gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' האזינו‪-‬שובה ויוה"כ תשפ"ז •‬ ‫גליון שע"ג‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"טוב להודות לה'"‬ ‫דבקים בו יתעלה לגמרי מבלי שום חציצה והפרד‬ ‫כלל‪ ,‬והוא יתעלה מסולק מן החטא ולכך ישראל‬ ‫ולו אחד בהם‬ ‫ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יום הכיפורים‬ ‫מעלת התשובה בשב"ק שנבראה בשב"ק‬ ‫טהורים על ידי הקב"ה בעצמו"‪ .‬ומוסיף המהר"ל‬ ‫לישראל )תנד"א א' ה'(‪ .‬הוא יום שבו אין להם‬ ‫ש"לכך דווקא עבירות שבינו למקום שנתרחק מן‬ ‫לישראל רק אחד ‪ -‬הוא אלוקינו‪ ,‬אין בו לא אכילה‬ ‫דברים נפלאים מצינו על שבת קודש זו שהיא השבת הראשונה‬ ‫השם יתעלה‪ ,‬השם יתעלה מכפר על ידי שישראל‬ ‫של השנה ואמר השפת אמת )שבת תשובה תרנ"ד( שיש להתחזק מאוד‬ ‫ולא שתיה‪ ,‬אלא כולו חטיבה אחת של דבקות‬ ‫דבקים בו‪ ,‬אבל החטא מצד חברו‪ ,‬לא מצד השם‬ ‫והתקשרות בחי החיים הקב"ה‪.‬‬ ‫בתשובה בש''ק זו שהוא השבת הראשונה של השנה וכמו שאמרו‬ ‫יתעלה אין יום הכפורים מכפר‪ .‬ועל זה אמר‬ ‫חז"ל )שבת קיח‪ (:‬אילו שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם‬ ‫אשריכם ישראל על הדבקות הגמור הזה מבלי‬ ‫והנה הרה"ק הבאר משה מקאזניץ זיע"א‬ ‫אומה ולשון‪ ,‬וכן הוא בכל שנה שנעשה סדר חדש‪ ,‬שכפי שמירת‬ ‫חציצה כלל עד שנעשים טהורים מאתו‪ ,‬ואשרינו‬ ‫)ליוה"כ( מביא בשם האור החיים הק' דברים‬ ‫שבת הראשונה זוכין לכל השנה‪.‬‬ ‫ואשרי חלקנו בטהרתנו במקום טהור וקדוש הזה‬ ‫מבהילים בשגב קדושת יום הק'‪ ,‬וזל"ק‪" :‬מה‬ ‫דאיתא בספר אוה"ח טעם הגון על איסור מלאכה‬ ‫ב' פירושים סותרים בפסוק אחד‬ ‫אשר לא יטהרו בו מלאכים עליונים‪ ,‬כאשר ידוע‬ ‫ביום הכיפורים יותר מבכל יו"ט‪ ,‬שבכאן נאסר‬ ‫לחכמי בינה"‪ .‬עד כאן לשוה"ק‪.‬‬ ‫והשתא נביא בזה בס''ד חידוש נפלא ביותר מהרה''ק רבי צדוק‬ ‫אפילו מלאכת אוכל נפש‪ .‬ופירש הטעם שהוא‬ ‫הכהן מלובלין זי”ע‪ ,‬בפרי צדיק פרשת וילך שבת שובה אות ח’‪ ,‬בכח‬ ‫מחמת שיוה"כ הוא יום מחילה וסליחה לישראל‪,‬‬ ‫התשובה בכל שבת קודש ובמיוחד בשבת שובה‪.‬‬ ‫וכל אדם לא יהי' באוהל מועד בבואו לכפר‬ ‫ועיצומו של יום מכפר‪ ,‬יען כי הוא יום המובחר‬ ‫בקודש‪ .‬רמז הכתוב‪ ,‬שכאשר בא הכהן גדול‬ ‫מכל ימות השנה לרצון להם לישראל‪ ,‬שבו נתרצה‬ ‫שהנה אמרו חז”ל’ )בראשית רבה כב‪ ,‬י( עה”פ ‘ויצא קין מלפני השם’‬ ‫לכפר על ישראל ביום הכיפורים‪ ,‬הי' צריך‬ ‫השם יתברך לישראל ומחל להם על עוון העגל‪,‬‬ ‫שני דרשות‪ ,‬ואחד מהם מובא ברש”י 'ויצא קין'‪ ,‬יצא כגונב דעת‬ ‫ליחד לבבו ומחשבתו אך ורק אל השי"ת‪,‬‬ ‫ע"כ ההוכרח הוא להיות כל היום כולו בגודל‬ ‫עליונה‪ ,‬שמשמעותו לא טובה‪ .‬ועוד דרשו חז”ל שם‪‘ ,‬ויצא קין מלפני‬ ‫ואסור הי' שיהי' בלבו ובמחשבתו שום נברא‬ ‫הדביקות בו יתברך‪ ,‬ושלא להסיח דעת מעיצומו‬ ‫ה’‪ ,‬דרשה הפוכה שיצא שמח וטוב לב‪ ,‬ופגע בו אדה”ר‪ ,‬אמר לו מה‬ ‫שבעולם‪ .‬וזהו יסוד ולימוד לכולנו‪ ,‬שכאשר‬ ‫של יום הקדוש והנורא‪ ,‬וכשיהי' עושין בו מלאכה‬ ‫נעשה בדינך‪ ,‬אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי‪ ,‬התחיל אדה”ר‬ ‫אנו רוצים לזכות למחילה סליחה וכפרה‪ ,‬עלינו‬ ‫היו פונים כל אחד למלאכתו אשר הם עושים‪,‬‬ ‫מטפח על פניו אמר כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע‪,‬‬ ‫ליחד לבבנו אל האחד יחיד ומיוחד‪ ,‬ולבטל כל‬ ‫והם מסיחים דעתם מהדביקות העליון ע"כ נאסר‬ ‫מיד עמד אדה”ר ואמר מזמור שיר ליום השבת‪ .‬וצ”ע כאן ענינים‪:‬‬ ‫מציאות אחרת‪ ,‬רק לזכור שאין עוד מלבדו‪ .‬וזה‬ ‫בו כל מלאכה"‪ ,‬עד כאן דבריו הקדושים‪ .‬ובזה‬ ‫א‪ .‬שהרי אדה”ר כבר שב בתשובה הרבה לפני קין‪ ,‬כי חטאו של קין‬ ‫הענין המבואר בספרים הק' מעלת התבודדות‬ ‫פירש הכתוב קחו עמכם דברים דהנה יש אנשים‬ ‫היה ב’ חדשים לאחר הבריאה‪ ,‬ואדה”ר תיכף אחר החטא‪ ,‬ביום‬ ‫עם קונו‪ ,‬ליחד מחשבתו להשי"ת‪ ,‬ולההביל כל‬ ‫שמתפללים תפלתם בפיהם לבד מן השפה ולחוץ‬ ‫ראשון שלאחר השבת הראשונה‪ ,‬כבר ישב בגיחון לייסר את עצמו‬ ‫מציאות אחרת‪ ,‬ועי"ז יזכה לכפרה‪.‬‬ ‫ולבבם פונה לצד אחר‪ ,‬ואינם נמצאים כלל בדבורי‬ ‫מאה ושלושים שנה לכפר על חטא עה”ד‪ .‬וא''כ אדרבה הוא התחיל‬ ‫בתשובה לפני קין‪ .‬ואיך אומר ‘לא הייתי יודע כוחה של תשובה‪ .‬ב‪.‬‬ ‫)נחל יצחק אחרי מות(‬ ‫התפלה שמתפללים תפלתם‪ ,‬לזה הזהירנו הנביא‬ ‫כן צריך להבין איך למדו חז”ל באותם הדיבורים עצמם ‘ויצא קין‬ ‫בדברי קדשו קחו עמכם דברים שתקחו הדיבורי‬ ‫מלפני השם’ שני פירושים הפוכים ממש זה מזה‪ ,‬מצד אחד אמר‬ ‫ולכך על האדם לשמור עצמו להיות ביום‬ ‫תפלה עמכם שתהיו נמצאים בדבורי תפלתכם‬ ‫‘עשיתי תשובה ונתפשרתי’‪ ,‬ומצד שני ‘יצא כגונב דעת עליונה’‪,‬‬ ‫קדוש זה על כל חושיו להיותו בלתי לה' לבדו‪,‬‬ ‫באמיתית ופנימיות לבבכם בגודל הכוונה ושובו‬ ‫ושניהם מאותם מילים‪ .‬ג‪ .‬גם צריך להבין מה שייך כל זה למזמור‬ ‫וכדבריו המבהילים של הר"ר יהונתן‪ ,‬שאף שבכל‬ ‫אל ה' בבחי' זו תשובו אל השם יתברך‪.‬‬ ‫שיר ליום השבת‪.