gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שער המלך · Shar Hamelech — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: שער המלך · Shar Hamelech

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

שער המלך · Shar Hamelech — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נבלע‪ .‬מה מים נמשכין בכל‬ ‫'האזינו השמיים ואדברה‪,‬‬ ‫מקום – אף דברי תורה‬ ‫ותשמע הארץ אמרי פי‪ .‬יערוף‬ ‫נמשכין בכל מקום‪ .‬מה מים‬ ‫כמטר לקחי; תיזל כטל‬ ‫טהרה לעולם – אף דברי‬ ‫אמרתי; כשעירים עלי דשא‪,‬‬ ‫תורה טהרה לעולם‪ .‬מה מים‬ ‫וכרביבים עלי עשב‪ .‬כי שם ה'‬ ‫נשמרים בפחות שבכלים –‬ ‫אקרא – הבו גודל לא'להינו'‬ ‫אף דברי תורה אין נשמרין‪,‬‬ ‫(דברים לב‪ ,‬א‪-‬ג)‪.‬‬ ‫אלא בגוף שפל‪ .‬מה מים‪ ,‬אין‬ ‫כי שם ה' אקרא‬ ‫הגדול בוש לומר לקטן‪ :‬תן לי‬ ‫לשתות – אף דברי תורה‪ :‬יש‬ ‫בספרי (האזינו פיס' שו)‪'' :‬כי שם‬ ‫רב שומע מן התלמיד; יש‬ ‫ה' אקרא'; מצינו‪ ,‬שלא הזכיר‬ ‫גדול שומע טעם מן הקטן‪,‬‬ ‫משה שמו של הקדוש ברוך‬ ‫ואינו בוש‪ .‬מה דגים שבים‪,‬‬ ‫הוא – אלא לאחר עשרים‬ ‫פותחין את פיהם לקבל טיפת‬ ‫ואחד דבר‪ .‬ממי למד? ממלאכי‬ ‫המטר שיורדת מן השמיים –‬ ‫השרת‪ :‬שאין מלאכי השרת‬ ‫כך דברי תורה‪ :‬תלמיד חכם‬ ‫מזכירים את השם – אלא‬ ‫שומע מדרש או הגדה – מצית‬ ‫לאחר שלוש קדושות; שנאמר‬ ‫אוזנו לשמוע‪.‬‬ ‫(ישעיה ו‪ ,‬ג)‪' :‬וקרא זה אל זה‬ ‫ואמר‪ :‬קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬ה'‬ ‫''תיזל כטל אמרתי'; מה הטל‬ ‫צבא'ות'‪ .‬אמר משה‪ :‬דיי‪,‬‬ ‫כל העולם שמחים בו – כך‬ ‫שאהיה בפחות משבעה‬ ‫דברי תורה שמחה לעולם‪.‬‬ ‫כמלאכי השרת!‬ ‫'כשעירים עלי דשא'; מה‬ ‫'והרי דברים קל וחומר‪ :‬ומה‬ ‫שעירים הללו יורדין על‬ ‫משה – שהוא חכם חכמים‪,‬‬ ‫העשבים‪ ,‬ומעלין אותם‪,‬‬ ‫וגדול שבגדולים‪ ,‬ואבי הנביאים‬ ‫ומגדלים אותם – כך דברי תורה‪:‬‬ ‫– לא הזכיר שמו של מקום‪ ,‬אלא‬ ‫מגדלין אותך ומעלין אותך יותר‬ ‫לאחר עשרים ואחד דבר; המזכיר‬ ‫מן הכל; דכתיב (שם ד‪ ,‬ח)‪' :‬סלסלה‪,‬‬ ‫שמו של מקום בחינם – על אחת‬ ‫ותרוממך; תכבדך‪ ,‬כי תחבקנה'‪.‬‬ ‫כמה וכמה!'‬ ‫'וכרביבים עלי עשב'; מה הרביבים יורדין‬ ‫על העשבים‪ ,‬ומעדנין אותם‪ ,‬ומפנקין אותם –‬ ‫מבואר‪ :‬שמשה רצה להראות את חשיבות‬ ‫כך דברי תורה‪ :‬מעדנות ומפנקות אותך; דכתיב (שם‪ ,‬ט)‪' :‬תיתן‬ ‫התורה‪ ,‬ואת ההכנה הנצרכת אליה‪ .‬אם המלאכים‪ ,‬שהם‬ ‫לראשך לויית חן'‪ .‬ואומר (שם א‪ ,‬ט)‪' :‬כי לויית חן הם לראשך''‪.‬‬ ‫במהותם קדושים – זקוקים להכנה לפני שמזכירים את ה'‪,‬‬ ‫לומר ג' תיבות‪' :‬קדוש קדוש קדוש' – אנו צריכים לפחות‬ ‫וככל זה בספרי שם‪ ,‬ושם נוסף‪' :‬דבר אחר‪' :‬יערוף כמטר‬ ‫להתכונן פי שבע לפני שנזכיר שמו‪ ,‬שהיא תורתו‪ .