נחל אדניך · Nachal Adunechu — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' האזינו-שובה ויוה"כ תשפ"ז •
גליון שע"ג
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"טוב להודות לה'" דבקים בו יתעלה לגמרי מבלי שום חציצה והפרד
כלל ,והוא יתעלה מסולק מן החטא ולכך ישראל
ולו אחד בהם
ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יום הכיפורים
מעלת התשובה בשב"ק שנבראה בשב"ק טהורים על ידי הקב"ה בעצמו" .ומוסיף המהר"ל לישראל )תנד"א א' ה'( .הוא יום שבו אין להם
ש"לכך דווקא עבירות שבינו למקום שנתרחק מן לישראל רק אחד -הוא אלוקינו ,אין בו לא אכילה
דברים נפלאים מצינו על שבת קודש זו שהיא השבת הראשונה השם יתעלה ,השם יתעלה מכפר על ידי שישראל
של השנה ואמר השפת אמת )שבת תשובה תרנ"ד( שיש להתחזק מאוד ולא שתיה ,אלא כולו חטיבה אחת של דבקות
דבקים בו ,אבל החטא מצד חברו ,לא מצד השם והתקשרות בחי החיים הקב"ה.
בתשובה בש''ק זו שהוא השבת הראשונה של השנה וכמו שאמרו יתעלה אין יום הכפורים מכפר .ועל זה אמר
חז"ל )שבת קיח (:אילו שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אשריכם ישראל על הדבקות הגמור הזה מבלי והנה הרה"ק הבאר משה מקאזניץ זיע"א
אומה ולשון ,וכן הוא בכל שנה שנעשה סדר חדש ,שכפי שמירת חציצה כלל עד שנעשים טהורים מאתו ,ואשרינו )ליוה"כ( מביא בשם האור החיים הק' דברים
שבת הראשונה זוכין לכל השנה. ואשרי חלקנו בטהרתנו במקום טהור וקדוש הזה מבהילים בשגב קדושת יום הק' ,וזל"ק" :מה
דאיתא בספר אוה"ח טעם הגון על איסור מלאכה
ב' פירושים סותרים בפסוק אחד אשר לא יטהרו בו מלאכים עליונים ,כאשר ידוע
ביום הכיפורים יותר מבכל יו"ט ,שבכאן נאסר
לחכמי בינה" .עד כאן לשוה"ק.
והשתא נביא בזה בס''ד חידוש נפלא ביותר מהרה''ק רבי צדוק אפילו מלאכת אוכל נפש .ופירש הטעם שהוא
הכהן מלובלין זי”ע ,בפרי צדיק פרשת וילך שבת שובה אות ח’ ,בכח מחמת שיוה"כ הוא יום מחילה וסליחה לישראל,
התשובה בכל שבת קודש ובמיוחד בשבת שובה. וכל אדם לא יהי' באוהל מועד בבואו לכפר ועיצומו של יום מכפר ,יען כי הוא יום המובחר
בקודש .רמז הכתוב ,שכאשר בא הכהן גדול מכל ימות השנה לרצון להם לישראל ,שבו נתרצה
שהנה אמרו חז”ל’ )בראשית רבה כב ,י( עה”פ ‘ויצא קין מלפני השם’
לכפר על ישראל ביום הכיפורים ,הי' צריך השם יתברך לישראל ומחל להם על עוון העגל,
שני דרשות ,ואחד מהם מובא ברש”י 'ויצא קין' ,יצא כגונב דעת
ליחד לבבו ומחשבתו אך ורק אל השי"ת, ע"כ ההוכרח הוא להיות כל היום כולו בגודל
עליונה ,שמשמעותו לא טובה .ועוד דרשו חז”ל שם‘ ,ויצא קין מלפני
ואסור הי' שיהי' בלבו ובמחשבתו שום נברא הדביקות בו יתברך ,ושלא להסיח דעת מעיצומו
ה’ ,דרשה הפוכה שיצא שמח וטוב לב ,ופגע בו אדה”ר ,אמר לו מה
שבעולם .וזהו יסוד ולימוד לכולנו ,שכאשר של יום הקדוש והנורא ,וכשיהי' עושין בו מלאכה
נעשה בדינך ,אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי ,התחיל אדה”ר
אנו רוצים לזכות למחילה סליחה וכפרה ,עלינו היו פונים כל אחד למלאכתו אשר הם עושים,
מטפח על פניו אמר כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע,
ליחד לבבנו אל האחד יחיד ומיוחד ,ולבטל כל והם מסיחים דעתם מהדביקות העליון ע"כ נאסר
מיד עמד אדה”ר ואמר מזמור שיר ליום השבת .וצ”ע כאן ענינים:
מציאות אחרת ,רק לזכור שאין עוד מלבדו .וזה בו כל מלאכה" ,עד כאן דבריו הקדושים .ובזה
א .שהרי אדה”ר כבר שב בתשובה הרבה לפני קין ,כי חטאו של קין
הענין המבואר בספרים הק' מעלת התבודדות פירש הכתוב קחו עמכם דברים דהנה יש אנשים
היה ב’ חדשים לאחר הבריאה ,ואדה”ר תיכף אחר החטא ,ביום
עם קונו ,ליחד מחשבתו להשי"ת ,ולההביל כל שמתפללים תפלתם בפיהם לבד מן השפה ולחוץ
ראשון שלאחר השבת הראשונה ,כבר ישב בגיחון לייסר את עצמו
מציאות אחרת ,ועי"ז יזכה לכפרה. ולבבם פונה לצד אחר ,ואינם נמצאים כלל בדבורי
מאה ושלושים שנה לכפר על חטא עה”ד .וא''כ אדרבה הוא התחיל
בתשובה לפני קין .ואיך אומר ‘לא הייתי יודע כוחה של תשובה .ב. )נחל יצחק אחרי מות( התפלה שמתפללים תפלתם ,לזה הזהירנו הנביא
כן צריך להבין איך למדו חז”ל באותם הדיבורים עצמם ‘ויצא קין בדברי קדשו קחו עמכם דברים שתקחו הדיבורי
מלפני השם’ שני פירושים הפוכים ממש זה מזה ,מצד אחד אמר ולכך על האדם לשמור עצמו להיות ביום תפלה עמכם שתהיו נמצאים בדבורי תפלתכם
‘עשיתי תשובה ונתפשרתי’ ,ומצד שני ‘יצא כגונב דעת עליונה’, קדוש זה על כל חושיו להיותו בלתי לה' לבדו, באמיתית ופנימיות לבבכם בגודל הכוונה ושובו
ושניהם מאותם מילים .ג .גם צריך להבין מה שייך כל זה למזמור וכדבריו המבהילים של הר"ר יהונתן ,שאף שבכל אל ה' בבחי' זו תשובו אל השם יתברך.
