gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז‬ ‫והקדוש ה”חפץ חיים” הביא משל לחייט שהיה עסוק בתפירת בגד נאה‪ ,‬ותוך‬ ‫הקדמה לשירת האזינו‬ ‫כדי מלאכתו חתך פיסת בד נאה ויפה כדי לתפור ממנו‪ ,‬והנה הגיע שוטה אחד וראה‬ ‫איך החייט חותך את הבד הנאה‪ ,‬ותמה ושאל מדוע משחית החייט בד נאה כזה‪,‬‬ ‫"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"‪( ,‬ל"ב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫השיב לו החייט‪ ,‬אתה שאין לך השגה בחוכמת התפירה‪ ,‬אינך יודע שמחיתוך זה‬ ‫שמעתי מפי הג"ר אלחנן וסרמן זצ"ל שצריך ללמוד שירת האזינו עם רמב"ן‪,‬‬ ‫יוצא לבסוף בגד נאה‪ ,‬אבל אני שלמדתי את מלאכה זו‪ ,‬הנני יודע שאדרבה דווקא‬ ‫ואז נוכל לעבור חבלי משיח בלי קושיות‪ ,‬והלימוד בשירה זו עם הרמב"ן מחזק‬ ‫על ידי חיתוך הבד יוכל לצאת לבסוף בגד נאה ויפה‪.‬‬ ‫האמונה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וא"כ בזמנינו שנמצאים אנו עמוק בתוך חבלי משיח הגשמיים‬ ‫והנמשל ברור‪ ,‬כי הנה אנשים רבים סובלים בעולמינו בצרות ומחלות שונות ה”י‪,‬‬ ‫והרוחניים‪ ,‬עלינו להתבונן היטב בשירת האזינו להבין את אשר לפנינו ולהתחזק‬ ‫ובני אדם תמהים ושואלים למה גוזר הקב”ה גזירות רעות כאלו‪ ,‬ולמה יש צדיק ורע‬ ‫באמונה‪.‬‬ ‫לו ורשע וטוב לו‪ ,‬אמנם האמת היא שאנו מוגבלים בשכלינו‪ ,‬ואין אנו יכולים לראות‬ ‫וכבר כתב הג"ר אלחנן זצ"ל בקובץ מאמרים – עקבתא דמשיחא וז"ל‪" :‬שהשירה‬ ‫אלא את ה’חיתוך’ והגזירה‪ ,‬אבל אין אנו יכולים לראות את ה’תכלית’ והטוב שייצא‬ ‫הזאת לא רק שתעיד‪ ,‬אלא תצווח עדותה בקול רם‪ ,‬ראו‪ ,‬שכל הקורות אתכם‬ ‫אח”כ מחיתוך זה‪ ,‬ורק הקב”ה שלו נתכנו עלילות‪ ,‬והוא צופה ומביט מראש העולם‬ ‫הודיעו לכם זה יותר משלשת אלפי שנה‪ ,‬ואף דבר אחד מדבריה לא נפל ארצה‪,‬‬ ‫ועד סופו‪ ,‬יודע את האמת שכל תכלית הגזירות הרעות אינם אלא כדי להיטיב עמנו‬ ‫והכל נתקים ומתקיים לעינינו"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫באחריתנו‪ ,‬אלא שכעת אין אנו יכולים להשיג כן בשכלנו‪.‬‬ ‫ובאמת היום כשלומדים שירת האזינו רואים להדיא מתוך השירה את המתרחש‬ ‫וסמוך לתחיית המתים יהיה "יום הדין הגדול והנורא”‪ ,‬אשר בו יגלה לנו הקב"ה‬ ‫בזמנינו‪ .