עטרת שלום · Ateres Shulom — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזינו
שבת שובה ויום הקדוש
ז' תשרי תשפ“ז
שנה י"ח גליון תתכ"ד
ׁ ִש ֵחת לוֹ לֹא ָּבנָ יו מ ּו ָמם ּדוֹ ר ִע ֵּק ׁש ּו ְפ ַתלְ ּתֹל )לב ה(
תחת אשר היו במלואותם ,וזהו ממש ענין העבודה צורך שלם בין אדם לחבירו ,כאילו אפריש בך אז גם בין אדם חבילו להון ולא ליה
גבוה ,כי יותר ממה שהילד רוצה לינק אמו רוצה להניק למקום אינו עוד בשלימות. פרש"י שחת לו וגו' כתרגומו חבילו להון ולא ליה .בניו
לו ,והרי האדם במעשיו הטובים יונק מהשדים העליונים, מומם בניו היו והשחתה שהשחיתו היא מומם .בניו מומם
וגורם להריק עליהם שפע ברכה ,והפכו הוא החוטא ,כי ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם מומם של בניו היה ולא מומו.
בסבת חטאו ומניעת יניקתו ממקום שורש נשמתו ,גורם ועל פי זה פירש אאמו"ר זלה"ה ,על מה שפירש רש"י
שימנע השפע העליון מלירד שם במקום שהוא שורש על הפסוק 'ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד עד שירצה את חברו
נשמתו ,וכמ"ש בתיקונים סוף תיקון מ"ג וז"ל :ומאן העם על משה מן הבקר עד הערב' )שמות יח יג( .שמוצאי והנראה לי לפרש המקראי קודש הללו ,עפ"י מה
דאתבטל מפריה ורביה ,כאלו אחזר לההיא ארץ יבשה, יום הכפורים היה ,כך שנינו בספרי ,ומהו 'ממחרת' שפירש בזה אאמו"ר הגה"ק רבי שלום מקאמרנא זלה"ה
ומנע ברכאן מינה ,כל חד לפום דרגיה ,מאן דפגים לתתא, למחרת רדתו מן ההר .שלכאורה קשה למה תיכף ומיד בספה"ק נשמת שלום )מועדים דף שכא( ,שהיום הוא
פגים לעילא ,לאתר דאתגזר נשמתיה ,עכ"ל .הרי מבואר אחר יום הקדוש והנורא ,לא היה למשה רבינו לעשות יומא דהילולא דיליה זיע"א ,דזה איתא במסכת יומא
דבמקום שורש נשמתו דוקא הוא דפגים ומנע ברכאן, שום דבר רק 'לשפט את העם' .אלא שמשה רבינו רצה פרק יום הכפורים )פ"ח מ"ט( ,עברות שבין אדם למקום
והיינו מניעת השפע בבחינה השייכה אל התחתונים ,אבל לומר בזה לבני ישראל ,שאל יחשבו כשם שעבירות של יום הכפורים מכפר ,עברות שבין אדם לחברו אין יום
לא בבחינת השפע העצמיי של העליונים עיי"ש. בין אדם למקום עיצומו של יום מכפר ,כמו כן גם עבירות הכפורים מכפר ,עד שירצה את חברו .את זו דרש רבי
של בין אדם לחברו ג"כ יכפר היום הקדוש והנורא ,ולזה
אלעזר בן עזריה 'מכל חטאתיכם לפני הוי"ה תטהרו'
עבירות שבין אדם לחבירו גורם פירוד למעלה בספירות תיכף ומיד 'וישב משה לשפט את העם' שהם על דברים
)ויקרא טז ל( עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר,
העליונות של בין אדם לחברו ,להורות שיום הקדוש אינו מכפר על
עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר ,עד
וזהו אמרו שחת לו לא כתרגומו חבילו להון ולא ליה, בין אדם לחבירו ,רק צריך לרצות את חבירו ,ועל ידי זה
שירצה את חברו.
היינו שהפגם של בין אדם למקום אינו פגם למעלה בעצם, יהיה גם על בין אדם למקום כפרה בשלימות עיי"ש.
רק פוגם בשורש נשמתו שמונע לו השפע .אבל בבניו מומם קודם תשובה על בין אדם לחברו ואח"כ על בין אדם
היינו כשעובר על עבירות שבין אדם לחבירו שהם בניו של עבירות של בין אדם למקום פוגם בשורש נשמתו
למקום
מקום ,בזה גורם מומם ופירוד למעלה בספירות העליונות לפי זזה יש לפרש שהפסוק הזה מדבר משני סוגי עבירות
ונראה שכל זמן שלא עשה עוד אדם תשובה על בין
כביכול ,כמו שפירשנו לעיל ,כל מאן דאפריש חד מן הן בין אדם למקום והן בין אדם לחבירו ,וזהו שחת לו לא
אדם לחבירו אז גם עברות של בין אדם למקום אינו
חבריה ,אתחשיב ליה כאלו אפריש בך .היינו מי שמפריש מדבר על עבירות של בין אדם למקום ,והנה אדם שעבר
מכופר בשלימות ,כמו ששמעתי בשם אדם גדול על
חד מן חבריה היינו שאינו שלם בין אדם לחבירו ,כאילו עבירות של בין אדם למקום ,אינו פוגם למעלה רק פוגם
מש"כ 'שובה ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעונך'
אפריש בך. לשורש נשמה של האדם ,כמבואר בספר שומר אמונים
)הושע יד ב( שמרמז שמקודם צריך האדם לעשות תשובה
הקדמון )ויכוח שני אות עט( וז"ל :ועתה לא יקשה כלל מה
שכתוב בפסוקים הנזכרים ,כי מאחר דשפע העליונים של על בין אדם לחבירו ,ואח"כ יעשה תשובה על בין אדם
משפיע לכל אחד ואחד ברוחניות ובגשמיות
צורך עצמם וחיותם נמשך להם לעולם מבלי שום מונע, למקום ,וזהו 'שובה ישראל' שמקודם יעשה תשובה על
והנה אאמו"ר זצוק"ל בעל ההילולא היה נאה דורש בין אדם לחבירו ,ואח"כ יעשה תשובה 'עד להוי"ה אלקיך'
כי אין במעשה התחתונים כח לגרום בעליונים חסרון
ונאה מקיים ,שהיה מצוין ונזהר מאוד בבין אדם לחבירו, על בין אדם למקום.