‬לכן הקדים‬ ‫לקחי'; רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬אין 'יערוף'‬ ‫עשרים ואחת תיבות‪ ,‬עד שהזכיר את ה'‪.‬‬ ‫– אלא לשון הריגה; שנאמר (דברים כא‪ ,‬ד)‪' :‬וערפו שם את‬ ‫העגלה בנחל'‪ .‬על מה עגלה מכפרת? על שפיכות דמים; כך‬ ‫יערוף כמטר לקחי‬ ‫דברי תורה מכפרים על כל עבירות! 'כשעירים עלי דשא'; ועל‬ ‫לדברי מדרש זה‪ ,‬צריך עיון‪ :‬הפסוקים דלעיל‪' ,‬יערוף כמטר‬ ‫מה שעירים מכפרים? על חטאות; כך דברי תורה מכפרים על‬ ‫לקחי תיזל כטל אמרתי'‪ ,‬שהקדים משה לאומרם‪ ,‬האם‬ ‫חטאות! 'וכרביבים עלי עשב'; מה רביבים באים תמימים‬ ‫תיבות אלו חשובות כ'קדוש קדוש קדוש'?‬ ‫ומכפרים – כך דברי תורה‪ :‬מכפרים על כל עוונות ועבירות'‪.‬‬ ‫בשלמא לדברי פסיקתא זוטרתא (לקח טוב האזינו נה‪ ).‬ניחא‬ ‫אולם בתענית (ז‪ ).‬אמרו‪' :‬רבא רמי‪ :‬כתיב‪' :‬יערוף כמטר לקחי';‬ ‫שפיר‪ ,‬מדוע הקדים לומר 'יערוף כמטר לקחי'; הן פירשו הכל‬ ‫וכתיב‪' :‬תיזל כטל אמרתי'! אם תלמיד חכם הגון הוא – כטל;‬ ‫לחשיבות התורה‪'' :‬יערוף כמטר לקחי'‪ ,‬כמו (ישעיה מה‪ ,‬ח)‪:‬‬ ‫ואם לאו – עורפהו ['הרגהו' (רש"י)] כמטר‪.‬‬ ‫'הרעיפו שמיים ממעל'‪' .‬לקחי'; אין 'לקח' – אלא תורה‪,‬‬ ‫שנאמר (משלי ד‪ ,‬ב)‪' :‬כי לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬תורתי אל תעזובו'‪.‬‬ ‫'תניא‪ :‬היה רבי בנאה אומר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה – תורתו‬ ‫מה 'מטר' חיים לעולם – אף התורה חיים לעולם‪ .‬ומה מים‬ ‫נעשית לו סם חיים; שנאמר (משלי ג‪ ,‬יח)‪' :‬עץ חיים היא‬ ‫יורדין מלמעלה למטה – כך התורה ירדה מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫למחזיקים בה'; ואומר (שם‪ ,‬ח)‪' :‬רפאות תהי לשרך'; ואומר (שם‬ ‫מה מים‪ ,‬אין העולם מתקיימין זולתם – כך‪ :‬אין העולם‬ ‫ח‪ ,‬לה)‪' :‬כי מוצאי מצא חיים'‪ .‬וכל העוסק בתורה שלא לשמה‬ ‫מתקיים חוץ מן התורה‪ .‬מה מים‪ ,‬מי שאינו יודע לשוט בהם‬ ‫– נעשית לו סם המוות; שנאמר‪' :‬יערוף כמטר לקחי'‪ ,‬ואין‬ ‫נבלע בהם – כך דברי תורה‪ :‬כל מי שאינו יודע להגות בהם –‬ ‫התורה כתרופה‬ ‫'עריפה' – אלא הריגה‪ ,‬שנאמר‪' :‬וערפו שם את העגלה‬ ‫הנראה לפרש‪ ,‬דמשה רבינו בא לומר דהתורה היא כמו‬ ‫בנחל''א‪.‬‬ ‫תרופה המצלת חיים; אבל גם תרופה – מחד היא סם חיים‪,‬‬ ‫וקשה לי לפירוש זה ד'עריפה' היא הריגה – מאחר דלפי‬ ‫ומאידך היא סם המוות‪ ,‬כשלא נוטלים אותה כהוראות‬ ‫המדרש משה הקדים כ"א תיבות כדי להזכיר את ה'‪ ,‬כלומר‬ ‫הרופא במינון נכון ובשעה נכונה‪ ,‬ועם מאכלים מתאימים‪.‬‬ ‫כ"א קדושות‪ ,‬לכבודו יתברך; אם כן‪ ,‬מדוע בחר דווקא בתיאור‬ ‫היינו‪ :‬דאמנם בתורה יש כוחות עוצמתיים; אבל יש לקחת‬ ‫זה לשבח? איזה שבח יש בזה שראה משה להקדימו ל'כי שם‬ ‫אותם במינון הנכון ובשעות הנכונות!