שער המלך · Shar Hamelech — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נבלע .מה מים נמשכין בכל 'האזינו השמיים ואדברה,
מקום – אף דברי תורה ותשמע הארץ אמרי פי .יערוף
נמשכין בכל מקום .מה מים כמטר לקחי; תיזל כטל
טהרה לעולם – אף דברי אמרתי; כשעירים עלי דשא,
תורה טהרה לעולם .מה מים וכרביבים עלי עשב .כי שם ה'
נשמרים בפחות שבכלים – אקרא – הבו גודל לא'להינו'
אף דברי תורה אין נשמרין, (דברים לב ,א-ג).
אלא בגוף שפל .מה מים ,אין
כי שם ה' אקרא
הגדול בוש לומר לקטן :תן לי
לשתות – אף דברי תורה :יש בספרי (האזינו פיס' שו)'' :כי שם
רב שומע מן התלמיד; יש ה' אקרא'; מצינו ,שלא הזכיר
גדול שומע טעם מן הקטן, משה שמו של הקדוש ברוך
ואינו בוש .מה דגים שבים, הוא – אלא לאחר עשרים
פותחין את פיהם לקבל טיפת ואחד דבר .ממי למד? ממלאכי
המטר שיורדת מן השמיים – השרת :שאין מלאכי השרת
כך דברי תורה :תלמיד חכם מזכירים את השם – אלא
שומע מדרש או הגדה – מצית לאחר שלוש קדושות; שנאמר
אוזנו לשמוע. (ישעיה ו ,ג)' :וקרא זה אל זה
ואמר :קדוש ,קדוש ,קדוש ,ה'
''תיזל כטל אמרתי'; מה הטל צבא'ות' .אמר משה :דיי,
כל העולם שמחים בו – כך שאהיה בפחות משבעה
דברי תורה שמחה לעולם. כמלאכי השרת!
'כשעירים עלי דשא'; מה
'והרי דברים קל וחומר :ומה
שעירים הללו יורדין על
משה – שהוא חכם חכמים,
העשבים ,ומעלין אותם,
וגדול שבגדולים ,ואבי הנביאים
ומגדלים אותם – כך דברי תורה:
– לא הזכיר שמו של מקום ,אלא
מגדלין אותך ומעלין אותך יותר
לאחר עשרים ואחד דבר; המזכיר
מן הכל; דכתיב (שם ד ,ח)' :סלסלה,
שמו של מקום בחינם – על אחת
ותרוממך; תכבדך ,כי תחבקנה'.
כמה וכמה!'
'וכרביבים עלי עשב'; מה הרביבים יורדין
על העשבים ,ומעדנין אותם ,ומפנקין אותם – מבואר :שמשה רצה להראות את חשיבות
כך דברי תורה :מעדנות ומפנקות אותך; דכתיב (שם ,ט)' :תיתן התורה ,ואת ההכנה הנצרכת אליה .אם המלאכים ,שהם
לראשך לויית חן' .ואומר (שם א ,ט)' :כי לויית חן הם לראשך''. במהותם קדושים – זקוקים להכנה לפני שמזכירים את ה',
לומר ג' תיבות' :קדוש קדוש קדוש' – אנו צריכים לפחות
וככל זה בספרי שם ,ושם נוסף' :דבר אחר' :יערוף כמטר להתכונן פי שבע לפני שנזכיר שמו ,שהיא תורתו .לכן הקדים
לקחי'; רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר :אין 'יערוף' עשרים ואחת תיבות ,עד שהזכיר את ה'.
– אלא לשון הריגה; שנאמר (דברים כא ,ד)' :וערפו שם את
העגלה בנחל' .על מה עגלה מכפרת? על שפיכות דמים; כך יערוף כמטר לקחי
דברי תורה מכפרים על כל עבירות! 'כשעירים עלי דשא'; ועל לדברי מדרש זה ,צריך עיון :הפסוקים דלעיל' ,יערוף כמטר
מה שעירים מכפרים? על חטאות; כך דברי תורה מכפרים על לקחי תיזל כטל אמרתי' ,שהקדים משה לאומרם ,האם
חטאות! 'וכרביבים עלי עשב'; מה רביבים באים תמימים תיבות אלו חשובות כ'קדוש קדוש קדוש'?
ומכפרים – כך דברי תורה :מכפרים על כל עוונות ועבירות'.
