gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' סליחות‪ ,‬ר"ה (ג')‪ ,‬יום כיפור (א')‪ ,‬סוכות (ג')‪ ,‬שבת‪ ,‬ברכות‪ ,‬תענית‪ ,‬תפילין‪ ,‬אבדה‪ ,‬ק"ש‪ ,‬ועוד נמסר ביום ד' כ"ז אלול תשפ"ו – גיליון ‪380‬‬ ‫עומדים בשטיבלאך ומדברים זה עם זה‪ ,‬והנה‪ ,‬תמיד יהיה שחלק מדברים טוב וחלק רע‪ ,‬וכגון שמדברים‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫על גבאי צדקה‪ ,‬תמיד יהיה מי שיאמר‪" :‬הגבאי הזה הוא מסור מאוד ועמל רק למען הציבור והוא כמעט‬ ‫אתמול כ"ו אלול היה היארצייט של זקנתי דינה מרים סנדר ע"ה בת ר' יצחק יעקב מנדלזון זצ"ל אשת‬ ‫לא לוקח לעצמו כלום"! ויש שיאמרו‪" :‬הגבאי הזה לוקח לעצמו הרבה ואינו עושה לשם לשמים"! וכדו'‪,‬‬ ‫זקני יבלחט"א הרה"ח ר' נחום סנדר שליט"א‪( ,‬נפטרה בשנת תשמ"ט – לפני ‪ 37‬שנה)‪ ,‬היה הייתה‬ ‫ולכאורה ממה זה נובע? הרי אף אחד מהם לא נמצא שם ומהיכן הם יודעים? אלא‪ ,‬שהאדם כל מה שהוא‬ ‫אישה צדקנית ועדינה ובעל מידות טובות והארת פנים וטוב לב‪ ,‬היות ואין לי דברי תורה ממנה אני יאמר‬ ‫מדבר זה מה שהוא עצמו היה עושה לו הוא היה בכזה מצב! ועל כל דבר זה מה שעובר לאדם בראש בתת‬ ‫כמה דברי תורה שאמרתי ביום היארצייט שיהיו לעי"נ‪ :‬כשנסעתי אתמול בבוקר לציונה בהר הזיתים‬ ‫ההכרה שלו! וממילא מובן היטב שאם אדם מדבר רע ופסול סימן שהוא עצמו פסול ורע‪ ,‬ואם הוא מדבר‬ ‫עם ידידי ר' אבישי נריה שיחי' מב"ב ור' מאיר פשקוס שיחי' מביתר ודיברתי עם ר' מאיר כמה דברי‬ ‫טוב סימן שהוא טוב וכשר! ובזה יש לנו להתחזק בימים אלו למצוא את הדברים הטובים על כל אחד‬ ‫תורה ומוסר ונאמרם כעת‪ :‬הוא הביא בשם הרבי מלעלוב זיע"א שאמר על הפסוק שכתוב אצל יעקב‬ ‫ולחשוב ולדבר טוב זה על זה! וכך נזכה בדין בעז"ה‪ ,‬שיהיו הדברים לעי"נ‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אבינו ע"ה‪" :‬ויעקבני זה פעמים" – עפ"י מה שמבואר לעיל מיניה בפסוק (תולדות)‪" :‬וידו אוחזת בעקב‬ ‫כמו"כ ביום א' תשרי א' דראש השנה חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' מאיר לייבוש בן ר' יחיאל מיכל‬ ‫עשו" והיינו שיעקב אבינו ע"ה רצה את הבכורה ולכן אף שהוא ראה שעשו כבר יוצא כולו לחוץ ורק עקבו‬ ‫זיע"א הידוע בכל תפוצות ישראל על שם חיבורו ששמו ושם אביו בו בר"ת‪" :‬מלבי"ם" (נפטר בשנת‬ ‫נשאר בפנים הוא משך את העקב שלו‪ ,‬ללמד שיש לאדם תמיד לעשות השתדלות ואפילו קטנה ביותר ולא‬ ‫תר"מ – לפני ‪ 148‬שנה)‪ ,‬רבינו היה קדוש וטהור‪ ,‬והיה נלחם במסירות נפש מתוך יראת שמים אמיתית‪,‬‬ ‫להתייאש אף פעם ואז ה' מסייע אותו! ובאמת ע"י השתדלותו הקטנה הזאת ה' עזר לו והוא בסוף קיבל‬ ‫והיה נלחם במהרסי הדת המשכילים ודומיהם במסירות נפש ממש! והם נקמו בו וזרקו אותו מרבנותו‬ ‫את הבכורה ואת הכהונה‪ ,‬שהרי ה' סובב שעשו ימכור לו את הבכורה בעבור נזיד עדשים! וזהו‪" :‬ויעקבני‬ ‫בכל מקום שבו הוא היה עד שהגיע באחרית ימיו לעיר קייב באוקראינה [היא עיר הבירה‪ ,‬בה הייתי‬ ‫זה פעמים" = היינו שע"י העקב הראשון זכה לעיקוב השני והיינו קניית הבכורה! והיות ודיברנו על קבר‬ ‫בשנת תשע"ז ביום כ"ג שבט] שם נפטר ביום א' דר"ה‪ ,‬ומסופר שהיה עושה מהם ליצנותא דע"ז ופעם‬ ‫רחל הוספתי דבר נפלא שאמר הרבי מלעלוב זיע"א שיש עניין גדול לחלק לאנשים בקבר רחל אכילה‬ ‫שאלו משכיל אחד‪" :‬האם מותר לעשן בשבת"? והוא השיב לו בחריפותו (לא להלכה ח"ו)‪" :‬מותר‬ ‫ושתייה‪ ,‬ובאמת כך עושים שם עד היום במוסדות קבר רחל של הרב קלוגר שליט"א ויש עניין לאכול‬ ‫בשינוי"! וכשתמה אמר לו‪" :‬כוונתי היא עם האש בתוך הפה"!‪ ,...‬עוד מסופר שפעם הוא ראה את‬ ‫ולשתות שם‪ ,‬כי‪" :‬אימא אוהבת שהילדים שלה אוכלים"! וזה נפלא! עוד דיברנו בדבר הלכה בהל' ברכת‬ ‫המשכילים מעשנים ביו"ט (ובתקופתו היה מותר לכו"ע לעשן בי ו"ט וכנ"ל) והוא אמר להם‪" :‬גוט‬ ‫הבשמים שנוגע לימים אלו כי עוד מעט יום הכיפורים וידוע מה שכתבו הפוסקים שביום כיפור היות ולא‬ ‫שאבע'ס"! וכשתמהו על כך ואמרו‪" :‬הלוא יום טוב היום"? אמר להם הרב‪" :‬ראיתי אתכם מעשנים‬ ‫אוכלים ממילא יש להשלים תקנת דוד המלך ע"ה ולברך מאה ברכות ע"י הרחת בשמים שונים וכדו'‪,‬‬ ‫וחשבתי ששבת היום"!‪[ ..‬והיינו שהם עושים להכעיס!]‪ ,‬עוד מסופר עליו‪ :‬פעם שלח לו אחד המשכילים‬ ‫והשאלה היא‪ :‬איך אפשר לדעת מה מב רכים על כל בשמים ובשמים‪ ,‬ומי מהם הוא‪" :‬עצי" ומי מהם‪:‬‬ ‫בפורים משלוח מנות שהיה בו שוקולד שעליו דמות דבר אחר ר" ל להתקלס ממנו‪ ,‬רבינו הביא לשליח את‬ ‫"עשבי" ומי מהם‪" :‬מיני"‪ ,‬ואמרתי כלל גדול בדבר המבואר בפוסקים‪ :‬ברכת‪" :‬בורא עצי בשמים"‬ ‫תמונתו (הידועה בה רואים את קדושתו) להביא לשולח על המשלוח מנות שלו‪ ,‬וכתב לו‪" :‬אתה שלחת לי‬ ‫מברכים – על כל הבשמים שיש להם גבעול קשה כעץ‪ ,‬וכגון‪ :‬הדס‪ ,‬שהגבעול שלו קשה ולא רך‪ ,‬וזה מעיד‬ ‫את תמונתך ואני שולח לך את תמונתי"!