אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גיליון רסה
יום הקדוש תשפ"ז
גליון מוגדל -לרגל יום הקדוש ולקראת יומא דהילולא של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
פנינים על סדר הפרשה
מתוך אוצר ספרי רבותינו אבני אוצר אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק
מבוארים בשפה השוה לכל נפש אוצר החיים
יום הכפורים הוא וגו' ועניתם את נפשותיכם (ויקרא כג ,כז). בחלק העליון והנעלם הנקראת 'יחידה' שהיא דרגת יום הקדוש נקרא 'שבת שבתון' ,כמו שבת קודש
אם לא יאכל קודם יום הכפורים הרבה ימים וביום הכפורים כתר ,שהיא עצם החיים הפשוטים ,ומכך מתמלא כל שהוא 'יומא דנשמתא' ,כאשר אור הנשמה מתגלה ורק
יהיה מסוכן ויצטרך לאכול ,הרי לא עשה שום עבירה ויבטל יהודי עם טהרה נפלאה מתוך הפשיטות המתגלה בו. אז שייך להתדבק באור המנוחה והתענוג ' -וקראת
תענית יום הכפורים ,לכך בא המצוה שיאכל מקודם יום הכפורים
וכתב רביה"ק מקאמארנא זי"ע בספר עשירית לשבת עונג' .וכדי לעורר את העונג גם אצל הגוף,
לקיים מצות 'ועניתם' ,ואם לא יאכל ויצטרך לאכול ביום הכפורים
עבר על כל פנים על מצות עשה. האיפה (דף קו ע"ב) :אמר 'יכפר' ולא אמר 'אכפר', נצטוינו להתענג ביום השבת במאכל ומשתה ,ובכך
(זהר חי ח"ה דף סח ע"א) יכפר מאן דסתים מכל רעיון ברצונו הפשוט ,וזה אינו קוראים ומעוררים ומזמינים את העונג הרוחני של
תלוי בקרבנות אלא ברצון הפשוט. הנשמה ,בסוד 'וקראת לשבת עונג' ,ובזה מתעורר
והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל וגו' (ויקרא ל ,י). התענוג האלוקי של הנשמה ' -אז תתענג על ה''.
ולפי דבריו עולה ,שמהמקום הגבוה והנעלה הזה
סוד שעיר נגה ששולחין אותו מעוטר כיועץ המלך והס"מ הרע
מקבלו בכבוד ונחת ,ובזה לוקחין ממנו כל החיות והוא בטוח שהרי יום הכיפורים הוא 'שבת שבתון' ובו מתגלה בו של 'כתר' עליון נמשך אור הטהרה לישראל ביום
תופס ערבון טוב ,והוא אינו יודע שגם זה הערבון כבר לקחו ממנו דרגה עליונה יותר של תענוג הנשמה ,אבל אסור הכיפורים ,כאמור (ישעיה מג ,כה) 'אנכי אנכי הוא
כל הטוב ואין בו ממש ,כמעשה שאירע שלקחו בזוי והלבישו מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לאכול בו ואין צורך לעורר
בגדי שני למלך במרכבת המשנה וישב שם בכיפה ,ועל סמך "שאחר הנסירה שהוא בחינות לא אזכור'' ,אנכי' רומז לכתר התענוג על ידי אכילה.
זה לקחו על כמה אלפי אלפים ואמרו שהשני למלך ישב שם דהנה בכתר יש שני חלקים :הסתרה והסתלקות החיות לברר (זוה"ק פנחס רנו ):ו'אנכי אנכי'
עד שיביאו תשלומין וכו' ,וזהו סוד שעיר שלוקחין בו כל הטוב חיצוניות הכתר היא פרצוף 'אריך הטוב ולהעלותן ולהסיר הרע יש ביניהם טעמים המפסיקים,
והחיות של ס"ם הרע ,ובינו לבינו נעשה מליץ שסובר שנשתכר
אנפין' המתבטא בכח הרצון ואדם בקטנות תוהו ובהו וחושך כי הם כנגד שני פרצופי הכתר
בהרבה שכר שתופס את השני למלך ,והוא שוטה שאינו אלא
בזוי אחד ,ובגין דאתעסק בההוא שעיר שסובר שהוא הטוב ,לא שבנפש ,ופנימיות הכתר היא בעצבות ועומד בנסיון לידע – עתיק יומין ואריך אנפין .ולכן
קריב למקדשא ואנהירו אנפוי דמקדשא בחיות וטוב שהעלה מן פרצוף 'עתיק יומין' המתבטא באמונה שאין שום מציאות דבר 'פסיק טעמא' ביניהם ,כי ההבדל
הס"מ כמה אלפין ניצוצין ונשמות. קטן וגדול בלתי הש"י וממשיך העצום בין שני חלקי הכתר ,הוא בכח התענוג שבנפש.
(זהר חי ח"ב דף רכד ע"ב) על עצמו אמונה שלימה ומדות באין ערוך כלל ,שהרי שורש
גם בפרצוף עתיק יומין יש טובות ,אז נתעורר בו רוח טהרה התורה נמשך מ'אריך אנפין'
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם (ויקרא ל ,טז). חיצוניות ופנימיות ,כאשר בכל וננסרין הדינים והוא בא לפני שהוא מקור הרצון ,ומשם
אמר 'יכפר' ולא אמר 'אכפר' ,יכפר מאן דסתים מכל רעיון שבת מגיעים לחיצוניות עתיק המלך ברוח נמוכה עד שמשיג משתלשל רצון התורה .אבל
ברצונו הפשוט ,וזה אינו תלוי בקרבנות אלא ברצון הפשוט 'תטהרו' יומין ,ומשם נמשך עונג שבת ,זיו וזוהר ואור וחיות אלהות" בפנימיות פרצוף עתיק יומין,
במספרו 'כי ביום הזה'' ,יכפר' ביום הזה ,וכאשר עשה ביום הזה אך יום כיפור שהוא 'שבת שבתון'
אין התלבשות ברצון כלל ,ואין
מי שעשה כטעם יעשה למחכה לו ,כן צוה ד' לעשות לכפר גם שייך לפנימיות עתיק יומין.
עליכם על כל ישראל ,וכשנתכפרין אז ביום הזה באו מדבר סיני בו עדיין שום שורש למצוות ,כי
כטעם ביתו הפקר כמדבר לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, ההבדל בין חיצוניות עתיק לפנימיות עתיק הוא הוא עצם פשוט וטהור למעלה מהגדרות והתחלקות,
וכיון שהוא לא מקום זרע השוה ומשוה קטן וגדול הטוב ומטיב הבדל בין תענוג פשוט לתענוג מורכב .תענוג מורכב לפיכך אין שם צדיקים ורשעים ,ומשם מתעורר
לרעם ולטובים מזה המדבר ,ושלח את השעיר למדבר ולא ידע הוא תענוג שמתעורר על ידי סיבה חיצונית ,כמו הסליחה לישראל.
דנור דלוק אטיל על רישה כי משם בא הכליון ואין מידו מציל,
ואת הדרגה הזאת עורר משה רבינו על ידי הזכרת עונג שבת בסעודות שבת ,או ניגון מעורר ,ואפילו
ואחר שלוח השעיר ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה מעיין
חתום ,וארובות השמים נפתחו פתוחי חותם קודש לד' ,ואז צד י"ג מידות העליונות שהם שורש הרחמים והרצון של על ידי סיבה פנימית יותר ,כגון דביקות ועריבות
שכנגדו מה עכרתנו יעכרך ד' ביום הזה ,אך שמריה ימצו ישתו הכתר העליון ,ואז השיב לו הקב"ה 'סלחתי כדבריך', בתורה שעל ידה מתדבק בעצם הרצון האלוקי ,אבל
כל רשעי ארץ ולא יומת איש ביום הזה ,ושכן במדבר משפט היינו ,שכביכול הקב"ה אומר למשה רבינו ,הנה כעת זהו עדיין תענוג עם סיבה .אך התענוג הפשוט הוא
וצדקה בכרמל תשב. נתעורר מקום גבוה ונעלם שאין שם כלל מושג של תענוג שאין לו שום סיבה חיצונית ,הוא לא תלוי
(עשירית האיפה דף קו ע"ב) חטא ועון ,ולכן לא שייך גם סליחה ומחילה כי אין בשום דבר אחר אלא תענוג עצמי.
על מה לסלוח ,אבל אם אתה אומר שחטאו ישראל, ולכן ,בשבת יש לעורר סיבה חיצונית של מאכל
ביום הקדוש כשעושין ישראל תשובה באמת ,אז נתעורר אמא נאמן הנך על כך ,וסלחתי כדבריך.
