קרני אור · Karnei Ohr — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“א ח“ג
קל"ג קל"ד שנ"ח; חזרה רמא מו: ח׳ שבת
א-ב
קל"ה קל"ו שנ"ח; קסד. רמב מז. ט׳ א
ג-ד
קל"ז קל"ח שנ"ח; קסד: רמג מז: י׳ ב
ה-ו
קל"ט ק"מ שנ"ח; קסה. רמד מח. י״א ג
ז-ח
קמ"א קמ"ב שנ"ח; קסה: רמה מח: י״ב ד
ט-י
קמ"ג קמ"ד שנ"ח; קסו. רמו מט. י״ג ה
יא-יב
קמ"ה קמ"ו שנ"ט; חזרה רמז מט: י״ד ו
א-ב
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 487פרשת האזינו ח' תשרי תשפ''ז
'שובו לכם לאהליכם' ,אחר ההארת הפנים
המופלאה לה זכינו בראש השנה ,שבנו עמוסי
חיזוק ושמחה להמשך עבודת הימים הקדושים
והתחלת השנה החדשה בתקוה חדשה
ובהתעוררות חדשה מתוך אמונה תמה שה' אתנו
עמנו ואצלנו.
ְוְ ָָעְנְ ָָתה ַַה ִׁׁש ָיָרה ַַהֹזֹאת
מי ימלל ומי יגולל את גדולת המתנה הזאת .שלא
לדבר על פנימיות המתנה הקדושה והנשגבה שמחה עצומה ומתנה מופלגה ,הוא זה שיכול להצטער באמת ליל יום הקדוש ,מחזורו פתוח לפניו ,פיו ממלמל את דברי
הזאת העולה על הכל .אלא אפילו במה שראינו על הפסד העבירה .וכפי שרבינו יונה עצמו כותב שם (שער ד' -אות הוידוי ,אבל הלב רחוק כל כך .זה לא שלא אכפת לו חייו שהוא
בעינינו וחשנו בעצמנו ,גודל עוצם הסייעתא ח') על חובת השמחה בסעודה בערב יום הקדוש" :ואם עבר אדם נכשל ,אלא להיפך ,מרוב רגשות אשמה שכבר אכלו את לבו זה
דשמיא שליוותה את הקיבוץ הקדוש ב'קריה על מצות לא תעשה ועשה תשובה ,ידאג לעוונו ויכסוף ויחכה שנים רבות מבלי למצוא פתרון על העתיד ,על כן כהו חושיו,
נאמנה' כאשר התקבצנו בתוך רבבות עמך בית להגיע ליום הכפורים למען יתרצה אל השם יתברך ,כי רצונו חיי הוא חוזר על הרשימה הנוראה ומביט נכחו בתמהון לבב ,אין לו
ישראל שבאו ברננה על ראש השנה הקדוש שלו הנפש והגוף וחיי כל נוצר ,ועל כן אמרו חזייל יכל הקובע סעודה תקוה מדי גדולה על עתיד חדש ומאיר ,זהו המצב השפל ,מה
בעיר אומאן מקום מנוחתו הקדושה. בערב יום הכפורים כאילו נצטוה להתענות תשיעי ועשירי אפשר לעשות...
והתענה בהם' ,כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו ,ותהיה לו
הכל חשו בהארת הפנים העצומה שליוותה כל
לעדה על דאגתו לאשמתו ,ויגונותיו לעונותיו".
צעד ושעל ,החל מהנסיעות הקדושות המופלאות תשובה – מלמדנו רבינו הקדוש (בלקו"מ ח"א סי' ו') -היא 'דרך',
בטהרתן ברוממותן ובאהבת החברים המתוקה אבל גם ה'קבלה על העתיד' שהיא מעיקרי התשובה מותנית כשם שלא ניתן לצאת לדרך רחוקה ובלתי מוכרת מבלי לקחת
שמילאה אותן ,דרך השהייה יחדיו ברוממות בשמחה ,רבינו הקדוש מלמדנו בפירוש (בלקוטי מוהר"ן ,ח"ב י'): עמו מורה-דרך הבקי היטב במשעולי הדרכים ,כן אי אפשר
ובנקיות עד להט התפלות המופלאות ,השיחות ''מה שהעולם רחוקים מה' יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך ללכת לבד בדרכי התשובה ,ואחד מיסודי היסודות שמורי הדרך
והלימודים ,החיזוקים והמסגרות המיוחדות הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מיישבים עצמם, האמיתיים מורים לנו בדרך התשובה הוא ,השמחה .מי שניגש
לצעירי הצאן והבחורים ,והסעודות המרוממות והעקר להשתדל ליישב עצמו היטב ,מה התכלית מכל התאוות לעבודת יום הכפורים מבלי לתת את הדעת על התעצמות
והריקודים ,הכל יחד וכל דבר לחוד היו אוצר של ומכל עניני העולם הזה ואז בוודאי ישוב אל ה' ,אך דע ,שעל ידי השמחה יחד עם ההתעוררות ,בוודאי יטעה ויתעה חייו בדרך
התעלות שאין דומה להם. מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ,ועל כן קשה התשובה.
לו ליישב דעתו ,רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו,
הבה ניקח לנו את ההכרזה העצומה הזאת שכל וכפי שגם רבי נתן מרחיב על כך (בלקוטי הלכות ,שבת ז-מה) '':אף על
ויוכל ליישב דעתו ,כי שמחה הוא עולם החירות".
אחד חש בה כאילו קוראים לו מן השמים ומחזקים פי שהבעל תשובה צריך לצעוק ולבכות הרבה לפני השם יתברך
ידיו באהבה כי ה' אתנו עמנו ואצלנו ,ונלך בכח כך ,שהמונע העיקרי מלשוב אל ה' הוא רק העדר השמחה, ולשבר לבו מאד ,אבל אף על פי כן צריך להיות בקי בהלכה שלא
ההארה ההיא לכל השנה כולה להתחדש באהבת וכפי שגם רבי נתן מרחיב על כך (בלקוטי הלכות פו"ר ואישות ג-י'): יתרחק חייו מהשם יתברך יותר על ידי זה ,כי בוודאי צריך הבעל
חברים ביתר שאת בכל חלקי התורה והעבודה ייעיקר תיקון התשובה ,שהוא רפואת הנפש והגוף הוא על ידי תשובה לסבול בזיונות ושפיכות דמים ,ובכלל זה הוא גם כן מה
התמימה ולהתעצמות בקיום עצות הצדיק ביתר השמחה ,שהוא בחינת עשרה מיני נגינה" ,ובהמשך דבריו שם שצריך לסבול בזיונות ושפיכות דמים מעצמו כי צריך להתבייש
שאת ,והיא שתשפיע לנו בעז"ה שנה טובה מאירה מבאר שזה מתעורר בקדושת יום הכפורים" :וביום הכפורים אז
בעצמו מעוונותיו ופגמיו עד שיהיה נשפך דמיו בקרבו ,אבל אף
ומתוקה ברוחניות ובגשמיות. הוא גמר העשרת ימי תשובה ונשלמין כל העשרה מיני נגינה,
על פי כן צריכין להיות בקי בהלכה זאת מאד שלא יבא על ידי
ועל כן אז נמחלין כל העוונות ונתהפכין העוונות לזכיות למי
ניקח גם לעצמנו את אזהרתו המתוקה של רבי נתן זה לעצבות ומרה שחורה דסטרא אחרא ,ועל כן באמת עיקר
שזוכה לתשובה באמת ,כי התהפכות העוונות לזכיות הוא בחינת
לבנו (עלים לתרופה ,ב' דחול המועד סכות תקצ"ח)" :ואל דרכי התשובה אי אפשר לקבל כי אם על ידי גדולי הצדיקים".
