gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עטרת שלום · Ateres Shulom — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת האזינו‬ ‫שבת שובה ויום הקדוש‬ ‫ז' תשרי תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתכ"ד‬ ‫ׁ ִש ֵחת לוֹ לֹא ָּבנָ יו מ ּו ָמם ּדוֹ ר ִע ֵּק ׁש ּו ְפ ַתלְ ּתֹל )לב ה(‬ ‫תחת אשר היו במלואותם‪ ,‬וזהו ממש ענין העבודה צורך‬ ‫שלם בין אדם לחבירו‪ ,‬כאילו אפריש בך אז גם בין אדם‬ ‫חבילו להון ולא ליה‬ ‫גבוה‪ ,‬כי יותר ממה שהילד רוצה לינק אמו רוצה להניק‬ ‫למקום אינו עוד בשלימות‪.‬‬ ‫פרש"י שחת לו וגו' כתרגומו חבילו להון ולא ליה‪ .‬בניו‬ ‫לו‪ ,‬והרי האדם במעשיו הטובים יונק מהשדים העליונים‪,‬‬ ‫מומם בניו היו והשחתה שהשחיתו היא מומם‪ .‬בניו מומם‬ ‫וגורם להריק עליהם שפע ברכה‪ ,‬והפכו הוא החוטא‪ ,‬כי‬ ‫ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם‬ ‫מומם של בניו היה ולא מומו‪.‬‬ ‫בסבת חטאו ומניעת יניקתו ממקום שורש נשמתו‪ ,‬גורם‬ ‫ועל פי זה פירש אאמו"ר זלה"ה‪ ,‬על מה שפירש רש"י‬ ‫שימנע השפע העליון מלירד שם במקום שהוא שורש‬ ‫על הפסוק 'ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד‬ ‫עד שירצה את חברו‬ ‫נשמתו‪ ,‬וכמ"ש בתיקונים סוף תיקון מ"ג וז"ל‪ :‬ומאן‬ ‫העם על משה מן הבקר עד הערב' )שמות יח יג(‪ .‬שמוצאי‬ ‫והנראה לי לפרש המקראי קודש הללו‪ ,‬עפ"י מה‬ ‫דאתבטל מפריה ורביה‪ ,‬כאלו אחזר לההיא ארץ יבשה‪,‬‬ ‫יום הכפורים היה‪ ,‬כך שנינו בספרי‪ ,‬ומהו 'ממחרת'‬ ‫שפירש בזה אאמו"ר הגה"ק רבי שלום מקאמרנא זלה"ה‬ ‫ומנע ברכאן מינה‪ ,‬כל חד לפום דרגיה‪ ,‬מאן דפגים לתתא‪,‬‬ ‫למחרת רדתו מן ההר‪ .‬שלכאורה קשה למה תיכף ומיד‬ ‫בספה"ק נשמת שלום )מועדים דף שכא(‪ ,‬שהיום הוא‬ ‫פגים לעילא‪ ,‬לאתר דאתגזר נשמתיה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי מבואר‬ ‫אחר יום הקדוש והנורא‪ ,‬לא היה למשה רבינו לעשות‬ ‫יומא דהילולא דיליה זיע"א‪ ,‬דזה איתא במסכת יומא‬ ‫דבמקום שורש נשמתו דוקא הוא דפגים ומנע ברכאן‪,‬‬ ‫שום דבר רק 'לשפט את העם'‪ .‬אלא שמשה רבינו רצה‬ ‫פרק יום הכפורים )פ"ח מ"ט(‪ ,‬עברות שבין אדם למקום‬ ‫והיינו מניעת השפע בבחינה השייכה אל התחתונים‪ ,‬אבל‬ ‫לומר בזה לבני ישראל‪ ,‬שאל יחשבו כשם שעבירות של‬ ‫יום הכפורים מכפר‪ ,‬עברות שבין אדם לחברו אין יום‬ ‫לא בבחינת השפע העצמיי של העליונים עיי"ש‪.‬‬ ‫בין אדם למקום עיצומו של יום מכפר‪ ,‬כמו כן גם עבירות‬ ‫הכפורים מכפר‪ ,‬עד שירצה את חברו‪ .‬את זו דרש רבי‬ ‫של בין אדם לחברו ג"כ יכפר היום הקדוש והנורא‪ ,‬ולזה‬ ‫אלעזר בן עזריה 'מכל חטאתיכם לפני הוי"ה תטהרו'‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו גורם פירוד למעלה בספירות‬ ‫תיכף ומיד 'וישב משה לשפט את העם' שהם על דברים‬ ‫)ויקרא טז ל( עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר‪,‬‬ ‫העליונות‬ ‫של בין אדם לחברו‪ ,‬להורות שיום הקדוש אינו מכפר על‬ ‫עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר‪ ,‬עד‬ ‫וזהו אמרו שחת לו לא כתרגומו חבילו להון ולא ליה‪,‬‬ ‫בין אדם לחבירו‪ ,‬רק צריך לרצות את חבירו‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫שירצה את חברו‪.‬‬ ‫היינו שהפגם של בין אדם למקום אינו פגם למעלה בעצם‪,‬‬ ‫יהיה גם על בין אדם למקום כפרה בשלימות עיי"ש‪.‬‬ ‫רק פוגם בשורש נשמתו שמונע לו השפע‪ .‬אבל בבניו מומם‬ ‫קודם תשובה על בין אדם לחברו ואח"כ על בין אדם‬ ‫היינו כשעובר על עבירות שבין אדם לחבירו שהם בניו של‬ ‫עבירות של בין אדם למקום פוגם בשורש נשמתו‬ ‫למקום‬ ‫מקום‪ ,‬בזה גורם מומם ופירוד למעלה בספירות העליונות‬ ‫לפי זזה יש לפרש שהפסוק הזה מדבר משני סוגי עבירות‬ ‫ונראה שכל זמן שלא עשה עוד אדם תשובה על בין‬ ‫כביכול‪ ,‬כמו שפירשנו לעיל‪ ,‬כל מאן דאפריש חד מן‬ ‫הן בין אדם למקום והן בין אדם לחבירו‪ ,‬וזהו שחת לו לא‬ ‫אדם לחבירו אז גם עברות של בין אדם למקום אינו‬ ‫חבריה‪ ,‬אתחשיב ליה כאלו אפריש בך‪ .‬היינו מי שמפריש‬ ‫מדבר על עבירות של בין אדם למקום‪ ,‬והנה אדם שעבר‬ ‫מכופר בשלימות‪ ,‬כמו ששמעתי בשם אדם גדול על‬ ‫חד מן חבריה היינו שאינו שלם בין אדם לחבירו‪ ,‬כאילו‬ ‫עבירות של בין אדם למקום‪ ,‬אינו פוגם למעלה רק פוגם‬ ‫מש"כ 'שובה ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעונך'‬ ‫אפריש בך‪.