gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

רחשי לב · Rachashei Leiv — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת האזינו – שבת שובה‬ ‫ח' תשרי ה'תשפ"ז‬ ‫שנה ט"ו גליון ב'‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫ר"ת‬ ‫הנרות‬ ‫‪9:05/9:45‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪6:42‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪9:04/9:44‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫‪6:41‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:52/9:29‬‬ ‫‪7:57‬‬ ‫‪6:05‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:54/9:30‬‬ ‫‪7:54‬‬ ‫‪6:20‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:53/9:30‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫‪6:13‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:53/9:30‬‬ ‫‪7:56‬‬ ‫‪6:04‬‬ ‫בית שמש‬ ‫שבאמת אינה מוציאה אלא מיד מחשבת עבירה בלבד‪ .‬והנה במדרש‬ ‫האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‪.‬‬ ‫(בראשית רבה י‪ ,‬ט) הקשה מהו ויכל אלקים ביום השביעי אתמהה‪ ,‬ופירש המ"כ‬ ‫‪...‬ולזה ירמוז פסוק האזינו‪ .‬כי נודע שיש חילוק בין לשון האזנה ללשון‬ ‫וכי בשבת הי' עושה מלאכה והכתיב וישבות‪ .‬ובאמת זהו אחד מן הדברים‬ ‫שמיעה‪ ,‬כי לשון האזנה הוא שמיעת אוזן לבד מבלי שיכנסו הדברים בלב‪,‬‬ ‫ששינו לתלמי המלך שכתבו ויכל ביום הששי‪ .‬ותירצו ז"ל מה הי' העולם‬ ‫משא"כ לשון שמיעה הוא קבלת הלב מענין ושמעת ישראל ושמרת (דברים ו'‪,‬‬ ‫חסר מנוחה באה שבת באה מנוחה‪ ,‬וא"כ המנוחה והשביתה נקראו מעשה‪.‬‬ ‫ג) שהוא לשון צייתי‪ ,‬ונודע ג"כ שארז"ל (ערכין טז עמוד ב) עד היכן תוכחה עד‬ ‫ובזה יובן הלשון דמצ"ע לשבות ביום השבת‪ ,‬שלכאו' מצ"ע היא קום ועשה‪,‬‬ ‫קללה‪ ,‬דהיינו שמתחלה אומר דברי מוסר רכים ואח"כ דברים קשים עד‬ ‫והשביתה היא העדר העשי'‪ ,‬אך באשר הנחילנו הש"י יום מנוחתו למנוחה‪,‬‬ ‫שיקללוהו‪ ,‬ואולם מי שהוא שפל רוח יעשו בו רושם דברי מוסר גם אם‬ ‫וכמו שנקרא בשביתת מעשה‪ ,‬בראשית מעשה‪ ,‬כן נמי נקרא בשביתת יום‬ ‫יאמרם בנחת‪ ,‬משא"כ המתגאה אפילו דברים קשים לא יעשו בו רושם‪,‬‬ ‫השבת מעשה‪ .‬ויובנו הדברים עפי"מ דאי' בש"ס קידושין שם שאני מחשבה‬ ‫אדרבא‪ ,‬והתקצף וקלל‪.‬‬ ‫דטומאה דכמעשה דמיא‪ ,‬וידיעת הפכים אחד כ"כ להבדיל בין קדושה‬ ‫ולזה אמר האזינו השמים ואדברה‪ ,‬ר"ל מי שהוא בחינת השמים‪ ,‬דהיינו רם‬ ‫לטומאה נקראת קדושת שבת מעשה‪ ,‬ועוד כמו שאמרו ז"ל (תמורה ג עמוד ב)‬ ‫ומתגאה‪ ,‬לא יהיה בו רק האזנה שישמע באזנו לבד אבל לא יציית אותי‬ ‫לא תתני מימר דבדיבורו אתעביד מעשה וברש"י שעושה מחולין קדשים‪,‬‬ ‫אפילו אם אדברה דהיינו לשון דיבור המורה על דברים קשים‪ ,‬אכן בשביל‬ ‫כ"כ שבת שהיא קודש ואמרינן מקדש השבת וישראל נחשב מעשה‪.‬‬ ‫זה לא אמנע מלדבר את דברי‪ ,‬כי ותשמע הארץ אמרי פי‪ ,‬ר"ל מי שהוא‬ ‫הרה"ק בעל השם משמואל זי"ע‪ ,‬שבת תשובה שנת תרע"ג‬ ‫בחינת ארץ‪ ,‬דהיינו שהוא שפל בדעתו הוא יציית לי אפילו אמרי פי דהיינו‬ ‫לשבת שובה‪.‬‬ ‫דברים רכים‪ .‬ואמר נגד ב' מיני האנשים הללו‪ ,‬על מין הראשון אמר יערוף‬ ‫עוד בליל ש"ק שבת שובה‪ ,‬דיבר מענין ר"ה ועשי"ת‪ ,‬כי העיקר הוא מקודם‬ ‫כמטר לקחי‪ ,‬ר"ל אותם הגאים יהרגום דיבורים שלי כמטר סוחף כי נעשה‬ ‫לקבל היראה‪ ,‬וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫משוגג מזיד‪ ,‬אבל איני חושש לזה‪ ,‬כי על מין השני תזל כטל אמרתי‪ ,‬כטל‬ ‫ונותנים באהבה רשות זה לזה‪ .‬וע"ד האמת הוא בחינת שמאלו תחת לראשי‬ ‫הזה שאינו עושה רע לשום בריה כך לאותן השפלים בדעתם דברי ייטיבו‬ ‫וימינו תחבקני‪ .‬ועפ"י פשוט צריך לירא ביותר מיום הדין הזה שהקב"ה חוקר‬ ‫להם כי יכנסו בלבבם ויעשו פרי לשוב אל ה' וירחמהו‪...‬‬ ‫כל מעשי ב"א ושורשם‪ .‬והעצה לזה לחשוב בעצמו חשבון מעשיו‪.‬‬ ‫ערבי נחל בתו"ד‬ ‫ולהתחרט עליהם‪ .‬ואז לא ידקדק השי"ת אחריו כמאמר דהמע"ה‪ .‬און אם‬ ‫שאל אביך ויגדך‪.‬‬ ‫ראיתי בלבי לא ישמע ה' כלומר אינו שומע ואינו חושש להם כלל‪.‬‬ ‫אם אתה מבקש מהקב"ה כבן אל אב‪ ,‬ואתה מרצהו‪ ,‬טאטע טאטע העלף‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע‪ ,‬בית אהרן‬ ‫מיר‪ ,‬אז ויגדך‪ ,‬לשון המשכה‪ ,‬ימשוך אותך אליו‪.‬‬ ‫הכנה ליום הקדוש‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל האמרי חיים מוויזניץ זי"ע‪ ,‬אמרי חיים ליקוטים‬ ‫‪ ...