gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ מרן רבי יצחק זאב בן רבי‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫חיים הלוי סולבייציק זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 202‬פרשת האזינו תשפ''ז‬ ‫ירושלמי יבמות נב‪-‬נח‬ ‫שנינו במשנה שהולד משניהם הוא ממזר ולכאורה מובן מדוע מהשני הוא ממזר‬ ‫דף נב בת כהן המעוברת מישראל או שומרת יבם לישראל אינה אוכלת שנאמר‬ ‫כין שהיא אשת איש אך קשה מדוע גם מהראשון הולד ממזר‪ ,‬ביאר ר' בא בשם ר'‬ ‫ושבה אל בית אביה למעט שומרת יבם ומכנעוריה ממעטים מעוברת‪.‬‬ ‫זירא שזה כדעת ר''ע שהבא על סוטתו הולד ממזר וכן המחזיר גרושתו משנשאת‬ ‫בת לוי המאורסת לכהן אינה אוכלת שנאמר כל טהור בביתך ועדיין אינה בתוך‬ ‫הולד ממזר‪ ,‬ור' יוסי אמר בשם ר' הילא שלכו''ע הולד כשר מדאורייתא אלא שגזרו‬ ‫ביתו‪.‬‬ ‫שהולד מהראשון ממזר כמו שהצריכו גט מהשני‪ ,‬והנ''מ ביניהם באופן שהשני נתן‬ ‫המעוברת מכהן אינה אוכלת שנאמר ויליד בית ועדיין לא נולד‪ ,‬ושומרת יבם לכהן‬ ‫לה גט ואח''כ בא עליה הראשון שלר''ע הוא ממזר כיון שהוא ולד סוטתו אך לר'‬ ‫לומדים מהפסוק כל טהור בביתך ועדיין אינה בתוך ביתו‪.‬‬ ‫הילא שכבר היה גט מהשני אי אפשר לדון את הולד מהראשון כממזר‪.‬‬ ‫יש להקשות בבת כהן מאורסת ללוי שאמנם בתרומה לא תאכל אך מדוע אינה‬ ‫שנינו במשנה שהראשון והשני אינם יכולים להטמא לה וכמו ששנה ר' חייה שאדם‬ ‫אוכלת במעשר הרי ממה נפשך היא יכולה לאכול גם מצד כהונה וגם מצד לויה‪,‬‬ ‫נטמא לאשתו כשרה ולא לאשתו פסולה‪.‬‬ ‫ור' הילא אמר בשם ר' יוחנן שזה כמ''ד שלא נותנים מעשר לכהן‪ ,‬ור' יוחנן לא אמר‬ ‫יש מי ששנה שקונסים אותה בשלושה עשר דבר ויש מי ששנה שקונסים בארבעה‬ ‫משום שלא נותנים מעשר לכהן משמע שהוא עצמו סבר שנותנים מעשר לכהן‪.‬‬ ‫עשר דברים‪ ,‬וזה תלוי אם מונים מעשה ידיה ומציאתה לשני דברים או שמונים‬ ‫הלכה ו משנה בת ישראל שנשאה לכהן אוכלת בתרומה ואם מת ויש לה בן ממנו‬ ‫אותם כאחד‪.‬‬ ‫היא יכולה לאכול בתרומה ואם נשאת ללוי אוכלת במעשר ואם מת ויש לה בן ממנו‬ ‫ר' ירמיה אומר שלויה שזנתה אוכלת במעשר וכן שנינו שלויה שנשבתה או שבא‬ ‫אוכלת במעשר ואם נשאת לישראל אינה אוכלת לא בתרומה ולא במעשר‪ .‬הלכה ז‬ ‫עליה אחד מהפסולים אינו יכול לפסלה‪ ,‬ולויים שאמם חללה לא חששו לה לריח‬ ‫משנה ואם מת בנה מישראל היא אוכלת במעשר ואם מת בנה מלוי הא אוכלת‬ ‫פסול ומה ששנינו במשנה שקנסו בת לוי שנשאת ממעשר ביאר ר' יוסי שמדובר‬ ‫בתרומה ואם מת בנה מכהן אינה אוכלת לא בתרומה ולא במעשר‪ .‬הלכה ח משנה‬ ‫שהשני היה ישראל והיא ילדה ממנו בן‪ ,‬ור' ביסנא אמר בשם ריב''ל שכהנת שזינתה‬ ‫בת כהן שנשאת לישראל אינה אוכלת בתרומה ואם מת ויש לה בן ממנו אינה‬ ‫אוכלת במעשר ולכאורה זה מדויק במשנה שבת כהן נפסלה מתרומה משמע שהיא‬ ‫אוכלת בתרומה ואם נשאת ללוי אוכלת במעשר ואם מת ויש לה בן ממנו אוכלת‬ ‫לא נפסלה ממעשר‪ ,‬ויש לומר שזה כמ''ד שלא נותנים מעשר לכוהנים‪ ,‬ור' נסא אמר‬ ‫במעשר ואם נשאת