gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרני אור · Karnei Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: קרני אור · Karnei Ohr

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

קרני אור · Karnei Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לימוד היומי דקהילתינו‬ ‫קרני אור‬ ‫יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן‬ ‫לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך‬ ‫יום‬ ‫חושן משפט‬ ‫ח“א ח“א ח“ג‬ ‫קל"ג קל"ד שנ"ח;‬ ‫חזרה‬ ‫רמא‬ ‫מו‪:‬‬ ‫ח׳‬ ‫שבת‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫קל"ה קל"ו שנ"ח;‬ ‫קסד‪.‬‬ ‫רמב‬ ‫מז‪.‬‬ ‫ט׳‬ ‫א‬ ‫ג‪-‬ד‬ ‫קל"ז קל"ח שנ"ח;‬ ‫קסד‪:‬‬ ‫רמג‬ ‫מז‪:‬‬ ‫י׳‬ ‫ב‬ ‫ה‪-‬ו‬ ‫קל"ט ק"מ שנ"ח;‬ ‫קסה‪.‬‬ ‫רמד‬ ‫מח‪.‬‬ ‫י״א‬ ‫ג‬ ‫ז‪-‬ח‬ ‫קמ"א קמ"ב שנ"ח;‬ ‫קסה‪:‬‬ ‫רמה‬ ‫מח‪:‬‬ ‫י״ב‬ ‫ד‬ ‫ט‪-‬י‬ ‫קמ"ג קמ"ד שנ"ח;‬ ‫קסו‪.‬‬ ‫רמו‬ ‫מט‪.‬‬ ‫י״ג‬ ‫ה‬ ‫יא‪-‬יב‬ ‫קמ"ה קמ"ו שנ"ט;‬ ‫חזרה‬ ‫רמז‬ ‫מט‪:‬‬ ‫י״ד‬ ‫ו‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ 487‬פרשת האזינו ח' תשרי תשפ''ז‬ ‫'שובו לכם לאהליכם'‪ ,‬אחר ההארת הפנים‬ ‫המופלאה לה זכינו בראש השנה‪ ,‬שבנו עמוסי‬ ‫חיזוק ושמחה להמשך עבודת הימים הקדושים‬ ‫והתחלת השנה החדשה בתקוה חדשה‬ ‫ובהתעוררות חדשה מתוך אמונה תמה שה' אתנו‬ ‫עמנו ואצלנו‪.‬‬ ‫ְוְ ָָעְנְ ָָתה ַַה ִׁׁש ָיָרה ַַהֹזֹאת‬ ‫מי ימלל ומי יגולל את גדולת המתנה הזאת‪ .‬שלא‬ ‫לדבר על פנימיות המתנה הקדושה והנשגבה‬ ‫שמחה עצומה ומתנה מופלגה‪ ,‬הוא זה שיכול להצטער באמת‬ ‫ליל יום הקדוש‪ ,‬מחזורו פתוח לפניו‪ ,‬פיו ממלמל את דברי‬ ‫הזאת העולה על הכל‪ .‬אלא אפילו במה שראינו‬ ‫על הפסד העבירה‪ .‬וכפי שרבינו יונה עצמו כותב שם (שער ד' ‪ -‬אות‬ ‫הוידוי‪ ,‬אבל הלב רחוק כל כך‪ .‬זה לא שלא אכפת לו חייו שהוא‬ ‫בעינינו וחשנו בעצמנו‪ ,‬גודל עוצם הסייעתא‬ ‫ח') על חובת השמחה בסעודה בערב יום הקדוש‪" :‬ואם עבר אדם‬ ‫נכשל‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬מרוב רגשות אשמה שכבר אכלו את לבו זה‬ ‫דשמיא שליוותה את הקיבוץ הקדוש ב'קריה‬ ‫על מצות לא תעשה ועשה תשובה‪ ,‬ידאג לעוונו ויכסוף ויחכה‬ ‫שנים רבות מבלי למצוא פתרון על העתיד‪ ,‬על כן כהו חושיו‪,‬‬ ‫נאמנה' כאשר התקבצנו בתוך רבבות עמך בית‬ ‫להגיע ליום הכפורים למען יתרצה אל השם יתברך‪ ,‬כי רצונו חיי‬ ‫הוא חוזר על הרשימה הנוראה ומביט נכחו בתמהון לבב‪ ,‬אין לו‬ ‫ישראל שבאו ברננה על ראש השנה הקדוש שלו‬ ‫הנפש והגוף וחיי כל נוצר‪ ,‬ועל כן אמרו חזייל יכל הקובע סעודה‬ ‫תקוה מדי גדולה על עתיד חדש ומאיר‪ ,‬זהו המצב השפל‪ ,‬מה‬ ‫בעיר אומאן מקום מנוחתו הקדושה‪.‬‬ ‫בערב יום הכפורים כאילו נצטוה להתענות תשיעי ועשירי‬ ‫אפשר לעשות‪...‬‬ ‫והתענה בהם'‪ ,‬כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו‪ ,‬ותהיה לו‬ ‫הכל חשו בהארת הפנים העצומה שליוותה כל‬ ‫לעדה על דאגתו לאשמתו‪ ,‬ויגונותיו לעונותיו"‪.‬‬ ‫צעד ושעל‪ ,‬החל מהנסיעות הקדושות המופלאות‬ ‫תשובה – מלמדנו רבינו הקדוש (בלקו"מ ח"א סי' ו') ‪ -‬היא 'דרך'‪,‬‬ ‫בטהרתן ברוממותן ובאהבת החברים המתוקה‬ ‫אבל גם ה'קבלה על העתיד' שהיא מעיקרי התשובה מותנית‬ ‫כשם שלא ניתן לצאת לדרך רחוקה ובלתי מוכרת מבלי לקחת‬ ‫שמילאה אותן‪ ,‬דרך השהייה יחדיו ברוממות‬ ‫בשמחה‪ ,‬רבינו הקדוש מלמדנו בפירוש (בלקוטי מוהר"ן‪ ,‬ח"ב י')‪:‬‬ ‫עמו מורה‪-‬דרך הבקי היטב במשעולי הדרכים‪ ,‬כן אי אפשר‬ ‫ובנקיות עד להט התפלות המופלאות‪ ,‬השיחות‬ ‫''מה שהעולם רחוקים מה' יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך‬ ‫ללכת לבד בדרכי התשובה‪ ,‬ואחד מיסודי היסודות שמורי הדרך‬ ‫והלימודים‪ ,‬החיזוקים והמסגרות המיוחדות‬ ‫הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מיישבים עצמם‪,‬‬ ‫האמיתיים מורים לנו בדרך התשובה הוא‪ ,‬השמחה‪ .‬מי שניגש‬ ‫לצעירי הצאן והבחורים‪ ,‬והסעודות המרוממות‬ ‫והעקר להשתדל ליישב עצמו היטב‪ ,‬מה התכלית מכל התאוות‬ ‫לעבודת יום הכפורים מבלי לתת את הדעת על התעצמות‬ ‫והריקודים‪ ,‬הכל יחד וכל דבר לחוד היו אוצר של‬ ‫ומכל עניני העולם הזה ואז בוודאי ישוב אל ה'‪ ,‬אך דע‪ ,‬שעל ידי‬ ‫השמחה יחד עם ההתעוררות‪ ,‬בוודאי יטעה ויתעה חייו בדרך‬ ‫התעלות שאין דומה להם‪.‬‬ ‫מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו‪ ,‬ועל כן קשה‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫לו ליישב דעתו‪ ,‬רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו‪,‬‬ ‫הבה ניקח לנו את ההכרזה העצומה הזאת שכל‬ ‫וכפי שגם רבי נתן מרחיב על כך (בלקוטי הלכות‪ ,‬שבת ז‪-‬מה) ‪'':‬אף על‬ ‫ויוכל ליישב דעתו‪ ,‬כי שמחה הוא עולם החירות"‪.