gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫האזינו־‬ ‫שובה‪/‬‬ ‫יוה"כ‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪142‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫גילוי אדיר על חודו של מחט‬ ‫שאלה מה התועלת‬ ‫בתשובה שעושים בימים אלו‬ ‫כל רקיע ורקיע‪ ,‬למעלה מהן חיות הקדש‪ ,‬רגלי החיות כנגד‬ ‫הוא ישב בגינת העיר‪ ,‬סביבו התעופפו חבריו למאות‪,‬‬ ‫אם אחר כך נופלים מזה?‬ ‫כולם‪ ,‬קרסולי החיות כנגד כולן‪ ,‬שוקי החיות כנגד כולן‪ ,‬רכובי‬ ‫הורים עם ילדיהם‪ ,‬סבים עם נכדיהם‪ ,‬כולם ממהרים‬ ‫החיות כנגד כולן‪ ,‬ירכי החיות כנגד כולן‪ ,‬גופי החיות כנגד‬ ‫ועסוקים‪ ,‬כל אחד בתפקידו הוא‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מה שייך לומר‪ ,‬הרי לכך ירדנו‬ ‫כולן‪ ,‬צוארי החיות כנגד כולן‪ ,‬ראשי החיות כנגד כולן‪ ,‬קרני‬ ‫והנה לפתע מגיח לו מאן דהו‪ ,‬מן הנכבדים שבהם‪ ,‬עם‬ ‫לעולם‪ ,‬בן אדם בוחר בטוב ומתנהג‬ ‫החיות כנגד כולן‪ – "...‬האם אין אנו כאותם חסרי הבנה‬ ‫חדשה מסעירה; גילוי אמריקה? הרבה יותר!‬ ‫כראוי ואז מגיעה ההעלמה חדשה‪,‬‬ ‫השוחקים ומתעלמים מהבלתי מושג מהם‪...‬‬ ‫המטרה שתמליך את הבורא מחדש‪,‬‬ ‫'הגיע לאוזני ידיעה' – החל הלה לשאת את דברו‬ ‫כנראה שלא ממש‪ ,‬עובדה שלקראת יום הכיפורים‬ ‫תלמד בהתחדשות‪ ,‬תמליך אותו‬ ‫בחשיבות – 'עד עתה נעלם היה מעינינו קיומם של‬ ‫הבעל"ט מתכוננים אנו להידמות עליהם‪ ,‬לאותם‬ ‫בריות בסדר גודל פי טריליוני טריליונים מאתנו‪ ,‬אבל‬ ‫בהתחדשות‪ ,‬על ידי זה נעשים תיקונים‬ ‫מלאכים גדולים ועצומים‪ ,‬לא פחות‪...‬‬ ‫ממידע מהימן שהגיע לידי מתוך ספר עתיק יומין‬ ‫חדשים למעלה‪ ,‬כל פעם בגוון שונה‪.‬‬ ‫נתאר לעצמנו לפתע את אותם חיידקים מנסים‬ ‫שהיה גנוז באוצרות אבותי‪ ,‬עולה כי איננו היחידים כאן‬ ‫אשרי מי שעובר את ימי חייו על ידי‬ ‫להידמות לבני אדם‪ ,‬כמה חוכא ואטלולא יהיה בכך‪,‬‬ ‫בעולם‪ ,‬אלא כאמור אנחנו מן הזעירים והקטנים ביותר‬ ‫שהוא מתחדש שוב ושוב בכל פעם‬ ‫ומה אתנו‪ ,‬איזה שייכות יש לנו עם‬ ‫מול בריות בסדר גודל אדיר ובלתי‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫יצורים ענקיים אלו‪ ,‬על ולמה אנו מנסים‬ ‫נתפס לפי ערכינו'‪.‬‬ ‫להידמות אל הבלתי מושגים הללו‪:‬‬ ‫איזה שייכות יש‬ ‫'לשם השוואה' – המשיך הדובר בדבריו‬ ‫התשובה היא‪" :‬כי עיקר הנחת רוח עולה‬ ‫לנו עם יצורים‬ ‫– 'אצבעו של הקטן שבין אותם ברואים‬ ‫שאלה איך עושים תשובה?‬ ‫למעלה ע״י שבשר ודם בעולם ההסתר הזה‬ ‫נעלמים‪ ,‬גדולה פי מיליארדי מיליארדים‬ ‫ממליך אותו‪ ,‬זה חשוב מאד‪ ,‬כי מלאכים‬ ‫ענקיים אלו‪ ,‬על‬ ‫מכל עולמנו‪'...‬‬ ‫תשובה‪ :‬דרך משל כשאבא מכה את‬ ‫בנו כעונש על מעלליו‪ ,‬אז הבן צועק‬ ‫ושרפים שממליכים אותו ומיחדים אותו יש‬ ‫ולמה אנו מנסים‬ ‫פרצי השחוק שהחלו מהשוליים‪ ,‬הדביקו‬ ‫לאביו "טאטע! מער נישט!" )אבא! יותר‬ ‫להשי״ת הרבה עד אין סוף‪ ,‬אך מכיון שאין‬ ‫להם בחירה‪ ,‬כי הרי הכל גלוי לפניהם‪ ,‬כל‬ ‫להידמות אל‬ ‫לאט לאט את הנוכחים כולם‪ .‬אף אחד‬ ‫לא!( זוהי הצעקה שצריכה לפרוץ מלב‬ ‫לא הסתפק לרגע לאי אמינות המידע‬ ‫אחד לפי דרגתו‪ ,‬לכן אין זה עיקר כוונת‬ ‫הבלתי מושגים‬ ‫הדמיוני שהשמיע מי שהפך לתמהוני‪,‬‬ ‫כל יהודי בימי התשובה "טאטע!‬ ‫הבריאה‪ ,‬אלא על ידי עבודת הבשר ודם"‪...