מחמדינו · Machmideini — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בסייעתא דשמיא
גליון קע"ד
עש"ק
פרשת האזינו
שבת שובה
ז' תשרי
שנת תשפ"ז לפ"ק
סיפורי קודש ליום הקדוש שיחות יקרות
מפ"ק כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל
ווי יענעם יום כיפור האב איך נאך קיינמאל נישט עשרה מדות בצהריים ,ובינתיים נאלץ לבלות
שלש עשרה מידות
געהאט ! איך וואלט מיך געוואונטשן נאכאמאל שעות רבות בשיחה בטילה עם פקידי הממשלה
אזא יום הקדוש" ! הערביים ,בהמתנה לאותו פקיד.
געזונט לעכט
כך אמר הגה"צ רבי שמואל זצ"ל בעצמו .הוא לעת ערב כשחזר לביתו היה מלא צער ועגמת סיפר כ"ק אאמו"ר זצוק"ל אודות גודל
היה אדם גדול מאוד. נפש ,על שבימים קדושים כאלה ,ובפרט יום לפני ההתעוררות ביום שלש עשרה מדות ,שהיו כל
יום כיפור ,היה צריך לבלות עם גוים ,וכשבא הנשים מתכנסות בעזרת נשים בבית המדרש,
ערב יום הקדוש למעונו של הרה"ק ה'בת עין' זי"ע שפך לפניו את ומכינות יחד את הפתילות עבור ה"געזונט לעכט"
מר נפשו ,שכל יראי ה' עוסקים בימים אלו בתורה ליום הקדוש" ,ס'איז געוועהן א גאנץ געשעפט",
וכיפר בקודש ותפילה ומכינים עצמם ליום הקדוש ,והוא נאלץ בראשות זקינתו הרבנית חוה'לע ע"ה ,והיו
הרה"ק רבי אלעזר מנחם מענדל מלעלוב זי"ע לבלות זמן זה עם ערביים ,ואיזה יום כיפור יהיה אומרות אז תחינות ובקשות" ,און ס'געוועהן
היה הולך רבות לפקוד את קבר שמעון הצדיק לו ,ובמה יתייצב לפני קונו. דארט בכיות נוראות" .ואמר לי כ"ק אאמו"ר
ע"ה בעיתות רצון ויומי דפגרא .בין השאר הלך באותה שעה היה ה'בת עין' באמצע סעודת זצוק"ל כי בזכרונו שכאשר הלכו האנשים לבית
לשם מדי שנה בערב יום הקדוש באשמורת הערב ,והיה לפניו תבשיל של "טייגלעך" החיים בי"ג מדות ,שמעו עד לשם את קול הבכיות
הבוקר ,לערוך שם מנהג הכפרות" ,ער פלעגט [=חתיכות עיסה עם תפוחי אדמה] ,ובשמעו את העולות מבית המדרש בשעת הכנת ה"קנויטן".
דארט שלאגן כפרות" ,ונימק את טעמו ,כי שמעון דברי ר' שמואל נענה ואמר לו" :וואס ווילסטו א
הצדיק הרי היה כהן גדול ,על כן ברצונו לעשות גוטן לעכטיגן יום הקדוש" ?! ותיכף לקח את הכף
צרכי ציבור באמונה
שם הכפרות ,אצל כהן גדול שכיפר על ישראל בתקופת מגורי הרה"ק ה'בת עין' זי"ע בצפת,
ונתן לו "טייגל" מן הקערה באמרו" :עס דאס און
ביום הכיפורים לפני ולפנים. התגורר שם הגה"צ רבי שמואל העליר זצוק"ל,
וועסט האבן א גוטן לעכטיגן יום הקדוש" !
שהיה מנאמני ביתו וגדולי מקורביו ,ולימים
יראה עילאה לאחר מכן סיפר ר' שמואל שיום כיפור טוב כזה
נתעלה לכהן כרב העיר צפת.
אחרי חתונתו ישב הרה"ק מטשערקאס זי"ע לא היה לו מימיו " -אזא גוטן לעכטיגע יום כיפור
הגאון רבי שמואל היה איש האשכולות ,ומלבד
היותו גאון וחסיד ,היו לו גם ידיעות רחבות
יזכור אהבתם
בחכמת הרפואה ,והיה בידידות עם המושלים
המקומיים ,ועסק רבות לטובת הכלל ,לרווחתם
ויחיה זרעם של תושבי העיר.
שמעתי בירושלים מזקן אחד" ,א עלטערע
צפת'ער איד" ,ששמע בעצמו מפי רבי שמואל,
רופט אריין אין שפעם בעשרת ימי תשובה שלח אותו הרה"ק
ה'בת עין' זי"ע לעסוק באיזה ענין ציבורי שהיה
אפיס איבערצוגעבען צריך טיפול ,והיה צריך לסור לבית הממשלה
אייער יזכור געלט המקומית ,לפגוש שם את אחד מפקידי הממשלה
718-431-2991 107 X שהיה אמור לבוא במיוחד לשם כך לגליל ,אך
למעשה נתאחר האיש ,ולא הגיע עד יום שלש
כל דבריך בנחת מיט זיי א שטיק צייט" ,ובעזר ה' פעל אצל הפריץ, "קעסט" אצל חותנו-זקינו הרה"ק הרב [בעל
פעם בערב יום הקדוש ,לאחר סעודת המפסקת, והבטיח לשחררו. התניא] זי"ע ,והיה סמוך על שולחנו.
לפני 'כל נדרי' ,הלך הרה"ק רבי רפאל זי"ע למקוה בינתיים המתינו החסידים בבית המדרש שיכנס בהשמטות שבסוף ספר ישמח ישראל (ערב יוכ"פ
לטבול ,ובדרך עצר אותו יהודי אחד ,איש פשוט, ל'כל נדרי' ,וכבר נתאחרה השעה עד שסיים את אות ב) מובא בשמו מעשה פלא שראה בעצמו
והתחיל לשאול אותו על דא ועל הא ,ולשוחח השתדלותו אצל הפריץ ,ואז חיש מהר חזר ונכנס מגודל פחדו ויראתו של הרה"ק הרב זי"ע" .מ'קען
עמו על ענינים פשוטים ,והרה"ק רבי רפאל זי"ע לבית המדרש ,אולם כשניגש להתחיל התפילה זיך גארנישט פארשטעלן די יראה פונעם רב",
עמד לדבר עמו ולהשיב לו על שאלותיו בסבלנות חלשה דעתו ,ואמר בשברון לב" :א מויל וואס אבל כך מובא שם בשם 'הרה"צ רבי יעקב ישראל
ובאורך רוח ,כאילו אינו ממהר כלל. האט געקושט א שגץ'ל ,ווי קען עס זאגן 'כל נדרי' ז"ל' ,הוא הרה"ק מטשערקאס זי"ע:
פאר'ן אייבערשטען" ?! למרות שכל מה שעשה
לאחר מכן אמר שחשב לעצמו :הרי באגרת פעם בערב יום הקדוש עמד אחורי כסאו של
לא עשה אלא לטובת אותו יהודי היה לו חלישות
הרמב"ן כתוב תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת הרב זי"ע ,ושמע אותו מתנצל בפני החסידים
הדעת מזה ,אמנם תיכף המשיך ואמר" :נאר וואס
ל'כל אדם' ו'בכל עת' ,זאת אומרת ,אפילו אדם הרבים שעמדו סביבו ואמר :הרה"ק הרבי ר' זושא
דען" ,בפרק שירה (סוף פרק ו) מבואר שאף הכלבים
המטריד אותך בהבלים ודברים בטלים ,ואפילו זי"ע כשרק הסתכל פעם לשמים ביום כיפור,
אומרים שירה ,כלבים אומרים בואו נשתחוה
בערב יום כיפור אחרי סעודת המפסקת ,לפני 'כל "ער האט נאר אויפגעהויבן די אויגן און געזעהן
ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו (תהלים צה ,ו) ,אם
נדרי' ,גם כן יש לדבר עמו בנחת ובסבלנות ! די הימל" ,אחזו שלשול חזק עם דם מרוב פחד
כן" ,ערגער פון א כלב בין איך דאך נישט" ! ובזה
התחזק והתחיל 'כל נדרי'. ויראת ה'" ,און איך ,ווי זעה איך אויס" ? הנני לומד
תפילות היום ומתפלל ואינני מתפעל ומפחד כלל ! וכך דיבר
וזוכר חסדי אבות בגנות עצמו ,עד שהתעלף ונפל חלשות.
מכאן ולהלן חושבנא שמעתי מהרה"צ ר' מענדל מגארליץ זצ"ל -
בנוסח אחר שמעתי שסיים" :און אונז ,ס'איז
ראיתי בספר ליקוטי יהודה מהרה"ח ר' לייבל שהיה רבות בבעלזא אצל הרה"ק רבי ישכר דוב
שוין אדורך גאנץ חודש אלול ,ראש השנה ,און
היינה ז"ל (מאמרי יום כיפור) שהעתיק שיחת זי"ע ,והיה מקורב שם מאוד (ראה אמ"ט סיפורי קודש
עשרת ימי תשובה ,מ'האלט שוין ערב יום כיפור,
התחזקות מהרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע, ח"א עמ' רנ"ח)" ,ער איז געוועהן דארט א שטארקע
און מ'האט נאכנישט אנגעהויבן מורא צו האבן
"שמועס" שהשמיע לאברכים בין כסה לעשור, בן בית"" ,ער פלעגט זיך אסאך דרייען אין שטוב
פארן אייבערשטן" ! " -דער נישט מורא האבן
לפני יום הקדוש. דארט ,אין אלע גוטע זמנים" -וסיפר לי כי פעם
פונעם רב" -ותיכף התעלף מגודל יראתו.