‬ ‫ה' אקרא'? האם שבח זה ידמה ל'קדוש קדוש קדוש'‬ ‫לפי זה‪ ,‬יתפרש גם 'כי שם ה' אקרא'‪ :‬דעו! לימוד התורה אינו‬ ‫שמקדימים המלאכים לכבודו יתברך? האמנם בזה הוא‬ ‫מספיק; היא כמו תרופה שיש להשתמש בה בצורה הנכונה‬ ‫משתבח?‬ ‫ובמינון הראוי‪' .‬כי שם ה' אקרא' היו זהירים בה‪' ,‬והבו גודל‬ ‫כמו כן קשה לרבי בנאה‪ :‬האם שבח הוא לתורה שיש בה סם‬ ‫לא'להינו'‪ :‬תגדלו אותה‪ ,‬על ידי שתלמדו אותה לפי הוראות‬ ‫המוות?‬ ‫היצרן‪ :‬לשמה‪ ,‬ובקדושה הראויה! כי אפילו המלאכים לא‬ ‫מעזים להתקרב – אלא בהקדמה ובהכנה הראויה; כל שכן‬ ‫ברכת התורה לפניה‬ ‫האדם החי בעולם הזה‪ ,‬עולם הניסיונות!‬ ‫אכן ראיתי שכן הקשה בספר ברית שלום (לפרשתן)‪' :‬ואיתא‬ ‫וחיי עולם נטע בתוכינו‬ ‫בגמרא (ברכות כא‪' :).‬אמר רב יהודה‪ :‬מניין לברכת התורה‬ ‫כעין זה ראיתי בשפת אמת (האזינו תרל"ד)‪'' :‬יערוף כמטר‬ ‫לפניה? שנאמר‪' :‬כי שם ה' אקרא‪ ,‬הבו גודל לא'להינו'‪ .‬פירש‬ ‫לקחי'‪ .‬כי בכל איש ישראל‪ ,‬יש נקודה חיות; רק שצריכין‬ ‫רש"י‪' :‬כשבא משה לפתוח בדברי שירה‪ ,‬אמר להן לישראל‪:‬‬ ‫לעורר הפנימיות על ידי התורה‪ .‬וכמו האדמה‪ ,‬שיש בה כח‬ ‫אני אברך תחילה‪ ,‬ואתם ענו אחריי אמן‪( .‬וזהו) 'כי שם ה'‬ ‫להוציא תבואה ופירות‪ ,‬והמטר מעורר כוחה – כן נקרא 'אדם'‬ ‫אקרא' – בברכה; [אתם] 'הבו גודל לא'להינו' – באמן'‪ .‬ולכאורה‬ ‫על שם האדמה‪ .‬וזה ענין תורה שבעל פה‪ ,‬שכתוב (ברה"ת)‬ ‫יש להקשות‪ :‬מה טעם הקדים משה פסוק זה 'יערוף כמטר‬ ‫'וחיי עולם נטע בתוכינו' – הוא הכח להוציא פירות‪ .‬וכן איתא‬ ‫לקחי‪ ,‬תיזל כטל אמרתי וגו''‪ ,‬קודם שאמר 'כי שם ה' אקרא'?‬ ‫(ב"ר פ' ל סי' ו)‪ :‬תולדותיהם של צדיקים – מצוות ומעשים‬ ‫שהרי מכאן אמרו כשבא לפתוח בדברי תורה – מיד בירך‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫תחילה; ולמה הקדים לומר 'יערוף כמטר לקחי' וכל הפסוק‬ ‫הזה?‬ ‫'וזהו כל ענין המשל משמיים וארץ‪ :‬שהם מנהיגים כל‬ ‫הבריאה‪ :‬שמשמיים יורד מטר לארץ‪ .‬וכן בני ישראל‪ ,‬יש בהם‬ ‫'ונראה לפרש‪ ,‬על דרך מה דאיתא בגמרא (ב"ב כה‪' :).‬אמר רב‬ ‫עניין שמיים וארץ‪ :‬תורה שבכתב‪ ,‬ותורה שבעל פה‪ .‬וכן כתוב‬ ‫יהודה אמר רב‪' :‬יערוף כמטר לקחי' – זה רוח מערבית; 'תיזל‬ ‫(מלאכי ג‪ ,‬יב)‪' :‬תהיו אתם ארץ חפץ'‪ ,‬שבני ישראל מקיימים‬ ‫כטל אמרתי' – זו רוח צפונית; 'כשעירים עלי דשא' – זו רוח‬ ‫הבריאה‪ ,‬ובארץ ניכר שעושים רושם‪ ,‬ומבררין מלכותו יתברך‬ ‫[מזרחית; 'וכרביבים עלי עשב' – זו] רוח דרומית‪ ,‬שמעלה‬ ‫בעולם; אך גם בשמיים מוסיפין כח‪ ,‬אף שאינו ניכר; מכל‬ ‫רביבים ומגדלת את הצמחים'; עד כאן‪ .‬ובפרשת במדבר‬ ‫מקום‪ ,‬מאחר ששמיים וארץ הם אחד‪ ,‬ועל ידי בני ישראל‬ ‫(בפסוק 'ואלה תולדות אהרן ומשה') הקדמנו בשם הערוך (ע' 'ערף')‬ ‫מתברר בארץ האמת‪ ,‬ועל ידי זה מתייחדין שמיים וארץ'‪.