רחשי לב · Rachashei Leiv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזינו – שבת שובה
ח' תשרי ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון ב'
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
9:05/9:45 8:11 6:42 לעיקוואוד
9:04/9:44 8:11 6:41 ברוקלין
8:52/9:29 7:57 6:05 ירושלים
8:54/9:30 7:54 6:20 בני ברק
8:53/9:30 7:55 6:13 אלעד
8:53/9:30 7:56 6:04 בית שמש
שבאמת אינה מוציאה אלא מיד מחשבת עבירה בלבד .והנה במדרש האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי.
(בראשית רבה י ,ט) הקשה מהו ויכל אלקים ביום השביעי אתמהה ,ופירש המ"כ ...ולזה ירמוז פסוק האזינו .כי נודע שיש חילוק בין לשון האזנה ללשון
וכי בשבת הי' עושה מלאכה והכתיב וישבות .ובאמת זהו אחד מן הדברים שמיעה ,כי לשון האזנה הוא שמיעת אוזן לבד מבלי שיכנסו הדברים בלב,
ששינו לתלמי המלך שכתבו ויכל ביום הששי .ותירצו ז"ל מה הי' העולם משא"כ לשון שמיעה הוא קבלת הלב מענין ושמעת ישראל ושמרת (דברים ו',
חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה ,וא"כ המנוחה והשביתה נקראו מעשה. ג) שהוא לשון צייתי ,ונודע ג"כ שארז"ל (ערכין טז עמוד ב) עד היכן תוכחה עד
ובזה יובן הלשון דמצ"ע לשבות ביום השבת ,שלכאו' מצ"ע היא קום ועשה, קללה ,דהיינו שמתחלה אומר דברי מוסר רכים ואח"כ דברים קשים עד
והשביתה היא העדר העשי' ,אך באשר הנחילנו הש"י יום מנוחתו למנוחה, שיקללוהו ,ואולם מי שהוא שפל רוח יעשו בו רושם דברי מוסר גם אם
וכמו שנקרא בשביתת מעשה ,בראשית מעשה ,כן נמי נקרא בשביתת יום יאמרם בנחת ,משא"כ המתגאה אפילו דברים קשים לא יעשו בו רושם,
השבת מעשה .ויובנו הדברים עפי"מ דאי' בש"ס קידושין שם שאני מחשבה אדרבא ,והתקצף וקלל.
דטומאה דכמעשה דמיא ,וידיעת הפכים אחד כ"כ להבדיל בין קדושה ולזה אמר האזינו השמים ואדברה ,ר"ל מי שהוא בחינת השמים ,דהיינו רם
לטומאה נקראת קדושת שבת מעשה ,ועוד כמו שאמרו ז"ל (תמורה ג עמוד ב) ומתגאה ,לא יהיה בו רק האזנה שישמע באזנו לבד אבל לא יציית אותי
לא תתני מימר דבדיבורו אתעביד מעשה וברש"י שעושה מחולין קדשים, אפילו אם אדברה דהיינו לשון דיבור המורה על דברים קשים ,אכן בשביל
כ"כ שבת שהיא קודש ואמרינן מקדש השבת וישראל נחשב מעשה. זה לא אמנע מלדבר את דברי ,כי ותשמע הארץ אמרי פי ,ר"ל מי שהוא
הרה"ק בעל השם משמואל זי"ע ,שבת תשובה שנת תרע"ג בחינת ארץ ,דהיינו שהוא שפל בדעתו הוא יציית לי אפילו אמרי פי דהיינו
לשבת שובה. דברים רכים .ואמר נגד ב' מיני האנשים הללו ,על מין הראשון אמר יערוף
עוד בליל ש"ק שבת שובה ,דיבר מענין ר"ה ועשי"ת ,כי העיקר הוא מקודם כמטר לקחי ,ר"ל אותם הגאים יהרגום דיבורים שלי כמטר סוחף כי נעשה
לקבל היראה ,וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ,ואח"כ משוגג מזיד ,אבל איני חושש לזה ,כי על מין השני תזל כטל אמרתי ,כטל
ונותנים באהבה רשות זה לזה .וע"ד האמת הוא בחינת שמאלו תחת לראשי הזה שאינו עושה רע לשום בריה כך לאותן השפלים בדעתם דברי ייטיבו
וימינו תחבקני .ועפ"י פשוט צריך לירא ביותר מיום הדין הזה שהקב"ה חוקר להם כי יכנסו בלבבם ויעשו פרי לשוב אל ה' וירחמהו...
כל מעשי ב"א ושורשם .והעצה לזה לחשוב בעצמו חשבון מעשיו. ערבי נחל בתו"ד
ולהתחרט עליהם .ואז לא ידקדק השי"ת אחריו כמאמר דהמע"ה .און אם שאל אביך ויגדך.
ראיתי בלבי לא ישמע ה' כלומר אינו שומע ואינו חושש להם כלל. אם אתה מבקש מהקב"ה כבן אל אב ,ואתה מרצהו ,טאטע טאטע העלף
הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע ,בית אהרן מיר ,אז ויגדך ,לשון המשכה ,ימשוך אותך אליו.
הכנה ליום הקדוש. הרה"ק בעל האמרי חיים מוויזניץ זי"ע ,אמרי חיים ליקוטים
...יוהכ"פ דבר טוב למאוד ,יום סליחה וכפרה ,לא היו ימים טובים לישראל שבת תשובה.
ביוהכ"פ (סוף תענית) אין לנו דבר טוב ממנו ,אם היינו עושים ההכנה הראויה יש ליתן טעם למה נקראת שבת תשובה ,ומאי אולמא מכל ימי התשובה.
לתיקון דרכינו ,כי יוהכ"פ מכפר עם התשובה -היא עזיבת החטא -אכן גם ונראה דהנה לכאורה יש להבין איך יכול החוטא לתקן חטא שבמעשה ע"י
המעט טוב מאוד ,אין ערוך לה בעניני התבל ,לראות לכל הפחות שתהי' תשובה שהיא בהרהור הלב ובוידוי פה ,הלוא אין מחשבה ודיבור מוציאין
איזה קבלת על להבא ביוהכ"פ .ואין לנו מסחור הנושא פרי ריוח ,כמו מיד מעשה כבש"ס קידושין (דף נט) ,ובשלמא תשובה מאהבה שהזדונות
לעשות הכנה בלימוד המוסרי ,ולהתכונן להטיב דרכיו ,עד אשר יבא לאיזה נעשו כזכיות ,יש לומר דזה איננו נחשב הוצאה מיד מעשה ,שהרי אינו
קבלה להבא ביוהכ"פ ,ובכל בחינה קטנה שבקטנות ,אשר יכין האדם את מבטל את המעשה והמעשה נשאר לזכות ,אבל תשובה מיראה שאין
עצמו ,להגדיל בחינת יום הכפורים שלו ,אין ערוך ואין די באר הצלחת הזדונות נעשים כזכיות וצריך לביטול המעשה ,איך תועיל במחשבה
נפשו להנצל מצרות רבות ונצורות ואין לנו ריוח גדול מזה. ודיבור .וגם יש להבין הענין דתשובה מיראה הזדונות נעשים כשגגות ,ממ"נ
...הלא בצרכי הגוף ,איך יעמול האדם הקשה יום ,להשיג מה לצרכי גופו אי מועילה התשובה יחשב החטא כלא הי' כלל ,ומהו ענין דנשאר כשגגות.