‬דבשירה כתיב (ל"ב‪ ,‬י"ט‪-‬כ) "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ויאמר‬ ‫שורש כל דבר וסיבתו והשתלשלותו בבריאה‪ ,‬והקב"ה יעשה דין וחשבון אתנו על‬ ‫אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם"‪ ,‬ומשמעות העניין שבשעה שעם ישראל‬ ‫כל הנהגתו עמנו‪ ,‬בין בציבור ובין עם כל יחיד ויחיד על כל הייסורים שקיבל‪ ,‬ואז‬ ‫שוכחים מהקב"ה ותולים את תקוותם בכוחות הטבע‪ ,‬אומר להם הקב"ה "אסתירה‬ ‫נבין היטב את כל הנהגת הקב"ה עמנו‪ ,‬ונבין שהכל היה לטובתינו‪.‬‬ ‫פני מהם"‪ ,‬וכל זה בכדי ש"אראה מה אחריתם" ‪ -‬להראות לישראל כמה רע‬ ‫ומר אחריתם ח"ו בשעה שאין הקב"ה שומר עליהם בהשגחה פרטית‪ ,‬שנעשים‬ ‫אין התורה שוכנת בלב המושחת במידותיו‬ ‫מופקרים כאיילות השדה‪ ,‬ועי"ז יתעוררו להבין שאין לנו על מי להישען אלא על‬ ‫"עם נבל ולא חכם"‪( ,‬ל"ב‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫אבינו שבשמים‪ ,‬ויחזרו לבטוח בקב"ה בלבד‪.‬‬ ‫יש לפרש – מאחר שהם מושחתים במידותיהם וכדכתיב "עם נבל" (וכמו שפירש‬ ‫והדברים הללו נתקיימו במילואם בזמנינו‪ ,‬שהלא מזמן לזמן מרעיד אותנו‬ ‫רש"י כאן ד"עם נבל" היינו כפויי טובה שזהו השחתה הגדולה ביותר במידות‪ ,‬וכמבואר ברמב"ן‬ ‫הקב"ה באסונות שונים רח"ל וכל זאת בכדי להראות לנו שאין שום טבע בעולם‪,‬‬ ‫כאן שהכפוי טובה נופל ממדריגת אדם כנבילה‪ ,‬עיי"ש)‪ ,‬ממילא "ולא חכם"‪ ,‬אין חכמת‬ ‫וגם יסודות פשוטים בדרכי הטבע שהיו נראים כמוצקים וחזקים כבר נתבטלו‬ ‫התורה מסוגלת להיקלט בהם‪ ,‬דזהו הכלל שאין התורה שוכנת בלב שיש בו מידות‬ ‫באסונות מחרידים שלא כדרך הרגילות‪ ,‬וכל מי שעיניו בראשו ולא הולך אחר‬ ‫שרירות לבו יבין שאין כאן אלא "קול ה'" הבא לעורר אותנו להתעורר מהבלי‬ ‫רעות‪ ,‬ורק מי שמזכך את מידותיו הרעות יכולה התורה לשכון בקרב וכלשון רבינו‬ ‫הזמן‪ ,‬ולהוכיח לנו כמה צריכים אנו לתלות עינינו לקב"ה בלבד‪ ,‬ומעתה רק כאשר‬ ‫יונה באבות (פ"ג מי"ז) "שצריך תחלה לתקן את עצמו במדות‪ .‬ובזה תשכון התורה‬ ‫אנו נתלה עינינו לקב"ה בלבד‪ ,‬ונבין שאין אנו תלויים כלל בדרכי הטבע אלא‬ ‫עליו שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מדות טובות"‪.