לכהן אוכלת בתרומה‪ ,‬ואם מת ויש לה בן ממנו היא אוכלת‬ ‫שהחכמים חולקים על כך שר' הילא אמר בשם ר' שמעון בר יוסינא בשם ר' הושעיא‬ ‫בתרומה ואם מת בנה מכהן אינה אוכלת בתרומה ואם מת בנה מלוי אינה אוכלת‬ ‫שאם כהן בא על גרושה והוליד בן והאב מת בתוך ל' יום הבן חייב לפדות את עצמו‬ ‫במעשר ואם מת בנה מישראל היא חוזרת לבית אביה ועליה נאמר ושבה אל בית‬ ‫ואם מת אביו אחר ל' יום חזקה שאביו פדה אותו שהרי אם הוא פודה את אחרים‬ ‫אביה כנעוריה‪ .‬גמרא ר' ליונטי שאל לפני ר' יונה שמובן שבת כהן שנשאה לישראל‬ ‫כל שכן שהוא פודה את בנו ואינו צריך לתת לאחר אלא רק להפריש ורואים שגם‬ ‫והיא חוזרת ואוכלת אך בת ישראל לכהן היא ראויה לאכול מדוע אינה אוכלת אחר‬ ‫בחלל לא אומרים שהאב חושב שאינו צריך לפדותו‪.‬‬ ‫מות בעלה הרי לא נאמר בה שהיא שבה אל בית אביה‪ ,‬אמר ר' יונה שר' זירא אמר‬ ‫שנינו במשנה ששניהם לא יורשים את כתובתה וקשה הרי כבר שנינו אין לה‬ ‫בשם רב ענן בשם רב שבת כהן הכוונה שהיא למודה אצל הכהן וכשאינה רגילה‬ ‫כתובה‪ ,‬אמר ר' יוסי שהחידוש הוא שלא נאמר שכמו שקנסו בה יקנסו גם ביורשיה‪.‬‬ ‫אצלו הא נאסרה‪ ,‬כמו שכתוב בת בבל השדודה הרי אינה בת בבל אלא שהיא‬ ‫כמו שסוטה אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל‪,‬‬ ‫למודה כמעשה בבל‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון אמר שבפרשה כתוב שתי בנות אחת חוזרת‬ ‫דף נד וכמו שאסורה לאחיו של הבעל כך היא אסורה לאחיו של הבועל ואין לומר‬ ‫ואוכלת ואחת חוזרת ואינה אוכלת‪ ,‬בת כהן שנשאת לישראל חוזרת ואוכלת ובת‬ ‫שגם צרת סוטה תאסר לאח של הבועל כמו שהיא אסורה על אחיו של הבעל‪ ,‬ויש‬ ‫ישראל שנשאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת‪ ,‬אך קשה שמהפסוק לומדים שבנשאת‬ ‫להוכיח ממה ששנינו שאשה שבעלה הלך למדינת הים ואמרו לה שהוא מת והיה‬ ‫לכשר היא חוזרת ואוכלת ואם נשאה לפסול אינה חוזרת לאכול שהרי הוא פסל‬ ‫לה יבם כהן שיבם אותה ואח''כ בעלה בא הוא אסור בה ומותר בצרתה ואם האח‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫מת אחיו יכול ליבם אותה והרי אשת אחיו היא צרת סוטה שהרי החשיבו אותה גם‬ ‫רב אמר שהחוזרת אוכלת בתרומה ולא בחזה ושוק ור' יוחנן סובר שהיא חוזרת גם‬ ‫כאשתו של השני ובכל זאת אינה אסורה עליו א''כ צרת סוטה מותרת לאחיו של‬ ‫לחזה ושוק ור' חייה הביא ראיה לרב מהפסוק מלחם אביה תאכל ולא כל לחם ויש‬ ‫הבועל‪ ,‬ור' יודה דוחה שזה כמו חכמי בבל שסוברים שרק באשת איש תקנו גט ולא‬ ‫ברייתא מרשב''י כר' יוחנן שכתוב מלחם אביה תאכל לרבות חלות תודה ורקיקי‬ ‫כשיבמה אחיו‪ ,‬ור''ע סובר שגם באחות אשתו ואשת אחיו תקנו גט ולא חל היבום‬ ‫נזיר‪.