gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלב | האזינו עריו"כ פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫שאל אביך ויגדך – תפיסת מציאות ה' ברב ותלמיד‬ ‫של המחשבות זרות‪ ,‬יטבול ויטהר בתוך כלים שהם אותיות הקדושים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫בקשו פני‪ :‬בליקוטי תורה מהרב בעל התניא בדרושים לסוכות ושמ"ע‪ ,‬מסביר את‬ ‫יתברר הכל לקודש העליון כנזכר‪.‬‬ ‫כל הנעשה בימי הדין והרחמים של חודש תשרי‪ ,‬ואת ה'בכסה' ביום חגינו‪ ,‬בהסבר שכתבו‬ ‫הרבה צדיקים מתלמידי הבעש"ט‪ ,‬שהוא כעניין 'רב ותלמיד' שהרב מלמד את התלמיד‬ ‫והתכלית היא לא רק לשעשעו לרגע בקושיות וסתירות‪ ,‬אלא ש'לומדי תורה' צדיקים‬ ‫משהו חדש‪ ,‬באמצעות פעולה של הסתרת דבר מה‪ .‬ובגיליונות הקדומים הבאנו מהצדיקים‬ ‫יוכלו בעבודת התפילה שלהם תמיד על ידי המחשבות הזרות לעלות 'הלוך ועלה ממעלה‬ ‫המסבירים ימים אלו בנעשה בין אב לבנו מקטנותו על גדלותו‪ ,‬והפרדתו ונסירתו מהוריו‪,‬‬ ‫למעלה בדביקות והתלהבות'‪ .‬דהיינו שצדיקים גדולים בהיפגשם בעת עבודת התפילה‬ ‫ומקיומו ההכרחי בהם‪ ,‬עד כדי עמידתו בעצמו מולם וגם בביתו ‪ -‬פנים אל פנים‪ .‬וכהכנה‬ ‫המרוממת שלהם במחשבות זרות‪ ,‬הנה הם מפיקים מהם דבקות והתלהבות המתלבשים על‬ ‫ליוהכ"פ בו קיבלנו את הלוחות והתורה מחדש‪ ,‬ראוי להתעמק בהבנת ימים אלו בדרך‬ ‫אותם עניינים 'זרים' שעלו להם במחשבותיהם‪ ,‬לחבר גם אותם אל עבודתם בקודש‪ ,‬ההולכת‬ ‫ההסברה של 'רב ותלמיד'‪ .‬ויש בתלמידי הבעש"ט גם הסברים לכל הנעשה בימים אלו‪ ,‬שהוא‬ ‫ונעשית כל העת בהיקף יותר גדול ורחב‪ .‬כהמש"ד הבעש"ט‪.‬‬ ‫כמו הנעשה בין בני זוג‪ ,‬ויש בכל אחד מההסברים מה שאין באחרים‪ ,‬בכדי להבין את הנדרש‬ ‫וזהו אם בחקותי תלכו‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל זה לימוד תורה‪ ,‬ואמר לשון תלכו כלומר‬ ‫בימים אלו‪ ,‬וכמשי"ת אי"ה בגיליון לסוכות הבא‪ .‬ובדבריו שם בלקו"ת‪ ,‬שהוא כמשל 'אב‬ ‫שתלכו תמיד ולא עומדין במקום אחד‪ ,‬במדרגה אחת‪ ,‬אלא שתלכו תמיד‪ ,‬הלוך‬ ‫שרוצה להבין חכמת בנו'‪ ,‬דהיינו לא לבחון את חכמתו‪ ,‬אלא ללמדו ולהבינו במשהו חדש‪ ,‬הא‬ ‫ועלה ממעלה למעלה בדבקות והתלהבות‪ ,‬עד שתגיעו למדרגה עליונה לדבק‬ ‫כאילו מסתתר ממנו עד שהבן מתלמד מה לעשות בעת הסתתרותו‪ ,‬לא ליפול ברוחו אלא‬ ‫מחשבותיכם למעלה בכל העולמות‪ ,‬כמו מי שעולה מעולם לעולם‪ ,‬כענין ד'‬ ‫לחפשו היטב‪ .