לב שומע - אידיש · Lev Shomea - Yiddish — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

יק בגדר "חו
יה ם
úה
פסול ורו
" ם ת י
ד'םב
מ
ינים
שיעורי הרה"ג
רבי שמעי' לעוו שליט"א
דומ"ץ קהל יטב לב דסאטמאר
לונדון
על פרשת השבוע
האזינו -יום הכיפורים
ניתן לשמוע השיעורים ב'קול הלשון'
020 81917000
[]ex3,1.11.1
שגיאות מי יבין -אי אפשר לבר בלא תבן
בבקשה ,המוצא שגיאה כלשהוא יואיל להודיע למו''ל למען יתוקן אי''ה
להערות והארות ולקבלת הגליון
יש לשלוח לאימעלlevshomeya@gmail.com :
לעילוי נשמת
הרה"ח מקים עולה של תורה
ר' ישעי' זאב בן הרה"ח ר' ישראל ישכר זלה"ה
נלב"ע י"ב תשרי תשע"ו
ת .נ .צ .ב .ה.
עורך :יצחק אייכלר
052-7121811
סדר ועימוד :א .י .גרינוואלד
054-8494370
תוכן הענינים
פרשת האזינו
כי לא דבר ריק הוא מכ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד
שימו לבבכ לכל הדברי להבי את התורה חיות ישראל ושרש בתורה
ואותיותיה המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו גדולה תורה
שנותנת חיי לעושיה
שבת שובה
'ארפא משובת אוהב נדבה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
התשובה קדמה לבריאת העול על כ יורה חטאי בדר כי עמ הסליחה אני
נושא לכ פני אי הדבר תלוי אלא בי ועתה א שמוע תשמעו בקולי היו
הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד
יו כיפור
ערב יו כיפור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
התפייסות ע התורה בערב יו כיפור יפה שעה אחת בתשובה ומעשי טובי
טובה מרדות אחת בלבו של אד יותר מכמה מלקיות כבקרת רועה עדרו ההכנה
לאמירת אשמנו בגדנו וכו'
והכהני והע העומדי בעזרה וכו' היו כורעי ומשתחווי . . . . . . . טז
מהות ההשתחוויה מורה על הכנעה והתבטלות והיא סוד הכפרה קריאת שמע מתו
מסירת נפש נחשבת למיתה ומכפרת על כל העוונות התבטלות מוחלטת להקב"ה
כטבילה במקווה ואת הדבקי בה' אלוקיכ חיי כולכ היו
ק מחילה וסליחה על כל עוונותינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
עיצומו של יו מכפר יו כיפור מכפר ל'שאינ שבי 'הקב"ה שומע עתירת
של ישראל מ הקטיגור שלה ומכפר בואו ושמחו עמי שמחה גדולה שאני מוחל
לעונותיה של ישראל
מוצאי יו הכיפורי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כא
ויו טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלו מ הקודש השכמה לתפילה
ממחרת יו הכיפורי עשיית סוכה 'זכר לענני הכבוד' הוכחה על כפרת של ישראל
ביו הכיפורי
פרשת האזינו לב שומע ד
פרשת האזינו
כי לא דבר ריק הוא מכ
שימו לבבכ לכל הדברי להבי את התורה חיות ישראל ושרש בתורה
ואותיותיה המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו גדולה תורה
שנותנת חיי לעושיה
חיות ישראל ושרשן בתורה ואותיותיה שימו לבבכם לכל הדברים
ויש להרחיב במה שהתורה היא מקור להבין את התורה
החיים של כל אחד מישראל – 'כי 'ויאמר אליהם ,שימו לבבכם לכל הדברים
הוא חייכם' ,עם דברי הערבי נחל )פרשתן אשר אנכי מעיד בכם היום ,אשר
דרוש ד' ד"ה ולפירוש( ,שכתב 'ולפירוש רש"י תצוום את בניכם לשמר לעשות את כל
ז"ל דקאי על כל התורה ,יש לפרש ג"כ דברי התורה הזאת .כי לא דבר רק הוא
תיבת 'מכם' קרוב להנ"ל ,בהקדם מה מכם ,כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו
שידוע כי ס' רבוא אותיות בתורה נגד ס' ימים על האדמה אשר אתם עברים את
רבוא נשמות ישראל ,הכולל כל שיעור הירדן שמה לרשתה' )לב מומז(.
