השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

בס"ד
שיעור בהל' סליחות ,ר"ה (ג') ,יום כיפור (א') ,סוכות (ג') ,שבת ,ברכות ,תענית ,תפילין ,אבדה ,ק"ש ,ועוד נמסר ביום ד' כ"ז אלול תשפ"ו – גיליון 380
עומדים בשטיבלאך ומדברים זה עם זה ,והנה ,תמיד יהיה שחלק מדברים טוב וחלק רע ,וכגון שמדברים פתיחה:
על גבאי צדקה ,תמיד יהיה מי שיאמר" :הגבאי הזה הוא מסור מאוד ועמל רק למען הציבור והוא כמעט אתמול כ"ו אלול היה היארצייט של זקנתי דינה מרים סנדר ע"ה בת ר' יצחק יעקב מנדלזון זצ"ל אשת
לא לוקח לעצמו כלום"! ויש שיאמרו" :הגבאי הזה לוקח לעצמו הרבה ואינו עושה לשם לשמים"! וכדו', זקני יבלחט"א הרה"ח ר' נחום סנדר שליט"א( ,נפטרה בשנת תשמ"ט – לפני 37שנה) ,היה הייתה
ולכאורה ממה זה נובע? הרי אף אחד מהם לא נמצא שם ומהיכן הם יודעים? אלא ,שהאדם כל מה שהוא אישה צדקנית ועדינה ובעל מידות טובות והארת פנים וטוב לב ,היות ואין לי דברי תורה ממנה אני יאמר
מדבר זה מה שהוא עצמו היה עושה לו הוא היה בכזה מצב! ועל כל דבר זה מה שעובר לאדם בראש בתת כמה דברי תורה שאמרתי ביום היארצייט שיהיו לעי"נ :כשנסעתי אתמול בבוקר לציונה בהר הזיתים
ההכרה שלו! וממילא מובן היטב שאם אדם מדבר רע ופסול סימן שהוא עצמו פסול ורע ,ואם הוא מדבר עם ידידי ר' אבישי נריה שיחי' מב"ב ור' מאיר פשקוס שיחי' מביתר ודיברתי עם ר' מאיר כמה דברי
טוב סימן שהוא טוב וכשר! ובזה יש לנו להתחזק בימים אלו למצוא את הדברים הטובים על כל אחד תורה ומוסר ונאמרם כעת :הוא הביא בשם הרבי מלעלוב זיע"א שאמר על הפסוק שכתוב אצל יעקב
ולחשוב ולדבר טוב זה על זה! וכך נזכה בדין בעז"ה ,שיהיו הדברים לעי"נ ,ת.נ.צ.ב.ה. אבינו ע"ה" :ויעקבני זה פעמים" – עפ"י מה שמבואר לעיל מיניה בפסוק (תולדות)" :וידו אוחזת בעקב
כמו"כ ביום א' תשרי א' דראש השנה חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' מאיר לייבוש בן ר' יחיאל מיכל עשו" והיינו שיעקב אבינו ע"ה רצה את הבכורה ולכן אף שהוא ראה שעשו כבר יוצא כולו לחוץ ורק עקבו
זיע"א הידוע בכל תפוצות ישראל על שם חיבורו ששמו ושם אביו בו בר"ת" :מלבי"ם" (נפטר בשנת נשאר בפנים הוא משך את העקב שלו ,ללמד שיש לאדם תמיד לעשות השתדלות ואפילו קטנה ביותר ולא
תר"מ – לפני 148שנה) ,רבינו היה קדוש וטהור ,והיה נלחם במסירות נפש מתוך יראת שמים אמיתית, להתייאש אף פעם ואז ה' מסייע אותו! ובאמת ע"י השתדלותו הקטנה הזאת ה' עזר לו והוא בסוף קיבל
והיה נלחם במהרסי הדת המשכילים ודומיהם במסירות נפש ממש! והם נקמו בו וזרקו אותו מרבנותו את הבכורה ואת הכהונה ,שהרי ה' סובב שעשו ימכור לו את הבכורה בעבור נזיד עדשים! וזהו" :ויעקבני
בכל מקום שבו הוא היה עד שהגיע באחרית ימיו לעיר קייב באוקראינה [היא עיר הבירה ,בה הייתי זה פעמים" = היינו שע"י העקב הראשון זכה לעיקוב השני והיינו קניית הבכורה! והיות ודיברנו על קבר
בשנת תשע"ז ביום כ"ג שבט] שם נפטר ביום א' דר"ה ,ומסופר שהיה עושה מהם ליצנותא דע"ז ופעם רחל הוספתי דבר נפלא שאמר הרבי מלעלוב זיע"א שיש עניין גדול לחלק לאנשים בקבר רחל אכילה
שאלו משכיל אחד" :האם מותר לעשן בשבת"? והוא השיב לו בחריפותו (לא להלכה ח"ו)" :מותר ושתייה ,ובאמת כך עושים שם עד היום במוסדות קבר רחל של הרב קלוגר שליט"א ויש עניין לאכול
בשינוי"! וכשתמה אמר לו" :כוונתי היא עם האש בתוך הפה"! ,...עוד מסופר שפעם הוא ראה את ולשתות שם ,כי" :אימא אוהבת שהילדים שלה אוכלים"! וזה נפלא! עוד דיברנו בדבר הלכה בהל' ברכת
המשכילים מעשנים ביו"ט (ובתקופתו היה מותר לכו"ע לעשן בי ו"ט וכנ"ל) והוא אמר להם" :גוט הבשמים שנוגע לימים אלו כי עוד מעט יום הכיפורים וידוע מה שכתבו הפוסקים שביום כיפור היות ולא
שאבע'ס"! וכשתמהו על כך ואמרו" :הלוא יום טוב היום"? אמר להם הרב" :ראיתי אתכם מעשנים אוכלים ממילא יש להשלים תקנת דוד המלך ע"ה ולברך מאה ברכות ע"י הרחת בשמים שונים וכדו',
וחשבתי ששבת היום"![ ..והיינו שהם עושים להכעיס!] ,עוד מסופר עליו :פעם שלח לו אחד המשכילים והשאלה היא :איך אפשר לדעת מה מב רכים על כל בשמים ובשמים ,ומי מהם הוא" :עצי" ומי מהם:
בפורים משלוח מנות שהיה בו שוקולד שעליו דמות דבר אחר ר" ל להתקלס ממנו ,רבינו הביא לשליח את "עשבי" ומי מהם" :מיני" ,ואמרתי כלל גדול בדבר המבואר בפוסקים :ברכת" :בורא עצי בשמים"
תמונתו (הידועה בה רואים את קדושתו) להביא לשולח על המשלוח מנות שלו ,וכתב לו" :אתה שלחת לי מברכים – על כל הבשמים שיש להם גבעול קשה כעץ ,וכגון :הדס ,שהגבעול שלו קשה ולא רך ,וזה מעיד
את תמונתך ואני שולח לך את תמונתי"! ,כמה מתאים לרבינו יום זה בו הוא נפטר והיינו ראש השנה עליו שהוא עץ ,כי דרך העץ שהגבעול שלו קשה כעץ ,ברכת" :בורא עשבי בשמים" מברכים – על כל מיני
שהרי הוא פירש את כל המקרא וזה היה במסירות נפש ממש ומסופר שהוא התחיל לכתוב את ספרו הבשמים שהגבעול שלהם רך כעשב ,וכגון" :נענע" וכדו' שהגבעול שלה רך ופריך ,וזה מעיד על זה שזה
