חשבתי דרכי · Chushavti Deruchai — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ערב יום הכפורים התשפ"ז
"ארפא משובתם אוהבם נדבה" – כח הנדבה שבתשובה נחשב כשוחד אצל ה'
יתברך ובזה מתבטל הדין
לתת לו משהו משום שהכל שלו ,כלומר ,שהמידה משמע מדברי הגר"א שיש זמנים
המוזכרת בתורה (דברים י' י"ז) "ולא יקח שוחד" היא רק
כי אין אפשרות כזאת ,ואם היינו מוצאים אופן כזה זה אכן שהקב"ה נוטל שוחד
היה אפשר ,וצריך ביאור.
על הפסוק במשלי (ו' ל"ה) "לא ישא פני כל כופר
תשובה ומעשים טובים נקראים שוחד אצל ולא יאבה כי תרבה שוחד" ,מבאר הגר"א (בחלקו השני
הקב"ה של הפסוק) "פירוש בשעת חשבון לפני מלך מלכי
המלכים הקדוש ברוך הוא לא יאבה ליטול ממנו שוחד,
המהר"ל [דרך חיים שם] מביא את דברי הרמב"ם והיינו לחשוב המצוות נגד העבירות והוא הדין כאשר
על המשנה "מה שאמר כאן ולא יקח שוחד אין ענינו שלא מכניסין אותו לקבר".
יקח שוחד להטות הדין ,כי זה מן השטות שירוחק מן
הש"י מה שלא יצוייר ואף לא ידומה כי איך ינתן לו שוחד את תחילת הפסוק "לא ישא פני כל כופר",
ומה יהיה השוחד .אבל ענינו הוא שלא יקח שוחד מבאר הגר"א ,שאם נגזר עליו שימות לא יוכל לפדות את
הטובות כמו שיעשה האדם אלף טובות ורעה אחת שלא עצמו ,רק אם נגזר שיוכל לפדות את עצמו אז יוכל לפדות
ימחול לו הש"י העבירה ההוא לרוב טובותיו ויחסר לו את עצמו ,וההמשך הוא ,כי בשעת חשבון הקב"ה לא
מאלף טובותיו טובה אחת או יותר ,אבל יענש על זאת יאבה לקבל שוחד ,היינו ,לחשב את המצוות באופן
הרעה האחת ויגמלהו על הטובות ההם כולם וזהו לא יקח שיורידו כנגד העבירה ממשקל המצוות ,וזה נקרא שוחד.
שוחד ,והוא כמו לא ישא פנים שיענש הגדול במעלות על ומסיים הגר"א" ,והוא הדין כאשר מכניסים אותו לקבר".
דבר מועט כמו שנענש משה רבינו וכו'". משמע מדברי הגר"א שיש זמנים שנוטלים שוחד ורק
בזמן ההוא לא נוטלים ,וצריך לבאר זאת.
בהמשך הדברים מביא המהר"ל מדרש מופלא
(מדרש תהילים מזמור י"ז ,ומובא ברוקח בפירוש לסידור "ולא מקח שחד שהכל שלו" -משמע
התפילה ,בתפילת נעילה על "אתה נותן יד לפושעים") על מהמשנה שלולא כן היה נוטל שוחד
הפסוק "מלפניך משפטי יצא"" ,א"ר לוי א"ל הקדוש
ברוך הוא חנם עשיתי לך ,א"ל דוד רבונו של עולם ,כתבת במשנה במסכת אבות (ד' כ"ב) "הוא היה אומר
בתורתך ושוחד לא תקח והן מתייראין ליקח שוחד ולדון הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון ,לידע
אותי ,אבל אתה נוטל ,מלפניך משפטי יצא .ומנין להודיע ולהודע שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא
שהקב"ה נוטל שוחד שנאמר שוחד מחיק רשע יקח ,ומהו המבין הוא הדיין הוא עד הוא בעל דין והוא עתיד לדון,
השוחד שהקב"ה נוטל מן הרשעים בעולם הזה ,תשובה ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא
ותפלה וצדקה ,לכך אמר דוד מלפניך משפטי יצא .אמר פנים ולא מקח שוחד שהכל שלו ,ודע שהכל לפי החשבון
הקב"ה לישראל בני עד ששערי תשובה פתוחין עשו כו'" .צריך להבין ,מה הכונה שאין לפניו מקח שוחד ,וכן
תשובה ,שאני נוטל שוחד בעולם הזה ,אבל משאני יושב מהי נתינת הטעם שהכל שלו ,כי משמע שאין אפשרות
לעילוי נשמת האשה בלה בת הרב מנחם הלל ע"ה
1
להערות והארות ובכל ענייני "חשבתי דרכי" ניתן לפנות ל 02-6424736 נכתב באישור המשפחה
עלה בידינו ,שכאן כביכול יש אופן לתת לקב"ה בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד שנאמר לא ישא פני כל
דבר שהוא לא שלו .מעתה ,במשנה כתוב "שאין לפניו כופר ,לפיכך אמר דוד תודיעני אורח חיים ,אלו עשרת ימי
מקח שוחד שהכל שלו" ,היינו ,זה רק מחמת שאין תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים".