‬יוהכ"פ דבר טוב למאוד‪ ,‬יום סליחה וכפרה‪ ,‬לא היו ימים טובים לישראל‬ ‫שבת תשובה‪.‬‬ ‫ביוהכ"פ (סוף תענית) אין לנו דבר טוב ממנו‪ ,‬אם היינו עושים ההכנה הראויה‬ ‫יש ליתן טעם למה נקראת שבת תשובה‪ ,‬ומאי אולמא מכל ימי התשובה‪.‬‬ ‫לתיקון דרכינו‪ ,‬כי יוהכ"פ מכפר עם התשובה ‪ -‬היא עזיבת החטא ‪ -‬אכן גם‬ ‫ונראה דהנה לכאורה יש להבין איך יכול החוטא לתקן חטא שבמעשה ע"י‬ ‫המעט טוב מאוד‪ ,‬אין ערוך לה בעניני התבל‪ ,‬לראות לכל הפחות שתהי'‬ ‫תשובה שהיא בהרהור הלב ובוידוי פה‪ ,‬הלוא אין מחשבה ודיבור מוציאין‬ ‫איזה קבלת על להבא ביוהכ"פ‪ .‬ואין לנו מסחור הנושא פרי ריוח‪ ,‬כמו‬ ‫מיד מעשה כבש"ס קידושין (דף נט)‪ ,‬ובשלמא תשובה מאהבה שהזדונות‬ ‫לעשות הכנה בלימוד המוסרי‪ ,‬ולהתכונן להטיב דרכיו‪ ,‬עד אשר יבא לאיזה‬ ‫נעשו כזכיות‪ ,‬יש לומר דזה איננו נחשב הוצאה מיד מעשה‪ ,‬שהרי אינו‬ ‫קבלה להבא ביוהכ"פ‪ ,‬ובכל בחינה קטנה שבקטנות‪ ,‬אשר יכין האדם את‬ ‫מבטל את המעשה והמעשה נשאר לזכות‪ ,‬אבל תשובה מיראה שאין‬ ‫עצמו‪ ,‬להגדיל בחינת יום הכפורים שלו‪ ,‬אין ערוך ואין די באר הצלחת‬ ‫הזדונות נעשים כזכיות וצריך לביטול המעשה‪ ,‬איך תועיל במחשבה‬ ‫נפשו להנצל מצרות רבות ונצורות ואין לנו ריוח גדול מזה‪.‬‬ ‫ודיבור‪ .‬וגם יש להבין הענין דתשובה מיראה הזדונות נעשים כשגגות‪ ,‬ממ"נ‬ ‫‪ ...‬הלא בצרכי הגוף‪ ,‬איך יעמול האדם הקשה יום‪ ,‬להשיג מה לצרכי גופו‬ ‫אי מועילה התשובה יחשב החטא כלא הי' כלל‪ ,‬ומהו ענין דנשאר כשגגות‪.‬‬ ‫אם כי מצער היא‪ ,‬ואיך לא יכבד לפני האדם להתעמל בעת דכאו ביסורים‬ ‫ונראה דהנה אמרו ז"ל (אבות פרק ד) עבירה גוררת עבירה‪ ,‬וא"כ לעולם‬ ‫ר"ל‪ ,‬לחפש ולראות להקל מחלתו‪ ,‬ומדוע לא נעשה כה לנפשינו‪ ,‬לראות‬ ‫בחטאים שאח"כ חשובים כאנוסים או שוגגין‪ ,‬ועל כרחך דעיקר התשובה‬ ‫לכה"פ לקיים המצות הקלות לפנינו לקיימם‪ ,‬ולהשמר מהעבירה בבחינה‬ ‫צריכה להיות על חטא הראשון שממנו נסתעפו שאר החטאים‪ ,‬וכבר דברנו‬ ‫הקלה‪ ,‬אשר תצילנו מיסורים קשים ומרים ר"ל‪ ,‬ובזה אין מקום ליאוש לפני‬ ‫מזה‪ .‬ולפי"ז כל חטא הרי לעולם קדמה מחשבת החטא‪ ,‬והרהורי עבירה‬ ‫האדם‪ ,‬אם ישים לבו ונפשו להשגיח בהנהגת צרכי הגוף‪ ,‬להשתמש בה‬ ‫קשים מעבירה‪ ,‬וממילא גוררין את מעשה העבירה‪ ,‬וא"כ לעולם בכל‬ ‫בצרכי הנפש‪ ,‬אכן מהתשוקה והחיפוש לקיים המצות בשלימותם‪ ,‬הן לימוד‬ ‫מעשה החטא הרי הוא כאנוס ושוגג‪ ,‬וע"כ יובן דכשעושה תשובה על‬ ‫התורה וכיוצא‪ ,‬ולהשמר מהעבירות לגמרי אל יניח ידו‪...‬‬ ‫מחשבת העבירה הקדומה ונתקן החטא שבמחשבה שוב לא נשאר אלא‬ ‫הגה"צ ר' ישראל סלנטר זצ"ל‪ ,‬אור ישראל מכתב ז בתו"ד‬ ‫כשוגג‪ .‬ולפי"ז מיושב מה דמחשבת התשובה מוציאה מיד מעשה עבירה‪,‬‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות תפילות יום הכיפורים‬ ‫א‪ .‬טעה ואמר וחתמנו במנחה או שאמר וכתבנו בנעילה‪ :‬טעה במנחה ואמר וחתמנו כמו בנעילה או שאמר וכתבנו בנעילה במקום וכתבנו אינו צריך לחזור‬ ‫ולהתפלל (עי' שבה"ל ח"ד סי' י"ג דפשיטא שאם אמר במנחה וחתמנו שיצא דהרי עצם ההזכרה אינה מעכבת בתפילה‪ ,‬ועי"ש בסי' נ"ד אות ח' שאם אמר וכתבנו בנעילה אי"ז נחשב להפסק ואי"צ לחזור‪ ,‬וכ"כ‬ ‫בדע"ת סי' תרכ"ג ס"ב)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נרדם ולא התפלל נעילה האם צריך להשלים‪ :‬נרדם מחמת חולשה ולא התפלל נעילה אין לה תשלומין (בפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ה כ' שיתפלל ערבית שתים אמנם‬ ‫במחזיק ברכה להחיד"א סי' ק"ח סק"ג הביא מהרמ"ע באלפסי זוטא שאין תשלומין לנעילה כמו שאין תשלומין למוסף‪ ,‬וכן משמע במאירי ריש פ"ד דברכות וברשב"א בתשו' ח"א סי' תמ"ז בטעם הג' שהובאו דבריו‬ ‫ברשב"ץ ברכות כ"ו‪ .‬שכ' דאין תשלומין למוסף כיון שהוא בא מחמת מאורע היום ולדבריהם ה"ה בנעילה‪ ,‬ועי' בתורת חיים (פעסט) סי' ק"ח סקי"ג שהביא במסקנתו דברי החיד"א הנ"ל ולכן הכריע מרן זצ"ל בשבה"ל‬ ‫ח"ד סי' י"ג ח"ה סי' ס"ז ח"ו סי' פ' שאין תשלומין לנעילה‪ ,‬וע"ע באריכות בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נרדם ולא התפלל מנחה והתפלל נעילה האם צריך להשלים תפילת מנחה‪ :‬נרדם ולא התפלל מנחה והתעורר בעת תפילת נעילה והתפלל נעילה‪ ,‬ובמוצאי‬ ‫יו"כ נזכר שלא התפלל מנחה יתפלל ערבית שתים כדי להשלים תפילת המנחה (עי' בשבה"ל ח"ד סי' י"ג דאף שאי"ז בתפילה הסמוכה מ"מ כיון שנעילה ומנחה מתפללים באותו זמן דינו כמי‬ ‫שהתפלל מוסף ולא התפלל שחרית שמשלים במנחה‪ ,‬ואעפ"כ אינו יכול להשלים כיון שבנעילה שהתפלל יצא יד"ח מנחה ולנעילה