הלמדני והעמוק העוסק על השו"ע או"ח ונקרא בשם" :ארצות החיים" [והמ"ב מביאו בחלק זה על כל עשב ,ברכת" :בורא מיני בשמים" מברכים לפי הרמ"א והמ"ב (וכן מנהג בני אשכנז) על" :ציפורן" וכן
צעד ושעל] שבהקדמתו הוא כותב שזכה ללמוד את תורת הנסתר אצל רבו הרה"ק ר' צבי הירש על כל דבר שיש ספק על ברכתו וכגון :שמסתפק האם זה עץ או גבעול וכגון שאין לו את הענפים וכדו',
מזידיטשוב זיע"א בעל "עטרת צבי" שהיה מכונה" :שר בית הזוהר" ,והוא הפסיק באמצע והתחיל והוא כעין ברכת" :שהכל" של המאכלים הפוטר את כולם! וכן מברכים אותה באופן שיש לו קופסת
לבאר את התנ"ך ,כי הוא ראה שדורו צריך לכך ,כיון שהמשכילים היו מעוותים פירוש המקרא ,וזה היה בשמים המעורבים זה בזה ,או טחונים וניכר מראם שאז מברך על כל התערובת" :מיני בשמים" כיון שיש
ממש מסירות נפש מצדו ,וביום ראש השנה אנחנו עוסקים הרבה בתפילה בפסוקי התנ"ך ע"י אמירת שם הרבה מינים של בשמים! ברכת" :הנותן ריח טוב בפירות" מברכים – על כל פרי המריח טוב ונהנים
מלכויות ,זיכרונות ושופרות ,וכן הקריאות וההפטרה ועוד ,ורבינו ביארם ,ואני יוסיף ווארט נפלא שמבאר מריחו ,והכינו להריח בו (ואם אוכלו ומריח בו אגב אורחא לא נהגו לברך ,ויש בזה אריכות בפוסקים),
מקרא ששמעתי במוצאי ש"ק הקודמת בעת שהלכתי ל"כותל המערבי" ולציון דוד המלך ע"ה ,ובציון דוד וכגון :אתרוג שהכינו לריח וכדו' שהם פירות מברכים עליהם הברכה הנ"ל ,עוד שאל אותי ביום היארצייט
המלך ע"ה היה מלווה מלכה בשירה ובזמרה כנהוג ,והגיע לשם בעל מנגן בשם ר' מיכאל שטרייכר ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק .הרצוג ב"ב :ידוע מה שכתבו הפוסקים (עי' מ"ב סי' תקפ"ג)
שיחי' וזימר לנו יפה והוא שאל על המקרא" :בשם ה' אלהי ישראל וכו' ומאחורי רפאל" מדוע רפאל שנוהגים שלא לאכול בר"ה דבר חמוץ או מר כיון שאין זה סימן טוב ,והשאלה היא :האם מותר לאכול
נמצא מאחור? והשבתיו :רפאל תומך את האדם מאחור לבל ייפול ויבוא לידי חולי ,ונהנה ,והביא עוד דברים חריפים? והשבתי :לא מובא בפוסקים כלל שלא לאכול דברים חריפים ,ולכן מותר לאוכלם (וכן
ביאור נפלא לזה :זה בא לרמוז ולומר שאדם שהוא זכאי מחטאים הרי שהוא לא יצטרך לרופא כלל! כי: הביא בפסק"ת בשם אחרונים ,וכן שמעתי ממורי הוראה שליט"א) ואדרבה ,זה סימן טוב שיהיה מוחו
"אין הערוד ממית אלא החטא ממית" (כמו שאיתא בגמרא ברכות על ר' חנינא בן דוסא) ,וזה הרמז חריף לעבודת ה' יתברך ( ,וכן אמרה לי היום אחותי הרבנית ארלנגר שתחי' בשם מרן הגר"ח קנייבסקי
שרפאל מאחור לומר שאם תהיה טוב לא תצטרך לראות אף פעם את הרופא! ובבחינת מה שכתב רבינו זצוק"ל שאמר כן) ורק דברים מרים או חמוצים אין לאכול( ,ומה שהיא שאלה :האם רק אגוז אסור או
הקדוש ר' משה בן מכיר זיע"א בעל "סדר היום" {מרבותינו הקדמונים ,כיהן כראש ישיבת עין זיתים גם שאר פיצוחים? וכן שאל אותי היום גם הרב מאיר ברוקס שיחי' מק .הרצוג ב"ב ,והשבתי להם :יש
הסמוכה לעיר צפת} שאדם שמברך ברכת "אשר יצר" בכוונה לא יצטרך לרפואות ולרופא כל ימיו! ויש שנו הגים אבותיהם שלא לאכול גם שאר פיצוחים (עי' פסק"ת) וחוששים אולי לטעם שזה מרבה כיחה
להתחזק בזה בימים אלו של אלול ור"ה ,ידוע המעשה שאחד היה אצל הרה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז וניעה ,אמנם מנהג רוב העולם כהרמ"א שכתב שלא לאכול אגוז כי הוא בגימ'" :חטא" (בלי א') ,ולא נהגו
זיע"א וראהו מברך "אשר יצר" קודם התקיעות בר"ה בכוונה גדולה מתון מתון ,והפסיד לומר כל הז' לחשוש לדברים אחרים ,עוד אמרתי להם שגם כשמערבים חומץ באוכל וכדו' אך האוכל עצמו מתוק
פעמים של "למנצח לבני קרח" ,והתפלא על זה ,ואמר לו הרה"ק אח"כ" :הרי ברכת "אשר יצר" אחת וטעים וודאי שאין זה בכלל מה שכתבו הפוסקים שלא לאכול חומץ דמיירי שהוא בפני עצמו ,ופשוט) עוד
חשובה היא מכל זה ,אלא שאנחנו מורגלים לומר אותה ואין אנחנו מתרגשים אבל היא חשובה יותר שאל אותי ביום היארצייט ידידי הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' מצפת :האם מותר לעשן בצום סיגריה
ומוטב שיתבטל "למנצח" מאשר "אשר יצר" בכוונה ,זיע"א. רגילה או חשמלית? והשבתי :סיגריה רגילה כן ,וה"ה לפסח וכדו' וכבר הארכתי בזה הרבה ,כי אין היא
כמו"כ ביום א' תשרי א' דראש השנה חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יעקב דוד בן ר' זאב ווילובסקי נקראת אוכל כלל וזה עשן שגדרו הוא שזה נפסל מאכילת כלב ,אמנם ,סיגריה חשמלית התחבטו בה
זיע"א הידוע בכל תפוצות ישראל על שם חיבורו המופלא על הירושלמי" :הרידב"ז" שזה ר"ת של שמו הפוסקים הרבה ,ודעת רוב הפוסקים לאס ור ,והטעם כי זה אדים ואדים חשיב כאוכל ,וה"ה לגבי פסח,
ושם אביו( ,נפטר בשנת תרע"ג – לפני 114שנה ו 33 -שנה לאחר פטירת רבינו המלבי"ם זיע"א באותו אמנם לדעת מרן הגר"י יוסף שליט"א המתיר בפסח וס"ל שלא חשבינן ליה כאוכל מותר ,ומה ששאלוני