שיר ליום השבת. ימות השנה אין משגיחים כל כך על מחשבת ובתורת המהר"ל נתברר עניין זה וזה לשון
האדם ,אבל ביום הק' אינו כך ,וזה לשונו" :אמנם קדשו" :אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים,
תשובה בוידוי פה שנתחדש בשבת תדע ,הא דאינו מעניש על מחשבה זה כל השנה, כלומר שמה שישראל מטהרים ביום הכפורים
ומבאר רבי צדוק הכהן בשם רבותיו הק’ ע”פ מש”כ בבראשית אבל ביום הכפורים אף על המחשבה מעניש ,כי הוא בשביל שיש לישראל דביקות בו יתעלה
רבה שלאחר חטאו של אדה”ר אמר להקב”ה ‘האשה אשר נתתה יום ההוא צריך להיות תוכו כברו קדוש לה' ,לכך כדכתיב )דברים ד' ד'( "ואתם הדבקים בה' אלהיכם",
עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל ,ואכלתי אין כתיב כאן ,אלא ואוכל, הזהרו לבל תהיה בו קנאה ושנאה וכדומה ,כי יום ועל זה אמר אשריכם ישראל לפני מי אתם
שאמר אדה''ר 'אכלתי ואוכל עוד' .ואיך זה יתכן שלאחר שהקב”ה ההוא צריכה להיות המחשבה טהורה ,וזהו הנאמר מטהרים כי אין מעלה יותר מזה ,והוסיף לומר
מוכיח אותו ,יאמר לפניו ית’ ‘אוכל עוד .אלא הביאור בזה שמכיון )ויקרא כ"ז( "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים ,שבשביל
שעיקר התשובה הוא שיוכל להעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לפני ה' תטהרו" דייק לפני ה' ,הרצון על המחשבה, שישראל הם דבקים לגמרי בו יתעלה דבר זה
עוד לכסלה כדברי הרמב”ם ,וע''ז בכה אדה”ר מי אומר שלא אחטא אשר לא נודעת בלתי לה' לבדו ,וזהו שצריך להיות עצמו הוא הסרת והסתלקות החטא מישראל ,כי
עוד ,הרי כן יתכן שיהיה מצב ש‘אכלתי ואוכל עוד’ ,וח''ו איני רוצה טהור ואז תכופר שגיאתכם" ,ע"כ לשונו הק'. מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא מסלק
להיות גונב דעת עליונה ולהבטיח שלא אחטא עוד .ולכך ישב אדה”ר ורביה"ק ר' מאיר מפרמישלאן זיע"א פירש החטא מן הדבקים בו .ולכך ביום הכפורים מפני
בתוך הנהר גיחון לייסר את גופו ,ולא ידע איך לשוב בתשובה ,והיה מה שבפיוט במוסף לראש השנה מתחילים עינוי נפש והסתלקות הגופניות מישראל ,ואז יש
יושב ומצפה מתי תבא לידי מצות תשובה ואקיימנה .עד שבא "מלך עליון א-ל דר במרום" ,וביום הק' אומרים לישראל דבקות בו יתעלה ,ודבר זה הוא מסלק
קין בנו ואמר יצאתי והתפשרתי עם קוני ,אע''פ שהיה כגונב דעת "אמרו לאלוקים א-ל מלך בעולמו" ,שבר"ה החטא מישראל ,ולכך קאמר מה מקוה מטהר את
עליונה ,לא כאביו אדה”ר שלא גנב דעת עליונה וחשש שאולי ח''ו השי"ת כביכול עדיין דר בעולמו ,ואין התגלות הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל ,כי המקוה
‘אוכל עוד’ ,קין כן הבטיח להקב”ה מהיום לא ארצח עוד ,והיה גונב בכל העולמות ,ואחר העבודה של ר"ה עשי"ת מטהר הטמא כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי שום
דעת עליונה .ובכ''ז יצא קין שמח וטוב לב ,וע''ז שאל אותו אדה”ר ויום הכיפורים ההתגלות הוא כבר בבחינת א-ל חציצה בעולם ,כי המקוה לא שייך בו טומאה,
מה נעשה בדינך ,וכי אתה כן יכול להבטיח מלך בעולמו ,שמן העולם ועד העולם אין לנו מלך לכך כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי חציצה מסולק
המ˘ך בעמו„ ב' ���
אלא אתה. מן הטומאה ,וכך הקב"ה מטהר ישראל כי הם
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
להקב”ה שלא תחטא עוד .וכאשר אמר לו קין ,עשיתי
תשובה והתפשרתי ,שאמרתי ‘חטאתי’ כגונב דעת,
"כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו" ואעפ”כ קיבל הקב”ה את תשובתי .ע''ז היה אדה”ר
מתפלא ומטפח על פניו כך היא כוחה של תשובה ואני
ישראל שנקראו ראשית ,ולפי אשר יזכו ישראל בדינם בהנחל עליו גויים בהפרידו בני אדם ,יצב גבולות לא הייתי יודע' שגם וידוי פה בלי שיוכל להעיד יודע
כן זוכה כל הבריאה לעמוד על מכונה ,והיינו כאשר זוכין עמים למספר בני ישראל ,כי חלק ד' עמו יעקב חבל תעלומות שלא יחטא ג''כ מספיק עבור תשובה .ואז
ישראל שנקראו ראשית לעסוק ולקיים את התורה נחלתו .רש"י ז"ל פירש הכתוב לענין דור הפלגה עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת.
שנקראת ראשית אז עמודי העולם על מכונם וארץ שהפיץ אותם והפרידם זה מזה אבל לא השמידם לפי
שקטה מיראתה ,משא"כ אם ח"ו "עמודי' יתפלצון" שחלק ד' הי' כבוש ביניהם ועתיד לצאת והוא עמו בפנימיות נפשו יכול יודע תעלומות להעיד עליו
אז רגזה הארץ רח"ל ואוי להם לבריות שנבראו זה עתה יעקב חבל נחלתו. ולהבין מה השייכות ענין זה לענין מזמור שיר ליום
מחדש אם אין מתבוננים בדבר זה שהם מעמידי העולם. ובגמרא )חגיגה י"ב" (:תניא רבי יוסי אומר אוי להם השבת מבאר רבי צדוק שלכאורה מצינו בגמ’ תענית
ועפ"ז יש לבאר הכתוב עפ"ד האוה"ח הק'" ,בהנחל לבריות שרואות ואינן יודעות מה הן רואות עומדות )דף ח( על הפסוק בתהלים פט ‘ויפתוהו בפיהם ובלשונם
עליון גויים" פירוש כשהנחיל הקב"ה את הגויים לשרי ואין יודעות על מה הן עומדות ,הארץ על מה עומדת יכזבו לו ,ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ,והוא
מעלה לפי שאינם חשובים להיות תחת שלטונו יתברך על העמודים שנאמר )איוב ט' ו'( "המרגיז ארץ ממקומה רחום יכפר עון’ ,שאף כשמפתים אותו בפה ובלשון
בלבד כישראל עם קרובו" ,בהפרידו בני אדם" פירוש ועמודי' יתפלצון" עמודים על המים שנאמר )תהילים קל"ו בלבד ,ומכזבים ,אעפ”כ הוא רחום ומכפר .והרי שהפסוק
שלא מסרן ביד שר אחד אלא הפריד כל אומה ואומה ו'( "לרוקע הארץ על המים" וכו' ,וחכמים אומרים על בתהלים סותר לדברי הרמב”ם דלעיל .אלא אומר
ונתן אותם לכל שר ושר" ,יצב גבולות עמים למספר בני י"ב עמודים עומדת שנאמר "יצב גבולות עמים למספר שצריך לחלק ולומר שיש שני סוגי תשובה :תשובה
ישראל" שאע"פ שנדמה להם שהשרים והמזלות הם בני ישראל" וי"א שבעה עמודים שנאמר )משלי ט' א'( של שבת קודש יש לה כח עליון מאד שמועילה אף
הגבולות שלהם והם קובעים ההנהגה לפי דרך הטבע, "חצבה עמודי' שבעה" ,ר"א בן שמוע אומר על עמוד בוידוי פה בלבד ,גם במצב של 'אכלתי ואוכל עוד' .אבל
אבל כל העולם עם כל שרי מעלה והמזלות כולן עומדות אחד וצדיק שמו שנאמר )משלי י' כ"ה( "וצדיק יסוד עולם", תשובת ימות החול צריכה להיות בחרטה אמיתית,
על י"ב עמודים שהם כנגד י"ב שבטי י-ה ,כי ע"י עכ"ל הגמרא. ולזה צריך צער ואנחה וכו' כמבואר בשע''ת.