‬‬ ‫דכל עניין זה בא ללמדינו‪ ,‬שהלומד תורה לשמה – הוא דומה‬ ‫הבו גודל לא'להינו ללמוד תורה לשמה‬ ‫למטר שמביא טובה לעולם; יעויין שם מה שנתבאר שם בטוב‬ ‫טעם ודעת‪ .‬ולפי שרצה משה כאן ללמדינו שצריך לברך‬ ‫נראה דלזה כיוון גם המשך חכמה (דברים ח‪ ,‬י)‪' :‬אכן בדברי‬ ‫בתורה תחילה‪ ,‬כדילפינן מפסוק זה 'כי שם ה' אקרא'; ודבר‬ ‫תורה מעיקרא כי עביד – אדעתא דנפשיה עביד (פסחים סח‪;):‬‬ ‫זה מורה על עסק לימוד התורה לשמה כמו שהקדמנו – לכך‬ ‫שלומד ליעשות רב‪ ,‬לקנות חכמה‪ .‬ואם לא יזכיר ה' יתברך‪ ,‬כי‬ ‫הקדים ואמר 'יערוף כמטר לקחי'; רצה לומר‪ :‬דלימוד התורה‬ ‫התורה היא חיינו ואורך ימינו‪ ,‬ובה חנן את נפש הישראלי‬ ‫לשמה יהיה חשוב בעיניכם כמטר הזה שהוא טובה לעולם‪,‬‬ ‫באצילות חכמתו יתברך – יתגאה‪ ,‬ויעשנה קרדום להתעטר‬ ‫וצריך לברך על ירידת הגשמים; כדאיתא בגמרא (ברכות נט‪;:‬‬ ‫בה‪ ,‬ויוכל היות סם מוות למשמאילים בה (שבת פח‪ ;):‬וכמו‬ ‫תענית ו‪ .):‬כן ראוי להתנהג בלימוד התורה לשמה‪ ,‬ולברך‬ ‫שאמרו על זה‪' :‬יערוף כמטר לקחי' – שדברי תורה ממיתים‬ ‫בתורה תחילה‪ .‬וקל להבין'‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬לכן ציווה ה' יתברך 'כי שם ה' אקרא – הבו גודל‬ ‫לא'להינו'‪ ,‬ובזה יבוא לקיום התורה לשמה‪ ,‬וללמוד אותה‬ ‫אולם פירושו ניחא לרב שפירש הפסוקים בחשיבות התורה‬ ‫לשם יוצרה; ומכשירתו ונהנים ממנו וכו' (אבות ו‪ ,‬א)‪ .‬וכמו‬ ‫כרוחות העולם‪ ,‬ולדברי הפסיקתא; אולם לרבא ש'אם אינו‬ ‫שאמרו (נדרים פא‪ :).‬שלא ברכו בתורה תחילה‪ ,‬ועיין ר"ן שם‪.‬‬ ‫תלמיד חכם הגון – הורגהו'; או לרבי בנאה דאם לומד שלא‬ ‫אבל כשלמד – אז אינו צריך ברכה; 'כי מוצאי מצא חיים';‬ ‫לשמה היא סם המוות – מה עניין להקדימן‪ ,‬ומה שבח לתורה‬ ‫ודעסיק בה – 'אצולי מצלא' דלא ליתי לידי חטא‪ ,‬וכמו‬ ‫ולקדוש ברוך הוא בהריגה ובסם המוות‪ ,‬שהם קללה ולא‬ ‫שאמרו פרק ג דסוטה (כא‪ ;).‬עיין שם‪ .‬והתורה שמו של‬ ‫ברכה?‬ ‫יודי"ן; אך מכל מקום גם ביו"ד אחת נקרא שפיר‪ .‬ועיין בקב נקי (ח"ב‬ ‫א נראה לרמוז שיש בתורה סם חיים או מוות; כי מספר 'סם חים או‬ ‫כלל י)]‪.‬‬ ‫מות' [חסר] עולה בגימטריה 'תורה' [‪[ .]611‬אמנם 'חיים' נכתב בשני‬ ‫ובמשורה לפי צורך הגידולג‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא (עי' זהר משפטים קכד‪ ,).‬והדבק בה – דבוק‬ ‫בשמו יתברך; כי מעון ה' יתברך – היא התורה; וכמו שאמרו‬ ‫לימוד תורה‬ ‫(ב"ר פ' ה סי' ז)‪' :‬צמצמן בין שני בדי ארון'; להראות‪ :‬כי נפש כל‬ ‫בזה נראה ליישב מה שהקשה בשו"ת הרב"ז [רבי בלצאל זאב‬ ‫בני ישראל – כלול בתורה הקדושה‪ ,‬ועליהם כולם כאחד‪,‬‬ ‫שפרן] (ח"א סי' קטז בהע') בן הגאון המחבר‪' :‬אמר בן המחבר‪:‬‬ ‫כשהם מחוברים עם העדות – שורה עליהן שכינתו ומופעת‬ ‫הלום ראיתי [להחיד"א] בספר 'פתח עינים' שם [על המאמר‬ ‫עליהן באורה'‪.