בשלמא לדברי פסיקתא זוטרתא (לקח טוב האזינו נה ).ניחא
אולם בתענית (ז ).אמרו' :רבא רמי :כתיב' :יערוף כמטר לקחי'; שפיר ,מדוע הקדים לומר 'יערוף כמטר לקחי'; הן פירשו הכל
וכתיב' :תיזל כטל אמרתי'! אם תלמיד חכם הגון הוא – כטל; לחשיבות התורה'' :יערוף כמטר לקחי' ,כמו (ישעיה מה ,ח):
ואם לאו – עורפהו ['הרגהו' (רש"י)] כמטר. 'הרעיפו שמיים ממעל'' .לקחי'; אין 'לקח' – אלא תורה,
שנאמר (משלי ד ,ב)' :כי לקח טוב נתתי לכם ,תורתי אל תעזובו'.
'תניא :היה רבי בנאה אומר :כל העוסק בתורה לשמה – תורתו מה 'מטר' חיים לעולם – אף התורה חיים לעולם .ומה מים
נעשית לו סם חיים; שנאמר (משלי ג ,יח)' :עץ חיים היא יורדין מלמעלה למטה – כך התורה ירדה מלמעלה למטה.
למחזיקים בה'; ואומר (שם ,ח)' :רפאות תהי לשרך'; ואומר (שם מה מים ,אין העולם מתקיימין זולתם – כך :אין העולם
ח ,לה)' :כי מוצאי מצא חיים' .וכל העוסק בתורה שלא לשמה מתקיים חוץ מן התורה .מה מים ,מי שאינו יודע לשוט בהם
– נעשית לו סם המוות; שנאמר' :יערוף כמטר לקחי' ,ואין נבלע בהם – כך דברי תורה :כל מי שאינו יודע להגות בהם –
התורה כתרופה 'עריפה' – אלא הריגה ,שנאמר' :וערפו שם את העגלה
הנראה לפרש ,דמשה רבינו בא לומר דהתורה היא כמו בנחל''א.
תרופה המצלת חיים; אבל גם תרופה – מחד היא סם חיים, וקשה לי לפירוש זה ד'עריפה' היא הריגה – מאחר דלפי
ומאידך היא סם המוות ,כשלא נוטלים אותה כהוראות המדרש משה הקדים כ"א תיבות כדי להזכיר את ה' ,כלומר
הרופא במינון נכון ובשעה נכונה ,ועם מאכלים מתאימים. כ"א קדושות ,לכבודו יתברך; אם כן ,מדוע בחר דווקא בתיאור
היינו :דאמנם בתורה יש כוחות עוצמתיים; אבל יש לקחת זה לשבח? איזה שבח יש בזה שראה משה להקדימו ל'כי שם
אותם במינון הנכון ובשעות הנכונות! ה' אקרא'? האם שבח זה ידמה ל'קדוש קדוש קדוש'
לפי זה ,יתפרש גם 'כי שם ה' אקרא' :דעו! לימוד התורה אינו שמקדימים המלאכים לכבודו יתברך? האמנם בזה הוא
מספיק; היא כמו תרופה שיש להשתמש בה בצורה הנכונה משתבח?
ובמינון הראוי' .כי שם ה' אקרא' היו זהירים בה' ,והבו גודל
כמו כן קשה לרבי בנאה :האם שבח הוא לתורה שיש בה סם
לא'להינו' :תגדלו אותה ,על ידי שתלמדו אותה לפי הוראות
המוות?
היצרן :לשמה ,ובקדושה הראויה! כי אפילו המלאכים לא
מעזים להתקרב – אלא בהקדמה ובהכנה הראויה; כל שכן ברכת התורה לפניה
האדם החי בעולם הזה ,עולם הניסיונות!