התהפכות היגון ואנחה לשמחה".
תשכח שתהילה לאל היית על ראש השנה הזה ננסה להבין נקודות אחדות על חובת השמחה ביום קדוש זה
בתוך עדה קדושה ונוראה כזאת ,וכבר הזהירנו חובתנו להתעורר ביתר שאת בימים אלו בשמחה עצומה בגודל
בעבודת התשובה.
הוא זכרונו לברכה שמי שהוא אצלו על ראש רצון ה' יתברך בנו ולעורר בטחון עצום כי בוודאי יושיענו
גם בעתיד לפדותנו מכל עונותינו ולהמשיך לנו דרך תשובה אחד מעיקרי התשובה הוא הוידוי ,שהוא עיקר החרטה והבושה
השנה צריך לשמוח בכל השנה ,ואמר בפירוש
אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא באמת ,וכדברי רבי נתן (בהלכות הודאה ו-לח)" :עיקר גלות הנפש על העבר (ראה ברמב"ם הלכות תשובה א-א') ,וכדי שנוכל להתוודות
מעוזכם ,כי המקרא הזה נאמר על ראש השנה". שמתפשט ומתגבר מאד על כל אחד ואחד הוא העצבות כו' וזה בדבור פה כראוי בהכרח שנעורר שמחה של מצוה ,וכפי שרבינו
עיקר התיקון של כל אחד ואחד שיחזק לבו בבטחון גדול בחסדי הקדוש מלמדנו (קצור לקו"מ ,ח"א קע"ח)" :צריך לפרט את החטא,
העורכים כי צריכים דוקא וידוי דברים ,להתודות בדבורים בכל פעם כל
ה' יתברך שבוודאי לא יעזוב אותו עד שישמח ויגיל נפשו".
בשבת זו -שבת שובה בה אנו קוראים את שירת האזינו ,נעורר מה שעשה בפרטיות ,ויש על זה מניעות רבות ,לפעמים נשכח
בלבנו יקד יקוד אש של שמחה ותקוה שהיא הדרך היחידה מאתו החטא ,ויש שזוכר את החטא וקשה לו להוציא הדבור
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
להצלחת התשובה ,וכפי שרבי נתן מלמדנו במהות השירה להתודות ,ועל-ידי שמחה של מצוה עי"ז יוכל להתודות ודוי
דברים ועי"ז מתקן פגם חטאיו".
הזאת (שם ,ספר תורה ב-י) ''משה רבנו ע''ה ראה עד סוף כל הדורות
שעתידים ישראל באחרית הימים לירד ירידה גדולה מאד מעיקרי התשובה והחרטה על העבר הוא גם היגון בלב על
יָך ּּו ְְב ֶֶח ְְמָלָ ְְת ָָך ַַה ְ �ְּגדֹוֹ ָלָ הָ ,נָ ַַת �ָָּת ָלָ נ ּּו ַַמ �ָָּתָנָ ה
ַַא �ָָּתה ְ �ְּב ַַר ֲֲח ֶֶמ ָ
בעקבות משיחא ,ועל כן כתב שירת האזינו שמדברת מתוכחה, שנכשל במרדו בבוראו חייו (ראה בשערי תשובה לרבינו יונה א-יב),
� � � �
טֹוֹ ָָבה ַַה �ֹּזֹאתִִּ ,ב ְְת ִִח ַַּלת ַַה � ָָּׁשָנָ הֲֲ ,ע ָָׂש� ָָרה ָיָ ִִמים ַַה ְְּקדֹוֹ � ִִׁשים
כי כל השירה היא דברי תוכחה שמוכיח את ישראל על מעשיהם, ואחד ממעוררי היגון הוא השמחה בכפרת העון ,מי שלא שמח
ׁשּׁוָּבהֲֲ ,א � ֶֶׁשר ָ �ָּב ֶֶהם ִיִ ְְהֶיֶ ה ָלָ נ ּּוַַה ָ�ָּללּוּ � ֶֶׁש ֵֵהם ֲֲע ֶֶׂש� ֶֶרת ְיְ ֵֵמי ְְת ָ
ּוָּבה � ְְׁשֵלֵ ָָמה ְלְ ָָפֶנֶ ָ וזכה לנעשה ונשמע העליון ששם נתהפכים כל העונות לזכיות כשמכפרים לו את העבירה הרי לא יתכן שיכאב לו כשנכשל ,ורק
יָךּ ,וְּלְ ַַת ֵ�ֵּקן ָ�ָּכל ֹכ ַַֹח ְ �ְּביֹוֹ ֵֵתר ָלָ ׁשׁ ּוּב ִ �ִּב ְְתׁשׁ ָ
ַַה � ְְּפָגָ ִִמים ְוְ ָכָ ל ַַה ֲֲח ָָט ִִאים ְוְ ָָה ֲֲעֹוֹ נֹוֹ ת ְוְ ַַה � ְְּפ � ָָׁש ִִעים � ֶֶׁשל ָ�ָּכל וכל מה שמוכיחם ומזכיר מעשיהם הרעים נעשה מזה תורה, מי שמעורר בלבו את ההבנה שההצלה והכפרה מהחטא היא
המשך בעמוד ד'
NH
ַַה � � ָָּׁשָנָ ה ֻ�ֻּכ ָ�ָּלּהּ .
ַַע ֵ�
ל־ֵּכן ַזַ ֵ�ֵּכנ ּּו ָנָ אָָ ,ח ֵ �ֵּננ ּּו ָנָ אְ ,לְ ַַבל ְנְ ַַא ֵ �ֵּבד ַַחס ְוְ � ָָׁשלֹוֹ ם ַַמ �ָָּתָנָ ה הדל"נ • 6:05נץ החמה • 6:27סוזק"ש 8:44
טֹוֹ ָָבה ַַה �ֹּזֹאת. לתגובות 3323796@gmail.com
ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 7:17צאה''ש לר''ת 7:55
(ליקוטי תפילות)
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
תורת ההתחזקות משנת ברסלב
“קבלה על העתיד” כיצד?