‬והוא 'שיבין שההסתר' שבעוה"ז 'אינו אלא בכדי שיבקש הבן' את השי"ת‬ ‫שנכנסו לפרד"ס מרוב הדבקות והמחשבות הטהורות וזכות‪ ,‬ואז ונתתי גשמיכם‬ ‫'וימצאנו'‪ ,‬ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו‪ ,‬וגם הבן שמח במצאו את אביו מחדש‪.‬‬ ‫בעתם‪ ,‬כלומר שגם הגשמיים והחומריים שלכם יזדככו‪ ,‬וגם הניצוץ יעלה בעתו‬ ‫ואלו דבריו בלקו"ת‪.‬‬ ‫ר"ל בעת הצורך שיוכל לעלות‪ ,‬יזדמן לכם המחשבה זרה‪ ,‬בכדי לזכות אתכם‬ ‫עד"מ אב שרוצה להבין חכמת בנו‪ ,‬אזי מסתיר א"ע ממנו בכדי לידע ולהכיר‬ ‫להעלות הניצוץ‪ ,‬ולא כשאר בני אדם שבא להם מחשבה זרה מחמת מחשבותיהם‬ ‫חכמת הבן שיבין שההסתר וההעלם הזה אינו אלא בכדי שיבקשנו הבן וימצאנו‪,‬‬ ‫שלא מטוהרה מדברים גשמיים‪ ,‬ולא כן אתם ההולכים בחקותי כנזכר‪ ,‬ואם תבא‬ ‫לכם מחשבה זרה תוכלו להעלותה אל הקדושה‪.‬‬ ‫ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו והכרתו בזה כי יחפשנו בחפש מחופש‬ ‫לרדוף אחריו‪ ...‬כך הנה כתיב בכסה ליום חגינו שמסתיר ומכסה א"ע בר"ה בשביל‬ ‫'שני מיני השגות אלהות יש'‪ :‬ובכדי להבין מהו נושא השיעור והסוגיא שאותו‬ ‫שתגדל השמחה במועד חג הסוכות‪ .‬וביאור הענין הזה כי הנה ר"ה הוא יום הדין‬ ‫מלמד הרב את תלמידו‪ ,‬ומהי ההבנה שמבונן האב לבנו בעת שהוא מלמד אותו באמצעות‬ ‫ומשפט לאלהי יעקב שמראה א"ע כאלו מסתלק השראתו ואינו רוצה כ"א להיות‬ ‫ההסתרות והקושיות‪ ,‬ומהי השמחה הגדולה כאשר הבן אכן לומד ומבין את השיעור‪ .‬נביא‬ ‫דין ומשפט על אלהותו ית' איך לשכון ביעקב‪ ,‬ומדקדקין על כל מעשי האדם‬ ‫את דברי הרר"צ הכהן מלובלין‪ ,‬בצדקת הצדיק אות קפט‪ ,‬על שתי תפיסות מציאות ה'‬ ‫להביא במשפט כל המשכות אלהותו שהמשיך כל אחד ואחד על נפשו לפי בחי'‬ ‫שישנן בעולמנו‪ .‬האחת נובעת מהבנת המציאות החידתית של מעשי בראשית‪ .‬ובזמנינו היא‬ ‫מדרגתו בשנה העבר'‪ ,‬וכל מה שימשיך עליו עוד על להבא בשנה זו ואם הוא‬ ‫תפיסת מציאות ה' הבאה מה'סובב כל עלמין' דהיינו מעניינים המקיפים את כל הבריאה‪,‬‬ ‫ראוי לכך‪ ,‬והרי הוא כאלו מסתיר א"ע ממנו כו'‪ ,‬אבל ואנכי הסתר אסתיר פני‬ ‫במעגלי היקום הסובבים את האנושות כולה אשר אין בידי אנוש להבינם‪ ,‬כי אם על ידי‬ ‫ביום ההוא כתיב בפ' וילך שבחי' ההסתר וההעלם בזה אינו בבחי' הסתר והעלם‬ ‫אמונת הבריאה‪ .‬כמו גבולות היקום ומקור החיים ומהות התודעה‪ ,‬כמו גם סיבת עצם קיומם‬ ‫אמיתי‪ ,‬על צד עצם ההעלם לומר שהוא תכלית כוונת המכוון ח"ו להיות כמו רוגז‬ ‫של כל כך הרבה חוקים שנתגלו בידי המדע המאפשרים את עצם קיום החיים על האדמה‪.