‪ ,‬כמה מתאים לרבינו יום זה בו הוא נפטר והיינו ראש השנה‬ ‫עליו שהוא עץ‪ ,‬כי דרך העץ שהגבעול שלו קשה כעץ‪ ,‬ברכת‪" :‬בורא עשבי בשמים" מברכים – על כל מיני‬ ‫שהרי הוא פירש את כל המקרא וזה היה במסירות נפש ממש ומסופר שהוא התחיל לכתוב את ספרו‬ ‫הבשמים שהגבעול שלהם רך כעשב‪ ,‬וכגון‪" :‬נענע" וכדו' שהגבעול שלה רך ופריך‪ ,‬וזה מעיד על זה שזה‬ ‫הלמדני והעמוק העוסק על השו"ע או"ח ונקרא בשם‪" :‬ארצות החיים" [והמ"ב מביאו בחלק זה על כל‬ ‫עשב‪ ,‬ברכת‪" :‬בורא מיני בשמים" מברכים לפי הרמ"א והמ"ב (וכן מנהג בני אשכנז) על‪" :‬ציפורן" וכן‬ ‫צעד ושעל] שבהקדמתו הוא כותב שזכה ללמוד את תורת הנסתר אצל רבו הרה"ק ר' צבי הירש‬ ‫על כל דבר שיש ספק על ברכתו וכגון‪ :‬שמסתפק האם זה עץ או גבעול וכגון שאין לו את הענפים וכדו'‪,‬‬ ‫מזידיטשוב זיע"א בעל "עטרת צבי" שהיה מכונה‪" :‬שר בית הזוהר"‪ ,‬והוא הפסיק באמצע והתחיל‬ ‫והוא כעין ברכת‪" :‬שהכל" של המאכלים הפוטר את כולם! וכן מברכים אותה באופן שיש לו קופסת‬ ‫לבאר את התנ"ך‪ ,‬כי הוא ראה שדורו צריך לכך‪ ,‬כיון שהמשכילים היו מעוותים פירוש המקרא‪ ,‬וזה היה‬ ‫בשמים המעורבים זה בזה‪ ,‬או טחונים וניכר מראם שאז מברך על כל התערובת‪" :‬מיני בשמים" כיון שיש‬ ‫ממש מסירות נפש מצדו‪ ,‬וביום ראש השנה אנחנו עוסקים הרבה בתפילה בפסוקי התנ"ך ע"י אמירת‬ ‫שם הרבה מינים של בשמים! ברכת‪" :‬הנותן ריח טוב בפירות" מברכים – על כל פרי המריח טוב ונהנים‬ ‫מלכויות‪ ,‬זיכרונות ושופרות‪ ,‬וכן הקריאות וההפטרה ועוד‪ ,‬ורבינו ביארם‪ ,‬ואני יוסיף ווארט נפלא שמבאר‬ ‫מריחו‪ ,‬והכינו להריח בו (ואם אוכלו ומריח בו אגב אורחא לא נהגו לברך‪ ,‬ויש בזה אריכות בפוסקים)‪,‬‬ ‫מקרא ששמעתי במוצאי ש"ק הקודמת בעת שהלכתי ל"כותל המערבי" ולציון דוד המלך ע"ה‪ ,‬ובציון דוד‬ ‫וכגון‪ :‬אתרוג שהכינו לריח וכדו' שהם פירות מברכים עליהם הברכה הנ"ל‪ ,‬עוד שאל אותי ביום היארצייט‬ ‫המלך ע"ה היה מלווה מלכה בשירה ובזמרה כנהוג‪ ,‬והגיע לשם בעל מנגן בשם ר' מיכאל שטרייכר‬ ‫ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק‪ .‬הרצוג ב"ב‪ :‬ידוע מה שכתבו הפוסקים (עי' מ"ב סי' תקפ"ג)‬ ‫שיחי' וזימר לנו יפה והוא שאל על המקרא‪" :‬בשם ה' אלהי ישראל וכו' ומאחורי רפאל" מדוע רפאל‬ ‫שנוהגים שלא לאכול בר"ה דבר חמוץ או מר כיון שאין זה סימן טוב‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם מותר לאכול‬ ‫נמצא מאחור? והשבתיו‪ :‬רפאל תומך את האדם מאחור לבל ייפול ויבוא לידי חולי‪ ,‬ונהנה‪ ,‬והביא עוד‬ ‫דברים חריפים? והשבתי‪ :‬לא מובא בפוסקים כלל שלא לאכול דברים חריפים‪ ,‬ולכן מותר לאוכלם (וכן‬ ‫ביאור נפלא לזה‪ :‬זה בא לרמוז ולומר שאדם שהוא זכאי מחטאים הרי שהוא לא יצטרך לרופא כלל! כי‪:‬‬ ‫הביא בפסק"ת בשם אחרונים‪ ,‬וכן שמעתי ממורי הוראה שליט"א) ואדרבה‪ ,‬זה סימן טוב שיהיה מוחו‬ ‫"אין הערוד ממית אלא החטא ממית" (כמו שאיתא בגמרא ברכות על ר' חנינא בן דוסא)‪ ,‬וזה הרמז‬ ‫חריף לעבודת ה' יתברך‪ ( ,‬וכן אמרה לי היום אחותי הרבנית ארלנגר שתחי' בשם מרן הגר"ח קנייבסקי‬ ‫שרפאל מאחור לומר שאם תהיה טוב לא תצטרך לראות אף פעם את הרופא! ובבחינת מה שכתב רבינו‬ ‫זצוק"ל שאמר כן) ורק דברים מרים או חמוצים אין לאכול‪( ,‬ומה שהיא שאלה‪ :‬האם רק אגוז אסור או‬ ‫הקדוש ר' משה בן מכיר זיע"א בעל "סדר היום" {מרבותינו הקדמונים‪ ,‬כיהן כראש ישיבת עין זיתים‬ ‫גם שאר פיצוחים? וכן שאל אותי היום גם הרב מאיר ברוקס שיחי' מק‪ .‬הרצוג ב"ב‪ ,‬והשבתי להם‪ :‬יש‬ ‫הסמוכה לעיר צפת} שאדם שמברך ברכת "אשר יצר" בכוונה לא יצטרך לרפואות ולרופא כל ימיו! ויש‬ ‫שנו הגים אבותיהם שלא לאכול גם שאר פיצוחים (עי' פסק"ת) וחוששים אולי לטעם שזה מרבה כיחה‬ ‫להתחזק בזה בימים אלו של אלול ור"ה‪ ,‬ידוע המעשה שאחד היה אצל הרה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז‬ ‫וניעה‪ ,‬אמנם מנהג רוב העולם כהרמ"א שכתב שלא לאכול אגוז כי הוא בגימ'‪" :‬חטא" (בלי א')‪ ,‬ולא נהגו‬ ‫זיע"א וראהו מברך "אשר יצר" קודם התקיעות בר"ה בכוונה גדולה מתון מתון‪ ,‬והפסיד לומר כל הז'‬ ‫לחשוש לדברים אחרים‪ ,‬עוד אמרתי להם שגם כשמערבים חומץ באוכל וכדו' אך האוכל עצמו מתוק‬ ‫פעמים של "למנצח לבני קרח"‪ ,‬והתפלא על זה‪ ,‬ואמר לו הרה"ק אח"כ‪" :‬הרי ברכת "אשר יצר" אחת‬ ‫וטעים וודאי שאין זה בכלל מה שכתבו הפוסקים שלא לאכול חומץ דמיירי שהוא בפני עצמו‪ ,‬ופשוט) עוד‬ ‫חשובה היא מכל זה‪ ,‬אלא שאנחנו מורגלים לומר אותה ואין אנחנו מתרגשים אבל היא חשובה יותר‬ ‫שאל אותי ביום היארצייט ידידי הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת‪ :‬האם מותר לעשן בצום סיגריה‬ ‫ומוטב שיתבטל "למנצח" מאשר "אשר יצר" בכוונה‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫רגילה או חשמלית? והשבתי‪ :‬סיגריה רגילה כן‪ ,‬וה"ה לפסח וכדו' וכבר הארכתי בזה הרבה‪ ,‬כי אין היא‬ ‫כמו"כ ביום א' תשרי א' דראש השנה חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יעקב דוד בן ר' זאב ווילובסקי‬ ‫נקראת אוכל כלל וזה עשן שגדרו הוא שזה נפסל מאכילת כלב‪ ,‬אמנם‪ ,‬סיגריה חשמלית התחבטו בה‬ ‫זיע"א הידוע בכל תפוצות ישראל על שם חיבורו המופלא על הירושלמי‪" :‬הרידב"ז" שזה ר"ת של שמו‬ ‫הפוסקים הרבה‪ ,‬ודעת רוב הפוסקים לאס ור‪ ,‬והטעם כי זה אדים ואדים חשיב כאוכל‪ ,‬וה"ה לגבי פסח‪,‬‬ ‫ושם אביו‪( ,‬נפטר בשנת תרע"ג – לפני ‪ 114‬שנה ו‪ 33 -‬שנה לאחר פטירת רבינו המלבי"ם זיע"א באותו‬ ‫אמנם לדעת מרן הגר"י יוסף שליט"א המתיר בפסח וס"ל שלא חשבינן ליה כאוכל מותר‪ ,‬ומה ששאלוני‬ ‫היום)‪ ,‬רבינו זיע"א היו כל ימיו הרבצת תורה‪ ,‬ובתחילה היה בסלוצק שבליטא שם הרביץ תורה‬ ‫השבוע רבים‪ :‬האם מותר לעשן