קומה דקדושה ,וכל נשמה ונשמה שורשה
אות אחת מהתורה. וברש"י )ד"ה שימו לבבכם( כתב לפרש 'שימו
ובהקדמה זו ביאר הגאון תבואות שור לבבכם צריך אדם שיהיו עיניו
במסכת ראש השנה אהא ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה ,וכן הוא
דאמרינן )ראש השנה טז' (:ג' ספרים נפתחים, אומר )יחזקאל מ ד( 'בן אדם ראה בעיניך
של צדיקים ושל רשעים ושל בינונים, ובאזניך שמע ושים לבך' וגו' ,הרי דברים
ופירש התבואות שור ,שאין צריך שיהיה קל וחומר ,ומה תבנית הבית שהוא נראה
כתוב שם בספרים כל איש בשמו ושיהיה לעינים ונמדד בקנה ,צריך אדם שיהיו עיניו
כתוב אם הוא צדיק או רשע ,אלא לפי ואזניו ולבו מכוונים להבין ,דברי תורה שהן
שידוע שבתורה יש אותיות תגין נקודות כהררין התלויין בשערה על אחת כמה
טעמים ,ואותיות הם בחינת גופים ,ותגין וכמה .כי לא דבר רק הוא מכם לא לחנם
נקודות טעמים הם נפש רוח נשמה ,ולכן אתם יגעים בה ,כי הרבה שכר תלוי בה ,כי
התגין דבוקים להאות כי אי אפשר לגוף הוא חייכם'.
ה לב שומע כי לא דבר ריק הוא מכ
מאיר אות שלו בתורה העליונה עם התגין שיחיה בלא נפש ,אבל הנקודות והטעמים
נקודות טעמים אור צח ובהיר ,ומי שפגם אינם נוגעים בגוף האות ,כי זכה יתיר יהבין
בנשמה ואין מאיר באות שלו שבתורה ליה רוח ,זכה יתיר יהבין ליה נשמה )זח"ב
בחינת הטעמים רק בחינת הנקודות לבד, צד ,(:ולכן אינם דבוקים כל כך כמו התגין.
והוא בינוני ,ומי שפגם גם בזה הוא רשע, ואמנם בספר תורה שלנו לא ניתן לנו רק
אלו דבריו ז"ל א. האותיות עם התגין ,כי בבחינת נפש שוים
כל ישראל ,אך בתורה העליונה יש הכל.
המונע הלכה מפי תלמיד ונמצא כי כל אות שבתורה הוא גוף איש
כאילו גוזלו מנחלת אבותיו ישראלי ,והתג הוא נפשו ,ונקודו וטעמו הם
הדברים שכל אחד ואחד מקור לאור רוח נשמה שלו ,ובזה יבחן הצדיק ורשע
חיותו ושורשו בא מהתורה – 'כי ובינוני ,כי הצדיק שיש לו נר"נ ולא פגמם,
א .ולפי זה ממשי הערבי נחל לבאר את חשיבות האחדות בי בני ישראל ,וזו לשונו 'וע זה
יש לי להבי טע מצות השלו שהוא 'ואהבת לרע כמו) 'ויקרא יט יח( ,ונצטווינו על
האחדות ,ויש מקו לשואל לשאול מה יזיק א יש בעיר ב' כתות אנשי ושני הכתות ה
אנשי ישרי כראוי ,וה כתות חלוקות שונאי זה את זה ,מה יזיק זאת ,מאחר שאנשי כל
כת וכת הולכי בדר התורה.