בתוך הדברים דיבר בקדשו בענין סור מרע ועשה בערב יום הקדוש לפנות ערב ,קודם 'כל נדרי',
טוב (תהלים לד ,יד) ,שגם אם נכשל אדם בעבירה ח"ו, רצה לדעת מה עושה כעת הרה"ק ,והתגנב לחדרו פדיון שבויים
הקדוש" ,ער האט זיך אריינגעכאפט" ,וראהו יושב פעם היה איזה "ארענדאר" שחכר "קרעטשמע"
צריך להימנע אח"כ מלחשוב על העבר ולהרהר
על מקומו לבוש עם ה"קיטל" ומעוטף בטליתו, מהפריץ ,וכשלא היה לו לשלם דמי חכירותו
על מה שעשה ,רק יתחזק ויזדרז להמשיך תיכף
מוכן לצאת לאמירת הדרשה בעזרת נשים ובבית השליך אותו הפריץ לבית הסוהר עם כל בני
הלאה בעשיית הטוב" ,מ'טאר נישט מאכן קיין
המדרש כנהוג בבעלזא ,ועל פניו ארשת רצינית משפחתו ,והיה מצבם בכי רע.
חשבונות ,נישט טראכטן וואס איז געוועהן
מאוד ,ומסביבו עמדו בניו וחתניו הקדושים,
פריער ,נאר טראכטן פון יעצט און ווייטער" ,כי בערב יום הקדוש לפנות ערב ,לפני 'כל נדרי',
ואז הוציא מכיסו "טאביק פושקע" של הרה"ק
זה הוא עצת היצר ,שמפתה את האדם לחשוב על נודע להרה"ק רבי משה לייב זי"ע שאותו פריץ
מאפטא זי"ע שהיה לו בירושה מאמו הרבנית ע"ה
העבר" ,דער בעל דבר לייגט אריין אין א מענטש עובר כעת סמוך לעיר ,מיד לקח "פערד און וואגן"
והריח בו ,וגם כיבד את כל הנמצאים ,ובתוכם ר'
ער זאל טראכטן פון דאס וואס איז געוועהן" ,אך ומיהר לעברו ,ומצאו יושב על מרכבתו יחד עם
מענדל ,לשאוף ממנו ולהריח -בבעלזא היה ענין
האמת היא שאם האדם חושב ברע מזה עצמו הוא אשתו הפריצה ובנם הפעוט .ניגש אליהם הרה"ק
להריח טאביק ביום הקדוש ,וזכורני שגם אצל
מתטנף" ,אז מ'פאטשקעט זיך נאר אין בלאטע רבי משה לייב זי"ע ורמז להם לעמוד ,ועלה ונכנס
הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע בירושלים הביאו
ווערט מען פארשמירט" ! "מ'דארף שנעל גיין לו "טאביק פושקע" על יום הקדוש -ונענה ואמר: אל המרכבה ,והתחיל לדרוש בשלומם ולדבר
ווייטער מיט התחזקות" ! "געלויבט דער אייבערשטער מיר האבן נאך זוכה עמהם בידידות ,ותוך כדי שיחתו הרעיף עליהם
וסיים ואמר אז לאברכים שלא יתעכבו וישקיעו געוועהן צו קענען עפעס אלטע צדיקים ,דעם דברי שבח וחנופה ,בפרט על בנם הקטן ,כמה הוא
עצמם באמירת 'על חטא'" ,נישט ליגן אין די 'על זיידן [הרה"ק רבי שלום זי"ע] ,דעם צאנזער נחמד ויפה מראה ,וחיבק ונישק אותו ,וכך התקרב
חטא'ס" ,אלא יאמרו אותם במהירות ,והעיקר רב" ,ואז הקיש באצבע צרדה ואמר" :און דעם והתרועע עמהם ,עד שלבסוף הסב השיחה לאותו
ישקיעו עצמם בקבלת מלכות שמים ,באמירת אלטיטשקער" [הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל יהודי הנמצא אצלם בבית האסורים ,ודיבר על
'ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו מהרה לבדך' או 'מלוך זי"ע] ,וכשאמר תיבת "און" משך התיבה בערגה לבם" ,וואס האט עטס פון דעם מאָשקע אין
על כל העולם כולו בכבודך' ,וכיוצא" ,דארטן זאל לגודל החשיבות והזכיה ,ובדברים אלו קם ויצא תפיסה" ,ואם בגלל שלא פרע את חובו ,הנני מוכן
מען מאריך זיין ,אין דעם זאל מען ליגן" ! ל'כל נדרי'. לסדר תשלומין עבורו" ,ער האט פארהאנדעלט
ב
עד שכמעט לא יכולתי להתפלל .במוצאי היום היה תלמידו של הרה"ק רבי משה ציזעס המגיד "אזא שיינער ונסלח"
שאל אותי כ"ק מו"ח זצוק"ל איך הרגשתי, מטשידנוב זי"ע ,אך הסתופף גם בצל הרה"ק הרה"ק רבי ישראל מפיקוב זי"ע ,בן הרה"ק
וכשאמרתי שהייתי חלש ,אמר לי" :האסט דאך מבארדיטשוב זי"ע ,והיה נוהג לנסוע לראש מבארדיטשוב זי"ע ,מביא בספרו הקדוש ליקוטי
אוודאי מיט-געהאלטן ביידע תהלים'ס" ! "אין מטשידנוב ,ולשבתm1רבוn11n1 'J1pאצלהשנה ויום הכיפורים n11n1ר' זושא זי"ע שהרה"ק הרבי תולדות) nnמהרי"ן (פר' 'J1p
דער היים האט עפעס יעדער מיט-געהאלטן ,i:J)Jn
לשהות u,,,,, il:t)':> 1l\!JJ
הסמוכה מגיע;nm':> 1ll'.JTT.ll
לבארדיטשוב :JlO ':>TT.J
היה n)1:J
שובה ,1:iJm u,,,,, 11::iJ':> 7lWJ nim':> 11mm :110 ':>TT.J nJ1:i
,oll!llip:tl!l ,:i, 7)7 ]l\!JN1l \!JN1 ,,om ;ip;� ']111
נדרי', שמע פעם בליל יום הקדוש ,באמירת 'כל
,oll!llip:tl!l ,:i, 7)7 ]l\!JN1l \!JN1 ,,om np,� ']111
ביידע תהלים'ס ? דער טאטע ז"ל האט געזאגט. מבארדיטשוב זי"ע.
,ll!IDll lTllCD �:,:i p"nrn,10 הרה"ק�\!} :in�ll1'TII בצל 10m lTllCDלאחר מכן
,l\!JDll על �:,:i
'ונסלח'. p•m1010 7111 :in':>ll
ניגון יפה שניגן 1'TII
אחד10m חזן
1",n ,l'.,Opl'n ,,,:,r ,,,,n 1",n 11':>:>l'i:i :J.Pl'' ,,,,n
ס'איז געוועהן א הוראת שעה'דיגע ענין .אבער פעם לאחר השבת ביקש ממנו הרה"ק נישט די ווען עולם, של "רבונו ואמר: המליץ
אלע קינדער און אלע שטוב מענטשן האבן עפעס הקדוש,•,u•nn "•i•'TMיום
אצלו על
nilOD::l שיישאר
lDMl ')nl\!1 מבארדיטשוב וואלסטו דען וואו"11l'Ml"I עבירות,
"•i•'TM געטוהן
nilOD::l וואלטןlDMl
יודן ')nl\!1
מיט-געהאלטן" ?! והורה לי לומר רק פעם אחת
מיר אייך וועלן בלייבן וועט איהר
lll))OJ. i1'17\!1i1 i1n0\!1i1 7l17 ואמר לו" :אז געהערט אזא שיינער ונסלח" ! (עיין שם (ד"ה וירח)
lll))OJ. i1'17\!1i1 iln0\!1i1 7l17
תהלים ,בלילה או בבוקר].
l!)"llnJ.
בפיוט 0"1Di11jJ'i1שכן
1nnilביי אונז",זיך דא טוט1)J.'N1\!1'lJ.
ווייזן וואס ובמדרש (ב"רl!)"llnJ. 0"1Di11jJ'i1
(סנהדרין לז). 1nnilבגמרא
זה מבוארדרך1)J.
'N1\!1'lJ.