‬‬ ‫ימות השנה אין משגיחים כל כך על מחשבת‬ ‫ובתורת המהר"ל נתברר עניין זה וזה לשון‬ ‫האדם‪ ,‬אבל ביום הק' אינו כך‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬אמנם‬ ‫קדשו‪" :‬אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים‪,‬‬ ‫תשובה בוידוי פה שנתחדש בשבת‬ ‫תדע‪ ,‬הא דאינו מעניש על מחשבה זה כל השנה‪,‬‬ ‫כלומר שמה שישראל מטהרים ביום הכפורים‬ ‫ומבאר רבי צדוק הכהן בשם רבותיו הק’ ע”פ מש”כ בבראשית‬ ‫אבל ביום הכפורים אף על המחשבה מעניש‪ ,‬כי‬ ‫הוא בשביל שיש לישראל דביקות בו יתעלה‬ ‫רבה שלאחר חטאו של אדה”ר אמר להקב”ה ‘האשה אשר נתתה‬ ‫יום ההוא צריך להיות תוכו כברו קדוש לה'‪ ,‬לכך‬ ‫כדכתיב )דברים ד' ד'( "ואתם הדבקים בה' אלהיכם"‪,‬‬ ‫עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל‪ ,‬ואכלתי אין כתיב כאן‪ ,‬אלא ואוכל‪,‬‬ ‫הזהרו לבל תהיה בו קנאה ושנאה וכדומה‪ ,‬כי יום‬ ‫ועל זה אמר אשריכם ישראל לפני מי אתם‬ ‫שאמר אדה''ר 'אכלתי ואוכל עוד'‪ .‬ואיך זה יתכן שלאחר שהקב”ה‬ ‫ההוא צריכה להיות המחשבה טהורה‪ ,‬וזהו הנאמר‬ ‫מטהרים כי אין מעלה יותר מזה‪ ,‬והוסיף לומר‬ ‫מוכיח אותו‪ ,‬יאמר לפניו ית’ ‘אוכל עוד‪ .‬אלא הביאור בזה שמכיון‬ ‫)ויקרא כ"ז( "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם‬ ‫ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים‪ ,‬שבשביל‬ ‫שעיקר התשובה הוא שיוכל להעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב‬ ‫לפני ה' תטהרו" דייק לפני ה'‪ ,‬הרצון על המחשבה‪,‬‬ ‫שישראל הם דבקים לגמרי בו יתעלה דבר זה‬ ‫עוד לכסלה כדברי הרמב”ם‪ ,‬וע''ז בכה אדה”ר מי אומר שלא אחטא‬ ‫אשר לא נודעת בלתי לה' לבדו‪ ,‬וזהו שצריך להיות‬ ‫עצמו הוא הסרת והסתלקות החטא מישראל‪ ,‬כי‬ ‫עוד‪ ,‬הרי כן יתכן שיהיה מצב ש‘אכלתי ואוכל עוד’‪ ,‬וח''ו איני רוצה‬ ‫טהור ואז תכופר שגיאתכם"‪ ,‬ע"כ לשונו הק'‪.‬‬ ‫מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא מסלק‬ ‫להיות גונב דעת עליונה ולהבטיח שלא אחטא עוד‪ .‬ולכך ישב אדה”ר‬ ‫ורביה"ק ר' מאיר מפרמישלאן זיע"א פירש‬ ‫החטא מן הדבקים בו‪ .‬ולכך ביום הכפורים מפני‬ ‫בתוך הנהר גיחון לייסר את גופו‪ ,‬ולא ידע איך לשוב בתשובה‪ ,‬והיה‬ ‫מה שבפיוט במוסף לראש השנה מתחילים‬ ‫עינוי נפש והסתלקות הגופניות מישראל‪ ,‬ואז יש‬ ‫יושב ומצפה מתי תבא לידי מצות תשובה ואקיימנה‪ .‬עד שבא‬ ‫"מלך עליון א‪-‬ל דר במרום"‪ ,‬וביום הק' אומרים‬ ‫לישראל דבקות בו יתעלה‪ ,‬ודבר זה הוא מסלק‬ ‫קין בנו ואמר יצאתי והתפשרתי עם קוני‪ ,‬אע''פ שהיה כגונב דעת‬ ‫"אמרו לאלוקים א‪-‬ל מלך בעולמו"‪ ,‬שבר"ה‬ ‫החטא מישראל‪ ,‬ולכך קאמר מה מקוה מטהר את‬ ‫עליונה‪ ,‬לא כאביו אדה”ר שלא גנב דעת עליונה וחשש שאולי ח''ו‬ ‫השי"ת כביכול עדיין דר בעולמו‪ ,‬ואין התגלות‬ ‫הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל‪ ,‬כי המקוה‬ ‫‘אוכל עוד’‪ ,‬קין כן הבטיח להקב”ה מהיום לא ארצח עוד‪ ,‬והיה גונב‬ ‫בכל העולמות‪ ,‬ואחר העבודה של ר"ה עשי"ת‬ ‫מטהר הטמא כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי שום‬ ‫דעת עליונה‪ .‬ובכ''ז יצא קין שמח וטוב לב‪ ,‬וע''ז שאל אותו אדה”ר‬ ‫ויום הכיפורים ההתגלות הוא כבר בבחינת א‪-‬ל‬ ‫חציצה בעולם‪ ,‬כי המקוה לא שייך בו טומאה‪,‬‬ ‫מה נעשה בדינך‪ ,‬וכי אתה כן יכול להבטיח‬ ‫מלך בעולמו‪ ,‬שמן העולם ועד העולם אין לנו מלך‬ ‫לכך כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי חציצה מסולק‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫אלא אתה‪.‬‬ ‫מן הטומאה‪ ,‬וכך הקב"ה מטהר ישראל כי הם‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫להקב”ה שלא תחטא עוד‪ .‬וכאשר אמר לו קין‪ ,‬עשיתי‬ ‫תשובה והתפשרתי‪ ,‬שאמרתי ‘חטאתי’ כגונב דעת‪,‬‬ ‫"כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו"‬ ‫ואעפ”כ קיבל הקב”ה את תשובתי‪ .‬ע''ז היה אדה”ר‬ ‫מתפלא ומטפח על פניו כך היא כוחה של תשובה ואני‬ ‫ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬ולפי אשר יזכו ישראל בדינם‬ ‫בהנחל עליו גויים בהפרידו בני אדם‪ ,‬יצב גבולות‬ ‫לא הייתי יודע' שגם וידוי פה בלי שיוכל להעיד יודע‬ ‫כן זוכה כל הבריאה לעמוד על מכונה‪ ,‬והיינו כאשר זוכין‬ ‫עמים למספר בני ישראל‪ ,‬כי חלק ד' עמו יעקב חבל‬ ‫תעלומות שלא יחטא ג''כ מספיק עבור תשובה‪ .‬ואז‬ ‫ישראל שנקראו ראשית לעסוק ולקיים את התורה‬ ‫נחלתו‪ .‬רש"י ז"ל פירש הכתוב לענין דור הפלגה‬ ‫עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת‪.‬‬ ‫שנקראת ראשית אז עמודי העולם על מכונם וארץ‬ ‫שהפיץ אותם והפרידם זה מזה אבל לא השמידם לפי‬ ‫שקטה מיראתה‪ ,‬משא"כ אם ח"ו "עמודי' יתפלצון"‬ ‫שחלק ד' הי' כבוש ביניהם ועתיד לצאת והוא עמו‬ ‫בפנימיות נפשו יכול יודע תעלומות להעיד עליו‬ ‫אז רגזה הארץ רח"ל ואוי להם לבריות שנבראו זה עתה‬ ‫יעקב חבל נחלתו‪.‬‬ ‫ולהבין מה השייכות ענין זה לענין מזמור שיר ליום‬ ‫מחדש אם אין מתבוננים בדבר זה שהם מעמידי העולם‪.‬‬ ‫ובגמרא )חגיגה י"ב‪" (:‬תניא רבי יוסי אומר אוי להם‬ ‫השבת מבאר רבי צדוק שלכאורה מצינו בגמ’ תענית‬ ‫ועפ"ז יש לבאר הכתוב עפ"ד האוה"ח הק'‪" ,‬בהנחל‬ ‫לבריות שרואות ואינן יודעות מה הן רואות עומדות‬ ‫)דף ח( על הפסוק בתהלים פט ‘ויפתוהו בפיהם ובלשונם‬ ‫עליון גויים" פירוש כשהנחיל הקב"ה את הגויים לשרי‬ ‫ואין יודעות על מה הן עומדות‪ ,‬הארץ על מה עומדת‬ ‫יכזבו לו‪ ,‬ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו‪ ,‬והוא‬ ‫מעלה לפי שאינם חשובים להיות תחת שלטונו יתברך‬ ‫על העמודים שנאמר )איוב ט' ו'( "המרגיז ארץ ממקומה‬ ‫רחום יכפר עון’‪ ,‬שאף כשמפתים אותו בפה ובלשון‬ ‫בלבד כישראל עם קרובו‪" ,‬בהפרידו בני אדם" פירוש‬ ‫ועמודי' יתפלצון" עמודים על המים שנאמר )תהילים קל"ו‬ ‫בלבד‪ ,‬ומכזבים‪ ,‬אעפ”כ הוא רחום ומכפר‪ .