‬‬ ‫מער נישט"!‬ ‫)אוס"מ‪ ,‬מכתב ס(‬ ‫הללו‪...‬‬ ‫הנידון היה באיזה מחלה לקה הלה‬ ‫והאם יש תרופה למכתו‪...‬‬ ‫ואת זה אנו מכריזים ביום הקדוש; אין‬ ‫ולכם הקוראים הנכבדים אגלה‪ ,‬כי כל השיח הזה‬ ‫גדול מאתנו‪ ,‬אנחנו כוונת הבריאה ותכליתה‪ ,‬כן אתה‪,‬‬ ‫שאלה איך יתכן שמיד אחרי יום‬ ‫התקיים על חודו של מחט‪ ,‬הלא הוא עולמם האדיר‬ ‫כיפור שנטהרנו מכל חטאתינו מיד‬ ‫ולמה?‬ ‫של כמה מיליוני חייידקים )באַ קטעריע'ס( זעירים‬ ‫בשמו"ע של מעריב אנו אומרים‬ ‫כי לך יש יצר הרע‪ ,‬כי לך יש נסיונות‪ ,‬כי יש לך יש‬ ‫ובלתי נתפסים‪ ,‬שם במרכז אחת הערים המובחרות‬ ‫סלח לנו אבינו כי חטאנו ?‬ ‫בחירה‪ ,‬ולמלאכים אין!‪ ,‬אז לא משנה מה הגודל‪ ,‬וכפי‬ ‫השמיע חיידק נכבד את הדברים‪...‬‬ ‫שמובא בצוואת הבעש"ט‪" :‬ובמה הוא )האדם( חשוב יותר‬ ‫תשובה‪ :‬כלל ישראל כלולים זה בזה‬ ‫כוונתו היתה על גילוי מדהים שהגיע לאוזנו על קיומם‬ ‫מהתולעת העובד להבורא יתברך בכל שכלו וכחו"‪.‬‬ ‫כאדם אחד‪ ,‬ולדאבון לב כל עוד שלא‬ ‫של מין בני האדם אשר כאמור על ציפורנו של הקטן‬ ‫נגאלנו ועדיין לא בא העולם אל תיקונו‬ ‫לא הגודל קובע‪ ,‬אלא היכולת להעלות נחת רוח לבורא‬ ‫מביננו ניתן לבנות מאות אלפי עולמות בגודל חודו של‬ ‫יתברך‪ ,‬ואת זה אין לאף אחד‪ ,‬לא לקטנים מאתנו‬ ‫מחט‪ ,‬בהם יגדלו מיליארדי חיידקים מבלי להבין את‬ ‫השלם‪ ,‬ישנם יהודים שכבר הספיקו‬ ‫הגם שיש להם כוחות אדירים ‪ -‬אוי לו למי שחיידק‬ ‫מהות הקרקע עליהם הם עומדים‪ ,‬בסך הכל ציפורן‬ ‫להיכשל בחטאים בזמן מועט זה ועליהם‬ ‫רע תוקף אותו חלילה ‪ -‬ולא לגדולים מאתנו‪ .‬מה כן?‬ ‫קטנה!‬ ‫אנו מבקשים‪ ,‬ולכן נוסח התפילה הוא‬ ‫הקושי‪ ,‬הנסיונות‪ ,‬והיכולת לשוב ולתקן‪:‬‬ ‫תמיד בלשון רבים שמבקשים בשם‬ ‫נעזוב לרגע את עולמם של החיידקים אשר איננו‬ ‫הכלל‪.‬‬ ‫"עלינו לדעת ולחרוט זאת היטב במוחנו ובלבנו‪ :‬אין אנו‬ ‫יודעים אם ניתנה להם הבינה להבין ולהשכיל כמה‬ ‫מצווים שלא יהיה לנו יצר הרע!‪ ,‬היצר הרע הוא 'נברא' של‬ ‫קטנים הם לערכנו‪ ,‬אבל איך בוחנים אנו החכמים מהם‬ ‫וזה גם הביאור של וידוי על חטא‬ ‫השי"ת‪ ,‬והוא נברא במטרה קדושה‪ ,‬כי על ידו יש לנו אפשרות‬ ‫את אלו אשר גדולים מאתנו פי כמה‪ ,‬וכפי שלמדונו‬ ‫שאומרים ביום כיפור ובתוכם חטאים‬ ‫להמליך את השי"ת ולגרום לו נחת רוח גדול )אוסף אמרים‪,‬‬ ‫חז"ל )חגיגה דף יג‪" :(.‬מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש‬ ‫שלא חטאנו ולא נחטא בע"ה לעולם‪,‬‬ ‫אמונה ותפילה‪ ,‬עמ' שסד( ‪ -‬אשרינו מה טוב חלקינו!‬ ‫מאות שנה‪ ,‬ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה‪ ,‬וכן בין‬ ‫רק מתוודים בשם הכלל‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫המהות שלנו הוא טוב‬ ‫יעקב חבל נחלתו‬ ‫ותורה קדושה זו החצובה מעצם חכמתו יתברך שמו‪,‬‬ ‫שמועס לבחורי ישיבת ויז'ניץ מאנסי ‪ -‬י"ט אלול תשפ"ו‬ ‫נשתלשלה רבבות אלפי מדרגות‪ ,‬עד שנתקרבה מעט‬ ‫לשכלנו שנוכל גם אנו לעסוק בתורה‪ ,‬והוא דבר‬ ‫זה מה שהבעש"ט פעל בעולם‪ ,‬ויהודים‬ ‫הבה נקבל על עצמנו עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫מבהיל על הרעיון‪ ...‬ולמעננו התלבשה התורה בכ״ב‬ ‫עבדו את השי"ת בעת האכילה השתיה‬ ‫להיות דבוק מכאן ולהבא בהשי"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫אותיות ונתחלקה לתיבות ופסוקים ופרשיות‪ ,‬באופן‬ ‫והשינה והריקוד וכל ענין‪ ,‬תמיד היו דבוקים‬ ‫אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬היה הוה ויהיה‪ ,‬אין עוד‬ ‫בהשי"ת‪ .