אפשרות לתת לו דבר שאינו שלו ,כי אחר שאנו מחוייבים מבואר שבעולם הזה יש שוחד .ומסיים המהר"ל
בעצם מציאותנו הכל נתבע מאיתנו ומה אנו נותנים ,הרי "ויש לך לדעת כי הוא ית' רוצה בתשובה ומעשים טובים
זה לא שלנו .אולם כאן למדנו חידוש ,שישנה נתינה ולפיכך דבר זה נקרא שוחד אל השי"ת".
כשחוזרים ומחדשים את הרצון אחר שהסתלק לגמרי
כתוב כאן דבר חדש ויסוד מופלא .עומק הדבר ,כי
כביכול מהחובה .את זה הקב"ה מבקש" ,עד ששערי
במשנה כתוב שהקב"ה לא לוקח שוחד כי הכל שלו,
תשובה פתוחים עשו תשובה שאני נוטל שוחד בעולם
אולם אם נמצא דבר שבגדרי תורה אינו שלו וניתן לו ,זה
הזה".
יקרא שוחד ולא ישב בדין ,והדברים מבהילים.
הדין מסתלק מיד כשמסלקים את הרצון
אחר "ארפא משובתם" נקרא "אוהבם נדבה"
לחטוא אף שעדיין לא השלים הכפרה
כאילו מתנדב מעצמו
ואף שכמו שכותב רבנו יונה בשערי תשובה (שער
המהר"ל עצמו כותב ,שהסיבה שתשובה מועלת
א') ישנם מדרגות רבות לתשובה וכפרה שלימה שייכת
היא כמו שכתוב "ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב
רק לפי שלמות גדרי התשובה ,וז"ל "והנה מדרגות רבות
אפי ממנו" ,כי בעל תשובה יש לו מעלה ,שמכאן ואילך
לתשובה ,ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הקדוש ברוך
כשעושה מצוות אחר שהרשיע ועזב את רשעו ,נידון כמו
הוא .ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה ,אך לא תטהר
שעושה זאת מנדבה ולא מחיוב" .אוהבם נדבה" ,זה
הנפש טוהר שלם להיות העונות כלא היו ,זולתי כאשר
נחשב כאילו שמקבל על עצמו בנדבה דבר שאינו חייב.
יטהר האדם את לבו ויכין את רוחו כאשר יתבאר",
צריכים את כל עשרים עיקרי התשובה לכפרה אמיתית, יש כאן חידוש נפלא במידותיו של הקב"ה ,דבר
אולם הדין מסתלק מיד ממי שמסלק את הרצון לחטוא, שקשה אף לאמרו אלמלא נתחדש לנו .כביכול הקב"ה דנו
כי השב אל ה' אחרי שהסתלק מהחובה נחשב לקב"ה כעושה דבר שאינו חייב ,כי הרי הוא כמו שהסתלק
כאילו מתנדב לקבל עול תורה מחדש" ,אוהבם נדבה". מהחובה ,ולכן כעת נקרא כבוחר בדבר ולא כחובה.
ואין זה דומה לכל בחירה בטוב ,כי שם אי אפשר שלא זוהי בחינת אברהם אבינו הנקרא נדיב שהיה
לעשות את הטוב ,אולם כאן הפקיע את עצמו למצב
תחילה לגרים
שכביכול אינו מחויב בזה.