ביו"ט? אינני אוהב להשיב על זה והתחבטו בזה הפוסקים הרבה‪ ,‬ודעת‬ ‫בישיבתו הרמה שם‪ ,‬ואח"כ נסע לארה"ב והיה בעיר שיקאגו תקופה ממושכת והעמיד שם הדת על‬ ‫רוב הפוסקים שכיום שהתברר שזה מסוכן הרי שרוב העולם לא מעשנים‪ ,‬ואם אין הרוב מעשנים אי"ז‬ ‫תילה ונלחם שם על כל דבר שבקדושה‪ ,‬כגון‪ :‬העמדת השחיטה הכשרה על תילה וכדו'‪ ,‬ובאחרית ימיו‬ ‫נקרא‪" :‬דבר השווה לכל נפש" שהרי זה אינו אוכל וכנ"ל‪ ,‬ואני עצמי חושש בזה לאיסור ואינני מעשן‬ ‫הגיע לעיר צפת והיה שם שנים הרבה והשאיר בעיר רושם רב‪ ,‬והוא נפטר בעיצומו של יום א' דר"ה‬ ‫ביו"ט‪ ,‬עוד נוסיף כאן מה שלמדתי עם החברותא ידידי הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' ביום היארצייט‬ ‫וטמנוהו שם בבית העלמין העתיק ע"י נכרים‪ ,‬וכל בני העיר הקדימו את התפילה והתקיעות והלכו אחרי‬ ‫{והיום למדתי את זה עם ידידי הבה"ח אלעזר ארצי‪ ,‬נתנאל מורגנבסר‪ ,‬יהודה דיקמן‪ ,‬דוד ישראלי‬ ‫מיטתו בעיצומו של יום א' דר"ה‪[ ,‬וכשהייתי בנופש הרבה פעמים בעיר צפת פקדתי את ציונו הקדוש‬ ‫שיחי'} וזה בנוגע להל' סוכה בעניין‪" :‬תעשה ולא מן העשוי" ידועה ההלכה שאין לעשות את הסוכה‬ ‫שם]‪ ,‬ומספר הגה"צ ר' שלום שבדרון זצוק"ל שבעת שפעם הגיע לנופש בעיר צפת בימי הקיץ מרן הגאון‬ ‫תחת האילן ואפילו באופן שאם האילן הסוכה היא "חמתה מרובה מצילתה" ונמצא שהסכך הוא העיקר‪,‬‬ ‫בעל "חזון איש" זיע"א ואמרו לו שיש שם זקן אחד שעוד הכיר את רבינו זיע"א והוא ביקש שיספר לו‬ ‫עכ"פ אין לעשות סכך לסוכה במחובר‪ ,‬וכן יש להיזהר שלא לעשות קודם את הסכך ואח"כ את הדפנות‬ ‫דבר מה עליו‪ ,‬והזקן סיפר לו שרבינו היה מגיע לדרשת שבת הגדול ושבת שובה בבית מדרשו בעיר צפת‪,‬‬ ‫משום‪" :‬תעשה ולא מן העשוי"‪ ,‬שהרי כתב רש"י (סוכה ב'‪ .‬ד"ה "סוכה")‪" :‬ועל שם הסכך קרויה‬ ‫ובית המדרש היה מלא מפה לפה‪ ,‬הוא ה יה משתחל לבית המדרש דרך חלון קטן שהיה ליד ארון הקודש‪,‬‬ ‫סוכה"‪ ,‬וא"כ הוא עושה את הסוכה בזמן שעדיין אינה סוכה כלל‪ ,‬כי עוד אין לה דפנות ונמצא שהדפנות‬ ‫ולא אבה להיכנס דרך הפתח‪ ,‬כיון שלא רצה שיקומו מפניו מגודל הענווה שלו‪ ,‬וכן לא רצה לפסוע על ראשי‬ ‫מכשירות אותה (כי בלי דפנות היא פסולה למרות שאין הם עיקר הסוכה)‪ ,‬וכבר הייתה סוכה‪ ,‬ולכן יש‬ ‫עם קודש‪ ,‬והחזו"א מאוד התפעל מזה‪ ,‬עוד ידוע המעשה שהיה עמו בעת זקנותו בעיר צפת וכבר סיפרתי‬ ‫לעשות את הדפנות ואח"כ את הסכך‪ ,‬עוד הלכה יש בזה שאם יש לו גג מיוחד בשביל לסגור אותו בשעה‬ ‫אותו רבות ונספרו בקצרה‪ :‬רבינו בזקנותו יצא פעם להתפלל ביום היארצייט של אביו לפני התיבה‪ ,‬והיה‬ ‫שיורד גשם הרי שיש לו להקים את הסוכה מתי שהגג פתוח‪ ,‬ובאופן שבנה את הסוכה תחת האילן ואח"כ‬ ‫יום קר מאוד‪ ,‬ועד שהתאסף המניין הוא ישב ובכה‪ ,‬וכששאלוהו על כך‪ ,‬אמר‪" :‬היה לי צד שכיון שמאוד‬ ‫קצצו‪ ,‬או שהניח קודם את הסכך ואח"כ עשה את הדפנות‪ ,‬או שעשה את הסוכה תחת הגג של הגשמים‬ ‫קר אני לא יבוא לבית הכנסת להתפלל ונזכרתי אח"כ מה שהיה בילדותי שהייתי ברוסיה והיה שם קור‬ ‫ואח"כ פתחו‪ ,‬בכל אלו יש לו לנענע את הסכך לאחר קציצת האילן‪ ,‬או בניית הדפנות‪ ,‬או הסרת הכיסוי‪,‬‬ ‫גדול ואבא לא היה לו מה לשלם למלמד והוא שבר את תנור הלבנים שהיה בבית ומכרו והביא דמיו‬ ‫וכתבו בספרים ("קיצור שולחן ערוך" – "בן איש חי" ועוד) שאף שסוגר באמצע החג את הסוכה מפני‬ ‫למלמד‪ ,‬וכל בני הבית קפאו מקור כל אותו החורף העיקר שיעקב דוד עוסק בתורה‪ ,‬ואני לא יבכה שהיה‬ ‫הגשמים וכדו'‪ ,‬הרי שאינו צריך לנענע את הסכך כי כל העניין של‪" :‬תעשה ולא מן העשוי" כשמו כן הוא‬ ‫לי הוו"א שלא לבוא להתפלל על כזה אבא שמסר נפשו בשבילי"? ורואים עוד מזה שכזה אבא שהשקיע‬ ‫והוא שייך רק בשעת העשייה‪ ,‬וידוע שגם בציצית נאמר דין זה של‪" :‬תעשה ולא מן העשוי"‪ ,‬ופשוט וברור‬ ‫בחינוך בנו במסירות נפש זוכה לכזה בן שהאיר עיניהם של ישראל‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫שאם עשה ציצית והיא כשרה ואח"כ הניח אותה בשלימות בתוך ניילון וכדו' כנהוג‪ ,‬פשיטא שהיא כשרה‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדות‪ ,‬והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫כיון שעשה אותה כהוגן‪ ,‬וכן בסוכה חשבינן ליה כאילו הניח את הסוכה הכשרה בתוך ניילון‪ ,‬שהרי בשעת‬ ‫צדקה לעשירים‪ ,‬עבודת יום הכיפורים בכל השנה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫העשייה היא הייתה כשרה‪ ,‬ושאל הבה"ח דוד ישראלי שיחי'‪ :‬מה הדין אדם שהכין סוכה והגג היה פתוח‬ ‫היום דיברתי בלימוד עם הגה"ח ר' אליהו רוזנבוים שליט"א מחשובי חסידי גור והא פלפל עמי על מה‬ ‫אמנם היא נשארה כך סגורה עד לשנה הבאה האם בשנה הבאה הוא צריך לנענע את הסכך? והשבתי‪ :‬כיון‬ ‫שד יבר השבוע כ"ק האדמו"ר מטולנא שליט"א מירושלים בשיעורו והוא אמר שהוא ימשיך בזה בשבוע‬ ‫שפוסקים להלכה כב"ה ולא כב"ש (במשנה סוכה) בדין סוכה ישנה‪" :‬כל שעשאה לשם סוכה אפילו‬ ‫הבא בעז"ה‪ ,‬אך זה פלפול יפה ומעניין‪ :‬מה הדין לתת לאיש עשיר שצריך כעת צדקה‪ ,‬האם מקיימים‬ ‫מתחילת השנה כשרה"‪ ,‬ממילא רק בשעת העשייה צריך שתהיה הסוכה כשרה‪ ,‬ואח"כ גם אם סגר אותה‬ ‫בעשיר מצוות צדקה או שלא? ויש גמרא סוכה (מ"ט‪ ):‬שמשמע שם שצדקה היא לעשירים ולא לעניים‪,‬‬ ‫פעמים