שפע קצבתם ,ולא אף גם להוסיף שפע עליהם ,לכן אמר
שלא היה מדבר על אף אדם בישראל שום דבר רע,
'אם חטאת מה תפעל בו' שהרי פגם החוטא אינו פועל בו
ואדרבה היה דורש טוב לעמו שהיה משפיע לכל אחד רוח המקום תלוי לפי רוח הבריות
בעצם ,דהיינו בבחינת קצבתו הקבועה לו לנאצל מהאין
ואחד הן ברוחניות והן בגשמיות ,כדי שלא יחסר לשום
סוף ,וכן 'אם צדקת מה תתן לו' דאין הצדיק מוסיף שפע ויש להביא ראיה לדבריו ,ממה שאמרו חז"ל במסכת
אדם שום דבר ,ע"י שפיזר ממונו וגופו ונפשו לטובתם
לנאצל בבחינתו העצמית כנזכר ,כי כל מה שגורם האדם אבות )פ"ג מ"י( כל שרוח הבריות נוחה הימנו ,רוח המקום
של אחרים.
להוסיף או לגרוע בספירות ,אינו אלא בבחינת השפע נוחה הימנו .וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו ,אין רוח
והקב"ה יעזור שזכותו יגן עלינו ,שנזכה לילך ולהתדבק שמקבלים הספירות לצורך השפעת התחתונים .והרי המקום נוחה הימנו .רואים שרוח המקום תלוי לפי רוח
בדרכיו הקדושים ,כפי מה שחקק וכתב בספריו הקדושים, זה דומה לאם הילד היונק ,כי כל עוד שיוסיף הילד ליינק, הבריות .ובזה יש לרמז מה שכתוב בפתח אליהו )תיקו"ז
ועי"ז נזכה לביאת גואל צדק בב"א. יוסיפו לו דדיה לימלאות חלב ,ובהעצור כח הילד למוץ דף יז ,(.כל מאן דאפריש חד מן חבריה ,אתחשיב ליה כאלו
רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק ולא יינק עוד ,גם השדיים לא יבא חלב אליהן ,ויהיו ריקות אפריש בך .היינו מי שמפריש חד מן חבריה היינו שאינו
'ממתיקין את רוע הגזירה' ,מה הלשון מעבירין .ואפשר ַה ֲאזִינ ּו ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ׁ ְש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי )לב א(.
לרמז ,שזה ידוע שכל הצרות שיש לנו הוא מפני שאנחנו אפשר לומר בדרך רמז ,מה כפילות הלשון .על פי מה
נמצאים בגלות ,ובפרט הצרות האחרונות מבני עשו, שמובא בסידור בית יעקב בפירוש של יריעות שלמה
שהם גורמים הכל בכלל ובפרט ,אבל על ידי שאנחנו ממרן הגה"ק שלמה קלוגער זיע"א ,על הפסוק באשרי,
נעסוק בתורה הקדושה נצא מהגלות .וזהו מה שכתוב 'רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם' )תהלים
)עובדיה א כא( 'לשפוט א"ת הר עשו' היינו שעל ידי א"ת קמה יט( וזה לשון הזהב :נראה לי על דרך שאיתא בש"ס
שהם כ"ב אותיות התורה ,ישפוט הר עשו ,שיעבור כל )תענית כה (.גבי רבי חנינא בן דוסא שהתפלל ,ונתנו לו ַה ֲאזִינ ּו ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וַ ֲא ַד ֵּב ָרה וְ ִת ׁ ְש ַמע ָה ָא ֶרץ ִא ְמ ֵרי ִפי )לב א(
הרע על עשו ,ואז 'והיתה לה' המלוכה' .וזה אפשר לרמז רגל של זהב ,ואח"כ חזר והתפלל שיקחו ממנו בחזרה,
אפשר לומר ולרמז את הפסוק הזה ,דזה איתא במסכת
גם כן ,מה שאומרים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים ואמרו שם שגדול הנס האחרון יותר מן הראשון ,דמן
יומא פרק יום הכפורים )פ"ח מ"ט( ,עברות שבין אדם
מעבירין א"ת רוע הגזירה ,א"ת זה כ"ב אותיות התורה השמים מוהב נהבי ,ושקיל לא שקלי .וזה שאמר הפסוק
למקום ,יום הכפורים מכפר .עברות שבין אדם לחברו,
הקדושה ,שעל ידי לימוד התורה הקדושה ,אז מעבירין שמתחילה 'רצון יראיו יעשה' כיון שהם רוצים שיתנו להם
אין יום הכפורים מכפר ,עד שירצה את חברו .את זו דרש
רוע הגזירה מבני ישראל על עשו הרשע ימח שמו וזכרו שכרם בעולם הזה נותנים להם ,ואחר כך 'ואת שועתם
רבי אלעזר בן עזריה )ויקרא טז( 'מכל חטאתיכם לפני יי
במהרה בימינו אמן. ישמע ויושיעם' שצועקים שלא יהיה נחסר להם משכרם
תטהרו' עברות שבין אדם למקום ,יום הכפורים מכפר.