‬‬ ‫אמיתי ח"ו‪ ,‬אלא שכדי שיבקש פניו ולהתגלות גילוי אלקות ית' בחג הסוכות עשה‬ ‫אף שהעניינים המציאותיים הקרובים אלינו ואת 'העולם כמנהגו נוהג' שבהם‪ ,‬נתגלו על ידי‬ ‫כן‪ ,‬שיהא שמחתנו שתתגדל השמחה בהתגלות מההעלם אל הגילוי‪ .‬וזהו ואנכי‬ ‫המדע באופן פעולתם ביתר שאת ועוז‪ ,‬המאפשר שימוש בלתי מוגבל לנוחות האנושות‪ ,‬הנה‬ ‫הסתר אסתיר פני ביום ההוא‪ ...‬ולכן אנו מבקשים פניו בכל התפלות ותחנונים‬ ‫ממעגלי העניינים הרחוקים והמקיפים ישנם קושיות יותר חזקות‪ ,‬כמו הבנת דרך פעולת גלי‬ ‫שמראש השנה ועד יו"כ במלכיות זכרונות ושופרות וצועקים מלך מלך‪ ,‬להמשיך‬ ‫האור (הקוונטים) שיש בזה סתירות המוכיחות שתלוי זאת בדעת הבודק‪ .‬ותופעת ה'חורים‬ ‫מלכותו עלינו מראש השנה ועד יוכ"פ‪ ,‬דהיינו התגלות רצונו‪ ...‬שהוא עד"מ כמו‬ ‫השחורים' הנצפים בקצות היקום הסותרים במוחש את כל תורת כוח המשיכה והכבידה‪.‬‬ ‫כאשר יחטא איש לאיש הרי הוא ברוגז עמו וכאשר הוא מבקש פניו מוחל לו‬ ‫הנה זו תפיסתם של האבות‪ ,‬שהבינו את האלוקות ובנו את אמונתם מתוך אותם תמיהות‬ ‫ומעביר ממנו פניו של זעם ומראה לו פנים של אהבה ורצון להגלות לו אהבתו‪ ,‬כך‬ ‫על 'הבירה הדולקת' המכריחים להאמין בראיה תבונית כי יש מנהיג לבירה‪ .‬וכאבות הורישו‬ ‫השי"ת מוחל עוונות עמו ומעביר מהם הפנים של הרוגז וההסתר בהגלות נגלות‬ ‫תפיסת מציאות זו לבניהם אחריהם‪.‬‬ ‫עליהם אור פניו‪ ...‬עד שבחג הסוכות נגלה כבוד ה' מההעלם אל הגילוי ולכן הוא‬ ‫שני מיני השגות אלהות יש‪ .‬אחת מצד הבריאה מכיר שיש בורא וזה נקרא מעשה‬ ‫זמן שמחתנו‪.‬‬ ‫בראשית‪ .‬שנית מצד ההנהגה וזה נקרא מעשה מרכבה איך השם יתברך רוכב על‬ ‫הברואים‪ .‬והם שתי מדריגות דראיה וידיעה של אבות ומשה רבינו ע"ה הנזכר‬ ‫ואם כפשוטו של דבר צריך להבין מאוד בדבריו איך יהיה כל הדין והמשפט של ר"ה‪,‬‬ ‫בזוהר וארא עיין שם‪ .‬שהאבות השיגו מצד הברואים כמו שאמרו ז"ל באברהם‬ ‫והסליחה והריצוי של יוהכ"פ‪ ,‬והשמחה של חג הסוכות‪ ,‬רק כאיזה בחינה של אב לבנו‬ ‫אבינו ע"ה ראה בירה דולקת וכו' והיא נקראת ראיה דאתגליא‪ ,‬ולכן נזכר אותו‬ ‫בהסתתרות כדי שימצאנו‪ ,‬וישמח בו למרות שאז יהיה באותו מצב שהיה לפני הסתתרותו‪,‬‬ ‫שם {שד‪-‬י} אצלם שם בכתוב‪ ,‬המורה שאמר לעולמו די כדברי חז"ל‪ ,‬ופירש הרבי‬ ‫כאיזה שמחה ושעשוע זמני בלבד‪.‬‬ ‫ר' בונם זצ"ל שיש די בבריאה זו להכיר אלהותו יתברך על ידו‪ ...‬וכן תואר אב הוא‬ ‫'רצון האב ושמחתו'‪ :‬והאמת שיסוד משל זה הוא כבר מהבעש"ט הובא בבעש"ט עה"ת‬ ‫שם טפל לבן וזו השגת אבות העולם‪.