‬‬ ‫אחד חש בה כאילו קוראים לו מן השמים ומחזקים‬ ‫פי שהבעל תשובה צריך לצעוק ולבכות הרבה לפני השם יתברך‬ ‫ידיו באהבה כי ה' אתנו עמנו ואצלנו‪ ,‬ונלך בכח‬ ‫כך‪ ,‬שהמונע העיקרי מלשוב אל ה' הוא רק העדר השמחה‪,‬‬ ‫ולשבר לבו מאד‪ ,‬אבל אף על פי כן צריך להיות בקי בהלכה שלא‬ ‫ההארה ההיא לכל השנה כולה להתחדש באהבת‬ ‫וכפי שגם רבי נתן מרחיב על כך (בלקוטי הלכות פו"ר ואישות ג‪-‬י')‪:‬‬ ‫יתרחק חייו מהשם יתברך יותר על ידי זה‪ ,‬כי בוודאי צריך הבעל‬ ‫חברים ביתר שאת בכל חלקי התורה והעבודה‬ ‫ייעיקר תיקון התשובה‪ ,‬שהוא רפואת הנפש והגוף הוא על ידי‬ ‫תשובה לסבול בזיונות ושפיכות דמים‪ ,‬ובכלל זה הוא גם כן מה‬ ‫התמימה ולהתעצמות בקיום עצות הצדיק ביתר‬ ‫השמחה‪ ,‬שהוא בחינת עשרה מיני נגינה"‪ ,‬ובהמשך דבריו שם‬ ‫שצריך לסבול בזיונות ושפיכות דמים מעצמו כי צריך להתבייש‬ ‫שאת‪ ,‬והיא שתשפיע לנו בעז"ה שנה טובה מאירה‬ ‫מבאר שזה מתעורר בקדושת יום הכפורים‪" :‬וביום הכפורים אז‬ ‫בעצמו מעוונותיו ופגמיו עד שיהיה נשפך דמיו בקרבו‪ ,‬אבל אף‬ ‫ומתוקה ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫הוא גמר העשרת ימי תשובה ונשלמין כל העשרה מיני נגינה‪,‬‬ ‫על פי כן צריכין להיות בקי בהלכה זאת מאד שלא יבא על ידי‬ ‫ועל כן אז נמחלין כל העוונות ונתהפכין העוונות לזכיות למי‬ ‫ניקח גם לעצמנו את אזהרתו המתוקה של רבי נתן‬ ‫זה לעצבות ומרה שחורה דסטרא אחרא‪ ,‬ועל כן באמת עיקר‬ ‫שזוכה לתשובה באמת‪ ,‬כי התהפכות העוונות לזכיות הוא בחינת‬ ‫לבנו (עלים לתרופה‪ ,‬ב' דחול המועד סכות תקצ"ח)‪" :‬ואל‬ ‫דרכי התשובה אי אפשר לקבל כי אם על ידי גדולי הצדיקים"‪.‬‬ ‫התהפכות היגון ואנחה לשמחה"‪.‬‬ ‫תשכח שתהילה לאל היית על ראש השנה הזה‬ ‫ננסה להבין נקודות אחדות על חובת השמחה ביום קדוש זה‬ ‫בתוך עדה קדושה ונוראה כזאת‪ ,‬וכבר הזהירנו‬ ‫חובתנו להתעורר ביתר שאת בימים אלו בשמחה עצומה בגודל‬ ‫בעבודת התשובה‪.‬‬ ‫הוא זכרונו לברכה שמי שהוא אצלו על ראש‬ ‫רצון ה' יתברך בנו ולעורר בטחון עצום כי בוודאי יושיענו‬ ‫גם בעתיד לפדותנו מכל עונותינו ולהמשיך לנו דרך תשובה‬ ‫אחד מעיקרי התשובה הוא הוידוי‪ ,‬שהוא עיקר החרטה והבושה‬ ‫השנה צריך לשמוח בכל השנה‪ ,‬ואמר בפירוש‬ ‫אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא‬ ‫באמת‪ ,‬וכדברי רבי נתן (בהלכות הודאה ו‪-‬לח)‪" :‬עיקר גלות הנפש‬ ‫על העבר (ראה ברמב"ם הלכות תשובה א‪-‬א')‪ ,‬וכדי שנוכל להתוודות‬ ‫מעוזכם‪ ,‬כי המקרא הזה נאמר על ראש השנה"‪.‬‬ ‫שמתפשט ומתגבר מאד על כל אחד ואחד הוא העצבות כו' וזה‬ ‫בדבור פה כראוי בהכרח שנעורר שמחה של מצוה‪ ,‬וכפי שרבינו‬ ‫עיקר התיקון של כל אחד ואחד שיחזק לבו בבטחון גדול בחסדי‬ ‫הקדוש מלמדנו (קצור לקו"מ‪ ,‬ח"א קע"ח)‪" :‬צריך לפרט את החטא‪,‬‬ ‫העורכים‬ ‫כי צריכים דוקא וידוי דברים‪ ,‬להתודות בדבורים בכל פעם כל‬ ‫ה' יתברך שבוודאי לא יעזוב אותו עד שישמח ויגיל נפשו"‪.‬‬ ‫בשבת זו ‪ -‬שבת שובה בה אנו קוראים את שירת האזינו‪ ,‬נעורר‬ ‫מה שעשה בפרטיות‪ ,‬ויש על זה מניעות רבות‪ ,‬לפעמים נשכח‬ ‫בלבנו יקד יקוד אש של שמחה ותקוה שהיא הדרך היחידה‬ ‫מאתו החטא‪ ,‬ויש שזוכר את החטא וקשה לו להוציא הדבור‬ ‫פניני אור‬ ‫אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו‬ ‫להצלחת התשובה‪ ,‬וכפי שרבי נתן מלמדנו במהות השירה‬ ‫להתודות‪ ,‬ועל‪-‬ידי שמחה של מצוה עי"ז יוכל להתודות ודוי‬ ‫דברים ועי"ז מתקן פגם חטאיו"‪.‬‬ ‫הזאת (שם‪ ,‬ספר תורה ב‪-‬י) ''משה רבנו ע''ה ראה עד סוף כל הדורות‬ ‫שעתידים ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד‬ ‫מעיקרי התשובה והחרטה על העבר הוא גם היגון בלב על‬ ‫יָך ּּו ְְב ֶֶח ְְמָלָ ְְת ָָך ַַה ְ �ְּגדֹוֹ ָלָ ה‪ָ ,‬נָ ַַת �ָָּת ָלָ נ ּּו ַַמ �ָָּתָנָ ה‬ ‫ַַא �ָָּתה ְ �ְּב ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ‬ ‫בעקבות משיחא‪ ,‬ועל כן כתב שירת האזינו שמדברת מתוכחה‪,‬‬ ‫שנכשל במרדו בבוראו חייו (ראה בשערי תשובה לרבינו יונה א‪-‬יב)‪,‬‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫טֹוֹ ָָבה ַַה �ֹּזֹאת‪ִִּ ,‬ב ְְת ִִח ַַּלת ַַה � ָָּׁשָנָ ה‪ֲֲ ,‬ע ָָׂש� ָָרה ָיָ ִִמים ַַה ְְּקדֹוֹ � ִִׁשים‬ ‫כי כל השירה היא דברי תוכחה שמוכיח את ישראל על מעשיהם‪,‬‬ ‫ואחד ממעוררי היגון הוא השמחה בכפרת העון‪ ,‬מי שלא שמח‬ ‫ׁשּׁוָּבה‪ֲֲ ,‬א � ֶֶׁשר ָ �ָּב ֶֶהם ִיִ ְְהֶיֶ ה ָלָ נ ּּו‬‫ַַה ָ�ָּללּוּ � ֶֶׁש ֵֵהם ֲֲע ֶֶׂש� ֶֶרת ְיְ ֵֵמי ְְת ָ‬ ‫ּוָּבה � ְְׁשֵלֵ ָָמה ְלְ ָָפֶנֶ ָ‬ ‫וזכה לנעשה ונשמע העליון ששם נתהפכים כל העונות לזכיות‬ ‫כשמכפרים לו את העבירה הרי לא יתכן שיכאב לו כשנכשל‪ ,‬ורק‬ ‫יָך‪ּ ,‬וְּלְ ַַת ֵ�ֵּקן ָ�ָּכל‬ ‫ֹכ ַַֹח ְ �ְּביֹוֹ ֵֵתר ָלָ ׁשׁ ּוּב ִ �ִּב ְְתׁשׁ ָ‬ ‫ַַה � ְְּפָגָ ִִמים ְוְ ָכָ ל ַַה ֲֲח ָָט ִִאים ְוְ ָָה ֲֲעֹוֹ נֹוֹ ת ְוְ ַַה � ְְּפ � ָָׁש ִִעים � ֶֶׁשל ָ�ָּכל‬ ‫וכל מה שמוכיחם ומזכיר מעשיהם הרעים נעשה מזה תורה‪,‬‬ ‫מי שמעורר בלבו את ההבנה שההצלה והכפרה מהחטא היא‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫‪NH‬‬ ‫ַַה � � ָָּׁשָנָ ה ֻ�ֻּכ ָ�ָּלּהּ ‪.‬‬ ‫ַַע ֵ�‬ ‫ל־ֵּכן ַזַ ֵ�ֵּכנ ּּו ָנָ א‪ָָ ,‬ח ֵ �ֵּננ ּּו ָנָ א‪ְ ,‬לְ ַַבל ְנְ ַַא ֵ �ֵּבד ַַחס ְוְ � ָָׁשלֹוֹ ם ַַמ �ָָּתָנָ ה‬ ‫הדל"נ ‪ • 6:05‬נץ החמה ‪ • 6:27‬סוזק"ש ‪8:44‬‬ ‫טֹוֹ ָָבה ַַה �ֹּזֹאת‪.‬‬ ‫לתגובות ‪3323796@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע‬ ‫והערות‬ ‫צאת השבת ‪ • 7:17‬צאה''ש לר''ת ‪7:55‬‬ ‫(ליקוטי תפילות)‬ ‫ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה‬ ‫תורת ההתחזקות‬ ‫משנת ברסלב‬ ‫“קבלה על העתיד” כיצד?‬ ‫הבעל דבר מבלבל ומעקם דעת האדם כל כך עד שעל פי רוב‬ ‫כי הקב”ה יודע יצרנו‪ ,‬ויודע שיש הרבה דברים שאנו מנסים‬ ‫אחד הדברים הגורמים לנו ביותר להרגיש רחוקים מעבודת‬ ‫ענין זה של תפילה והתבודדות קשה על האדם לקיים יותר‬ ‫שוב ושוב להשתנות בהם ואין אנו מצליחים‪ ,‬ועיקר הבחירה‬ ‫התשובה‪ ,‬ושוברים את לבנו עד כדי עצבות ומרה שחורה‪,‬‬ ‫מכל העבודות קשות‪ .