בעוה"ב ,כי יותר טוב שיהיה שכרם בעוה"ב משיקבלו
'נשמת שלום' מהר"ש מקאמרנא עברות שבין אדם לחברו ,אין יום הכפורים מכפר ,עד
בעוה"ז ,אז הקב"ה שומע להם ומושיעם בעוה"ב ,וחוזר
ונוטלו ,וזה שכתוב 'ואת שועתם ישמע ויושיעם' עיי"ש. שירצה את חברו .שאדם הישראלי צריך לעשות קודם
שבת שובה תשובה בין אדם לחבירו ,וצריך למחול לו ,ואם הוא חייב
וממילא אפשר להבין גם כן כאן ,האזינו השמים ואדברה
ממון לחבירו צריך לשלם ,ואם ח"ו גנב וגזל צריך להחזיר
יך ִּכי כָ ׁ ַשלְ ָּת ַּב ֲעוֹ נֶ ָך )הושע יד ב(
ׁש ּובָ ה יִ שְׂ ָר ֵאל ַעד הוי"ה ֱאל ֶֹה ָ שמבקש בלשון קשה ,שמבקש שמוכרח הקב"ה לתת לו
לו כל מה שנטל ממנו ,ואם עשה תשובה בין אדם לחברו
שמעתי מאדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש מו"ה יצחק מה שמבקש ,הגם שבשמים רואים יותר טוב מה שטוב לו,
אז אפשר לו לעשות תשובה בין אדם למקום.
אעפ"כ נותנים לו ,ואחר כך כשרואה שלא טוב לו ובקשתו
אייזיק יהודה יחיאל זלה"ה ,שכל כך צריך בר ישראל והרמז בזה שמעתי בשם רב גדול שכתוב 'שובה
לא היה טוב עבורו ,ומבקש שהקב"ה יקבלו בחזרה ,הגם
לעשות תשובה לפני הקב"ה ,עד שמשרה הקב"ה שכינתו ישראל עד הוי"ה אלקיך כי כשלת בעונך' )הושע יד ב(
שלא לוקחים בחזרה שמן השמים נותנים ולא מקבלים
כביכול ,על ישראל הזה ,ואומר עליו שהוא ,כביכול' ,הוי"ה שקודם יעשו תשובה בין אדם לחבירו ואחר כך למקום,
בחזרה ,אעפ"כ אם הוא מבקש שיקבלו בחזרה לוקחים
אלהיך' .ולי נראה על פי דבריו הקדושים של רבינו מרן אותו בחזרה ,וזה ותשמע הארץ אמרי פי שאחר כך מבקש וזה 'שובה ישראל' מקודם ,ואח"כ 'עד להוי"ה אלקיך'
האר"י זלה"ה )בע"ח שער המלכים פ"ז( שכל עונות וחטאים מהשם יתברך לא בדרך קשה ,רק באמרי פי בתחנונים ידבר ודו"ק .וזה נראה לי לפרש כאן האזינו השמים ואדברה
אינם יכולים להגיע אלא עד תפארת ומלכות שהם ו"ה רש ,שמבקש שיקחו בחזרה ,גם לזה שומעים לו ודו"ק. שהוא לשון קשה ,דהיינו אם אתה רוצה לעשות תשובה
של השם הקדוש ,אבל למעלה בשם י"ה ב"ה ,אין יכול והשם יתברך ירחם עלינו ועל כל בני ישראל לטובה ולברכה בין אדם למקום בחינת האזינו השמים ואדברה .צריך
להגיע שם פגם של חטא ועון של בני ישראל הקדושים, שיהיה הכל בחסד וברחמים אכיה"ר. מתחילה לעשות תשובה בין אדם לחבירו בחינת ותשמע
לזה לא כתיב אלא' :שובה ישראל עד ה' אלהיך' שהוא 'מעשה שלום' מהר"ש מקאמרנא הארץ שקודם צריך אתה לעשות תשובה מדברים
תפארת ומלכות' .כי כשלת בעונך' אינו יכול להגיע יותר הארציות ,אמרי פי שאני כביכול אמרתי שקודם צריך
משם והבן. ּו ְת ׁש ּובָ ה ּו ְת ִפ ָּלה ּוצְ ָד ָקה ַמ ֲעבִ ִירין ֶאת רוֹ ַע ַה ְ ּגז ֵָרה לעשות תשובה בין אדם לחבירו.
'בן ביתי' מהרא"צ מקאמרנא לכאורה קשה הלשון מעבירין ,היה צריך לומר 'מעשה שלום' מהר"ש מקאמרנא
שאינו חשוב כל כך .והנה ידוע דיש שלש מדריגות כוללים וכתב על זה וז"ל :אבל מורינו האלקי ]האריז"ל[ האירו
באדם ,נפש ,רוח ,ונשמה .והנה אדם שעשה עבירה עיני בדבר הזה ,אשר כתב )סידור האר"י ,סדר עבודה של יום
בשוגג ,פוגם בנשמה כאלו נעשה במרד ,כי הנשמה הוא כיפור( 'חטאתי' בנפש' ,עויתי' ברוח' ,פשעתי' בנשמה,
יקר ערך מדרגה גדולה .וכן אפילו כשעושה עבירה במזיד, המה עזרנו להבין .באמת אמרו בגמרא דב"מ סוף פ"ק
לפי ערכות הנפש אינו עושה פגם בה ,כי אם מה שעושה )לג' :(:הגד לעמי פשעם' אלו תלמידי חכמים ,ששגגות
שוגג בנשמה .לזה ,יהיה איזה עבירה שיהיה ,הן שעשה נעשה להם כזדונות' ,ולבית יעקב חטאתם' אלו עמי
בזדון נעשה כל השלש בחינות ,חטא בנפש ,עון ברוח, הארצות ,שזדונות נעשה להם כשגגות] ,ע"כ[ .ולכאורה אתי ָעוִ ִיתי ּ ָפ ׁ ַש ְע ִּתי לְ ָפנֶ ָיך ֲאנִ י ּובֵ ִיתי.