עלאה עולם התשובה ומשפיע לזו"נ כל טיבו שהם המוחין ,כדאיתא ומשתה כדי לעורר את התענוג האלוקי שבחיצוניות
(פע"ח שער העמידה פ"ג) בסוד 'למען ייטב לך והארכת ימים' וזהו שאמר הכתוב 'אנכי אנכי' ,שצריך לעורר עתיק שהוא תענוג המורכב ,אבל ביום הכיפורים
ע"ש ,וכל חידו הם השפעות גבורות שכל חדוה של יחודים של ולהאיר את ה'אנכי' הראשון שהוא חצי העליון של מתגלה הנשמה בפשיטותה וטהרתה ,ומאיר עצם
ב' צדיקים באים ע"י גבורות ,וכל נהורין הם השפעות חסדים הכתר הנקרא עתיק יומין ,ולהמשיכו בתוך 'אנכי' התענוג הפנימי ,ללא הרכבה וללא שום סיבה,
שבחסד הוא אור קדמאה וכל חירו עלמא מלכות נקראת עלמא, שהוא החצי השני של הכתר הנקרא אריך אנפין, שהיא 'אהבה שאינה תלויה בדבר' ,ואז הוא 'שבת
ולה יש עליה ביום הקדוש עד הבינה ששם חירות עולם בלי שום
כדי שיוכל לחול המחילה והסליחה ,שהרי בחצי שבתון' כאשר התענוג הוא מעצם הדבר שאנו
פחד של החיצונים ,מטעם זה אומרים ז' פעמים הוי"ה הוא האלקים,
שבמלכות יש לה עליה קודם ז"א קדישין. העליון לא שייך אפילו מחילה וסליחה ,שהרי אין עומדים 'לפני ה'' ,ועל ידי זה 'תטהרו' ,וידוע הרמז
(דמשק אליעזר ח"ד דף כא ע"א) על מה לחול. ש'תטהרו' בגימטריא 'כתר' ,יען כי הנשמה מתגלית
נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע
מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע בהי<כ מכי<ם
האוחז ביד מדת משפט
לקט פנינים מספרי קאמארנא על הפיוט "האוחז ביד מדת משפט" הנאמר בראש השנה ויום הכיפורים
ואנו מקשרין עצמינו עם כל ישראל באהבה עזה ,לעשות (שמות יט ,יג) ,ושם תלמידי חכמים מנגחין זה לזה בהלכה, האוחז ביד מידת משפט
רק רצון הבורא שאמר ונעשה רצונו לנחת לפניו ועל ידי זה לברר הלכה ברורה כשמש משער החמישים ,שורש משה, מחבר הפיוט
נמשך שפע מהשגחה עליונה ,ודי בזה למשכילים ומבינים אשר שער זה נקרא 'ודאי שמו' ,בלי ספק וקושיא ,אשר נגדו פיוט הקדוש 'האוחז ביד' וגו' 'וכל מאמינים' חברו זרובבל
בעבודת בוראנו. בקליפות נגח להון בקושיא וספק ,כמבואר בתיקונים ,אשר בן שאלתיאל ,כן שמעתי מפי קדוש אדמו"ר חכם הרזים
(היכל הברכה בראשית לו): משם מתפשט המינות וספיקות בתורה ובאלהות רחמנא ליצלן. מהרי"א מקאמארנא זי"ע.
(אוצר החיים משפטים) (עתרת שלום להרה"ק רמ"מ מבוריסלוב דף עא).
'השוה ומשוה קטן וגדול' –ה'נגזרות' מאור עליון
צח וה'נגזרים' מתחתית הכל יכול וכוללם יחד הדן יחידי לבאי עולם
מדת 'רחום' המרחם על כל מעשיו ,לבל ידח ממנו נדח על ידי מילוי שם יח"ד נכללים י"ב שבטים דן יחידי – מידת הכתר אין שם הכרעות
וכו' ,ובזה 'נשא עון' ,שסובל את העון והקליפה ,ומפרנס וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח
הרעים ,כדי להחיות הטוב לבל ידח ממנו נדח ,ומדת התורה (בראשית כח ,יח) .עיין ב[שער] היחודים ביחוד 'ויהי בישרון אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה (שמות יא,
הוא 'גזירה שוה' ידוע ממרן אלקי הבעש"ט זי"ע שכל מקום וכו' יחד שבט"י ישרא"ל' עולה תתס"ב וכו'' ,יחד' כזה 'יו"ד א) .מה הוא ה'נגע אחד' ,להכותו מן מקום שהוא אחדות
שתופס חלק אלוה הכל בכלל ,והבן עמוק מאוד דבריו כגחלי ח"ת דל"ת' עולה [בגי'] כמנין 'שבט"י ישרא"ל' ,וזהו 'יחד' אמיתי ,שעליו נאמר (דברים לב ,לט) כד דאין כתר 'אין מידי
אש ,וזהו 'גזירה שוה' ,שהן ה'נגזרות' מאור עליון צח ,וה'נגזרים' שבשם זה 'יו"ד חי"ת דל"ת' עושה כל יחוד בשנים עשר מציל' ,שאין שם הכרעות ,או הכל לטוב ,או כלה ונחרצה,
מתחתית ,הכל שורש אחד ו'גזירה' אחת להם' ,השוה ומשוה 'שבט"י ישרא"ל' לכוללם יחד במזל הי"ג הכולל כולם בשם מסוד כ"ף ,כתר ,שער החמשים ,דעת עליון ,וזה הוא שאנו
קטן וגדול' ,כי הכל כחו ,וממדת 'גזירה שוה' מרחם על כל 'יחד' ,והוא עצמו [בגי'] במספר 'וישכ"ם יעק"ב בבק"ר' מודים (פיוט 'והיא שעמדה') 'שלא אחד בלבד עמד עלינו
מעשיו לבל ידח ממנו נדח ,כי הכל נגזור מרצונו ,ונשא וסובל [בגי'] שם יו"ד ח"ת דל"ת ,והשם זה נתייחדו האבנים יחד לכלתינו ,אלא שבכל דור ודור' ,בסוד התפשטות הדעת
הרעים והעוונות ומפרנסן לצורך טהרות נשמות קדושות, ונעשו אבן אחת ,וסוד שם יו"ד ח"ת דל"ת עומד על מצח לששה קצוות ,ואז 'הקדוש ברוך הוא מצילנו' ,אבל כד דן
שהכל יהי' מושכרין ,וכל דרכיו רחמים ורצון. השכינה ,וסוד אדנ"י א' א"ד אד"נ אדנ"י ,אל"ף דל"ת נו"ן יחידי עליו נאמר 'ואין מידי מציל'.
(אוצר החיים תרומה) יו"ד ,ששם זה בסוד תרע"א שנים עשר אבנים' ,ויעתר יצחק (היכל הברכה בא)
[לאדני'] (בראשית כה ,כא) בשם זה להוציא שנים עשר
'השוה ומשוה קטן וגדול' -והגבורות והחסדים שבטים ,ויעקב המשיך בשם זה 'הכל יכול וכוללם יחד' ,יו"ד דן יחידי – מילוי ד"ן עומד יחידי ומצטרף לכאן ולכאן
הכל אחדות אחד ח"ת דל"ת ,וישכ"ם יעק"ב בבק"ר ,במספר השוה ,ואז 'ויקח ע"ב ס"ג ס"ז ס"ב נ"ח נ"ז ד"ן ג"ן ב"ן מ"ח מ"ט מ"ה מ"ד
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט (שמות ל ,טו) .אלא את האבן' ,שנעשה אחד. [הם י"ג מילואי הוי"ה במבוארים ב'מאמר המילואים' להרמ"ע
הכל בשוה ,כי סוד מצוה זאת הוא מחד אדיר ,אורח צדיקים, (היכל הברכה ויצא) מפאנו] ,ושם ד"ן הוא שם השביעי' ,הדן יחידי' בחדש השביעי,
הכולל ימין ושמאל ומשוה הכל ,ואין שם חילוק בין עני ומספרם [של כל המילואים ביחד] תר"ע ד"ן ,כטעם 'תר"ע
לעשיר ,כי מאורח זה נמשך התכללות ימין בשמאל ושמאל הנוהג בחסדו עם כל דור בית דינ"ך' .ומספר ששה שמות הראשונים יהיה [בגי'] כס"א
בימין ,ולית שמאלי' ,השוה ומשוה קטן וגדול' ,והגבורות רחמי"ם ,ובהצטרף ד"ן יעלה [בגי'] זכו"ת ,ובהצטרף ד"ן
'הנוהג בחסדו עם כל דור' – מנהיג העולם במדת
והחסדים הכל אחדות אחד בלי שום השתנות. החסד וזוכר לאדם את החסדים שעושה לששה שלמטה יהיה סודו [בגי'] מש"ה א"ל שד"י ,להמשיך
(אוצר החיים תשא) החפצים לזכות ירגילו עצמן במדת 'ורב חסד' ,להטות כל הדעת ,ויתגלה כסא רחמים.
האדם לכף זכות ,אף אם ראוהו שאינו נוהג כשורה ,יאמר, (אוצר החיים אמור)
'השוה ומשוה קטן וגדול' – בין אדם קטן ובין אדם עבות חומרו הגס גורם לו ,ומה בידו לעשות ,הרי יש בו כמה
גדול ראויים להעלות מחשבות טובות וכמה חסדים ,כדרך מדת יוצרנו' ,כי הוא ידע יצרנו' הודאי שמו כן תהלתו
ואתה אחי תהיה מן המשכילים בחכמת מרן אור ישראל הודאי שמו – היפך עמלק המעורר ספקות
(תהלים קג ,יד)' ,ברוך מרחם על הארץ'' ,הנוהג בחסדו עם
קודש קדשים ריב"ש זצ"ל (בן פורת יוסף ,תולדות ,ד"ה עשה לך רב והסתלק מן הספק (אבות פ"א מט"ז)' .עשה
כל דור' .וירגיל עצמו לומר ,די לו בטובה זאת שיש בו.
ויהי יצחק אופן ב') כי יש אור גדול בתוך החשך ,כי לית לך רב' ,לענין יראה וחסידות ,אף שלא תקבל ממנו הוראת
וירגיל פיו בדברי זכות' ,הוה' בהויה קבועה ובטבע 'דן את
אתר פנוי מניה ,והאדם מחויב להאמין כי מלא כל הארץ איסור והיתר ,עשה לך איזה צדיק וקדוש לרב' .והסתלק'
כל האדם לכף זכות' (אבות פ"א מ"ו) .ולא יאמין תיכף על
כבודו ,וכל המחשבות של אדם יש בו מציאת השם יתברך, על ידי זה 'מן הספק' ,קליפות עמל"ק שעולה [בגי'] ספ"ק
שום מוציאי דיבה רעה עד שיחקור היטב ,ואף על פי כן
וכל מחשבה הוא קומה שלימה ,וכאשר יעלה במחשבה של ומעורר קושיות ומינות ,וכשתקשר עצמך לצדיק אמת תסתלק
ידונו במחשבתו לזכות.
אדם הישראלי הן קטן הן גדול הן מפחותי עם הן מגדולי מן הספק ,ותזכה ל'הודאי שמו' שער החמשים.
