במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גיליון קלב | האזינו עריו"כ פ"ז
במשעו_לי החסידות
להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
שאל אביך ויגדך – תפיסת מציאות ה' ברב ותלמיד
של המחשבות זרות ,יטבול ויטהר בתוך כלים שהם אותיות הקדושים ,ועל ידי זה בקשו פני :בליקוטי תורה מהרב בעל התניא בדרושים לסוכות ושמ"ע ,מסביר את
יתברר הכל לקודש העליון כנזכר. כל הנעשה בימי הדין והרחמים של חודש תשרי ,ואת ה'בכסה' ביום חגינו ,בהסבר שכתבו
הרבה צדיקים מתלמידי הבעש"ט ,שהוא כעניין 'רב ותלמיד' שהרב מלמד את התלמיד
והתכלית היא לא רק לשעשעו לרגע בקושיות וסתירות ,אלא ש'לומדי תורה' צדיקים משהו חדש ,באמצעות פעולה של הסתרת דבר מה .ובגיליונות הקדומים הבאנו מהצדיקים
יוכלו בעבודת התפילה שלהם תמיד על ידי המחשבות הזרות לעלות 'הלוך ועלה ממעלה המסבירים ימים אלו בנעשה בין אב לבנו מקטנותו על גדלותו ,והפרדתו ונסירתו מהוריו,
למעלה בדביקות והתלהבות' .דהיינו שצדיקים גדולים בהיפגשם בעת עבודת התפילה
ומקיומו ההכרחי בהם ,עד כדי עמידתו בעצמו מולם וגם בביתו -פנים אל פנים .וכהכנה
המרוממת שלהם במחשבות זרות ,הנה הם מפיקים מהם דבקות והתלהבות המתלבשים על
ליוהכ"פ בו קיבלנו את הלוחות והתורה מחדש ,ראוי להתעמק בהבנת ימים אלו בדרך
אותם עניינים 'זרים' שעלו להם במחשבותיהם ,לחבר גם אותם אל עבודתם בקודש ,ההולכת
ההסברה של 'רב ותלמיד' .ויש בתלמידי הבעש"ט גם הסברים לכל הנעשה בימים אלו ,שהוא
ונעשית כל העת בהיקף יותר גדול ורחב .כהמש"ד הבעש"ט.
כמו הנעשה בין בני זוג ,ויש בכל אחד מההסברים מה שאין באחרים ,בכדי להבין את הנדרש
וזהו אם בחקותי תלכו ,ואמרו רבותינו ז"ל זה לימוד תורה ,ואמר לשון תלכו כלומר בימים אלו ,וכמשי"ת אי"ה בגיליון לסוכות הבא .ובדבריו שם בלקו"ת ,שהוא כמשל 'אב
שתלכו תמיד ולא עומדין במקום אחד ,במדרגה אחת ,אלא שתלכו תמיד ,הלוך שרוצה להבין חכמת בנו' ,דהיינו לא לבחון את חכמתו ,אלא ללמדו ולהבינו במשהו חדש ,הא
ועלה ממעלה למעלה בדבקות והתלהבות ,עד שתגיעו למדרגה עליונה לדבק כאילו מסתתר ממנו עד שהבן מתלמד מה לעשות בעת הסתתרותו ,לא ליפול ברוחו אלא
מחשבותיכם למעלה בכל העולמות ,כמו מי שעולה מעולם לעולם ,כענין ד' לחפשו היטב .והוא 'שיבין שההסתר' שבעוה"ז 'אינו אלא בכדי שיבקש הבן' את השי"ת
שנכנסו לפרד"ס מרוב הדבקות והמחשבות הטהורות וזכות ,ואז ונתתי גשמיכם 'וימצאנו' ,ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו ,וגם הבן שמח במצאו את אביו מחדש.
בעתם ,כלומר שגם הגשמיים והחומריים שלכם יזדככו ,וגם הניצוץ יעלה בעתו ואלו דבריו בלקו"ת.