‬והרי שהפסוק‬ ‫שלא מסרן ביד שר אחד אלא הפריד כל אומה ואומה‬ ‫ו'( "לרוקע הארץ על המים" וכו'‪ ,‬וחכמים אומרים על‬ ‫בתהלים סותר לדברי הרמב”ם דלעיל‪ .‬אלא אומר‬ ‫ונתן אותם לכל שר ושר‪" ,‬יצב גבולות עמים למספר בני‬ ‫י"ב עמודים עומדת שנאמר "יצב גבולות עמים למספר‬ ‫שצריך לחלק ולומר שיש שני סוגי תשובה‪ :‬תשובה‬ ‫ישראל" שאע"פ שנדמה להם שהשרים והמזלות הם‬ ‫בני ישראל" וי"א שבעה עמודים שנאמר )משלי ט' א'(‬ ‫של שבת קודש יש לה כח עליון מאד שמועילה אף‬ ‫הגבולות שלהם והם קובעים ההנהגה לפי דרך הטבע‪,‬‬ ‫"חצבה עמודי' שבעה"‪ ,‬ר"א בן שמוע אומר על עמוד‬ ‫בוידוי פה בלבד‪ ,‬גם במצב של 'אכלתי ואוכל עוד'‪ .‬אבל‬ ‫אבל כל העולם עם כל שרי מעלה והמזלות כולן עומדות‬ ‫אחד וצדיק שמו שנאמר )משלי י' כ"ה( "וצדיק יסוד עולם"‪,‬‬ ‫תשובת ימות החול צריכה להיות בחרטה אמיתית‪,‬‬ ‫על י"ב עמודים שהם כנגד י"ב שבטי י‪-‬ה‪ ,‬כי ע"י‬ ‫עכ"ל הגמרא‪.‬‬ ‫ולזה צריך צער ואנחה וכו' כמבואר בשע''ת‪.‬‬ ‫שישראל מקיימים את התורה הם מעמידים יסודותי'‪,‬‬ ‫וצריך להבין מדוע אוי להם לבריות אם אינן יודעות‬ ‫והביאור בזה ע”פ דברי הרמב”ם הנודעים בסוף‬ ‫אם ע"י ג' עמודי תורה ועבודה וגמילות חסדים ואם‬ ‫עניינים אלו‪ ,‬ופירשו המהרש"א )בחד"א( ומהר"ל מפראג‬ ‫הלכות גרושין‪ ,‬איך יכולים לכופו לתת גט עד שיאמר‬ ‫ע"י אמונתם בהשי"ת שבא חבקוק והעמידן על אחד‬ ‫)בבאר הגולה( שרוצה לומר שאע"פ שהשי"ת יסד ארץ‬ ‫רוצה אני‪ ,‬והרי אין מגרשין באונס‪ ,‬אלא שבאמת‬ ‫שנאמר "צדיק יסוד העולם"‪ ,‬אבל כל גבולות העמים‬ ‫מכל מקום העולם עומד בבחירת האדם בקיום התורה‬ ‫האיש הזה נתחייב לגרש ע”פ פסק בית דין והוא‬ ‫שהם המזלות ודרך הטבע נכנעים ובטלים לישראל‪,‬‬ ‫והמצוות‪ ,‬וע"ז אמר רבי יוסי אוי להם לבריות שאינם‬ ‫בנפשו רוצה לעשות רצון ה’‪ ,‬אלא שיצר הרע תוקפו‬ ‫והטעם "כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו" ולכן אין‬ ‫יודעים שבכח בחירתם להעמיד בעולם או להחריבה‪,‬‬ ‫לבטל את המצוה הזו‪ ,‬וגלוי וידוע לפניו ית’ שבאמת‬ ‫להם שום מזל ושר עליון רק השי"ת משגיח עליהם‬ ‫כי העמודים הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד על‬ ‫רצוננו לעשות רצונו אלא ששאור שבעיסה מעכב‪,‬‬ ‫והכל לפי קיום התורה והמצוות שלהם‪ ,‬ולזה "מלאכים‬ ‫התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ועל הדין ועל‬ ‫כיון שהכו מכות גדולות לאותה שאור שבעיסה‪,‬‬ ‫יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" ביום הדין כי גם הם וגם‬ ‫האמת ועל השלו'‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב "המרגיז ארץ‬ ‫מתגלה רצונו האמיתי לעשות רצון השי''ת‪ .‬וא”כ‬ ‫כל העולמות העליונים תלויים ועומדים בישראל כי הם‬ ‫ממקומה" מה שעלול להיות רוגז ורעש בארץ הוא רק‬ ‫מה שאומר הרמב”ם שבתשובה צריך להתחרט עד‬ ‫תכלית הבריאה ועליהם יושתתו כולם‪.‬‬ ‫מפני ש"עמודי' יתפלצון"‪ ,‬ועמודים אלו עומדים על‬ ‫שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לאותו‬ ‫ואמר "יעקב חבל נחלתו" כי כלל ישראל הוא כחבל‬ ‫המים אין מים אלא תורה שהתורה יסוד הכל‪ ,‬ועד"ז‬ ‫החטא לעולם‪ ,‬הרי באמת מצד נשמת כל יהודי‬ ‫הנגדל משלש אבות הקדושים‪ ,‬שהם נותנים הכח‬ ‫מבארים כל המשך הגמרא שכל אלו נחלקו מהו היסוד‬ ‫יודע תעלומות יודע שלא רוצה לשוב לאותו החטא‬ ‫והחיזוק לחבל קדוש זה שישאר בתקפו לנצח נצחים‪.‬‬ ‫התורני שעליו עומד העולם‪ ,‬שעל הבריות להתבונן שע"י‬ ‫לעולם‪ ,‬ולכן כתב הרמב”ם ‘עד שיעיד עליו יודע‬ ‫ויהי רצון שנזכה לראות תמיד לעינינו איך העולם‬ ‫שמירת יסוד זה יעמוד העולם על מכונו‪.‬‬ ‫תעלומות’‪ ,‬ולא ‘עד שיעיד עליו בורא הכל‪ ,‬יוצר כל‬ ‫עומד על קיום התורה והמצוות שלנו‪ ,‬ונזכור שזה עתה‬ ‫ולאחר ראש השנה שבו נברא האדם מחדש וביום זה‬ ‫יציר’ וכדו'‪ .‬ונמצא שגם בכל תשובה פשוטה יש בה‬ ‫נבראנו מחדש ונשים עין שלא לקלקל הבריאה החדשה‬ ‫ניתנה חיות חדשה לכל הבריאה‪ ,‬עלינו להתבונן שבראש‬ ‫עדות של היודע תעלומות לב שלא ישוב עוד לאותו‬ ‫רק להעמידה על תלה ע"י עסק התורה וקיום המצוות‪,‬‬ ‫השנה הוא יום הדין לכל הבריאה כולה לפי שבו נידון‬ ‫החטא לעולם‪ .‬רק כיון שבימות החול יש יותר שאור‬ ‫ונזכה לגמר חתימה טובה ולשנת גאולה וישועה מתוך‬ ‫האדם וכל הבריאה בשבילו נבראה‪ ,‬כמ"ש "בראשית‬ ‫שבעיסה‪ ,‬והיצר הרע יותר בעל הבית לא די לתשובה‬ ‫רחמים וחסדים מגולים אכי"ר‪.‬‬ ‫ברא אלוקים" בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל‬ ‫באמירה פשוטה של 'חטאתי'‪ ,‬כי צריך ללחום‬ ‫ביצר הרע המכסה ומפתה את אור הנשמה בימות‬ ‫החול‪ ,‬וטובה מרדות בתוך לבו של אדם‪ ,‬יותר מכמה‬ ‫דבר אחד שכן נברא בשבת קודש עצמה‪ ,‬והוא התשובה‪.‬‬ ‫רצוננו לעשות רצונך‪ .‬ולפי''ז מבאר רבי צדוק את מעלת‬ ‫מלקויות‪ ,‬שבלי הכאות אי אפשר לבטל היצר הרע‬ ‫ואף שהתשובה קדמה לעולם‪ ,‬הכונה רק על תשובה‬ ‫שבת שובה‪ ,‬שבזה היום הקב”ה מעיד עלינו בקל בוידוי‬ ‫המכסה תעלומות לב עד שיעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫שעל עונות קלות כמו אמרו חז”ל ‘עבר על עשה ושב‪,‬‬ ‫פה בלי יגון ואנחה‪ .‬באופן של שמח וטוב לב בבחינת‬ ‫שלא ישוב לאותו החטא לעולם‪.‬‬ ‫אינו זז משם עד שמוחלין לו'‪ ,‬תשובה כזו היתה קודם‬ ‫של ‘טוב להודות להשם’‪ ,‬שמודה שלא הלך בדרך הטוב‬ ‫לעולם‪ ,‬כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪,‬‬ ‫אבל מהיום והלאה כבר כן ילך בדרך הישרה ולא ישוב‬ ‫בשב"ק מאיר הפנימיות הטהורה של האדם‬ ‫שלא יעבור עבירה על מצות עשה שאי אפשר לחיות‬ ‫לאותו החטא לעולם‪.