אכן ראיתי שכן הקשה בספר ברית שלום (לפרשתן)' :ואיתא
וחיי עולם נטע בתוכינו בגמרא (ברכות כא' :).אמר רב יהודה :מניין לברכת התורה
כעין זה ראיתי בשפת אמת (האזינו תרל"ד)'' :יערוף כמטר לפניה? שנאמר' :כי שם ה' אקרא ,הבו גודל לא'להינו' .פירש
לקחי' .כי בכל איש ישראל ,יש נקודה חיות; רק שצריכין רש"י' :כשבא משה לפתוח בדברי שירה ,אמר להן לישראל:
לעורר הפנימיות על ידי התורה .וכמו האדמה ,שיש בה כח אני אברך תחילה ,ואתם ענו אחריי אמן( .וזהו) 'כי שם ה'
להוציא תבואה ופירות ,והמטר מעורר כוחה – כן נקרא 'אדם' אקרא' – בברכה; [אתם] 'הבו גודל לא'להינו' – באמן' .ולכאורה
על שם האדמה .וזה ענין תורה שבעל פה ,שכתוב (ברה"ת) יש להקשות :מה טעם הקדים משה פסוק זה 'יערוף כמטר
'וחיי עולם נטע בתוכינו' – הוא הכח להוציא פירות .וכן איתא לקחי ,תיזל כטל אמרתי וגו'' ,קודם שאמר 'כי שם ה' אקרא'?
(ב"ר פ' ל סי' ו) :תולדותיהם של צדיקים – מצוות ומעשים שהרי מכאן אמרו כשבא לפתוח בדברי תורה – מיד בירך
טובים. תחילה; ולמה הקדים לומר 'יערוף כמטר לקחי' וכל הפסוק
הזה?
'וזהו כל ענין המשל משמיים וארץ :שהם מנהיגים כל
הבריאה :שמשמיים יורד מטר לארץ .וכן בני ישראל ,יש בהם 'ונראה לפרש ,על דרך מה דאיתא בגמרא (ב"ב כה' :).אמר רב
עניין שמיים וארץ :תורה שבכתב ,ותורה שבעל פה .וכן כתוב יהודה אמר רב' :יערוף כמטר לקחי' – זה רוח מערבית; 'תיזל
(מלאכי ג ,יב)' :תהיו אתם ארץ חפץ' ,שבני ישראל מקיימים כטל אמרתי' – זו רוח צפונית; 'כשעירים עלי דשא' – זו רוח
הבריאה ,ובארץ ניכר שעושים רושם ,ומבררין מלכותו יתברך [מזרחית; 'וכרביבים עלי עשב' – זו] רוח דרומית ,שמעלה
בעולם; אך גם בשמיים מוסיפין כח ,אף שאינו ניכר; מכל רביבים ומגדלת את הצמחים'; עד כאן .ובפרשת במדבר
מקום ,מאחר ששמיים וארץ הם אחד ,ועל ידי בני ישראל (בפסוק 'ואלה תולדות אהרן ומשה') הקדמנו בשם הערוך (ע' 'ערף')
מתברר בארץ האמת ,ועל ידי זה מתייחדין שמיים וארץ'. דכל עניין זה בא ללמדינו ,שהלומד תורה לשמה – הוא דומה
הבו גודל לא'להינו ללמוד תורה לשמה למטר שמביא טובה לעולם; יעויין שם מה שנתבאר שם בטוב
טעם ודעת .ולפי שרצה משה כאן ללמדינו שצריך לברך
נראה דלזה כיוון גם המשך חכמה (דברים ח ,י)' :אכן בדברי
בתורה תחילה ,כדילפינן מפסוק זה 'כי שם ה' אקרא'; ודבר
תורה מעיקרא כי עביד – אדעתא דנפשיה עביד (פסחים סח;):
זה מורה על עסק לימוד התורה לשמה כמו שהקדמנו – לכך
שלומד ליעשות רב ,לקנות חכמה .ואם לא יזכיר ה' יתברך ,כי
הקדים ואמר 'יערוף כמטר לקחי'; רצה לומר :דלימוד התורה
התורה היא חיינו ואורך ימינו ,ובה חנן את נפש הישראלי
לשמה יהיה חשוב בעיניכם כמטר הזה שהוא טובה לעולם,
באצילות חכמתו יתברך – יתגאה ,ויעשנה קרדום להתעטר
וצריך לברך על ירידת הגשמים; כדאיתא בגמרא (ברכות נט;:
בה ,ויוכל היות סם מוות למשמאילים בה (שבת פח ;):וכמו
תענית ו .):כן ראוי להתנהג בלימוד התורה לשמה ,ולברך
שאמרו על זה' :יערוף כמטר לקחי' – שדברי תורה ממיתים
בתורה תחילה .וקל להבין'.