רבות מפני הגשמים אין ז ה מזיק כלל‪ ,‬והטעם כנ"ל כיון שבשעת העשייה היא הייתה כשרה‪,‬‬ ‫וכן איתא שם שהצדקה היא לפי הגמילות חסדים שבה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ובגמרא כתובות איתא שיש לתת לעני בן‬ ‫וממילא אינו צריך לנענע את הסכך בשנה הבאה באופן שבשעת העשייה היה הגג פתוח‪( ,‬כן למדתי ביום‬ ‫טובים סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו‪ ,‬ובפשטות העניין הוא כי הוא הורגל בכך‪ ,‬וכעת הוא עני ואין לו‬ ‫היארצייט עם החברותא ידידי הבה"ח מגידו קלאר שיחי' במשניות מסכת גיטין‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬כמו"כ זכיתי‬ ‫‪ 200‬זוז‪ ,‬וכן בסוגיות של צדקה בריש הגמ' ב"ב איתא‪" :‬הנותן צדקה לעני מתברך בו' ברכות והמפייסו‬ ‫לעשות כאן בכולל סיומ י מסכתות תענית והוריות לעי"נ בהשתתפות רבים ביום היארצייט‪ ,‬כמו"כ הגיע‬ ‫(ומשמע שמפייסו אף אם לא נתן לו – עי' בתוס' שם) מתברך בי"א ברכות"‪ ,‬ומשמע שלעני דווקא‪,‬‬ ‫לכאן לישיבה ביום היארצייט בערב הגאון ר' יהושע איכנשטיין שליט"א ר"י "יד אהרן" למסור שיחה‬ ‫ובמשנה פאה מבואר שעשיר שהולך בדרך ואין לו כרגע מה לאכול אף שיש לו בביתו מותר לו לקחת מן‬ ‫וברכני בחמימות רבה במאור פנים ולחיצת יד‪ ,‬והוא הביא בשיחתו שהעניין הגדול בראש השנה הוא‬ ‫הצדקה‪ ,‬ונחלקו שם תנאים האם הוא צריך להחזיר לצדקה כשהוא חוזר לביתו‪ ,‬שהרי יש לו באמת ‪200‬‬ ‫לקיים‪" :‬ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬כמו"כ היה אתמול בסיום היארצייט שלה ווארט לנינה הוא אחייני היקר‬ ‫זוז בביתו‪ ,‬ומה שהוא אוכל כעת מן הצדקה זה כיון שאין לו כרגע‪ ,‬ומה יעזור לו מה שיש לו בביתו‪ ,‬והנידון‬ ‫הבה"ח שלמה זלמן ארלנגר שיחי' מבחירי ישיבת "תורת זאב" (סולוביציק) בעיר מודיעין עלית עם‬ ‫הנ"ל זה בעני שכעת אין לו‪ ,‬או שהוא קמצן ר"ל שזה חולי לכל דבר ל"ע‪ ,‬ובאמת נראה שאפשר לתת לו‬ ‫משפחת נוסבוים הנכבדה שיחי' והייתי שם ודיברו שם החברים ואחד שיבח אותו הרבה‪ ,‬ואמרתי לו‬ ‫צדקה כי ס"ס אין לו מה לאכול‪ ,‬וכן משמע בספר "החינוך" שכתב (במצוות צדקה) שהיא נוהגת בין‬ ‫ולמחותן שיחי' שאם אחד משבח את השני זה סימן שהוא עצמו מתוקן ומשובח‪ ,‬ומדוע? כי אמרו חז"ל‬ ‫לעשירים ובין לעניים‪ ,‬ובפשטות הגמרא בסוכה זה שבמציאות בדרך כלל הצדקה היא לעניים כי עשירים‬ ‫(קידושין פ' עשרה יוחסין) ‪" :‬הפוסל במומו פוסל"‪ ,‬וידוע מה שהביא רש"י מחז"ל על הפסוק (כי תשא)‪:‬‬ ‫בדרך כלל אינם צריכים‪ ,‬עוד הוא הביא פלפול נפלא‪ :‬לגבי יום כיפור שאנחנו מתקרבים אליו ב"ה‬ ‫"נוצר חסד לאלפים" – "מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות"‪ ,‬ושמעתי פעם בשיחה ממגיד‬ ‫שאמרה התורה (אחרי) שיש לעשות את כל הסדר הידוע כגון‪" :‬הבאת הקרבנות‪ ,‬השעיר לעזאזל‪ ,‬הקטרת‬ ‫המשרים הרב שלמה לוינשטיין שליט"א שביאר בזה עפ"י משל שבעצם הוא מעשים שבכל יום‪ :‬אנשים‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫הל' ברכות – שינוי מקום – אכל לחם וכיוון לעלות לקומה למעלה אך לא כיוון לצאת לחוץ‬ ‫י‪.‬‬ ‫הקטורת לפני ולפנים‪ ,‬ועוד‪ ,‬וכתוב (שם)‪" :‬אחת בשנה"‪ ,‬והנידון הוא‪ :‬האם ביום כיפור זה חובה וכל‬ ‫ויצא‪.‬‬ ‫השנה זה רשות‪ ,‬כי לא מוזכר מפורש שם שזה דווקא ביום כיפור‪ ,‬אלא שבסוף כתוב שביום כיפור זה‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת‪ :‬בחור אחד בישיבה התחיל לאכול סעודת פת‬ ‫חובה‪ ,‬והביא בשם רבינו הגר"א זיע"א ש סובר שבאמת יכול היה הכהן גדול לעשות כן כל השנה רק שזה‬ ‫בחדר האוכל וכיוון להמשיך למעלה אך לא כיוון לצאת לחוץ ויצא לחוץ‪ ,‬האם יש לו לברך שנית ברכה‬ ‫רשות‪ ,‬ואף יכול היה להיכנס לפני ולפנים ולהקטיר קטורת‪ ,‬ומזה למד הרה"ק בעל "בית ישראל" מגור‬ ‫ראשונה? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קע"ח ס"א ועוד) שאדם שאכל כזית פת אף אם הלך‬ ‫זיע"א שכשמו שהכהן גדול יכול היה להיכנס באמצע השנה ולכפר‪ ,‬כן יכול כל אדם להיטהר יום אחד‬ ‫למקום אחר כיון שהוא צריך לחזור ולברך ברכת המזון במקומו ממילא הוא נקבע שם‪ ,‬ואין לו לחזור‬ ‫באמצע השנה ולקדש עצמו הרבה והוא במעלת יום הכיפורים אף באמצע השנה! (כך הוא כותב בספרו‬ ‫ולברך שנית ברכה ראשונה‪ ,‬ואף שלכתחילה ראוי לכוון שיוצא או שממשיך במקום אחר‪ ,‬בדיעבד בכל גווני‬ ‫הנ"ל)‪ ,‬והוא הביא דבר נפלא ששאלו פעם את מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל‪" :‬האם הכהן גדול עשה כן‬ ‫לאחר שאכל כזית פת אינו חוזר ומברך שנית אף כשהלך למקום אחר או בחוץ ממש וחזר‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫ונכנס עוד פעמים בשנה"? והשיב מרן זצוק"ל‪" :‬ביום כיפור שזה חובה הוא עשה כן! ובשאר ימות השנה‬ ‫יא‪ .‬הל' לבישת טלית בימים נוראים לבחור‪ ,‬עד מתי זמן הסליחות?‬ ‫שאי"ז חובה אלא רשו ת הוא ישב ועסק בתורה כיון שהיא חשובה יותר מאשר העבודה"!‪ ,..‬והבאתי‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח משה מאיר דנדרוביץ שיחי' מבחירי ישיבת "קמניץ"‪ :‬הרבה‬ ‫ראיה לדבריו מהגמ' בכמה דוכתי שדרשו חז"ל על הפסוק (משלי)‪" :‬יקרה היא מפנינים" – "יותר מכהן‬ ‫בחורים רוצים ללבוש טלית בתפילות ר"ה ויוהכ"פ או מפני הצינה או בשביל יותר לכוון‪ ,‬והשאלה‪ :‬האם‬ ‫גדול שנכנס לפני ולפנים"‪ ,‬והיינו התורה‪ ,‬וזה נורא!