הבעל דבר מבלבל ומעקם דעת האדם כל כך עד שעל פי רוב כי הקב”ה יודע יצרנו ,ויודע שיש הרבה דברים שאנו מנסים אחד הדברים הגורמים לנו ביותר להרגיש רחוקים מעבודת
ענין זה של תפילה והתבודדות קשה על האדם לקיים יותר שוב ושוב להשתנות בהם ואין אנו מצליחים ,ועיקר הבחירה התשובה ,ושוברים את לבנו עד כדי עצבות ומרה שחורה,
מכל העבודות קשות .וכל זה מחמת חסרון אמונה ,שאין לו שלנו היא לפנות אליו בכל פעם בתפילה ותחנונים שיהיה והעדר שמחה וחיות בעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים –
אמונה בשלימות ,שזה עיקר ויסוד הכל כמאמר רבותינו ז"ל בעזרנו לכבוש את יצרנו הרע ,כי לולא עזרתו אין אנו יכולים. הוא ענין ה”קבלה על העתיד”.
בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה .ועל כן והרי לך מעט דמעט מדבריו הנוראים של מוהרנ”ת בענין זה: שכן ,לב יודע מרת נפשו עד כמה אנו חלושים ,ועד כמה אין
בזה בעצמו עיקר כח הבחירה של האדם ,כי מי שזוכה לבחור אנו עומדים בקבלתנו על העתיד ,ובקל אנו נופלים – יום
"זה בעצמו עיקר הבחירה של האדם! כי אי אפשר לזכות
בחיים אמתיים ,הוא בוחר העיקר בדרך אמונה ותפילה, או יומיים אחר יוהכ”פ – שוב אל כל ַה ֶה ְר ֵגּ לִ ים הרעים שלנו.
בשלימות למאוס ברע ולבחור בטוב ולבוא למה שצריך
בבחינת 'דרך אמונה בחרתי'" (השתפכות הנפש ,אות צג .ע"פ ליקוטי ודבר זה מחליש אותנו עד מאד ,עד שיש כאלה שמתייאשים
האדם לבוא בזה העולם על ידי בחירתו ,כי אם על ידי שירבה
הלכות ,פקדון ג ,ז .עיי"ש באריכות עומק סוד הדבר ,כי מחמת קוצר הגיליון בלבם לגמרי מעבודת התשובה ,באמרם לנפשם‘ :הרי יודע
לא העתקנו אלא מעט דמעט מדבריו). בתפילות ותחנונים ושיחות בינו לבין קונו הרבה מאד מאד
אני שממילא אשוב אל ֶה ְרגֵ לַ י שאינם טובים ,ומה בצע
להשם יתברך ,שיזכהו לקרבו לעבודתו יתברך .וזהו עיקר
שא ַר ֶמה את עצמי ואת בוראי’...
ַ
התפילה ,כי 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק
לשטף מים רבים אליו לא יגיעו' ,שלא ישטפוהו שטף מים
אי לכך ,עיקר ה"קבלה על העתיד" ,היא שיקבל האדם רבים הזידונים שהם תאובתין בישין דהאי עלמא השוטפין והנה ,האמת הוא שאין זה כפי שנדמה לנו ,ובאמת יש לנו
על עצמו שיהיה חזק לפנות תמיד להשם יתברך בתפילה בכל עת .וכבר נשטפו רבים רבים מאד על ידם רח"ל ,ואין בחירה ,ואנו יכולים לבחור בטוב (עיין היטב בליקוטי מוהר"ן
ותחנונים ,ולהתבודד לפניו בכל יום ויום .אשר זהו עיקר חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם רק על ידי תפילה תניינא ,סימן ק"י) .ואין הדבר קשה כ”כ כמו שנדמה לנו ,וכבר
בחירת האדם לטובה ,ורק כך יכול לזכות לבחור בטוב ותחנונים לשם יתברך שיצילהו מהם. היה מעשה אצל מוהרנ”ת" :פעם בתפילת נעילה של יום
ולמאוס ברע. כיפור בעת שאמר מוהרנ"ת את התיבות 'למען נחדל מעושק
כי אף על פי שהאדם הוא בעל בחירה ,אף על פי כן העיקר הוא
ואכן ,מוהרנ"ת כותב במכתבו לבנו ,לפני יום הכיפורים, תפילה ותחנונים לשם יתברך על זה! ...ובאמת ,זה בעצמו ידינו' ֲא ָמ ָר ּה בשאגה גדולה ,ולאחר התפילה אמר לו רבינו:
שיקבל על עצמו מחדש להתבודד בכל יום .וזה לשונו: הוא עיקר יסוד כח הבחירה ,דהיינו מה שיש להאדם כח אין הדבר קשה כל כך! כי כפי צעקתו היה נראה שאין תקוה
"מכתבך קיבלתי בזאת השעה ,ואין פנאי כלל להשיבו לשוב מעושק ידינו ,ופייסו רבינו בכך" (שיח שרפי קודש).
הבחירה לבטל שכלו לגמרי ולסמוך על אמונה לבד ולהרבות
כראוי ,השם יתברך יחזק לבבך ויעוררך ביום הגדול והנורא בתפילה ותחנונים להשם יתברך .כי היצר הרע מעקם לב אמנם ,אחרי ככלות הכל ,עדיין אנו צריכין למודעי ,יסוד גדול
הבא לקראתנו לשלום ,יום אחד בשנה ,שתזכה לקבל עליך האדם כל כך עד שגם זה קשה על האדם .אף על פי שבאמת ונפלא שלימדנו רבינו ,והוא:
להתחדש מעתה בכל יום לטובה ,ואל תאבד יום אחד בלי הוא דבר קל מאד לשוח בכל פעם את כל אשר עם לבבו שעיקר הבחירה של האדם היא :להתפלל להשם יתברך
התבודדות!" (עלים לתרופה ,מכתב נב .עיי"ש עוד). לפני השם יתברך ולבקש מלפניו על נפשו ,אף על פי כן שיציל אותו מהיצר הרע!
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
“מה ּיָ פּו ְפ ָע ַמיִ ְך ַּבּנְ ָעלִ ים”
ַ
והנורא ביותר בעולם הבא. וכאשר האדם מתרגל להתבודד יום יום ,אזי מכל דבר נעשה פעימות לב ובושה מפני השי”ת
וזה 'אוכיחך ואערכה לעיניך'– שרבינו מגלה את תיקון התשובה התבודדות :אמירת התהילים הופכת להתבודדות ,הליקוטי
אחד הביאורים על הפסוק "מה יפו פעמייך בנעלים" -ש'נעלים'
ע"י הבושה ,בא לייעץ לנו שכדאי לקבל את הבושה בעולם הזה תפילות הוא התבודדות ,וכל שמונה-עשרה היא התבודדות,
הוא מלשון 'נעילה' וחתימה .כלומר היהודי עומד בשעת
למען התשובה מלסבול אותה כיסורי גיהנום נוראיים ודו"ק. כל התפילה הופכת להיות שיחה ישירה להשי"ת ,וכל דיבוריו
תפילת נעילה וחתימה של הימים הנוראים ,ואז הוא עושה
הופכים לדיבורים קדושים להשי"ת באופן ישיר.