‬‬ ‫רק בחסדי ה' יתברך אשר חסדו לא ימיש מאתנו‪ ,‬אז נזכה לסילוק ההסתר פנים‬ ‫ועוד יש לפרש בדרך רמז‪" :‬עם נבל"‪ ,‬בשעה שאומות העולם רודפים אותנו‬ ‫בגאולה העתידה‪ ,‬וכדתנן בסוף סוטה על התקופה האחרונה של חבלי משיח "ואין‬ ‫ומסתכלים עלינו כ"עם נבל"‪" ,‬ולא חכם" ‪ -‬אין לנו החכמה להבין שזהו הוכחה‬ ‫לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים"‪ ,‬ופירשו הספרים שרק על ידי מה‬ ‫נצחית לאמיתות התורה‪ ,‬דמדוע אומות העולם סוערים כ"כ בשנאה גדולה עלינו‬ ‫שנגיע להכרה שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים‪ ,‬נצא מההסתר‬ ‫אם לא שזהו הנהגה בלתי טבעית של הקב"ה שמעורר עלינו את שנאת הגויים‬ ‫פנים בגלות ונזכה לביאת משיח צדקינו‪ ,‬ויה"ר שנזכה לזה במהרה‪.‬‬ ‫כדי להבדילנו מהם בגלות‪ ,‬ובמעט התבוננות בזה היינו יכולים להבין שיש מנהיג‬ ‫לבירה‪ ,‬ואם אין אנו מבינים כן ומרגישים אנו בעצמינו כ"עם נבל" ופחותי דרגה‪,‬‬ ‫זיכוי הרבים ‪ -‬סגולה נפלאה ליום הדין‬ ‫אין זה אלא אות קלון כי "לא חכם" – לא החכמנו לראות את המציאות כפי שהיא‪.‬‬ ‫“אל אמונה ואין עוול”‪( ,‬ל”ב‪ ,‬ד’)‪.‬‬ ‫נצחיות ישראל כהוכחה לבחירתינו מכל עם‬ ‫שמעתי מפי הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל בדרשה בערב ראש השנה‪ ,‬שסגולה‬ ‫נפלאה ליום הדין להתעסק בצרכי ציבור ברוחניות או בגשמיות או עכ"פ להתחייב‬ ‫"זכור ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך"‪( ,‬ל"ב‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫להתעסק בזה במשך השנה הבאה‪ ,‬כי עי"ז גם אם היה ראוי לו להתחייב מיתה או‬ ‫יש לפרש פשוטו של מקרא‪ ,‬שהקב"ה קורא לנו להתבונן בשנות דור דור‪ ,‬איך‬ ‫מחלה רעה וכיוצ"ב מחמת מעשיו‪ ,‬מ"מ יציל אותו הקב"ה מהפורענות לתועלת‬ ‫בכל ההיסטוריה של עם ישראל סבלנו מכות ורדיפות ורציחות‪ ,‬ואין שום אומה‬ ‫הרבים הצריכים לו‪ ,‬שלא נגזר עליהם להפסיד או להצטער כשיארע לו חולי או‬ ‫בעולם שעברה כ"כ סבל ועינויים כאומה הישראלית‪ ,‬ואעפ"כ לא עלה ביד שום‬ ‫גזירה רעה‪.‬‬ ‫אומה או לשון להכרית את ישראל ח"ו‪ ,‬ועל אף הגזירות בכל הדורות הן בגשמיות‬ ‫וביסוד זה פירש הגה"צ רבי אלי' זצ"ל הפסוק כאן "אל אמונה ואין עוול"‪,‬‬ ‫להרוג את הגופים והן ברוחניות על עקירת הדת‪ ,‬עדיין עם ישראל חי וקיים ונשארו‬ ‫דלכאורה צריך ביאור איזה מעלה ו'שבח' הוא כלפי שמיא שאינו עושה עוול‪ ,‬והגע‬ ‫תמיד יהודים הנאמנים לה' ולתורתו‪ ,‬וע"כ יש להתבונן ולהבין כי אנו עם ה' וקיומינו‬ ‫עצמך אם יבוא אחד ויציע שידוך לבת חבירו עם בחור אחד‪ ,‬וכאשר ישאלוהו מה‬ ‫הוא למעלה מדרך הטבע‪ ,‬וכמש"כ היעב"ץ בהקדמה לסידורו "רבות צררוני גם לא‬ ‫הם מעלות הבחור המדובר‪ ,‬ישיב ויאמר ש'אינו עושה עולות' ואינו גונב ולא מכה‬ ‫יכלו לנו לאבדנו ולכלותנו‪ ,‬וכל האומות הקדומות העצומות אבד זכרם סר צילם‪,‬‬ ‫שום איש‪ ,‬היתכן שייחשב כמעלה‪ ,‬והלא אין זה אלא חיסרון שזהו מעלותיו‪ ,‬וכ"ש‬ ‫ואנו הדבקים בה' כולנו חיים היום‪ .