שישראל מקיימים את התורה הם מעמידים יסודותי', וצריך להבין מדוע אוי להם לבריות אם אינן יודעות והביאור בזה ע”פ דברי הרמב”ם הנודעים בסוף
אם ע"י ג' עמודי תורה ועבודה וגמילות חסדים ואם עניינים אלו ,ופירשו המהרש"א )בחד"א( ומהר"ל מפראג הלכות גרושין ,איך יכולים לכופו לתת גט עד שיאמר
ע"י אמונתם בהשי"ת שבא חבקוק והעמידן על אחד )בבאר הגולה( שרוצה לומר שאע"פ שהשי"ת יסד ארץ רוצה אני ,והרי אין מגרשין באונס ,אלא שבאמת
שנאמר "צדיק יסוד העולם" ,אבל כל גבולות העמים מכל מקום העולם עומד בבחירת האדם בקיום התורה האיש הזה נתחייב לגרש ע”פ פסק בית דין והוא
שהם המזלות ודרך הטבע נכנעים ובטלים לישראל, והמצוות ,וע"ז אמר רבי יוסי אוי להם לבריות שאינם בנפשו רוצה לעשות רצון ה’ ,אלא שיצר הרע תוקפו
והטעם "כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו" ולכן אין יודעים שבכח בחירתם להעמיד בעולם או להחריבה, לבטל את המצוה הזו ,וגלוי וידוע לפניו ית’ שבאמת
להם שום מזל ושר עליון רק השי"ת משגיח עליהם כי העמודים הם ג' העמודים שעליהם העולם עומד על רצוננו לעשות רצונו אלא ששאור שבעיסה מעכב,
והכל לפי קיום התורה והמצוות שלהם ,ולזה "מלאכים התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ועל הדין ועל כיון שהכו מכות גדולות לאותה שאור שבעיסה,
יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" ביום הדין כי גם הם וגם האמת ועל השלו' ,וזהו שאמר הכתוב "המרגיז ארץ מתגלה רצונו האמיתי לעשות רצון השי''ת .וא”כ
כל העולמות העליונים תלויים ועומדים בישראל כי הם ממקומה" מה שעלול להיות רוגז ורעש בארץ הוא רק מה שאומר הרמב”ם שבתשובה צריך להתחרט עד
תכלית הבריאה ועליהם יושתתו כולם. מפני ש"עמודי' יתפלצון" ,ועמודים אלו עומדים על שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לאותו
ואמר "יעקב חבל נחלתו" כי כלל ישראל הוא כחבל המים אין מים אלא תורה שהתורה יסוד הכל ,ועד"ז החטא לעולם ,הרי באמת מצד נשמת כל יהודי
הנגדל משלש אבות הקדושים ,שהם נותנים הכח מבארים כל המשך הגמרא שכל אלו נחלקו מהו היסוד יודע תעלומות יודע שלא רוצה לשוב לאותו החטא
והחיזוק לחבל קדוש זה שישאר בתקפו לנצח נצחים. התורני שעליו עומד העולם ,שעל הבריות להתבונן שע"י לעולם ,ולכן כתב הרמב”ם ‘עד שיעיד עליו יודע
ויהי רצון שנזכה לראות תמיד לעינינו איך העולם שמירת יסוד זה יעמוד העולם על מכונו. תעלומות’ ,ולא ‘עד שיעיד עליו בורא הכל ,יוצר כל
עומד על קיום התורה והמצוות שלנו ,ונזכור שזה עתה ולאחר ראש השנה שבו נברא האדם מחדש וביום זה יציר’ וכדו' .ונמצא שגם בכל תשובה פשוטה יש בה
נבראנו מחדש ונשים עין שלא לקלקל הבריאה החדשה ניתנה חיות חדשה לכל הבריאה ,עלינו להתבונן שבראש עדות של היודע תעלומות לב שלא ישוב עוד לאותו
רק להעמידה על תלה ע"י עסק התורה וקיום המצוות, השנה הוא יום הדין לכל הבריאה כולה לפי שבו נידון החטא לעולם .רק כיון שבימות החול יש יותר שאור
ונזכה לגמר חתימה טובה ולשנת גאולה וישועה מתוך האדם וכל הבריאה בשבילו נבראה ,כמ"ש "בראשית שבעיסה ,והיצר הרע יותר בעל הבית לא די לתשובה
רחמים וחסדים מגולים אכי"ר. ברא אלוקים" בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל באמירה פשוטה של 'חטאתי' ,כי צריך ללחום
ביצר הרע המכסה ומפתה את אור הנשמה בימות
החול ,וטובה מרדות בתוך לבו של אדם ,יותר מכמה
דבר אחד שכן נברא בשבת קודש עצמה ,והוא התשובה. רצוננו לעשות רצונך .ולפי''ז מבאר רבי צדוק את מעלת מלקויות ,שבלי הכאות אי אפשר לבטל היצר הרע
ואף שהתשובה קדמה לעולם ,הכונה רק על תשובה שבת שובה ,שבזה היום הקב”ה מעיד עלינו בקל בוידוי המכסה תעלומות לב עד שיעיד עליו יודע תעלומות
שעל עונות קלות כמו אמרו חז”ל ‘עבר על עשה ושב, פה בלי יגון ואנחה .באופן של שמח וטוב לב בבחינת שלא ישוב לאותו החטא לעולם.