כי אכן הבושה הזאת היא עיקר הגיהנום ,כדברי התרגום יונתן סיכום במחשבתו איך עבר עליו ה'אלול' ,איך עברו עליו הימים
כאן ,וכמו שכתב רבינו (בסוף תורה כב) :עיקר עונשי יסורי גיהנום “בושה” הוא תיקון נפלא הנוראים עשי"ת ראש השנה ,וכבר הוא נמצא בסיומו של יום
היא הבושה .וא"כ הפירוש על 'אוכיחך ואערכה' היא השלמה 'אוכיחך ואערכה לעיניך'! (תהלים נ ,כא) ענין העונש הזה של הקדוש יום הכיפורים – ואיך אני נראה ,בושתי ממני מעצמי ,ואז
על יסודו בנחיצות הבושה לענין התשובה – כי אם לא יהיה לו 'לערוך עוונותיו לעיניו' -כי הנה התרגום יונתן מפרש הפסוק: פעימות לבו מתחזקות מצער ומפחד על מצבו ,וזה "פעמיך" –
בושה כאן ולא יקבלה כראוי – יזדקק לבושה לעתיד אשר היא אוכיחך בעלמא הדין [בעולם הזה] ,ואסדר דין גיהנום בעלמא שלבו פועם ,וזה "מה יפו פעמייך" :מה יפים הם פעימות הלב
קשה ומרה ,שאינה לכתחילה ,אלא רק בדיעבד ,בלית ברירה דאתי קדמך [אסדר דין גיהינום לפניך בעולם הבא] ,ורבינו ב'נעלים' בשעת נעילה ,שכואבים על החסרון בעבודתו ית"ש,
ה"י. מגלה [ליקו"מ תורה ו'] דאמנם עיקר התשובה היא ע"י הבושה, וזה מעלה נחת רוח להשי"ת.
אתערותא דלתתא של הצדיקים שמתבייש על עוונותיו שעשה בזה העולם ,אבל אין בזה סרך שיחות ותפילות להשי”ת כמו ב’נעילה’
של עצבות והדומה לה ,כי עצבות הוא ריחוק מהקב"ה ,והבושה
וכן אנו רואים שרביה"ק בעצמו ,מה שזכה מחצית השנה לפני בכאן היא ,שאדרבה הוא מרגיש את הקב"ה ורוצה להתקרב ואמנם הרגשה זו של בושה לפני השי"ת לימד אותנו רביה"ק
הסתלקותו ,שעבר לדור באומן ,לאחר שכבר סיים לגלות את אליו ,לכן הוא מתבייש במה שחטא לפניו ,כי הוא מרגיש כאב לנהוג כן כל השנה :רביה"ק אמר פעם למוהרנ"ת האם אתה
שני החלקים בליקוטי מוהר"ן ,גם את החלק השני ,ואף כבר סיים חטאיו איך שזלזל בכבודו ית' כביכול ,ועי"ז הוא מתבייש מאדים מאד מרוב בושה מלפני השי"ת?! "ווערסטו אמאל
לגלות את רובו ככולו של הספה"ק הסיפו"מ ,ומי יוכל לתאר את מאד ,וגם הוא מבייש עצמו בפועל ע"י התוודותו על חטאיו, ריטש רויט פאר השי"ת" (מפי הרה"צ ר' שלמה וועקסלער זצ"ל).
מדריגתו והשגותיו הנוראות של רביה"ק להיכן שכבר הגיע. בזה שמשפיל עצמו ואומר 'חטאתי עויתי פשעתי' .וגם כאשר רביה"ק חפץ שישיחו את הלב להשי"ת עד שכל אחד יראה
ולעת כזאת פגש מוהרנ"ת את רבינו כשהוא מדבר אל השי"ת באים עליו בפועל בזיונות ושפיכות דמים מזולתו ,הוא שותק היטב את מצבו ,ולבו יפעם ויאדים מבושה איך הוא נראה,
בפשיטות כזאת בריחוק עצום שכזה ,הוא ביקש מהשי"ת שהוא על בזיונו ומקבלו באהבה ובשמחה ומקיים דום לה' – שע"י כל שיתבייש בבושה נוראה מהשי"ת :וכי על זה ירדתי לעולם?! כך
רוצה להיות יהודי ,בפשיטות נפלאה כזאת באתערותא דלתתא זה הוא מזכך את לבו יותר ויותר עד שזוכה עי"ז לכבוד אלקים. אני מבלה את ימיי בעולם הזה?! וכי האדם נברא כדי שיסתובב
שאין כדוגמתו ,כאילו שלא טעם טעם יהדות מימיו ,ואז ב"שבת כלומר שזוכה לכל הטוב בזה ובבא ע"י הבושה -וממילא לא כאן תקופת זמן וימות? והרי בתוך הזמן הזה אנו מחוייבים
נחמו" כחדשיים ימים לפני הסתלקותו אמר את התורה הנוראה יצטרך להתבייש לעתיד ,כי עיקר הגיהנום הוא הבושה כידוע. למלאות את שליחותינו ,וכאשר אין ממלאים את השליחות ומי
של הפשיטות ,שיש והצדיק צריך לנהוג בפשיטות גמורה וכו' יימר שכאשר עושים להיפך ח"ו -צריך הלב לפעום ולדפוק
משא"כ מי שעשה כל דבר אסור רח"ל ואינו מתבייש ,ומתעלם
ע"ש (תורה ע"ח ליקוטי תנינא). והפנים צריכים להעלות חיוורא וסומקא מאד.
מהבזיון המגיע לו עקב מעשיו אלא אדרבה הוא עוד רודף אחר
ואת הנהגה זו של הפשיטות ,אע"פ שהיה קשור עם הקב"ה בחד כבוד עצמו – שזה בהיפוך ממש מן הקצה אל הקצה מכל הנ"ל, וזה לימד אותנו רביה"ק להשיח את הלב לפני השי"ת וממילא
קטירא ,התחיל רבינו בהיותו בגיל שלוש וסיים אותה ביומו אז יהיה מוכרח לקבל את כל הבושות והבזיונות בעוה"ב ,ששם עושים גם חשבון נפש מדי יום ביומו ,ומזה באים לבושה
האחרון עלי אדמות. בהכרח יראה עוצם בזיון ובושת עוונותיו ,ועי"ז תיפול עליו ולפעימת הלב להשי"ת (וזה כמו יוהכ"פ בנעילה) והתוצאות
יזכנו ה' להתבודד בכל יום ,ולהתבייש מפניו יתברך ,אמן. אז בושה גדולה ונוראה מאד ,שזה עצמו עיקר העונש האיום המבורכות שיוצאות מזה.
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
ניגוני הימים נוראים גדר חולה ביום כיפור
מביא בשם הגר"א ז"ל שאמר שכמה ניגונים לא לשנות הניגונים אגרות משה (אה"ע ח"א ססי' סה) שאם יש לחוש השבוע למדנו בשולחן ערוך סימן שכ"ח דיני
וכמה מדות הביא משה רבינו ע"ה מהר סיני. שעל ידי הצום תתדרדר לחזור לשטותה לא חולה מסוכן בשבת מתי מותר לחלל שבת
הרמ"א בשולחן ערוך (סי' תריט ס"א) פוסק" :אל
ויש שמועה שמקור הניגונים הם משרידי תצום גם ביום כיפור ,דשטות הוא סכנה אף בשבילו ,ומפני שאנו עומדים כעת לקראת
ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או
ניגוני הלוויים ששרו בבית המקדש. שהמחלה עצמה לא תמיתנה. יום כיפור וידוע שסימן שכ"ח שבהלכות שבת
בפיוטים שאומרים שם" ,ע"כ.
