gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברית אבות · Bris Uvos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: ברית אבות · Bris Uvos

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ברית אבות · Bris Uvos — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפעולות הארגון‬ ‫ב"ה‬ ‫עריכת ברית מילה לתינוקות‪.‬‬ ‫עלון ברית אבות‬ ‫ומבוגרים בחדרי ניתוח‬ ‫בישראל ובמדינת חבר העמים‬ ‫‪--------------------------------‬‬ ‫פרפראות וסיפורים‬ ‫בדיקת צהבת לתינוקות בבית‬ ‫במכשיר זהה לבית החולים‬ ‫לברית מילה‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫ניתן להשיג את הספרים‬ ‫"סדר ליל הברית"‬ ‫ארגון ברית אבות‬ ‫מסייעת לכל יהודי‬ ‫לפי סדר הפרשיות‬ ‫"פניני הברית"‬ ‫לברית"‬ ‫"תפילות ומנהגים‬ ‫בכל גיל‬ ‫ובכל מקום בעולם‬ ‫לקיים את מצוות המילה‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫ייעוץ בענייני ברית מילה‬ ‫בצורה מקצועית ובשמחה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫‪--------------------------------‬‬ ‫באמצעות צוות מוהלים‬ ‫משרד "ברית אבות"‬ ‫מוסמך ומנוסה‪.‬‬ ‫רחוב דברי חיים ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫טלפון‪025022814 :‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫מהספר פניני הברית‬ ‫יי בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ירכבהו על במתי ארץ‪( .‬לב‬ ‫צור ילדך תשי‬ ‫יב) על ידי מצות מילה לא אפשר שיתערב ישראלי בשאר‬ ‫לפני כמה שנים הוזמנתי למוסקבה למול בחור‬ ‫אומות‪ ,‬כי הנימול אי אפשר להתערב עם הערלים אבל‬ ‫בגיל ‪ 18‬שהגיע מאזרבייג'אן ולמד באוניברסיטה‬ ‫הערל אם ימול אפשר להתערב עם המהולים‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫המקומית‪ ,‬הסנדק היה הרב שלו מאזרבייז'אן‬ ‫ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר‪ .‬וכמ"ש בסיעתא דשמיא‬ ‫שהגיע במיוחד לברית‪ ,‬בסעודת הברית שיתף הרב‬ ‫מן הגמרא (סנהדרין לט) מה שאמר ההוא מין מלכא לר'‬ ‫את סיפורו של הנימול‪ ,‬ואמר שאבי הנימול הוא גוי‬ ‫תנחום תא ונהוי לעמא א"ל לחיי אנן דמהלינן לא מצינן‬ ‫ואמו יהודיה‪ ,‬ובעקבות זאת‪ ,‬אביו של הבחור סירב‬ ‫למהוי כוותיכו וכו' ע"ש‪ ,‬ולזה אמר ואין עמו אל נכר כי‬ ‫בתוקף להסכים למול את בנו ולא עזר שום שכנוע‪,‬‬ ‫אי אפשר להחליף אמונתם ולתפוס אמונת הערלים ח"ו‪,‬‬ ‫כשהגיע הבן לגיל ‪ ,18‬נסע ללמוד באוניברסיטה‬ ‫במוסקבה‪ ,‬והיות ונמצא אתו בקשר הזכיר לו הרב‬ ‫גם עוד יזכו בזכות המילה ירכבהו על במתי ארץ‪ .