוב ,יכולים גם יכולים להתחיל כעת!."...
בגלל מחזירי האור של הגלגל והעלני על סיפונו ,וכך ניצלתי. ]מתוך 'להתעדן באהבתך'[
לכן אני יוצא החוצה לראות אם רואים כבר שלשה כוכבים,
אם כבר יצאה שבת' .המשיך החבר וסיפר" :ואכן מיד וְ ׁש ּוב ּו ֶאל ה' )הושע יד ,ג(
כשהיה רואה שלשה כוכבים היה ממהר לביתו לעשן" .אמר
רבי יעקב" :אם כך אלך ללוותו ולהספידו ,וכך לפרסם את נמצאים אנו כעת בעשרת ימי תשובה ,וכידוע שמצוות היום
סיפורו של אותו יהודי ,ואת כוחה של קבלה כשמקפידים היא 'תשובה' .אבל אסור לשכוח שגם את מצות התשובה
לקיימה". צריך לעשות מתוך 'שמחה' .ויתירה מזו -מרן הגאון רבי בן
ציון אבא שאול זצ"ל היה רגיל לומר שהמפתח לעשיית
* * *
התשובה הוא ה'שמחה' ,שעל ידה מגיעים לתשובה שלימה.
נשוא סיפורנו בצעירותו היה ילד תל אביבי ממשפחת דתית, וכידוע שהוא עצמו היה מיוחד במידת ה'שמחה' ,ובפרט
שעם השנים אט אט עזב את הדת ,התחתן והקים משפחה. בתקופת הימים הנוראים היה מרבה לשמח אנשים ולומר
ראש השנה אחד החליט שהוא נוסע לנגב חומוס ביפו... להם ' -תראו מה זה הימים האלו שהקב''ה נתן לנו ,כמה
תוך כדי עמידה ברמזור אדום הוא שומע מבית כנסת סמוך טוב הוא ה' שנתן לנו את הימים האלו לשוב בתשובה
קולו של חזן כשהוא שר את ניגונו של הקדיש שלפני תפילת שלימה' .והיה מרבה להסביר שמי ששמח זה לבד כבר
שמונה עשרה .הניגון נכנס בו חזק ,והוא נזכר בבית אביו ]מתוך 'וארטים לפרשת שבוע'[ מביא אותו לשוב אל ה'.
ואמו -מיד עשה פרסה ,נסע לביתו שבראשון לציון והסתגר
* * *
בביתו מספר ימים .משפחתו לא הבינה מה אירע לו ומה
עובר עליו .במהלך הימים הללו הוא עשה חשבון נפש עם מסתבר שאם באמת נצליח לעשות את מצוות התשובה
עצמו שבסופו החליט שהוא חוזר לבורא .כך הוא ואשתו מתוך שמחה ,אז היא תיתן את פירותיה כראוי למשך כל
]מתוך 'נר לשולחן שבת'[ חזרו בתשובה שלימה. השנה .שהרי כך -קבלות והחלטות התשובה לא יהיו
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 34לparperet100@gmail.com :
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה
867 ז' תשרי תשפ"ז | פרשת האזינו | שבת תשובה | גליון
מדורגי בית וגן ירושלים,48 רח' יוסף חכמי,"שע"י ביה"כ "בית לוי
~
0585664447 | 0586666447 חלק ג' < לרכישת הספר חייגו- נערך מספרו החדש של הרב שליט"א פניני בית לוי
ערב יום הכיפורים – לנצל את ההזדמנות
n jÌ jp o l qr j°q Æ~»ÌÁ r °Ì
p ol r rÀÌÌ~»» q r°Ì r °r j ~p °p n r¹j o·j q ° o Ì rÌ j· ~r oj °r r Ær ~n » n~l q °q r
s~ j °n r »Ä n n° r oÌsÃn o¸ q r j n~»sÃn o¸ q· r° r n ±j p rr s~Ì j ÌÌ
j rÌË q¸° o r~ l r ~r r pÌ p ÌË r q ° p »Â r q s o j n
~» r rj n°Ì~» o j r» r j j nð p r²r q n ±j Ì p jÌ r¹ r °ÌÌ p j» r·Èr q °r r Ær q qÁ n j n·~o r ±j n q ~ p Ër ~n q nÌ r·Èr q n r j nÁ°p
n r¾¹q q ¹n q o js l qÒn r~»°r j q r~ l o j Ëq °j n ° p q Ì o j q o ±r s q Ë jq »° j Èo Ì¹Ì n o ° n ~o r ±j n q s q ~ j r n l » r j·~½o q·j n
Ën n ~l r rÇÂq q ~ p n~» o ~r js o Àq ° p nÁ q» j n r Äj q· n jÀËq j n ¹n q o j· q ~ q j» Æ
r r· È r q p p ° q »r s p ° o j r r j °Ì r È j q ÌËr q
q q r ~o r ±j n
Ën n ~l ° r ps r Âq t jr r p pÀ rs r Ãn o¸ q· q~» r ² p ÌÀ q j n n j »ÌÁ q °p »°Ær q »~ o·q r r ~Ô j r r q ~s »j jËn j q o jq j r¹r ~Ì n oÀn
r jn j· oÁÆq j n jÌ j n o¾q j̾ tÂj ¹q jÌ» n
r p¼ q rÌ r· r~» r °p jÀ nÀ"Âr r p" qq n¸Âq ² p q p~n q Ì j p p p rÁ° p ±n l Âq q ~ n ÌË r q p Ì~ p °p
n°Ì r ±j q nq ²r q· n j·q j p rÀ r¹ r rÀ q » j r·°s q °j n nÁn Ëj q nr j "Ìn jÁ°q j Ëp ~q °» p jËq q
Ì jÂn n ~»ÌÁ o °»
p Âj ¹q jn q ~ p oÇ n~Ô j» jÀ±r ~Ô~» r jp o q¸°p o·j q ±r r ° p q °ÌÆ o r r~» r ~p r n o·j p o°° j o r r ~Ô j r r q q
~» r rÃq °p » j°q r r r ~Ô j r r q »Ær q· °r Æj q p¼°p n¾ q o r p Ì~ o ~»Ó pÈÓ r n~~»~Ì r ° l Æo n r ~ r q ¹ q n j·r ~~» r r r ~Ô n²o q jÌ r
r ~~»
r r rð p n¾ q o r p Ì~~ÔÒ o ~q r r ~Õq o Ì o q °n o Ër ~Ò q ~s o ÀÓ q jq r~»ÓÌ~~ j r r· r·Èr :Ó q p js j qÓ±j r
p pÀ~» q r rà q °° p ps r r·Èr q·q » r °q ÆÌ r o l ±r r °p אֵל ֶּה ה ַי ָ ּמִים הֲכ ִי חֲשׁ וּב ִיםq j·ÌÌj p o° j ~r n j °Ì r Èj q ÌË r " q rÌ q Ë q r Ì r
Ìo °p Èr q p o q p p¾t j q j» q j nsÃn o¸ q o rÀn jr Èr q ָד ח ֶ א ַד ּ ִצ מ .ָה ָנשּ ׁ ּ ַ ב ּ ָנו ל ֵׁשּ ֶי ׁש n r l » ~Õ
r ° p n² o Ì q Ä r n q j r r p̰~ n Ì
r Ä r n q ~ o r ±j n
~Ô~»° p n r~»sÃn o¸q ~ o o o~»° p o l ~ q nÀÒ rÀ q ~q q n¸q ָם ד ָ א ,ִים ּ ַי ח ִים ְל מ
ּ ַ ס ְ מ ֵם ה » r Ì
o o· j q r r ° r Æ j q n j" r r ~ÔÌ~ r r" Ì o »q r¸ q
~ r· q rÌ r o¾ q jÌÀ j n̾ tÂj ¹q jn q ~ p oÇ n~Ô~» r r rr ֹב ו ּ ט ַ ה ָל כ ְ ל ֹת ו
ּ ְכ ז ִ ל ֹל ָכו י ± n l q n ° r j~Ô ± n l q ±Ì p ° p r ~~» p r r r r ~Õ °
p  n n
Âr q jÌÂr qÀ~p j n~»ÌÁ° p n¾ n r » r n¾ q q ~ p q r¸~» j ,ִים ּ י ִ ָנ ח ּ רו ִים ּ ַי ח ְ ל ,ָם ֹל ָעו ּ ֶב ׁש ~Ô°Æo ~» n r r ~Ô r~ l n jq j±Ì p n r j n n»~Ô l
s l qÌ r~Ô~» j o rÀn jÌq n¸~Õ q ° p q o jp o q j·° oÌ~ מִצ ַּד.חַי ֵּי אֹשׁ ֶר ו ְִׂשמְחָה r rÃÌ n Æ r » r l r¸j q j·~»°~ p ¹q qr j r j·o qj n
Èo q j»Ìr ~l שׁ ֵנִי אִם אָדָם לֹא יִתְעוֹרֵרÒ~ q o rÀ qÈq q o pÌÀ p ÌË r q r jÀÒp p j· nr jÒn rÌ~ r j n
ÌÌ r nÀ r»°Ë j o jp ±p l ° p n r¾ q oÀ±j q q » q p מִ" ׁ ּשוּבו ּאֵל ַי וְאָשׁ וּב ָה°ÌÌ p j p q ~~ p ½o q j pÌÌË r q °p jÀÒ» r pÌ p ÌË r s q Æ
" p¼Ì¾ q q ° p r jr r ~ p nr jÌ r»Ã n p n j»s n ~~ j Ì r j הוּא יְאַב ֵּד ה ַכֹּל," אֲל ֵיכ ֶםq °ÌÆ o r rs q Àsp Èq q ~ p o rÀq o pÌÀ~ p
n ~o r ±j nq
Ì jq j p r ̸ÌÁ o ° p n¾ q q °» p Âj ¹q jn q ~ p oÇ q~Õ j ° p n Âr r°Æo n p¼ q r r r r ~Ô p¼ q r r r¸j q j·p Ì p oÀo l ~q j
Ì rr ~ r n¾ q nÂj q j o r ~ p qÇ n r²r q·» r° o¾° p n»° l n l n r¾ q pÁ~o "»Ã²n q
r ~ r ~ n n° o qÇ n r j ±n j°sp ~ o¾ q n¾ n r » n¾ q j rÌ r·°Ì½ p q r jÌÀ j n p o o oj Æq j n ° p r ~ r q n¾ q o r p ° p °r ~ r n rn r¹j q ~ p nr jo jÀ
o·~q j~» p o~ l r»°~r j q~»»² o n Ì o j n~Ô j̲ r Ì q ~
p oÇ q j~Ô r²r q rÀ oj Æq j n rr p¼»n r ~p °sp Ò°p p j· r°r j· q Æq qr ~» r¾t j
nÌ» j q~l ² p q r j·ÌÀ j n nÌ j» j q~ l Æ» r Âj ¹q j» n r° o»Á~ o n r j·sÀq r~»° r sp q q n¸ q rr °p j»Ì j q ~ p n° o sp ÌÌ~ j pÀ q j r~»º r rÁ tÀ
o r j Ân ° p n jÌ o jq ̰ o r·Èr q j°Èo q j»Æp q ~p q sËj n¹o Ëq °j n j» q or qp j· p j nÒ rÀ q ~q ° p o jÀ»¹j Ëq °j n ±Ì p rÌr r~»° p Âr qÀÌ» o Âo ~q j n
ÌÌÌ r j n·»~t r j r~o s~ j °r r r l q j·r ~r r r r °sp ÌÌ~ q q n¸n ° p oj n q ~ q r° r r²r q rÀ
» n j »r j rÌ r° n n· »j r n r·q n r j r j°n n r Ær °j n q Ær t j r~» r r o j·Ìr j~Ôs r ~Ì j r jÌ»Ë j q q r j½r Ân q· qÀ°j nÒn r rr j
Ò qr ~» r°n j q o rÀn j n n²j q o·q °p q j¼q q n¸n °p jÀ n»Án j n °r jt jÀ Ì~̽ r n n j n js~ j r r n j n·Ì»Ëj q rÀ~p
o· j q·j n j° o¸q j n r jÂn q q °j n»°r j¾ q»n r r j r r n n²j q ~r r ° r o r·n j »j ~ r ÌÌ~ o Ì o j»~ r»s~s j r q q j·~»°»° p n¸j ÌÁ n ° p r Ær °j Ân q o j·
Ì jÀ r~Ô~» r °p r n j p r°n jºÌ~ÌÌ~» r ~l ²r ° p r~o ²j q q r~Ô r j r~Ì» l Ëj q q o·j q Ër j qÁ²n °Ì p r"q q j·Ër ~ q Âr r"~̹ o Ër ~ q Âr rÌ
o·q j ~Ô» n r·q ° p r»°Ë» j j° r nÌ q o l ~ q p rÁ° p nÌj p n Èj q n jÒn rǰp Ì o n»° l n¾ q q p~ p r°~s r ¼ q r r °j q q j» r j n·~n jË q Ër ~ÌÄ q q·
ºr ¹r j p ~ p r °n j n r°n j q q~Ô r p jn °r j n j q j»Ä nÌ r¸ r r p²p q n~l Âr r Ëp j qo ~Ô °n Æj n p r q ~r r r l q· Ì~ r o·q j Ër ~q j sÀq o
»~ j» r p p ~ q r°n jÌ»±Æj n r o j·~o °» p no °p jÀÌÌ~ o·q j r r»r j~Ô r j Ën j Æq °j n o j· rÀ~ p oj q » j oÌ n~Ì· l °° p sp j·°r j q ~n rj n» j q~ l o q jn
r°n jºÌ~ r o »r Æ j r r j· q ~q q jÌ»Ëj q q ~̹~Ô o n~" l q q j· n~ l Âr rÌ~ n n~̰ l Ëp ~ q r o° j r°r j
° n¸j n n» q ° j o l ~q j r°n j q·s j n q j n~»r o j· o j· n o· o j n j nr rj Æ q n pj Ë~Ô n r²r q rÀ° p ~̹ o n~ l p o l Ën j qÁ²n ° p n Âj q
המשך pÌ· n~ l pq
<< 3 בעמוד r r q r Ì r̰° p n¸j ~» n °Ò
r °n j q j r¸t ~Ô~» j °p
»° n¸j ~» n j rÌ n l r°n j¾ q· n j¾q jÌÁ n ° p n ~q r rÀ ÌÁ tÀ
t ° p rÌ
r r
r n ± j p j
j ~ r o o l ~ q q n¸ q r ~ r ° p n¾ q o r p Ì~
o
נרות
לקת נרו
הדלקת
הדלק
ההד
עע"פ לוח "אור
החחיים" לפפי20:00 19:15 18:05 ~
זמני יררושלים
דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז- טועמיה 35
ימים של שנה שלמה
~ ~~~ ~~
~ ~ ~~ 9
~ ~
~~ ~
~~ : ~
~ ~:~: ~ ~ ~
~ ~~~ ~: ~
~~ ~~"~: ~~10
~~ ~ ~ ~ ~
~~ ~
~~
~ ~
~ ~
~ ~
10
~~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~ ~
~~~
~~ ~ ~
התחוללה בו מלחמה ~~
פנימית :האם להית ~~~~:
נאמן לקבלה לכבוד ~~
ה' ולהסתכן בפגיעה ~
בשמו ,או 'לעגל' ~~
פינות ולא לעמוד ~ ~ :
~~~
~ בקבלה הפעם, ~ ~
~ ~ ולהמשיך להיות בעל ~~
~~~ שם מכובד... ~
~ ~~~"~ ~
~ ~ ~~~ ~:
~ ~ ~~~~~
~ ~~
~ ~ ~~~~
~~~~ ~~ ~10
~~ ~ ~~~~~
~~ ~~~
~~~ ~ ~~
~~~~ ~~
~~ ~~ ~~ ~
~ ~ ~ :
~~~ ~~~~~
~~ ~~~
~~ ~~~
~~ ":~~ :
~ ~~:
~~~~ : ~~:
~~~ ~~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~~~
~
~~ ~ ~ ~
~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 36
~
" r ~p ~r ²j n p̰ ~» Âr r » n °n q r n j n ~» s~j Ì ~q rÀ rÇÂq q Ì rr r°n jq o ~ r r ~» r ~p Ì p n n°j q j rr Ì r ~Ô ~»
r°n jq ~p oÌ ~»°p n j p ~» ~r j q q r n j· Ì j r· Ò qr j המשך
~Ô ~» j r·Èr q n°j n· p ~p ±r r ~»°p q r ~» " n q°» r n· » r ~Ô ~»°p Âr r << 1 מעמוד
~Ô ~»°p p n n°j n ~» r ¹n q o r j »Á o o o rÃt l q oj n °sp ÌÌ~ qÀ°j n r q j q ~q j q j °r s j n j nr °r j n o j o rÀn j ¹n j q
r ¹n ~q q qr ~Ô ~» j r·Èr q· Ì ½r n· Ì rr r~l n q°» r n· » r °q r ~» Ì r¸ q q j» ~ rÀt j rr j Ì j r· r j q q ²o qj n ~»
°r Èj n» »²n q ~p Ì o rr ºr o j·°p ²r ~n r r~o r ²j q j n rÃt l q oj n n» q °j ~»°p oj n » p j sl q Ò o o r n r ~r r°n j q· Ò°n j q ~Ô ~» ~n °p n j p j sÀq q
ÌÄq ~p Ì r Æj n ~n j q n¸n ~» »²p q Ì Ì q rÌ ~n nÀ r p~o q n¸q j »ÃÂp n nÀ ~s¼q r°n j q· ÌÌ~ ±r r·Èr q q»~°p Ì jq j q ~r ~» r r j q n r j Äq q o r
±n l Âq q o Ën j q k p »n j oÌ jn q r °p n~ r Èo q j °p q· n~l °p Ó j q Ë o º rÁ°p oÌ ~»°p Ì jq j q ~r ~» j °~s r °r r l r°r l q Ì r jr °r q n jq j Ì r ~»
Ò» r· p p¾ q¸j »n »ÃÂp n q Ì· q n~l °p Ën j q j p j Ì~
r Ì~j n Ën js r ~Ô nÁ°p ~ r·~q °p o j q j °ÌÆ
o ~» ~Ô ~n j Ò°n j q ~» Ì Ì ~n » q °r Ò°p p j· »° Äp q»j r°n j q
o jÀ°p Ën j q j p n°r Âr qÀ oj n nÁ°p ~ r·~q °p p pÀq o r j q j n· r ¹n n nr j Ën j q¾ q¸j n ÌÁo °p » r· ~» ~n ÌÌ~ r~l ²r °p ²r ~n ° qÆr ~» r°n j q r n jÀq oj n rj
r°n j p j nÁ°p r ¹n q ~p Ëo ~p n~l ±r r nÁ°p ~ r·~q ²p q q » r j¸ r Ær qÀ n pj Ën °p q j r r¸ ~n rÌ »ÃÂp n °Èo q j rÌ ~n °p Ì r j ~r ~n j oÀ°p rr ~» r°n j q·
±p Æp q j ~n r·°q r j· n q· q· »°n º r j~p ̱l q rÌ j r j q j q»°j n· r°n jq
p Ó j n°r °°o Ò°p p j· rà n j· »°n sÆ Ër j q r Ër ~q Ó pr Ën j°q r » q ²r q s~j Æn
r j ±n j· nÀj n ~» " p ~p ̱l q Ì r ~» Ì~r o j n j· »°n sj n¾°p »° p n
ÒÌo ~r no ~n p pÀ ~o rà n nÁ°p r ¹n q ~p Ó j pÌ p n~l °p Ó j r Ì n n~l q n¸q
°n r~l Âr qÀ ºr o j· »Äj ~q j n nq m rÇ q· o ±j p Ëo °j r °r j· r·°q j· ° oÆr n j » jr o
~ pÆp » r·q °p Ì»°j n p pÌ r ¹n q °p pÌ p o o· »j r o j r l q ÌÌ~ j· ¹n Ì~r o j n j· rr »°n q r ~» j n r¸ tj
n ~q r ²p Âq n Ì o o·j q r²r °p r j q j n· r ¹n o·n j r j ±n j· Ëo q j n ~» ~n rÆj
»
q °r °q r Ær q q¸ Ër ~n o·q j¾°p »°Èj n· o q Æq q j »° q r ~» oÀn q ~q j r·°q j·
o·q Ëj Ër j q Ær ~n q ~r r·Èr q j r·Èr q q Æp q Ær ~» r ~p r¹r no ~» » j·n ÌÁ°p ~q j °»¹ n n rj q¸ sj n¾°p »°Èj n» s~j nk p o °p Ì »j ~r ° n n²j q r·²q q·
q sËj n q sËj n °r j ~p ²p q ~p r¾q ~p q sËj n oÁq ~p q sËj n ̱l q Òn rDzp q p ~»°p ~¹q q ÌÌ~ sq °j n »~ r·°p n Ì r °n r~l »Ì j j o q j n j q r¸ »²n q ~q j
pj n Ì r r·Èr q q Æp Ì Ëq j n ~n nÌ ±n l q ̱l q j ÌË r s j n Æp q ~p »Â n j· Ì °p o o·n ~» Ì~o r· ~o ²r n j r¾ q rr ~» r°n j ºÌ~ r j· s j n Ò°n j n
»² n » r pj n¾°p °n Èj qj » j q~l ²p q p q q °p » r nl q j» o·j q ÌÌ j n jq j r°n j q· s j n Ò°n j n ~» s~j rÌ j¸ r r jq Ì r jr ~ r¾q °j ¹n ~Ër j q¾n j· Ò» r»
n r » r »~l °j nðp n r¾q ~p oÇ q j ¹o Ëq °j n q jp j· ÌË r s j n q»Ã°p o jÀ q ¹q q r·°q j· »n ²n q ~p sj n Ò°n j n j º r· n r jÂt q n n jËq q q ~q rr j
q rÀ pÀ j n Ì r¸q q ²p q j· pÀ j nðp Ì r¸q ̾ q oÌÀj n j Ì~ r oÇ q j» n r j o·q j rÁ tÀ » r q q jt r°n j ºÌ~ r j· »j rÁ°p ÌÁ°p n ~q r n»¹°n n j q n¸n °p jÀ
o ~r j o ~r ÌÌ Ì o j» ÌÌ Ì̱ j n rÌ r n l q rÌ rn j n ~o r ±j n » jr o p p tj r Ær °j Ân n ~r rj n »r q· Ò»¹°n j· » nÇq Ì jq Ì n q°» r n· r ¹n
~ °r rÌn j· r ¹n ±Æo q j » j~p p o j o r p pÀ rr ~Ô rÁ qÀq q Æq °j n j r~l p o o·
~
המלחמה האחרונה )נ"ז( – היסטריה של היסטוריה
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~~ "~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ וגם בגלות הערב רב
~ ~ ~ אנחנו,האחרונה "
~ נתקלים בדפוסי ~ ~~
~ ~ ~ נינוה ומצרים,~ ~" אשור
~~ ~~ ~ מתוך אידיאל ~
~ אנטישמי של-~ ~ ~ ~ ~ אוטו
~ ~ ; שנאת אחים ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
" ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~
otubon1@gmail.com ~ ~ ~
956363~ 703-6171111 -
דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז- טועמיה 37
252 '«¨ ©£¦
.¨"¥ ¦" ±¡°£ © ´®£ '² "¨ ´¨³ª £¦£¬¦ §£³±¨ ´""
"®³´ ³ -ª£ ´³
rn j r j
t z u n n nj u
ß ¦ Û ´ ¡¦± ê
¦è Û ² ¨Ö "± Öß Û §Ö£ ²ãí è §Ö£
² ¢¦ §¥£¦¬ ²í¥ £ ä §Öæ £ è" Ö´² å ¨ ?²ãí è §Öæ¨ ¦Ö಴֣
¨
㲨 ¦" ¡ £ ¥ ß ¦ "§¥´ å ¡ ¦è¨ §¥´
¬ãÛ£ §Ö£ Φ ©£ "§£²ãí è §Ö£ - "£ ¬Û £" ¦ Û ´ ß Û §Ö£ – ª Ý ß ²Ö å ÛÖï §Öæ¦ Í㨠« 㪠§£ ¨Ö¬
ë
" ¢£¦Û £± « Ö±Û£ ¨ ¡"² à .ä¨ ¦Öà .§£²ãí è §Ö£ è ¦ ² Ü £¦ §£ Ö¢ §£¨ £ 㣠¦ ² Û ,§£²ãí è èª ¡
² ¨ ª ê ² í £ ߦ ¦ ®ª ´ ²£á £ãá ¦è £ £ ¦ ¬ Ö´ ¨Û ª £ãïª ¦ Û ´£±Ö¦ ªò ¨ ¦ ß± ¨ ÛÖª © ß Öß §Öæ
"âª ß ´Ö° ¡ë± ´ã § ò" ¦" ¡ ß ²ãí è §Ö£ £ ãé" .¢ ¡ ¦ Û ² ¦¦ ¦Öë Û ±Öª£´ è ´£ª¬ ´
¥£² ° ê ± á Û ² á ´ã¬ ¨Û ¨ 㪣£ " ,¦"° ¢ª¦ ì¨ ¦ ² Ü £ '² ² ¨ ,"ª Û 70 - ß § ¬í ±² Û ¡² ´ ¨
¡ë ¨ ¨ã ,ͦ ¥¦¨ âª ß Û Í㦠¥é § ¬ Ö¨´ ¦ ¦è § ¦ §£² íè´ ¨ §Ö£ ß £² Û ,Ö« ¦¦ ¡¨Ü ¦ ±² ¦ §£ ¥£² °
,´¦í ¢ê ¦ §£² «¨ ª §£ ß² ´Ö±Öª£ò ,©è Ö¨ ° ¬ ß §Öæ § ° ¬ Û ,¦Öë Û ±Öª£´ è ï ª´ ¨ã ² ¢ ª Öë ,£´ÖªÖ
¬
ÜÖ¬ Û è ±Öª£ò ¦ ®£¦¡ ¨ £ §à ´¦í ¢ê
´ ÜÖ¬ £ ,â´Ö ¦£ ¬ ¨ ¦ ,£¥² ° ."ª Û ª Û ¦¥ ß ²ãí è §Ö£ 㪦 Ûæ Û ãª£ ¥ä Û ©è Û ¦è ,§£ Û¦ ²® è¨
´ ꬦ .² ² ß â¦ ©£ £ è Ͳ °ë §ã¨£ª£ê 㪣´Öß
² 㲨 :²Öª §ã° ¬ Ûãá¡ (® ¨Ö£) ' «Ö£ ª¬ ' ´ è Û ,é
ï ª¨ , ¡¨ Ü ß ¦æ ´ ´ ¡±Ö¦ § ´
Ö´Ö è « ,Ö´Ö ´ ° ¡Ö² ,§£ î ¦è¨ Ö´Ö Íè £ è ¬ ,£² Û ´ ß '¢ Í£² ´ ß ,²ãí è ² ¬ ß ¦¥ ¦ °¨ âªÛ £ £ è ¦"
Ö¦ Û£ ߦ ¨ ,Ö´Ö ´ ¨ Þ ¨ ,§£ ² © ¨ Û ß £ ¬£Û ò ß ë ¬´ ãé è ã´è £¦ ¬ ¦¬ ¨ ,£² Û ´ ß '¢- ߦ¥ ¦è Û
¦ ¬à´ ë Û £² ¡ ¦æ °Öæ Û ¬ §£Û ¡ §£ ß ´®Ü' ²® ì ã" :²Öª ² á ±£á î ² ¨Ö ? ¬ãá ¨ã .!£ á¡ £ £²£ Ü ¬ ã
...§£¨ Ü ß ´Öª ¡ ¨ ò ¬ °£ ãé è Ö´Ö° ß £ã¦ò £ã æ ¦ Û ©Ö ¬ ´² íè £ è ² ª £¦ " :´ è (©Ö¨ ï ) '´ ¨
¦ ° !´ Ö ê £ è – ê¦ ¦¥ :±£á î Í£Û ¨ ¨ ? ¬ãá ¨ ...ÖÖÖ ."£²£ Ü ¬ ¨ ²´Ö£ £ ¬£Û ò §Öæ ß
§ ¬ "©Öæ ° ´ ß ´ ° ´ ' ¯ ¡²" ã´è "± Íã´ ¦ ¦ ² Ü £ §£ ¥£² ° ,²ãí è £ª ®é Û §Ö£ ,£² Û ò '¢ §Ö£ ß Û £ª í¨"
¡£² ª ¡ ° ¯£ ® ¨ ,£ ¢ ¡ ß ë å¨ ¦ ² Ü £
´ ¡±Ö¦ Ö¨ ° ¬ ß ¦Ö¥£ è "± §£ ²Öª
§Ö£ ß ´ÖòÛ ¦ ¦¥ ¦ 㪴Ö
ã ° , § ¬ å¨ã .§ £ª£ ß §Ö¦Û (´Öܬ¦ )
,§ £¥² ° ´ ¯ ¡Ö² ,§£ ¥¦ ¥¦ê £ ¦£ ´ ´Öî² ¦ ͦ£ ,¦£ ¥ £"¬ ¡ ¨ Ü ¦ § ¦ æ Û £ è ,£² Û ´ ß '¢
Ö¨ ° ¬ ß ã – "§£²Ö ¢ §£ ¨ §¥£¦¬ £ò ± ² " ,Öß ¦¥Ö Öª£ § ² Û §Öî §Ö£ ß £ è . ¡£¦« ãë ê¨ Ûï ¦ã Ö² ¡
,©è Û£ ' « ¡ êè ,§£²Ö ¢ §£ ¨ ±²Ö ±£á î ´Öè ,©¥¦ ."¬ª ¦¥ £² ¦è ´² ¡² ¡ê ´ã²£² ê £¦ ¬ ² ßà´ ò
§Ö£ ã ²ãí è §Ö£ .£ª ¦ ´ êè ,Ö¨ ° ¬ ß §£²ãí è §Öæ¨ ²´Ö£ ¦Öà £² Û ´ ß ='¢ §Ö£ ,²ãí è £ª ®¦ §Öæ Û
Ö¨ ß ¯ ¡Ö² Ͳ ß´ £ ²Öß Û °£¡ ² §Ö£ ,©Ö£ï ª ¦è ©¥¦ ,Ö² ¡ ´ «æ® ¦ Ö¦ ¦± ²´Ö£ ¦£ ¥ ß Öß ¡ ¨ Ü § Û ©£è