ובכתר ראש (אות קז) מובא מהגר"ח מוואלז'ין יש כמה חלאים שבזמן חז"ל היה בגדר סכנה וסימן תרי"ח שבהלכות יום כיפור שניהם
ומקור דברי הרמ"א הם במנהגי מהרי"ל (הל'
ז"ל שהניגונים שמנגנים בימים נוראים על וכיום אין בזה סכנה כל כך ,ויש לשקול על נלמדים זה מזה ועוסקים בענין אחד ,נתמקד
יום כיפור) שהיה אבי כל בני אשכנז וממנו כאן לגבי יום כיפור מה הגדר של חולה מסוכן
סדר התפילה נשתרבבו מחמת הכוונות, פי דעת הרופא מה המצב העדכני ,לדוגמא
הושתתו כל המנהגים ,ושם מסופר מעשה שלא צם ביום הכיפורים.
לכוון בעת שמנגנים .והראיה ,שבמקום נפסק בשולחן ערוך שמכה על גב היד והרגל
נורא בענין זה שלא לשנות אפילו מניגון או
שיש הרבה כוונות מאריכים בניגונים מחללים עליו שבת (סי' שכח ס"ו) ,וזה תלוי מחלות המצויים ומובא בפוסקים
מפיוט שנהגו הקהל .וכך כתוב שם" :אמר
כמו בפתיחת שמונה עשרה ובקדיש .וכן באיזה סוג מכה .גם לגבי כאב שיניים נפסק
מהר"י סג"ל [הי ניהו המהרי"ל] אין לשנות בשולחן ערוך הלכות שבת (סימן שכח ס"ד)
מובא בספר תולדות יעקב יוסף (שם) שנהגו שמחללים עליו שבת (ס"ג) ,אבל זה תלוי בסוג
מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים נפסק שכל הסובל ממכה בתוך חלל הפנימי
הקדמונים לשורר במקומות המיוחדים שיש הכאב והרבה פעמים הרופאים ממליצים
שאין מורגלים שם .וסיפר לנו מעשה בעצמו הוא בגדר חולי מסוכן ומותר לחלל שבת
כוונות רבות. לקחת אנטיביוטיקה ולהמתין עם הטיפול עד
שהיה שליח ציבור פעם אחת בקהלת עליו ,והוסיף הביאור הלכה (ס"ג ד"ה ודוקא) שם
כח הניגון רעגנשפורג בימים הנוראים ,והיה מנגן שירד הדלקת. יש כאב פנימי חזק שיש לחוש שבא מחמת
כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן והנה מלבד הסגולה שבניגון עצמה שבא קביעה על פי מומחים קלקול אחד מאיברים הפנימיים מחללים
המנהג שם .והוקשה בעיניו שהיו אומרים ממקור טהור ,יש בה גם כח לעורר את מחלה שאינו מפורש בפוסקים סומכים על עליו שבת .וממילא גם לגבי יום כיפור אם
הפטרה בניגון בני ריינוס ,ואמר שבאותו הכוונה כפי שכתב בספר חסידים (סי' קנח): נאמנות הרופאים כפי שנפסק בשולחן ערוך הכאב הזה גורם לחולשה והצום עלול לגרום
פעם היה הוא אומר סליחה 'אני אני המדבר' "חקור לך אחר ניגונים וכשתתפלל אמור (סי' שכח ס"י וסי' תריח ס"א -ה) .ולכן מי שסובל
לחולשת יתר אין לצום ,ואם אפשר יש לקחת
אשר יסד רבינו אפרים לומר לתפלת מוסף ,אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, ממחלה מסויימת צריך להתייעץ עם רופא
שיעורים (כמבואר במשנ"ב סי' תריח סק"ב).
וסבר שמצוה לומר שם לכבוד רבינו אפרים באותו ניגון אמור תפלתך ותתפלל תפלתך חולשה כללית עד כדי עילפון הוא בגדר
מומחה שמכיר את התיק הרפואי קודם יום
המחבר אשר מנוחת כבודו שם ,ואמרו בכוונה וימשוך לבך אחר מוצא פיך לדבר חולה מסוכן וצריך להפסיק הצום ,כך כתב
כיפור ,ואין צריך שיהיה רופא הכי גדול רק
המנהיגים אליו שאין מנהגם לומר אותה בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב" ,ע"כ. המרדכי (שבת סי' תסד) בשם ר"י ,כי גם זה הוא
רופא מומחה שמכיר את התיק הרפואי (עיי"ש
הסליחה ולא שמע אליהם מסברתו דלעיל .ובספר פתחי עולם (סי' תקפד סק"ג) ראיתי בכלל כאב ומכה בתוך חלל הגוף ,וכתב בזה
ס"ב ו) .ואף שכתב הביאור הלכה (ס"א ד"ה חולה)
לימים מתה בת הרב ביום כפור והצדיק עליו שכתב שיותר טוב לקצר בפיוטים מאשר הלשון' :כי חסרון האוכל מכאיב הלב ומתוך
שבזמן הזה אין נאמנות לרופאים עכו"ם,
את הדין שלקתה בתו על מה ששינה מנהג לקצר בניגונים. כך הוא מתעלף ופעמים אינו מתרפא' .ולכן
המקום" .ע"כ. בזמנינו שיש פיקוח על הרופאים והם ניזונים
קדושת הניגון ממידע רפואי מחקרי ניתן לסמוך עליהם לפעמים מי שסובל מחום גבוה עם חולשה
כל זה מדובר לגבי הנוסחאות המקובלות מקורות הניגונים בכללי ,אם לא שידוע על הרופא שיש לו כללית צריך להפסיק הצום גם ביום כיפור,
ידוע שרוב ניגוני הימים נוראים מקורם נטיות אנטי-דתיים להקל שאז נחשב כאילו וכפי שנפסק בשולחן ערוך (סי' שכח ס"ז) שיש
מדור דור שכאמור הם חלק עיקרי מקדושת
טהור עוד מזמן המהרי"ל ,שחקר ואיזן אין כאן רופא. מי שיש בו קדחת חם ביותר מחללים עליו את
הימים נוראים ,ולא על אלו המנגנים בקול
שיר כדי להתפאר בפני העם ,שהם עושים מן וסידר את המנהגים ואת הניגונים .ובספר השבת (יעו' ערוה"ש שם סעי' כו ושש"כ פל"ב סי"א).