‬‬ ‫של השני ואשתו אינה צרתה של הסוטה‪ ,‬אך חכמי א''י סוברים שר''ע וחכמים לא‬ ‫פרק האשה שהלך בעלה‬ ‫נחלקו אלא רק באחות אשתו אך באשת אחיו שמייבם אותה מחמת האישות של‬ ‫הלכה א משנה אשה שבעלה הלך למדינת הים ואמרו לה שהוא מת ונשאה ואח''כ‬ ‫אחיו והיא באה מהלכת אשת איש א''כ צרת הסוטה פוטרת מייבום‪ ,‬ור' חנניה סובר‬ ‫בעלה הגיע תצא משניהם וצריכה גט משניהם ואין לה משניהם כתובה ופירות‬ ‫שגם לפי חכמי א''י היא יכולה להתיבם כיון שהאיסור בה הוא מחמת קנס וקנסו‬ ‫ומזונות ובלאות ואם היא נטלה היא תחזיר והולד שנולד לה מזה או מזה הוא ממזר‬ ‫רק בה ולא בצרתה‪ ,‬ור' חנניה בן ר' הילל אומר שלדעת חכמי בבל שבאשת אחיו‬ ‫ושניהם לא נטמאים לה ואינם זכאים במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ואם‬ ‫אינה צריכה גט היא יכולה לחזור לראשון‪ ,‬ור' זירא אמר בשם ר' יוחנן שצרת סוטה‬ ‫היתה בת ישראל היא נפסלה מכהונה ובת לוי נפסלה ממעשר ובת כהן נפסלה‬ ‫אסורה וצרת גרושה מותרת‪ ,‬ור' יעקב בר אחא אמר בשם ר' יוחנן שכל הצרות‬ ‫מתרומה ואין יורשי שניהם יורשים את כתובתה ואם מתו אחיו של זה ואחיו של‬ ‫מותרות מלבד צרת סוטה ושמואל אמר שהגרושה עצמה מותרת להתיבם והוא לא‬ ‫זה חולצים לה ואינם מייבמים‪ .‬גמרא יש להקשות שלעיל שנינו שאם נשאו שני‬ ‫חולק על ר' יוחנן אלא שר' יוחנן עסק בצרות ולא הזכיר גרושות‪ ,‬ור' יוחנן ביאר‬ ‫אחים את המאורסת לשני בטעות מפרישים שלושה חודשים שמא הן מעוברות ואם‬ ‫שצרת סוטה אסורה משום ריח ערוה ורב אסי אומר שכתוב בה טומאה כעריות‪.‬‬ ‫הן קטנות ולא ראויות ללדת מחזירים אותם מיד וא''כ גם כאן נאמר שתחזור מיד‬ ‫הלכה ב משנה ר' יוסי אומר שאותה אשה שנשאה על פי ב''ד ובעלה חזר כתובתה‬ ‫לבעלה הראשון שהרי נישאה על פי ב''ד‪ ,‬ויש לחלק ששם אחרים הטעו אותם‬ ‫על נכסי בעלה הראשון‪ ,‬ור''א אומר שהראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה‬ ‫ואילו כאן קנסו אותה כדי שתבדוק כראוי‪ ,‬אך קשה שיקנסו אותה כלפי השני ולא‬ ‫והפרת נדריה‪ ,‬ור''ש אומר שאם אחיו של הראשון חלץ או בא עליה צרתה פטורה‬ ‫כלפי הראשון אמר ר' יוחנן שיש כאן ריח ערוה כסוטה שזינתה תחת בעלה אך‬ ‫מיבום והולד ממנו אינו ממזר‪ ,‬ואם נישאה על פי שני עדים שאינה צריכה רשות‬ ‫קשה א''כ מדוע היא צריכה גט מהשני ויש לומר שכיון שהיא נשאה לו בדרך התר‬ ‫ב''ד ובעלה חזר היא יכולה לחזור אליו ואם נשאת על פי ב''ד ובעלה חזר היא‬ ‫זה נראה כנישואין גמורים‪ ,‬ושמואל אומר שחששו שיאמרו שהוא שלח לה גט‬ ‫יוצאת ופטורה מקרבן ואם נשאה שלא על פי ב''ד ובעלה חזר היא מביאה קרבן‬ ‫ממדינת הים‪,‬‬ ‫ויפה כח ב''ד שפטרו אותה מקרבן‪ ,‬ואם ב''ד התירו לה להנשא והיא קלקלה בזנות‬ ‫דף נג ור' חגיי שאל לפני ר' זירא ששנינו שאם אמרו לה שבעלה מת והיא התקדשה‬ ‫היא חייבת קרבן כיון שהם התירו לה רק להנשא‪ .‬גמרא ר' בא אמר שר' המנונא ור'‬ ‫לאחר ואח''כ בעלה חזר היא מותרת לחזור לו ואם חששו ששלח לה גט ממדינת‬ ‫זירא הסתפקו אם ר' יוסי חלק רק על כתובה שלא קנסוה או שהוא חלק גם על שאר‬ ‫הים א''כ גם בהתקדשה נאסור על הראשון מצד מחזיר גרושתו‪ ,‬אלא יש לבאר כר'‬ ‫הדברים‪ ,‬ויש להוכיח ממה שר' יוסי שנה שמי שפוסל ע''י אחרים פוסל על ידי‬ ‫יוסי בן כיפר שאין איסור מחזיר גרושתו בהתקדשה לאחר‪ ,‬אך קשה שגם ר' יוסי‬ ‫עצמו ומי שאינו פוסל ע''י אחרים אינו פוסל ע''י עצמו ור' בא אמר על כך שרב‬ ‫בן כיפר מודה שאם האחרון נתן לה גט הוא פסל אותה מכהונה ואילו באשה שהלך‬ ‫המנונא ור' זירא אמרו שרק בזה חלק ר' יוסי א''כ גם במשנתינו יש לומר שר' יוסי‬ ‫בעלה והתקדשה שנינו שאף שנתן לה האחרון גט לא נפסלה מכהונה‪ ,‬א''כ לא‬ ‫לא חלק על שאר הדברים‪.