£ãé à ¦ Û §Ö£ Φ ©£ ,§£ë ¢ï £ª ß ´ £ £ !¦£ ¨ .£²£ Ü ¬ ß § £ ¬£Û ò ß §à § ° ãé è – §Ö£ ß ´ÖÛ ¦¥Ö
â ß £ ¥"£ ±² ©¥¦ . §Öæ¨ ²´Ö£ §£¨ ¡²
§£ ã² è 㣠§ Û ,§£Û ï Û ± ß Ö¬ Í¦Ö § Û !²ãí è ² ¬ ?Ö¨ ° ¬ §£²ãí è §Öæ¨ ¦Öà ²´Ö£ ¨
¦Öà ß¡ £ã¦à § Û £ , ß §£² ¬¨ §Öæ¨ ²´Ö£ §£ ¨ Ý ß ¦Öà §Ö£ – Ö´ ¡£¦« ´ Ûï ¦ã Ö² ¡ ´ ´Öî² ¦
ã Ý ¨¦ ²Öß ©£ ß ´Ö£ ¦ ¦Ö¥æ Û ²´Ö£ ß
§Ö£ ã" :Û² ê ² ¨Ö Íè ¦ ¬ .£ã² ߨ
£² ¨ ¦¦ ß Ö´Ö¡ § ¬ §£ª Û êè ² ß ¨ ¦ § .Ö¨ ° ¬ ²ãí è
Ö¬ § ¦ ²£ò ¨ "± ©éè ©£ë ¬´ ¨ §£²ãí è ,´£Û í¢ £ª ¡ ´£ ¬ ß ¦¦ ß £ª Ý ´ ¡ §£¨£ ² ¡ ¨ §£ª¥ Û ,´£´ã¢ Û
§£Û ª §£Û ª ©£ë ¬´ ê Û ¬ © £´ÖªÖ¬ ¨ Û£¦Û ¦ §£ ¥ë , ¢ã¬ í ª £ ± ¬ £²Ö § ¬ ² Û± ß ¦ãÜ ª ´ ß
¨ ² ¨Ö ¦è ´ "± § ¦ ¦ ¡Ö¨ ¢ Öè £± ¡Ü ¨ ¦ ¬ §£ ¨ Ý ß '¦ Û£ ² ¬ ° êè .ò « ß « ´ §£²£ è ¨
´ °£ ªÛ¡ ã ©é ¦ã ¥ ©¨ ¦ ¦ ² ©² ¨ .!Ö² ¡¦ Ö¨ ° ¬ ´ ®Ö¥¦ ©¥ã¨ ¡ ©£ ² Û ,§£ªè « ¨
Î ¨¡ ¦ ¡¨ Ü ß ¦¥ ͦ § ¦ ´² ¨Ö ¦Ö± ´ ß ¦ Û £æ ¡ ß Ûí Û §£Û ï §£² ± ê ¦¥ è ² ß £ è £ ¬ ¦"° © ¨ª£ ¢Û
£ ¬ ¨ ( ¢ ß² ´¦ ±) "§¥´ ¦ ®ò ¬¨ Û ª ² è
㬣 à §é¥ è § ß ² – © £² ± ¨ ,© ¢ ß £² ® ß ,§£ ¥ãáÛ ß §£ ãè ¬ ,´Ö¦ ¡ ¨
" ¢£¦Û §ªÖß ¦ ² Ü £ £ ß² ¦Öà ©Öà
£ ß² ¦Öà ©Öà ©² ¨ £ ¦ ¬ ÖáÛ " ´ §£ ¬ Öò §£ ¨ Ý ã ,£ã £ ¦ Û ¨ Ûª ² ¬ ° ¬í Û Íè ¦ ¬ § ¦
ª Ý ß ²´Ö£ ß ¡ ¨ Þ © ¨ ä Û ¦"±° « ¡ª£ í © ¨ ä ¬£ à !£ á .!² ä ¦ Í£² ° êè .!£ £ ² Û ¬Öí £ £ ,ÖªÖߦ ¬
ã ,¥"£ ² ¬ ¦ Û ´± « ® ¨ ´ 㬫 ß Ö¦ ° £ Ͳ ±´ ë ´ §æ «¦ ´ ¬è §£¢£ ¦ ¡ ¨ .!ãª£æ ¡ ß ´Ö² î¦ Ö« ´Öܬ¦
§£« ª ¥ª ¢ ¬¨ Ö¬" :²£¢ ® ,Û ê ¨ ¯í± §££ ¨ã ,§£ª¥ Ý § ¬ ªÞ ´ §£² °Ö¬ . ¡íÛ ê § ¬ §£ª Û ¦ Û
¦£ ¡ £ ² ©Öà £² á ¨) "...! ß ¦ Û ´ ¡¦± ê ¦ ´ «ª è ´£ ß ©¥ ݦ æ ´ §£ ° ¡Ö¦ .é ¦è¨ ¥² ß § ¬ 㬠§ ¦
('âò ² ®´ ß ²Öò'
£ª ß² ¨ " ¢£¦Û ²±ã°
§´Ö ß £ ò ¡¨ Ü êè !§£² ß ¨ ã몣 ¨ã §éè £¦ £ ß ë Û
!§£²ã¨ à §£¨ ¡² ¦ è ª 㪣¦ ¬ ¨ ã¦å ß´ £ §£ª£á ¦¥ ,§£ ¨ Ý ß §£ ¬²
£² ¦ ´¥²¬¨ §¦³ ´³ ´¥² ("®³´ 'â ß ´Ö« ¡¦ Ö¢ ©Ö¦ ¬ ÍÖò¨ ¢± ¦)
"£ © ¦" £² ²¡ ª"¬¦
" ספיד פרשת האזינו תשפז¢£¦³
דפוס- «טועמיה£ £² ² £®¨ ³²®38
²¦ §££¬³ §£²¬£³ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨
...r r
p z
{o l q
²£¨ ±¡°£ £² ©²¨ ¦ ¬ ²ãí« \ª¥« «ª²®
©²¨ ±"¥ ´¦¦£
¤´¨ §£¦± ©³¦ £ª£³ ¢±¦¨) ."¬£ ¦"° ¯£ª³¢£®±¨ ¦£³¬
²£¨ ±¡°£ £²
² ¬ .£ã £ ¦è ²ã¬ ,Ö¨ ° ¬ ²£± ® £ ß² ,ªÖÛ² §¦Ö¬ ´ ¨ ¡¦¨ ² ¡ ¦
¦£³¬ Ö¨ ¬ §Öæ¨ ª â ß ²Öß ´ Ö¬ ² ì¨ ëÛ ¦ ¢£¦® ã ¢£¦í ¦¥ ß ©£ª ¬´
¯£ª³¢£®±¨ ,ª Û¦ ¢ ¬ã¨ © ¨ Ö¦ ²´Öª £Û ± ß Öß î ¨¦ ¬£ à , « ¨¬ ¨ °Ö´ è .Öò ¬ á ¦ ¬
¦¦ è £ ß² Û §£ ßà 㪣¡ ´Ö¦£é ¡ ß .© Û£ ¦ ¢ ¬¨ è § ß §£¨ £ ã£
"¬£ ¦"° .² ¦¦ é ®ò ´ÖÛ ¡Ö² £´ ®Þ Û è Ö² ¡ ß Öò« ã ,֬㰣 ¦ ¬ ¦Ö¬ ¦
£¡ ² ´Öª Í¥ ,¦Û ¦ ¬ Û £¨ £ ¦ Í ,Û ¡² ´ ¨ ã Ý ê Û £ ²èª
("¬²´ £²³´ ') ´ ²£ ¡ ¦ ãé ¡ , ¨ ¡¦ê ß ´Ö² ¬¨ ã£ Û ´Öª£ ê ¨ ´ ¡ ¦è .âªÖ²´ í ¦¦
.£¦è ¦ è ÜÖë ß ´Öß² ¬£± Û ¦ °¦ ª ª£ ¨ ¦è .¦£ ² §¦ã¦« ¨¦ §£æ ¡
¦£Û¬ ²£ ¨ ± ¡ °£ ² ²"Ö¨ .㣠¦ ©£ ¬ §£² á «¨ Ö¬ ´Ö¨Ö±¨ ,ã¨ï Û ¦ ©£ ¬ ã° ° ® Û §£¦ ¬ ®ê
¦« è "¥- ß ¦Öª -¦"° ¯£ªÛ ¢£ íãï¨ §£ ß² §£Û ª £ ´ ¦è , ¬ã Û¨ £ ±ã« ¬ò ² «¡ ,´ à ¦ ¢
¬ ÛÖ£ § ² '² :£ ¦ "¥²´'
£ £ ¦ ¬ , £ã°² ¦ î ¨ ª Ö¨´ ¦ °¦ ª ª£ ¨ ¦è .´Ö¡² ß ±«¬ ¦
Ö'¦ £ ¬£ ² ²Öá) ' ãߣ' ê¨ ¦£Û¬ Ö¨ ¥ã ,´Ö¡² ´ ¬£ª¨ ¦ ´Ö¦ã à Ͳ ¦ §£²ãæ ì ´² ß ,´Ö¦ã àß ² ì ±ãá
¦ ¡² ¦ ´² ¨ :Öê ¦ã ( ¢ í ¨ '¦ ² Ü £ £ò ß ã¦ ¥£ , ¡£² ¨ «í´ ª ² Û è .§£¡£ ² ¨ ª ª£ ê £ï ¡ ß ¦Ö à ² ¨¡ ©è
© ¨£ ² ® «Ö£ §Ö¦ Û '² ´ ß) "¬ ´ Ͳ ß .ã²£ £ 㬨 Û £ © ¬ ¨¦ ,¦ ¬® ß ² « ¨ ´ÖªÛ ² Ü ¬ £¦ ¬² ¦ ¢íÛ ê
£ãÞ
ª ² ¡ ¦ .Ö±ª£ ß .(²Ö£ ì¨ ²£ ¬ ° ²ã¡ ß . ¡¨ °¦ ¡² ®¦ ´Ö¡² ¦ Û ²¡ Ý ±ãÝ ¨ ¬ª¨ ¦ ª£ ê ´ ã±
´ªÛ ß .£¨ ¡ £¦ ©£¢ £«Ö
ß ²²Öà ´ «ª² ®¦ ¡² ¥ ¨ £ ã ¨ ¡¦ê §´ ß .ª£ ¦ £²Ö § ¬ ¡² ß ¦ £ Û¨ § Û ß
£ ² ¢ ®ª ,£ãÞ ª ² ¡ ¦ ¢ ¬¨ ,"¨²´' ´é ± ¦ «ª ¥ª ,£ª¦ Öí ©Öè² á £Þ ¦ ¡£¦ ° ã .§£² à ê £²Ö ´
² « ã Í ,£ ß² ¦ Ö´Öë ¨¦ ã°² §££ « ¡ ± « ¬ ¦ £ Û¨¦ ªê á §£¨ æ ¡ ß . ¨ © ¨ Í Û ¨ ß ª Íè .§£¡£ ² ê
´ªÛ ß .£¨ ¡ ¦ Û Ö² ° ¡ ß ²ã¦ Í£Û ¨ .Ö¨ âÖà §ã¥« ¦ ß± £ -©£¦² ¦ ´ ¨æ «¨ ²Ö¡ « ²£ ¬ ¦ ¡£¦ °£§ .´ªè «¨
ãªí £¨ ¡ ¦ Û Ö´²£ ¢ í ² ¡ ¦ ,"ª²´' .£ï ¡ £ ¨ ° ¬ ± « ¬ ¡ò ®¦ ¦ ß± æ Û «è ß ¦¥ã£ Ö´ ¨£Ü ¨ ß ¡£¦ °£ § Û ¬ £ ã
² ¡ ¨ .§ ß² è Û ê Û¦ ´ÖªÖÛ ´Ö²£¬ ¨ £¦ ©è² á ´Ö°² í ¦è ¦ ¬ ¡ãï í ´ Ö±á ã²£ ß ª £ ê ´Ö£ãÛ² Û ¬ £ §à ã
á £ ß² Öß² - ÖÖá ´ ¦ Û ,±íò « .£ ß² ¦ «ª ¥ª ©¥¦ Ö ± « ¬ ¨ Ö¨ Û Û ¡ ã .§ £ª£¨ ¦ §£² °ã¨ 㡲
£ ¨" :Ö±¢ ²Ö'° ê ¨ © ¨£ ² ® Û¨ ¡£² ¨ «®ò æ Û £¨ £ è ¬ Ö£ ò § " :² ¨ ² ,±£á î¦ ´ ²íì Û è
¦£¢ £ ß² ,"?£ãëê ´ ¦ ß± ¦ ² £¬ ."?§£² ´ è ¦ ¨ ¦ Û «ª± §é Ûæ Û £² ¡ ¦è ¦ ´Öß² §£ª Û¦ «ªè £ ²Ö¡ «
² ¨ '¯£ªÛ ¢£ ®ã±' ±´ í °æ Û ¥ã ,¦²Öà «ª² í" :¦ Û é .'±¬ £ ²£ ' £ ß² ¦ Û Öª´ ¡ ² ¡ ß Û£ ¬ Û â´Ö ß
Û êÛ ."£ ß² ² °£ªÛ ¢£ ®ã± Ö¢ ¦ä ¨" :£ ß² ,ë ¢± ²£ª ´ ì í ¦ ¢ª ,£ ß² §± é± æ Û £² ¡ ."? ¨¦ § Ö± ¨ -ªè «
©ò ©£¦² ¦ Öò Û è ,β ¬ ß £ £ 'â §Ö¦ Û¦ ¬ «" . Û¨¦ ² « ¨ã â´Ö ¦à¦ à
.¯£ªÛ ¢£ íã± ´ã£« ¡ ß ©ÖÛ² ²"Ö¨ è
:£Û ã ."?¦ã à ´ ° ¡ò Ͳ ¬ ß ¬ Û £ ß .± °¦ §£± ² ¨ ² ܬ
§¦Ö¬ ´ ¨ ¡¦¨ ß .ã¬ÛÖª £¦ ãªí §£ ß² .§Ö¦ Û¦ ã²¢ ®ã ´£ª Ý ß £ ß² 㥲 ß ."§£² î ß 13:00 ¬ Ý ´Ö£ « ß ² ¡ ¨"
² è ª£ ¦ Öò¡ íÛ ¨ § ¬ ¢¦¨ ª ,ªÖÛ² ´ è² ¦ 㦠¬ ¦ã à £² ¢ÖÛ .´ è² ¦ Û è ² ²£ ® ° ¬¨ Û ª ,©£¦² ¦ ¬£ à Û è
©Ö¢¦Ý ¨ § á¡ í ± ¬ ,©£' ã² £²"¨ ,£´Ö¦£
¡ ´Ö¦£ ¥¨ ¨ ã± ß , ¡ - ¡ ã² ¬ § .²ã Ý ß ¨¬ ¦ §éè ¦ ¬ ãã °
´ªÛ ß .Ö´²£ ¢ ®¦ ¬ â ß ² Û ª ,£«ã² ¦¦ ß ¡Ö¥ ß §£Û ª 㡱 ¦ª °£è ² ã .©Öè² á ´ 㨣ò ¡ ©è¨ ² ¡ ¦ã
§¦Ö¬ ´ ¨ ¡¦¨ §ãæ« ² ¡ ¦ ¢"¬²´' ´Ö¦Ö à ´Ö¦£ ¡ ²í« ¨ ©è Û ,²í² í Öߦ .§ £´Ö¦£ ¡ ß ãéà´ Û §£²ã« §£² á
,§£ª Û ¬ ß² ¨ ²´Ö£ ¥Û ¨ ë Û ,ªÖÛ² ¦ Û Ö´ã¨á ´ ²æ ° ã ...Íè ¦ ¬ ²£ ° ¦ £¦ ¬ ©Ö²ï °± ß ´Ö °¨ ª Öé Û
²£ ´Ö §£ã £ ©Ö£¦£¨ è ã¡ °² ª â ß Û ¦ Û ¦ ² ¢ÖÝ ,¦í ²ã .Ö¦ã¨ ß Û ² ¢Öݦ ©Öè² á ´ ¢£ÛÖ £ ß²
,§£ ß² §£² á ¬ª ,´Ö²ãÛ ´Öß² ´Ö¡íÛ ¨ ¦ ´Ö¦£ ¡ . ¦ Í£Û ¨ ©Öè² á ´ §£ò ¡ ,´Ö¦£ ¡ ¦ ¬ ¨ã¨
´²Ö± ¦¦ §£¢£ ¦ í ¦ Û §£ ß² §£ ®¦ §£ ¥ª ¦ ßï Û ² ¡ ¦ã ,£ ß² Ûï ß Û £ ® è ± °¦ «è ´ ©´ ª ©£¦² ¦ ¬£ à Û è !ã¡ò ®ª
²£ ¬¦ ²£ ¬ ¨ ã Öò« Û ©Ö ¨ ¦¦ã à ¦ ¬ 㬠£ § , ß £²Ö Ö¦ ãí ° Ö´£ ¦ ¬£ à Û è .ª£ ¦ Û ¦¨ ¬ §ã¥« ´
.Û ¡ §£²ã ¨ §Ö±¨ §£Ü í ¡¨ § Û è §Ö£" ,£ Ö¦ ¡ « ,"£¦ ¬ Öª ¯£ªÛ£ íï ¨ £ ß² ´£ ߨ" .£ ܬ ¨ ¦ ¬ Ö´ ¬£« ª
¦ £ã£ £ã
£ ¦¥¦ £ ß² ¦ Û Ö´ã²£« ¨ Û¨ ² ¬ ò ¬ ,' Íã² ß' ² ¨ ¡¨ Ü ß Ö² ¡ ¨ £ ß² °£ ,Ͳ ᦠ´ °æ Û £² ¡
§£æª ¬ ¦ ¬ ´£ ¦ Í® Ö´£ ß .¦ã à ¬ £ £´£ £ ,¦£ é ¦è ¨ãªò £ª£ ¬¦ £ò ´ ª ¦ Öª£ ß ¦ ,§Ö¦ Û ß ¦ã à ´ ¦ £
㣠¬ ´Öé¨ ¦ §£±ã± ã£ Û §£¦¦ ¨ ¦ ¦£ ¡ Ü ¬ ,£ï ¡ ± « ¬ ¡´ í ¦ £ Û¨ ".'© ¨ ä ¦è £¦ ¬ ¡£ àÛ ¨ã ² ¨ÖÛ ² ¬
´Ö² î ¨ § ߦ £² Û ´ í² ¦ , ¨ ¡ª «¥ ê ´ §éÛ ã .©£¦² ߨ £Û ¨ ¦ Û ² ± £ ²Ö¡ « £ ¡ §Ö£ .Ö´ Ö¬ ß
¦è £ ß² Ü ¬ ´ ,§ Û ² ¦ ¬ ã¥ò ë Û Û ²¦ ¬£ à §£ ¥² ²Öò ´ ± ¬ ,Ͳ á Ö¦ ° ² ¡ ¨ . ¨ò ¡ ´² æë
¡íÛ ê £ª ß Û ¬ ,¦£ é §Öæ ´Ö¬Û .©£á è ¦è §éÝ Û ² ´² æë ´ Û£ à ã .² °¬ª § Û Í ,²Öò
Ö¨ ã á §£²ã« ê §£ ßà ´ ° ´Ö± ß ¨ ã±£ ß æ Û á ¦ ´¦ ß± ê Ͳ á ß ² ¬ é Û ¦ ¬ «ª±è ,Ö´ ¬ò ® ¦
.Û ï - ¡ã² ¦ ¬ ß .£ ß² ¦ Û Ö´ã£² ¦ Öè ¦ ß .§ã° ¬ £ í« è ± ª ® « ã ²Ö¡ ì ¦è ¨² ¡ ,§£ à ² ¦ ¬ ² ¬ ¨
§Ö£ ß ¬"¦ª 㪠߲ .ã¬ÛÖª £¦ ãªí §£ ß² ¬£ à Û è .¦Öà « ® ¦ ¬ ´Öè ¦ £ ß² ¦ ¬£ à §£¨ £ ²í« ¨ ²¬è .ª£ ¦ Û
"°²´' £² Û ò ' ,ª Ý Û ² ¦ Û ©ÖÛ² ´ÖÖ ² ï Û ¨ ¦ £ Û¨ ²í« .Ö´£ ¦ £ ß² Û ò ¬ ä Û Ö¦ ¬ Öª ,§ Û¦
ª£ ß Öªãæ ° .§£ª Û 74- è ¦ ¬®ã £ ¡ 㪠߲ , ¨ã¨ Ö¦ ¬² ¦ §¦Ö¬ ¨ ,ã°£ ã£ ß ± «Ö¬ ã © ß §£ª Ý ¦è Û á ¬
é¨ ¬ ÛÖ£ § ² '² ,Öª ß .æ² ¢ «Ö ß Û ² ¬ ° § ¬ £ ß² £¦ ¢£ ß . è è «ª± ß £í¦ è ã²£¨ ¡ Û ªÖÛ² § ¬í Ö
."!!!£´£ ß ¦ £ª Û è ² ª Íè ,£Ö" :² ¨ ´£Û£ ² ¡¡ª ª ,£ª£ ¬ ß
...°.ª.´ .´²"¨ Ö¨Ö±¨ ´
.!© ¨ 㪣¦ ¬ ©ò ִ㥠ã
ornm123@gmail.com
ספיד פרשת האזינו תשפז דפוס- טועמיה :°®´ ´¨£³²
39¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
æ ¥ ß ¦ Û â ¡Öè
¬"£ Ï¬é ¨ ²"Ö¨ ©² ¨ ±"¥ ¦ ¬ Ö £ ²Öª
§£²ãí
«
¬"³´ §£²ãí
è §Ö£ ,ÛÖï §Ö£ ¦£¦ ß ´ãæ¨Ö
´ ® ß ±éò « ë Û
("®³´ -ãÛ² á – ´ è¦ ¨ ´ ß Û ´² ± ¦ ©Ö¦ ¬ ÍÖò¨)
Ϭ¦ ' á ´£ ß ¦ ±' Û² ê ´£ ß ("®³´) ²ãí è §Ö£ £ °Ö¨ ¦ãé ´ 㬫 ß ÖÛ ± Þ ¨ ß
´ã² ¡ ß ¬"£ Ï¬é ¨ £ ß² § ¬ ¨¦ ¦ ¥ä Û ,¦"° ¬££¦±«¨ ²"Ö¨ ±"¥ ²í« ," ² ß
§£é ò ´²£ ¨ ¬ °¨ ß ãª ß² ´ £´ ° ¨ã " ² ß Ö´£ ¦ £ò ¬à § ¬í :" ² ß ã´ Û £ ¨£ ß
¦ Û ± £í ¬² Ü ß «ã®ò '¢í¢ ² í' £ ã ,(§£é ò ²® « ¦è ´ §Ö£ £ ᨠ² ¨Ö¦ Ö ª¨ è)
£ è ÍÖò £ª£ ¬ ¨ ´Ö¦Ö ´Ö¬ ¨á ¦ Û ´Ö² ª Í£ £´£ ² î ©¨ £ò ¨ ¬ ,£ò « ª ¥ë Û ¦¦ è Û£ à²
´²£ ¨ ´ §æì Û ² ¡ ¦ .Í¥ ß £´£ ² Û ©£¡ £ ß Û£ ಠ§£ ¬² êè ²¬ è ,§£é ò ´²£ ¨
°Ö´ ¥ã §£¨ æ «¨ §£ ° ¬ ¯ã¡ ß §£¡ ¨Ö ° ¯£ ï ß Ö ªÖ¬ ß Û £¦ ²£ ß« ,㪠߲ £¦ ªí §£é ò
...Ö¢ ¯ã²ò Ö¦ £ ² á ¦è ¦ ¬ ...´Ö¬¨Öá £ª£ ¬ ©¥¦ ,æ ಠ¦ Ö¦ Û£ ¡£² í ¨
,¢«¬®££ª ´ £Û£ ß ¨"² - " ¢£¦Û «£ © ¨¦ £ ß² "² ,£ ß² ¦ Û Öá ¥ª §à ²í« 㬫 â´Ö ß
¦ è¡ Û £ã £ £¦ ²í« :¬"£ 㪠߲ ¦ Û Ö´ î¡ ¨ ß ,´Ö¦ ® ¨ ´Öæ êè¨ ,£ã £ ¦ Û Ö£ ¥ ß ¡Öè ¦ ¬
´ ¡ § ¬í ,¬"£ 㪠߲ ¦ ° Ö¨ ° ¬ ²£ è ¦ Í¦Ö £ § ¬í £ ᨠ,§£ ¦£¦ ª Û §£² Ü ¬ ¦ ¬ ¨ 㪣¦ ¬
㪠߲ .£ ¥ ß °² í Û Ö´ã ¦ Û æ ¥ ß ¦Ö± ¬ ¨Û ª ¡£Ü £ è ÍÖò ,Ö¨ ° ¬ ²£ è ¦ ©Ö®¦ å ß ² ݱ ´
£ ¥ Ö´ã £ ´ ä Û ¦ ©Ö² Û ß ¦ ¬ ß £Û , ¬ãá ¨ã ¥Öß £¨ Ö¦ Ûã ² ¡ª £ ¥ ß ¦Ö± ´ Ö¬¨ Û ß
㪦 §£ª´Öª §ª£ ² è §£ ®Ö² ¨£± ¦ Û ¬² ß ¬ÛÖª §² ¢ £ è ,² ßê ©£ª ¬ ¦¦ ß ¥Öß £'
è æ Û £ã
£ Ö´Ö ´ Ͳ ß ã ,Öߦ ¦ Ö¨ ´ ¡± ¦ 㪠߲ ª¬ ª "£Ö ,£Ö " ...'£ãè« §ãÛ
Φ ¬ á" 㪠߲ Ö¦ ² ¨ £ã £ Ö´Ö ¬£ à Û ß ´ãªê á ß . ¡£Þ ¨æò « Í¥ ã ±"³ ¦
ãè ò Û £ ¥ª ã± ¨ " ¬ §¥²ã ¬ ß §£é ò £ò ² ¨ ,§¥é Û £ ¥ ß ´ Ö¨ é¦ £ò ¡ ± é Û
.²¥ © ß £ã
£ Ö´Ö ¬ ÛÖª ª Ý ´ á ± ®¦ ." ¬ãÛ£¦
" ² ß 'ã± £¦ ' ²Öò
²£ ¬ ß §£ ¨¬í ¬ãæè ²ï ß ¬"£ 㪠߲ :" ¢£¦Û © ¨¦ £ ß² "² ²í« Ö¬
¨Ö¬ § Öæ £ ã Û ã± £¦ ß ³"ª £²£ ï æ¨ " ¢£¦Û ©£ á ª² ß § ² '² ¡"² £¦ ²í«
§ ² '² .§ Û ãª ß² ¦ Û £²ãï ¦ ¦£ Ö Û §£ª£ ª ¬ ´ã¦Û ¦ò Û ¦ ¬ ,ãé §£²ãï ß £²Ö¡ ¨
㪠߲ Ö´Ö ¡ á § ¬í ¦¥ ß Í ,ã± £¦ ²£ ¬ ß ²ï ¦ Ö¦ ¦£Öæ Û ãª£ ß² ¨ §£¨ ¬ í ê¥ êè Ûï ß
㪠߲ ´ ©£¨ ¦ § ² '² ¬£ à Û §£¨ ¬ í ´ ¡ ß .§£«ã¨ è £ ¨ ¬å ¨ Í¥¦ ± Û ¡ Ö¦ £ ¦
£´Öò
¬ ©£ Ö¡Ö¥ ß ² á ©£ Û ãª ß² ª¬ ª § ¬í §à Í ,© ¢ï Öᦠ£ £¦ 㦠´ ã± £¦ ²£ ¬ ß ²ï ¦
¦ Û Ö£ ¥ ß ´ Ö¬¨ Û ß ãª ß² ...£ ¥ ß ¯² í ²ï ¦ ¬£ ࣠¦ £ ß² Û Ö¬¨ Û ß © ¢ï ¦æ .Í¥¦ ´Ö£ãª í
¦ £ ß² Û Íè¨ ¥ ´ £ è ¥Öß ¦æ Û ´ã¨£ ¬ª £ ß £Û § ² '² ,"?¥Öß ¦æ ê¦" æ¨
© ¥ ..."Ö £ª Íè § – © ¬¨Ö± ¦¬ Í£ ,© ¬¨Ö± ¦¬ Í£" ,㪠߲ ª¬ ª "£Ö " .§¦ ° ²ï £
§Ö± ¨ ¦¥ ß Û '± ¢"Û¬ ß ² ¨ ¨ è ,´® «Öª § ¬í ¬£ à £´Ö ± ¬ ã ã± £¦ ß ¡ ²ãï ¦ ¬£ à 㪠߲
.©ï ´ ¦ ´® «Öª § ¬í ¬£ à ¦ £¦ ¬ ,£ã
£ ²ï ê Û
§£ª Ý ß Û £¦ ²í« £´£ ß £¦ ° ¦¥ Û ,¦ ² Ü £ ¯² ¨ Ͳ ,£ã £ £¦ ° £ , á ¬ Ö¬
£¦ ²í« ,ª£ ª £¦ è £ãã¦ ß ,§ ¬ ² ß ¢ Û ß "¢ 'Û£¢' ´ Ͳ֬ £ 㪠߲ ¦ Û £æ ¡¦ ´ÖªÖ² ¡
㪠߲ ±é¡ ã¬ì ͦ ¨ ß .¢ã¬í ¦£ £ Û £¡ § ¬ 'Û£¢' ¦ ¬£ à ²ã¡ ß £ Û Í² Ö´Ö
ß² ¨¦ .£ ¥ ß ¯² í ¥ ² ¨ã £ ß² ¨ ´Ö²í ¦ ß± ¦ ¡£¦ ° ¦ © ¢ï ¦æ Í ,¦ ï ¦¥¦ ´Ö²í
¦ æ¨ ªí Û ãª ß² £ª ¦ ¦æ ¦ Û Ö£ ¥ ß ¦Ö± ¬£ à ,² ¨ä £¦ ¥ã é ¨ ¦è ´Ö²¨ ¦ ,¦í
, Í¥ ,"´² ¨ ò ´ ¢£± Û ¦ ª ,£ ¥ ß ¦Ö± ©è ¬ ¨ÖÛ £ª " § ¦ ² ¨ Û ï ß §£Û ê Ûê
Ö¨ ° ¬é Û è ¦í £ ,´ «ª è ´£ ß ´ë ® ß ¥Öß ¦æ ´ ã °¨ æ¨ã ²£ Ý ´ ¬² ¦ ã² ° ¬
¦ æ ¦ ²± ¦ 㪠߲ ²Ö
æ¨ .㪠߲ ¦ Û £ª ¦ ¬£ à Û ¬² ¦è ¦ ¬ ² à ,¦æ ¦ Û ± á Ö£ ¥ ß ¦Ö± Í£
.¦Ö à ¡¨ Ü ß æ¨ é ¡´ £ ¥ ß ´ÖÛÖï £ æ¨ ´Ö²® ß £ £ ´ é¨ ,Ö£ ¥ ß ´ ß« ´ Ö¬¨ Û ã
.¨"¥ ¦" ±¡°£ © ´®£ '² "¨ ´¨³ª £¦£¬¦ §£³±¨ ´""
ornm123@gmail.com
ספיד פרשת האזינו תשפז דפוס- טועמיה :°®´ ´¨£³²
40¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
~
~ * 599
~~~ ~"
~~~ ~ ~: ~ ~
~~ ~ ~
~~~~ ~ ~
~ ~~~~: ~~~
~~
~~ ~ ~
~~ ~ ~:
~~ ~~~ ~~
~~~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~
~~~~~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~~~~ :
~ ~~ ~ ~ ~ ~ :
~ ~ ~
~ ~ ~ ~~
~~ ~ ~ ~ ~~ ~ ~
~:
~ ~~
~ ~~ : ~~~~ ~~~
~ ~ ~~ ~ ~
~
~~~
~ ~
~ ~
~~
~:
~ ~
~ ~ ~
~
~ ~ ~
~ ~:
~ ~ :
~~~~~
~
~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~~~
~~~ ~ ~ ~ ~~
~ ~: ~~~
~~~~ : ~~~~~~ ~~
~ ~~:
~ ~ ~ ~ :
~~ ~~~~: ~ ~ ~
~ ~ ~~ ~~~ ~:
~ ~ ~ ~~~ ~~
~ ~ ~~~~ ~ ~~
~~~
~~~ ~ ~~~
~~~ ~~ ~
~~ ~~~
~ ~~
~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 41
~ ~~~ ~ ~
~ " ~~~:
"~"~~: ~~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~~ ~:
~~ ~~~~
~~ ~~ ~ ~:
~ ~~~~~~ ~~
~ ~~ ~~~~
~~: ~~ ~: ~ ~ ~
~~" ~~~
~ ~
~~~~ ~ ~~~~~~~
~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~~~:
~ ~~: ~~~
~~ ~~ ~~~~:
~ ~~:~~~:
~ ~~ ~"~ ~~ ~
"
~
~~~~~ ~~~
~~~~ ~~~~~~:
~~~~: ~
~~~
~
~ ~ ~ :
~ ~ ~ ~~~~~ ~
~~ ~ ~ ~
~~~
~ ~~~ :
~~~ ~: ~ ~~ ~:
~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~ ~~~~~
~~~~: ~~
~~~~
~~ ~~~ : ~~~~~
~ ~ ~ ~ ~
~~~
~ : ~~~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ :
~~~~: ~
~
~~~~~
~ ~ ~~~~ ~~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~~: ~ ~ ~ ~
~~ ~~
~ ~~~~ ~
~~~~~~ ~: ~ ~ ~
~~ "~~ ~~
"~~~~" ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ : ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~~~:
~ ~~
~ ~
~
~ ~ ~~~ : ~~
~ ~ ~~~:
~~ ~
~~~ ~~~ : ~ ~ :
~ ~ ~
~: ~~ ~~
6778160@gmail.com 073-2951342
053-316 -1613
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 42
פרשת
240
האזינו
ח' תשרי תשפ"ו
ענה לו רבי ברוך בער :אמת ונכון הדבר.
השיעור שאתה מתכוין אליו באמת היה
שילם כמה עשרות שקלים כדי לכבות
שיעור מיוחד ,ונתחדשו שם חידושים עמוקים. את אש המחלוקת
אמנם ,האמת לאמיתה היא שבהכנת השיעור סיפר הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א:
ההוא היתה לי סייעתא דשמיא מיוחדת ,אינו דומה שיעור זה
היתה זו שעת ערב סתמית למדי ,כאשר סבי ,הרה"ג ר' שמואל
לכלל השיעורים שהרציתי עד הלום .וכפי שהנני מכיר את ערכי
צבי קובלסקי זצ"ל הלך ברחובה של עיר .לפתע צדו את אוזניו
ועצמי ,אין בכוחי להכין שיעורים כאלו תמידין כסדרן .על כן לא
קולות רמים של צעקות ומריבות ,והוא פנה לבדוק בשל מי
רציתי למסור את השיעור הזה כ'שיעור המבחן' ,כדי לא לעבור
הסער הגדול הזה ...התברר ,כי שני שכנים עומדים ומתקוטטים
על איסור "אל תונו איש את אחיו" .והעדפתי למסור שיעור
על תשלום דמי 'ועד הבית' ,וקולות המריבה הולכים וגוברים...
'בינוני' ,שבסייעתא דשמיא יש לי את היכולת להכין!
)לב ישראל ,על הצדיקים( סבי התעניין במה ובכמה מדובר ,והתברר כי מדובר בכמה
"על תפילה בנץ אני לא מוותר ,ואני עשרות שקלים ,אבל הצדדים רואים בוויכוח עניין 'עקרוני',
ואינם מעלים בדעתם לוותר איש לרעהו...
לא אפסיד מזה!" על אתר ניגש סבי ושילם מכיסו את הסכום הפעוט ,כשהוא ניגש
סיפר יהודי ,למערכת 'השגחה פרטית' :נסעתי עם נהג מונית לכל אחד הצדדים ומסביר כי העניין אינו כה 'עקרוני' ,והואיל
שומר תורה ומצוות ,והוא סיפר לי מעשה שהיה וממשיך להיות: ובעיית הכסף נפתרה ,מן הראוי לפתור גם את המחלוקת
אני משתדל מאוד לעשות חסד .כשאני יכול אני עוזר למי והשנאה שמסביב...
שצריך ,בעזרת השם .ערב אחד נסעתי ברחוב סורוצקין, דקות ארוכות עמד שם ,פייס את זה ודיבר על ליבו של זה .ולא
והבחנתי באישה מבוגרת שעומדת על המדרכה ובוכה. נחה דעתו עד שהיו השניים שכנים ידידים אוהבים כמקדם .וכל
התקרבתי אליה עם האוטו ,ושאלתי אותה האם אפשר לעזור. זאת -למרות שלא הכיר אף אחד מהם .רק היה יכול לשער מה
"אני צריכה להגיע לגבעת שאול" ,היא אמרה” .אין בעיה .אקח יקרה אם המחלוקת ביניהם תתעצם חלילה ,והעדיף לכבותה
אותך לשם” ,עניתי מיד" .אבל אין לי כסף”" - .בלי כסף" ,עניתי. ולהשיב את השלום לבניין...
פתחתי את הדלת האחורית וחיכיתי שתיכנס. )אנא עבדא ,פניני פרשת השבוע(
אחר כך היא הסבירה שהיא הייתה אצל ביתה בנווה יעקב ,והבת "כח אין לי ,אבל לב יש לי!"
שלה הסיעה אותה לכאן ,לבית של חברתה .התוכנית הייתה סיפר הרב שלמה זלמן דינין שליט"א:
שהיא תחזור הביתה באוטובוס ,אבל את הארנק היא שכחה
ידוע שמרן הסטייפלער זצ"ל בזקנותו לא יכל ללכת ואפילו
אצל הבת שלה ,וכך נותרה ללא שקל.
להתפלל במנין )ולהביא מנין לביתו לא רצה ,כדי לא להטריח
שמחתי לעשות חסד .בסוף הנסיעה היא רצתה לדעת את שמי, את ביתו לסדר את הכסאות וכו'!( ובכל זאת פעם בשבוע היה
ואמרתי לה. נוסע לבקר זקן אחד .אמר לי מישהו שראה את זה ,שזה היה
כעבור כמה שעות אני רואה על הצג של הפלאפון מספר לא קורע את הלב לראות איך הסטייפלער נגרר עד המכונית וכו',
מוכר .כשאני עונה לשיחה אומר לי הבן אדם שהתקשר" ,אני והעולם לא הבין מדוע הסטייפלער כ"כ טורח.