שכתב שעל
אם ישוב מיד תקבלו l"'l □ mo )!OnJl >10::
'יעלה תחנונינו' שאומרים בליל יוהכ"פ יש שמונה תיקרי אל בגדיו, ריח l"'l
את □ nm
וירח כז) )!OnJl
כז, >10::
(בראשית הכתוב סה ,כב) על
,,,n,w n"�l')D nwnp, nm :i, m11':> nJPW 1"n,, ,,,n,w n"�l'JJJ nwnp, nm :i, >m11': nJPW 1"n,,
בתפארת שמואל מביא (פר' עקב אות ה) בשם אחיו יעלה'ס" ,ווען מיר זאגן די זיבן 'יעלה'ס גייען מיר אלא בוגדיו ,כי כאשר ישראל עושים תשובה על עוונותיהם, בגדיו
11::in,, ,mvn:i iv':> vnw, nnnw1 pww ':>1p lNl 11::in,, ,mvn:i iv':> vnw, nnnw1 11ww ':>1p lNl
הקדוש ה'ישמח ישראל' זי"ע שאמר פעם על )).7"n>)N ,□ 71
השמיני j)) nJ1:J7l
שב'יעלה' >n:110':עד 1:i':> m':>NWJJ
הימלען", 7):Jזיבן
ארויף די המקום.i"n>JN ,□':>1v ).
,v nJ1:i':>1>n:110':לפני >1:i':
ונחת רוח טוב m':>Nwn
':>J:iמהם ריח
עולה
מה שאומרים בימים הנוראים (בפיוט ונתנה תוקף) "זענען מיר אלס מקשר צום חי העולמים" ! אמנם
סלחתי כדברך
אם ישוב מיד תקבלו ,היינו כמו למשל בזמן עם כל זה סירב הרה"ק מקאמינקא לבקשתו, ביום הכיפורים האחרון של הרה"ק המגיד
ה"סעזאָהן" ,חוטפים הסחורה מיד הסוחרים ,כך ואמר שכואב לו מאוד שאינו יכול לישאר ,אך מקאזניץ זי"ע ,ימים ספורים לפני הסתלקותו,
=,,, =,,, =,,,
בחודש אלול וימים הנוראים הוא "סעזאהן" של האבן "זיי הקדוש. יום על לרבו לנסוע מוכרח הוא
',om :,;,,��,,, ',;,,:, ll'1'1' 1l:l)7 ll'nl)1:l 1.ll//l ,,om :i;,,��,,,,,;,,:, ll'1'1' ,,:i,,
חולשתו, למרותהעמודil'rn,,:i
1.ll//l ,,om
לפני :,;,,��,,,
נדרי' התפלל' ,כל
,;,,:, ll'1'1' ,,:i,, ll'rn,
תשובה ,והקב"ה חוטף אז את תשובת ישראל wcii ,, ,,, ;,•:,ncm, '"'1l'I
נישט געזוכט קיין השגות" ! wcii ,, ,,, ;,•:,no,o '"'1l'I wcii ,, ,,, ;,•:,noio '"'1l'I
הפסוק (במדבר יד ,כ) ויאמר ה' סלחתי ולפני שאמר
מידם ,וזהו שאומרים 'אם ישוב' " -אויב ער טוט ,,,,:, ,,,op,,, ii,m .,,:,i ,..,:,
כפ"ר לעמך ישראל ,,,,:, ,,,op,,, ii,mוידוע .,,:,iגלוי
של,..עולם, ואמר :רבונו ,:, ,,,,:, ,,,op,,,
כדבריך ,פתח ii,m .,,:,i ,
נאר עפעס תשובה" ,אפילו שאינו לגמרי כראוי, ·;,:, ll'rn'TPlO:l "Pl:llll? ,,,,lll ;in," o:nc ·;,:, ll'rn'TPlO:l "Pl:llll? )11:llll ;in," o:nc ·;,:, u,rn,010:i "Pl:llll? ll1:llll ;in," o:n
llll/1.:1:Jזי"ע
מסקווירא ביום כיפור אצל הרה"ק רבי דוד לפניך גודל חולשת גופי ,שהנני זקן וחולה ורתוק
'מיד תקבלו' " -דער אייבערשטער כאפט די i1'111l/i1 i1n?.:11l/i1 7l17 llll/1.:1:Ji1'1"11l/i1 i1n?.:11l/i1 7l"l7 llll/1.:1:Ji1'1"11l/i1 i1n?.:11l/i1 7l"l7
1ll"'1l"l:J
פעמים ק"נב'?.:1"1?.:li1
"1i''i1 1nn:, ll:J
תהלים, ספר 'N11ll'l:J
מסיימים פעמיים צרות
1ll"'ll"l:J?.:1"1?.:li1
היו 1l:J'N11ll'l:Jתמיד
"1i''i1ll"lni1 היות שאנכי שומע למטה ,אעפי"כ
1ll"'ll"l:J?.:1"1?.:li1 "1i''i1ll"lni1 1l:J'N11ll
תשובה פון דער האנט ארויס .ער כאפט עס גלייך l"'l tlnl?.:I onl'O ,1.:1::i l"'l tlnl?.:I כוחותיonl'O,1.:1::i l"'l tlnl?.:I onl'O ,1.:1::i
קאפיטלעך כמנין 'כפר' .פעם ראשונה בלילה, ומעתיר בשארית מתאמץ הנני ישראל,
אריין" ! ,l'n'lll n"�r,1.:l :ill/11;,1 nni :i, 11111';, :i,rl// ,,:,,, ,l'M'lll n"�r,1.:l :ill/11;,, תפילותnni,
:i, n,,,, :i,rl// עליהם כמה,,:,,, ,l'M'lll n"�r,1.:l :ill/11;,, nni :i, 11111';, :i,rl//
תהלים ,עם ואתה וכמה ומתפלל בעדם
71:ln'l ספר UlVl.:l:l ;p';, אומרים כל
Vtllll' :intll//1 71:ln'lחצות ,היו
]11/11/1 7lj;) 7Kl אחרי,UlVl.:l:l ;p';, Vtllll' :intll//1 ]11/11/1 7lj;) 7Kl 71:ln'l,lllVl.:l:l ;p';, Vtllll' :intll//1 ]11/11/1 7l
כוונות וסודות להאיר., ..,
:i,,K,o';,,v 1P
היום :i,i:i,, :,:i,o';, ,:i, lll7Kl//1.:l
כשהתחיל ובבוקר, רצון'ס7,:i ,
., ..:i,,K מבקשים
,o';,,v 1P :i,i:i,,
ה'יהי אנו:,:i,o';, ביותר ,ואין
1:i';, lll7Kl//1.:l הגדול 7,:i הבעל כח
., ..:i,,K הנך,o';,,v 1P :,:i,o';, 1:i';, lll7Kl//הרי
:i,i:i,,
בליקוטים שבסוף בית אהרן מובא שהרה"ק היה הרה"ק מופיע בבית המדרש לאמירת 'אנעים כדבריך', 'סלחתי תיבות, שתי שתאמר אלא ממך
רבי אהרן מטיטוב זי"ע אמר ,שבפיוט 'נחשב כצג "און דאס קענסטו אויך נישט טוהן" ?! והמשיך
זמירות' ,ואז התחילו שוב ספר תהלים ,ולאחר זמן
באיתון' שאומרים במוסף של יום הקדוש ,נרמזים ואמר :אולי תאמר שמחמת חוסר צדיקים
מה נכנס לחדרו והמשיך שם באמירת תהלים,
כל הכוונות והסודות של כל עבודות הכהן גדול הנך נמנע לומר 'סלחתי כדבריך' ,הלא יש לך
וכעבור שעתיים חזר לביהמ"ד לתפילת שחרית.
ביום הכיפורים. ברימנוב את הרה"ק רבי מענדל'י ,ואם בגלל חוסר
כך שמעתי מ"אלטע חסידים".