אינו זז משם עד שמוחלין לו' ,תשובה כזו היתה קודם של ‘טוב להודות להשם’ ,שמודה שלא הלך בדרך הטוב
לעולם ,כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אבל מהיום והלאה כבר כן ילך בדרך הישרה ולא ישוב בשב"ק מאיר הפנימיות הטהורה של האדם
שלא יעבור עבירה על מצות עשה שאי אפשר לחיות לאותו החטא לעולם. אבל בשבת קודש שמאירה נשמת האדם ביותר,
בלי ביטול תורה ,אך התשובה על עבירות קשות מאד ומסיים רבי צדוק הכהן זי''ע שבאמת הועילה וכמ”ש בזה”ק ששבת היא יומא דנשמתא ,ומתברר
רח”ל ,תשובה כזו לא קדמה לעולם .ולכן רק ביום השבת תשובתו של קין ,בתשובתו שהיה גונב דעת עליונה ויצא בה ביותר הפנימיות שרצוננו לעשות רצונך .שהרי
עצמו לאחר שראה השי''ת שאדה”ר נכשל בחטא עץ שמח וטוב לב כיון שמצד נשמתו בוודאי העיד עליו יודע בשבת קודש אפילו עם הארץ ירא לשקר ,וממילא
הדעת ,וחז”ל גילו שהיה כלול בזה מינות ואפיקורסות תעלומות שלא ישוב עוד לאותו החטא לעולם ,ולכן יכל כשיהודי מתודה בשבת קודש ,די לו בוידוי פה ,ועל
ועוד ענינים נוראים ,לזה לא היה די בתשובה שקדמה קיין לזכות שכל הדורות כולם הם נכדיו ,שהרי נעמה תשובה של שבת אמר הכתוב ‘כי קרוב הדבר אליך
לעולם ,ואז בש''ק עצמו כביכול חילל הקב”ה את השבת אשתו של נח היתה אחות תובל קין ,נכדו של קין והוא מאד’ במצות התשובה ,כי אין לך קל יותר מלהיות
וברא בה בריאה מיוחדת את התשובה גם על עונות שורש מחצית נשמות ישראל. בשבת במצב של ‘לא ישוב לאותו החטא לעולם’ ,כך
קשים ,משום פקוח נפש .וזה שנאמר ‘ויכל אלקים ביום הוא מצד נשמת האדם ,שאז היה צריך להתיירא גם
השביעי’ ,גם ממלאכתו שעשה ביום השביעי .ונמצא ונפלאים דברי האמרי אמת מה שכתב במאמרי בשבת מלשוב בתשובה בלי צער עמוק אלא שמח
שכח זה של תשובה על העונות הכי חמורות שנברא התשובה שזהו טעם שהבינונים עומדים ותלויים עד וטוב לב .וזה שכתוב בקין ‘יצא כגונב דעת עליונה’,
בש''ק היה זה ב’שבת שובה’ הראשון לאחר יום בריאת יום הכיפורים ,כדי שיהיה להם ‘שבת שובה’ באמצע, שאמר קין לאביו ,מה אתה מתייגע כ”כ במימי הגיחון
אדה”ר שזה היה ר”ה הראשון. והשבת ישנה את המציאות שלהם ,שבו תאיר נשמתן לייסר את גופך ,אמור להקב”ה שאתה שב בתשובה
ועל זה אמר אדה”ר לקין ,אני ידעתי רק מהתשובה ויוכלו לשוב בקל ,ובאמת יעיד עליהם יודע תעלומות ודי בזה .ועל זאת היה אדה”ר מטפח על פניו‘ ,כך
שקדמה לעולם על עבירות קלות ,לא ידעתי שגם על שלא ישובו עוד לאותו החטא לעולם .כי מצד נשמתן הוא כוחה של תשובה ולא הייתי יודע’ ,והחל לזמר
עונות חמורות כאלה ברא הקב”ה עוד תשובה משום באמת לא יחטאו עוד. ‘מזמור שיר ליום השבת’ ,שבו מאיר התשובה של
פקוח נפש ,לכן עמד וזימר ‘מזמור שיר ליום השבת’ ,על וחידוש נוסף בנוראות שבת שובה כותב מהר"ש קין ,ותיכף מזמר אדה”ר ‘טוב להודות להשם’ ,היינו
אותה שבת שובה הראשונה בעולם שבה ברא השי''ת קלוגר בספרו חכמת התורה בפרשת בראשית שכתב על שטוב להודות וידוי דברים לפני ה’ ,שמהיום והלאה
את כח התשובה גם על עונות חמורות .ועי''ז אין מצב דברי המדרש הנ”ל שלכאורה צ''ע ,מש”כ ויכל אלקים לא יחטא ,שקאי על ש''ק שאז לא יעיינו בלבו אם
שח''ו יהיה יהודי שלא יוכל להגיע לשלימות נפשו על ביום השביעי כל מלאכתו אשר עשה .שהרי כלה מלאכתו באמת לא יחטא עוד ,כיון שהיא יומא דנשמתא,
ידי כח התשובה. ביום השישי ולא ביום השביעי .ומבאר המהרש''ק שיש ומאיר בו נשמה יתרה ,וכל יהודי נמצא במצב של
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א יום כיפור
סוכה שאין הגשמים יכולים להכנס שם תפילת ערבית :בהגיע עת לעמוד בתפילה יתן אל אף שביום הזה יכפר עליכם מ"מ לפני ה' צריך
בארצות אירופה יורדים גשמים רבים בסוכות ,והרבה יהודים ליבו לפני מי הוא עומד להתפלל ותוקף קדושת היום להיות תטהרו והמבעט בו ומחשב מה יועיל לי יום
מתבטלים משום כך מקיום מצות סוכה ,יהודי המציא פטנט לסכך לטהר מכל חטא ועוון ופשע ולכן צריך לטהר עצמו כיפור זה אינו מכפר לו ע"כ נביא כאן פסקי הלכות
בקנים חצויים שמונחים זה לצד זה ,ועליהם מניחים חציי קנים ולהסיר מלבו כל מחשבות והרהורים שבעולם )מטה והליכות,בעניני יו"כ וא"א לפרטם כי רבים הם ע"כ
בצורה הפוכה אבל לא ממש עליהם ,אלא ביניהם ,באופן שאין אפרים סי' תרי"ט( נביא קצת מהם ,ובעיקר השכיחים שאינם כ"כ ברורים
הגשמים יכולים להכנס לסוכה ,ואם מניחים אותם בצורה קצת להאכיל לקטנים :קטן שלא הגיע לחינוך אין וידועים .ונסדרם לפי סדר היום .אך קודם נפרט כמה
משופעת ,הגשמים יורדים לחוץ ,ונשאלת השאלה האם סוכה כזו צריך לצמצם ולחשב האם צריך אוכל) .דמצינו לאסור הלכות מערב יו"כ.
כשרה ,כיון שאין הגשמים יכולים לרדת לתוכה] ,ולכאורה יש לזה לתת לו כוס שהחיינו רק מצד אתי למיסרך( .ויש שהחמירו בזה מנהג הכפרות :טעמו :או מטעם תשובה שיתעורר
ראיה מסוכה דף יד[. )מנח"ח כה"ח( .ממתקים :יש שהחמירו שלא ליתן להם שכל המעשים שעושים לכפרה היה ראוי לעשות
ממתקים בידיים או לומר להם לאכול )תשובות והנהגות(, )ספה"ק( ,או מטעם זכר לעקדת יצחק )מט"א( ,או מטעם
תשובה לשאלה משבוע שעבר ומנהג העולם להקל. לבטל דינים כשעיר המשתלח )כה"ח( .ונוהגים ליקח
השאלה בקצרה :איך יתכן שנים שיושבים בסוכה ,וכל אחד יוצא רחיצה :שחרית :נעגל וואסער -עד קשרי אצבעותיו תרנגול לכפרה דבלשון הקודש נקרא גבר כמו האדם
ידי חובה ומקיים מצות סוכה ,אבל אין אחד יכול להוציא את ולא יכוין להנאת רחיצה .נגע במקומות המכוסים )לבוש( .המנהג ליקח לכל אחד ואחד )האריז"ל( .ואם אין
חבירו בברכת לישב בסוכה? או חופף ראשו ,י"א דנוטל עד סוף קשרי אצבעותיו ידו משגת יכול ליקח זכר לכמה זכרים וכן נקבה לכמה
תשובה :כתב הרא"ש )פ"א סימן לג( שאם יש באמצע הסוכה )שועה"ר( וי"א רק אותו מקום שנגע )מ"ב( .נכנס לביהכ"ס: נקבות )מ"א( .אם לקח בטעות זכר לנקבה וכן להיפך,
סכך פסול בשיעור ד' טפחים ,ויש לו בצד ג' דפנות בשיעור ז' אם נוהג תמיד לטול ידיו לאחר יציאה מביהכ"ס לכו"ע א"צ ליקח אחרת )א"א מבוטשאטש ,מהדו"ת(.