‬וכל זה מחמת חסרון אמונה‪ ,‬שאין לו‬ ‫שלנו היא לפנות אליו בכל פעם בתפילה ותחנונים שיהיה‬ ‫והעדר שמחה וחיות בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים –‬ ‫אמונה בשלימות‪ ,‬שזה עיקר ויסוד הכל כמאמר רבותינו ז"ל‬ ‫בעזרנו לכבוש את יצרנו הרע‪ ,‬כי לולא עזרתו אין אנו יכולים‪.‬‬ ‫הוא ענין ה”קבלה על העתיד”‪.‬‬ ‫בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה‪ .‬ועל כן‬ ‫והרי לך מעט דמעט מדבריו הנוראים של מוהרנ”ת בענין זה‪:‬‬ ‫שכן‪ ,‬לב יודע מרת נפשו עד כמה אנו חלושים‪ ,‬ועד כמה אין‬ ‫בזה בעצמו עיקר כח הבחירה של האדם‪ ,‬כי מי שזוכה לבחור‬ ‫אנו עומדים בקבלתנו על העתיד‪ ,‬ובקל אנו נופלים – יום‬ ‫"זה בעצמו עיקר הבחירה של האדם! כי אי אפשר לזכות‬ ‫בחיים אמתיים‪ ,‬הוא בוחר העיקר בדרך אמונה ותפילה‪,‬‬ ‫או יומיים אחר יוהכ”פ – שוב אל כל ַה ֶה ְר ֵגּ לִ ים הרעים שלנו‪.‬‬ ‫בשלימות למאוס ברע ולבחור בטוב ולבוא למה שצריך‬ ‫בבחינת 'דרך אמונה בחרתי'" (השתפכות הנפש‪ ,‬אות צג‪ .‬ע"פ ליקוטי‬ ‫ודבר זה מחליש אותנו עד מאד‪ ,‬עד שיש כאלה שמתייאשים‬ ‫האדם לבוא בזה העולם על ידי בחירתו‪ ,‬כי אם על ידי שירבה‬ ‫הלכות‪ ,‬פקדון ג‪ ,‬ז‪ .‬עיי"ש באריכות עומק סוד הדבר‪ ,‬כי מחמת קוצר הגיליון‬ ‫בלבם לגמרי מעבודת התשובה‪ ,‬באמרם לנפשם‪‘ :‬הרי יודע‬ ‫לא העתקנו אלא מעט דמעט מדבריו)‪.‬‬ ‫בתפילות ותחנונים ושיחות בינו לבין קונו הרבה מאד מאד‬ ‫אני שממילא אשוב אל ֶה ְרגֵ לַ י שאינם טובים‪ ,‬ומה בצע‬ ‫להשם יתברך‪ ,‬שיזכהו לקרבו לעבודתו יתברך‪ .‬וזהו עיקר‬ ‫שא ַר ֶמה את עצמי ואת בוראי’‪...‬‬ ‫ַ‬ ‫התפילה‪ ,‬כי 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק‬ ‫לשטף מים רבים אליו לא יגיעו'‪ ,‬שלא ישטפוהו שטף מים‬ ‫אי לכך‪ ,‬עיקר ה"קבלה על העתיד"‪ ,‬היא שיקבל האדם‬ ‫רבים הזידונים שהם תאובתין בישין דהאי עלמא השוטפין‬ ‫והנה‪ ,‬האמת הוא שאין זה כפי שנדמה לנו‪ ,‬ובאמת יש לנו‬ ‫על עצמו שיהיה חזק לפנות תמיד להשם יתברך בתפילה‬ ‫בכל עת‪ .‬וכבר נשטפו רבים רבים מאד על ידם רח"ל‪ ,‬ואין‬ ‫בחירה‪ ,‬ואנו יכולים לבחור בטוב (עיין היטב בליקוטי מוהר"ן‬ ‫ותחנונים‪ ,‬ולהתבודד לפניו בכל יום ויום‪ .‬אשר זהו עיקר‬ ‫חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם רק על ידי תפילה‬ ‫תניינא‪ ,‬סימן ק"י)‪ .‬ואין הדבר קשה כ”כ כמו שנדמה לנו‪ ,‬וכבר‬ ‫בחירת האדם לטובה‪ ,‬ורק כך יכול לזכות לבחור בטוב‬ ‫ותחנונים לשם יתברך שיצילהו מהם‪.‬‬ ‫היה מעשה אצל מוהרנ”ת‪" :‬פעם בתפילת נעילה של יום‬ ‫ולמאוס ברע‪.‬‬ ‫כיפור בעת שאמר מוהרנ"ת את התיבות 'למען נחדל מעושק‬ ‫כי אף על פי שהאדם הוא בעל בחירה‪ ,‬אף על פי כן העיקר הוא‬ ‫ואכן‪ ,‬מוהרנ"ת כותב במכתבו לבנו‪ ,‬לפני יום הכיפורים‪,‬‬ ‫תפילה ותחנונים לשם יתברך על זה! ‪ ...‬ובאמת‪ ,‬זה בעצמו‬ ‫ידינו' ֲא ָמ ָר ּה בשאגה גדולה‪ ,‬ולאחר התפילה אמר לו רבינו‪:‬‬ ‫שיקבל על עצמו מחדש להתבודד בכל יום‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫הוא עיקר יסוד כח הבחירה‪ ,‬דהיינו מה שיש להאדם כח‬ ‫אין הדבר קשה כל כך! כי כפי צעקתו היה נראה שאין תקוה‬ ‫"מכתבך קיבלתי בזאת השעה‪ ,‬ואין פנאי כלל להשיבו‬ ‫לשוב מעושק ידינו‪ ,‬ופייסו רבינו בכך" (שיח שרפי קודש)‪.‬‬ ‫הבחירה לבטל שכלו לגמרי ולסמוך על אמונה לבד ולהרבות‬ ‫כראוי‪ ,‬השם יתברך יחזק לבבך ויעוררך ביום הגדול והנורא‬ ‫בתפילה ותחנונים להשם יתברך‪ .‬כי היצר הרע מעקם לב‬ ‫אמנם‪ ,‬אחרי ככלות הכל‪ ,‬עדיין אנו צריכין למודעי‪ ,‬יסוד גדול‬ ‫הבא לקראתנו לשלום‪ ,‬יום אחד בשנה‪ ,‬שתזכה לקבל עליך‬ ‫האדם כל כך עד שגם זה קשה על האדם‪ .‬אף על פי שבאמת‬ ‫ונפלא שלימדנו רבינו‪ ,‬והוא‪:‬‬ ‫להתחדש מעתה בכל יום לטובה‪ ,‬ואל תאבד יום אחד בלי‬ ‫הוא דבר קל מאד לשוח בכל פעם את כל אשר עם לבבו‬ ‫שעיקר הבחירה של האדם היא‪ :‬להתפלל להשם יתברך‬ ‫התבודדות!" (עלים לתרופה‪ ,‬מכתב נב‪ .‬עיי"ש עוד)‪.‬‬ ‫לפני השם יתברך ולבקש מלפניו על נפשו‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫שיציל אותו מהיצר הרע!‬ ‫פניני התחזקות והתעוררות‬ ‫שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א‬ ‫שביבי אור‬ ‫“מה ּיָ פּו ְפ ָע ַמיִ ְך ַּבּנְ ָעלִ ים”‬ ‫ַ‬ ‫והנורא ביותר בעולם הבא‪.‬‬ ‫וכאשר האדם מתרגל להתבודד יום יום‪ ,‬אזי מכל דבר נעשה‬ ‫פעימות לב ובושה מפני השי”ת‬ ‫וזה 'אוכיחך ואערכה לעיניך'– שרבינו מגלה את תיקון התשובה‬ ‫התבודדות‪ :‬אמירת התהילים הופכת להתבודדות‪ ,‬הליקוטי‬ ‫אחד הביאורים על הפסוק "מה יפו פעמייך בנעלים" ‪ -‬ש'נעלים'‬ ‫ע"י הבושה‪ ,‬בא לייעץ לנו שכדאי לקבל את הבושה בעולם הזה‬ ‫תפילות הוא התבודדות‪ ,‬וכל שמונה‪-‬עשרה היא התבודדות‪,‬‬ ‫הוא מלשון 'נעילה' וחתימה‪ .‬כלומר היהודי עומד בשעת‬ ‫למען התשובה מלסבול אותה כיסורי גיהנום נוראיים ודו"ק‪.‬‬ ‫כל התפילה הופכת להיות שיחה ישירה להשי"ת‪ ,‬וכל דיבוריו‬ ‫תפילת נעילה וחתימה של הימים הנוראים‪ ,‬ואז הוא עושה‬ ‫הופכים לדיבורים קדושים להשי"ת באופן ישיר‪.‬‬ ‫כי אכן הבושה הזאת היא עיקר הגיהנום‪ ,‬כדברי התרגום יונתן‬ ‫סיכום במחשבתו איך עבר עליו ה'אלול'‪ ,‬איך עברו עליו הימים‬ ‫כאן‪ ,‬וכמו שכתב רבינו (בסוף תורה כב)‪ :‬עיקר עונשי יסורי גיהנום‬ ‫“בושה” הוא תיקון נפלא‬ ‫הנוראים עשי"ת ראש השנה‪ ,‬וכבר הוא נמצא בסיומו של יום‬ ‫היא הבושה‪ .