‬‬ ‫אבל בשבת קודש שמאירה נשמת האדם ביותר‪,‬‬ ‫בלי ביטול תורה‪ ,‬אך התשובה על עבירות קשות מאד‬ ‫ומסיים רבי צדוק הכהן זי''ע שבאמת הועילה‬ ‫וכמ”ש בזה”ק ששבת היא יומא דנשמתא‪ ,‬ומתברר‬ ‫רח”ל‪ ,‬תשובה כזו לא קדמה לעולם‪ .‬ולכן רק ביום השבת‬ ‫תשובתו של קין‪ ,‬בתשובתו שהיה גונב דעת עליונה ויצא‬ ‫בה ביותר הפנימיות שרצוננו לעשות רצונך‪ .‬שהרי‬ ‫עצמו לאחר שראה השי''ת שאדה”ר נכשל בחטא עץ‬ ‫שמח וטוב לב כיון שמצד נשמתו בוודאי העיד עליו יודע‬ ‫בשבת קודש אפילו עם הארץ ירא לשקר‪ ,‬וממילא‬ ‫הדעת‪ ,‬וחז”ל גילו שהיה כלול בזה מינות ואפיקורסות‬ ‫תעלומות שלא ישוב עוד לאותו החטא לעולם‪ ,‬ולכן יכל‬ ‫כשיהודי מתודה בשבת קודש‪ ,‬די לו בוידוי פה‪ ,‬ועל‬ ‫ועוד ענינים נוראים‪ ,‬לזה לא היה די בתשובה שקדמה‬ ‫קיין לזכות שכל הדורות כולם הם נכדיו‪ ,‬שהרי נעמה‬ ‫תשובה של שבת אמר הכתוב ‘כי קרוב הדבר אליך‬ ‫לעולם‪ ,‬ואז בש''ק עצמו כביכול חילל הקב”ה את השבת‬ ‫אשתו של נח היתה אחות תובל קין‪ ,‬נכדו של קין והוא‬ ‫מאד’ במצות התשובה‪ ,‬כי אין לך קל יותר מלהיות‬ ‫וברא בה בריאה מיוחדת את התשובה גם על עונות‬ ‫שורש מחצית נשמות ישראל‪.‬‬ ‫בשבת במצב של ‘לא ישוב לאותו החטא לעולם’‪ ,‬כך‬ ‫קשים‪ ,‬משום פקוח נפש‪ .‬וזה שנאמר ‘ויכל אלקים ביום‬ ‫הוא מצד נשמת האדם‪ ,‬שאז היה צריך להתיירא גם‬ ‫השביעי’‪ ,‬גם ממלאכתו שעשה ביום השביעי‪ .‬ונמצא‬ ‫ונפלאים דברי האמרי אמת מה שכתב במאמרי‬ ‫בשבת מלשוב בתשובה בלי צער עמוק אלא שמח‬ ‫שכח זה של תשובה על העונות הכי חמורות שנברא‬ ‫התשובה שזהו טעם שהבינונים עומדים ותלויים עד‬ ‫וטוב לב‪ .‬וזה שכתוב בקין ‘יצא כגונב דעת עליונה’‪,‬‬ ‫בש''ק היה זה ב’שבת שובה’ הראשון לאחר יום בריאת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬כדי שיהיה להם ‘שבת שובה’ באמצע‪,‬‬ ‫שאמר קין לאביו‪ ,‬מה אתה מתייגע כ”כ במימי הגיחון‬ ‫אדה”ר שזה היה ר”ה הראשון‪.‬‬ ‫והשבת ישנה את המציאות שלהם‪ ,‬שבו תאיר נשמתן‬ ‫לייסר את גופך‪ ,‬אמור להקב”ה שאתה שב בתשובה‬ ‫ועל זה אמר אדה”ר לקין‪ ,‬אני ידעתי רק מהתשובה‬ ‫ויוכלו לשוב בקל‪ ,‬ובאמת יעיד עליהם יודע תעלומות‬ ‫ודי בזה‪ .‬ועל זאת היה אדה”ר מטפח על פניו‪‘ ,‬כך‬ ‫שקדמה לעולם על עבירות קלות‪ ,‬לא ידעתי שגם על‬ ‫שלא ישובו עוד לאותו החטא לעולם‪ .‬כי מצד נשמתן‬ ‫הוא כוחה של תשובה ולא הייתי יודע’‪ ,‬והחל לזמר‬ ‫עונות חמורות כאלה ברא הקב”ה עוד תשובה משום‬ ‫באמת לא יחטאו עוד‪.‬‬ ‫‘מזמור שיר ליום השבת’‪ ,‬שבו מאיר התשובה של‬ ‫פקוח נפש‪ ,‬לכן עמד וזימר ‘מזמור שיר ליום השבת’‪ ,‬על‬ ‫וחידוש נוסף בנוראות שבת שובה כותב מהר"ש‬ ‫קין‪ ,‬ותיכף מזמר אדה”ר ‘טוב להודות להשם’‪ ,‬היינו‬ ‫אותה שבת שובה הראשונה בעולם שבה ברא השי''ת‬ ‫קלוגר בספרו חכמת התורה בפרשת בראשית שכתב על‬ ‫שטוב להודות וידוי דברים לפני ה’‪ ,‬שמהיום והלאה‬ ‫את כח התשובה גם על עונות חמורות‪ .‬ועי''ז אין מצב‬ ‫דברי המדרש הנ”ל שלכאורה צ''ע‪ ,‬מש”כ ויכל אלקים‬ ‫לא יחטא‪ ,‬שקאי על ש''ק שאז לא יעיינו בלבו אם‬ ‫שח''ו יהיה יהודי שלא יוכל להגיע לשלימות נפשו על‬ ‫ביום השביעי כל מלאכתו אשר עשה‪ .‬שהרי כלה מלאכתו‬ ‫באמת לא יחטא עוד‪ ,‬כיון שהיא יומא דנשמתא‪,‬‬ ‫ידי כח התשובה‪.‬‬ ‫ביום השישי ולא ביום השביעי‪ .‬ומבאר המהרש''ק שיש‬ ‫ומאיר בו נשמה יתרה‪ ,‬וכל יהודי נמצא במצב של‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫יום כיפור‬ ‫סוכה שאין הגשמים יכולים להכנס שם‬ ‫תפילת ערבית‪ :‬בהגיע עת לעמוד בתפילה יתן אל‬ ‫אף שביום הזה יכפר עליכם מ"מ לפני ה' צריך‬ ‫בארצות אירופה יורדים גשמים רבים בסוכות‪ ,‬והרבה יהודים‬ ‫ליבו לפני מי הוא עומד להתפלל ותוקף קדושת היום‬ ‫להיות תטהרו והמבעט בו ומחשב מה יועיל לי יום‬ ‫מתבטלים משום כך מקיום מצות סוכה‪ ,‬יהודי המציא פטנט לסכך‬ ‫לטהר מכל חטא ועוון ופשע ולכן צריך לטהר עצמו‬ ‫כיפור זה אינו מכפר לו ע"כ נביא כאן פסקי הלכות‬ ‫בקנים חצויים שמונחים זה לצד זה‪ ,‬ועליהם מניחים חציי קנים‬ ‫ולהסיר מלבו כל מחשבות והרהורים שבעולם )מטה‬ ‫והליכות‪,‬בעניני יו"כ וא"א לפרטם כי רבים הם ע"כ‬ ‫בצורה הפוכה אבל לא ממש עליהם‪ ,‬אלא ביניהם‪ ,‬באופן שאין‬ ‫אפרים סי' תרי"ט(‬ ‫נביא קצת מהם‪ ,‬ובעיקר השכיחים שאינם כ"כ ברורים‬ ‫הגשמים יכולים להכנס לסוכה‪ ,‬ואם מניחים אותם בצורה קצת‬ ‫להאכיל לקטנים‪ :‬קטן שלא הגיע לחינוך אין‬ ‫וידועים‪ .‬ונסדרם לפי סדר היום‪ .‬אך קודם נפרט כמה‬ ‫משופעת‪ ,‬הגשמים יורדים לחוץ‪ ,‬ונשאלת השאלה האם סוכה כזו‬ ‫צריך לצמצם ולחשב האם צריך אוכל‪) .‬דמצינו לאסור‬ ‫הלכות מערב יו"כ‪.‬‬ ‫כשרה‪ ,‬כיון שאין הגשמים יכולים לרדת לתוכה‪] ,‬ולכאורה יש לזה‬ ‫לתת לו כוס שהחיינו רק מצד אתי למיסרך(‪ .‬ויש שהחמירו בזה‬ ‫מנהג הכפרות‪ :‬טעמו‪ :‬או מטעם תשובה שיתעורר‬ ‫ראיה מסוכה דף יד[‪.‬‬ ‫)מנח"ח כה"ח(‪ .‬ממתקים‪ :‬יש שהחמירו שלא ליתן להם‬ ‫שכל המעשים שעושים לכפרה היה ראוי לעשות‬ ‫ממתקים בידיים או לומר להם לאכול )תשובות והנהגות(‪,‬‬ ‫)ספה"ק(‪ ,‬או מטעם זכר לעקדת יצחק )מט"א(‪ ,‬או מטעם‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫ומנהג העולם להקל‪.‬‬ ‫לבטל דינים כשעיר המשתלח )כה"ח(‪ .