אמרי קודש סאדיגורה · Imrei Kodesh Sadigere — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

ראש השנה ה'תשפ"ז
פרשת האזינו ה'תשפ"ה
יום כיפור ה'תשפ"ו
©
כל הזכויות שמורות
מכון כרם ישראל
סאדיגורה
להנצחות ולקבלת הגליון
machon@sadigura.org
א קודש ראש השנה אמרי
ראש השנה
"שהחיינו טיש" ליל ב' דראש השנה ה'תשפ"ז
את העוונות ,שהם מרמזים על קטרוג למעלה, פו"א :איתא ברמ"א (או"ח סי' תקפב ס"ט) ונוהגין
מכל מקום הם מסיחים את דעתם ,על ידי גודל שכל אחד אומר לחבירו "לשנה טובה
מעלת התשובה ועזיבת החטא ובקבלת עול תכתב" .וכתב הט"ז (שם סק"ד) בשם הלבוש (סימן
מלכות שמים מתוך אמונה ובטחון בחסדיו תקנ"ו) ביום הראשון אחר התפילה אין לומר
הגדולים ,ובזה לבד ממשיכים עליהם חסד "לשנה טובה" וכו' ,כי בג' שעות הראשונות היא
ורחמים ,וזוכים להתברך בשנה טובה ומבורכת. הכתיבה לצדיקים ,ואין ראוי שיאמר לחבירו לשון
המורה שאינו צדיק אלא בינוני ,בשלמא כל אחד
והיוצא לנו מזה מעלה יתירה מדברי הלבוש ,כי בעצמו יחזיק עצמו לבינוני .והיינו שכל אחד
הלבוש מיירי כלפי אנשים אחרים ,שצריך בעצמו יכול להחזיק את עצמו לבינוני ,אבל על
שתהיה אצלו מחשבה טובה עליהם שהם בגדר חברו צריך לחשוב לטובה ,שבודאי הוא נכנס
הצדיקים ,ובודאי תיכף בתחילת היום כבר בגדר הצדיקים שכבר בג' שעות הראשונות
נכתבים לטובה ,אבל מכאן רואים יותר מזה, נכתבים לאלתר לחיים ,ולכן לא יברכו בליל שני,
שצריך האדם לחשוב גם על עצמו מחשבה טובה שאז מראה שאינו מחזיק בגדר הצדיקים.
כזו ,שיהיה לבו סמוך ובטוח בכתיבה לטובה.
ובענין זה יש להוסיף דברי אא"ז המגיד הגדול
וכעין זה הובא בספר דרכי צדק (סימן א' אות נ"ד) ממעזריטש זיע"א (מובא בעבודת ישראל פ' נצבים)
שאמר הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק כי הכתיבה לחיים בספר ,פירושה הוא החקיקה
זיע"א בשם רבו אא"ז המגיד הגדול זיע"א, במחשבתו של אדם ,כי הרשע כשזוכר את
שבראש השנה ויום הכיפורים הכתיבה היא עוונותיו ,אוחזתו רעדה ,ואין לבו ברשותו לשוב
המחשבות שחושב האדם ,ולכן ירגיל האדם עצמו אל ה' ,הרי זה נכתב לאלתר למיתה ,והמחשבות
בימי הדין של ראש השנה לחשוב על עצמו ועל כל המבלבלות אותו ומפחידות את לבו הם הסימן
ישראל רק מחשבות טובות לחיים ולשלום ,ולא לזה .אבל הצדיקים ,אף שזוחלים ורועדים מאימת
ישגיח על סימנים רעים ח"ו ,ובכל מחשבות רעות השי"ת ,מכל מקום הם בוטחים בישועתו ובחסדו,
ומבלבלות שהיצר זורק בלבו ,אלא ירחם על עצמו, ומתחזקים לשוב אליו ,ועל ידי מחשבה זו נכתבים
וידחה אותן על ידי שיחשב אצלו שהוא מוכן לאלתר לחיים ,מחמת שחקוק במחשבתם הכתיבה
למסור נפשו על קדושת ה' ,ולקיים מצות עשה לטובה .ואף שבאים אצלם הרהורים המזכירים
קודש ראש השנה אמרי ב
חגנו" אף שהדבר הוא מכוסה ונעלם ,מכל מקום של "ונקדשתי" ,ובזה הוא מבטל כל המקטרגים.
"כי חק לישראל הוא" ,עיקר הכתיבה תלוי בנו, נמצא שהמחשבה הטובה פועלת לטובה ,וכפי
שאם נתעורר בתשובה על העבר ובקבלה טובה שחושב האדם בדעתו ומאמין ובוטח שיהיה טוב,
על העתיד ,לקבל על עצמינו מהיום והלאה את כך פועל על עצמו שנה טובה ומבורכת" ,טראכט
עול התורה והמצוות כדבעי ,אזי "משפט לאלקי גוט וועט זיין גוט".
יעקב" ,שהשי"ת יוציא לאור משפטנו ביום קדוש
והנה ראוי להתבונן בנוסח התפילה של "יעלה
זה ,שנזכה לשנה טובה.
ויבוא" ,שבכל המועדים מזכירים את שם החג
והנה בכל שנה יש רמז לטובה במספר השנים, על פי מצות היום ,בפסח "חג המצות הזה",
וגם בשנת תשפ"ז יש רמזים לטובה בדרך בסוכות "חג הסוכות הזה" ,ואילו בראש השנה
"סימנא מילתא" ,וכמו שכתב הרמב"ן (פ' לך) שכל אומרים "יום הזכרון הזה" ,ולכאורה היה ראוי
מעשי האבות הקדושים היו בבחינת "פועל שיאמרו "חג התרועה הזה" ,על שם הכתוב (תהלים
דמיוני" לבניהם אחריהם ,וכמו כן אנו עושים פא ,ד) "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי
בראש השנה מנהגים וסימנים רבים שהם פועל חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב" .וביאור
דמיוני לשנה טובה ,ולכך דורשי רשומות היו הענין הוא ,כי פסח וסוכות נקראים על שם
מרמזים במספר השנים סימנים לטובה ,תשפ"ז העבר" ,חג הפסח" על שם שפסח הקב"ה על בתי
ראשי תבות ת'הא ש'נת ז'יסע פ'ירות ,ת'הא אבותינו במצרים" ,חג המצות" על שם שלא
ש'נת פ'יינע ז'יווגים ,ויעזור השי"ת שכל אחד הספיק בציקם להחמיץ ,וכן "חג הסוכות" על שם
יזכה בפירות טובים ,דהיינו בנים ובני בנים העבר ,כדכתיב (ויקרא כג ,מג) "כי בסוכות הושבתי
עוסקים בתורה וביראה ,וכמו כן פירות שהם את בני ישראל" .אבל עיקר ראש השנה הוא על
מצוות ומעשים טובים ,שנזכה ללכת בדרכיו, העתיד ,שיזכה האדם לכתיבה טובה ,שהרי
בבחינת הדבק במדותיו. "בראש השנה יכתבון" ,וכדברי המגיד הגדול
והלבוש שהכתיבה היא במחשבת האדם לטובה על
והשי"ת יעזור שבזכות הקבלה הטובה שאנו
הימים הבאים ,הרי שעיקר בקשתינו היא על כל
מקבלים עלינו מהיום ולהבא לעשות רק
השנה הבאה שתהא שנה טובה ומבורכת ,ואין
רצון הבורא ,נזכה להתברך בברכת גפ"ן ג'עזונט
מתפללים על העבר אלא על העתיד ,ולכן נקרא
פ'רנסה נ'חת ,וכן הצריכים לברכת זרעא חיא
דייקא "יום הזכרון הזה".