רוצה להודות לך מאוד על שעזרת לאמא שלי להגיע לביתה שאלו את הבת שלו על זה ,והיא אמרה -גם אני אמרתי לו :אין
שבגבעת שאול .אני עורך דין .תן לי את פרטי הבנק שלך". לך כח ללכת אפי' למנין ,מדוע אתה כ"כ מטריח את עצמך? והוא
אמרתי לו" ,ברוך השם שזכיתי לעשות חסד ,ואני לא רוצה אמר לי :הזקן ההוא היה מסתובב בנובהרדוק בבתי השכונה
שתשלם לי על המצווה הזאת". ומעיר את כל הבחורים בבוקר )הבחורים היו ישנים בבתים של
"בסדר" ,ענה לי עורך הדין" ,ובכל זאת ,הייתי רוצה שניפגש". אחרים( ואני חייב לו הכרת הטוב ,כח אין לי ,אבל לב יש לי!!!
קבענו פגישה על כוס תה .בשעת הפגישה אמר לי האיש" ,אני )דרשו(
לא אשלם לך כסף ,אבל אני רוצה שתעזור לנו .צריך להסיע ילד
מוגבל מירושלים לחדרה מדי יום רביעי" .כאן זו כבר הייתה
"העדפתי למסור שיעור בינוני"...
הצעת עבודה ,ואפשר היה בהחלט לראות בזה הכרת טובה, מסופר על הגה"צ רבי ברוך בער זצ"ל בעל הברכת שמואל,
לתווך לי נסיעה שבועית משתלמת שכזאת. שהציעו לו לכהן כראש ישיבה באחת הישיבות המפורסמות
ע"פ פסק של
הרב זילברשטיין ברחבי ליטא .לצורך זה היה עליו למסור שיעור כללי בפני
אותו עורך דין לקח אותי ברצינות ,ומדי תקופה הוסיף לי ליומן תלמידי הישיבה בנוכחות רבני הישיבה ,כדי לראות אם ימצא חן
שליט"א
אנו מבקשים עוד נסיעה שבועית ועוד אחת .ממש מילא לי יומן מסודר, בעיניהם.
לא לקרוא בעלון בסייעתא דשמיא.
רבי ברוך בער הגיע לישיבה ומסר את השיעור .לאחר מסירת
בשעת התפילה הסיפור יכול להיגמר כאן ,במסקנה שהרבה שלוחים למקום,
וקריאת התורה, השיעור ,פנה אליו אחד ממקורביו ושאלו בתמיהה :הלוא לפני
ושלפעמים אנחנו עושים חסד וחושבים שהתאמצנו בשביל מספר שבועות מסר ראש הישיבה שיעור בפני התלמידים
שלא יצא שכרנו
בהפסדנו השני ,אך בעצם הועלנו לעצמנו .הנה ,אני עשיתי נסיעה אחת בישיבתו ,שיעור שהפליא את כל שומעי לקחו .ואילו השיעור
ללא תשלום ,והרווחתי הרבה נסיעות שוות.
הזה לא הגיע כלל למעלתו של אותו שיעור ,מדוע איפוא לא
אבל יש לי עוד חלק נחמד לספר .בכל בוקר ברוך השם ,בהנץ מסרתם אותו שיעור?
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 43
דין צדק'. החמה אני מתפלל שחרית בכותל המערבי .זה חלק מסדר היום
ואז הוסיף רבי ניסים ואמר" :ועכשיו אספר לך סיפור מנגד ,מה שלי ,ואיני מוותר על כך .יום אחד התקשר אלי חבר וביקש
שהיה כאן אמש" .ברחוב המקביל התרחשה תאונה ,לאחר שלמחרת בשעה מוקדמת אסיע אותו לבית החולים סורוקה
שבחור צעיר נסע ברכבו לאחור ,ונתקל במונית שעצרה על בבאר שבע .אמרתי לו” ,זה מוקדם מדי .אני לא יכול לנסוע אז,
הכביש כדי להוריד נוסע .נהג המונית דרש מהבחור להמתין עד כי אני מתפלל בנץ".
הגעת המשטרה ,אך הבחור המבוהל הציע לשלם את כל הנזק, אמר לי החבר "תתפלל מאוחר יותר .וכי בגלל זה תפסיד נסיעה
שכן חשש ,מכיוון שנהג בלי רשיון נהיגה ...התשובה הכעיסה טובה?" אמרתי לו "על תפילה בנץ אני לא מוותר ,ואני לא אפסיד
שבעתיים את נהג המונית והוא עמד על שלו כי לא יוותר עד מזה .תבקש ממישהו אחר שיסיע אותך”.
הגעת השוטרים .שכן 'מגיע לך לשבת במאסר!'. בעבודה כמו שלי חייבים לשים גבולות ,ולדעת מתי אני נוסע
הנוסע שירד מהמונית היה אברך פיקח שחמל על הבחור ,והחל ומתי לא .יש זמנים שמוקדשים לתפילה ,ועל זה לא מוותרים
לדבר על ליבו של נהג המונית כשהוא מציע הצעה גאונית: בשום אופן.
בבנין הסמוך מתגורר רב גדול ,הבה ונעלה אליו כדי לשמוע את אם חשבתי שהפסדתי משהו בגלל ההקפדה שלי להתפלל
עצתו .למרבה הפלא התקבלה ההצעה על ליבו של נהג המונית, שחרית בכותל ,התברר שממש לא הפסדתי כלום .אחרי
והם עלו יחד. התפילה התקשר אליי אותו עורך דין ,ושאל אותי האם אני יכול
הלה הניח מטפחת על ראשו ונכנס בדרך ארץ .הם סיפרו לרב לקחת אותו למושב קטן בדרום הארץ ,וגם להמתין שם כמה
את הסיפור כולו ,ורבי ניסים התעניין על הערכת סכום הנזק שעות .זוהי נסיעה משתלמת ביותר! הרבה יותר מהנסיעה
שנגרם למונית .תחילה הציע הרב באדיבות לבחור הצעיר לבאר שבע .ולמען האמת ,מה יותר משתלם מתפילת שחרית
הלוואה על הסכום כדי שיוכל לשלם את הנזק .אך הלה הסביר למול הכותל המערבי ,כשהשמש עולה ואני מתייחד עם בורא
כי אביו בודאי ישלם את הכול ובמזומן. עולם?!
אמר לו הרב" :אני דורש ממך הבטחה ברורה .כי מעתה ואילך )השגחה פרטית(
אתה לא נוהג ברכב אפילו כדי מטר אחד ,גם לא בדרך צדדית לקח על עצמו את המשימה ושימש
בכביש ללא רכבים -ללא רישיון נהיגה בתוקף בידיך .במקביל,
יוותר לך נהג המונית היקר על דרישתו לערב את שלטונות כמלמד
החוק" .השפעתו של הרב הייתה מיידית ,נהג המונית הסכים גם בעת שכיהן הרב שמשון פינקוס זצ"ל כראש ישיבה בתקופה
להצעה ,ויצא מהבית לאחר שנישק את ידו של הרב בהערצה. הראשונה בירוחם ,והקהילה שם היתה מצומצמת מאוד ,לא
)שבת טיש( נמצא במשך זמן מה מלמד קבוע לילדים שבחיידר שהכיל
"אתה רוצה שהפרחים יחיו ואתה באותה עת בסך הכל ארבעה־חמישה תלמידים בגילאים
שונים...
תמות?!" הוא הבין שמחמת כך עלולים אבותיהם לעזוב את העיירה,
מספר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א: ובמקום שאין איש -לקח על עצמו את המשימה ושימש
בבחרותי ,שהיתי בשבת בבית הורי שבטבריה .כשיצאתי בשבת כמלמד! משהובא כעבור תקופת מה לאחר מכן מלמד קבוע,
בבוקר מן התפילה בבית כנסת ,הבחנתי באחד האנשים )השמש בגבורתו ,על הצדיקים( הוא חזר לתפקיד של 'רק' ראש ישיבה...
שהתפלל איתנו ,עומד ומשקה את גינתו! הזדעזעתי .יהודי
שהתפלל בבית כנסת ומשקה את הגינה שלו ביום השבת! "רבותי! על מה כל המהומה? על תריס
יכולתי לצעוק עליו" :שוטה שבעולם! מגיע לך סקילה! אתה שבור?!"
משקה גינה ביום השבת!" אך חס חלילה ,לא כך מוכיחים! מספר אחד מתלמידיו של רבי ניסים קרליץ זצ"ל :כשהרב
עברתי לידו ואמרתי לו" :שבת שלום! שמחתי לראותך בבית התגורר ברחוב בלוי ,המתנתי להיכנס לשאלה ,ובעת שהמתנתי
הכנסת"! הוא חייך והחזיר לי ברכת שבת שלום .ואני המשכתי שמעתי מתוך החדר חילופי צעקות בין בעלי דין בגידופים
בעדינות" :אתה יודע ,ישנה הלכה בעניין השקיה בשבת ...זה וחרופים .היה לי חשק להיכנס ולגעור בהם על צורת דיבורם זה
דומה לאדם שזורע בשבת". לזה ,אבל כמובן שלא עשיתי כן ,אלא המתנתי בחוץ מבלי
הוא מיד אמר" :חס וחלילה .אני יודע שאסור לזרוע ,אני רק להפריע.
משקה ...מסכנים הפרחים ,בחום הזה ,ארבעים מעלות ,הם הרב ישב והקשיב לחילופי המהלומות המילוליות בין הניצים,
עלולים להתייבש ...אני לא עושה כלום ,רק משקה אותם קצת, כפי שהסביר פעם מדוע אינו מונע זאת" ,כיוון שבעת הצעקות
שלא ימותו" .הוא דיבר בתמימות כזו ,שהוציאה אותי מדעתי... פולטים לעתים בעלי הדין את האמת המסתתרת" ואחרי
הוא היה בטוח שהוא שומר שבת למהדרין .הרי הוא הולך לבית שהסערה שככה ובעלי הדין יצאו מבלי שראיתי מי הם ,נכנסתי
כנסת ,עושה קידוש ואוכל חמין ,ורק קצת משקה שלא ימותו לרבי ניסים.
הפרחים ...אמרתי לו" :אתה רוצה שהפרחים יחיו ואתה תמות? כשראה אותי אמר :אתה יודע מה היה כאן? היה כאן דין תורה
מה קרה לך? אתה הרי ממית את עצמך!" בין שוכר למשכיר על תריס שבור ...לא יאומן כי יסופר! הם
זכות העלון לרפואת היהודי הזמין אותי להיכנס לביתו ,להסביר יותר .נכנסתי הוציאו את כל ספרי הפוסקים שעוסקים בנידון זה ,כל אחד
ולהצלחת :יוסף בן שרה,
והתחלתי לדבר איתו .התברר שהוא כלל לא ידע שאסור הביא בבקיאותו הוכחות לדעתו אם חייב לשלם על התריס
נורית בת רחל ,יעל בת
איריס ,אוהד בן דבורה, להשקות" .תאמין לי שלא ידעתי!" ,הוא התנצל" ,אני שומר השבור או לא.
לימור בת אוליביה ,רינת
בת שושנה ,הרב הופמן שבת ולא מדליק אפילו חשמל .לא ידעתי שיש איסור כזה!". עד שכמעט התקוממתי ובקשתי לומר להם" :רבותי! על מה כל
שליט"א ומשפחתו.
זיווג הגון לתהילה בת רותי למדנו את ההלכות הללו ,והוא כל כך הודה לי .בסופו של דבר המהומה? על תריס שבור?! ובכן קחו את כסף התיקון ולכו
מלכה .ולהבדיל לע"נ: הוא הבין שזה אסור ,אבל הכל היה מתוך נעימות ,ולא בצורה לשלום ."...אבל כמובן לא אמרתי מילה ,שכן אסור לדיין לעשות
אמנון חיים בן יוסף ,עליזה
בת מרים ,נחמן בן רינה שהייתה גורמת לו להגיב" :אתה לא תאמר לי מה לעשות!" ואיך כן כפי שכתב רש"י על הפס' "ושפטתם
ז"ל
הגעתי לזה? על ידי שתחילה פניתי אליו וברכתי אותו בברכת צדק בין איש ובן אחיו ובין גרו" – 'אף על
'שבת שלום' באופן מכובד. עסקי דירה בין חלוקת אחים .אפילו
)פחד דוד( בין תנור לכיריים ,על הדיין לשפוט
ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים ,אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה ,ועל זה נאמר" :עשה לך רב והסתלק מן הספק"
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 44
אחרי ראש השנה ישבתי עם קבוצת בחורים .אחד מהם העיז לגלות רגשותיו
בקול ואמר:
"אני קצת חושש .כי בתפילה אמרנו 'כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון' -
שכל אחד עובר יחידי .וזה ממש פחד! כשצריך לעבור לבד לפני הריבונו של עולם
-הרי הקב"ה ראה הכל -את כל הכישלונות! ובאיזה פנים אני יכול להגיע
לקראת יום הכיפורים?"
אמרתי לו :יש תקווה! כי בימים אלו אנו קוראים את פרשת האזינו ,ובה כתוב:
"הן עם לבדד ישכון" )דברים לב ,יב( .ומבאר השל"ה הקדוש:
"כל אחד מישראל הוא אחד המיוחד בפני עצמו.
כמו שאמרו רבותינו ז"ל )ב"ב עה ,א( :כל צדיק וצדיק נכוה מפני חופתו של ובפרשת יתרו נאמר" :כה תאמר לבית השבוע ישב מנהל בחדרו ,ומבעד לדלת
חברו. יעקב ותגיד לבני ישראל". שמע כיצד מחנך צועק ומוכיח ילד באופן
הרי שכולם כאחד זוכים לעולם הבא -מכל מקום כל אחד מיוחד בפני עצמו". פירש רש"י" :לנשים -בלשון רכה. חזק ביותר .וזה היה חזק מדי.
השל"ה מגלה" :כל אחד מישראל -אחד המיוחד" .לא "אחד מתוך רבים" - ולאנשים -קשים כגידין". עלתה השאלה :האם יש בכלל טעם להוכיח
"אחד המיוחד"! יש לך מקום שרק אתה ממלא .חופה שרק שלך .תפקיד שרק ואם הגדולים שומעים דברים קשים - באופן כזה? מתי מותר לדבר בחוזקה?
אתה יכול. לומדים הקטנים קל וחומר לשמוע ברכין. מתי חייבים ברכות? ומה ההבדל?
ואפילו שכולם זוכים " -כל אחד מיוחד בפני עצמו" .הייחוד שלך לא נבלע בכלל. והיינו" :האזינו השמים ואדברה " -הוא על כך נותן לנו החתם סופר )תורת משה,
הוא נשאר שלך. דיבור עז. דברים לב( כללים ברורים -מתוך הפסוק
"ה' בדד ינחנו" -לשון יחיד "ועל זה אמר" :ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר" הראשון של פרשת האזינו:
"ותשמע הארץ" -אז ישמעו הקטנים
)דברים לב ,יב(".ינחנו" -לשון יחיד! על עניין כי כל אחד מיוחד בפני עצמו.
אמרי פי -דברים רכים. יחיד – ברכות בלבד .רבים -אפשר חזק.
ועל שכולם כאיש אחד -חלק ה' -יאמר" :ואין עמו אל נכר".
החת"ס מגלה :כשהגדולים שומעים דברים "דרך התוכחה ליחיד -צריך להוכיח בלשון
שלא נתן ה' על ישראל שום שליטה משום שר הנקרא 'אל נכר' .רק הוא לבדו
חזקים ומקבלים -הקטנים לומדים לשמוע רכה.
יתברך -בכבודו ובעצמו".
השל"ה מדייק" :ינחנו" -לשון יחיד ,לא רבים ! ה' מנחה כל אחד ביחידות .לא ברכות ".האזינו השמים" -דיבור עז מה שאין כן לרבים -כיוון שאינו פורט למי
"מנחה את העם" סתם -מנחה אותך ,אישית ,בדד. לגדולים ".ותשמע הארץ" -ממילא הוא מוכיח -יכול לומר דברים קשים".
ו"ואין עמו אל נכר" -אף אחד לא שולט עליך חוץ מה' .לא מזל ,לא כוכב ,לא שר הקטנים ישמעו ברכות. כלל ברור :כשמוכיח ילד אחד -רק בלשון
" -הוא לבדו יתברך ,בכבודו ובעצמו" ' .בעצמו -מנחה אותך. החת"ס מלמדנו: רכה! למה? כי הוא יודע שזה עליו .הוא
הפחד הופך לתקווה א .יחיד -טל" .דרך התוכחה ליחיד - מרגיש את האצבע .דברים קשים ליחיד -
אמרתי לבחור :אתה אומר 'כל באי עולם עוברים כבני מרון' -וזה מפחיד .אבל להוכיח בלשון רכה" .תמיד .בלי יוצא מן שבירה.
השל"ה מגלה שזו בדיוק הנחמה! הכלל. לעומת זאת ,לרבים " -כיוון שאינו פורט"-
כן ,אתה עובר לבד .אבל לא עומד לבד מול שופט זר –אלא לבד מול אבא !"הוא ב .רבים -אפשר מטר" .כיוון שאינו פורט". אפשר לומר דברים חזקים יותר .כי כל
לבדו יתברך ,בכבודו ובעצמו" -ה' בעצמו מתעסק אתך .לא שליח .לא מלאך. אף אחד לא יודע שזה עליו .דברים חזקים אחד חושב "זה לא עליי" -ומי שצריך -
בכבודו ובעצמו. -כלליים. ישמע.
ו"כל אחד מיוחד בפני עצמו" -ה' לא רואה אותך כ"עוד אחד" .הוא רואה אותך ג .צעקות על ילד -מטר על עשב .הילד מטר וטל -דשא ועשב
כ"אחד המיוחד" .עם החופה שרק שלך .עם התפקיד שרק שלך .עם יודע שזה עליו .המטר "אינו נוח" -והילד והחת"ס מפרש את הפסוק:
הכישלונות שרק שלך -ועם התיקון שרק שלך. נשבר. "יערוף כמטר לקחי -ותזל כטל אמרתי"
היוצא מדבריו:
ד .הדוגמה -המחנך .מחנך שצועק על ילד )דברים לב ,ב(.
א" .כבני מרון" -לא פחד -זכות .אתה לא עובר מול שופט זר -אתה עובר מול
-מטר על עשב .מחנך שמדבר ברכות לילד המטר אינו נוח לעולם -אבל הטל נוח
אבא" .הוא לבדו -בכבודו ובעצמו".
-טל על עשב" .טוב לכל". לעולם.
ב .אתה "אחד המיוחד" .לא "עוד אחד" .יש לך חופה שרק שלך .תפקיד שרק
שלך .ה' רואה אותך בייחודך. ו"דשא" -היינו התלבשות הארץ
ג .הכישלונות -שלך .ה' ראה את הכל .אבל הוא רואה גם את התיקון שרק אתה שוחחנו על כך ,שמה ששמע מבעד לדלת )כפירש"י( -רבים.
יכול לבצע ולהשלים .כי אתה "מיוחד". -זה "מטר על עשב" .מטר על דשא - אבל "עשב" -הוא יחיד.
ד" .ואין עמו אל נכר" .אף אחד לא שולט עליך חוץ מה' .לא מזל ,לא טבע ,לא אפשר .מטר על עשב – הורס" .דרך ו"מטר" -ראשי תיבות :משאכם ,טרחכם,
"אל נכר" .רק ה' " -בכבודו ובעצמו". התוכחה ליחיד -להוכיח בלשון רכה" .זה ריבכם .ו"טל" -ראשי תיבות :טוב לכל.
אמרתי לבחור :לפני יום הכיפורים -אל תפחד .תדע שאתה עומד מול אבא לא המלצה -זה כלל. ופעמים "יערוף כמטר" -שאינו נוח.
אוהב" .ה' בדד ינחנו" -הוא מנחה אותך ביחידות .הוא רואה את הכישלונות ואם המחנך צריך לומר דברים חזקים - ולפעמים יהיה דיבורו כטל -שנייח.
שלך -אבל הוא בעיקר רואה את המעלות המיוחדות ואת השליחות המיוחדת שיגיד לכל הכיתה ",כיוון שאינו פורט". ומפרש" :כשעירים עלי דשא" -היינו רבים.
שיש רק לך .את המקום שרק אתה ממלא .את ה'אחד המיוחד' שאתה. ומי שצריך לשמוע – ישמע .וליחיד?
"וכרביבים עלי עשב" -היינו יחיד".
"ה' בדד ינחנו -ואין עמו אל נכר" .אתה לבד מול ה' .וה' לבדו מול אותך ואין אף "תזל כטל -טוב לכל".
שמים וארץ -גדולים וקטנים
אחד אחר ביניכם .וזה לא פחד -זו קירבה. "יערוף כמטר לקחי -ותזל כטל אמרתי".
והחת"ס מוסיף חידוש נוסף:
גמח"ט אגוטן שבת לרבים -מטר .ליחיד -טל .ומי שמבלבל
"שמים" -היינו הגדולים.
הרב אלחנן רייזמן ביניהם -שובר במקום לבנות.
"הארץ" -הקטנים.
לע"נ מרן הרה"ק רבי נפתלי הירצקא זילברמן מראצפערט זי"ע נלב"ע ט' תשרי תרנ"ח
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 45
השאלה?
"ידוע שעבירות שבין אדם לחברו חייבים לרצות את החבר .כיצד נכון
לעשות זאת?" כי "ותשמע הארץ אמרי פי " -מי תבואה -והרבה ממנה הולך באסיפת צוות של מחנכים בעשרת
התשובה! שהוא בחינת 'ארץ' -שפל בדעתו - לאיבוד .ויהי זורע זה כמשתגע ימי תשובה התעורר דיון ער:
השל"ה הקדוש )מסכת ראש השנה( קובע שלושה כללים: יציית לי אפילו אמרי פי -דברים בעיניו! האם התפקיד של המחנכים
כלל א' :לא על ידי אמצעי רכים. "מה לך כי תשתגע?" בעשרת ימי תשובה לבוא רגיל
גרסינן בירושלמי )יומא פ"ח ה"ז( :שהעולב עצמו ילך לפייס הנעלב - על הראשון" :יערוף כמטר לקחי “ - והשיבו" :אילו לא עשינו כזאת - לתלמוד תורה ,או עליהם להיכנס
ולא על ידי אמצעי. לגאים ,הדיבורים יהרגום כמטר לא היה תבואה בעולם! אני זורע לבית המדרש ללמוד ,ולעשות
לא לשלוח מישהו! אתה פגעת -אתה הולך .לא שליח ,לא מתווך ,לא סוחף. כדי שיתרבה כפלי כפליים". תשובה כדבעי?
הודעה" .העולב עצמו" -בעצמך.
אבל על השני" :תזל כטל אמרתי" - והיה בשנה ההיא גשמים מועטים, אחד המחנכים קם ואמר" :הרי
כלל ב' :גם דברים צריכים פיוס
לשפלים בדעתם ,הדברים ייטיבו ובעת הקצירה -לא עשתה כפי סך אומרים 'ותשובה ותפילה וצדקה
ואפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים -צריך לפייסו ולפגוע בו עד
להם כטל שאינו עושה רע" . הזריעה. מעבירים את רוע הגזירה' -ויש
שירצהו.
הערבי נחל מלמדנו: שחק האיש" :הלא אמרתי לך להבין :מה זה צדקה? וכיצד
ואם החטא בדברים שבגופו -אף על פי שישלם לו כל חיובו -צריך
לבקש ממנו מחילה.
א .אתה עושה צדקה! כשאתה בא שאתה משתגע!" המחנכים יכולים לתת צדקה כדבעי,
דמי צערו -אפילו נותן לו כל אילי נביות -אינו נמחל עד שיבקש לתלמוד תורה -אתה עושה את השיבו" :אילו לא זרענו -כבר לא כאשר הם לא גומרים את החודש?"
מחילה. הצדקה הגדולה ביותר" .אין עני היה לחם בעולם. הבאתי להם את דברי הערבי נחל
תשלום לא מספיק! גם אם שילמת -צריך לבקש מחילה .כי "דמי אלא מדעת" -ואתה נותן דעת. אנו עושים את שלנו וזורעים - בפרשת האזינו:
צערו -אפילו כל אילי נביות -אינו נמחל" .כסף לא מוחק כאב .רק ב .תזרע .אל תחכה לקצירה – אתה והקצירה היא כפי חסד של ה'. שני מיני צדקה
מילה אישית של "סלח לי". זורע" .אנו עושים את שלנו - ויש שנה שגשמים מרובים ...ובא "כי נודע שיש שני מיני צדקה:
המציאות של ערב יום הכיפורים והקצירה היא כפי חסד ה'". ואראך מה שזרעתי בבקעה -ושם מין א' -צדקה לעניים בפשיטות.
והשל"ה מתאר מציאות כואבת: התפקיד שלך -לזרוע .הפרי -של תראה איך עשתה הרבה ויפה". ומין ב' -כי 'אין עני אלא מדעת' -
ולא כמו שראיתי מקום שנהגו בערב יום הכיפורים -סמוך ל"כל נדרי" ה'. הנמשל :זרעו -והקב"ה יצמיח והמדריכו ומלמדו דעה לפרוש
-הולכים האוהבים זה אצל זה בבית הכנסת לבקש מחילה. ג .לא כל שדה שווה" .בוא ואראך "והנמשל :אם יש להתפלא על מעבירות שבידו -היינו הצדקה.
והוא לא שונא לו ולא מבקש רעתו. מה שזרעתי בבקעה" .יש תלמידים שאומרים דברי תורה בפני המון - והמין הב' הוא עדיף.
ויגיד עליו ריעו" :כי לא ידע ממנו שום דבר רע מעולם כי אם טוב שהם "בקעה" -שם הדברים והרבה הולך לאיבוד... וברוב המקומות היכא דכתוב סתם
בהחלט". עושים פרי .בשבילם -שווה. אולם אין למנוע בשביל זה. "צדקה" -הכוונה היא למין הב' .
ומוחלים זה לזה -במקום שלא היו צריכים מחילה! ד" .תשובה ותפילה וצדקה" .אתה ואמר" :זרעו לכם לצדקה " שתעשו הערבי נחל מגלה" :אין עני אלא
כי היה לבם שלם זה עם זה כל ימיהם. עושה תשובה בלב .תפילה בפה. פעולת הצדקה -כוונתו על המין ב'. מדעת" -העניות האמיתית היא
אבל השונאים זה את זה -נשארים במקומם! וצדקה? בכיתה! כשאתה בא ללמד כי מי שיש עליו חסד מה' ויש לו עניות בדעת .מי שמלמד דעת -
ואינם הולכים זה אצל זה -על דבר אשר לא קדמו אותו חברו לילך -אתה נותן צדקה. זכות -אזי יעשו דברי מוסר רושם נותן צדקה! ולא סתם צדקה -
אצלו בראש" . אמרתי למחנכים :אתם שואלים בלבבו. "המין הב' הוא עדיף"!
תמונה כואבת :בערב יום הכיפורים -מי שלא צריך מחילה מבקש.
'ללמד דעת או להיסגר בבית והדיבורים נזרעים בלבו -ויעשו ומוסיף :למה צדקה של ממון
ומי שצריך -עומד במקומו! למה? "על דבר אשר לא קדמו חברו" -
המדרש?' הערבי נחל אומר :ללמד פרי". פחותה? כי "חלק העני ביד
"למה אני צריך ללכת ראשון?!"
דעת! הערבי נחל אומר" :אנו עושים את העשיר" -העשיר רק מחזיר מה
כלל ג' :הגדול ילך ראשון
כי כשאתם באים ללמד -אתם שלנו וזורעים"! כן ,חלק מהזריעה שלא שלו! "כשנותן צדקה אינו
והשל"ה חותם בכלל שהופך הכל:
"ומי כהחכם יודע פשר דבר -בין שני שונאים שהם חכמים בעיניהם.
עושים את הצדקה הגדולה ביותר . הולך לאיבוד .כן ,לא כל תלמיד צדקה על האמת -אלא פורע לו
וכל אחד חושב :שהוא צדיק בריבו. "צדקה מעבירה את רוע הגזירה" - שומע .אבל "אילו לא זרענו -כבר חוב גמור" .אבל צדקה של תורה -
בל למד צדק מרב -דבמקום גדולתו ,שם נראה גבורת ענוותנותו. וצדקה ב' עדיפה על צדקה א'! לא היה לחם בעולם" .התפקיד "צדקה על האמת" ,כי "יגעתי
ללכת אחרי האיש ההוא -להוציא הדברים שיש עליו בלבו. ואם חלק מהתלמידים לא שלנו לזרוע -הקצירה כפי חסד ה'. ומצאתי תאמין" -הדעת היא שלך
אף על פי שהלה חטא לו. שומעים? "אנו עושים את שלנו האזינו :מטר וטל -ואתה נותן משלך.
קל וחומר לכל אדם אצל השווה לו ,וכל שכן לגדול הימנו -שילך וזורעים!" "והקצירה כפי חסד של והערבי נחל מפרש את הפסוק של משל הזורע" :אנו עושים את שלנו"
אצלו לפייסו. ה'" .יש תלמידים שהם 'בקעה' - "האזינו" כך: אבל מישהו ישאל" :הרבה
ויאחזנו ולא ירפנו -ובדברים ירצנו. ושם תראה 'הרבה ויפה'. "האזינו השמים ואדברה " -מי מהתלמידים לא שומעים! הדברים
עד שיאמר" :אני יענה ויאמר סלחתי". "זרעו לכם לצדקה" .זרעו -גם שהוא בחינת 'שמים' -רם ומתגאה הולכים לאיבוד! שווה בכלל?"
"במקום גדולתו -שם נראה גבורת ענוותנותו" .ללכת לפייס -לא כשלא רואים פרי מיד .גם -לא יהיה בו רק האזנה באוזן והערבי נחל עונה במשל נפלא:
חולשה -גבורה! ללכת ראשון -לא השפלה -גדולה! "אף על פי כשהמטר מועט .גם כשהשדה בלבד. "בא איש מאיי הים הרחוקים -שם
שהלה חטא לו" -גם אם אתה הצודק -אתה הולך". בהר .כי 'תזל כטל אמרתי' -ומי אפילו אם 'אדברה' -דברים קשים לא ראה מעולם זריעה וקצירה.
"סלחתי" .מילה אחת .פנים אל פנים .לא על ידי אמצעי .לא דרך כסף. שהוא 'ארץ' – ישמע ויעשה פרי. -לא יציית .אכן בשביל זה לא ראה איש עומד בשדה ומפזר
'יאחזנו ולא ירפנו -עד שיאמר סלחתי'. אמנע מלדבר!
לב הבחור לב הילד ייעוץ וליווי חינוכי ניהולי
משפיעים אישיים וקבוצתיים מרכזי קידום אישי בתתי"ם למערכות חינוך ,תתי"ם וישיבות
להתאמת משפיע פל' – 053-3120261 פל' – 050-4150217 פל' – 053-3101081
058-3274
058-3274859
פל' 7 859
אור לכל אחד
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 46
ၬႁႂႄ ΖΖၨၨ ϳϵϳ Ζၷၳ ၵၧၰၸ
ၧ Ηၻႂႄ ၨ Ηၬ ၥၶႂ
J ၥႂႁၻၥ ၬၶၬၬၶၸ J
~!ၵၯၧႄ JWJ
~ !r
y o ၭႁၧၸၥ ႁၢၤ
אִ .שׁ ַירת הַ אֲ זִ ינוּ : ְהוּדי כְּ יוֹם הַ ָקּדוֹשׁ, פּוּרים נִ צָּ ב בְּ ִשׂיא ֹו ֶשׁל לוּחַ הַ ָשּׁנָה הַ יּ ִ יוֹם הַ כִּ ִ
א .הַ ְקדָּ מָ ה ,בְּ ֶשׁבַ ח הַ תּו ָֹרה ,וּבְ הַ ְשׁגָּחַ ת ה' עַ ל עַ ם י ְִשׂ ָראֵ ל . עוּתי בְּ יו ֵֹתר.
הַ ִנּ ְשׂגָּב וְ הַ מַּ ְשׁמָ ִ
ב .הַ זְ כּ ַָרת חַ ְסדֵ י ה' עִ ם הָ עָ ם הַ נִּבְ חָ ר ִמ ְתּ ִחלָּה ,וּבַ ִמּ ְדבָּ ר . ישׁיִּים ֶשׁעָ ָשׂה מֹ ֶשׁה ַרבֵּ ינוּ אַרבָּ ִעים יוֹם ְשׁלִ ִ פּוּרים ִנ ְשׁלְ מוּ ְ בְּ יוֹם הַ כִּ ִ
אָרץ הַ טּוֹבָ ה . ג .נְבוּאָה עַ ל כִּ בּוּשׁ הָ ֶ נִת ַרצָּ ה ל ֹו הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא לְ כַפֵּ ר עַ ל מַ עֲ ֵשׂה בְּ הַ ר ִסינַי ,וּב ֹו בַּ יּוֹם ְ
דִ .אם עַ ם י ְִשׂ ָראֵ ל י ְִשׁכְּ חוּ אֶ ת ה' ,חָ לִ ילָה ,יָבוֹא הָ ֹענֶשׁ ֶשׁל הָ עֵ גֶל וּמָ סַ ר בְּ יָד ֹו לוּחוֹת ְשׁ ִניִּים וְ חָ זַר הַ כָּבוֹד לִ ְשׁכֹּן בְּ י ְִשׂ ָראֵ ל.
"אַס ִתּ ָירה פָ נַי" -גָּלוּת וְ אַכְ ז ִָריּוּת הָ עַ ִמּים כְּ לַפֵּ י עַ ם י ְִשׂ ָראֵ ל . ְ לְ פִ י ָכ נִתן יוֹם זֶה לְ כַפָּ ָרה לְ י ְִשׂ ָראֵ ל לְ דוֹרוֹת ע ֹולָם.