‬ ‫ראוי לעשות כן? והשבתיו‪ :‬כתב במ"ב (הל' ציצית) בשם רבינו המהרי"ל זיע"א [מגדולי רבותינו‬ ‫גמרא בבא מציעא – המשנה מדעת בעל הבית האם הוי כגזלן?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הקדמונים ומאבות מנהגי אשכנז] שאין לבחור ללבוש טלית‪ ,‬ודרש מזה הפסוקים (כי תצא)‪" :‬גדילים‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הגמרא בבא מציעא (ע"ח‪):‬‬ ‫תעשה לך" וסמיך ליה‪" :‬כי יקח איש אשה"‪ ,‬ולכן אני מורה תמיד שמי שלא לובש בכל השנה לא ילבש‬ ‫שעוסקת בדברי המשנה (שם‪ ).‬שדיברתי עליה בשבוע שעבר ועוד מה הדין אדם ששכר בהמה על מנת‬ ‫טלית גם בימים אלו‪ ,‬ולא ישנה מנהגו‪ ,‬אמנם‪ ,‬אין אני מוחה במי שעושה כן‪ ,‬ומה שהוא שאל‪ :‬עד איזה‬ ‫להוליכה בהר והוליכה בבקעה ולהיפך‪ ,‬והגמ' כאן שואלת סתירה מהרישא לסיפא‪ ,‬שברישא הוא חייב‬ ‫שעה ביום אפשר לומר סליחות? השבתיו‪ :‬עד השקיעה אפשר לומר סליחות! וכנ"ל‪.‬‬ ‫בכל גווני היות והוא שינה‪ ,‬ואומרת הגמ' שהרישא הולכת לדעת ר' מאיר שסובר‪ :‬שכל המשנה מדעת בעל‬ ‫הל' תענית וסליחות – תענית ביום א' דסליחות כשלא קיבלו במנחה ביום לפני‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫הבית הוא כגזלן‪ ,‬והגמרא מביאה ארבע מקומות שנראה מהם שר' מאמר סובר כן ודוחה חלק מהם‪ :‬א‪.‬‬ ‫עוד התקשר אלי אלמוני שיחי' ביום א' דסליחות בבוקר ושאלו היא‪ :‬יש מנהג עתיק להתענות ביום א'‬ ‫המשנה שלנו גבי בהמה‪ ,‬ב‪ .‬משנה במסכת ב"ק (פ' הגוזל עצים) שאומר שם ר' מאיר שאדם שהביא צמר‬ ‫דסליחות‪ ,‬ואנ י נוהג כן בדרך כלל אך שכחתי לקבל את התענית במנחה ביום לפני כנהוג‪ ,‬האם יהיה לי דין‬ ‫לצבאי על מנת שיצבע לו אותו לבן והוא צבע לו אדום וכדו' שהוא צריך לתת לו את דמי כל הצמר‪ ,‬כיון‬ ‫תענית אם אני יתענה? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובפוסקים (הל' תענית) עפ"י הגמ' תענית שאם לא קיבל‬ ‫שהוא שינה‪ [ ,‬והרב שליט"א הביא בדברי הגמרא הזאת ג' דעות האם קנין של שינוי (שבזה הגמ' עוסקת‬ ‫התענית בעת מנחה שביום לפני התענית אינה תענית‪ ,‬מלבד תענית ציבור שכולם נוהגים בה וכגון‪ :‬צום‬ ‫שם בב"ק) שייך דווקא בגזלן או בכל מי שקנה בשינוי וכגון‪ :‬האומן הנ"ל‪ :‬א‪ .‬דעת הגאון ר' אלחנן וסרמן‬ ‫גדליה‪ ,‬וכדו' שהם תעניות מדברי סופרים‪ ,‬יתר על כן ראיתי ממרנן הגרי"ש אלישיב והגרי"י פישר‬ ‫זצוק"ל הי"ד שלאו דווקא בגזלן‪ ,‬אמנם בגזלן היות ויש לו חיוב השבה זה גורם לקניין זה‪ ,‬ב‪ .‬דעת הגאון‬ ‫זצוק"ל שכם התענית שמוזכרת בשו"ע (הל' ער"ה) שמקורה במדרש שנהגו להתענות בערב ר"ה עד‬ ‫ר' איצל'ה בלאזר זצוק"ל (בספרו "פרי יצחק") שזה שייך דווקא בגזלן‪ ,‬כי זה גזירת הכתוב בו‪ ,‬וקשה‬ ‫חצות‪ ,‬או עד מנחה גדולה‪ ,‬אם לא קיבלה ביום לפני אינה תענית‪ ,‬שהרי הרבה לא מתענים בה‪ ,‬וכמדומה‬ ‫עליו מסוגי' דידן ועוד‪ ,‬ג‪ .‬דעת הגאון ר' נחום פרצוביץ זצוק"ל שלאו דווקא בגזלן אלא בכל מי שעשה‬ ‫שלא נהגו לקבלה‪ ,‬אך עכ"פ תענית זו דיום א' דסליחות שהשתכחה כמעט לגמרי פשוט שיש לקבלה ביום‬ ‫שינוי‪ ,‬והשינוי הוא עתם הקניין שלו‪ ,‬ולא כר"א וכר"א‪ ,‬והבן]‪ ,‬ג‪ .‬ברייתא שאומרת‪" :‬מגבת פורים‬ ‫שלפניה בעת תפילת המנחה ולכן אם לא קיבלה אין לה דין תענית‪.‬‬ ‫לפורים"‪ ,‬והיינו שאם הביאו לגבאי הצדקה כסף לחלק לעניים לצורך פורים אין להם לשנות מזה אף‬ ‫לצורך קניית רצועה לנעליו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ד‪ .‬ברייתא שאומרת שאין לעני לשנות מצדקה שקיבל לצורך דבר‬ ‫הל' ר"ה – קידוש לפני מוסף‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫מסוים‪ ,‬והביא הרב שליט"א ביאור נפלא בכל זה מהגאון ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצוק"ל [אביו של‬ ‫עוד שאלוני השבוע הרב משה גויטין שיחי' והיום בן דודי הרב שלמה זלמן ויספיש שיחי' מאשדוד‪:‬‬ ‫הגאון בעל "דבר אברהם" – הובא ב"זכר יצחק" ובקונטרס שהודפס ממנו בס"ס "דבר אברהם"] שאמר‬ ‫השנה שחל יום א' דר"ה בשבת האם אפשר לעשות סעודה ראשונה של יום שבת בהפסקה שבין שחרית‬ ‫יסוד שאדם שמקדיש חפץ להקדש וכ דו' אף שהקדישו עדיין נשאר לו בעלות בחפץ זה לגבי כמה דברים‪,‬‬ ‫למוסף? והשבתים‪ :‬מבואר במ"ב (הל' מוסף) שלפני מוסף מותר לאכול פחות מכביצה‪ ,‬וממילא שפיר יכול‬ ‫וכגון ההלכה שאם הוא רוצה לפדות אותו מיד ההקדש הוא יכול לפדות אותו בשווה פרוטה‪ ,‬ואף כשהוא‬ ‫לקיים סעודה זו בכביצה פת‪ ,‬אמנם‪ ,‬טוב יותר שיניחו שומר שיזכיר להם להתפלל מוסף וע"י שומר יכול‬ ‫דווה מנה‪ ,‬וממילא גם כאן בברייתות אלו אף שהוא הביא את זה לגבאי או לעני נשאר לו עדיין בעלות‬ ‫לאכול כמה שרוצה‪ ,‬ושייך בזה גם דין‪" :‬רבים מדכרי אהדדי"‪ ,‬ולכן אם כל בני הבית יזכירו זה לזה ג"כ‬ ‫מסוימת בזה‪ ,‬והוא יכול לקבוע לאיזה צדקה זה ילך וכדו'‪.‬‬ ‫שפיר דמי ‪ -‬ועי' מ"ב ריש סי' תרס"ט מש"כ בזה‪ ,‬וכ"כ לי מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל במכתב לגבי‬ ‫אכילה קודם מוסף ותקיעות‪" :‬יש מתירין בפחות מכביצה ויש מקילין ע"י שומר"‪.