‬וא"כ הפירוש על 'אוכיחך ואערכה' היא השלמה‬ ‫'אוכיחך ואערכה לעיניך'! (תהלים נ‪ ,‬כא) ענין העונש הזה של‬ ‫הקדוש יום הכיפורים – ואיך אני נראה‪ ,‬בושתי ממני מעצמי‪ ,‬ואז‬ ‫על יסודו בנחיצות הבושה לענין התשובה – כי אם לא יהיה לו‬ ‫'לערוך עוונותיו לעיניו' ‪ -‬כי הנה התרגום יונתן מפרש הפסוק‪:‬‬ ‫פעימות לבו מתחזקות מצער ומפחד על מצבו‪ ,‬וזה "פעמיך" –‬ ‫בושה כאן ולא יקבלה כראוי – יזדקק לבושה לעתיד אשר היא‬ ‫אוכיחך בעלמא הדין [בעולם הזה]‪ ,‬ואסדר דין גיהנום בעלמא‬ ‫שלבו פועם‪ ,‬וזה "מה יפו פעמייך"‪ :‬מה יפים הם פעימות הלב‬ ‫קשה ומרה‪ ,‬שאינה לכתחילה‪ ,‬אלא רק בדיעבד‪ ,‬בלית ברירה‬ ‫דאתי קדמך [אסדר דין גיהינום לפניך בעולם הבא]‪ ,‬ורבינו‬ ‫ב'נעלים' בשעת נעילה‪ ,‬שכואבים על החסרון בעבודתו ית"ש‪,‬‬ ‫ה"י‪.‬‬ ‫מגלה [ליקו"מ תורה ו'] דאמנם עיקר התשובה היא ע"י הבושה‪,‬‬ ‫וזה מעלה נחת רוח להשי"ת‪.‬‬ ‫אתערותא דלתתא של הצדיקים‬ ‫שמתבייש על עוונותיו שעשה בזה העולם‪ ,‬אבל אין בזה סרך‬ ‫שיחות ותפילות להשי”ת כמו ב’נעילה’‬ ‫של עצבות והדומה לה‪ ,‬כי עצבות הוא ריחוק מהקב"ה‪ ,‬והבושה‬ ‫וכן אנו רואים שרביה"ק בעצמו‪ ,‬מה שזכה מחצית השנה לפני‬ ‫בכאן היא‪ ,‬שאדרבה הוא מרגיש את הקב"ה ורוצה להתקרב‬ ‫ואמנם הרגשה זו של בושה לפני השי"ת לימד אותנו רביה"ק‬ ‫הסתלקותו‪ ,‬שעבר לדור באומן‪ ,‬לאחר שכבר סיים לגלות את‬ ‫אליו‪ ,‬לכן הוא מתבייש במה שחטא לפניו‪ ,‬כי הוא מרגיש כאב‬ ‫לנהוג כן כל השנה‪ :‬רביה"ק אמר פעם למוהרנ"ת האם אתה‬ ‫שני החלקים בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬גם את החלק השני‪ ,‬ואף כבר סיים‬ ‫חטאיו איך שזלזל בכבודו ית' כביכול‪ ,‬ועי"ז הוא מתבייש‬ ‫מאדים מאד מרוב בושה מלפני השי"ת?! "ווערסטו אמאל‬ ‫לגלות את רובו ככולו של הספה"ק הסיפו"מ‪ ,‬ומי יוכל לתאר את‬ ‫מאד‪ ,‬וגם הוא מבייש עצמו בפועל ע"י התוודותו על חטאיו‪,‬‬ ‫ריטש רויט פאר השי"ת" (מפי הרה"צ ר' שלמה וועקסלער זצ"ל)‪.‬‬ ‫מדריגתו והשגותיו הנוראות של רביה"ק להיכן שכבר הגיע‪.‬‬ ‫בזה שמשפיל עצמו ואומר 'חטאתי עויתי פשעתי'‪ .‬וגם כאשר‬ ‫רביה"ק חפץ שישיחו את הלב להשי"ת עד שכל אחד יראה‬ ‫ולעת כזאת פגש מוהרנ"ת את רבינו כשהוא מדבר אל השי"ת‬ ‫באים עליו בפועל בזיונות ושפיכות דמים מזולתו‪ ,‬הוא שותק‬ ‫היטב את מצבו‪ ,‬ולבו יפעם ויאדים מבושה איך הוא נראה‪,‬‬ ‫בפשיטות כזאת בריחוק עצום שכזה‪ ,‬הוא ביקש מהשי"ת שהוא‬ ‫על בזיונו ומקבלו באהבה ובשמחה ומקיים דום לה' – שע"י כל‬ ‫שיתבייש בבושה נוראה מהשי"ת‪ :‬וכי על זה ירדתי לעולם?! כך‬ ‫רוצה להיות יהודי‪ ,‬בפשיטות נפלאה כזאת באתערותא דלתתא‬ ‫זה הוא מזכך את לבו יותר ויותר עד שזוכה עי"ז לכבוד אלקים‪.‬‬ ‫אני מבלה את ימיי בעולם הזה?! וכי האדם נברא כדי שיסתובב‬ ‫שאין כדוגמתו‪ ,‬כאילו שלא טעם טעם יהדות מימיו‪ ,‬ואז ב"שבת‬ ‫כלומר שזוכה לכל הטוב בזה ובבא ע"י הבושה ‪ -‬וממילא לא‬ ‫כאן תקופת זמן וימות? והרי בתוך הזמן הזה אנו מחוייבים‬ ‫נחמו" כחדשיים ימים לפני הסתלקותו אמר את התורה הנוראה‬ ‫יצטרך להתבייש לעתיד‪ ,‬כי עיקר הגיהנום הוא הבושה כידוע‪.‬‬ ‫למלאות את שליחותינו‪ ,‬וכאשר אין ממלאים את השליחות ומי‬ ‫של הפשיטות‪ ,‬שיש והצדיק צריך לנהוג בפשיטות גמורה וכו'‬ ‫יימר שכאשר עושים להיפך ח"ו ‪ -‬צריך הלב לפעום ולדפוק‬ ‫משא"כ מי שעשה כל דבר אסור רח"ל ואינו מתבייש‪ ,‬ומתעלם‬ ‫ע"ש (תורה ע"ח ליקוטי תנינא)‪.‬‬ ‫והפנים צריכים להעלות חיוורא וסומקא מאד‪.‬‬ ‫מהבזיון המגיע לו עקב מעשיו אלא אדרבה הוא עוד רודף אחר‬ ‫ואת הנהגה זו של הפשיטות‪ ,‬אע"פ שהיה קשור עם הקב"ה בחד‬ ‫כבוד עצמו – שזה בהיפוך ממש מן הקצה אל הקצה מכל הנ"ל‪,‬‬ ‫וזה לימד אותנו רביה"ק להשיח את הלב לפני השי"ת וממילא‬ ‫קטירא‪ ,‬התחיל רבינו בהיותו בגיל שלוש וסיים אותה ביומו‬ ‫אז יהיה מוכרח לקבל את כל הבושות והבזיונות בעוה"ב‪ ,‬ששם‬ ‫עושים גם חשבון נפש מדי יום ביומו‪ ,‬ומזה באים לבושה‬ ‫האחרון עלי אדמות‪.‬‬ ‫בהכרח יראה עוצם בזיון ובושת עוונותיו‪ ,‬ועי"ז תיפול עליו‬ ‫ולפעימת הלב להשי"ת (וזה כמו יוהכ"פ בנעילה) והתוצאות‬ ‫יזכנו ה' להתבודד בכל יום‪ ,‬ולהתבייש מפניו יתברך‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫אז בושה גדולה ונוראה מאד‪ ,‬שזה עצמו עיקר העונש האיום‬ ‫המבורכות שיוצאות מזה‪.‬‬ ‫אליבא דהלכתא‬ ‫לאסוקי שמעתתא‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫פניני 'הלכה למעשה'‬ ‫ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו‬ ‫ניגוני הימים נוראים‬ ‫גדר חולה ביום כיפור‬ ‫מביא בשם הגר"א ז"ל שאמר שכמה ניגונים‬ ‫לא לשנות הניגונים‬ ‫אגרות משה (אה"ע ח"א ססי' סה) שאם יש לחוש‬ ‫השבוע למדנו בשולחן ערוך סימן שכ"ח דיני‬ ‫וכמה מדות הביא משה רבינו ע"ה מהר סיני‪.‬‬ ‫שעל ידי הצום תתדרדר לחזור לשטותה לא‬ ‫חולה מסוכן בשבת מתי מותר לחלל שבת‬ ‫הרמ"א בשולחן ערוך (סי' תריט ס"א) פוסק‪" :‬אל‬ ‫ויש שמועה שמקור הניגונים הם משרידי‬ ‫תצום גם ביום כיפור‪ ,‬דשטות הוא סכנה אף‬ ‫בשבילו‪ ,‬ומפני שאנו עומדים כעת לקראת‬ ‫ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או‬ ‫ניגוני הלוויים ששרו בבית המקדש‪.‬‬ ‫שהמחלה עצמה לא תמיתנה‪.