ה .וּכְ ֶשׁיּ ְִתבּוֹנְנוּ ,י ְִראוּ בְּ ת ֹו הַ גָּלוּת אֶ ת הַ הַ ְשׁגָּחָ ה . אַרבָּ עִ ים יוֹם וְ כָתוּב בַּ ִמּ ְד ָרשׁ )פִּ ְר ֵקי דֶּ ַרבִּ י אֱ לִ יעֶ זֶר( :בֶּ ן בְּ ֵת ָירא אוֹמֵ רְ ,
ו .וּלְ בַ סּוֹף -בְּ אַחֲ ִרית הַ יּ ִָמים י ְִראוּ הַ כֹּל אֶ ת ְמ ִציאוּת הַ בּו ֵֹרא עָ ָשׂה מֹ ֶשׁה בְּ הַ ר ,דּו ֵֹרשׁ בְּ ִדבְ ֵרי תּו ָֹרה וְ חו ֵֹקר בְּ או ִֹתיּו ֶֹתיהָ ,וּלְ אַחַ ר
הַ יּ ִָחידֶ ,שׁגּוֹמֵ ל לְ ִאישׁ כְּ פָ עֳ ל ֹו . יעי בְּ יוֹם אַרבָּ ִעים יוֹם ל ַָקח אֶ ת הַ תּו ָֹרה וְ י ַָרד בֶּ עָ שׂוֹר לחֹדש הַ ְשּׁבִ ִ ְ
ב .מֹ ֶשׁה ְמצַ וֶּה אֶ ת בְּ נֵי י ְִשׂ ָראֵ ל עַ ל ִשׁנּוּן הַ תּו ָֹרה -וְ הַ ָשּׂכָר עַ ל ָכּ . פּוּרים וְ ִהנ ְִחילָה לְ י ְִשׂ ָראֵ ל לחָ ק ע ֹולָם ֶשׁנֶּאֱ מַ ר )בְּ ִע ְניַן יוֹם הַ כִּ ִ
ג .הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא אוֹמֵ ר לְ מֹ ֶשׁה "עֲ לֵה אֶ ל הַ ר הָ עֲ בָ ִרים"ִ ,תּ ְראֶ ה פּוּרים; וַ יּ ְִק ָרא ט"ז(" :וְ הָ י ְָתה זֹּאת ָלכֶם לְ חֻ ַקּת ע ֹולָם". הַ כִּ ִ
אֶ ת אֶ ֶרץ ִי ְִשׂ ָראֵֵ ל ,וְְ ָשׁם אַַ ָתּה ֶנֶאֱֱ סָָ ף אֶֶ ל עַ מֶֶּ י )ל"ב ,מ"ח-נ"ב( . פּוּרים, וְ כָתוּב בְּ 'סֵ דֶ ר ע ֹולָם' :י ַָרד ) ֹמ ֶשׁה( בְּ -י' בְּ ִת ְשׁ ֵרי ,וְ הוּא יוֹם הַ כִּ ִ
נִּת ַרצּוּ לִ פְ נֵי הַ מָּ קוֹם וְ כוּ' לְ פִ י ָכ הוּא יוֹם ְסלִ יחָ ה וְ כַפָּ ָרה, וּבִ ְשּׂ ָרם ֶשׁ ְ
JXXXL
n Jq
~ |J
z JQ
J
o J
~v
~p n vx r J
!uL
!uL
n ובה -
שוּבָ ה
ש ַ ּבת ׁ
ַׁ עָ שׂוּ אוֹת ֹו זִ כָּרוֹן לְ דוֹרוֹתֶ ,שׁנֶּאֱ מַ ר "וְ הָ י ְָתה זֹּאת ָלכֶם"...
פּוּרים אֵ ינ ֹו בָּ טֵ ל לְ ע ֹולָםֶ ,שׁנֶּאֱ מַ ר :וְ הָ י ְָתה זֹּאת ָלכֶם לְ חֻ ַקּת יוֹם הַ כִּ ִ
RJVLJJou
p
| S
פּוּרים אֵ ינ ֹו עוֹבֵ ר )בָּ טֵ ל(. ע ֹולָם ,אֲ פִ לּוּ כָּל הַ מּוֹעֲ ִדים עוֹבְ ִרים ,יוֹם הַ כִּ ִ
"שׁבַּ ת שׁוּבָ ה" ,וְ יֵשׁ לָהּ כּוֹחַ רוּחָ ִני עָ צוּםַ .שׁבָּ ת הַ ַשּׁבָּ ת הַ זּ ֹו נִ ְק ֵראת ַ אוֹמֵ ר דָּ וִ ד הַ מֶּ ֶל ְ)תּ ִהלִּ ים קל"ט(" :י ִָמים יֻצָּ רוּ ,וְ ל ֹו -אֶ חָ ד בָּ הֶ ם" -זֶה
וּמתּ ֹו ֹענֶג ַשׁבָּ ת. ז ֹו ְמבִ יאָה ִא ָתּהּ מַ ָתּנָהְ :תּשׁוּבָ ה מֵ אַהֲ בָ ה ִ פּוּרים לְ י ְִשׂ ָראֵ ל )כְּ לוֹמַ רִ ,מכָּל יְמוֹת הַ ָשּׁנָה אֵ ין הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ יוֹם הַ כִּ ִ
מַ דּוּעַ הַ נָּבִ יא אוֹמֵ ר שׁוּבָ ה "עַ ד" ה' אֱ ֶקי ,וְ א שׁוּבָ ה "אֶ ל" ה'? הוּא ִמ ְשׁ ַתּעֲ ֵשׁעַ אֶ לָּא בְּ יוֹם כִּ פּוּר( .לְ פִ י ֶשׁהָ י ְָתה ִשׂ ְמחָ ה גְּד ֹולָה לִ פְ נֵי
הַ ִמּלָּה "אֶ ל" ְמסַ מֶּ לֶת הַ גָּעָ ה ַליַּעַ ד הַ סּוֹפִ י -לְ הַ ִגּיעַ עַ ד לְ מַ ְעלָה ,אֶ ל הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ֶשׁנּ ְַתנּ ֹו בְּ אַהֲ בָ ה ַרבָּ ה לְ י ְִשׂ ָראֵ ל.
הָ אֱ לוֹקוּת ,אֶ ל הַ ְשּׁלֵמוּת .הַ ִמּלָּה "עַ ד" ְמסַ מֶּ לֶת כִּ וּוּןְ ,תּנוּעָ ה, מָ ָשׁל לְ מָ ה הַ דָּ בָ ר דּוֹמֶ ה? לְ מֶ ֶל בָּ ָשׂר וָ דָ ם ֶשׁהָ יוּ עֲ בָ ָדיו וּבְ נֵי בֵּ ית ֹו
ִה ְת ַק ְדּמוּת .הַ נָּבִ יא הו ֵֹשׁעַ ְמ ַגלֶּה לָנוּ סוֹד עָ צוּם עַ ל מַ הוּת הַ ְתּשׁוּבָ ה
בַּ יּ ִָמים הַ לָּלוּ :הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא א ְמבַ ֵקּשׁ מֵ ִא ָתּנוּ לְ הַ גִּ יעַ אֶ ל יאים אֶ ת הַ זְּ בָ לִ ים וּמַ ְשׁלִ יכִ ים או ָֹתם כְּ ֶנגֶד פֶּ ַתח בֵּ ית הַ מֶּ ֶל ; מו ִֹצ ִ
נִמדֶּ דֶ ת בַּ תּוֹצָ אָה הַ סּוֹפִ ית, הַ ְשּׁלֵמוּת תּ ֹו ֶרגַע .הַ ְתּשׁוּבָ ה אֵ ינָהּ ְ וּכְ ֶשׁהַ מֶּ ֶל יוֹצֵ א וְ רוֹאֶ ה אֶ ת הַ זְּ בָ לִ ים )עֲ ווֹנוֹת( ,הוּא ָשׂמֵ חַ ִשׂ ְמחָ ה
"תּשׁוּבָ ה" מַ ִגּיעָ ה מֵ הַ ִמּלָּה אֶ לָּא בָּ ָרצוֹן וּבְ צַ עַ ד הָ ִראשׁוֹן .הַ ִמּלָּה ְ נְּתנ ֹו הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא פּוּרים ֶשׁ ָ נִדמֶ ה יוֹם הַ כִּ ִ גְּד ֹולָה -לְ ָכ ְ
לָשׁוּב .הַ חָ כְ מָ ה ִהיא לִ בְ חֹר ָדּבָ ר אֶ חָ ד ָק ָטן ַ -קבָּ לָה ְקטַ נָּהִ ,מלָּה בְּ אַהֲ בָ ה וּבְ ִשׂ ְמחָ ה .וְ א ז ֹו בִּ לְ בַ ד אֶ לָּא בְּ ָשׁעָ ה ֶשׁהוּא מוֹחֵ ל
טוֹבָ ה ,מַ עֲ ֶשׂה טוֹבִ ,מ ְצוָ ה א ֹו הוֹסָ פָ ה בְּ לִ מּוּד הַ תּו ָֹרה וְ כֵן עַ ל זֶה לַעֲ וֹנו ֵֹתיהֶ ם ֶשׁל י ְִשׂ ָראֵ ל אֵ ין הוּא ִמ ְתעַ צֵּ ב בְּ לִ בּ ֹו אֶ לָּא ָשׂמֵ חַ ִשׂ ְמחָ ה
הַ דֶּ ֶר .הַ צַּ עַ ד הַ ָקּטָ ן הַ זֶּהֶ ,שׁ ְמּסוֹבֵ ב אֶ ת הַ מַּ ְצפֵּ ן ֶשׁלְּ לַכִּ וּוּן הַ נָּכוֹן, גְּד ֹולָה; לְ ָכ נֶאֱ מַ ר )יְחֶ זְ ֵקאל ל"ו(" :כֹּה אָמַ ר ה' אֱ ִקים לֶהָ ִרים
א ְמ ַדבֵּ ר עָ ָלָיו.
שׁוּבָ ה ...עַ דד" ֶשׁהַ נָּבִ יא
הוּא בְּ ִדיּוּק הַ "שׁוּבָ יקים וְ ַלגֵּאָיוֹת - "...בּוֹאוּ וְ ָשׂ ְמחוּ ִע ִמּי ִשׂ ְמחָ ה וְ לַגְּבָ עוֹת ,לָאֲ פִ ִ
גְּד ֹולָהֶ ,שׁאֲ נִ י מוֹחֵ ל לָהֶ ם עַ ל עֲ וֹנו ֵֹתיהֶ ם'.
מֶ ְרכָּזִ יּוּת ֹו ֶשׁל הַ יּוֹם הַ זֶּה אֵ ינָהּ נוֹבַ עַ ת ַרק מֵ הַ צּוֹם א ֹו מֵ הַ ְתּפִ לּוֹת
ספור נִ ְפלָ א
החטאים ִ -ס ּפוּר
ופנקס ַהחֲ ָט ִאים ַה ַחיָּט ֶה ָענִ י ו ִּפנְ ַקס הָ אֲ רֻ כּוֹת ,אֶ לָּא מֵ הַ מַּ הוּת הָ עֲ מֻ ָקּה ֶשׁלּ ֹו ֶשׁ ְמּרֻ ֶכּזֶת ֻכּלָּהּ בְּ פָ סוּק אֶ חָ ד
ְהוּדי עָ ִני וּפָ שׁוּט .הוּא א בַּ עֲ י ָָרה ְקטַ נָּה בְּ ִמזְ ַרח אֵ ירוֹפָּ ה חַ י חַ יָּט י ִ ְמכ ֹונֵן ִמסֵּ פֶ ר וַ יּ ְִק ָרא )ט"ז ,ל'(" :כִּ י בַ יּוֹם הַ זֶּה ְיכַפֵּ ר עֲ לֵיכֶם לְ טַ הֵ ר
הָ יָה ַתּלְ ִמיד חָ כָם ,אֲ בָ ל הָ יָה ל ֹו לֵב ָרחָ ב וֶאֱ מוּנָה ְתּ ִמימָ ה. ֹאתיכֶם לִ פְ נֵי ה' ִתּ ְטהָ רו" .פָּ סוּק זֶה מַ ִצּיג ְשׁנֵי אֶ ְתכֶם ִמכֹּל חַ טּ ֵ
יט ֶשׁב אֶ ל הַ חַ יָּט פּוּריםִ ,הגִּ יעַ ַרבִּ י לֵוִ י יִצְ חָ ק ִמבֶּ ְר ִדּ ְ
בְּ מוֹצָ אֵ י יוֹם הַ כִּ ִ מֻ ָשּׂגִ ים מֶ ְרכָּזִ יִּים -כַּפָּ ָרה וְ ָטהֳ ָרה .ל ְַמרוֹת ֶשׁהֵ ם ְנִר ִאים דּו ִֹמים,
ית אֶ ְתמוֹל בְּ ִעצּוּמ ֹו ֶשׁל הַ יּוֹם וְ ָשׁאַל אוֹתוֹ" :סַ פֵּ ר לִ י ,מֶ ה עָ ִשׂ ָ חֲ כָמֵ ינוּ מַ ְסבִּ ִירים כִּ י ְמדֻ בָּ ר בִּ ְשׁנֵי ְשׁלָבִ ים שׁוֹנִ ים ֶשׁל ִתּקּוּן נַפְ ִשׁי
"רבֵּ נוּ ,פָּ ַת ְח ִתּי אֶ ת פִּ ְנ ַקס הַ ָקּדוֹשׁ"? הֵ ִשׁיב הַ חַ יָּט בִּ ְת ִמימוּתַ : וְ רוּחָ נִ י.
יתי
אתי א ֹו טָ עִ ִ הָ ְר ִשׁ ימוֹת ֶשׁלִּ י .בְּ מַ הֲ ַל כָּל הַ ָשּׁנָה ,בְּ כָל פַּ עַ ם ֶשׁחָ טָ ִ " ְיכַפֵּ ר עֲ לֵיכֶם" :הַ מֻּ ָשּׂג 'כַּפָּ ָרה' ָקשׁוּר לִ ְמ ִחילָה עַ ל חֵ ְטא .זֶהוּ הַ צַּ ד
אָדם לַמָּ קוֹם א ֹו בֵּ ין אָדָ ם לַחֲ בֵ ר ֹו ָ -ר ַשׁ ְמ ִתּי זֹאת בַּ פִּ ְנ ָקס. -בֵּ ין ָ הַ מַּ עֲ ִשׂי -בִּ טּוּל הָ ֹענֶשׁ וַ הֲ סָ ַרת הָ אַ ְשׁמָ ה עַ ל טָ עוּיוֹת הֶ עָ בָ ר.
עָ מַ ְד ִתּי לִ פְ נֵי ִרבּוֹנ ֹו ֶשׁל ע ֹולָם וְ אָמַ ְר ִתּי לוֹ'ִ :רבּוֹנ ֹו ֶשׁל ע ֹולָםִ ,הנֵּה "לְ טַ הֵ ר אֶ ְתכֶםִ ...תּ ְטהָ רוּ" :הַ טָּ הֳ ָרה ִהיא ָשׁלָב עָ מֹ ק יוֹתֵ ר .הַ חֵ ְטא
פִּ נְ ַקס הַ חֲ טָ ִאים ֶשׁלִּ י .אַ ְשׁמָ ִתי ,בָּ ג ְַד ִתּי ,בִּ טַּ לְ ִתּי תּו ָֹרה ,וְ לִ פְ עָ ִמים חוּשׁת כְּ בֵ דוֹת .הַ טָּ הֳ ָרה ִהיא וּת ַ מַ ְשׁ ִאיר ִמ ְשׁ ָקע בַּ נֶּפֶ שִׁ ,רחוּק רוּחָ נִ י ְ
לוּטין ִעם הַ לָּקוֹחוֹת ֶשׁלִּ י"" .וְ אָז"ִ ,ה ְמ ִשׁי הַ חַ יָּט, ִיתי י ָָשׁר לַחֲ ִ א הָ י ִ ימיתִ ,ה ְתחַ ְדּשׁוּת וְ ִשׁיבָ ה אֶ ל הַ מַּ צָּ ב הַ ִטּבְ עִ י ַתּהֲ לִ י ֶשׁל ְשׁ ִטיפָ ה פְּ ִנ ִ
אתי פִּ ְנ ָקס ֵשׁנִ י וְ אָמַ ְר ִתּי לוֹ' :אֲ בָ ל ִרבּוֹנ ֹו ֶשׁל ע ֹולָםִ ,ה ֵנּה "הוֹצֵ ִ וְ הַ ַזּ ֶשׁל הַ נְּ ָשׁמָ ה.
פִּ נְ ַקס "הַ חֲ טָ ִאים" ֶשׁלְּ כְּ לַפַּ י .ל ַָקחַ ת לִ י הַ ָשּׁנָה אֶ ת הַ פַּ ְרנָסָ ה, הַ מַּ ְשׁמָ עוּת הַ גְּד ֹולָה ֶשׁל פָּ סוּק זֶה ְטמוּנָה בַּ ִמּלִּ ים "לִ ְפנֵי ה' ".
את עָ לַי צַ עַ ר ַרב וְ הַ ְרבֵּ ה ְדּמָ עוֹתִ .אם הַ ְיּל ִָדים ֶשׁלִּ י הָ יוּ חוֹלִ ים ,וְ הֵ בֵ ָ אָדם הַ כַּפָּ ָרה וְ הַ טָּ הֳ ָרה נַעֲ שׂוֹת י ְִשׁירוֹת מוּל מֶ ֶל מַ לְ כֵי הַ ְמּלָכִ ים .הָ ָ
את עָ לַי -אַ ָתּה נִ ְשׁקֹל אֶ ת הַ חֲ טָ ִאים ֶשׁלִּ י מוּל הַ צָּ רוֹת ֶשׁאַ ָתּה הֵ בֵ ָ
חַ ָיּ ב לִ י הַ ְרבֵּ ה יוֹתֵ ר ִמ ֶשּׁאֲ נִ י חַ יָּב לְ "! נִבְ הַ ל הָ ַרב וְ ָשׁאַל" :וּמָ ה וּמחַ דֵּ שׁ אֶ ת הַ ֶקּ ֶשׁר ִעם בּו ְֹרא ֹו. עוֹמֵ ד "לְ א ְמ ַתוְּ כִ ים"ְ ,
אָמַ ְר ָתּ ל ֹו אָז"? "אָמַ ְר ִתּי לוֹ'ִ :רבּוֹנ ֹו ֶשׁל ע ֹולָם ,יוֹם כִּ פּוּר הַ יּוֹם. בְּ יוֹם כִּ פּוּר מֻ ָתּר לְ כ ְַתּ ִחלָּה לִ בְ כּוֹת וּלְ הו ִֹריד ִדּ ְמעָ ה וּלְ בַ ֵקּשׁ עַ ל הַ כֹּל.
בּוֹא נַעֲ ֶשׂה עֵ סֶ ק -אַל ְתּ ַד ְקדֵּ ק ִא ִתּי ,וַ אֲ נִ י א אֲ ַד ְקדֵּ ק ִא ְתּ ִ .תּ ְמחֹק אַ יַחַ ד ִעם זֹאת הָ אָדָ ם צָ ִרי לִ ְהיוֹת בְּ ִשׂ ְמחָ ה עַ ל עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה
אַ ָתּ ה אֶ ת הַ פִּ נְ ָקס ֶשׁלְּ ,וַ אֲ נִ י אֶ ְמחַ ק אֶ ת ֶשׁלִּ יִ .נ ְסלַח זֶה ָלזֶה ֶשׁהַ נְּ ָשׁמָ ה נִכְ סֶ פֶ ת לַיּוֹם הַ ָקּדוֹשׁ הַ זֶּה -יוֹם ֶשׁל ְמ ִחילַת עֲ ווֹנוֹת
וְ נ ְַת ִחיל מֵ חָ דָ שׁ"ָ .שׁמַ ע זֹאת ַרבִּ י לֵוִ י יִצְ חָ קִ ,ח ֵיּ וְ אָמַ ר" :אוֹי ,חַ יָּט וְ ִהזְ ַדּכְּ כוּת ֶשׁל הַ נְּ ָשׁמָ ה.
י ָָקר ,לָמָּ ה וִ ַתּ ְר ָתּ ל ֹו כָּל ָכּ מַ הֵ ר? ָיכֹלְ ָתּ לְ בַ ֵקּשׁ בְּ אוֹת ֹו ֶרגַע אֶ ת
הַ גְּאֻ לָּה לְ כָל עַ ם י ְִשׂ ָראֵ ל"!...
J
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 47
J
J
J
~ LJ
| p Jq"o J%
| o Jq q x Ju q | J~q JJQJJJp o ox L Jp x ~J
r q ~n J
n o ux r J
x n p o ~o
y Jr o #!n J
o ~ r
y o L
של ְּת ִפ ָּלה
- R LJVכּ ֹו ָח ּה ֶׁJ LS של ַצ ִדּ יק J חו ֶׁ -JR~JVLSJLrכּ ֹו ֹ
הָ יָה ַרב יְהוּדָ ה בֶּ ן חֲ נַנְ יָה אוֹמֵ ר :בְּ ָשׁעָ ה ֶשׁאָמַ ר מֹ ֶשׁה 'הַ אֲ זִ ינוּ
ֹשׁה ְמקוֹמוֹת נֶאֱ מַ ר 'בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה'ְ :בּנֹ ַח )בְּ ֵר ִ
אשׁית ז ,י"ג( בִּ ְשׁלו ָ וּשׁמֵ י הַ ָשּׁמַ יִם דּו ְֹמ ִמים ,וּבְ ָשׁעָ ה הַ ָשּׁמַ יִם וַ אֲ דַ בְּ ָרה' הָ יוּ הַ ָשּׁמַ יִם ְ
'בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה בָּ א נֹ חַ ' -בְּ מַ ְר ִאית אוֹר ֹו ֶשׁל יוֹם ,לְ פִ י ֶשׁהָ יוּ בְ נֵי אָרץ וְ כָל אֲ ֶשׁר עָ לֶיהָ אָרץ ִא ְמ ֵרי פִ י' הָ י ְָתה הָ ֶ ֶשׁאָמַ ר 'וְ ִת ְשׁמַ ע הָ ֶ
יחין ישׁים בּוֹ ,אֵ ין אָנוּ מַ נִּ ִ דוֹר ֹו או ְֹמ ִרים :בְּ ָכ וְ ָכ ִאם אָנוּ מַ ְרגִּ ִ דּו ְֹמ ִמי ם .וְ ִאם ָתּמֵ הַּ אַ ָתּה עַ ל הַ דָּ בָ ר )הַ ִאם בֶּ אֱ מֶ ת ָשׁ ְתקוּ הַ ָשּׁמַ יִם
ַשּׁילִ ין )גּ ְַרזֶן גָּדוֹל(
אוֹת ֹו לְ ִה ָכּנֵס לַתֵּ בָ ה ,וְ א עוֹד אֶ לָּא אָנוּ נו ְֹטלִ ין כּ ִ אָרץ ִמ ִדּבְ ֵרי מֹ ֶשׁה ַרבֵּ ינוּ( ,צֵ א ְוּראֵ ה מָ ה נֶאֱ מַ ר בִּ יהוֹשֻׁ עַ 'וְ יֹאמַ ר וְ הָ ֶ
וּמבַ ְקּ ִעין אֶ ת הַ ֵתּבָ ה.
וְ ַק ְרדֻּ מּוֹת )גּ ְַרזֶן ָקטָ ן( ְ לְ עֵ ינֵי י ְִשׂ ָראֵ לֶ ,שׁמֶ שׁ בְּ גִבְ עוֹן דּוֹם וְ י ֵָרחַ בְּ עֵ מֶ ק אַ יָּלוֹן ,וַ ִיּדֹּם הַ ֶשּׁמֶ שׁ
אָמַ ר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא :הֲ ֵרינִי מַ כְ נִ יס ֹו בַּ חֲ ִצי הַ יּוֹם ,וְ כָל ִמי ֶשׁיֵּשׁ וְ י ֵָרחַ עָ מָ ד ...וְ א הָ יָה כַּיּוֹם הַ הוּא לְ פָ נָיו' )יְהוֹשֻׁ עַ י' ,י"ב-י"ד(.
בְּ יָד ֹו לִ ְמחוֹת -יָבוֹא וְ י ְִמחֶ ה. יקים שׁוֹלְ ִטים )וְ ִנ ְשׁמָ ע ק ֹולָם( בְּ כָל הָ ע ֹולָם נִמצֵ ינוּ לְ מֵ ִדים ֶשׁהַ צַּ ִדּ ִ ְ
)שׁמוֹת י"ב ,נ"א( 'בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה הו ִֹציא ה' ' ,לְ פִ י ְבּ ִמ ְצ ַריִם נֶאֱ מַ ר ְ ]' ִספְ ִרי'[ אָרץ(. כֻּלּ ֹו ֶ
)שׁבְּ כוֹחָ ם לְ הַ עֲ ִמידד אֶ ת הַ ָשּׁמַ ִיִם ,,הַ יּ ֵָרחַ וְ הָ ֶ
ישׁים בָּ הֶ ם -אֵ ין אָנוּ ֶשׁהָ יוּ ִמ ְצ ַריִם או ְֹמ ִרים :בְּ ָכ וְ ָכ ִאם אָנוּ מַ ְר ִגּ ִ
יחים או ָֹתם לָצֵ את ,וְ א עוֹד אֶ לָּא אָנוּ נו ְֹטלִ ים ְסיָפוֹת וּכְ לֵי ַזיִן ְמנִ ִ J JRJ~JVJLS
JLXXX
L #
r o #
!n J
o ~ r
y o L
וְ הו ְֹרגִ ים בָּ הֶ ם .אָמַ ר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא :הֲ ֵרי ִני מו ִֹציאָן בַּ חֲ צִ י הַ יּוֹם, ָאָרץ בְּ עֵ ת פְּ ִט ָירתוֹ? אֶ לָּא לְ לַמֶּ ְד מָ ה ָראָה ֹמ ֶשׁה לִ ְקרֹא ל ַָשּׁמַ יִם וְ ל ֶ
וְ כָל ִמי ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו כֹחַ לִ ְמחוֹת -יָבוֹא וְ י ְִמחֶ ה. אָרץ( ,אָמַ ר לָהֶ ן ֶשׁ ָקּ ָרא או ָֹתן לְ צַ וּו ָֹתן עַ ל עַ צְ מ ֹו )לְ גַבֵּ י הַ ָשּׁמַ יִם וְ הָ ֶ
יתת ֹו ֶשׁל מֹ ֶשׁה נֶאֱ מַ ר 'בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה' ,לְ פִ י ֶשׁהָ יוּ אַף כָּאן בְּ ִמ ָ אָרץ( :הֲ ֵרי ָגּזַר עֲ לֵי הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ֶשׁאָמוּת, ) ֹמ ֶשׁה ל ַָשּׁמַ יִם וָ ֶ
נִּיחים ישׁים בּ ֹו -אֵ ין אָנוּ מַ ִ י ְִשׂ ָראֵ ל או ְֹמ ִרים :בְּ ָכ וְ ָכ ִאם אָנוּ מַ ְרגִּ ִ ְתּנוּ דַּ עְ ְתּכֶם הֵ יאַ ִתּ ְהיוּ ְמ ַקבְּ לִ ין אוֹת ֹו )או ִֹתי( בְּ כָבוֹדֶ ,שׁ ִתּ ְהיוּ
אָדם ֶשׁהוֹצִ יאָנוּ ִמ ִמּצְ ַריִם וְ ָק ַרע לָנוּ אֶ ת הַ יָּם ,וְ הו ִֹריד לָנוּ אוֹתוָֹ . וּמ ַדבֵּ ר אֶ ת ִדּבְ ֵרי תּו ָֹרה )מ ְתחַ ְשּׁבִ ים( בִּ י כְּ ִאלּוּ אֲ ִני חַ י ְ ִמ ְס ַתּכְּ לִ ין ִ
אֶ ת הַ מָּ ן וְ הֵ גִ יז )הֵ בִ יא בְּ פִ ְתאו ִֹמיּוּת( לָנוּ אֶ ת הַ ְשּׂלָו ,וְ הֶ ֱעלָה לָנוּ אֶ ת ]מ ְד ַרשׁ ַתּנְחוּמָ א[ִ לְ ע ֹולָם )וְ ַת ְמ ִשׁיכוּ לִ ְהיוֹת עֵ ִדים ֶנֶאֱֱ מָָ נִ ים(.
יחים אוֹתוֹ .אָמַ ר הַ ָקּדוֹשׁ הַ בְּ אֵ ר וְ נ ַָתן לָנוּ אֶ ת הַ תּו ָֹרה -אֵ ין אָנוּ ְמ ִנ ִ
בָּ רוּ הוּא :הֲ ֵרינִ י מַ כְ ִניס ֹו בַּ חֲ ִצי הַ יּוֹם וְ כָל ִמי ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו כֹחַ לִ ְמחוֹת
-יָבוֹא וְ י ְִמחֶ ה! וְ יֵשׁ לְ הָ בִ ין ,לְ גַבֵּ י נֹ חַ א ֹו ִמ ְצ ַריִם -אֶ פְ ָשׁר לְ הָ בִ ין
-JRJVLSJL!Jp
~|J
!| p Jq J
| ~J
n n x ~JQJ
q uJ
p 'L r
מו'
ש ֹ ְ ְ עֲ נִ יַּת ָ ּ
'ברוּך הוּא וּבָ רוּך ְ ׁ
מַ דּוּעַ חָ ְשׁבוּ בְּ נֵי אוֹת ֹו הַ דּוֹר ֶשׁיֵּשׁ בְּ כוֹחָ ם לִ ְמנֹ עַ אֶ ת כְּ נִ יסַ ת נֹ חַ
לַתֵּ בָ ה א ֹו אֶ ת י ְִציאַת בְּ נֵי י ְִשׂ ָראֵ ל ִמ ִמּ ְצ ַריִם .אֲ בָ ל אֵ י עָ לָה בְּ דַ ְע ָתּם הַ מָּ קוֹר לַעֲ ִניַּת 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' כְּ ֶשׁשּׁו ְֹמ ִעין ֵשׁם ה' בִּ בְ ָרכָה
יתת ֹמ ֶשׁה? עָ נָה עַ ל ָכּ ֶשׁל בְּ נֵי י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁיְּכוֹלִ ים הֵ ם לִ ְמנֹ עַ אֶ ת ִמ ַ -הוּא מֵ הָ רֹא"שׁ )מוּבָ א בְּ טוּר ִסימָ ן קכ"ד ,ס"ה( ,וְ הוּא עַ ל פִּ י הַ פָּ סוּק
וּתשׁוּבוֹת "לֵב אַבְ ָרהָ ם"( ֶשׁ ִמּכָּאן נוּכַל )שׁאֵ לוֹת ְ ַרבִּ י אַבְ ָרהָ ם וַ יְנְפֶ לְ ד ְ )ל"ב ,ג(' :כִּ י ֵשׁם ה' אֶ ְק ָרא הָ בוּ גֹ דֶ ל לֵא קֵ ינוּ'.
טוּחים לִ לְ מֹד מָ ה גֹּדֶ ל וְ כוֹחַ הַ ְתּפִ לָּה ,עַ ד ֶשׁבְּ נֵי י ְִשׂ ָראֵ ל הָ יוּ כָּל ָכּ בְּ ִ ָשׁמַ עְ ִתּי מֵ אָבִ י מו ִֹרי ֶשׁהָ יָה אוֹמֵ ר עַ ל כָּל בְּ ָרכָה ֶשׁ ָשּׁמַ ע 'בָּ רוּ הוּא
וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' .וְ כ ַָתב ָשׁם טַ עַ ם נוֹסָ ף ,וְ עוֹד ,אֲ פִ לּוּ כְּ ֶשׁמַּ זְ כִּ ִירין צַ ִדּיק
ֶשׁבְּ כוֹחָ ם לְ ִה ְתאַ מֵּ ץ בִּ ְתפִ לָּה ֶשׁ א יוּכְ לוּ ל ַָקחַ ת מֵ הֶ ם אֶ ת מֹ ֶשׁה. בָּ ָשׂר וָ ָדם צָ ִרי לְ בָ ְרכוֶֹ ,שׁנֶּאֱ מַ ר ' ֵזכֶר צַ ִדּיק לִ בְ ָרכָה'ִ ,אם ָכּ כָּל
וְ כֵן אָנוּ רו ִֹאים ֶשׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא כִּ בְ יָכוֹל ,צָ ִרי הָ יָה לְ בַ קֵּ שׁ ֶשׁכֵּן כְּ ֶשׁמַּ זְ כִּ ִירים צַ ִדּיק ֹו ֶשׁל ע ֹולָם' .וְ ָכ נִפְ סַ ק לַהֲ ָלכָה בְּ שֻׁ לְ חָ ן
)שׁמוֹת ל"ב( 'וְ עַ ָתּה ִה ִנּיחָ ה לִ י' ,הֲ ֵרי ֶשׁעַ ל יְדֵ י הַ ְתּפִ לָּה יְכוֹלִ ים ֹשׁה ְ
ִממּ ֶ )שׁם( 'עַ ל כָּל בְּ ָרכָה ֶשׁאָדָ ם שׁוֹמֵ עַ בְּ כָל מָ קוֹם ,אוֹמֵ ר 'בָּ רוּ ָ עָ רוּ
כִּ בְ יָכוֹל לְ ַשׁנּוֹת אֶ ת הַ ִדּין .כֵּן אָנוּ רו ִֹאים אֵ צֶ ל הַ כֹּהֵ ן הַ גָּדוֹל ֶשׁהָ יָה )שׁם ס"ח( כּ ַָתב :כֵּיוָ ן ֶשׁאֵ ינ ֹו הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ'' ,וּבְ שֻׁ לְ חָ ן עָ רוּ הָ ַרב ָ
צָ ִרי לִ ְתפִ לָּה ְמיֻחֶ דֶ ת בְּ קֹדֶ שׁ הַ ָקּדָ ִשׁים ֶשׁ א ִתּ ְת ַקבֵּ ל ְתּפִ לּ ָָתם ֶשׁל אָמר ֹו בְּ כָל מָ קוֹם יקין לְ ְאֶ לָּא ִמנְ הָ ג וְ א ִמ ִתּקּוּן חֲ כ ִָמים ,אֵ ין מַ פְ ִס ִ
עוֹבְ ֵרי ְדּ ָרכִ ים הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים ֶשׁ א י ְֵרדוּ ְגּ ָשׁ ִמים .אַף ֶשׁהָ ע ֹולָם צָ ִרי ֶשׁאָסוּר לְ הַ פְ ִסיק לִ ְדבַ ר הָ ְרשׁוּת ,אֲ פִ לּוּ בְּ מָ קוֹם ֶשׁמֻּ ָתּר לְ הַ פְ ִסיק
ידם ,בְּ כָל זֹאת ִאם מָ אן גְּ ָשׁ ִמים ,וְ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא רוֹצֶ ה לְ הו ִֹר ָ לַעֲ ִניַּת 'אָמֵ ן' -כְּ גוֹן בִּ פְ סוּקֵ י ְדּזִ ְמ ָרה.