‬כי ידוע‬ ‫שאת בריתו של אברהם אבינו הוא עוד לא קיים‪,‬‬ ‫מ"ש בסיעתא דשמיא (בשם זוה"ק) שבזכות המילה‬ ‫והנה ההזדמנות‪ ,‬והדגיש כי אביו אינו צריך לדעת‬ ‫נכנעים שונאיהם של ישראל‪ ,‬גם עוד יזכו בזכות המילה‬ ‫על כך‪ ,‬שכן הוא הוא ברשות עצמו‪ ,‬ואין לו חובה‬ ‫שיאכל תנובות שדי וכו'‪ .‬כי ידוע מה שאמרו רז"ל‬ ‫להודיע לאביו שמל או שימולו אותו‪.‬‬ ‫במדרש על פסוק (שיר השירים ז) חמוקי ירכיך‪ .‬אמר רב‬ ‫כחודשיים אחרי הגעתו ללימודים במוסקבה‪,‬‬ ‫יוחנן כל התענוגים שישראל אוכלין בעוה"ז הכל בזכות‬ ‫החליט הבחור לבצע את הברית לבד בעיר זרה לו‪,‬‬ ‫המילה שניתנה בין הירכים וכו'‪ ,‬ולזה אמר ויאכל‬ ‫ללא משפחה ומכרים‪ ,‬כדי לקיים את מצוות ברית‬ ‫תנובות שדי ויניקהו דבש מסלע‪ .‬שהכל כמו תענוגים‬ ‫המילה שנצטווה עליה אברהם אבינו עליו השלום‬ ‫שזכו לכל זאת בזכות המילה ודו"ק‪( :‬מלאך הברית)‬ ‫לשם מצוה ולהיות חלק מהעם היהודי בשלמות‪.‬‬ ‫מאירועים וסיפורים כאלו מצאנו רמז בפרשת‬ ‫תזל כטל אמרתי‪( .‬לב ב) המילה שנתנה באמירה הרי‬ ‫השבוע‪ ,‬בפסוק "צור ילדך תשי"‪" .‬צור" מלשון‬ ‫היא כטל זה המביא השובע לעולם‪ ,‬ומטעם זה מזכירין‬ ‫"צורה"‪ ,‬כלומר שינוי הצורה של הילד באמצעות‬ ‫בברכת המזון תורה ומילה על בריתך שחתמת בבשרינו‬ ‫ברית המילה מבטלת את השליטה של האב מולידו‬ ‫ועל תורתך וכו'‪ ,‬כי שניהם סיבת השובע‪ ,‬ולפי שהמילה‬ ‫אשר מעכבת את קיום המצווה‪ ,‬ובאמצעות קיום‬ ‫היא סיבת השובע על כן נהגו להרבות בסעודה ביום‬ ‫הברית‪ ,‬אנחנו מברכים בברכת הברית ‪ -‬חלקנו‬ ‫צורנו‪ ,‬ומקבלים את הזיקה הרוחנית שמחברת‬ ‫המילה‪( :‬עוללות אפרים)‬ ‫אותנו לייחוסו של אברהם אבינו והקירבה לבורא‬ ‫הגאון הקדוש בעל דרכי דרכי תשובה זי"ע אמר שאם‬ ‫עולם‪ ,‬ונרמז בהמשך הפסוק ותשכח קל מחוללך‪,‬‬ ‫עושים סעודת ברית מילה בשמחה הוא מסוגל להמשיך‬ ‫ותשכח מלשון שכיחות‪ ,‬קל מחוללנו מלשון מחול‪,‬‬ ‫פרנסה‪ ,‬כי המילה הוא המצוה בחת"ך והוא שם הפרנסה‬ ‫ה' סביבנו ומסוכך עלינו ומגין עלינו בכל‪.‬‬ ‫והוא תיקון היסוד שמשם באים כל השפעות‪ ,‬על כן‬ ‫יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומתוקה‬ ‫(דברים טז) והיית אך שמח‪ .‬סופי תיבות חתך‪ ,‬על דרך‬ ‫ולגמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל (בפרק רבי אליעזר דמילה) כל מצוה‬ ‫המוהל הרב אהרן קרמר‬ ‫שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושים בשמחה זה מילה‪,‬‬ ‫על כן רמוז בסופי תיבות והיית אך שמח‪( :‬דרכי חיים‬ ‫ושלום)‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ‪ .‬איתא במדרש (ילקוט שמעוני רמז תתקמב) מפני מה בישעיה‬ ‫(א) כתיב שמעו שמים והאזיני ארץ‪ .