אותם .לכן ציווה ה' יתברך 'כי שם ה' אקרא – הבו גודל
לא'להינו' ,ובזה יבוא לקיום התורה לשמה ,וללמוד אותה אולם פירושו ניחא לרב שפירש הפסוקים בחשיבות התורה
לשם יוצרה; ומכשירתו ונהנים ממנו וכו' (אבות ו ,א) .וכמו כרוחות העולם ,ולדברי הפסיקתא; אולם לרבא ש'אם אינו
שאמרו (נדרים פא :).שלא ברכו בתורה תחילה ,ועיין ר"ן שם. תלמיד חכם הגון – הורגהו'; או לרבי בנאה דאם לומד שלא
אבל כשלמד – אז אינו צריך ברכה; 'כי מוצאי מצא חיים'; לשמה היא סם המוות – מה עניין להקדימן ,ומה שבח לתורה
ודעסיק בה – 'אצולי מצלא' דלא ליתי לידי חטא ,וכמו ולקדוש ברוך הוא בהריגה ובסם המוות ,שהם קללה ולא
שאמרו פרק ג דסוטה (כא ;).עיין שם .והתורה שמו של ברכה?
יודי"ן; אך מכל מקום גם ביו"ד אחת נקרא שפיר .ועיין בקב נקי (ח"ב א נראה לרמוז שיש בתורה סם חיים או מוות; כי מספר 'סם חים או
כלל י)]. מות' [חסר] עולה בגימטריה 'תורה' [[ .]611אמנם 'חיים' נכתב בשני
ובמשורה לפי צורך הגידולג. הקדוש ברוך הוא (עי' זהר משפטים קכד ,).והדבק בה – דבוק
בשמו יתברך; כי מעון ה' יתברך – היא התורה; וכמו שאמרו
לימוד תורה
(ב"ר פ' ה סי' ז)' :צמצמן בין שני בדי ארון'; להראות :כי נפש כל
בזה נראה ליישב מה שהקשה בשו"ת הרב"ז [רבי בלצאל זאב בני ישראל – כלול בתורה הקדושה ,ועליהם כולם כאחד,
שפרן] (ח"א סי' קטז בהע') בן הגאון המחבר' :אמר בן המחבר: כשהם מחוברים עם העדות – שורה עליהן שכינתו ומופעת
הלום ראיתי [להחיד"א] בספר 'פתח עינים' שם [על המאמר עליהן באורה'.
שאמרו ז"ל (גיטין לא ):על גניבא' :מקמי פלגאה ניקום?'] יורד היינו' :כי שם ה' אקרא – הבו גודל לא'להינו' :תיזהרו ללמוד
על פי מידותיו של ה'זקן אהרן' (הלוי ,סי' לב) [שכתב שכל תורה לשמה; לחשוב בעת הלימוד שהלימוד להיכלל בתורת
תלמיד חכם שיש בידו חילול ה' ,אסור לשמוע תורה מפיו, ה'; להשיג השכינה המופעת בתורה; ולא חלילה למטרות
ולסמוך על הוראתו] להעיר מש"ס גיטין [דף] סב עמוד א, אישיות ,או שלא לשמה לקנות חכמה גרידא ,שהיא תורה
דרב הונא ורב חסדא שאלו את גניבא שאלות בדברי אגדה. שאינה מחוברת בבורא ,ולכן יש בה סיכון!
וכתב וזו לשונו' :אפשר דהרב זקן אהרן כל עצמו בהוראה
קטן נתלה בגדול
קאי'; עד כאן לשונו.
לפי המבואר ,נבוא להבין המחלוקת בתענית (שם)' :אמר רב
'ותימה על הגאון חיד"א ז"ל ,שלא הביא גמרא מפורשת יהודה :גדול יום הגשמים ,כיום שניתנה בו תורה; שנאמר:
במועד קטן [דף] יז (ע"א) ,גבי 'ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו 'יערוף כמטר לקחי' ,ואין 'לקח' – אלא תורה; שנאמר' :כי לקח
שומעניה; אמר רב יהודה :היכי ליעביד? לישמתיה? צריכי טוב נתתי לכם ,תורתי אל תעזובו'.
ליה רבנן! לא לישמתיה? קא מיתחיל שמא דשמיא! וכו'; אם
'רבא אמר :יותר מיום שניתנה בו תורה; שנאמר' :יערוף כמטר
הרב דומה למלאך ה' צבא'ות – יבקשו תורה מפיו; ואם לאו –
לקחי'; מי נתלה במי? הווי אומר :קטן נתלה בגדול!'