‬‬ ‫ראש השנה – עשרה זיכרונות והבימה – עניין זכות התורה‪ ,‬השופר עניינו תיקון הדיבורים‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הל' בשר ודגים שמן של דגים שבישלו בו מאכל פרווה ועירבוהו בבשר‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫מהפה‪ ,‬ולומר‪" :‬זכרנו" וכדו' בכוונה‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב משה חיים מחפוד שיחי' [נכד מרן הגר"ש שליט"א]‪ :‬הניחו מאכל‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על עניין ראש השנה ונביא כמה‬ ‫פרווה בתוך שמן שטיגנו בו דגים וערבוהו עם בשר האם הוא מותר באכילה? והשבתיו‪ :‬בהל' דגים ובשר‬ ‫נקודות מדבריו‪ :‬א‪ .‬הוא הביא מהגאון ר' איזיק חבר זצוק"ל [מגדולי תלמידי רבינו חיים מוואלזי'ן‬ ‫שהם משום סכנה לא מצאנו חומרות כמו לגבי בשר וחלב‪ ,‬והנה‪ ,‬גם לגבי בשר וחלב בכה"ג שנשאר רק‬ ‫זיע"א‪ ,‬בהגהותיו לספר "מעלות התורה" לרבינו ר' אברהם אחי הגר"א זיע"א‪ ,‬שאגב‪ ,‬לפני שנים רבות‬ ‫השמן של הבשר למשל והכניסו בתוכו מאכל פרווה הרי שהרב פוסקים כתבו שאי"צ להמתין ממנו שש‬ ‫אמר לי כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב שלי ט"א שאם אני רוצה שיהיה לי התמדה ועלייה בתורה אני‬ ‫שעות‪ ,‬וכמו שהבאתי כבר פעם מידידנו היקר הרב שמואל פנחסי שליט"א‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬ובדגים שלא‬ ‫ילמד את הספר "מעלות התורה" הנ"ל!] שביאר שמה שאנחנו אומרים בראש השנה עשרה זיכרונות‬ ‫מחמרינן כולי האי וודאי שיש להקל טפי‪ ,‬וכמו שמקילים שאין מחליפים לאחר אכיל דגים לפני הבשר את‬ ‫זה כנגד עשרת הדיברות וזה רומז על זכות התורה‪ ,‬והיינו שבזכות התורה נזכה לישועות ויסור השטן‬ ‫הכוסות‪ ,‬הלחם‪ ,‬והמפה‪ ,‬וכמו בבשר וחלב‪ ,‬ואף אין מקפידים שלא יהיו על אותו שולחן‪ ,‬ולכן בדיעבד‬ ‫מלקטרג! ולכן כתבו הפוסקים שיש לתקוע ליד הבימה כדי להזכיר זכות התורה! וכן הוא עניין‬ ‫המאכל מותר כיון שאין זה דגים אלא רק טעם‪ ,‬ומה שכתב הט"ז שאין מועיל בזה ביטול בשישים‬ ‫הזיכרונות שע"י זכות התורה יעלה זיכרוננו לרצון לפני אדון כל! עוד הוא הביא מרבינו ה"שפת אמת"‬ ‫ד"חמירא סכנתא מאיסורא"‪ ,‬דחוהו האחרונים‪ ,‬וכן אמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך‬ ‫זיע"א שביאר שעניין השופר שהוא קול בלי דיבור שהוא מגיע לתקן את כל הדיבורים האסורים‬ ‫שליט"א שלא נהגו כמותו‪.‬‬ ‫שדיברו בכל ימי השנה ע"י קול של אהבה לה' יתברך היוצא מן הנשמה ללא מילים! עוד הוא הביא‬ ‫מהגה"צ ר' נחום זאב זיו זיע"א בן הרה"צ ה"סבא מקלם" זיע"א שאמר‪" :‬אדם שמתפלל בימים‬ ‫טו‪ .‬הל' סליחות ‪ -‬סליחות ומעריב מי קודם?‪.‬‬ ‫נוראים ואינו מכוון באומרו‪" :‬זכרנו לחיים" וכדו' הרי שהוא רוצח! שאילו היה מאמין באמת שכל חייו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח מוטי קוריץ שיחי'‪ :‬האם מותר לומר סליחות לפני מעריב? והשבתיו‪ :‬אין‬ ‫וחיי משפחתו לשנה הבאה תלויים בתפילו ת אלו היה מתחנן בהם הרבה ומבקש בכל ליבו על חייו וחיי‬ ‫הם קשורים זה לזה‪ ,‬ומעיקר הדין טוב להתפלל מעריב לפניהם ד"תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם"‪.‬‬ ‫בני ביתו"! והוא מה שהיה אומר לנו מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בשיחתו הידועה על ר' יצחק אלחנן‬ ‫טז‪ .‬הל' סליחות ‪" -‬מכניסי רחמים" אמירתם‪ ,‬ענית י"ג מידות מהחלון‪.‬‬ ‫זיע"א‪" :‬את מי רצח תי"? ועונים לו‪" :‬את עצמך"! וכאן זה גם את שאר בני ביתו‪ ,‬ה"י‪ ,‬ולכן יש לנו‬ ‫עוד שאלוני הבה"ח שמחה לנט שיחי' והרב פרייס שיחי'‪ :‬האם אומרים "מכניסי רחמים"? והשבתיו‪:‬‬ ‫להתחזק בזה הרבה‪.‬‬ ‫כבר דנו בזה הגאונים ויש נוהגים לאמרם‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪ ,‬וישבו המנהג הרבה‪ ,‬וכגון‪ :‬אין אנחנו‬ ‫הל' תפילין – תפילין אחרי השקיעה בשכח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫פונים למלאכים אלא מבקשים שלא יפריעו‪ ,‬ועוד‪ ,‬ומי שלא אומר אין לו לשיר את זה ג"כ‪ ,‬עוד שאל הרב‬ ‫שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלם שיחי' בשם אחד ששאלו בבהלה רבה‪ :‬עדיין לא הנחתי‬ ‫פרייס שיחי'‪ :‬האם מותר לענות י"ג מידות מן החלון עם הציבור? והשבתיו‪ :‬מותר‪ ,‬וכמו אמר יהא שמיה‬ ‫תפילין ועברה השקיעה האם אני יכול להניח עדיין? והאם אני יברך? והשבתיו להשיבו‪ :‬יש לו להניח‬ ‫רבה‪ ,‬וכדו' ובלבד שלא יפסיק בינו לציבור דבר לכלוך‪ ,‬וכגון‪ :‬ביוב וכדו'‪.‬‬ ‫תפילין בלא ברכה‪ ,‬דסב"ל‪ ,‬ועד זמן ר"ת זה יותר מהודר ולכן יש לו להזדרז‪ ,‬וגם כשעבר זמן זה יניח בלי‬ ‫הל' שבת – מקרר שהוציאו ממנו את המנורה‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬ ‫ברכה‪ ,‬וכמו שהבאתי כבר בשם הגר"נ קופשיץ שליט"א‪ ,‬ויזהר שלא יגיע לידי מצב זה שהוא בדיעבד‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אלעזר רובל שיחי'‪ :‬מקרר שהוציאו ממנו את המנורה האם מותר לפתוח‬ ‫גדול‪ ,‬ויש להתחזק בזה הרבה‪.‬‬ ‫דלתו בשבת? והשבתי‪ :‬זה תלוי במחלוקת מרנן החזו"א והגרש"ז זצוק"ל לגבי איסור חשמל בשבת‪ ,‬והיות‬ ‫הל' השבת אבדה – כסף שנמצא בחנות גדולה‪ ,‬סופר וכדו'‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ושניהם חששו זה לזה‪ ,‬לכן יש להחמיר ולנתק את החשמל מהמנורה‪ ,‬כי אף שמבעיר אין כאן עכ"פ פתיחת‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בן דודי היקר ר' יצחק יעקב סנדר שיחי'‪ :‬אדם שמצא כסף במכולת או בסופר בצד‬ ‫מעגל וסגירתו יש כאן‪ ,‬וזה חשש בונה‪ ( ,‬ומה ששאלו הבה"ח יעקב משה סילבר‪ ,‬יהודה יעקובסון‪ ,‬ולדמן‬ ‫של האנשים והדלפק גדול וארוך‪ ,‬האם אמרי' בזה שזה של האנשים או של החנות? והשבתיו‪ :‬מבואר‬ ‫שיחי' על מקררים של היום‪ ,‬יש לבד וק כל אחד לחודו כי יש בהם הרבה שכלולים)‪.