‬וכאן כתיב‪ ,‬האזינו השמים ותשמע הארץ‪ .‬אלא‪ ,‬משה שהיה קרוב לשמים‬ ‫ורחוק מן הארץ‪ ,‬אמר‪ ,‬האזינו השמים‪ .‬וישעיה שהיה קרוב לארץ ורחוק מהשמים‪ ,‬אמר‪ ,‬שמעי שמים והאזיני‬ ‫ארץ‪ .‬עד כאן‪ .‬בספר הקדוש עוללות אפרים כתב‪ ,‬שפסוק זה‪ ,‬מרמז על תורה ומילה שעליהם קיימים שמים‬ ‫וארץ‪ ,‬כמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי‪ .‬ובריתי היינו ברית תורה וברית‬ ‫מילה (עיין נדרים לב‪ ).‬וזה שאמר‪ ,‬האזינו השמים ואדברה‪ .‬רמז לברית תורה כמו דכתיב‪ ,‬ואדברה בעדותיך‬ ‫נגד מלכים ולא אבוש‪ .‬ותשמע הארץ אמרי פי‪ .‬דא ברית מילה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל‬ ‫רב‪ .‬עד כאן דבריו‪ .‬ובדרך זה יש להבין דברי המדרש שמשה הוא קרוב לשמים‪ ,‬כי אליבא דאמת‪ ,‬הלא תורת ה'‬ ‫רחוקה היא מאד מהש גת האדם‪ ,‬והקדוש ברוך הוא נתן מצות מילה שעל ידי זה יפתחו עינינו‪ ,‬שיזכה להשיג‬ ‫להבין ולהשכיל דברי התורה הקדושה‪ ,‬ולכן‪ ,‬מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה‪ .‬ראשי‬ ‫תיבות מילה‪ ,‬כדאיתא בתיקונים (הקדמה ב) שעל ידי המילה ניתן להשיג תורת ה' שהיא אש שחורה על גבי‬ ‫אש לבנה שירדה לנו מן השמים‪.‬‬ ‫ובכן יובן‪ ,‬שמשה שנולד מהול (סוטה יב‪ ).‬הוא קרוב אל השמים ולו נקל ביותר השגת התורה יען שנולד בפתח‬ ‫של אור להשגת התורה‪ .‬וקל להבין (חיים לכל חי)‬ ‫יערוף כמטר לקחי כו'‪ ( .‬לב ב) על פי מה שכתב בעוללות אפרים על פסוק אם לא בריתי יומם ולילה כו'‪ .‬דקאי‬ ‫על התורה ועל ברית מילה‪ ,‬והתורה היא בחינת שמים ולכך נאמר ואדברה לשון קשה שאין הכל זוכין לתורה‪,‬‬ ‫ובתורה נאמר דבור ודברת בם ואדברה בעדותך‪ .‬אבל הארץ שהם עם הארץ זוכין על ידי ברית מילה שנקרא‬ ‫אמירה כמו שכתוב (תהלים קיט) שש אנכי על אמרתיך‪ .‬וזה שאמר הכתוב יערוף כמטר‪ .‬שאיננו נוח לכל לקחי‬ ‫דהיינו התורה אבל תיזל כטל שהוא נוח לכל אמרתי היא מצות ברית מילה‪( :‬מראה יחזקאל)‬ ‫תזל כטל אמרתי ‪( .‬לב ב) ששון ושמחה ימצא בה‪( .‬ישעיה נא) ימצא‪ .‬מלשון מציאה על דרך שאמרו (שבת קל‪).‬‬ ‫כגון מילה דכתיב שש אנכי על אמרתך‪ .‬ומהיכן משמע דאמרתך היינו מילה‪ ,‬הוא כמו שאמרנו משום דכתיב‬ ‫כמוצא שלל רב‪ .‬ומצות מילה בשמיני שהתינוק אינו יודע עוד כלל רק נימול על ידי אבותיו ואף על פי כן כיון‬ ‫דאתגזר איקרי צדיק‪ ( ,‬וכמו שאמר בזוהר הקדוש ח"א צג‪ ).‬והוא בכלל ועמך כולם צדיקים‪ .‬הוא כמו מציאה‪,‬‬ ‫ועל זה נאמר תזל כטל אמרתי‪ .