למדנו שישנה מציאות של שוחד ,שמתנדב ומביא הגמרא בסוכה (דף מ"ט ע"ב) דורשת "מה יפו
משהו שהוא כדבר חדש אצל הבורא ,דבר שהוא שלי, פעמייך בנעלים בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא
הרצון שלי .מי שסילק את עצמו מלהיות מחויב ,בזה נדיב שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם כו' אלקי
שהוא מקבל את הדברים מחדש ,כביכול נותן לבורא דבר אברהם שהיה תחילה לגרים" .מבאר רש"י "בת נדיב
שלא היה לו .זה חידוש מבהיל שכתוב רק כאן [רק שנדבו לבו להכיר את בוראו" .אברהם אבינו התנדב ונתן
במשנה זו ואף לא לכל הגירסאות]. את עצמו ,מי שחייב זה כאילו נלקח נגד רצונו ,מאחר
[אין לתמוה שכביכול נמצא חוטא נשכר – כי וחייב בזה ,אולם אברהם אבינו התנדב ונתן את עצמו ,וכל
באמת ודאי שמפסיד הרבה ,ואותם היחידים החיים גר הבא מעצמו לחסות תחת כנפי השכינה ממשיך
במידת הדין אין אצלם נדבה אלא כלשון הגמרא (ברכות מאברהם אבינו.
י"ז ע"ב) "הם ניזונים בזרוע" ,אצלם הוא כהסכם כל מעשה גירות הוא הצטרפות לברית של קבלת
שמחויבים זה לזה ,ויש כביכול דין שמחייב את שני התורה ,וכמו שישראל נכנסו לברית ובזה קבלו את
הצדדים ,ויבואר לקמן שהאופן שבו הם זוכים בדין עניינו התורה ,בשלשה דברים ,מילה טבילה והרצאת דמים ,כך
כעניין השוחד]. הדין בגר שבא להתגייר שצריך שלשה דברים אלו .כל
גירות היא על ידי צירוף לאברהם אבינו ,ככתוב בת נדיב
זוהי קבלת התורה של הלוחות השניות בתו של אברהם אבינו שהיה תחילה לגרים ונחשב לו כבא
שהגיעה על ידינו להתנדב ,וכל גר המתנדב מצטרף לברית שלנו .אכן ,כאן
כתוב שגם אנחנו מקבלים את מעלת הנדיבות האמורה
תוספות במסכת שבת (פ"ח ע"א) שואלים למה
אצל הגרים כשאנו באים בכח של רצון לתשובה.
הוצרכה כפיית הר כגיגית אחר שאמרו נעשה ונשמע,
2
אכן ,יש דבר אחד שאי אפשר להיות בו תלמידי משה והמהר"ל בכל ספריו מזכיר את קושייתם ומתרץ [ונראה
רבנו ,כי הוא היחידי שקיבל את הלוחות הראשונות ויש כי התקשה בעצם מדוע שאלו כך ,ויש אופן להבין
לו מערכת חיובים שונה .אנחנו לא יכולים להיות תלמידי שמבאר את דבריו בתוך דברי תוס'] כי לא שייך שתינתן
משה רבנו כי הרי לא קבלנו את התורה של לוחות התורה מרצון אלא כדבר מוכרח .עיקר צורת התורה
הראשונות .כאן מלמדנו הלל הזקן את ההבדל שבין חייבת להינתן באופן שמוכרחת בעולם ובידיעה ברורה
הלוחות ,צורת הנהגת משה רבנו היא של דין והכרח, שלא שייך עולם בלי תורה ,ולכן עצם עניינה מוכרח.
בחינת הר כגיגית ,ואילו הלוחות השניות הגיעו מסליחה לכאורה ,מצינו אם כן שהתורה היא דווקא באופן מוכרח,
ומחילה ,מכח י"ג מידות הרחמים. ואילו כאן למדנו את מעלת הרצון והנדיבות.
אף אחד לא קיבל את הלוחות הראשונות ,רק משה התשובה לדבר ,כי כפיית הר כגיגית היתה בעיקר
רבנו למדם מ' יום ומ' לילה בהר ,והלל הזקן מלמד אותנו מתן תורה ,בנתינת לוחות הראשונות ,ולא בתורה שניתנה
שזה המקום שאי אפשר לנו לקיים את תורת משה רבנו, לנו כבעלי תשובה .התורה שבידינו חזרה וניתנה לנו אחר
כאן נמצא הפער בינינו לבין תורת משה ,כאן אנו תלמידי החטא והתשובה .התורה שקבלנו ביום הכיפורים הגיעה
אהרן שגם הוא לא קיבל את התורה של לוחות הראשונות. בכח י"ג מידות הרחמים ,שהם כביכול גילוי שאפשר
כפיית הר כגיגית זה יקוב הדין את ההר ,ובאותו הדין שיש להתחיל מחדש ,נמצא מעתה שכשחזרנו לקבל תורה,
בו כעין פלוגתא בין משה לאהרן ,פסק הלל כאהרן. קבלת התורה עצמה היתה כקבלה על ידינו וברצוננו.