ָא ָּנא ַה ּׁ ֵשם ָח ָט ִ
פשע בנשמה .והן שעשה בשגגה נעשה פשע לנשמה ,עון איתגורי מיתגר ,וכי בשביל שהמה עמי הארץ ואינם
לרוח ,חטא לבחינות נפש .על כן היאות לבקש ולהתוודות משימים על לב ללמוד תורה ,יעברו עבירות במזיד ויחשב באמתחת כתבי קודש של אבי מורי הרב הגדול
על כל עבירה שעשה ,הן בזדון הן במשוגה' ,חטאתי עויתי להם כשוגג. הצדיק וחסיד גאון אמיתי כבוד שמו מוהר"ר אלכסנדר
פשעתי' ,עכ"ל הקדוש הצריך לענינינו. זצוקללה"ה ,מצאתי איזה דברים הראוים לאמרם כאן,
אבל יתבאר על פי נכון ,דאין זה ביאור לעסק עונש,
פירוש לפירושו ,ידוע שנפש רוח נשמה כל אחד כלול כי בודאי עם הארץ שעובר במזיד עבירה ,ענוש יענש והעתקתי לשונו מתוך המשך הדרושים של מעלת השב
משלשתם .ואם חטא בשוגג ,נרשום בנפש הנפש שוגג, כמו תלמיד חכם שעובר במזיד .וכמו כן לתלמיד חכם )'זכרון דברים' ,מאמר ליום הכיפורים ולוידוי ד"ה הלכה ג(,
ובנפש הרוח במזיד ,ובנפש הנשמה במרד .ואם חטא אין עונש על השוגג כי אם חיוב חטאת ,כמו לעם הארץ. ובביאור דברי הרמב"ם )תשובה פ"א ה"א( ,שכתב סדר
במזיד ,נרשום ברוח הנפש כשוגג ,וברוח הרוח מזיד, אבל זה ידבר בענין הפגם ומסך המבדיל אשר נעשה בעם וידוי לכל יחיד 'חטאתי עויתי פשעתי' .והקשה אבי
וברוח הנשמה כמרד .ואם חטא במרד ,נרשום בנשמת הארץ ,ופגם אשר נעשה בתלמיד חכם .למשל ,טיפת מורי ,דבגמרא )יומא לו (:לא מצינו נוסח הוידוי 'חטאתי
הנפש כשוגג ,ובנשמת הרוח מזיד ,ובנשמת הנשמה מרד. רבב שנפל על בגד צמר ועב ,אינו ניכר כל כך הכליון של עויתי פשעתי' ,אלא לציבור ,אבל יחיד אם חטא בשוגג
זהו סולת הדברים כפי מה שקבלתי מכתבי אבי מורי הבגד ,ואם מכלה אינו מכלה כי אם בגד צמר עב .וטיפת לימא 'חטאתי' ,ואם במזיד לימא 'עויתי' ,ואם במרד
הקדוש ז"ל. רבב שנפל על בגד משי היקר ,מכלה בגד משי היקר .לזה לימא 'פשעתי' ,והאריך מאוד בקושיה זאת .דהאיך
'עשירית האיפה' פרשת אחרי מות פרשתא ב ה"ד מהרי"א השוגג של תלמיד חכם ,עבור נפש יקרה שלו עושה הפסד כשחטא בשוגג יאמר דבר שאינו לפני הבורא יתברך שמו,
מקאמרנא יותר מזדון מעשה עם הארץ בנשמתו ,כי כליונו בדבר 'פשעתי' ,והוא לא מרד לפניו יתברך.
נשיאת כפים רים לא יברך כלל ,כי אין זה אכילה כלל ולא הנאה באין פנים.
וביוה"כ נושאין ]כפים[ ג' פעמים ,בשחרית במוסף ובנעילה, 'זר זהב' סימן קצו סק"א
בין בשבת ובין בחול. באמירת בשכמל"ו יעמוד ויקרא בקול רם
'שולחן הטהור' סימן קכח סכ"ו ביום הכיפורים יקרא שמע מיושב ,ובעת אמירות 'ברוך שם
ביוה"כ נושאין כפים בשחרית מוסף נעילה ,ולא ישנה כלל, כבוד מלכותו לעולם ועד' יעמוד ויקרא בקול רם ,ואין חשש
וכך נהגו רוב אנשי אשכנזיםיד אבותינו ואבות אבותינו. בזה כללו.
אם נמשכת נעילה הרבה בלילה אף על פי כן נושאין כפים, 'שולחן הטהור' סימן סג ס"ה
הסכמת אחרונים ברכ"יטו. יוהכ"פ שחל בשבת
במנחה יוה"כ אין אומרים 'אלוקינו ואלקי אבותינו' ,כי אין
טז
וביוה"כ לא יאמר כלל רק 'מזמור שיר ליום השבת' אחר שולחן הטהור
הרמ"אא
כפיםם במנחה ,והוה הפסק על חנם ,הסכמת הרמ נשיאת כפ
נש את
נגד מנהג.
כל נדרי קודם שהחיינו ,ולא יזכיר שום מזמור ופזמון כלל ,וכך
פסקו אחרוניםז. דיני ומנהגי יום הכיפורים
'שולחן הטהור' סימן קכט סעי' ב ג ד מאה ברכות
'שולחן הטהור' סימן רסב סי"ב
'ואני תפלתי' במנחה נוסח התפלה וביום הכפורים אי אפשר ]להשלים המאה ברכות[ אלא
ביום הכיפורים אין אומרים ]במנחה[ 'ואני תפלתי' אפילו לצאת בברכת התפלות של שליח ציבורא .וזהו סידרן :ברכת
'רצה ה' אלקינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב את שהחיינו יוצא בשל ש"ץ ושומע כעונהב .ארבע ברכות של
כשחל בשבתיז ,ואין להאריך לדחות דברי הבל ושטותים מאיש העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל קריאת שמע ,שבע דתפלה ,ברכות הריח ,וברכות אשר יצר,
שגה ופתי. ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך ותחזינה עינינו וברכת המפיל ,הרי ט"ו ברכות.