האורים ותומים ,הרי בלובלין יש לך את הרה"ק
תתקבל צלותהון [פעם ביוכ"פ לאחר חתונתי הייתי חלש מאוד,
רבי איציק'ל [הרבי מלובלין] שמאיר כמו
האורים ותומים ,ואם תאמר שחסר לך בעלי
כנחל דמעה קול צהלה ורנה שפתינו תרננה ,,om :,pil �,,, ,,p,:, w,.,,,-ro,i, u,n,;,u 1l!Pl
חולשת גופי הנני מוכן אנכי,, m
עם .,.,,, תשובה ,הנה
""'""' ;,"mffl� ,,,,,,,
אודות תפילתו של הרה"ק רבי הערש'לע ישראל ,על כן הנני כלl"':, תשובה עבור V,Ml ,,,,tלעשות
מעומק לבבינו שלוחה ברכות עד בלי די ,קדם ידידינו illl;,Oj,l/11 i"i:,
מסקווירא זי"ע שמעתי מכ"ק מו"ח זצוק"ל וידיד נפש כל חי ,העומד לימינינו בכל זמן ועידן בלב ·;,,, u,rnio,�, ממך""'"111
•in,., :m, �oi,
ונפש חפיצה ,נהנין ממנו תושי' ועצה ,דורש טוב לעמו לבעלי הורה ואז סלחתי... אמור מבקש
שביום הקדוש הגיע פעם לבית המדרש לתהלה נודע בשערים ,פה מפיק מרגליות ופנינים mvo:i :,,1,1/1:i :,nol//:i ':>Ji';,
יקרים ,מרביץ תורה בשפה ברורה ובנעימה ,ה"ה
"מארש" ,וכשסיימו קרא מנגנים לזמר ניגון
l//"'1l'l:l l:l"ll:l:i ,;,,:, 1nn:, ll:J 'Kll//'l:l
עם מחזור קטן שמחירו שתי גראשן" ,א l"'lסלחתי כדבריך' ! OMll:lה'
'ויאמר )!'OMl בקול 10,
גדול
צוויי גראשיג מחזור'ל"[ ,היינו מחזור פשוט הרב מרדכי יעקב ראזען שליט"א ,,,n,iu n"�� :"tt0'11vf .nru �, nn,'7 :i,t'W 1":-ri
7um,min,,
להרה"ק מרוזין זי"ע ill', in,111, ani,1111
הדברים כשסיפרו ,,.,., ,,p 71<1
ביותר ללא פירושים] ,ונעמד במקומו אצל לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי בנו .,,.,,,x ,o,,v ,v a:u,, a,i�, i,, n,,xw ,,,
היקר החתן המו"מ בתוי"ש כמר לייביש ני"ו נענה ואמר כי הוא מאמין באמונה שלימה
הכותל ,ועמד על רגליו כל המעת-לעת,
עב"ג הכלה החשובה שתחי' שהמגיד הק' שמע אז מפי הקב"ה שאמר
מתחילת כל נדרי ועד אחרי נעילה ,עם בת מוה"ר פינחס מיכל קאניג הי"ו
'סלחתי כדבריך' ,שאם לא כן לא היה
המחזור בידו ,בלי שום תנועה ,ובמוצאי ואלין מיליא ,יהון לרקיעיא ,ריבון עלם ועלמיא,
שהזיווג יעלה יפה יפה לשם ולתפארת ,יעלה ויצלח ממשיך להתפלל הלאה תפילת מעריב !
יום הקדוש כשיצא מצאו במקומו נחל כגן רוה וכגפן אדרת ,ויזכה לראות ממנו ומכיוצ"ח
דורות ישרים ומבורכים ,ואך קול ששון ושמחה
של דמעות וזיעה" ,א טייך פון טרערן און ישמע לעד במעונו ,אכיה"ר. יעלה תחנונינו
שווייס" ,מעוצם עבודתו הקדושה בתפילתו, הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא זי"ע
המשך בעמוד ז' >>>>
ג ב
בס”ד
הרב דוד האלבערשטאם שליט”א כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א
הרב יוסף האלבערשטאם שליט”א מוה”ר יעקב אבערלאנדער הי”ו
מוה”ר סנדר האממערמאן הי”ו מוה”ר מאיר אדלער הי”ו
הרב שלום הורוויץ שליט''א הר”ר דוד אייזנבאך ני”ו
מוה”ר שלמה הורוויץ הי”ו מוה”ר נפתלי הירצקא איליאוויטש הי”ו
להרחיב
הרב איתמר הורוויץ שליט”א מוה”ר יואל שמואל איצקאוויטש הי”ו הבנין
להצלחת
מוה”ר אברהם ברוך הורוויץ הי”ו מוה”ר מנחם איצקאוויטש הי”ו החינוך
מוה”ר שמואל שמעלקא הורוויץ הי”ו מוה”ר פנחס מרדכי ארלאנסקי הי”ו
מוה”ר משולם זושא היילפרין הי”ו הרב יעקב יחזקי’ ארנסטר שליט”א
מוה”ר יקיר הירשפעלד הי”ו מוה”ר יחיאל אלטר אשרי הי”ו
הרב יעקב יוסף הלברשטאם שליט”א הרב אברהם חיים באנדא שליט”א
מוה”ר יוסף הערמאן הי”ו מוה”ר משה מרדכי בידערמאן הי”ו
מוה”ר גדלי’ הערשבערג הי”ו מוה”ר מנחם אשר צבי ביסטריצקי הי”ו
מוה”ר אברהם יוסף וואזנער הי”ו מוה”ר חיים שלמה בלויא הי”ו
מוה”ר בעריש וואזנער הי”ו מוה”ר שמשון בלום הי”ו
מוה”ר בנימין וואזנער הי”ו מוה”ר שמעון הלל בערגמאן הי”ו
מוה”ר אלימלך ווייכברויט הי”ו מוה”ר מענדל בראנדוויין הי”ו
אלו הם
+++ההורים
מוה”ר מאיר וויינבערגער הי”ו מוה”ר משה מענדל ברוין הי”ו
מוה”ר זרח ווייס הי”ו מוה”ר יעקב הילל ברוין הי”ו
החשובים
הרב נפתלי אברהם אביש ווייס שליט”א מוה”ר יצחק דוב ברילאווסקי הי”ו
מוה”ר יוסף ווייס הי”ו ברי”מ מוה”ר יהושע העשיל ברים הי”ו
הרב ישראל דוד ווייס שליט”א הרב מענדל בריעף שליט"א
מוה”ר אליעזר ליפא ווייס הי”ו מוה”ר חיים ברעטטער הי”ו
מוה”ר חיים צבי ווייסבלום הי”ו מוה”ר יודל גאטליעב הי”ו
מוה”ר פישל ווילהעלם הי”ו מוה”ר מאיר גאלדבערגער הי”ו
ה’ עליהם יחיו
אשר
מוה”ר צבי יעקב ווילהעלם הי”ו מוה”ר שמעון גאלדבערגער הי”ו
מוה”ר אליעזר זוסיא ווילהעלם הי”ו מוה”ר מרדכי שלמה גאלדהירש הי”ו
מוה”ר יוחנן ווילהעלם הי”ו מוה”ר יוסף גאלדהירש הי”ו
הרב אליעזר וויליגער שליט”א מוה”ר משה זלמן גאלדהערש הי”ו
+הרימו
מוה”ר אהרן צבי וועבער הי”ו מוה”ר משה גאלדמאן הי”ו
מוה”ר שמעון זילבער הי”ו מוה”ר יהודה ארי’ לייב גאלדשטיין הי”ו
מוה”ר ישראל שמואל זילבער הי”ו מוה”ר יוסף גוטמאן הי”ו
+++תרומת
מוה”ר חיים זילבער הי”ו מוה”ר משה גוטמאן הי”ו
הר”ר רפאל זילבער הי”ו מוה”ר שמעון יצחק גינזבערג הי”ו
מוה”ר אברהם זילבערשטיין הי”ו מוה”ר יצחק אייזיק גליק הי”ו
קודש
מוה”ר ישראל יעקב זינגער הי”ו מוה”ר שלמה גליק הי”ו
הרב יואל משה זעלטענרייך שליט"א מוה”ר יוחנן געלב הי”ו
מוה”ר חיים זאב זעלצער הי”ו הרב משה אהרן געלדצעהלער שליט"א
הרב ברוך בנציון טווערסקי שליט”א הרב מענדל געלדצעהלער שליט"א
הרב נחמן יוסף טווערסקי שליט”א מוה”ר שמואל הערש געלדצעהלער הי”ו
הרב פנחס אהרן טווערסקי שליט”א מוה”ר יוסף גראס הי”ו
הרב ישראל שלום יוסף טווערסקי שליט”א הרב דניאל גראסס שליט"א לטובת ‘קרן הבנין’
להקמת
הרב יעקב יוסף טווערסקי שליט”א מוה”ר אהרן משה גרובער הי”ו
הרב אברהם יהושע אשר טווערסקי שליט”א הר”ר מנחם נחום גרובער הי”ו
הרב יוחנן טווערסקי שליט”א מוה”ר עמרם גרין הי”ו
שתי קומות
הרב יוחנן בן הרב יאנקל טווערסקי שליט”א מוה”ר יעקב גרין הי”ו
הרב יעקב ארי טווערסקי שליט”א מוה”ר שמואל גרינהוט הי”ו