‬‬ ‫לשורש נשמה של האדם‪ ,‬כמבואר בספר שומר אמונים‬ ‫)הושע יד ב( שמרמז שמקודם צריך האדם לעשות תשובה‬ ‫הקדמון )ויכוח שני אות עט( וז"ל‪ :‬ועתה לא יקשה כלל מה‬ ‫שכתוב בפסוקים הנזכרים‪ ,‬כי מאחר דשפע העליונים של‬ ‫על בין אדם לחבירו‪ ,‬ואח"כ יעשה תשובה על בין אדם‬ ‫משפיע לכל אחד ואחד ברוחניות ובגשמיות‬ ‫צורך עצמם וחיותם נמשך להם לעולם מבלי שום מונע‪,‬‬ ‫למקום‪ ,‬וזהו 'שובה ישראל' שמקודם יעשה תשובה על‬ ‫והנה אאמו"ר זצוק"ל בעל ההילולא היה נאה דורש‬ ‫בין אדם לחבירו‪ ,‬ואח"כ יעשה תשובה 'עד להוי"ה אלקיך'‬ ‫כי אין במעשה התחתונים כח לגרום בעליונים חסרון‬ ‫ונאה מקיים‪ ,‬שהיה מצוין ונזהר מאוד בבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫על בין אדם למקום‪.‬‬ ‫שפע קצבתם‪ ,‬ולא אף גם להוסיף שפע עליהם‪ ,‬לכן אמר‬ ‫שלא היה מדבר על אף אדם בישראל שום דבר רע‪,‬‬ ‫'אם חטאת מה תפעל בו' שהרי פגם החוטא אינו פועל בו‬ ‫ואדרבה היה דורש טוב לעמו שהיה משפיע לכל אחד‬ ‫רוח המקום תלוי לפי רוח הבריות‬ ‫בעצם‪ ,‬דהיינו בבחינת קצבתו הקבועה לו לנאצל מהאין‬ ‫ואחד הן ברוחניות והן בגשמיות‪ ,‬כדי שלא יחסר לשום‬ ‫סוף‪ ,‬וכן 'אם צדקת מה תתן לו' דאין הצדיק מוסיף שפע‬ ‫ויש להביא ראיה לדבריו‪ ,‬ממה שאמרו חז"ל במסכת‬ ‫אדם שום דבר‪ ,‬ע"י שפיזר ממונו וגופו ונפשו לטובתם‬ ‫לנאצל בבחינתו העצמית כנזכר‪ ,‬כי כל מה שגורם האדם‬ ‫אבות )פ"ג מ"י( כל שרוח הבריות נוחה הימנו‪ ,‬רוח המקום‬ ‫של אחרים‪.‬‬ ‫להוסיף או לגרוע בספירות‪ ,‬אינו אלא בבחינת השפע‬ ‫נוחה הימנו‪ .‬וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו‪ ,‬אין רוח‬ ‫והקב"ה יעזור שזכותו יגן עלינו‪ ,‬שנזכה לילך ולהתדבק‬ ‫שמקבלים הספירות לצורך השפעת התחתונים‪ .‬והרי‬ ‫המקום נוחה הימנו‪ .‬רואים שרוח המקום תלוי לפי רוח‬ ‫בדרכיו הקדושים‪ ,‬כפי מה שחקק וכתב בספריו הקדושים‪,‬‬ ‫זה דומה לאם הילד היונק‪ ,‬כי כל עוד שיוסיף הילד ליינק‪,‬‬ ‫הבריות‪ .‬ובזה יש לרמז מה שכתוב בפתח אליהו )תיקו"ז‬ ‫ועי"ז נזכה לביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫יוסיפו לו דדיה לימלאות חלב‪ ,‬ובהעצור כח הילד למוץ‬ ‫דף יז‪ ,(.‬כל מאן דאפריש חד מן חבריה‪ ,‬אתחשיב ליה כאלו‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ולא יינק עוד‪ ,‬גם השדיים לא יבא חלב אליהן‪ ,‬ויהיו ריקות‬ ‫אפריש בך‪ .‬היינו מי שמפריש חד מן חבריה היינו שאינו‬ ‫'ממתיקין את רוע הגזירה'‪ ,‬מה הלשון מעבירין‪ .‬ואפשר‬ ‫ַה ֲאזִינ ּו ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ׁ ְש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי )לב א(‪.‬‬ ‫לרמז‪ ,‬שזה ידוע שכל הצרות שיש לנו הוא מפני שאנחנו‬ ‫אפשר לומר בדרך רמז‪ ,‬מה כפילות הלשון‪ .‬על פי מה‬ ‫נמצאים בגלות‪ ,‬ובפרט הצרות האחרונות מבני עשו‪,‬‬ ‫שמובא בסידור בית יעקב בפירוש של יריעות שלמה‬ ‫שהם גורמים הכל בכלל ובפרט‪ ,‬אבל על ידי שאנחנו‬ ‫ממרן הגה"ק שלמה קלוגער זיע"א‪ ,‬על הפסוק באשרי‪,‬‬ ‫נעסוק בתורה הקדושה נצא מהגלות‪ .‬וזהו מה שכתוב‬ ‫'רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם' )תהלים‬ ‫)עובדיה א כא( 'לשפוט א"ת הר עשו' היינו שעל ידי א"ת‬ ‫קמה יט( וזה לשון הזהב‪ :‬נראה לי על דרך שאיתא בש"ס‬ ‫שהם כ"ב אותיות התורה‪ ,‬ישפוט הר עשו‪ ,‬שיעבור כל‬ ‫)תענית כה‪ (.‬גבי רבי חנינא בן דוסא שהתפלל‪ ,‬ונתנו לו‬ ‫ַה ֲאזִינ ּו ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ׁ ְש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי )לב א(‬ ‫הרע על עשו‪ ,‬ואז 'והיתה לה' המלוכה'‪ .‬וזה אפשר לרמז‬ ‫רגל של זהב‪ ,‬ואח"כ חזר והתפלל שיקחו ממנו בחזרה‪,‬‬ ‫אפשר לומר ולרמז את הפסוק הזה‪ ,‬דזה איתא במסכת‬ ‫גם כן‪ ,‬מה שאומרים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים‬ ‫ואמרו שם שגדול הנס האחרון יותר מן הראשון‪ ,‬דמן‬ ‫יומא פרק יום הכפורים )פ"ח מ"ט(‪ ,‬עברות שבין אדם‬ ‫מעבירין א"ת רוע הגזירה‪ ,‬א"ת זה כ"ב אותיות התורה‬ ‫השמים מוהב נהבי‪ ,‬ושקיל לא שקלי‪ .‬וזה שאמר הפסוק‬ ‫למקום‪ ,‬יום הכפורים מכפר‪ .‬עברות שבין אדם לחברו‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬שעל ידי לימוד התורה הקדושה‪ ,‬אז מעבירין‬ ‫שמתחילה 'רצון יראיו יעשה' כיון שהם רוצים שיתנו להם‬ ‫אין יום הכפורים מכפר‪ ,‬עד שירצה את חברו‪ .