‬‬ ‫במשנה בבא מציעא (פ' אלו מציאות)‪" :‬מצא מעות מן החנווני ולפנים של החנווני מהחנווני ולחוץ הרי‬ ‫יח‪ .‬הל' סליחות – פסוקי הארמית ביחיד‪.‬‬ ‫אלו שלו" שמחזיקים שמחוץ למקום החנווני א ף שזה שטח פרטי זה של האנשים המסתובבים שם‪ ,‬והוי‬ ‫עוד שאל אותי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות‪ :‬האם מותר לומר את פסוקי הארמית שבסליחות‬ ‫כרה"ר ומתייאש כדאמר רב יצחק (שם)‪" :‬אדם עשוי למשמש בכיסוי בכל שעה ושעה"‪ ,‬וממילא הרי אלו‬ ‫ביחיד? והשבתיו‪ :‬מבואר בגמרא שבת (י"ב) שאין להתפלל בארמית כי אין המלאכים מבינים ארמית‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬ולא מצאנו חילוק בין דלפק גדול לקטן אלא כל שהכסף נמצא מחוץ למקום המוכר מניחים שהוא של‬ ‫אמנם בציבור מותר כי אין הקב"ה מואס תפילת הציבור‪ ,‬וכתב בספר "הליכות שלמה" ממרן הגרש"ז‬ ‫האנשים שמחוץ לקופה וא"כ הרי אלו שלו‪.‬‬ ‫אויערבאך זצוק"ל שאם עדיין חלק מן הציבור אומרים מותר לאומרם‪ ,‬ונ"ל כללית שאין זה איסור‪ ,‬אלא‬ ‫שהתפילה לא עולה‪.‬‬ ‫הל' קריאת שמע – נמצא באמצע פסוקי דזמרה ורואה שהולך לעבור זמן ק"ש‪ ,‬ומה הדין‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בזמן ק"ש של המג"א‪.‬‬ ‫יט‪ .‬הל' שבת – שנים מקרא ואחד תרגום תחילת זמנם‪.‬‬ ‫עוד שאלו השבוע רבים על הל' ק"ש ביניהם הבה"ח ישי קורלנסקי שיחי' ועוד‪ ,‬ונביא שאלה מעניינת‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב משה שניידר שיחי' מג‪ .‬המורה עפולה‪ :‬מתי מתחיל זמן אמירת שנים‬ ‫ששאל אותי בשב"ק הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי'‪ :‬אדם שנמצא באמצע פסוקי דזמרה והוא רואה‬ ‫מקרא ואחד תרגום? והשבתיו‪ :‬משבת בצהריים שאז קוראים את הפרשה הבאה‪ ,‬ונחלקו הפוסקים [ראה‬ ‫שהולך לעבור זמן ק"ש והוא עדיין לא קרא ק"ש האם הוא יפסיק ויאמר ק"ש? ומה הדין בזמן ק"ש של‬ ‫"הליכות שלמה" ועוד] האם זה מתי שהוא קרא את הפרשה הב אה ואפילו בזמן מנחה גדולה או מתי‬ ‫המג"א? והשבתיו‪ :‬פשיטא שמצוות ק"ש בזמנה שהיא מן התורה דוחה את ההפסק בפסוקי דזמרה‪ ,‬ויש‬ ‫שכולם כבר קוראים וכגון מסעודה שלישית‪ ,‬ולכן המובחר הוא להמתין לערב ומאז וודאי שלכתחילה‬ ‫לו לעצור באמצע ולקרוא ק"ש‪ ,‬וטוב לעשות את זה בין הפרקים באם הוא יכול‪ ,‬ואם לא יקרא ק"ש אפילו‬ ‫יהיה מותר להתחיל שמו"ת של שבוע הבא‪( ,‬ועי' בספרי "דברי מאיר" פי"ג בהערה מה שאמר לי מרן‬ ‫בין פסוק לפסוק‪ ,‬דלא גרע מאמן שעונה שם‪ ,‬ולגבי ק"ש של המג"א תלוי האם הוא מקפיד כמותו‪ ,‬דאם‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בעת שקרא פרק זה שמרן ה"חזון אי ש" זיע"א אמר לו שמה שמובא בתוס'‬ ‫הוא מקפיד על זמן ק"ש של המג"א הרי שההלכה היא כנ"ל‪.‬‬ ‫(ברכות ח'‪ ):‬שרבי ציווה את בניו שלא לאכול סעודת שבת עד שגומרים שמו"ת‪ ,‬זה מיירי על סעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬וזה תואם לדברים הנ"ל‪ ,‬כי אח"כ מתחילה כבר לכו"ע הפרשה הבאה כיון שקראו אותה כולם‪,‬‬ ‫גנב מהוריו ואינו יודע מה לעשות‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫והפוסקים האחרים יסברו כהמ"ב שזה הולך על סעודת היום‪ ,‬כיון שאח"כ כבר מתפללים מנחה גדולה‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בחור חשוב החפץ בעילום שמו‪ :‬גנבתי הרבה פעמים כסף מהורי בלי ידיעתם‪,‬‬ ‫וקוראים הפרשה הבאה‪ ,‬והבן‪ ,‬ואף שמבואר בשו"ע (סי' רפ"ט) שמועיל להשלימה גם אח"כ‪ ,‬עכ"פ אי"ז‬ ‫ואינני יודע איזה סכום זה היה כי בכל פעם נטלתי מעט‪ ,‬וחפץ אני להתוודות ולבקש מהם מחילה‪ ,‬אך אני‬ ‫לכתחילה‪ ,‬עיי"ש)‪.‬‬ ‫מתבייש לעשות כן‪( ,‬כך הוא שאל אותי ודמעות נצצו בעיניו)‪ ,‬והשבתיו‪ :‬וודאי שלא כהוגן עשית‪ ,‬אך כל‬ ‫דבר יש לו תשובה‪ ,‬והנה‪ ,‬הגונב מאד ם רגיל פשיטא שיש לו להחזיר לו את כל הכסף‪ ,‬אמנם סביר להניח‬ ‫הל' סליחות ‪ -‬סליחות או ותיקין‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫שההורים ימחלו‪ ,‬כי אבא תמיד מוחל‪ ,‬ואת זה אנחנו מבקשים כעת בימי הרחמים והרצון שאבא שבשמים‬ ‫עוד שאל השבוע ידידי הרב יהודה ביל שיחי' מנוי יורק [דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני‬ ‫ימחל לנו‪ ,‬ולכן יש לו לגשת להוריו ולבקש מהם מחילה ו"מודה ועוזב ירוחם"‪ ,‬ופשוט בעיני שימחלו לו‪ ,‬כי‬ ‫שיחי']‪ :‬אדם שיש לו שני אפשרויות או להתפלל בנץ כותיקין או לומר אז סליחות מה יעדיף? והשבתיו‪:‬‬ ‫אבא תמיד אוהב לתת לבנו כסף‪ ,‬ושיהיה לבנו רק טוב‪.‬‬ ‫פשיטא שיתפלל נץ כותיקין ויאמר סליחות או לפני כן או חרי כן‪ ,‬שהרי סליחות הוא מנהג ובכל שעה הוא‬ ‫טוב‪ ,‬לעומת תפילת ותיקין שהיא מעיקרה דדינה‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫הל' שבת – פותחן בקבוקים שיש בו גם מצית מה דינו בטלטול בשבת?‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות! "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬כתיבה וחתימה‬ ‫עוד שאלו אותי השבוע הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' והבה"ח ליף שיחי'‪ :‬יש פותחן שיש בו מצית ג"כ‬ ‫טובה! שנה טובה ומתוקה! אמן!