אם כי מצער היא ,ואיך לא יכבד לפני האדם להתעמל בעת דכאו ביסורים ונראה דהנה אמרו ז"ל (אבות פרק ד) עבירה גוררת עבירה ,וא"כ לעולם
ר"ל ,לחפש ולראות להקל מחלתו ,ומדוע לא נעשה כה לנפשינו ,לראות בחטאים שאח"כ חשובים כאנוסים או שוגגין ,ועל כרחך דעיקר התשובה
לכה"פ לקיים המצות הקלות לפנינו לקיימם ,ולהשמר מהעבירה בבחינה צריכה להיות על חטא הראשון שממנו נסתעפו שאר החטאים ,וכבר דברנו
הקלה ,אשר תצילנו מיסורים קשים ומרים ר"ל ,ובזה אין מקום ליאוש לפני מזה .ולפי"ז כל חטא הרי לעולם קדמה מחשבת החטא ,והרהורי עבירה
האדם ,אם ישים לבו ונפשו להשגיח בהנהגת צרכי הגוף ,להשתמש בה קשים מעבירה ,וממילא גוררין את מעשה העבירה ,וא"כ לעולם בכל
בצרכי הנפש ,אכן מהתשוקה והחיפוש לקיים המצות בשלימותם ,הן לימוד מעשה החטא הרי הוא כאנוס ושוגג ,וע"כ יובן דכשעושה תשובה על
התורה וכיוצא ,ולהשמר מהעבירות לגמרי אל יניח ידו... מחשבת העבירה הקדומה ונתקן החטא שבמחשבה שוב לא נשאר אלא
הגה"צ ר' ישראל סלנטר זצ"ל ,אור ישראל מכתב ז בתו"ד כשוגג .ולפי"ז מיושב מה דמחשבת התשובה מוציאה מיד מעשה עבירה,
פסקי הלכות
מהלכות תפילות יום הכיפורים
א .טעה ואמר וחתמנו במנחה או שאמר וכתבנו בנעילה :טעה במנחה ואמר וחתמנו כמו בנעילה או שאמר וכתבנו בנעילה במקום וכתבנו אינו צריך לחזור
ולהתפלל (עי' שבה"ל ח"ד סי' י"ג דפשיטא שאם אמר במנחה וחתמנו שיצא דהרי עצם ההזכרה אינה מעכבת בתפילה ,ועי"ש בסי' נ"ד אות ח' שאם אמר וכתבנו בנעילה אי"ז נחשב להפסק ואי"צ לחזור ,וכ"כ
בדע"ת סי' תרכ"ג ס"ב).
ב .נרדם ולא התפלל נעילה האם צריך להשלים :נרדם מחמת חולשה ולא התפלל נעילה אין לה תשלומין (בפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ה כ' שיתפלל ערבית שתים אמנם
במחזיק ברכה להחיד"א סי' ק"ח סק"ג הביא מהרמ"ע באלפסי זוטא שאין תשלומין לנעילה כמו שאין תשלומין למוסף ,וכן משמע במאירי ריש פ"ד דברכות וברשב"א בתשו' ח"א סי' תמ"ז בטעם הג' שהובאו דבריו
ברשב"ץ ברכות כ"ו .שכ' דאין תשלומין למוסף כיון שהוא בא מחמת מאורע היום ולדבריהם ה"ה בנעילה ,ועי' בתורת חיים (פעסט) סי' ק"ח סקי"ג שהביא במסקנתו דברי החיד"א הנ"ל ולכן הכריע מרן זצ"ל בשבה"ל
ח"ד סי' י"ג ח"ה סי' ס"ז ח"ו סי' פ' שאין תשלומין לנעילה ,וע"ע באריכות בברורי הלכות הכא).
ג .נרדם ולא התפלל מנחה והתפלל נעילה האם צריך להשלים תפילת מנחה :נרדם ולא התפלל מנחה והתעורר בעת תפילת נעילה והתפלל נעילה ,ובמוצאי
יו"כ נזכר שלא התפלל מנחה יתפלל ערבית שתים כדי להשלים תפילת המנחה (עי' בשבה"ל ח"ד סי' י"ג דאף שאי"ז בתפילה הסמוכה מ"מ כיון שנעילה ומנחה מתפללים באותו זמן דינו כמי
שהתפלל מוסף ולא התפלל שחרית שמשלים במנחה ,ואעפ"כ אינו יכול להשלים כיון שבנעילה שהתפלל יצא יד"ח מנחה ולנעילה אין תשלומין ,אלא שבח"י סי' י"ז שאלה ה' הקשה השואל מפמ"ג סי' ק"ח משב"ז
סק"ה שכ' שיכול להשלים בערבית וכן משמע בחכמת שלמה סי' תרכ"ג ,ולכן כ' מרן זצ"ל שאיני אומר קבלו דעתי ודבריהם קודמים ועי' באריכות בברורי הלכות הכא).
ד .נרדם בעת תפילת מנחה והתעורר בזמן כזה שיש לו אפשרות להתפלל או מנחה או נעילה איזה תפילה יתפלל :נרדם בעת תפילת המנחה
והתעורר בשעה שכבר אין זמן להתפלל גם תפילת מנחה וגם תפילת נעילה ,יתפלל מנחה ,ולא יתפלל ערבית שתים שהרי אין תשלומין לנעילה (עי' שבה"ל ח"י סי' י"ג שאלה ה'
שאף שכשיתפלל נעילה יוכל להשלים מנחה וכמש"כ המג"א בסי' רפ"ו סוסק"ג שכשאין שהות להתפלל מנחה ומוסף יתפלל מוסף משום שלמנחה יש תשלומין הרי בדגול מרבבה שם ובצל"ח בברכות כ"ו .ד"ה ודע
ובבית מאיר בשו"ע שם השיגו מירושלמי שמפורש להדיא שיתפלל מנחה ונראה שסברתם משום שתמידין קודמין למוספין וא"כ כ"ש שמנחה קודמת לנעילה שהיא תפילה יתרה וגם במשנ"ב שם סקי"ג נוטה
בירורי הלכות לדעתם ודלא כמג"א וכמש"כ שם שרעק"א מיישב דברי המג"א בדוחק).