‬‬ ‫בחקותי‪ ,‬שהמחשבות הזרות הבאות ליהודי בעת התפלה‪ ,‬ומסתירות לו את מחשבותיו‬ ‫הקדושות והטובות של התפילה‪ ,‬הוא במכוון על מנת שיתחזק בתפילתו יותר ויותר‪ ,‬וכדרך‬ ‫אמנם ישנה תפיסת מציאות ה' נוספת הבאה מתוך הנהגת ה' בעולם אחר שכבר נברא‪,‬‬ ‫הנהגה הנראית על יריאיו ‪ -‬על עמו ישראל‪ .‬הנהגה זו אינה נראית בהוכחה מדעית ובראיות‬ ‫הצדיקים הראשונים יתאמץ עם המחשבות הללו לחברם ולקשרם לעבודת ה'‪ .‬וכמו אב‬ ‫של סיבה ומסובב והסברים נדרשים לחידות הבריאה ומעשה בראשית‪ ,‬הוכחות היכולות‬ ‫שהוא רב לבנו תלמידו‪ ,‬המקשה לבנו קושיות שונות בדבר הלכה שאומר לפניו‪ ,‬שכוונתו‬ ‫לשכנע כל אדם חושב בהיגיון‪ .‬אלא ניכרת וידועה מתוך עובדות ותולדות בקורות הדורות של‬ ‫לחדדו לשפר את הבנתו‪.‬‬ ‫ישראל והעמים‪ ,‬בניסי הקיום של ישראל אלפי שנים עם כל תורתם וערכיהם שהם מתבררים‬ ‫והוא על דרך משל בן חביב האומר לפני אביו דבר הלכה‪ ,‬והנה אביו מקשה אותו‬ ‫כבסיס גם לכל קיום אנושי‪ ,‬וההצלה מכל הצרות והשמדות‪ ,‬עובדות שבהם ניכרת לכל מבין‬ ‫קושיות שונות‪ ,‬ומתעהו מדרך הפשט‪ ,‬והנה אין ח"ו כוונת האב לסתור דברי בנו‬ ‫ומכיר‪ ,‬השגחתו ומציאותו במוחש‪ .‬הכרה שתמציתה נמצאת וכתובה בתורה ובמצוות‬ ‫ולהטעותו‪ ,‬שישאר נבוך ותועה‪ ,‬אך אדרבה האב לחדודי קא מכוון‪ ,‬שיעשה הבן‬ ‫שבעקבות כל אותם מאורעות‪ ,‬ולכן בכדי שתהיה 'ידיעה' באותה הכרה צריך ללמדה מפיו‬ ‫דבר נגדייות נגד הקליפות הקושיות ויתרץ‪ ,‬וידרוך הדרך האמת והישר בפשט‬ ‫רב לתלמידים המתבטלים אליו בעת למדם‪ .‬וכמו בית דין הלומד את המאורעות המובאות‬ ‫ההלכה‪ ,‬וזהו רצון האב ושמחתו‪ ,‬כמו שכתוב {אם} חכם בני {ישמח ליבי גם‬ ‫לפניו בכדי להכיר ולדעת היטב את המציאות ואת הכוונות של העושים והמבצעים‪ ,‬בכדי‬ ‫אני} וגו'‪ ,‬והנמשל הוא מובן כי כאשר באה מחשבה זרה צריך להתעורר מאוד‬ ‫להסיק את הדין החל עליהם‪ .‬פעולה הדורשת הרבה לימודים והתנסויות מפי רבנים ודיינים‬ ‫ולהעלותה בקודש‪ ,‬עם אותן מחשבות קדושות שמכוון ומייחד עם הדיבורים‬ ‫ותיקים‪ .‬וזאת השגת משרע"ה רבן של ישראל‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫שהוא מדבר‪ .‬וזהו שאמרו מטבילים כלים בתוך כלים‪ ,‬כלומר כלים הם האותיות‬ ‫מצמצם שכלו בשכל הבן‪ .‬כן הבורא ברוך הוא וברוך שמו כביכול מצמצם כו'‪,‬‬ ‫אבל תואר רב טפל לתלמיד וזהו השגת משה רבן של ישראל‪ .‬וידיעה הוא‬ ‫ועל הכוונה הזאת מרמז מדת בנין אב נגד מדת חן‪ ,‬כי מחמת החן שיש לנו אצל‬ ‫בהנהגה כמו שנאמר הודיעני נא את דרכיך‪ ,‬ולא אתגליא כמו שנאמר וחנותי‬ ‫הבורא ברוך הוא מצמצם עצמו בישראל עם קדושו‪.