‬‬ ‫שאמרו ז"ל (גיטין לא‪ ):‬על גניבא‪' :‬מקמי פלגאה ניקום?'] יורד‬ ‫היינו‪' :‬כי שם ה' אקרא – הבו גודל לא'להינו'‪ :‬תיזהרו ללמוד‬ ‫על פי מידותיו של ה'זקן אהרן' (הלוי‪ ,‬סי' לב) [שכתב שכל‬ ‫תורה לשמה; לחשוב בעת הלימוד שהלימוד להיכלל בתורת‬ ‫תלמיד חכם שיש בידו חילול ה'‪ ,‬אסור לשמוע תורה מפיו‪,‬‬ ‫ה'; להשיג השכינה המופעת בתורה; ולא חלילה למטרות‬ ‫ולסמוך על הוראתו] להעיר מש"ס גיטין [דף] סב עמוד א‪,‬‬ ‫אישיות‪ ,‬או שלא לשמה לקנות חכמה גרידא‪ ,‬שהיא תורה‬ ‫דרב הונא ורב חסדא שאלו את גניבא שאלות בדברי אגדה‪.‬‬ ‫שאינה מחוברת בבורא‪ ,‬ולכן יש בה סיכון!‬ ‫וכתב וזו לשונו‪' :‬אפשר דהרב זקן אהרן כל עצמו בהוראה‬ ‫קטן נתלה בגדול‬ ‫קאי'; עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫לפי המבואר‪ ,‬נבוא להבין המחלוקת בתענית (שם)‪' :‬אמר רב‬ ‫'ותימה על הגאון חיד"א ז"ל‪ ,‬שלא הביא גמרא מפורשת‬ ‫יהודה‪ :‬גדול יום הגשמים‪ ,‬כיום שניתנה בו תורה; שנאמר‪:‬‬ ‫במועד קטן [דף] יז (ע"א)‪ ,‬גבי 'ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו‬ ‫'יערוף כמטר לקחי'‪ ,‬ואין 'לקח' – אלא תורה; שנאמר‪' :‬כי לקח‬ ‫שומעניה; אמר רב יהודה‪ :‬היכי ליעביד? לישמתיה? צריכי‬ ‫טוב נתתי לכם‪ ,‬תורתי אל תעזובו'‪.‬‬ ‫ליה רבנן! לא לישמתיה? קא מיתחיל שמא דשמיא! וכו'; אם‬ ‫'רבא אמר‪ :‬יותר מיום שניתנה בו תורה; שנאמר‪' :‬יערוף כמטר‬ ‫הרב דומה למלאך ה' צבא'ות – יבקשו תורה מפיו; ואם לאו –‬ ‫לקחי'; מי נתלה במי? הווי אומר‪ :‬קטן נתלה בגדול!'‬ ‫אל יבקשו תורה מפיו'‪ .‬ופירש רש"י וזו לשונו‪' :‬הואיל וסנו‬ ‫שומעניה – הא דצריכי ליה רבנן לאו כלום הוא; דמוטב דלא‬ ‫ולכאורה קשה‪ :‬בשלמא לרב יהודה – אין לגשמים עדיפות‬ ‫ילפי מיניה'; עד כאן לשונו‪ .‬ראה בחגיגה [דף] טו עמוד ב‪ ,‬גבי‬ ‫על התורה; אבל לרבא‪ ,‬לכאורה לפי זה התורה בחינת קטן‬ ‫רבי מאיר שגמר שמעתא מפומיה דאחר‪ .‬ופריך הש"ס שם‬ ‫נתלה בגדול! ותיקשי כנזכר למעלה‪ :‬האם זה שבח לתורה‬ ‫דקשו קראי אהדדי‪ .‬ומשני‪' :‬לא קשיא‪ :‬הא – בגדול; הא –‬ ‫שמשה הקדים לשבחה בכך? הרי בזה הוא מקטין את התורה‬ ‫בקטן וכו'‪ ,‬דרש רבא מאי דכתיב (שה"ש ו‪ ,‬יא)‪' :‬אל גינת אגוז‬ ‫כלפי הגשמים!‬ ‫ירדתי וגו''; למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז? לומר לך‪ :‬מה‬ ‫אכן‪ ,‬זו קושיית רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי‪ ,‬וכמו שהביאו‬ ‫אגוז זה‪ ,‬אף על פי שמלוכלך – אין מה שבתוכו נמאס; אף‬ ‫בילקוט שמעוני (האזינו רמז תתקמב) אחר פלוגתא זו‪' :‬רבי‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬אף על פי שסרח – אין תורתו נמאסת וכו''‪ .‬יעויין‬ ‫אל[י]עזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬בל"בב מידות האגדה‬ ‫שם‪.