‬וכל זה היה בכח החידוש של‬ ‫מלבדו‪ .‬להתחזק באמונה‪ ,‬להתחזק בבטחון‬ ‫שכל אחד ואחד מישראל בכוחו ללמוד את התורה‪,‬‬ ‫הבעש"ט שאדם צריך להיות דבוק בהשי"ת‬ ‫שהשי"ת עזר לנו ועוזר לנו וגם יעזור לנו‬ ‫ואף להיות דבוק בה‪ ,‬בסוד "יעקב חבל נחלתו"‪,‬‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬עשרים וארבע שעות ביממה‪ ,‬הן‬ ‫לעד‪.‬‬ ‫וכדאיתא מהבעש״ט הק׳ זיע״א‪ ,‬שהחבל הנמשך‬ ‫בענייני הגשמיות והן בענייני הרוחניות‪.‬‬ ‫מאין־סוף‪ ,‬ומי שאוחז בסופו‪ ,‬הרי הוא דבוק לאין סוף‬ ‫וכן נקבל על עצמנו להיות כולנו באחדות‬ ‫כך היו הצדיקים חיים‪ ,‬תמיד בדביקות‬ ‫ממש‪ ,‬כי באמת כל ישראל בשורש איש‬ ‫ב״ה‪ ,‬כי האוחז במקצת החבל ובסופו כאוחז בראשו‪ ,‬עד‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬ ‫אחד‪' ,‬בני בכורי ישראל'‪ ,‬אלא שכאן בעוה"ז‬ ‫כדי כך‪ ,‬שגם תינוקות של בית רבן בכוחם ללמוד‬ ‫אנו מחולקים בגופים שלנו‪ .‬וממילא כשיש‬ ‫את התורה הקדושה‪ ,‬ואפשר להסבירם "בראשית ברא‬ ‫ואיך זוכים להתקשר עם‬ ‫לך אהבה לחבירך‪ ,‬אתה זוכה לכל המצוות‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ" בעברי טייטש רגיל‪,‬‬ ‫הצדיקים הללו?‬ ‫שלו‪ ,‬ממש‪.‬‬ ‫ושאר כל פסוקי התורה הקדושה‪.‬‬ ‫ההתקשרות היא אהבה‪ .‬כשאדם יודע‬ ‫ולזאת יש לקבל על עצמו קודם התפילה‬ ‫שהעיקר הוא עבודת ה' כראוי‪ ,‬והוא רוצה‬ ‫מצות 'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬ועי"ז נחשב לו‬ ‫)אוסף אמרים תורה‪ ,‬מאמר תשיעי(‬ ‫שכל העולם יעבדו את השי"ת כראוי‪ ,‬אזי‬ ‫כמו שהוא התפלל את כל התפילות של‬ ‫כשהוא רואה צדיק שהוא עובד את ה' כראוי‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בכח ההתקשרות לכולם‪ .‬וכשכולם‬ ‫הרי הוא אוהב אותו באהבה יתירה‪ ,‬ב"ה שזה‬ ‫מתפללים ביחד‪ ,‬מתקבלים התפילות בלי‬ ‫שום ספק‪.‬‬ ‫קבלות קבועות‬ ‫הצדיק זכה לכך‪ .‬וממילא כשאני אוהב אותו‬ ‫ואני שמח בעבודתו הריני מקושר אליו‪ ,‬ובזה‬ ‫בימים אלו רבים הם החפצים לדעת 'איך אפשר‬ ‫נעשה הכנה ראויה מהיום והלאה לעסוק‬ ‫בעצמו נחשב שגם אני עובד את השי"ת‪ ,‬כי‬ ‫לעמוד בקבלות של הימים הנוראים'‪ .‬דרכו של‬ ‫בתורה ותפילה בשמחה‪ ,‬ולעזוב את כל‬ ‫בשורש כולנו אחד‪.‬‬ ‫מורינו שליט"א מאז‪ ,‬להדריך על קבלות כאלו‬ ‫השטויות והדברים המגושמים‪ .‬ולזכור‬ ‫אשר יש בכח האדם לקיימם בקביעות‪ ,‬ומובא‬ ‫העיקר שבעיקרים שאנחנו מקושרים‬ ‫כאן דוגמא מתוך אחד המכתבים אשר כתב‬ ‫איך אפשר להחזיק עצמו‬ ‫להקב"ה‪ ,‬הקב"ה הוא חי וקיים לעד ולנצח‬ ‫לבחורים משומעי לקחו בשנת תשכ"ח‪ ,‬וכל‬ ‫בשמחה‪ ,‬לאחר שנכשל‬ ‫נצחים‪ ,‬ועי"ז שאתה מקושר אליו ית' אתה חי‬ ‫ערום יעשה בדעת‪:‬‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫לנצח נצחים‪ .‬הכל כפי מדרגת ההתקשרות‪,‬‬ ‫אם הנך מקושר אליו ית' יותר ויותר‪ ,‬יש לך‬ ‫עשו לעצמכם תקנות קלות שנוח לקיימן אפי׳ ביום‬ ‫לפני הבריאה‪ ,‬כשהקב"ה אמר 'נעשה‬ ‫יותר ויותר חיים נצחיים‪.‬‬ ‫הטירדא‪ ,‬אפי׳ בעש״ק או בערב יום הכיפורים‪,‬‬ ‫אדם'‪ ,‬אמרו המלאכים 'עתיד הוא לחטוא‬ ‫לפניך'‪ ,‬אמר להם הקב"ה 'בראתי תשובה'‪,‬‬ ‫'ואתם הדבקים בה' אלקיכם‪ ,‬חיים כולכם‬ ‫התקנות כדלהלן‪:‬‬ ‫לא רק שיש חרטה‪ ,‬אלא שנמחק החטא‬ ‫היום'‪ ,‬כפי מה שאדם דבוק בהקב"ה‪ ,‬כך הוא‬ ‫א‪ .