(אוצר החיים תרומה)
ישראל איזה מחשבה רעה וזרה ,היא באה אל האדם לתקנה (נוצר חסד אבות פ"א מט"ז)
ולהעלותה ,וזה שוה בכל אדם ,ודלא כיש מי שכתב בהיפך, השוה ומשוה קטון וגדול
וזה דבר הבל ,כי 'השוה ומשוה קטן וגדול' ,כי אם אינו מאמין הודאי שמו – שער הנ' דקדושה הוא כנגד עמלק
בזה אין לו עליו קבלת מלכות שמים ,כי מקצר במציאת 'משוה קטן וגדול' – ויש לו נחת רוח ממעשה שהוא שער הנ' דקלי'
השם ,כי לית אתר פנוי מיניה ממש. התחתונים כמו מן העליונים סוד עמל"ק אג"ג המ"ן [בגי'] שבי"ל ,ראשית דקליפה,
(אוצר החיים חקת) ראה בני איך ליזהר מענוה פסולה ,שאין מצוה להיות המנגדים לתלת בחינות 'עולמות' 'נשמות' 'אלהות' שבכל
עניו ,אלא כאשר תזכך נפשך באמת אזי תראה תמיד בעיניך דבור שבפה ,ששם דעת דקדושה גנוז בפומא דמלכא ,עמל"ק
'השוה ומשוה קטן וגדול' -שיתאספו יחד באהבה שעדיין לא התחלת שום התחלה בעבודה ,ונפשך ולבך יהיה [בגי'] א"ל אח"ר ,נגד א"ל הקדוש ,אלהו"ת ,והוא בשער
כקטן כגדול נמוכה ושפלה וגרוע מכל אדם ותאהב אהבה רבה לכל החמשים דטומאה ,כופר בעיקר ,ובעת מתן תורה נכנסו
לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון (דברים ישראל עם הקודש. ישראל בשער החמשים ,חירות ,בזכות משה ,היה מקודם
א ,יז) .שיהיה הדיין דיין הגון עניו ושפל רוח ,ורוח הבריות וראה בני איך פקרו אותן האפיקורסים בענוה שלהם, מלחמת המנגד לזה ,עמל"ק ,א"ל אח"ר ,ההולך נגד שער
נוחה הימנו ,ומשתתף עצמו עם כל ישראל בנפש אחת ,אף שהם אמרו' :מחמת גודל רוממות האל אינו משגיח בשפלים החמשים ,א"ל אחד' ,הודאי שמו' כידוע ,המן מנגד לנשמות
הפחות שבפחותים חשוב בעיניו יותר ממנו ,אז 'לא תכירו כמונו' .והיאך פקרו בזה ,וכי בעליונים הוא משגיח מחמת ישראל ,אגג מנגד לעולמות ,ושלשתן שבי"ל הטמא [בגי']
פנים בעת משפט ,באיזה אופן 'כקטן כגדול תשמעון'' ,השוה שהם נכבדים או גדולים ,והלא הם שפלים מבוטלים לערכו, עמל"ק אג"ג המ"ן ,כולם מנגדים לשער החמשים ,חירות,
ומשוה קטן וגדול' ,שיתאספו יחד באהבה כקטן כגדול ,ואמר שהוא אין סוף ואין קץ ואין תכלית' ,השוה ומשוה קטן וגדול', (כתם אופיר א ,ז) באמונה גדולה בנקל לבוא שם.
'כקטן' ,כי באמת מי שהוא קטן אפשר אינו אלא למראית ואנו עם בני ישראל הקודש נאמר 'ויגבה לבו בדרכי ה'',
עין ובאמת הוא גדול בעיני המקום ,וכן בגדול להיפך ,ולכן ונאמר (ישעיה יב ,ה) 'זמרו לה' כי גאות עשה' ,בעת שאנו ודאי שמו – הזוכה לשער הנ' זוכה להלכה ברורה
אמר 'כקטן כגדול' בדמיון. רוצין לפאר ליוצרינו אנו מתמלאין בעוז והדר ושמחה היאך בלי ספיקות
(אוצר החיים דברים) שפלים כמונו זכינו לפאר ליוצרינו ,גדול ה' ומהולל מאוד, בקבלת התורה נתגלה אור קרן ההוא הנקרא 'קרן היבל'
ראש השנה תשפ"ז אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
קצת צ"ע כי צריך למעשה לקחת בחשבון שבזמן הבית וזו אחת מכוונת התקיעות. הבריאה נתהוותה ע"י דין וצריך להמתיק הדין
קידשו על פי הראייה ,וממילא אין אפשרות וודאית לדרכנו נסביר כי טרם בריאת המלכות היה ז"א הננו נצבים היום בראש השנה ,ומן הראוי להזכיר
לדעת באיזה יום היה ר"ה]. האחרון בשושלת ההאצלה .ואם הוא משמש אחרון הרי דברי זקה"ק רבי אליעזר צבי זצ"ל (בן ביתי תהלים
ואפשר לומר לפי הכלל של "ונשלמה פרים הוא בבחינת גבול .היינו דינים .וכשנאצלה המלכות פא ה) כי התיבות "כי חק לישראל הוא משפט לא-להי
שפתינו" (ע"פ הושע יד ג) ,ועיין ברש"י שם וז"ל הרי היא הפכה להיות האחרונה בשושלת ,ונמצא יעקב" עולה "אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף
"שהיה לנו להקריב לפניך – נשלם אותם בריצוי שהיא כולה דינים .ואף ז"א מעביר כל הדינים שבו דוד" ע"ה .להורות שהדין והמשפט נמתקים בזכות
דברי שפתינו" .הרי שהדיבור עולה במקום הקרבן. אליה כידוע ונוטל החסדים. אבותינו ודפח"ח.
ואפשר שהדיבור עולה גם במקום תקיעות .ואכן אנחנו ושופר הרי ידוע שהוא מבטל דינים ובכוחו לשבור והנה 'יום דין' מתפרש בשתי אופנים .האחד
מזכירים בקידוש ובתפילה "זכרון" תרועה .ומזכירים מחיצות [ראה בכיבוש יריחו ,שתקעו בשופר ונפלה כפשוטו ,שהמלך יושב על כסא משפט ודן את כל
פסוקי שופרות בתפילת מוסף כידוע. החומה (עיין יהושע ו ,כ)] .נמצא ששופר שובר החומות הבריאה .והיות ובריאתו של עולם מתחדשת תדיר
וידוע כי עולם הדיבור חשוב יותר מעולם המעשה וההגבלות. כידוע ,הרי שיש כמה עקולי ופשורי בזה .כי בחידוש
[ועניין זה עומד ביסוד תורת בעל שם טוב ,ועוד ועוד]. לכן עם תחילת נסירת הכתר שהוא בריאת המלכות הבריאה ודאי שבודקים כל נברא כיצד היה עד כה.
נמצא שאמירת מעשי התקיעה אפשר שאולי עולה בראש השנה ,מיד עם נסירת הכתר של המלכות ואם לא עלה כהוגן אזי אין הוא מתחדש .או שנדחה
יותר מעצם מעשה התקיעה [ברור שאין הוא בא בשום -הדינים -תיקן הקב"ה מצוות שופר להמתיק הדינים. חידושו ותלוי ועומד .או נעקר לגמרי ר"ל .וזה פשר
פנים ואופן במקום מ"ע מדאורייתא של תקיעה בשופר. והרי זו כעין השלמה למה ששנינו לעיל .שם יצאה הכינוי יום הדין.
וזה א"צ לפנים] .והענין הוא שאמירה הוא דבר רוחני הבריאה לכתחילה מוגבלת[ ,בבחינת 'ויהי אור' ,וכנ"ל], ולפי האמור יש לומר כי הסליחות והווידויים
ותקיעה הוא מעשה בגשם. וכאן ממתיקים את ההגבלה .וגם הצמצום וגם ההמתקה שאנחנו אומרים לפני ראש השנה אינם משום כפרה.
ולכן להסביר את דברי ה'ערוך לנר' דלעיל ,ייתכן כל זה הוא שלימות הבריאה של המאציל ב"ה. ורק הסליחות שאומרים לפני יום כיפור הוא משום
שהסיבה היא ששנה שלא היו בה תקיעות כיוונו היטב כפרה ,ועיקר הסליחות ניתקנו לאמרם בעשי"ת .אלא
בתפילה ועלתה התפילה כהוגן במקום שופר ונמתקו בר"ה שחל בשבת נעשית התקיעה בבחינת 'דיבור' שאנחנו מקדימים לבקש סליחה משום שלא יראה
הדינים ,ולכן שנה שלא היו בה תקיעות בר"ה וכנ"ל כחוצפה לפני המקום ,הכיצד אנחנו מבקשים בראש
הייתה שנה טובה במיוחד .ושנה שלא כיוונו היטב
שגבוה מבחינת המעשה השנה על שפע ,ובניי חיי ומזוני ,ואנחנו לבושים
ולא עלתה התפילה כהוגן הייתה היפך הטוב ר"ל. מצינו בגמ' (ר"ה טז ב) "וא"ר יצחק כל שנה שאין בבגדים צואים ,וזה פשר הסליחות שלפני ר"ה.
תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה מ"ט דלא
חיסרון אחד יש בזה כנ"ל כי נתת דבריך לשיעורים. איערבב שטן" .ובתוס' שם :שאין תוקעין בתחלתה. האופן השני שראש השנה הוא סיום הבריאה,
באמירה אפשר לכוון היטב ואפשר ההיפך .ולכן ברחמיו מפרש בהלכות גדולות לאו דמיקלע בשבתא אלא ועניינו הוא בנין קומת המלכות כידוע.