ר"ל בעת הצורך שיוכל לעלות ,יזדמן לכם המחשבה זרה ,בכדי לזכות אתכם
עד"מ אב שרוצה להבין חכמת בנו ,אזי מסתיר א"ע ממנו בכדי לידע ולהכיר
להעלות הניצוץ ,ולא כשאר בני אדם שבא להם מחשבה זרה מחמת מחשבותיהם
חכמת הבן שיבין שההסתר וההעלם הזה אינו אלא בכדי שיבקשנו הבן וימצאנו,
שלא מטוהרה מדברים גשמיים ,ולא כן אתם ההולכים בחקותי כנזכר ,ואם תבא
לכם מחשבה זרה תוכלו להעלותה אל הקדושה. ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו והכרתו בזה כי יחפשנו בחפש מחופש
לרדוף אחריו ...כך הנה כתיב בכסה ליום חגינו שמסתיר ומכסה א"ע בר"ה בשביל
'שני מיני השגות אלהות יש' :ובכדי להבין מהו נושא השיעור והסוגיא שאותו שתגדל השמחה במועד חג הסוכות .וביאור הענין הזה כי הנה ר"ה הוא יום הדין
מלמד הרב את תלמידו ,ומהי ההבנה שמבונן האב לבנו בעת שהוא מלמד אותו באמצעות ומשפט לאלהי יעקב שמראה א"ע כאלו מסתלק השראתו ואינו רוצה כ"א להיות
ההסתרות והקושיות ,ומהי השמחה הגדולה כאשר הבן אכן לומד ומבין את השיעור .נביא דין ומשפט על אלהותו ית' איך לשכון ביעקב ,ומדקדקין על כל מעשי האדם
את דברי הרר"צ הכהן מלובלין ,בצדקת הצדיק אות קפט ,על שתי תפיסות מציאות ה' להביא במשפט כל המשכות אלהותו שהמשיך כל אחד ואחד על נפשו לפי בחי'
שישנן בעולמנו .האחת נובעת מהבנת המציאות החידתית של מעשי בראשית .ובזמנינו היא מדרגתו בשנה העבר' ,וכל מה שימשיך עליו עוד על להבא בשנה זו ואם הוא
תפיסת מציאות ה' הבאה מה'סובב כל עלמין' דהיינו מעניינים המקיפים את כל הבריאה, ראוי לכך ,והרי הוא כאלו מסתיר א"ע ממנו כו' ,אבל ואנכי הסתר אסתיר פני
במעגלי היקום הסובבים את האנושות כולה אשר אין בידי אנוש להבינם ,כי אם על ידי ביום ההוא כתיב בפ' וילך שבחי' ההסתר וההעלם בזה אינו בבחי' הסתר והעלם
אמונת הבריאה .כמו גבולות היקום ומקור החיים ומהות התודעה ,כמו גם סיבת עצם קיומם אמיתי ,על צד עצם ההעלם לומר שהוא תכלית כוונת המכוון ח"ו להיות כמו רוגז
של כל כך הרבה חוקים שנתגלו בידי המדע המאפשרים את עצם קיום החיים על האדמה. אמיתי ח"ו ,אלא שכדי שיבקש פניו ולהתגלות גילוי אלקות ית' בחג הסוכות עשה
אף שהעניינים המציאותיים הקרובים אלינו ואת 'העולם כמנהגו נוהג' שבהם ,נתגלו על ידי כן ,שיהא שמחתנו שתתגדל השמחה בהתגלות מההעלם אל הגילוי .וזהו ואנכי
המדע באופן פעולתם ביתר שאת ועוז ,המאפשר שימוש בלתי מוגבל לנוחות האנושות ,הנה הסתר אסתיר פני ביום ההוא ...ולכן אנו מבקשים פניו בכל התפלות ותחנונים
ממעגלי העניינים הרחוקים והמקיפים ישנם קושיות יותר חזקות ,כמו הבנת דרך פעולת גלי שמראש השנה ועד יו"כ במלכיות זכרונות ושופרות וצועקים מלך מלך ,להמשיך
האור (הקוונטים) שיש בזה סתירות המוכיחות שתלוי זאת בדעת הבודק .ותופעת ה'חורים מלכותו עלינו מראש השנה ועד יוכ"פ ,דהיינו התגלות רצונו ...שהוא עד"מ כמו
השחורים' הנצפים בקצות היקום הסותרים במוחש את כל תורת כוח המשיכה והכבידה. כאשר יחטא איש לאיש הרי הוא ברוגז עמו וכאשר הוא מבקש פניו מוחל לו
הנה זו תפיסתם של האבות ,שהבינו את האלוקות ובנו את אמונתם מתוך אותם תמיהות ומעביר ממנו פניו של זעם ומראה לו פנים של אהבה ורצון להגלות לו אהבתו ,כך
על 'הבירה הדולקת' המכריחים להאמין בראיה תבונית כי יש מנהיג לבירה .וכאבות הורישו
השי"ת מוחל עוונות עמו ומעביר מהם הפנים של הרוגז וההסתר בהגלות נגלות
תפיסת מציאות זו לבניהם אחריהם.