ְדּהוּאֶ ,שׁהוּא עוֹבֵ ר ְדּ ָרכִ ים ,י ְִתפַּ לֵּל ֶשׁ א י ֵֵרד גּ ֶֶשׁם בִּ גְ לַל ֶשׁזֶּה וְ כֵן כּ ַָתב הָ 'אוֹר הַ חַ יִּים' ִ)'ראשׁוֹן לְ ִציּוֹן' בְּ ָרכוֹת ס"ג( ֶשׁהַ ִחיּוּב לַעֲ נוֹת
מַ פְ ִריעַ ל ֹו בַּ הֲ לִ יכָת ֹו -י ִָתּכֵן ֶשׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא י ְַקבֵּ ל אֶ ת ְתּפִ לָּת ֹו 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' הוּא ַדּוְ ָקא בְּ הַ זְ כּ ַָרת ֵשׁם ה' הַ ְמּפֹ ָרשׁ ,אֲ בָ ל
וְ א י ְִתחַ ֵשּׁב בְּ צָ ְרכֵי הַ כְּ לָל .וְ הֻ צְ ַר לְ ָכ הַ כֹּהֵ ן הַ גָּדוֹל לְ ִה ְתפַּ לֵּל כְּ דֵ י הַ זְ כּ ַָרת ה' בִּ בְ ָרכוֹת -אֵ ין צָ ִרי אֶ לָּא עֲ ִניַּת 'אָמֵ ן' אַחַ ר ִסיּוּם
הַ בְּ ָרכָה .וְ זֶה ֶשׁהָ רֹא"שׁ עָ נָה 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמ ֹו' -הוּא ִמ ַדּת
לְ בַ טֵּ ל אֶ ת ְתּפִ לַּת אוֹת ֹו עוֹבֵ ר ְדּ ָרכִ ים .הֲ ֵרי לָנוּ כּו ָֹחהּ ֶשׁל ְתּ ִפלָּה! חֲ ִסידוּת ,וְ ָלכֵן א הו ָֹרה כֵּן בְּ הו ָֹראו ָֹתיוֶ ,שׁאֵ ין לָהּ עִ ָקּר מֵ הַ גְּמָ ָרא.
וְ כֵן כּ ַָתב הָ 'אוֹר הַ חַ יִּים' ִ)'ראשׁוֹן לְ ִציּוֹן' בְּ ָרכוֹת ס"ג( ֶשׁהַ ִחיּוּב לַעֲ נוֹת
'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' הוּא ַדּוְ ָקא בְּ הַ זְ כּ ַָרת ֵשׁם ה' הַ ְמּפֹ ָרשׁ ,אֲ בָ ל
RLJVLS L!Ju
u r x o J
p q u
q J
x o +q Ju
!r uo J
x p p
r %o L הַ זְ כּ ַָרת ה' בִּ בְ ָרכוֹת -אֵ ין צָ ִרי אֶ לָּא עֲ ִניַּת 'אָמֵ ן' אַחַ ר ִסיּוּם
בִּ זְ מַ ן ֶשׁ ָגּזַר פַּ ְרעֹה עַ ל הַ זְּ כ ִָרים לְ הַ ְשׁלִ יכָם ַליְּאוֹר ,בְּ או ָֹתהּ ָשׁעָ ה הַ בְּ ָרכָה .וְ זֶה ֶשׁהָ רֹא"שׁ עָ נָה 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמ ֹו' -הוּא ִמ ַדּת
אָמַ ר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא לְ מַ לְ אֲ כֵי הַ ָשּׁ ֵרת :לְ או ָֹתהּ ָשׁעָ ה יָצַ ְר ִתּי חֲ ִסידוּת ,וְ ָלכֵן א הו ָֹרה כֵּן בְּ הו ָֹראו ָֹתיוֶ ,שׁאֵ ין לָהּ ִע ָקּר מֵ הַ גְּמָ ָרא.
וּמָ ה ֶשׁבְּ יוֹם כִּ פּוּר ע ֹו ִנים עַ ל הַ זְ כּ ַָרת הַ ֵשּׁם ֶשׁל הַ כֹּהֵ ן גָּדוֹל אַף עַ ל
אֶ ְתכֶם! )כְּ לוֹמַ ר ,עַ ָתּה אֲ נִי צָ ִרי אֶ ְתכֶם( ְרדוּ ִמלְּ פָ נַי ְוּראוּ בָּ נַי חֲ בִ יבַ י, פִּ י ֶשׁ א ִהזְ כִּ ירוּ בִּ בְ ָרכָהִ ,משּׁוּם ֶשׁהַ זְ כּ ַָרת ה' בַּ ֵשּׁם הַ ְמּפֹ ָרשׁ זֶה
ֹתן בַּ נָּהָ ר .י ְָרדוּ )הַ מַּ לְ אָכִ ים(
בְּ נֵי אַבְ ָרהָ ם יִצְ חָ ק וְ יַעֲ קֹבֶ ,שׁמַּ ְשׁלִ יכִ ים או ָ )בּוּט ַשׁ ְטשׁ(' :אֵ ין לְ הַ פְ ִסיק לַעֲ נִ יַּת
ְ כְּ הַ זְ כּ ָָרה .וְ כֵן הוּא בְּ 'אֶ ֶשׁל אַבְ ָרהָ ם'
ִמלְּ פָ נָיו ְמבֹהָ לִ ים סוּקי ְדּזִ ְמ ָרה.'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' כְּ ֶשׁהוּא עוֹמֵ ד כְּ בָ ר בְּ אֶ ְמצַ ע פְּ ֵ
וְ עו ְֹמ ִדים בַּ מַּ יִם וְ ָלכֵן כְּ ֶשׁשּׁוֹמֵ עַ בְּ ָרכָה מֵ חֲ בֵ ר ֹו א ֹו ֶשׁשּׁוֹמֵ עַ 'מֶ ֶל ְמהֻ לָּל בְּ ִת ְשׁבָּ חוֹת'
עַ ד אֲ רֻ בּוֹתֵ יהֶ ם מֵ הַ ָשּׁלִ יחַ ִצבּוּר ,א יַעֲ נֶה 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' ַ)רק ִאם הוּא עוֹמֵ ד
וּמ ַקבְּ לִ יםְ עֲ ַדיִן לִ פְ נֵי 'בָּ רוּ ֶשׁאָמַ ר'( .וְ כֵן כְּ ֶשׁשּׁוֹמֵ עַ אֵ י ֶשׁהַ ָשּׁלִ יחַ ִצבּוּר אוֹמֵ ר
בְּ נֵי ִתּינוֹקוֹת 'בָּ רוּ אַ ָתּה ה' ...אֵ -ל הַ הו ָֹדאוֹת' ֶשׁבְּ 'י ְִשׁ ַתּבַּ ח' ,א יַעֲ נֶה אַחֲ ָריו
יחים וּמנִ ִ
י ְִשׂ ָראֵ ל ְ סוּקי ְדּזִ ְמ ָרה.
'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' ,וַ אֲ פִ לּוּ כְּ ֶשׁעוֹמֵ ד בֵּ ין פְּ ֵ
כְּ לַפֵּ י או ָֹתן וְ כֵן אֵ ין לַעֲ נוֹת 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' בְּ אֶ ְמצַ ע הַ נָּחַ ת ְתּפִ לִּ ין ְדּ ַרבֵּ נוּ
הַ ְסּל ִָעים. ָתּם )אַף ֶשׁמֻּ ָתּר לַעֲ נוֹת 'אָמֵ ן'(ֶ ,שׁבְּ כָל מָ קוֹם ֶשׁאָסוּר ִמ ִדּינָא לְ דַ בֵּ ר ָשׁם,
אָסוּר גַּם כֵּן לְ הַ פְ ִסיק לַעֲ ִניַּת 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ'.
בָּ רוּ וְ הַ ָקּדוֹשׁ וְ כֵן הַ ִדּין בִּ ְת ִקיעַ ת שׁוֹפָ ר לַנּוֹהֲ גִ ין ֶשׁ א לְ בָ ֵר הַ בְּ ָרכָה בְּ עַ ְצמָ ם,
מו ִֹציא הוּא ֶשׁאֵ ין לָהֶ ם לוֹמַ ר 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ'.
יקין או ָֹתןֶ ,שׁנֶּאֱ מַ ר 'וַ יֵּנִ ֵקהוּ ְדּבַ שׁ וּמנִ ִ
)לְ ִתינוֹקוֹת( ַדּ ִדּים ִמן הַ ְסּלָעִ ים ְ וּבִ בְ ָרכוֹת הַ הַ פְ טָ ָרה מֻ ָתּר לוֹמַ ר 'בָּ רוּ הוּא וּבָ רוּ ְשׁמוֹ' ,אַף עַ ל פִּ י
]אֵ לִ יָּהוּ ַרבָּ ה ח'[ ִמסֶּ לַע'. ]הַ פָּ ָר ָשׁה בַּ הֲ ָלכָה[ ֶשׁשּׁו ְֹמעָ ם כְּ דֵ י לָצֵ את יְדֵ י חוֹבַ ת מֵ אָה בְּ ָרכוֹת.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 48
וּ ְת ׁשוּ ָבה ּו ְתפִפ ּ ָלה וּ ְצ ָד ָקה מַמעֲֲע ִבי ִרין אֶאת רֹ ַע ַה ְ ּג ֵז ָרה
הַ בָּ חוּר י ְִצחָ ק אַהֲ רֹן א יָדַ ע אֶ ת נַפְ שׁ ֹו מֵ רֹב עָ ְגמַ ת נֶפֶ שׁ' :מַ דּוּעַ א ְקח ּו ִע ּ ָמכֶ ם ְ ּדבָ ִרים ְו ׁשוּב ּו ֶאל ה' ! ִס ּפוּר ַמ ְד ִהים
חָ ַשׁבְ ִתּי עַ ל תּוֹצְ אוֹת מַ עֲ ַשׂי'? ִ -ה ְרהֵ ר בְּ לִ בּוֹ' ,בְּ מ ֹו י ַָדי גּ ַָר ְמ ִתּי לִ י חוּרים בּוּרג ,הָ יוּ הַ בַּ ִ ישׁיבָ ת ֹו ֶשׁל 'הֶ חָ ַתם סוֹפֵ ר' זצ"ל בִּ פְּ ֶר ְשׁ ְ בִּ ִ
אֶ ת הַ צָּ ָרה' ִמלְ מֵ ל כְּ ֶשׁ ְדּמָ עוֹת חַ מּוֹת זוֹלְ גוֹת מֵ עֵ ינָיו לְ א הֶ ֶרף אָרכָה ָשׁלוֹשׁ ָשׁנִ ים .בְּ מֶ ֶשׁ עוּריו בְּ ִס ְד ָרה אַחַ ת ֶשׁ ְ שׁו ְֹמ ִעים אֶ ת ִשׁ ָ
וּשׂ פָ ָתיו ְממַ לְ ְמלוֹת ְתּפִ לָּה לְ ִרבּוֹן הָ ע ֹולָם ֶשׁיּ ְִסלַח ל ֹו עַ ל ֶשׁפָּ גַע ְ יעית הָ יוּ אַרבַּ ע סֻ גְ יוֹת ,וּבַ ָשּׁנָה הָ ְרבִ ִ ִס ְד ָרה ז ֹו ל ְָמדוּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ
בִּ כְ בוֹד ַרבָּ ן ֶשׁל י ְִשׂ ָראֵ לֶ .שׁ ֶקט הֻ ְשׁ ַל בָּ אוּלָם עֵ ת נִכְ נַס הַ 'חָ ַתם מַ ְת ִחילִ ים ִס ְד ָרה חֲ דָ ָשׁה.
סוֹפֵ ר' ל ִַשּׁעוּר .עֵ ינֵי הַ כֹּל נְ שׂוּאוֹת הָ יוּ לְ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' ֶשׁעָ מַ ד וְ א ַנְדּ ְסבֵּ רג )אַב בֵּ ית ידיוֶ ,שׁהָ יָה לְ י ִָמים ַרבִּ י יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן ל ְ אֶ חָ ד ִמ ַתּלְ ִמ ָ
פָּ צָ ה פִּ יו .לְ פֶ ַתע -פָּ ַרץ הָ ַרב בְּ בֶ כִ י קו ֵֹרעַ לֵב וְ זָעַ ק מַ עֲ מַ ֵקּי לִ בּוֹ' :בָּ נַי
ִדּין גְּר ֹויְסו ְֹר ִדּין( ,נִכְ נַס לִ לְ ֹמד בַּ יּ ְִשׁיבָ ה בְּ גִ יל צָ עִ יר ְמאוֹדָ ,כּ
יתי אֶ ת פְּ נֵי ַתּלְ ִמ ִידי הַ יּ ָָקר יתי! אֶ ְתמוֹל בִּ זִּ ִ הַ יּ ְָק ִרים ,אוֹי לִ י ,מֶ ה עָ ִשׂ ִ
עוּרי בְּ עַ ל-פֶּ הִ ,שׁעוּר י ְִצחָ ק אַהֲ רֹן .כַּמָּ ה יָפֶ ה ֶשׁ ַתּלְ ִמיד ז ֹוכֵר אֶ ת ִשׁ ַ ֶשׁכְּ ֶשׁגָּמַ ר 'הֶ חָ ַתם סוֹפֵ ר' אֶ ת ִס ְד ַרת הַ לָּמוּד ֶשׁל ג' הַ ָשּׁ ִנים הוּא
ֶשׁנֶּאֱ מַ ר לִ פְ נֵי ג' ָשׁ ִנים ,וַ אֲ ִני גּ ַָר ְמ ִתּי ל ֹו צַ עַ ר! עַ ל כֵּן אֲ נִ י ְמבַ קֵּ שׁ יעית בַּ ִסּ ְד ָרה הַ חֲ ָד ָשׁהָ ,דּבָ ר עוּרים גַּם בַּ ָשּׁנָה הָ ְרבִ ִ ִה ְמ ִשׁי לִ ְשׁמֹ עַ ִשׁ ִ
ִממֶּ נּוּ ְמ ִחילָה' ...וּבִ ְדבָ ר ֹו ָק ָרא הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' לְ ַתלְ ִמיד ֹו יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן חוּרים ֶשׁ א הָ יָה ְמקֻ בָּ ל .בִּ ְת ִחלַּת הַ זְּ מַ ן הוּא ִספֵּ ר לַחֲ בֵ ָריו הַ בַּ ִ
וּבִ ְקּשׁוּ בְּ קוֹל ָרם' :מַ חַ ל לִ י ,אֵ י ִני ְמסֻ גָּל לְ הַ ְת ִחיל בַּ ִשּׁעוּר כְּ ֶשׁאֲ נִ י ֶשׁעֲ ַדיִן א ָשׁ ְמעוּ אֶ ת הַ ִשּׁעוּרֶ ,שׁהוּא ז ֹוכֵר בְּ עַ ל-פֶּ ה אֶ ת כָּל הַ ִשּׁעוּר
חו ֵֹשׁשׁ ֶשׁיֵּשׁ בִּ י חֵ ְטא נו ָֹרא ֶשׁל הַ לְ בָּ נַת פָּ ִנים'. ֶשׁמָּ סַ ר הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' ,בְּ ִדיּוּק ִעם כָּל הַ פְּ ָר ִטים ,ל ְַמרוֹת ֶשׁלָּמַ ד זֹאת
ִדּבְ ֵרי הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' הָ יוּ הַ פְ ָתּעָ ה ַלכֹּל -גֹּדֶ ל ִצ ְד ַקת ַרבָּ ם ִשׁ ְתּ ָקה לִ פְ נֵי ג' ָשׁנִ ים .הַ ַתּלְ ִמ ִידיםֶ ,שׁ ָרצוּ לְ נַסּוֹת ֹו הַ ִאם זִ כְ רוֹנ ֹו אֵ ינ ֹו בּ ֹוגֵד
או ָֹתם כָּלִ יל ,וְ הַ בָּ חוּר יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן א יָכוֹל הָ יָה לִ כְ א אֶ ת בּוֹ ,בִּ ְקּשׁוּ ִממֶּ נּוּ ֶשׁיֹּאמַ ר אֶ ת הַ ִשּׁעוּר.
ִרגְ שׁו ָֹתיו וּפָ ַרץ בִּ בְ כִ י עַ ז ,א ֹוזֵר אֶ ת כָּל כּוֹחו ָֹתיו כְּ דֵ י לְ הו ִֹציא אֶ ת וְ אָכֵן ,בְּ טֶ ֶרם נִכְ נַס הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' לִ ְמסֹר אֶ ת ִשׁעוּר ֹו עָ מַ ד הַ בָּ חוּר
הַ ִמּלִּ ים ִמפִּ יו' :מוֹחֵ ל ,מוֹחֵ ל' .אַ הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' א ִה ְס ַתּפֵּ ק בְּ ָכ יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן וְ ִה ְרצָ ה לִ פְ נֵיהֶ ם אֶ ת הַ ִשּׁעוּר מַ מָּ שׁ כִּ לְ שׁוֹנ ֹו ֶשׁל ַרבּוֹ,
אֶ לָּא הו ִֹסיף וְ ָשׁאַל' :הַ ִאם אַ ָתּה מוֹחֵ ל ִמכָּל הַ לֵּב'?... דּוּשׁים כְּ פִ י ֶשׁ ָזּכַרִ .ה ְדגִּ ישׁ אֶ ת הַ טָּ עוּן הֶ ְדגֵּשׁ וְ ִהזְ כִּ יר אֵ לּוּ ִח ִ
וְ הַ בָּ חוּר הַ ִמּ ְתיַפֵּ חַ הֵ ִשׁיב' :כֵּן ,כֵּן ,מֵ עֹמֶ ק לִ בִּ י' .אֲ וִ ַירת ִה ְתעו ְֹררוּת וּשׁיו יֹאמַ ר הֶ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר'. מֵ ִחדּ ָ
נִסעָ ִרים חוּרי הַ יּ ְִשׁיבָ ה עָ ְמדוּ ְ לִ ְתשׁוּבָ ה אָחֲ זָה אֶ ת כָּל הַ נּוֹכְ ִחים .בַּ ֵ וְ כַאֲ ֶשׁר הֵ חֵ ל הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' אֶ ת ִשׁעוּר ֹו נוֹכְ חוּ ֻכּלָּם לִ ְראוֹת כִּ י
לְ מַ ְראֵ ה עֵ ינֵיהֶ ם וּלְ ִמ ְשׁמַ ע אָזְ נֵיהֶ ם ,וְ 'הֶ חָ ַתם סוֹפֵ ר' ִה ְמ ִשׁי : הַ בָּ חוּר יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן א ִה ְטעָ ה או ָֹתם ,וְ זִ כְ רוֹנ ֹו הַ ְמּיֻחָ ד ִהפְ לִ יא
'תּלְ ִמידַ י הַ יּ ְָק ִריםִ ,ה ְתפַּ לְּ לוּ עֲ לֵי ֶשׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא י ְִמחַ ל לִ י עַ ל ַ או ָֹתם .אֲ חָ ִדים מֵ הַ ַתּלְ ִמ ִידים א יָכְ לוּ לְ ִה ְתאַ פֵּ ק וְ ִחיּוּ ְמאֻ פָּ ק עָ בַ ר
חֶ ְט ִאי הַ נּו ָֹרא ֶשׁזִּ לְ זַלְ ִתּי בִּ כְ בוֹד בַּ חוּר הַ יּ ְִשׁיבָ ה וּבִ יּ ְַשׁ ִתּיו'. עַ ל ִשׂפְ תוֹתֵ יהֶ םְ .תּ ִחלָּה א ִהבְ ִחין בְּ ָכ הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' ,אַ כַּאֲ ֶשׁר
מַ עֲ מָ ד נו ָֹרא זֶה נ ְֶח ַרט בְּ לֵב הַ ַתּלְ ִמ ִידים לְ ע ֹולָם ,כֵּיצַ ד ִה ְשׁפִּ יל עַ ְצמ ֹו ִהצְ טָ ְרפוּ עוֹד ַתּלְ ִמ ִידים ל ִַחיּוּ ָ ,שׂם לֵב כִּ י ַרבִּ ים מֵ הַ ַתּלְ ִמ ִידים
הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' ַ -רבָּ ם ,כְּ דֵ י לְ פַ יֵּס אֶ ת ַתּלְ ִמיד ֹו ְקבַ ל עַ ם וְ עֵ דָ ה. ְמחַ יְּכִ ים בַּ ִשּׁעוּר .כַּאֲ ֶשׁר ָשׁאַל הַ צַּ ִדּיק לְ פֵ ֶשׁר הַ דָּ בָ רִ ,ה ְתחַ לְּ פָ ה
פּוּרים עַ ל ַתּ ְריָ"ג ִמ ְצווֹת[
]ס ִ
ִ
וּדמָ מָ ה ִה ְשׂ ָתּ ֵרר הָ אֲ וִ ָירה וְ אֵ ימָ ה אָפְ פָ ה אֶ ת הַ ַתּלְ ִמ ִידיםֶ .שׁ ֶקט ְ
עוּרים וְ ִאישׁ א הֵ ִהין לִ פְ צוֹת אֶ ת פִּ יו וְ לַעֲ נוֹת. בַּ חֲ ַדר הַ ִשּׁ ִ
ַמהוּת ֹיום ַה ִ ּכ ּפו ִּרים א ֹו -אָז פָּ נָה הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' אֶ ל ַתּלְ ִמיד ֹו אַהֲ רֹן ָדּוִ ד ,לְ י ִָמים בַּ עַ ל
'גֹּרן ָדּוִ ד' ,וּבִ ֵקּשׁ ֶשׁיְּסַ פֵּ ר ל ֹו מָ ה ָק ָרה. ְמחַ בֵּ ר סֵ פֶ ר ֶ
וּמהַ וֶּה ִסיּוּם לַעֲ ֶשׂ ֶרת יְמֵ י וּמ ִחילָהְ , פּוּרים הוּא יוֹם ְסלִ יחָ ה ְ יוֹם הַ כִּ ִ נִמצָ א בֵּ ין הַ פַּ ִטּישׁ לַסַּ ָדּןִ .מצַּ ד אֶ חָ ד, הַ בָּ חוּר ָרעַ ד כֻּלּוִֹ ,הנֵּה הוּא ְ
פּוּרים? הַ ְתּשׁוּבָ ה .לְ ֵשׁם מָ ה נ ַָתן לָנוּ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא אֶ ת יוֹם הַ כִּ ִ וּמצַּ ד ֵשׁנִ י ,כֵּיצַ ד יַלְ ִשׁין עַ ל הוּא א יָכוֹל לְ הַ ְמרוֹת אֶ ת פִּ י ַרבּוִֹ ,
נִּתפַּ ְרסֵ ם נוּכַל לְ הָ בִ ין מֵ הַ מָּ ָשׁל הַ בָּ א :בְּ עִ יר אַחַ ת חַ י רוֹפֵ א ֶשׁ ְ חֲ בֵ ר ֹו יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן? אַ לְ סָ ֵרב א יָכוֹל הָ יָה ,וְ הוּא ִספֵּ ר בְּ קוֹל רוֹעֵ ד
בַּ ְמּ ִדינָה ֻכּלָּהּ כְּ מֻ ְמחֶ ה בַּ עַ ל ֵשׁם לְ ִרפּוּי כָּל הַ מַּ חֲ לוֹת ,וְ א ז ֹו בִּ לְ בַ ד
מֵ אֵ ימָ ה עַ ל מַ עֲ ֵשׂהוּ ֶשׁל הַ בָּ חוּר יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן ,עַ ל הַ ְרצָ אָת ֹו אֶ ת
אֶ לָּא ֶשׁהַ ְתּרוּפוֹת ֶשׁהָ יָה נוֹתֵ ן הָ יוּ ְמתוּקוֹת וַ עֲ ֵרבוֹת לַחֵ .
לְ אַחַ ר ֶשׁ ִרפֵּ א ח ֹולֶה הָ יָה נוֹהֵ ג ל ֶָשׁבֶ ת ִעמּ ֹו וּלְ הַ ְסבִּ יר ל ֹו ִממָּ ה עָ לָיו הַ ִשּׁעוּר בְּ ִדיּוּק נִפְ לָא עִ ם כָּל הַ פְּ ָר ִטים.
לְ ִה ָשּׁמֵ ר מֵ עַ כְ ָשׁו ,כְּ דֵ י ֶשׁ א יָשׁוּב וְ יֶחֱ לֶה ,וְ הַ כֹּל הָ יוּ סָ ִרים פָּ נָיו הַ ְקּדו ִֹשׁים ֶשׁל הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' הֶ חֱ לִ יפוּ גְּ וָ נִ ים ,וְ הוּא אָמַ ר:
לְ ִמ ְשׁמַ ְעתּוֹ ,עו ִֹשׂים ְדּבָ ר ֹו וְ ְנִרפָּ ִאים. אָמנָם הַ בָּ חוּר י ְִצחָ ק אַהֲ רֹן ַלנ ְְדּ ְסבֵּ ְרג ִה ְק ִדּים לוֹמַ ר אֶ ת 'הָ ְ
לְ י ִָמים ִהגִּ יעַ אֵ לָיו בְּ נ ֹו הַ יּ ִָחיד ֶשׁל אֶ חָ ד מֵ עֲ ִשׁ ֵירי הָ עִ יר ,הַ לָּה הָ יָה דּוּשׁים לִ פְ נֵי הַ ִשּׁעוּר? ִאם ָכּ -אֵ ין לִ י מָ ה לְ חַ דֵּ שׁ ,וְ אֵ ינִ י אוֹמֵ ר הַ ִח ִ
ְמ ֻפנָּק בְּ יוֹתֵ ר וְ א הֻ ְרגַּל לִ ְשׁמֹ עַ לְ ִדבְ ֵרי אֲ חֵ ִרים .כְּ ֶשׁ ָראָה אוֹת ֹו אֶ ת הַ ִשּׁעוּר .הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' סָ גַר אֶ ת הַ גְּ מָ ָרא וּפָ נָה לָצֵ את מֵ הַ חֶ דֶ ר.
הָ רוֹפֵ א ,אָמַ ר לְ אָבִ יו כִּ י אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ טַ פֵּ ל בִּ בְ נוִֹ ,משּׁוּם ֶשׁאֵ יז ֹו ָק ֶשׁה לְ ָתאֵ ר אֶ ת הָ אֵ ימָ ה וְ הָ ַרעַ ד ֶשׁאָחֲ זָה בַּ ַתּלְ ִמ ִידים .צַ עַ ר ַרב
תּוֹעֶ לֶת ִתּ ְצמַ ח מֵ ְרפוּאָת ֹו ִאם א י ְִשׁמַ ע לְ אַזְ הָ רו ָֹתיו לְ אַחַ ר ִטפּוּלוֹ, וַ חֲ ָרטָ ה עֲ מֻ ָקּה נ ְָסכוּ עַ ל פְּ נֵי ֻכּלָּם .כָּל אֶ חָ ד ִה ְתחָ ֵרט עַ ל ֶשׁהָ יָה שֻׁ ָתּף
ֱשׂה? ָשׁאַל הֲ ֵרי הַ מַּ חֲ לָה ָתּשׁוּב אֵ לָיו כְּ פִ י ֶשׁהָ י ְָתה בַּ ְתּ ִחלָּה? מָ ה אֶ ע ֶ לְ פַ ְר ִשׁיָּה עֲ גוּמָ ה זוֹ ,וּמֵ עַ ל ֻכּלָּם ִה ְצטַ עֵ ר ,כַּמּוּבָ ן ,הַ בָּ חוּר יִצְ חָ ק
הָ אָב ,וְ כִ י כֵּיצַ ד אוּכַל לִ ְראוֹת בְּ ִסבְ ל ֹו ֶשׁל בְּ ִני?! הָ רוֹפֵ א הֶ חָ כָם חוּרים ,עַ ָתּה אַהֲ רֹן .הוּאֶ ,שׁהָ יָה ָתּ ִמיד ִמ ִשּׁכְ מ ֹו וָ מַ ְעלָה בְּ ֶק ֶרב הַ בַּ ִ
ִהצִּ יעַ ל ֹו ַ :קח אֶ ת בִּ ְנ לְ רוֹפֵ א אַחֵ ר הָ אַכְ ז ִָרי בְּ ִמדּו ָֹתיו וְ ֶשׁנּוֹתֵ ן יסים עַ ל אֲ ֶשׁר גּ ַָרם מֹ ַרת רוּחַ לְ ַרבּוֹ .הוּא ִה ְס ַתּגֵּר לִ בּ ֹו נִ ְשׁבַּ ר לִ ְר ִס ִ
ְתּרוּפוֹת מָ רוֹת כְּ לַעֲ נָה ,כִּ י אָז י ְִטעַ ם הַ בֵּ ן וְ יָבִ ין כִּ י כְּ דַ אי ל ֹו לַחֲ זֹר בְּ אַכְ סַ נְ יָת ֹו כְּ ֶשׁהוּא מַ זִּ יל ְדּמָ עוֹת כְּ נַחַ ל וְ אֵ ינ ֹו מוֹצֵ א מַ ְרגּוֹעַ לְ נַפְ שׁוֹ.
וְ לִ ְשׁ ֹמעַ אֱ לֵי וּלְ הו ָֹראו ַֹתי. לְ מָ חֳ ָרת ִצוָּ ה הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר' לְ ַשׁמָּ שׁ ֹו כִּ י ְי ַכנֵּס בְּ אוּלַם הַ יּ ְִשׁיבָ ה אֶ ת
עָ ָשׂה הָ אָב כְּ ִדבְ ֵרי הָ רוֹפֵ א ,וּבֶ אֱ מֶ ת טַ עַ ם הַ בֵּ ן ִמ ְתּרוּפו ָֹתיו הַ מָּ רוֹת חוּרים הַ ְמּ ֻבגּ ִָרים ֶשׁכְּ בָ ר כָּל הַ ַתּלְ ִמ ִידים ִמ ָקּטֹן וְ עַ ד גָּדוֹל -אֲ פִ לּוּ הַ בַּ ִ
וּמיָּד נ ְֶחפַּ ז לַחֲ זֹר אֶ ל אוֹת ֹו הָ רוֹפֵ א הָ ַרחֲ מָ ן ֶשׁל הָ רוֹפֵ א הָ אַכְ זָר ִ ָשׁ ְמעוּ אֶ ת ִשׁעוּר ֹו הַ יּו ִֹמי .כָּל ַ 380תּלְ ִמידֵ י הַ יּ ְִשׁיבָ ה חַ יָּבִ ים לְ הַ גִּ יעַ
וְ לִ ְשׁמֹ עַ לִ ְדבָ ָריו ,וְ ָכ גַּם ְנִרפָּ א ִממַּ חֲ לָתוֹ... ל ִַשּׁעוּר ,אֲ פִ לּוּ הַ חוֹלִ ים ,חוּץ מֵ ח ֹולֶה ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו סַ ָכּנָהָ .כּ צִ וָּ ה הָ ַרב.
הַ נִּ ְמ ָשׁל בָּ רוּר מֵ אֵ לָיו ,הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא הָ רוֹפֵ א וְ הָ ַרחֲ מָ ן ֶשׁהֵ כִ ין
עֲ בוּר בָּ נָיו ְרפוּאָה ְשׁלֵמָ ה וּנְ ִעימָ ה לְ כָל ַתּ ְחלוּאֵ יהֶ ם ,וְ ִה ְת ִקין לָהֶ ם 'וּמָ ה ִעם יִצְ חָ ק אַהֲ רֹן ַלנ ְְדּ ְסבֵּ ְרג'? ָשׁאֲ לוּ הַ ְמּ ַשׁמֵּ שׁ 'מָ ה הַ ְשּׁאֵ לָה,
אֶ ת הַ יּוֹם הַ ָקּדוֹשׁ וְ הַ גָּדוֹל ,אֶ ת יוֹם ְמ ִחילַת הָ עֲ ווֹנוֹת ,הֲ ֵרי הוּא יוֹם כַּמּוּבָ ן ֶשׁהוּא חַ יָּב'! הֵ ִשׁיב ל ֹו הַ 'חָ ַתם סוֹפֵ ר'.
פּוּרים ,אֲ בָ ל זֶה בִּ ְתנַאי ֶשׁיָּשׁוּבוּ וְ י ְִשׁ ְמעוּ בְּ קוֹלוֹ ,אַ ,עַ ם י ְִשׂ ָראֵ ל הַ כִּ ִ כִּ ְשׁמוֹעַ הַ ַתּלְ ִמ ִידים אֶ ת הו ָֹראַת ַרבָּ ם נ ְֶח ְרדוּ עַ ד ִע ְמ ֵקי נַפְ ָשׁם ִמי
א שׁוֹמֵ עַ לִ ְדבָ ָריו וְ ָלכֵן ,שׁ ֹולֵחַ או ָֹתנוּ ה' לְ רוֹפֵ א אַכְ זָר וְ אֵ לּוּ הֵ ם יוֹדֵ עַ אֵ לּוּ תּ ֹוכֵחוֹת יוֹכִ יחֵ ם ַרבָּ ם.
ִסּוּרים ְשׁמָ ִרים כְּ לַעֲ נָה! לְ אַחַ ר ֶשׁטַּ עְ מ ֹו י ְִשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ גָּלוּת הַ יּ ִ בְּ הַ גִּ יעַ הַ ָשּׁעָ ה הַ יְּעוּדָ ה ִה ְתמַ לֵּא אוּלַם בֵּ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ בַּ מֵּ אוֹת
ִסּוּרים ,הֲ ֵרי הֵ ם חֲ פֵ צִ ים לָשׁוּב בְּ כָל לֵב לָה' וְ הַ ְשׁלִ ימוּ אֶ ת ְסאַת הַ יּ ִ חוּריםֻ .כּלָּם ִהצְ טוֹפְ פוּ בִּ ְמקוֹמָ ם וּבְ לֵב כָּאוּב וְ חָ ֵרד ִצפּוּ הַ בַּ ִ
פּוּרים מֵ עֶ ֶרב עַ ד וְ ָלכֵן ,הֵ ם ִמ ְתאַ ְסּפִ ים בְּ כָל ָשׁנָה וְ ָשׁנָה בְּ יוֹם הַ כִּ ִ לְ הוֹפָ עַ ת ַרבָּ ם ,מוּ ָכ ִנים לִ ְשׁמֹ עַ אֶ ת ְדּבָ ָריו הַ ָקּ ִשׁים.