‬‬ ‫חששו ששלח לה גט‪ ,‬ורבנן מקסרין אמרו בשם ר' הילא שרבנן קיימו את קידושי‬ ‫יש להסתפק אם ר''א חלק על ר' יוסי בכתובה ויש לומר מסברא שאם בדברים‬ ‫השני להצריכה גט כדי לאוסרה על הראשון‪ ,‬וכל הנ''ל הוא ביודעת שהיתה אשת‬ ‫שנפלו בשעה שהיתה אסורה הבעל זכאי בהם‪,‬‬ ‫איש ואם אינה יודעת שהיתה אשת איש כגון קטנה שלא ידעה שאביה קידש אותה‬ ‫דף נה כתובה שבאה מחמת גירושין ודאי שלא קנסו בה ומסתבר שר''א מודה לר'‬ ‫יש להוכיח ממה ששנינו שאם האב קיבל קידושין לבתו קטנה והיא הלכה והשיאה‬ ‫יוסי ור' יוסי אינו מודה לר''א במציאה שבאה אליו בשעת איסור‪ ,‬ור' יוסי ור''א‬ ‫את עצמה ואמר ר' אילא ששנו על כך שכל העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת‬ ‫מודים לר''ש שודאי לא קנסו לגבי יבום שהוא לאחר מיתה אך ר''ש אינו מודה לר'‬ ‫איש שנשאת ברשות ב''ד‪ ,‬ור''ע אומר שגם אחות אשתו ואשת אחיו צריכות גט‬ ‫יוסי ור''א שיתכן שקנסו מחיים‪.‬‬ ‫שטועים בהם שיש להם התר ולא חלקו בהם בין יודעת ללא יודעת וכן לגבי אשת‬ ‫ר''ש אמר שהביאה פוטרת ומשמע שזה רק בדיעבד אך זה נקרא ביאה פסולה ובכל‬ ‫איש אין לחלק בין יודעת ללא יודעת‪.‬‬ ‫זאת גם ביאה פסולה פוטרת‪.‬‬ ‫שנינו במשנה שמי שנשאת לאחר בהתר ב''ד אין לה פירות ומבאר ר' אבינא שהיא‬ ‫יש להקשות בדברי המשנה שבנשאת שלא ברשות ב''ד ובעלה חזר נקנוס יותר‬ ‫לא יכולה להוציא מהשני את הפירות שאכל ודוקא מה שאכל קודם שבא הראשון‬ ‫מנשאת ברשות ב''ד‪ ,‬ור' יוחנן אמר שר''ש סובר שכיון שב''ד התירו רק על פי עד‬ ‫ומה שאכל אחר שבא הראשון היא יכולה להוציא ממנו‪.‬‬ ‫אחד החמירו בהוראתם כזדון איש באשה ואם נשאת שלא ברשות עשו אותה‬ ‫שנינו במשנה שאם נטלה משניהם היא תחזיר ודוקא מה שנטלה אחר שבא הראשון‬ ‫כשגגת איש באשה ואין לגרוס במשנה שלא ברשות פטורה מקרבן אלא חייבת‬ ‫ומה שנטלה קודם אינה צריכה להחזיר כמו שהיא לא נוטלת מהשני מה שאכל‬ ‫בקרבן‪ ,‬ור' חגיי הקשה לר' יוסי שיש לפטור אותה מקרבן מדין הוראת ב''ד‬ ‫קודם שבא הראשון כך הוא לא מוציא ממנה‪.‬‬ ‫ובהוראת ב''ד היחיד פטור כשהורו לעקור את כל הגוף שאמרו שמותר לבא על‬ ‫מתה ונשא את אחותה ואח''כ אמרו לו שאשתו היתה קיימת ואח''כ מתה הולד‬ ‫אשת איש וכאן זה כעקירת הגוף שאמרו שהיא מותרת וכמו שאם היו מורים שהיא‬ ‫הראשון שנולד הוא ממזר ומי שנולדו אחריו אינם ממזרים‪ ,‬ור' יוסי סובר שמי‬ ‫מותרת עד חמש שנים ואח''כ תהיה אסורה כך כאן הם אמרו שכל עוד בעלה לא‬ ‫שפוסל ע''י אחרים שנשא את אחות אשתו שאמרו לו שמת בעלה והוא אוסר אותה‬ ‫בא היא מותרת ואם יבא היא אסורה‪.