נרדם ביו"כ ולא התפלל מנחה ונעילה או שהתפלל רק נעילה האם צריך להשלימם בערבית של מוצאי יו"כ
נדבה בלילה. שאלה :נרדם מחמת חולשה ביו"כ בעת תפילת מנחה ,ולפני נעילה התעורר והתפלל רק
ועי' בשבה"ל ח"ה סי' ס"ז שהעיר לו ת"ח אחד מדברי הפמ"ג סי' ק"ח (משב"ז סק"ה) דיש נעילה ,האם צריך להשלים תפילת מנחה לאחר מעריב כדין מי שנאנס ולא התפלל
לנעילה תשלומין בלילה ,וכ' מרן זצ"ל דאף שבשעה שכ' דברי לא ראיתי דברי הפמ"ג מ"מ שמתפלל ב' פעמים בתפילה הסמוכה וכמבואר בשו"ע סי' ק"ח ,וכן אם מחמת חולשתו לא
להלכה עומד אני במקומי דאין לנעילה תשלומין בלילה ,דכ"כ במחזיק ברכה להחיד"א סי' התפלל גם תפילת נעילה ,או שהחסיר מלהתפלל רק תפילת נעילה ,האם צריך להשלים
ק"ח סק"ג בשם האלפסי זוטא להרמ"ע ,מוסף ליתיה בתשלומין שהוא אינו משלים ואין תפילת נעילה לאחר ערבית?
אחרים משלימין לו ונעילה הכי נמי ,אידי ואידי אינם מפסיקין בתשלומין לא משחרית תשובה :בשו"ת שבה"ל ח"ד סי' י"ג כ' מרן זצ"ל שביו"כ תשל"ח נשאל מאחד שהיה ישן
למנחה ולא ממנחה לערבית (אלא שמתוך דבריו משמע שאם התפלל נעילה ולא מנחה עליו מחמת חולשה בעת תפלת מנחה וניער משנתו לפני נעילה והתפלל תפילת נעילה ,ושאל
להשלים מנחה ולא כמש"כ בח"ד) ,וכן נראה מהמאירי בריש פ"ד דברכות שלאחר שדן בד' אם עליו להשלים את המנחה שהחסיר ולהתפלל ערבית שתים כדין מי שלא התפלל מנחה
הראשונים אם יש תשלומין למוסף כ' ומ"מ בראשונה מצאתי לקצת גאונים שאם עבר היום וכמבואר בשו"ע סי' ק"ח ס"ב ,או שכיון שביו"כ מתפללים נעילה בין מנחה למעריב אין לה
אין לה תשלומין שהמוסף עיקרו להזכרת קרבן ואין קרבן בלילה וכ"כ בכל תפילה הנוספת תשלומין ,דאין תשלומין רק בתפילה הסמוכה וכמבואר שם בשו"ע ס"ד ,וכ' שם מרן זצ"ל
מחמת מאורע שביום שאם עבר היום אין לה תשלומין שאין תשלומין אלא לתפילות דאי משום הא אי"ז מעכב שהרי כ' הפוסקים (מג"א שם סק"ו בשם נחלת צבי ופמ"ג בא"א,
הראויות לכל יום ,וכן נראה גם מהרשב"א בתשו' ח"א סי' תמ"ז שכ' ג' טעמים מדוע אין משנ"ב סקט"ו) שכשלא התפלל שחרית ביום שיש בו מוסף עליו להשלים תפילת שחרית
תשלומין למוסף ובטעם הג' כ' שכל תפילה הנוספת מחמת מאורע היום אין לה תשלומין בעת תפילת מנחה גם אם כבר התפלל מוסף ,וטעם הדבר (עי"ש בנחלת צבי סק"ו ופמ"ג א"א
שהרי לא נתקנה אלא מחמת הזכרת המאורע ובתשלומין אינו רשאי להזכיר מאורע היום, סק"ו) משום שכשמגיע זמן מנחה אפשר עדיין להתפלל מוסף ולכך נחשבת תפילת מנחה
ולדבריהם ה"ה לנעילה שהרי היא תפילה הנוספת מחמת מאורע היום. כתפילה הסמוכה לשחרית ורק כשעבר זמן התפילה הבאה וכגון משחרית למעריב אין
וע"ע בשבה"ל ח"ו סי' פ' שהשואל ר"ל שמתוס' ורא"ש בסוגיין דברכות כ"ו .משמע דלא יכולים להשלים ,וא"כ ה"ה בנעילה ומנחה אף שהם ב' תפילות מ"מ הם בזמן אחד דזמן
ס"ל להלכה כטעם הג' שכ' הרשב"א ,ונמצא דלשי' יש תשלומין לנעילה ,ועי"ש שדחה מרן נעילה הוא לפני שקעה"ח ומסיימה עד סוף שקיעה דהיינו צה"כ וכמבואר בסי' תרכ"ג ס"ב
זצ"ל ראיתו ,וסיים דגם לפי"ד כיון שהרשב"א מחזיק לעיקר לדרכו הג' וכן נקט המאירי וגם ומשנ"ב סק"ב ,ולענין מנחה פסק הרמ"א בסי' רל"ג סו"ס א' דזמנה בדיעבד עד סוף שקיעה
הרמ"ע והחיד"א ס"ל כן ,וכעת מצאתי שכן היא גם ד' בעל שו"ת תשב"ץ (שבחי' הרשב"ץ דהיינו צה"כ ,ולפי"ז יכול להשלים המנחה שהחסיר במעריב במוצאי יו"כ דנחשב כתפילה
לברכות כ"ו ).שלאחר שהביא תי' התוס' והרא"ש מדוע פשוט לגמ' שאין תשלומין למוסף הסמוכה (וכ"כ בפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ה) ,אלא שכ' מרן זצ"ל שצ"ע אם צריך בכלל
הביא תי' הג' של הרשב"א הנ"ל ,ושו"ר שבתורת חיים (פעסט) או"ח סי' ק"ח סקי"ג לאחר להשלים ,שהרי הנעילה דומה לגמרי במטבע שלה למנחה והיחיד מוסיף אתה הבדלת וכו'
שהביא דברי הפמ"ג הנ"ל מסיים במסקנתו עם דברי הרמ"ע והחיד"א ,ולאחר כ"ז לא ידעתי רק אחר סיום התפילה וכמבואר בטור סי' תרכ"ג ,ומה שאומרים חתמנו במקום כתבנו אינו