היום) ,רבינו זיע"א היו כל ימיו הרבצת תורה ,ובתחילה היה בסלוצק שבליטא שם הרביץ תורה השבוע רבים :האם מותר לעשן ביו"ט? אינני אוהב להשיב על זה והתחבטו בזה הפוסקים הרבה ,ודעת
בישיבתו הרמה שם ,ואח"כ נסע לארה"ב והיה בעיר שיקאגו תקופה ממושכת והעמיד שם הדת על רוב הפוסקים שכיום שהתברר שזה מסוכן הרי שרוב העולם לא מעשנים ,ואם אין הרוב מעשנים אי"ז
תילה ונלחם שם על כל דבר שבקדושה ,כגון :העמדת השחיטה הכשרה על תילה וכדו' ,ובאחרית ימיו נקרא" :דבר השווה לכל נפש" שהרי זה אינו אוכל וכנ"ל ,ואני עצמי חושש בזה לאיסור ואינני מעשן
הגיע לעיר צפת והיה שם שנים הרבה והשאיר בעיר רושם רב ,והוא נפטר בעיצומו של יום א' דר"ה ביו"ט ,עוד נוסיף כאן מה שלמדתי עם החברותא ידידי הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' ביום היארצייט
וטמנוהו שם בבית העלמין העתיק ע"י נכרים ,וכל בני העיר הקדימו את התפילה והתקיעות והלכו אחרי {והיום למדתי את זה עם ידידי הבה"ח אלעזר ארצי ,נתנאל מורגנבסר ,יהודה דיקמן ,דוד ישראלי
מיטתו בעיצומו של יום א' דר"ה[ ,וכשהייתי בנופש הרבה פעמים בעיר צפת פקדתי את ציונו הקדוש שיחי'} וזה בנוגע להל' סוכה בעניין" :תעשה ולא מן העשוי" ידועה ההלכה שאין לעשות את הסוכה
שם] ,ומספר הגה"צ ר' שלום שבדרון זצוק"ל שבעת שפעם הגיע לנופש בעיר צפת בימי הקיץ מרן הגאון תחת האילן ואפילו באופן שאם האילן הסוכה היא "חמתה מרובה מצילתה" ונמצא שהסכך הוא העיקר,
בעל "חזון איש" זיע"א ואמרו לו שיש שם זקן אחד שעוד הכיר את רבינו זיע"א והוא ביקש שיספר לו עכ"פ אין לעשות סכך לסוכה במחובר ,וכן יש להיזהר שלא לעשות קודם את הסכך ואח"כ את הדפנות
דבר מה עליו ,והזקן סיפר לו שרבינו היה מגיע לדרשת שבת הגדול ושבת שובה בבית מדרשו בעיר צפת, משום" :תעשה ולא מן העשוי" ,שהרי כתב רש"י (סוכה ב' .ד"ה "סוכה")" :ועל שם הסכך קרויה
ובית המדרש היה מלא מפה לפה ,הוא ה יה משתחל לבית המדרש דרך חלון קטן שהיה ליד ארון הקודש, סוכה" ,וא"כ הוא עושה את הסוכה בזמן שעדיין אינה סוכה כלל ,כי עוד אין לה דפנות ונמצא שהדפנות
ולא אבה להיכנס דרך הפתח ,כיון שלא רצה שיקומו מפניו מגודל הענווה שלו ,וכן לא רצה לפסוע על ראשי מכשירות אותה (כי בלי דפנות היא פסולה למרות שאין הם עיקר הסוכה) ,וכבר הייתה סוכה ,ולכן יש
עם קודש ,והחזו"א מאוד התפעל מזה ,עוד ידוע המעשה שהיה עמו בעת זקנותו בעיר צפת וכבר סיפרתי לעשות את הדפנות ואח"כ את הסכך ,עוד הלכה יש בזה שאם יש לו גג מיוחד בשביל לסגור אותו בשעה
אותו רבות ונספרו בקצרה :רבינו בזקנותו יצא פעם להתפלל ביום היארצייט של אביו לפני התיבה ,והיה שיורד גשם הרי שיש לו להקים את הסוכה מתי שהגג פתוח ,ובאופן שבנה את הסוכה תחת האילן ואח"כ
יום קר מאוד ,ועד שהתאסף המניין הוא ישב ובכה ,וכששאלוהו על כך ,אמר" :היה לי צד שכיון שמאוד קצצו ,או שהניח קודם את הסכך ואח"כ עשה את הדפנות ,או שעשה את הסוכה תחת הגג של הגשמים
קר אני לא יבוא לבית הכנסת להתפלל ונזכרתי אח"כ מה שהיה בילדותי שהייתי ברוסיה והיה שם קור ואח"כ פתחו ,בכל אלו יש לו לנענע את הסכך לאחר קציצת האילן ,או בניית הדפנות ,או הסרת הכיסוי,
גדול ואבא לא היה לו מה לשלם למלמד והוא שבר את תנור הלבנים שהיה בבית ומכרו והביא דמיו וכתבו בספרים ("קיצור שולחן ערוך" – "בן איש חי" ועוד) שאף שסוגר באמצע החג את הסוכה מפני
למלמד ,וכל בני הבית קפאו מקור כל אותו החורף העיקר שיעקב דוד עוסק בתורה ,ואני לא יבכה שהיה הגשמים וכדו' ,הרי שאינו צריך לנענע את הסכך כי כל העניין של" :תעשה ולא מן העשוי" כשמו כן הוא
לי הוו"א שלא לבוא להתפלל על כזה אבא שמסר נפשו בשבילי"? ורואים עוד מזה שכזה אבא שהשקיע והוא שייך רק בשעת העשייה ,וידוע שגם בציצית נאמר דין זה של" :תעשה ולא מן העשוי" ,ופשוט וברור
בחינוך בנו במסירות נפש זוכה לכזה בן שהאיר עיניהם של ישראל ,זיע"א. שאם עשה ציצית והיא כשרה ואח"כ הניח אותה בשלימות בתוך ניילון וכדו' כנהוג ,פשיטא שהיא כשרה
כעת נעסוק בפלפול ,אגדות ,והלכות בעז"ה: כיון שעשה אותה כהוגן ,וכן בסוכה חשבינן ליה כאילו הניח את הסוכה הכשרה בתוך ניילון ,שהרי בשעת
צדקה לעשירים ,עבודת יום הכיפורים בכל השנה. א. העשייה היא הייתה כשרה ,ושאל הבה"ח דוד ישראלי שיחי' :מה הדין אדם שהכין סוכה והגג היה פתוח
היום דיברתי בלימוד עם הגה"ח ר' אליהו רוזנבוים שליט"א מחשובי חסידי גור והא פלפל עמי על מה אמנם היא נשארה כך סגורה עד לשנה הבאה האם בשנה הבאה הוא צריך לנענע את הסכך? והשבתי :כיון
שד יבר השבוע כ"ק האדמו"ר מטולנא שליט"א מירושלים בשיעורו והוא אמר שהוא ימשיך בזה בשבוע שפוסקים להלכה כב"ה ולא כב"ש (במשנה סוכה) בדין סוכה ישנה" :כל שעשאה לשם סוכה אפילו
הבא בעז"ה ,אך זה פלפול יפה ומעניין :מה הדין לתת לאיש עשיר שצריך כעת צדקה ,האם מקיימים מתחילת השנה כשרה" ,ממילא רק בשעת העשייה צריך שתהיה הסוכה כשרה ,ואח"כ גם אם סגר אותה