‬‬ ‫לחזור לבעלה הוא פוסל ע''י עצמו לאשתו כיון שהוא צריך לתת גט לאחותה‪ ,‬ואם‬ ‫שנינו במשנה שאם התירו להנשא וקלקלה היא חייבת יש להקשות שגם בקלקלה‬ ‫לא פסל לאחרים שאחות אשתו היתה פנויה אינו פוסל לעצמו כיון שאינה צריכה‬ ‫היא תפטר מצד הוראת ב''ד שהרי הם אמרו שהיא פנויה‪ ,‬ויש לומר שבקלקול זה‬ ‫גט‪ .‬אם אמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה מאביה ומתה ונשא את אחותה מאמה‬ ‫משהו אחר כמו חלב ודם שהורו על חלב ואכל דם שאינו פטור בהוראת ב''ד‪.‬‬ ‫והיא מתה ונשא את אחותה מאביה‪,‬‬ ‫הלכה ג משנה אשה שבעלה ובנה הלכו למדינת הים ואמרו לה שבעלה מת ואינה‬ ‫דף נז והיא מתה ונשא את אחותה מאמה והתברר שאשתו לא מתה הוא מותר‬ ‫זקוקה ליבום שבנה מת אח''כ והיא נשאה לאחר ואח''כ אמרו לה שקודם מת בנה‬ ‫בראשונה ובשלישית ובחמישית והן פוטרות צרותיהן והוא אסור בשניה וברביעית‬ ‫ואח''כ בעלה והיא זקוקה ליבום היא תצא מהאחר ובנה מהשני או מהראשון הוא‬ ‫וביאת אחת מהן לא פוטרת את צרתה ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה‬ ‫ממזר‪ .‬גמרא יש להסתפק אם העדים השניים נחשבים כמכחישים את עידי המיתה‬ ‫הוא מותר בשניה וברביעית והן פוטרות את צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית‬ ‫או זה כמו עידי גירושין שאם נאמר שהם כעידי גירושין א''כ זה לא כחכמי בבל‬ ‫וביאת אחת מהן אינה פוטרת את צרתה‪ .‬גמרא אם אשתו הלכה למדינת הים ונשא‬ ‫שאמרו שאם יש שני כיתות שכת אחת אומרת מת בעלה וכת אחת אומרת לא מת‬ ‫את אחותה אשתו לא נאסרה עליו שנאמר ושכב איש אותה שרק שכיבתה אוסרת‬ ‫וכן אם כת אחת אומרת התגרשה ואחת אומרת לא התגרשה לא תנשא ואם נשאה‬ ‫אותה ושכיבת אחותה אינה אוסרת אותה‪ ,‬ואשה שהלך בעלה אוסרים אותה למרות‬ ‫לא תצא וכאן שנינו שתצא‪ ,‬וזה כר' יוחנן שבהכחשה בגירושין תצא מהשני‪ ,‬אך‬ ‫שנאמר תחת אישך למעט אונסין ולמרות שהיא אנוסה גזרו בה ואילו באחות אשתו‬ ‫אם נחשיב את העדים כהכחשה בעדי מיתה א''כ משנתינו חולקת גם על חכמי בבל‬ ‫לא אסרו את אשתו אמר ר' מתניה שגזרו על דבר מצוי שבעל הולך ולא גזרו על‬ ‫וגם על חכמי א''י שר' יוחנן אמר שבהכחשה אם נגרשה או לא תצא ובהכחשה אם‬ ‫דבר שאינו מצוי שאין דרכה של אשה ללכת למדינת הים‪.‬‬ ‫מת או לא אם נשאה לא תצא וכאן שנינו שתצא‪ ,‬ודעת חכמי בבל מובנת שאין‬ ‫שנו בברייתא שר' יהודה אמר שב''ש וב''ה מודים שהבא על חמותו פסל את אשתו‬ ‫לחלק בין הכחשה בגירושין להכחשה במיתה אך קשה בדברי ר' יוחנן קשה מה‬ ‫ונחלקו בבא על אחות אשתו שלב''ש פסל את אשתו ולב''ה לא פסל את אשתו‪,‬‬ ‫החילוק ביניהם‪ ,‬ור' זירא ביאר בעצמו ור' חייה ביאר בשם ר' יוחנן שעדות מיתה‬ ‫ואמרו החברים בשם ר' יוחנן שטעמו של ר' יהודה שנאמר בפסוק באש ישרפו‬ ‫זה דבר שניתן להכחשה במציאות אם בא הבעל אך גירושין אם יבא הבעל ויכחיש‬ ‫אותו ואתהן והרי לענין שריפה רק אחת נשרפת ואם אינו ענין לשריפה יש ללמוד‬ ‫לא יאמינו לו יותר מהעדים‪ ,‬וחזקיה אמר שחכמי בבל לשיטתם שהם אמרו לענין‬ ‫שהיא אסורה וזה לדעת ר''ע שפירש אתהן את שתיהן אך לר' ישמעאל אתהן‬ ‫עדות חזקה שהעידו שראובן