‬לימוד סעיף שולחן ערוך בכל יום ‪ -‬מהתחלת אורח‬ ‫מהמציאות‪ ,‬נעקר הרע למפרע לגמרי‪ ,‬וכך‬ ‫חי‪ ,‬חוץ מהקב"ה אין שום חיים אחרים‪ .‬ואתם‬ ‫הוא ממש‪ .‬כי המהות שלנו רק טוב‪ ,‬הרע הוא‬ ‫חיים‪ .‬ואם יש לכם שיעורים אחרים אל תעזבום‪ ,‬אולם‬ ‫הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום‪.‬‬ ‫רק נטפל ונספח מבחוץ‪.‬‬ ‫השיעורים ההם יהיו בזמן אחר )לא בעת השיעורים‬ ‫בתוה"ק כתוב 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם‬ ‫איך יוכל האדם להחזיק‬ ‫הקלים( והשיעור הנדון הזה יהיה דוקא סעיף אחד‬ ‫חיים כולכם היום'‪ ,‬זה נאמר על כל יהודי‪ ,‬כפי‬ ‫עצמו בענוה‪ ,‬כשהוא רואה‬ ‫בכל יום‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪ .‬ועל דרך זה תגמרו‬ ‫מה שהוא דבוק בהקב"ה ורוצה בקרבתו‪ ,‬כך‬ ‫את חבירו במדרגה שפלה‬ ‫בכל שנה שס״ה סעיפים ש״ע בקלות‪ .‬מסופק אני אם‬ ‫יש לו יותר ויותר חיים‪ .‬וכשהוא יקום בתחיית‬ ‫ונמוכה ממנו בהרבה‪.‬‬ ‫יש בכם מי שגמר מלפני שנה עד היום הזה שס״ה‬ ‫המתים‪ ,‬כפי מה שהיה דבוק בהשי"ת בעולם‬ ‫אנו מהות של טוב‪ .‬כשאתה רואה יהודי‪,‬‬ ‫סעיפים‪ ,‬ואפילו כן הלא בדרך הזה קל מאוד לקיים‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬כך יהיה לו נשמה וחיים‪ .‬מי שזכה‬ ‫אתה רואה 'טוב'‪ .‬אם יש בו רע‪ ,‬זה כמו נספח‬ ‫להיות יותר איש כשר‪ ,‬יהיה לו חיים יותר‬ ‫ורבינו הזהיר מאוד על זה‪ ,‬וגילה שלימוד ש״ע זה‬ ‫מבחוץ שהוא צריך להלחם בזה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫גדולים‪ .‬כי אנחנו אחד עם השי"ת ממש‪ ,‬וכל‬ ‫במציאותו אינו רע אלא טוב‪.‬‬ ‫תיקון נפלא לנשמת האדם ‪ -‬לברר ממנו הרע מהטוב‪.‬‬ ‫הציאות שלנו היא לפי כמה שאנחנו דבקים‬ ‫ואם יש לכם זמן תלמדו עם המשנה ברורה‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬ ‫בו‪.‬‬ ‫ולכל אחד יש טוב מיוחד בפני עצמו‪ .‬לכל‬ ‫יהודי יש גישמאק מיוחד בהקב"ה‪ ,‬גישמאק‬ ‫עם הבאר היטב‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אפי׳ המחבר והרמ״א לבד‪,‬‬ ‫השי"ת יעזור שתזכו להיות תמיד שמחים‬ ‫מיוחד בלימוד התורה‪ ,‬כל אחד יש לו חיות‬ ‫ואם אירע שהחסיר יום אחד ‪ -‬ילמוד ביום הבא הסעיף‬ ‫ומאושרים‪ ,‬ותעבדו את ה' בשמחה רבה‪.‬‬ ‫ביהדות באופן מיוחד בפני עצמו‪ .‬ובזה כולנו‬ ‫השייך למחר‪ ,‬ואילו את הסעיף שהחסיר אתמול‪,‬‬ ‫שיאיר בכל אחד אידישקייט בשמחה רבה‪.‬‬ ‫מקושרים ביחד‪ ,‬ועי"ז אנו באמת אחד‪ ,‬כי‬ ‫ישלים אחר כך אם יוכל‪.‬‬ ‫בשורש אנו אחד‪ ,‬וממילא גם בעוה"ז אנחנו‬ ‫וכל אחד יזכה להקים דורות ישרים בישראל‪,‬‬ ‫ב‪ .‬עשרה רגעים ]דקות[ כיום‪ ,‬שיחה בינו לבין קונו‪ ,‬ואת‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫עוסקים בתורה ובמצוות‪ .‬וכל אחד ידע‬ ‫שממנו תתמשך האמונה הקדושה לדורות‬ ‫כל אשר עם לבבו ישיח לפני השי״ת‪ ,‬ואם יתמשך‬ ‫ודורי דורות לעולמי עד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫מהי העבודה של‬ ‫]יותר[ אז בטח שלא יזיק‪ .‬העיקר לקבוע על עשרה‬ ‫התקשרות לצדיקים?‬ ‫רגעים )והכל בלי נדר‪ ,‬כדי שלא יכשל בעון נדרים ח״ו(‪.‬‬ ‫על ידי הייחוד הזה של 'ואתם הדבקים בה'‬ ‫יהודי צריך להיות דבוק תמיד בהקב"ה‪ .