ונבי זאת כאשר נשכיל קדושת ספר תורה כי גדלה מאד ,וכל ענינה הוא קיבו ס' רבוא
אותיות בקל אחד ,ומברכי עליה ברכת התורה שהיא גדולה באיכות מכל הברכות ,כי ברכת
המצות אי כל ברכה רק על מצוה פרטית ,וברכה זו היא על כללה ,ומטע זה הפליגו רז"ל
)נדרי פא (.בדבר ,ואמרו' :על שלא ברכו בתורה תחלה' .אבל א יחסר אות א' מהספר תורה
נקראת ספר תורה פסולה ,ואי בה קדושה ההיא ואינה ראויה שוב לבר עליה ,וא א יקחו
קל קט ויכתבו בה האות החסר ויניחוהו בספר תורה אי מועיל ,כי עיקר קדושת ספר תורה
בהצטרפות ס' רבוא אותיות הה בקל אחד ,כי ס' רבוא אותיות הה ה כל שיעור קומה
דקדושה .ויותר מזה אמרו )גיטי ס' (.אי קורי בחומשי ,'והיינו אפילו ספר תורה שאי חסר
ממנה אות א' רק חלוקה לחומשי כל ספר בפני עצמו אי מברכי עליה ,והכל מטע הנ"ל כי
אי קדושתה אלא בהצטרפות כל הס' רבוא אותיות יחד.
וכיו שנתבאר לנו שהס' רבוא אותיות התורה ה ה הס' רבוא ישראל ע נר"נ שלה,
ממילא בהיות כל ישראל באחדות אז ה ספר תורה כשירה וראוי לברכה ,משא"כ א יפרדו
לכתות הרי הספר תורה חלוקה ושוב כל כת מה אינ ראוי לברכה ,וזהו מאמר התנא )עוקצי
פ"ג מי"ב( 'לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלו ,'כי אינ ראוי לברכה אלא
בהיות לה שלו ואחדות ,והב.
'חלק לב עתה יאשמו )הושע י ב( .כי
ובזה יוב ג כ' חבור עצבי אפרי הנח לו' )הושע ד ,יז( ָ ַ
לכאורה יפלא טעמא מאי.
אול ודאי אסור למחוק אות א' מהתורה לפסול ספר תורה שלימה קדושה ,כמו נות אב
פרשת האזינו לב שומע ו
הרב שאין התלמיד הגון וראוי לכך ואי הוא חייכם' ,יובן ביתר ביאור דברי הגמ'
אפשר לו ללמדו ,הרי גוזלו מנחלת אבותיו, )סנהדרין צא' (:אמר רב יהודה אמר רב :כל
שהתורה היא מורשה לכל ישראל מששת המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו
ימי בראשית ,רוצה לומר לפי בריאותם מנחלת אבותיו ,שנאמר )לג ד( 'תורה צוה לנו
וטבעם ,מששת ימי בראשית מוכנים כל משה מורשה קהלת יעקב' ,מורשה היא
ישראל ללמוד תורה' ג. לכל ישראל מששת ימי בראשית' ב.
וביאר שם המהרש"א )חידושי אגדות שם( את
גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה דברי הגמ' ,וזו לשונו 'רוצה לומר,
ובפנים יפות )פרשתן ד"ה כי לא דבר רק( האריך שאינו לומד עם התלמיד כר' פרידא שהיה
בזה וכתב דברים נפלאים על למד עם תלמידו ד' מאות פעמים עד
תועלת הרב בעצמו ,שלא זו בלבד שאינו שהיתה שגורה לו בפה ,וז"ש 'המונע הלכה
נפסד ונגרע ממה שהוא מלמד את מפי תלמידו' ללמוד עמו עד שתהא
התלמיד ,אלא אדרבה ,הוא יוצא נשכר שגורה לו בפה )עיין עירובין נד ,(:לפי שאומר
מהמזבח ,וידוע כי יתבר שמו מקיי כל המצות שצוה לנו ,ולכ בהיות אחדות בישראל אז
כלל ישראל ה ספר תורה כשרה ,לא יעניש ה' לה לפגו ח"ו בקדושת הספר תורה העליונה,
חלק לב ,דאז בלאו הכי אי ש קדושת ספר תורה. משא"כ בהיות ָ ַ
ועכ"פ יצא לנו שאי הספר תורה רק קיבו כל ישראל ביחד גופיה ונר"נ שלה ,וכל איש
ישראלי נצב כולו תו התורה ,כי גופו הוא האות ונר"נ שלו ה תגי נקודות טעמי ,וראוי
לאד לבל ישכח זאת בשו רגע כמה גדלה מעלתו ואז לא יחטא ,כי א יזדמ לו איזה
חטא או דבר שלא כהוג הלא יבוש ויכל מעצמו בחושבו מי ראה אות מהתורה יחטא או
יעשה דבר שלא כהוג ח"ו.