החזיק בשדה ושמעון הביא עדים שהיתה בחזקת אביו‬ ‫הכוונה אחת אין ללמוד משם איסור‪ ,‬ולמדו ב''ש ק''ו שאם באשת איש שהוא‬ ‫כשמת והעבירו אותה לשמעון וראובן הביא עדים שלא היתה ברשות אביו כשמת‬ ‫איסור קל הוא אוסר את אוסריו באיסור החמור אחות אשה ודאי נאסור את אשתו‬ ‫ומספק לא מוציאים מתוכה את שמעון כיון שהוציאו מרשות ראובן בעדות ברורה‪,‬‬ ‫שהיא גורמת לאיסור אחות אשה‪ ,‬ואסור קל הוא האיסור של ראש הפרק של אשה‬ ‫וכן כאן לא מוציאים את האשה כיון שהיא יצאה מבעלה בעדות ברורה של גירושין‪,‬‬ ‫שהלך בעלה ולכאורה זה לא איסור קל שהרי היא ערוה ובכרת אלא זה נקרא קל‬ ‫ור' יוסי הקשה בשיטת חכמים שאם יש הכחשה ששנים אומרים שהיתה ברשות‬ ‫שהיא הגיעה אליו בדרך התר‪ ,‬ור' הושעיה מפרש איסור קל מחזיר גרושתו‬ ‫אביו כשמת ושנים אומרים שלא היתה ברשות אביו לא היינו מוציאים מחזקתו‬ ‫משנשאת ולא נקטו שהתארסה כדעת ר' יוסי בן כיפר שמחזיר גרושתו מהאירוסין‬ ‫ואילו בהכחשה באשה רק כשבאו עדים אחר שנשאת שלא היה גירושין לא‬ ‫מותרת‪ ,‬ור''א מפרש שמדובר ביבמה שנפלה לפני שני יבמים שאחד מהם עשה בה‬ ‫מוציאים אותה אך אם היתה הכחשה קודם שנשאת לא הולכים אחר חזקת התר‪,‬‬ ‫מאמר ואח''כ בא עליה השני ואוסר עליו והוא איסור קל‪ ,‬ולכאורה לא צריך לנקוט‬ ‫וא''כ קשה שחכמים לא הלכו בשיטה אחת‪ ,‬ויש ברייתא שלא כר' יוחנן ששנינו‬ ‫שעשה מאמר שגם גט לבד אוסר על האחים ויש לומר שנקטו מאמר כדעת ב''ש‬ ‫שאם שנים אומרים התקדשה ושנים אומרים לא התקדשה לא תנשא ואם נשאת לא‬ ‫שהוא קונה קנין גמור או כר''ש שמאמר הוא ספק קנין‪.‬‬ ‫תצא‪,‬‬ ‫ר''ש מפרש את מחלוקת ב''ש וב''ה שהם לא חלקו בבא על אחות אשתו שלא פסל‬ ‫דף נו ור' הושעיה אומר שר' יוחנן יעמיד את הברייתא ששנים אמרו שהתקדשה‬ ‫את אשתו אלא נחלקו בבא על חמותו שלב''ש הוא פסל את אשתו ולב''ה הוא לא‬ ‫והתגרשה ושנים אומרים התקדשה ולא התגרשה לא תנשא ואם נשאת לא תצא‬ ‫פסל את אשתו וב''ה אמרו שאיש מותר בכל הנשים וכן אשה מותרת בכל האנשים‬ ‫והחילוק בין הברייתות הוא שבהכחשה בקידושין לא היה לא החזקת אשת איש‬ ‫ואילו אחר שהתקדשה גדול האיסור שלה משלו שהיא אסורה לכל והוא נאסר רק‬ ‫ואילו בהכחשה בגירושין יש לה חזקת אשת איש והספק הוא אם היה דבר שמוציא‬ ‫בקרובותיה ויש ללמוד ק''ו שאם האיסור שלה שהוא מרובה ובשגגה באיסור היא‬ ‫אותה מהאיסור‪ ,‬ויש להוכיח מברייתא אחרת ששנינו שאם שנים אמרו שנשבתה‬ ‫נאסרה למותר לה‪ ,‬הוא שהאיסור שלו מועט אם שגג באיסור ודאי לא נאסור במותר‬ ‫והיא טהורה ושנים אומרים שהיא טמאה לא תנשא ואם נשאה לא תצא ור' יוסי‬ ‫לו והק''ו הזה הוא בשוגג‪ ,‬ובמזיד יש ללמוד מהפסוק אותה שרק אותה שכיבתה‬ ‫אמר שהכת שאומרת שהיא טהורה זה כאילו הם אומרים שלא נשבתה ולכן אם‬ ‫אוסרתה ואין שכיבה באחרת אוסרתה‪ ,‬ואימי אביו של שמואל בר אימי אמר‬ ‫נשאת לא תצא שאנו כחיים מפיה שהיא טהורה‪ ,‬ואם שנים אומרים התקדשה ושנים‬ ‫שהלכה כר''ש שלב''ה הבא על חמותו לא אסר את אשתו‪ ,‬ובא מקרה כזה לפני ר'‬ ‫אומרים לא התקדשה ר' יונה מדמה את זה לשני כיתות שאחת אומרת לאדם שאכל‬ ‫מנא והוא הוציא את האשה ולא בגלל שהוא סבר כר' יהודה אלא שחמותו היתה‬ ‫חלב ואחת אומרת שלא אכל חלב והוא מביא אשם תלוי מספק וכן כאן נצריך גט‬ ‫רגילה לבא אצלו ולכן הוא חטא בה‪.