‬ונוהגים ליקח‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬איך יתכן שנים שיושבים בסוכה‪ ,‬וכל אחד יוצא‬ ‫רחיצה‪ :‬שחרית‪ :‬נעגל וואסער ‪ -‬עד קשרי אצבעותיו‬ ‫תרנגול לכפרה דבלשון הקודש נקרא גבר כמו האדם‬ ‫ידי חובה ומקיים מצות סוכה‪ ,‬אבל אין אחד יכול להוציא את‬ ‫ולא יכוין להנאת רחיצה‪ .‬נגע במקומות המכוסים‬ ‫)לבוש(‪ .‬המנהג ליקח לכל אחד ואחד )האריז"ל(‪ .‬ואם אין‬ ‫חבירו בברכת לישב בסוכה?‬ ‫או חופף ראשו‪ ,‬י"א דנוטל עד סוף קשרי אצבעותיו‬ ‫ידו משגת יכול ליקח זכר לכמה זכרים וכן נקבה לכמה‬ ‫תשובה‪ :‬כתב הרא"ש )פ"א סימן לג( שאם יש באמצע הסוכה‬ ‫)שועה"ר( וי"א רק אותו מקום שנגע )מ"ב(‪ .‬נכנס לביהכ"ס‪:‬‬ ‫נקבות )מ"א(‪ .‬אם לקח בטעות זכר לנקבה וכן להיפך‪,‬‬ ‫סכך פסול בשיעור ד' טפחים‪ ,‬ויש לו בצד ג' דפנות בשיעור ז'‬ ‫אם נוהג תמיד לטול ידיו לאחר יציאה מביהכ"ס לכו"ע‬ ‫א"צ ליקח אחרת )א"א מבוטשאטש‪ ,‬מהדו"ת(‪.‬‬ ‫טפחים‪ ,‬הרי יש לו סוכה כשרה‪ ,‬אבל גם בצד השני למרות שיש‬ ‫יכול ליטול‪ ,‬ואם אין דרכו בכך נחלקו הפוסקים )מט"א מ"ב‬ ‫זמנו‪ :‬לכתחלה בעריו"כ )טושו"ע( באשמורת אחרי‬ ‫לו שם רק שני דפנות‪ ,‬אם יש מהדופן שכנגד פחות מד' אמות עד‬ ‫א"א(‪ .‬ויש לדון בבתי כסאות שלנו שרק חומרא ליטול‬ ‫סליחות‪ ,‬דאז הרחמים גובר )אריז"ל(‪ .‬ויש נוהגים קודם‬ ‫לאחר הסכך הפסול‪ ,‬גם הסוכה הזאת כשרה‪ ,‬כיון שיש לה שלש‬ ‫האם מותר‪ ,‬ומנהג העולם להקל ליטול‪ .‬לתפילה‪ :‬נחלקו‬ ‫סליחות )חת"ס מנהגים(‪ .‬עשייתו‪ :‬סדר עשייתו כפי הנדפס‬ ‫דפנות על ידי דופן עקומה‪.‬‬ ‫בזה )מ"ב‪ ,‬מ"א( והנכון שיטנף ידיו ע"י נגיעה במקומות‬ ‫בסידורים‪ .‬העושה כפרות לאחרים ראוי שיקדים‬ ‫וכן פסק הרמ"א )או"ח סימן תרלב ס"ב( אם נשאר שיעור סוכה‬ ‫המכוסים ובזה לכו"ע נוטל פ"א עד קשרי אצבעותיו‪.‬‬ ‫לעשות לו )סידור של"ה שיבוא זכאי ויכפר(‪ ,‬ואינו מעכב‪.‬‬ ‫במקום אחד‪ ,‬המקום ההוא כשר‪ .‬וביאר במשנ"ב )סימן תרלב ס"ק טו(‬ ‫ניגוב‪ :‬יש המחדש לומר דצריך לנגב מיד בכדי למנוע‬ ‫ועושים בעוף כדוגמת ד' מיתות בי"ד )מט"א( כל אחד‬ ‫דהא יש לו ג' דפנות‪ ,‬אבל חלק החצון שמעבר השני פסול דהא‬ ‫הנאת רחיצה )טל תורה להג' מאיר אריק וזה הסיבה שהיה חיוב‬ ‫כמנהגו‪ .‬שחיטת העוף‪ :‬לא יחזיק את העוף כשהוא‬ ‫אין לה כי אם שתי דפנות ואם יש פחות מד"א מדופן האמצעי‬ ‫לכה"ג להסתפג(‪ .‬אולם לא מצינו בפוסקים שהחמירו בזה‪.‬‬ ‫חי כנגד השוחט )שו"ת בית אפרים מטעם צעב"ח(‪ .‬נמצאת‬ ‫עד סופו של הסכך פסול‪ ,‬אף חלק החצון כשר דאמרינן דופן‬ ‫בשמים‪ :‬טוב ליקח מעט בשמים ביוה"כ ומשעה לשעה‬ ‫טריפה א"צ ליקח אחרת )א"א מבוטשאטש וכן נהג שבט הלוי(‪.‬‬ ‫עקומה עד שם‪ .‬וגם החלק השני כשר דהא בשבילו אין אומרים‬ ‫יריח בו ויברך כדי להשלים מאה ברכות )סדר היום(‪ .‬וכדי‬ ‫וי"א שצריך ליקח אחרת )שו"ת תורה לשמה(‪ .‬ואם נתנבלה‬ ‫דופן עקומה‪.‬‬ ‫שלא ליכשל בברכה לבטלה נפרט כמה דינים בברכת‬ ‫בשחיטה יקח כפרה אחרת )שם(‪ .‬נתינת מאכלים‬ ‫וכתב בקרבן נתנאל )אות ק( שאינו יודע למה הרא"ש היה‬ ‫הריח‪ (1 :‬כשיש לו תערובת מיני בשמים של "עצי"‬ ‫לתרנגולים‪ :‬המביאים תרנגולים לבית לצורך הכפרות‬ ‫צריך להעמיד את הציור באופן שבצד אחד יש סוכה כשרה‪ ,‬ובצד‬ ‫ו"עשבי" ו"מיני" ומברך על כל אחד בנפרד אם לוקח‬ ‫יקדימו לתת אוכל לתרנגולים )שו"ע קס"ז(‪.‬‬ ‫השני אין סוכה כשרה והיא נכשרת על ידי דופן עקומה‪ ,‬והיה יכול‬ ‫ציפורן למיני יזהר להקדים ולברך תחילה ברכת מיני‬ ‫כיסוי הדם‪ :‬המנהג בכמה מקומות בעיו"כ בעת‬ ‫להעמיד הציור גם באופן שהסוכה נחלקת לשנים לארכה‪ ,‬ואין‬ ‫על הצפורן‪ ,‬ואח"כ יברך על העצי והעשבי‪ ,‬דאם הקדים‬ ‫מנהג הכפרות לקיים המצוה של כיסוי הדם‪ ,‬ונפרט‬ ‫בכל צד של הסוכה ג' דפנות‪ ,‬אבל יש פחות מד' אמות לכל אחד‬ ‫ובירך על עצי ועשבי יתכן שנפטר כבר הציפורן‪(2 .‬‬ ‫כמה פרטי דינים בזה וכדלהלן‪.‬‬ ‫מהדפנות שאמנם הם נחשבות לשתי סוכות‪ ,‬אבל כל סוכה היא‬ ‫אחר שבירך פ"א על כל מין‪ ,‬שוב אינו יכול לחזור ולברך‬ ‫כשרה‪ ,‬כיון שיש לה שלש דפנות על ידי דופן עקומה‪.‬‬ ‫כיסוי בעפר‪ :‬מהפסוק וכסהו "בעפר" למדו חז"ל‬ ‫זולת בשני אופנים‪ :‬א[ שעושה שינוי מקום חוץ לביתו‬ ‫שצריך כיסוי מלמטה לפני שפיכת הדם‪ ,‬ולאחריה‬ ‫אמנם במנחת שלמה )תנינא סימן נו אות ב‪ ,‬הליכות שלמה פ"ז ס"י( כתב‬ ‫וחוזר ונכנס ונוטל בשמים אחרים אפי' מאותו המין‪.‬‬ ‫שיש הבדל גדול ביניהם‪ ,‬כי בציור הרא"ש יש בסוכה אחת סוכה‬ ‫)שו"ע יור"ד כ"ח‪ ,‬ה( ע"י הנחת עפר בעצמו‪ .‬ואם כבר מונח‬ ‫ב[ שמחליט בדעתו שלא יריח הבשמים במשך כמה‬ ‫שם עפר צריך לומר בפה 'עפר זה יהיה לכיסוי הדם'‬ ‫כשרה בלי דופן עקומה‪ ,‬וממילא לא איכפת לן שהסוכה השניה‬ ‫שעות וזה הנקרא היסח הדעת )מ"א מ"ב(‪.‬‬ ‫נכשרת על ידי דופן עקומה‪ ,‬ולכן אי אפשר לפסלו בגלל שהשני‬ ‫)ש"ך שם(‪ .‬ובדיעבד אם עדיין לא כיסה מלמעלה‪ ,‬יש‬ ‫שחרית‪ :‬כל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם‪,‬‬ ‫לחוש להחמיר ולגרר וליתן הדם לתוך עפר שהזמינו‬ ‫מחשיב את הסוכה שלו כדופן עקומה‪ ,‬כיון שההלכה למשה‬ ‫כתב רב יהודא החסיד ורב האי ורב שרירא גאון‪,‬‬ ‫)לחוש לשיטת שמחמירות )שו"ע שם ס"ה(‪ .‬במקומות שעושים‬ ‫מסיני באה להכשיר את הסוכה ולא לפסלו‪.‬‬ ‫"ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג‬ ‫כיסוי הדם ציבורי שכל אחד מכסה על עפר של חבירו‬ ‫אבל באופן שאין בכל חלק מהסוכה שלש דפנות‪ ,‬כגון סוכה‬ ‫בתפילתו ואין לו שטן ופגע רע בר"ה ויו"כ ואויביו‬ ‫הנכון להדר שכל אחד יניח עפר מלמטה לפני השחיטה‬ ‫שיש לה שלש דפנות‪ ,‬ויש סכך פסול באמצע הסוכה בשיעור‬ ‫נופלים לפניו וי"א אף יצה"ר משלים אתו" )מטה משה‬ ‫מטעם כמה סיבות )יעוין בדרכ"ת שם סקל"ח(‪ .