‬חי נפשי‪ ,‬כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלו אצלי‬ ‫כשמדובר במלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬בוודאי תמוה הדבר מאוד איזה 'שבח' הוא‬ ‫יותר מכל ניסים ונפלאות שעשה הש"י לאבותינו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל‪,‬‬ ‫לו שאינו עושה עוול‪.‬‬ ‫וכל מה שארך הגלות נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגבורתו"‪ ,‬וזהו דכתי'‬ ‫וע"כ פירש ר' אלי' לופיאן‪ ,‬ש”אין עוול” הכוונה שאין שום עוול בתוצאה רחוקה‬ ‫בהמשך הפרשה "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" שההנהגה עם עם ישראל שהם‬ ‫הבאה מהמשפט‪ ,‬כי שלא כמידת בשר ודם מידת הקב”ה מידת בשר ודם‪ ,‬שהשופט‬ ‫"חלק ה' עמו" היא הנהגה מיוחדת בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫גוזר דין מוות על הפושע אע”פ שהדבר גורם עוול לאשתו ולבניו שמפסידים בעל‬ ‫ואבא‪ ,‬אבל אצל הקב”ה “אין עוול” בתוצאה מהמשפט‪ ,‬שאין הקב”ה גוזר עונש‬ ‫רמז בשירת האזינו למתרחש בתקופתינו בארץ ישראל‬ ‫על האדם אם נגרם מזה צער לאחרים שאין מגיע להם בדין‪.‬‬ ‫"הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם"‪( ,‬ל"ב‪ ,‬כ"א)‪.‬‬ ‫רמז יש בזה לדור האחרון אשר עוקרי התורה המציאו בו 'יהדות' בלא קל‪ ,‬והיינו‬ ‫אין לנו את הכלים להשיג את דרכי הקב”ה בעולמו‬ ‫'יהדות לאומית' עם סמלי שאר האומות כמו מדינה ולשון בלא דת באומרם "ככל‬ ‫"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"‪( ,‬ל"ב‪,‬‬ ‫הגויים בית ישראל" רח"ל‪ ,‬והעלו חרון אף ה' בהבליהם‪ ,‬ועל זה כתיב "אני אקניאם‬ ‫ד')‪.‬‬ ‫בלא עם"‪ ,‬הקב"ה יקנא למען כבוד שמו להוכיח ש'היהדות הלאומית' שהיא בלא‬ ‫כוונת הפסוק לפי דרך הפשט‪ ,‬שדרכי הקב"ה תמימים בלי שום עוולה‪ ,‬ואף שאין‬ ‫קל ‪ -‬אינה עם‪ ,‬ואי אפשר להחזיק מעמד לדורות על ידי סממנים לאומיים אלא‬ ‫אנו מבינים בעולם הזה את כל משפטי הקב"ה‪ ,‬אבל "א‪-‬ל אמונה"‪ ,‬אנו מאמינים‬ ‫רק על ידי שמירת התורה ודבקות לאלוקינו ית"ש‪.‬‬ ‫בקב"ה ש"צדיק וישר הוא"‪.