‬לא‬ ‫אלקיכם'‪ ,‬אנו מרעידים את כל העולמות‪ ,‬כי‬ ‫ג‪ .‬ג׳ קפיטלאך תהלים בכל יום‪ .‬ולומר את התהלים‬ ‫שייך שיהיה דבוק בה' רק באופן של פעם כן‬ ‫אין לנו שום דבר בעוה"ב רק כפי מה שאנו‬ ‫בדרך שלימד אותנו רבינו‪ ,‬כלומר לשים בו את כל‬ ‫פעם לא‪ ,‬וכי יש רגע אחד שאפשר לא להיות‬ ‫ממליכים את הקב"ה בעוה"ז‪ .‬אשרינו מה‬ ‫דבוק בהקב"ה?!‬ ‫לבבו‪ ,‬ולתרגם את כל אשר עם לבבו בתיבות התהלים‬ ‫טוב חלקינו שאנו יודעים מבורא גדול כזה‪,‬‬ ‫וממשה רבינו‪ ,‬הנביא הנאמן שהוא דבוק‬ ‫הבעש"ט האיר בעולם שאוכלים עבור רצון‬ ‫שנתייסדו ברוח הקודש גבוה מאוד על ידי דוד המלך‬ ‫באמת בהשי"ת‪ ,‬ומכל הצדיקים הכלולים‬ ‫ה'‪ ,‬שותים עבור רצון ה'‪ ,‬יושנים עבור רצון ה'‪,‬‬ ‫ע"ה שאמרם בשם כל ישראל‪ ,‬וכל אחד יוכל למצוא‬ ‫במשה רבינו‪ ,‬אשרינו מה טוב חלקינו‪.‬‬ ‫הכל כדי שיהיה לו כח לעבודת ה'‪ ,‬ישנים כדי‬ ‫את עצמו בתוך התהלים‪.‬‬ ‫שבאמת נזכה ל'ואתם הדבקים בה' אלקיכם‬ ‫שיוכל לקום בהתחדשות נפלאה לעבודת ה'‪.‬‬ ‫חיים כולכם היום'‪.‬‬ ‫כל דבר גשמי הוא רק למען קרבת אלקים‪.‬‬ ‫)אוסף מכתבים‪ ,‬מכתב עח(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫חיים של שלום‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אדם הראשון התגרש מגן עדן‪ ,‬הנחש‬ ‫לא היתה אלא להמשיך את שכינתו יתברך‬ ‫כבר רודף אותו להורגו‪ ,‬ואף חיות השדה כבר‬ ‫בעולמות התחתונים‪ ,‬ולחבר יחד עליונים‬ ‫זכרנו לחיים נצחיים‬ ‫אינם בטלות אליו )כמובא בזוהר נח עא‪ ,(.‬ומאותה‬ ‫ותחתונים‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל 'נתאוה שיהא לו‬ ‫ובאמת על זה היה עיקר הדין של הימים‬ ‫עת ואילך יש בעולם מיתה וכליון‪ ,‬צרה וצוקה‪,‬‬ ‫דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים' )תנחומא נשא‬ ‫הנוראים שעברו עלינו‪ ,‬כמובא בספרים הק'‬ ‫הסתרה והעלמה – הכל נמשך מאותו חטא‬ ‫סי' טז(‪ ,‬כלומר‪ ,‬להוריד ולקשר את שכינתו הק'‬ ‫שעיקר תפילת 'זכרנו לחיים' אינה על חיים‬ ‫בעולמות התחתונים ממש‪ .‬על כן ברא את אדם‬ ‫גשמיים אלא על החיים הרוחניים‪ ,‬חיים של‬ ‫שהסית הנחש הקדמוני את האדם להיות נפרד‬ ‫הראשון 'מן העליונים ומן התחתונים' )בראשית‬ ‫אמונה ודבקות‪ ,‬ולעומת זאת עיקר המיתה‬ ‫מהשי"ת‪.‬‬ ‫רבה ח‪ ,‬יא(‪ ,‬מצד אחד הוא בשר ודם ממש‪ ,‬בעל‬ ‫שרוצים המקטרגים להביא עלינו היא מיתת‬ ‫הנפש‪ ,‬שיהיה האדם נפרד מבוראו ח"ו‪ ,‬כי‬ ‫סוכת שלום‬ ‫תאוות רעות ומידות מושחתות‪ ,‬כמאמר הכתוב‬ ‫ַ'עיִ ר ֶפּ ֶרא ָא ָדם יִ וָּ לֵ ד' )איוב יא‪ ,‬יב(‪ ,‬ומצד שני ְ'בּ ֶצלֶ ם‬ ‫כשהאדם נפרד מהשי"ת וחי חיים של גשמיות‬ ‫אכן כאן ברא השי"ת כח נורא הנקרא 'סוכת‬ ‫להים ִא ְתיַ ֲח ָדא ֵבּיהּ ְשׁ ָמא‬ ‫‪‬הים ָבּ ָרא אֹתוֹ' – ָ'מה ֱא ִ‬ ‫ֱא ִ‬ ‫וגסות הנפש הוא גרוע ממיתה‪ ,‬וכי אפשר‬ ‫שלום'‪ ,‬והוא גילוי נורא של קדושת שבת‬ ‫ישׁא כְּ ְד ָקא‬‫ישׁא‪ַ ,‬אף הוּא ִא ְתיַ ַחד ֵבּיהּ ְשׁ ָמא ַק ִדּ ָ‬ ‫ַק ִדּ ָ‬ ‫לקרוא לימים כאלו בשם 'חיים'‪ ,‬חיים שהוא‬ ‫העוצר ומבטל את הפירוד וההסתרה‪ ,‬הסטרא‬ ‫יְ אוּת' )בראשית א‪ ,‬כז ובהקדמת הזוהר יד‪ ,(.‬כלומר‪ ,‬על‬ ‫מתהלך מתאווה לתאווה ומדמיון לדמיון‪,‬‬ ‫אחרא וכל המזיקים הנמשכים מפירוד זה כולם‬ ‫ידו נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‬ ‫רודף אחר הממון וגשמיות העולם ולבו מלא‬ ‫בורחים מפני הדר ה' וגאונו החוזר להתגלות‬ ‫כדוגמא של מעלה כביכול‪.