‬את זו דרש‬ ‫רוע הגזירה מבני ישראל על עשו הרשע ימח שמו וזכרו‬ ‫שכרם בעולם הזה נותנים להם‪ ,‬ואחר כך 'ואת שועתם‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה )ויקרא טז( 'מכל חטאתיכם לפני יי‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ישמע ויושיעם' שצועקים שלא יהיה נחסר להם משכרם‬ ‫תטהרו' עברות שבין אדם למקום‪ ,‬יום הכפורים מכפר‪.‬‬ ‫בעוה"ב‪ ,‬כי יותר טוב שיהיה שכרם בעוה"ב משיקבלו‬ ‫'נשמת שלום' מהר"ש מקאמרנא‬ ‫עברות שבין אדם לחברו‪ ,‬אין יום הכפורים מכפר‪ ,‬עד‬ ‫בעוה"ז‪ ,‬אז הקב"ה שומע להם ומושיעם בעוה"ב‪ ,‬וחוזר‬ ‫ונוטלו‪ ,‬וזה שכתוב 'ואת שועתם ישמע ויושיעם' עיי"ש‪.‬‬ ‫שירצה את חברו‪ .‬שאדם הישראלי צריך לעשות קודם‬ ‫שבת שובה‬ ‫תשובה בין אדם לחבירו‪ ,‬וצריך למחול לו‪ ,‬ואם הוא חייב‬ ‫וממילא אפשר להבין גם כן כאן‪ ,‬האזינו השמים ואדברה‬ ‫ממון לחבירו צריך לשלם‪ ,‬ואם ח"ו גנב וגזל צריך להחזיר‬ ‫יך ִּכי כָ ׁ ַשלְ ָּת ַּב ֲעוֹ נֶ ָך )הושע יד ב(‬ ‫ׁש ּובָ ה יִ שְׂ ָר ֵאל ַעד הוי"ה ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫שמבקש בלשון קשה‪ ,‬שמבקש שמוכרח הקב"ה לתת לו‬ ‫לו כל מה שנטל ממנו‪ ,‬ואם עשה תשובה בין אדם לחברו‬ ‫שמעתי מאדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש מו"ה יצחק‬ ‫מה שמבקש‪ ,‬הגם שבשמים רואים יותר טוב מה שטוב לו‪,‬‬ ‫אז אפשר לו לעשות תשובה בין אדם למקום‪.‬‬ ‫אעפ"כ נותנים לו‪ ,‬ואחר כך כשרואה שלא טוב לו ובקשתו‬ ‫אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה‪ ,‬שכל כך צריך בר ישראל‬ ‫והרמז בזה שמעתי בשם רב גדול שכתוב 'שובה‬ ‫לא היה טוב עבורו‪ ,‬ומבקש שהקב"ה יקבלו בחזרה‪ ,‬הגם‬ ‫לעשות תשובה לפני הקב"ה‪ ,‬עד שמשרה הקב"ה שכינתו‬ ‫ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעונך' )הושע יד ב(‬ ‫שלא לוקחים בחזרה שמן השמים נותנים ולא מקבלים‬ ‫כביכול‪ ,‬על ישראל הזה‪ ,‬ואומר עליו שהוא‪ ,‬כביכול‪' ,‬הוי"ה‬ ‫שקודם יעשו תשובה בין אדם לחבירו ואחר כך למקום‪,‬‬ ‫בחזרה‪ ,‬אעפ"כ אם הוא מבקש שיקבלו בחזרה לוקחים‬ ‫אלהיך'‪ .‬ולי נראה על פי דבריו הקדושים של רבינו מרן‬ ‫אותו בחזרה‪ ,‬וזה ותשמע הארץ אמרי פי שאחר כך מבקש‬ ‫וזה 'שובה ישראל' מקודם‪ ,‬ואח"כ 'עד להוי"ה אלקיך'‬ ‫האר"י זלה"ה )בע"ח שער המלכים פ"ז( שכל עונות וחטאים‬ ‫מהשם יתברך לא בדרך קשה‪ ,‬רק באמרי פי בתחנונים ידבר‬ ‫ודו"ק‪ .‬וזה נראה לי לפרש כאן האזינו השמים ואדברה‬ ‫אינם יכולים להגיע אלא עד תפארת ומלכות שהם ו"ה‬ ‫רש‪ ,‬שמבקש שיקחו בחזרה‪ ,‬גם לזה שומעים לו ודו"ק‪.‬‬ ‫שהוא לשון קשה‪ ,‬דהיינו אם אתה רוצה לעשות תשובה‬ ‫של השם הקדוש‪ ,‬אבל למעלה בשם י"ה ב"ה‪ ,‬אין יכול‬ ‫והשם יתברך ירחם עלינו ועל כל בני ישראל לטובה ולברכה‬ ‫בין אדם למקום בחינת האזינו השמים ואדברה‪ .‬צריך‬ ‫להגיע שם פגם של חטא ועון של בני ישראל הקדושים‪,‬‬ ‫שיהיה הכל בחסד וברחמים אכיה"ר‪.‬‬ ‫מתחילה לעשות תשובה בין אדם לחבירו בחינת ותשמע‬ ‫לזה לא כתיב אלא‪' :‬שובה ישראל עד ה' אלהיך' שהוא‬ ‫'מעשה שלום' מהר"ש מקאמרנא‬ ‫הארץ שקודם צריך אתה לעשות תשובה מדברים‬ ‫תפארת ומלכות‪' .‬כי כשלת בעונך' אינו יכול להגיע יותר‬ ‫הארציות‪ ,‬אמרי פי שאני כביכול אמרתי שקודם צריך‬ ‫משם והבן‪.‬‬ ‫ּו ְת ׁש ּובָ ה ּו ְת ִפ ָּלה ּוצְ ָד ָקה ַמ ֲעבִ ִירין ֶאת רוֹ ַע ַה ְ ּגז ֵָרה‬ ‫לעשות תשובה בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫'בן ביתי' מהרא"צ מקאמרנא‬ ‫לכאורה קשה הלשון מעבירין‪ ,‬היה צריך לומר‬ ‫'מעשה שלום' מהר"ש מקאמרנא‬ ‫שאינו חשוב כל כך‪ .‬והנה ידוע דיש שלש מדריגות כוללים‬ ‫וכתב על זה וז"ל‪ :‬אבל מורינו האלקי ]האריז"ל[ האירו‬ ‫באדם‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח‪ ,‬ונשמה‪ .‬והנה אדם שעשה עבירה‬ ‫עיני בדבר הזה‪ ,‬אשר כתב )סידור האר"י‪ ,‬סדר עבודה של יום‬ ‫בשוגג‪ ,‬פוגם בנשמה כאלו נעשה במרד‪ ,‬כי הנשמה הוא‬ ‫כיפור( 'חטאתי' בנפש‪' ,‬עויתי' ברוח‪' ,‬פשעתי' בנשמה‪,‬‬ ‫יקר ערך מדרגה גדולה‪ .‬וכן אפילו כשעושה עבירה במזיד‪,‬‬ ‫המה עזרנו להבין‪ .‬באמת אמרו בגמרא דב"מ סוף פ"ק‬ ‫לפי ערכות הנפש אינו עושה פגם בה‪ ,‬כי אם מה שעושה‬ ‫)לג‪' :(:‬הגד לעמי פשעם' אלו תלמידי חכמים‪ ,‬ששגגות‬ ‫שוגג בנשמה‪ .‬לזה‪ ,‬יהיה איזה עבירה שיהיה‪ ,‬הן שעשה‬ ‫נעשה להם כזדונות‪' ,‬ולבית יעקב חטאתם' אלו עמי‬ ‫בזדון נעשה כל השלש בחינות‪ ,‬חטא בנפש‪ ,‬עון ברוח‪,‬‬ ‫הארצות‪ ,‬שזדונות נעשה להם כשגגות‪] ,‬ע"כ[‪ .