טפחים ,הרי יש לו סוכה כשרה ,אבל גם בצד השני למרות שיש יכול ליטול ,ואם אין דרכו בכך נחלקו הפוסקים )מט"א מ"ב זמנו :לכתחלה בעריו"כ )טושו"ע( באשמורת אחרי
לו שם רק שני דפנות ,אם יש מהדופן שכנגד פחות מד' אמות עד א"א( .ויש לדון בבתי כסאות שלנו שרק חומרא ליטול סליחות ,דאז הרחמים גובר )אריז"ל( .ויש נוהגים קודם
לאחר הסכך הפסול ,גם הסוכה הזאת כשרה ,כיון שיש לה שלש האם מותר ,ומנהג העולם להקל ליטול .לתפילה :נחלקו סליחות )חת"ס מנהגים( .עשייתו :סדר עשייתו כפי הנדפס
דפנות על ידי דופן עקומה. בזה )מ"ב ,מ"א( והנכון שיטנף ידיו ע"י נגיעה במקומות בסידורים .העושה כפרות לאחרים ראוי שיקדים
וכן פסק הרמ"א )או"ח סימן תרלב ס"ב( אם נשאר שיעור סוכה המכוסים ובזה לכו"ע נוטל פ"א עד קשרי אצבעותיו. לעשות לו )סידור של"ה שיבוא זכאי ויכפר( ,ואינו מעכב.
במקום אחד ,המקום ההוא כשר .וביאר במשנ"ב )סימן תרלב ס"ק טו( ניגוב :יש המחדש לומר דצריך לנגב מיד בכדי למנוע ועושים בעוף כדוגמת ד' מיתות בי"ד )מט"א( כל אחד
דהא יש לו ג' דפנות ,אבל חלק החצון שמעבר השני פסול דהא הנאת רחיצה )טל תורה להג' מאיר אריק וזה הסיבה שהיה חיוב כמנהגו .שחיטת העוף :לא יחזיק את העוף כשהוא
אין לה כי אם שתי דפנות ואם יש פחות מד"א מדופן האמצעי לכה"ג להסתפג( .אולם לא מצינו בפוסקים שהחמירו בזה. חי כנגד השוחט )שו"ת בית אפרים מטעם צעב"ח( .נמצאת
עד סופו של הסכך פסול ,אף חלק החצון כשר דאמרינן דופן בשמים :טוב ליקח מעט בשמים ביוה"כ ומשעה לשעה טריפה א"צ ליקח אחרת )א"א מבוטשאטש וכן נהג שבט הלוי(.
עקומה עד שם .וגם החלק השני כשר דהא בשבילו אין אומרים יריח בו ויברך כדי להשלים מאה ברכות )סדר היום( .וכדי וי"א שצריך ליקח אחרת )שו"ת תורה לשמה( .ואם נתנבלה
דופן עקומה. שלא ליכשל בברכה לבטלה נפרט כמה דינים בברכת בשחיטה יקח כפרה אחרת )שם( .נתינת מאכלים
וכתב בקרבן נתנאל )אות ק( שאינו יודע למה הרא"ש היה הריח (1 :כשיש לו תערובת מיני בשמים של "עצי" לתרנגולים :המביאים תרנגולים לבית לצורך הכפרות
צריך להעמיד את הציור באופן שבצד אחד יש סוכה כשרה ,ובצד ו"עשבי" ו"מיני" ומברך על כל אחד בנפרד אם לוקח יקדימו לתת אוכל לתרנגולים )שו"ע קס"ז(.
השני אין סוכה כשרה והיא נכשרת על ידי דופן עקומה ,והיה יכול ציפורן למיני יזהר להקדים ולברך תחילה ברכת מיני כיסוי הדם :המנהג בכמה מקומות בעיו"כ בעת
להעמיד הציור גם באופן שהסוכה נחלקת לשנים לארכה ,ואין על הצפורן ,ואח"כ יברך על העצי והעשבי ,דאם הקדים מנהג הכפרות לקיים המצוה של כיסוי הדם ,ונפרט
בכל צד של הסוכה ג' דפנות ,אבל יש פחות מד' אמות לכל אחד ובירך על עצי ועשבי יתכן שנפטר כבר הציפורן(2 . כמה פרטי דינים בזה וכדלהלן.
מהדפנות שאמנם הם נחשבות לשתי סוכות ,אבל כל סוכה היא אחר שבירך פ"א על כל מין ,שוב אינו יכול לחזור ולברך
כשרה ,כיון שיש לה שלש דפנות על ידי דופן עקומה. כיסוי בעפר :מהפסוק וכסהו "בעפר" למדו חז"ל
זולת בשני אופנים :א[ שעושה שינוי מקום חוץ לביתו שצריך כיסוי מלמטה לפני שפיכת הדם ,ולאחריה
אמנם במנחת שלמה )תנינא סימן נו אות ב ,הליכות שלמה פ"ז ס"י( כתב וחוזר ונכנס ונוטל בשמים אחרים אפי' מאותו המין.
שיש הבדל גדול ביניהם ,כי בציור הרא"ש יש בסוכה אחת סוכה )שו"ע יור"ד כ"ח ,ה( ע"י הנחת עפר בעצמו .ואם כבר מונח
ב[ שמחליט בדעתו שלא יריח הבשמים במשך כמה שם עפר צריך לומר בפה 'עפר זה יהיה לכיסוי הדם'
כשרה בלי דופן עקומה ,וממילא לא איכפת לן שהסוכה השניה שעות וזה הנקרא היסח הדעת )מ"א מ"ב(.
נכשרת על ידי דופן עקומה ,ולכן אי אפשר לפסלו בגלל שהשני )ש"ך שם( .ובדיעבד אם עדיין לא כיסה מלמעלה ,יש
שחרית :כל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם, לחוש להחמיר ולגרר וליתן הדם לתוך עפר שהזמינו
מחשיב את הסוכה שלו כדופן עקומה ,כיון שההלכה למשה
כתב רב יהודא החסיד ורב האי ורב שרירא גאון, )לחוש לשיטת שמחמירות )שו"ע שם ס"ה( .במקומות שעושים
מסיני באה להכשיר את הסוכה ולא לפסלו.
"ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג כיסוי הדם ציבורי שכל אחד מכסה על עפר של חבירו
אבל באופן שאין בכל חלק מהסוכה שלש דפנות ,כגון סוכה
בתפילתו ואין לו שטן ופגע רע בר"ה ויו"כ ואויביו הנכון להדר שכל אחד יניח עפר מלמטה לפני השחיטה
שיש לה שלש דפנות ,ויש סכך פסול באמצע הסוכה בשיעור
נופלים לפניו וי"א אף יצה"ר משלים אתו" )מטה משה מטעם כמה סיבות )יעוין בדרכ"ת שם סקל"ח( .ובדיעבד יש
ד' טפחים שמחלק את הסוכה לשנים ,ונמצא שבכל צד שישב
תלמיד מהרש"ל(. לסמוך על הרבה פוסקים שמתירים וסומכים על העפר
בסוכה ,אמנם יש לו שיעור של ז' טפחים ,אבל אין לו שלש
דפנות ,כי הדופן השלישית אינה נחשבת לו כדופן ,בזה לא מצינו קריה"ת :כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או שהוכן לראשון .ברכתה :יאחז העפר ביד ימינו )ואיטר
שיוכלו שניהם לשבת בסוכה ,כי אולי כל אחד הרי מחשיב את מוריד דמעות עליהן מוחלין לו על עוונותיו ובניו אין בשמאלו( ,ויברך "אשר קדשנו וכו' על כיסוי דם בעפר",
הסוכה של השני כדופן עקומה ,ואין לאחד מהם סוכה כשרה מתים בחייו .והעיקר בזה שעי"ז יתן לב לשוב מעבירות ואם לא בירך לפניה נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך
בלי דופן עקומה ,ומנין שיוכלו שניהם לשבת בבת אחת בסוכה, שבידו )מט"א(. אחריה )תבו"ש פר"ח( .וסב"ל אין מברכין על מצוות כיסוי
מוסף :ישתדל אדם ללמוד קודם תפילת מוסף את הדם אא"כ בדק השוחט הסכין אחר השחיטה )שו"ע שם
כאשר זה תרתי דסתרי ,שלגבי כל אחד השני יושב בסוכה פסולה.
אמנם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל )הערות לדף ד ע"א( כתב שגם סדר העבודה שיבין אחר מה שאומר )מט"א(. סי"ט( ,וצ"ע דאין המנהג כן.
באופן כזה שניהם יכולים לישב בסוכה ,ומה איכפת לן שלגביו נפילת אפים :כשנופלים על פניהם בעלינו לשבח אכילה עריו"כ :נחלקו הפוסקים אם יש מצווה גם
הסוכה הוי דופן עקומה ,והוא יושב תחת דופן ,כיון שכל אחד ובסדר העבודה יש להיזהר להפסיק בבגד או בד"א בין בלילה )של"ה מ"א( .שיעור אכילה :יש המחדש לומר
יושב תחת סוכה כשרה ,אבל יש לדון אם יכול להוציא זה את פניו לקרקע )רמ"א סי' קל"א ס"ח ומ"ב שם( ואפשר להפסיק דצריך כותבת כדא"פ )מנח"ח( ,ולשיטתו אף שתיה
זה בברכת לישב בסוכה ,כיון דהוי תרתי דסתרי ,דלכל אחד מקום אף בכנפי הטלית דליכא בזה ביזוי מצוה )מטה אפרים סי' מלוא לוגמיו בב"א ,וי"א שיוצאים מצווה זו אף בסתם
חבירו הוה מקום פסול .ואף על פי שבודאי יכול אחד להוציא תרכ"א סי"ד וצ"ע משו"ע סי' כ"א דיזהר שלא יגרור ציציותיו על הארץ אכילה ושתיה )כת"ס( .מצוות צריכות כוונה :נחלקו
את חבירו היושב בסוכה אפילו שהמברך נמצא חוץ לסוכה, ויש לחלק ואכ"מ( הפוסקים האם מצוות אכילה עריו"כ מה"ת )פר"ח( או
מדין ערבות ,אבל כאן שלכל אחד מקום חבירו הוה מקום פסול, נעילה :יזדרז מאוד בתפילה זו כי תכלית כל עשי"ת מדרבנן )שועה"ר( ,וצריך לכוון לשניהם .פת :אין חיוב
ולמברך ,חבירו יושב מחוץ לסוכה ,בכה"ג י"ל דהוה תרתי דסתרי הוא יו"כ ותכלית יו"כ היא תפילת נעילה ,שהכל הולך לאכול דווקא פת )שו"ת שבה"ל(.
ולא יוכל להוציאו .וביאור הדברים ,שהרי הוא אינו מוציאו מדין אחר החיתום ,ואם לא עכשיו אימתי )מ"ב( .חכם ווידוי :דעת הרמב"ן דאע"פ שהתוודה במנחה צריך
ערבות ,אלא שהוא מברך ומוציאו מדין שומע כעונה ,וכיון שלגבי לב יקח מצוות :באמירת קידושא דסידרא מקיים להתוודות שוב בכניסת היום ,ויש להחמיר כשיטה זו
מקום ישיבתו של השומע המברך הוא חוץ לסוכה יש לעיין אי ב' מצוות תלמוד תורה קידוש השם )רש"י סוטה מ"ט(. לכן המנהג לומר תפילה זכה )מ"ב(.
יש דין שומע כעונה] .ויש לדעת שסוכה כזו הוא דבר מצוי בכמה וחתמינו :טעה ואמר וכתבינו במקום וחתמינו אי"צ הדלקת נרות :אם אשתו אינה מדלקת בביתו אלא
בתים שיש להם מרפסת ברוחב שבעה על שבעה טפחים ,ויש לחזור )שו"ת שבה"ל(. בבית חמיו והוא ישן בביהמ"ד ,יש לו להדליק בעצמו
להם מזגן בסוכה שרוחבה 32ס"מ על 32ס"מ ,שזה ד' טפחים מוצאי יו"כ :קידוש לבנה :מקדשין הלבנה מיד ולא מועיל נר החיים דאינו עשוי ליהנות.
והיא חולקת את הסוכה לשנים ,ולפעמים אין בשתי חלקי הסוכה ואי"צ לטעום קודם )רמ"א(. כל נדרי :יש להסביר לנשים מה שאומרים בכל נדרי
ג' דפנות ,רק בצירוף דופן עקומה ,ונמצא שחלק מבני הבית שתיית מים :אשה שקשה לה להמתין לבעלה עד על פי פשוטו ,כדי שיבינו מה שאומרים ויועיל להם
יושבים בסוכה א' ,וחלקם בסוכה ב' ,ויש לדון אם יכול להוציאם שישוב מביהכ"נ יכולה להבדיל לעצמה )שו"ת שבה"ל(. על הנדרים שידורו במשך השנה .שמחת התענית :יש
ידי חובה בברכת לישב בסוכה ,וגם בשנתו ,צריך להזהר לישון ואם נמנעת מלעשות הבדלה בעצמה ,יכולה להקל בלי לשמוח עם כל רגע שמתענה ביום הכיפורים )יסוש"ה
כשראשו ורובו בסוכה אחת[. הבדלה )הגרמ"א פריינד(. ויעוין שם דבריו המתוקים(.