‬‬ ‫נדרשת‪ ,‬וזו אחת מהם‪ :‬שדבר גדול נתלה בקטן‪ .‬כיצד? 'יערוף‬ ‫'ולפום ריהטא יש להקשות על דרשתו זאת של רבא‪ ,‬מדברי‬ ‫כמטר לקחי'; וכי הגשמים גדולים מן התורה‪ ,‬שהתורה נתלית‬ ‫רבא בעצמו בש"ס תענית [דף] ז עמוד א‪ ,‬דרבא רמי שם‪:‬‬ ‫בהם? אלא‪[ :‬לפי] שהגשמים מחיים את הכל‪ ,‬להשמיע את‬ ‫'כתיב‪' :‬יערוף כמטר לקחי'; וכתיב‪' :‬תיזל כטל אמרתי'! אם‬ ‫האוזן בדרך שהיא שומעת‪.‬‬ ‫תלמיד חכם הגון [הוא] – כטל; ואם לאו – עורפהו כמטר'‪.‬‬ ‫'כיוצא בו אתה אומר (עמוס ג‪ ,‬ח)‪' :‬אריה שאג‪ ,‬מי לא יירא; [ה'‬ ‫ופירשו רש"י (בד"ה ערפיהו) ומהרש"א (ח"א שם)‪ ,‬דאם תלמיד‬ ‫א'להים דיבר‪ ,‬מי לא יינבא]'; וכי מי נותן כח וגבורה בארי אלא‬ ‫חכם שאינו הגון הוא – הפנה אליו עורף וסור ממנו; יעויין שם‪.‬‬ ‫הוא?‬ ‫הנשמע מזה‪ ,‬שאם הוא תלמיד חכם שאינו הגון – תורתו‬ ‫'כיוצא בו (יחזקאל מג‪ ,‬ב)‪' :‬וקולו כקול מים רבים'; וכי מי נתן כח‬ ‫נמאסת גם כן?‬ ‫וגבורה במים? לא הוא? הרי אנו מכנים אותו מבריותיו‪ ,‬כדי‬ ‫'ויש לומר על פי דברי התוספות בתענית (שם ד"ה אם ת"ח)‪.‬‬ ‫לשבר את האוזן'‪.‬‬ ‫ראה שבת [דף] עה עמוד א‪ ,‬דהלומד דבר אחד מן המגוש –‬ ‫ולדברי רב יהודה [וכל שכן לדברי רבי אליעזר ברבי יוסי‬ ‫חייב מיתה‪ .‬ובפירוש רש"י שם (ד"ה והלומד)‪ .‬ובש"ך יורה דעה‬ ‫הגלילי]‪ ,‬לא לחינם משה מדמה את התורה למטר; אלא‬ ‫סוף סימן קעט סעיף קטן כג‪ ,‬ובש"ך יורה דעה סימן רמו‬ ‫ללמדך‪ :‬כשם שלמטר יש תכונות של חיים‪ ,‬כשהוא בעיתו‬ ‫סעיף קטן ח מה שכתב בשם אביו הגאון ז"ל; יעויין שם‪ .‬ראה‬ ‫ובזמנו ולפי צורך הגידול ‪ -‬כן האדם מצווה ללמוד תורה‬ ‫בספר אור החיים (דברים יב‪ ,‬כח) הביא בשם הב"חד ממש‬ ‫להגדילה ולהצמיחה כסם חיים‪ ,‬לפי תכונותיו במידה‬ ‫שלו!'‬ ‫ב א"ה‪ .‬כן הוא גם בהליכות עולם (שער ד פ"א)‪ .‬ולפנינו במשנת רבי‬ ‫מבהיל‪ .‬אפילו בהיכל התורה‪ ,‬ובין כל הלומדים לשמה בכוונה‬ ‫אליעזר (פ' א עמ' ‪' :)10‬משלושים ושלוש מידות ההגדה נדרשת בהן'‪,‬‬ ‫טהורה – עלול להימצא תלמיד שאינו הגון; שאינו לומד להגדיל‬ ‫וכן נמנו שם‪ .‬ובאמת ששם נמנו 'מלשון גימטריא'‪ ,‬ו'מחילוף‬ ‫תורה אלא להגדיל עצמו!‬ ‫האותיות' כשתי מידות‪ ,‬ובהליכות עולם הביאן כמידה אחת‪' :‬מלשון‬ ‫אכן‪ ,‬לימים נודע אותו תלמיד‪ ,‬כי לא היתה דרכו לרוחם של גדולי‬ ‫גימטריא; אם לחשבון האותיות‪ ,‬אם לחילוף זו בזו'‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ג שמעתי מספרים‪ ,‬שמנהלה הרוחני של ישיבת חברון‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫ד א"ה לפנינו בב"ח ליתא‪ .‬ובמהדורות החדשות של האור החיים‬ ‫לייב חסמן זצ"ל‪ ,‬הסתובב פעם בבית המדרש בסדר מוסר; והיה‬ ‫ציינו עליו להש"ך‪.‬‬ ‫איזה בחור שלא מצא חן בעיניו‪ ,‬ואמר עליו‪' :‬כאן השטן מגדל את‬ ‫לתקלה; מה שאין כן בתלמיד חכם שאינו הגון – צריך ליזהר‬ ‫כתירוצו של אבי הגאון הש"ך ז"ל‪ .