‬‬ ‫יום כיפור וידוע שסימן שכ"ח שבהלכות שבת‬ ‫בפיוטים שאומרים שם"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ובכתר ראש (אות קז) מובא מהגר"ח מוואלז'ין‬ ‫יש כמה חלאים שבזמן חז"ל היה בגדר סכנה‬ ‫וסימן תרי"ח שבהלכות יום כיפור שניהם‬ ‫ומקור דברי הרמ"א הם במנהגי מהרי"ל (הל'‬ ‫ז"ל שהניגונים שמנגנים בימים נוראים על‬ ‫וכיום אין בזה סכנה כל כך‪ ,‬ויש לשקול על‬ ‫נלמדים זה מזה ועוסקים בענין אחד‪ ,‬נתמקד‬ ‫יום כיפור) שהיה אבי כל בני אשכנז וממנו‬ ‫כאן לגבי יום כיפור מה הגדר של חולה מסוכן‬ ‫סדר התפילה נשתרבבו מחמת הכוונות‪,‬‬ ‫פי דעת הרופא מה המצב העדכני‪ ,‬לדוגמא‬ ‫הושתתו כל המנהגים‪ ,‬ושם מסופר מעשה‬ ‫שלא צם ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫לכוון בעת שמנגנים‪ .‬והראיה‪ ,‬שבמקום‬ ‫נפסק בשולחן ערוך שמכה על גב היד והרגל‬ ‫נורא בענין זה שלא לשנות אפילו מניגון או‬ ‫שיש הרבה כוונות מאריכים בניגונים‬ ‫מחללים עליו שבת (סי' שכח ס"ו)‪ ,‬וזה תלוי‬ ‫מחלות המצויים ומובא בפוסקים‬ ‫מפיוט שנהגו הקהל‪ .‬וכך כתוב שם‪" :‬אמר‬ ‫כמו בפתיחת שמונה עשרה ובקדיש‪ .‬וכן‬ ‫באיזה סוג מכה‪ .‬גם לגבי כאב שיניים נפסק‬ ‫מהר"י סג"ל [הי ניהו המהרי"ל] אין לשנות‬ ‫בשולחן ערוך הלכות שבת (סימן שכח ס"ד)‬ ‫מובא בספר תולדות יעקב יוסף (שם) שנהגו‬ ‫שמחללים עליו שבת (ס"ג)‪ ,‬אבל זה תלוי בסוג‬ ‫מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים‬ ‫נפסק שכל הסובל ממכה בתוך חלל הפנימי‬ ‫הקדמונים לשורר במקומות המיוחדים שיש‬ ‫הכאב והרבה פעמים הרופאים ממליצים‬ ‫שאין מורגלים שם‪ .‬וסיפר לנו מעשה בעצמו‬ ‫הוא בגדר חולי מסוכן ומותר לחלל שבת‬ ‫כוונות רבות‪.‬‬ ‫לקחת אנטיביוטיקה ולהמתין עם הטיפול עד‬ ‫שהיה שליח ציבור פעם אחת בקהלת‬ ‫עליו‪ ,‬והוסיף הביאור הלכה (ס"ג ד"ה ודוקא) שם‬ ‫כח הניגון‬ ‫רעגנשפורג בימים הנוראים‪ ,‬והיה מנגן‬ ‫שירד הדלקת‪.‬‬ ‫יש כאב פנימי חזק שיש לחוש שבא מחמת‬ ‫כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן והנה מלבד הסגולה שבניגון עצמה שבא‬ ‫קביעה על פי מומחים‬ ‫קלקול אחד מאיברים הפנימיים מחללים‬ ‫המנהג שם‪ .‬והוקשה בעיניו שהיו אומרים ממקור טהור‪ ,‬יש בה גם כח לעורר את‬ ‫מחלה שאינו מפורש בפוסקים סומכים על‬ ‫עליו שבת‪ .‬וממילא גם לגבי יום כיפור אם‬ ‫הפטרה בניגון בני ריינוס‪ ,‬ואמר שבאותו הכוונה כפי שכתב בספר חסידים (סי' קנח)‪:‬‬ ‫נאמנות הרופאים כפי שנפסק בשולחן ערוך‬ ‫הכאב הזה גורם לחולשה והצום עלול לגרום‬ ‫פעם היה הוא אומר סליחה 'אני אני המדבר' "חקור לך אחר ניגונים וכשתתפלל אמור‬ ‫(סי' שכח ס"י וסי' תריח ס"א ‪-‬ה)‪ .‬ולכן מי שסובל‬ ‫לחולשת יתר אין לצום‪ ,‬ואם אפשר יש לקחת‬ ‫אשר יסד רבינו אפרים לומר לתפלת מוסף‪ ,‬אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך‪,‬‬ ‫ממחלה מסויימת צריך להתייעץ עם רופא‬ ‫שיעורים (כמבואר במשנ"ב סי' תריח סק"ב)‪.‬‬ ‫וסבר שמצוה לומר שם לכבוד רבינו אפרים באותו ניגון אמור תפלתך ותתפלל תפלתך‬ ‫חולשה כללית עד כדי עילפון הוא בגדר‬ ‫מומחה שמכיר את התיק הרפואי קודם יום‬ ‫המחבר אשר מנוחת כבודו שם‪ ,‬ואמרו בכוונה וימשוך לבך אחר מוצא פיך לדבר‬ ‫חולה מסוכן וצריך להפסיק הצום‪ ,‬כך כתב‬ ‫כיפור‪ ,‬ואין צריך שיהיה רופא הכי גדול רק‬ ‫המנהיגים אליו שאין מנהגם לומר אותה בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫המרדכי (שבת סי' תסד) בשם ר"י‪ ,‬כי גם זה הוא‬ ‫רופא מומחה שמכיר את התיק הרפואי (עיי"ש‬ ‫הסליחה ולא שמע אליהם מסברתו דלעיל‪ .‬ובספר פתחי עולם (סי' תקפד סק"ג) ראיתי‬ ‫בכלל כאב ומכה בתוך חלל הגוף‪ ,‬וכתב בזה‬ ‫ס"ב ו)‪ .‬ואף שכתב הביאור הלכה (ס"א ד"ה חולה)‬ ‫לימים מתה בת הרב ביום כפור והצדיק עליו שכתב שיותר טוב לקצר בפיוטים מאשר‬ ‫הלשון‪' :‬כי חסרון האוכל מכאיב הלב ומתוך‬ ‫שבזמן הזה אין נאמנות לרופאים עכו"ם‪,‬‬ ‫את הדין שלקתה בתו על מה ששינה מנהג לקצר בניגונים‪.‬‬ ‫כך הוא מתעלף ופעמים אינו מתרפא'‪ .‬ולכן‬ ‫המקום"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בזמנינו שיש פיקוח על הרופאים והם ניזונים‬ ‫קדושת הניגון‬ ‫ממידע רפואי מחקרי ניתן לסמוך עליהם‬ ‫לפעמים מי שסובל מחום גבוה עם חולשה‬ ‫כל זה מדובר לגבי הנוסחאות המקובלות‬ ‫מקורות הניגונים‬ ‫בכללי‪ ,‬אם לא שידוע על הרופא שיש לו‬ ‫כללית צריך להפסיק הצום גם ביום כיפור‪,‬‬ ‫ידוע שרוב ניגוני הימים נוראים מקורם‬ ‫נטיות אנטי‪-‬דתיים להקל שאז נחשב כאילו‬ ‫וכפי שנפסק בשולחן ערוך (סי' שכח ס"ז) שיש‬ ‫מדור דור שכאמור הם חלק עיקרי מקדושת‬ ‫טהור עוד מזמן המהרי"ל‪ ,‬שחקר ואיזן‬ ‫אין כאן רופא‪.‬‬ ‫מי שיש בו קדחת חם ביותר מחללים עליו את‬ ‫הימים נוראים‪ ,‬ולא על אלו המנגנים בקול‬ ‫שיר כדי להתפאר בפני העם‪ ,‬שהם עושים מן‬ ‫וסידר את המנהגים ואת הניגונים‪ .‬ובספר‬ ‫השבת (יעו' ערוה"ש שם סעי' כו ושש"כ פל"ב סי"א)‪.‬‬ ‫ויש להוסיף שגם מי שיש לו מסוגי מחלות‬ ‫העיקר טפל ומן הטפל עיקר‪ ,‬כאשר האריכו‬ ‫תולדות יעקב יוסף (פר' כי תצא) כתוב ששגור‬ ‫המבוארים בפוסקים שזהו בגדר חולה‬ ‫וכל שכן מי שסובל מהתייבשות עד שמרגיש‬ ‫הקדמונים בספריהם (של"ה מסכת תמיד נר מצוה‬ ‫בפיהם לומר שגם הניגון הוא מסיני‪ ,‬לכך אין‬ ‫שיש בו סכנה יש להתייעץ עם הרופא‪ ,‬כי‬ ‫קרוב לעלפון שצריך להפסיק הצום (אפשר‬ ‫אות סח‪ ,‬תולדות יעקב יוסף פר' צו עמו' סד)‪.‬‬ ‫לשנותו‪ .‬גם בספר פאת השולחן בהקדמה‬ ‫ידוע שבעולם הרפואה קיים שינויים בכל‬ ‫לבדוק התייבשות על ידי צביטה בבית החזה‪ ,‬שאם העור‬ ‫דור‪ ,‬וכל מיני דברים שבעבר לא כינו אותם‬ ‫לא חוזר זה מראה על התייבשות)‪ .