‬‬ ‫מספק אמר ר' יוסי שאין לדמות לאשם תלוי שמביאים אשם תלוי גם אם אומר לבי‬ ‫ר' בא ורב המנונא אמרו לעיל שזהו ראשו של פרק שר' יוסי בא לחלוק באחות‬ ‫נוקפי שאכלתי חלב מביא אשם תלוי ויש להוכיח שלא כר' יוסי ממה ששנינו שנים‬ ‫אשתו שהיתה נשואה ובשאר הדברים הוא לא קנס שהוא בא ואומר שהוא פוסל‬ ‫אומרים התקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תנשא ובסיפא מוכח שלא כר'‬ ‫ע''י עצמו ותצא מזה ומזה והוא חלק רק בכתובה ולא חלק בשאר הדברים‪.‬‬ ‫יונה ששנינו שאם נשאת תצא‪ ,‬ור' מנא אומר שר' יוסי לא אמר שתנשא ור' יונה לא‬ ‫דף נח ר' הילא אמר בשם ר''ל שרק אחות אשתו שהיתה נשואה פוסל ר' יוסי‬ ‫אמר שאם נשאת תצא אלא הם חלקו אם יש לדמות את זה לחלבים או לא‪ ,‬ור' יונה‬ ‫לחזור לאשתו כיון שהיא צריכה גט ואחות אשתו פנויה שלא נאסרה ולא היתה‬ ‫יודה שאם נשאת לא תצא ור' יוסי יודה שלא תנשא לכתחילה‪.‬‬ ‫צריכה גט לכן אינו פוסל את אשתו לעצמו‪.‬‬ ‫אשה שבעלה ובנה הלכו למדינת הים ואמרו לה שבעלה מת ואח''כ בנה ונשאת‬ ‫מה ששנינו שנשא חמש נשים מדובר באדם שיש לו בת מאשה אחת ועוד בת מאשה‬ ‫לאחר והתברר שהיתה זקוקה ליבום ודינה כיבמה שנשאה ללא חליצה ואמר ר'‬ ‫אחרת ולאשתו יש בת חורגת מאיש אחר שהיתה לו עוד בת אחרת ונשא אחת‬ ‫ירמיה שהיבם יחלוץ ובעלה יכול לקיימה‪ ,‬ור' יודה בן פזי אמר בשם ר' יוחנן שתצא‬ ‫ואח''כ נשא את האחרת ולכן נאסרו ראשונה שלישית וחמישית או שניה ורביעית‪.‬‬ ‫ותחלוץ ור' יוסי שאל את ר' פנחס איך אתה סובר אמר לו כר' ירמיה אמר לו חזור‬ ‫הלכה ז משנה בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל אותה לאחים והאחים‬ ‫בך ואם לא אכתוב עליך זקן ממרא שאין הלכה כר' ירמיה כמו שאמר ר' זבידא‬ ‫פוסלים עליו והוא פוסל רק אם בא תחילה והאחים פוסלים גם אחר שהוא בא עליה‬ ‫שמוכח מהברייתא כר' יוחנן ששנינו שתצא מזה ומזה ויש בה שלושה עשר גזירות‬ ‫וכן אם עשו בה מאמר או נתנו גט או חלצו אסרו אותה עליו‪ .‬גמרא יש להקשות‬ ‫של אשה שבעלה הלך ואמרו לה שמת ונשאת לדעת ר''מ לפי ר''ע שיש ממזר‬ ‫וכי אם הבן ט' בא אחר המאמר של האחים אינו פסול הרי יש מאמר אחר מאמר‪,‬‬ ‫מחייבי לאוין ולחכמים אין ממזר ביבמה והם דברו רק לענין ממזר אבל ודאי שהיא‬ ‫אלא שהוא פוסל רק בביאה והם פוסלים בארבעה דברים ביאה מאמר גט וחליצה‪.‬‬ ‫תצא מבעלה וכיון שהברייתא סוברת שתצא וכן סבר ר' יוחנן לכן ההלכה שתצא‪.‬‬ ‫נאמר באמה עבריה ואם לבנו יעדנה שמייעדה רק לבנו ולא לאחים ולכאורה נלמד‬ ‫הלכה ד משנה אם אמרו לאשה שבנה מת ואח''כ בעלה והיא התיבמה ואח''כ אמרו‬ ‫שמייעד לאחיו מק''ו שאם בן שאינו קם תחתיו ליבום קם לייעוד אחים שמייבמים‬ ‫לה שבעלה מת קודם ואח''כ בנה תצא מהיבם והולד הראשון והאחרון ממזר‪ .