‬‬ ‫את אשר וגו'‪ ,‬ולא הודיעו רק ידע דשמו הוי"ה‪ ,‬הוה ומהוה הכל והיה הוה ויהיה‪,‬‬ ‫דהיינו כמו עד שלא נברא העולם כן עכשיו‪ ,‬דזה אי אפשר להיות מחשבה‬ ‫משל ונמשל‪ :‬ואלו הם הדברים גם בשם הבעש"ט שהובאו במאור עינים ‪ -‬פרשת‬ ‫תפיסה‪ .‬וזהו הדעת מדריגת משה רבינו ע"ה שהוא כולל כל נפשות התלמידי‬ ‫פנחס שתכלית כל המציאות היא להבין ממנה במשל ונמשל את האלקות המסתתרת בה‪,‬‬ ‫חכמים מישראל‪ ,‬ואי אפשר להשגה זו אלא מי שהוא תלמיד חכם‪ .‬אבל השגת‬ ‫'במה שהוטבעו מדות עליונים גם כן בדברים שפלים וחומרים'‪.‬‬ ‫הראיה של האבות שהם כוללים כל הנפשות כולם מישראל זה אפשר לכל אחד‬ ‫כללא דמלתא כי כל הדברים הגשמיים והנבראים הם רק משל להבין מהם‬ ‫אף שאינו תלמיד חכם להשיג שהשגה זו מוטבע בו מאבותיו מצד שהוא זרע‬ ‫הנמשל שהיא בחי' אלקות שבדבר ההוא‪ ,‬שעל ידי זה הוא מלא כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪ ...‬וגם לתלמיד חכם בעתות ההעלם יוכל להתחזק על כל‬ ‫כמו שאם רוצה הרב להבין לתלמיד איזה ענין שאין אפשר להתלמיד להשיג‬ ‫פנים בהשגה זו שמורשה לו מהאבות‪.‬‬ ‫הדבר כי אם שישפיל לו הרב הדבר וילביש לו כפי שכלו ועל ידי זה יבין הנמשל‪.‬‬ ‫כן הוא כוונת הבורא ב"ה בעולמו במה שהוטבעו מדות עליונים גם כן בדברים‬ ‫'ה' אלוקי ישראל מלך'‪ :‬והנה תפיסת מציאות ה' שמתוך הבריאה ההקפית עצמה‬ ‫שפלים וחומרים כמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות‬ ‫הולכת ונעלמת מידי דור ובכל שנה (כבגליונות הקודמים) ובפרט מעת שהמציאות הטבעית‬ ‫ואת הרע כי זהו הבחירה שביד האדם להמשיך את עצמו עם אותו המדה או‬ ‫הקרובה אלינו הולכת ומוסברת על ידי המדע וגורמת לכפירה ומינות‪ ,‬הנה נדרשת מצד‬ ‫למעלה או למטה‪ .‬ובחרת בחיים פירוש בחיות בכוונת הבורא ב"ה שבדבר ההוא‬ ‫ישראל התעצמות יתירה בהכרת מציאות ה' שמתוך התפיסה השנייה בהיגלותה על עמו‬ ‫כי בהיפוך ח"ו נקרא מיתה שמוריד המדה למטה‪.‬‬ ‫ישראל המקבלים עליהם את מלכותו יותר ויותר מתוך הוראות ה'רב אל התלמיד' ומתוך‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬והיא היא הממשיכה לקיימם ולהצילם‪ ,‬ועליה אנו מבקשים בר"ה ש'יכירו‬ ‫ואף כל המידות הנמצאות למטה מרמזות על עניינם גבוהים שיש למעלה‪ ,‬והחטא הוא‬ ‫וידעו כל באי עולם'‪ ,‬כיצד דווקא 'ה' אלוקי ישראל מלך'‪ .‬וכמו שכתוב בחנה אריאל מהרי"א‬ ‫עצם ההבדלה ביניהם‪ .‬וכנ"ל בקדושת לוי‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫מהאמיל בפ' חיי שרה בהשמטות בסוף בראשית‪( .