‬אולם הוא ז"ל האריך‬ ‫בדבריו‪ ,‬שלא יתלה בהם ויכשיל עצמו ורבים על ידו; זה קרוב‬ ‫לדחות תירוץ זה‪ ,‬ואחת מדחיותיו הוא בזו הלשון‪' :‬ועוד‪ :‬הא‬ ‫למה שאמרו חכמינו ז"ל (אבות א‪ ,‬יא)‪' :‬חכמים! היזהרו‬ ‫רבא שהוא אמורא אחרון‪ ,‬דרש‪' :‬אל גינת וכו''‪ ,‬והדברים אלו‬ ‫בדבריכם; שמא תחובו חובת גלות [ותגלו למקום מים הרעים‪,‬‬ ‫הם כסברת רבי מאיר; וידוע דהלכה כרבא וכו' (עי' קדושין נב‪.‬‬ ‫וישתו תלמידים הבאים אחריכם וימותו] וכו''‪.‬‬ ‫ועוד)'‪ .‬יעויין שם‪ .‬ובמחילת כבוד הדר גאונו‪ ,‬לא העיר כלל‬ ‫להקשות מדברי רבא בעצמו בתענית [דף] ז כנזכר‪ .‬ועוד יש‬ ‫'והנה‪ ,‬משה רבינו עליו השלום המשיל בכאן לימוד התורה‬ ‫לומר בגוף תירוצו על הרמב"ם; יעויין בלחם משנה (פ"ד מהל'‬ ‫ובישור צדק לעריפת המטר ולזילת הטל‪ .‬והוא לשתי בחינות‬ ‫ת"ת ה"א) מה שכתב בזה‪ ,‬ומסקנת תירוצו שם כאבי הש"ך ז"ל;‬ ‫אלו‪ :‬כי הטל‪ ,‬לא מיעצר לעולם; אלא לפעמים הוא לברכה‬ ‫יעויין שם‪.‬‬ ‫ולפעמים איננו לברכה‪ ,‬כמבואר שם תענית [דף] ג עמוד [א‪-‬‬ ‫]ב; מה שאין כן הגשמים‪ ,‬נעצרים‪ .‬והכי נמי לתלמיד חכם הגון‬ ‫'חנוך העניך שאפראן‪ ,‬רב בבאקארעשט'‪.‬‬ ‫– יזל אומרו לעולם‪ ,‬כמו הטל; רצה לומר‪ :‬יסביר לו פנים על‬ ‫לדברינו‪ ,‬יש ליישב סתירת דברי רבא‪ :‬התורה‪ ,‬אותה תורה‬ ‫כל דבריו; אלא לפעמים הוא לברכה‪ ,‬רצה לומר שהדבר אמת‬ ‫היא‪ .‬אינה מתלכלכת ונמאסת‪ .‬האישיות של האדם היא‬ ‫ומכוון להלכה‪ ,‬ולפעמים איננו ככה; מכל מקום לא מיעצר‪.‬‬ ‫הנמאסת‪ ,‬אם אינו הגון הוא‪ .‬כמו שהמטר מצד עצמו הוא‬ ‫מה שאין כן לתלמיד שאינו הגון‪ :‬אם יאמר כהלכה – יטיף‬ ‫חיים‪ ,‬אלא שהזמן והעת עלולים לגרום על ידו למוות‪ ,‬כמו כן‬ ‫מילתו אליו; ואם לאו – יעצרנו כמטר‪ ,‬ותהיה כעריפת המטר‪.‬‬ ‫תלמיד חכם שאינו הגון – עלול להפוך לו לסם המוות‪ .‬לכך‪,‬‬ ‫'ונראה לי דזה או קרוב לזה היה כתוב שם בתוספות‪ ,‬ועל זה‬ ‫הוא ראוי למוות – עורפהו; אך תלמיד חכם הגון יכול ללמוד‬ ‫כתבו פסקי תוספות (תענית פ"א סי' ח)‪ :‬תלמיד חכם מודה‬ ‫הימנו את התורה עצמה‪ ,‬ולהתגדל על ידה; כי לדידו – היא‬ ‫לעולם לחברו‪ ,‬אפילו על שקר; ונפקא מיניה שאין לקבוע‬ ‫עודנה סם חיים!‬ ‫הלכה על ידי פלפול כזה‪ ,‬וכש"ס דבבא בתרא הנ"ל‪ .‬כן נראה‬ ‫לימוד לא נכון או לימוד לתלמיד שאינו הגון‬ ‫לעניות דעתי יותר נכון מכל מה שתירצו לי כבר הרבה‬ ‫ולדברינו‪ ,‬נבין עניין האיסור ללמד תורה לתלמיד שאינו הגון‪,‬‬ ‫לומדים בזה'‪.‬‬ ‫דלכך ציוה משה 'כי שם ה' אקרא'‪ ,‬להיזהר שיהא לתכלית‬ ‫נראה‪ ,‬דגם החתם סופר מפרש 'יערוף כמטר' על התורה‪ ,‬ולא‬ ‫'הבו גודל לא'להינו'; דהיינו לתלמיד שלוקח הדברים למקום‬ ‫על התלמיד חכם עצמו‪ .‬והיינו שהתורה עוצמתית‪ ,‬ודווקא‬ ‫טהור ולגדל את ה'!