הרה’’צ ר’ מרדכי אהרן טווערסקי שליט”א מוה”ר אברהם אבא גרינוואלד הי”ו
החדשות
מוה”ר ישראל לייב טווערסקי הי”ו מוה”ר יוחנן גרינוואלד הי”ו
הרב משה יהושע טווערסקי שליט”א מוה”ר משה שאול גרינוואלד הי”ו
הרב יחיאל מיכל טווערסקי שליט”א מוה”ר לוי יצחק גרינוואלד הי”ו
מוה”ר פנחס טווערסקי הי”ו מוה”ר מרדכי יואל גרינוואלד הי”ו
הרב אלעזר טווערסקי שליט”א מוה”ר משה גרינפעלד הי”ו
הרב שלום טווערסקי שליט”א מוה”ר עקיבא דערבארימדיגער הי”ו
מוה”ר שלמה יוסף קאסירער הי”ו מוה”ר צבי הירש נוסבוים הי”ו הרב דוד טווערסקי הי”ו
מוה”ר עמרם קארניאל הי”ו מוה”ר מאיר נוסבוים הי”ו מוה”ר אפרים זלמן טווערסקי הי”ו
מוה”ר יצחק יודא קארניטצער הי”ו מוה”ר יואל נייהויז הי”ו הרב מנחם שלמה טויב שליט”א
מוה”ר אברהם קופעץ הי”ו מוה”ר בנימין ניימאן הי”ו מוה”ר שמעון יואל טויבער הי”ו
מוה”ר אהרן קיוואק הי”ו מוה”ר שלום צבי ניישלאס הי”ו מוה”ר משה יוסף טויבער הי”ו
מוה”ר יחזקאל קיוואק הי”ו מוה”ר אברהם יהושע העשיל ניישלאסס הי”ו מוה”ר יעקב שלמה טיבערג הי”ו
מוה”ר מאיר קליין הי”ו מוה”ר יצחק סאבעל הי”ו מוה”ר אברהם חיים טיברג הי”ו
מוה”ר אליעזר זוסיא קליין הי”ו מוה”ר ישראל משה סאבעל הי”ו הרב צבי אלימלך טייטלבוים שליט”א
מוה”ר אלכסנדר סאמפאלינסקי הי”ו הרב ברוך אברהם טייטלבוים הי”ו
מאת ה' מוה”ר יהושע קליין הי”ו
יתברכו
מוה”ר יודל קליין הי”ו מוה”ר עקיבא סאפיר הי”ו מוה”ר שלמה זלמן טעסלער הי”ו
מוה”ר יצחק יעקב קליין הי”ו מוה”ר שלמה דוד סירקיס הי”ו מוה”ר לוי יצחק יאקאב הי”ו
מוה”ר אהרן זאב קליין הי”ו מוה”ר ירחמיאל ישראל סעקולא הי”ו מוה”ר טובי יואל יאקאב הי”ו
הני הורים מוה”ר משה קליין הי”ו
מוה”ר יוסף עסטרייכער הי”ו מוה”ר חיים שלמה יאקאבאוויטש הי”ו
מוה”ר משה לייב ערבליך הי”ו מוה”ר יחיאל ברוך כ’’ץ הי”ו
הנדיבים הע”י מוה”ר שלמה יעקב קליין הי”ו
מוה”ר ישראל ערליך הי”ו מוה”ר יהודה זאב כ”ץ הי”ו
הר”ר אליעזר קליין הי”ו
בבני חיי מוה”ר חיים ארי קערנקרויט הי”ו
מוה”ר אליהו קערנקרויט הי”ו
מוה”ר צבי ערליך הי”ו
מוה”ר אליעזר יהודא פאגעל הי”ו
מוה”ר שמעון אהרן כהן הי”ו
מוה”ר יעקב יוסף כף הי”ו
ומזוני
מוה”ר שמעון פאכמאן הי”ו מוה”ר יצחק יהודא כץ הי”ו
מוה”ר משה יהושע קראמער הי”ו
מוה”ר שמואל יעקב פאפיר הי”ו מוה”ר חיים לאבין הי”ו
מוה”ר ישעי’ קראמער הי”ו
מוה”ר אשר פאשקעס הי”ו מוה”ר מענדל לאווי הי”ו
רויחי
מוה”ר בנימין יוסף קרויז הי”ו
מוה”ר אברהם משה דוד פיגא הי”ו מוה”ר מנחם מנדל לאווי הי”ו
מוה”ר יעקב יהושע קרויז הי”ו
מוה”ר יחיאל פינק הי”ו מוה”ר אהרן יעקב לאנדא הי”ו
מוה”ר מרדכי יואל קרויז הי”ו
מוה”ר מנחם מענדל פיקסלער הי”ו מוה”ר שלמה זלמן לוריא הי”ו
מוה”ר יעקב יוסף קרויז הי”ו
ונחת דקדושה מוה”ר אשר לעמל קרויס הי”ו
מוה”ר יעקב תנחום פירסט הי”ו מוה”ר בנימין משה ליפשיטץ הי”ו
מכל יו”ח שיחיו הרב מאיר קריבוס שליט”א
מוה”ר ישראל נחמן פיש הי”ו הרב יוסף ירמי’ ליפשיטץ שליט”א
מוה”ר דוד פישמן הי”ו מוה”ר לוי יוסף לעבאוויטש הי”ו
מוה”ר משה קריבוס הי”ו
מוה”ר ישראל פלאהר הי”ו מוה”ר משה אלטר לעבאוויטש הי”ו
מוה”ר יואל יהושע קריינדלער הי”ו
מוה”ר שמואל אהרן פלאם הי”ו מוה”ר ישעי לעבאוויטש הי”ו
מוה”ר יחזקאל קרישבסקי הי”ו
מוה”ר הערשל פליישמאן הי”ו מוה”ר אברהם יהודה לעבאוויטש הי”ו
מוה”ר חיים אלי ראאב הי”ו
מוה”ר ישראל פליישמאן הי”ו מוה”ר שמעון לעווי הי”ו
מוה”ר אברהם חיים ראוויצקי הי”ו
מוה”ר שמעון פליישמאן הי”ו מוה”ר שמשון לעווין הי”ו
מוה”ר אברהם ראוויצקי הי”ו
מוה”ר דוד אלימלך פליישר הי”ו מוה”ר יצחק לעפלער הי”ו
מוה”ר אלטר אברהם ברוך ראזנבערג הי”ו
מוה”ר אברהם פעלבערבוים הי”ו מוה”ר יוחנן לעפקאוויטש הי”ו
מוה”ר יוסף ראזנער הי”ו
מוה”ר אליהו פעלדבערגער הי”ו מוה”ר נחמן יוסף לעפקאוויטש הי”ו
שנמנו חבריו לדבר מוה”ר בערל ראזענבערגער הי”ו
מוה”ר אליעזר פעלדבערגער הי”ו מוה”ר יונה לעפקאוויטש הי”ו
מצו מי
ה.. . הרב יחזקאל רובין שליט”א
מוה”ר יוסף פעלדבערגער הי”ו מוה”ר אליעזר לעפקאוויטש הי”ו
הרב מאיר יוסף רובין שליט”א
מוה”ר געציל פעלדמאן הי”ו מוה”ר נפתלי צבי מאסקאוויטש הי”ו
להצטרף מוה”ר משה רובין הי”ו
מוה”ר שמחה פעלדמאן הי”ו מוה”ר יהודה צבי מארק הי”ו
לרשימה הרב ישכר בעריש רובין שליט”א
מוה”ר משה פנחס רובין הי”ו
הרב שלום אלימלך פראנד שליט”א
מוה”ר יוסף פרידלנדר הי”ו
הר”ר יהודה צבי מאשקאויטש הי”ו
מוה”ר אלכסנדר דוד מייזעלס הי”ו
קדושה זו מוה”ר פנחס שווארץ הי”ו
מוה”ר שמחה שווארץ הי”ו
מוה”ר שרגא מנחם פרידמאן הי”ו
הר”ר מאיר פרידמאן הי”ו
מוה”ר ישראל מייטעלעס הי”ו
מוה”ר שלמה זלמן מייער הי”ו
שיחקק בטבלא מוה”ר אליעזר זוסיא שווארץ הי”ו
מוה”ר שלום אליעזר נח שוויממער הי”ו
מוה”ר פנחס פריינד הי”ו
מוה”ר יוסף פריינד הי”ו
מוה”ר יונה מייער הי”ו
מוה”ר יוסף מייער הי”ו
על כותל הבנין הרב פנחס אלימלך שטיין שליט”א מוה”ר ישראל פרייס הי”ו מוה”ר יעקב מייער הי”ו
מוה”ר יוחנן שטיינבערג הי”ו מוה”ר יואל פריעד הי”ו מוה”ר משה מייער הי”ו
נא לפנות אל: מוה”ר משה דוד שטיינווארצעל הי”ו מוה”ר שמואל פריעדמאן הי”ו מוה”ר אליעזר זוסיא מייער הי”ו
מוה"ר מענדל הרה"ג ר׳ יהושע יחזקאל שטראססער שליט"א מוה”ר שלמה זלמן פרענקל הי”ו מוה”ר שמואל צבי מיכלאוויטש הי”ו
זילבערמאן הי"ו מוה”ר צבי שימשאוויטש הי”ו מוה”ר שמעון פרענקל הי”ו הר”ר שלמה מיסקי הי”ו
מוה”ר חיים מאיר שפיטץ הי”ו מוה”ר בנציון פרענקעל הי”ו מוה”ר מרדכי מעזעי הי”ו
845.608.9665
מוה”ר עמרם נתן שפיטצער הי”ו מוה”ר שמואל אברהם פרענקעל הי”ו מוה”ר יוסף מענדלאוויטש הי”ו
מוה"ר אליעזר מוה”ר אליעזר שפיטצער הי”ו מוה”ר נפתלי צבי ציג הי”ו מוה”ר יודא לייב מערמעלשטיין הי”ו