וקיימא וזיווגים הגונים יוושעו בס"ד ,ובשנה
טובה ומבורכת ,שנה טובה ומתוקה ,ולקבל פני וזהו שאמר הכתוב "תקעו בחודש שופר" ,שעל
הגואל צדק במהרה בימינו אמן כן יהי רצון. ידי השופר מתעוררים בתשובה" ,בכסה ליום
ג קודש ראש השנה אמרי
קודם התקיעות יום ב' דר"ה ה'תשפ"ז
מה שנעשה בעולם ,אמרה לו לאו ,אמר לה ,לקח פו"א :איתא במדרש (ויק"ר כט ,ו) אמר להם הקדוש
אישך הזקן לנער יצחק והקריבו לעולה ,והנער ברוך הוא לישראל" ,בחודש הזה שפרו
בוכה ומילל שלא יכול להנצל .מיד התחילה בוכה מעשיכם" ,ואמר להם הקדוש ברוך הוא ,אם
ומיללת ,בכתה שלש בכיות כנגד שלש תקיעות, שיפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה,
שלש יללות כנגד שלש יבבות ,ופרחה נשמתה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו ,כך אני עומד
ומתה .והרי דבר זה אירע ביום ראש השנה ,ולכן מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם
אנו קוראים בתורה ביום ראש השנה פרשת מדת הדין למדת רחמים ,ואימתי "בחודש
העקידה ,כדי שהקריאה תעורר את הזמן ,לעורר השביעי".
את זכות עקידת יצחק כדי להמשיך רחמים
ובביאור ענין פעולת השופר לעורר רחמים
וחסדים .ולהכי מזכירים בתפלת מוסף מאורע זה
וחסדים ,מצינו בזוה"ק (ח"ג ק' ):אמר רבי
"ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור",
יהודה כתיב (ויקרא כג ,כד) "זכרון תרועה"" ,זכרון"
מחמת שמעשה זה היה ביום ראש השנה .ולפי זה
עבדינן ,לכוונא לבא ורעותא ,ישראל עבדין זכרון
נמצא שתקיעותינו בראש השנה הן כנגד בכיותיה
לתתא ,במה ,בעובדא ,בגין דיתער מלה כההוא
ויללותיה של שרה אמנו.
גוונא לעילא [תרגום :אמר רבי יהודה ,כתיב
אמנם בשנה זו ,שחל יום ראשון של ראש השנה "זכרון תרועה" ,ומתמה הזוהר למה בא הזכרון
בשבת קודש ואין תוקעים בו בשופר. הזה ,ומבאר שהכוונה היא לרעותא דלבא,
ובמקדש היו תוקעים ,אלא שחכמים גזרו שלא שהקב"ה חפץ שיכבד האדם את קונו בלבו
לתקוע בשבת שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות וברצונו] .ופירש הרמ"ק שעיקר הכוונה היא
הרבים כדאיתא בגמרא (ר"ה כ"ט .):ואמר אא"ז התשובה שבלב ,ומעשה התרועה אינו אלא זכרון
אדמו"ר הזקן זיע"א ,כי בעולם הזה שחל בו דין בעלמא ,לעורר זכרון למטה בארץ על ידי מעשה
רשות הרבים אסור לתקוע ,אבל למעלה בעולם תקיעת שופר ,כדי שיתעורר כעין זה למעלה.
האמת שהוא רשות היחיד ,שם בוודאי מותר,
והנה אחד הטעמים לתקיעת שופר הוא כדאיתא
וכביכול הקב"ה בעצמו תוקע ביום הזה ,בבחינת
בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ב) כשבא אברהם
תקע בשופר גדול לחירותנו.
מהר המוריה חרה אפו של השטן שראה שלא
וידוע בשם הרה"ק מבארדיטשוב זיע"א ,דהנה עלתה בידו תאות לבו לבטל קרבנו של אברהם,
הקב"ה מקיים משמרתה של תורה ,ואם כן מה עשה ,הלך ואמר לשרה ,אי שרה לא שמעת
קודש ראש השנה אמרי ד
דהא כמה דאשתכחו מקטרגין בעלמא לתתא, שומר את השבת כהלכתה ,ונמצא שכאשר
הכי נמי אשתכחו מקטרגין לעילא דקיימי עלייהו המקטרגים באים לקטרג על בני ישראל שאינם
דבני נשא[ .תרגום :כמה צריכים בני אדם ללכת ראויים להכתב לשנה טובה ,אין הקב"ה יכול
בדרכי הקב"ה ולשמור מצוות התורה ,כדי שיזכו לכתוב דבר זה ,שהרי אין בזה פיקוח נפש שדוחה
בה לעולם הבא ,וינצלו מכל הקטרוגים למעלה את השבת .אבל מאידך גיסא ,בשעה שאנו
ולמטה ,כי כשם שנמצאים מקטרגים בעולם מבקשים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו
למטה ,כך נמצאים מקטרגים למעלה שעומדים בספר החיים למענך אלקים חיים" ,והיינו חיים
על בני אדם] .והנה אותם מקטרגים העומדים של רוחניות ,דביקות בתורה ועבודה ובמצוות,
להסטין על האדם ,כל דבר קל שבקלים הם והרי דבר זה הוא בגדר פיקוח נפש שדוחה את
מזכירים ,ואף מצוה שנהנה ממנה האדם ,השטן השבת ,ומותר לכתוב ולחתום על זה גם בשבת
מקטרג עליה. קודש.