אל יבקשו תורה מפיו' .ופירש רש"י וזו לשונו' :הואיל וסנו
שומעניה – הא דצריכי ליה רבנן לאו כלום הוא; דמוטב דלא ולכאורה קשה :בשלמא לרב יהודה – אין לגשמים עדיפות
ילפי מיניה'; עד כאן לשונו .ראה בחגיגה [דף] טו עמוד ב ,גבי על התורה; אבל לרבא ,לכאורה לפי זה התורה בחינת קטן
רבי מאיר שגמר שמעתא מפומיה דאחר .ופריך הש"ס שם נתלה בגדול! ותיקשי כנזכר למעלה :האם זה שבח לתורה
דקשו קראי אהדדי .ומשני' :לא קשיא :הא – בגדול; הא – שמשה הקדים לשבחה בכך? הרי בזה הוא מקטין את התורה
בקטן וכו' ,דרש רבא מאי דכתיב (שה"ש ו ,יא)' :אל גינת אגוז כלפי הגשמים!
ירדתי וגו''; למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז? לומר לך :מה אכן ,זו קושיית רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי ,וכמו שהביאו
אגוז זה ,אף על פי שמלוכלך – אין מה שבתוכו נמאס; אף בילקוט שמעוני (האזינו רמז תתקמב) אחר פלוגתא זו' :רבי
תלמיד חכם ,אף על פי שסרח – אין תורתו נמאסת וכו'' .יעויין אל[י]עזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר :בל"בב מידות האגדה
שם. נדרשת ,וזו אחת מהם :שדבר גדול נתלה בקטן .כיצד? 'יערוף
'ולפום ריהטא יש להקשות על דרשתו זאת של רבא ,מדברי כמטר לקחי'; וכי הגשמים גדולים מן התורה ,שהתורה נתלית
רבא בעצמו בש"ס תענית [דף] ז עמוד א ,דרבא רמי שם: בהם? אלא[ :לפי] שהגשמים מחיים את הכל ,להשמיע את
'כתיב' :יערוף כמטר לקחי'; וכתיב' :תיזל כטל אמרתי'! אם האוזן בדרך שהיא שומעת.
תלמיד חכם הגון [הוא] – כטל; ואם לאו – עורפהו כמטר'. 'כיוצא בו אתה אומר (עמוס ג ,ח)' :אריה שאג ,מי לא יירא; [ה'
ופירשו רש"י (בד"ה ערפיהו) ומהרש"א (ח"א שם) ,דאם תלמיד א'להים דיבר ,מי לא יינבא]'; וכי מי נותן כח וגבורה בארי אלא
חכם שאינו הגון הוא – הפנה אליו עורף וסור ממנו; יעויין שם. הוא?
הנשמע מזה ,שאם הוא תלמיד חכם שאינו הגון – תורתו
'כיוצא בו (יחזקאל מג ,ב)' :וקולו כקול מים רבים'; וכי מי נתן כח
נמאסת גם כן?
וגבורה במים? לא הוא? הרי אנו מכנים אותו מבריותיו ,כדי
'ויש לומר על פי דברי התוספות בתענית (שם ד"ה אם ת"ח). לשבר את האוזן'.
ראה שבת [דף] עה עמוד א ,דהלומד דבר אחד מן המגוש – ולדברי רב יהודה [וכל שכן לדברי רבי אליעזר ברבי יוסי
חייב מיתה .ובפירוש רש"י שם (ד"ה והלומד) .ובש"ך יורה דעה הגלילי] ,לא לחינם משה מדמה את התורה למטר; אלא
סוף סימן קעט סעיף קטן כג ,ובש"ך יורה דעה סימן רמו ללמדך :כשם שלמטר יש תכונות של חיים ,כשהוא בעיתו
סעיף קטן ח מה שכתב בשם אביו הגאון ז"ל; יעויין שם .ראה ובזמנו ולפי צורך הגידול -כן האדם מצווה ללמוד תורה
בספר אור החיים (דברים יב ,כח) הביא בשם הב"חד ממש להגדילה ולהצמיחה כסם חיים ,לפי תכונותיו במידה
שלו!' ב א"ה .כן הוא גם בהליכות עולם (שער ד פ"א) .ולפנינו במשנת רבי
מבהיל .אפילו בהיכל התורה ,ובין כל הלומדים לשמה בכוונה אליעזר (פ' א עמ' ' :)10משלושים ושלוש מידות ההגדה נדרשת בהן',
טהורה – עלול להימצא תלמיד שאינו הגון; שאינו לומד להגדיל וכן נמנו שם .ובאמת ששם נמנו 'מלשון גימטריא' ,ו'מחילוף
תורה אלא להגדיל עצמו! האותיות' כשתי מידות ,ובהליכות עולם הביאן כמידה אחת' :מלשון
אכן ,לימים נודע אותו תלמיד ,כי לא היתה דרכו לרוחם של גדולי גימטריא; אם לחשבון האותיות ,אם לחילוף זו בזו'.