‬ויש לדעת שאם‬ ‫בכלל חלאים יש על זה כיום שם של מחלה‬ ‫האדם בריא ואינו סובל ממחלה פנימית רק‬ ‫שהשואל הרי זה שופך דמים‪ ,‬שבמצב שיש‬ ‫שמחללים אפילו על ספק רחוק (סי' שכט ס"ג)‪,‬‬ ‫קרה לו לרגע עילפון וסחרור‪ ,‬אם מרגיש‬ ‫ספק מציאותי ממש הכל נדחה מפני ספק‬ ‫ולדבריהם גם מי שיצליח לבסוף לשרוד‬ ‫עם אבחנה‪ .‬וכן להיפך דברים שבזמניהם‬ ‫היו חושבים שיש בזה חשש סכנה אומרים‬ ‫כאשר חוזר לבריאותו שאינו צריך יותר‪ ,‬צריך‬ ‫פיקוח נפש‪.‬‬ ‫החיים דרך עירוי ותרופות יכול לצום‪ ,‬ועל‬ ‫להמשיך לצום (ביה"ל סי' תריח ד"ה ואם)‪ .‬ורק‬ ‫פי הלכה אין צריך ממש למות כדי לא לצום‬ ‫כיום שאין בזה חשש סכנה‪ ,‬שבזמניהם היו‬ ‫על פי זה נפסק בשולחן ערוך (סי' תריח ס"א‬ ‫מי שיש לו מחלה פנימית מסכן חיים מכיון‬ ‫שמספיק להכניס את האדם למצב מסכן‬ ‫משערים בכללי לפי חוזק הכאב‪ ,‬אבל כיום‬ ‫וח) שחולה שנפל למשכב ואומר שצריך‬ ‫אפשר לבדוק בדיקות דם וצילומי רנטגן‬ ‫שיכול לדרדר מצבו שוב ומועיל לחיזוק‬ ‫לאכול אין מתחשבים עם שום רופא ונותנים‬ ‫חיים על ידי הידרדרות‪.‬‬ ‫בריאותו יש לו להמשיך שיעורים‪.‬‬ ‫ויש תרופות חדשות שלא היה בזמניהם‬ ‫לפניו לשתות ולאכול‪ .‬וכן מי שנחלש הרבה‬ ‫אמנם מאידך‪ ,‬מכיון שאי אפשר להתחשב‬ ‫כמו כן מצינו בפוסקים שיש מקריים שמותר‬ ‫ובאמצעות תרופות אלו מתרפאים והולכים‬ ‫והסביבה רואה שהוא מסוכן מאכילים‬ ‫רק עם מה שכתוב בשולחן ערוך בלבד כנ"ל‬ ‫לחלל שבת בשביל אדם שנכנס למצב של‬ ‫כאחד האדם ובאופנים מסויימים די לקחת‬ ‫אותו בלי רופא (שם ס"ו)‪ .‬ולכן במיקרים רבים‬ ‫וצריכים לדעת גם רקע המחלה והשלכותיה‬ ‫פחדים וחרדות כפי שכתב המשנה ברורה (שם‬ ‫תרופה בלי חילול‪.‬‬ ‫ההוראה היא להתחיל לצום ואם מרגישים‬ ‫עם עדכוני התרופות והשלכותיה‪ ,‬לכן צריכים‬ ‫סקל"ח) שאם ננעל הדלת בפני התינוק שוברים‬ ‫שילוב של רופא ומורה הוראה‪ ,‬והתורה נתנה‬ ‫כשמתייעצים עם הרופא יש לשאול מהו‬ ‫סיבוך להפסיק הצום‪ ,‬דגם במקום שאין‬ ‫הדלת בשבת להוציאו מחשש שמא יבעת‬ ‫רשות לפסוק על פי כללי ההלכה בכל מצב‬ ‫הכמות שתייה הנדרשת שאם אין צורך‬ ‫מספיק אומד להתיר‪ ,‬יש להתיר מצד הרגש‬ ‫התינוק וימות‪ .‬ואף שהפוסקים הביאו דין זה‬ ‫לפי ראות עיני המורה גם במצבים שאין‬ ‫לשתות יותר אסור להוסיף (ביה"ל ס"ח ד"ה‬ ‫החולה‪.‬‬ ‫כלפי תינוק כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' עה)‬ ‫בירור החלטי (ביה"ל סי' תריח ס"א ד"ה חולה)‪.‬‬ ‫ואם)‪ .‬כמו כן יש להתייעץ אם מספיק שתיה‬ ‫ולפעמים ידוע למורים עוד לפני כיפור‬ ‫או שצריך גם אכילה‪ .‬ואין לשאול לרופא‬ ‫שזה שייך גם בגדולים באופנים מסויימים‪,‬‬ ‫על פי אומדנא שבמקרה כזה עלול האדם‬ ‫הרגשת החולה וראיית הסביבה‬ ‫סתם אם יכול לשרוד את הצום בחיים‪,‬‬ ‫ואפילו גדול שרואים סימנים שנבעת ביותר‬ ‫להרגיש הרגשה של מסוכן ועלפון ועל פי‬ ‫כפי האמור מי שנמצא במצב של ספק פיקוח‬ ‫מצוה לחלל עליו שבת‪ .‬ולכן גם ביום כיפור‬ ‫ונוסח השאלה צריך להיות האם הצום עלול‬ ‫זה מתירים כדי שלא יגיע למצב כזה‪ ,‬ויש‬ ‫נפש מחללים שבת ויום כיפור אפילו על צד‬ ‫אלו שסובלים מחרדות ודיכאונות למיניהם‬ ‫לדרדר המחלה‪ ,‬שאם עלול לדרדר המחלה‬ ‫להתחשב ולנתח את מצב העבר בתקופה‬ ‫רחוק וספק ספיקא‪ ,‬וכל נדון הנ"ל שצריכים‬ ‫ומניעת אכילה ושתיה עלול להגביר החרדות‬ ‫אין צמים גם אם ישאר בחיים‪ .‬וכן יש לשאול‬ ‫האחרונה מעת שסובל מהמחלה איך הרגיש‪,‬‬ ‫לברר אצל רופאים ושיש ללכת על פי רוב‬ ‫אין להם לצום‪ ,‬ואם התרופה מועילה להפחית‬ ‫אם השתיה והאכילה יועיל לחיזוק ולמהירות‬ ‫ולצרף לזה מצבו האישי של האדם בעבר‬ ‫מומחים ושצריכים לשאול מורה הוראה‬ ‫החרדות אפשר לצום אך לפעמים יש תרופות‬ ‫הרפואה‪ ,‬שאז אין לצום גם אם לא ידרדר‬ ‫ובהוה כמה יכולת סבל שלו‪ .‬ואם סובל מכמה‬ ‫הוא רק במצב שאינו קיים ספק מציאותי‬ ‫שאסור לקחת אותם בצום‪.‬‬ ‫המצב (כמבואר בביה"ל סי' שכח ס"ד ד"ה כל)‪.‬‬ ‫דברים ביחד שזה יכול להראות על משהו‬ ‫רק ספק של אומד ושיקול הדעת (כ"נ בתורת‬ ‫כמו כן מי שסובל מעצבים ולחץ נפשי‬ ‫פנימי שאינו ידוע‪ ,‬אף שלפי האבחנות יתכן‬ ‫האדם להרמב"ן ענין הסכנה)‪ .‬אבל במי שמעצמו‬ ‫מופרזת והצום יגרום להידרדרות במצב השילוב של רופא ורב‬ ‫שכל גורם לעצמו אינו מהוה סיבה לפיקוח‬ ‫חש או שהסביבה רואה שנמצא במצב של‬ ‫תמיד יש להתייעץ עם מורה הוראה בנוסף‬ ‫הנפשי‪ ,‬אין לצום‪ ,‬כפי שנפסק במשנה ברורה‬ ‫נפש‪ ,‬שזה מספיק להכניס האדם למצב של‬ ‫ספק פיקוח נפש אין צריך לשאול כלום‪,‬‬ ‫לרופא‪ ,‬שהרופאים מסתכלים לפי מחקרי‬ ‫(סי' תקנד סק"י) שחסר דעה שנתרפא מיום‬ ‫ספק פיקוח נפש לפי ראות העין‪.‬‬ ‫ועל זה אמרו (סי' שכח ס"ב וע"ע סי' תריח ס"ק כד)‬ ‫סטטיסטיקה ולא לפי כללי פיקוח נפש‬ ‫ליום אינו צם בתשעה באב‪ .‬והוסיף בשו"ת‬ ‫אנשי הצדיק‬ ‫תולדותיהם ואורחותיהם‬ ‫הליכות ועובדות‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת‬ ‫מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו‬ ‫(מ"ג)‬ ‫רבי נחמן טולטשינער‬ ‫הדפסת שאר חלקי ה'ליקוטי הלכות'‬ ‫(י''ג)‬ ‫הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א‬ ‫מיד החל ר' נחמן לעסוק בעניני הדפסת שאר כרכים מהספר‬ ‫"ליקוטי הלכות" ועסק בה במשך ד' שנים היינו עד שנת תרי"ח‪,‬‬ ‫זי"ע‪ .