אין תשלומין‪ ,‬אלא שבח"י סי' י"ז שאלה ה' הקשה השואל מפמ"ג סי' ק"ח משב"ז‬ ‫סק"ה שכ' שיכול להשלים בערבית וכן משמע בחכמת שלמה סי' תרכ"ג‪ ,‬ולכן כ' מרן זצ"ל שאיני אומר קבלו דעתי ודבריהם קודמים ועי' באריכות בברורי הלכות הכא)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נרדם בעת תפילת מנחה והתעורר בזמן כזה שיש לו אפשרות להתפלל או מנחה או נעילה איזה תפילה יתפלל‪ :‬נרדם בעת תפילת המנחה‬ ‫והתעורר בשעה שכבר אין זמן להתפלל גם תפילת מנחה וגם תפילת נעילה‪ ,‬יתפלל מנחה‪ ,‬ולא יתפלל ערבית שתים שהרי אין תשלומין לנעילה (עי' שבה"ל ח"י סי' י"ג שאלה ה'‬ ‫שאף שכשיתפלל נעילה יוכל להשלים מנחה וכמש"כ המג"א בסי' רפ"ו סוסק"ג שכשאין שהות להתפלל מנחה ומוסף יתפלל מוסף משום שלמנחה יש תשלומין הרי בדגול מרבבה שם ובצל"ח בברכות כ"ו‪ .‬ד"ה ודע‬ ‫ובבית מאיר בשו"ע שם השיגו מירושלמי שמפורש להדיא שיתפלל מנחה ונראה שסברתם משום שתמידין קודמין למוספין וא"כ כ"ש שמנחה קודמת לנעילה שהיא תפילה יתרה וגם במשנ"ב שם סקי"ג נוטה‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫לדעתם ודלא כמג"א וכמש"כ שם שרעק"א מיישב דברי המג"א בדוחק)‪.‬‬ ‫נרדם ביו"כ ולא התפלל מנחה ונעילה או שהתפלל רק נעילה האם צריך להשלימם בערבית של מוצאי יו"כ‬ ‫נדבה בלילה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬נרדם מחמת חולשה ביו"כ בעת תפילת מנחה‪ ,‬ולפני נעילה התעורר והתפלל רק‬ ‫ועי' בשבה"ל ח"ה סי' ס"ז שהעיר לו ת"ח אחד מדברי הפמ"ג סי' ק"ח (משב"ז סק"ה) דיש‬ ‫נעילה‪ ,‬האם צריך להשלים תפילת מנחה לאחר מעריב כדין מי שנאנס ולא התפלל‬ ‫לנעילה תשלומין בלילה‪ ,‬וכ' מרן זצ"ל דאף שבשעה שכ' דברי לא ראיתי דברי הפמ"ג מ"מ‬ ‫שמתפלל ב' פעמים בתפילה הסמוכה וכמבואר בשו"ע סי' ק"ח‪ ,‬וכן אם מחמת חולשתו לא‬ ‫להלכה עומד אני במקומי דאין לנעילה תשלומין בלילה‪ ,‬דכ"כ במחזיק ברכה להחיד"א סי'‬ ‫התפלל גם תפילת נעילה‪ ,‬או שהחסיר מלהתפלל רק תפילת נעילה‪ ,‬האם צריך להשלים‬ ‫ק"ח סק"ג בשם האלפסי זוטא להרמ"ע‪ ,‬מוסף ליתיה בתשלומין שהוא אינו משלים ואין‬ ‫תפילת נעילה לאחר ערבית?‬ ‫אחרים משלימין לו ונעילה הכי נמי‪ ,‬אידי ואידי אינם מפסיקין בתשלומין לא משחרית‬ ‫תשובה‪ :‬בשו"ת שבה"ל ח"ד סי' י"ג כ' מרן זצ"ל שביו"כ תשל"ח נשאל מאחד שהיה ישן‬ ‫למנחה ולא ממנחה לערבית (אלא שמתוך דבריו משמע שאם התפלל נעילה ולא מנחה עליו‬ ‫מחמת חולשה בעת תפלת מנחה וניער משנתו לפני נעילה והתפלל תפילת נעילה‪ ,‬ושאל‬ ‫להשלים מנחה ולא כמש"כ בח"ד)‪ ,‬וכן נראה מהמאירי בריש פ"ד דברכות שלאחר שדן בד'‬ ‫אם עליו להשלים את המנחה שהחסיר ולהתפלל ערבית שתים כדין מי שלא התפלל מנחה‬ ‫הראשונים אם יש תשלומין למוסף כ' ומ"מ בראשונה מצאתי לקצת גאונים שאם עבר היום‬ ‫וכמבואר בשו"ע סי' ק"ח ס"ב‪ ,‬או שכיון שביו"כ מתפללים נעילה בין מנחה למעריב אין לה‬ ‫אין לה תשלומין שהמוסף עיקרו להזכרת קרבן ואין קרבן בלילה וכ"כ בכל תפילה הנוספת‬ ‫תשלומין‪ ,‬דאין תשלומין רק בתפילה הסמוכה וכמבואר שם בשו"ע ס"ד‪ ,‬וכ' שם מרן זצ"ל‬ ‫מחמת מאורע שביום שאם עבר היום אין לה תשלומין שאין תשלומין אלא לתפילות‬ ‫דאי משום הא אי"ז מעכב שהרי כ' הפוסקים (מג"א שם סק"ו בשם נחלת צבי ופמ"ג בא"א‪,‬‬ ‫הראויות לכל יום‪ ,‬וכן נראה גם מהרשב"א בתשו' ח"א סי' תמ"ז שכ' ג' טעמים מדוע אין‬ ‫משנ"ב סקט"ו) שכשלא התפלל שחרית ביום שיש בו מוסף עליו להשלים תפילת שחרית‬ ‫תשלומין למוסף ובטעם הג' כ' שכל תפילה הנוספת מחמת מאורע היום אין לה תשלומין‬ ‫בעת תפילת מנחה גם אם כבר התפלל מוסף‪ ,‬וטעם הדבר (עי"ש בנחלת צבי סק"ו ופמ"ג א"א‬ ‫שהרי לא נתקנה אלא מחמת הזכרת המאורע ובתשלומין אינו רשאי להזכיר מאורע היום‪,‬‬ ‫סק"ו) משום שכשמגיע זמן מנחה אפשר עדיין להתפלל מוסף ולכך נחשבת תפילת מנחה‬ ‫ולדבריהם ה"ה לנעילה שהרי היא תפילה הנוספת מחמת מאורע היום‪.‬‬ ‫כתפילה הסמוכה לשחרית ורק כשעבר זמן התפילה הבאה וכגון משחרית למעריב אין‬ ‫וע"ע בשבה"ל ח"ו סי' פ' שהשואל ר"ל שמתוס' ורא"ש בסוגיין דברכות כ"ו‪ .‬משמע דלא‬ ‫יכולים להשלים‪ ,‬וא"כ ה"ה בנעילה ומנחה אף שהם ב' תפילות מ"מ הם בזמן אחד דזמן‬ ‫ס"ל להלכה כטעם הג' שכ' הרשב"א‪ ,‬ונמצא דלשי' יש תשלומין לנעילה‪ ,‬ועי"ש שדחה מרן‬ ‫נעילה הוא לפני שקעה"ח ומסיימה עד סוף שקיעה דהיינו צה"כ וכמבואר בסי' תרכ"ג ס"ב‬ ‫זצ"ל ראיתו‪ ,‬וסיים דגם לפי"ד כיון שהרשב"א מחזיק לעיקר לדרכו הג' וכן נקט המאירי וגם‬ ‫ומשנ"ב סק"ב‪ ,‬ולענין מנחה פסק הרמ"א בסי' רל"ג סו"ס א' דזמנה בדיעבד עד סוף שקיעה‬ ‫הרמ"ע והחיד"א ס"ל כן‪ ,‬וכעת מצאתי שכן היא גם ד' בעל שו"ת תשב"ץ (שבחי' הרשב"ץ‬ ‫דהיינו צה"כ‪ ,‬ולפי"ז יכול להשלים המנחה שהחסיר במעריב במוצאי יו"כ דנחשב כתפילה‬ ‫לברכות כ"ו‪ ).