ג
להתענג בעקבותיהם
של צדיקי הדורות צוף נחי>ל סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
עיר אחת ושתי הסתכלויות הרה"ח ר' חיים גולדשטיין שליט"א
בחדר ההמתנה שלפני חדר קודשו של כ"ק הריי"צ מליובאויטש ואכן למחרת מיד אחר תפילת שחרית ,הגיע מסירות נפש למען הזולת
ישב ר' אליקים והמתין לתורו להיכנס לפני הרבי .כמידי תקופה עשה לביה"ח להודיע לרבינו זי"ע את הבשורה הטובה. סיפר לי אבי המשב"ק זכרונו לברכה אשר שימש
הוא דרך ארוכה מהעיר דיסנא שבערבות רוסיה אל ליובאויטש והנה כשרצה להיכנס לחדרו היו שם רופאים ,אבל בלב ונפש במסירות ללא ליאות את כ"ק מרן זי"ע עד
לחלות פני רבו .הגבאי קרא בשמו והחווה לו שיכול להיכנס. כיון ששמע המשמש שהגיע לבשר בשורה טובה יומו האחרון במשך עשרים שנה לערך )וכמים פנים אל
אליקים נכנס ל'יחידות' בפיק ברכיים ובחרדת קודש ,הוא הגיש נתן לו להיכנס לרבינו רק לכמה רגעים .והנה כשראה פנים הראה חביבות וקירבה יתירה אל אמו"ר ז"ל ואכמלה"ב( ,שפ"א
פיתקא ו'פדיון נפש' לפני הרבי ,ואז נשא הצדיק את עיניו ושאל: אותו רבינו זי"ע הסתכל עליו עם פניו חוורות ממש, קרא לו כ"ק מרן רבינו זי"ע וביקש ממנו שבאם ירצה
טוּהט זִ יך אוּן דיסנא? – מה קורה בעיר דיסנא ,ספר נא לי "וָ ואס ְ וכמצפה לשמוע ממנו דבר מה .מיד ניגש אליו האברך אחד להיכנס אליו בכל משך שעות היום ,שאל יעכבו
מה המצב שם ,איך נראים החיים היהודיים והתורניים". הנ"ל והודיע לו שבעזהשי"ת נולדה לו בת .וכששמע אותו אף רגע אחד ,והיה מוסיף שגם בשעה כשיאחז
"ברוך השם – רבי" ,השיב אליקים ונהרה על פניו" ,חסדי ה'. זאת בירך אותו בהתרגשות בקול "מזל טוב ,מזל טוב, באמצע האכילה או באם יקרה שנרדם על כסאו,
החיים בעיר מתנהלים על מי מנוחות ,בית המדרש מלא מפה אל מזל טוב" ,ולאחר כמה רגעים כשהתאושש קצת ,פנה שיראו להעירו משנתו.
פה בתפילות המתחילים בזמנם עם רוב מנין ובנין של בני העיר אליו בשאלה "ווען איז דאס גישען" )מתי זה קרה( וענה כי
בערך בשעה אחד באמצע הלילה נולדה .מיד הרצינו והוסיף לבאר טעמו ונימוקו ,ע"ד מה דאיתא
המשכימים לבוא לביהכ"נ ,שיעורי תורה וקביעות עתים מתקיימים
בכל יום ויום ,אנשי המקום מקיימים צדקה וחסד והכנסת אורחים פניו הק' ושאל אותו כמקפיד על הדבר" ,אם כן מדוע במדרש )הובא בתנא דבי אליהו רבא פרק ל ,יח ועוד( דכשתפסו
ביד רחבה ובנפש חפצה ,אין פרץ ואין יוצאת בעיר שכולם יראים לא הגעת להודיע" .התנצל הלה בפניו שאכן הגיע ,וכיון את רבן שמעון בן גמליאל ואת רבי ישמעאל כהן
בּוֹרך ושלמיםַ ,א ַהה כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושיםְ , שראה שרבינו לא היה ער היה ירא להעיר את רבינו. גדול להריגה ,היה רבן שמעון בן גמליאל בוכה ,ואמר
השם ,חסדי ה'". אולם ראה שעדיין לא נתיישבה דעתו של רבינו מזה לרבי ישמעאל מפני מה אנו נהרגין ,כעובדי עבודה זרה
הרבי הודה לו על המידע שמסר ושלף מהמגירה מטבע נכבדה כלל ,והתפלא מאוד .עד שאמר לו המשמש ששהה וכמחללי שבתות וכאוכלי נבילות וטריפות ושקצים
של חמש רובל ונתן לו בברכה ובמאור פנים. עמו במשך הלילה שהקויטל היה סמוך למיטתו של ורמשים תהא מיתתנו .ענה לו רבי ישמעאל נכנסנו
• רבינו זי"ע כל הלילה ,ובמשך הלילה קרא רבינו את לבית המרחץ ,או לפעמים נפנינו לאכול ולשתות ,ובאו
הקויטעל הרבה פעמים ,ובבוקרו של יום שאל אותי באותו פעם אנשים שרצו להיכנס ,ואמר להם השמש
כמנהגם של חסידים ,אחר צאתו מה'יחידות' ,הסבו עמו ידידיו
שלנו אין השעה פנויה לנו וכו' עיי"ש ) .ובמקום אחר
ורעיו ל'פארברענג' לשמוע ולהחכים מה היה אתו ב'יחידות' ,ע"מ רבינו האם הגיע האברך הנ"ל באמצע הלילה להודיע...
ללמוד מכל הגה שיוצאת מפי רבם דרכי תורה הדרכה וחסידות. במדרש מבואר שהוא אמר בעצמו המתן לי עד שאסיים אכילתי עיי"ש(.
בין היושבים שם היה ידידו משכבר הימים ר' חצקל שהגיע אף היצר בצרת ישראל עד דכדוכה של נפש ולכן היה מוסיף רבינו זי"ע שמהמדרש הזה רואים עד
הוא מהעיירה דיסנא ועוד לא הספיק להיכנס לקבלת שלום אצל פ"א הוצרך רבינו זי"ע לנסוע לביה"ח רק למשך היכן חומר הדבר ,ואשר על כן יודיעו לי אף כשאוחז
הרבי .מששמע את דברי אליקים מה נשאל ומה השיב ,קרא אליו כמה שעות לעשות לו בדיקות ,וכחצי שעה קודם באמצע אכילתי וכדו'.
ברוגז"ִ :די ִליגֶ ענֶ ער! שנינו הרי יודעים מה המצב האמיתי בדיסנא, שהיה אמור שישוב לביתו ,נכנסתי עם אברך א' של"ע ודכירנא שבליל שב"ק פרשת שופטים )תשנ"ד(
למה אתה 'עובד' על הרבי" ,שאל-קבע. היה לקוי באיזוהי שום חולי מסוכן .וכיון שידוע כשרצו האריך כ"ק מרן זי"ע מענין זה ואצטט רק הנוגע
"אני אכנס לרבי ואספר לו את כל האמת" – קם חצקל ממקומו לדבר עם רבינו היה צריך לדבר בקול שהיה לו קושי לענינינו " ---וביותר צריך להתעורר בענינים שבין
בחריקת ספסל ,ובלבו חשב ,אם על דבר שקר שסיפרו לרבי נתן בשמיעה ,לכן ביקש ממני האברך הנ"ל קודם שנכנסנו אדם לחבירו אשר רח"ל אפילו יוה"כ אינו מכפר
חמש רובל ,אני שאספר לו את האמת אקבל כנראה עשרה רובל. שאראה לדבר בפני רבינו ולספר על המצב שלו. עד שירצה את חבירו ,ויש פוסקים שכתבו שאין
• וכשנכנסנו התרגש מאוד האברך הנ"ל והתחיל בעצמו זה מכפר אפילו על דברים שבין אדם למקום ...ועד
"מה אומר לרבי" פכר חצקל אל ידיו בצער כאשר כפי לספר בקול חלוש לפני רבינו את מצבו שאינו בכי טוב, היכן הדברים מגיעים אפשר ללמוד ממאמר חז"ל
ישט צוּ זָ אגְ ן. עסער נִ ְ"בּ ֶ
שחשב נשאל גם הוא מה קורה בדיסנאֶ . ושיראה רבינו להבטיח לו שיחזור במהרה לבריאותו במדרש וכבר היה יוצא להריגה וכו' )המובא לעיל( ,חזינן
מצב התפילה בעיר טעון שיפור ,שיעורי התורה דלילים וחסרי השלימה .בכל עת כשדיבר האברך הנ"ל הביט רבינו שבתשובה זו נרגעה רוחו של רשב"ג שהיה פשוט
משתתפים ,מחלוקות רבות צצות חדשות לבקרים ,והרבה צרות זי"ע בהקויטל שהביא האברך ,ואני הכנתי את עצמי אצליהם שבעבור כזה חטא שאמרו המתן לי עד
ארף ַא עלפןְ ...מ ַ'ד ְיש ֶטער זָ אל ֶה ְ
ייבּ ְ
עין ושנאה רוחשות בעירִ ,די ֵא ִ לספר שוב לרבינו ,כי בדרך כלל מפאת קושי שמיעתו שאסיים אכילתי הרי הם חייבים מיתה רח"ל .וכך
ישועה"... היה שואל ומבקש מא' המקורבים לספר לו שוב .והנה אני נוהג כאשר מודיעים לי בעת שאני אוכל שאדם
אצער' אחד ונתן בידו ,והודה לו על הרבי הוציא מהמגירה 'גְ ַר ֶ מה מאד התפעלנו לראות שמיד הושיט רבינו את ידו רוצה להיכנס אלי ,אני מורה להכניסו תיכף ומיד.