למה לא נכריע כדבריהם שאין תשלומין לנעילה ,וע"ע בח"י סי' י"ז שאלה ה' שכ' השואל שינוי עיקרי ,שהרי אם אמר במנחה חתמנו פשוט שיצא יד"ח (דעצם ההזכרה עצמה אינה
דבכה"ח סי' ק"ח סקי"ב וסי' תרכ"ג סקכ"ז הביא כן מעוד פוסקים ודלא כפמ"ג ,אלא שהעיר מעכבת) ,ולכן אם טעה בזמן תפילת מנחה והתפלל נעילה במקום מנחה ודאי יצא יד"ח
שם השואל שמהפמ"ג הנ"ל משמע דאם התפלל רק נעילה יצא יד"ח נעילה וצריך להשלים מנחה ולא נעילה ,דמנחה היא התפילה הג' ביו"כ ונעילה היא התפילה הד' (דהא קיי"ל כרב
תפילת מנחה ולא כמש"כ מרן זצ"ל שעולה לו למנחה ,וכן משמע בחכמת שלמה סי' תרכ"ג, יומא פ"ז :דהיא תפילה יתרה ויום הוא שנתחייב בד' תפילות) ,ומעתה י"ל דגם בנדו"ד יצא יד"ח
ולכאורה ההסבר בדבריהם הוא כיון שנתכוין לנעילה וכמש"כ התהל"ד סי' רס"ח אות י"א מנחה דאף שנתכוין לשם נעילה אי"ז חסרון בכוונת המצוה שהרי סו"ס נתכוין להתפלל
י"ב ובשו"ת שואל ומשיב קמא ח"ג סי' קע"א שכשהתכוון להתפלל תפילה אחרת ממה תפילת יו"כ בזמן התפילה השייך עכשיו וכיון שלא התפלל עדיין מנחה יצא יד"ח מנחה ,וגם
שהוא צריך להתפלל עכשיו נחשב הדבר לכוונה הפכית ואפי' למ"ד מצוות אי"צ כוונה לא בלא"ה בדרבנן קי"ל מצוות אי"צ כוונה וכמבואר בסי' ס' ומה שנתכוון לשם נעילה אי"ז
יצא יד"ח התפילה שצריך להתפלל עכשיו ,והשיב לו מרן זצ"ל דלעולם איני אומר קבלו נחשב לענ"ד כהיפך כוונה (וכעי"ז מצינו בר"ן סופ"ד דר"ה י"א .ד"ה ודאמרינן דכשהאריך בתקיעה
דעתי ומכ"ש אם נמצא בגדולי הפוסקים דלא כוותי ודבריהם קודמים. שניה ונתכוין שתעלה לו גם לסדר הבא עלתה לו עכ"פ לסדר שעומד בו גם למ"ד מצוות צר"כ אף
וע"כ להלכה למעשה אם לא התפלל נעילה אי"צ להשלים ,ואם לא התפלל גם מנחה ,או שבסוף התקיעה נתכוין לסדר הבא דמ"מ נתכוין למצוה) ,ונמצא לפי"ז שנחשב שלא התפלל
שהתפלל נעילה ולא מנחה ,יתפלל ערבית שתים להשלים המנחה שהחסיר. תפילת נעילה ,ולנעילה אין תשלומין בלילה ,אלא שמ"מ יש מקום להורות לו להתפלל דרך
נלב"ע הרה"ק
י"ד תשרי תקס"ז רבי יהודה לייב הכהן
בעמח"ס אור הגנוז מאניפאלי זי"ע
מקום החופה שם כבר עמדו הכן החתן והכלה עם לקח אותו המגיד הק׳ זי״ע בידו הימנית ואמר אתה אלה תולדות
המחותנים וכל הקהל ,וסידר את הקדושין ,וכל זה תהיה עמדי גם אחר פטירתי .אח״כ שאל המגיד הק׳ זי״ע רבינו 'הרב הקדוש ,בוצינא קדישא ,אור עולם ,הכהן
מחמת גודל אהבתו לרבינו הק' זי"ע. עוד ,האם תלמידי רבי לייב כהן נ״י נמצא ,ענה הרב בעל מרדכי רבי (הרה"ק וטהרה', בקדושה הגדול
עם הרה"ק הבעל התניא זי"ע התניא זי״ע שאכן נמצא שם ,אז הביט המגיד הק׳ זי״ע מטשערנאביל זי"ע בהסכמתו לספר אור הגנוז)' ,הגאון
ידוע כי כעשרים שנה ארך עד שהשלים הרה״ק בעל עליו ואמר לו בזה״ל :גם אתה תהיה במחיצתי ,כי שפתי הקדוש ...כי מי לא ידע גודל קדושתו ועוצם חריפותו
התניא זי״ע לערוך את ספרו הק׳ ״לקוטי אמרים ־ תניא״ כה״ן ישמרו דע״ת ,ואני מעולם הדעת .ואמר לו עוד של המחבר הקדוש הזה ועל מי לא יקום אורהו',
בכדי להוציאו לאור עולם ,והיות שפרסום עומק דברי בזה״ל :לייבל'י גידענק מיך וועט דיר אייביג גוט זיין (הרה"ק הדברי חיים מצאנז בהסכמתו שם)' ,איש
חסידות ברבים ,ובפרט לתת עתות הזמנים בימים ההם [זכור אותי ,ויהיה לך תמיד טוב) .בעיר אניפולי נתבקש האלקי'( ,הרה"ק החידושי הרי"ם ועוד בהסכמותיהם
כידוע ,הוא דבר שיכל לגרום להרבה דברים בלתי המגיד הק׳ רבי דוב בער זי״ע לישיבה של מעלה ,ושם שם)' ,עמודא דנהורא ,גלי׳ עמיקא וטמירא ,חסידא
נעימים כמובן מאליו ,לכן לא רצה להדפיסו בלי ידיעתם חלקת מחוקק ספון. ופרישא ,צדיק יסוד עולם'( ,לשון שער הספר שם) ,ה"ה
והסכמתם של ידידיו ורעיו שישבו עמו בצוותא חדא עם הרה״ק רבי משולם זושא מאניפולי זי״ע הרה"ק רבי יהודה לייב הכהן מהאניפאלי זי״ע ,נולד
ושאבו ממקור מים חיים מבאר שחפרוה שרים מרן נפלאה היתה התקשרות האהבה ואחוה ,בבחינת ״ונפשו לאביו הגה"ק רבי יוסף גרשון הכהן זי"ע ,ולאמו הרבנית
המגיד הקדוש רבי דוב בער זי״ע ,ולכן שלח את ספרו קשורה בנפשו״ ,שהיתה בין הני תרי צנתרא דדהבא - הצדקנית מרת ליפשע ע"ה.