‬שלאחר שהביא תי' התוס' והרא"ש מדוע פשוט לגמ' שאין תשלומין למוסף‬ ‫הסמוכה (וכ"כ בפמ"ג סי' ק"ח משב"ז סק"ה)‪ ,‬אלא שכ' מרן זצ"ל שצ"ע אם צריך בכלל‬ ‫הביא תי' הג' של הרשב"א הנ"ל‪ ,‬ושו"ר שבתורת חיים (פעסט) או"ח סי' ק"ח סקי"ג לאחר‬ ‫להשלים‪ ,‬שהרי הנעילה דומה לגמרי במטבע שלה למנחה והיחיד מוסיף אתה הבדלת וכו'‬ ‫שהביא דברי הפמ"ג הנ"ל מסיים במסקנתו עם דברי הרמ"ע והחיד"א‪ ,‬ולאחר כ"ז לא ידעתי‬ ‫רק אחר סיום התפילה וכמבואר בטור סי' תרכ"ג‪ ,‬ומה שאומרים חתמנו במקום כתבנו אינו‬ ‫למה לא נכריע כדבריהם שאין תשלומין לנעילה‪ ,‬וע"ע בח"י סי' י"ז שאלה ה' שכ' השואל‬ ‫שינוי עיקרי‪ ,‬שהרי אם אמר במנחה חתמנו פשוט שיצא יד"ח (דעצם ההזכרה עצמה אינה‬ ‫דבכה"ח סי' ק"ח סקי"ב וסי' תרכ"ג סקכ"ז הביא כן מעוד פוסקים ודלא כפמ"ג‪ ,‬אלא שהעיר‬ ‫מעכבת)‪ ,‬ולכן אם טעה בזמן תפילת מנחה והתפלל נעילה במקום מנחה ודאי יצא יד"ח‬ ‫שם השואל שמהפמ"ג הנ"ל משמע דאם התפלל רק נעילה יצא יד"ח נעילה וצריך להשלים‬ ‫מנחה ולא נעילה‪ ,‬דמנחה היא התפילה הג' ביו"כ ונעילה היא התפילה הד' (דהא קיי"ל כרב‬ ‫תפילת מנחה ולא כמש"כ מרן זצ"ל שעולה לו למנחה‪ ,‬וכן משמע בחכמת שלמה סי' תרכ"ג‪,‬‬ ‫יומא פ"ז‪ :‬דהיא תפילה יתרה ויום הוא שנתחייב בד' תפילות)‪ ,‬ומעתה י"ל דגם בנדו"ד יצא יד"ח‬ ‫ולכאורה ההסבר בדבריהם הוא כיון שנתכוין לנעילה וכמש"כ התהל"ד סי' רס"ח אות י"א‬ ‫מנחה דאף שנתכוין לשם נעילה אי"ז חסרון בכוונת המצוה שהרי סו"ס נתכוין להתפלל‬ ‫י"ב ובשו"ת שואל ומשיב קמא ח"ג סי' קע"א שכשהתכוון להתפלל תפילה אחרת ממה‬ ‫תפילת יו"כ בזמן התפילה השייך עכשיו וכיון שלא התפלל עדיין מנחה יצא יד"ח מנחה‪ ,‬וגם‬ ‫שהוא צריך להתפלל עכשיו נחשב הדבר לכוונה הפכית ואפי' למ"ד מצוות אי"צ כוונה לא‬ ‫בלא"ה בדרבנן קי"ל מצוות אי"צ כוונה וכמבואר בסי' ס' ומה שנתכוון לשם נעילה אי"ז‬ ‫יצא יד"ח התפילה שצריך להתפלל עכשיו‪ ,‬והשיב לו מרן זצ"ל דלעולם איני אומר קבלו‬ ‫נחשב לענ"ד כהיפך כוונה (וכעי"ז מצינו בר"ן סופ"ד דר"ה י"א‪ .‬ד"ה ודאמרינן דכשהאריך בתקיעה‬ ‫דעתי ומכ"ש אם נמצא בגדולי הפוסקים דלא כוותי ודבריהם קודמים‪.‬‬ ‫שניה ונתכוין שתעלה לו גם לסדר הבא עלתה לו עכ"פ לסדר שעומד בו גם למ"ד מצוות צר"כ אף‬ ‫וע"כ להלכה למעשה אם לא התפלל נעילה אי"צ להשלים‪ ,‬ואם לא התפלל גם מנחה‪ ,‬או‬ ‫שבסוף התקיעה נתכוין לסדר הבא דמ"מ נתכוין למצוה)‪ ,‬ונמצא לפי"ז שנחשב שלא התפלל‬ ‫שהתפלל נעילה ולא מנחה‪ ,‬יתפלל ערבית שתים להשלים המנחה שהחסיר‪.‬‬ ‫תפילת‬ ‫נעילה‪ ,‬ולנעילה אין תשלומין בלילה‪ ,‬אלא שמ"מ יש מקום להורות לו להתפלל דרך‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫י"ד תשרי תקס"ז‬ ‫רבי יהודה לייב הכהן‬ ‫בעמח"ס אור הגנוז‬ ‫מאניפאלי זי"ע‬ ‫מקום החופה שם כבר עמדו הכן החתן והכלה עם‬ ‫לקח אותו המגיד הק׳ זי״ע בידו הימנית ואמר אתה‬ ‫אלה תולדות‬ ‫המחותנים וכל הקהל‪ ,‬וסידר את הקדושין‪ ,‬וכל זה‬ ‫תהיה עמדי גם אחר פטירתי‪ .‬אח״כ שאל המגיד הק׳ זי״ע‬ ‫רבינו 'הרב הקדוש‪ ,‬בוצינא קדישא‪ ,‬אור עולם‪ ,‬הכהן‬ ‫מחמת גודל אהבתו לרבינו הק' זי"ע‪.‬‬ ‫עוד‪ ,‬האם תלמידי רבי לייב כהן נ״י נמצא‪ ,‬ענה הרב בעל‬ ‫מרדכי‬ ‫רבי‬ ‫(הרה"ק‬ ‫וטהרה'‪,‬‬ ‫בקדושה‬ ‫הגדול‬ ‫עם הרה"ק הבעל התניא זי"ע‬ ‫התניא זי״ע שאכן נמצא שם‪ ,‬אז הביט המגיד הק׳ זי״ע‬ ‫מטשערנאביל זי"ע בהסכמתו לספר אור הגנוז)‪' ,‬הגאון‬ ‫ידוע כי כעשרים שנה ארך עד שהשלים הרה״ק בעל‬ ‫עליו ואמר לו בזה״ל‪ :‬גם אתה תהיה במחיצתי‪ ,‬כי שפתי‬ ‫הקדוש‪ ...‬כי מי לא ידע גודל קדושתו ועוצם חריפותו‬ ‫התניא זי״ע לערוך את ספרו הק׳ ״לקוטי אמרים ־ תניא״‬ ‫כה״ן ישמרו דע״ת‪ ,‬ואני מעולם הדעת‪ .‬ואמר לו עוד‬ ‫של המחבר הקדוש הזה ועל מי לא יקום אורהו'‪,‬‬ ‫בכדי להוציאו לאור עולם‪ ,‬והיות שפרסום עומק דברי‬ ‫בזה״ל‪ :‬לייבל'י גידענק מיך וועט דיר אייביג גוט זיין‬ ‫(הרה"ק הדברי חיים מצאנז בהסכמתו שם)‪' ,‬איש‬ ‫חסידות ברבים‪ ,‬ובפרט לתת עתות הזמנים בימים ההם‬ ‫[זכור אותי‪ ,‬ויהיה לך תמיד טוב)‪ .‬בעיר אניפולי נתבקש‬ ‫האלקי'‪( ,‬הרה"ק החידושי הרי"ם ועוד בהסכמותיהם‬ ‫כידוע‪ ,‬הוא דבר שיכל לגרום להרבה דברים בלתי‬ ‫המגיד הק׳ רבי דוב בער זי״ע לישיבה של מעלה‪ ,‬ושם‬ ‫שם)‪' ,‬עמודא דנהורא‪ ,‬גלי׳ עמיקא וטמירא‪ ,‬חסידא‬ ‫נעימים כמובן מאליו‪ ,‬לכן לא רצה להדפיסו בלי ידיעתם‬ ‫חלקת מחוקק ספון‪.