‬‬ ‫דרשת שבת שובה תשפ”ז‬ ‫(נאמר במוצאי צום גדליה בהיכל בית המדרש הגדול דושינסקיא בירושלים עיה”ק)‬ ‫סוד ההצלחה – ניתוק מהרשעים‬ ‫הקב”ה קרוב אלינו עכשיו ביותר‬ ‫ובסוף דברינו נדבר קצת על מצבינו בעת הזאת‪.‬‬ ‫אנחנו עכשיו בעשרת ימי תשובה שבהם הקב”ה קרוב אלינו והשכינה הק’‬ ‫הנה הרשעים ראשי השלטון כאן רוצים לאבד אותנו לגמרי ולהחריב את הכל‪,‬‬ ‫נמצאת למטה‪ ,‬וכמאמר הכתוב (ישעיהו נה‪ ,‬ח) “דרשו ה’ בהמצאו קראוהו בהיותו‬ ‫להחריב את הישיבות הקדושות ולעשות אותנו עם ככל העמים וגוי ככל הגויים‬ ‫קרוב”‪ ,‬ואמרו חז”ל (ר”ה יח‪ ,‬ב) אלו עשרת ימי תשובה בין ראש השנה ליום כיפור‪.‬‬ ‫ח”ו‪ ,‬אשר על זה אמר הקב”ה (יחזקאל כ‪ ,‬לב) “היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה‬ ‫חומר החטא – מרידה במלך בפניו‬ ‫כגוים”‪.‬‬ ‫בכל חטא ‪ -‬חומר החטא הוא המרידה במלך בפניו ממש‪ ,‬שהרי הקב”ה נמצא‬ ‫וסוד ההצלחה שלנו הוא להתרחק לגמרי מהחופשיים‪ ,‬והיינו לא להסתכל עליהם‬ ‫לפניו ממש בשעת החטא והוא מורד במלך בפניו‪ ,‬ועל זה מתוודים בנוסח הוידוי‬ ‫ולא להשתתף עמהם כלל וכלל‪ .‬וכבר אמר הגה”ק מהרי”ל דיסקין זצ”ל לפרש מה‬ ‫“אנא ה’ חטאתיך וכו’ לפניך”‪ ,‬ויסוד החטא הוא חסרון באמונה – שלא האמין‬ ‫שאומרים בהושענות (ד”ה א‪-‬ל למושעות) “הושענא שלש שעות הושענא”‪ ,‬שבשלש‬ ‫שהוא לפני המלך ממש‪.‬‬ ‫שעות האחרונות לפני ביאת משיח יתעורר רוח כפירה נורא‪ ,‬ועל זה אנו מתפללים‬ ‫וזהו כוונת הפסוק “דרשו ה’”‪ ,‬שהתשובה היא למצוא את הקב”ה‪ ,‬ולהבין שהוא‬ ‫לקב”ה להינצל ולהתגבר על אותם ניסיונות בענייני אמונה שיתעוררו אז‪ ,‬אמנם‬ ‫נמצא לפנינו‪ ,‬שהרי בשעת החטא הכריז החוטא כביכול אינו נמצא לפני המלך‪,‬‬ ‫הוסיף הגה”ק מהרי”ל דיסקין שמי שייבדל מהרשעים בתכלית ההתבדלות והריחוק‪,‬‬ ‫ועתה בשעת הוידוי הוא מודה ומתודה שעשה הכל “לפניך” והקב”ה נמצא לפניו‬ ‫הוא יזכה להינצל ולהתגבר בניסיון זה‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬והרי הוא מוצא את הקב”ה ומבין שהוא נמצא לפני המלך ממש‪.‬‬ ‫גיוס בני הישיבות‬ ‫התשובה בימים אלו מתקבלת מיד‬ ‫והנה לצערינו ישבו בראש השנה כשמונים בחורים ואברכים בבית האסורים על‬ ‫והרמב”ם (פ”ב מהלכ’ תשובה ה”ו) כתב על מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה‬ ‫ה”חטא” שלהם שהם רוצים לשבת וללמוד תורה ולהיות קשורים באמונה‪ ,‬ואינם‬ ‫“אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום‬ ‫מסכימים ללכת לצבא שהוא מלא