עליהם אור פניו ...עד שבחג הסוכות נגלה כבוד ה' מההעלם אל הגילוי ולכן הוא
שני מיני השגות אלהות יש .אחת מצד הבריאה מכיר שיש בורא וזה נקרא מעשה זמן שמחתנו.
בראשית .שנית מצד ההנהגה וזה נקרא מעשה מרכבה איך השם יתברך רוכב על
הברואים .והם שתי מדריגות דראיה וידיעה של אבות ומשה רבינו ע"ה הנזכר ואם כפשוטו של דבר צריך להבין מאוד בדבריו איך יהיה כל הדין והמשפט של ר"ה,
בזוהר וארא עיין שם .שהאבות השיגו מצד הברואים כמו שאמרו ז"ל באברהם והסליחה והריצוי של יוהכ"פ ,והשמחה של חג הסוכות ,רק כאיזה בחינה של אב לבנו
אבינו ע"ה ראה בירה דולקת וכו' והיא נקראת ראיה דאתגליא ,ולכן נזכר אותו בהסתתרות כדי שימצאנו ,וישמח בו למרות שאז יהיה באותו מצב שהיה לפני הסתתרותו,
שם {שד-י} אצלם שם בכתוב ,המורה שאמר לעולמו די כדברי חז"ל ,ופירש הרבי כאיזה שמחה ושעשוע זמני בלבד.
ר' בונם זצ"ל שיש די בבריאה זו להכיר אלהותו יתברך על ידו ...וכן תואר אב הוא 'רצון האב ושמחתו' :והאמת שיסוד משל זה הוא כבר מהבעש"ט הובא בבעש"ט עה"ת
שם טפל לבן וזו השגת אבות העולם. בחקותי ,שהמחשבות הזרות הבאות ליהודי בעת התפלה ,ומסתירות לו את מחשבותיו
הקדושות והטובות של התפילה ,הוא במכוון על מנת שיתחזק בתפילתו יותר ויותר ,וכדרך
אמנם ישנה תפיסת מציאות ה' נוספת הבאה מתוך הנהגת ה' בעולם אחר שכבר נברא,
הנהגה הנראית על יריאיו -על עמו ישראל .הנהגה זו אינה נראית בהוכחה מדעית ובראיות הצדיקים הראשונים יתאמץ עם המחשבות הללו לחברם ולקשרם לעבודת ה' .וכמו אב
של סיבה ומסובב והסברים נדרשים לחידות הבריאה ומעשה בראשית ,הוכחות היכולות שהוא רב לבנו תלמידו ,המקשה לבנו קושיות שונות בדבר הלכה שאומר לפניו ,שכוונתו
לשכנע כל אדם חושב בהיגיון .אלא ניכרת וידועה מתוך עובדות ותולדות בקורות הדורות של לחדדו לשפר את הבנתו.