‬‬ ‫ופרישא‪ ,‬צדיק יסוד עולם'‪( ,‬לשון שער הספר שם)‪ ,‬ה"ה‬ ‫והסכמתם של ידידיו ורעיו שישבו עמו בצוותא חדא‬ ‫עם הרה״ק רבי משולם זושא מאניפולי זי״ע‬ ‫הרה"ק רבי יהודה לייב הכהן מהאניפאלי זי״ע‪ ,‬נולד‬ ‫ושאבו ממקור מים חיים מבאר שחפרוה שרים מרן‬ ‫נפלאה היתה התקשרות האהבה ואחוה‪ ,‬בבחינת ״ונפשו‬ ‫לאביו הגה"ק רבי יוסף גרשון הכהן זי"ע‪ ,‬ולאמו הרבנית‬ ‫המגיד הקדוש רבי דוב בער זי״ע‪ ,‬ולכן שלח את ספרו‬ ‫קשורה בנפשו״‪ ,‬שהיתה בין הני תרי צנתרא דדהבא ‪-‬‬ ‫הצדקנית מרת ליפשע ע"ה‪.‬‬ ‫הקדוש ע״י שלוחים מיוחדים מחסידיו המובהקים ה״ה‬ ‫רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע והרה״ק רבי‬ ‫מקטנותו ניכר עליו כי לגדולות הוא נוצר‪ ,‬התמדתו‬ ‫רבי פנחס משקלאוו זי"ע ורבי יצחק משה מיאס זי"ע‬ ‫משולם זושא מאניפולי זי״ע‪ ,‬ששניהם גרו בעיר אניפולי‪,‬‬ ‫ומסירותו ללימוד התורה ועבודת ה׳ היתה במסירות‬ ‫ורבי משה ווילענקער זי"ע לאניפולי להני תרי צנתרא‬ ‫והיו נפגשים מיד כמה ימים‪ .‬ועל גודל אהבתם סיפר‬ ‫נפש נפלאה‪ ,‬כך גדל ונתעלה ונעשה לאילנא רברבא עד‬ ‫דדהבא חבריו המובהקים‪ ,‬ה״ה הרה״ק רבי יהודה לייב‬ ‫הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע‪ ,‬בעת שגרו ביחד הני‬ ‫שהתפרסם בעולם‪ .‬וזכה ונתקרב לאור ודרך החסידות‪,‬‬ ‫הכהן והרה״ק רבי משולם זושא זי״ע להתייעץ‬ ‫תרי ריעין דלא מתפרשין בעיר אניפולי‪ ,‬היתה תקופה‬ ‫עד שנעשה מתלמידיו המובהקים ומהיושבים ראשונה‬ ‫ולהתיישב עמהם בדבר הדפסת ספר התניא‪.‬‬ ‫שאצל רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע היתה‬ ‫במלכות רבו הרה"ק מרן המגיד הגדול רבי דוב בער‬ ‫כשהשלוחים הביאו את ספר התניא לאניפולי לקבל‬ ‫הפרנסה דחוקה מאוד‪ ,‬וחשבו בני ביתו שמן הראוי‬ ‫ממעזריטש זי״ע‪.‬‬ ‫הסכמותיהם‪ ,‬הם השאירו בידם את הקונטרס למשך‬ ‫שרבינו יעתיק את משכנו מאניפולי כי אין הקומץ‬ ‫בצל המגיד הגדול ממעזריטש‬ ‫הלילה כדי שהצדיקים האלו יעיינו בהם‪ ,‬בשעה שעיין‬ ‫מספיק להשביע ב' גדולים בעיר אחת‪ ,‬אך רבינו לא רצה‬ ‫זכה רבינו מה שלא זכו הרבה מתלמידי המגיד הגדול‬ ‫בספר התניא באמצע הלילה‪ ,‬קיבל רבינו הק׳ רבי יהודה‬ ‫לשמוע כלל לעזוב את אהובו וריעו הרה"ק הר"ר זושא‬ ‫ממעזריטש‪ ,‬שנפש הרב נקשר בנפש התלמיד בקשר חזק‬ ‫לייב הכהן זי״ע התפעלות עצומה והתלהבות רבה‪ ,‬מבלי‬ ‫זי"ע‪ .‬כאשר ראו כי אי אפשר להתיקו ממחשבתו גמרו‬ ‫ואמיץ‪ ,‬וכמו שכתב רבינו בהסכמתו על ספר התניא‪,‬‬ ‫יכולת לעצור בתוכו את התרגשותו הגדולה‪ ,‬והחליט‬ ‫אומר לשלוח משלחת מעיר אחרת שיבואו להזמינו‬ ‫וז"ל‪' :‬יושב בשבת תחכמוני אצל אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫ללכת אל ריעו וידידו הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע‬ ‫לשבת על כס הרבנות שם‪ ,‬ובכך יבוא על שכרו ויוכל‬ ‫גאון עולם'‪ ,‬עכ״ל‪ .‬עד שבחר בו רבו לשמש כשליח ציבור‬ ‫לשתף אותו בהתלהבותו העצומה מספר התניא‪ .‬אותו‬ ‫להביא טרף לביתו כראוי‪ ,‬וכך הוה‪ ,‬כאשר קיבל ההזמנה‬ ‫בימים הנוראים ולפעול עבור כל ישראל לדבר ישועה‬ ‫דבר אירע גם לחבירו הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע‪,‬‬ ‫אמר להם שמקודם הוא רוצה לילך להתייעץ עם הרה״ק‬ ‫ורחמים‪.‬‬ ‫שגם הוא לא היה יכול לעצור בקרבו את התרגשותו‬ ‫הרבי רבי זושא זי״ע‪ ,‬הם הסכימו כיון שחשבו שבוודאי‬ ‫מסופר‪ ,‬פעם הגיע הרה"ק המגיד ממעזריטש לעיר ליניץ‪,‬‬ ‫הגדולה‪ ,‬והחליט ללכת אל רבינו הק׳ רבי יהודה לייב‬ ‫יסכים גם הוא לזה‪ ,‬כי גם לו תרחיב הפרנסה עי״ז‪.‬‬ ‫ובאו אליו לבקש בענין מקשה לילד לפעול לה ישועה‪,‬‬ ‫הכהן זי״ע‪ .‬שני הצדיקים גרו משני צידי הנהר באניפולי‪,‬‬ ‫כאשר הלך אליו לא מצאו בבית‪ ,‬בבואו לבית המדרש‬ ‫מיד שלח הרה"ק לקרוא לשלשת מתלמידיו הגדולים‪,‬‬ ‫כאשר הלכו זה לקראת זה ונפגשו שניהם באמצע הדרך‬ ‫מצא את הרה״ק רבי זושא זי״ע עומד אצל ארון הקודש‬ ‫ה"ה‪ ,‬הרה"ק רבי מיכל‪ ,‬רבינו רבי יהודה לייב הכהן‪,‬‬ ‫על הגשר שמחבר את שני חלקי העיר‪ ,‬יצאו בריקוד‬ ‫ובוכה‪ ,‬רבש״ע! ידיד אחד יש לי פה ורוצים לקחת אותו‬ ‫והרה״ק רבי יוסף ‪ -‬המלמד מז'ורניץ שהיה אז שם שמיד‬ ‫נפלא במקום פגישתם בשמחה עצומה‪.‬‬ ‫ממני!!! מיד השיב רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע‬ ‫ילכו למקוה לפעול ישועה עבור המקשה לילד‪[ ,‬כי כידוע‬ ‫אשכבתיה דרבי‬ ‫את פניהם של המשלחת ריקם‪ ,‬ונשארו שם לגור יחדיו‪.