‬ולכאורה‬ ‫אתי ָעוִ ִיתי ּ ָפ ׁ ַש ְע ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ֲאנִ י ּובֵ ִיתי‪.‬‬ ‫ָא ָּנא ַה ּׁ ֵשם ָח ָט ִ‬ ‫פשע בנשמה‪ .‬והן שעשה בשגגה נעשה פשע לנשמה‪ ,‬עון‬ ‫איתגורי מיתגר‪ ,‬וכי בשביל שהמה עמי הארץ ואינם‬ ‫לרוח‪ ,‬חטא לבחינות נפש‪ .‬על כן היאות לבקש ולהתוודות‬ ‫משימים על לב ללמוד תורה‪ ,‬יעברו עבירות במזיד ויחשב‬ ‫באמתחת כתבי קודש של אבי מורי הרב הגדול‬ ‫על כל עבירה שעשה‪ ,‬הן בזדון הן במשוגה‪' ,‬חטאתי עויתי‬ ‫להם כשוגג‪.‬‬ ‫הצדיק וחסיד גאון אמיתי כבוד שמו מוהר"ר אלכסנדר‬ ‫פשעתי'‪ ,‬עכ"ל הקדוש הצריך לענינינו‪.‬‬ ‫זצוקללה"ה‪ ,‬מצאתי איזה דברים הראוים לאמרם כאן‪,‬‬ ‫אבל יתבאר על פי נכון‪ ,‬דאין זה ביאור לעסק עונש‪,‬‬ ‫פירוש לפירושו‪ ,‬ידוע שנפש רוח נשמה כל אחד כלול‬ ‫כי בודאי עם הארץ שעובר במזיד עבירה‪ ,‬ענוש יענש‬ ‫והעתקתי לשונו מתוך המשך הדרושים של מעלת השב‬ ‫משלשתם‪ .‬ואם חטא בשוגג‪ ,‬נרשום בנפש הנפש שוגג‪,‬‬ ‫כמו תלמיד חכם שעובר במזיד‪ .‬וכמו כן לתלמיד חכם‬ ‫)'זכרון דברים'‪ ,‬מאמר ליום הכיפורים ולוידוי ד"ה הלכה ג(‪,‬‬ ‫ובנפש הרוח במזיד‪ ,‬ובנפש הנשמה במרד‪ .‬ואם חטא‬ ‫אין עונש על השוגג כי אם חיוב חטאת‪ ,‬כמו לעם הארץ‪.‬‬ ‫ובביאור דברי הרמב"ם )תשובה פ"א ה"א(‪ ,‬שכתב סדר‬ ‫במזיד‪ ,‬נרשום ברוח הנפש כשוגג‪ ,‬וברוח הרוח מזיד‪,‬‬ ‫אבל זה ידבר בענין הפגם ומסך המבדיל אשר נעשה בעם‬ ‫וידוי לכל יחיד 'חטאתי עויתי פשעתי'‪ .‬והקשה אבי‬ ‫וברוח הנשמה כמרד‪ .‬ואם חטא במרד‪ ,‬נרשום בנשמת‬ ‫הארץ‪ ,‬ופגם אשר נעשה בתלמיד חכם‪ .‬למשל‪ ,‬טיפת‬ ‫מורי‪ ,‬דבגמרא )יומא לו‪ (:‬לא מצינו נוסח הוידוי 'חטאתי‬ ‫הנפש כשוגג‪ ,‬ובנשמת הרוח מזיד‪ ,‬ובנשמת הנשמה מרד‪.‬‬ ‫רבב שנפל על בגד צמר ועב‪ ,‬אינו ניכר כל כך הכליון של‬ ‫עויתי פשעתי'‪ ,‬אלא לציבור‪ ,‬אבל יחיד אם חטא בשוגג‬ ‫זהו סולת הדברים כפי מה שקבלתי מכתבי אבי מורי‬ ‫הבגד‪ ,‬ואם מכלה אינו מכלה כי אם בגד צמר עב‪ .‬וטיפת‬ ‫לימא 'חטאתי'‪ ,‬ואם במזיד לימא 'עויתי'‪ ,‬ואם במרד‬ ‫הקדוש ז"ל‪.‬‬ ‫רבב שנפל על בגד משי היקר‪ ,‬מכלה בגד משי היקר‪ .‬לזה‬ ‫לימא 'פשעתי'‪ ,‬והאריך מאוד בקושיה זאת‪ .‬דהאיך‬ ‫'עשירית האיפה' פרשת אחרי מות פרשתא ב ה"ד מהרי"א‬ ‫השוגג של תלמיד חכם‪ ,‬עבור נפש יקרה שלו עושה הפסד‬ ‫כשחטא בשוגג יאמר דבר שאינו לפני הבורא יתברך שמו‪,‬‬ ‫מקאמרנא‬ ‫יותר מזדון מעשה עם הארץ בנשמתו‪ ,‬כי כליונו בדבר‬ ‫'פשעתי'‪ ,‬והוא לא מרד לפניו יתברך‪.‬‬ ‫נשיאת כפים‬ ‫רים לא יברך כלל‪ ,‬כי אין זה אכילה כלל ולא הנאה באין פנים‪.‬‬ ‫וביוה"כ נושאין ]כפים[ ג' פעמים‪ ,‬בשחרית במוסף ובנעילה‪,‬‬ ‫'זר זהב' סימן קצו סק"א‬ ‫בין בשבת ובין בחול‪.‬‬ ‫באמירת בשכמל"ו יעמוד ויקרא בקול רם‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קכח סכ"ו‬ ‫ביום הכיפורים יקרא שמע מיושב‪ ,‬ובעת אמירות 'ברוך שם‬ ‫ביוה"כ נושאין כפים בשחרית מוסף נעילה‪ ,‬ולא ישנה כלל‪,‬‬ ‫כבוד מלכותו לעולם ועד' יעמוד ויקרא בקול רם‪ ,‬ואין חשש‬ ‫וכך נהגו רוב אנשי אשכנזיםיד אבותינו ואבות אבותינו‪.‬‬ ‫בזה כללו‪.‬‬ ‫אם נמשכת נעילה הרבה בלילה אף על פי כן נושאין כפים‪,‬‬ ‫'שולחן הטהור' סימן סג ס"ה‬ ‫הסכמת אחרונים ברכ"יטו‪.‬‬ ‫יוהכ"פ שחל בשבת‬ ‫במנחה יוה"כ אין אומרים 'אלוקינו ואלקי אבותינו'‪ ,‬כי אין‬ ‫טז‬ ‫וביוה"כ לא יאמר כלל רק 'מזמור שיר ליום השבת' אחר‬ ‫שולחן הטהור‬ ‫הרמ"אא‬ ‫כפיםם במנחה‪ ,‬והוה הפסק על חנם‪ ,‬הסכמת הרמ‬ ‫נשיאת כפ‬ ‫נש את‬ ‫נגד מנהג‪.‬‬ ‫כל נדרי קודם שהחיינו‪ ,‬ולא יזכיר שום מזמור ופזמון כלל‪ ,‬וכך‬ ‫פסקו אחרוניםז‪.‬‬ ‫דיני ומנהגי יום הכיפורים‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קכט סעי' ב ג ד‬ ‫מאה ברכות‬ ‫'שולחן הטהור' סימן רסב סי"ב‬ ‫'ואני תפלתי' במנחה‬ ‫נוסח התפלה‬ ‫וביום הכפורים אי אפשר ]להשלים המאה ברכות[ אלא‬ ‫ביום הכיפורים אין אומרים ]במנחה[ 'ואני תפלתי' אפילו‬ ‫לצאת בברכת התפלות של שליח ציבורא‪ .‬וזהו סידרן‪ :‬ברכת‬ ‫'רצה ה' אלקינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב את‬ ‫שהחיינו יוצא בשל ש"ץ ושומע כעונהב‪ .‬ארבע ברכות של‬ ‫כשחל בשבתיז‪ ,‬ואין להאריך לדחות דברי הבל ושטותים מאיש‬ ‫העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬שבע דתפלה‪ ,‬ברכות הריח‪ ,‬וברכות אשר יצר‪,‬‬ ‫שגה ופתי‪.