‬המעשה הבא אירע בתקופה שעדיין היו חילוקי‬ ‫וירד מן ההר אל העם‬ ‫כי אנשי טיראוויץ עמדו בהתחייבותם וקיימו הבטחתם (שש"ק ח"ג‬ ‫דעות בין הרה"ק הקאליסקער ובעל התניא‪ .‬לבעל‬ ‫נוראות מסופר על עבודת התפילה הנשגבה של הרה"ק‬ ‫סי' קפ"ט)‪.‬‬ ‫התניא היה חסיד בשם רבי אליעזר מדיסנא‪ ,‬שבתחילת‬ ‫בעל התניא זי"ע‪ ,‬ובמיוחד ביום הכיפורים שהיה מתגלגל‬ ‫המחלוקת צידד בדעתו של הקאליסקער‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫חלקי ה'ליקוטי הלכות' הראשונים נדפסו בעיר זאלקאווע בשנת‬ ‫על הריצפה מרוב דביקות וכיסופים‪ .‬מסופר‪ ,‬שבאחת‬ ‫שקם ונסע לארץ ישראל ונעשה לחסידו‪.‬‬ ‫תרי"ט‪ ,‬וכן בעיר לעמבערג‪ ,‬וכן כמה ספרי רבינו ז"ל נדפסו‬ ‫השנים בליאזנא‪ ,‬היה זה בעיצומו של יום כיפורים [יש‬ ‫במקומות הנ"ל כגון השיחות הר"ן‪ ,‬ספר המידות‪ ,‬סיפורי מעשיות‬ ‫מאחר שלא הצליח להבין על בוריים את דברי תורתו‬ ‫אומרים שהיה זה יום כיפור שחל בשבת] הפסיק את‬ ‫וכו' (עיין ספר נוה צדיקים)‪ ,‬וכנראה שכולם נדפסו על ידי ר' נחמן‬ ‫של הקאליסקער‪ ,‬ומאידך‪ ,‬רגיל היה בתורתו של רבו‬ ‫התפילה‪ ,‬פשט את טליתו ועזב את מקומו בעיצומה של‬ ‫מטולטשין‪ ,‬שאגב העסק בהדפסת הליקו"ה הדפיס שם ג"כ כמה‬ ‫בעל התניא‪ ,‬שכידוע היתה נאמרת בשפה ברורה‬ ‫התפילה ויצא מבית הכנסת‪ .‬החסידים התפלאו‪ :‬להיכן‬ ‫ספרי רבינו ז"ל‪.‬‬ ‫ומאירה ובהסברה נהירה בהרחבה גדולה‪( ,‬השוה עם מה‬ ‫הולך הרבי בעצם היום הקדוש? בדקו אחריו ומצאוהו‬ ‫שנאמר בשבחי הר"ן בחלק נסיעתו לארץ ישראל אות י"ח) עדותו של‬ ‫טורח להביא עצים וצועד עד לקצה העיירה‪ ,‬שם שכן‬ ‫דברי רבי נחמן מטולטשין‬ ‫רביז"ל על תורתו של הרה"ק מקאליסק‪" :‬ואמירת התורה‬ ‫ביתה של יולדת ששכבה בו לבדה לאחר שכל בני הבית‬ ‫של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול‬ ‫על ספרי 'ליקוטי הלכות'‬ ‫ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור‪ .‬רק לבסוף סיים‪ :‬כך‬ ‫הלכו לבית הכנסת להתפלל‪ .‬בעל התניא נכנס לבית‬ ‫הכניס את העצים לתנור‪ ,‬חימם את הבית והכין מאכל‬ ‫ובסיום ענין זה – אשר הארכנו אודות הדפסת ה'ליקוטי הלכות'‬ ‫הוא עיקר עבודת הבורא יתברך‪ .‬ורבינו זיכרונו לברכה‪,‬‬ ‫ומשקה להחיות את נפש היולדת‪ ,‬כשהוא דואג גם לשאר‬ ‫ע"י רבי נחמן מטולטשין במסירות נפש – מן הראוי להעתיק‬ ‫היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך‪ ,‬כמעט שאין‬ ‫העניינים המותרים משום פיקוח נפש לאם ולתינוק‪ .‬רק‬ ‫כתב יושר דברי אמת‪ ,‬את ההקדמה שכתב ר' נחמן מטולטשין‬ ‫דוגמתו‪ .‬גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות‬ ‫לאחר שהוא וידא כי הכל כשורה‪ ,‬הוא שב לבית הכנסת‬ ‫על ליקוטי הלכות חלק יו"ד‪ ,‬שממנו יש ללמוד התקשרותו עם‬ ‫היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל‪ .‬ואמר לי‪ :‬הלא‬ ‫להתפלל‪.‬‬ ‫מוהרנ"ת ז"ל‪ ,‬וגודל האור שהרגיש בספרי ליקוטי הלכות וז"ל‪:‬‬ ‫ראיתי כמה צדיקים‪ ,‬אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק‬ ‫הקדוש הנ"ל)​‏ לכך לא מצא שם את מקומו‪ ,‬וכשגעגועיו‬ ‫למרות שיכול היה לשלוח את אחד מתלמידיו לעשות‬ ‫"יראתי לחגור מתני ולאמץ זרועותיי לאחוז בידי עט סופר‬ ‫תכפו‪ ,‬נסע בחזרה לעירו של בעל התניא ונכנס אליו‬ ‫זאת‪ ,‬העדיף לעשות את המצווה בעצמו‪ ,‬גם כדי ללמד‬ ‫את החסידים שעשיית חסד עם יהודי יותר חשובה‬ ‫לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד מפז ומפנינים כזה"‬ ‫בחרטה גדולה כשהוא בוכה בדמעות שליש וביקש את‬ ‫אפילו מתפילתו של בעל התניא ביום כיפור שחל להיות‬ ‫סליחתו‪ .‬נענה לו הבעל התניא שהוא מוחל לו‪ ,‬ונעשה‬ ‫"ידידי הקורא‪ ,‬אציגה נא לפניך מעט מזעיר מהמאמרים הקדושים‬ ‫בשבת‪...‬‬ ‫שוב לחסידו‪.‬‬ ‫אשר בתוך הספר הקדוש הזה‪ ,‬ויהיו נא המאמרים הקדושים האלו‬ ‫במקום הקדמה הנהוג שיהיה בכל ספרי קודש‪ ,‬כי מאדמו"ר מאור‬ ‫חלפו כמה חודשים והגיע ערב יום כיפור‪ ,‬והנה פתאום‬ ‫שומע קול בכיות‬ ‫עינינו חמדת לבבינו מרן ר' נתן זצוק"ל זי"ע לא מצאנו באמתחת‬ ‫נאחז רבי אליעזר בחרטה ובכיות על התנהגותו ונכנס‬ ‫הרה"ק בעל התניא נאמן היה לדרכו זו מאז ומקדם‪,‬‬ ‫כתביו הקדושים שום הקדמה‪ ,‬זולת ההקדמה הנדפס כבר בחיים‬ ‫שוב לבקש סליחה מבעל התניא‪ .‬נענה לו בעל התניא‪:‬‬ ‫ובדרך זו חינך גם את נכדו שלימים מילא את מקומו‪,‬‬ ‫חיותו אצל חלק הראשון מאורח חיים המתחלת מהלכות השכמת‬ ‫'מחול לך'‪ .‬כך היה במשך כמה שנים – במשך כל השנה‬ ‫ה"ה הרה"ק רבי מנחם מענדל בעל ה'צמח צדק' זי"ע‪,‬‬ ‫הבוקר‪.‬‬ ‫לא זכר רבי אליעזר מהעניין‪ ,‬רק בערב יום כיפור היה‬ ‫שבהיותו בצעירותו לאחר נישואיו היה רגיל ללמוד‬ ‫נזכר ומתעורר בתשובה חרטה על מעשהו ונכנס לבקש‬ ‫בבית זקנו‪ .‬פעם אחת היה שקוע כליל בלימוד מעמיק‪,‬‬ ‫האומנם שמובן שם אשר היא הקדמה כוללות לכל כתביו הק'‪,‬‬ ‫מחילה מרבו‪ ,‬והוא היה מוחל לו‪.‬‬ ‫ולא שמע כלל שבנו הקטן פרץ בבכי‪ ,‬והמשיך ללמוד‪,‬‬ ‫אף על פי כן היה געגועי ותשוקתי חזקים שיהיה הקדמה מיוחדת‬ ‫לספר היורה דעה הקדוש הזה‪ ,‬אך יראתי לחגור מתני ולאמץ‬ ‫שנה אחת בערב יום כיפור לא זכר עוד רבי אליעזר‬ ‫כאילו לא אירע דבר‪.