דבריו ,וברכו בכל הברכות. הק' לאברך ,ובירך אותו בברכה אריכתא כדרכו בקודש, שהרי חז"ל מתבטאים כאן באופן נורא מאד ,בחומר
"תורה היא וללמוד אני צריך" -שאל חצקל בפליאה רבתי, כמו שהבין את כל המצב מתחילתו ועד סופו ]ודבר זה הדבר ,עכ"פ חזינן עד היכן צריך להיזהר לא להכביד
"איך זה שידידי שסיפר לרבי שקרים ובדותות קיבל חמש רובל, הרגשנו כמה פעמים בחוש שבעיקר על הדברים שלא ולא לגרום צער כל דהוא לשום בר ישראל בכל אופן
ואני שסיפרתי לרבי את כל האמת ללא כחל ושרק נעניתי בגראצער שהוא" ---עכדה"ק הנוגע לענינינו.
היה נוגע לו לפעול לכבוד הבורא ב"ה זה לא היה שומע,
של נחושת ,אתמהה"?!
אולם דברים אחרים הנוגע לעשות רצון הבוכ"ע אף
"ראה נא תלמידי יקירי" השיב הרבי הדרכה לדורות" ,כששאלתי, שלא לגרום צער ליהודי
כשדיברו עמו בקול נמוך היה ביכולתו לשמוע .וכן העיד
לא רציתי באמת לדעת מה קורה בדיסנא ,יודע אני שבכל מקום יש דכירנא שפ"א שאל אבי ז"ל את רבינו זי"ע
בפני הרה"צ גאב"ד מאקווא שליט"א ,ואכמלה"ב[.
אנשי צורה ולומדי תורה גומלי חסד ועובדי ה' ,ולצדם גם עשרה מדוע אינו מסכים שיחליפו את המים של המקוה
'בטלנים' שיש להם מה לתקן בעניינים רבים .אני רציתי לדעת מה כל זה כתבתי בדרך אגב ,והעיקר מה שברצוני היה
לפני שבת ]כמו בשאר המקוואות[ .נענה ואמר "מה
קורה אצלכם ב'דיסנא' הפרטית שלכם ,לאיזה חלק בעיר אתם להמשיך ,שלאחר שיצא האברך הנ"ל ,נשארתי בתוך
יהיה אם יהודי ישתהה עד מאוחר בערב שבת וירוץ
משתייכים ,כי בדרך כלל תופש את עין האדם את מה שמונח חדר רבינו זי"ע ,והרגשתי שנשתנו פני רבינו ונעשו
למקוה ולבסוף לא יוכל להיכנס מפני שאז יחליפו
ברעיוניו ,ואת מה שהוא חי עמו .כשידידך אליקים השיב לי באופן חיורות מאוד .ובכל כמה רגעים היה מוציא אנחה
את המים"...
חיובי ,הבנתי שלכל הפחות אצלו המצב שפיר ,ולכך רואה הוא את מפיו ,וקורא שוב את הקויטל ,ושוב מתאנח ושופך
הצדדים החיוביים של העיר ,לכך נתתי לו חמש רובל ,וֵ וייל ֶער ִאיז שיח בינו לבין קונו "הייליגער באשעפער העלף אללע לא הסיח דעתו מצרת איש מישראל
וערד".ֶעס וֶ ְ יודין"" ---פאר דיינע'ם כבוד וועגן" ---וכך בתוך כדי, פ"א כשהיה רבינו זי"ע מאושפז בביה"ח לניאדו
"אך כאשר ענית לי בצורה עגומה על מצב העיר ,הבנתי שכל קרא לי ,וביקש ממני ללכת להאברך הנ"ל ולהודיע לו בקרית צאנז נתני' ,ביקש אברך א' להיכנס ולבקש
מה שאמרת על העיר זה בעצם מצבך שלך ,תאמר לי איפה אתה" שיראה לעשות ג' דברים .א .שבכל מוצש"ק שיאכל ברכה על זוגתו שמקשה לילד .וכיון לא היה אז שייך
– שאל הרבי" ,מגיע לך יותר מגראצער"?! חמין וישתה חמין ,וכן שירחוץ עצמו במים חמין להיכנס לחדרו כיון שרבינו זי"ע עבר בשעה זה טיפול
]ראה שבת קיט ,ב ,ושם בפירש"י[ .ב .שידליק בכל יום קשה ,לכן ביקש מהמשמש ששהה עמו שיכניס
הספק הלימוד לשבוע הבא נר ויאמר שיהא לע"נ רבי מאיר בעל הנס .ג .שיאמר את הקויטל ויודיע זאת לרבינו זי"ע .והנה הופיע
שבוע של סוכות בכל יום קאפיטעל כ' שבתהילים למנצח מזמור לדוד. המשמש ואמר שרבינו זי"ע ביקש להודיע שברגע
ה ד ג ב א יום והוסיף ואמר שבזכות זה יבריא במהרה ועוד יבוא שיגיע הבשורה הטובה ואפילו באמצע הלילה ,שיכנס
א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,ז ,ח ,ט ,י ,יא ,יב ,יג ,יד ,טו ,טז שימור לבשר בשורות טובות. לחדרו ולהודיעו .בשעה אחד בחצות הלילה נולד
- - - - - חזרה )(5 וכעבור כמה רגעים נכנס הרופא אל חדרו ,ומיד לו בשעטו"מ ,ומיד הלך האברך הנ"ל לעשות את
ו ה ד ג ב חזרה בפנים כשראה את פני רבינו זי"ע שהיה חיורות מאוד נענה שליחותו ולהודיע לרבינו זי"ע על הבשורה הטובה,
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני ואמר שאין ביכולתם לשחרר כך את רבינו אל ביתו אולם מכיון שראה שרבינו זי"ע לא היה ער לכן נסוג
מערכת 'אשיחה בחוקיך' 0733-45-34-36
מ .פרידמן 054.847.3031
ויצטרך להתאשפז עד יום המחרת. אחור ,והמתין עד למחרת.
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