‬‬ ‫ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך ותחזינה עינינו‬ ‫וברכת המפיל‪ ,‬הרי ט"ו ברכות‪.‬‬ ‫'זוהר חי' ח"ד סג‪:‬‬ ‫בשובך לציון ברחמים בא"י המחזיר שכינתו לציון'‪ .‬ויש בה ל"ה‬ ‫ברכת השחר עשרים‪ ,‬דחסר לו העושה לי כל צרכי שאסור‬ ‫פרשת עריות‬ ‫תיבות מנין אגל"א‪ ,‬ומנין יו"ד ה"י‪ ,‬תהלל י"ה הללויה‪ ,‬ובנוסח‬ ‫לאומרו ביוה"כ הרי ל"ה‪ .‬ברכות טלית‪ ,‬ופסוקי דזמרה‪ ,‬וקריאת‬ ‫מי שיודעין בו שבא על עריות ולא עשה תשובה אסור‬ ‫אשכנז ל"ד תיבות שלא נמצא מלת 'שעה'‪ ,‬ובדברי הר' חיים‬ ‫שמע‪ ,‬ששה‪ .‬ארבעה עשר ברכות דשחרית הרי נ"ה‪ .‬שני ברכות‬ ‫לקרותו לפרשת עריותיח‪ ,‬דהמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק‬ ‫וויטאל נמצא לומר 'שעה'‪ ,‬וביוה"כ יש כוונה על תיבת 'שעה'‪,‬‬ ‫על התורה הרי נ"ז‪ .‬ארבעה עשר דמוסף‪ ,‬ארבעה עשר דמנחה‪,‬‬ ‫ויש טועין לומר ביוה"כ שעה‪ ,‬וטעות הוא דנוסח רבינו בכל השנה‬ ‫לעוה"ב כמאמר מלכנו דודיט‪.‬‬ ‫ארבעה עשר דנעילה‪ ,‬הרי צ"ט‪ .‬חסר לו אחד משלים באשר יצר‬ ‫שעה אלא ביוה"כ יכוין הכוונה על שעהח‪.‬‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קלח ס"ה‬ ‫או בריחג‪.‬‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קכ ס"ב‬ ‫ק"ש בנעילה‬ ‫'שולחן הטהור' סימן מו ס"ד‬ ‫אדון עולם‬ ‫כשכבר יצא ידי מצות ק"ש וקורא כקורא בתורה או להגן‪,‬‬ ‫ברכה על אכילה‬ ‫אין חיוב כלל לומר 'אדון עולם' אחר התפלה‪ ,‬וכך ראיתי‬ ‫מותר לומר אפילו אלף פעמים ביחד פסוק של שמע ישראל‬ ‫והאוכל ביוה"כ בעת הסכנה לא יברך שום ברכה‪.‬‬ ‫מנהג בין הצדיקים‪ ,‬והאומרו תבא עליו ברכה‪ ,‬ואנו אין נוהגין‬ ‫ואין כאן חשש‪ ,‬וכן יכול לומר בסליחות קודם אור היום‪ ,‬וביוה"כ‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קצו ס"ב‬ ‫לאומרו כי אם בליל יום הכפורים ערביתט‪.‬‬ ‫בנעילה לא יכפול שהרי הגיע זמן ק"ש של ערבית‪.‬‬ ‫וכן האוכל ביוה"כ אסור לו לברך שום ברכה חלילה‪ ,‬וכן מוכח‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קלב סי"ד‬ ‫'שולחן הטהור' סימן סא ס"ח‬ ‫מדברי הרשב"א )ח"א סימן תשצד( שמדמה אכילת יוה"כ לכל‬ ‫שינה בבית הכנסת‬ ‫להציע מחצלאות ועשבים על הארץ‬ ‫אכילת איסור שאין מברכין עליו לדעת רבינו‪ ,‬עיין מ"ש אדונינו‬ ‫בית הכנסת אין מנהגינו כלל להקל בשום דבר אפילו בשתיית‬ ‫הקדוש הט"ז )סק"א(‪.‬‬ ‫]כשכרועים[ בבית הכנסת הרצופה באבנים‪ ,‬צריכין ביום‬ ‫מיםי‪ ,‬וגם ביוה"כ נכון לישן בעזרה ולא בבית הכנסת כלליא‪.‬‬ ‫'זר זהב' סימן קצו סק"א‬ ‫הכיפורים להציע מחצלאות ועשבים על הארץ‪.‬‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קנא ס"ב‬ ‫אכל כל דבר איסור באונס‪ ,‬חולה מסוכן‪ ,‬אסור לו לברך לא‬ ‫'אוצר החיים' מצוה ש"נ ויקרא רפ‪:‬‬ ‫נט"י שחרית‬ ‫בתחלה ולא בסוףד‪.‬‬ ‫לסמוך בקריאת התורה‬ ‫טמא טמא יקרא מי שאינו נוטל ידיו ]נט"י שחרית[ ביוהכ"פ‬ ‫'שולחן הטהור' סימן רד סט"ו‬ ‫אם המקרא חלש מאד יכול לישב כגון בקריאה של מנחה‬ ‫לגמרי כשאר כל הימיםיב‪.‬‬ ‫קטן האוכל ביום הכפורים‬ ‫יוה"כ וכדומה‪ ,‬אבל כל עוד שכחו בו אסור לו דלא למיקם בארור‬ ‫אשר לא יקים דברי התורה הזאתכ‪ ,‬ואם בשאט נפש קרא מיושב‬ ‫'זוהר חי' ח"ד דף פט‪:‬‬ ‫קטן האוכל ביום הכפורים מברך ומקדש ואומר בברכת המזון‬ ‫לא יצא ידי קריאהכא‪ .‬ולסמוך על העמוד אם א"א כל כך בנקל‬ ‫ברכת 'העושה לי כל צרכי'‬ ‫יעלה ויבוא‪ ,‬הכל כמבואר בשלחן ערוך )שם( כי אוכל היתר‬ ‫שהוא גבר חלש יכול ליסמוך היטב דסמיכה איננו לא עמידה ולא‬ ‫ביום הכפורים אין לומר 'העושה לי כל צרכי'‪ ,‬דכל העולם‬ ‫גמור ואוכל ונהנה ושבע‪ ,‬אבל גדול אין בו הנאה של כלום אלא‬ ‫ישיבה והוה כקם ואין כאן ארורכב‪.‬‬ ‫אסורי לנעול‪ ,‬ועל איסורא לא מברכיןיג‪.‬‬ ‫כאכילת לענה וראש ומרורים ואין זה נחשב לאכילה כלל‪ ,‬וכך‬ ‫'שולחן הטהור' סימן קמא ס"א‬ ‫'שולחן הטהור' סימן מו ס"ח‬ ‫כתב הרא"הה בהדיא דאפילו במקום סכנה ואונס וביום הכפו־‬ ‫מסגרת השולחן‬ ‫ובין המצרים סוף פ"ב(‪ .‬וכ"ה בשעה"כ )ברכת השחר( ע"ש‪ .‬מובא בבאה"ט‬ ‫)סק"ב( הביא מהרש"ל בהגהותיו לטור וז"ל‪ :‬ומיהו ביום‬ ‫ו‪ .‬בעטרת זקנים ק‬ ‫א‪ .‬כ"כ השל"ה )מסכת תמיד נר מצוה עח ד"ה חייב אדם‪ ,‬מסכת יומא עמוד‬ ‫"ז( ופמ"ג )ש‬ ‫)שם‬ ‫שם‬ ‫סקט"ז(‬ ‫ימן תקנד סקט"‬‫ש"כ בא"ר )ס מ‬ ‫)סימן‬ ‫כמש"ככ‬‫)סימן תקנד סקי"א(‪ .