'זוהר חי' ח"ד סג: בשובך לציון ברחמים בא"י המחזיר שכינתו לציון' .ויש בה ל"ה
ברכת השחר עשרים ,דחסר לו העושה לי כל צרכי שאסור
פרשת עריות תיבות מנין אגל"א ,ומנין יו"ד ה"י ,תהלל י"ה הללויה ,ובנוסח
לאומרו ביוה"כ הרי ל"ה .ברכות טלית ,ופסוקי דזמרה ,וקריאת
מי שיודעין בו שבא על עריות ולא עשה תשובה אסור אשכנז ל"ד תיבות שלא נמצא מלת 'שעה' ,ובדברי הר' חיים
שמע ,ששה .ארבעה עשר ברכות דשחרית הרי נ"ה .שני ברכות
לקרותו לפרשת עריותיח ,דהמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק וויטאל נמצא לומר 'שעה' ,וביוה"כ יש כוונה על תיבת 'שעה',
על התורה הרי נ"ז .ארבעה עשר דמוסף ,ארבעה עשר דמנחה,
ויש טועין לומר ביוה"כ שעה ,וטעות הוא דנוסח רבינו בכל השנה
לעוה"ב כמאמר מלכנו דודיט. ארבעה עשר דנעילה ,הרי צ"ט .חסר לו אחד משלים באשר יצר
שעה אלא ביוה"כ יכוין הכוונה על שעהח.
'שולחן הטהור' סימן קלח ס"ה או בריחג.
'שולחן הטהור' סימן קכ ס"ב
ק"ש בנעילה 'שולחן הטהור' סימן מו ס"ד
אדון עולם
כשכבר יצא ידי מצות ק"ש וקורא כקורא בתורה או להגן, ברכה על אכילה
אין חיוב כלל לומר 'אדון עולם' אחר התפלה ,וכך ראיתי
מותר לומר אפילו אלף פעמים ביחד פסוק של שמע ישראל והאוכל ביוה"כ בעת הסכנה לא יברך שום ברכה.
מנהג בין הצדיקים ,והאומרו תבא עליו ברכה ,ואנו אין נוהגין
ואין כאן חשש ,וכן יכול לומר בסליחות קודם אור היום ,וביוה"כ 'שולחן הטהור' סימן קצו ס"ב
לאומרו כי אם בליל יום הכפורים ערביתט.
בנעילה לא יכפול שהרי הגיע זמן ק"ש של ערבית. וכן האוכל ביוה"כ אסור לו לברך שום ברכה חלילה ,וכן מוכח
'שולחן הטהור' סימן קלב סי"ד
'שולחן הטהור' סימן סא ס"ח מדברי הרשב"א )ח"א סימן תשצד( שמדמה אכילת יוה"כ לכל
שינה בבית הכנסת
להציע מחצלאות ועשבים על הארץ אכילת איסור שאין מברכין עליו לדעת רבינו ,עיין מ"ש אדונינו
בית הכנסת אין מנהגינו כלל להקל בשום דבר אפילו בשתיית הקדוש הט"ז )סק"א(.
]כשכרועים[ בבית הכנסת הרצופה באבנים ,צריכין ביום
מיםי ,וגם ביוה"כ נכון לישן בעזרה ולא בבית הכנסת כלליא. 'זר זהב' סימן קצו סק"א
הכיפורים להציע מחצלאות ועשבים על הארץ.
'שולחן הטהור' סימן קנא ס"ב אכל כל דבר איסור באונס ,חולה מסוכן ,אסור לו לברך לא
'אוצר החיים' מצוה ש"נ ויקרא רפ:
נט"י שחרית בתחלה ולא בסוףד.
לסמוך בקריאת התורה
טמא טמא יקרא מי שאינו נוטל ידיו ]נט"י שחרית[ ביוהכ"פ 'שולחן הטהור' סימן רד סט"ו
אם המקרא חלש מאד יכול לישב כגון בקריאה של מנחה
לגמרי כשאר כל הימיםיב. קטן האוכל ביום הכפורים
יוה"כ וכדומה ,אבל כל עוד שכחו בו אסור לו דלא למיקם בארור
אשר לא יקים דברי התורה הזאתכ ,ואם בשאט נפש קרא מיושב 'זוהר חי' ח"ד דף פט: קטן האוכל ביום הכפורים מברך ומקדש ואומר בברכת המזון
לא יצא ידי קריאהכא .ולסמוך על העמוד אם א"א כל כך בנקל ברכת 'העושה לי כל צרכי' יעלה ויבוא ,הכל כמבואר בשלחן ערוך )שם( כי אוכל היתר
שהוא גבר חלש יכול ליסמוך היטב דסמיכה איננו לא עמידה ולא ביום הכפורים אין לומר 'העושה לי כל צרכי' ,דכל העולם גמור ואוכל ונהנה ושבע ,אבל גדול אין בו הנאה של כלום אלא
ישיבה והוה כקם ואין כאן ארורכב. אסורי לנעול ,ועל איסורא לא מברכיןיג. כאכילת לענה וראש ומרורים ואין זה נחשב לאכילה כלל ,וכך
'שולחן הטהור' סימן קמא ס"א 'שולחן הטהור' סימן מו ס"ח כתב הרא"הה בהדיא דאפילו במקום סכנה ואונס וביום הכפו־
מסגרת השולחן
ובין המצרים סוף פ"ב( .וכ"ה בשעה"כ )ברכת השחר( ע"ש .מובא בבאה"ט )סק"ב( הביא מהרש"ל בהגהותיו לטור וז"ל :ומיהו ביום ו .בעטרת זקנים ק א .כ"כ השל"ה )מסכת תמיד נר מצוה עח ד"ה חייב אדם ,מסכת יומא עמוד
"ז( ופמ"ג )ש
)שם
שם סקט"ז(
ימן תקנד סקט"ש"כ בא"ר )ס מ
)סימן כמש"ככ)סימן תקנד סקי"א( .וודלא כמ עושהה ממשום יוההרא,
יוהרא ,אלא מודים דשרי לעמוד ,דאז אינו ש
עוש ולי עלמא מוד
כיפור כ ל
כולי בהגהות על הטור )סימן מו(,
והכנה"ג בהג ת
הות כנה"ג
להריח( ,וה נה
ד"ה ומש"כ ההתשובה לג ד""הת
סקי"א( ,ע"ש.