ית' נתן לנו מצוות תקיעת שופר בפועל ממש שמעשי דאיתייליד אונסא .עכ"ל. ואיתא בספר בעש"ט על התורה בשם מרן מוהרי"א
התקיעה שווה לכל .ורוב שנים אכן תוקעין כפשוטו. מקאמארנא בזוהר חי (על פרשת וירא קיט) ,על מאמר
וכבר רבים דשו בה וניסו לבדוק מה היו בשנים
והנה ר"ה אינו יום טוב ומועד כמו פסח שבועות שלא תקעו האם בפועל ממש היו שנים שלא עלו הכתוב 'ויאמר א-להים יהיה אור ויהי אור' .הרי 'ויהי'
וסוכות .ורק בלשון חז"ל מצאנו הביטוי יום טוב דווקא כהוגן ר"ל. הוא לשון צרה (מגילה י ):ואיך שייך לבריאה? אלא
אצל ראש השנה שחל בשבת (משנה ראש השנה ד א) ש'ויהי' איננו סיפור דברים ,אלא שדיבורו של הקב"ה
ומצאתי ב'ערוך לנר' (במנחת עני בדרשות פר'
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת .כי בשנה כך היה" ,יהי אור ויהי אור" ע"כ.
האזינו) שלא דווקא היו שנים שאינם טובות ר"ל,
רגילה המיוחד בראש השנה הוא שיש בו תקיעות .וניכר היינו שהיות שכוח הבריאה היה חסד א-להי מופשט
אלא ששנים אלו שלא תקעו בתחילתן היו שונות
יום זה היטב .וביום שבת שאין בו תקיעות עשאוהו בלתי מוגבל ,והרי המטרה הייתה לברוא עולם מוגבל
משאר שנים ,גם לטובה שהיו טובות יותר משאר
יום טוב במאכל ובמשתה .ומדובר בזמן חז"ל שהמון שנים ,וגם ר"ל רעות יותר .כי הנה מצאנו שהקב"ה ומוגדר ,לכן עצם הבריאה היתה עם הגבלה ודינים.
העם לא היו בקיאים בתפילה וכו' .וגם אצל עזרא כיפר על מעשה העגל ,ומאידך שתי החורבנות של לכן כתוב 'ויהי' לשון צער.
מצאנו "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים" (נחמיה בית המקדש היו בשנים כאלה[ .ושמעתי להעיר לגבי וידוע (שער הכוונות ר"ה דרוש א) שבראש השנה
ח' ,י') ,ועיין ספר החינוך (מצוה שיא). החורבן ,שאכן לפי מה שהגמרא אומרת" :כשחרב הייתה הנסירה של הכתר .וכך ננסר וננסר פרק אחר
ויהי רצון ששנה זו שאין בה תקיעות אכן תתחדש בית המקדש בראשונה ...אותו היום מוצאי שבת היה, פרק עד יום כיפור .והנסירה כידוע (שם) הייתה בריאת
עלינו לטובה יותר משאר שנים וכנ"ל .ונזכה ל'חותם ומוצאי שביעית הייתה ...וכן בשנייה" (ערכין יא ב). המלכות על ידי הוצאת רגלין דאו"א מרישיה דז"א
חיים' אכי"ר. ולפי החשבון של הלוח שלנו ,ר"ה היה בשבת .ובאמת ונפל לבחי' דורמיטא כידוע ,וקול השופר מעורר אותו.
על חטא שחטאנו לפניך "בחוזק יד"
שקיבל ממנו ואינו בהכשר יבוא ויחזיר מעותיו עד השישי נאמר (בראשית א ל) 'ויהי כן' ולכאורה שם בנוסח הווידוי של יום הכיפורים אנו אומרים "על
שנשאר עני". אין לו משמעות בפסוק ,כי לא כתוב שם שום דבר חטא שחטאנו לפניך בחוזק יד" ,והפירוש הפשוט בזה
והרבה יש לעמול על כך להגיע למידה זו ,כי שנברא שלכן יאמר הקב"ה 'ויהי כן' .אלא הביאור הוא שכפינו את רצונינו על אחרים.
מידת ההשתוות קשה מאוד להגיע אליה ,וכל זמן הוא שלא הקב"ה אמר 'ויהי כן' אלא אדם הראשון וכשאנו עומדים עתה בתחילת עשרת ימי תשובה
אמר זאת בשעה שאמר לו הקב"ה (בראשית ג ,יח) וצריך זכיות רבות וכל אחד מחפש לטהר עצמו
שהאדם חי ויש לו את ה'אני' שלו ,צריך כל ימיו
'וקוץ ודרדר תצמיח לך' וזלגו עיניו דמעות ואמר ולהשלים את חלקי נפשו ,הוא זמן ראוי מאוד ליקח
ללחום עם מידת הגאוה ואין עצה ואין תבונה רק
לפניו רבש"ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד (פסחים על עצמינו קבלה טובה בענין זה ,להיות נקי מהפגם
להתפלל על ה' ולהעתיר בתחינה ,כמו שמספרים
קיח ,).אך בכל זאת קיבל עליו את הדין ואמר 'יהי כן'. של 'בחוזק יד' ,לא לכפות את רצונינו על אחרים ,לא
על הבעש"ט ששאלו אותו תלמידיו לאיזה רבי ילכו
וכאשר שמע זאת בעל ה'תולדות' נזדעזע מאוד, במישרים ולא בעקיפין ,אלא לקבל על עצמו כל מה
אחר פטירתו ,והשיב להם שישאלו אותו אם יש עצה
כי היה קפדן גדול ונתעקש להוציא לפועל את כל שיארע עמו מן השמים בלי לשנות את הרצון האלוקי.
נגד מידת הגאוה ,ואם יתן להם עצה הרי זה סימן
רצונותיו והקפיד על מי שהפריע ועיכב אותו מלהוציא ועל ידי קבלה זו יזכה להמליך על עצמו את המלך
שאינו רבי ,ורק באם יאמר שאין עצה רק להתפלל
את רצונו לפועל עד שכולם חששו מהקפדתו ,וכאן הקדוש ,כי כאשר כופה את רצונו על אחרים הרי הוא
אותו יבחרו לרבי עליהם.
שמע את התורה יוצא מפי הבעש"ט ונכנסו הדברים ממליך את עצמו בעל כרחו על זולתו ונעשה פגם
על כן לכל הפחות אפשר לאחוז במידה זו של 'יהי אצלו וחדרו כליות ולב עד שקיבל על עצמו להתבטל במלכות העליונה ,אך כאשר משלים עצמו בחלק זה
כן' ,להתבטל להנהגת הבורא ולא לכפות את רצונותיו להנהגת הבורא ולומר על כל דבר 'יהי כן'. הוא נעשה כלי שישרה עליו מלכותו יתברך בשלימות.
לא על עצמו וכל שכן על אחרים בשום צורה ואופן ומסופר בספר שבחי הבעל שם טוב שאחר שחזר ושמעתי מרבי חיים אשר לדרמן זצ"ל גירסא
שהוא ,ועל ידי קבלה זו נזכה כולנו להמליך על עצמינו מנסיעתו הראשונה אל הבעש"ט "היה מחלק כל אחת שה'תולדות' נתקרב אל הבעש"ט הקדוש כאשר
את המלך הקדוש ונזכה לגמר חתימה טובה אכי"ר. המעות שלו כי החזיר כל הקנסים שקיבל וכל המו"מ שמע ממנו תורה אודות מאמר הכתוב 'יהי כן' ,כי
[נעילת ראש השנה תשפ"ב] שהיה בו נדנוד איסור החזיר והכריז בחרם שכל מי בכל יום של הבריאה נאמר 'ויהי כן' אבל גם ביום
תולדותיהם והנהגותיהם
של צדיקי עולם זיע"א מעשיהם ש צדיקים
כקש"ת מרן אדמו"ר הגה"ק זיע"א
הי"ד אב"ד ראסוויגוף ,בן הגה"צ רבי אהרן ווייס זצ"ל וזרח השמש
אב"ד מונקאטש ,שהיה אחיו של הרה"ק בעל ה'אמרי ביום השלישי יום שנכפל בו כי טוב כ"ד תמוז
יוסף' מספינקא זצ"ל ,וחתן הגה"צ רבי יעקב מאיר הכהן תרע"ו ,הפציע אור בעיר בוריסלאוו שבגאליציע,
פריד זצ"ל אב"ד קאפיש. וזרחה שמשו של רביה"ק מרן רבי שלום זי"ע ,כבן
ושם סמוך על שולחן חותנו ,המשיך ביתר שאת שני לאביו רביה"ק ה'פרי חיים' זי"ע ,ולאמו הרבנית
ועוז לשקוד על דלתי תורתנו הק' ובמעלות העבודה, חיה ע"ה ,בתו של הגה"צ רבי יצחק פלאם זצ"ל דומ"ץ
כאשר נרתם לעזרת חותנו בעניני דמתא וניהול עניני דק"ק קראטשין ולבוב( ,חתן הגאון המפורסם רבי שמואל
העיר והרבנות בראסוויגוף. אהרן ראבין זצ"ל אב"ד קראטשין בעמח"ס בית אהרן
ושא"ס) ,בן הגה"צ רבי דוד פלאם זצ"ל( ,חתן הרה"ק רבי
אך לא ארכו הימים ,וימי שלוותו הופרע לו בבת
אלעזר רוקח זצ"ל בנו בכורו של הרה"ק ה'שר שלום'
אחת ,כאשר חשך עליו עולמו ,בהילקח מאתו אשת
מבעלזא זי"ע) ,בן הרה"ק רבי דוב בעריש פלאם זצ"ל
נעוריו בדמי ימיה בשנת תרצ"ט ,ובאסונו כי רבה
אבד"ק אלעסק ,בנו של המגיד מסקאהל הרה"ק רבי
עליו ,וטפלין תלויין בו ,בהשאירה אותו לאנחות עם
שלמה מלוצק זי"ע בעל ה'דברת שלמה' מבני היכלא
עולליו הרכים ,ועל צווארו עול לכלכלם ,ולטפלם
וש"ב של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע.
במסירות אבהית ואם רחימאית כאחת ,וגדול הצער
והכאב עד מאוד. ביום ב' לחודש מנחם-אב ,נכנס בבריתו של אאע"ה
על ברכי אביו ,והמוהל היה הגאון רבי אלכסנדר סענדר
עוד לא הספיק להתאושש מיגונו כי רבה ,קפצה אריה לאבין זצ"ל חתנו של הגאון רבי משולם רוקח
עליו רוגזו של עשו ,אותו איש צר ואויב הצורר הנאצי אשר שילוב של לימוד העיון והבקיאות וגם הלכה זצ"ל אבד"ק בוריסלאוו ,ונקרא שמו בישראל שלום
ימש"ו ,אשר עשה כלה בעם ישראל ,בהכחדת יהדות בחלקי השולחן ערוך כסדר ,היתה דרכה של מקומות ע"ש זקינו הרה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע.