‬שהוא בחינת תורה שבעל פה שהוא כטל שאינו נראה כשיורד רק ממה שאנו‬ ‫רואין אחר כך שהארץ לחה ניכר שירד טל‪ ,‬וכן תורה שבעל פה נדמה להאדם שהוא מחדש הדברי תורה‬ ‫ובאמת הם דברי אלהים חיים מה שהשם יתברך מופיע בו כמו שאמרו (שבת קלח‪ ):‬דבר ה'‪ .‬זו הלכה‪ ,‬וכן‬ ‫מילה בשמיני שהוא שלא מדעת ולכן דרשו ששון זה מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב‪( :‬פרי‬ ‫צדיק פרשת עקב)‬ ‫כי שם יי אקרא הבו גודל לאלהינו הצור תמים פעלו‪ .‬שחת לו לא בניו מומם‪( .‬לב ג‪-‬ה) אמרתי כי כיון שזו‬ ‫המצוה של המילה גדולה מאד להיות כי על ידה שם ה' אקרא כנודע כי שם שדי נגמר על ידי אות יו"ד הנגלית‬ ‫במילה‪ ,‬עוד פירוש אחר כי חלק ה' עמו‪ .‬בהיותם נימולים כי אז נקראים עמו ואז נקראים שמו עליהם ולכן‬ ‫הבו גודל לאלהינו‪ .‬על ידי דרוש התורה לדרוש עניני מצוה זו‪ ,‬וטעם צורך נתינת גדולה זו לאלהינו כנראה שיש‬ ‫חס ושלום מקום פקפוק‪ ,‬לזה הודיע ענינו הלא הוא שאלת הקיסר לחכמים (בראשית רבה מב) למה הקדוש‬ ‫ברוך הוא ברא האדם במום הערלה והשיבו התורמוסים צריכין לימתק וכו' וזה שאמר ראוי לשתתנו גודל‬ ‫לאלהינו ולהודיע כי גדולתו היא במה שברא הערלה שהלא הצור היוצר האדם ראוי שתהיה פעולתו תמימה‬ ‫ולא חסרה לשנצטרך לתקנה וזו היא השאלה‪ ,‬והתשובה היא כי האמת הוא שהצור כשיצר את אדם הראשון‬ ‫תמימה היתה פעולתו כמו שאמרו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר) על פסוק כי שמחתני ה' בפעלך‪ .‬שאמר זה דוד‬ ‫להקדוש ברוך הוא על אדם פעלו ויציר כפיו יתברך כשנתן לו משנותיו ע' שנה וכו'‪ ,‬וזה אמרו תמים פעלו‪ .‬חוזר‬ ‫לאדם עצמו ולא אמר פעולתו‪ ,‬והכונה כי כבר השי"ת יצר את האדם תמים ומהול בלי ערלה אלא שכאשר‬ ‫חטא בעץ הדעת ושחת לו על ידי שהמשיך עליו הערלה (סנהדרין לח‪ ):‬הנקראת השחתה בסוד כי השחית כל‬ ‫בשר וכו' ועל ידי השחתתו המשיך הערלה גם על בניו הנקראת מומם‪ .‬וזה שאמר בניו מומם ולא ה' פעל כל‬ ‫זאת‪ .‬רק פעולה תמימה שיצר את אדם תמים כנזכר אלא שעל ידי שאדם חטא ושחת לו עצמו בהמשכת מום‬ ‫הערלה על עצמו גם על בניו אחריו המשיך מומם וערלתם וכיון שהם גרמו צריך שהם יתקנוה על ידי המילה‪:‬‬ ‫(עץ הדעת טוב לר' חיים ויטאל)‬ ‫הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא‪ .‬מבואר בספרים הקדושים גודל‬ ‫מעלת המקיים תמים תהיה עם ה' אלקיך‪( .‬דברים יח) וכפירוש רש"י לא תחקור אחר העתידות‪ ,‬ותכלית‬ ‫התשובה להגיע לתמים תהיה‪ ,‬ובמצות מילה כתיב (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים‪ .