‬ובדיעבד יש‬ ‫ד' טפחים שמחלק את הסוכה לשנים‪ ,‬ונמצא שבכל צד שישב‬ ‫תלמיד מהרש"ל(‪.‬‬ ‫לסמוך על הרבה פוסקים שמתירים וסומכים על העפר‬ ‫בסוכה‪ ,‬אמנם יש לו שיעור של ז' טפחים‪ ,‬אבל אין לו שלש‬ ‫דפנות‪ ,‬כי הדופן השלישית אינה נחשבת לו כדופן‪ ,‬בזה לא מצינו‬ ‫קריה"ת‪ :‬כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או‬ ‫שהוכן לראשון‪ .‬ברכתה‪ :‬יאחז העפר ביד ימינו )ואיטר‬ ‫שיוכלו שניהם לשבת בסוכה‪ ,‬כי אולי כל אחד הרי מחשיב את‬ ‫מוריד דמעות עליהן מוחלין לו על עוונותיו ובניו אין‬ ‫בשמאלו(‪ ,‬ויברך "אשר קדשנו וכו' על כיסוי דם בעפר"‪,‬‬ ‫הסוכה של השני כדופן עקומה‪ ,‬ואין לאחד מהם סוכה כשרה‬ ‫מתים בחייו‪ .‬והעיקר בזה שעי"ז יתן לב לשוב מעבירות‬ ‫ואם לא בירך לפניה נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך‬ ‫בלי דופן עקומה‪ ,‬ומנין שיוכלו שניהם לשבת בבת אחת בסוכה‪,‬‬ ‫שבידו )מט"א(‪.‬‬ ‫אחריה )תבו"ש פר"ח(‪ .‬וסב"ל אין מברכין על מצוות כיסוי‬ ‫מוסף‪ :‬ישתדל אדם ללמוד קודם תפילת מוסף את‬ ‫הדם אא"כ בדק השוחט הסכין אחר השחיטה )שו"ע שם‬ ‫כאשר זה תרתי דסתרי‪ ,‬שלגבי כל אחד השני יושב בסוכה פסולה‪.‬‬ ‫אמנם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל )הערות לדף ד ע"א( כתב שגם‬ ‫סדר העבודה שיבין אחר מה שאומר )מט"א(‪.‬‬ ‫סי"ט(‪ ,‬וצ"ע דאין המנהג כן‪.‬‬ ‫באופן כזה שניהם יכולים לישב בסוכה‪ ,‬ומה איכפת לן שלגביו‬ ‫נפילת אפים‪ :‬כשנופלים על פניהם בעלינו לשבח‬ ‫אכילה עריו"כ‪ :‬נחלקו הפוסקים אם יש מצווה גם‬ ‫הסוכה הוי דופן עקומה‪ ,‬והוא יושב תחת דופן‪ ,‬כיון שכל אחד‬ ‫ובסדר העבודה יש להיזהר להפסיק בבגד או בד"א בין‬ ‫בלילה )של"ה מ"א(‪ .‬שיעור אכילה‪ :‬יש המחדש לומר‬ ‫יושב תחת סוכה כשרה‪ ,‬אבל יש לדון אם יכול להוציא זה את‬ ‫פניו לקרקע )רמ"א סי' קל"א ס"ח ומ"ב שם( ואפשר להפסיק‬ ‫דצריך כותבת כדא"פ )מנח"ח(‪ ,‬ולשיטתו אף שתיה‬ ‫זה בברכת לישב בסוכה‪ ,‬כיון דהוי תרתי דסתרי‪ ,‬דלכל אחד מקום‬ ‫אף בכנפי הטלית דליכא בזה ביזוי מצוה )מטה אפרים סי'‬ ‫מלוא לוגמיו בב"א‪ ,‬וי"א שיוצאים מצווה זו אף בסתם‬ ‫חבירו הוה מקום פסול‪ .‬ואף על פי שבודאי יכול אחד להוציא‬ ‫תרכ"א סי"ד וצ"ע משו"ע סי' כ"א דיזהר שלא יגרור ציציותיו על הארץ‬ ‫אכילה ושתיה )כת"ס(‪ .‬מצוות צריכות כוונה‪ :‬נחלקו‬ ‫את חבירו היושב בסוכה אפילו שהמברך נמצא חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫ויש לחלק ואכ"מ(‬ ‫הפוסקים האם מצוות אכילה עריו"כ מה"ת )פר"ח( או‬ ‫מדין ערבות‪ ,‬אבל כאן שלכל אחד מקום חבירו הוה מקום פסול‪,‬‬ ‫נעילה‪ :‬יזדרז מאוד בתפילה זו כי תכלית כל עשי"ת‬ ‫מדרבנן )שועה"ר(‪ ,‬וצריך לכוון לשניהם‪ .‬פת‪ :‬אין חיוב‬ ‫ולמברך‪ ,‬חבירו יושב מחוץ לסוכה‪ ,‬בכה"ג י"ל דהוה תרתי דסתרי‬ ‫הוא יו"כ ותכלית יו"כ היא תפילת נעילה‪ ,‬שהכל הולך‬ ‫לאכול דווקא פת )שו"ת שבה"ל(‪.‬‬ ‫ולא יוכל להוציאו‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬שהרי הוא אינו מוציאו מדין‬ ‫אחר החיתום‪ ,‬ואם לא עכשיו אימתי )מ"ב(‪ .‬חכם‬ ‫ווידוי‪ :‬דעת הרמב"ן דאע"פ שהתוודה במנחה צריך‬ ‫ערבות‪ ,‬אלא שהוא מברך ומוציאו מדין שומע כעונה‪ ,‬וכיון שלגבי‬ ‫לב יקח מצוות‪ :‬באמירת קידושא דסידרא מקיים‬ ‫להתוודות שוב בכניסת היום‪ ,‬ויש להחמיר כשיטה זו‬ ‫מקום ישיבתו של השומע המברך הוא חוץ לסוכה יש לעיין אי‬ ‫ב' מצוות תלמוד תורה קידוש השם )רש"י סוטה מ"ט(‪.‬‬ ‫לכן המנהג לומר תפילה זכה )מ"ב(‪.‬‬ ‫יש דין שומע כעונה‪] .‬ויש לדעת שסוכה כזו הוא דבר מצוי בכמה‬ ‫וחתמינו‪ :‬טעה ואמר וכתבינו במקום וחתמינו אי"צ‬ ‫הדלקת נרות‪ :‬אם אשתו אינה מדלקת בביתו אלא‬ ‫בתים שיש להם מרפסת ברוחב שבעה על שבעה טפחים‪ ,‬ויש‬ ‫לחזור )שו"ת שבה"ל(‪.‬‬ ‫בבית חמיו והוא ישן בביהמ"ד‪ ,‬יש לו להדליק בעצמו‬ ‫להם מזגן בסוכה שרוחבה ‪ 32‬ס"מ על ‪ 32‬ס"מ‪ ,‬שזה ד' טפחים‬ ‫מוצאי יו"כ‪ :‬קידוש לבנה‪ :‬מקדשין הלבנה מיד‬ ‫ולא מועיל נר החיים דאינו עשוי ליהנות‪.‬‬ ‫והיא חולקת את הסוכה לשנים‪ ,‬ולפעמים אין בשתי חלקי הסוכה‬ ‫ואי"צ לטעום קודם )רמ"א(‪.‬‬ ‫כל נדרי‪ :‬יש להסביר לנשים מה שאומרים בכל נדרי‬ ‫ג' דפנות‪ ,‬רק בצירוף דופן עקומה‪ ,‬ונמצא שחלק מבני הבית‬ ‫שתיית מים‪ :‬אשה שקשה לה להמתין לבעלה עד‬ ‫על פי פשוטו‪ ,‬כדי שיבינו מה שאומרים ויועיל להם‬ ‫יושבים בסוכה א'‪ ,‬וחלקם בסוכה ב'‪ ,‬ויש לדון אם יכול להוציאם‬ ‫שישוב מביהכ"נ יכולה להבדיל לעצמה )שו"ת שבה"ל(‪.‬‬ ‫על הנדרים שידורו במשך השנה‪ .‬שמחת התענית‪ :‬יש‬ ‫ידי חובה בברכת לישב בסוכה‪ ,‬וגם בשנתו‪ ,‬צריך להזהר לישון‬ ‫ואם נמנעת מלעשות הבדלה בעצמה‪ ,‬יכולה להקל בלי‬ ‫לשמוח עם כל רגע שמתענה ביום הכיפורים )יסוש"ה‬ ‫כשראשו ורובו בסוכה אחת[‪.‬‬ ‫הבדלה )הגרמ"א פריינד(‪.‬‬ ‫ויעוין שם דבריו המתוקים(‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להתענג בעקבותיהם‬ ‫של צדיקי הדורות‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫עיר אחת ושתי הסתכלויות‬ ‫הרה"ח ר' חיים גולדשטיין שליט"א‬ ‫בחדר ההמתנה שלפני חדר קודשו של כ"ק הריי"צ מליובאויטש‬ ‫ואכן למחרת מיד אחר תפילת שחרית‪ ,‬הגיע‬ ‫מסירות נפש למען הזולת‬ ‫ישב ר' אליקים והמתין לתורו להיכנס לפני הרבי‪ .‬כמידי תקופה עשה‬ ‫לביה"ח להודיע לרבינו זי"ע את הבשורה הטובה‪.