בעשיר מצוות צדקה או שלא? ויש גמרא סוכה (מ"ט ):שמשמע שם שצדקה היא לעשירים ולא לעניים, פעמים רבות מפני הגשמים אין ז ה מזיק כלל ,והטעם כנ"ל כיון שבשעת העשייה היא הייתה כשרה,
וכן איתא שם שהצדקה היא לפי הגמילות חסדים שבה ,עיי"ש ,ובגמרא כתובות איתא שיש לתת לעני בן וממילא אינו צריך לנענע את הסכך בשנה הבאה באופן שבשעת העשייה היה הגג פתוח( ,כן למדתי ביום
טובים סוס לרכב עליו ועבד לרוץ לפניו ,ובפשטות העניין הוא כי הוא הורגל בכך ,וכעת הוא עני ואין לו היארצייט עם החברותא ידידי הבה"ח מגידו קלאר שיחי' במשניות מסכת גיטין ,ואכמ"ל) ,כמו"כ זכיתי
200זוז ,וכן בסוגיות של צדקה בריש הגמ' ב"ב איתא" :הנותן צדקה לעני מתברך בו' ברכות והמפייסו לעשות כאן בכולל סיומ י מסכתות תענית והוריות לעי"נ בהשתתפות רבים ביום היארצייט ,כמו"כ הגיע
(ומשמע שמפייסו אף אם לא נתן לו – עי' בתוס' שם) מתברך בי"א ברכות" ,ומשמע שלעני דווקא, לכאן לישיבה ביום היארצייט בערב הגאון ר' יהושע איכנשטיין שליט"א ר"י "יד אהרן" למסור שיחה
ובמשנה פאה מבואר שעשיר שהולך בדרך ואין לו כרגע מה לאכול אף שיש לו בביתו מותר לו לקחת מן וברכני בחמימות רבה במאור פנים ולחיצת יד ,והוא הביא בשיחתו שהעניין הגדול בראש השנה הוא
הצדקה ,ונחלקו שם תנאים האם הוא צריך להחזיר לצדקה כשהוא חוזר לביתו ,שהרי יש לו באמת 200 לקיים" :ואהבת לרעך כמוך" ,כמו"כ היה אתמול בסיום היארצייט שלה ווארט לנינה הוא אחייני היקר
זוז בביתו ,ומה שהוא אוכל כעת מן הצדקה זה כיון שאין לו כרגע ,ומה יעזור לו מה שיש לו בביתו ,והנידון הבה"ח שלמה זלמן ארלנגר שיחי' מבחירי ישיבת "תורת זאב" (סולוביציק) בעיר מודיעין עלית עם
הנ"ל זה בעני שכעת אין לו ,או שהוא קמצן ר"ל שזה חולי לכל דבר ל"ע ,ובאמת נראה שאפשר לתת לו משפחת נוסבוים הנכבדה שיחי' והייתי שם ודיברו שם החברים ואחד שיבח אותו הרבה ,ואמרתי לו
צדקה כי ס"ס אין לו מה לאכול ,וכן משמע בספר "החינוך" שכתב (במצוות צדקה) שהיא נוהגת בין ולמחותן שיחי' שאם אחד משבח את השני זה סימן שהוא עצמו מתוקן ומשובח ,ומדוע? כי אמרו חז"ל
לעשירים ובין לעניים ,ובפשטות הגמרא בסוכה זה שבמציאות בדרך כלל הצדקה היא לעניים כי עשירים (קידושין פ' עשרה יוחסין) " :הפוסל במומו פוסל" ,וידוע מה שהביא רש"י מחז"ל על הפסוק (כי תשא):
בדרך כלל אינם צריכים ,עוד הוא הביא פלפול נפלא :לגבי יום כיפור שאנחנו מתקרבים אליו ב"ה "נוצר חסד לאלפים" – "מידה טובה מרובה ממידת פורענות פי חמש מאות" ,ושמעתי פעם בשיחה ממגיד
שאמרה התורה (אחרי) שיש לעשות את כל הסדר הידוע כגון" :הבאת הקרבנות ,השעיר לעזאזל ,הקטרת המשרים הרב שלמה לוינשטיין שליט"א שביאר בזה עפ"י משל שבעצם הוא מעשים שבכל יום :אנשים
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
הל' ברכות – שינוי מקום – אכל לחם וכיוון לעלות לקומה למעלה אך לא כיוון לצאת לחוץ י. הקטורת לפני ולפנים ,ועוד ,וכתוב (שם)" :אחת בשנה" ,והנידון הוא :האם ביום כיפור זה חובה וכל
ויצא. השנה זה רשות ,כי לא מוזכר מפורש שם שזה דווקא ביום כיפור ,אלא שבסוף כתוב שביום כיפור זה
עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת :בחור אחד בישיבה התחיל לאכול סעודת פת חובה ,והביא בשם רבינו הגר"א זיע"א ש סובר שבאמת יכול היה הכהן גדול לעשות כן כל השנה רק שזה
בחדר האוכל וכיוון להמשיך למעלה אך לא כיוון לצאת לחוץ ויצא לחוץ ,האם יש לו לברך שנית ברכה רשות ,ואף יכול היה להיכנס לפני ולפנים ולהקטיר קטורת ,ומזה למד הרה"ק בעל "בית ישראל" מגור
ראשונה? והשבתיו :מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קע"ח ס"א ועוד) שאדם שאכל כזית פת אף אם הלך זיע"א שכשמו שהכהן גדול יכול היה להיכנס באמצע השנה ולכפר ,כן יכול כל אדם להיטהר יום אחד
למקום אחר כיון שהוא צריך לחזור ולברך ברכת המזון במקומו ממילא הוא נקבע שם ,ואין לו לחזור באמצע השנה ולקדש עצמו הרבה והוא במעלת יום הכיפורים אף באמצע השנה! (כך הוא כותב בספרו
ולברך שנית ברכה ראשונה ,ואף שלכתחילה ראוי לכוון שיוצא או שממשיך במקום אחר ,בדיעבד בכל גווני הנ"ל) ,והוא הביא דבר נפלא ששאלו פעם את מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל" :האם הכהן גדול עשה כן
לאחר שאכל כזית פת אינו חוזר ומברך שנית אף כשהלך למקום אחר או בחוץ ממש וחזר ,וכנ"ל. ונכנס עוד פעמים בשנה"? והשיב מרן זצוק"ל" :ביום כיפור שזה חובה הוא עשה כן! ובשאר ימות השנה
יא .הל' לבישת טלית בימים נוראים לבחור ,עד מתי זמן הסליחות? שאי"ז חובה אלא רשו ת הוא ישב ועסק בתורה כיון שהיא חשובה יותר מאשר העבודה"! ,..והבאתי
עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח משה מאיר דנדרוביץ שיחי' מבחירי ישיבת "קמניץ" :הרבה ראיה לדבריו מהגמ' בכמה דוכתי שדרשו חז"ל על הפסוק (משלי)" :יקרה היא מפנינים" – "יותר מכהן
בחורים רוצים ללבוש טלית בתפילות ר"ה ויוהכ"פ או מפני הצינה או בשביל יותר לכוון ,והשאלה :האם גדול שנכנס לפני ולפנים" ,והיינו התורה ,וזה נורא!