עניין השוחד שנעשה אחד עם המקבל סדר הדברים בזה ,כי החידוש של תשובה היה
בעצם קבלת תורה הנוספת .קבלנו חיוב חדש ,ומונח דבר
ומעתה אין שייך שידון את עצמו
זה בכל תשובה שאינו שחוזר למה שהיה אלא כחיוב
נחזור לבאר עניינו של השוחד .איתא בכתובות (דף חדש .זה עצם הלוחות השניות .אחר שנשברו הלוחות
ק"ה ע"ב) "אמר רבא מאי טעמא דשוחדא כיון דקביל ליה הראשונות ,הגיע המהלך של תשובה לחזור שוב להיות
שוחדא מיניה ,איקרבא ליה דעתיה לגביה והוי כגופיה, מקבלי תורה ,ובזה מביאים כביכול לבורא העולם דבר
ואין אדם רואה חובה לעצמו .מאי שוחד שהוא חד". שהוא רוצה בו ,מביאים דבר חדש ,את עצמנו .באמת
וברש"י "אין אדם רואה חובה לעצמו ,אין דעתו מתקרב אנחנו הרי משועבדים ,אנחנו שלו ,ואי אפשר לתת לו
לצד החובה לחייב את עצמו ואפילו מתכוין לדין אמת. מאומה ,אולם במהלך זה של תשובה ,הרי כל זמן ששערי
שהוא חד ,הנותן והמקבל נעשים לב אחד". תשובה פתוחים ,כלשון המדרש ,יכולים להתחיל מחדש,
עניינו של השוחד שהוא חד ,נעשה אחד עם וייקרא דבר זה קבלת תורה חדשה ,כחידוש של יום
המקבל .אחר שכן הוא ,הרי מעתה ,דין חייב לבוא עלינו חתונתו זה מתן תורה.
מבחוץ ,לא מאיתנו ,וכשנעשה שוה עם המקבל כביכול, "יום חתונתו זה מתן תורה" מדבר על נתינת
ממילא אינו נידון בדין ,כביכול "פסילנא לך לדינא". הלוחות השניים של יום הכיפורים [רש"י תענית כ"ו
בארנו עניין זה אצל בעלי תשובה ,שנותן דבר ע"ב] .קשה לכאורה כי הרי היינו מחויבים בהם כי כבר כי
שכביכול הותר אצלו ובא לחייב עצמו מחדש ,אולם קבלנו תורה ,ומדוע נקרא יום הכיפורים יום חתונתו ,האם
באמת אצל אותם הצדיקים הניזונים בזרוע ,הרי שהנעשה העובדה שעזבנו את התורה נותנת לנו זכויות .כאן מתגלה
שותף כביכול לקב"ה ,בדברים שהבורא רוצה בהם עומק הדבר ,כפי שנתבאר ,כח של קבלת התורה על ידי
ולשמם ברא ומנהיג את העולם ,מה שנקרא "רצונו", תשובה.
עושי רצונו באמת אינם נידונים ,כביכול הם אחד איתו. לפי זה יבואר החילוק בין משה לאהרן
ישראל נקראים מקדשי שמו ,הם העושים את רצונו.
אנחנו צריכים להיות אלו שמביאים את הבריאה איתא בסנהדרין (דף ו' ע"ב) "וכן משה היה אומר
לתכליתה ,כי לשם כך כביכול נבראה הבריאה כולה יקוב הדין את ההר ,אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום,
להגיע לתכלית של כבוד שמים ,וכל המצטרף לזה הוא ומשים שלום בין אדם לחבירו ,שנאמר כו'" .נאמרה כאן
כביכול נהיה חד איתו ,נמצא שיש את האופן של הצדיקים לכאורה מחלוקת בין משה לאהרן ,ואם כן ,אחר שמצינו
בזה ויש את מעלת התשובה. שהלל אומר "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף
שלום כו'" ,נמצא שהוא מכריע שנהיה מתלמידיו של
אהרן ,וכיצד יתכן דבר זה ,הרי אנו תלמידי משה רבנו,
[וכפי שהוא נקרא בתואר רבנו].