ויש להוסיף שגם מי שיש לו מסוגי מחלות
העיקר טפל ומן הטפל עיקר ,כאשר האריכו תולדות יעקב יוסף (פר' כי תצא) כתוב ששגור המבוארים בפוסקים שזהו בגדר חולה וכל שכן מי שסובל מהתייבשות עד שמרגיש
הקדמונים בספריהם (של"ה מסכת תמיד נר מצוה בפיהם לומר שגם הניגון הוא מסיני ,לכך אין שיש בו סכנה יש להתייעץ עם הרופא ,כי קרוב לעלפון שצריך להפסיק הצום (אפשר
אות סח ,תולדות יעקב יוסף פר' צו עמו' סד). לשנותו .גם בספר פאת השולחן בהקדמה ידוע שבעולם הרפואה קיים שינויים בכל לבדוק התייבשות על ידי צביטה בבית החזה ,שאם העור
דור ,וכל מיני דברים שבעבר לא כינו אותם לא חוזר זה מראה על התייבשות) .ויש לדעת שאם
בכלל חלאים יש על זה כיום שם של מחלה האדם בריא ואינו סובל ממחלה פנימית רק
שהשואל הרי זה שופך דמים ,שבמצב שיש שמחללים אפילו על ספק רחוק (סי' שכט ס"ג), קרה לו לרגע עילפון וסחרור ,אם מרגיש
ספק מציאותי ממש הכל נדחה מפני ספק ולדבריהם גם מי שיצליח לבסוף לשרוד עם אבחנה .וכן להיפך דברים שבזמניהם
היו חושבים שיש בזה חשש סכנה אומרים כאשר חוזר לבריאותו שאינו צריך יותר ,צריך
פיקוח נפש. החיים דרך עירוי ותרופות יכול לצום ,ועל להמשיך לצום (ביה"ל סי' תריח ד"ה ואם) .ורק
פי הלכה אין צריך ממש למות כדי לא לצום כיום שאין בזה חשש סכנה ,שבזמניהם היו
על פי זה נפסק בשולחן ערוך (סי' תריח ס"א מי שיש לו מחלה פנימית מסכן חיים מכיון
שמספיק להכניס את האדם למצב מסכן משערים בכללי לפי חוזק הכאב ,אבל כיום
וח) שחולה שנפל למשכב ואומר שצריך אפשר לבדוק בדיקות דם וצילומי רנטגן שיכול לדרדר מצבו שוב ומועיל לחיזוק
לאכול אין מתחשבים עם שום רופא ונותנים חיים על ידי הידרדרות. בריאותו יש לו להמשיך שיעורים.
ויש תרופות חדשות שלא היה בזמניהם
לפניו לשתות ולאכול .וכן מי שנחלש הרבה אמנם מאידך ,מכיון שאי אפשר להתחשב כמו כן מצינו בפוסקים שיש מקריים שמותר
ובאמצעות תרופות אלו מתרפאים והולכים
והסביבה רואה שהוא מסוכן מאכילים רק עם מה שכתוב בשולחן ערוך בלבד כנ"ל לחלל שבת בשביל אדם שנכנס למצב של
כאחד האדם ובאופנים מסויימים די לקחת
אותו בלי רופא (שם ס"ו) .ולכן במיקרים רבים וצריכים לדעת גם רקע המחלה והשלכותיה פחדים וחרדות כפי שכתב המשנה ברורה (שם
תרופה בלי חילול.
ההוראה היא להתחיל לצום ואם מרגישים עם עדכוני התרופות והשלכותיה ,לכן צריכים סקל"ח) שאם ננעל הדלת בפני התינוק שוברים
שילוב של רופא ומורה הוראה ,והתורה נתנה כשמתייעצים עם הרופא יש לשאול מהו
סיבוך להפסיק הצום ,דגם במקום שאין הדלת בשבת להוציאו מחשש שמא יבעת
רשות לפסוק על פי כללי ההלכה בכל מצב הכמות שתייה הנדרשת שאם אין צורך
מספיק אומד להתיר ,יש להתיר מצד הרגש התינוק וימות .ואף שהפוסקים הביאו דין זה
לפי ראות עיני המורה גם במצבים שאין לשתות יותר אסור להוסיף (ביה"ל ס"ח ד"ה
החולה. כלפי תינוק כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' עה)
בירור החלטי (ביה"ל סי' תריח ס"א ד"ה חולה). ואם) .כמו כן יש להתייעץ אם מספיק שתיה
ולפעמים ידוע למורים עוד לפני כיפור או שצריך גם אכילה .ואין לשאול לרופא שזה שייך גם בגדולים באופנים מסויימים,
על פי אומדנא שבמקרה כזה עלול האדם הרגשת החולה וראיית הסביבה סתם אם יכול לשרוד את הצום בחיים,
ואפילו גדול שרואים סימנים שנבעת ביותר
להרגיש הרגשה של מסוכן ועלפון ועל פי כפי האמור מי שנמצא במצב של ספק פיקוח מצוה לחלל עליו שבת .ולכן גם ביום כיפור
ונוסח השאלה צריך להיות האם הצום עלול
זה מתירים כדי שלא יגיע למצב כזה ,ויש נפש מחללים שבת ויום כיפור אפילו על צד אלו שסובלים מחרדות ודיכאונות למיניהם
לדרדר המחלה ,שאם עלול לדרדר המחלה
להתחשב ולנתח את מצב העבר בתקופה רחוק וספק ספיקא ,וכל נדון הנ"ל שצריכים ומניעת אכילה ושתיה עלול להגביר החרדות
אין צמים גם אם ישאר בחיים .וכן יש לשאול
האחרונה מעת שסובל מהמחלה איך הרגיש, לברר אצל רופאים ושיש ללכת על פי רוב אין להם לצום ,ואם התרופה מועילה להפחית
אם השתיה והאכילה יועיל לחיזוק ולמהירות
ולצרף לזה מצבו האישי של האדם בעבר מומחים ושצריכים לשאול מורה הוראה החרדות אפשר לצום אך לפעמים יש תרופות
הרפואה ,שאז אין לצום גם אם לא ידרדר
ובהוה כמה יכולת סבל שלו .ואם סובל מכמה הוא רק במצב שאינו קיים ספק מציאותי שאסור לקחת אותם בצום.
המצב (כמבואר בביה"ל סי' שכח ס"ד ד"ה כל).
דברים ביחד שזה יכול להראות על משהו רק ספק של אומד ושיקול הדעת (כ"נ בתורת כמו כן מי שסובל מעצבים ולחץ נפשי
פנימי שאינו ידוע ,אף שלפי האבחנות יתכן האדם להרמב"ן ענין הסכנה) .אבל במי שמעצמו מופרזת והצום יגרום להידרדרות במצב השילוב של רופא ורב
שכל גורם לעצמו אינו מהוה סיבה לפיקוח חש או שהסביבה רואה שנמצא במצב של תמיד יש להתייעץ עם מורה הוראה בנוסף הנפשי ,אין לצום ,כפי שנפסק במשנה ברורה
נפש ,שזה מספיק להכניס האדם למצב של ספק פיקוח נפש אין צריך לשאול כלום, לרופא ,שהרופאים מסתכלים לפי מחקרי (סי' תקנד סק"י) שחסר דעה שנתרפא מיום
ספק פיקוח נפש לפי ראות העין. ועל זה אמרו (סי' שכח ס"ב וע"ע סי' תריח ס"ק כד) סטטיסטיקה ולא לפי כללי פיקוח נפש ליום אינו צם בתשעה באב .והוסיף בשו"ת
אנשי הצדיק
תולדותיהם ואורחותיהם
הליכות ועובדות
בקרב קדושים
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו
(מ"ג) רבי נחמן טולטשינער
הדפסת שאר חלקי ה'ליקוטי הלכות'
(י''ג) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
מיד החל ר' נחמן לעסוק בעניני הדפסת שאר כרכים מהספר
"ליקוטי הלכות" ועסק בה במשך ד' שנים היינו עד שנת תרי"ח, זי"ע .המעשה הבא אירע בתקופה שעדיין היו חילוקי וירד מן ההר אל העם
כי אנשי טיראוויץ עמדו בהתחייבותם וקיימו הבטחתם (שש"ק ח"ג דעות בין הרה"ק הקאליסקער ובעל התניא .לבעל
נוראות מסופר על עבודת התפילה הנשגבה של הרה"ק
סי' קפ"ט). התניא היה חסיד בשם רבי אליעזר מדיסנא ,שבתחילת
בעל התניא זי"ע ,ובמיוחד ביום הכיפורים שהיה מתגלגל
המחלוקת צידד בדעתו של הקאליסקער ,עד כדי כך
חלקי ה'ליקוטי הלכות' הראשונים נדפסו בעיר זאלקאווע בשנת על הריצפה מרוב דביקות וכיסופים .מסופר ,שבאחת
שקם ונסע לארץ ישראל ונעשה לחסידו.