ולזה אמר הכתוב "אשרי העם יודעי תרועה ה' ובפרי צדיק (לר"ה אות כ"ט) מבאר נוסח הברכה "כי
באור פניך יהלכון" ,היינו שאנו מקיימים אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה",
מצות תקיעת שופר מפני שרחמנא אמר "תקעו", ולכאורה קשה דלפי זה היה די לתקוע בלבד,
ואין אנו באים עם כוונות רמות ,ואולי זהו הטעם ולמה עיקר המצוה הוא השמיעה ,וכמו
שאין אנו נכנסים לכל עומק הענינים והסודות שמברכים "לשמוע קול שופר" ,דהיינו שכל אחד
שיש במצות תקיעת שופר ,כדי שלא נבוא לידי צריך שישמע הקול ,ולא לתקוע .וביאר שזהו
מכשול ,אלא באים אנו לקיים בפשטות את מצות בבחינת הכתוב (תהלים קכא ,ה) "ה' צלך" ,כמו הצל
הבורא ב"ה ,אשר צוונו לתקוע בשופר. עושה מה שהאדם עושה ,כמו כן כביכול הנהגת
הבורא היא לפי הנהגת האדם ,ונמצא שאם
אולם יש כאן נקודה נעלה יותר ,אשר הביא
האדם שומע קול שופר ,אזי גם הקב"ה שומע,
הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע בספרו אגרא
ועל כן נצטוו בני ישראל לשמוע קול שופר.
דפרקא ,לבאר טעם הדבר מדוע באים אנו דווקא
בזמן כזה .דהנה כתב האר"י הק' זיע"א שבין ובזה יובן מה שאיתא בזוה"ק (פ' בא ל"ב ):על
התקיעות יאמר התוקע את תפילת "יהי רצון" הכתוב (תהלים פט ,טז) "אשרי העם יודעי
בלחש דווקא ,לפי שאין ראוי להתוודות בזמן זה, תרועה ה' באור פניך יהלכון" ,כמה אצטריכו בני
שהרי אדרבה בעת זה אנו רוצים לערבב ולקרוע נשא למהך בארחי דקודשא בריך הוא ,ולמטר
את השטן ,ולזה אומרים את הפסוקים המתחילים פקודי אורייתא ,בגין דיזכון בה לעלמא דאתי,
באותיות "קרע שטן" כדי שלא יוכל לקטרג ,ואם ולשזבא לון מכל קטרוגין דלעילא ותתא ,בגין
ה קודש ראש השנה אמרי
וזהו שאנו אומרים בנוסח הברכה "כי אתה שומע האדם מזכיר בפיו שחטא לפני הקב"ה ,מיד יכול
קול שופר ומאזין תרועה" ,שרק "אתה" דייקא, המקטרג לקטרג עליו .ומטעם זה צוה הקב"ה
היינו הקב"ה בעצמו ,מבין את קול השופר וכוונת לתקוע בשופר ,שהוא קול בלא דיבור כלל ,שזה
הלב שיש בזה ,ורק "אתה" לבדך יכול להאזין מעורר את כוונת הלב ,והרי תעלומות הלב אינם
לתרועה זו. גלויים רק לפני הקב"ה לבדו ,ואין המלאכים
מכירים מחשבות הלב ,ועל ידי זה יפסוק את
יעזור הקב"ה שנזכה לבוא לידי ההתעוררות
דיננו לחסד ולרחמים.
הראויה ,כי רחמנא ליבא בעי ,ועל ידי זה
נוכל לשוב בתשובה שלמה ,ובזכות זה הקב"ה והרי זה דומה לתפילת "ובא לציון" הנאמרת
ימהר גאולתינו ,ויתקע בשופר גדול לחרותינו, בלשון ארמי ,כדי שלא יבינו המלאכים את לשון
ונזכה לקבל פני גואל הצדק ,ולהתברך בשנה התפלה הנשגבה הזו ,וכן תקנו בקדיש ואמירת
טובה ומבורכת ,ושנה טובה ומתוקה. "אמן יהא שמיה רבא" .כמו כן הוא בענין
התקיעות ,שזהו שפה ודיבור שרק הקב"ה לבדו
מבין אותה.
קודש האזינו אמרי ו
האזינו
רעוא דרעוין פרשת האזינו – שבת תשובה ה'תשפ"ה
הרע ,הבא להכשילו בשעה שמתעורר בקרבו פו"א :נמצאים אנו בשבת תשובה ,בשבת שהיא
הרהור תשובה או רצון טוב לעסוק בתורה המשך לימי ראש השנה ,וידועים דברי אא"ז
ותפלה. מרן סבא קדישא מרוזי'ן זיע"א לפרש הפסוק
(ישעי' נח ,יג) 'אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך
ובא הכתוב להורות לנו העצה לזה ,סור מרע ביום קדשי' וגו' ,שאם האדם מקבל על עצמו
ועשה טוב ,היינו שיסור מאותן המחשבות בשבת תשובה ,לשוב בתשובה שלימה ,והיינו 'אם
המזכירות לך רוע מעשיך ,ועשה טוב ,ואל תתן תשוב משבת רגלך' אם תשוב מהרגילות שלך ,אזי
רפיון בעבודתך ,רק תקיים המצוות כאלו לא 'עשות חפציך ביום קדשי' ,הקב"ה מבטיח לו ,אני
עשית רע מעולם. אעשה את חפציך במחילת העוונות' ,ביום קדשי'
היינו ביום הקדוש .ובודאי כאשר שבת תשובה
וזהו שאמר הכתוב (תהלים קיט ,נט) 'חשבתי דרכי הוא המשך לראש השנה ,תיכף אחר שעסקו
ואשיבה רגלי אל עדותיך' ,כי 'חשבתי' הוא בתשובה ותפלה ,כמו שהיא בשנה זו ,שתיכף
לשון חשיבות ,היינו שצריך להחשיב דרכיו בצאת ימי ראש השנה נכנסים לקדושת השבת,
בעבודת הבורא ,כשיודע שכל מעשיו המה למען בודאי בעז"ה נזכה לשנה טובה ומבורכת.