סקי
משב"ז ק כך.
מצותוו בככך
בכך. מצות יף א'(.
סעיףף
שם סוף ע
סע רב )ש
)שם ובשו"ע ההרבב
וב
יד .בליקוטי מהרי"ח כתב שכן הוא במהרי"ל ,וכן הוא מנהג פראג ז .כמובא בבאר היטב )סק"ה( וכן בסימן תריט )בסופו( בשם שכנה"ג, ב .מדברי רבינו נראה שביוהכ"פ אין היחיד מברך שהחיינו אלא שיוצא
פרנקפורט ורמיישא. ובמטה אפרים )סימן תריט סי"ג( מהש"ץ ,והוא כדעת הב"י )סימן תריט סוד"ה וכתב הכל בו( ,והדרכי משה
טו .סק"א ,וז"ל וראיתי בספר שאלת יעב"ץ )סימן נא( ,יצא לישע להליץ ח .מובא במשנת חסידים )יומא פ"ד מ"א( ,ובסידור ר' אשר בתפלת ר"ה הארוך )שם אות ד'( ,וכן השל"ה )ריש מסכת יומא ד"ה הילכתא( כתב -
בעד גדול מהרי"ל דשרי לשאת כפיהם בנעילה בלילה וסמכו עליה כתב וז"ל :ביוהכ"פ ותפילתם שעה ]גי'[ יוד הה וו הה וצ"ע עכ"ל. ונוהגין שהשליח ציבור אומר שהחיינו לאחר כל נדרי ,והקהל עונין אמן ,ויכונו
באשכנז ,טעמא טעים דקי"ל )ירושלמי ברכות פ"ד ה"א( כרב דסבר נעילת ט .עיין במטה אפרים )סימן תריט סי"ח(. לצאת בברכת החזן .ומי שרוצה לנהוג לברך לעצמו קודם שיסיים שליח
שערי שמים והיא בלילה ,ע"ש עוד. ציבור הברכה ,וסובר שזהו עדיף שיעשה בעצמו ולא יוציא אותו אחר ,לא
י .כ"כ בתשובת רשב"ש )סימן רע"ד( .ועיין בברכ"י )סק"ב( דהמנהג עתה
טז .עיין ברמ"א )סימן קכט ס"ב(. ישר בעיני ,אדרבה ברוב עם הדרת מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ע"ש .מובא
ששותין העם מים בביהכ"נ ,מובא בביאור הלכה ד"ה ואין אוכלין ע"ש.
במג"א )שם סק"ג( .וכן דעת המקור חיים )שם( .אמנם הכל בו )סימן סח לג(:
יז .כ"כ בשו"ע )סימן תרכב ס"א( יא .עיין בשו"ע )סעיף ד'( וסימן תרי"ט )ס"ו( ,וכתב שם הבה"ט )סק"ו( מובא בב"י )שם( כתב דשפיר לברך כל אחד ואחד לעצמו ,וכן המג"א )שם(
יח .כ"ה בספר חסידים )סימן תשס"ח( וז"ל :ולא יתכן שחזן יקרא בפרשת והישן בבהכ"נ יישן במערב או בבהכ"נ של נשים דהישן בבהכ"נ עונשו כתב -ולי נראה דעכשיו על הרוב אין הש"ץ מכוין להוציא אחרים לכן יברך
עריות אדם שחשוד עליהם ,ועל כל דבר שאדם חשוד לא יתכן שיקרא גדול מצאתי .ועיין במשנ"ב )כאן סק"ו( ובשע"צ )סק"ח(. לעצמו ,עכ"ל .וכ"כ בא"ר )שם סקי"ב( מובא בפמ"ג )א"א סק"ג( .ומדברי
אותו החזן ,שאי אפשר שראובן יעמוד ויאמר ארור שוכב עם אשת אביו יב .בשו"ע )סימן תקנד ס"י( כתב -נוטל אדם ידיו שחרית ,וצריך ליזהר רבינו באוצר החיים מובא להלן אין הכרע.
אם חטא ש"מ שלא חטא ,ועוד שלא ילבין פניו .ודלא כהכנה"ג )סימן רפב( שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו .באורחות חיים )סימן ג .רבינו באוצר החיים שם מוסיף 'ציצית של טלית קטן וטלית גדול',
שכתב דוקא חשוד אבל אם ברור שבא על עריות אם לא שב בתשובה תקנד ס"י( כתב בשם ספר אמרי דוד דלפי מש"כ המג"א )סימן ד סק"ז( דהיינו שמונה ברכת ציצית של טלית קטן וטלית גדול בנפרד לשני ברכות.
ראוי לקרוא כדי שיתבייש .מובא בא"ר )סק"ג(. בשם האר"י ז"ל ליטול ידיו תמיד בשחרית עד הזרוע יטול כן גם בט"ב. עיין במג"א )סק"ח( שכתב -גם מה שכתב ]הכנה"ג[ לברך על טלית קטן
יט .כדאיתא בגמרא )ב"מ נט (.ע"ש. וגם בספר משנת יעקב בהגהותיו על שו"ע )שם( הביא דברי האמרי דוד ]ביוהכ"פ[ בפני עצמו ,אין נראה לי להרבות בברכות ,עמ"ש סימן רט"ו
כ .דברים כז כו ,ובירושלמי )סוטה פ"ז ה"ד( ,אשר לא יקים ,וכי יש תורה להלכה למעשה .וע"ע באורחות חיים )סימן תריג ס"ב( ע"ש. )סק"ו( ,עכ"ל .ורבינו שם בסימן רטו )סעיף א' ובסק"ב( השיג על דברי
נופלת ,רבי שמעון בן יקים אומר זה החזן שהוא עומד ,ועיין בפירוש יג .כ"כ האריז"ל בפע"ח )שער הברכות פ"ד( -והנה כל הח"י ברכות ,שהוא המג"א שם ,ע"ש.