ראוי לעשות כן? והשבתיו :כתב במ"ב (הל' ציצית) בשם רבינו המהרי"ל זיע"א [מגדולי רבותינו גמרא בבא מציעא – המשנה מדעת בעל הבית האם הוי כגזלן? ב.
הקדמונים ומאבות מנהגי אשכנז] שאין לבחור ללבוש טלית ,ודרש מזה הפסוקים (כי תצא)" :גדילים השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הגמרא בבא מציעא (ע"ח):
תעשה לך" וסמיך ליה" :כי יקח איש אשה" ,ולכן אני מורה תמיד שמי שלא לובש בכל השנה לא ילבש שעוסקת בדברי המשנה (שם ).שדיברתי עליה בשבוע שעבר ועוד מה הדין אדם ששכר בהמה על מנת
טלית גם בימים אלו ,ולא ישנה מנהגו ,אמנם ,אין אני מוחה במי שעושה כן ,ומה שהוא שאל :עד איזה להוליכה בהר והוליכה בבקעה ולהיפך ,והגמ' כאן שואלת סתירה מהרישא לסיפא ,שברישא הוא חייב
שעה ביום אפשר לומר סליחות? השבתיו :עד השקיעה אפשר לומר סליחות! וכנ"ל. בכל גווני היות והוא שינה ,ואומרת הגמ' שהרישא הולכת לדעת ר' מאיר שסובר :שכל המשנה מדעת בעל
הל' תענית וסליחות – תענית ביום א' דסליחות כשלא קיבלו במנחה ביום לפני. יב. הבית הוא כגזלן ,והגמרא מביאה ארבע מקומות שנראה מהם שר' מאמר סובר כן ודוחה חלק מהם :א.
עוד התקשר אלי אלמוני שיחי' ביום א' דסליחות בבוקר ושאלו היא :יש מנהג עתיק להתענות ביום א' המשנה שלנו גבי בהמה ,ב .משנה במסכת ב"ק (פ' הגוזל עצים) שאומר שם ר' מאיר שאדם שהביא צמר
דסליחות ,ואנ י נוהג כן בדרך כלל אך שכחתי לקבל את התענית במנחה ביום לפני כנהוג ,האם יהיה לי דין לצבאי על מנת שיצבע לו אותו לבן והוא צבע לו אדום וכדו' שהוא צריך לתת לו את דמי כל הצמר ,כיון
תענית אם אני יתענה? והשבתיו :מבואר בשו"ע ובפוסקים (הל' תענית) עפ"י הגמ' תענית שאם לא קיבל שהוא שינה [ ,והרב שליט"א הביא בדברי הגמרא הזאת ג' דעות האם קנין של שינוי (שבזה הגמ' עוסקת
התענית בעת מנחה שביום לפני התענית אינה תענית ,מלבד תענית ציבור שכולם נוהגים בה וכגון :צום שם בב"ק) שייך דווקא בגזלן או בכל מי שקנה בשינוי וכגון :האומן הנ"ל :א .דעת הגאון ר' אלחנן וסרמן
גדליה ,וכדו' שהם תעניות מדברי סופרים ,יתר על כן ראיתי ממרנן הגרי"ש אלישיב והגרי"י פישר זצוק"ל הי"ד שלאו דווקא בגזלן ,אמנם בגזלן היות ויש לו חיוב השבה זה גורם לקניין זה ,ב .דעת הגאון
זצוק"ל שכם התענית שמוזכרת בשו"ע (הל' ער"ה) שמקורה במדרש שנהגו להתענות בערב ר"ה עד ר' איצל'ה בלאזר זצוק"ל (בספרו "פרי יצחק") שזה שייך דווקא בגזלן ,כי זה גזירת הכתוב בו ,וקשה
חצות ,או עד מנחה גדולה ,אם לא קיבלה ביום לפני אינה תענית ,שהרי הרבה לא מתענים בה ,וכמדומה עליו מסוגי' דידן ועוד ,ג .דעת הגאון ר' נחום פרצוביץ זצוק"ל שלאו דווקא בגזלן אלא בכל מי שעשה
שלא נהגו לקבלה ,אך עכ"פ תענית זו דיום א' דסליחות שהשתכחה כמעט לגמרי פשוט שיש לקבלה ביום שינוי ,והשינוי הוא עתם הקניין שלו ,ולא כר"א וכר"א ,והבן] ,ג .ברייתא שאומרת" :מגבת פורים
שלפניה בעת תפילת המנחה ולכן אם לא קיבלה אין לה דין תענית. לפורים" ,והיינו שאם הביאו לגבאי הצדקה כסף לחלק לעניים לצורך פורים אין להם לשנות מזה אף
לצורך קניית רצועה לנעליו ,עיי"ש ,ד .ברייתא שאומרת שאין לעני לשנות מצדקה שקיבל לצורך דבר
הל' ר"ה – קידוש לפני מוסף. יג. מסוים ,והביא הרב שליט"א ביאור נפלא בכל זה מהגאון ר' זלמן סנדר כהנא שפירא זצוק"ל [אביו של
עוד שאלוני השבוע הרב משה גויטין שיחי' והיום בן דודי הרב שלמה זלמן ויספיש שיחי' מאשדוד: הגאון בעל "דבר אברהם" – הובא ב"זכר יצחק" ובקונטרס שהודפס ממנו בס"ס "דבר אברהם"] שאמר
השנה שחל יום א' דר"ה בשבת האם אפשר לעשות סעודה ראשונה של יום שבת בהפסקה שבין שחרית יסוד שאדם שמקדיש חפץ להקדש וכ דו' אף שהקדישו עדיין נשאר לו בעלות בחפץ זה לגבי כמה דברים,
למוסף? והשבתים :מבואר במ"ב (הל' מוסף) שלפני מוסף מותר לאכול פחות מכביצה ,וממילא שפיר יכול וכגון ההלכה שאם הוא רוצה לפדות אותו מיד ההקדש הוא יכול לפדות אותו בשווה פרוטה ,ואף כשהוא
לקיים סעודה זו בכביצה פת ,אמנם ,טוב יותר שיניחו שומר שיזכיר להם להתפלל מוסף וע"י שומר יכול דווה מנה ,וממילא גם כאן בברייתות אלו אף שהוא הביא את זה לגבאי או לעני נשאר לו עדיין בעלות
לאכול כמה שרוצה ,ושייך בזה גם דין" :רבים מדכרי אהדדי" ,ולכן אם כל בני הבית יזכירו זה לזה ג"כ מסוימת בזה ,והוא יכול לקבוע לאיזה צדקה זה ילך וכדו'.