פעלדבערגער הי"ו מוה”ר ישראל משה שפיטצער הי”ו מוה”ר אהרן יואל צלא הי”ו מוה”ר חיים משה מרגליות הי”ו
מוה”ר ישכר שפיצער הי”ו מוה”ר מיכאל מתתי’ קאהן הי”ו מוה”ר יעקב מרגלית הי”ו
845.245.2619
שטראם פון אנ"ש והורי התלמידות צום מעמד "קביעות
ָ
שטאק פון בנין בית שפרה
ָ מזוזה" אויף פרישן
קלאס-צימערן און ַאנדערע איינריכטונגען
ַ ראכטפולע
טיף-באגייסטערט פון רחבות'דיגע און ּפ ַ
ַ משתתפים
זא
זענען עומדים על משמרת הקודש מיט ַא ַ געקוואלן פאר פרייד
ָ האבן
לבבם ונפשם ,און ָ שעות של קורת רוח איז עס געווען די וואך
געטריישאפט ַאלעס ַאהערצושטעלן על צדַ פונדערנאנט ,ווי פון
ָ מיטצוהאלטן
ַ מאל
ווידערא ָ
ַ מאסנווייז
האבן ַ נאכט ,ווען אנ"ש ָ דינסטאג ַ
ָ
וואס
היותר טוב ,לטובת די תלמידים ותלמידות ָ האט ָאנגעהויבן וואס ָדעם קליינעם הייפעלע ָ מיטצוהאלטן דעם מעמד ַ געשטראמט
ָ
ווערן נתחנך און נתגדל אין די הייליגע מוסדות. קלאמערן ַארום אבינו רועינו כ"ק מרן ַ זיך צו שטאקן פונעםָ "קביעות מזוזה" אויף די נייע
למען בנותינו אדמו"ר זצוק"ל ,איז ב"ה אויסגעשטיגן ַא ַ
זא בנין "בית שפרה" וועלכע זענען שוין ב"ה
וואס
פארצווייגטע מוסדות ָ שיינע קהלה מיט ַ פארענדיגט כליל בהדרו ויפיו. גענצליך ַ
האבן
א גרויסער טייל פון די הורי התלמידות ָ
מאסיווער זא ַוואקסט כסדר אויף ַא ַבליט און ַ ושוב שנית לקדשה
באזוכט
האבן ַ אויסגענוצט די געלעגענהייט ,און ָ
פארנעם.ַ
קלאס-צימערן וואו זייערע קינדער ַ אין די רלאפענעם
פא ָ
ַ באריכטעט ,איז ַ ווי שוין
באקומען דעם ערליכן חינוך בדרך ישראל ַ צאלדורכאויס דעם מעמד זענען ערשינען א ָ געווארן דער
ָ געהאלטן
ַ דינסטאג נצבים וילךָ ,א ּפ
ָ
זיץ-פלעצער
ּ איבערלאזנדיג אויף די
ָ סבא, צוזאמען מיט הרבניםַ רבנים הגה"צ שליט"א, מעמד קביעת מזוזה דורך כ"ק מרן אדמו"ר
פון די קינדער א בריוועלע ָאדער ַאנדערע הגה"צ שליט"א חתני כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל, מ'האט קובע געווען די
ָ שליט"א ,ביי וועלכן
באזוכט,
דארט ַ האט ָ געדענקס-צייכן ַאז מען ָ ובני וחתני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,וועלכע שטאק פון
ָ מזוזות אויף די טירן פונעם זעקסטן
שטארק מען קוקט ַארויס אויף זייער ַ און ווי געווארן קובע צו זיין די מזוזות
ָ זענען מכובד דאן שוין געווען גענצליך
וואס איז ַ די געביידע ָ
ווייטערדיגע הצלחה צו שטייגן דרגות רמות שטאק.
ָ אויף די פתחי השערים פון דעם נייעם פארענדיגט.
ַ
מיט יראת שמים ,צניעות און ערליכקייט. לא תשבע עין לראות האט מען ָ כפאלגענדע טעג נא ָ
אין די ָ
האבן אויך ָ די משתתפים ביים מעמד פאר'ן ציבור איז געווען צוגעגרייט לייכטע ַ מאסיווע ַארבעט ,גענצליך פארגעזעצט מיט די ַ ָ
באזוכן אויף די אויסגענוצט די געלעגענהייט צו ַ טעימהָ ,אבער בעיקר איז עס געווען ביים שטאק
ָ פארענדיגן די ַארבעט אויפ'ן פינפטן צו ַ
שטאקן פון די געביידע ,ובפרט אויף ָ ַאנדערע באגייסטערונג ,צוזעענדיגציבור דער טיפער ַ פארצויגן ַאביסל לענגער ,און האט זיך ַ וואס ָָ
רעזולטאט פון דער
ַ שטאק וואו אין
ָ די פערטע מ'האט
ָ וואס
מאל לעבעדיג ָ צום ערשטן ָ האלט שוין בשטומ"צ אויך ַאצינד ווען מען ַ
שטאקן ,ווערןָ הרחבת הגבולים מיט די נייע קלאסןַ ַאלס מצליח געווען ַאהערצושטעלן, געהאלטן
ַ שטאק ,איז ָא ּפ
ָ נאכ'ן גמר פון דעם ָ
ַאהערגעשטעלט פרישע איינריכטונגען לטובת און ַאנדערע איינריכטונגעןַ ,אלעס ַאזוי שיין געווארן דער קביעת מזוזות אויף די טויערן פון ָ
לאץ
יל-פ ַ
שפ ּ די תלמידות ,א נייער הערליכער ּ קלאס-צימערן, ַ ַאהערגעשטעלט ,רחבות'דיגע איינגעלאדענט
ַ שטאק ,צו וועלכן עס איז
ָ דעם
קלאסן ,א
ַ פאר די תלמידות פון די יונגערע
ַ רידארן ,ברייטע שטיגןקא ָָאפיסעס ,ברייטע ָ גאנצער ציבור ,אנ"ש והורי געווארן דער ַ
ָ
סארט ביכער פאר די רייכע לייברערי מיט ַאלע ָ און ַאזוי ַאלע ַאנדערע איינריכטונגעןַ ,אלעס מיטהאלטן די שמחה ַ התלמידות ,צו קומען
קלאסן ,א .א .וו .פון
תלמידות פון די עלטערע ַ דעטאל ,און
ַ פארענדיגט ביז צום לעצטן ַ הרוממה.
שטארק נהנה געווען. ַ האט
וואס דער ציבור ָ
ָ ריינגעשטופט אין די בלויז געציילטע
ּ ַאלעס ַא זקנים עם נערים
היתה לראש פינה וואכן פון אומגעפער צוויי חדשים פון ווען די ָ
געווארן במשך
ָ געהאלטן
ַ דער מעמד איז ָא ּפ
האט זיך ָאנגעהויבן ביז ווען ַאלעס איז
ַארבעט ָ
וואס דער מעמדדורכאויס די עטליכע שעה ָ נאנד דורכאויס די ָאווענטכא ַ נא ַ
עטליכע שעה ָ
פיקס-פארטיג פאר די תלמידות צו
ַ שוין גרייט
האט זיך נישט ָא ּפגעשטעלט נגעגאנגעןָ ,
ַ איז ָא שטונדן ,און דורכאויס די צייט איז געווען א
קענען לערנען און שטייגן מיטן פולסטן הרחבת
וואס די חברי
שטראם פון משתתפים פון ָ ָ דער שטראם פונעם
ָ מיטצוהאלטן דעם
ַ מחזה הוד
הדעת.
געשעפט הויפנס מיט חיזוק, ּ האבן
הנהלה ָ וואס זענען
ציבור ,כלל אנ"ש יונג און ַאלטָ ,
טראץ ס'איז נישט געווען ָ מיטהאלטנדיג ווי
ַ מ'האט שוין געליינט אין די פריערדיגע ָ וויפיל געקומען ַארויסצייגן די שמחה'דיגע געפילן
האט מען אין די קיין ָאפיציעלער מעמדָ , מ'האט שוין געהערט איבער ָ גליונות ,און וויפיל מיטהאלטנדיג דעם הרחבת גבולי הקדושה פון ַ
פארנומענע טעג נישט געזוכט זיך איצטיגע ַ שטאקן,
ָ פארשריט ביים בויען די די כסדר'דיגע ָ פארנעם.
זא שיינעם ַ
די הייליגע מוסדות אויף ַא ַ
וואס יעדער
ַארויסצודרייען ,בלויז פון דעם ָ איז עס אינו דומה ראי' לשמיעה ,און דער טיפער
האט מען אויפגענומען ספעציעלן כבוד ָ מיט א ּ
געהאט די הרגשה ווי ס'איז א ּפערזענליכעַ האט
ָ געשפירט ביי יעדן
ּ האט זיךוואס ָבאגייסטערונג ָ ַ
ביים מעמד די חשוב'ע זקני ּפארי עדתינו ,וועלכע
וואס מען קען זיך נישט ערלויבן צו שמחה ָ האט עס אומבאשרייבליך .יעדער ַָ איינעם איז
מיטהאלטן
ַ האבן זיך מטריח געווען צו קומען ָ
רפאסן.