הרמב"ן שם ובתוספות )סוטה לז :ד"ה רבי(. מן הנותן לשכוי ,עד סוף ברכת התורה ,חייב אדם לברך בכל יום .אע"פ ד .עיין באריכות בזה בשוה"ט )סימן קצו סק"א ד"ה והאוכל(.
כא .עיין מג"א )סימן קמא סק"א(. שאינו חייב בהם ביום ההוא וכו' ,וחוץ מברכת 'שעשה לי כל צרכי' בט"ב
ה .כן הביא הברכ"י בשיו"ב )סק"א( מספר הפרדס לרבינו אשר בר חיים
כב .עיין במג"א )שם סק"ב( ,ובשעה"צ )סק"ד(. ובי"כ ,מפני שאז הכל אסורים בנעילת הסנדל .וכ"ה שם )שער כוונת ט"ב
כ"י שער עשירי משם הרא"ה.
תשובה מכפרת למיתה חלילה ,ואין לה אחיזה אחרת חוץ מזולתו ,עיין שם היטב
חטאת ואשם ודאי מכפרין ,מיתה ויום הכפורים מכפרין עם באריכות הגדול המתוק.
התשובה ,תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא 'היכל הברכה' בראשית מז.
תעשה ,ועל החמורות הוא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר. סוד שעיר המשתלח
הכל עם התשובה ,חרטה עד דכדוכה של נפש ,ומסקנא ]בגמרא
ודע אחי ,ביום הכיפורים וכיוצא שישראל עושין תשובה
)יומא פו ,[(.הזיד בעשה ו]ב[לאו הניתק לעשה ,וכן אם שגג ב]לא
גדולה ,ואז נתבררין הלבושין הקדושים ממסאבותא ,על ידי
תעשה שיש בו[ מלקות ועשה תשובה באמת ,לא זז משם עד שכהן גדול היה מתוודה על ראש השעיר ,ואז בחינות הטוב
שמוחלין לו .הזיד בלאו ,תשובה ויום הכיפורים מכפרין] .ואם[ שבתוך גדי לבוש קדוש ,כי כל שעיר הוא בחינות לבוש נתברר ִּכי בַ יּוֹ ם ַה ּזֶה יְ כַ ּ ֵפר ֲעלֵ יכֶ ם לְ ַט ֵהר ֶא ְתכֶ ם
שגג בחייבי כריתות ,חטאת מכפרת עם התשובה .ואם הזיד,
תשובה אמיתות ויום הכיפורים תולה ,ויסורים קלים ממרקים,
לקדושה .ואותה בחינה שאי אפשר לברר על ידי תשובה ,אלא ֹאתיכֶ ם לִ ְפנֵ י הוי"ה ִּת ְט ָהר ּו) :ויקרא ִמכּ ֹל ַח ּט ֵ
עד שיבא הזמן 'בלע המות לנצח' )ישעיה כה ח( ,זה שולחין לו
]ויאמין[ באמונת אל עולם ,וקבלתן באהבה .ו]אם[ חילול כדי שיהיה לו חיות הכרחי ,והוא שמח בזה שסובר ששולחין לו טז ל(
השם ,תשובה ויום הכיפורים ויסורים תולים ,וקבלת מיתה על מתנה גדולה ,כי כל עיקר תשוקתו לגדי הזה הנקרא שעיר ,כי
קדוש שמו בלב אמת מכפר .וכל זה בזמן הזה ,אבל בזמן ]הבית עליות כהן גדול ביום הכיפורים היה בהיכלות דבריאה
על ידו יונק כל השפע ,אבל הוא שוטה ,כי אין שולחין לו אלא
המקדש[ ,שעיר המשתלח הוא מכפר על הכל כפרה גמורה. בחינות הלבושים שאי אפשר לתקנם 'עד בא אדוניו אל ביתו', סוד ערב יום כפורים ,אשר מצוה להרבות באכילה ושתיה
'עצי עדן' יומא פ"ח מ"ח והוא חיות הכרחי שלו ,וכל הברורין והלבושין נתקנו על ידי כדי לתקן כלי 'הוד יסוד מלכות' דכנסת ישראל בחצוניות כדי
תשובה המשולה כמים' ,שפכי כמים לבך' )איכה ב יט(. שתוכל לקבל למחר סוד הפנימיות ,ה' קולות חמשה גבורות
כמו הכהן הגדול ביסודה כידוע לעובדי השם באמת ,ופירוש הפסוק 'והחזיקו
'אוצר החיים' שמות רצב.
ידענו שרבינו הגדול והקדוש איש אלקים דודינו רבינו צבי שבע נשים' )ישעיה ד א( סוד זין היכלין דבריאה 'שבעת
זצ"ל בעל 'עטרת צבי' מזידיטשוב אמר במוצאי יום הכיפורים, וידוי כהן גדול הסריסים' )אסתר א י( הנפתחין ביום הקדוש והנורא בהארת
שעל ידי יחודים שכיוון הלך בכל היכלות של מעלה כמו הכהן 'והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם' עליהם אור הבינה ,והיא עצמה ניכללת ברזא דשבע 'בת שבע
הגדול בעבודתו בבית המקדש. )ויקרא טז כא( ,מתודה על הזדון והמרד ונעשו כולם שגגות ,ואחר אם שלמה' )מ"א א יא( יתקרי 'אם' תזכה לכפרה ,כי ניפתח ביום
'בית יעקב' על חבת ירושלים עמוד שעג כך מתודה 'לכל חטאתם' )שם( שכולם נעשו שגגות ,ואחר כך הקדוש זין היכלין דאימא להאיר למלכות ,וכל עליות כהן גדול
מתודה מתחרט גם על השגגות ,ונתכפרה הכל כל מיני שגגות, ביום הכיפורים היה בהיכלות דבריאה כידוע.