‬‬ ‫הרה"ק המגיד לא היה יכול לילך בעצמו להמקוה]‪ ,‬וגם‬ ‫זכה רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע לאריכות ימים‪,‬‬ ‫עוד מסופר כאשר זכה הרה״ק רבי משולם זושא זי״ע‬ ‫רבם הק' הלך עמם לבית הטבילה‪ .‬ויהי כאשר טבלו‬ ‫ונתבקש לישיבה של מעלה ביום י״ד תשרי תקס״ז‪,‬‬ ‫להשיא את נכדתו‪ ,‬בת בנו הרה״ק רבי צבי מענדיל‬ ‫ושהו הרבה תחת המים‪ ,‬וכשעלו מן המים אמר להם‬ ‫ומנו״כ ע״י ציון רבו הקדוש המגיד רבי דוב בער זי״ע‪,‬‬ ‫מאניפולי זי״ע עם הרה״צ רבי יוסף זצ״ל בנו של הרה״ק‬ ‫המגיד הק׳ זי״ע עדיין לא פעלתם‪ ,‬וטבלו עוד כמה‬ ‫וחבירו הרה"ק רבי משולם זושא זי״ע בעיר אניפולי‪.‬‬ ‫רבי זאב וואלף מזיטאמיר זי״ע בעמח"ס ״אור המאיר"‪,‬‬ ‫פעמים‪ ,‬עד שאמר לכו לכם לאהליכם בשמחה כי כבר‬ ‫הוא היה אומר‬ ‫בזמן שמחת הנשואין כבר היה הרה״ק הר"ר זושא זי"ע‬ ‫פעלתם ישועה גדולה עבור האשה ותזכה לילד ג' ילדים‪,‬‬ ‫ושמעתי מפי ידידי הרב המאוה״ג בוצינא קדישא מו״ה‬ ‫רתוק למטתו מחמת זקנותו המופלגת‪ ,‬בהגיע יום‬ ‫ואמר להם כמה מהם יהיו בנים וכמה בנות‪( .‬שבחי‬ ‫יהודה לייב הכהן קצת בנקל‪ ,‬שאם לא יוכל להפשיט‬ ‫החופה שלח המחותן הרה״ק ה״אור המאיר" זי״ע לשאול‬ ‫בעש"ט עמוד פח וראה שם כל הסיפור באריכות)‪.‬‬ ‫עצמו מצערו‪ ,‬עכ״פ יתפלל כך שא״א לו לעבוד הש״י‬ ‫את מחותנו הרה"ק מי יהיה המסדר קדושין‪ ,‬אך הוא לא‬ ‫וידוע שבשנותיו האחרונות עקר המגיד הק׳ רבי דוב‬ ‫מחמת הצער הזה‪ ,‬וזה הוא מניעת עבודה‪ ,‬וז״פ הגמרא‬ ‫השיב שום מענה על כך‪ .‬כשהחשיך היום שלח עוד פעם‬ ‫בער זי״ע את דירתו מראווני לעיר אניפאלי‪ ,‬ותלמידיו‬ ‫(ברכות סג‪ ).‬כל המשתתף שם שמים בצערו כופלין לו‬ ‫לשאול ולא השיבו מאומה‪ ,‬ויתיישב הרה״ק בעל "אור‬ ‫הקדושים רבי יהודה לייב הכהן זי״ע והרה״ק רבי משולם‬ ‫פרנסתו‪ ,‬ר״ל שמשתתף שם שמים בצערו ומתפלל על‬ ‫המאיר" זי״ע שבכל זאת ילכו להעמיד כבר את החופה‪,‬‬ ‫זושא זי״ע שמשו אותו‪ ,‬ולא זזה ידם מתוך ידו הק'‪ ,‬וכך‬ ‫צערו שכואב לו שאינו יכול לעבוד הש״י מחמת זה‬ ‫ואז יחכו על תשובת מחותנו הרה״ק רבי משולם זושא‬ ‫זכו להיות בשעת פטירתו של רבם הק' ‪ -‬המגיד הגדול‬ ‫הצער‪ ,‬אז כופלין לו פרנסתו‪ ,‬עכ״ד ודפח״ח‪( .‬פרי חיים‬ ‫זי״ע‪ ,‬אך גם אז לא השיב מאומה‪ ,‬עד שלפתע הופיע‬ ‫ממעזריטש זי"ע סמוך למיטתו‪ .‬ומסופר‪ ,‬כי כמחצית‬ ‫[להרה"ק רבי אברהם חיים מזלאטשוב זי"ע] פרקי אבות‬ ‫רבינו הק׳ רבי יהודה לייב הכהן זי״ע‪ ,‬אז אמר הרה״ק‬ ‫השעה לפני עלייתו לגנזי מרומים‪ ,‬כשנכנס הרה״ק רבי‬ ‫פ"ב משנה יג)‪.‬‬ ‫״הא לכם המסדר קדושין״‪ ,‬ולא הניחוהו אף לפוש מן‬ ‫משולם זושא מאניפאלי זי״ע‪ ,‬שאל המגיד הק׳ זי״ע מי‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫הדרך ולהפשיט מלבוש העליון‪ ,‬אלא תיכף ומיד סר אל‬ ‫בא‪ ,‬ענה לו הרה״ק הבעל התניא זי״ע ש'זושא' נכנס‪,‬‬ ‫כי ביום הזה יכפר‬ ‫ר' זלמן חיים מסתובב לאיטו ב'קלויז' הלוך ושוב משוטט ברעיוניו‪ ,‬כל חצי שעה נזכר ללגום מכוס‬ ‫ח תשרי – ספר חפץ חיים ‪ -‬הלכות אסורי לשון הרע ‪ -‬פתיחה להלכות אסור לשון‬ ‫התה ששוכן במקומו‪ ,‬שהספיק להתקרר זה עדן עדנים‪ ,‬לפעמים תפס אחד מפרחי החסידים יוזמה‬ ‫הרע ורכילות‬ ‫והחליף את כוס התה הקרה בכוס תה רותח מהביל‪ ,‬ר' זלמן חיים לא שם לב‪ ,‬הוא אחוז שרעפים‬ ‫ּור ִכילּות‪:‬‬ ‫ׁשון ָה ָרע ְּ‬ ‫כות ִאּסּור ָל ֹ‬ ‫יחה ְּל ִה ְּל ֹ‬ ‫ְּפ ִת ָ‬ ‫בהכינו לבו רוחו ונשמתו לעבודת הקודש של יום הכפורים‪ ,‬מתבונן בתיקונים העליונים בעבודת הכהן‬ ‫טו ָב ָתם ַעד‬ ‫ּמו ִי ְּש ָר ֵּׁאל ְּו ָח ֵּׁפץ ְּמ ֹאד ְּב ֹ‬ ‫שם ִי ְּת ָב ַר ְּך ֶאת ַע ֹ‬ ‫ה ַבת ַה ֵּׁ‬ ‫ְּב ַא ֲ‬ ‫גדול לפני ולפנים‪ ,‬ועבודתנו בזמן הזה ונשלמה פרים שפתינו‪.‬‬ ‫ּמו ִרים‬ ‫יבים ַה ֹ‬ ‫מות ֲח ִב ִ‬ ‫ׁש ֹ‬ ‫ַח ָלה‪ְּ ,‬ו ַכ ָּמה ֵּׁ‬ ‫ׁש ְּק ָר ָאם ְּב ֵּׁׁשם ָב ִנים‪ְּ ,‬ו ֵּׁח ֶלק ה' ְּונ ֲ‬ ‫ֶ‬ ‫לפתע שם לבו ליענקל'ה שמסתובב בפנים נפולות‪ ,‬הולך אנה ואנה פותח ספר סוגר‪ ,‬קם מתיישב‪,‬‬ ‫"א ַה ְּב ִתי‬ ‫(מ ְּל ָא ִכי א' ב')‪ָ ,‬‬ ‫מו ֶׁש ָכתּוב ַ‬ ‫ְּר ֵּׁאל‪ְּ ,‬כ ֹ‬ ‫ִש ָ‬‫תו ְּלי ֹ‬ ‫ה ָב ֹ‬ ‫ַעל ֹג ֶדל ַא ֲ‬ ‫'לא טוב לו'‪ ,‬מהרהר ר' זלמן חיים‪ ,‬מה קרה לו? ר' זלמן חיים מרים ראשו לעבר יענקל'ה ומסמן לו‬ ‫ּוב ְּפ ָרט‬ ‫עות ִ‬ ‫ּדות ָר ֹ‬ ‫יקם ִמ ָכל ַה ִּמ ֹ‬ ‫יכ ְּך ִה ְּר ִח ָ‬ ‫גו'‪ְּ ,‬ל ִפ ָ‬ ‫ֶא ְּת ֶכם ָא ַמר ה'" ְּו ֹ‬ ‫בעיניו כאומר גש אלי‪ .‬יענקלה לא משתהה לרגע הרי לזה הוא מצפה שעה ארוכה הוא מסתובב לכל‬ ‫צד בכדי שר' זלמן חיים יראה בצר לו‪ ,‬מיד עט רץ כצבי ונעמד לצד ר' זלמן בדחילו ורחימו‪ .