‬‬ ‫דמיונות של קנאה תאווה וכבוד‪ ,‬הרי חיים‬ ‫על הבריאה‪ .‬העולם חזר והשתוקק להשי"ת‪,‬‬ ‫כאלו גרועים עשרות מונים ממות‪ .‬וכי עליהם‬ ‫יוֹמא ְבּ ַמ ֲעלֵ י‬‫כמו שאמרו בזוהר הק' 'כַּ ד ִא ְת ַק ַדּשׁ ָ‬ ‫אנו מבקשים 'זכרנו לחיים'‪ ,‬הרי אין אלו חיים‬ ‫”‬ ‫כלל‪ .‬כשאדם מחובר לבורא הרי הוא חי‪ ,‬אך‬ ‫ַשׁ ַבּ ָתּא סוּכַּ ת ָשׁלוֹם ַשׁ ְריָ א וְ ִא ְת ְפּ ִר ַיסת ְבּ ָעלְ ָמא‪ָ .‬מאן‬ ‫הרי חיים כאלו‬ ‫כשהוא תלוש מ'חי החיים' הרי הוא מת‪ ,‬זה לא‬ ‫רוּחין וְ ִעלְ עוּלִ ין וְ ֵשׁ ִדין‬ ‫סוּכַּ ת ָשׁלוֹם‪ָ ,‬דּא ַשׁ ַבּ ָתּא‪ ,‬וְ כָ ל ִ‬ ‫גרועים עשרות‬ ‫נקרא לחיות‪ ,‬זה חיים של דמיון‪ .‬חיים נקרא רק‬ ‫וְ כָ ל ִס ְט ָרא ִדּ ְמ ָס ֲא ֵבי כֻּ לְ הוּ ְט ִמ ִירין וְ ָעאלִ ין ְבּ ֵעינָ א‬ ‫מונים ממות‪.‬‬ ‫כשאדם מרגיש את האמונה ‪ -‬אז הוא חי‪ ,‬כי‬ ‫הוֹמא ַר ָבּא‪ְ ,‬דּ ָהא כֵּ יוָ ן ְדּ ִא ְת ַער‬ ‫רוּח ְמ ָס ֲא ָבא לָ א ִא ְת ַער‬ ‫נוּק ָבא ִד ְת ָ‬ ‫ְדּ ֵר ַיחיָּ יא ְד ְ‬ ‫דוּשׁ ָתא ַעל ָעלְ ָמא‪ַ ,‬‬ ‫ְק ָ‬ ‫וכי עליהם אנו‬ ‫הוא דבוק ב'חי החיים'‪ .‬חוץ פון דעם אויבערשטן‬ ‫ַבּ ֲה ֵדיהּ‪ ,‬וְ ָדא ָע ִריק ִמ ַקּ ֵמּיהּ ְדּ ָדא' ]‪-‬כשהתקדש‬ ‫מבקשים 'זכרנו‬ ‫איז אלעס געשטארבן‪ .‬אז מען איז דבוק אין‬ ‫היום בערב שבת‪ ,‬שורה סוכת שלום ונפרסת‬ ‫לחיים'‪ ,‬הרי אין‬ ‫אויבערשטן‪ ,‬לעבט מען'‪] ...‬חוץ מהשי"ת הכל‬ ‫מת‪ ,‬כשדבוקים בהשי"ת ‪ -‬חיים[‪...‬‬ ‫על העולם‪ ,‬מה היא סוכת שלום ‪ -‬היא שבת‪,‬‬ ‫אלו חיים כלל‪.‬‬ ‫לכן מעורר היצר על האדם קטרוגים להפילו‬ ‫וכל הרוחות סערות ושדים וכל צד הטומאה‬ ‫מדרך החיים שלא יהיה לו טעם בעבודת ה'‪,‬‬ ‫– כולם מסתתרים ונכנסים בעין הריחיים של‬ ‫שבכל פעם שהוא בא לשבור את יצרו יהיה‬ ‫ואכן מיד עם בריאתו‪' ,‬ראה את כל הבריות‬ ‫נקב תהום נורא‪ ,‬כי כיון שמתעוררת הקדושה‬ ‫שברא הקדוש ברוך הוא‪ ,‬התחיל מפאר לשם‬ ‫נדמה לו הדבר כהר גבוה‪ ,‬שלא יזכה לטעום‬ ‫על העולם אין רוח הטומאה שורה עמה אלא‬ ‫בוראו ואמר ָ'מה ַרבּוּ ַמ ֲע ֶשׂי‪ ‬ה'‪ ...‬והיה מתואר‬ ‫את נועם זיו התורה אלא תהיה נדמית לו כדבר‬ ‫בורחת מפניה[‪...‬‬ ‫בדמות אלהים‪ ,‬ראו אותו הבריות ונתיראו‪,‬‬ ‫מר‪ ,‬שלא יזכה לראות את נועם התפילה –‬ ‫השלימות של שבת היא שהשי"ת נכלל בבריאה‬ ‫כסבורין שהוא בוראן‪ ,‬ובאו כולם להשתחוות לו‪,‬‬ ‫להיות תלוי בהשי"ת ודבוק בו‪ ,‬וכך הוא מקטרג‬ ‫בהשתוקקות ולעומתו אנו נכללים בו יתברך‬ ‫אמר להם‪ :‬באתם להשתחוות לי‪ ,‬בואו אני ואתם‬ ‫על כל דבר שבקדושה – שבכל נסיון יהיו לו‬ ‫בהשתוקקות זו – רק כך היא שלמות הבריאה‬ ‫נלך ונלביש גאות ועוז ונמליך עלינו מי שבראנו‪,‬‬ ‫מלחמות ומכשולות בלי גבול‪ .‬כל זה נמשך‬ ‫)כמבואר בארוכה בתוך המאמר ‪ -‬אודיע אמונתך‪-‬סוכות‪,‬‬ ‫לפי שהעם ממליכין את המלך‪ ,‬ואין המלך ממליך‬ ‫על האדם מקטרוג היצר הרע‪ ,‬העוסק להדיחו‬ ‫את עצמו אם אין העם ממליכין אותו‪ .‬הלך אדם‬ ‫מדרכי חיים לדרכי מיתה‪ ,‬להפרידו מהשי"ת –‬ ‫מאמר ט(‪ ,‬שהשי"ת משרה את שכינתו בעולם‬ ‫לעצמו והמליך אותו ראשון וכל הבריות אחריו‪,‬‬ ‫חי החיים ולחבר אותו ליצר הרע הנקרא 'סטרא‬ ‫למלא את השתוקקות ישראל‪ ,‬וישראל יודעים‬ ‫ואמר‪ :‬ה' ָמלָ ‪ ‬גֵּ אוּת לָ ֵבשׁ' )פרקי דרבי אליעזר פי"א(‪.