ישראל והעמים ,בניסי הקיום של ישראל אלפי שנים עם כל תורתם וערכיהם שהם מתבררים והוא על דרך משל בן חביב האומר לפני אביו דבר הלכה ,והנה אביו מקשה אותו
כבסיס גם לכל קיום אנושי ,וההצלה מכל הצרות והשמדות ,עובדות שבהם ניכרת לכל מבין קושיות שונות ,ומתעהו מדרך הפשט ,והנה אין ח"ו כוונת האב לסתור דברי בנו
ומכיר ,השגחתו ומציאותו במוחש .הכרה שתמציתה נמצאת וכתובה בתורה ובמצוות ולהטעותו ,שישאר נבוך ותועה ,אך אדרבה האב לחדודי קא מכוון ,שיעשה הבן
שבעקבות כל אותם מאורעות ,ולכן בכדי שתהיה 'ידיעה' באותה הכרה צריך ללמדה מפיו דבר נגדייות נגד הקליפות הקושיות ויתרץ ,וידרוך הדרך האמת והישר בפשט
רב לתלמידים המתבטלים אליו בעת למדם .וכמו בית דין הלומד את המאורעות המובאות ההלכה ,וזהו רצון האב ושמחתו ,כמו שכתוב {אם} חכם בני {ישמח ליבי גם
לפניו בכדי להכיר ולדעת היטב את המציאות ואת הכוונות של העושים והמבצעים ,בכדי אני} וגו' ,והנמשל הוא מובן כי כאשר באה מחשבה זרה צריך להתעורר מאוד
להסיק את הדין החל עליהם .פעולה הדורשת הרבה לימודים והתנסויות מפי רבנים ודיינים ולהעלותה בקודש ,עם אותן מחשבות קדושות שמכוון ומייחד עם הדיבורים
ותיקים .וזאת השגת משרע"ה רבן של ישראל .כהמש"ד שם. שהוא מדבר .וזהו שאמרו מטבילים כלים בתוך כלים ,כלומר כלים הם האותיות
מצמצם שכלו בשכל הבן .כן הבורא ברוך הוא וברוך שמו כביכול מצמצם כו', אבל תואר רב טפל לתלמיד וזהו השגת משה רבן של ישראל .וידיעה הוא
ועל הכוונה הזאת מרמז מדת בנין אב נגד מדת חן ,כי מחמת החן שיש לנו אצל בהנהגה כמו שנאמר הודיעני נא את דרכיך ,ולא אתגליא כמו שנאמר וחנותי
הבורא ברוך הוא מצמצם עצמו בישראל עם קדושו. את אשר וגו' ,ולא הודיעו רק ידע דשמו הוי"ה ,הוה ומהוה הכל והיה הוה ויהיה,
דהיינו כמו עד שלא נברא העולם כן עכשיו ,דזה אי אפשר להיות מחשבה
משל ונמשל :ואלו הם הדברים גם בשם הבעש"ט שהובאו במאור עינים -פרשת
תפיסה .וזהו הדעת מדריגת משה רבינו ע"ה שהוא כולל כל נפשות התלמידי
פנחס שתכלית כל המציאות היא להבין ממנה במשל ונמשל את האלקות המסתתרת בה,
חכמים מישראל ,ואי אפשר להשגה זו אלא מי שהוא תלמיד חכם .אבל השגת
'במה שהוטבעו מדות עליונים גם כן בדברים שפלים וחומרים'.
הראיה של האבות שהם כוללים כל הנפשות כולם מישראל זה אפשר לכל אחד
כללא דמלתא כי כל הדברים הגשמיים והנבראים הם רק משל להבין מהם אף שאינו תלמיד חכם להשיג שהשגה זו מוטבע בו מאבותיו מצד שהוא זרע
הנמשל שהיא בחי' אלקות שבדבר ההוא ,שעל ידי זה הוא מלא כל הארץ כבודו. אברהם יצחק ויעקב ...וגם לתלמיד חכם בעתות ההעלם יוכל להתחזק על כל
כמו שאם רוצה הרב להבין לתלמיד איזה ענין שאין אפשר להתלמיד להשיג פנים בהשגה זו שמורשה לו מהאבות.
הדבר כי אם שישפיל לו הרב הדבר וילביש לו כפי שכלו ועל ידי זה יבין הנמשל.