‬והנה כח מצוה מילה‬ ‫מפורש בהתיקונים (זוהר הקדמה ב) מילה נוטריקון מי יעלה לנו השמימה יעויין שם‪ ,‬כלומר דאף על פי שאין‬ ‫סולם לעלות לשמים כשאיש ישראל רוצה לעלות לשמים‪ ,‬על ידי המילה ניתן לעלות‪ ,‬והכוונה בזה דאף אם יש‬ ‫מדריגה שעל פי טבע אי אפשר שישימה האדם על ידי מצות מילה יוכל להשיגה‪ ,‬וזהו עד שאמרו במשנה אבות‬ ‫(פ"ב) וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתם‪ .‬וכתב הרבינו עובדיה‪,‬‬ ‫כל העוסקים עם הציבור להכריח ולכוף את הציבור לדבר מצוה לצדקה או לפדיון שבוים‪ ,‬יהיו עוסקים עמהם‬ ‫לשם שמים‪ ,‬שזכות אבותם של ציבור מסייעתן לתת מה שפסקו עליהם ואפילו ממון הרבה עד כאן‪ .‬ומשמע אף‬ ‫יותר מכפי היכולת‪.‬‬ ‫וכח זה הוא על ידי מצות מילה יחד עם מדת תמים תהיה עם ה' אלקיך‪ .‬כי אם יהיה תמיד חוקר ודורש כמה‬ ‫יכול לעשות וכפי זה יגביל את עצמו ולא יעשה יותר‪ ,‬בודאי לא יזכה לסגולת המילה של מי יעלה לנו השמימה‬ ‫לפעול יותר מכפי כוחותיו הטבעיים‪ ,‬כי יפסיק את פעולותיו כיון שמגיע להגבול שקבע לעצמו כפי כחותיו ורק‬ ‫מי שעוסק במצות ובמעשים טובים בתמימות ואינו חוקר אחר העתידות יעשה יותר ויותר מהגבלותיו‬ ‫הטבעיים עד שיתעלה למדריגות רמות ונשגבות‪.‬‬ ‫וזה שאמר הכתוב הצור פעלו‪ .‬הצור אתוון צורה כי צורת איש ישראל משתלמת על ידי המילה‪ ,‬ובכן יהיה‬ ‫תמים וילך בתמימות‪ ,‬כי כל דרכיו משפט‪ .‬ואם אמר יאמר האדם מהיכן אגיע לאמונה טהורה כזאת להתהלך‬ ‫בתמימות עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬על זה אמר הכתוב אל אמונה ואין עול האל יתברך יאיר האמונה בלבו של‬ ‫איש ישראל‪.‬‬ ‫וענין זה מתאים ליום הכיפורים‪ ,‬כדאיתא בספר הקדוש שפת אמת (יום כפור תרנ"ב) שיום הכיפורים כנגד‬ ‫מצות מילה‪ ,‬עד כאן‪ .‬וכיון שביום הכיפורים כתיב (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליהם לטהר אתכם מכל‬ ‫חטאתיכם לפני ה' תטהרו‪ .‬וכן אומרים ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כ'י לכ'ל הע'ם בשגג'ה‪.‬‬ ‫סופי תיבות מילה‪ ,‬על ידי העמידה לפני ה'‪ ,‬מאיר הקדוש ברוך הוא בתווך לבו של אדם אמונה טהורה בו‬ ‫יתברך שיתהלך עמו בתמימות‪.‬‬ ‫וזהו‪ ,‬הצור תמים פעלו‪ .‬קאי על יום הכפורים שכנגד מצות מילה דכתיב ביה‪ ,‬התהלך לפני והיה תמים‪ ,‬כי כל‬ ‫דרכיו משפט‪ .‬שביום הזה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שופט את ישראל‪ ,‬אל אמונה ואין עול‪ .‬כי ביום הכפורים מאיר‬ ‫האל ברוך הוא אמונה בתוך לבותיהם של ישראל העומדים לפניו להטהר‪ ,‬וידעו כולם כי‪ ,‬צדיק וישר הוא‪.‬‬ ‫וכשהקדוש ברוך הוא מאיר אמונה בלבות בני ישראל אינו מכניס בתוכם דבר מחודש‪ ,‬כי בעצם לבותיהם של‬ ‫ישראל יש אמונה טהורה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מגלה נקודת האמונה הטמונה בלבות ישראל‪ ,‬ולכן אומרים ביום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לגולה עמוקות בדין‪ .