3
בברכות ונפסק להלכה "אל תעש תפילתך קבע" .זכיתי, האפשרות לתת שוחד היא רק בעולם הזה
סיפר רבנו ,להתפלל כמה פעמים אצל החזון איש ,החזון
"כל זמן ששערי תשובה פתוחין"
איש הקפיד לא להסתכל על השעון בותיקין ,זוהי עבודה
שמגיעה מהאדם עצמו. בעולם הזה הקב"ה לוקח שוחד ,כי כאן מקום
כח השוחד הוא עצום ,כי הִ זְ הִ יר בשוחד אפילו על העבודה ,ורק מכאן מביאים את הבריאה לתכליתה .כל מי
פחות משוה פרוטה (כדאיתא במנחת חינוך מצוה פ"ג). שבעולם הזה נהיה עושה רצונו ,הרי שכמו אותם
אף בזה סיפר רבנו ,בתור ילד צעיר זכיתי לשמש לפעמים המעשים המובאים שם בסוגיא בכתובות ,שכל מי
אחד מצדיקי וגדולי הדור ,ולא ריחם עלי ..פעם תיקנתי שהיטיב עם הדיין אמר לו פסילנא לך לדינא ,כך הוא
לו את המכפלת ונתן לי לטיפה ..ואמר לי פסילנא לך כשהקב"ה לוקח שוחד ,היינו שלא דן במידת הדין ,את
לדינא. מי שרוצה ומתחבר לפי כוחו ונהיה אחד.
אנו עומדים בדין ,וברוך השם עדיין אנו נמצאים בעולם הבא כלשון המדרש אין הקב"ה לוקח
בעולם הזה .הדרך שלנו להינצל מהדין היא שלא יהא דין שוחד ,וכפי שמבואר בדברי הגאון ,שם אין לנו מה לתת
כי אין דיין .מה שכבר יש לו זה שלו ,אבל מה שאין לו כשוחד ואין דנים מצוות כנגד עבירות ,אבל פה בעולם
ועוד לא הבאנו לו ,כאן זה מקח שוחד ,בכל משהו הזה יכולים לתת באמת שוחד.
ומשהו ,זו עבודתנו. (יש סוגיא רחבה במנחות כ"ט ע"ב בדברי הגמרא
צריך להשיב את הדברים על הלב ,אחר שכל שראה משה רבנו את רבי עקיבא דורש ,בשאלות משה
המטבעות נשחקו ,הרי שהמביא משהו שעדיין לא נשחק רבנו לה' ובעניינו של רבי עקיבא ,ואכמ"ל בזה ,אמנם
יוכל לזכות בזה. לענייננו כאן ,זה העומק בזה שיצאה נשמתו של רבי
עקיבא באחד – שהוא חד).
הרוצה לחזור בתשובה ,צריך לחזור ולקבל תורה
כמקבל תורה חדש ,ליצור יום חתונתו חדש ,כאשר מה תפקידנו לחדש ולהביא מעשים מתוכנו
שהיה איננו ומתחילים מחדש ליצור את היש .אז האדם ומעצמנו
נקרא נדיב ,מי שמתחיל התחלה חדשה ממשיך את
אברהם אבינו הנקרא תחילה לגרים וכל המשך הגרים זוהי תשובה ,שהאדם נותן את עצמו לקב"ה ,ואז
נדבק אליו ,בזה יש בריאה חדשה ,כפי שדורשים חז"ל זוכים לאוהבם נדבה ,ועל ידי זה לסלק את מידת הדין
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ,באברהם .כך הנוראה ,ולזכות בדין .זו הדרך היחידה שלנו לזכות בדין,
נראית בריאה חדשה ,אחר שאברהם אבינו התנדב ונתן על ידי השוחד ,לתת משהו שלא היה ,דבר שלא נמצא
לקב"ה כביכול עולם חדש .ה' יעזרנו לזכות לכך ,לעשות ממילא אצלו.
עצמנו בריה חדשה לפניו ,ולהכתב בספר צדיקים גמורים הדבר שמוטל עלינו הוא להביא מעצמנו מעשים
לשנה טובה ,שנת גאולה וישועה. חדשים שעוד לא היו ,דברים שנובעים מתוכנו ,ולא
כעושה דבר המחויב ועומד .ניתן להביא בזה מהא דאיתא
4