תרי"ט ,וכן בעיר לעמבערג ,וכן כמה ספרי רבינו ז"ל נדפסו השנים בליאזנא ,היה זה בעיצומו של יום כיפורים [יש
במקומות הנ"ל כגון השיחות הר"ן ,ספר המידות ,סיפורי מעשיות מאחר שלא הצליח להבין על בוריים את דברי תורתו אומרים שהיה זה יום כיפור שחל בשבת] הפסיק את
וכו' (עיין ספר נוה צדיקים) ,וכנראה שכולם נדפסו על ידי ר' נחמן של הקאליסקער ,ומאידך ,רגיל היה בתורתו של רבו התפילה ,פשט את טליתו ועזב את מקומו בעיצומה של
מטולטשין ,שאגב העסק בהדפסת הליקו"ה הדפיס שם ג"כ כמה בעל התניא ,שכידוע היתה נאמרת בשפה ברורה התפילה ויצא מבית הכנסת .החסידים התפלאו :להיכן
ספרי רבינו ז"ל. ומאירה ובהסברה נהירה בהרחבה גדולה( ,השוה עם מה הולך הרבי בעצם היום הקדוש? בדקו אחריו ומצאוהו
שנאמר בשבחי הר"ן בחלק נסיעתו לארץ ישראל אות י"ח) עדותו של טורח להביא עצים וצועד עד לקצה העיירה ,שם שכן
דברי רבי נחמן מטולטשין רביז"ל על תורתו של הרה"ק מקאליסק" :ואמירת התורה ביתה של יולדת ששכבה בו לבדה לאחר שכל בני הבית
של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול
על ספרי 'ליקוטי הלכות' ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור .רק לבסוף סיים :כך
הלכו לבית הכנסת להתפלל .בעל התניא נכנס לבית
הכניס את העצים לתנור ,חימם את הבית והכין מאכל
ובסיום ענין זה – אשר הארכנו אודות הדפסת ה'ליקוטי הלכות' הוא עיקר עבודת הבורא יתברך .ורבינו זיכרונו לברכה, ומשקה להחיות את נפש היולדת ,כשהוא דואג גם לשאר
ע"י רבי נחמן מטולטשין במסירות נפש – מן הראוי להעתיק היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך ,כמעט שאין העניינים המותרים משום פיקוח נפש לאם ולתינוק .רק
כתב יושר דברי אמת ,את ההקדמה שכתב ר' נחמן מטולטשין דוגמתו .גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות לאחר שהוא וידא כי הכל כשורה ,הוא שב לבית הכנסת
על ליקוטי הלכות חלק יו"ד ,שממנו יש ללמוד התקשרותו עם היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל .ואמר לי :הלא להתפלל.
מוהרנ"ת ז"ל ,וגודל האור שהרגיש בספרי ליקוטי הלכות וז"ל: ראיתי כמה צדיקים ,אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק
הקדוש הנ"ל) לכך לא מצא שם את מקומו ,וכשגעגועיו למרות שיכול היה לשלוח את אחד מתלמידיו לעשות
"יראתי לחגור מתני ולאמץ זרועותיי לאחוז בידי עט סופר תכפו ,נסע בחזרה לעירו של בעל התניא ונכנס אליו זאת ,העדיף לעשות את המצווה בעצמו ,גם כדי ללמד
את החסידים שעשיית חסד עם יהודי יותר חשובה
לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד מפז ומפנינים כזה" בחרטה גדולה כשהוא בוכה בדמעות שליש וביקש את
אפילו מתפילתו של בעל התניא ביום כיפור שחל להיות
סליחתו .נענה לו הבעל התניא שהוא מוחל לו ,ונעשה
"ידידי הקורא ,אציגה נא לפניך מעט מזעיר מהמאמרים הקדושים בשבת...
שוב לחסידו.
אשר בתוך הספר הקדוש הזה ,ויהיו נא המאמרים הקדושים האלו
במקום הקדמה הנהוג שיהיה בכל ספרי קודש ,כי מאדמו"ר מאור חלפו כמה חודשים והגיע ערב יום כיפור ,והנה פתאום שומע קול בכיות
עינינו חמדת לבבינו מרן ר' נתן זצוק"ל זי"ע לא מצאנו באמתחת נאחז רבי אליעזר בחרטה ובכיות על התנהגותו ונכנס הרה"ק בעל התניא נאמן היה לדרכו זו מאז ומקדם,
כתביו הקדושים שום הקדמה ,זולת ההקדמה הנדפס כבר בחיים שוב לבקש סליחה מבעל התניא .נענה לו בעל התניא: ובדרך זו חינך גם את נכדו שלימים מילא את מקומו,
חיותו אצל חלק הראשון מאורח חיים המתחלת מהלכות השכמת 'מחול לך' .כך היה במשך כמה שנים – במשך כל השנה ה"ה הרה"ק רבי מנחם מענדל בעל ה'צמח צדק' זי"ע,
הבוקר. לא זכר רבי אליעזר מהעניין ,רק בערב יום כיפור היה שבהיותו בצעירותו לאחר נישואיו היה רגיל ללמוד
נזכר ומתעורר בתשובה חרטה על מעשהו ונכנס לבקש בבית זקנו .פעם אחת היה שקוע כליל בלימוד מעמיק,
האומנם שמובן שם אשר היא הקדמה כוללות לכל כתביו הק',
מחילה מרבו ,והוא היה מוחל לו. ולא שמע כלל שבנו הקטן פרץ בבכי ,והמשיך ללמוד,
אף על פי כן היה געגועי ותשוקתי חזקים שיהיה הקדמה מיוחדת
לספר היורה דעה הקדוש הזה ,אך יראתי לחגור מתני ולאמץ שנה אחת בערב יום כיפור לא זכר עוד רבי אליעזר כאילו לא אירע דבר.