וּמ ִחילָה ,וְ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא בְּ ַרחֲ מָ יו מוֹחֵ ל וּמבַ ְקּ ִשׁים ְסלִ יחָ ה ְ עֶ ֶרב ְ ִמדֵּ י פַּ עַ ם הֵ ִציצוּ הַ ַתּלְ ִמ ִידים לְ עֵ בֶ ר הַ בָּ חוּר י ְִצחָ ק אַהֲ רֹן ֶשׁ ִה ְצטַ נֵּף
וְ ס ֹולֵחַ לְ ָכל עֲ ו ֹונָםֶ ...שׁנֶּאֱ מַ ר )וַ יּ ְִק ָרא ט"ז ,ל(" :כִּ י בַ יּוֹם הַ זֶּה ְיכַפֵּ ר בְּ פִ נָּתוֹ ,פָּ נָיו ִחוְּ ִרים כּ ִַסּיד וּמַ ְראֵ הוּ ְמעו ֵֹרר חֶ ְמלָה .הַ כֹּל חָ שׁוּ עַ ד
עֲ לֵיכֶם לְ טַ הֵ ר אֶ ְתכֶם ִמכֹּל חַ טֹּאתֵ יכֶם לִ פְ נֵי ה' ִתּ ְטהֲ רוּ". כַּמָּ ה אֻ ְמלָל הַ בָּ חוּר הַ זֶּהֶ ,שׁבְּ ֶשׁלּ ֹו כָּל הַ ְמּהוּמָ ה הַ זֹּאת.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 49
תי
ּבתיי
בת
ת
תשווּבָב ִ
שו
ש
תש
ת ְּת ׁ
את
תרצה אֶא
רצ
ר ֶצֶ
תר
ה ְוְוְו ִת ְ
בהֲשייבֵ נִ י ְוְְואָ ׁשוּבָָּבָב
ֲש
ֲה ִׁש
גניזה
העלון טעון גנ
את כְּ נֶגְ ִדּי מֵ ע ֹולָם ,אָ נָּא מֵ חוֹל לִ י 'אֲ ִני מוֹחֵ ל לְ עַ ל כָּל מָ ה ֶשׁחָ טָ ָ כולִ ים לְ ִה ְת ּ ַפיֵּס ֵ ּבינֵ ֶ
יהם וְ לִ ְמחֹל 'אם יְ הו ִּדים לֹא יְ ֹ ִ
אָחי'! ִמי יוּכַל לִ ְספֹּ ר אֶ ת הַ ְדּמָ עוֹת ֶשׁזָּלְ גוּ בְּ או ָֹתם ְרג ִָעים גַּם אַ ָתּהִ ,
ֶא ָחד לַ ּׁ ֵ
שנִ י'ִ - ...ס ּפוּר
מֵ עֵ ינֵי הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים בְּ כָל פִּ נּוֹת בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ...הַ ְסּלִ יחָ ה הַ הֲ ָד ִדית ֶשׁל
צֶ מֶ ד הַ גִּבּו ִֹרים ,הַ נִּ צִּ ים-לְ ֶשׁעָ בַ רִ ,הכְּ ָתה גַּלִּ ים-גַּלִּ ים ֶשׁל ִה ְתעו ְֹררוּת ְרוּשׁלְ ִמיבְּ ַתאֲ ִרי ז' בְּ ִת ְשׁ ֵרי חָ ל יוֹם הַ ָשּׁנָה לִ פְ ִט ָירת ֹו ֶשׁל הַ צַּ ִדּיק הַ יּ ַ
וְ ִה ְתעַ לּוּת בְּ כָל יְהוּדֵ י הַ ְקּ ִהלָּה. ְנְט ָראוּבּ זצ"לֶ ,שׁהָ יָה יָדוּעַ כְּ גָאוֹן עָ צוּם בְּ תו ַֹרת הַ נִּגְ לֶה ַרבִּ י נֹ חַ גָּד וַ י ְ
ַרק אָז נָחָ ה ַדּ ְעתּ ֹו ֶשׁל הַ צַּ ִדּיק וּנְ הָ ָרה גְּד ֹולָה ִנ ְשׁפְּ כָה עַ ל פָּ נָיו .נִ כָּר נִּס ָתּר .תּו ָֹשׁבֵ י ְשׁכוּנַת ' ְנוֵה ָשׁלוֹם' בְּ יָפ ֹו ִספְּ רוּ ִספּוּר מַ ְר ִטיט, וְ הַ ְ
אָדם לַחֲ בֵ ר ֹו נִ ְשׁבְּ ָרה הָ יָה כִּ י בִּ זְ כוּת מַ אֲ מַ צָּ יו א ַרק הַ ְמּ ִחצָּ ה ֶשׁבֵּ ין ָ ֶשׁנֶּחֱ ַרט בְּ לִ בָּ ם ָלנֶצַ ח מֵ הַ ְתּקוּפָ ה בָּ הּ ִה ְתגּו ֵֹרר ַרבִּ י נֹ חַ גָּד זצ"ל בְּ תֵ ל
יקה בֵּ ין י ְִשׂ ָראֵ ל הַ ְקּדו ִֹשׁים כָּאן ,אֶ לָּא אַף ְמ ִחצַּ ת הַ חֲ טָ ִאים ֶשׁ ִהפְ ִס ָ נִד ֵרי' בְּ לֵיל אָבִ יב :הָ יָה זֶה עֵ ת ִה ְתאַ ְסּפוּ הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים לִ ְתפִ לַּת 'כָּל ְ
לַאֲ בִ יהֶ ם הָ אוֹהֵ ב ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִם .בִּ ְשׁעַ ת ַל ְילָה ְמאֻ חֶ ֶרת ,כַּאֲ ֶשׁר בְּ בָ ֵתּי בוּעים בְּ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת הָ יוּ פּוּריםְ .שׁ ַניִם מֵ הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים הַ ְקּ ִ יוֹם הַ כִּ ִ
פּוּרים, הַ כְּ נֶסֶ ת הָ אֲ חֵ ִרים כְּ בָ ר ִסיְּמוּ ִמזְּ מַ ן אֶ ת ְתּפִ לַּת לֵיל יוֹם הַ כִּ ִ נְתוּנִ ים בְּ ִסכְ סוּ אֲ ֹר ָשׁנִ ים וְ הַ ָדּבָ ר הֵ עִ יב עַ ל אֲ וִ ַירת הַ ָשּׁלוֹם בְּ בֵ ית
וּטהו ָֹרה... הֵ חֵ לָּה בִּ ְשׁכוּנַת 'נְ וֵה ָשׁלוֹם' בְּ יָפ ֹו ְתּפִ לַּת 'כָּל נ ְִד ֵרי' ָז ָכה ְ הַ כְּ נֶסֶ ת .כְּ ִמ ָדּת ֹו ֶשׁל אַהֲ רֹן ,אוֹהֵ ב ָשׁלוֹם וְ רוֹדֵ ף ָשׁלוֹםִ ,ה ְשׁ ִקיעַ ַרבִּ י
נִד ֵרי' ָכּזֹאת' ,הֵ עִ ידוּ לְ י ִָמים ִמ ְתפַּ לְּ לֵי בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת, 'תּפִ לַּת 'כָּל ְ ְ נֹ חַ גָּד מַ אֲ מַ ִצּים ַרבִּ ים לְ פַ ֵשּׁר וּלְ הַ ְשׁכִּ ין ָשׁלוֹם בֵּ ינֵיהֶ ם ,אַ
'הָ י ְָתה בְּ ִה ְתעו ְֹררוּת מֻ פְ לָאָה ֶשׁל ְתּשׁוּבָ ה וּמַ עֲ ִשׂים טוֹבִ ים נ ְִסיוֹנו ָֹתיו הָ ַרבִּ ים עָ לוּ בְּ תֹהוּ .אֶ ת ֶשׁ ִה ְתח ֹולֵל בְּ אוֹת ֹו לֵיל יוֹם כִּ פּוּר,
]בְּ סוֹד ִשׂיחַ [ ֶשׁכְּ מו ָֹתהּ א חָ וִ ינוּ מֵ ע ֹולָם'... א ָשׁכְ חוּ ִמ ְתפַּ לְּ לֵי בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת כָּל חַ יֵּיהֶ ם :כַּאֲ ֶשׁר ִה ְת ַקדֵּ שׁ הַ חַ ג
אוֹמֵ ר הַ 'בֶּ ן ִאישׁ חַ י' )הֲ לָכוֹת ָשׁנָה א' וַ ֵיּ ֶל אוֹת ה'( :עֲ בֵ רוֹת ֶשׁבֵּ ין אָדָ ם ִהגִּ יעוּ ֻכּלָּם לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת אֲ פוּפִ ים חֶ ְר ַדת קֹדֶ שׁ ,עֲ טוּיִים בַּ ' ִקטֵּ ל'
פּוּרים ְמכַפֵּ ר עַ ד ֶשׁיְּפַ יְּסֶ נּוּ ,וְ עַ ל כֵּן כָּל אָדָ ם לַחֲ בֵ ר ֹו אֵ ין יוֹם הַ כִּ ִ הַ לָּבָ ן וּבְ לִ בָּ ם ֶרטֶ ט ֶשׁל ִה ְת ַרגְּ שׁוּת לִ ְק ַראת ְתּפִ לַּת 'כָּל נ ְִד ֵרי' .בְּ זֶה
פּוּרים א ֹו קֹדֶ ם בַּ עֲ ֶשׂ ֶרת צָ ִרי לְ בַ קֵּ שׁ ְמ ִחילָה מֵ חֲ בֵ ר ֹו בְּ עֶ ֶרב יוֹם הַ כִּ ִ אַחַ ר זֶה הוּצְ אוּ ְשׁלו ָֹשׁה ִספְ ֵרי הַ תּו ָֹרה מֵ הַ הֵ יכָל ,הַ ִה ְת ַרגְּ שׁוּת הָ י ְָתה
יְמֵ י ְתּשׁוּבָ ה ,וְ טוֹב ֶשׁהַ חַ זָּן )א ֹו הָ ַרב( יַכְ ִריז קֹדֶ ם כֹּל נ ְִד ֵרי לוֹמַ ר בְּ ִשׂיאָ הּ .גַּם אֵ לּוּ ֶשׁבְּ מֶ ֶשׁ כָּל הַ ָשּׁנָה א פּו ְֹק ִדים אֶ ת בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת,
ֹאמרוּ הַ ָקּהָ ל מָ חַ לְ נוּ ,כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִתעו ֵֹרר או ָֹתהּ ַרבּו ַֹתי ִתּ ְמחֲ לוּ זֶה ָלזֶה וְ י ְ ְהוּדי .הַ חַ זָּן ִמ ְתכּ ֹונֵןִהגִּ יעוּ לִ ְק ַראת הַ ְתּפִ לָּה הַ מַּ ְר ִטיטָ ה כָּל לֵב י ִ
ָשׁעָ ה סָ נֵגו ְֹריָא לְ מַ ְעלָה עַ ל י ְִשׂ ָראֵ ל דָּ בָ ר בְּ עִ תּ ֹו מָ ה טוֹב ,וְ כֵן הַ ְנהָ ג ִָתי בְּ ֶרטֶ ט וּבְ י ְִראָה ַל ִנּגּוּ ִנים וּלְ ִמלּוֹת הַ ְתּפִ לָּה ֶשׁיְּמַ לְּ אוּ אֶ ת חֲ לַל בֵּ ית
בְּ עֵ זֶר ה' י ְִתבָּ ַר פֹּ ה ִע ֵירנוּ. הַ כְּ נֶסֶ ת ,וְ הַ כֹּל ְמצַ פִּ ים בִּ ְדמָ מָ ה לִ פְ ִתיחַ ת הַ ְתּפִ לָּה הַ ְמּקֻ דֶּ ֶשׁת -כָּל
נ ְִד ֵרי ...לְ פֶ ַתע ,עָ לָה עַ ל הַ בִּ ימָ ה הַ צַּ ִדּיק ַרבִּ י נֹ חַ גָּד ,וְ ִהכְ ִריז בְּ קוֹל
פּוּרים לְ עֵ ת אוֹת ו :כָּל אָדָ ם ְינ ֵַשּׁק יְדֵ י אָבִ יו וְ ִאמּ ֹו בְּ עֶ ֶרב יוֹם הַ כִּ ִ
ְנִרגָּשׁ מָ לֵא אַהֲ בַ ת י ְִשׂ ָראֵ ל ,כִּ י הַ ַלּ ְילָה א יִגְּ שׁוּ לְ ִה ְתפַּ לֵּל אֶ ת ְתּפִ לַּת
עֶ ֶרב קֹדֶ ם ֶשׁ ֵיּ ֵל לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת וִ יבַ קֵּ שׁ מֵ הֶ ם ְמ ִחילָה ,וְ דָ בָ ר זֶה הוּא
ְהוּדים נִ ִצּים י ְִתפַּ יְּסוּ בֵּ ינֵיהֶ ם! נִד ֵרי' עַ ד ֶשׁאו ָֹתם י ִ 'כָּל ְ
וּמזַלְ זֵל
וּמי ֶשׁאֵ ינ ֹו עו ֶֹשׂה כֵּן ִנ ְק ָרא חוֹטֵ א ְ ִחיּוּב גָּדוֹל עַ ל כָּל אָדָ םִ ,
ַשּׁנִ י ,וְ אֵ ין
ְהוּדים א יְכוֹלִ ים לְ ִה ְתפַּ יֵּס בֵּ ינֵיהֶ ם וְ לִ ְמחֹל אֶ חָ ד ל ֵ "אם י ִ ִ
בִּ כְ בוֹד אָבִ יו וְ ִאמּוֶֹ ,שׁ ִאם בֵּ ין אָדָ ם לַחֲ בֵ ר ֹו ִחיְּבוּ חָ זָ"ל לְ בַ ֵקּשׁ
פּוּרים ְמכַפֵּ ר עַ ד ֶשׁיּ ְִתפַּ יֵּס ִעם חֲ בֵ רוֹ ,אֵ ין טַ עַ ם לְ ִה ְתפַּ לֵּל יוֹם הַ כִּ ִ
אָדם נִ צּוֹל פּוּרים כָּל ֶשׁכֵּן מֵ אָבִ יו וְ ִאמּ ֹו ֶשׁאֵ ין ָ ְמ ִחילָה קֹדֶ ם יוֹם הַ כִּ ִ
נִּדהָ מוֹת ֶשׁל כָּל בְּ יוֹם כִּ פּוּר"ִ ,הכְ ִריז הַ צַּ ִדּיק ַרבִּ י נֹ חַ גָּד לְ אָזְ נֵיהֶ ם הַ ְ
מֵ חֵ ְטא זֶה בְּ כָל יוֹם ,וְ ִאם הַ בֵּ ן שׁוֹטֶ ה וְ א בִּ ֵקּשׁ הֵ ם י ְִתּנוּ ל ֹו
בָּ אֵ י בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת .א הָ יָה אֶ חָ ד ֶשׁהֵ עֵ ז לְ עַ ְרעֵ ר עַ ל ְקבִ יעָ ת ֹו ֶשׁל
ֹאמרוּ בְּ פִ יהֶ ם אָנֹ כִ י מוֹחֵ ל לִ בְ ִני ...עַ ל כָּל מָ ה ֶשׁחָ טָ א ְמ ִחילָהֶ ,שׁ יּ ְ
תּ בְּ סַ כִּ ין אֶ ת הַ מֶּ ַתח ֶשׁ ִה ְשׂ ָתּ ֵרר בְּ בֵ ית הַ צַּ ִדּיק .אֶ פְ ָשׁר הָ יָה ל ְַח ֹ
גְּמוּרה ,וְ כֵן הַ בַּ עַ ל י ִֵתּן ְמ ִחילָה לְ ִא ְשׁתּ ֹו )וְ כֵן לְ הֵ פֶ ( ,וְ כֵן
ָ לִ י ְמ ִחילָה
הַ כְּ נֶסֶ ת מֵ אָז הַ הַ כְ ָרזָה הַ בִּ לְ ִתּי צָ פוּי ,אַ הַ נִּ ִצּים ְמסָ ְרבִ ים לְ ִה ְתפַּ יֵּס.
פּוּרים וִ יבַ ֵקּשׁ כָּל ַתּלְ ִמיד ֶשׁיֵּשׁ ל ֹו ַרב בָּ עִ יר ֵי ֵל אֶ צְ ל ֹו קֹדֶ ם יוֹם הַ כִּ ִ
גַּם הָ ֶרגַע הַ נִּ ְשׂגָּב הַ זֶּה א ִהצְ לִ יחַ לְ רו ֵֹקן ִמלִּ בָּ ם אֶ ת הַ ִמּ ְשׁ ָק ִעים
ִממֶּ וּ
נּוּ ְמ ִחילָה.
ָשׂאת בְּ לִ בּ ֹו אֲ רֻ כֵּי הַ ָשּׁנִ ים וְ הַ ִמּ ְטעָ ן הַ כָּבֵ ד ֶשׁכָּל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם הֻ ְרגַּל ל ֵ
J עַ ל חֲ בֵ רוָֹ .כּ חָ לְ פָ ה ָשׁעָ ה אֲ רֻ כָּה בִּ ְדמָ מָ ה ְמתוּחָ ה ,כַּאֲ ֶשׁר הַ כֹּל
מַ ְמ ִתּינִ ים לִ ְראוֹת כֵּיצַ ד יִפֹּ ל ָדּבָ ר.
לְ אַחַ ר זְ מַ ן מָ ה ,לִ בּ ֹו ֶשׁל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם הֵ חֵ ל לְ הַ ְראוֹת ִסימָ נֵי כְּ נִ יעָ ה
J
n 1
1
| JJJJJJ
o '
'o x r x וְ ִה ְת ַרצּוּת ,אוּלָם חָ בֵ ר-י ְִריב ֹו נו ַֹתר עִ ֵקּשׁ וְ אָטוּם.
ﬠנֵה לָ שׁוֹן" ]משלי ט"ז ,א[
"לְ ָא ָדם ַמﬠַ ְרכֵ י לֵב וּמה' ַמ ֲ רוּטים חָ לְ פָ ה לָהּ יו ֵֹתר ִמ ָשּׁעָ ה )!( ,עֲ צַ בֵּ יהֶ ם ֶשׁל הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים ְמ ִ
לעילוי נשמת מו"ר אבי :יעקב בן רחל וצדוק :מרן הראש"ל הרב עובדיה יוסף זצ"ל
נִד ֵרי' א וְ אֵ ימַ ת הַ יּוֹם הַ ָקּדוֹשׁ אוֹפֶ פֶ ת אֶ ת הַ כֹּל ,וַ עֲ ַדיִן ְתּפִ לַּת 'כָּל ְ
מרת אימי :שרה-סרח בת שמחה ויוסף :הרב מאיר נסים בן כמסאנה
מרכוס מרדכי בן רבקה ויוסף :דינה בת שרה :הגאון רבי יעקב אדלשטייו זצ"ל
מר
מר
מַ ְת ִחילָה .כַּאֲ ֶשׁר נ ֹוכַח הַ סַּ ְרבָ ן לָדַ עַ ת כִּ י ַרק בְּ ֶשׁל עַ ְק ָשׁנוּת ֹו
נפתלי בן רוזה :אברהם בן שמעה :גורג'י בן שמחה :יעקב ישראל בן גלית נפ ִמ ְתעַ כֵּב הַ צִּ בּוּר כֻּלּוֹ ,בָּ חַ ר לַעֲ זֹב אֶ ת בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,תּ ֹו ֶשׁהוּא
רבי מאיר בן אשר :יוסף חיים בן לאה :יהודה בן טובה :בן ציון קליין
רב
שלמה בן זוהרה :יעקב בן סאלם :חיים בן דוד ורחל :אפרים בן מדלן של מַ פְ ִטיר כִּ י לְ ע ֹולָם א י ְִסלַח לִ ִיריב ֹו הַ מַּ ר וְ הַ ִצּבּוּר מֻ זְ מָ ן לְ ִה ְתפַּ לֵּל
אשר מסעוד בן זוהרה :רחמים בן חאורו אברהם :רפאל בן תמו אש
אפרים בן ציון ורבקה :עופר בן יחיא :דויד )רוג'ה( בן שמחה :מרדכי בן אוסנת אפ
א
בִּ לְ עָ ָדיו ...הַ ָקּהָ ל הָ יָה בָּ טוּחַ ֶשׁבְּ ָכ ִהגִּ יעָ ה לְ ִסיּוּמָ הּ סָ גַת עִ כּוּב
משה אהרן בן מאיר יצחק :מאיר בן שמחה :נפתלי ממן בן יקוט מש נִד ֵרי' ,אַ אָז נוֹכְ חוּ לָדַ עַ ת כִּ י הַ ִסּפּוּר ַרק ִה ְת ִחיל... ְתּפִ לַּת 'כָּל ְ
שמחה בת סרח :יפה נדרה בת נעימה :רוזה בת שמשון :דליה בת חיים
הגר בת אהרן והרטה :כתון בת חביבה :אהובה )דייזי( בת טובה הַ צַּ ִדּיק ַרבִּ י נֹ חַ גָּד א חָ ס עַ ל כְּ בוֹדוֹ ,הוּא ָקם ִמ ְמּקוֹמ ֹו וְ יוֹצֵ א
רחל בת חנה :חנינה בת כמיסה :ורד בת אידה :חנה בת אביבה וראובן
שושנה נוואל בת שדרה :רבקה בת רחל :מורבריד אוסנת בת מרים ְהוּדי ֶשׁכְּ בָ ר ִה ְספִּ יק לַעֲ זֹב אֶ ת ִמפְ ַתּן בִּ ְמ ִהירוּת בְּ ִע ְקבוֹת אוֹת ֹו י ִ
להצלחה :אליעד יעקב ,הדס-הודיה ,תמר ,יעל ,מיכל שרה בני פאולה :בנימין בן צילה בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,כְּ ֶשׁהוּא קו ֵֹרא לְ עֶ בְ רוֹ' :אַ ָתּה יָכוֹל לָצֵ את וְ ָל ֶלכֶת,
גילי בלומנר ,אלעזר בן שמחה ,יצחק בן גיטי
זיווג הגון :אליעד יעקב בן פאולה :יצחק בן חיה :אליהו בן אילנה :רחלי בת זהבה אֲ בָ ל דַּ ע לְ כִּ י ִאם א ַתּ ְסכִּ ים לְ סַ יֵּם הַ יּוֹם אֶ ת הַ מַּ חֲ ֶקת ,אַ ָתּה
עדינה בת שמחה :בתיה בת אסתר :הדר ברטה ורוני איילת בנות כרמית
נעמה בת אסתר :תמר בת פאולה :אריק בן חיה :שלי בת חיה :הילה בת דניאלה
ְהוּדים א י ְִתפַּ לְּ לוּ הַ ַלּ ְילָה אֶ ת ְתּפִ לַּת אַח ָריוּת עַ ל ָכּ ֶשׁיּ ִ ִתּ ָשּׂא בָּ ְ
'כָּל נִ ְד ֵרי'!' הַ ִמּלִּ יםֶ ,שׁיָּצְ אוּ בְּ קוֹל ְנִרגָּשׁ ִמלִּ בּ ֹו הַ חַ ם וְ הָ ַרחוּם ֶשׁל
͗ႄၠၧၻႁၰ ͗ၠၳၬၿ ၰႂ ၸႁၨၰ ְהוּדי וְ הֵ מֵ סּוּ אוֹת ֹו כַּמַּ יִם. הַ צַּ ִדּיק ,חָ ְדרוּ כְּ חֵ ץ בְּ לִ בּ ֹו ֶשׁל אוֹת ֹו י ִ
אהרון בן רוזה :משה בן רוזה :אהרון בן מרים
מנחם בן עליזה :שמעון בן רחל :אברהם בן אנט
יהודה יחזקאל יוסף בן רחל מרים
נפתלי שלמה בן לאה :ליאור בן דינה
ְהוּדי עַ ל עִ ְקבו ָֹתיו וְ חָ זַר לְ בֵ ית נְחוּשׁה ֶשׁל ֶרגַע סָ ב הַ יּ ִ ָ בְּ הַ ְחלָטָ ה
עודד בן הגר :גולן בן דינה :אסתר בת שושנה
אורטל בת גלית :ויקטוריה בת שרה :זוליט בת חנה
שושנה רייזל בת מינה :שירה בת שושנה
שמחה צביה בת רחל :יובל בן שלומית
הַ כְּ נֶסֶ ת .בְּ או ָֹתהּ ָשׁעָ ה הָ יוּ עֵ ינֵי ֻכּלָּם ְנשׂוּאוֹת אֶ ל פֶּ ַתח בֵּ ית
פאולה בת דינה :גלית בת רות :מרים קרן בת רבקה
אילה לאה בת ציפורה :אסתר בת שולמית
רחל בת חיה :לאה רחל בת איריס :טריק בת למלם
ויקטוריה תקוה בת רינה :דניאלה בת עופרה
יעים בְּ פֶ ַתח בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת הַ כְּ נֶסֶ ת לִ ְראוֹת כֵּיצַ ד יִפֹּ ל ָדּבָ ר ,וְ ִהנֵּה מוֹפִ ִ
רחל בת נוארה :רות בת לינה :נורית בת רחל מאיר יעקב בן רחל :הילה בת ישראלה
לימור הודיה ,ושרונה בנות תורן יפה :אסתר בת סימי מירי בת סוזן :חיים יוסף בן איריס :סהר בת שהאין ְהוּדי הַ סַּ ְרבָ ן וְ הָ ִע ֵקּשׁ.
הָ ַרב הַ צַּ ִדּיק וְ ִעמּ ֹו הַ יּ ִ
הַ ִמּ ְתפַּ לְּ לִ ים חָ ְשׁבוּ כִּ י הַ צַּ ִדּיק וִ תֵּ ר עַ ל ְדּ ִרישׁו ָֹתיו וְ עַ ָתּה יִפְ ְתּחוּ
להזמנות ,להקדשות ולתרומות במיילJ: נִד ֵרי' ִמבְּ לִ י ֶשׁהַ ָשּׁלוֹם הַ ְמּיֻחָ ל ִה ִגּיעַ ,אוּלָם ,לְ ֶנגֶד בִּ ְתפִ לַּת 'כָּל ְ
ZŽŶďĂƌŝŶĂΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ ְשׁר לִ ְמקוֹמ ֹו ֶשׁל י ְִריב ֹו ְהוּדי הַ סַּ ְרבָ ן הַ י ֵ
עֵ ינֵיהֶ ם הַ ִמּ ְשׁ ָתּאוֹתִ ,נגַּשׁ הַ יּ ִ
מצוה לתרום מכספי מעשר לזיכוי הרבים הַ מַּ ר ,וּבְ קוֹל גָּדוֹל וּבִ ְדמָ עוֹת ְשׁלִ ישׁ ִהכְ ִריז לְ פָ נָיו:
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 50
מס' 767 ס"ד ע
עלון מס בס"ד
כניסת שבת:
שבת: כניסת
צאת שבת:
שבת: צאת
ƐĂŐŝĨ
ƐĂŐŝĨƌĞŶŬĞůΛŐŵĂŝů
ŝĨƌĞŶŬĞůΛ
ůΛŐŵĂŝů
ĐŽŵ
ĐŽŵ
שגיא
שגגייא
לו לֹא ָ ּבנָ יו מו ָּמם דּ ֹור ִע ֵ ּק ׁ
ש ו ְּפ ַתלְ ּתֹל )לב,ה( ש ֵחת ֹ
ִׁ
לפסוק זה יש פרושים רבים ומגונים .לפני שנביא את אחד מהפירושים המיוחדים ,שהיה שגור בפיו
של הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל ,נתחיל בסיפור מופלא :בזמן מלחמת העולם השנייה ,הגלה רבי
יעקב גלינסקי זצ"ל ,בידי השלטון הסוביטי לסיביר ,בעת שלמד בישיבת נובהרדוק .הוא שהה שם
כחודשיים בתנאים קשים מנשוא ,ולאחר מכן נשלח לקזחסטן ,שם נועד להצטרף לחבריו
בקולחוזים – המשקים השיתופיים הידועים לשמצה .החיים בקולחוזים היו תחת פיקוח הדוק של
השלטון ,והיהודים נאלצו להסתיר את זהותם הדתית ואת קיום המצוות.
כרטיס הרכבת שברשותו היה תקף רק עד תחנת נובוסיבירסק .מאחר שלא היה בידו כסף להמשך
הדרך ,נאלץ יענק'לה ,הבחור הצעיר ,לצעוד רגלי לעבר קזחסטן .הוא לא הכיר את הדרך ,והסתמך
על מסילות הברזל ,שאליהן נצמד בכל כוחו .רק לאחר כשבועיים או שלושה ,סמוך לראש השנה
תש"א ,הגיע ליעדו כשהוא מותש לחלוטין .רגע לפני שהתמוטט על השלג ,הבחין בבקתה קטנה
שבפתח דלתה היתה קבועה מזוזה.
כוחות מחודשים התעוררו בו ,והוא זחל עד לפתח הבית ,שם קרס .בעל הבית ,יהודי מקומי בשם ר'
אייזיק רוט ,מצא אותו שוכב על הסף ,הכניסו לביתו ,האכילו והשקה אותו .עם זאת ,תכנן לשולחו
במהרה ,שכן בעבר אירח אדם שהתחזה לנזקק ,ובסופו של דבר רוקן את ביתו מכל רכוש .הוא חשש
שהסיפור יחזור על עצמו ,אבל כאשר שמע את קול לימודו של האורח ,השתכנע שמדבר בבחור
ישיבה אמיתי ,והסכים לאכסנו אצלו למשך שנה וחצי.
באותה תקופה ,פוזרו בחורי הישיבה ברחבי קזחסטן ,וכל אחד מהם נאלץ לעבוד במסגרת
הקולחוזים .נחמתם היחידה היתה בזמני הלימוד והתפילה ,שבהם התאספו יחד ושמרו על הגחלת
הרוחנית .עם החרפת המלחמה ,נלקחו שומריהם לשרות צבאי ,והבחורים זכו לחרות מסוימת .בוקר
אחד נשמעו דפיקות תקיפות על הדלת .ר' אייזיק ,מארחו של יענק'לה ,היה שוחט ומוהל בסתר,
מפחד השלטונות הקומוניסטיים.
בני הבית נבהלו -היה ברור שמדבר בשוטרי הנ.ק.וו.ד - .שרות הבטחון הפנימי של ברית המועצות
בתקופת סטלין .שוטריו עסקו במעצרים ,חקירות ,ריגול ,הגליות למחנות עבודה והוצאה להורג של
מתנגדי המשטר .הם נודעו באכזריותם והטילו פחד על האזרחים ,ביניהם יהודים שניסו לשמור על
דתם בסתר .ר' אייזיק אסף במהירות את כלי השחיטה והמילה ,ונמלט דרך פתח צדדי ליער.
יענק'לה נגש לפתח את הדלת בלב הולם .מולו עמד קצין בכיר ,לפי דרגותיו" .יש כאן מוהל?" שאל
הקצין .יענק'לה הכחיש ,מפחד לגורל מארחו .הקצין חזר על שאלתו בתקיפות ,אבל יענק'לה המשיך
להכחיש .לפתע ,התקרב אליו הקצין ולחש ביידיש" :אל תבלבל לי את המח .גר כאן המוהל?" קולו
שדר כנות ,ויענק'לה התרצה.
1
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 51
הוא קרא לר' אייזיק ,והקצין סיפר שהוא יהודי ,קצין בכיר בנ.ק.וו.ד .לפני שלושה חודשים נולד לו בן,
ואשתו ,שאף היא יהודייה ,הפצירה בו למול את הילד .הוא מסר את כתובתו וביקש שר' אייזיק יבוא
למחרת בשעה שנקב .למחרת ,יצאו ר' אייזיק ויענק'לה לדרך .לפני הברית ,ירדו לטבול בנהר הקפוא.
ר' אייזיק שבר את הקרח ,טבל ,וקרא ליענק'לה שיבוא אחריו -חויוה שכמעט עלתה לו בחייו מרוב
קור .לאחר מכן הגיעו לבית הקצין .האם קבלה את פניהם ,הצביעה על שלחן ערוך ובו חביתה עשויה
משתיים עשרה ביצים ,ואמרה" :בעלי איננו ,וגם אני לא אוכל להישאר כאן .זו סעודת הברית .לאחר
שתמולו את בני ,קחו את הביצים ואת תלושי הלחם .זה שכרכם" .היא עזבה את הבית.
השנים התרגשו מאד .יענק'לה היה סנדק ,ור' אייזיק ביצע את המילה .לאחר מכן מסרו את התינוק
למשרתת שנכנסה ,ואכלו את סעודת הברית -ביצים שבשלו במחבת חדשה .בזכות תלושי הלחם
הצליחו לשרוד את החורף כולו עד פסח.
כמה ימים לאחר מכן ,פגש יענק'לה את הקצין ברחוב .הקצין ספר לו כי כשחזר לביתו ,העמיד פנים
שהוא כועס על אשתו שנטשה את הבית והשאירה את התינוק לבד ,ובינתים נכנסו "פושעים" יהודים
ומלו את בנו נגד רצונו.
הוא אף הגיש תלונה נגדה למפלגה ,וכתוצאה מכך נשלל ממנה פנקס החבר למשך שלושה חודשים.
ואז הרצינו פניו ואמר" :ראה ,קשה מאד להיות יהודי כיום .אבל גם אם אני עצמי אינני מצליח לעמוד
בנסיון ,אני רוצה לדאוג שלפחות בני יזכה להיות יהודי נאמן" .הוא בקש מיענק'לה שכאשר יצא
מרוסיה ,יספר את סיפורו ,כדי שיהודים בכל מקום ידעו מה עובר על אחיהם שם .מאז ,בכל ברית
משפחתית ,היה ר' יעקב גלינסקי זצ"ל מספר את הסיפור הזה ,כפי שהבטיח.