טומאה וכפירה‪ ,‬ועל זה אנו מוחים בתוקף‪“ ,‬דם‬ ‫הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד”‪ ,‬והרי לנו שהתשובה בימים אלו‬ ‫אחינו אינו הפקר”‪ ,‬וכבר אמרו חז”ל גדול המחטיאו יותר מההורגו‪ ,‬והגזירה הזאת‬ ‫“מתקבלת מיד”‪ ,‬ולכן בימים אלו יש ליזהר מאוד לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫על בני הישיבות היא כגזירת מוות ממש‪ ,‬שבלא התורה אין לנו חיים‪.‬‬ ‫והקב”ה יעזור ויפר עצתם‪ ,‬ובזכות המסירות נפש תתבטל הגזירה‬ ‫הימים הללו משמשים כדוגמא‬ ‫אזהרה מהמסלולים השונים בצבא‬ ‫ויש לידע שעשרת ימי תשובה משמשים כ”דוגמא” איך יתנהג כל השנה‪ ,‬שהרי‬ ‫המקטרג בא לפני הקב”ה בראש השנה לקטרג עלינו מחמת עוונותינו‪ ,‬ואנחנו‬ ‫ויש להתריע במיוחד אודות ה”מסלולים” שנפתחו בצבא שבהם יש אפשרות‬ ‫מבטיחים שנשוב בתשובה‪ ,‬ובימים אלו אנו מוכיחים את חרטתינו ושינוי דרכינו‬ ‫לבוא עם “חסידישע מלבושים”‪ ,‬ואפשר לעבוד שם חלק משעות היום ומבטיחים‬ ‫ומראים לקב”ה דוגמא על שינוי לטובה‪ ,‬אבל מי שאינו משפר מעשיו בימים אלו‬ ‫בעד זה ממון רב‪ ,‬ובדרך זו הם מפתים למשוך את בני הישיבות הק’ אליהם רח”ל‪,‬‬ ‫הרי הוא מוכיח חלילה שאין בדעתו להשתנות כלל לטובה‪.‬‬ ‫וזהו חובת השעה היום להזהיר שאסור ללכת אליהם‪ ,‬ויסוד הצבא בנוי על כפירה‪,‬‬ ‫וכל מטרתם לחבר אותנו עמהם שנהיה יחד עמהם‪ ,‬חס ושלום‪.‬‬ ‫למעט בעסק בימים אלו‬ ‫סכנת האינטרנט – ניסיון הדור‬ ‫ורבינו יונה בשערי תשובה (שער השני אות יד) כתב שבעשרת ימי תשובה ראוי לנהוג‬ ‫כחול המועד שאין מתעסקים בשום עסק זולת דבר האבד‪ ,‬ותמה שם איך בעלי‬ ‫וחובת השעה לעורר היום על האינטרנט – שזהו ניסיון הדור‪ ,‬ומביא לידי אבי‬ ‫עסקים מסוגלים להתעסק במסחר בשעה שהם עומדים לפני משפט‪ ,‬וכתב וז”ל‬ ‫אבות הטומאה‪ .‬ומי שאינו משתמש כלל גם ב’אינטרנט עם פילטער’ (אינטרנט‬ ‫“וראוי לכל ירא אלקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים‪ ,‬ולקבוע ביום ובלילה‬ ‫מסונן)‪ ,‬אשריו ואשרי חלקו‪ ,‬דסחור סחור אמרינן לנזירא‪ ,‬לכרמא לא תקרב‪.‬‬ ‫עתים‪ ,‬להתבודד בחדריו‪ ,‬ולחפש דרכיו ולחקור‪ ,‬לקדם אשמורות‪ ,‬ולהתעסק בדרכי‬ ‫וברוך ה’‪ ,‬שהיום יש חבורות בכל קהילה שמקבלים על עצמם להתרחק לגמרי‬ ‫התשובה וכשרון המעשה‪ ,‬ולשפוך שיח‪ ,‬ולשאת תפילה ורנה‪ ,‬ולהפיל תחנה”‪.‬‬ ‫מהאינטרנט‪ ,‬וקדוש ייאמר להם שמתגברים על ניסיונות הדור‪.