‬ויסודם של דברים הוא מלקו"ת ניצבים) שעיקר‬ ‫כמבואר אצלנו במקום אחר בשם הבעש"ט נבג"מ כי האהבה (העליונה)‬ ‫הדין בר"ה אינה על העניינים הגשמיים כיצד ואיך יהיו‪ ,‬אלא בעיקר כמה תוכר מתוכם‬ ‫{התחתונה} בכדי שעל ידי זה יוכלו לבא לאהבת ה' שמבלעדי זאת לא יתעורר‬ ‫מציאות ה' ומלכותו‪ .‬וכמה יראה כל יהודי את עטרת המלך‪ ,‬המציגה ומכירה את מלכותו‬ ‫בו מדה ההיא ועל כן אמרה התורה ואיש אשר יקח את אחותו ונמשך למטה‬ ‫ומוציאה את תכונת המלכות מהעלמה לעיני כול‪ ,‬ומזה נגזרים העניינים הגשמיים‪ .‬ויחד עם‬ ‫עם אותו המדה איך לא נתן דעתו להבין כי חסד הוא פירוש שהוא נובלת‬ ‫ההסתר הבא בימי ר"ה מההתעצמות ההסתרה של תפיסת מציאות האלוקות ההקפית‬ ‫ממדת החסד העליונה בכדי שעל ידי זה יהיה לו בנקל לבא לאהבת הבורא ב"ה‬ ‫מעצם תהליך הבריאה והצמצום הנמשך כל שנה‪ ,‬באה גם הכרה יתירה של תפיסת מציאות‬ ‫ואדרבה על ידי זה נמשך למטה ומכריח כביכול רצון וכוונת הבורא ב"ה לשנותו‬ ‫ה' מתוך הנהגת ה' עם עמו בחסד וברחמים‪ ,‬והשפעת י"ג מידותיו עליהם‪ ,‬ולכן אומרים‬ ‫וד"ל ואין לך פגם גדול מזה ח"ו‪.‬‬ ‫המלך הקדוש והמלך המשפט‪ .‬והצדיקים בימים ההם הרגישו בליבם ובמחשבותם את שני‬ ‫העניינים גם יחדיו‪.‬‬ ‫ולכן הוא צריך להכיר את מציאות ה' מההנהגה הפרטנית שהיהודי רואה בהנהגת ה'‬ ‫ובזה יובן עוד ענין א' מה שאנו אומרים בראש השנה וביום הכיפורים ובכן תן‬ ‫איתו אף בדברים הפרטיים ביותר בענייני האהבה ויראה שלו שבהם הקב"ה מתלבש ונתפס‬ ‫פחדך הוי' כו' ואימתך כו' והלא הבקשה היא טוב מאד גם לכל השנה ולמה אין‬ ‫אצלו‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫מבקשים זה בכל השנה‪ ,‬אלא רק מבקשים תן בלבנו לאהבה וליראה כו'‪ .‬עוד יש‬ ‫כמאמר הבעש"ט נבג"מ ע"פ משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים כי אפילו‬ ‫להבין מה שאומרים בר"ה ובעשי"ת המלך הקדוש‪ .‬דהנה כתיב מלכותך מלכות‬ ‫בשעה שהרשע הולך לעשות עבירה בחדר מיוחד נופלת עליו יראה ומתדמה‬ ‫כל עולמים פי' שזהו בחי' ממכ"ע' (בל"א ער גיסט אן חיות אין אלע עולמות) וזהו בכל‬ ‫כאלו רואה אותו שום אדם זהו שהיראה העליונה מצמצמת את עצמו אצלו בעת‬ ‫השנה שמנהיג העולם בכללותו ואין לך דבר נעשה חוץ ממנו בכללות ופרטיות‬ ‫ההיא להביא יראה בלבבו בכדי שיירא מהבורא ב"ה ויעזוב סכלותו אלא אדרבה‬ ‫הנהגות העולמות כמו מסדר את הכוכבים כו' וגשם ושלג וכל הפרטים‪ ,‬הכל‬ ‫באהבה ויראה ההיא יהיה נקל לו להתחיל לאהוב אותו יתברך וע"כ מתדמה לו‬ ‫נגמר בר"ה איך יהי' ההנהגה באיזה אופן ובאיזה זמן יהי' הגשם ושלג כמ"ש‬ ‫כאלו א' משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים‪.