פא ַ ַ זא
געשפירט פאר א כבוד צו זיין א חלק פון ַא ַ ּ
סאמע-נאך די ַוואס געדענקן ָדעם מעמד ,אידן ָ
מ'האט ָא ּפגעגעבן דעם
ָ קהלה און מוסדות ,און
נאר געהערט פון יעדןמ'האט ָ
ָ וואס
פראגע ָ
די ַ יארן פון די קהלה און די מוסדות, בראשית ָ
וואס
הכרת הטוב פאר די געטרייע חברי הנהלה ָ
ראיעקט פוןאיינעם איז געווען ,אויף וועלכן ּפ ָ צוגעשטאנען בכל נימי
ַ צו וועלכן זיי זענען
ו
המשך מעמוד ג' >>>>
עשה למענך אם לא שלא הניח עבירה בתורה שלא עבר עליה רח"ל, אף שלא התנועע כלל כל היום" ,ער האט זיך נישט
למענינו אמנם היום ,בערב יום הקדוש ,עבר בשוק ,וראה קיין שאקל געגעבן".
הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזבוז זי"ע היתה לו תעמולה גדולה" ,אזוי ווי ס'זעהט אויס אין מארק
ביטול הקטרוג
"שארפע הנהגה" ,שלא היה לו בחדרו כסאות ערב יום כיפור" ,ושאל מה כל הרעש ,ואמרו לו:
מספרים שפעם ביום הכיפורים ראה הרה"ק
לכבד את הבאים אליו לישב ,וכאשר לעתים בא הלא עוד מעט יום כיפור בא ! ובשמעו זאת נכנס מבארדיטשוב זי"ע שיש קטרוג גדול למעלה,
אליו אחד הצדיקים או אדם חשוב ורצה לכבדו בו הרהור תשובה ונאנח אנחה אמיתית מעומק והאריך מאוד בתפילת נעילה כדי לפעול לביטול
בישיבה ,היה מורה להביא עבורו כסא לשבת. הלב" ,אוי ,יום כיפור ,יום כיפור ,און וואס איז מיט הקטרוג .בתוך כך נענתה אשה אחת בעזרת
כאשר נכנס אליו פעם הרה"ק רבי הערש לייב מיר" ,והחליט בדעתו ללכת ג"כ לבית המדרש, נשים ואמרה בתמימות :רבונו של עולם ,הרי אנו
מאליק זי"ע ,וידע מהנהגתו זו ,הביא עמו כסא ואכן בערב הגיע לבית המדרש ,לתמיהת לב כולם עומדים ומתפללים כבר כל ימי הסליחות וראש
וישב .שאל אותו הרה"ק הרבי ר' ברוכ'ל זי"ע :וכי שהכירו אותו ואת מעשיו ,אבל מכיון שכבר הרבה השנה ,ועכשיו עמדנו כל היום והתפללנו" ,אפילו
אינך יודע שאני 'חד בדרא' ? נענה רבי הערש לייב: שנים לא התפלל לא זכר את התפילה בעל פה, ביי א גזלן וואלטן מיר שוין גע'פועל'ט" ! כעבור
גם אני 'חד בדרא' ! תמה עליו הרבי ר' ברוכ'ל :איך ולחפש מחזור התבייש ,לכן נעמד באחת מפינות רגעים אחדים גמר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע את
יכול להיות שתי 'חד בדרא'ס ? אמר לו רבי הערש ביהמ"ד שלא יראו שאינו מתפלל ,ורק אחרי תפילתו ,ותיכף התפלל מעריב וסיים את עבודת
לייב :בהגדה אומרים 'חד גדיא' 'חד גדיא' שתי שכולם סיימו את התפילה ויצאו מביהמ"ד לקח היום .אחר כך אמר שאשה זו בכח דבריה שנאמרו
פעמים על גדי אחד ,אם כן שייך שיהיו גם כן שתי מחזור והתחיל להתפלל בבכיות נוראות ,וצעק בתמימות ביטלה הקטרוג בשמים.
'חד בדרא'ס " -אויב ס'קען זיין צוויי חד גדיא'ס ובכה מי אני ,ואיך אני נראה ,הלא עברתי על כל
קען זיין צוויי חד בדרא'ס" ! שאל אותו הרבי ר' עליית התפילות
עבירות שבתורה ,וכך התוודה בלב נשבר ונדכה,
ברוכ'ל :במה אתם חד בדרא ? והשיב :אתם 'חד פעם אמר הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע
בחרטה על העבר וקבלה על העתיד.
בדרא' ביראה ,ואני 'חד בדרא' בחכמה ! לדקדק על הכתוב בתהלים (קב ,יח) פנה אל תפילת
ואמר הבעש"ט הק'" :מיט איהם האבן מיר מיט הערער ולא בזה את תפילתם ,שפתח בלשון יחיד,
המשיך הרה"ק הרבי ר' ברוך זי"ע ושאל את הרה"ק
געדאווענט" ,וסיים שתפילתו עשתה רעש גדול תפילת 'הערער' ,וסיים בלשון רבים ,לא בזה את
מאליק זי"ע מה היא החכמה שלו" ,מיט וואס זענט
כל כך בשמים ,עד שהרבה תפילות שנדחו ולא 'תפילתם'.
איר א חד בדרא אין חכמה" ? "זאגט נאך עפעס א
נתעלו יותר ממאה שנים ,היה להם עכשיו עליה וביאר על פי מעשה שהיה אצל הבעש"ט הקדוש
חכמה" .ענה רבי הערש לייב ואמר ,כי זה לא מזמן,
עם תפילתו ! זי"ע ,שהתאחר פעם בתפילתו בליל יום הכיפורים
בעת הימים הנוראים שעברו ,ראיתי בשמים קטרוג
גדול על כלל ישראל ,שכל התפילות שמתפללים וזהו רמז הכתוב' ,פנה אל תפילת הערער', שעה ארוכה יותר מהרגיל ,והתלמידים שלא
בימים הנוראים והתשובה שעושים ,אינם לשם כשהשי"ת פונה אל תפילת הערער ,היינו לתפילת הבינו סיבת הדבר תמהו על כך .לאחר שסיים את
שמים ,רק בשביל שיהיה להם טוב ,ובכלל כל מה האיש החוטא ,היוצאת מקירות הלב ,אזי מכח זה תפילתו ,הרהיבו עוז ושאלוהו פשר הדבר ,ואז
דעבדי לגרמייהו הוא דעבדי ,וכל התורה והמצוות 'לא בזה את תפילתם' ,לשון רבים ,כלומר מקבל סיפר ,כי בעיר אחת יש יהודי שסטה לגמרי מדרך
ומעשים טובים שלהם מלאים בפניות ,וכוונתם עם תפילתו הרבה תפילות שיש להם עליה על ידו. הישר זה כשלשים שנה ,ונפל מדיוטא לדיוטא ,עד
בסייעתא דשמיא ,און "הקרן קיימת לו לעולם וואוקס פון די הייליגע מוסדות. אינערהאלב די מוסדות,
ַ הרחבת גבולי הקדושה
הבא" ,די זכות פון חינוך דורות בנות ישראל מזמור לתודה מען שטעלט איצט דעם "אבן הפנה" -ווי
וועט זיי ביישטיין לעד ולנצח. ּפ ַאסיג ַארויסגעברענגט ביים פריערדיגן מעמד
א באזונדערע פארגעניגן האבן די חברי
בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"אַ ,אז לויט'ן
אין א בחינה פון "מי שנמנה חבירו לדבר הנהלה און עסקני קרן הבנין געהאט ,ביים זיך
לא ּפ פון די מוסדות ,איז יעדער קביעת מזוזהגא ָ
ַ
מצוה" ,איז געווען גאר דערפרייענד ווען פיהלע באגענגענען מיט די חשוב'ע עלטערן "שותפי
ראיעקטאן הנחת אבן הפנה פאר א קומענדיגן ּפ ָ
עלטערן וועלכע האבן נאכנישט געהאט די הבית" וועלכע האבן אנטייל גענומען אין די
אין די מוסדות ...און אויף ַאזויפיל איז מען שוין
געלעגנהייט זיך אנצושליסן אינעם קאמפיין, "לבנות לבנותינו" קאמפיין ,און בייגעשטייערט איבערצייגטַ ,אז דער געווענליכער וואונטש
האבן אצינד ווען מ'האט בייגעוואוינט דעם גאר שיינע סכומים ,און ס'איז דערביי געווען א ביי א שמחה "זיך ווידערצוזען אויף שמחות"
"אינו דומה שמיעה לראיה" זיך מצטרף געוועם גאלדענע געלעגענהייט אויסצודריקן די טיפע לאנג געדויערן ביז ווען
וועט בעזהשי"ת נישט ַ
צום חבורה קדושה פון בוני בית ה' ,און האבן הכרת הטוב פאר די טייערע נתבעים ונותנים, פארווירקליכט ווערן בקרוב ,ביי די עס וועט ַ
זיך אונטערגענומען א פולע שותפות אינעם צואווייזענדיג מיט די פינגער די באלדיגע זיסע וואס ליגן אויפ'ן טיש פון דיפרישע ּפלענער ָ
געוואלדיגן פראיעקט ,בעין יפה ובלב ונפש פירות פון זייער תרומות הקודש ,וואס אוודאי חברי הנהלה ,מרחיב צו זיין די גבולי המוסדות
חפיצה. איז דאס "פירותיהם בעולם הזה" מיט וועלכע פארשידענע וויכטיגע אונטערנעמונגען ,צו מיט ַ
ורוח הקודש אומרת כן ירבה וכן יפרוץ. מ'וועט זוכה זיין צו געניסן הויפענעס נחת מאדירן דעם כסדר'דיגן בליה און קא ַ
קענען ַא ָ
ז
בדבר נגד דעת הרופאים ,נכנס אליו לשאול את ראנד'ס שוהל" ,שאחרי שחרית ימחול ויבוא הנה לעצמם ,ולא לשמו יתברך (עי' תיקו"ז כב ,).מיד
פיו ,והיה בטוח שיניח גם לו להתענות ,אך לגודל לגשת לתפילת מוסף. אמרתי שברצוני לומר סניגוריא ולהמליץ עליהם,
פליאתו ,תיכף כשאמר שהרופא אסר עליו לצום, בינתיים התפללו שחרית ,ואף קראו קריאת ואמרתי :רבונו של עולם ,אם כנים הדברים עליך
נענה הרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע ואמר" :נו, התורה ,אך ר' יעקב עדיין לא בא ,מכיון שכן לשלם להם איפוא מדה כנגד מדה ,כמו שהם לא
אוודאי דארף מען פאלגן דעם דאקטער ,ס'איז הורה הרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע לקרוא לזקיני עשו למענך אלא עבור עצמם ,כך גם אתה עשה
דאך פיקוח נפש" ! והורה לו שיאכל ולא יתענה הרה"ק רבי דוד זי"ע ,שיעמוד ויבוא להתפלל לפני למענך אם לא למענינו ,שתושיע אותם ותשפיע
כהוראת הרופא. העמוד ,והשי"ת יהיה בעזרו" ,דער אייבערשטער להם שפע טוב וחסד לא למענם ,רק למען כבוד
אז ראה בחוש שלא היתה זו שיטה או דרך אצל וועט העלפן" .אמר לי זקיני זי"ע" :איך האב ממש שמך" ,זאלסט אינזינען האבן כביכול נאר פאר
הרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע להקל או להחמיר, נישט געהאט קיין כח ,און נישט געוואוסט ווי קען זיך" ,שהרי הם בניך ! וברוך ה' על ידי מליצה זו
אלא הכל לפי הענין ,כפי מה שראה בעיני קדשו, איך דאווענען ,איך קען דאך נישט עפענען דאס ביטלתי הקטרוג .נענה הרבי ר' ברוכ'ל ואמר
אם החולה בכוחו להתענות או לא .הכל היה גלוי מויל ...אבער אז דער טאטע הייסט בין איך באלד בהתפעלות" :טאקע א חכם" !