הקדוש ע״י שלוחים מיוחדים מחסידיו המובהקים ה״ה רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע והרה״ק רבי מקטנותו ניכר עליו כי לגדולות הוא נוצר ,התמדתו
רבי פנחס משקלאוו זי"ע ורבי יצחק משה מיאס זי"ע משולם זושא מאניפולי זי״ע ,ששניהם גרו בעיר אניפולי, ומסירותו ללימוד התורה ועבודת ה׳ היתה במסירות
ורבי משה ווילענקער זי"ע לאניפולי להני תרי צנתרא והיו נפגשים מיד כמה ימים .ועל גודל אהבתם סיפר נפש נפלאה ,כך גדל ונתעלה ונעשה לאילנא רברבא עד
דדהבא חבריו המובהקים ,ה״ה הרה״ק רבי יהודה לייב הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע ,בעת שגרו ביחד הני שהתפרסם בעולם .וזכה ונתקרב לאור ודרך החסידות,
הכהן והרה״ק רבי משולם זושא זי״ע להתייעץ תרי ריעין דלא מתפרשין בעיר אניפולי ,היתה תקופה עד שנעשה מתלמידיו המובהקים ומהיושבים ראשונה
ולהתיישב עמהם בדבר הדפסת ספר התניא. שאצל רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע היתה במלכות רבו הרה"ק מרן המגיד הגדול רבי דוב בער
כשהשלוחים הביאו את ספר התניא לאניפולי לקבל הפרנסה דחוקה מאוד ,וחשבו בני ביתו שמן הראוי ממעזריטש זי״ע.
הסכמותיהם ,הם השאירו בידם את הקונטרס למשך שרבינו יעתיק את משכנו מאניפולי כי אין הקומץ בצל המגיד הגדול ממעזריטש
הלילה כדי שהצדיקים האלו יעיינו בהם ,בשעה שעיין מספיק להשביע ב' גדולים בעיר אחת ,אך רבינו לא רצה זכה רבינו מה שלא זכו הרבה מתלמידי המגיד הגדול
בספר התניא באמצע הלילה ,קיבל רבינו הק׳ רבי יהודה לשמוע כלל לעזוב את אהובו וריעו הרה"ק הר"ר זושא ממעזריטש ,שנפש הרב נקשר בנפש התלמיד בקשר חזק
לייב הכהן זי״ע התפעלות עצומה והתלהבות רבה ,מבלי זי"ע .כאשר ראו כי אי אפשר להתיקו ממחשבתו גמרו ואמיץ ,וכמו שכתב רבינו בהסכמתו על ספר התניא,
יכולת לעצור בתוכו את התרגשותו הגדולה ,והחליט אומר לשלוח משלחת מעיר אחרת שיבואו להזמינו וז"ל' :יושב בשבת תחכמוני אצל אדונינו מורינו ורבינו
ללכת אל ריעו וידידו הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע לשבת על כס הרבנות שם ,ובכך יבוא על שכרו ויוכל גאון עולם' ,עכ״ל .עד שבחר בו רבו לשמש כשליח ציבור
לשתף אותו בהתלהבותו העצומה מספר התניא .אותו להביא טרף לביתו כראוי ,וכך הוה ,כאשר קיבל ההזמנה בימים הנוראים ולפעול עבור כל ישראל לדבר ישועה
דבר אירע גם לחבירו הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע, אמר להם שמקודם הוא רוצה לילך להתייעץ עם הרה״ק ורחמים.
שגם הוא לא היה יכול לעצור בקרבו את התרגשותו הרבי רבי זושא זי״ע ,הם הסכימו כיון שחשבו שבוודאי מסופר ,פעם הגיע הרה"ק המגיד ממעזריטש לעיר ליניץ,
הגדולה ,והחליט ללכת אל רבינו הק׳ רבי יהודה לייב יסכים גם הוא לזה ,כי גם לו תרחיב הפרנסה עי״ז. ובאו אליו לבקש בענין מקשה לילד לפעול לה ישועה,
הכהן זי״ע .שני הצדיקים גרו משני צידי הנהר באניפולי, כאשר הלך אליו לא מצאו בבית ,בבואו לבית המדרש מיד שלח הרה"ק לקרוא לשלשת מתלמידיו הגדולים,
כאשר הלכו זה לקראת זה ונפגשו שניהם באמצע הדרך מצא את הרה״ק רבי זושא זי״ע עומד אצל ארון הקודש ה"ה ,הרה"ק רבי מיכל ,רבינו רבי יהודה לייב הכהן,
על הגשר שמחבר את שני חלקי העיר ,יצאו בריקוד ובוכה ,רבש״ע! ידיד אחד יש לי פה ורוצים לקחת אותו והרה״ק רבי יוסף -המלמד מז'ורניץ שהיה אז שם שמיד
נפלא במקום פגישתם בשמחה עצומה. ממני!!! מיד השיב רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע ילכו למקוה לפעול ישועה עבור המקשה לילד[ ,כי כידוע
אשכבתיה דרבי את פניהם של המשלחת ריקם ,ונשארו שם לגור יחדיו. הרה"ק המגיד לא היה יכול לילך בעצמו להמקוה] ,וגם
זכה רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע לאריכות ימים, עוד מסופר כאשר זכה הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע רבם הק' הלך עמם לבית הטבילה .ויהי כאשר טבלו
ונתבקש לישיבה של מעלה ביום י״ד תשרי תקס״ז, להשיא את נכדתו ,בת בנו הרה״ק רבי צבי מענדיל ושהו הרבה תחת המים ,וכשעלו מן המים אמר להם
ומנו״כ ע״י ציון רבו הקדוש המגיד רבי דוב בער זי״ע, מאניפולי זי״ע עם הרה״צ רבי יוסף זצ״ל בנו של הרה״ק המגיד הק׳ זי״ע עדיין לא פעלתם ,וטבלו עוד כמה
וחבירו הרה"ק רבי משולם זושא זי״ע בעיר אניפולי. רבי זאב וואלף מזיטאמיר זי״ע בעמח"ס ״אור המאיר", פעמים ,עד שאמר לכו לכם לאהליכם בשמחה כי כבר
הוא היה אומר בזמן שמחת הנשואין כבר היה הרה״ק הר"ר זושא זי"ע פעלתם ישועה גדולה עבור האשה ותזכה לילד ג' ילדים,
ושמעתי מפי ידידי הרב המאוה״ג בוצינא קדישא מו״ה רתוק למטתו מחמת זקנותו המופלגת ,בהגיע יום ואמר להם כמה מהם יהיו בנים וכמה בנות( .שבחי
יהודה לייב הכהן קצת בנקל ,שאם לא יוכל להפשיט החופה שלח המחותן הרה״ק ה״אור המאיר" זי״ע לשאול בעש"ט עמוד פח וראה שם כל הסיפור באריכות).