‬‬ ‫דמותא' )זוהר בראשית כז‪.(.‬‬ ‫שהם תלויים ואחוזים בו יתברך ועושים את‬ ‫וכן אמרו בזה"ק )ויחי רכא‪ :‬ועוד( שאמר להם‬ ‫רצונו למלאות את השתוקקות השי"ת‪ ,‬וכך‬ ‫עולה שלום זה ונשלמים העולמות מדרגה אחר‬ ‫'בואו אני ואתם נִ ְשׁ ַתּ ֲחוֶ ה וְ נִ כְ ָר ָעה נִ ְב ְרכָ ה לִ ְפנֵ י ה'‬ ‫מעשה שטן‬ ‫ע ֵֹשׂנוּ'‪.‬‬ ‫חיבור זה הוא תכלית הבריאה‪ ,‬שהאדם יהיה‬ ‫מדרגה בתכלית השלמות‪.‬‬ ‫והנה כשראה הנחש הקדמוני את גודל החיבור‬ ‫תלוי ואחוז בהשי"ת‪ ,‬שלא תהיה לו ישות וגאוה‬ ‫זהו גם ענין ה'סוכת שלום' שפורש השי"ת על‬ ‫שמקושרת הבריאה ליוצרה‪ ,‬הכניס בהם רצון‬ ‫לעצמו אלא יהיה בטל ומחובר להשי"ת לבדו‪,‬‬ ‫בני ישראל בחג הסוכות‪ ,‬כי כמו שנתבאר – גם‬ ‫א‪‬הים י ְֹד ֵעי‬ ‫להיות 'נפרד'‪ ,‬ואמר להם 'וִ ְהיִ ֶיתם כֵּ ִ‬ ‫כמו שאמרו חז"ל )ראש השנה כז‪ (.‬שאף על פי‬ ‫בימים אלו אין הסטרא אחרא פוסקת מלעורר‬ ‫טוֹב וָ ָרע' – 'מעץ זה אכל וברא את העולם ואם‬ ‫שבריאת העולם התחילה ביום כ"ה אלול‪ ,‬וביום‬ ‫קטרוגים על ישראל‪ ,‬להעמיד מסך המבדיל‬ ‫אתם תאכלו ממנו תבראו עולמות כמותו' )ילקוט‬ ‫הזה נבראו האור והחושך‪ ,‬בכל זאת אין הבריאה‬ ‫בינם להשי"ת‪ ,‬לבנות מחיצה של ברזל להפריד‬ ‫שמעוני תהלים רמז תריג(‪ .‬כלומר‪ ,‬הסית אותם שלא‬ ‫עולה בשם עד יום א' תשרי הנקרא 'ראש‬ ‫בין הבריאה והשי"ת‪ ,‬שלא יזכו ישראל להיות‬ ‫להיות תלויים בהשי"ת אלא להיות נפרדים‬ ‫השנה'‪ ,‬ובו אנו אומרים 'זֶ ה ַהיּוֹם ְתּ ִחלַּ ת ַמ ֲע ֶשֹי‪,‬‬ ‫אחוזים ודבוקים בקדושה‪ ,‬אלא יפלו להעלמה‬ ‫לעצמם‪ .‬ואכן מיד כשאכלו מעץ הדעת נכנס‬ ‫זִ כָּ רוֹן לְ יוֹם ִראשׁוֹן' )תפילת מוסף לראש השנה‪ ,‬ברכת‬ ‫והסתרה‪ .‬לכן ברחמי השי"ת השרה עליהם את‬ ‫העולם למקום של פירוד וריחוק‪ ,‬האדם התרחק‬ ‫זכרונות(‪ ,‬כי אע"פ שרוב חלקי הבריאה נבראו‬ ‫שכינתו בדרך נוראה זו הנקראת 'סוכת שלום'‪,‬‬ ‫ונפרד מהשי"ת‪ ,‬עד שאמרו חז"ל )סנהדרין לח‪(:‬‬ ‫קודם יום זה‪ ,‬אין הבריאה נחשבת כלום עד‬ ‫כלומר‪ ,‬סוכה שתביא שלום בין ישראל לאביהם‬ ‫שלפי גודל מדרגתו נפלה בו כביכול איזו‬ ‫שיבוא האדם – תכלית הבריאה ויכיר בה את‬ ‫שבשמים‪ ,‬ותעורר עליהם שמירה שיהיו כל‬ ‫מדרגה של מינות וכפירה‪.‬‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ישראל יהיו דבוקים ואחוזים בו יתברך‪.‬‬ ‫ובאותה שעה התחיל פירוד וריחוק של העולם‬ ‫והוא גם כן בדרך זו‪ ,‬כי כל תכלית הבריאה‬ ‫היום אם בקולו תשמעו‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫ב״ה יום א׳ מוצאי ש״ק ה׳ שבט תשכ״ח ירושלים ת״ו בב״א‬ ‫בימים הקרובים דברתי מענין התורה בלק״מ )סי׳ ער״ב( "היום אם‬ ‫בקולו תשמעו" )תהלים צה( ־ שלא לחשוב בעבודת השם כי אם על‬ ‫אותו היום‪ ,‬ואם היו מקיימים את זה‪ ,‬אזי כמה מעט שהיו חוטפים‪,‬‬ ‫היו מרוויחים הרבה מאד‪.‬‬ ‫‪ČĕĚĥď ČĦĞĕĝč‬‬ ‫כי דרך הבעל דבר לבלבל תמיד מהעבר ומהעתיד‪ ,‬ובינתיים‬ ‫משכיח מההווה‪ .‬ועיקר השליטה שיש לאדם הוא רק על ההווה‪,‬‬ ‫כי העבר אין והעתיד עדיין‪.‬‬ ‫ורבינו גם מבאר שם שאם לא חושבים רק על זה היום‪ ,‬נעשה‬ ‫יותר קל כל ענין עבודת השי״ת‪ ,‬ואין לו לאדם רק זה היום‬ ‫שעומד בו לחטוף מה שיכול; מעט תהילים‪ ,‬מעט תורה‪ ,‬מעט‬ ‫‪,ĤčēĦĐĘ ĐĝĜĚ ,Ħđėđĝ Ęĥ ĤđČĐ ĦČ ĥĠēĚ ĐĦČ ęĕĜĥ‬‬ ‫מצות‪ ,‬השלש תפילות שבזה היום‪ .