‬‬ ‫להתמלאות ביראת שמים על ידי מאה ברכות‬ ‫כשרות המאכלים‬ ‫והעיקר בימים אלו להתמלאות ביראת שמים ויראת חטא‪ ,‬וחז”ל לימדונו מהו‬ ‫וכמו כן צריך להתעורר במיוחד לשמור על כשרות המאכלים‪ ,‬לא להכניס לפה‬ ‫הדרך להתמלאות ביראת שמים – והוא על ידי מאה ברכות‪ ,‬וכמו שכתוב (דברים‬ ‫דבר שאינו כשר בוודאות‪ .‬וצריך לדעת שהכשרות של העדה החרדית הוא מהלך‬ ‫י‪ ,‬יב) מה ה’ אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה’ אלוקיך ודרשו חז”ל (מנחות‬ ‫אחר לגמרי‪ ,‬שאינם מחפשים רק ‘כשר’ אלא מחפשים ‘מהודר בתכלית ההידור’‪.‬‬ ‫מג‪ ,‬ב) “אל תקרי מה אלא מאה‪ ,‬שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום”‪ ,‬והרי לנו‬ ‫וכל מי שיש לו יראת שמים שיקנה מהכשר ‘העדה החרדית’ שזהו ההכשר הטוב‬ ‫שאמירת מאה ברכות מביא ליראת שמים ובזה מקיימים הפסוק “מה ה’ אלוקיך‬ ‫ביותר‪ ,‬וכבר יצא שמו לתהילה בכל העולם‪.‬‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה”‪.‬‬ ‫ראש השנה שחל להיות בשבת‬ ‫אמנם הדבר פשוט שאין הכוונה רק לזרוק מפיו הברכות בלא כוונה‪ ,‬שדבר זה‬ ‫והנה השנה חל ראש השנה בשבת‪ ,‬ולא היה לנו זכות השופר‪ ,‬ובשנה כזאת‬ ‫אינו מביא יראת שמים‪ ,‬רק הכוונה שמוציא הברכות עם כוונה‪ ,‬ומזכיר שם השם‬ ‫במורא‪ ,‬וזה מביא יראת שמים ואמונה בחוש‪ ,‬וכמו שכתב הרמב”ם (פ”א מהלכות‬ ‫אנחנו צריכים את זכות ה”שבת” להמתיק הדינים‪ ,‬ולכן צריכים אנו להתחזק‬ ‫ביותר בשמירת השבת‪ ,‬כדי שהשבת תהא סנגור שלנו‪ ,‬שאם חס ושלום אין אנו‬ ‫ברכות ה”ג) וז”ל “וברכות רבות תקנו חכמים דרך שבח והודיה ודרך בקשה כדי‬ ‫שומרים את השבת כראוי‪ ,‬אז עלול השבת ליהפך לקטרוג חס ושלום‪.‬‬ ‫לזכור את הבורא תמיד”‪ ,‬והרי שתכלית תקנת מאה ברכות הוא “כדי לזכור את‬ ‫הבורא תמיד”‪.‬‬ ‫וכל אחד ישתדל לקבל על עצמו ללמוד הלכות שבת באופן קבוע‪ ,‬וגם למחות‬ ‫על חילולי שבת שמתרבה והולך רחמנא ליצלן‬ ‫התשובה היא התרופה שמחויבים לידע ממנה‬ ‫ואם אנחנו נעשה את חובתינו בשמירת השבת‪ ,‬אז נזכה שה”שבת” עצמה‬ ‫והנה לפעמים יש חולה שקרוביו מסתירים ממנו מצבו ואינם מגלים לו את תוקף‬ ‫תעמוד לנו למליץ יושר‪ ,‬ואז יתקיים בנו “כי אשמרה שבת אל ישמרני”‪ ,‬והקב”ה‬ ‫חוליו‪ ,‬אבל אם החולה צריך רפואות ואינו לוקח רפואות עד שמסתכן מחמת זה‪,‬‬ ‫יציל אותנו מכל רע‪.