אירופה בהעלותם על כבשונות .ויקח לו מקל הנדודים, ישיבות אלו ,ורבינו השתלם אף בשיטה זו ,וכך קנה
כחוטר מגזע קדושים וטהורים ,בלטה דמותו
לו עשר ידות בקניני התורה ,ויהי לאיש.
ובהיות שלגאליציע לא היה שייך לחזור ,עלה בדעתו הטמירה והנשגבה רבת האנפין וכלילת היופי ,כאשר
לעלות לחונן עפרה של ארץ הקדושה ,אך מפני שכל משם המשיך לישיבתו של רבו הגדול והמובהק חן וכבוד נסוך על פני זיו טהרו בזך וזוהר כזוהר הרקיע
הדרכים בחזקת סכנה ,מה יעשה עם זאטוטיו הרכים ש"ב הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זצ"ל ,אשר וכטוהר השמים ,מהדרת פניו שזרחה וקלסתר פניו
קירבו ואמצו מאוד ,כאשר חיבה יתירה נתחבב על כצדיקי קמאי ,וכמו שהעידו מכיריו כי זיו איקונין
התלויים בו ,וברוב יגונו הוכרח להיפרד מהם ,עד
ידו ,והאציל מהודו עליו ,בשתפו אותו עמו בחיבוריו שלו דומה לשל אביו.
שיעלה בידו להתארגן במקום מבטחים ,ואז יתאחדו
הרבים ,כמו ספר 'תיקון עולם' ,שרבינו היה שותף
שוב יחד. לכתיבתו ,כמצויין בספר האמור באחורי השער.
אך לא כן עלתה במחשבה לפני המקום ,והמלחמה בישיבה זו נתגלה בכל הדרו ,ועד מהרה נודע טבעו רבותיו ומורי דרכו
נישאת בכפה סכנות והריגות ,ומתרחבת לאפיקי כעילוי חריף ומתמיד עצום ,מהאריות שבחבורה ,עד ראשית דרכו של רבינו בקנין דרכי התורה ,היתה
עולם ,והשמים נתעטרו בענני שחורות ,ונהרות דם שעיטרוהו רבותיו בעטרת חכמים ובנזר ההוראה, לו בישיבתו הרמה של הגה"צ רבי לוי יצחק גרינוואלד
נשפכו ,וגם צאצאיו עלו על מוקדה על קידוש שמו והסמיכו אותו רבני ודייני דעיר מונקאטש להיות זצ"ל אבד"ק צעהלים ,שהיתה מן המפורסמות בעולם
יתברך ונלכדה בשחיתותם. מורה הוראה בישראל ,ובראשם הגר"ד שליסל זצ"ל התורה ,כאשר תורה וגם יר"ש טהורה ,היתה מנת
ראב"ד מונקאטש ,המעיד עליו בכתב רבנותו 'שיוכל חלקה ,וממנה ישקו כל העדרים ,מגדולי הדור שעבר
לשמש ברבנות כאחד המורים המובהקים'. שיצאו מכבשונה של מקום תורה זו ,נתחבב מאוד על
ארץ הקודש כמו כן הוסמך רבינו להוראה ע"י הגה"צ רבי יוסף כל הלומדים במקום ,והם נישאו אותו מרום ,ושיבחו
לאחר שתיית כוס התרעלה והיגון במלואה ,זכה אלימלך כהנא זצ"ל גאב"ד אונגוואר ,וע"י חותנו בזיוו"ר את זך שכלו ורב תבונתו לידע לצלול כוותיק וחסיד
לחונן עפר הארץ ,ועפר עיר הקודש ירושלים ,כאשר הגה"צ רבי בן ציון ווייס זצ"ל הי"ד אב"ד ראסוויגוף. בעומקן של דברים עפ"י דרך הסברא הישרה ,כך
שמחתו עוברת כל גבול ,שהנה אל מקום מבטחים, שצורבי ביהמ"ד כולם נמצאו משבחים את רבינו
התקבל בקרב בני הארץ אשר היו אז מתי מספר ואומרים ,הנה כי כן ראוי הוא לבית היוצר הלזה ,שיגדל
בהערכה ואהדה מרובה ,ואכן כאן נתקיימה ישיבתו פרק האיש מקדש ממנו פרי קודש הילולים אשר שבחו ימלל כל פה.
על המנוחה והנחלה ,ואכן זכה לראות עולמו בחייו, בהגיעו לפרקו נשא בזיוו"ר הרבנית מרת צפורה כן זכה לחסות בישיבתו של הגה"צ רבי שלמה זלמן
כאשר הגה"צ המקובל רבי ישראל יצחק רייזמאן זצוק"ל יוטא ע"ה בת קדושים הגה"צ רבי בן ציון ווייס זצ"ל פריעדמאן זצ"ל אבד"ק ראחוב מגדולי רבני הונגריא,
שמחת נשואי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע עם חמיו כ"ק הגה"ק
נראה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וזקינו כ"ק מרן אדמו"ר הרמ"מ מלעלוב זי"ע וחותנו כ"ק הרה"צ רבי שמואל עוזר קאפף זצ"ל רבי ישראל יצחק רייזמאן זי"ע ראב"ד ירושת"ו
לרגל יומא דהילולא י"ג תשרי
משיעורי תורה בגמרא והלכה ,אם משיעורי מוסר הרה"ק מבעלזא א"ע לבקר בבית חותנו הגרי"י חבר הבד"ץ בעיה"ק ירושלים תובב"א לקחו לחתנו,
וחסידות ,והיה פיו שופע כמעיין המתגבר בבקיאותו רייזמאן ,לאחל ברכת מזל טוב ושתיית לחיים. וזכה להקים דורות ישרים מבורכים זרע ברך ה'.
הנפלאה בכל מכמני התורה ,בנוסף לשיעוריו בתורת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל השית עליו עטרת
הסוד שקבע לו לעצמו בעוד אנשים ישנים על מיטתם, פז בהכתירו בשער בת רבים באדמורו"ת ,בקוראו
ובא השמש
והיה עוסק בהם וצלל במים אדירים ,מתוך יגיעה עליו 'אדמו"ר מקאמארנא' בשעת הסיבו על שולחן
רבינו נסתלק בי"ג תשרי שנת תשנ"ח בעיה"ק
והתמדה גדולה. הטהור ,והאציל עליו מברכתו שיזכה לנהל ברמה על
ירושלים תובב"א ,והספידוהו גדולי ורבני ירושלים,
וזרח השמש -בהמשכת השושלת על ידי בניו אלפים הלכו אחרי מיטתו .מנוחתו כבוד בהר המנוחות מי מנוחות כממשיך שלשלת הזהב לבית קאמארנא,
ממשיכי דרכו האדמורי"ם שליט"א ,כאשר בנו כ"ק בחלקת הרבנים בירושלים. גם בהיות עוד אביו חי ,ראוהו ראוי לאותו איצטלא,
מרן אדמו"ר שליט"א ממלא מקומו וממשיך דרכו ברמה השאיר אחריו ברכה תלמידים לרוב ,משיעורי ורבים יהנו מאורו ,ואכן הראה לו אותות חיבה וקירבה
בעיר תפארה בית שמש ומנחיל תורתו לעדרים. תורה שהיה מוסר בפני תלמידים מקשיבים ,אם מיוחדת .גם לעת שנולד לרבינו אחד מצאצאיו הטריח
נס ההצלה
לאחר מספר ימים רצופי נסים ונפלאות -הגיעה יום ,כך עלה בידו להספיק לעלות על הספינה ברגע עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בחודש אלול
הספינה בחופי נמל אינסטמבול שבטורקיה ,שם המתינו האחרון ,בגודל רחמיו וחסדיו יתברך. תרצ"ט ,שלח רבינו אגרת לאביו רביה"ק רבי חיים
להם יהודי המקום והעניקו להם פירות שהחיו את בנמל סולינה שברומניה המתינה להם ספינה בשם יעקב מקאמארנא זי"ע ,שבדרך נס עזב מבעוד מועד
נפשם לאחר מספר חודשים של רעב. סאקריה שנשכרה על ידי החפשיים שרצו להעפיל את אדמת אירופא ועקר לארה"ב ,ובה הודיע לו שהוא
רבינו הזכיר אז את נסיעתו של מרנא הבעש"ט לארה"ק ללא רשיון מן האנגליים שמשלו אז בארה"ק. רוצה לחונן את אדמת הקודש ארץ ישראל ולנוס מפני
הק' בדרכו לארץ ישראל כשעבר בעיר אינסטמבול, ספינה זו לא היתה מיועדת לבני אדם אלא להובלת הצר הצורר יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם מאניש
והעתיר בתחיה שזכות הבעש"ט הק' יעמוד לו להגיע פחם ,והנוסעים סבלו רבות הן מצפיפות נוראה ,הן זצוק"ל מקאמארנא ב"ב.