עצמו מצערו ,עכ״פ יתפלל כך שא״א לו לעבוד הש״י את מחותנו הרה"ק מי יהיה המסדר קדושין ,אך הוא לא וידוע שבשנותיו האחרונות עקר המגיד הק׳ רבי דוב
מחמת הצער הזה ,וזה הוא מניעת עבודה ,וז״פ הגמרא השיב שום מענה על כך .כשהחשיך היום שלח עוד פעם בער זי״ע את דירתו מראווני לעיר אניפאלי ,ותלמידיו
(ברכות סג ).כל המשתתף שם שמים בצערו כופלין לו לשאול ולא השיבו מאומה ,ויתיישב הרה״ק בעל "אור הקדושים רבי יהודה לייב הכהן זי״ע והרה״ק רבי משולם
פרנסתו ,ר״ל שמשתתף שם שמים בצערו ומתפלל על המאיר" זי״ע שבכל זאת ילכו להעמיד כבר את החופה, זושא זי״ע שמשו אותו ,ולא זזה ידם מתוך ידו הק' ,וכך
צערו שכואב לו שאינו יכול לעבוד הש״י מחמת זה ואז יחכו על תשובת מחותנו הרה״ק רבי משולם זושא זכו להיות בשעת פטירתו של רבם הק' -המגיד הגדול
הצער ,אז כופלין לו פרנסתו ,עכ״ד ודפח״ח( .פרי חיים זי״ע ,אך גם אז לא השיב מאומה ,עד שלפתע הופיע ממעזריטש זי"ע סמוך למיטתו .ומסופר ,כי כמחצית
[להרה"ק רבי אברהם חיים מזלאטשוב זי"ע] פרקי אבות רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע ,אז אמר הרה״ק השעה לפני עלייתו לגנזי מרומים ,כשנכנס הרה״ק רבי
פ"ב משנה יג). ״הא לכם המסדר קדושין״ ,ולא הניחוהו אף לפוש מן משולם זושא מאניפאלי זי״ע ,שאל המגיד הק׳ זי״ע מי
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. הדרך ולהפשיט מלבוש העליון ,אלא תיכף ומיד סר אל בא ,ענה לו הרה״ק הבעל התניא זי״ע ש'זושא' נכנס,
כי ביום הזה יכפר
ר' זלמן חיים מסתובב לאיטו ב'קלויז' הלוך ושוב משוטט ברעיוניו ,כל חצי שעה נזכר ללגום מכוס ח תשרי – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע -פתיחה להלכות אסור לשון
התה ששוכן במקומו ,שהספיק להתקרר זה עדן עדנים ,לפעמים תפס אחד מפרחי החסידים יוזמה הרע ורכילות
והחליף את כוס התה הקרה בכוס תה רותח מהביל ,ר' זלמן חיים לא שם לב ,הוא אחוז שרעפים ּור ִכילּות:
ׁשון ָה ָרע ְּ
כות ִאּסּור ָל ֹ
יחה ְּל ִה ְּל ֹ
ְּפ ִת ָ
בהכינו לבו רוחו ונשמתו לעבודת הקודש של יום הכפורים ,מתבונן בתיקונים העליונים בעבודת הכהן טו ָב ָתם ַעד
ּמו ִי ְּש ָר ֵּׁאל ְּו ָח ֵּׁפץ ְּמ ֹאד ְּב ֹ
שם ִי ְּת ָב ַר ְּך ֶאת ַע ֹ
ה ַבת ַה ֵּׁ
ְּב ַא ֲ
גדול לפני ולפנים ,ועבודתנו בזמן הזה ונשלמה פרים שפתינו.
ּמו ִרים
יבים ַה ֹ
מות ֲח ִב ִ
ׁש ֹ
ַח ָלהְּ ,ו ַכ ָּמה ֵּׁ
ׁש ְּק ָר ָאם ְּב ֵּׁׁשם ָב ִניםְּ ,ו ֵּׁח ֶלק ה' ְּונ ֲ
ֶ
לפתע שם לבו ליענקל'ה שמסתובב בפנים נפולות ,הולך אנה ואנה פותח ספר סוגר ,קם מתיישב,
"א ַה ְּב ִתי
(מ ְּל ָא ִכי א' ב')ָ ,
מו ֶׁש ָכתּוב ַ
ְּר ֵּׁאלְּ ,כ ֹ
ִש ָתו ְּלי ֹ
ה ָב ֹ
ַעל ֹג ֶדל ַא ֲ
'לא טוב לו' ,מהרהר ר' זלמן חיים ,מה קרה לו? ר' זלמן חיים מרים ראשו לעבר יענקל'ה ומסמן לו
ּוב ְּפ ָרט
עות ִ
ּדות ָר ֹ
יקם ִמ ָכל ַה ִּמ ֹ
יכ ְּך ִה ְּר ִח ָ
גו'ְּ ,ל ִפ ָ
ֶא ְּת ֶכם ָא ַמר ה'" ְּו ֹ
בעיניו כאומר גש אלי .יענקלה לא משתהה לרגע הרי לזה הוא מצפה שעה ארוכה הוא מסתובב לכל
צד בכדי שר' זלמן חיים יראה בצר לו ,מיד עט רץ כצבי ונעמד לצד ר' זלמן בדחילו ורחימו .מה מציק ּומ ָצה,
ידי ִריב ַ
ּור ִכילּותִ ,כי הּוא ֵּׁמ ִביא ֶאת ְּבנֵּׁי ָא ָדם ִל ֵּׁ
ׁשון ָה ָרע ְּ
ִמ ָל ֹ
לך שואלו ר' זלמן ,בקול רך ונעים ,ראיתי שדברים מטרידים את מנוחתך האם זה דברים גשמיים, מו ֶׁש ָכ ַתב
ידי ְּׁש ִפיכּות ָּד ִמים ְּכ ֹ
בוא ִמזֶה ִל ֵּׁ
יּוכל ָל ֹ
ְּו ַכ ָּמה ְּפ ָע ִמים ַ
שמא לא אכלת מספיק? לא ישנת את הזמן הדרוש לך? או דבר מציק לנשמתך ואינך מוצא מנוח? ה ָל ָכה א')ַ ,אף ַעל ִפי ֶׁש ֵּׁאין
(פ ֶרק ז' ֲ
עות ֶ
כות ֵּּׁד ֹ
ָה ַר ְּמ ַב"ם זַ"ל ְּב ִה ְּל ֹ
יענקל'ה עונה :אשיחה וירווח לי .הנה עוד יומיים היום הקדוש ביותר" ,כי בות
ׁשות ַר ֹ
ה ֹרג ְּנ ָפ ֹ
גו ֵּׁרם ַל ֲ
ָדול הּוא ְּו ֹ
לו ִקין ַעל ָלאו זֶהָ ,ע ֹון ג ֹ
ֹ
ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם" ,ואני מרגיש כלום ,אפס ,אבן ,זה שאני רואה "לא ַת ֲע ֹמד ַעל ַּדם ֵּׁר ֶע ָך",
לו ( ַו ִי ְּק ָרא י"ט ט"ז)ֹ ,
ִשְּ ָר ֵּׁאלְּ ,ל ָכ ְּך ִנ ְּס ַמ ְּך ֹ
ִמי ֹ
אותך משוטט בלהב אש גורם לי קנאה ,מתי יבוא לידי ואקיימנה ,לחיות את המועד בהשגה גדולה. ה ִנים.