וזה שאמר משה רבינו ע"ה' :שימו לבבכ לכל הדברי ,'היינו בכל התורה .ותזהרו בה ,כי לא
דבר ֵרק הוא מכ ,שאי בכל התורה אפילו אות א' שיהיה ריק מכ ,אלא כל אות הוא מלא
מאיש אחד מישראל מגופו ונר"נ שלו .והטע' כי הוא חייכ ,'שזה שאת בתו התורה הוא
חיות שלכ ,ותזכרו זאת תמיד ולא תחטאו'.
ב .ויש בזה קיו מצות צדקה באופ המעולה ביותר ,כמובא בבני יששכר )מאמרי חודש אדר ,מאמר
ב שקל הקודש דרוש א ד"ה בגמ'( בזו הלשו' הנה הצדקה הגדולה שבצדקות כשמלמד דעת
לעני בדעת ,כי אי ל עני כעני בדעת )נדרי מא.'(.
ג .בספר חסידי מובא )מרגליות סי' תתקמו( 'טוב שיחזור ההלכה ע אות שאינ יודעי כל כ
כמותו ,כדי שלא ילכו בטלי ,משיחזור ע חביריו הדומי לו .כמו שאמרו חכמי המלמד
ע האר תורה מבטל גזירות ,ורבי פרידא שהיה אומר ארבע מאות פעמי ההלכה לתלמיד
אחד .כי זה דומה ל'מת מצוה' שאי לו עוסקי לחזור עמו .אבל א יש לו חבר אחד שיחזור
עמו אינו זקוק לו .וא הוא עשיר ,יאמר לו קנה ל חבר .וא אינו כחפצו יחזור עמו ,וא
על פי שמפסיד מעט מתורתו ,תורתו מתקיימת בידו'.
ז לב שומע כי לא דבר ריק הוא מכ
על פי שבאותו שעה שלומד עם תלמידיו בדעת ובאריכות ימים .וזו לשונו 'והנה הרב
ועושהו אינו יכול לעלות למעלה ,נגד זה הלומד עם התלמיד ,אם כוונתו בלימוד
מאריכין לו ימיו ושניו להשלים מעלתו. בשביל עצמו לעלות למעלה ,אין
התלמיד יכול לקבל ממנו ,וצריך להשפיע
'צדיק כתמר יפרח' )תהלים צב יג( ,דהיינו במידת התלמיד כדי להעלותו ,והיינו
כתמר שעושה פירות ואינו גדל דכתיב במשה רבינו ע"ה )שמות לג יא( 'ודיבר
למעלה ,אבל ה'ארז בלבנון ישגה' ,מתוך ה' אל משה פנים אל פנים ושב אל
שאינו עושה פירות הוא גדל למעלה מאוד. המחנה' ,דהיינו ששב מן המעלה שהיה לו
א"כ יאמרו ה'שתולים בבית ה'' ,דהיינו בשעה שדיבר ה' עמו פנים אל פנים אל
במעלות עליונות הנקראים 'בית ה'' מדריגת המחנה ,כדי שיכול להעלותו
חדרים הפנימיים ,כדכתיב )משלי כד ד(
ולקבל ממנו .וזהו 'דומה למלאך' )חגיגה טו,(:
'ובדעת חדרים ימלאו' ,וכשהם יפריחו
שאינו הולך למעלה אלא עומד במעלתו
ללמוד לאחרים ,נמשלין ל'חצרות ה'',
באותו שעה כדי להעלות התלמיד אליו,
דהיינו כחצר לבית ,חדרים חיצונים .על זה
וזהו 'דומה למלאך'.