שפיר דמי -ועי' מ"ב ריש סי' תרס"ט מש"כ בזה ,וכ"כ לי מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל במכתב לגבי
אכילה קודם מוסף ותקיעות" :יש מתירין בפחות מכביצה ויש מקילין ע"י שומר". ראש השנה – עשרה זיכרונות והבימה – עניין זכות התורה ,השופר עניינו תיקון הדיבורים ג.
הל' בשר ודגים שמן של דגים שבישלו בו מאכל פרווה ועירבוהו בבשר. יד. מהפה ,ולומר" :זכרנו" וכדו' בכוונה.
עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב משה חיים מחפוד שיחי' [נכד מרן הגר"ש שליט"א] :הניחו מאכל השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על עניין ראש השנה ונביא כמה
פרווה בתוך שמן שטיגנו בו דגים וערבוהו עם בשר האם הוא מותר באכילה? והשבתיו :בהל' דגים ובשר נקודות מדבריו :א .הוא הביא מהגאון ר' איזיק חבר זצוק"ל [מגדולי תלמידי רבינו חיים מוואלזי'ן
שהם משום סכנה לא מצאנו חומרות כמו לגבי בשר וחלב ,והנה ,גם לגבי בשר וחלב בכה"ג שנשאר רק זיע"א ,בהגהותיו לספר "מעלות התורה" לרבינו ר' אברהם אחי הגר"א זיע"א ,שאגב ,לפני שנים רבות
השמן של הבשר למשל והכניסו בתוכו מאכל פרווה הרי שהרב פוסקים כתבו שאי"צ להמתין ממנו שש אמר לי כ"ק מרן האדמו"ר מאמשינוב שלי ט"א שאם אני רוצה שיהיה לי התמדה ועלייה בתורה אני
שעות ,וכמו שהבאתי כבר פעם מידידנו היקר הרב שמואל פנחסי שליט"א ,ואכמ"ל ,ובדגים שלא ילמד את הספר "מעלות התורה" הנ"ל!] שביאר שמה שאנחנו אומרים בראש השנה עשרה זיכרונות
מחמרינן כולי האי וודאי שיש להקל טפי ,וכמו שמקילים שאין מחליפים לאחר אכיל דגים לפני הבשר את זה כנגד עשרת הדיברות וזה רומז על זכות התורה ,והיינו שבזכות התורה נזכה לישועות ויסור השטן
הכוסות ,הלחם ,והמפה ,וכמו בבשר וחלב ,ואף אין מקפידים שלא יהיו על אותו שולחן ,ולכן בדיעבד מלקטרג! ולכן כתבו הפוסקים שיש לתקוע ליד הבימה כדי להזכיר זכות התורה! וכן הוא עניין
המאכל מותר כיון שאין זה דגים אלא רק טעם ,ומה שכתב הט"ז שאין מועיל בזה ביטול בשישים הזיכרונות שע"י זכות התורה יעלה זיכרוננו לרצון לפני אדון כל! עוד הוא הביא מרבינו ה"שפת אמת"
ד"חמירא סכנתא מאיסורא" ,דחוהו האחרונים ,וכן אמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך זיע"א שביאר שעניין השופר שהוא קול בלי דיבור שהוא מגיע לתקן את כל הדיבורים האסורים
שליט"א שלא נהגו כמותו. שדיברו בכל ימי השנה ע"י קול של אהבה לה' יתברך היוצא מן הנשמה ללא מילים! עוד הוא הביא
מהגה"צ ר' נחום זאב זיו זיע"א בן הרה"צ ה"סבא מקלם" זיע"א שאמר" :אדם שמתפלל בימים
טו .הל' סליחות -סליחות ומעריב מי קודם?. נוראים ואינו מכוון באומרו" :זכרנו לחיים" וכדו' הרי שהוא רוצח! שאילו היה מאמין באמת שכל חייו
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח מוטי קוריץ שיחי' :האם מותר לומר סליחות לפני מעריב? והשבתיו :אין וחיי משפחתו לשנה הבאה תלויים בתפילו ת אלו היה מתחנן בהם הרבה ומבקש בכל ליבו על חייו וחיי
הם קשורים זה לזה ,ומעיקר הדין טוב להתפלל מעריב לפניהם ד"תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". בני ביתו"! והוא מה שהיה אומר לנו מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בשיחתו הידועה על ר' יצחק אלחנן
טז .הל' סליחות " -מכניסי רחמים" אמירתם ,ענית י"ג מידות מהחלון. זיע"א" :את מי רצח תי"? ועונים לו" :את עצמך"! וכאן זה גם את שאר בני ביתו ,ה"י ,ולכן יש לנו
עוד שאלוני הבה"ח שמחה לנט שיחי' והרב פרייס שיחי' :האם אומרים "מכניסי רחמים"? והשבתיו: להתחזק בזה הרבה.
כבר דנו בזה הגאונים ויש נוהגים לאמרם ,וכל אחד יעשה כמנהגו ,וישבו המנהג הרבה ,וכגון :אין אנחנו הל' תפילין – תפילין אחרי השקיעה בשכח. ד.
פונים למלאכים אלא מבקשים שלא יפריעו ,ועוד ,ומי שלא אומר אין לו לשיר את זה ג"כ ,עוד שאל הרב שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלם שיחי' בשם אחד ששאלו בבהלה רבה :עדיין לא הנחתי
פרייס שיחי' :האם מותר לענות י"ג מידות מן החלון עם הציבור? והשבתיו :מותר ,וכמו אמר יהא שמיה תפילין ועברה השקיעה האם אני יכול להניח עדיין? והאם אני יברך? והשבתיו להשיבו :יש לו להניח
רבה ,וכדו' ובלבד שלא יפסיק בינו לציבור דבר לכלוך ,וכגון :ביוב וכדו'. תפילין בלא ברכה ,דסב"ל ,ועד זמן ר"ת זה יותר מהודר ולכן יש לו להזדרז ,וגם כשעבר זמן זה יניח בלי
הל' שבת – מקרר שהוציאו ממנו את המנורה. יז. ברכה ,וכמו שהבאתי כבר בשם הגר"נ קופשיץ שליט"א ,ויזהר שלא יגיע לידי מצב זה שהוא בדיעבד
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אלעזר רובל שיחי' :מקרר שהוציאו ממנו את המנורה האם מותר לפתוח גדול ,ויש להתחזק בזה הרבה.