‬‬ ‫סיפר לי אבי המשב"ק זכרונו לברכה אשר שימש‬ ‫הוא דרך ארוכה מהעיר דיסנא שבערבות רוסיה אל ליובאויטש‬ ‫והנה כשרצה להיכנס לחדרו היו שם רופאים‪ ,‬אבל‬ ‫בלב ונפש במסירות ללא ליאות את כ"ק מרן זי"ע עד‬ ‫לחלות פני רבו‪ .‬הגבאי קרא בשמו והחווה לו שיכול להיכנס‪.‬‬ ‫כיון ששמע המשמש שהגיע לבשר בשורה טובה‬ ‫יומו האחרון במשך עשרים שנה לערך )וכמים פנים אל‬ ‫אליקים נכנס ל'יחידות' בפיק ברכיים ובחרדת קודש‪ ,‬הוא הגיש‬ ‫נתן לו להיכנס לרבינו רק לכמה רגעים‪ .‬והנה כשראה‬ ‫פנים הראה חביבות וקירבה יתירה אל אמו"ר ז"ל ואכמלה"ב(‪ ,‬שפ"א‬ ‫פיתקא ו'פדיון נפש' לפני הרבי‪ ,‬ואז נשא הצדיק את עיניו ושאל‪:‬‬ ‫אותו רבינו זי"ע הסתכל עליו עם פניו חוורות ממש‪,‬‬ ‫קרא לו כ"ק מרן רבינו זי"ע וביקש ממנו שבאם ירצה‬ ‫טוּהט זִ יך אוּן דיסנא? – מה קורה בעיר דיסנא‪ ,‬ספר נא לי‬ ‫"וָ ואס ְ‬ ‫וכמצפה לשמוע ממנו דבר מה‪ .‬מיד ניגש אליו האברך‬ ‫אחד להיכנס אליו בכל משך שעות היום‪ ,‬שאל יעכבו‬ ‫מה המצב שם‪ ,‬איך נראים החיים היהודיים והתורניים"‪.‬‬ ‫הנ"ל והודיע לו שבעזהשי"ת נולדה לו בת‪ .‬וכששמע‬ ‫אותו אף רגע אחד‪ ,‬והיה מוסיף שגם בשעה כשיאחז‬ ‫"ברוך השם – רבי"‪ ,‬השיב אליקים ונהרה על פניו‪" ,‬חסדי ה'‪.‬‬ ‫זאת בירך אותו בהתרגשות בקול "מזל טוב‪ ,‬מזל טוב‪,‬‬ ‫באמצע האכילה או באם יקרה שנרדם על כסאו‪,‬‬ ‫החיים בעיר מתנהלים על מי מנוחות‪ ,‬בית המדרש מלא מפה אל‬ ‫מזל טוב"‪ ,‬ולאחר כמה רגעים כשהתאושש קצת‪ ,‬פנה‬ ‫שיראו להעירו משנתו‪.‬‬ ‫פה בתפילות המתחילים בזמנם עם רוב מנין ובנין של בני העיר‬ ‫אליו בשאלה "ווען איז דאס גישען" )מתי זה קרה( וענה כי‬ ‫בערך בשעה אחד באמצע הלילה נולדה‪ .‬מיד הרצינו‬ ‫והוסיף לבאר טעמו ונימוקו‪ ,‬ע"ד מה דאיתא‬ ‫המשכימים לבוא לביהכ"נ‪ ,‬שיעורי תורה וקביעות עתים מתקיימים‬ ‫בכל יום ויום‪ ,‬אנשי המקום מקיימים צדקה וחסד והכנסת אורחים‬ ‫פניו הק' ושאל אותו כמקפיד על הדבר‪" ,‬אם כן מדוע‬ ‫במדרש )הובא בתנא דבי אליהו רבא פרק ל‪ ,‬יח ועוד( דכשתפסו‬ ‫ביד רחבה ובנפש חפצה‪ ,‬אין פרץ ואין יוצאת בעיר שכולם יראים‬ ‫לא הגעת להודיע"‪ .‬התנצל הלה בפניו שאכן הגיע‪ ,‬וכיון‬ ‫את רבן שמעון בן גמליאל ואת רבי ישמעאל כהן‬ ‫בּוֹרך‬ ‫ושלמים‪ַ ,‬א ַהה כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים‪ְ ,‬‬ ‫שראה שרבינו לא היה ער היה ירא להעיר את רבינו‪.‬‬ ‫גדול להריגה‪ ,‬היה רבן שמעון בן גמליאל בוכה‪ ,‬ואמר‬ ‫השם‪ ,‬חסדי ה'"‪.‬‬ ‫אולם ראה שעדיין לא נתיישבה דעתו של רבינו מזה‬ ‫לרבי ישמעאל מפני מה אנו נהרגין‪ ,‬כעובדי עבודה זרה‬ ‫הרבי הודה לו על המידע שמסר ושלף מהמגירה מטבע נכבדה‬ ‫כלל‪ ,‬והתפלא מאוד‪ .‬עד שאמר לו המשמש ששהה‬ ‫וכמחללי שבתות וכאוכלי נבילות וטריפות ושקצים‬ ‫של חמש רובל ונתן לו בברכה ובמאור פנים‪.‬‬ ‫עמו במשך הלילה שהקויטל היה סמוך למיטתו של‬ ‫ורמשים תהא מיתתנו‪ .‬ענה לו רבי ישמעאל נכנסנו‬ ‫•‬ ‫רבינו זי"ע כל הלילה‪ ,‬ובמשך הלילה קרא רבינו את‬ ‫לבית המרחץ‪ ,‬או לפעמים נפנינו לאכול ולשתות‪ ,‬ובאו‬ ‫הקויטעל הרבה פעמים‪ ,‬ובבוקרו של יום שאל אותי‬ ‫באותו פעם אנשים שרצו להיכנס‪ ,‬ואמר להם השמש‬ ‫כמנהגם של חסידים‪ ,‬אחר צאתו מה'יחידות'‪ ,‬הסבו עמו ידידיו‬ ‫שלנו אין השעה פנויה לנו וכו' עיי"ש‪ ) .‬ובמקום אחר‬ ‫ורעיו ל'פארברענג' לשמוע ולהחכים מה היה אתו ב'יחידות'‪ ,‬ע"מ‬ ‫רבינו האם הגיע האברך הנ"ל באמצע הלילה להודיע‪...‬‬ ‫ללמוד מכל הגה שיוצאת מפי רבם דרכי תורה הדרכה וחסידות‪.‬‬ ‫במדרש מבואר שהוא אמר בעצמו המתן לי עד שאסיים אכילתי עיי"ש(‪.‬‬ ‫בין היושבים שם היה ידידו משכבר הימים ר' חצקל שהגיע אף‬ ‫היצר בצרת ישראל עד דכדוכה של נפש‬ ‫ולכן היה מוסיף רבינו זי"ע שמהמדרש הזה רואים עד‬ ‫הוא מהעיירה דיסנא ועוד לא הספיק להיכנס לקבלת שלום אצל‬ ‫פ"א הוצרך רבינו זי"ע לנסוע לביה"ח רק למשך‬ ‫היכן חומר הדבר‪ ,‬ואשר על כן יודיעו לי אף כשאוחז‬ ‫הרבי‪ .‬מששמע את דברי אליקים מה נשאל ומה השיב‪ ,‬קרא אליו‬ ‫כמה שעות לעשות לו בדיקות‪ ,‬וכחצי שעה קודם‬ ‫באמצע אכילתי וכדו'‪.‬‬ ‫ברוגז‪"ִ :‬די ִליגֶ ענֶ ער! שנינו הרי יודעים מה המצב האמיתי בדיסנא‪,‬‬ ‫שהיה אמור שישוב לביתו‪ ,‬נכנסתי עם אברך א' של"ע‬ ‫ודכירנא שבליל שב"ק פרשת שופטים )תשנ"ד(‬ ‫למה אתה 'עובד' על הרבי"‪ ,‬שאל‪-‬קבע‪.‬‬ ‫היה לקוי באיזוהי שום חולי מסוכן‪ .‬וכיון שידוע כשרצו‬ ‫האריך כ"ק מרן זי"ע מענין זה ואצטט רק הנוגע‬ ‫"אני אכנס לרבי ואספר לו את כל האמת" – קם חצקל ממקומו‬ ‫לדבר עם רבינו היה צריך לדבר בקול שהיה לו קושי‬ ‫לענינינו ‪" ---‬וביותר צריך להתעורר בענינים שבין‬ ‫בחריקת ספסל‪ ,‬ובלבו חשב‪ ,‬אם על דבר שקר שסיפרו לרבי נתן‬ ‫בשמיעה‪ ,‬לכן ביקש ממני האברך הנ"ל קודם שנכנסנו‬ ‫אדם לחבירו אשר רח"ל אפילו יוה"כ אינו מכפר‬ ‫חמש רובל‪ ,‬אני שאספר לו את האמת אקבל כנראה עשרה רובל‪.‬‬ ‫שאראה לדבר בפני רבינו ולספר על המצב שלו‪.‬‬ ‫עד שירצה את חבירו‪ ,‬ויש פוסקים שכתבו שאין‬ ‫•‬ ‫וכשנכנסנו התרגש מאוד האברך הנ"ל והתחיל בעצמו‬ ‫זה מכפר אפילו על דברים שבין אדם למקום‪ ...‬ועד‬ ‫"מה אומר לרבי" פכר חצקל אל ידיו בצער כאשר כפי‬ ‫לספר בקול חלוש לפני רבינו את מצבו שאינו בכי טוב‪,‬‬ ‫היכן הדברים מגיעים אפשר ללמוד ממאמר חז"ל‬ ‫ישט צוּ זָ אגְ ן‪.‬‬ ‫עסער נִ ְ‬‫"בּ ֶ‬ ‫שחשב נשאל גם הוא מה קורה בדיסנא‪ֶ .‬‬ ‫ושיראה רבינו להבטיח לו שיחזור במהרה לבריאותו‬ ‫במדרש וכבר היה יוצא להריגה וכו' )המובא לעיל(‪ ,‬חזינן‬ ‫מצב התפילה בעיר טעון שיפור‪ ,‬שיעורי התורה דלילים וחסרי‬ ‫השלימה‪ .