למקום חפצו לחיים ולשלום. מקור עז שחדר לעצמותיהם והעמיד אותם בסכנה, רבינו היה אז לאחר שנות צער ומכאוב ,כאשר
תיכף לאחר שהפליגה הספינה מטורקיה הופיעו בנוסף למחלות ומגיפות שונות שחוללה בהם משות, מספר חדשים קודם לכן שיכל את בנו הילד אהרן ביום
נגדם ספינות מלחמה של האנגליים .הנוסעים נתמלאו וגם מים ולחם לא היה ברשותם. כ"ב סיון תרצ"ט ,ופחות משבוע לאחר שקם מהאבילות
ברטט וסילודין לאחר ששמעו שהולכים להחזיר אותם רבינו הצטרף אליהם כשהם מכבדים אותו כאיש נלקח מעמו מחברתו הטהורה הרבנית אשת נעוריו
לארץ מוצאם .אי לכך השמידו כולם את הפאספארט קדוש ותלו בו עיניהם להינצל בזכותו. מרת צפורה יוטא ע"ה [בת הגה"צ רבי בן ציון וייס
והשליכו אותם לים ,כדי שלא ידעו מאין הגיעו. אב"ד ראסוויגעף ,בן הגה"צ רבי אהרן וייס זצ"ל אב"ד
בשהותו על הספינה מסר רבינו את נפשו למען
מונקאטש ,אחיו של הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא
מאת ה' היתה זאת שהאנגליים התרצו לעזבם קיום המצוות ,והיה שוכב על המטה הנמוכה ביותר כדי
זצוק"ל] כשהוא נשאר בדד עם בתו חיה צירל.
לנפשם ,והם עצמם הניגו את הספינה עד שביום רביעי שיוכל להניח לידה נטילת ידים שחרית ,וכן הדליק נרות
ה' אדר א' ת"ש נראו ממרחק ערי ארץ ישראל ,כאשר חנוכה במסירות נפש לפי התנאים הקשים ששררו שם. מאחר ולא היה יכול להימלט יחד עם בתו ,השאיר
ליבם של כל הנוסעים יוצאת מקרבם בערגה וגעגועים אותה בבית חמיו עד שישוב לקחתה כשימצא לעצמו
במשך חודשיים עמדה הספינה בלב ים ,כאשר
לדרוך על אדמת הקודש. ארץ מבטחים .אך כבר נגזרה גזירה והיא עלה על מוקדה
רב החובל אינו רוצה להפליג עד שיעמידו לרשותו
ביום המר כ"ז אייר תש"ד לגודל צערו.
אלא שהאנגליים לא הרשו לרדת מהספינה מאחר ערבות על הספינה פן תילקח מאיתו על ידי האנגליים
ולא היה בידם רשות להכנס לארץ ,ולאחר השתדלות בארה"ק ,כאשר הנוסעים מתייסרים ומתייסרים ,ורק איגרתו של רבינו הגיעה לאביו הק' בארה"ב,
גדולה העניקו להם רשות לרדת בליל חמישי אל החוף בכ"ב שבט ת"ש הפליגה הספינה ממקומה ,כאשר גלי שהחזיר לו מברק ובו האציל על ראשו את ברכת
כשהם לוקחים את כל הנוסעים למחנה עתלית ליד הים מטלטלים אותה ,ומנגד -נמצאת בסכנה ממשית קדשו ואף צירף עמו סכום הגון להוצאות הדרכים.
חיפה שם השכינו אותם בתוך אהלים במשך מחצית בכל רגע שלא יגלו אותה הנאצים ימ"ש שהיו מטביעים לאחר הימים הנוראים בחודש חשון ת"ש ,ברח
השנה .רבינו שהה שם בחג הפסח כשהוא מקבל את כל ספינה שיצאה ללא רשותם. רבינו עם אחיו לעבר עיר הבירה בודפסט ,שם נודע לו
צרכי החג מזקינתו הרבנית אסתר פלאם בת כי ארגון תפארת בחורים של קהילות החרדים
הגאון רבי שמואל אהרן ראבין זצ"ל אב"ד הצליחו לשכור ספינה מבודפסט להפליג עמה
קראטשין ,אם אמו,שדאגה למענו בכל צרכו. לנמל סולינה שברומניה ,משם מתכוונים
ויהי ביום חמישי ט' אלול ת"ש ,שוחררו להמשיך הספינה נוספת לעבר ארה"ק.
כל העצורים מן המחנה ,כשרבינו בוחר לדור מספר ימים לפני ההפלגה נאסר אחיו
בעיר הקודש והמקדש ירושלים תובב"א, רבי מנחם מאניש בחשש ריגול .רבינו עשה
בבית זקנתו הרבנית ע"ה. השתדלות גדולה ופעל למען שחרורו ,כשהוא
שם בירושלים עיה"ק נטע רבינו את אהלו, מוותר על ההפלגה ושם נפשו בכפו למען הצלת
ונקלח אחר כבוד לביתו של כ"ק הגה"צ רבי אחיו.
ישראל יצחק רייזמאן זצוק"ל חבר הבד"ץ לאחר שתדלנות רבה ,התחייב בערבות
בעיה"ק ירושלים. כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע במחנה עתלית עם הגיעו לארה"ק שאחיו יעזוב את גבולות המדינה עוד באותו
לידו יושב הרה"צ רבי יחיאל לאבין זצ"ל חותנו של הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע
אוצר הלכה ומנהג
לאורם של צדיקי קאמארנא אוצרות המועדים
סדר עבודת כהן גדול
ביום הכיפורים
אשר יסד רביה"ק בעל "היכל הברכה" מקאמארנא זי"ע
בספרו אוצר החיים (פרשת אחרי מות דף קכח).
ורמז שמו ושם אביו -אייזיק יצחק יהודה יחיאל רבי אלכסנדר
י"חיד ענינו ומיד האדום חוזר ללבן. ולעוונות ולפשעים שחטאנו עוינו ופשענו לפניך מצות עשה שיעשה כהן גדול כל עבודה
א"שרי העם שככה לו והכהן כשהיה יוצא. אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב וכו' הנעשית ביוה"כ שנאמר 'בזאת יבא אהרן אל
לפני ה' תטהרו בניקוד הידוע לו: הקודש' (ויקרא טז ,ג).
ל"אחוריו היה יוצא ופניו אל הקודש.
צ"עד ובא ושחט את פרו ונותנו למי שהוא וסדר עבודה כחצות הלילה מפיסין לתרומת
כ"בוד גדול נעשה לו שהיה יוצא כדמיון ברק
מנדנדו על הרובד הרביעי שבהיכל מבחוץ: הדשן ומסדרין המערכה ומדשנין המזבח הגיע
והיה מחבק לכהן והיה מוציאו לפי שעה:
ח"ש ובא ונטל את המחתה וחותה בה אש מעל זמן שחיטת התמיד היה פורסין סדין של בוץ בינו
ס"יפי ההיכל היו רועשין והיה ההיכל מתמלא
המזבח מן הסמוך למערב ויורד ומניחה ומוציאין לבין העם כדי שיכיר שעבודת של היום בבוץ
מזוהר עליון והכהן בתוך הזוהר:
ופושט בגדי חול וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש
לו את הכף וכלי מלא קטרת דקה מן הדקה:
נ"תמלא כל הבית אורה והכהן זוכר השם ידיו ורגליו מקיתון של זהב כלי שרת ושוחט את
ככתבו עם נקודו ומכוין בו בנחת ובהשקט. ק"דש עצמו וחפן מלא חפניו הגדול לפי גדלו
התמיד רוב שנים ומקבל הדם וזורקו על המזבח
והקטן לפי קטנו ונותן לתוך הכף ונוטל המחתה
ד"ברי תפלות ותחנונים בקצרה עומד ומבקש כמצותו ואח"כ נכנס להיכל ומקטיר הקטורת של
בימינו וכף הקטורת בשמאלו:
יהי ר"צון וכו'. שחר ומדליק הנרות של שחר בהטבה ומקטיר
י"הלך בהיכל עד שהוא מגיע לבית קדשי אברי התמיד והחביתין והנסכים:
הכהן נוטל דם הפר ונכנס בו לקדש הקדשים
הקדשים:
ומזה שם שמנה הזאות בין בדי הארון ויוצא א"חר התמיד מקריב הפר ושבעת כבשים של
ומניחו בהיכל על כן הזהב שהיה בהיכל ויוצא ה"גיע לבית קדש הקדשים לארון או לאבן מוסף היום כי כל עבודת אשר ביום הזה אינן
ושוחט את השעיר ומקבל דמו ונכנס לקדשי השתיה ומניחה שם: כשרים אלא בו ואם הוא שבת מקריב מוסף של
הקדשים ומזה ממנה שמנה הזיות בין בדי הארון ו"אוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו ומערה שבת כדרך שנתבאר במצות המוספין:
ויוצא ומניחו בהיכל ונוטל דם הפר ומזה על הקטורת לתוך חפניו: י"קדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל
הפרוכת נגד הארון שמנה הזיות ומניח דם הפר ד"בר זה עבודה קשה שבמקדש: ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו:
ונוטל דם השעיר ומזה על הפרוכת שמנה וכך
ה"יה צובר את הקטורת על גבי הגחלים: י"בא מיד אצל פרו ופרו עומד בין האולם
היה מונה אחת א' ואחת אחת ושתים אחת ושלש
י"מתין שם עד שיתמלא הבית עשן ויצא. ולמזבח וסומך שתי ידיו על ראש הפר ומתודה:
אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע
ח"כם לב אם היה רואה על הארון מלא זוהר ז"ע ברתת וחיל ואומר אנא השם בניקוד
בכל ארבע פעמים ומערב דם הפר בדם השעיר
לבן היה שמח מאוד ואם היה רואה אדום: הידוע לנענע אורות עליונים בסוד שם המפורש
ומזה על קרנות המזבח שבהיכל ועל טהרו של
חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי אנא
מזבח שבע פעמים ובא אצל שעיר המשתלח י"היה מתאמץ בתפלה ואומר רבון העולמים
השם בניקוד הידוע לו כפר נא לחטאים ולעונות
ומתוודה על עוונות בני ישראל אנא השם שוב מחרון אפך:
ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך
חטאתי עויתי פשעתי אנא בשם וכו' ופושט
א"ל אלהי ישראל רחם על עמך בית ישראל: אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום
בגדי לבן ולובש בגדי זהב ומקדש וטובל כדינו
ל"ב טהור היה מרבה בקשות ותחנונים ב"מעיל הזה יכפר עליכם וכו':
ועושה השעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם
של כהן נקשר קו והיתה הקו נקשרת חוצה ק"ל מהרה הלך לשני השעירים ומגריל עליהם
ומקטיר אמורי הנשרפין ומקריב תמיד של בין
והוא בידו של כהן גדול והיה כ"ג מנענע הקו. וקושר לשון של זהורית בראש המשתלח:
הערבים ומקדש ופושט וטובל ולובש ומקדש
ונכנס לבית קדש הקדשים להוציא הכף והמחתה ר"ומז ומרמז שיצעקו בני ישראל אל השם י"ובא אצל פרו שניה וסומך ומתודה וידוי
ומקדש ופושט ולובש ומקטיר קטורת ומדליק וישובו אליו שני וכך היה אומר אנא השם בניקוד הידוע לו
הנרות ומקדש ופושט ויוצא לביתו בזיו וזוהר ב"ראות הכהנים והעם שהכהן מנענע הקו חע"פ לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך
של השכינה העומדת על ראשו: היו צועקים בלב מרה. אנא השם בניקוד הידוע לו כפר נא לחטאים
נעילת ר"ה תשפ"ה אמרי קודש
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברות קודש
ואינם עוקרים מעיקרא את החטאים ואת הריחוק ,ולכן לבינונים אין כתיבה בראש השנה אם כן אין להם ספר, עצם החטא הוא העונש
הם תלויים ועומדים ,עד שיתעוררו בלבבם להתחרט ומה זה שלשה ספרים נפתחים בראש השנה .ונראה הבעש"ט מביא בשם הרמב"ן עה"פ 'שחת לו בניו
על עוונותיהם ועל ריחוקם ,ואז פוסקת חיות החטא על פי פשוטו דמעשה כל אדם נכתבים בספר אחד, מומם' שהחטא והעונש באו כרוכים יחדיו .היינו שעצם
והוא מתבטל. למשל מעשה ראובן נכתב בספר הזכיות והעוונות, החטא הוא העונש .ומהות העונש הוא ריחוק מן הקב"ה.