כן הוא כוונת הבורא ב"ה בעולמו במה שהוטבעו מדות עליונים גם כן בדברים 'ה' אלוקי ישראל מלך' :והנה תפיסת מציאות ה' שמתוך הבריאה ההקפית עצמה
שפלים וחומרים כמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות הולכת ונעלמת מידי דור ובכל שנה (כבגליונות הקודמים) ובפרט מעת שהמציאות הטבעית
ואת הרע כי זהו הבחירה שביד האדם להמשיך את עצמו עם אותו המדה או הקרובה אלינו הולכת ומוסברת על ידי המדע וגורמת לכפירה ומינות ,הנה נדרשת מצד
למעלה או למטה .ובחרת בחיים פירוש בחיות בכוונת הבורא ב"ה שבדבר ההוא ישראל התעצמות יתירה בהכרת מציאות ה' שמתוך התפיסה השנייה בהיגלותה על עמו
כי בהיפוך ח"ו נקרא מיתה שמוריד המדה למטה. ישראל המקבלים עליהם את מלכותו יותר ויותר מתוך הוראות ה'רב אל התלמיד' ומתוך
התורה והמצוות ,והיא היא הממשיכה לקיימם ולהצילם ,ועליה אנו מבקשים בר"ה ש'יכירו
ואף כל המידות הנמצאות למטה מרמזות על עניינם גבוהים שיש למעלה ,והחטא הוא וידעו כל באי עולם' ,כיצד דווקא 'ה' אלוקי ישראל מלך' .וכמו שכתוב בחנה אריאל מהרי"א
עצם ההבדלה ביניהם .וכנ"ל בקדושת לוי .כהמש"ד שם. מהאמיל בפ' חיי שרה בהשמטות בסוף בראשית( .ויסודם של דברים הוא מלקו"ת ניצבים) שעיקר
כמבואר אצלנו במקום אחר בשם הבעש"ט נבג"מ כי האהבה (העליונה) הדין בר"ה אינה על העניינים הגשמיים כיצד ואיך יהיו ,אלא בעיקר כמה תוכר מתוכם
{התחתונה} בכדי שעל ידי זה יוכלו לבא לאהבת ה' שמבלעדי זאת לא יתעורר מציאות ה' ומלכותו .וכמה יראה כל יהודי את עטרת המלך ,המציגה ומכירה את מלכותו
בו מדה ההיא ועל כן אמרה התורה ואיש אשר יקח את אחותו ונמשך למטה ומוציאה את תכונת המלכות מהעלמה לעיני כול ,ומזה נגזרים העניינים הגשמיים .ויחד עם
עם אותו המדה איך לא נתן דעתו להבין כי חסד הוא פירוש שהוא נובלת ההסתר הבא בימי ר"ה מההתעצמות ההסתרה של תפיסת מציאות האלוקות ההקפית
ממדת החסד העליונה בכדי שעל ידי זה יהיה לו בנקל לבא לאהבת הבורא ב"ה מעצם תהליך הבריאה והצמצום הנמשך כל שנה ,באה גם הכרה יתירה של תפיסת מציאות
ואדרבה על ידי זה נמשך למטה ומכריח כביכול רצון וכוונת הבורא ב"ה לשנותו ה' מתוך הנהגת ה' עם עמו בחסד וברחמים ,והשפעת י"ג מידותיו עליהם ,ולכן אומרים
וד"ל ואין לך פגם גדול מזה ח"ו. המלך הקדוש והמלך המשפט .והצדיקים בימים ההם הרגישו בליבם ובמחשבותם את שני
העניינים גם יחדיו.
ולכן הוא צריך להכיר את מציאות ה' מההנהגה הפרטנית שהיהודי רואה בהנהגת ה'
ובזה יובן עוד ענין א' מה שאנו אומרים בראש השנה וביום הכיפורים ובכן תן
איתו אף בדברים הפרטיים ביותר בענייני האהבה ויראה שלו שבהם הקב"ה מתלבש ונתפס
פחדך הוי' כו' ואימתך כו' והלא הבקשה היא טוב מאד גם לכל השנה ולמה אין
אצלו .כהמש"ד שם.