באר ר' יהונתן איבשיץ זצ"ל :גם כאשר אדם נופל ,מתרחק ,או משחית את דרכו -בלבבו פנימה שוכנת
לו -לֹא ָ ּבנָ יו מו ָּמם"
ש ֵחת ֹ
תקוה טהורה שילדיו לא ילכו בעקבותיו ,אלא יבחרו בדרך האמת .הפסוק " ִ ׁ
מלמד ,שההשחתה שייכת לו -לאדם החוטא בלבד ,אבל הוא מייחל שבניו יישארו שלמים ,טהורים,
ש ו ְּפ ַתלְ ּתֹל" ,דור של סתירות פנימיות וסטיה מן הדרך ,יש בלב האדם וילכו בדרך התורה .גם בדור " ִע ֵ ּק ׁ
נקודת אמת -רצון שבניו יזכו למה שהוא עצמו לא הצליח להשיג .וזוהי קריאה עמקה לכל דור :לעולם
אל נאבד תקוה מאף אדם ,כי גם בלב הרחוק ביותר בוערת אש קטנה של אמת ,שמבקשת להאיר
לפחות את הדור הבא) .ללמדך(
הפלא יועץ :כל שעה בעשרת ימי תשובה שווה כמו כמה חודשים͊
אומר הרמב"ם" :נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה וחסד בין איש לרעהו ובמעשים טובים ולעסוק
במצוות בין ראש השנה לכיפורים יותר מכל השנה!" .כן ...אלו ימים שמחפשים בהם מצוות͊ למר עוקבא
היה נר דולק מעל ראשו ואורו מגיע עד השמיים ...כולם מכירים את הסיפור של נתן צוציתא ,שזה היה
בעצם מר עוקבא שהצליח לשבר את היצר הרע לרסיסים ונמלט מעבירה קשה מאוד של עריות͘͘͘
אותו מר עוקבא בכל ערב יום הכיפורים היה שולח לעני שהיה בשכנותו 400זהובים͘͘͘ סכום עתק לכל
הדעות͊ למה הוא עשה את זה דווקא בערב יום הכיפורים? שתהא הזכות הזו מכריעה לטובה͊ אפילו קדוש
עליון שנר דולק לו מעל לראשו ,צריך זכויות שיכריעו את הכף לפני היום הגדול והנורא͊
ר' אברהם גניחובסקי אמר" :להיות כמו ר' עקיבא איגר ,אני לא יכול ...להתפלל כמו ר' עקיבא איגר͕ אני
גם לא יכול ...אבל לתת צדקה כמו ר' עקיבא͕ אני יכול גם יכול!" .לא צריך כוונות מיוחדות כשעושים
צדקה ,העיקר שהשני נהנה ...לא צריך מעלה בגוף הנותן͊ החת"ס שלח פעם את הבת שלו לאחר
סעודה מפסקת להציע שידוך של יתום ויתומה͘͘͘ היא אמרה לו" :אבא ,עוד שעה יום הכיפורים͘͘͘ אי
אפשר להציע מחרתיים?" .אמר לה אבא שלה" :לא! אני צריך את הזכות הזו לפני יום הכיפורים" ...היא
הציעה את השידוך לבחור ,והוא ענה לה שאין לו כסף .אז היא חזרה והודיעה לאבא שלה͘͘͘ אמר לה
החת"ס :תלכי ותגידי לו שאני מבטיח לו שאם הוא סוגר ,לא יחסר לו כסף אף פעם͊ והשידוך נסגר
אחרי סעודה מפסקת ולפני 'כל נדרי' ,והכל כדי להרבות זכויות לפני היום הנורא͘ )'אפריון שלמה'(
2
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 52
ֹאמר ּו לָ ְך )לב,ז( זְ ֵקנֶ ָ
יך וְ י ְ
זקניך – אלו החכמים )רש"י(͘ את הסיפור המפעים שלפנינו סח אחד מחשובי המחנכים בדורנו :באחת
השנים ,למדו בכיתה בה לימדתי אחים תאומים .כלפי חוץ הם נראו זהים ממש ורבים טעו בזהותם ,אבל
במהותם הם היו שונים לחלוטין; האחד היה כישרוני ,חרוץ ושנון ,אהוב על מוריו ,אהוב על חבריו .תמיד
ניכרו על פניו שמחה וסיפוק .הודות לשאיפותיו ולהשקעתו המרובה בלימודים היו ציוניו גבוהים מאוד,
לשביעות רצונם של הוריו ומלמדיו.
התנהגותו של התאום השני ,לעומת זאת ,הייתה ההפך הגמור -הוא התנהל בעצלות ,בשעת השיעור
כיתה הוא לא היה מרוכז ,מחשבותיו היו פורחות באוויר ,ציוניו היו גרועים ,שיעורי בית כמעט ואף פעם
לא עשה ...מובן מאליו שהראשון זכה תמיד למחמאות וליחס לבבי מאת כל סובביו ,ואילו השני היה רגיל
לספוג קיתונות של הערות ומילות ביקורת...
והנה ,מספר ימים לפני יום הכיפורים ,לימדתי בכיתה אודות עבודת הכהן בבית המקדש ביום הקדוש .בין
השאר סיפרתי להם על שני שעירי העיזים שהיו מביאים ביום הכיפורים -שניהם היו שווים במראיהם
ובגובהם ,וכדי לברר איזה מהם הוא לה' ואיזה לעזאזל ,היו מפילים עליהם גורל -השעיר שעלה עליו
הגורל לה' ,נעשה חטאת ,והשני שעלה עליו הגורל לעזאזל הוא ה"שעיר-המשתלח" ,שמשלחים אותו
למדבר ,והמשלחו דוחפו מראש ההר לאחוריו ,והוא מתגלגל ויורד ונעשה איברים איברים...
פתאום נשמע קול בחלל הכיתה" :אני השעיר לעזאזל!" ,לא קשה לנחש מי היה התלמיד שהמשפט נפלט
מפיו -היה זה התאום הנחשל ...הוא לא אמר זאת בהלצה ,ניכר היה על פניו שדבריו נבעו ממקום עמוק
בנפשו͘͘͘באותו רגע החלטתי להתעלם מהעניין ,העמדתי פנים כאילו לא שמעתי כלום והמשכתי בשיעור.
אבל כשהסתיים השיעור והחלה הפסקה ,פניתי אל אותו תלמיד וביקשתי עמו לטייל עמו בחצר התלמוד
תורה .הנחתי את ידי על שכמו וצעדנו יחד והתחילה הפסקה .בתחילה שוחחתי עמו על דא ועל הא,
ולאחר מכן שאלתי" :נדמה לי שאמרת משהו בשיעור האחרון אודות השעיר לעזאזל ...אולי תסביר לי את
פשר דבריך"...
ניכר היה שהתלמיד התקשה להשיב על השאלה .הבחין בדמעות שנקוותו בעיניו ,ואז הוא השפיל מבטו
ואמר" :כשהרב סיפר על שני שעירים יום הכיפורים הנראים כתאומים זהים ,חשבתי לעצמי ,שאני ואחי
התאום דומים כל כך לשני השעירים הללו; אף על פי ששנינו נראים זהים ,מבחינת האישיות אנו שונים
כל כך ...אחי הוא בחינת השעיר לה' -הוא ברוך כישרונות ,אהוב ,אהוד ומוצא חן בעיני הכל ,ואילו אני
כה אומלל ודחוי ,כשאיר לעזאזל"...
לחצתי בחום את ידי התלמיד ומתוך חמלה ורחמים אמרתי לו" :יקירי ,אני מבין מאוד לליבך ומזדהה עם
כאבך .אבל עליך לזכור דבר אחד -גם אם נראה לך שהינך דומה לשעיר לעזאזל ,דע לך שקיים הבדל
עצום ביניכם; על השעיר נגזר על פי הגורל להיות שעיר המשתלח ,הוא לעולם לא יוכל לשנות את ייעודו,
כי כך קבעה ההשגחה העליונה על פי הגורל -על אחד הוכרע להיות השעיר לה' ,ועל השני נחרץ להיות
השעיר לעזאזל!
לעומת זאת ,אף אחד לא הטיל "גורל" ...לא נגזר עליך להיות תלמיד לא-יוצלח ...עם רצון אמיתי ,ועם
תפילה ותחינה לה' יתברך ,תוכל לשנות הכל! תוכל לנצל את הכישרונות שנטע בך הבורא ,לעלות לפסגות
ולהגיע להישגים נכבדים"...
ממשיך המלמד ומספר :מאז אותה התרחשות ,חלפו כבר שלושים שנה .והנה ,לאחרונה הוזמנתי לחתוות
בת אחותי ,שנערכה באולם שמחות בצפון הארץ .כל הנוכחים המתינו לראש הישיבה של החתן ,שאמור
היה לסדר חופה וקידושין .סופר לי כי מדובר בתלמיד חכם מופלג ,שיחסית לגילו הצעיר ,הוא זכה
להקים ישיבה קדושה לתפארת ,ולהעמיד בה תלמידי חכמים מצויינים .ובכן ,ראש הישיבה נכנס לאולם,
ובדרכו לחופה ,לפתע נפל מבטו עלי.
למרבה הפלא הוא פסע לעברי ,ניצב למולי ושאל" :כבודו מזהה אותי?!" ...הסתכלתי היטב בפניו ולא
הצלחתי לזהות ,ואז הוא המשיך" :אני השעיר לעזאזל" ...עיניי שנינו נקוו דמעות .ואז אמר לי ראש
הישיבה בהתרגשות" :דע לך שמילותיך המחכימות בהפסקה לפני שלושים שנה ,מלוות אותי כל חיי.
שאבתי מהן עידוד וחיזוק כה רב ,עד שאין יום שאני לא זוכר בדבריך; עלינו לא הפילו שום גורל ,תמיד
3 ניתן להשתנות) "...אחת שאלתי(͘
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 53
שם ה' ֶא ְק ָרא ָהבוּ ג ֶֹדל לֵאל ֵֹהינוּ"שב .כִּ י ֵׁ
יבים עֲ לֵי ֵע ֶ ׂ
שא וְ ִכ ְר ִב ִ יַעֲ רֹף ַ ּכ ּ ָמ ָטר לִ ְק ִחי ִּתזַּל ַ ּכ ּ ַטל ִא ְמ ָר ִתי כִּ ְׂש ִע ִ
ירם עֲ לֵי ֶד ֶׁ
)לב,ב-ג(
בספר שלל רב )כאן( מביא פנינה נפלאה בשמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא .שנינו במדרש
)מדרש תנאים ,דברים לב ,ב( מה שעירים באין על חטאים ומכפרין ,כך תורה מכפרת על כל החטאים.
עד כאן .והנה ידוע שיש ארבעה חילוקי כפרה )יומא פו( ,והחמור מכולם הוא חילול השם ,שאין לו כפרה
מחיים .ואולם מבואר ברמב"ם )הלכות תשובה פ"א ה"ב( שזהו דוקא כאשר אין בית המקדש קיים ,אך
בזמן שהיה בית המקדש קיים ,השעיר המשתלח היה מכפר גם על חילול השם͘
וזו כוונת המדרש הנזכר לחדש ,שדברי תורה מכפרים כשעירים ,דהיינו ,כמו שהשעיר המשתלח היה מכפר
אף על עון חילול השם ,כך דברי תורה מכפרים אף על עוון חילול השם͘ והפסוק עצמו נותן טעם בדבר" ,כִּ י
שם ה' ֶא ְק ָרא" ,שהרי כל התורה הם שמותיו של הקב"ה כידוע )רמב"ן בהקדמתו לתורה ,יש בידינו קבלה ֵׁ
של אמת( ,וממילא על ידי לימוד התורה " ָהבוּ ג ֶֹדל לֵאל ֵֹהינוּ" ,ונמצא שעל ידי לימוד התורה עושים קידוש
"השם" ,ומבואר ב"שערי תשובה" לרבינו יונה )שער רביעי ,אות ה( שקידוש השם מכפר על עוון חילול
השם).מתוך עלון 'האוצר' האזינו תשפ"ו(
ַהאֲ זִ ינ ּו ַה ּׁ ָש ַמיִ ם )לב,א(
הלכה ,אדם בישראל שהיה חושש באוזניו ,מהו שיהא מותר לרפואתו בשבת͕ כך שנו חכמים ,כל שספק נפשות
דוחה את השבת) .מד"ר י' א( שואל ה"חתם סופר" ,מה הקשר בין הלכה זו לפרשת האזינו? ומתרץ בדרך רמז,
הפוסקים דנים בשאלה אם מותר לומר וידוי בשבת ,מצד אחד ,יש לו מזה נחת ,ולכן מותר ,או אולי כיון
שזה מצערו ,אסור .לכאורה הלכה זו בספק ,האם מותר לתלמיד חכם לדרוש בשבת ולהטיף מוסר לקהל
ולהטיח דברים קשים כגידים ,כי הקהל מצטער על כך ,אבל "שבת שובה" היא לפני יום כיפור ,וכתוב
בספרים ,שבשבת זו צריך אדם לתקן את מה שקילקל בכל שבתות השנה ,ואם לא עכשיו אימתי ,ויש
בזה משום פיקוח נפש ,ולכן מותר אז לעורר את הקהל לתשובה͘ )'מדשן ביתך'(
סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל :פעם בא אלי אדםוביקש ממני שאבוא ללווייתו של חברו תושב
רמת השרון .כיון שלמיטב ידיעתי הנפטר היה מגיע להתפלל בביתהכנסת אך ורק בימים הנוראים ,על כן
שאלתיו בפליאה͗ 'מדוע הנך מבקש זאת ממני ,איך אני קשור אליו?' .השיב לי החבר' :הנפטר הקפיד כל
ימי חייו על מצוה אחת ,ונס גדול קרה לו בזכות זה ,בזכותה הוא ניצל ממוות!' .וזה סיפורו͗ הם ,יהודים
יוצאי עיר מסוימת בפולין ,קבעו להתאסף מידי שבת אחר הצהרים ולהעלות זיכרונות .לפנות ערב הנפטר
היה יוצא פעמים רבות החוצה מהחדר בו נפגשו וחוזר .פעם שאלתי אותו' :לאן אתה יוצא ,מדוע אתה
יוצא מהחדר?' ,ואז הוא השיב לי' :שמע נא ידידי היקר ,במלחמת העולם השניה התנדבתי להילחם
בגרמנים .במהלך המלחמה הספינה בה שהיתי נפגעה מטיל טורפדו וטבעה .אני הצלחתי למצוא קרש
והחזקתי בו ,אך לאחר כמה שעות תש כוחי ,והרגשתי שעוד מעט קט אטבע .אמרתי לעצמי' :ה' רחם
עלי ,אינני דתי ואני לא יכול לקבל על עצמי דברים גדולים ,אבל אני מקבל על עצמי לא לעשן בשבת!'.
לפתע אני רואה גלגל הצלה צף לידי ,מיד עליתי עליו .כעבור זמן מטוס ימי שיצא לחפש ניצולים
מטביעת הספינה ,ראה אותי בגלל מחזירי האור של הגלגל והעלני על סיפונו ,וכך ניצלתי͘ לכן אני יוצא
החוצה לראות אם רואים כבר שלשה כוכבים͕ אם כבר יצאה שבת' .המשיך החבר וסיפר" :ואכן מיד
כשהיה רואה שלשה כוכבים היה ממהר לביתו לעשן" .אמר רבי יעקב" :אם כך אלך ללוותו ולהספידו ,וכך
לפרסם את סיפורו של אותו יהודי ,ואת כוחה של קבלה כשמקפידים לקיימה"') .פרפרת'(
זכות דברי התורה בעלון יעמדו:
ה' ישמור את כל עם ישראל ,וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון.
בע"ה זיווג הגון ,נועה בת יעל ,קרן בת רחל ,ספיר שמחה בת חנה ,שירה דניאל בת
ציונה.
לזרע בר קיימא ,:מורן בת רותי ,לירז בת מרים .אורטל בת תקווה ,עדן שירה בת גילה.
לפרנסה בשפע :שגיא בן מרים ,מורן בת רותי ,לירון בן פנינה.
לרפואה שלמה :מרים בת ציפורה ,שמואל בן דבורה.
לעילוי נשמת :ציפורה בת מורוור ז"ל ,בנימין בן סולי ז"ל ,חביב בן סולי ז"ל ,בתיה בת
סולי ז"ל ,גבריאל בן מורוור ז"ל ,מיכאל בן מורוור ז"ל ,רחמים בן מורוור ז"ל ,יחזקאל
בן יהודית ז"ל ,דבורה בת טובה ז"ל , ,יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל ,שרה רוסיקו
מנשרוב בת תמרה ז"ל ,לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב 7לאוקטובר.
4
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 54
בס"ד
ט'
גליון חיזוק והתעוררות בענין שמירת הדיבור בתפילה – ישיבת "חזון נחום"
חודש תשרי נקרא ירח הא י תנים ,מלשון איתן וחוזק ,על שם כי בחודש תשרי הם המועדים
היותר חזקים ,ומיישרים את האדם אל השלמות ) .מצודות דוד מלכים א ' ח ' ב '(
ישראל יום י"ג מדות ,ובו ביום התחילו בני ירח האיתנים -דרשו חז"ל דתקיפי
ישראל לחנך את בית המקדש בימי שלמה, במצוות .וביארו המפרשים שהוא ע"ש
ובו התפלל שלמה תפלתו על כל ישראל המצוות הרבות שמצווים אנחנו בחודש
וכו' ,הוא היום המסוגל מאד לתשובה תשרי יותר מכל חודשי השנה.
ולתפלה ,עיי"ש שהאריך בדרוש כדרכו. אכן כך ,נמצאים אנו בעצומם של ימים
פם הנוראים הקדושים ,בין כסה לעשור ,בהם
יתרצה האדם לקונו ,לתקן מעשיו ולהיטיב
ידועים דברי הרמ"א )סי' תקפג ס"ב( יש דרכיו ,וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי
מדקדקים שלא לאכול אגוזים ,שאגוז ירבה לסלוח.
בגימטריא חטא ,ועוד שהן מרבים כיחה ימים קדושים הללו מוקפים מאוד בריבוי
וניעה ומבטלים התפילה )מהרי"ל(. שלא היו כראוי
התפילות המפוזרות ,דהיינו ל
ל
התפילות והימצאות יתירה בבתי כנסיות,
הדברים קל וחומר ,אם כה נזהרים מהגימ' במשך ימות השנה.
קודם ראש השנה אנו מרבים בסליחות
חטא ,וגם שמבטל התפילה ,כמה אנחנו פם ועאכו"כ בימים אלו ,וידועים דברי הרמב"ם
צריכים להזהר במשנה זהירות מכל דיבור )הל' תשובה פ"ג ה"ד( שכתב על ימים אלו,
בחודש זה ישנו עניין נוסף המתקשר
חול ,שהוא החטא עצמו שמבטל התפילה. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת
לתפילה ,בו התקיימה חנוכת בניין בית
הבה נתחזק היטב בשמירה זו ביתר כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם
המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ,בו
שאת ויתר עוז ,כדברי הרמב"ם הנ"ל תשועה וכו' ,ומפני ענין זה נהגו כל בית
נשא תפילה ארוכה לדורות עולם ככתוב
ונכריע את עצמנו ואת כל העולם כולו לכף ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים
בספר מלכים :ויעמד שלמה וגו' ויפרש כפיו
זכות. וכו' ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים
השמים .ויאמר -ה' אלקי ישראל אין כמוך
ונסיים בברכה כדברי שלמה המלך אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים
אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת וגו',
לאחר שגמר תפילתו הנ"ל ,ויברך את כל ובכיבושין עד שיאור היום.
ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו ה' אלקי
קהל ישראל ,ואמר להם :יהי ה' אלקינו מיד בצאת יום הכיפורים הולכים אנחנו
לשמוע אל הרנה ואל התפלה וגו' ,ואתה
עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל מחיל אל חיל ומתקרבים אנו לימי השמחה
תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת
יטשנו .גם אנו נקווה לה' ,כמו שהיה ה' עמנו חג הסוכות והבא לאחריהם שמיני עצרת
וסלחת וגו' ,כל תפלה כל תחנה אשר תהיה
בשמירת הקודש עד היום כן יעזרנו ה', ושמחת תורה .גם בהם אנו מוסיפים
לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון
ונזכה להגיע לישרות ולשלמות בחודש זה בתפילה ואומרים בכל יום הלל השלם
איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה
)כנ"ל( ,ובטוחים אנו שבזכות חיזוק תקנה ותפילת המוספים ומקיפים אנו את הבימה
]כמובא באריכות במלכים א' פרק ח'[ .על
קדושה זו בכל השנה החולפת ובקבלה ומתפללים ואומרים הושענות זכר למקדש,
תפילה גדולה וחשובה זו אנו מבקשים
חדשה על העתיד ,ישמע ה' ויקבל את עד שביום השביעי יום ערבה הושענא רבה,
)בתפילת יו"כ קטן( רחמנא אדכר לן
תפילותינו ונזכה לגמר חתימה טובה לשנה רבוי תפילות והושענות .על שמיני עצרת
צלותיה דשלמה מלכא.
טובה ומתוקה ברו"ג ,וימלא ה' כל משאלות ביארו צדיקים דברי הגמ' :שמיני רגל בפני
שמחה גדולה זו היתה בעיצומם של ימים
לבנו לטובה ,לנו ולכל בית ישראל. עצמו לעניין פז"ר קש"ב ,פז"ר הוא לשון
אלו בח' בתשרי ,וכתב בספה"ק בני יששכר
פיזור ,קש"ב מלשון הקשבה דהיינו תפילה,
חזקו ויאמץ לבבכם P )חודש תשרי -מאמר ה -חינוך המקדש(
שבשמיני עצרת הוא זמן עליה לכל
העורך יום ח' מימי התשובה ,הוא הנקרא בפי בני
שומרי משמרת הקודש | 1 נא לא לקרוא בתפילה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 55
צדיק מה פעל
בהתקרב היא"צ השישי של האי צדיק וקדוש ,כ"ק מרן האדמו"ר
הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זצוק"ל זי"ע
שעלה בסערה השמימה בליל יום הכיפורים שנת תש"ע
והיה ידוע במסירותו לכבוד ה' ושתיקה בעת התפילה
ביקשנו מאת הרה"ג ר' ישראל קורנבליט שליט"א מרבני הישיבה,
שזכה ליהנות מאורו ולהסתופף בצילו בכל שנות נשיאותו,
לתאר ולספר במעט ממפעלו של צדיק
תודתנו נתונה לו על כך ,ויה"ר שזכותו הגדולה של אדמו"ר זי"ע
תגן בעדו ובעדנו לכט ס,
לכט"ס ,אמן
ללמען השני ,והעניק וראה ללהיטיב בכלל כוחו השלטים
הלך והדפיס את ל הרבי בעצמו ,ואכן ל פותחין בכבוד אכסניה מפוארה חבורת
לזולתו. המוכרים כיום לכולם בכמויות רבות ואח"כ "שומרי משמרת הקודש" ,אשר מייקרים
ומאידך ,כל מי שנכנס אי פעם לביהמ"ד דאג להפיצם בישראל בכל בית כנסת .היתה ומעריכים את התפילה ,הקשר של איש
או פגשו בכל מקום שהוא ראה לפניו מלאך קהילה אחת שבנתה בית מדרש מפואר ,ולא ישראל כדבר בן לאביו שבשמים ,וקיבלו ע"ע,
ה' הלבוש במידת ענוה ושפלות ,יכלו לראות הסכימו לתלות שלט זה בטענה שמכער להם ומתאמצים לעמוד בקבלה לשמור על
בחוש איך שכל חייו ומהותו כלשון הרמב"ן את יופי הקיר ,עלה בעצמו לביקור אצל רב קדושת וכבוד התפילה ולא לשוח חלילה
)באיגרתו הידועה( "וכל אדם יהיה גדול ממך הקהילה ,ושוחח עמו בד"ת ואח"כ ביקש בביהמ"ד מתחילת התפילה ועד סופה.
בעיניך" .ומי הוא שיוכל להוכיח אחר החשוב לראות את הביהמ"ד החדש להתבונן ביופי אשריכם ,ואשרינו שזכינו להיות חלק
וגדול ממנו ,ולכן השוה קטן וגדול ,כולם היו והפאר כראוי לבית ה' ,ותוך כדי טיול ושיחה וחבר בחבורה קדושה זו.
גדולים כלפיו ,התבטל וכיבד כל אחד .לא היה שאל הרבי זי"ע האם לא מתאים כאן שלט
יומא דהילולא רבה
דבר שיכל לגרום לו לכעוס או לגעור ,ואפי לא כזה וכו' .כך בער לו הדבר ,והשתדל להפיץ לקראת יומא דהילולא קדישא של איש
להעיר לשום איש מישראל ,תמיד ראה טוב שלטים אלו בכל בית כנסת הן באר"י הן קדוש כמלאך מן שמיא נחית הרה"ק רבי
וזכות על כל אדם. בארה"ב. שמעון נתן נטע זצוק"ל זי"ע אדמו"ר מלעלוב,
אולם בנושא אחד שונה היה הדבר. אשר עלה בסערה השמימה במיתת נשיקה
מפעל חייו -בלבו ונפשו
כשהגיע לדיבור בתפילה בער בו הדבר מיום שזכינו לאורו פה באר"י זכורני איך בליל יום הקדוש שנת תש"ע ,וכל ימיו היה
כאש ,שם התהפכה הקערה על פיה ,לא היה היה פחד לדבר בתפילה ]ואפי' שלא ייראה להוט להחדיר ולעורר ולהזהיר בנושא ועניין
מי שיהיה גדול בשביל לא למחות בידו ,הן זה כאילו מדברים[ והגם שהיה עומד בתפילה נשגב זה ,רבים מאוד נחקק בעצמותיהם
כבוד השכינה ,ומי גדול כלפי השכינה .שום וכולו בהתפשטות הגשמיות ושום דבר לא נושא זה בכוחו ובזכותו ,זכותו יגן עלינו ועל כל
שיקול לא היה לעצור מלעורר ולמחות .דבר יכול לנתקו מדביקותו בבוראו ,אך כשהיה ישראל ,ובוודאי על כל אשר הולכים בדרכיו
זה היה היחיד שיכל להוציאו משלוות נפשו שומע דיבור אחד בקצה ביהמ"ד ,מיד היה הק' ,ובפרט הדבקים בשמירה בכל כוחם
ולכעוס ,להוכיח ואף לבייש!!! את העובר על מכה על השולחן בכל כוחו ואפי' באמצע בנושא קדוש זה .התבקשתי לתאר ולספר
זה. אמירתו קדיש ,והרבה פעמים היה שואג כארי קצת ממה שזכינו וראינו בעינינו ,וחלק ממה
תקיפות והקפדה על המשוחח ,ומי יתאר בקריאת התורה או ששמענו מאחרים מכלי ראשון.
זכורני ,היה זה בשבת אויפרוף של הרב בהוצאת ס"ת ,אימה ופחד נפלה כאשר יכל
ראשית הדברים
שניאור זלמן גרוסמן שליט"א )בוגר ישיבתנו(, לשאוג ולהוציא את מי שישיח מילה אחת, כיום מקובל בהרבה בתי כנישתא שיש
בנו של הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א ואף בין גברא לגברא לא נתן לשוחח כלל. שומרים ממונים ,והציבור מבין ומקבל ויש
ממגדל העמק ,שהתקיימה אצל אדמו"ר כמו"כ כמה פעמים סימן בידיו שיצאו מודעות לנושא של שיחה בתפילה ,וכמה
זי"ע ,והגיעו לכבוד השמחה בשעת התפילה מביהמ"ד. גדול עוונו ,אולם לפני שנים לא היתה מודעות
ציבור גדול מאוד ,ביניהם עשירי תבל ,והעומד בכל מקום שראה חולשה בנושא היה לזה כ"כ .מייסד "משמרת הקודש" הינו ללא
על משמר הדממה עבד קשה ,באשר לא לוקח דף וכותב ,קיבלתי ע"ע שלא לדבר ספק אדמו"ר זיע"א.
הורגלו בזאת ,אך לאחר הזהרה פעם בתפילה וקריאת התורה וחותם בראשו את תחילת הדברים היה עוד לפני שנים,
ופעמיים היה צריך להוציא מביהמ"ד את שמו ואח"כ מסובב בין הציבור שכולם יחתמו כשיהודי פליט מהשואה ללא משפחה ושם
אחד היושבים ראשונה בממלכת היהלומים, ג"כ ,כמו שהוא מתחזק בזה. ושארית רצה להקים לעצמו שם עולם טוב
אח"כ ניגשו לומר לאדמו"ר שזה מידי קיצוני, מבנים ומבנות ,והגיע להתייעץ עם אדמו"ר
נהפך לאיש אחר
ואותו אדם נפגע היות ובכל מקום שמגיע ידועה ומפורסמת אהבתו לכל אשר בשם זי"ע )בעת מגוריו בארה"ב קודם שנות
מרגיש שהלכה כמותו. ישראל יכונה ,ואי יכולתו לראות בצער ולו נשיאותו( האם לכתוב ס"ת וכדו' ,אך הרבי
כמו"כ ,התלוננו פעם בפניו גבאי ביהמ"ד, הקטן ביותר של יהודי ובודאי לא בבזיון ברבים יעץ לו מיזם חדשני ,והוא להפיץ חומר
שהיה עשיר אחד שהיה מגיע "נסיעות" לרבי של ישראל ,גם לא היה שייך להיות אתו בשום באיסור השיחה בתפילה.
ותורם סכום הגון להחזקת בית המדרש מריבה ומחלוקת וכדו' ,תמיד ויתר בכל דבר ומי יקח ע"ע את עול ההתעסקות? כמובן
| 2שומרי משמרת הקודש
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 56
רבי שמעון בר יוחאי ,אולם הסגולה לקבלת ממקומו לסוף ביהמ"ד ותפסו לאותו אדם לתקופה ממושכת ,אולם דיבר פעם בתפילה,
התפילה היא ע"י שיקבל ע"ע קבלה טובה בידיו ולקחו עמו עד לארון הקודש ,ושם אמר בהרגישו "לי כן מותר ,הרי אני שונה" ,וכמובן
שלא לדבר בשעת התפילה ,ואז בטוח לו בתקיפות ,דורש אני ממך שתבטיח כאן ליד שהרבי לא נשא פני עשיר ,ומיד מחה בו בכל
שימלאו בקשותיו. ארוה"ק ששום פעם לא תשוחח ולו מילה תוקף ,ונפגע .וכיום הינו תורם גדול במקום
מידי שנה היה מגיע לביקור בעשי"ת אל אחת בתפילה ,וכך החדיר לו בתודעה את אחר ,וכאן איננו מגיע יותר ,וטענו הגבאים
מחותנו כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ זי"ע ,וכמה חשיבות הדבר ,ושאינו מקום להיתול כלל ח"ו. שנגרם להם הפסד ,אולם אדמו"ר זי"ע לא
פעמים חזרה ע"ע השיחה ,באשר קיבל את דבריהם ,וסבר כי אין שום דבר
הוויז'ניצ'ער רבי פותח ומספר כמה קוויטלעך הקודם לשתיקה וכבוד השכינה בשעת
קשים יש מהמחלה הנוראה רח"ל .ואומר: התפילה.
לעלוב'ער רבי יש לכם מילה בשמים ,תבטלו זכורני שפעם בסוף התפילה היה רעש
את המחלה הזאת .והרבי כדרכו בענוות חן
שותק כאילו לא דובר אליו ,וכאילו אין לו ִ ּב ְ ׁשעַ ת הַ ְּתפִ ילָ ה מכיוון הכניסה לביהמ"ד ,ולאחר התפילה
בירר סיבת הדבר ,ונאמר לו שיש אנשים
שייכות לדברים שממעל בשמים .אולם פעם שמתירים לעצמם לדבר מחוץ לביהמ"ד
אחת הסתובב לציבור מחסידי ויז'ניץ שנכחו
שם ואמר :אצלינו לא מדברים בתפילה! והיה
ּו ְק ִריאַ ת הַ ּת ֹו ָרה )בלובי ,לא בתוך ביהמ"ד( ,ומזה נגרם רעש.
מיד נשא קולו והכריז :מי שבא לכאן כדי לדבר
נראה מזה תשובה ברורה לביטול המחלה השלט המפורסם שקבע הרבי מלעלוב ואפי' שם בחוץ עדיף שלא יבוא כלל
)ולאחר כמה שנים נשמע מפורש כדבר הזה לביהמ"ד ,טוב ויפה שיתפלל ביחידות בביתו.
ממרן בעל שבט הלוי זצוק"ל ,השתיקה
לרומם כבוד התפילה פעם שבת שבתו בטבריה אצל רמבעה"נ
כל הנכנס לביהמ"ד לעלוב רואה דבר
בתפילה מבטל המחלה ,וההיפך רח"ל( שונה וזר שאינו מצוי במקומות אחרים ,מעל ובשעת קריה"ת )בין גברא לגברא( היה איזה
ארון קודש הבנוי בפאר והדר מופיע הכיתוב: בנש"ק ששוחח ,וגער בו בחוזק ותוקף ,אחר
כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו
כידוע הרבי זי"ע חידש את העליה שתיקה יפה בשעת התפילה .ואמנם כשבנו התפילה אמר לו ,בודאי תרצה בעתיד לפתוח
המסורתית לציון אוהבן של ישראל הרה"ק ר' את האר"ק לא רצו לכתוב דבר זה ,אולם ביהמ"ד בדרך אבותיך ,תראה ,באם לא ידברו
דוד לעלוב'ער זי"ע .ובשנים ראשונות פקודתו שמרה ועמד ע"כ ,היות ודרש לייקר שם כלל ,יהיה ציבור יפה של מתפללים ,כדאי
כשנסיעה זו היתה כרוכה בהוצאה גדולה ולרומם בכל דרך אפשרית את נושא השתיקה לך הדבר!