‬שבדין של יום הכפורים הקדוש ברוך הוא מגלה העומק של נשמת ישראל‬ ‫שהיא נקודה טהורה של אמונה‪ ,‬ועל דרך זה אומרים בעשרת ימי תשובה (תהילים קל) שיר המעלות‬ ‫ממעמקים קראתיך ה'‪ .‬כלומר מהנקודה העמוקה של אמונה הטמונה בקרב ליבי‪ ,‬קראתיך ה'‪ .‬ומעתה מובן‬ ‫מה שאומרים בסדר העבודה בתפלת יום הכפורים‪ ,‬וערב יום הכיפורים שחרית משביעין אותו במי ששכן שמו‬ ‫בבית הזה שלא ישנה מכל מה שאמרו לו שמא יש בלבו צד מינות‪ .‬כלומר שמא אין לבו שלם ותמים עם ה'‬ ‫אלקיו‪ ,‬וזה דוקא ביום הכפורים שכנגד מצות מילה כי על ידי השבועה שמשביעין להנשמה לפני שיורדת‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬תהי צדיק ואל תהי רשע‪ .‬יש כח באדם להיות תמים עם ה' אלקיו‪ ,‬ומזה נמשך שבועתו של הכהן‬ ‫גדול שאין בו צד מינות והוא הולך בתמימות והבן היטב‪( :‬חיים לכל חי)‬ ‫סעודת הברית הם ענין שביום מחילת עונות מצוה לאכול‬ ‫נוהגין לעשות סעודה בליל השמירה (הוואכנאכט)‪ ,‬דוגמא למה שעושין סעודה בערב יום הכפורים ואוכלין ושותין‬ ‫בעבור שאנו בטוחים כי למחר ביום כפור ימחול לנו ה' יתברך עונותינו‪ ,‬כמו כן אנו בטוחים מעתה שלמחר עתידין‬ ‫אנו לקיים המצוה זו בשלימות ויכפר לנו ה' יתברך על כל עונותינו‪ ,‬ועל כן אוכלין ושותין בלילה זו על בטחון זה‬ ‫כמו בערב יום כפור‪ ,‬ועל פי זה אפשר לומר דסעודת ברית מילה עושין אחר המילה הוא כעין דוגמא שעושין‬ ‫סעודה במוצאי יום כיפורים שכתבו התוס' (שבת קיד‪ :‬ד"ה ואמאי) דמצוה לאכול עיין שם‪ ,‬והכי נמי אחר המילה‬ ‫דהוא גם כן יום מחילת עונות מצוה לאכול והבן‪( :‬ברית אבות)‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ימי הילולוא של צדיקים בשבוע זה‬ ‫יום ראשון ראש השנה ב' תשרי הרה"ק ר' ישראל מסטאלין בהרה"ק ר' אשר מסטאלין זי"ע (הפרנקפואטר)‬ ‫הרב אברהם אבלי זצ"ל (המגן אברהם)‬ ‫יום שני ג' תשרי‬ ‫הרב נפתלי טרופ זצ"ל ראש ישיבת ראדין‬ ‫נפתלי בן יעקב אבינו מהשבטים‪.‬‬ ‫יום רביעי ה' תשרי‬ ‫הרה"ק ר' אריה לייב ב"ר ברוך זי"ע (הסבא משפולי)‬ ‫יום חמישי ו' תשרי‬ ‫הרב ישראל ממאטסדורף זצ"ל (בית ישראל השלם)‬ ‫זבולון בן יעקב אבינו מהשבטים‪.