לפניו. געגאנגען און געדאווענט ,און איך האב ב"ה גוט
געדאווענט" ! תפילה מעלייתא
מוצאי יום הקדוש זקיני הק' סיפר לי זאת בהתפעלות ,שהתענה זקיני הרה"ק רבי דוד זי"ע סיפר לי ,שפעם ביום
ולא אכל כלום ב' ימים רצופים ,ולפני כן היה שלש עשרה מדות נסע עם אביו הקדוש זי"ע
משיבת נפש חלש ביותר וממש לא היה יכול לפתוח את פיו, לחברון ,לשפוך שיח אצל מערת המכפלה ,וכדרכו
הגה"ק בעל ישועות יעקב זצוק"ל ,אב"ד "אבער אז דער טאטע האט געהייסן האט זיך עס בשנים ההם התענה זקיני ביום זה ,אך לפנות
לעמבערג ,סיפר ,שבצעירותו ,בהיותו אברך געדאווענט ,גוט געדאווענט" ! "איך האב נאך ערב ,לפני שיצאו לחזור לירושלים ,לא חש בטוב,
ביערוסלב ,נקלע פעם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע קיינמאל נישט געהאט אזא גוטע דאווענען" ! ומרוב חולשה היה מוכרח לטעום משהו ,אבל לא
לעירו על יום הכיפורים ,ועמד כל היום על רגליו היה לו מה לאכול ,על כן קנה ענבים אצל אחד
והתפלל כל התפילות לפני העמוד בכל כוחותיו. עיצומו של יום הערביים שם" ,חברונ'ער טרויבן זענען דאך גוטע
במוצאי יום הקדוש ,לאחר תפילת מעריב, זאפטיגע טרויבן ,זייער זיס" ,ובדרך" ,פאָהרנדיג
ביקש שיביאו לו דבר מה להשיב את רוחו, הלכה כרבי נחום אויף צוריק" ,אכל כמה ענבים ,כדי לחזק את רוחו,
"עפעס א דערקוויקעניש" ,ותיכף הביאו לו דבר הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע דיבר פעם
אך מכיון שאכל זאת על קיבה ריקנית ,נתקלקלה
מה לשתות ולאכול ,אולם הוא דחה זאת כאומר אודות עניני קדושה ,והזכיר מה דאיתא במאור
קיבתו ,ואחזו שלשול גדול ,ולמחרת ,במשך כל
לא לזה כוונתי ,וחזר על מבוקשו שיביאו לו "א עינים (פר' האזינו) על אמרם ז"ל בגמרא (יומא פה):
היום ,ערב יום הקדוש ,לא היה יכול להכניס אוכל
דערקוויקעניש" .לבסוף פירש כוונתו שיביאו לו שיום הכיפורים מכפר אף לשאינם שבים ,הכוונה
ומשקה לתוך פיו ,ורק בקושי אכל כזית לצאת ידי
גמרא מסכת סוכה ,והתיישב ללמוד כל הלילה שאף על אותן חטאים שמבואר בזוה"ק (ח"א סב).
חובת האכילה של ערב יום כיפור ,ונחלש מאוד,
עד הבוקר ,עד שסיים את המסכת ,ורק אז ניגש שאין מועיל עבורם תשובה בכל השנה ,ביום
"ער איז געווארן מורא'דיג שוואך" ,ולא ידע לשית
לטעום משהו. כיפור מתקבלת התשובה גם עליהם ,ואמר הרה"ק
רבי איציק'ל זי"ע שכשאמר זאת זקינו הקדוש עצות בנפשו ,כי הרי היה צריך לגשת לפני התיבה
כ"ק אאמו"ר זצוק"ל הוסיף ששמע שלא למד
ה'מאור עינים' זי"ע הכריזו בשמים "הלכה כרבי ל'כל נדרי' ,מוסף ,ונעילה.
זאת בשטחיות ,אלא למד את כל המסכת בעיון
כראוי" .מיט דעם האט ער זיך דערקוויקט". נחום !" ומאז והלאה פוסקים כן בעולם העליון. למעשה ,בליל 'כל נדרי' עוד הצליח איך שהוא
להתפלל ,אבל ביום הקדוש בבוקר הרגיש
אתנהלה לאטי ועניתם את נפשותיכם חולשה יתירה" ,ער איז אויפגעשטאנען אינגאנצן
באחד השיחים אמר לי פעם כ"ק אדמו"ר הגה"ח ר' אברהם ווילנער ז"ל סיפר לי ,שהיה
אויסגעטריקענט" ,עד שממש לא היה מסוגל
מבאיאן זצוק"ל ששני פעמים בשנה אינו מתפלל לו קרוב שהרופא הורה לו פעם שלא יצום ביום
לפתוח את פיו אף לדבר מילה ,כל שכן להתפלל
עם מנין ,בתפילת מעריב של מוצאי יום כיפור, הקדוש ,ומאוד נצטער מזה ורצה להתענות,
על כן ביקש ממנו שילך עבורו אל הרה"ק רבי לפני העמוד ,ונשאר לשכב באפיסת הכוחות,
שה'עולם' ממהר אז לשבור הצום ,והוא אינו
נחום'טשע זי"ע לשאול דעת קדשו .נכנס ר' ושלח לומר לאביו הרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע
מסוגל להתפלל במהירות כל כך ,על כן ממתין עד
אברהם והזכיר את קרובו ושאל מה לעשות .אמר שאינו יכול להתפלל ,ושיחפשו בעל תפילה אחר
שהציבור יסיימו ויאחלו זה לזה "א גוט יאר" ,ואז
לו הרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע שיאמר לו שיכול למוסף.
מתפלל בעצמו ,וכן בתפילת שחרית בערב פסח,
ש'העולם' ממהר כדי להספיק לאכול לפני סוף להתענות ,ובעזרת ה' לא יאונה לו כל רע ,וכך בעת ההיא התגוררו עדיין בשכונת מוסררה,
זמן אכילת חמץ ,אבל הוא אינו אוכל חמץ ,וגם עשה ,ולא אירע לו כלום. סמוך ל'שער שכם' ,ותיכף שלחו שליח שילך
אינו נוהג לאפות מצות מצוה ,ממילא אינו ממהר, כעבור שנה או יותר ,היה לו קרוב או ידיד אחר במהירות לשכונת בתי ראנד" ,א שטיק מהלך",
על כן מתפלל לעצמו במתינות" ,ער דאווענט שהיה חלש ,והרופא אסר לו לצום ביום הקדוש, לבקש מהרה"ח ר' יענקל ווינקלער ז"ל" ,א יוד א
פאר זיך פאמעלעך". ומכיון ששמע שהרה"ק רבי נחום'טשע זי"ע הקיל בעל מדריגה" ,שהיה ה'בעל שחרית' ב"ר' מענדל
ח