‬ ‫והשאלה‪ :‬האם מותר לפתוח בו בקבוקים בשבת ולטלטלו או שאמרי' שכולו נעשה מוקצה? והשבתים‪:‬‬ ‫מבואר בשו"ע (סי' ש"ח ס"ג) שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו‪ ,‬ממילא מותר‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מקופיטשניץ וסטראפקוב שליט"א ברכוני בברכת השנים בחמימות רבה ובמאור פנים‬ ‫לטלטל כלי זה לצורך פתיחת בקבוקים דלא גרע משאר כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ולפי שכתב רבינו הקדוש‬ ‫ובלחיצת יד אור ליום ה' כ"ח אלול תשפ"ו‪.‬‬ ‫ה"חפץ חיים" שהשבוע ביום כ"ד אלול היה היארצייט שלו (נפטר בשנת תרצ"ג – לפני ‪ 93‬שנה) במ"ב‬ ‫הגאונים ר' יצחק זר ומו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכוני אור ליום ו' כ"ט אלול‬ ‫(שם) והוא לא מביא את זה בשם אף אחד אלא הוא למד את זה מדברי הגמ' בסוגי' דר' אליעזר דמקלות‪,‬‬ ‫תשפ"ו בברכת השנים במאור פנים‪.‬‬ ‫עיי"ש בשעה"צ שכל ההיתר בזה הוא רק כשאין לו כלי אחר של היתר‪ ,‬וכגון‪ :‬אם יש לו פותחן של אגוזים‬ ‫כ"ק האדמורי"ם מסוכטשוב וראדזין בית וגן שליט"א ברכוני אור ליום ב' דר"ה תשפ"ז בחמימות רבה‬ ‫לא ייקח פטיש של איסור אלא פותחן‪ ,‬וכל ההיתר נאמר שאין‪ ,‬גם כאן אם אין להם פותחן אחר גם להמ"ב‬ ‫ובמאור פנים ולחיצת יד בברכת השנים‪.‬‬ ‫יהיה מותר להשתמש בזה לשימוש של היתר‪ ,‬והיינו לפתיחת הבקבוקים‪ ,‬מן הראוי לציין כאן עוד דבר‬ ‫הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי אור ליום ג' ד' תשרי תשפ"ז‪ :‬הדברים‬ ‫מעניין שמובא במ"ב (שם) שבכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬הרי שמסתכלים אחרי החשיבות שהאדם‬ ‫נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫מחשיב בכלי‪ ,‬ואם מחשיב יותר את ההיתר הרי שכל הכלי נקרא של היתר‪ ,‬ואם מחשיב את האיסור הרי‬ ‫א‪ .‬בעניין פטירת הרב כהנמן זצוק"ל והרב אליהו לופייאן זצוק"ל – יש לציין שהם נפטרו לפני ‪ 56‬ו‪-‬‬ ‫שכל הכלי הולך אחר האיסור‪ ,‬לפי שכל דבר נידון אחרי רובו‪ ,‬וממילא אנשים שאין להם שימוש באש וכגון‬ ‫‪ 57‬שנה‪[ ,‬ולא ‪ 46‬ו‪ 47 -‬כפי שצוין]‪.‬‬ ‫שאינם מעשנים‪ ,‬וכדו' הרי שבשבילם זה כלי גמור של היתר‪ ,‬ומותר בטלטול ולא צריך להגיע לכל הנ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין הרב מפוניבז' זצוק"ל – יש להוסיף עוד בשם אמי שתחי' שהוא קרא ל"בתי אבות" בשמם‬ ‫הל' סליחות לפני חצות‪ ,‬סליחות ביחיד‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הזה כדי שהם יתרכזו בעתיד שלהם שהם יהיו אבות ויבנו בתים‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח יעקב משה סילבר שיחי'‪ :‬מה הדין לומר סליחות קודם חצות? והשבתי‪:‬‬ ‫ג‪ .‬בעניין הווארט של הרב כהנא שליט"א על הפסוק בקהלת – יש לציין שלא צוין פסוק‪.‬‬ ‫במ"ב כתב עפ"י סוד שאין לומר שום סליחות קודם חצות‪ ,‬והיינו לא רק י"ג מידות אלא כלום‪ ,‬וראיתי‬ ‫שכתב הגאון ר' בן ציון קוק שליט"א בשם רבינו מרן הגריש"א זצוק"ל ("שואלין ודורשין") ש"אשרי"‬ ‫ד‪ .‬בעניין הר"ת של חודש אלול שרומזים על‪" :‬תשובה תפילה וצדקה" – שמעתי מהגאון ר' דוד‬ ‫ו"לך ה' הצדקה" כן אפשר לומר קודם חצות‪ ,‬שזה שבח ואין זה בכלל סליחה‪ ,‬ומרן הגר"מ פינשטיין‬ ‫אברהם שליט"א בשם הגאון ר' אליהו מני זיע"א מחברון ובניו‪.‬‬ ‫זצוק"ל כותב בתשובה שבדוחק מותר לומר סליחות קודם חצות‪ ,‬ובפרט לזקנים וחולים שקשה להם‬ ‫ה‪ .‬בעניין ה‪ 41 -‬ימים של תשובה – יש להוסיף שיש שני ימים של ר"ח אלול והם ימי תשובה כבר‬ ‫להישאר ערים עד חצות‪ ,‬או לקום מוקדם‪ ,‬ואני מורה בזה תמיד כפי שכתב בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל‬ ‫ודנים הפוסקים האם אומרים בהם‪" :‬לדוד"‪ ,‬והם ה‪ 41 -‬יום של התשובה‪.‬‬ ‫שאדם שקשה לו להיות ער עד מאוחר או לקום מוקדם‪ ,‬יאמר סליחות בכל שעה משעות היום וכגון ב‪9 -‬‬ ‫לגבי ברכת הסוכה לאחר האכילה בשכח – יש להוסיף‪ :‬הברכה של‪" :‬לישב בסוכה" היא על עצם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫בבוקר וכדו'‪ ,‬ואם רוצה בעת רצון שיאמר בחצות היום‪ ,‬אך בשום פנים לא לאומרם קודם חצות הלילה‪,‬‬ ‫הקביעות בסוכה‪ ,‬וממילא היות והוא יושב מחמת סעודה זה נקרא עדיין קביעות והוא יכול לברך‬ ‫והיינו שיאמר אותם בכל שעה משעות היום מלבד מהשקיעה עד חצות‪ ,‬בסוד מצאנו בזה דברים נוראים‬ ‫אף שגמר סעודתו‪ ,‬ולגבי הברכה שבירך אחרי האכילה נראה הטעם כי ס"ס בירך על המאכל מזה‪.‬‬ ‫ונמצא שקלקולו גדול מתיקונו ר"ל‪ ,‬מלבד בליל יום הכיפורים שבזה הסכימו כל הפוסקים וכן מנהג כל‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו‬ ‫ישראל שאומרים סליחות קודם חצות עם י"ג מידות ויש סוד בדבר! ואכמ"ל‪ ,‬ולגבי מה שהוא שאל‪ :‬מה‬ ‫רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג' ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר‬ ‫הדין לומר סליחות ביחיד? והשבתי‪ :‬כתבו הפוסקים שיכול לאו מרם ביחד‪ ,‬אך לא יאמר י"ג מידות אלא‬ ‫בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫באופן שקוראם כקורא בתורה‪ ,‬וכן לא יאמר הפסוקים בארמית‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