‬כי כל אדם רוצה תכלית טוב‪,‬‬ ‫‪ěĕĒĕĠĥđČĐ ęĞ ğĠđĦĝĐĘ "ĕĜģčēĦ đĜĕĚĕđ"Đ ĦČ ĥĕĎĤĐĘ‬‬ ‫וחושב שהתכלית הטוב נעשה ברגע האחרון‪ ,‬ולא כן הוא‪ ,‬כי אם‬ ‫‪!Ėďĕ ĎĥĕĐč ĐĒ đĕĥėĞ ČĦđĜĚĕĐĚď ČĘĕĢč ęĕĥđďģĐ‬‬ ‫כשחושבים ע״ז היום וחוטפים קצת תכלית טוב וכן למחר וכו׳‬ ‫ובצירוף המעט שבכל יום נעשה מזה תכלית מצוין‪ ,‬כי בסוף‬ ‫‪ĥďēĐ ĤĠĝĐ‬‬ ‫‪ĥďē ęĞĔ‬‬ ‫‪ę‬‬ ‫מצטרף הכל לחשבון גדול לא ישוער‪.‬‬ ‫‪ĞĕďđČī‬‬ ‫‪ĞĎĤ Ęėč‬‬ ‫‪ĎēĐ ĕĚĕĚ‬‬ ‫‪-ĖĦĜđĚČ‬‬ ‫ודוד המלך ע״ה אומר בתהלים )קאפי׳ קיט‪ ,‬צח( "מאיבי תחכמני"‪,‬‬ ‫‪īĦđėđĝ‬‬ ‫‪Ģ"ĐĎĐ Ĥ"đĚ ĦČĚ‬‬ ‫והבעל־דבר ג״כ הולך בדרך זו ‪ -‬שהוא מפתה את האדם במעט‬ ‫‪ĤĕČĚ čģĞĕ ĕčĤ‬‬ ‫מעט‪ ,‬חוטף מהאדם שעה או יום‪ ,‬ואח״כ עוד מעט זמן וכו׳ וכו׳‪,‬‬ ‫‪Č"ĔĕĘĥ ĤĞĔėĥ‬‬ ‫עד שבהמשך הזמן לפי חשבון של ימיו של האדם הקצובים‪,‬‬ ‫‪ĥďē ĤđČč ĤĕČĚ‬‬ ‫‪ĐčĐČĐ ĕĤĞĥ ĦČ‬‬ ‫יש לבע״ד יותר ממה שיש להאדם בעצמו‪ ,‬והכל ממה שחוטף‬ ‫‪ęĕĘĎĦĚĐ ĐĜđĚČĐđ‬‬ ‫‪ĤĠĝĐ‬‬ ‫מעט מעט‪.‬‬ ‫‪.ĦđėđĝĐ Ďēč‬‬ ‫‪ĦČ ĖĘ ĤĕČĕĥ‬‬ ‫‪ĥďē ĤđČč ĎēĐ ĕĚĕ‬‬ ‫ורש״י מפרש על הפסוק בתהילים )פרק לט׳ י( ״הנה טפחות נתתה‬ ‫‪ģĤĠ ğď ĕĤēČ ğď‬‬ ‫‪ěđĥĥč ęĕĚ ęĦčČĥđ‬‬ ‫ימי״ ‪ -‬שימי האדם קצובים ומדודים‪ ,‬כדבר הנמדד בטפחים‪ ,‬זה‬ ‫‪ĖĕČ ĐĘĎĦ ģĤĠ ĕĤēČ‬‬ ‫‪ĐĞđĥĕĐ ĕĜĕĞĚĚ‬‬ ‫‪ĐėđĝĐ ĘĢĘ ĝĜėĐĘ‬‬ ‫עד כאן וזה עד כאן‪,‬‬ ‫‪ďĞđ ĎēĐ ĦĝĕĜėĚ‬‬ ‫‪ĦđėĒĘ ĖĕČđ đĦČĢ‬‬ ‫ועצה זו של "היום אם בקולו תשמעו" הוא ממש כמו עצתו של‬ ‫‪ĤđČĐ ĦČ ĖĕĥĚĐĘ‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬אלא שהוא בקדושה‪ ,‬והוא‪ ,‬שלא לחשוב בעבודת‬ ‫‪ČĘĕĢč ĦđĝēĘđ ĘđďĎĐ‬‬ ‫‪Ęėč ČĦđĜĚĕĐĚď‬‬ ‫השם כי אם על אותו היום‪ ,‬על הקצת תורה וקצת תפילה ולהנצל‬ ‫‪ĐĜĥĐ ĦđĚĕ‬‬ ‫‪@GIC‬‬ ‫מן החטא וה׳ יעזור‪ ,‬והיא עצת רבינו הק׳ שנאמרה בתמימות‬ ‫ובפשיטות ובחכמה נפלאה‪ ,‬ואם הייתי מקיים זאת הייתי‬ ‫@‪8E9C3=3CKO9LN8‬‬ ‫‪DMC@N9=E==GCC‬‬ ‫‪MG<?NC=M68‬‬ ‫‪3<=@N‬‬ ‫ערליכער איד גדול השם יעזור‪ .‬זה אשר דברנו בימים הקרובים‪.‬‬ ‫יעקב מאיר‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫לבטח דרכך‪ ...‬ולא הרגיש בטעותו שאף‬ ‫מובא בראשונים‪ ,‬משל לעשרה אנשים‬ ‫הוא כחומר ביד היוצר‪ ,‬ורק הפיקח‬ ‫עוורים שהלכו בדרך‪ ,‬כשהם מובלים‬ ‫'דעו כי‬ ‫אני אני‬ ‫יעקב חבל‬ ‫הוא שמנהיג את כל השורה‪ .‬כן נטבע‬ ‫על ידי פיקח‪ .‬מנהיגם סידרם בשורה‬ ‫אחת‪ ,‬אחד מאחורי השני‪ ,‬כדי להקל על‬ ‫הוא'‬ ‫נחלתו – ככל‬ ‫טעות של גאוה עיוורת בברואים‪ ,‬ה״י‪,‬‬ ‫ולכל אחד נדמה כאילו הוא מוביל את‬ ‫הילוכם‪ ,‬כאשר העיוור השני סומך ידיו‬ ‫שנאחז ונדבק‬ ‫הענינים‪ ,‬וד״ל‪.‬‬ ‫על כתף העיוור הראשון‪ ,‬והשלישי נאחז‬ ‫בשני‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬ואילו הפיקח אוחז בידי‬ ‫יותר בחבל‬ ‫על דרך זה מובא מהמגיד מקוזניץ‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫נחלתו יתברך‪,‬‬ ‫בסה״ק עבודת ישראל עה״פ )דברים‬ ‫לב‪-‬לט( וז״ל‪ :‬״ראו עתה כי אני אני הוא״‬ ‫והנה שומע הפיקח שאחד העיוורים‬ ‫כך ילך ויתנתק‬ ‫‪ -‬כל מקום שאתה שומע שאחד אומר‬ ‫מתגאה בפני חבירו הנתמך בכתפו‬ ‫ואומר לו‪ :‬דע לך שבלעדי לא היית‬ ‫הקשר אל‬ ‫׳אני'‪ ,‬דע ׳כי אני הוא׳ ‪ -‬זה מהשי״ת ואין‬ ‫מסוגל ללכת‪ ,‬והיית שובר ראשך‪ ,‬ורק‬ ‫הסטרא אחרא‬ ‫בלתו"‪.‬‬ ‫על ידי שאני תומך בך אתה הולך‬