‬הלכה‬ ‫ודאי ייעדו‪ ,‬אך יש לפרוך שבן קם תחתיו בפדיון שדה אחוזה ואחים לא פודים‬ ‫ה משנה ואם אמרו לה שבעלה מת ונשאה ואח''כ אמרו לה שהיה קיים ואח''כ מת‬ ‫שדה אחוזה‪ ,‬אך קשה שנלמד שהאחים יקומו תחתיו לפדיון שדה אחוזה אלא‬ ‫הולד הראשון והאחרון ממזר ואם אמרו לה שבעלה מת ורק התקדשה ואח''כ בא‬ ‫שלומדים מהפסוק ואם לבנו שרק בן מייעד ולכן רק בן קם תחתיו לשדה אחוזה‪,‬‬ ‫בעלה מותרת לחזור לו ואע''פ שהאחרון נתן לה גט היא לא נפסלה מכהונה ור''א‬ ‫עוד למדו מואם לבנו שאינו מייעד לבן בנו והקשה שמואל בר אבא לפני ר' זירא‬ ‫בן מתיה דרש את זה מהפסוק ואשה גרושה מאישה שרק מאישה ולא מאי שאינה‬ ‫שלענין נחלות עושים בן הבן כבן ואילו לענין ייעוד בן הבן אינו כבן‪ ,‬אמר ר' זירא‬ ‫אישה‪ .‬גמרא ר' יוחנן אמר שהכהנים נהגו בה זיהום שלא לשאתה אך ב''ד לא זיהמו‬ ‫מי שיבאר לי את הדבר אשקה אותו קונדיטון‪ ,‬ור' תנחום אמר שבפרשת נחלות‬ ‫אותה לכהונה‪.‬‬ ‫עשו אח כבן וכן שאר הקרובים ובן הבן בא מכח הבן אך ייעוד שאינו בקרובים‬ ‫שנינו במשנה שאמרו לה שבעלה מת או בנה מת יש להסתפק מי אמר לה האם עד‬ ‫התרבה רק בן ולא בן הבן‪ ,‬ורבנן מקסרין הקשו שלענין טומאת כהנים אח ושאר‬ ‫אחד או שני עדים שאם נאמר שזה היה עד אחד א''כ נמצא שעד אחד מתיר ליבם‬ ‫קרובים הם כבן ובן הבן אינו כבן‪ ,‬אמר ר' זירא שהלך הקונדיטון שאין תירוץ‬ ‫ואם נאמר שמדובר רק בשני עדים א''כ זה חולק על מה שאמר ר' נחמן בשם ר'‬ ‫לקושיא‪.‬‬ ‫יעקב בשם רב שאם נשאת על פי שנים אפילו אם בא אח''כ היא אומרת לו איני‬ ‫בפסוק נאמר ואם לבנו ייעדנה משמע לדעת ור' יוחנן אמר שייעוד הוא גם שלא‬ ‫מכירתך ולא דוחים את העדים שאמרו שמת א''כ סובר רב שבתרי ותרי לא תצא‬ ‫לדעת ור' יעקב בר אחא אמר שלר' יוסי בן ר' יהודה שמעות הראשונות לא נתנו‬ ‫ואילו במשנה שנינו שתצא‪.‬‬ ‫לקידושין א''כ זה מעשה קידושין חדש ודאי צריך לדעת‪ ,‬ור' שמואל בר אבדומא‬ ‫מנין שקידושין אינם תופסים באשת איש אמר ר' אימי בשם ר' ינאי שלומדים‬ ‫אמר שגם לר' יוסי בן ר' יהודה לא צריך דעת שהרי גם קטן מייעד ואין בו דעת ור'‬ ‫מהפסוק ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר שרק אחר יציאתה מביתו יש לה‬ ‫יוחנן סבר שמייעד בין לבנו קטן ובין לגדול א''כ מייעד בין לדעת בין שלא לדעת‬ ‫הויה לאיש אחר‪ ,‬ומנין שגם בשאר עריות לא תופסים קידושין אמר ר' תנחומא‬ ‫ור''ל סובר שמייעד רק לבנו גדול ודוקא לדעת‪ ,‬ושנינו שבן ט' ויום אחד עושה‬ ‫בשם רב הונא שלומדים מהפסוק והלכה והיתה לאיש אחר למעט עריות שאינם‬ ‫אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט ולר' יוחנן שייך ע''י ייעוד שיש לו‬ ‫אחרים אצלה‪.‬‬ ‫בה קנין אך לר''ל שרק גדול מייעד א''כ מדובר רק בנישואין וזה לא שייך בקטן‬ ‫הלכה ו משנה מי שאשתו הלכה למדינת הים ואמרו לו מתה אשתך ונשא את‬ ‫והיא פטורה מחליצה ויבום‪.‬‬ ‫אחותה ואשתו חזרה יכולה לחזור אליו והוא מותר בקרובותיה של השניה והשניה‬ ‫מותרת בקרוביו ואם מתה הראשונה מותר לשאת את אחותה ואם אמרו לו שאשתו‬