דלתו בשבת? והשבתי :זה תלוי במחלוקת מרנן החזו"א והגרש"ז זצוק"ל לגבי איסור חשמל בשבת ,והיות הל' השבת אבדה – כסף שנמצא בחנות גדולה ,סופר וכדו'. ה.
ושניהם חששו זה לזה ,לכן יש להחמיר ולנתק את החשמל מהמנורה ,כי אף שמבעיר אין כאן עכ"פ פתיחת עוד שאל אותי השבוע בן דודי היקר ר' יצחק יעקב סנדר שיחי' :אדם שמצא כסף במכולת או בסופר בצד
מעגל וסגירתו יש כאן ,וזה חשש בונה ( ,ומה ששאלו הבה"ח יעקב משה סילבר ,יהודה יעקובסון ,ולדמן של האנשים והדלפק גדול וארוך ,האם אמרי' בזה שזה של האנשים או של החנות? והשבתיו :מבואר
שיחי' על מקררים של היום ,יש לבד וק כל אחד לחודו כי יש בהם הרבה שכלולים). במשנה בבא מציעא (פ' אלו מציאות)" :מצא מעות מן החנווני ולפנים של החנווני מהחנווני ולחוץ הרי
יח .הל' סליחות – פסוקי הארמית ביחיד. אלו שלו" שמחזיקים שמחוץ למקום החנווני א ף שזה שטח פרטי זה של האנשים המסתובבים שם ,והוי
עוד שאל אותי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות :האם מותר לומר את פסוקי הארמית שבסליחות כרה"ר ומתייאש כדאמר רב יצחק (שם)" :אדם עשוי למשמש בכיסוי בכל שעה ושעה" ,וממילא הרי אלו
ביחיד? והשבתיו :מבואר בגמרא שבת (י"ב) שאין להתפלל בארמית כי אין המלאכים מבינים ארמית, שלו ,ולא מצאנו חילוק בין דלפק גדול לקטן אלא כל שהכסף נמצא מחוץ למקום המוכר מניחים שהוא של
אמנם בציבור מותר כי אין הקב"ה מואס תפילת הציבור ,וכתב בספר "הליכות שלמה" ממרן הגרש"ז האנשים שמחוץ לקופה וא"כ הרי אלו שלו.
אויערבאך זצוק"ל שאם עדיין חלק מן הציבור אומרים מותר לאומרם ,ונ"ל כללית שאין זה איסור ,אלא
שהתפילה לא עולה. הל' קריאת שמע – נמצא באמצע פסוקי דזמרה ורואה שהולך לעבור זמן ק"ש ,ומה הדין ו.
בזמן ק"ש של המג"א.
יט .הל' שבת – שנים מקרא ואחד תרגום תחילת זמנם. עוד שאלו השבוע רבים על הל' ק"ש ביניהם הבה"ח ישי קורלנסקי שיחי' ועוד ,ונביא שאלה מעניינת
עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב משה שניידר שיחי' מג .המורה עפולה :מתי מתחיל זמן אמירת שנים ששאל אותי בשב"ק הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי' :אדם שנמצא באמצע פסוקי דזמרה והוא רואה
מקרא ואחד תרגום? והשבתיו :משבת בצהריים שאז קוראים את הפרשה הבאה ,ונחלקו הפוסקים [ראה שהולך לעבור זמן ק"ש והוא עדיין לא קרא ק"ש האם הוא יפסיק ויאמר ק"ש? ומה הדין בזמן ק"ש של
"הליכות שלמה" ועוד] האם זה מתי שהוא קרא את הפרשה הב אה ואפילו בזמן מנחה גדולה או מתי המג"א? והשבתיו :פשיטא שמצוות ק"ש בזמנה שהיא מן התורה דוחה את ההפסק בפסוקי דזמרה ,ויש
שכולם כבר קוראים וכגון מסעודה שלישית ,ולכן המובחר הוא להמתין לערב ומאז וודאי שלכתחילה לו לעצור באמצע ולקרוא ק"ש ,וטוב לעשות את זה בין הפרקים באם הוא יכול ,ואם לא יקרא ק"ש אפילו
יהיה מותר להתחיל שמו"ת של שבוע הבא( ,ועי' בספרי "דברי מאיר" פי"ג בהערה מה שאמר לי מרן בין פסוק לפסוק ,דלא גרע מאמן שעונה שם ,ולגבי ק"ש של המג"א תלוי האם הוא מקפיד כמותו ,דאם
הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בעת שקרא פרק זה שמרן ה"חזון אי ש" זיע"א אמר לו שמה שמובא בתוס' הוא מקפיד על זמן ק"ש של המג"א הרי שההלכה היא כנ"ל.
(ברכות ח' ):שרבי ציווה את בניו שלא לאכול סעודת שבת עד שגומרים שמו"ת ,זה מיירי על סעודה
שלישית ,וזה תואם לדברים הנ"ל ,כי אח"כ מתחילה כבר לכו"ע הפרשה הבאה כיון שקראו אותה כולם, גנב מהוריו ואינו יודע מה לעשות. ז.
והפוסקים האחרים יסברו כהמ"ב שזה הולך על סעודת היום ,כיון שאח"כ כבר מתפללים מנחה גדולה עוד שאל אותי השבוע בחור חשוב החפץ בעילום שמו :גנבתי הרבה פעמים כסף מהורי בלי ידיעתם,
וקוראים הפרשה הבאה ,והבן ,ואף שמבואר בשו"ע (סי' רפ"ט) שמועיל להשלימה גם אח"כ ,עכ"פ אי"ז ואינני יודע איזה סכום זה היה כי בכל פעם נטלתי מעט ,וחפץ אני להתוודות ולבקש מהם מחילה ,אך אני
לכתחילה ,עיי"ש). מתבייש לעשות כן( ,כך הוא שאל אותי ודמעות נצצו בעיניו) ,והשבתיו :וודאי שלא כהוגן עשית ,אך כל
דבר יש לו תשובה ,והנה ,הגונב מאד ם רגיל פשיטא שיש לו להחזיר לו את כל הכסף ,אמנם סביר להניח
הל' סליחות -סליחות או ותיקין. כ. שההורים ימחלו ,כי אבא תמיד מוחל ,ואת זה אנחנו מבקשים כעת בימי הרחמים והרצון שאבא שבשמים
עוד שאל השבוע ידידי הרב יהודה ביל שיחי' מנוי יורק [דרך ידידינו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני ימחל לנו ,ולכן יש לו לגשת להוריו ולבקש מהם מחילה ו"מודה ועוזב ירוחם" ,ופשוט בעיני שימחלו לו ,כי
שיחי'] :אדם שיש לו שני אפשרויות או להתפלל בנץ כותיקין או לומר אז סליחות מה יעדיף? והשבתיו: אבא תמיד אוהב לתת לבנו כסף ,ושיהיה לבנו רק טוב.