מבקשים זה בכל השנה ,אלא רק מבקשים תן בלבנו לאהבה וליראה כו' .עוד יש
כמאמר הבעש"ט נבג"מ ע"פ משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים כי אפילו להבין מה שאומרים בר"ה ובעשי"ת המלך הקדוש .דהנה כתיב מלכותך מלכות
בשעה שהרשע הולך לעשות עבירה בחדר מיוחד נופלת עליו יראה ומתדמה כל עולמים פי' שזהו בחי' ממכ"ע' (בל"א ער גיסט אן חיות אין אלע עולמות) וזהו בכל
כאלו רואה אותו שום אדם זהו שהיראה העליונה מצמצמת את עצמו אצלו בעת השנה שמנהיג העולם בכללותו ואין לך דבר נעשה חוץ ממנו בכללות ופרטיות
ההיא להביא יראה בלבבו בכדי שיירא מהבורא ב"ה ויעזוב סכלותו אלא אדרבה הנהגות העולמות כמו מסדר את הכוכבים כו' וגשם ושלג וכל הפרטים ,הכל
באהבה ויראה ההיא יהיה נקל לו להתחיל לאהוב אותו יתברך וע"כ מתדמה לו נגמר בר"ה איך יהי' ההנהגה באיזה אופן ובאיזה זמן יהי' הגשם ושלג כמ"ש
כאלו א' משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים. מי לא נפקד כהיום כו' .אבל זה רק טפל וטפל לעיקר המשפט דר"ה כי עיקר
וזוהי עיקר התשובה ,להשיב למציאות ולראות בה את מקורה העליון ,שהוא צמצום המשפט לאלקים ...כמה יהי' נגלה ממנו האור אלקי לנבראים ונשמות שיכירו
הנהגת האלוקות איתו במאורעות אלה. את בוראם ויהיו בטלים אליו לגמרי ...וזהו בחי' רה"ש ועשי"ת שאומרים המלך
הקדוש.
וזהו גם כן פירוש הפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוניך קחו עמכם
דברים גו' אמרו אליו כל תשא עון גו' שהפירוש הוא שובה ישראל עד ה' ואיכות 'שני שכליות שוים' :וזאת ההגדרה העצומה אשר כתב בקדושת לוי כי תשא,
התשובה הוא על ידי אלקיך שהוא צמצום אלהותו יתברך ומדותיו בכל הדברים בשם המגיד ממעזריטש ,על הי"ג מדות של רחמים שהם כנגד הי"ג מדות שהתורה נדרשת
השפלים והחומרים תבא דווקא לידי תשובה כאמור לעיל כי לית אתר פנוי בהן ,דהיינו שאף שהקב"ה לית מחשבה תפיסא ביה כלל ,הנה הוא מצטייר לפנינו -כרב
מיניה ששם הוא גם כן אלהותו יתברך שמתצמצם אצלך בכדי שתוכל לאחוז המצטייר ומצטמצם לתלמידו -באמצעות מידותיו של רחמים ,ובהם מציאות ה' נדרשת
עצמך בו יתברך ובמדותיו. ונתפסת בעולם ,כדרך שהתורה נדרשת באמצעות מידותיה.