זרועותיי לאחוז בידי עט סופר לכתוב הקדמה על ספר יקר ונחמד מאותו מעשה ולא נכנס לרבו לבקש מחילה ,רק למחרת זקנו ה'בעל התניא' שמע את בכי התינוק מהקומה
מפז ומפנינים כזה ,פה המפיק מרגליות וכו' וכו' ,כי מי אנכי אשר יום כיפור נזכר מכך ומיהר להיכנס אל בעל התניא השניה בה ישב ,ירד ונטל את התינוק בזרועו והרגיע
אספר שבחיו ותהילותיו ,וגודל יקר הערך וגודל עומק נועם להתנצל על שכחתו .אמר לו בעל התניא" :מחילה צריכה אותו .לפתע הבחין רבי מנחם מענדל בזקנו הגדול
אמרותיו הטהורים ,ויראתי לנפשי שח"ו לא אפגום כבודו הזך. להיות מחילה מעומקא דליבא ,וכנראה שהמחילה שלי כשהוא נוטל את בנו בידיו ומרגיעו ,התנצל רבי מנחם
בשנים הקודמות לא היתה מהנקודה הפנימית ביותר, מענדל בפני זקנו ,שהיות והיה שקוע בלימודו לא שמע
ומדי חושבי זה עזרני השי"ת שעלה בדעתי שהלא ידוע אשר כל
לכן כאשר הגיע שוב ערב יום כיפור התעוררה בך שוב כלל שהתינוק בוכה.
ענין הקדמה שקודם לכל ספרי קודש הוא בגין להודיע להקורא
חרטה ובכי לבקש מחילה ,כי נשאר עדיין הרושם .אולם
והרוצה להגות בו קצות דברי ספר ודרכו הק' המבואר בפנים ,לכן אמר לו הסבא" :וכי חושב אתה שהייתי שקוע בלימוד
בפעם האחרונה סלחתי לך עם כל העמקים שבנפש
אמרתי להקדים לפנים אלו המאמרים המועטים המחזיקם הרבה, פחות ממך?! עליך לדעת שכשיהודי בוכה ,צריך לשמוע
והיה זה מחילה שלימה ,לכן לא התעורר אצלך הצורך
ותבין ממוצא דבר קושט נועם אמרותיו הנעימים. אותו בכל מצב .אף כשאתה באמצע הלימוד ,עליך לשים
לבוא ולבקש מחילה".
לב לצרתו של יהודי הזקוק לעזרתך .אין שום סיבה
"אם לבך ומחשבותיך חושבים והוגים באמת לאמתו על (מפי הרה"ח המפואר רבי שמואל פרוש שליט"א ששמע סיפור
בעולם שיכולה לגרום לך שלא לשמוע בכי של יהודי”…
זה ממקור נאמן איש מפי איש עד לבעל המעשה .והוסיף,
התכלית האחרון"... שיסוד זה מובא בספרי הרה"ק ר' צדוק בלובלין זי"ע -שאימתי רצה תשובתנו והרבה מחילתך
ואם תטה עיניך ולבך באמת ותרצה לידע נועם עומק כל דבריהם, יידע איש הישראלי שנמחקו עוונותיו כאשר לא מזכירים לו
שוב מן השמים את חטאיו .אך כל זמן שרושם העבירה קיים, כאמור בפרקים הקודמים ,הצליח רבינו הקדוש בהיותו
אז תציץ ותביט לפני ולפנים ,ואז אם לבך ומחשבותיך חושבים
מזכירים לו מן השמים כל הזמן את החטא ההוא שוב ושוב). בארץ ישראל ליישר את ההדורים בין ההרים הרמים -
והוגים באמת לאמתו על התכלית האחרון ,אשר יהיה ביום
הערת המעתיק :אולי זה גם בחינת 'תשובה על תשובה' ודוק. הרה"ק בעל התניא זי"ע והרה"ק רבי אברהם מקאליסק
האחרון אשר אז נשוב אל העפר כשהיה ,והרוח ישוב לצרור
בצרור החיים את ה' ,ואתה רוצה באמת להשליך אחר גווך כל המשך מעמוד א'
הליצנות וההבלים ,ולדרוש אחר עצות אמתיים ודיבורים ניחומים
לחיות את נפשך לחזק את עצמך בה' ובתורתו הקדושה בכל עידן שאין שום יאוש ואין שום נפילה בעולם כי אם יזכו יהיו ועל ידי בחינה זו יש לישראל קיום אפלו בכל הירידות
ועדנין העוברין על האדם העלוב בזה העולם המר ,למען יהיה נתהפכין כל העונות לזכיות ,כמו שאנו רואין שזכה משה והנפילות שבעולם .ועל כן נקראת התוכחה הזאת שירה,
נפשינו לשלל אז ביום האחרון ,אז תבין המאמרים הקדושים לעשות מתוכחת עונות שירה ושמחה ,ועל כן תמיד אנו כי העונות נתהפכים לזכיות ונעשה מהם שיר ושבח
האלו יראת ה' לחיים ולשמחה ,ודעת אליהם תמצא ,כן נזכה לזה יכולין לשוב אל ה' רק שלא נתייאש מלצעוק אל ה' תמיד, ושמחה ,ועל כן בכח זה הוא מבטיח לישראל שלעולם
באמת כרצון יראיו וצדיקיו האמיתיים ז"ל זי"ע אכי"ר. ועל כן בימים הללו של עשרת ימי תשובה אנו עוסקים לא יתרחקו מה' יתברך לגמרי אפילו אם יעשו מה
עד כאן אמרי קדוש הר"ר נחמן ז"ל וקורים שירת האזינו ,כי אז הם ימי תשובה ואז נעשין שיעשו ,אפילו בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה בחינת
מהעונות זכיות ,ועל כן מסיימת השירה ,וכפר אדמתו ואנכי הסתר אסתיר וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
עמו ,כי השירה הזאת הוא בחינת סליחת עוונות". לא תשכח מפי זרעו ,כי על ידי השירה הזאת אנו רואים
ברכת מז_ל טוב ברכת מז_ל טוב ברכת מז_ל טוב ברכת מזל טוב
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב להרה"ח ר' משה קויתי שליט''א להרה"ח ר' שמעון יצחק אנשין שליט''א להרה"ח ר' יעקב יהושע וורטהיימר להרה"ח ר' ישראל נחמן חשין שליט''א
להר"ר שמואל פרידמן הי"ו להר"ר משה פישר הי"ו להר"ר יעקב זאב ווייצהנדלר הי"ו לרגל אירוסי בתו לרגל אירוסי בנו הבה"ח שניאור זלמן ני''ו שליט''א
לרגל אירוסי בנו הבה"ח בנימין זאב ני''ו
לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבן עב"ג הבה"ח נחמן ני''ו עב"ג בת לרגל אירוסי בנו הבה"ח חיים שלום ני''ו עב"ג
בהרה"ח ר' יעקב ברנוי שליט''א עב"ג בת הרה"ח ר' מנדל ליכטער שליט''א
יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה בת הרה"ח ר' שמואל היילפרין שליט''א הרה"ח ר' אברהם יצחק וייספיש שליט''א
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל בדרך רביה"ק זיע"א
ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א