‬מה מציק‬ ‫ּומ ָצה‪,‬‬ ‫ידי ִריב ַ‬ ‫ּור ִכילּות‪ִ ,‬כי הּוא ֵּׁמ ִביא ֶאת ְּבנֵּׁי ָא ָדם ִל ֵּׁ‬ ‫ׁשון ָה ָרע ְּ‬ ‫ִמ ָל ֹ‬ ‫לך שואלו ר' זלמן‪ ,‬בקול רך ונעים‪ ,‬ראיתי שדברים מטרידים את מנוחתך האם זה דברים גשמיים‪,‬‬ ‫מו ֶׁש ָכ ַתב‬ ‫ידי ְּׁש ִפיכּות ָּד ִמים ְּכ ֹ‬ ‫בוא ִמזֶה ִל ֵּׁ‬ ‫יּוכל ָל ֹ‬ ‫ְּו ַכ ָּמה ְּפ ָע ִמים ַ‬ ‫שמא לא אכלת מספיק? לא ישנת את הזמן הדרוש לך? או דבר מציק לנשמתך ואינך מוצא מנוח?‬ ‫ה ָל ָכה א')‪ַ ,‬אף ַעל ִפי ֶׁש ֵּׁאין‬ ‫(פ ֶרק ז' ֲ‬ ‫עות ֶ‬ ‫כות ֵּּׁד ֹ‬ ‫ָה ַר ְּמ ַב"ם זַ"ל ְּב ִה ְּל ֹ‬ ‫יענקל'ה עונה‪ :‬אשיחה וירווח לי‪ .‬הנה עוד יומיים היום הקדוש ביותר‪" ,‬כי‬ ‫בות‬ ‫ׁשות ַר ֹ‬ ‫ה ֹרג ְּנ ָפ ֹ‬ ‫גו ֵּׁרם ַל ֲ‬ ‫ָדול הּוא ְּו ֹ‬ ‫לו ִקין ַעל ָלאו זֶה‪ָ ,‬ע ֹון ג ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם"‪ ,‬ואני מרגיש כלום‪ ,‬אפס‪ ,‬אבן‪ ,‬זה שאני רואה‬ ‫"לא ַת ֲע ֹמד ַעל ַּדם ֵּׁר ֶע ָך"‪,‬‬ ‫לו ( ַו ִי ְּק ָרא י"ט ט"ז)‪ֹ ,‬‬ ‫ִשְּ ָר ֵּׁאל‪ְּ ,‬ל ָכ ְּך ִנ ְּס ַמ ְּך ֹ‬ ‫ִמי ֹ‬ ‫אותך משוטט בלהב אש גורם לי קנאה‪ ,‬מתי יבוא לידי ואקיימנה‪ ,‬לחיות את המועד בהשגה גדולה‪.‬‬ ‫ה ִנים‪.‬‬ ‫נוב ִעיר ַה ֹכ ֲ‬ ‫ּול ֹ‬ ‫דו ִמי ְּ‬ ‫א ֹ‬‫דו ֵּׁאג ָה ֲ‬ ‫ּול ַמד ָמה ֵּׁא ַרע ְּל ֹ‬ ‫ֵּׁצא ְּ‬ ‫שמע נא נערי היקר‪ ,‬פתח ר' זלמן חיים את דבריו אל נא תחשוב שהתעוררות מגיע רק מהשגות‬ ‫מו‬ ‫ְּדי ַה ִּמ ָּדה ַה ְּמ ֻגנָה ַה ֹזאת‪ְּ ,‬כ ֹ‬ ‫ָסבּו ַעל י ֵּׁ‬ ‫ׁשנ ַ‬ ‫צּומות‪ֶ ,‬‬ ‫ֹ‬ ‫עות ֲע‬ ‫עוד ַכ ָּמה ָר ֹ‬ ‫ְּו ֹ‬ ‫נוראות ומדרגות נעלות‪ ,‬אלא כל דבר פנימי שמכניסים ללב פנימה וחוזרים על זה שוב ושוב‪ ,‬והבערה‬ ‫ללהב יוצאת‪ ,‬בוא וראה לשון הגמרא ברכות (כ' ע"א) לפתח חטאת רבץ (בראשית ד') ושטן מאי‬ ‫ׁשון‬ ‫ׁש ִּד ֵּׁבר ָל ֹ‬ ‫ׁשון ָה ָרע‪ֶ ,‬‬ ‫ְּדי ָל ֹ‬ ‫ָחׁש ָהיָה ָה ִע ָקר ַעל י ֵּׁ‬ ‫ׁש ֵּׁח ְּטא ַהנ ָ‬ ‫ָדּוע ֶ‬ ‫ׁשי ַ‬ ‫ֶ‬ ‫אמר א"ל שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני ממאי אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא‬ ‫ּוב ָרא ֶאת‬ ‫ילן ַהזֶה ָא ַכל ָ‬ ‫רּוך הּוא ֶׁש ָא ַמר‪ִ ,‬מן ָה ִא ָ‬ ‫דוׁש ָב ְּ‬ ‫ָה ָרע ַעל ַה ָק ֹ‬ ‫תלת מאה ושיתין וארבעה הוי תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא‬ ‫(ׁש ָבת קמ"ו‪,).‬‬ ‫מו ֶׁש ָא ְּמרּו ֲחזַ"ל ַ‬ ‫ְּדי זֶה ִפ ָתה ֶאת ַחּוָה‪ְּ ,‬כ ֹ‬ ‫עו ָלם‪ְּ ,‬ו ַעל י ֵּׁ‬ ‫ָה ֹ‬ ‫דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני‪ .‬דברי הגמ' אלו ידועים לכל‪ ,‬ועם כל זה בוא וראה איך רבוה"ק‬ ‫יות‪ְּ ,‬ו ַגם‬ ‫ָרם ִגּלּוי ֲע ָר ֹ‬ ‫ׁשג ַ‬ ‫ה ֵּׁרי ֶ‬ ‫ֻה ָמא‪ֲ ,‬‬ ‫ָבא ָנ ָחׁש ַעל ַחּוָה ְּו ִה ִטיל ָבּה ז ֲ‬ ‫התלהבו מזה בלהב אש קודש‪ .‬בכתבי תלמידי הרה"ק הר"ר שמעלקא מניקלשבורג זי"ע מובא תיאור‬ ‫ָרם ְּל ָא ָדם‬ ‫ְּדי זֶה ג ַ‬ ‫ה ֵּׁרי ְּׁש ִפיכּות ָּד ִמים‪ְּ .‬ו ַעל י ֵּׁ‬ ‫עו ָלם‪ֲ ,‬‬ ‫יתה ְּל ָכל ָה ֹ‬ ‫ִמ ָ‬ ‫מבהיל מליל יום הקדוש במחצית קדשו וזה לשונו‪:‬‬ ‫ילא זֶה‬ ‫ּומ ֵּּׁמ ָ‬ ‫רּוך הּוא‪ִ .‬‬ ‫דוׁש ָב ְּ‬ ‫ׁשל ַה ָק ֹ‬ ‫נו ֶ‬ ‫צו ֹ‬ ‫אׁשון ְּו ַחּוָה ַל ֲע ֹבר ַעל ְּר ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ָה ִר‬ ‫קודם כל נדרי ויאספו כל הירא והחרד לדבר ה' לבית הכנסת הישנה עד שנתמלא כל העזרה כמו‬ ‫עו ָלם‪.‬‬ ‫יאת ָה ֹ‬ ‫תו ַה ַּמ ְּׁש ֶח ֶתת ִל ְּב ִר ַ‬ ‫או ֵּׁחז ְּב ִמ ָּד ֹ‬ ‫ׁשון ָה ָרע‪ֹ ,‬‬ ‫ַה ְּמ ַד ֵּׁבר ָל ֹ‬ ‫שעה ומחצה קודם זמן התפלה‪ ,‬ובבא אדומו"ר נר"ו [ה"ה הרה"ק ר' שמואל שמלעקא מניקלשבורג‬ ‫זיע"א] לפתח בית הכנסת אחר כניסתו מעוטף בטליתו‪ ,‬בדרך הילכו מפתח ועד מקום הארון‪ ,‬וקרא‬ ‫בקול גדול ובבכיה רבה הפסוק "כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' עד תטהרו ומשנת א"ר עקיבא כו' לפני‬ ‫מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים‪ ,‬מיד געו כל העם בבכי לקול זעקתו ובכייתו‪,‬‬ ‫ואחרי הגיע אל מקום הארון התחיל בפסוקים המעוררים על התשובה וקורעים סגור לבב אבן ופסוק‬ ‫"לך לבדך חטאתי"‪ ,‬ופסוק עוני אגיד כו' תחטאני באזוב כו' וזרקתי עליכם מים טהורים כו'‪ ,‬וזולת זה‬ ‫פסוקים רבים המעוררים אל התשובה‪ ,‬ואמר בתוך דבריו מוסרים רבים באלו הפסוקים‪ ,‬אך לא הבנתי‬ ‫על בוריו לקול דברו מחמת בכיות‪ ,‬ולקול המולה גדולה ובכיה רבה אשר היה בבית הכנסת לערך מאה‬ ‫אנשים העומדים שמה עד שבא לדבר במעלות עצם היום הקדוש והנורא יום כיפור‪ .