להשיג אלקות מתוך הטוב :והנה האדם המטיב ללמוד את מציאות ה' או יאמר ,שלש עשרה מדות ....והי"ג מדות אלו הם נגד י"ג מדות שהתורה
בשכל ודעת הוא זוכה לטובה וברכה מאת ה' בהיותו ראוי ומוכשר לקבל מזאת את נדרשת בהן ...כי הכלל השם יתברך ברוך הוא לית מחשבה תפיסה כו' ,אך מה
תפיסת מציאות ה' מתוך ההנהגה הטובה שלו איתו .אבל אם רח"ל שכלו קטן והוא שהאדם רואה בהברואים מדת גדולה וכן מדת גבורה כו' ,וכן מדת מלכות מה
בקטנות הנה תפיסת מציאות אצלו באה מתוך עוני וצער ח"ו .ולכן ראוי כי ילמד שהאדם רואה בהברואים מזה ידע – {ש}אם בהברואים הם מדות אלו ,מכל
היהודי מפי רב את מציאות ה' כיצד הוא נתפסת גם בטובת ה' איתו .כבמאור עינים שכן אצל הבורא ברוך הוא .והנה אמר אדמו"ר ועשית שנים כרובים זהב ,ואמרו
-ליקוטים . רבותינו ז"ל כרביא{ .פי' כפני תינוק תלמיד} דהיינו שהרב לומד עם תלמידו
ובאמת שכל הרב הוא גדול יותר משכל התלמיד (עד אין סוף) וצריך הרב לצמצם
הנה הקודשא בריך הוא ברש העולם בכדי שיגלה טובו להנבראים כנודע נמצא שכלו להשוות בשוה לשכל התלמיד בכדי שהתלמיד יבין שכל הרב ונמצא יש
מי שהקודשא בריך הוא משפיע לו רב טוב לו ראוי להשיג אלהותו ביותר שהרי כאן שני שכליות שוים שכל התלמיד עצמו ושכל הרב ,אף על פי שהוא גדול
הטוב שרצה לגלות לנבראים נשפע לו וזו כוונת הבריאה מטבע הטוב להטיב אף על פי כן השוה שכלו בשוה לשכל התלמיד ושניהם הם שכל קטנות .וזהו
והטוב הוא חיות הקודשא בריך הוא נמצא בידו רב טוב לדבק בו כביכול והנה שנים כרובים ,כרביא.
עינינו רואות בחינה היפך זה שעל ידי העוני יותר מתקרב לה' יתברך .והענין
הוא למשל כמו כשאדם רוצה ללמד השכלה איזה דבר לחבירו אם הוא בר הנה על ידי הנהגת ה' עם היהודי בחסד וברחמים בסליחה ומחילה ,וכך גם בהנהגתו
שכל יכולים לגלות לו שכל הרבה בלי לבושים אך מי ששכלו קטן אם לא ילבישו בכללות ישראל והצלתם בכל הדורות ,מתגלית מציאות ה' ונתפסת בעיני כול .ושם בקדושת
הדברים לא יבין כלל השכל הגדול לכן מסתירים ומלבישים כפי שיעורו שיוכל לוי -פרשת כי תשא הוא ממשיך ומבאר את י"ג המידות בפרטן כיצד הן מלמדות אותנו
להבין ולקבל הדברים כמו כן הדבר הזה בודאי על ידי רב טוב שהוא חיות כאב אוהב וכרב לתלמיד את מציאותו יתברך .יעו"ש באורך.
הקודשא בריך הוא ראוי להשיג אלהותן כאמור אך אי אפשר לקבל זה מפני או יבואר י"ג מדות .הכלל הוא ,כי יש שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן
שהשכל קטן ואי אפשר להבין טובות הקודשא בריך הוא בלי לבושים שעל ידי וכנגדן יש שלשה עשר מדות שאמר משה רבינו עליו השלום בתורה .ובנין אב
הטוב ישוב להקודשא בריך הוא אבל על ידי העוני אף מי ששכלו קטן מפני מורה על החן שיש לנו חן אצל הבורא ברוך הוא .ויבואר על דרך משל ,אם
דחיקת עוני שב אל ה' ואילו היה לו שכל גדול היה על ידי הטוב מבין יותר התינוק מדבר איזה דבר חכמה אז האב יש לו תענוג ושעשועים מהדיבור של
.והנה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב רצה לומר שבהרעות גנוז הטוב כי כל התינוק אפילו אם האב יודע שזה הדיבור אינו שלו רק מה שלמדתו אמו אף
מה שנשפע מאתו יתברך הוא טוב אף שנראה רעה עיקר הכוונה לטוב ...כדי על פי כן האב משוה עצמו ומצמצם שכלו הזך והנקי אשר אין להשיג בשכל
להביא אותו אל השכל ועל ידי זה יופתח הרחמנות והטוב נמצא הכל טוב שאין הקטן של התינוק ואפ"ה מתענג האב בו ומשתעשע עמו ונמצא האב משוה שכלו
רע יורד כנ"ל. לשכל התינוק בכדי להשתעשע בו והכל הוא מחמת שהבן יש לו חן אצל אביו
להערות והארות 052-7659117