השי"ת ,שכל אדם הרי הוא חלק אלוה ממעל,
ובכח הפעולות של מצוות ומעשים טובים ,תורה
ותפלה וכל מחשבה טובה' ,אשיבה רגלי אל בספר אור המאיר מביא מה ששמע מאא"ז
עדותיך' ,שיהיה לי התעוררות לילך ממדריגה המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א על הכתוב
למדריגה בהתלהבות. (תהלים לד ,טו) סור מרע ועשה טוב ,שבא להורות
דרכי התשובה ,שחובת גברא לדחות מאתו כל
והנה בעבודת ישראל (פ' נצבים) מביא בשם אא"ז מחשבותיו הרעות ,שהם באים אליו בשעת תורה
המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א ,כי 'הכתיבה ותפלה ,שאז בא יצרו הרע ומסיתו באומרו לו ,מי
לחיים בספר' ,פירושו החקוקה במחשבתו של אתה שפל בריה ,הלא חטאת ועשית עבירות ,ואיך
אדם ,כי הרשע בזוכרו את עונותיו ונפחד ונרעד, תוכל להתקרב לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה,
אין לבו ברשותו לשוב אל ה' ,והרי זה נכתב ואיך ימלא לבך לעמוד ולגשת אל עבודת הקודש
לאלתר למיתה ,מחמת המחשבות המבלבלות פנימה ,אבל ידע נאמנה שכל זה מעצת היצר
ז קודש האזינו אמרי
שני אופנים בדרכי התשובה ,שישנם אנשים אותו ומפיגין את לבו ,מה שאין כן הצדיקים הגם
החושבים שעיקר התשובה הוא לענות את נפשו שהם זוחלים ורועדים מאימת השי"ת ,הם
בתעניתים וסיגופים וטבילות ,אולם אנשים בוטחים בישועתו וחסדו ,ומתחזקים לשוב אל ה',
המשכילים ידעו שלא זה הדרך אשר ישכון אור, והם נכתבים לאלתר לחיים ,מחמת שחקוק
שעיקר התשובה הוא דבר התלוי בכוונת הלב, במחשבתם הכתיבה לטובה ,מפני שמסיחים כל
להיות תוהה על הראשונות ,שבכל רגע צריך לשוב דעתם לתשובה ועזיבת החטא מהיום והלאה,
על רגע שקדם לו ,כי לא יצדק אנוש מעשיו, ובקבלת עול מלכות שמים ,ולבטוח בחסדו הגדול.
בבחינת (תהלים נא ,ה) 'וחטאתי נגדי תמיד' ,שיהיה והיינו דאמרו אינשי 'טראכט גוט וועט זיין גוט',
מתאונן ומצטער תמיד על שחטאתו לנגדו עומד שבכח החקיקה של מחשבות והרהורים טובים,
ומבדיל בינו לבין קונו ,ויעבוד על עצמו שיהא לבו נזכה לפעול עלינו שנה טובה ומתוקה.
נכסף לנועם ה'.
ובבחינה זו דיבר בקדשו אא"ז הקדושת אהרן
אבל יש אנשים הטועים במחשבתם ,שמדמים זיע"א לפרש פסוק הנ"ל 'סור מרע ועשה
שעיקר התשובה הוא עינוי הגוף ,אבל אינם טוב' ,שאיך יכולים לבוא לבחינת 'סור מרע' ,על
באים להעיקר ,שהרי בלי גוף בריא אי אפשר ידי 'ועשה טוב' ,שאם האדם טרוד תמיד בבחינת
לשוב כראוי ,שהאדם אשר נחלשו כוחותיו אין לו סור מרע ,ומפשפש במעשיו ובעבירות שבידו,
כח להתפלל כראוי. מזה בא לעצבות שמביא למרה שחורה ,כידוע
מאמר זקני הרה"ק הבית אהרן מקארלין זיע"א,
ובענין זה ידוע שפעם אחת היה אא"ז מרן סבא
עצבות איז נישט קיין עבירה ,נאר דאס וואס
קדישא מרוז'ין זיע"א בעיר קאמעניץ על
עצבות ברענגט ,קען נישט די גרעסטע עבירה
ראש השנה ,וישב ליד השולחן הטהור באימה
ברענגען ,ועל כן יעסוק רק בעשה טוב,
גדולה ,ופתח ואמר' ,אם כבנים אם כעבדים',
במחשבות טובות ,ואז יזכה לחתימה טובה.
הפירוש הוא ,שהקב"ה אומר לישראל ,אם תהיו
לי כעבדים נאמנים ,לעבוד אותי כראוי ,אז אהיה וכמו שאין דרך תשובה בכח עצבות ומרה שחורה,
לכם כאב לבנים ,ובני ישראל אומרים להשי"ת ,אם כמו כן מצינו שאינו בדרך תעניות וסיגופים,
תהיה לנו כאב לבנים ,אזי נהיה אנחנו כעבדים וכמו שכתב במאור ושמש לפרש הכתוב (הושע יד,
נאמנים לאדוניהם .ואז פסק ,וישב בשרעפי ב-ג) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת וגו' קחו
קודש ,אחוז בעומק מחשבותיו הטהורים, עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא
ופתאום המשיך ואמר ,רבונו של עולם ,אני מכיר עוון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו ,ומבאר שיש
קודש האזינו אמרי ח
מסופר שביום ראש השנה קודם התקיעות ,שלחה אותך זה שלשים שנה שאתה מנהיג את העולם
אמו הרבנית הצ' ע"ה אם כל חי ,להודיע במדת הדין ,וכי הועיל דבר זה ,אני אומר מוטב
לבעלה אא"ז רבי שלום הגדול זיע"א ,שתקפו שתשפיע להעולם שפע וברכה וכל טוב ,ואז יהיו
אותה חבלי לידה ,נענה ואמר שיאמרו לה בני ישראל יכולים לעבדך בהרחבה ,ואם אין אתה
שאוחזים עכשיו קודם התקיעות ,ואכן הס"ק נולד רוצה לשמוע לי ,מה אני עושה בזה העולם.
רק ביום צום גדליה. רואים מזה כבחינה הנ"ל ,שזה היה דרכו של
הס"ק להשפיע על בני ישראל ,שיוכלו לעבוד את
הרה"ק מאפטא זי"ע התבטא עליה שהיא בבחינת ה' עם נפשות בריאים וחזקים.
'ארון הקודש' ,שנושאת בחיקה 'ספר תורה'.
בהיותו בן שש שנים נבחר כחתן לבתו של רבי *
משה שהיה ראש ישיבה בבארדיטשוב,
היום בצום גדליה (שחל בשנה זו בשבת) הוא יום
ופעם אחת כאשר היה נער בן שבע שנים הגיע
ההולדת של אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין
הס"ק לשהות בבארדיטשוב אצל המיועד להיות
זיע"א ,שמקובל אצל חסידי רוזי'ן שזה יום גדול
חותנו .והרה"ק מבארדיטשוב זיע"א אמר אז מי
ומסוגל ,ואפילו לאחר פטירתן של צדיקים עדיין
שיצא לקבל את פניו מבטיחו שלא יראה פני
התאספו ביום הזה ,וזה מיוסד על דברי הגמרא
גיהנם ,וכל בני העיר יצאו לקבל את פניו,
(מגילה י"ג ):תנא כיון שנפל פור בחודש אדר ,שמח
והרה"ק מבארדיטשוב ביקש שהחתן ישהה אצלו
(המן הרשע) שמחה גדולה ,אמר נפל לי פור בירח
על יום א' מחג הסוכות ,ונתן לו ארבעת המינים
שמת בו משה ,ולא היה יודע שבשבעה באדר מת
משלו.