להטמין חמין ודוק כי נכון מאוד ,כדאיתא בתורת כהנים )אחרי פרשתא ב ו(. 'היכל הברכה' בראשית מו:
'מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום 'עצי עדן' יומא פ"ד מ"ב מחילת העונות ביום הכיפורים
הכיפורים' )או"ח סימן תרט( .ואמר אדמו"ר ]רבי יעקב משה
מקאמרנא[ זי"ע ,כי בערב יום הקדוש יש לכל אחד מישראל חמשה עינוין ביום הכיפורים כשנתקן יסודה ונמחל עונות עמו' ,והיה
'יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים
חמימות גדול לעבודת הבורא ,וצריך להטמין חמים מערב יום
ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה' .אסור באכילה חצי שיעור בירושלם' )ישעיה ד ג( ,כי זהו החיים שלהם שלא ידחו מצרור
הקדוש על מוצאי יום הקדוש ,להיות לו גם כן חמימות.
מדאורייתא ,אכילה נלמד מ'ועניתם את נפשותיכם בתשעה החיים ,סוד ציון וירושלים יסוד דנוקבא כידוע ליודעין באמת,
'תפארת דברים' אות קיט ואח"כ אמר הפסוק כל זה נעשה ביום הכיפורים ,הנאמר עליו
לחדש בערב' )ויקרא כג לב(,
על ידי שמצוה לאכול ,ממילא 'אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח
שביום הכיפורים מצוה מקרבה ברוח משפט וברוח בער' )שם פסוק ד( ,כי על ידי
לענות נפשו .ואם אכל אף העבירות מקלקלין המיין נוקבין סוד ציון ,וגורמים 'ידיכם דמים
פחות מכשיעור בכל פעם עד מלאו' )ישעיה א טו( דם הנדה בירושלים ,וביום הכיפורים נתקן
דמייתיב דעתיה ,אף שאין הכל 'ברוח משפט' יושב על כסא המשפט' ,וברוח בער' לבער
הרע מן העולם ,ועל ידי מחילת העונות ביום הכיפורים ,נתקן
בו כרת ,ביטל מצות עינוי.
לצדיקים חלוקא דרבנן ליהנות בגן עדן מזיו השכינה ,בסוד מחול
]וברחיצה נלמד מ['ושבת
הנעשה לצדיקים מנועם זיו עולם הבינה ,וזהו 'וברא ד' על כל
שבתון' ד]פרשת[ אחרי מות
מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה
)טז לא( הנאמר אחרי 'תטהרו'
כי על כל כבוד חפה' )שם ד ה(.
)שם טז ל( שהוא הרחיצה
'היכל הברכה' בראשית מו:
מעוונות ,אבל רחיצה לתענוג
]ד[אסור ,הלימוד של 'שבת סוד נעילת השער
שבתון ועניתם את נפשותיכם' סוד הפסוק 'לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך
ד]פרשת[ אחרי )טז לא( לאסור הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים' )ישעיה יד כ( ,נידרש לנו לסוד
רחיצה] .ובסיכה ובנעילת נעילת שער ,לדון כל באי עולם לחתום אותנו בחותם עיין ]ב'פרי
הסנדל נלמד מ['ובעשור' עץ חיים'[ שער הו"ר )שער הלולב פ"ד( וז"ל :גם בנעילת יום
)במדבר כט ז( ו'אך בעשור' הכיפורים נעשה בחינת היסוד שבה עם הכלי של גבורות ,לכן
)ויקרא כג כז( הנאמר בהם אז העולם נידונים ,ושלשה שמות אהי"ה הם לצורך חותם שבה,
'ועניתם את נפשתיכם' אחר וענינו כי בנעילה כבר אמרנו כי יש ה' תפילות ,סוד ה' גבורות
'מקרא קדש יהיה לכם' בסוד שלוקחתם מאימא ,ובנעילה נתקן סוד יסוד שבה כלי לקבל
חכמה ובינה' ,ושמן על ראשך' זרע קודש ,והחותם נעשה משמות אהי"ה ולעולם היסוד הוא
)קהלת ט ח(' ,שמן משחת חותם מהארת הראשונים והוא יסוד דנוקבא ,ומלכות דנוקבא
קדש' )שמות ל כה( ,ו'אך' טעם הוא חותם השני מהארת יסוד דידה והם ציון וירושלים ,וגם
חשמל של עור .וזהו העינוי נקרא חותם לסיבה אחרת ,כדי שלא ישלטו החיצונים באורות
מסיכה ונעילת הסנדל' .אך' הנוקבא ,שעיקר אחיזתן הוא בנוקבא ונותן החותם לשמירה
'סנדל קדש' 'מקרא קדש' בסוד 'מעין חתום' )שה"ש ד יב( ,וכיון שניתן לה סוד ה' גבורות
'שמן קודש'] .ובתשמיש צריכין חותם שלא יכנסו זרים לקחת מן הגבורות כי שם הוא
המטה נלמד מ['חקת עולם' שרשן ,והחותם נעשה מהארת אימא אשר אין להם כח ליגע
)ויקרא טז לא( 'תענו את בהארת אימא ,וזה החותם נעשה בעת נעילת שערים ,והם
נפשתיכם' )שם טז כט( לאסור דלתות הסוגרים פתח היסוד שלא יכנסו בו זרים ,לכן בעת
תשמיש' ,חק עולם' )שם ו טו(, ההיא אשר ננעלים השערים ונחתמין ונסגרים כדי שלא יכנסו
'חק חקה' )מנחות נא' ,(:הגזרה בו יניקת הקליפות ,הנה אז יש מקטריגים הרבה הרוצין ליכנס
והבניה' )יחזקאל מא יג( 'תאמי מחמת עונות ,ולכן אז חותם הנשמות בענין שכרם ועונשם הן
צביה' )שה"ש ד ה(. לחיים הן למות ,ועל ידי זה אין כח בחיצונים לקטרג ליכנס שם,
'עצי עדן' יומא פ"ח מ"א כיון שכבר יש דין בעולם ונמסרים בידם פתקי הרשעים הנכתבין
כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק -מערכת 'עטרת שלום' פקס .0722-616796 :דוא"לK7643092@gmail.com :