‬‬ ‫זרועותיי לאחוז בידי עט סופר לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד‬ ‫מאותו מעשה ולא נכנס לרבו לבקש מחילה‪ ,‬רק למחרת‬ ‫זקנו ה'בעל התניא' שמע את בכי התינוק מהקומה‬ ‫מפז ומפנינים כזה‪ ,‬פה המפיק מרגליות וכו' וכו'‪ ,‬כי מי אנכי אשר‬ ‫יום כיפור נזכר מכך ומיהר להיכנס אל בעל התניא‬ ‫השניה בה ישב‪ ,‬ירד ונטל את התינוק בזרועו והרגיע‬ ‫אספר שבחיו ותהילותיו‪ ,‬וגודל יקר הערך וגודל עומק נועם‬ ‫להתנצל על שכחתו‪ .‬אמר לו בעל התניא‪" :‬מחילה צריכה‬ ‫אותו‪ .‬לפתע הבחין רבי מנחם מענדל בזקנו הגדול‬ ‫אמרותיו הטהורים‪ ,‬ויראתי לנפשי שח"ו לא אפגום כבודו הזך‪.‬‬ ‫להיות מחילה מעומקא דליבא‪ ,‬וכנראה שהמחילה שלי‬ ‫כשהוא נוטל את בנו בידיו ומרגיעו‪ ,‬התנצל רבי מנחם‬ ‫בשנים הקודמות לא היתה מהנקודה הפנימית ביותר‪,‬‬ ‫מענדל בפני זקנו‪ ,‬שהיות והיה שקוע בלימודו לא שמע‬ ‫ומדי חושבי זה עזרני השי"ת שעלה בדעתי שהלא ידוע אשר כל‬ ‫לכן כאשר הגיע שוב ערב יום כיפור התעוררה בך שוב‬ ‫כלל שהתינוק בוכה‪.‬‬ ‫ענין הקדמה שקודם לכל ספרי קודש הוא בגין להודיע להקורא‬ ‫חרטה ובכי לבקש מחילה‪ ,‬כי נשאר עדיין הרושם‪ .‬אולם‬ ‫והרוצה להגות בו קצות דברי ספר ודרכו הק' המבואר בפנים‪ ,‬לכן‬ ‫אמר לו הסבא‪" :‬וכי חושב אתה שהייתי שקוע בלימוד‬ ‫בפעם האחרונה סלחתי לך עם כל העמקים שבנפש‬ ‫אמרתי להקדים לפנים אלו המאמרים המועטים המחזיקם הרבה‪,‬‬ ‫פחות ממך?! עליך לדעת שכשיהודי בוכה‪ ,‬צריך לשמוע‬ ‫והיה זה מחילה שלימה‪ ,‬לכן לא התעורר אצלך הצורך‬ ‫ותבין ממוצא דבר קושט נועם אמרותיו הנעימים‪.‬‬ ‫אותו בכל מצב‪ .‬אף כשאתה באמצע הלימוד‪ ,‬עליך לשים‬ ‫לבוא ולבקש מחילה"‪.‬‬ ‫לב לצרתו של יהודי הזקוק לעזרתך‪ .‬אין שום סיבה‬ ‫"אם לבך ומחשבותיך חושבים והוגים באמת לאמתו על‬ ‫(מפי הרה"ח המפואר רבי שמואל פרוש שליט"א ששמע סיפור‬ ‫בעולם שיכולה לגרום לך שלא לשמוע בכי של יהודי”…‬ ‫זה ממקור נאמן איש מפי איש עד לבעל המעשה‪ .‬והוסיף‪,‬‬ ‫התכלית האחרון‪"...‬‬ ‫שיסוד זה מובא בספרי הרה"ק ר' צדוק בלובלין זי"ע ‪ -‬שאימתי‬ ‫רצה תשובתנו והרבה מחילתך‬ ‫ואם תטה עיניך ולבך באמת ותרצה לידע נועם עומק כל דבריהם‪,‬‬ ‫יידע איש הישראלי שנמחקו עוונותיו כאשר לא מזכירים לו‬ ‫שוב מן השמים את חטאיו‪ .‬אך כל זמן שרושם העבירה קיים‪,‬‬ ‫כאמור בפרקים הקודמים‪ ,‬הצליח רבינו הקדוש בהיותו‬ ‫אז תציץ ותביט לפני ולפנים‪ ,‬ואז אם לבך ומחשבותיך חושבים‬ ‫מזכירים לו מן השמים כל הזמן את החטא ההוא שוב ושוב)‪.‬‬ ‫בארץ ישראל ליישר את ההדורים בין ההרים הרמים ‪-‬‬ ‫והוגים באמת לאמתו על התכלית האחרון‪ ,‬אשר יהיה ביום‬ ‫הערת המעתיק‪ :‬אולי זה גם בחינת 'תשובה על תשובה' ודוק‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל התניא זי"ע והרה"ק רבי אברהם מקאליסק‬ ‫האחרון אשר אז נשוב אל העפר כשהיה‪ ,‬והרוח ישוב לצרור‬ ‫בצרור החיים את ה'‪ ,‬ואתה רוצה באמת להשליך אחר גווך כל‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫הליצנות וההבלים‪ ,‬ולדרוש אחר עצות אמתיים ודיבורים ניחומים‬ ‫לחיות את נפשך לחזק את עצמך בה' ובתורתו הקדושה בכל עידן‬ ‫שאין שום יאוש ואין שום נפילה בעולם כי אם יזכו יהיו‬ ‫ועל ידי בחינה זו יש לישראל קיום אפלו בכל הירידות‬ ‫ועדנין העוברין על האדם העלוב בזה העולם המר‪ ,‬למען יהיה‬ ‫נתהפכין כל העונות לזכיות‪ ,‬כמו שאנו רואין שזכה משה‬ ‫והנפילות שבעולם‪ .‬ועל כן נקראת התוכחה הזאת שירה‪,‬‬ ‫נפשינו לשלל אז ביום האחרון‪ ,‬אז תבין המאמרים הקדושים‬ ‫לעשות מתוכחת עונות שירה ושמחה‪ ,‬ועל כן תמיד אנו‬ ‫כי העונות נתהפכים לזכיות ונעשה מהם שיר ושבח‬ ‫האלו יראת ה' לחיים ולשמחה‪ ,‬ודעת אליהם תמצא‪ ,‬כן נזכה לזה‬ ‫יכולין לשוב אל ה' רק שלא נתייאש מלצעוק אל ה' תמיד‪,‬‬ ‫ושמחה‪ ,‬ועל כן בכח זה הוא מבטיח לישראל שלעולם‬ ‫באמת כרצון יראיו וצדיקיו האמיתיים ז"ל זי"ע אכי"ר‪.‬‬ ‫ועל כן בימים הללו של עשרת ימי תשובה אנו עוסקים‬ ‫לא יתרחקו מה' יתברך לגמרי אפילו אם יעשו מה‬ ‫עד כאן אמרי קדוש הר"ר נחמן ז"ל‬ ‫וקורים שירת האזינו‪ ,‬כי אז הם ימי תשובה ואז נעשין‬ ‫שיעשו‪ ,‬אפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה בחינת‬ ‫מהעונות זכיות‪ ,‬ועל כן מסיימת השירה‪ ,‬וכפר אדמתו‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי‬ ‫נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה"‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬כי השירה הזאת הוא בחינת סליחת עוונות"‪.‬‬ ‫לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬כי על ידי השירה הזאת אנו רואים‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫להרה"ח ר' משה קויתי שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' שמעון יצחק אנשין שליט''א‬ ‫להרה"ח ר' יעקב יהושע וורטהיימר‬ ‫להרה"ח ר' ישראל נחמן חשין שליט''א‬ ‫להר"ר שמואל פרידמן הי"ו‬ ‫להר"ר משה פישר הי"ו‬ ‫להר"ר יעקב זאב ווייצהנדלר הי"ו‬ ‫לרגל אירוסי בתו‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח שניאור זלמן ני''ו‬ ‫שליט''א‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח בנימין זאב ני''ו‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫עב"ג הבה"ח נחמן ני''ו‬ ‫עב"ג בת‬ ‫לרגל אירוסי בנו הבה"ח חיים שלום ני''ו עב"ג‬ ‫בהרה"ח ר' יעקב ברנוי שליט''א‬ ‫עב"ג בת הרה"ח ר' מנדל ליכטער שליט''א‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫בת הרה"ח ר' שמואל היילפרין שליט''א הרה"ח ר' אברהם יצחק וייספיש שליט''א‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