‬וודלא כמ‬ ‫עושהה ממשום יוההרא‪,‬‬ ‫יוהרא‪ ,‬אלא‬ ‫מודים דשרי לעמוד‪ ,‬דאז אינו ש‬ ‫עוש‬ ‫ולי עלמא מוד‬ ‫כיפור כ ל‬ ‫כולי‬ ‫בהגהות על הטור )סימן מו(‪,‬‬ ‫והכנה"ג בהג ת‬ ‫הות‬ ‫כנה"ג‬ ‫להריח(‪ ,‬וה נה‬ ‫ד"ה ומש"כ ה‬‫התשובה לג ד""ה‬‫ת‬ ‫סקי"א(‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫סקי‬ ‫משב"ז ק‬ ‫כך‪.‬‬ ‫מצותוו בככך‬ ‫בכך‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫יף א'(‪.‬‬ ‫סעיףף‬ ‫שם סוף ע‬ ‫סע‬ ‫רב )ש‬ ‫)שם‬ ‫ובשו"ע ההרבב‬ ‫וב‬ ‫יד‪ .‬בליקוטי מהרי"ח כתב שכן הוא במהרי"ל‪ ,‬וכן הוא מנהג פראג‬ ‫ז‪ .‬כמובא בבאר היטב )סק"ה( וכן בסימן תריט )בסופו( בשם שכנה"ג‪,‬‬ ‫ב‪ .‬מדברי רבינו נראה שביוהכ"פ אין היחיד מברך שהחיינו אלא שיוצא‬ ‫פרנקפורט ורמיישא‪.‬‬ ‫ובמטה אפרים )סימן תריט סי"ג(‬ ‫מהש"ץ‪ ,‬והוא כדעת הב"י )סימן תריט סוד"ה וכתב הכל בו(‪ ,‬והדרכי משה‬ ‫טו‪ .‬סק"א‪ ,‬וז"ל וראיתי בספר שאלת יעב"ץ )סימן נא(‪ ,‬יצא לישע להליץ‬ ‫ח‪ .‬מובא במשנת חסידים )יומא פ"ד מ"א(‪ ,‬ובסידור ר' אשר בתפלת ר"ה‬ ‫הארוך )שם אות ד'(‪ ,‬וכן השל"ה )ריש מסכת יומא ד"ה הילכתא( כתב ‪-‬‬ ‫בעד גדול מהרי"ל דשרי לשאת כפיהם בנעילה בלילה וסמכו עליה‬ ‫כתב וז"ל‪ :‬ביוהכ"פ ותפילתם שעה ]גי'[ יוד הה וו הה וצ"ע עכ"ל‪.‬‬ ‫ונוהגין שהשליח ציבור אומר שהחיינו לאחר כל נדרי‪ ,‬והקהל עונין אמן‪ ,‬ויכונו‬ ‫באשכנז‪ ,‬טעמא טעים דקי"ל )ירושלמי ברכות פ"ד ה"א( כרב דסבר נעילת‬ ‫ט‪ .‬עיין במטה אפרים )סימן תריט סי"ח(‪.‬‬ ‫לצאת בברכת החזן‪ .‬ומי שרוצה לנהוג לברך לעצמו קודם שיסיים שליח‬ ‫שערי שמים והיא בלילה‪ ,‬ע"ש עוד‪.‬‬ ‫ציבור הברכה‪ ,‬וסובר שזהו עדיף שיעשה בעצמו ולא יוציא אותו אחר‪ ,‬לא‬ ‫י‪ .‬כ"כ בתשובת רשב"ש )סימן רע"ד(‪ .‬ועיין בברכ"י )סק"ב( דהמנהג עתה‬ ‫טז‪ .‬עיין ברמ"א )סימן קכט ס"ב(‪.‬‬ ‫ישר בעיני‪ ,‬אדרבה ברוב עם הדרת מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ע"ש‪ .‬מובא‬ ‫ששותין העם מים בביהכ"נ‪ ,‬מובא בביאור הלכה ד"ה ואין אוכלין ע"ש‪.‬‬ ‫במג"א )שם סק"ג(‪ .‬וכן דעת המקור חיים )שם(‪ .‬אמנם הכל בו )סימן סח לג‪(:‬‬ ‫יז‪ .‬כ"כ בשו"ע )סימן תרכב ס"א(‬ ‫יא‪ .‬עיין בשו"ע )סעיף ד'( וסימן תרי"ט )ס"ו(‪ ,‬וכתב שם הבה"ט )סק"ו(‬ ‫מובא בב"י )שם( כתב דשפיר לברך כל אחד ואחד לעצמו‪ ,‬וכן המג"א )שם(‬ ‫יח‪ .‬כ"ה בספר חסידים )סימן תשס"ח( וז"ל‪ :‬ולא יתכן שחזן יקרא בפרשת‬ ‫והישן בבהכ"נ יישן במערב או בבהכ"נ של נשים דהישן בבהכ"נ עונשו‬ ‫כתב ‪ -‬ולי נראה דעכשיו על הרוב אין הש"ץ מכוין להוציא אחרים לכן יברך‬ ‫עריות אדם שחשוד עליהם‪ ,‬ועל כל דבר שאדם חשוד לא יתכן שיקרא‬ ‫גדול מצאתי‪ .‬ועיין במשנ"ב )כאן סק"ו( ובשע"צ )סק"ח(‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכ"כ בא"ר )שם סקי"ב( מובא בפמ"ג )א"א סק"ג(‪ .‬ומדברי‬ ‫אותו החזן‪ ,‬שאי אפשר שראובן יעמוד ויאמר ארור שוכב עם אשת אביו‬ ‫יב‪ .‬בשו"ע )סימן תקנד ס"י( כתב ‪ -‬נוטל אדם ידיו שחרית‪ ,‬וצריך ליזהר‬ ‫רבינו באוצר החיים מובא להלן אין הכרע‪.‬‬ ‫אם חטא ש"מ שלא חטא‪ ,‬ועוד שלא ילבין פניו‪ .‬ודלא כהכנה"ג )סימן רפב(‬ ‫שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו‪ .‬באורחות חיים )סימן‬ ‫ג‪ .‬רבינו באוצר החיים שם מוסיף 'ציצית של טלית קטן וטלית גדול'‪,‬‬ ‫שכתב דוקא חשוד אבל אם ברור שבא על עריות אם לא שב בתשובה‬ ‫תקנד ס"י( כתב בשם ספר אמרי דוד דלפי מש"כ המג"א )סימן ד סק"ז(‬ ‫דהיינו שמונה ברכת ציצית של טלית קטן וטלית גדול בנפרד לשני ברכות‪.‬‬ ‫ראוי לקרוא כדי שיתבייש‪ .‬מובא בא"ר )סק"ג(‪.‬‬ ‫בשם האר"י ז"ל ליטול ידיו תמיד בשחרית עד הזרוע יטול כן גם בט"ב‪.‬‬ ‫עיין במג"א )סק"ח( שכתב ‪ -‬גם מה שכתב ]הכנה"ג[ לברך על טלית קטן‬ ‫יט‪ .‬כדאיתא בגמרא )ב"מ נט‪ (.‬ע"ש‪.‬‬ ‫וגם בספר משנת יעקב בהגהותיו על שו"ע )שם( הביא דברי האמרי דוד‬ ‫]ביוהכ"פ[ בפני עצמו‪ ,‬אין נראה לי להרבות בברכות‪ ,‬עמ"ש סימן רט"ו‬ ‫כ‪ .‬דברים כז כו‪ ,‬ובירושלמי )סוטה פ"ז ה"ד(‪ ,‬אשר לא יקים‪ ,‬וכי יש תורה‬ ‫להלכה למעשה‪ .‬וע"ע באורחות חיים )סימן תריג ס"ב( ע"ש‪.‬‬ ‫)סק"ו(‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ורבינו שם בסימן רטו )סעיף א' ובסק"ב( השיג על דברי‬ ‫נופלת‪ ,‬רבי שמעון בן יקים אומר זה החזן שהוא עומד‪ ,‬ועיין בפירוש‬ ‫יג‪ .‬כ"כ האריז"ל בפע"ח )שער הברכות פ"ד( ‪ -‬והנה כל הח"י ברכות‪ ,‬שהוא‬ ‫המג"א שם‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫הרמב"ן שם ובתוספות )סוטה לז‪ :‬ד"ה רבי(‪.