‬איך שבקל יוכל‬ ‫האדם למצא עזר ביום הזה להחיש ישועה ולפדות נפשו מני שחת‪ ,‬על פי המשל למלך שהיה לו בן‬ ‫יחיד והפקיד עליו איש אחד חכם להיות איתו בשבתו ובקומו ובלכתו בדרך להיישיר לפניו דרכו בבל‬ ‫אופנים המצטרכים לבן המלך ההוא‪ ,‬והבן מלך לא אבה הלך בדרכו וילך שובב בדרכי לבו‪ ,‬אל דרך‬ ‫הרע‪ ,‬וילשין הפקיד ההוא אל המלך על אשר סר בנו מן הדרך הטובה ויסתר המלך פניו מבנו‪ ,‬ופעמים‬ ‫אם לא עכשיו אימתי?!‬ ‫רבות אשר הבן מלך ההוא רצה להתקרב אל אביו המלך בדברי רצוי ותחנונים והנה המלשין ההוא‬ ‫נפשי מרה לי מאוד על דבר השיחה בעת התפלה‪ ,‬כי מי לא ידע מהקטרוגים‬ ‫עומד על ימינו לשטנו ויספר אל המלך מדרכיו המבוערים והמקולקלים ויצא הבן ההוא אבל וחפוי‬ ‫הקשים שעלינו‪ ,‬ואין איש שם על לב בשל מי הרעה הזאת‪ .‬ולדעתי הדיבורים‬ ‫ראש‪ .‬ויהי היום אשר הלך המלשין ההוא לעשות מלאכתו הביתה וירץ הבן המלך ההוא אל אביו בכה‬ ‫בשעת התפלה מוסיפים חרון אף ח"ו‪ .‬הישמע ה' לתפילת שארית הנמצאה?‬ ‫ומתחנן לו מתחרט ומתוודה על כל הרעה אשר עשה מנעוריו עד היום הזה‪ ,‬ואיך בי קדחה בו אש ימי‬ ‫ולכן חוסו נא על נפשכם אהובי אחי ורעי‪ ,‬ואל נא תרעו רעה גדולה כזאת‪ ,‬בושו‬ ‫הנעורים ומקבל עליו לעזוב דרך רשע ולילך בדרך טובים‪ ,‬ויתמרמר לפני אביו המלך לאמר סלח נא‪,‬‬ ‫והכלמו ממעשיכם הרעים נגד ה׳‪ ,‬בכדי שישמע לכם בכל עת מצא‪ .‬ואני את‬ ‫כפר נא לאשמותי בקול מר וצורח‪ ,‬מיד נכמרו רחמי האב על בנו ויקרבהו בימינו ויתנהו בחיקו‬ ‫נפשי הצלתי‪.‬‬ ‫ומשעשע עמו בשמחה יתירה ונפלאה‪ .‬והנמשל מובן ע"ד הגמרא השט"ן בגימטריא שס"ד‪' ,‬וההוא‬ ‫אגרות קודש מאת הרה"ק האדמו״ר האמצעי מחב"ד זי"ע‬ ‫יומא לית ליה רשותא למסטני' ובלי ספק כי נדרוש אל ה' כהיום הזה ונתחנן לפניו במר נפשינו ויעתר‬ ‫(בהרה"ק בעל התניא)‪ ,‬מכתב כ״א‪ ,‬דף תס‬ ‫לנו ה'‪ ,‬באין שטן כו'‪ ,‬ובפרט בעצם היום הזה "דרשו ה' בהמצאו"‪ ,‬אלו עשרת ימים‪ ,‬וכ"ש כהיום הזה‬ ‫אם לא עכשיו‪ ,‬אימתי?‪ :‬עכשיו זה עשרת ימי תשובה‪ ,‬שבת יש בו כח תשובה‬ ‫ותחת צור ילדיך תשי‪ ,‬ועתה נא יגדל כח ה' ובזה יהיה לנו הכנה ליום שמיני עצרת הבא לקראתינו‬ ‫יותר גדול‪ ,‬כשמדברים בשעת התפילה אין התפילה של אף אחד מהבית מדרש‬ ‫לגרום שמחה לאבינו שבשמים‪ ,‬ע"ד המדרש אני ואתם נשמח יום אחד כו' וישמח עמנו אבינו המלך‬ ‫ההוא עולה לשמים! (ראה זאת בעבודת ישראל על פרקי אבות‪ ,‬ומעשה ממרן‬ ‫כאב עם בנו יחידו‪ ,‬עם אחד בארץ‪ ,‬אך עם נטהר את עצמינו מן כל אשמותינו בתשובה ובכי‬ ‫ובתחנונים‪ ,‬ע"ב אהובי אחי צמודי לבבי [בלשון פולין 'ליבע הארציקי ברודער']‪ ,‬בואו חזקו ונתחזק‬ ‫הבעש"ט הק' שאמר שהתפילות ממלאים הביהמ"ד כיון שאף פעם לא עלו רח"ל)‪.‬‬ ‫בבכי ותחנונים לפני אבינו שבשמים‪ ,‬בהיום הזה אשר אין שטן ואין פגע רע‪ ,‬ולפני ה' תטהרו תבואו‬ ‫כולם רוצים שהבקשות יעלו לשמים ויתמלאו‪ ...‬אז לא לדבר בשעת התפילה‪...‬‬ ‫אל החדר הפנימי אל המלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬ויכמרו רחמיו עלינו כי נדרשהו בכל לבבינו בוידוי‬ ‫דיבור בשעת קדיש‪ :‬מובא בספרים שאם אחד רגיל לדבר נעבעך בשעת‬ ‫ותחנונים‪ .‬אך דעו נא אחי צמודי לבבי כי העיקר גדול אל התשובה הוא מסירות נפש‪ ,‬כי הלא בני אב‬ ‫קדיש‪ ,‬אז לאחר פטירתו כשבניו אומרים קדיש אין הקדיש מועיל לו רח"ל וח"ו‪.‬‬ ‫אחד אנחנו זרע אברהם אשר מסר את נפשו על קדושת שמו יתברך להפיל את עצמו בכבשן האש‪,‬‬ ‫סגולה לכוונה בשעת עניית אמן יהיא שמיה רבה‪ :‬לסגור את העיניים‪.‬‬ ‫זרע יצחק שמסר את נפשו בעקידה‪ ,‬ובלי ספק כי יעמדו להמליץ בעדנו לפני אבינו שבשמים בזה יום‬ ‫כוונה שצריך ביהא שמיה רבה‪ :‬פירוש המילים כפשוטו‬ ‫הדין הקדוש והנורא אך גם אנחנו בעקבותיהם נילך לעשות במעשיהם למסור נפשנו על קדושת שמו‬ ‫קבלה לא לדבר בשעת קדיש‪ ,‬ולענות אמן‪ ,‬ואיש"ר בכוונה ובקול‪ :‬הרי אנו‬ ‫יתברך‪ ,‬ובכן נייחד ונקדש שמו הגדול באהבה רבה ונאמר כלנו יחד פסוק שמע ישראל בכוונה זו‪ ,‬ומיד‬ ‫מוכיחים שאנו מכתירים את המלך! נקבל עלינו עכשיו גם לגמר חתימה טובה‬ ‫געו כל העם בבכיה יתירה ויענו כל העם יחדיו פסוק שמע ישראל כו'‪.‬‬ ‫לנו ולכל ישראל אמן! והרי זה גם הכתרת הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו‪.‬‬ ‫יענקל'ה יקירי עזוב את כל ההשגות תחזור שוב שוב על לשונו קדשו של הר"ר שמעלקא ויהיה לך‬ ‫יום הקדוש של טעמת מימיך‪ .‬א גוט געבנשט יאר א גמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