‬‬ ‫מי לא נפקד כהיום כו'‪ .‬אבל זה רק טפל וטפל לעיקר המשפט דר"ה כי עיקר‬ ‫וזוהי עיקר התשובה‪ ,‬להשיב למציאות ולראות בה את מקורה העליון‪ ,‬שהוא צמצום‬ ‫המשפט לאלקים‪ ...‬כמה יהי' נגלה ממנו האור אלקי לנבראים ונשמות שיכירו‬ ‫הנהגת האלוקות איתו במאורעות אלה‪.‬‬ ‫את בוראם ויהיו בטלים אליו לגמרי‪ ...‬וזהו בחי' רה"ש ועשי"ת שאומרים המלך‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫וזהו גם כן פירוש הפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוניך קחו עמכם‬ ‫דברים גו' אמרו אליו כל תשא עון גו' שהפירוש הוא שובה ישראל עד ה' ואיכות‬ ‫'שני שכליות שוים'‪ :‬וזאת ההגדרה העצומה אשר כתב בקדושת לוי כי תשא‪,‬‬ ‫התשובה הוא על ידי אלקיך שהוא צמצום אלהותו יתברך ומדותיו בכל הדברים‬ ‫בשם המגיד ממעזריטש‪ ,‬על הי"ג מדות של רחמים שהם כנגד הי"ג מדות שהתורה נדרשת‬ ‫השפלים והחומרים תבא דווקא לידי תשובה כאמור לעיל כי לית אתר פנוי‬ ‫בהן‪ ,‬דהיינו שאף שהקב"ה לית מחשבה תפיסא ביה כלל‪ ,‬הנה הוא מצטייר לפנינו ‪ -‬כרב‬ ‫מיניה ששם הוא גם כן אלהותו יתברך שמתצמצם אצלך בכדי שתוכל לאחוז‬ ‫המצטייר ומצטמצם לתלמידו ‪ -‬באמצעות מידותיו של רחמים‪ ,‬ובהם מציאות ה' נדרשת‬ ‫עצמך בו יתברך ובמדותיו‪.‬‬ ‫ונתפסת בעולם‪ ,‬כדרך שהתורה נדרשת באמצעות מידותיה‪.‬‬ ‫להשיג אלקות מתוך הטוב‪ :‬והנה האדם המטיב ללמוד את מציאות ה'‬ ‫או יאמר‪ ,‬שלש עשרה מדות‪ ....‬והי"ג מדות אלו הם נגד י"ג מדות שהתורה‬ ‫בשכל ודעת הוא זוכה לטובה וברכה מאת ה' בהיותו ראוי ומוכשר לקבל מזאת את‬ ‫נדרשת בהן‪ ...‬כי הכלל השם יתברך ברוך הוא לית מחשבה תפיסה כו'‪ ,‬אך מה‬ ‫תפיסת מציאות ה' מתוך ההנהגה הטובה שלו איתו‪ .‬אבל אם רח"ל שכלו קטן והוא‬ ‫שהאדם רואה בהברואים מדת גדולה וכן מדת גבורה כו'‪ ,‬וכן מדת מלכות מה‬ ‫בקטנות הנה תפיסת מציאות אצלו באה מתוך עוני וצער ח"ו‪ .‬ולכן ראוי כי ילמד‬ ‫שהאדם רואה בהברואים מזה ידע – {ש}אם בהברואים הם מדות אלו‪ ,‬מכל‬ ‫היהודי מפי רב את מציאות ה' כיצד הוא נתפסת גם בטובת ה' איתו‪ .‬כבמאור עינים‬ ‫שכן אצל הבורא ברוך הוא‪ .‬והנה אמר אדמו"ר ועשית שנים כרובים זהב‪ ,‬ואמרו‬ ‫‪ -‬ליקוטים ‪.‬‬ ‫רבותינו ז"ל כרביא‪{ .‬פי' כפני תינוק תלמיד} דהיינו שהרב לומד עם תלמידו‬ ‫ובאמת שכל הרב הוא גדול יותר משכל התלמיד (עד אין סוף) וצריך הרב לצמצם‬ ‫הנה הקודשא בריך הוא ברש העולם בכדי שיגלה טובו להנבראים כנודע נמצא‬ ‫שכלו להשוות בשוה לשכל התלמיד בכדי שהתלמיד יבין שכל הרב ונמצא יש‬ ‫מי שהקודשא בריך הוא משפיע לו רב טוב לו ראוי להשיג אלהותו ביותר שהרי‬ ‫כאן שני שכליות שוים שכל התלמיד עצמו ושכל הרב‪ ,‬אף על פי שהוא גדול‬ ‫הטוב שרצה לגלות לנבראים נשפע לו וזו כוונת הבריאה מטבע הטוב להטיב‬ ‫אף על פי כן השוה שכלו בשוה לשכל התלמיד ושניהם הם שכל קטנות‪ .