‬‬ ‫מן הנותן לשכוי‪ ,‬עד סוף ברכת התורה‪ ,‬חייב אדם לברך בכל יום‪ .‬אע"פ‬ ‫ד‪ .‬עיין באריכות בזה בשוה"ט )סימן קצו סק"א ד"ה והאוכל(‪.‬‬ ‫כא‪ .‬עיין מג"א )סימן קמא סק"א(‪.‬‬ ‫שאינו חייב בהם ביום ההוא וכו'‪ ,‬וחוץ מברכת 'שעשה לי כל צרכי' בט"ב‬ ‫ה‪ .‬כן הביא הברכ"י בשיו"ב )סק"א( מספר הפרדס לרבינו אשר בר חיים‬ ‫כב‪ .‬עיין במג"א )שם סק"ב(‪ ,‬ובשעה"צ )סק"ד(‪.‬‬ ‫ובי"כ‪ ,‬מפני שאז הכל אסורים בנעילת הסנדל‪ .‬וכ"ה שם )שער כוונת ט"ב‬ ‫כ"י שער עשירי משם הרא"ה‪.‬‬ ‫תשובה מכפרת‬ ‫למיתה חלילה‪ ,‬ואין לה אחיזה אחרת חוץ מזולתו‪ ,‬עיין שם היטב‬ ‫חטאת ואשם ודאי מכפרין‪ ,‬מיתה ויום הכפורים מכפרין עם‬ ‫באריכות הגדול המתוק‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא‬ ‫'היכל הברכה' בראשית מז‪.‬‬ ‫תעשה‪ ,‬ועל החמורות הוא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר‪.‬‬ ‫סוד שעיר המשתלח‬ ‫הכל עם התשובה‪ ,‬חרטה עד דכדוכה של נפש‪ ,‬ומסקנא ]בגמרא‬ ‫ודע אחי‪ ,‬ביום הכיפורים וכיוצא שישראל עושין תשובה‬ ‫)יומא פו‪ ,[(.‬הזיד בעשה ו]ב[לאו הניתק לעשה‪ ,‬וכן אם שגג ב]לא‬ ‫גדולה‪ ,‬ואז נתבררין הלבושין הקדושים ממסאבותא‪ ,‬על ידי‬ ‫תעשה שיש בו[ מלקות ועשה תשובה באמת‪ ,‬לא זז משם עד‬ ‫שכהן גדול היה מתוודה על ראש השעיר‪ ,‬ואז בחינות הטוב‬ ‫שמוחלין לו‪ .‬הזיד בלאו‪ ,‬תשובה ויום הכיפורים מכפרין‪] .‬ואם[‬ ‫שבתוך גדי לבוש קדוש‪ ,‬כי כל שעיר הוא בחינות לבוש נתברר‬ ‫ִּכי בַ יּוֹ ם ַה ּזֶה יְ כַ ּ ֵפר ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם‬ ‫שגג בחייבי כריתות‪ ,‬חטאת מכפרת עם התשובה‪ .‬ואם הזיד‪,‬‬ ‫תשובה אמיתות ויום הכיפורים תולה‪ ,‬ויסורים קלים ממרקים‪,‬‬ ‫לקדושה‪ .‬ואותה בחינה שאי אפשר לברר על ידי תשובה‪ ,‬אלא‬ ‫ֹאתיכֶ ם לִ ְפנֵ י הוי"ה ִּת ְט ָהר ּו‪) :‬ויקרא‬ ‫ִמכּ ֹל ַח ּט ֵ‬ ‫עד שיבא הזמן 'בלע המות לנצח' )ישעיה כה ח(‪ ,‬זה שולחין לו‬ ‫]ויאמין[ באמונת אל עולם‪ ,‬וקבלתן באהבה‪ .‬ו]אם[ חילול‬ ‫כדי שיהיה לו חיות הכרחי‪ ,‬והוא שמח בזה שסובר ששולחין לו‬ ‫טז ל(‬ ‫השם‪ ,‬תשובה ויום הכיפורים ויסורים תולים‪ ,‬וקבלת מיתה על‬ ‫מתנה גדולה‪ ,‬כי כל עיקר תשוקתו לגדי הזה הנקרא שעיר‪ ,‬כי‬ ‫קדוש שמו בלב אמת מכפר‪ .‬וכל זה בזמן הזה‪ ,‬אבל בזמן ]הבית‬ ‫עליות כהן גדול ביום הכיפורים היה בהיכלות דבריאה‬ ‫על ידו יונק כל השפע‪ ,‬אבל הוא שוטה‪ ,‬כי אין שולחין לו אלא‬ ‫המקדש[‪ ,‬שעיר המשתלח הוא מכפר על הכל כפרה גמורה‪.‬‬ ‫בחינות הלבושים שאי אפשר לתקנם 'עד בא אדוניו אל ביתו'‪,‬‬ ‫סוד ערב יום כפורים‪ ,‬אשר מצוה להרבות באכילה ושתיה‬ ‫'עצי עדן' יומא פ"ח מ"ח‬ ‫והוא חיות הכרחי שלו‪ ,‬וכל הברורין והלבושין נתקנו על ידי‬ ‫כדי לתקן כלי 'הוד יסוד מלכות' דכנסת ישראל בחצוניות כדי‬ ‫תשובה המשולה כמים‪' ,‬שפכי כמים לבך' )איכה ב יט(‪.‬‬ ‫שתוכל לקבל למחר סוד הפנימיות‪ ,‬ה' קולות חמשה גבורות‬ ‫כמו הכהן הגדול‬ ‫ביסודה כידוע לעובדי השם באמת‪ ,‬ופירוש הפסוק 'והחזיקו‬ ‫'אוצר החיים' שמות רצב‪.‬‬ ‫ידענו שרבינו הגדול והקדוש איש אלקים דודינו רבינו צבי‬ ‫שבע נשים' )ישעיה ד א( סוד זין היכלין דבריאה 'שבעת‬ ‫זצ"ל בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב אמר במוצאי יום הכיפורים‪,‬‬ ‫וידוי כהן גדול‬ ‫הסריסים' )אסתר א י( הנפתחין ביום הקדוש והנורא בהארת‬ ‫שעל ידי יחודים שכיוון הלך בכל היכלות של מעלה כמו הכהן‬ ‫'והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם'‬ ‫עליהם אור הבינה‪ ,‬והיא עצמה ניכללת ברזא דשבע 'בת שבע‬ ‫הגדול בעבודתו בבית המקדש‪.‬‬ ‫)ויקרא טז כא(‪ ,‬מתודה על הזדון והמרד ונעשו כולם שגגות‪ ,‬ואחר‬ ‫אם שלמה' )מ"א א יא( יתקרי 'אם' תזכה לכפרה‪ ,‬כי ניפתח ביום‬ ‫'בית יעקב' על חבת ירושלים עמוד שעג‬ ‫כך מתודה 'לכל חטאתם' )שם( שכולם נעשו שגגות‪ ,‬ואחר כך‬ ‫הקדוש זין היכלין דאימא להאיר למלכות‪ ,‬וכל עליות כהן גדול‬ ‫מתודה מתחרט גם על השגגות‪ ,‬ונתכפרה הכל כל מיני שגגות‪,‬‬ ‫ביום הכיפורים היה בהיכלות דבריאה כידוע‪.‬‬ ‫להטמין חמין‬ ‫ודוק כי נכון מאוד‪ ,‬כדאיתא בתורת כהנים )אחרי פרשתא ב ו(‪.‬‬ ‫'היכל הברכה' בראשית מו‪:‬‬ ‫'מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום‬ ‫'עצי עדן' יומא פ"ד מ"ב‬ ‫מחילת העונות ביום הכיפורים‬ ‫הכיפורים' )או"ח סימן תרט(‪ .