‬ ‫משום כך יש צורך בזהירות גדולה כשלומדה ומלמדה‪ .‬כי‬ ‫נראה דלזה התכוין בשו"ת חתם סופר (ח"ו ליקוטים סי' סו)‪:‬‬ ‫לרוב גדלותה‪ ,‬וסגולותיה הצפונות בה – יתכנו סיכונים אם‬ ‫'דבתענית [דף] ז עמוד א 'רבא רמי‪ :‬כתיב‪' :‬יערוף כמטר לקחי';‬ ‫לא ישתמש בה נכון‪ ,‬או אם לא יהיה עירני דיו להבחין‬ ‫וכתיב‪' :‬תיזל כטל אמרתי'! אם תלמיד חכם הגון הוא – כטל;‬ ‫בחילוקים‪ .‬ולכן צריך ללומדה בשימת לב הראויה שלא יכשל‬ ‫ואם לאו – עורפהו כמטר'‪ .‬ופירש רש"י‪'' :‬עורפהו' – הורגהו';‬ ‫הוא‪ ,‬ולא יכשלו אחרים‪ .‬וזה הכוונה 'עורפהו' כאמור‪ ,‬על‬ ‫ופירושו קשה להבין‪ .‬אבל נראה לי כך‪ :‬דהנה מצינו ברבי מאיר‬ ‫הלימוד ולא על התלמיד חכם‪.‬‬ ‫שהיה אומר על טמא טהור‪ ,‬ועל טהור טמא‪ ,‬והיה מסביר‬ ‫לישרי לב שמחה‬ ‫פנים לתלמידיו; כדאיתא בעירובין (יג‪ ,):‬ומפני כן לא קבעו‬ ‫הלכה כמותו‪ :‬מפני עוצם חריפתו‪ ,‬לא עמדו תלמידיו על סוף‬ ‫לפי זה נראה להסביר מדוע תיקנו את שמחת תורה ביום‬ ‫דעתו‪ .‬וכן מצינו שיכולים לטהר השרץ בק"נ טעמים (עירובין‬ ‫שמיני עצרת; שלכאורה אין לו שום קשר לתורה‪ :‬הן אפשר‬ ‫שם)‪ .‬ואם התלמידים שעומדים לפניו הגונים הם – יכול‬ ‫לסיים התורה בזמן אחר!‬ ‫להסביר להם פנים על כל מה שיאמרו‪ ,‬וליכא למיחש‬ ‫אלא‪ ,‬לרמז מה שאמר דוד (תהלים צז‪ ,‬יא)‪' :‬ולישרי לב שמחה';‬ ‫לתקלה; דאם יעמדו על בירור דעתו – הרי יבררו האמת מתוך‬ ‫ששמחת התורה – תיתכן רק לישרי לב‪ ,‬שהם אלו שלמדו את‬ ‫השקר‪ .‬ואם לא יעמדו על סוף דעתו – לא יקבעו הלכה‬ ‫התורה כהוגן לשמה‪ ,‬להגדיל שמו יתברך‪ ,‬ובזה היא בחינת‬ ‫כמותו‪ .‬ובלאו הכי כבר היזהירונו חז"ל בפרק יש נוחלין (ב"ב‬ ‫סם חיים‪ .‬אם כן‪ ,‬אחרי הימים הנוראים‪ ,‬שבתשובה ובתפילות‬ ‫קל‪ ):‬שלא לקבוע הלכה על פי תלמוד‪ ,‬אם לא אמר הרב הלכה‬ ‫מתפשט הלב מעקמומיותו – הוא הזמן הנכון לשמחת‬ ‫למעשה; משום שלפעמים מפני הפלפול והחידוד‪ ,‬אמר דבר‬ ‫התורהה‪.‬‬ ‫שאינו כהלכה‪ .‬אך כל זה – בתלמידים הגונים‪ ,‬דליכא למיחש‬ ‫[א"ה‪ .‬ראה עוד בעניין סם החיים שבתורה‪ ,‬במאמר 'עמל התורה'‬ ‫ה וכמו שנתבאר בשם משמואל (מועדים שבת חול המועד סוכות תרעג)‪ ,‬כי‬ ‫לפרשת בלק]‪.‬‬ ‫הימים הנוראים הם 'ישרי לב'‪ ,‬ולאחריהם באה 'שמחה' שהיא‬ ‫שמחת חג הסוכות‪.‬‬ ‫מקץ שלוש שנים לגיליונותינו‪ ,‬הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ‪ ,‬לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו‪ ,‬לכרכן בבת‬ ‫אחת‪ ,‬ולהוציאן לאור עולם בספר; וכמו כן‪ ,‬גם את מאמריו בענייני משפחה וחינוך ילדים 'מעשה‪ ,‬בית ודין'‪ ,‬תורה מפוארה בכלי מפואר‪.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות וכדומה‪ ,‬להצטרפות לתפוצת המייל‪ ,‬ולכל ענייני הגיליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪colelyabiaomer@gmail.com‬‬