‬וזהו‬ ‫והטוב הוא חיות הקודשא בריך הוא נמצא בידו רב טוב לדבק בו כביכול והנה‬ ‫שנים כרובים‪ ,‬כרביא‪.‬‬ ‫עינינו רואות בחינה היפך זה שעל ידי העוני יותר מתקרב לה' יתברך‪ .‬והענין‬ ‫הוא למשל כמו כשאדם רוצה ללמד השכלה איזה דבר לחבירו אם הוא בר‬ ‫הנה על ידי הנהגת ה' עם היהודי בחסד וברחמים בסליחה ומחילה‪ ,‬וכך גם בהנהגתו‬ ‫שכל יכולים לגלות לו שכל הרבה בלי לבושים אך מי ששכלו קטן אם לא ילבישו‬ ‫בכללות ישראל והצלתם בכל הדורות‪ ,‬מתגלית מציאות ה' ונתפסת בעיני כול‪ .‬ושם בקדושת‬ ‫הדברים לא יבין כלל השכל הגדול לכן מסתירים ומלבישים כפי שיעורו שיוכל‬ ‫לוי ‪ -‬פרשת כי תשא הוא ממשיך ומבאר את י"ג המידות בפרטן כיצד הן מלמדות אותנו‬ ‫להבין ולקבל הדברים כמו כן הדבר הזה בודאי על ידי רב טוב שהוא חיות‬ ‫כאב אוהב וכרב לתלמיד את מציאותו יתברך‪ .‬יעו"ש באורך‪.‬‬ ‫הקודשא בריך הוא ראוי להשיג אלהותן כאמור אך אי אפשר לקבל זה מפני‬ ‫או יבואר י"ג מדות‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬כי יש שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן‬ ‫שהשכל קטן ואי אפשר להבין טובות הקודשא בריך הוא בלי לבושים שעל ידי‬ ‫וכנגדן יש שלשה עשר מדות שאמר משה רבינו עליו השלום בתורה‪ .‬ובנין אב‬ ‫הטוב ישוב להקודשא בריך הוא אבל על ידי העוני אף מי ששכלו קטן מפני‬ ‫מורה על החן שיש לנו חן אצל הבורא ברוך הוא‪ .‬ויבואר על דרך משל‪ ,‬אם‬ ‫דחיקת עוני שב אל ה' ואילו היה לו שכל גדול היה על ידי הטוב מבין יותר‬ ‫התינוק מדבר איזה דבר חכמה אז האב יש לו תענוג ושעשועים מהדיבור של‬ ‫‪.‬והנה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב רצה לומר שבהרעות גנוז הטוב כי כל‬ ‫התינוק אפילו אם האב יודע שזה הדיבור אינו שלו רק מה שלמדתו אמו אף‬ ‫מה שנשפע מאתו יתברך הוא טוב אף שנראה רעה עיקר הכוונה לטוב‪ ...‬כדי‬ ‫על פי כן האב משוה עצמו ומצמצם שכלו הזך והנקי אשר אין להשיג בשכל‬ ‫להביא אותו אל השכל ועל ידי זה יופתח הרחמנות והטוב נמצא הכל טוב שאין‬ ‫הקטן של התינוק ואפ"ה מתענג האב בו ומשתעשע עמו ונמצא האב משוה שכלו‬ ‫רע יורד כנ"ל‪.‬‬ ‫לשכל התינוק בכדי להשתעשע בו והכל הוא מחמת שהבן יש לו חן אצל אביו‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