‬ואמר אדמו"ר ]רבי יעקב משה‬ ‫מקאמרנא[ זי"ע‪ ,‬כי בערב יום הקדוש יש לכל אחד מישראל‬ ‫חמשה עינוין‬ ‫ביום הכיפורים כשנתקן יסודה ונמחל עונות עמו‪' ,‬והיה‬ ‫'יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה‬ ‫הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים‬ ‫חמימות גדול לעבודת הבורא‪ ,‬וצריך להטמין חמים מערב יום‬ ‫ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה'‪ .‬אסור באכילה חצי שיעור‬ ‫בירושלם' )ישעיה ד ג(‪ ,‬כי זהו החיים שלהם שלא ידחו מצרור‬ ‫הקדוש על מוצאי יום הקדוש‪ ,‬להיות לו גם כן חמימות‪.‬‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬אכילה נלמד מ'ועניתם את נפשותיכם בתשעה‬ ‫החיים‪ ,‬סוד ציון וירושלים יסוד דנוקבא כידוע ליודעין באמת‪,‬‬ ‫'תפארת דברים' אות קיט‬ ‫ואח"כ אמר הפסוק כל זה נעשה ביום הכיפורים‪ ,‬הנאמר עליו‬ ‫לחדש בערב' )ויקרא כג לב(‪,‬‬ ‫על ידי שמצוה לאכול‪ ,‬ממילא‬ ‫'אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח‬ ‫שביום הכיפורים מצוה‬ ‫מקרבה ברוח משפט וברוח בער' )שם פסוק ד(‪ ,‬כי על ידי‬ ‫לענות נפשו‪ .‬ואם אכל אף‬ ‫העבירות מקלקלין המיין נוקבין סוד ציון‪ ,‬וגורמים 'ידיכם דמים‬ ‫פחות מכשיעור בכל פעם עד‬ ‫מלאו' )ישעיה א טו( דם הנדה בירושלים‪ ,‬וביום הכיפורים נתקן‬ ‫דמייתיב דעתיה‪ ,‬אף שאין‬ ‫הכל 'ברוח משפט' יושב על כסא המשפט‪' ,‬וברוח בער' לבער‬ ‫הרע מן העולם‪ ,‬ועל ידי מחילת העונות ביום הכיפורים‪ ,‬נתקן‬ ‫בו כרת‪ ,‬ביטל מצות עינוי‪.‬‬ ‫לצדיקים חלוקא דרבנן ליהנות בגן עדן מזיו השכינה‪ ,‬בסוד מחול‬ ‫]וברחיצה נלמד מ['ושבת‬ ‫הנעשה לצדיקים מנועם זיו עולם הבינה‪ ,‬וזהו 'וברא ד' על כל‬ ‫שבתון' ד]פרשת[ אחרי מות‬ ‫מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה‬ ‫)טז לא( הנאמר אחרי 'תטהרו'‬ ‫כי על כל כבוד חפה' )שם ד ה(‪.‬‬ ‫)שם טז ל( שהוא הרחיצה‬ ‫'היכל הברכה' בראשית מו‪:‬‬ ‫מעוונות‪ ,‬אבל רחיצה לתענוג‬ ‫]ד[אסור‪ ,‬הלימוד של 'שבת‬ ‫סוד נעילת השער‬ ‫שבתון ועניתם את נפשותיכם'‬ ‫סוד הפסוק 'לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך‬ ‫ד]פרשת[ אחרי )טז לא( לאסור‬ ‫הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים' )ישעיה יד כ(‪ ,‬נידרש לנו לסוד‬ ‫רחיצה‪] .‬ובסיכה ובנעילת‬ ‫נעילת שער‪ ,‬לדון כל באי עולם לחתום אותנו בחותם עיין ]ב'פרי‬ ‫הסנדל נלמד מ['ובעשור'‬ ‫עץ חיים'[ שער הו"ר )שער הלולב פ"ד( וז"ל‪ :‬גם בנעילת יום‬ ‫)במדבר כט ז( ו'אך בעשור'‬ ‫הכיפורים נעשה בחינת היסוד שבה עם הכלי של גבורות‪ ,‬לכן‬ ‫)ויקרא כג כז( הנאמר בהם‬ ‫אז העולם נידונים‪ ,‬ושלשה שמות אהי"ה הם לצורך חותם שבה‪,‬‬ ‫'ועניתם את נפשתיכם' אחר‬ ‫וענינו כי בנעילה כבר אמרנו כי יש ה' תפילות‪ ,‬סוד ה' גבורות‬ ‫'מקרא קדש יהיה לכם' בסוד‬ ‫שלוקחתם מאימא‪ ,‬ובנעילה נתקן סוד יסוד שבה כלי לקבל‬ ‫חכמה ובינה‪' ,‬ושמן על ראשך'‬ ‫זרע קודש‪ ,‬והחותם נעשה משמות אהי"ה ולעולם היסוד הוא‬ ‫)קהלת ט ח(‪' ,‬שמן משחת‬ ‫חותם מהארת הראשונים והוא יסוד דנוקבא‪ ,‬ומלכות דנוקבא‬ ‫קדש' )שמות ל כה(‪ ,‬ו'אך' טעם‬ ‫הוא חותם השני מהארת יסוד דידה והם ציון וירושלים‪ ,‬וגם‬ ‫חשמל של עור‪ .‬וזהו העינוי‬ ‫נקרא חותם לסיבה אחרת‪ ,‬כדי שלא ישלטו החיצונים באורות‬ ‫מסיכה ונעילת הסנדל‪' .‬אך'‬ ‫הנוקבא‪ ,‬שעיקר אחיזתן הוא בנוקבא ונותן החותם לשמירה‬ ‫'סנדל קדש' 'מקרא קדש'‬ ‫בסוד 'מעין חתום' )שה"ש ד יב(‪ ,‬וכיון שניתן לה סוד ה' גבורות‬ ‫'שמן קודש'‪] .‬ובתשמיש‬ ‫צריכין חותם שלא יכנסו זרים לקחת מן הגבורות כי שם הוא‬ ‫המטה נלמד מ['חקת עולם'‬ ‫שרשן‪ ,‬והחותם נעשה מהארת אימא אשר אין להם כח ליגע‬ ‫)ויקרא טז לא( 'תענו את‬ ‫בהארת אימא‪ ,‬וזה החותם נעשה בעת נעילת שערים‪ ,‬והם‬ ‫נפשתיכם' )שם טז כט( לאסור‬ ‫דלתות הסוגרים פתח היסוד שלא יכנסו בו זרים‪ ,‬לכן בעת‬ ‫תשמיש‪' ,‬חק עולם' )שם ו טו(‪,‬‬ ‫ההיא אשר ננעלים השערים ונחתמין ונסגרים כדי שלא יכנסו‬ ‫'חק חקה' )מנחות נא‪' ,(:‬הגזרה‬ ‫בו יניקת הקליפות‪ ,‬הנה אז יש מקטריגים הרבה הרוצין ליכנס‬ ‫והבניה' )יחזקאל מא יג( 'תאמי‬ ‫מחמת עונות‪ ,‬ולכן אז חותם הנשמות בענין שכרם ועונשם הן‬ ‫צביה' )שה"ש ד ה(‪.‬‬ ‫לחיים הן למות‪ ,‬ועל ידי זה אין כח בחיצונים לקטרג ליכנס שם‪,‬‬ ‫'עצי עדן' יומא פ"ח מ"א‬ ‫כיון שכבר יש דין בעולם ונמסרים בידם פתקי הרשעים הנכתבין‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