פשיטא שיתפלל נץ כותיקין ויאמר סליחות או לפני כן או חרי כן ,שהרי סליחות הוא מנהג ובכל שעה הוא
טוב ,לעומת תפילת ותיקין שהיא מעיקרה דדינה ,ופשוט. הל' שבת – פותחן בקבוקים שיש בו גם מצית מה דינו בטלטול בשבת? ח.
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות! "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,כתיבה וחתימה עוד שאלו אותי השבוע הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' והבה"ח ליף שיחי' :יש פותחן שיש בו מצית ג"כ
טובה! שנה טובה ומתוקה! אמן! והשאלה :האם מותר לפתוח בו בקבוקים בשבת ולטלטלו או שאמרי' שכולו נעשה מוקצה? והשבתים:
מבואר בשו"ע (סי' ש"ח ס"ג) שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו ,ממילא מותר
כ"ק האדמורי"ם מקופיטשניץ וסטראפקוב שליט"א ברכוני בברכת השנים בחמימות רבה ובמאור פנים לטלטל כלי זה לצורך פתיחת בקבוקים דלא גרע משאר כלי שמלאכתו לאיסור ,ולפי שכתב רבינו הקדוש
ובלחיצת יד אור ליום ה' כ"ח אלול תשפ"ו. ה"חפץ חיים" שהשבוע ביום כ"ד אלול היה היארצייט שלו (נפטר בשנת תרצ"ג – לפני 93שנה) במ"ב
הגאונים ר' יצחק זר ומו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכוני אור ליום ו' כ"ט אלול (שם) והוא לא מביא את זה בשם אף אחד אלא הוא למד את זה מדברי הגמ' בסוגי' דר' אליעזר דמקלות,
תשפ"ו בברכת השנים במאור פנים. עיי"ש בשעה"צ שכל ההיתר בזה הוא רק כשאין לו כלי אחר של היתר ,וכגון :אם יש לו פותחן של אגוזים
כ"ק האדמורי"ם מסוכטשוב וראדזין בית וגן שליט"א ברכוני אור ליום ב' דר"ה תשפ"ז בחמימות רבה לא ייקח פטיש של איסור אלא פותחן ,וכל ההיתר נאמר שאין ,גם כאן אם אין להם פותחן אחר גם להמ"ב
ובמאור פנים ולחיצת יד בברכת השנים. יהיה מותר להשתמש בזה לשימוש של היתר ,והיינו לפתיחת הבקבוקים ,מן הראוי לציין כאן עוד דבר
הוספות ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי אור ליום ג' ד' תשרי תשפ"ז :הדברים מעניין שמובא במ"ב (שם) שבכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר ,הרי שמסתכלים אחרי החשיבות שהאדם
נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: מחשיב בכלי ,ואם מחשיב יותר את ההיתר הרי שכל הכלי נקרא של היתר ,ואם מחשיב את האיסור הרי
א .בעניין פטירת הרב כהנמן זצוק"ל והרב אליהו לופייאן זצוק"ל – יש לציין שהם נפטרו לפני 56ו- שכל הכלי הולך אחר האיסור ,לפי שכל דבר נידון אחרי רובו ,וממילא אנשים שאין להם שימוש באש וכגון
57שנה[ ,ולא 46ו 47 -כפי שצוין]. שאינם מעשנים ,וכדו' הרי שבשבילם זה כלי גמור של היתר ,ומותר בטלטול ולא צריך להגיע לכל הנ"ל.
ב .בעניין הרב מפוניבז' זצוק"ל – יש להוסיף עוד בשם אמי שתחי' שהוא קרא ל"בתי אבות" בשמם הל' סליחות לפני חצות ,סליחות ביחיד. ט.
הזה כדי שהם יתרכזו בעתיד שלהם שהם יהיו אבות ויבנו בתים. עוד שאל אותי השבוע הבה"ח יעקב משה סילבר שיחי' :מה הדין לומר סליחות קודם חצות? והשבתי:
ג .בעניין הווארט של הרב כהנא שליט"א על הפסוק בקהלת – יש לציין שלא צוין פסוק. במ"ב כתב עפ"י סוד שאין לומר שום סליחות קודם חצות ,והיינו לא רק י"ג מידות אלא כלום ,וראיתי
שכתב הגאון ר' בן ציון קוק שליט"א בשם רבינו מרן הגריש"א זצוק"ל ("שואלין ודורשין") ש"אשרי"
ד .בעניין הר"ת של חודש אלול שרומזים על" :תשובה תפילה וצדקה" – שמעתי מהגאון ר' דוד ו"לך ה' הצדקה" כן אפשר לומר קודם חצות ,שזה שבח ואין זה בכלל סליחה ,ומרן הגר"מ פינשטיין
אברהם שליט"א בשם הגאון ר' אליהו מני זיע"א מחברון ובניו. זצוק"ל כותב בתשובה שבדוחק מותר לומר סליחות קודם חצות ,ובפרט לזקנים וחולים שקשה להם
ה .בעניין ה 41 -ימים של תשובה – יש להוסיף שיש שני ימים של ר"ח אלול והם ימי תשובה כבר להישאר ערים עד חצות ,או לקום מוקדם ,ואני מורה בזה תמיד כפי שכתב בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל
ודנים הפוסקים האם אומרים בהם" :לדוד" ,והם ה 41 -יום של התשובה. שאדם שקשה לו להיות ער עד מאוחר או לקום מוקדם ,יאמר סליחות בכל שעה משעות היום וכגון ב9 -
לגבי ברכת הסוכה לאחר האכילה בשכח – יש להוסיף :הברכה של" :לישב בסוכה" היא על עצם ו. בבוקר וכדו' ,ואם רוצה בעת רצון שיאמר בחצות היום ,אך בשום פנים לא לאומרם קודם חצות הלילה,
הקביעות בסוכה ,וממילא היות והוא יושב מחמת סעודה זה נקרא עדיין קביעות והוא יכול לברך והיינו שיאמר אותם בכל שעה משעות היום מלבד מהשקיעה עד חצות ,בסוד מצאנו בזה דברים נוראים
אף שגמר סעודתו ,ולגבי הברכה שבירך אחרי האכילה נראה הטעם כי ס"ס בירך על המאכל מזה. ונמצא שקלקולו גדול מתיקונו ר"ל ,מלבד בליל יום הכיפורים שבזה הסכימו כל הפוסקים וכן מנהג כל
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו ישראל שאומרים סליחות קודם חצות עם י"ג מידות ויש סוד בדבר! ואכמ"ל ,ולגבי מה שהוא שאל :מה
רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג' ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר הדין לומר סליחות ביחיד? והשבתי :כתבו הפוסקים שיכול לאו מרם ביחד ,אך לא יאמר י"ג מידות אלא
בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. באופן שקוראם כקורא בתורה ,וכן לא יאמר הפסוקים בארמית.
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