ישראל. ג שמעתי מספרים ,שמנהלה הרוחני של ישיבת חברון ,הגאון רבי
ד א"ה לפנינו בב"ח ליתא .ובמהדורות החדשות של האור החיים לייב חסמן זצ"ל ,הסתובב פעם בבית המדרש בסדר מוסר; והיה
ציינו עליו להש"ך. איזה בחור שלא מצא חן בעיניו ,ואמר עליו' :כאן השטן מגדל את
לתקלה; מה שאין כן בתלמיד חכם שאינו הגון – צריך ליזהר כתירוצו של אבי הגאון הש"ך ז"ל .אולם הוא ז"ל האריך
בדבריו ,שלא יתלה בהם ויכשיל עצמו ורבים על ידו; זה קרוב לדחות תירוץ זה ,ואחת מדחיותיו הוא בזו הלשון' :ועוד :הא
למה שאמרו חכמינו ז"ל (אבות א ,יא)' :חכמים! היזהרו רבא שהוא אמורא אחרון ,דרש' :אל גינת וכו'' ,והדברים אלו
בדבריכם; שמא תחובו חובת גלות [ותגלו למקום מים הרעים, הם כסברת רבי מאיר; וידוע דהלכה כרבא וכו' (עי' קדושין נב.
וישתו תלמידים הבאים אחריכם וימותו] וכו''. ועוד)' .יעויין שם .ובמחילת כבוד הדר גאונו ,לא העיר כלל
להקשות מדברי רבא בעצמו בתענית [דף] ז כנזכר .ועוד יש
'והנה ,משה רבינו עליו השלום המשיל בכאן לימוד התורה
לומר בגוף תירוצו על הרמב"ם; יעויין בלחם משנה (פ"ד מהל'
ובישור צדק לעריפת המטר ולזילת הטל .והוא לשתי בחינות
ת"ת ה"א) מה שכתב בזה ,ומסקנת תירוצו שם כאבי הש"ך ז"ל;
אלו :כי הטל ,לא מיעצר לעולם; אלא לפעמים הוא לברכה
יעויין שם.
ולפעמים איננו לברכה ,כמבואר שם תענית [דף] ג עמוד [א-
]ב; מה שאין כן הגשמים ,נעצרים .והכי נמי לתלמיד חכם הגון 'חנוך העניך שאפראן ,רב בבאקארעשט'.
– יזל אומרו לעולם ,כמו הטל; רצה לומר :יסביר לו פנים על לדברינו ,יש ליישב סתירת דברי רבא :התורה ,אותה תורה
כל דבריו; אלא לפעמים הוא לברכה ,רצה לומר שהדבר אמת היא .אינה מתלכלכת ונמאסת .האישיות של האדם היא
ומכוון להלכה ,ולפעמים איננו ככה; מכל מקום לא מיעצר. הנמאסת ,אם אינו הגון הוא .כמו שהמטר מצד עצמו הוא
מה שאין כן לתלמיד שאינו הגון :אם יאמר כהלכה – יטיף חיים ,אלא שהזמן והעת עלולים לגרום על ידו למוות ,כמו כן
מילתו אליו; ואם לאו – יעצרנו כמטר ,ותהיה כעריפת המטר. תלמיד חכם שאינו הגון – עלול להפוך לו לסם המוות .לכך,
'ונראה לי דזה או קרוב לזה היה כתוב שם בתוספות ,ועל זה הוא ראוי למוות – עורפהו; אך תלמיד חכם הגון יכול ללמוד
כתבו פסקי תוספות (תענית פ"א סי' ח) :תלמיד חכם מודה הימנו את התורה עצמה ,ולהתגדל על ידה; כי לדידו – היא
לעולם לחברו ,אפילו על שקר; ונפקא מיניה שאין לקבוע עודנה סם חיים!