נוב ִעיר ַה ֹכ ֲ
ּול ֹ
דו ִמי ְּ
א ֹדו ֵּׁאג ָה ֲ
ּול ַמד ָמה ֵּׁא ַרע ְּל ֹ
ֵּׁצא ְּ
שמע נא נערי היקר ,פתח ר' זלמן חיים את דבריו אל נא תחשוב שהתעוררות מגיע רק מהשגות
מו
ְּדי ַה ִּמ ָּדה ַה ְּמ ֻגנָה ַה ֹזאתְּ ,כ ֹ
ָסבּו ַעל י ֵּׁ
ׁשנ ַ
צּומותֶ ,
ֹ עות ֲע
עוד ַכ ָּמה ָר ֹ
ְּו ֹ
נוראות ומדרגות נעלות ,אלא כל דבר פנימי שמכניסים ללב פנימה וחוזרים על זה שוב ושוב ,והבערה
ללהב יוצאת ,בוא וראה לשון הגמרא ברכות (כ' ע"א) לפתח חטאת רבץ (בראשית ד') ושטן מאי ׁשון
ׁש ִּד ֵּׁבר ָל ֹ
ׁשון ָה ָרעֶ ,
ְּדי ָל ֹ
ָחׁש ָהיָה ָה ִע ָקר ַעל י ֵּׁ
ׁש ֵּׁח ְּטא ַהנ ָ
ָדּוע ֶ
ׁשי ַ ֶ
אמר א"ל שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני ממאי אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא ּוב ָרא ֶאת
ילן ַהזֶה ָא ַכל ָ
רּוך הּוא ֶׁש ָא ַמרִ ,מן ָה ִא ָ
דוׁש ָב ְּ
ָה ָרע ַעל ַה ָק ֹ
תלת מאה ושיתין וארבעה הוי תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא (ׁש ָבת קמ"ו,).
מו ֶׁש ָא ְּמרּו ֲחזַ"ל ַ
ְּדי זֶה ִפ ָתה ֶאת ַחּוָהְּ ,כ ֹ
עו ָלםְּ ,ו ַעל י ֵּׁ
ָה ֹ
דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני .דברי הגמ' אלו ידועים לכל ,ועם כל זה בוא וראה איך רבוה"ק יותְּ ,ו ַגם
ָרם ִגּלּוי ֲע ָר ֹ
ׁשג ַ
ה ֵּׁרי ֶ
ֻה ָמאֲ ,
ָבא ָנ ָחׁש ַעל ַחּוָה ְּו ִה ִטיל ָבּה ז ֲ
התלהבו מזה בלהב אש קודש .בכתבי תלמידי הרה"ק הר"ר שמעלקא מניקלשבורג זי"ע מובא תיאור ָרם ְּל ָא ָדם
ְּדי זֶה ג ַ
ה ֵּׁרי ְּׁש ִפיכּות ָּד ִמיםְּ .ו ַעל י ֵּׁ
עו ָלםֲ ,
יתה ְּל ָכל ָה ֹ
ִמ ָ
מבהיל מליל יום הקדוש במחצית קדשו וזה לשונו: ילא זֶה
ּומ ֵּּׁמ ָ
רּוך הּואִ .
דוׁש ָב ְּ
ׁשל ַה ָק ֹ
נו ֶ
צו ֹ
אׁשון ְּו ַחּוָה ַל ֲע ֹבר ַעל ְּר ֹ
ֹ ָה ִר
קודם כל נדרי ויאספו כל הירא והחרד לדבר ה' לבית הכנסת הישנה עד שנתמלא כל העזרה כמו עו ָלם.
יאת ָה ֹ
תו ַה ַּמ ְּׁש ֶח ֶתת ִל ְּב ִר ַ
או ֵּׁחז ְּב ִמ ָּד ֹ
ׁשון ָה ָרעֹ ,
ַה ְּמ ַד ֵּׁבר ָל ֹ
שעה ומחצה קודם זמן התפלה ,ובבא אדומו"ר נר"ו [ה"ה הרה"ק ר' שמואל שמלעקא מניקלשבורג
זיע"א] לפתח בית הכנסת אחר כניסתו מעוטף בטליתו ,בדרך הילכו מפתח ועד מקום הארון ,וקרא
בקול גדול ובבכיה רבה הפסוק "כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' עד תטהרו ומשנת א"ר עקיבא כו' לפני
מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים ,מיד געו כל העם בבכי לקול זעקתו ובכייתו,
ואחרי הגיע אל מקום הארון התחיל בפסוקים המעוררים על התשובה וקורעים סגור לבב אבן ופסוק
"לך לבדך חטאתי" ,ופסוק עוני אגיד כו' תחטאני באזוב כו' וזרקתי עליכם מים טהורים כו' ,וזולת זה
פסוקים רבים המעוררים אל התשובה ,ואמר בתוך דבריו מוסרים רבים באלו הפסוקים ,אך לא הבנתי
על בוריו לקול דברו מחמת בכיות ,ולקול המולה גדולה ובכיה רבה אשר היה בבית הכנסת לערך מאה
אנשים העומדים שמה עד שבא לדבר במעלות עצם היום הקדוש והנורא יום כיפור .איך שבקל יוכל
האדם למצא עזר ביום הזה להחיש ישועה ולפדות נפשו מני שחת ,על פי המשל למלך שהיה לו בן
יחיד והפקיד עליו איש אחד חכם להיות איתו בשבתו ובקומו ובלכתו בדרך להיישיר לפניו דרכו בבל
אופנים המצטרכים לבן המלך ההוא ,והבן מלך לא אבה הלך בדרכו וילך שובב בדרכי לבו ,אל דרך
הרע ,וילשין הפקיד ההוא אל המלך על אשר סר בנו מן הדרך הטובה ויסתר המלך פניו מבנו ,ופעמים אם לא עכשיו אימתי?!