‬‬ ‫יום שישי ז' תשרי‬ ‫הרה"ק ר' מנחם נחום ממקארוב בהרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' נח פערלוב מלעכוביץ בהרה"ק ר' מרדכי זי"ע‬ ‫שבת קודש ח' תשרי‬ ‫עובדות וסיפורי צדיקים על ברית מילה ליומא דהילולא בשבוע זה‬ ‫חייב לחזור לעירו כי חסר שם מוהל‪ :‬ב עיר פלוטניצא‪ ,‬הגיעו הכנופיות של המרצחים‪ ,‬והרה"ח ר' שלמה‬ ‫המוהל ו השוחט משם‪ ,‬ברח עם כל בני ביתו לעיר פינסק‪ ,‬ואולם רבינו הקדוש ר' ישראל מקארלין הפרנקפוטער‬ ‫ז"ע‪ ,‬ציוה עליו לחזור לביתו לבדו בלי המשפחה‪ ,‬כי בפלוטניצא חסר שם מוהל‪( :‬פרי ישע אהרן)‬ ‫הוציא הרבה דם לזכך גופו‪ :‬מקובל שבמעמד הברית מילה של הרה"ק הינוקא מקארלין (הפרנקפוטער) זי"ע‪,‬‬ ‫היה זב ממנו דם רב‪ ,‬עמד שם זקינו הרה"ק בעל הבית אהרן זי"ע ולא הגיב מאומה‪ ,‬ורק לאחר שעבר זמן ולא‬ ‫פסק הדם‪ ,‬או אז גער באזני רך הנימול ואמר‪ ,‬ס'איז נישט גענוג? ביסט נאך נישט גענוג שיין? [וכי אין זה‬ ‫מספיק? האם עדיין אינך יפה ונאה] היינו כי מדעת הוציא הילד את הדם כדי לזכך את גופו במסירות נפש אל‬ ‫ה'‪ ,‬ועל כך אמר לו זקינו הבית אהרן שכבר יצא ממנו מספיק דם‪( :‬מפי ספרים וסופרים) – רמז לכך מלשון‬ ‫הפסוק ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך‪:‬‬ ‫הסנדק ברך את אבי הבן בעשירות‪ :‬כשנסע רבינו האור ישראל פרלוב מקרלין (הפרנקפורטר) זי"ע לעיר הבירה‬ ‫ווארשא‪ ,‬הרגיש יהודי אחד על רבינו הנראה כבן אדם עדין ואצילות נסוך על פניו א איידאלער יוד ‪ -‬ולבוש‬ ‫כסוחר‪ ,‬שנכנס בתחילת השבוע בבית הכנסת שלהם‪ ,‬התיישב בצד מערב ללמוד לפני התפילה ואחר כך עמד‬ ‫להתפלל יחד עם הציבור‪ ,‬ולאחר התפילה יצא מן הבית המדרש לדרכו‪ ,‬וכן התנהג בכל יום של ימי השבוע‬ ‫ההוא‪ ,‬התופעה של רבינו עשה עליו רושם עז‪ ,‬והרגיש על רבינו שהוא אינו בשווה בשורה אחת עם אנשים‬ ‫סוחרים אחרים‪ ,‬ובכן ניגש אליו ושאל אותו האם אפשר לדעת מי אתם‪ ,‬ענה לו "א מלמד אין סטאלין" ולמזל‬ ‫טוב נולד לאיש הזה בן זכר‪ ,‬והיה צריך להכניסו לבריתו של אברהם אבינו ביום השישי שבשבוע הזאת‪ ,‬והנה‬ ‫לאחר שנכנס ללבו רושם טוב על האיש עדין הנפש האורח הזה שלא אתרמי בכל יום‪ ,‬גמר בלבו לכבדו‬ ‫בסנדקאות‪ ,‬ובכן ניגש אל רבינו ומסר לו מה שחפץ לכבדו‪ ,‬הגם שלא ידע פרטים על האיש ועל מעשהו‪ ,‬פרט‬ ‫לזה מה ששמע מפיו שהוא מלמד בסטאלין‪ ,‬ענה לו רבינו הלא יודעים אתם כי ירט הדרך לנגדי ומוכרח אני‬ ‫לנסוע לדרכי ביום הששי עם מסילות הברזל בשעה שבע בבוקר‪ ,‬ועם כל זה‪ ,‬באם תרצו לכבדני בסנדקאות‬ ‫תהיו נאלצים לערוך את הברית בשעה מוקדמת מאד‪ ,‬בכדי שיספיק הזמן ואוכל להגיע אל תחנת היציאה‬ ‫בשעה שבע‪ ,‬ענה האברך כי בדבר זה צריך להתיי עץ עם חותנו‪ ,‬והוא היה אחד מחסידי פולין‪ ,‬ולא היה יכול‬ ‫להבין כזאת לערוך את הברית בזמן כה מוקדם‪ ,‬ומדוע ולמה כשהמדובר הוא יהודי מלמד בסטאלין‪ ,‬ובכן‬ ‫השיב לחתנו בשלילה ולהניאו מזה‪ ,‬וחזר שוב אל רבינו ומסר לו מה שחותנו אמר וביקש