ובשבעה באדר נולד ,ולכאורה קשה למה הקדים
ובאתה העת עמד הס"ק והתבונן בעבודת המיתה קודם הלידה ,והרי קודם נולד האדם
הנענועים של הרה"ק מבארדיטשוב, ואחר כך מת ,ואא"ז מרן אדמו"ר הכנסת מרדכי
וסיפר שאז נוכח לראות את עבודת הנענועים של זיע"א ביאר דאיתא בגמרא (נדה ל' ):דכאשר נולד
הרה"ק מבארדישטוב באש שלהבת קודש ,שהיה אדם משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע,
מנענע את הלולב בכל כוחו למעלה מהשגת אנוש, ולפי זה רק אחר מותו של האדם אז אתגלי מילתא
עד שהיו מוכרחים להחליף לו כמה וכמה לולבים, למפרע האם קיים את השבועה אשר השביעו
מחמת שהקודמים נפסלו ,ואמר הס"ק ישנם אותו בעת שנולד ,ויוצא מזה שביום שמת איתגלי
אנשים שמרוה אהבת השי"ת היוקדת בקרבם מלתא למפרע שאותו היום שנולד בו הרי הוא
משברים כל מה שיש תחת ידם ,ולעומתם ישנם באמת יום שמחה וחדוה.
ט קודש האזינו אמרי
ואמר אוי ואבוי להיהלום של הכתר שאין אף אחד אנשים שמרוב יראת השי"ת אינם מסוגלים לנענע
שמגין עליו. אפילו את עצמם.
הרה"ק רבי דוד מטאלנא זיע"א שאל את אא"ז הרה"ק בעל התניא זיע"א כאשר נשתחרר
מרן אדמו"ר הזקן זיע"א שיבאר לו דברי ממאסרו ,על אם הדרך בחזרה הגיע
אביו הס"ק ,שכאשר נכנס לברית רצה אביו לפרוהוביטש ,ונפגש עם הס"ק שהיה ילד קטן,
הרה"ק רבי שלום מפרוהבישט זיע"א לקרותו ושאלו הס"ק איך אפשר לומר 'ואהבת את ה'
בשם 'פייוויש' ,על שם זקנו הרה"ק בעל משנת אלקיך וגו' ,אחרי שאנו אומרים 'שמע ישראל ה'
חכמים רבי פייוויש מקרעמניץ זיע"א ,והתחיל אלקינו ה' אחד' ,שהרי 'שמע ישראל' שהוא
התינוק לבכות ,ואז אמר הרבי ר' שלום הגדול קבלת עול מלכות שמים ,זהו ביטול היש ,ואיך
מסתמא אין התינוק חפץ להקרא בשם 'פייוויש', שייך אהבה בזמן של ביטול היש ,ואמר הרה"ק
על כן קרא שמו 'ישראל' ,ופעם אחת התבטא בעל התניא ,אמרתי להיניק וחכים תירוץ ערוך
הס"ק ואמר על עובדא זו ,איזה פנים היה לי וארוך ,אשר אילו היו הימים דיו וקני כל חורשתא
אלמלי היו קוראים לי פייוויש. ודיירי ארעא ספרי ורשמי רשוותא ,לא היו יכולין
לכתוב כל הענין הזה ,והילד הקטן הזה הבין את
והשיב לו אדמו"ר הזקן ,דכאשר נצטווה אדם הכל.
הראשון שלא יאכל מעץ הדעת ,אמר לו
הס"ק העיד פעם על עצמו שהוא נשמת חזקיהו
הקב"ה (בראשית ב ,יז) 'כי ביום אכלך ממנו מות
המלך ,ובנו הרה"ק רבי דוד משה
תמות' ,ואם כן היה צריך למות באותו יום שאכל
מטשורטקוב זיע"א אמר ,גדולי הצדיקים הרה"ק
מעץ הדעת ,ולמה נשאר חי עוד כמעט אלף שנה,
מאפטא זיע"א ודודינו הרה"ק המגיד
אלא שמחמת שעשה תשובה הפך השי"ת יומו
מטשערנוביל זיע"א אמרו שנשמת אבינו היתה
ליום של הקב"ה ,דכתיב ביה (תהלים צ ,ד) 'כי אלף
מהיכל קן ציפור שהוא משיח ,שכל הנשמות היה
שנים בעינך כיום אתמול כי יעבור' (עי' בר"ר יט,
להם חלק בפגם אדם הראשון ,אבל נשמתו לא
יד) ,אבל השטן בא וקטרג לפני הקב"ה שאין
היתה בכלל שם.
מקרא יוצא מידי פשוטו ,וכדי לסלק את פי
המקטרג ,נתנו לו כדי לפייסו ארבע נשמות פעם אחת התבטא הס"ק ואמר שצדיקי הדור הם
גבוהות שיהיה לו שליטה עליהם ,כמו שמצינו האיברים של מלך המשיח ,צדיק פלוני הוא
בשעיר לעזאזל שניתן להמקטרג כדי לפייסו, הראש ,וצדיק פלוני הוא היד ,ואז אמר אני הוא
והנשמות האלו היו נתונים תחת שליטתו עד היהלום של הכתר שעל ראשו של משיח ,והתאונן
קודש האזינו אמרי י
נשר אדם ,ובחינת 'אדם' שבמרכבה לפעמים הוא שעלה משה רבינו למרום לקבל את התורה,
נקרא בשם 'יעקב' ולפעמים בשם 'ישראל', וכדאיתא בגמרא (שבת ס"ח ).שמשה רבינו התווכח
והחילוק שבין יעקב לישראל ,שבישראל נאמר עם המלאכים ,וכאשר נצח אותם נתנו לו כולם
(ישעיה מט ,נ) 'ישראל אשר בך אתפאר' ,שכביכול מתנות ,וגם השטן נתן לו מתנה ,הנשמות שהיו
הקב"ה מתפאר בישראל ,וביעקב נאמר (תהלים כבושים תחת ידו אחר חטאו של אדם הראשון.
קלה ,ד) 'כי יעקב בחר לו י-ה' ,שיעקב מתפאר
וזהו שאמר הכתוב (תהלים סח ,יט) 'עלית למרום
וסניף לי"ה .וכך אמר אביכם ,אם תרצה לראות
שבית שבי לקחת מתנות באדם' ,בראשי תיבות
בחינת 'ישראל' שבמרכבה ,תביט בבני ישראל,
של שב"י מרומז שמות אותם הנשמות שנמסרו
שעליו נאמר 'ישראל אשר בך אתפאר' ,וכאשר
בידו ,רבי ש'מעון ב'ן י'וחאי ,רבי י'צחק ב'ן
אמר דברים האלו באתם אל החדר ,על כן רמז
ש'למה שהוא האר"י הק' זיע"א ,רבי י'שראל ב'ן
אביכם שתצאו.