רבות אשר הבן מלך ההוא רצה להתקרב אל אביו המלך בדברי רצוי ותחנונים והנה המלשין ההוא נפשי מרה לי מאוד על דבר השיחה בעת התפלה ,כי מי לא ידע מהקטרוגים
עומד על ימינו לשטנו ויספר אל המלך מדרכיו המבוערים והמקולקלים ויצא הבן ההוא אבל וחפוי הקשים שעלינו ,ואין איש שם על לב בשל מי הרעה הזאת .ולדעתי הדיבורים
ראש .ויהי היום אשר הלך המלשין ההוא לעשות מלאכתו הביתה וירץ הבן המלך ההוא אל אביו בכה בשעת התפלה מוסיפים חרון אף ח"ו .הישמע ה' לתפילת שארית הנמצאה?
ומתחנן לו מתחרט ומתוודה על כל הרעה אשר עשה מנעוריו עד היום הזה ,ואיך בי קדחה בו אש ימי ולכן חוסו נא על נפשכם אהובי אחי ורעי ,ואל נא תרעו רעה גדולה כזאת ,בושו
הנעורים ומקבל עליו לעזוב דרך רשע ולילך בדרך טובים ,ויתמרמר לפני אביו המלך לאמר סלח נא, והכלמו ממעשיכם הרעים נגד ה׳ ,בכדי שישמע לכם בכל עת מצא .ואני את
כפר נא לאשמותי בקול מר וצורח ,מיד נכמרו רחמי האב על בנו ויקרבהו בימינו ויתנהו בחיקו
נפשי הצלתי.
ומשעשע עמו בשמחה יתירה ונפלאה .והנמשל מובן ע"ד הגמרא השט"ן בגימטריא שס"ד' ,וההוא
אגרות קודש מאת הרה"ק האדמו״ר האמצעי מחב"ד זי"ע
יומא לית ליה רשותא למסטני' ובלי ספק כי נדרוש אל ה' כהיום הזה ונתחנן לפניו במר נפשינו ויעתר
(בהרה"ק בעל התניא) ,מכתב כ״א ,דף תס
לנו ה' ,באין שטן כו' ,ובפרט בעצם היום הזה "דרשו ה' בהמצאו" ,אלו עשרת ימים ,וכ"ש כהיום הזה
אם לא עכשיו ,אימתי? :עכשיו זה עשרת ימי תשובה ,שבת יש בו כח תשובה
ותחת צור ילדיך תשי ,ועתה נא יגדל כח ה' ובזה יהיה לנו הכנה ליום שמיני עצרת הבא לקראתינו
יותר גדול ,כשמדברים בשעת התפילה אין התפילה של אף אחד מהבית מדרש
לגרום שמחה לאבינו שבשמים ,ע"ד המדרש אני ואתם נשמח יום אחד כו' וישמח עמנו אבינו המלך
ההוא עולה לשמים! (ראה זאת בעבודת ישראל על פרקי אבות ,ומעשה ממרן
כאב עם בנו יחידו ,עם אחד בארץ ,אך עם נטהר את עצמינו מן כל אשמותינו בתשובה ובכי
ובתחנונים ,ע"ב אהובי אחי צמודי לבבי [בלשון פולין 'ליבע הארציקי ברודער'] ,בואו חזקו ונתחזק הבעש"ט הק' שאמר שהתפילות ממלאים הביהמ"ד כיון שאף פעם לא עלו רח"ל).
בבכי ותחנונים לפני אבינו שבשמים ,בהיום הזה אשר אין שטן ואין פגע רע ,ולפני ה' תטהרו תבואו כולם רוצים שהבקשות יעלו לשמים ויתמלאו ...אז לא לדבר בשעת התפילה...
אל החדר הפנימי אל המלך מלכי המלכים הקב"ה ,ויכמרו רחמיו עלינו כי נדרשהו בכל לבבינו בוידוי דיבור בשעת קדיש :מובא בספרים שאם אחד רגיל לדבר נעבעך בשעת
ותחנונים .אך דעו נא אחי צמודי לבבי כי העיקר גדול אל התשובה הוא מסירות נפש ,כי הלא בני אב קדיש ,אז לאחר פטירתו כשבניו אומרים קדיש אין הקדיש מועיל לו רח"ל וח"ו.
אחד אנחנו זרע אברהם אשר מסר את נפשו על קדושת שמו יתברך להפיל את עצמו בכבשן האש, סגולה לכוונה בשעת עניית אמן יהיא שמיה רבה :לסגור את העיניים.
זרע יצחק שמסר את נפשו בעקידה ,ובלי ספק כי יעמדו להמליץ בעדנו לפני אבינו שבשמים בזה יום כוונה שצריך ביהא שמיה רבה :פירוש המילים כפשוטו
הדין הקדוש והנורא אך גם אנחנו בעקבותיהם נילך לעשות במעשיהם למסור נפשנו על קדושת שמו קבלה לא לדבר בשעת קדיש ,ולענות אמן ,ואיש"ר בכוונה ובקול :הרי אנו
יתברך ,ובכן נייחד ונקדש שמו הגדול באהבה רבה ונאמר כלנו יחד פסוק שמע ישראל בכוונה זו ,ומיד מוכיחים שאנו מכתירים את המלך! נקבל עלינו עכשיו גם לגמר חתימה טובה
געו כל העם בבכיה יתירה ויענו כל העם יחדיו פסוק שמע ישראל כו'. לנו ולכל ישראל אמן! והרי זה גם הכתרת הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו.
יענקל'ה יקירי עזוב את כל ההשגות תחזור שוב שוב על לשונו קדשו של הר"ר שמעלקא ויהיה לך
יום הקדוש של טעמת מימיך .א גוט געבנשט יאר א גמר חתימה טובה.
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