ורבים רצו להשתתף ,אך לא יכלו להרשות בתפילה. גבוי מוחלט לעומדים על המשמר
לעצמם ,אמר הרבי שכל מי שיחתום שמקבל פעם בפורים בעת משתה היין ,עבר כאמור גם כשאנשים נפגעו מכך ,וכנ"ל
ע"ע לא לדבר בתפילה הוא יהיה נציגו ויזכירו הממונה על השקט בתפילה בתוך הקהל שהגיעו אורחים והיה זר להם ,וכמה פעמים
אישית. להתברך ,מיד לקחו ורקד עמו והחזיק בידו נאלץ הממונה להוציא את המשוחחים מחוץ
ועתה שהוא בגנזי מרומים ,בודאי גם שם השלט של איסור לדבר והיה זה גילוי מעומק לביהמ"ד ,ובאו להתלונן עליו שכך נוהג
עומד ומשמש ומבקש וממליץ עבור מי לבו לחשיבות הדבר. ומבייש אורחים ,אולם הרבי עונה לעומתם גם
שקיבל ע"ע תקנה קדושה זו .ואכן כך ,מקום מקל חובטים הייתי נותן בידו וטוב שנוהג כך,
מקור לישועה
ציונו הקדוש בהר הזיתים נודע כמקום ישועה מרגלא בפומיה ,אם החרש תחרישי בעת וזה עומד אצלי מעל הכל.
וכבר נתפרסמו מופתים ממש שלא דרך הזאת" ,עת" זה זמן תפילה כדכתיב ואני פעם התאונן המשגיח ,כי יש מי שמפריע
הטבע ,ע"י אנשים שהגיעו לציון וקיבלו ע"ע תפילתי לך ה' עת רצון .אם החרש תחרישי לו במלאכתו מלאכת שמים ,שעושה עצמו
שלא ידברו בתפילה ובקשו משאלותם ונענו בעת הזאת -דהיינו אם שותקים בעת כמדבר ,וכשבא להוכיחו אינו יכול לגעור בו
בדרך פלאי .אנשים שחיכו שנים לזש"ק התפילה ,אז -רווח והצלה יעמוד ליהודים. וכדו' ,מאחר וטענתו עמו" :לא דיברתי" ,מיד
ונושעו ,וגם שידוכים ורפואות ,ועוד. עניינים רבים תלה בנושא זה ,פעם אמר דרש הרבי לידע מי זה האיש ,ועל אף שלא
יה"ר שזכותו הגדולה תגן בעד כל היוזמים בשב"ק פר' בהעלותך באתרא קדישא מירון, רצה הממונה לגלות את שמו ,אך מחוסר
והמייסדים וכל מקיימי התקנה בתוך כלל לכל אדם יש משאלות שהוא צריך להיוושע ברירה אמר בציוויו של הרבי זי"ע.
ישראל לגח"ט וכל טוב ,אכי"ר. בהן ולזה מתפללים כאן אצל התנא האלקי מיד לאחר תפילת ליל ש"ק ,ניגש הרבי
המשך מעמ' 4
בטוחני שלאחר כל זאת תרגיש בעצמך מהפך גדול בכל נושא יקר וחשוב זה למה יקצוף ה' על קולך ויקרא עליך מי בקש זאת מידך רמוס חצרי.
ויהיה לך תועלת והצלחה מרובה. ועכשיו שמע לעצת ידיד ,א( קודם כל ,תפנים טוב טוב בראש שהדבר הזה
הנני מתנצל ומבקש שוב את סליחתך על הדברים שהיו קשים במקצת ,אולם דע אסור ,ע"י קריאה במאמרים המדברים בנושא ,ויותר מכל ,להחדיר בלב
לך שלא היו לי שום מטרה לצער אותך או לפגוע בך ח"ו ,ומ"מ אבקש את סליחתך ובמח את העניין כמאמר חז"ל :טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה
ומחילתך בלב שלם. מלקיות )ברכות ז .(.ב( תפילה להשי"ת שיעזור לך להתגבר על יצר זה ,גם קושי
והנני לאחל לך מעומקא דליבא שתזכה לעליה מרובה בתורה ועבודה ויר"ש, האיפוק וגם שינוי רגילות .ג( לפני כניסתך לביהמ"ד ,תחשוב רגע ,זהו ,מעתה
ובזכות החיזוק בשמירת כבוד התפילה וכבוד ביהמ"ד יעזור לך ה' ויתן לך שפע רב אין דיבורים) ,ואם הנך כבר נמצא בביהמ"ד בתחילת התפילה ,אז ברגע
ברוחניות ובגשמיות ,כתיבה וחתימה טובה בספשצ"ג ,שנה טובה ומתוקה בכל שמתחילים להתפלל תחשוב על כך( ד( תחשוב כמה נחת רוח הנך עושה בשמים
מילי דמיטב אמן כן יהי רצון. בשעה זו שהנך מתאפק ושומר על התקנה ואינך פורש מן הציבור .ה( התבונן
ידידך ומוקירך הדורש שלומך וטובתך כמה תועלת יש בזה לדעת שהנך יכול לשלוט בעצמך ,ואינך נגרר תמיד .ו( דע
)(- היטב ,לפום צערא אגרא ,שכרך מרובה בזה ובבא.
שומרי משמרת הקודש | 3
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 57
נ"י
לשולחן המערכת הגיע מכתב בדברים חודרים ונוקבים שנכתב ע"י אחד מבני הישיבה לידידו "
על אף שב"ה תוכנו אינו נוגע לרוב הציבור ,מגישים אנו לפניכם את המכתב כהווייתו באישורם,
וכמובן בהשמטת פרטים מזהים ,וישמע חכם ויוסיף לקח
בס"ד ,חודש הרחמים והסליחות תשע"ה
לכבוד ידידי היקר והנעלה המופלג בתוי"ש הבה"ח ....................נ"י
שלומים מרובים עליך,
שכל המשוחח נראה ממש כעוף מוזר שלא שייך לכאן בכלל( ,הבנתי שהדבר הזה זמן רב כבר רציתי לכתוב לך מכתב זה ,אך מכמה סיבות ועיכובים
סגור ומנוע ממני .בפרט התחזקתי מאוד בעניין ע"י מאמרים המדברים התעכבתי עד היום ,גם היה לי חוסר נעימות לכתוב מכתב זה ,אך כעת בזמן
בחשיבות וחומר עניין זה ,גם בעלון החודשי "שומרי משמרת הקודש" ,ועוד, זה שהוא חודש התשובה וחשבון הנפש ,אמרתי בלבי הפעם אכריח את עצמי
כמובן עזר וסיוע רב יש מצד ה"מצב" והאוירה בישיבה ,עד שעם הזמן הורגלתי ואכתוב ,והנני בתפילה להשי"ת ומקווה מאוד שיהיה אך ורק לתועלת העניין,
לכך יותר ויותר ,והגעתי למצב כיום שאין לי כבר כמעט שום קושי ונסיון מלדבר ולא יצא ח"ו תקלה מתחת ידי.
בשעת התפילה. הנני מתנצל מראש ומבקש את סליחתך על הדברים הנוקבים שהנני עומד
וכאן אני בא אל המטרה שלשם כך פניתי אליך במכתב זה .שמתי לב שעדיין לכתוב ,ויש בהם גם דברים קשים ,אך דע לך שאינני רוצה בשום אופן לצערך
קשה לך עם זה ,ומדבר מילה פה מילה שם )ולפעמים גם יותר מזה( ,בתחילה )עוד ח"ו ,כל כוונתי לתועלת ,והנני חושב שבזמן זה שכל אחד מתבונן ומנסה לתקן
באמצע החורף( הערתי לך פעם על זה ,אבל הראית לי פנים זעופות שמאז איני את מעשיו של כל ימות השנה ,עכשיו הוא הזמן הנכון שתקבל את דברי ,ולא
מעיז להעלות את הנושא ,ובפרט שאתה גם קצת מבוגר ממני ,גם ראיתי כמה כפגיעה ח"ו.
פעמים ש .............העיר לך ,וניערת אותו ממך בצורה מאוד מזלזלת ,באופן של ואגש ישירות אל הנושא.
"מי אתה בכלל" ,או "אל תגיד לי מה לעשות" .ובכל זאת הרי אי אפשר לדבר כמוני כמוך קבלנו ע"ע יחד עם כל בני הישיבה וחתמנו על הקבלה שלא
בביהמ"ד כ"כ בגלוי ,אז לכן אתה מסתתר ,וכשאתה רואה ש ................או לדבר בכל שעת התפילה.
.................רואה ושם לב שאתה מדבר )וכמובן שמהם כבר לא נעים לך לסלק אומר לך את האמת ,שבתחילת הדברים לא האמנתי שדבר זה יוכל להצליח
אותם( אתה מפסיק מלדבר .בקיצור אתה נלחם עם עצמך ועם כל העסק הזה ויהיה לו קיום ,ולא ייחסתי חשיבות לכל העסק הזה ,חשבתי שזה התלהבות
בצורה מאוד כושלת ומבישה. זמנית בלבד ,וכמו הרבה קבלות ותקנות בכל מקום שמחזיקות זמן קצר
אז ברשותך וכמו שהתחלתי ,רק בגלל שעכשיו זה ימי אלול וזמן תשובה וכל אחד בלבד .ובפרט שלא היתה התקנה מצד הנהלת הישיבה ,היה נראה לי כמעט
עושה לעצמו חשבון נפש לשנות את הדרך שלו ליותר טוב ,אני מאמין שתקבל את בטוח שאין לתקנה זו סיכויי הצלחה ,הרי אין מי שיאכוף את זה.
הדברים כמו שהם ,ולא תיפגע ממני חלילה ,כי אז גם איבדתי את המטרה וחבל. למעשה חתמתי כמו כולם משתי סיבות (1 ,לכבד את המארגנים ,שראיתי
לכן קודם אצטט לך שני מקורות שמדברים בחריפות על הנושא ,ואחר כך שמע עד כמה חשוב להם דבר זה (2 .היה מצב גדול מאוד מצד הציבור ,ולא
לי כמה עצות שאני עשיתי ויכולים לעזור גם לך בעניין. רציתי להיות שונה מכולם .אך עדיין רציתי לראות מה יהיה ,ותוך כמה זמן
בספר ראשית חכמה )שער הקדושה פרק י"ד ,שמדבר שם בנושא קדושת כל התקנה הזאת תחלוף כעורבא פרח.
הדיבור( וז"ל :וכתב בספר הרוקח המדבר בבית הכנסת וחבריו משבחים מה אומר לך? עם הזמן הופתעתי מאוד ,שעובר חודש ועוד חודש ,והדבר
ומשוררים קורא אני עליו על כל שכיני הרעים ,כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם הזה נכנס למודעות הציבור יותר ויותר .לא העליתי על הדעת ולא האמנתי
ופושעים יכשלו בם ,ולא נמנה עם חבריו ומואס לשבח לקונו הוא משיג גבול שלמשל פלוני ופלוני המבוגרים )לא משנה השם( יוכלו לעמוד בזה .ובאמת
הבורא ,ואהי להם למקדש מעט ,אלו בתי כנסיות אין נוהגין בהם קלות ראש, גם לי היה קשה בהתחלה עם זה ,לשנות הרגל זה תמיד דבר קשה ,כ"ש
כדאמרינן בפרק שני דמגילה אלקים נצב בעדת אל .והמדבר עושה כאלו הופך להתאפק כשרוצים מאוד לומר לחבר איזה מילה ומונעים אותך מכך.
אליו עורפו יאמר מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה נטיתי ידי ואין מקשיב אך לאחר זמן שראיתי שתקנה זו נכנסה לישיבתנו כעובדה מוגמרת )עד
המשך בעמ' 3
בעז"ה יוזכרו כל החותמים על התקנה הק' נדבת הרה"ג ר' ישראל קורנבליט שליט"א
מרבני הישיבה
בציון כ"ק אדמו"ר מלעלוב זי"ע לזכר נשמת כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי שמעון נתן נטע זצוק"ל
שכל ימיו פעל בעניין נשגב וקדוש זה בן כ"ק האדמו"ר הרה"ק רבי משה מרדכי זצוק"ל מלעלוב
ויה"ר שימלא ה' כל משאלותינו לטובה זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
| 4שומרי משמרת הקודש
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 58
¢¤¢¤
¬±²
¦ª¡¤ª¦°¦¯°§°
¡ª ¦¤¤ª¦ °¦ ¯° §°
~ ~
~ ~ ~ ~
~~
* ~ ~ ~~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~~ ~~
~ ~ ~ : ~
~ .
~ ~ ~: ~
~ ~ ~
~ ~
~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ r
~ ~ ~ ~ ~ :~ :
~ ~ ~ ~
~~
~ ~ ~
~
~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~~ ~
~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~
~~~ ~~
~ ~ & $ ~ ~
~~~ ~~~ ~ ~
~ ~ ~ ~~~ ~
~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~
~ ~
~ ~
~ ~
~ ~ ~
~~
~ ~ ~ ~~~~
~
~ ~ ~~~~~
~ ~ ~ ~~
~ ~ ~~
" ~ ~ ~ ~~ ~~ :
~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~ :
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~~ ~
~~~~~ ~~~
~ ~~~~
~ ~
~ ~ ~ ~ * ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~~~
~ ~ ~ ~~
~ ~
~ ~ ~~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז 59
~ ~~ ~ *
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~~~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~
~~ ~ ~
~ ~ ~ ~~~
~ :
~ ~
~ ~ ~~~
*
~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ :
~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~
~ ~
~ ~
~ ~~
~ ~ ~ ~
~ &~ ~ $
~
~~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~~~ ~ ~ ~~:
~~~ ~~
~ ~ ~ ~
~: ~:
~ $~&~ :
~~
~ ~ : *
~ ~ ~
~ ~ : ~~~
~
~ ~ ~
~~
~ ~ : ~ ~
~~
~~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~
~ ~~ ~~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~~
~~p r o ~ ~~
~ ~~ ~ ~ ~~º
r
n
~~ ~~~ ~
~ ~ ~
~~ ~
~ ~~ ~~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~
~~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ :
~~ ~ ~ ~ ~~
~ ~
~ ~ ~ ~~ ~
~»À ~ ~ ~ ~
~ ~ ~~
~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~ ~
~ ~ " ~ ~ ~ ~ ~~
~~~~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~" ~~ ~
~~ ~" ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~~~ ~~
~ ~~~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~ ~~:
~~~ ~
~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~~
~5387722@gmail.com
טועמיה -דפוס ספיד פרשת האזינו תשפז ¡¤±¤ª¦°¦¯°¥¡°¦§°£±¡¡°§°¦²£¤
60
לקט פירושים מתוך שיעור פרשת שבוע
בביהכנ"ס "דברי שיר" רח' זכריה 4ב"ב יום חמישי בשעה 22:00
גליון מס' 981 האזינו – שבת שובה – יום כיפור תשפ"ז
בּוֹרא כְּ ַלפָּיו,וּת ִמיהוֹת עַ ל הַ נְהָ גַת הַ ֵ עוֹלוֹת ְל ֶנגֶד עֵ ינָיו מַ חֲ שָׁ בוֹת ְ " ַי ֲערֹף כַּמָּ טָ ר ל ְִק ִחי ִתּזַּל כַּטַּ ל ִא ְמ ָר ִתי" )לב ,ב(
הוּתהּ שֶׁ ל הַ ְתּפִ לָּה ֵאינָהּ מֻ שֶּׂ גֶתֵ ,אין ִהיא ִמ ְת ַקבֶּ לֶת וּמֵ ַאחַ ר שֶׁ מַּ ָ מַ דּוּעַ ִה ְק ִדּים "מָ טָ ר" ְל"טַ ל" ,וַהֲ ל ֹא מָ טָ ר פָּחוֹת ָתּ ִדיר מֵ אֲ שֶׁ ר
לִפְ נֵי הַ ָקּבָּ "ה. הַ טַּ ל שֶׁ ֵאינוֹ נֶעְ צָ ר לְעוֹלָם?
הֲ ֵרי לָנוּ ,שֶׁ ָאדָ ם הָ רוֹצֶ ה לִזְ כּוֹת ל ְִראוֹת בְּ טוּב ה' עִ מּוֹ וְ לִזְ כּוֹת ָכּ ִדּיֵּק הָ ַרב שָׁ אוּל בְּ ָרא זַצַ "ל בְּ ִספְ רוֹ "גִּ בְ עַ ת שָׁ אוּל" ,וּבֵ ֵאר,
לּוֹתיו ִתּ ְת ַקבֵּ ְלנָה בִּ ְשׁעַ ת פּ ְֻרעָ נוּת ,מֻ כְ ָרח לְהַ ְרגִּ יל עַ צְ מוֹ שֶׁ ְתּפִ ָ שֶׁ הַ מָּ טָ ר ֵאינוֹ נֹחַ לִבְ נֵי ָאדָ ם ,וְ גַם מַ כֶּה בְּ כֹחַ ,מַ ה שֶּׁ ֵאין כֵּן הַ טַּ ל,
בְּ מֶ שֶׁ כָּל יְמֵ י חַ יָּיו ל ְִה ְתבַּ טֵּ ל לִפְ נֵי ה' וְ לָדַ עַ ת כִּ י כָּל ְדּ ָרכָיו ָלכֵן ִה ְק ִדּימוֹ לִפְ נֵי הַ מָּ טָ ר.
ִמ ְשׁפָּט וְ כִ י צַ ִדּיק וְ יָשָׁ ר הוּאֵ ,א-ל אֱ מוּנָה וְ ֵאין עָ וֶל. תּוֹרה הַ ְקּדוֹשָׁ ה :בִּ ְת ִחלַּת לִמּוּדוֹ, ָכּ הוּא גַּם הַ סֵּ דֶ ר בְּ לִמּוּד הַ ָ
ָקשֶׁ ה ל ָָאדָ ם ל ְַקבֵּ ל טַ עַ ם בַּ לִּמּוּד וּלְהַ ְת ִמיד בְּ לִמּוּדוֹ ,וַהֲ ֵריהוּ
"הַ ְלה' ִתּגְ ְמלוּ ז ֹאת עַ ם נָבָ ל וְ ל ֹא חָ כָם" )לב ,ו( בִּ בְ ִחינַת "מָ טָ ר" .אֲ בָ ל בַּ הֶ ְמשֵׁ ,כַּאֲ שֶׁ ר כְּ בָ ר לָמַ ד הַ ְרבֵּ ה -
ֶאת הַ ִמּלִּים "עַ ם נָבָ ל וְ ל ֹא חָ כָם" ִתּ ְרגֵּם אוּנ ְְקלוֹס" :עַ מָּ א דוֹמים ְל"טַ ל". תוּקים ִמ ְדּבַ שׁ וְ ֹנפֶת צוּפִ ים וְ ִ הַ ְדּבָ ִרים ַנע ֲִשׂים ְמ ִ
אוֹרי ְָתא וְ ָלא חַ כִּ ימוּ".ְדּ ַקבִּ ילוּ ַ ֵאלּוּ הֵ ם ִדּבְ ֵרי הַ ַתּנָּא בְּ ָאבוֹת )ו ,א(ָ " :כּ ִהיא דַּ ְרכָּהּ שֶׁ ל
תּוֹרה ֶאל הַ ַתּ ְרגּוּם אוֹנ ְְקלוּס, ִאם ָאנוּ מַ ְקבִּ ילִים ֶאת הַ ִמּ ָלּה שֶׁ בַּ ָ תּוֹרה" ,הַ יְנוּ בִּ ְת ִחלַּת הַ לִּמּוּד " -פַּת בְּ מֶ לַח תּ ֹאכַל וּמַ יִם ָ
אוֹרי ְָתא" ,כְּ לוֹמַ ר עַ ם יוֹצֵ א שֶׁ "עַ ם נָבָ ל" הוּא "עַ מָּ א ְדּ ַקבִּ ילוּ ַ תּוֹרה נ ְִקנֵית בְּ ִמעוּט ַתּעֲנוּג .אֲ בָ ל הָ עוֹשֶׂ ה שׂוּרה ִתּ ְשׁ ֶתּה" ,הַ ָ בַּ ְמּ ָ
תּוֹרה. שֶׁ ִקּבֵּ ל ֶאת הַ ָ תּוֹרהכֵּן ,לְבַ סּוֹף ַ " -א ְשׁ ֶרי " -גַּם בָּ עוֹלָם הַ זֶּה ,וְ הַ ְמ ַקיֵּם ֶאת הַ ָ
וְ הַ ְתּ ִמיהָ ה בָּ ז ֹאת ַרבָּ ה ְמאֹד -הֲ י ִָתּכֵן?! מֵ ֹענִי סוֹפוֹ ל ְַקיְּמָ הּ מֵ עֹשֶׁ ר.
דוֹשׁים מַ ְסבִּ יר הָ ַר ְמבַּ "ן ֶאת הַ פָּסוּק ) ַויּ ְִק ָרא בִּ ְת ִחלַּת פּ ָָרשַׁ ת ְק ִ
"קד ִֹשׁים ִתּ ְהיוּ כִּ י ָקדוֹשׁ אֲ נִי" ,וְ אוֹמֵ ר ,כִּ י ָא ְמנָם יט ,ב(ְ : "הַ צּוּר ָתּ ִמים ָפּעֳלוֹ" )לב ,ד(
סוּרים ,אֲ בָ ל יָכוֹל אוֹתנוּ לִפְ רֹשׂ ִממַּ אֲ כָלוֹת אֲ ִ ָ ירהתּוֹרה ִהזְ ִה ָ הַ ָ הַ הַ כְ נָעָ ה לִפְ נֵי הַ ָקּבָּ "ה ,וְ הַ י ְִדיעָ ה כִּ י כָּל דַּ ְרכֵי הַ נְהָ גָתוֹ ַנעֲשׂוֹת
וּמזּוֹ ְללֵי בָּ שָׂ ר ,וְ ל ֹא ַי ֲעבֹר עַ ל שׁוּם ָאדָ ם ל ְִהיוֹת ִמסּוֹבְ ֵאי ַייִן ִ בְּ צֶ דֶ ק ,לְל ֹא שׁוּם עָ וֶל ,חָ לִילָה ,בְּ כֹחָ הּ לְהָ בִ יא ל ָָאדָ ם יְשׁוּעָ ה,
תּוֹרה" .וְ עַ ל תּוֹרהֶ ,אלָּא י ְִהיֶה בְּ גֶדֶ ר "נָבָ ל בִּ ְרשׁוּת הַ ָ ִאסּוּר שֶׁ בַּ ָ וְ לַהֲ ֹפ ֶאת ִמדַּ ת הַ ִדּין ל ְִמדַּ ת ַרחֲ ִמיםָ ,כּ שֶׁ בְּ עֵ ינָיו יוּכַל ל ְִראוֹת
תּוֹרה וְ ָא ְמ ָרהְ " :קד ִֹשׁים ִתּ ְהיוּ" ,כְּ לוֹמַ ר, אוֹתנוּ הַ ָ ָ ירה ָכּ ִהזְ ִה ָ ֶאת הַ טּוֹב שֶׁ בְּ הַ נְהָ גַת ה' כְּ ַלפָּיו.
ַקדֵּ שׁ ֶאת עַ צְ ְמ אֲ פִ לּוּ בַּ ְדּבָ ִרים הַ מֻּ ָתּ ִרים ְל . "מזְּ ֵקנִים בְּ עִ ְניָן זֶה ְמבָ ֵאר הָ ַרב ְשׁטֵ ינְמַ ן זצ"ל בַּ חוֹבֶ ֶרת ִ
וְ אוֹמֵ ר ַ -רבִּ י בָּ רוּ דֹּב פּוֹבַ ְר ְס ִקי ,בְּ ִספְ רוֹ בַּ ד קֹדֶ שׁ כִּ י עַ ל פִּ י בּוֹרא ֶא ְתבּוֹנָן" שֶׁ מַּ הוּת הַ ְתּפִ לָּה ִהיא ִה ְתבַּ ְטּלוּת וְ הַ כְ נָעָ ה לִפְ נֵי הַ ֵ
ִדּבְ ֵרי הָ ַר ְמבַּ "ן הַ לָּלוּ נ ִָתּן לְהָ בִ ין ֶאת ַכּ ָוּנַת הַ ַתּ ְרגּוּם אוּנ ְְקלוֹס. קּוֹרה ל ָָאדָ ם. י ְִתבָּ ַר בְּ כָל ִמ ְק ֶרה שֶׁ ֶ
תּוֹרה צִ וְּ ָתה עָ לֵינוּ " ְקד ִֹשׁים ִתּ ְהיוּ"ִ ,מי שֶׁ הָ יָה כִּ י ִאם ל ֹא שֶׁ הַ ָ ָא ְמנָם – מַ ע ֲִשׂים שֶׁ בְּ כָל יוֹם הֵ ם שֶׁ ִמּ ְת ַרחֲ ִשׁים ל ָָאדָ ם ְמא ָֹרעוֹת
תּוֹרה ,אֲ בָ ל ל ְַאחַ רזוֹלֵל וְ סוֹבֵ א נ ְֶחשָׁ ב ַרק ְלנָבָ ל בִּ ְרשׁוּת הַ ָ יאים אוֹתוֹ בִּ ל ְִתּי צְ פוּיִים שֶׁ ֵאינָם נ ְִר ִאים לוֹ כְּ טוֹבִ ים ,וְ הֵ ם ְמבִ ִ
תּוֹרה צִ וְּ ָתה שֶׁ נּ ְַקדֵּ שׁ ֶאת עַ צְ מֵ נוּ אֲ פִ לּוּ בַּ מֻ ָתּר לָנוִּ ,אם כֵּן ִמי שֶׁ הַ ָ לְמַ ְחשָׁ בָ ה :מַ דּוּעַ ֵא ַרע לִי דָּ בָ ר ָכּזֶה? מַ ה זּ ֹאת עָ שָׂ ה לִי אֱ ִקים?
יאה הוּא נָבָ ל אֲ ִמ ִתּי .וְ זֶהוּ שֶׁ אוֹמֶ ֶרת וּסבִ ָ שֶׁ חַ י חַ ֵיּי זְ לִילָה ְ ִאם מַ חֲ שָׁ בוֹת מֵ עֵ ין ֵאלּוּ י ְַט ִרידוּ ֶאת הָ ָאדָ ם בִּ ְשׁעַ ת ְתּפִ לָּתוֹ,
תּוֹרה כְּ שֶׁ לּ ֹא חַ יִּים תּוֹרה "עַ ם נָבָ ל" ,כִּ י ַאחֲ ֵרי ַקבָּ לַת הַ ָ הַ ָ מַ ְשׁמָ עוּת הַ ְדּבָ ִרים ִהיא ,שֶׁ בִּ ְמקוֹם שֶׁ הַ ְתּפִ לָּה ָתּבִ יא אוֹתוֹ
תּוֹרה ,וְ ָלכֵןבִּ ְקדֻשָּׁ ה וּבִ פְ ִרישׁוּת ז ֹאת ִהיא נְבָ לָה וְ ל ֹא בִּ ְרשׁוּת הַ ָ יוֹתר לִפְ נֵי הַ שֵּׁ ם י ְִתבָּ ַר ִ ,היא ְתּהַ וֶּה עֲבוּרוֹ לְהַ כְ נָעָ ה גְּ דוֹלָה ֵ
אוֹרי ְָתא".
ִתּ ְרגֵּם אוּנ ְְקלוֹס" :עַ מָּ א ְדּ ַקבִּ ילוּ ַ בּוֹרא ,אֲ שֶׁ ר כִּ בְ יָכוֹל ֵאינוֹ כְּ עֵ ין הַ בָּ עַ ת ִאי ֵאמוּן בְּ הַ נְהָ גָתוֹ שֶׁ ל הַ ֵ
שׁוֹפֵט אוֹתוֹ בְּ צֶ דֶ ק ,וַאֲ פִ לּוּ ִמבְּ ִחינָה ְמסֻ יֶּמֶ ת ֵתּחָ שֵׁ ב כְּ הַ ְת ָרסָ ה
"כְּ נֶשֶׁ ר יָעִ יר ִקנּוֹ עַ ל גּוֹ ָזלָיו י ְַרחֵ ף" )לב ,יא( בִּ פְ נֵי הַ ָקּבָּ "ה עַ ל הַ נְהָ גָתוֹ ִאתּוָֹ ,כּ שֶׁ ִהיא ִתּגְ רֹם לוֹ הַ הֶ ֶפ
הַ נְהָ גָתוֹ שֶׁ ל הַ ָקּבָּ "ה עִ ם בָּ נָיו ְמשׁוּלָה ְלנֶשֶׁ ר הַ ְמטַ פֵּל בְּ גוֹ ָזלָיו, הַ גָּמוּר ִממַּ ְט ָר ָתהּ הָ אֲ ִמ ִתּית.
אפֶן כְּ שֶׁ הוּא ְמסַ פֵּק לָהֶ ם בַּ ע ֲִדינוּת וּבְ חֶ ְמלָה ֶאת כָּל צָ ְרכֵיהֶ ם בָּ ֹ לְפִ י זֶה – מַ ְמ ִשׁי ר ֹאשׁ הַ י ְִשׁיבָ ה – נ ִָתּן לְהַ ְסבִּ יר ֶאת הַ ִחלּוּק
יוֹתר.הַ טּוֹב בְּ ֵ "שׁ ַניִם שֶׁ עָ לוּ ל ִַמּטָּ ה וְ חָ ְליָן שָׁ וֶה,בַּ גְּ מָ ָרא )ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה יח ע"א(ְ :
'קּן'בּוֹרא עוֹלָם ִמ ְתמַ ֵקּד בַּ ֵ ֶאחָ ד הַ בִּ טּוּיִים לַהַ נְהָ גָה הַ נּ ִִסּית שֶׁ ל ֵ וְ כֵן ְשׁ ַניִם שֶׁ עָ לוּ ַלגּ ְַרדוֹם לִידוֹן ,וְ ִדינָן שָׁ וֶה -זֶה י ַָרד וְ זֶה ל ֹא
דּוֹאג לְהַ ְמצִ יא ְלכָל ָאדָ ם וְ ָאדָ ם .מֵ עוֹלָם ל ֹא שָׁ מַ עְ נוּ עַ ל שֶׁ הוּא ֵ י ַָרד ,זֶה נִצַּ ל וְ זֶה ל ֹא נִצַּ לִ ,מפְּ נֵי מַ ה זֶּה י ַָרד וְ זֶה ל ֹא י ַָרד ,זֶה
ַאבְ ֵר שֶׁ ִה ְתחַ ֵתּן וְ גָר בְּ אֹהֶ ל ...וְ ל ֹא לַשָּׁ וְ א ָאמַ ר הָ ַא ְדמוֹ"ר נִצַּ ל וְ זֶה ל ֹא נִצַּ ל? -זֶה ִה ְת ַפּלֵּל וְ ַנ ֲענָה ,וְ זֶה ִה ְת ַפּלֵּל וְ ל ֹא ַנ ֲענָה.
אטמַ ר ,שֶׁ ֶאחָ ד ִמן הַ נּ ִִסּים שֶׁ ל הַ דּוֹר הֶ חָ דָ שׁ ,אֲ שֶׁ ר ָקם ִמסַּ ְ ִמפְּ נֵי מָ ה זֶה ַנ ֲענָה ,וְ זֶה ל ֹא ַנ ֲענָה? -זֶה ִה ְת ַפּלֵּל ְתּפִ לָּה ְשׁלֵמָ ה,
ירהִ ,מבְּ לִי שֶׁ ַאף ֶאחָ ד שּׁוֹאה ,הוּא -שֶׁ ֻכּלָּם מוֹצְ ִאים ִדּ ָ ל ְַאחַ ר הַ ָ ַנ ֲענָה ,וְ זֶה ל ֹא ִה ְת ַפּלֵּל ְתּפִ לָּה ְשׁלֵמָ ה ,ל ֹא ַנ ֲענָה".
יָכוֹל לְהַ ְסבִּ יר ז ֹאת. יטוּאצְ יָה,
ָ ְאוֹתהּ ִסאוֹרה ְשׁנֵי הָ אֲ נ ִָשׁים הַ לָּלוּ נ ְִקלְעוּ ל ָ לִכְ ָ
ירה ,וּבְ יוֹם הַ שֶּׁ בַ ע בְּ ָרכוֹת ָאב לְשֶׁ בַ ע בָּ נוֹת ִה ִשּׂיא ֶאת בִּ תּוֹ הַ צְּ עִ ָ וּשׁנֵיהֶ ם ָראוּ ֶאת הַ מָּ וֶת מוּל עֵ ינֵיהֶ םְ .שׁנֵיהֶ ם י ְָדעוּ ָיפֶה מָ ה ְ
הָ ַאחֲ רוֹן שֶׁ לָּהּ בִּ ֵקּשׁ לָשֵׂ את ְדּבָ ִרים .הַ צִּ בּוּר כֻּלּוֹ ִהטָּ ה ֶאת ָאזְ נוֹ. ֲעלֵיהֶ ם ַלעֲשׂוֹת עַ ל ְמנָת ל ְִהנָּצֵ ל ,וְ עָ שׂוּ ז ֹאת ,שֶׁ הֲ ֵרי ְשׁנֵיהֶ ם
ל ֹא ִאישׁ ְדּבָ ִרים הָ יָה אוֹתוֹ ָאב ,וְ עַ ד כֹּה מֵ עוֹלָם ל ֹא ִדּבֵּ ר בְּ כָל וּתפִ לַּת הַ שֵּׁ נִי – ִה ְת ַפּלְּלוּ ,אוּלָםְ ,תּפִ לָּתוֹ שֶׁ ל הָ ֶאחָ ד ִה ְת ַקבְּ לָה ְ
הַ ְשּׂמָ חוֹת שֶׁ עָ ַר . ל ֹא.
יקה שֶׁ ִה ְשׂ ָתּ ְר ָרה בַּ מָּ קוֹם נ ְִשׁמַ ע הֵ יטֵ ב קוֹלוֹ הַ בָּ רוּר: בִּ ְשׁ ִת ָ וְ ָקשֶׁ ה ,הֲ ל ֹא ְשׁנֵיהֶ ם ָרצוּ ְמאֹד ל ְִהנָּצֵ ל ,וְ לָבֶ טַ ח ִה ְת ַפּלְּלוּ עַ ל ָכּ
בּוֹתי ,רוֹצֶ ה אֲ נִי לוֹמַ ר ָלכֶם שֶׁ ִח ַתּנ ְִתּי שֶׁ בַ ע בָּ נוֹת – "מוֹרי וְ ַר ַ
ַ מֵ עֹמֶ ק לִבָּ םִ ,מפְּ נֵי מָ ה ְתּפִ לָּתוֹ שֶׁ ל ֶאחָ ד מֵ הֶ ם נ ְֶחשֶׁ בֶ ת ְתּפִ