מרבינו אולי יואיל‬ ‫בטובו להתמהמה מעט ולנסוע עם הרכבת היוצאת מאוחר‪ ,‬ענה לו רבינו‪ ,‬אין אנו יכולים לשנות מהסדר "און‬ ‫מיר זענען קיינעם נישט שולדיג און קיינער איז אונז נישט מחויב צוא געבין סנדק" [אין אנו חייבים לאף אחד‬ ‫וכן גם אף אחד אינו מחויב לכבד לנו בסנדקאות]‪ ,‬אמנם באם תכבדו אותנו בסנדקאות זה ישתלם לכם מאד‬ ‫לטוב ובתנאי לקבוע לזמן המדובר‪ ,‬כי אי אפשר לנו לשנות את הסדר שלנו וביום השישי מוכרחים אנו לנסוע‬ ‫עם הרכבת בשעה שבע‪ ,‬היהודי הזה בשמעו כל זאת כבר לא חשב הרבה וסיכם מיד לערוך את הברית בשעה‬ ‫שש בבוקר כדי שיספיק הזמן להסנדק לנסוע בזמן בשעה שבע‪ ,‬הברית נערכה בשעה שש למרות שהדבר היה‬ ‫בווארשא תמוה וחידוש‪ ,‬וגם מתפללי המנין לא ידעו מי הוא הסנדק מה שבעל הברית מכבד אותו כל כך‪,‬‬ ‫לאחר הברית בירך רבינו את בעל הברית ואמר אליו "פארין מכבד זיין אונז מיט סנדקאות זאהלט איהר‬ ‫געבענטשט ווערין איהר מיט דיא קינדער מיט עשירות" [בעבור שכיבדתם אותנו בסנדקאות תתברכו אתם‬ ‫ובניכם בעשירות]‪ ,‬לאחר זמן מה נודע הדבר שזה בעל הסנדק היה רבינו אור ישראל‪ ,‬המלמד לעמו ישראל‬ ‫להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה‪ ,‬וזה בעל הברית נתברך אחר כך בעשירות גדולה‪ ,‬ונהיה לאחד מן הגבירים‬ ‫הגדולים בווארשא הבירה‪ ,‬ואחר כך עבר העשירות לבניו ונכדיו‪ ,‬ועוד נמשך עד היום הזה‪ ,‬והם משפחה של‬ ‫גבירים כן ירבו בישראל‪ ,‬וישראל עושה חיל‪( :‬עטרת תפארת ישראל)‬ ‫מנהג לבישת בגד לבן בברית‪ :‬מוה"ר אברהם אליעזר לייטנער ז"ל יליד מאטטערסדארף סיפר‪ ,‬פעם אחת היה‬ ‫בבעלזא אצל האדמו"ר הגאון הקדוש ר' יששכר בער רוקח זצ"ל ונשאל על ידו אם אמת הדבר שבעיר‬ ‫מאטטערסדארף לובשים הבעל ברית והסנדק והמוהל בגדי לבן כשענה הן‪ ,‬שאלהו האדמו"ר אם הוא יודע‬ ‫טעמו של דבר כשאמר שאינו יודע‪ ,‬אמר לו האדמו"ר אני אגלה לך טעמו של מנהג זה‪ ,‬כידוע שימש משה רבינו‬ ‫עליו השלום כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן‪ ,‬ואבי הבן והסנדק והמוהל הם בבחינת מקריבי קרבן לפיכך‬ ‫הם לובשים בגדי לבן דומיא דמשה רבינו עליו השלום‪( :‬בית ישראל השלם)‬ ‫היו שותפים במצוות המילה‬ ‫ליהודים "מבוגרים" עולי חבר העמים‬ ‫שהבריתות נעשים בחדרי ניתוח‪,‬‬ ‫עלות כל ברית ‪ 3600‬שקלים לשלם לחדר הניתוח‬ ‫ובזכות זה תראו נחת מכל יוצאי חלציכם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת ר' יעקב צבי ב"ר יצחק מאניס ז"ל הולצמן‬ ‫ז"ל‬ ‫ברית אבות‪ :‬רחוב דברי חיים ‪ 6‬ת‪.‬ד‪ 3044 .‬ביתר עילית טלפון‪025022814 :‬‬ ‫ניתן לתרום בנדרים פלוס על שם ברית אבות‬