הלכה על ידי פלפול כזה ,וכש"ס דבבא בתרא הנ"ל .כן נראה לימוד לא נכון או לימוד לתלמיד שאינו הגון
לעניות דעתי יותר נכון מכל מה שתירצו לי כבר הרבה ולדברינו ,נבין עניין האיסור ללמד תורה לתלמיד שאינו הגון,
לומדים בזה'. דלכך ציוה משה 'כי שם ה' אקרא' ,להיזהר שיהא לתכלית
נראה ,דגם החתם סופר מפרש 'יערוף כמטר' על התורה ,ולא 'הבו גודל לא'להינו'; דהיינו לתלמיד שלוקח הדברים למקום
על התלמיד חכם עצמו .והיינו שהתורה עוצמתית ,ודווקא טהור ולגדל את ה'!
משום כך יש צורך בזהירות גדולה כשלומדה ומלמדה .כי נראה דלזה התכוין בשו"ת חתם סופר (ח"ו ליקוטים סי' סו):
לרוב גדלותה ,וסגולותיה הצפונות בה – יתכנו סיכונים אם 'דבתענית [דף] ז עמוד א 'רבא רמי :כתיב' :יערוף כמטר לקחי';
לא ישתמש בה נכון ,או אם לא יהיה עירני דיו להבחין וכתיב' :תיזל כטל אמרתי'! אם תלמיד חכם הגון הוא – כטל;
בחילוקים .ולכן צריך ללומדה בשימת לב הראויה שלא יכשל ואם לאו – עורפהו כמטר' .ופירש רש"י'' :עורפהו' – הורגהו';
הוא ,ולא יכשלו אחרים .וזה הכוונה 'עורפהו' כאמור ,על ופירושו קשה להבין .אבל נראה לי כך :דהנה מצינו ברבי מאיר
הלימוד ולא על התלמיד חכם. שהיה אומר על טמא טהור ,ועל טהור טמא ,והיה מסביר
לישרי לב שמחה פנים לתלמידיו; כדאיתא בעירובין (יג ,):ומפני כן לא קבעו
הלכה כמותו :מפני עוצם חריפתו ,לא עמדו תלמידיו על סוף
לפי זה נראה להסביר מדוע תיקנו את שמחת תורה ביום
דעתו .וכן מצינו שיכולים לטהר השרץ בק"נ טעמים (עירובין
שמיני עצרת; שלכאורה אין לו שום קשר לתורה :הן אפשר
שם) .ואם התלמידים שעומדים לפניו הגונים הם – יכול
לסיים התורה בזמן אחר!
להסביר להם פנים על כל מה שיאמרו ,וליכא למיחש
אלא ,לרמז מה שאמר דוד (תהלים צז ,יא)' :ולישרי לב שמחה'; לתקלה; דאם יעמדו על בירור דעתו – הרי יבררו האמת מתוך
ששמחת התורה – תיתכן רק לישרי לב ,שהם אלו שלמדו את השקר .ואם לא יעמדו על סוף דעתו – לא יקבעו הלכה
התורה כהוגן לשמה ,להגדיל שמו יתברך ,ובזה היא בחינת כמותו .ובלאו הכי כבר היזהירונו חז"ל בפרק יש נוחלין (ב"ב
סם חיים .אם כן ,אחרי הימים הנוראים ,שבתשובה ובתפילות קל ):שלא לקבוע הלכה על פי תלמוד ,אם לא אמר הרב הלכה
מתפשט הלב מעקמומיותו – הוא הזמן הנכון לשמחת למעשה; משום שלפעמים מפני הפלפול והחידוד ,אמר דבר
התורהה. שאינו כהלכה .אך כל זה – בתלמידים הגונים ,דליכא למיחש
[א"ה .ראה עוד בעניין סם החיים שבתורה ,במאמר 'עמל התורה' ה וכמו שנתבאר בשם משמואל (מועדים שבת חול המועד סוכות תרעג) ,כי
לפרשת בלק]. הימים הנוראים הם 'ישרי לב' ,ולאחריהם באה 'שמחה' שהיא
שמחת חג הסוכות.
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר; וכמו כן ,גם את מאמריו בענייני משפחה וחינוך ילדים 'מעשה ,בית ודין' ,תורה מפוארה בכלי מפואר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