‬‬ ‫הרי מחויבים לגלות לו מצבו כדי שיסכים לקחת התרופות‪ ,‬וכן הוא גם בעניין חולי‬ ‫הנפש שמחויב כל אחד לידע מצבו כדי שיסכים לקחת התרופה – ומה היא התרופה‬ ‫להתפלל לגאולה שלימה‬ ‫– זהו התשובה‪ ,‬כי הכל תלוי לפי רוב המעשים‪ .‬ויש לידע שלפי העמל ומסירות‬ ‫והעיקר להתפלל על גאולה שלימה‪ ,‬והקדוש החפץ חיים הביא משל למלך‬ ‫נפש כך הקב”ה משלם‪ ,‬וחס ושלום לומר “שלום עלי נפשי כי בשרירות ליבי אלך”‪,‬‬ ‫שביום הולדתו הודיע לעצורים בבית הסוהר שכל אחד יכול לבקש ממנו בקשה‬ ‫שעל זה הקב”ה בכעס וכמו שנאמר בפרשת ניצבים “לא יאבה ה’ סלוח לו” וכו’‪.‬‬ ‫ויתן לו‪ ,‬והנה אחד ביקש מאכלים טובים יותר‪ ,‬והשני ביקש יותר זמן מנוחה‪,‬‬ ‫יום כיפור – זמן לנקות את הנשמה‬ ‫והשלישי בא וביקש לקבל רשות להכניס אליו יותר מבקרים‪ ,‬עד שאחד בא וביקש‬ ‫ועכשיו חובת השעה להתכונן ליום כיפור ולהבין שזהו הזדמנות פעם בשנה‬ ‫לשחרר אותו‪ ,‬והמלך מילא בקשות כל אחד‪ ,‬וכל אלו שביקשו לשפר את מצבם‬ ‫לנקות את הנשמה‪ ,‬שכן בכל השנה כולה אע”פ שהקב”ה מוחל וסולח על החטא‬ ‫בכלא ולא ביקשו לשחררם הרגישו עצמם כטיפשים גדולים שהרי היו יכולים‬ ‫אבל עדיין נשאר רושם של פגם בנשמה מחמת החטא‪ ,‬אבל ביום כיפור – הקב”ה‬ ‫לבקש שחרור מלא ולמה ביקשו רק לשפר את מצבם‪ ,‬וכך גם אנו‪ ,‬הרי יכולים אנו‬ ‫רוחץ הנשמה לגמרי למי שעשה תשובה שלא יישאר בו כלל רושם של לכלוך‪ .‬וכמו‬ ‫לבקש בזמנים המסוגלים הללו שחרור מלא מהגלות וגאולה שלמה ושיתגדל‬ ‫שכתוב (ויקרא טז‪ ,‬ל) “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה’‬ ‫ויתקדש שמיה רבא‪ ,‬וחבל שמבקשים אנו רק לשפר את מצבינו בגלות‪.‬‬ ‫תטהרו”‪ ,‬ולשון זה של “כפרה” ו”טהרה” נזכר רק ביום הכיפורים‪ ,‬כי יוה”כ הוא יום‬ ‫ונתפלל לקב”ה “השיבנו ה’ אליך ונשובה‪ ,‬חדש ימינו כקדם”‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫מיוחד שקבע אותו הקב”ה ליום ‘כפרה וטהרה’‪ ,‬שבו מטהר הקב”ה את נשמותיהם‬ ‫שלימה במהרה אמן‪.‬‬ ‫של השבים בתשובה עד שלא נשאר כלל רושם החטא בנשמה‪.‬‬ ‫לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות‪,‬‬ ‫להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪,‬‬ ‫לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם‪,‬‬ ‫חייגו ל‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫חייגו‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪ ,2‬והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם‪.‬‬