ואח"כ רואים אם עוונותיו יותר על זכויותיו כותבין
תחילת יפייס חבירו ואח"כ את בוראו שכשם שעל ידי המצוה מתקרבים יותר לבורא ית"ש
אותו בספרו המיוחד שכתיבתו למיתה ,ואם צדיק כן החטא הוא ריחוק מהבורא ית"ש רח"ל .ואפשר
כ"ק אאמו"ר זי"ע מבאר בספרו "עטרת שלום" (פר'
נכתב בספר מיוחד לחיים ,ואם מחצה על מחצה נשאר להרגיש זאת על כל צעד ושעל.
האזינו) ,על הנאמר בהפטרה "שובה ישראל עד ה"א
בספר הראשון שנכתב ,וזהו ספר של בינונים .עכ"ל.
כי כשלת בעוונך" ,כי החוזר בתשובה ,צריך תחילה וידוע פתגם בעש"ט על הפסוק 'ולך ה' חסד כי
לחזור על עבירות שבין אדם לחבירו .ורק אח"כ על ועייו בספר "בן ביתי" על התורה פר' חקת מרבינו אתה תשלם לאיש כמעשהו' .וקשה אם 'כמעשהו'
עבירות שבין אדם למקום .וידוע מאמר חז"ל (יומא אליעזר צבי מקאמארנא זי"ע שהאריך מאוד בזה, מהו ה'חסד' כאן .ומובא בבעש"ט על התורה שהיה
פה ):שיוה"כ אינו מכפר על בין לאדם לחבירו עד ותורף דבריו הוא שחיים ומות קאי על המעשים ,היינו קטרוג על שיהודי הולך בדרכו לתפילה ופוגש נכרי
שירצה את חבירו. מעשים של חיים – מצוות ,ואילו מוות היינו מעשים עם עגלת עצים ועומד עמו על המקח וחוסך לו כמה
של מוות – עבירות. פרוטות ועי"ז מפסיד קדיש וקדושה וכו' .ובראשונה
וביאר אאמו"ר זצ"ל ע"ד הרמז ,שצריך להיות קודם
"שובה ישראל" -היינו בין אדם לחבירו ,ואח"כ "עד ובארנו כי הדברים עמוקים למאוד ,כי כל מעשה לא היה מענה בפיו ואח"כ נתיישב הבעש"ט ואמר ,כי
ה' אלוקיך -בין אדם למקום .ודפח"ח. טוב וכל מעשה מצוה ,הרי כוח הקדושה שנברא מן כל זה הוא אכן לפני העשיה .אולם אחריה לא ימכור
ואמרתי להוסיף על דבריו ולבאר את המשך המעשה הזה המכונה 'מלאך' נשאר קיים לעד ולעולמי האדם מצוותיו בעד כל הון .ובזה נסתתמו טענותיו
הפסוקים כמין חומר' ,קחו עמכם דברים ושובו אל עולמים ,והאדם חפץ בזה לעד ולנצח ,ועל כן נשאר כח של השטן .וזה פירוש 'לאיש כמעשהו' ,היינו שהקב"ה
ה'' ,כלומר ,קחו עמכם את הדיבורים – דברים -שבהם הקדושה באופן נצחי .ולעומת זה ,מעשה עבירה ועוון מעניק שכר לאיש על המצוה לאחר עשית המצוה,
ריציתם את חבריכם ,ואח"כ 'ושובו אל ה''. הרי סוף דבר חוזר האדם בתשובה והמעשה בטל ,כי שאז אינו רוצה למכור את המצוה בעד כל הון דעלמא.
כל חיות המעשה בא מן האדם שעדיין חושב על החטא ובזה אפשר לפרש מה שהביא הטור (או"ח סי' תרג) על
וממשיך הכתוב ואומר' :אמרו אליו וכו' ,אשור לא
והם כרוכים אחד בשני .וברגע שהאדם חוזר בתשובה פי דברי הירושלמי (שבת פ"א ה"ג) שגם מי שאינו נזהר כל
יושיענו' ,כלומר ,אם יאמר האדם 'עשיר' אני ,ואחלק
ומתחרט מעיקרא על מעשה העבירה הרי הוא כורת השנה מפת פלטר ,יזהר בעשרת ימי תשובה מאכילת
צדקה ובזה יכופר לי עון ,מבלי שירצה את חבירו [כפי
כל קשר עם מעשה החטא ,וממילא אין לו לחטא מי פת פלטר .ולכאורה יקשה ממ"נ אם אסור הרי כל השנה
הנרמז בתיבת 'אשור' כי אל"ף מתחלף בעי'ן באותיות
שיתן לו חיות ומתבטל כוחו והוא מת מאליו .וכמ"ש נאסר בו ואם מותר מאי שנא עשרת ימי תשובה.
אחה"ע] ,ע"ז אומר הנביא שאין בזה תשועה.
הרמב"ם שכבר מובטח לנו שנחזור בתשובה עי"ש.
וכתיב בתריה "על סוס לא נרכב" ,דהנה ידוע שכל וזה עניין חיים ומוות במצוה ועבירה. אך לפי היסוד האמור יובן שפיר ,כי כל עבירה
מילות התפילה נקראים בשם סוסים (עיי' תיקוני זוהר היא ריחוק .ואפי' חשש נדנוד של צל צילו של איסור
והנה אם האדם עדיין מחזיק בדרכי הרשע וחפץ ג"כ גורם הרגשת ריחוק מן הבורא ית"ש .ולכן אפי'
על לסוסתי ברכבי פרעה ,הוב"ד בבעש"ט עה"ת עה"פ לסוסתי
לילך אחר שרירות לבו ,נמצא שהוא נכתב בספרי שהגזירה היתה רק על פת נכרי ממש משום בנותיהם,
וכו' ).כלומר ,באם יאמר אדם ,אתפלל ויכופר לי עוון,
המתים ,כי זהו רצונו להיחקק שם .ומי שמתחרט על משא"כ בפת פלטר ליכא שום חשש ,בכל זאת אינו
לזה אמר הנביא 'לא נרכב' ,היינו אין בזה תועלת.
חטאיו ורוצה להתקרב אל בוראו ,אזי עוקר החטא פת שיהודי אפאו ,ויש בכך ריחוק במקצת ,ומזה חשש
עוד ממשיך הכתוב" :ולא נאמר עוד אלהינו למעשה מעיקרו ומתקרב בחזרה וחוזר בתשובה אל קונו ,ובזה התנא הקדוש ,ודו"ק.
ידינו" כי כל הפגיעות בזולת אינן באים אלא מגאווה נכתב ונחתם בספר החיים ובספרן של צדיקים .ויש
שהאדם חושב עצמו לישות נפרדת ,ואין הוא ירא מדין עוד דרגה בעשרת ימי תשובה והיא ספרן של בינונים, מהות ספרן של בינונים
וחשבון ,ולזה אמר הנביא ,שלא נאמר כן לעצמינו. לכל אותם אשר רגליהם פוסחות על שתי הסעיפים, ונבאר מ"ש זקיה"ק רבי אלכסנדר סענדר מקאמארנא
והעצה לכך" "אשר בך ירוחם יתום" ,היינו שרואה שרוצים להיות צדיקים וקרובים להשי"ת אך בחדא זי"ע בספרו "זכרון דברים" (מאמר התשובה וליום הכסא)
עצמו שפל כיתום ואז וודאי לא יחטוא. מחתא אינם רוצים לוותר על מנעמי חיי הבלי עוה"ז, בזה הלשון :איישב קושיות עולם מה שמקשים ,אם
שובה ישראל עד ה' אלקיך
של מעלה והחזירו אותו בגלגול כמו שהוא ,אדם הדרך לפנינו .חרד האיש ,אם כעת כבר כל כך חם "נשמה שנתת בי"
מבוגר עם דעת ,ואמרו לו תן דעתך שהפעם לא ויש עוד הרבה דרך ,מה יהיה כשנתקרב יותר? ואכן
ישב רבי אשר מקרלין זצ"ל בסעודה עם החסידים
תקלקל .ואכן האיש ירד לו שוב לעולם הזה כמו המשיכו בדרכם עד שהיה כבר ממש יסורים קשים של
ושאל אותם :רוצים לשמוע סיפור? וענו :בודאי ,מי
שהיה ביום פטירתו. חום .שאל שוב את המלאך לבטח אנחנו כבר בפתחו
לא רוצה לשמוע סיפור?