ש'רה שהוא הבעש"ט הק' זיע"א ,רבי י'שראל ב'ן
הרה"ק רבי נחום בערניו זיע"א בן הרה"ק רבי ש'לום שהוא הס"ק וזהו הפירוש 'שבית שבי
שלום יוסף זיע"א שהיה חתנו של אדמו"ר לקחת מתנות באדם' ,היינו שלקח הנשמות שהיו
הזקן זיע"א אמר ,שאיתא שאברהם אבינו היה בן בשבי תחת יד השטן מזמן חטא האדם .ומעתה
שלש שנים כשהכיר את בוראו ,אבל הס"ק בשעה מובן לנכון מה שאמר איזה פנים היה לי אלמלי
שנולד כבר הכיר את בוראו ,רק הדעת השלמה קראו לי פייוויש.
לא היה לו עוד ,וכאשר ראה את אמו על המיטה
פעם אחת אמר הס"ק לחסיד אחד בשם ר' לייב
אמר שזה ברא הקב"ה ,ואחר כך כשראה את
מאחניפקיר ,שהסתופף עוד בצל אביו הק'
הבית אמר גם זה ברא הקב"ה.
רבי שלום הגדול ,אפשר תוכלו לזכור ,כשהייתי
ודבר זה ניכר גם מהעובדא שבהיותו ילד קטן עוד נער קטן ,באתי פעם אחת לחדרו של אבי,
לערך שתי שנים ,שיחק פעם אחת בערב שבת ודיבר אבי עמכם איזה ענין ,וכאשר דרכתי על
בחצר הבית ,ואחיו הבכור הרה"ק רבי אברה'ניו מפתן החדר רמז לי אבי שאצא ,אולי תוכלו לזכור
זיע"א יצא אליו ואמר לו ,אחי היקר וכי אינך יודע באיזה ענין עסקתם ,אולי הם דברים שנוגעים
שהשבת באה. לכללות ישראל ,מבטיחכם אני שבוודאי יהיה
טובה לכללות ישראל.
והילד הרים את עיניו הק' לשמים ואמר עדיין לא
שבת ,שאלו אחיו מהיכן נודע לך הדבר זה, ענה לו החסיד ר' לייב הנ"ל ,אביכם למד עמי
שמא כבר הגיע השבת ,אמר לו מפני שבשעת בעניני ארבע חיות שבמרכבה ,שהם ארי שור
יא קודש האזינו אמרי
ישראל כבר גזרת עלינו את הגלות ,כמו שאמרת כניסת השבת מתחלפים השמים ,ועדיין איני
לאברהם אבינו (בראשית טו ,יג) 'ידוע תדע כי גר רואה שנתחלפו השמים.
יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם
הנה העולם זכה להמאור הגדול של הס"ק ,שהיה
ארבע מאות שנה' ,ולפיכך אני אומר כמו שגזרת
תמיד דרכו להמתיק טוב על כלל ישראל ,ופעם
עלינו הגלות עוד קודם החטא ,כך תביא לנו את
אחת אמר שהרה"ק הסבא משפאלע זיע"א
המשיח עוד קודם שנשוב בתשובה ,ואחר כך אני
הקשה לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,למה אינך
ערב בעד ישראל שיעשו תשובה.
מביא את המשיח ,האם הנך מצפה עד אשר בני
והנה עברה עלינו שנה ,שהתקיים בנו בחינת אני ישראל יעשו תשובה ,ואחז בזקנו הק' ואמר ,הנני
מעמיד לכם מלך קשה כהמן (סנהדרין צ"ז,): נשבע בזקני שבני ישראל לא יעשו תשובה ,ואם כן
ובטוחים אנו שכל אחד מכלל ישראל נתעורר למה אתה מעכב את הגאולה ,הבא להם כבר את
בתשובה ,אלא שעכשיו רואים בחוש את המשיח ואז בודאי שיעשו תשובה שלימה.
המשמעות של שנאת ישראל ,שהרי כל אומות
והוסיף הס"ק ואמר ,הרי הרמב"ם (הל' תשובה ז ,ה)
העולם שמעו איך שיהודים נהרגו ונעקדו
כתב ,הבטיחנו הבורא יתברך שישראל יעשו
עקד"ה ,ולא שת לבם לכל זה ,ואין זאת רק שעשו
תשובה ,שנאמר (דברים ד ,ל) 'בצר לך ומצאוך כל
שונא ליעקב ,אבל אנו מאמינים בני מאמינים,
הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה'
שראינו גודל החיזוק באמונה פשוטה בתקופות
אלקיך' וגו' ,ואין אני חולק ח"ו על הסבא
הסוערות האלה ,שהתחילו קצת להבין הבחינה
משפאלע ,אלא שאתה כביכול 'האסט די יודן
של 'הראנו ה' חסדך' ,ובודאי שאנו כבר זכאים
פארבינדן די אויגן ,און פארשטאפט די העצער,
להגאולה השלימה.
ואיך תרצה שבני ישראל יעשו תשובה ,בינד זי
ובודאי שביום הזה ,יום הולדת הס"ק ,יכולים אנו אויף די אויגן ,און שטאפ זיי אויף די הערצער,
לפעול שהס"ק ילך לפני כסא הכבוד לעורר והבא להם את המשיח ,ואני מבטיחך שאחר כך
רחמים וחסדים בכח דיבוריו הקדושים, יעשו בני ישראל תשובה שלימה מאהבה.
שהתפילות שלנו כבר נתקבלו לרחמים ולרצון,
והמשיך עוד להמליץ טוב על בני ישראל לפני
ושגם יתקבלו לרחמים ולרצון ,וכבר נזכה כולנו
הקב"ה ,במה שאומרים בתפילת מוסף
לשנת גאולה וישועה ,ת'הא ש'נת פ'דות
ליו"ט 'ומפני חטאינו גלינו מארצינו'' ,מפני' הוא
ה'צלתינו ,אמן כן יהי רצון.