‬בכל עת כשדיבר האברך הנ"ל הביט רבינו‬ ‫שבתשובה זו נרגעה רוחו של רשב"ג שהיה פשוט‬ ‫משתתפים‪ ,‬מחלוקות רבות צצות חדשות לבקרים‪ ,‬והרבה צרות‬ ‫זי"ע בהקויטל שהביא האברך‪ ,‬ואני הכנתי את עצמי‬ ‫אצליהם שבעבור כזה חטא שאמרו המתן לי עד‬ ‫ארף ַא‬ ‫עלפן‪ְ ...‬מ ַ'ד ְ‬‫יש ֶטער זָ אל ֶה ְ‬ ‫ייבּ ְ‬ ‫עין ושנאה רוחשות בעיר‪ִ ,‬די ֵא ִ‬ ‫לספר שוב לרבינו‪ ,‬כי בדרך כלל מפאת קושי שמיעתו‬ ‫שאסיים אכילתי הרי הם חייבים מיתה רח"ל‪ .‬וכך‬ ‫ישועה"‪...‬‬ ‫היה שואל ומבקש מא' המקורבים לספר לו שוב‪ .‬והנה‬ ‫אני נוהג כאשר מודיעים לי בעת שאני אוכל שאדם‬ ‫אצער' אחד ונתן בידו‪ ,‬והודה לו על‬ ‫הרבי הוציא מהמגירה 'גְ ַר ֶ‬ ‫מה מאד התפעלנו לראות שמיד הושיט רבינו את ידו‬ ‫רוצה להיכנס אלי‪ ,‬אני מורה להכניסו תיכף ומיד‪.‬‬ ‫דבריו‪ ,‬וברכו בכל הברכות‪.‬‬ ‫הק' לאברך‪ ,‬ובירך אותו בברכה אריכתא כדרכו בקודש‪,‬‬ ‫שהרי חז"ל מתבטאים כאן באופן נורא מאד‪ ,‬בחומר‬ ‫"תורה היא וללמוד אני צריך" ‪ -‬שאל חצקל בפליאה רבתי‪,‬‬ ‫כמו שהבין את כל המצב מתחילתו ועד סופו ]ודבר זה‬ ‫הדבר‪ ,‬עכ"פ חזינן עד היכן צריך להיזהר לא להכביד‬ ‫"איך זה שידידי שסיפר לרבי שקרים ובדותות קיבל חמש רובל‪,‬‬ ‫הרגשנו כמה פעמים בחוש שבעיקר על הדברים שלא‬ ‫ולא לגרום צער כל דהוא לשום בר ישראל בכל אופן‬ ‫ואני שסיפרתי לרבי את כל האמת ללא כחל ושרק נעניתי בגראצער‬ ‫שהוא" ‪ ---‬עכדה"ק הנוגע לענינינו‪.‬‬ ‫היה נוגע לו לפעול לכבוד הבורא ב"ה זה לא היה שומע‪,‬‬ ‫של נחושת‪ ,‬אתמהה"?!‬ ‫אולם דברים אחרים הנוגע לעשות רצון הבוכ"ע אף‬ ‫"ראה נא תלמידי יקירי" השיב הרבי הדרכה לדורות‪" ,‬כששאלתי‪,‬‬ ‫שלא לגרום צער ליהודי‬ ‫כשדיברו עמו בקול נמוך היה ביכולתו לשמוע‪ .‬וכן העיד‬ ‫לא רציתי באמת לדעת מה קורה בדיסנא‪ ,‬יודע אני שבכל מקום יש‬ ‫דכירנא שפ"א שאל אבי ז"ל את רבינו זי"ע‬ ‫בפני הרה"צ גאב"ד מאקווא שליט"א‪ ,‬ואכמלה"ב[‪.‬‬ ‫אנשי צורה ולומדי תורה גומלי חסד ועובדי ה'‪ ,‬ולצדם גם עשרה‬ ‫מדוע אינו מסכים שיחליפו את המים של המקוה‬ ‫'בטלנים' שיש להם מה לתקן בעניינים רבים‪ .‬אני רציתי לדעת מה‬ ‫כל זה כתבתי בדרך אגב‪ ,‬והעיקר מה שברצוני היה‬ ‫לפני שבת ]כמו בשאר המקוואות[‪ .‬נענה ואמר "מה‬ ‫קורה אצלכם ב'דיסנא' הפרטית שלכם‪ ,‬לאיזה חלק בעיר אתם‬ ‫להמשיך‪ ,‬שלאחר שיצא האברך הנ"ל‪ ,‬נשארתי בתוך‬ ‫יהיה אם יהודי ישתהה עד מאוחר בערב שבת וירוץ‬ ‫משתייכים‪ ,‬כי בדרך כלל תופש את עין האדם את מה שמונח‬ ‫חדר רבינו זי"ע‪ ,‬והרגשתי שנשתנו פני רבינו ונעשו‬ ‫למקוה ולבסוף לא יוכל להיכנס מפני שאז יחליפו‬ ‫ברעיוניו‪ ,‬ואת מה שהוא חי עמו‪ .‬כשידידך אליקים השיב לי באופן‬ ‫חיורות מאוד‪ .‬ובכל כמה רגעים היה מוציא אנחה‬ ‫את המים"‪...‬‬ ‫חיובי‪ ,‬הבנתי שלכל הפחות אצלו המצב שפיר‪ ,‬ולכך רואה הוא את‬ ‫מפיו‪ ,‬וקורא שוב את הקויטל‪ ,‬ושוב מתאנח ושופך‬ ‫הצדדים החיוביים של העיר‪ ,‬לכך נתתי לו חמש רובל‪ ,‬וֵ וייל ֶער ִאיז‬ ‫שיח בינו לבין קונו "הייליגער באשעפער העלף אללע‬ ‫לא הסיח דעתו מצרת איש מישראל‬ ‫וערד"‪.‬‬‫ֶעס וֶ ְ‬ ‫יודין"‪" ---‬פאר דיינע'ם כבוד וועגן" ‪ ---‬וכך בתוך כדי‪,‬‬ ‫פ"א כשהיה רבינו זי"ע מאושפז בביה"ח לניאדו‬ ‫"אך כאשר ענית לי בצורה עגומה על מצב העיר‪ ,‬הבנתי שכל‬ ‫קרא לי‪ ,‬וביקש ממני ללכת להאברך הנ"ל ולהודיע לו‬ ‫בקרית צאנז נתני'‪ ,‬ביקש אברך א' להיכנס ולבקש‬ ‫מה שאמרת על העיר זה בעצם מצבך שלך‪ ,‬תאמר לי איפה אתה"‬ ‫שיראה לעשות ג' דברים‪ .‬א‪ .‬שבכל מוצש"ק שיאכל‬ ‫ברכה על זוגתו שמקשה לילד‪ .‬וכיון לא היה אז שייך‬ ‫– שאל הרבי‪" ,‬מגיע לך יותר מגראצער"?!‬ ‫חמין וישתה חמין‪ ,‬וכן שירחוץ עצמו במים חמין‬ ‫להיכנס לחדרו כיון שרבינו זי"ע עבר בשעה זה טיפול‬ ‫]ראה שבת קיט‪ ,‬ב‪ ,‬ושם בפירש"י[‪ .‬ב‪ .‬שידליק בכל יום‬ ‫קשה‪ ,‬לכן ביקש מהמשמש ששהה עמו שיכניס‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫נר ויאמר שיהא לע"נ רבי מאיר בעל הנס‪ .‬ג‪ .‬שיאמר‬ ‫את הקויטל ויודיע זאת לרבינו זי"ע‪ .‬והנה הופיע‬ ‫שבוע של סוכות‬ ‫בכל יום קאפיטעל כ' שבתהילים למנצח מזמור לדוד‪.‬‬ ‫המשמש ואמר שרבינו זי"ע ביקש להודיע שברגע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫והוסיף ואמר שבזכות זה יבריא במהרה ועוד יבוא‬ ‫שיגיע הבשורה הטובה ואפילו באמצע הלילה‪ ,‬שיכנס‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬י‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‪ ,‬טו‪ ,‬טז‬ ‫שימור‬ ‫לבשר בשורות טובות‪.‬‬ ‫לחדרו ולהודיעו‪ .‬בשעה אחד בחצות הלילה נולד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫וכעבור כמה רגעים נכנס הרופא אל חדרו‪ ,‬ומיד‬ ‫לו בשעטו"מ‪ ,‬ומיד הלך האברך הנ"ל לעשות את‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫חזרה בפנים‬ ‫כשראה את פני רבינו זי"ע שהיה חיורות מאוד נענה‬ ‫שליחותו ולהודיע לרבינו זי"ע על הבשורה הטובה‪,‬‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫ואמר שאין ביכולתם לשחרר כך את רבינו אל ביתו‬ ‫אולם מכיון שראה שרבינו זי"ע לא היה ער לכן נסוג‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך' ‪0733-45-34-36‬‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫ויצטרך להתאשפז עד יום המחרת‪.‬‬ ‫אחור‪ ,‬והמתין עד למחרת‪.‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