המתינו החסידים להמשך הסיפור ,כשהם תמהים של גיהנם? לא ולא! השיב המלאך עדיין יש דרך.
לעצמם מי הוא האיש הזה שאירע לו פלא גדול כזה. סיפר להם שהיה יהודי אחד שהלך בדרך כל הארץ,
כאן כבר נשבר האיש לגמרי .אם כך שכבר כאן
הביט בהם הרבי ושאל :רוצים אתם לדעת מי היה הגיע למשפט שלו למעלה ויצא דינו שיש לו יותר
איני יכול לסבול החום ,מה יהיה בהמשך? אני מתחרט!
אותו האיש שסיפרתי לכם עליו? אמרו לו כן! רבי עוונות מזכויות וצריך לילך בגיהנום .אמנם אמרו
אני רוצה לחזור בגלגול ולא ללכת לגיהנם החם הזה.
מאד מסקרן אותנו לדעת מי הוא. לו ,יש לך אופציה אחרת ,אם אינך רוצה גיהנום תרד
אמר המלאך אני לא יכול לחזור הרי הבי"ד כבר שוב פעם למטה לעולם הזה בגלגול.
ענה להם הרבי :האיש הזה ,זה אתה ,ואתה ,ואתה,
פסק .אבל לאחר שהאיש התחנן שוב ושוב ,הסכים חשב בדעתו מה עדיף ,והחליט ללכת לגיהנום.
ואתה ,כל אחד מהנוכחים כאן .הרי אנחנו הולכים
לקחתו חזרה בפני הבי"ד של מעלה. לקח אותו מלאך בדרך לגיהנום והם הולכים והולכים
לישון והנשמה עולה למעלה ,ולמעלה מחליטים
להחזיר את הנשמה לכאן למטה ובלבד שלא תקלקל. לאחר דין ודברים שאלו אותו בי"ד של מעלה והולכים ,וככל שממשיכים ללכת נהיה יותר ויותר
ומה אנחנו עושים? חוזרים לאיוולתינו ודברי פי תחליט מה אתה רוצה? הרי אינך רוצה לא לגיהנם חם .בהתחלה חום קלוש ואח"כ יותר חזר ויותר
חכם חן. ולא לרדת גלגול .חשב האיש והשיב :אני רוצה לירד חזק עד שהיה כבר קשה לו לסבול החום .שאל את
ספר דברים ערבים (ח"ב פ"ח) גלגול אבל כמו שאני עכשיו ,אדם מבוגר בר דעת, המלאך ,אם כל כך חם ,זה אומר שאנחנו כבר קרובים
בשם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולא להתחיל שוב כמו תינוק .הסכימו לכך בית דין לגיהנום? צחק המלאך ואמר לו מה פתאום? עוד רבה
לקראת חג הסוכות הבעל"ט
הופיע מוסף תורני מרהיב "בהיכלי קאמארנא"
המצורף לגליון השבועי 'אוצרות קאמארנא'
מלא וגדוש עם מאמרי הגות מובחרים במחשבת קאמארנא ,לצד מערכות שלמות בתורת ה'היכל הברכה' בנגלה ופנימיות
עשירי קודש
מקאמארנא זי"ע ,מבואו ועד צאתו. הגאונים חברי בית ההוראה לפי פסיקתם של צדיקי עשרה מי יודע?
המאמר המרכזי בגליון שלפנינו נושא את השם קאמארנא שהעניקו חמה בקומתם בכל חלקי התורה; אלו הם עשרה גליונות ,כל אחד מהם אוצר בלום,
המעורר "סידור האריז"ל או נוסח הבעש"ט" ,ובו מתגולל לצד חוקרי העתים המתענגים על חשיפות מטלטלות ממלכה שלימה של תורה ועבודה ,שכבר יצאו בסייעתא
פולמוס בין רביה"ק ההיכל הברכה מקאמארנא זי"ע בינות לעמודי הגליונות; וגם המוני עמך בית ישראל דשמיא לאור עולם ,להאיר לארץ ולדרים עליה עם
לבין הרב בעל התניא זי"ע אודות יסודות נוסח ספרד. הנהנים לראות את מפעלות חצר הקודש קאמארנא
ניצוצי נוגה דנפקו בהדרתא מאת צדיקי בית קאמארנא.
המאמר מלא וגדוש בידיעות מקיפות ,מחקרים ואת התנופה האדירה בקהילה הקדושה המתנוססת
גליונות "בהיכלי קאמארנא" כבר הפכו לשם דבר
מעמיקים ומסקנות ברורות. לשם ולתהילה.
במשך השנים האחרונות .תורתה של קאמארנא -
מאמר נוסף מגלה חשיפה הסטורית בשם" :רפ"ח הצד השוה שבהם -שהגליונות ,עליהם שוקדים
החובקת זרועות עולם בכל מכמני התורה -מתגלית
ניצוצות" ,בה נחשפים לראשונה ניצוצות אור מסידורו חכמי ורבני המכון במשך חדשים ארוכים מתוך
בהם במלוא הדרה בפני קהל ועדה ,כאשר קהל
של הגה"ק רבי פינחס חיים מראזלא זי"ע ,נכדו הגדול רצון להעניק לציבור הרחב את העידית שבעידית -
הקוראים מגוון עד למאוד ,כל אחד מוצא שם את
של רביה"ק הדמשק אליעזר מקאמארנא זי"ע ,עם מתקבלים בכל גווני הציבור על כל שכבותיו השונים,
מקומו ,החל מבעלי מחשבה המשתוקקים לגלות
פענוח ועיבוד על ידי חכמי ורבני המכון .לצידו מופיע כי האור הגדול הבוקע מחצרותם של צדיקי השושלת,
מערכות שלימות הנבנות לתלפיות מתוך אוצר ספרי
קובץ מיוחד של מכתבים מאת הגה"ק רפ"ח מראזלא מאיר וזורח לכל פינה ,קטן וגדול שם הוא ,כל אחד
עם עדויות על מנהגי קאמארנא ,לקראת שנת התשעים ימצא בו את מקומו ואת מבוקשו. קאמארנא; דרך מבקשי ה' הצמאים לטללי תחיה
להסתלקותו :תרצ"ו-תשפ"ו. וניצוצות אור לרומם נפשם ולהלהיב לבבם לדבקה
כאשר אנו מביטים בשבח והודיה להשי"ת על
את ה' מאוצרם הטוב של רבותינו הקדושים ומאת
כך גם מובא בגליון מאמר "הושענא ציון המצוינת" עשרת הגליונות שיצאו לאור ,בולטים לפנינו מיטב
ממשיך השושלת -כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א; ובמיוחד
ובו סקירה ראשונה על החיפושים הבלתי נלאים אחר המאמרים שהושקעו בהם שעות על גבי שעות ורבים
-שוחרי התורה ,רבנים יושבי על מדין ,המעמיקים
מקום מנוחת רביה"ק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב מהם גרמו לטלטלה בהיכלי התורה וחצרות החסידות,
זי"ע חותנו הגדול רביה"ק ההיכלח הברכה מקאמארנא וכך גם הגליון במאמרי ההלכה השונים המוגשים על ידי הרבנים
זי"ע ,כאשר לצד המאמר ישנה סקירה הסטורית על הנוכחי -העשירי
העיר פינטשוב – מהקהילות הוותיקות בפולין ,ועל במספרו -אינו
בית הכנסת העתיק הנמצא בה – שעדיין עומד על נופל מאחיו
תילו עד היום הזה. הקודמים ,וגם בו
אנשי בשורה אנו לקהל שוחרי החסידות ,כאשר מקופלת ממלכה
אור חדש על ציו"ן תאיר ,הלא ניהו הספר הקדוש "פרי שלימה של תורה
הארץ" מהרה"ק רמ"מ מויטעפסק זי"ע ,שעתיד לצאת וחסידות ,עולם
לאור עם ביאור משולב ,מעוטר עם ליקוטי פנינים שלם של ידיעות
"אור שבעת הימים" ,מתוך שיעורי כ"ק מרן אדמו"ר מקיפות וחשיפות
שליט"א .כאשר בימים אלו שוקדים חכמי ורבני המכון שונות.
על עבודות הגמר .ולכבוד ההוצאה לאור -הובאו לצד המדור
דברי מבוא עם תמצית משנתו העמוקה והטמירה " מ ח ש ב ת
של הפרי הארץ. קאמארנא" שבו
בין קפלי הבטאון מופיעה סקירה נרחבת של נלקטו פנינים
אירועי חצר הקודש קאמארנא במחצית השנה החולפת, מובחרים מתורת
השוקק חיים משך כל שעות היממה ,כאשר מאות קאמארנא
אברכים מתרוממים בשולחנות הטהורים ,במעמדי ודברות קדשו של
הקודש ,בשיעורים התורניים ,בשמועסן החסידיים, כ"ק מרן אדמו"ר
בשטיבלאך ,ברשת הכוללים ,בבית הוראה ,בהיכל שליט"א על ירח
התורה ,מקוואות הטהרה ובשאר מפעלות התורה האיתנים ,בולט
התפילה ,החסד והטהרה ,שהוקמו ונוסדו על שמם המאמר המיוחד
וזכרם ,על דרכם והליכותם בקודש ,של רבותינו "א שבת אין
הקדושים שרי בית הזוהר לבית קאמארנא. קאמארנא" בו
ואנו תפילה קדם שוכן מעונים שיהא בעזרינו מוגש מארג נפלא
להמשיך בהפצת מעיינותיהם המפכים של רבותינו של תיאורים
הק' ,להגדיל תורה ולהאדירה ולהרחיב גבולי הקדושה מלאי הוד ,על
בדרכם של רבותינו הקדושים ההולכים בנתיבות אור שבת קודש
שבעת הימים מרנא הבעש"ט הק' זי"ע. בצל רבוה"ק