מלשון 'לפני' ,דהיינו שעוד קודם שחטאו בני
קודש יום כיפורים אמרי יב
יום כיפורים
קודם תפילת נעילה – יום הכיפורים ה'תשפ"ו
הגזירות הרעות של העולם .ולכן ,כאשר יהודי פו"א :נמצאים אנו קודם תפילת נעילה ,שהיא
בוכה ומוריד דמעות בזמן תפילת נעילה ,מיד הזמן הגדול ביותר מכל ימי הרחמים והרצון
חומלת עליו השכינה הקדושה. שכבר עברו עלינו ,ראש השנה ,עשרת ימי
תשובה ,ויום הקדוש .והזמן הגדול ביותר מכל
ובגודל מעלת הבכיה ביום הזה ,מצינו להדיא
הזמנים הנעלים האלו הוא שעת נעילה ,שאז
בדברי חז"ל ארבעים יום שעלה משה
ניתנת לבני ישראל הזדמנות מיוחדת שיוכלו לשוב
למרום להביא תורה לישראל ,היו ישראל נוהגין
בתשובה שלמה ,בבחינת "פתח לנו שער בעת
כל אותן הימים צום ותענית ,ויום אחרון שבכולן
נעילת שער".
גזרו תענית ולנו בתענית ,למחר הסכימו ועלו
לפני הר סיני ,והיו בוכים לקראת משה ,ומשה ואיתא בספה"ק כי כאשר מנצלים את הרגעים
בוכה לקראתם ,עד שעלתה בכיתם לפני הקב"ה, האחרונים של פתיחת השערים ,ומתפללים
באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ,וקיבל בכוונה ורצון הלב ,עם בכי ודמעות ,הדבר
אותם בתשובה ,ובשרה אותם רוח הקדש בשורה מעורר רחמים וחסדים גדולים בעולמות
טובה מלפניו ,אמר להם ,בני ,נשבעתי בכסא העליונים .וכפי שאמרו חז"ל אע"פ ששערי
הכבוד שלי ,שתהא לכם בכיה זו בכית שמחה, תפילה ננעלו ,שערי דמעות לא ננעלו ,שנאמר
ויהא לכם יום כפרה וסליחה ,לכם ולבני בניכם "שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה אל דמעתי
עד סוף כל הדורות. אל תחרש" .וכן מבואר בזוה"ק שכל השערים
ננעלו ונסגרו ,אך שערי דמעות נשארו פתוחים.
נמצא שרק בזכות הדמעות ששפכו בני ישראל
לרגלי הר סיני בפני הקב"ה ,הם זכו לקבל ויתירה מזאת ,אפילו אם ח"ו כבר נגזרה גזירה
הבטחה מהקב"ה ,שאותו יום נקבע בשבילם כיום רעה ,היא מתבטלת בכח הבכיה ,ואדרבה
של מחילה סליחה וכפרה ,להם ולבניהם אחריהם שמתהפכת לטובה ,כמבואר בזוה"ק על הפסוק
עד סוף כל הדורות .לפיכך בוודאי כאשר אנחנו "ותראהו את הילד והנה נער בוכה" ,כלומר בני
מתעוררים להתפלל את תפילת הנעילה בבכי ישראל שהם ילד שעשועים לפני הקב"ה ,כאשר
ובדמעות ,יתעוררו עלינו רחמי שמיים ,בבחינת הם מתחטאים לפני מלכם ,וחוזרים בתשובה
"והנה הנער בוכה ותחמול עליו" ,ונזכה למחילה ובוכים לפניו ,מיד "ותחמול עליו" ,שמתעוררים
סליחה וכפרה עד סוף כל הדורות. עליהם רחמי שמים ,לבטל ולשבר מעליהם את כל
יג קודש יום כיפורים אמרי
ואא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א פירש בזרע קודש כתב ,כי "נעילה" הוא מלשון "נעל י-
הפסוק "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר ה" ,כביכול כאדם שמתייחד עם אהובו במקום
אתכם מכל חטאתיכם לפי ה' תטהרו" ,דתיבת מוסגר וחתום .והביאור הוא ,כי "נעל י-ה",
'כי' משמשת בלשון אע"פ ,וזהו פירוש הפסוק כלומר ביום זה הקב"ה נועל וסותם פיות כל
"כי ביום הזה יכפר" דאע"פ שיום זה מכפר ,כמו המסטינים והמקטריגים ,כדי שלא יוכלו לקטרג
שכתב הרמב"ם שעצומו של יום מכפר ,אבל על בני ישראל .ועל כן יש לנו להתעורר מאוד
"עליכם לטהר אתכם" שצריכים אתם להקדים בזמן זה ,שהוא עת רצון וזמן מוכשר להתפלל
להכין את נפשיכם ,לטהר את עצמכם ולשוב מעומקא דליבא ,ואזי התפילות יתקבלו לרחמים
בתשובה ,ובזה נזכה "לפני ה' תטהרו". ולרצון.
* איתא בירושלמי שני טעמים לתפילת "נעילה".
הטעם הראשון ,שמרמז על נעילת שער
ידוע פירושו של אא"ז מרן סבא קדישא מרוז'ין
המקדש ,שהיתה סמוכה לסוף היום ,לאחר
זיע"א על הפסוק "ולך ה' חסד כי אתה
הקרבת תמיד של בין הערביים ,שזהו שעת
תשלם לאיש כמעשהו" ,והדקדוק ידוע ,דאם
תפילת נעילה .הטעם השני ,שמרמז על הזמן
משלם לאיש 'כמעשהו' הרי אין זה בחסד ,אלא
שננעלים שערי שמים ,וזהו כשנעשה לילה .וכדי
משלם לו בדין כפי המגיע לו בשכר פעולתו.
לצאת ידי שני הטעמים האלה ,מתחילים תפילת
ותירץ בדרך משל לסוחר אחד שהיה מפורסם נעילה בעוד יום וממשיכים עד שנכנס הלילה.
בעושרו ,שנסע למרחקים ,וקנה לעצמו
ובדרשות חתם סופר כתב ,שמשה רבינו תיקן
מנורה נהדרת המרהיבה עיני כל רואיה ,לקבוע
תפילת נעילה ,שידוע שהתפלל תקט"ו
אותה בפרוזדור של ביתו ליד המדרגות לכל
תפילות כמנין "ואתחנן" ,וביום הכיפורים אחר
הקומות שבביתו ,והתקין עבורה מכונה שהיתה
מנחה כבר עמד על תקי"ד תפילות ,ועמד משה
קשורה לחבל ,והמנורה קבועה בה ,ועל ידי החבל
רבינו עתה ותיקן תפילת נעילה דיום כיפור ,והיא
היה לו האפשרות להרים או להוריד את המנורה
תפילה התקט"ו ,שאם לא עכשיו אימתי על כן
כאוות נפשו.
אמר ואתחנן אל ה' "בעת ההיא" ,דייקא בעת
ופעם אחת נכנס לביתו עני ואביון לבקש ממנו נעילת יום הכיפורים .ומבואר מכאן כמה גדלה
נדבה ,והסוחר יצא מהחדר לרגע ,ואז מעלת זמן זה ,וצריך להיות לנו שכל בראשינו לנצל
התבונן העני בביתו ,והבחין במנורה שהייתה זמן זה כדבעי.
קודש יום כיפורים אמרי יד
ח"ו לפגום בעולמות העליונים ,וכל כוונתו רק תלויה שם ,והיות שנקרע לו החבל של תרמילו,
לתאוותו הגשמית שנהנה בשעת מעשה ,על כן לקח סכין בידו וחתך את החבל של המנורה ,שהרי
השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ,משלם לו רק גמולו לא הייתה לו השגה שהמנורה היא יקרת
כפי התענוג וההנאה שיש לו בעת עוברו על המציאות ,וגם לא עלה בדעתו לחשוב על תוצאות
העבירה. הדבר ,וכמובן שהמנורה נפלה בקול רעש גדול,
ונשברה לרסיסים.
ובזה ביאר כוונת הפסוק "ולך ה' חסד כי אתה
תשלם לאיש כמעשהו" ,הפירוש הוא שהקב"ה כששמעו העבדים והמשרתים את קול השבירה,
משלם רק 'כמעשהו' ,היינו כפי ההנאה והתענוג הגיעו בחיפזון ,ונחשכו עיניהם בראותם
שהיה לו בשעת מעשה העבירה ,ולא כפי ההיזק את החורבן שהעני גרם .גם הסוחר שמע את
שגרם למעלה .וכי יש לך חסד גדול מזה. הקול הרעד הגדול ,ומיד יצא מהחדר הפנימי
וראה איך שכל בני ביתו עומדים אובדי עצות,
ובספר ראשי בשמים ביאר באופן דומה לזה,
ואין יודעים לשית עצות בנפשם .אולם הסוחר
דאיתא בילקוט אין אדם עובר עבירה אלא
בראותו את ההיזק הגדול שעשה לו זה העני
אם כן נכנסה בו רוח שטות .ולפי זה נמצא
מדעת ובמזיד ,מה עשה לו ,תפס לעצמו את
שמעשה העבירה הוא בגדר שטות ,וזהו מגודל
הכובע שעל ראשו של העני .בני ביתו והמשרתים
חסדי ה' ,כי "אתה תשלם לאיש כמעשהו" ,היינו
תמהו מאוד למעשיו ,האם זהו הגמול בעד
שמשלם לאיש בערך ובבחינה ההיא ,כפי מה
החורבן הנורא ,שלקח ממנו כובע השווה כמה
שהיה בשעת העבירה.
פרוטות כנגד המנורה השווה הון רב.
ובזה מפרש הכתוב "כי ביום הזה יכפר עליכם
הסביר להם הסוחר ,העני הזה לא חשב כלל
לטהר אתכם מכל חטאתיכם" ,דאומרו
לעשות לי היזק גדול ,וכל כוונתו הייתה רק
'חטאותיכם' הוא מלשון 'כמעשיכם' ,והרי 'חטא'
לקחת את החבל ,שאינו משיג כלל את שוויות
הוא בשוגג ,וכלומר דכיון שהחטא נעשה בלי
המנורה ,וכנגד גניבת החבל לקחתי ממנו את
דעת מפני שנכנסה בו רוח שטות ,נחשב לפני
הכובע השווה לשוויות החבל ,כדי שישיג לפי
הקב"ה כאילו נעשה בשוגג ,שהקב"ה מעריך את
דעתו שעשה מעשה גניבה ,וצריך לשלם על זה.
המעשה כפי שהיה החוטא בשעת החטא ,אבל
"לפני ה' תטהרו" ,שאתם צריכים לעשות תשובה והנמשל הוא ,כי האדם בעשותו אחת מכל
גדולה ,ולידע גודל החטא ,ולפני מי חטאתם, המצוות אשר לא תיעשנה ,עושה פגם
לפני ה' הגדול הגיבור והנורא. בעולמות העליונים ,אבל הלא אין כוונת האדם
טו קודש יום כיפורים אמרי
מצוה ותורה אור ,לשוב בתשובה ולהתעורר אמנם יש להוסיף במה שמסיים הכתוב "לפני ה'
בקבלה טובה לשמור ולקיים את מצוות ה'. תטהרו" ,דהיינו שיש לנו לחזור בתשובה
שלמה ,מפני שהקב"ה ידו פשוטה לקבל השבים,
וגם יש לפרש עוד בחינת "הדליקו את הנר",
ושערי תשובה לא ננעלו ,ומקבל תשובת כל אחד
שקאי על הזמן שאנו עומדים בו ,קודם תפילת
ואחד מישראל.
נעילה ,בזמן דמדומי חמה ,ועוד מעט ופנה יום,
והיו מקומות שנהגו להדליק נרות קודם נעילה *
על ידי עכו"ם (עי' פתחי עולם ומטעמי השולחן
ונסיים בדברי הרה"ק השר שלום מבעלזא זיע"א,
או"ח סי' תרכ"ג סק"ב) ,ועל כן צריכים אנו לנצל
שהיה רגיל לומר בערב יום הקדוש קודם
את הזמן המועט שעוד נשאר מעצומו של יום
תפילת 'כל נדרי' ,דאיתא במשנה שלושה דברים
הקדוש .וגם מרמז שעוד מעט כבר מדליקים את
צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה,
נר ההבדלה שצריך להדליקו מנר ששבת ,ואם כן
עשרתם ,ערבתם ,הדליקו את הנר .דבערב יום
בעוד זמן קצר נסגרים שערי שמים ,ועל כן צריך
הכיפורים יתבונן האדם בשלושה דברים הללו,
לנצל זמן גדול זה ,ולהתעורר בתשובה ותיקון
'עשרתם' שכבר עברו עשרת ימי תשובה שהם
המעשים.
מיוחדים לתשובה' ,ערבתם' שכבר עבר גם ערב
ויעזור השי"ת שנזכה לפעול בס"ד שנה טובה יום הכיפורים' ,הדליקו את הנר' שכבר הדליקו
ומתוקה ,שנה טובה ומבורכת ,ברכת גפ"ן את נרות יום הכיפורים ,ועד מתי יתמהמה
ג'עזונט פ'רנסה נ'חת ,ושהתפילות יתקבלו מלשוב בתשובה.
לרחמים ולרצון לפני אדון כל ,ונזכה לישועתן של
ויש להוסיף בפירוש אומרו "הדליקו את הנר",
ישראל בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן כן
כלומר שכבר הגיע זמן מועד להתעורר בנר
יהי רצון.