אמר 'עוד ינובון בשיבה' ,דהיינו שיאריך
Łנתם להיות דשנים ורעננים השי"ת ְ ָ ָ
וכדי שלא יאמר החכם כי הלימוד הוא
מחכמתם ודעתם ,כמ"ש )קנים פ"ג מ"ו(
כשמזקינים דעתם מתישבת .ורמז לדבר גרעון אליו ,שאם היה באותו שעה
'זקן' ו'שיבה' מספרו 'דעת' ד. לומד בעצמו ,היה הולך במעלה יותר .אמנם
מצינו בר' פרידא )עירובין נד (:ששנה לתלמידו
וזה שאמר משה רבינו ע"ה )לב מומז( 'אשר ארבע מאות בזה ,שמוסיפין לו שניו כדי
תצוום את בניכם ,ואל תאמרו כי דבר שישלים חכמתו הראוי לו אם היה שונה
רק הוא מכם' ,שכבר עלו באותו מעלה לעצמו .וזה שאמרו )אבות פ"ו מ"ז( 'גדולה
ואיך ימנעו מעלתם ועלייתם למעלה ,ועל תורה שנותנת חיים לעושיה' ,פירוש כי
זה )ל כ( 'כי הוא חייך ואורך ימיך' ,ואמר אמרו חז"ל )סנהדרין צט' (:המלמד לחברו
)שם( 'לשבת על האדמה' ,כמ"ש )בבא בתרא תורה הוא כאילו עשהו' ,וכן בשאר מעשיו
קנח' (:אוירא דארץ ישראל מחכים''. שאי אפשר לו לעשות על ידי אחרים ,אף
ד .כלומר ,מילות זק ושיבה עולי יחדיו במספר כמני' דעת'.
שבת שובה לב שומע ח
שבת שובה
'ארפא משובת אוהב נדבה'
התשובה קדמה לבריאת העול על כ יורה חטאי בדר כי עמ הסליחה אני
נושא לכ פני אי הדבר תלוי אלא בי ועתה א שמוע תשמעו בקולי היו
הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד
שיש ללמוד מדברי הירושלמי )מכות פ"ב ה"ו( התשובה קדמה לבריאת העולם
'שאלו לחכמה ,חוטא מהו עונשו .אמרו מפטירין )הושע יד ה( 'ארפא משובתם
להם' :חטאים תרדוף רעה' )משלי יג כא(. אוהבם נדבה ,כי שב אפי
שאלו לנבואה ,חוטא מהו עונשו .אמרה ממנו' .מובא במדרש רבה )פר' בראשית א ד(
להן' :הנפש החוטאת היא תמות' )יחזקאל יח ''בראשית ברא אלוקים' .ששה דברים קדמו
ד( .שאלו לקודשא בריך הוא ,חוטא מהו לבריאת העולם .יש מהן שנבראו ,ויש מהן
עונשו .אמר להן :יעשו תשובה ויתכפר לו. שעלו במחשבה להבראות .התורה והכסא
היינו דכתיב )תהלים כה ח( 'על כן יורה חטאים הכבוד נבראו וכו' .רבי אהבה ברבי זעירא
בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה'. אמר ,אף התשובה ,שנאמר )תהלים צ ב(
'בטרם הרים יולדו' ,ואותה השעה )תהלים צ
והביאור בדברי הירושלמי ,שכשם ג( 'תשב אנוש עד דכא' וגו' ה.
שבעניני הגוף ,אם חלילה
נחתך לאדם אחד מאיבריו אין לו תיקון על כן יורה חטאים בדרך
שלא יהא בעל מום ,כך לכאורה כאשר ובעצם ,כל ענינה של תשובה הוא חידוש
אדם עובר על אחת ממצוות התורה מופלא מחוץ לגדר הטבע ,כפי
ה .במאור עיני) פרשת (הביא את דברי המדרש הללו ,ומתו דבריו מתבאר סוד התשובה.
וזו לשונו 'והנה ידוע כי העול נכלל ממדות .מדת החסד ומדת הדי כנודע ,ולמעלה
מהמדות הוא למעלה מעולמות ,ש אי די כלל ,רק רצו וחסד ,מפני שאי ש מדות
חלוקות .ומשבעה דברי שקדמו לעול היא ה'תשובה' )בראשית רבה א ד( .נמצא כששב
בתשובה בא לבחינת שקדמה לעולמות ,שהוא למעלה ממדות ,ונמצא ממילא נמחל הכל ,כי
ש הכל חסד.
וזהו 'כל המעביר על מדותיו' )ראש השנה יז ,(.שעובר למעלה מהמדות למקו תשובה ,אז מוחלי
ט לב שומע ' ארפא משובת אוהב נדבה'
הסליחה לא נתת רשות לשליח לסלוח, שמכוונות לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו,
כמו שנאמר )שמות כג כא( כי לא ישא הריהו צריך להיות כבעל מום שנחתך ממנו
לפשעכם .למען תורא על זאת שלא יהא אבר מאיבריו ,ולכן החכמה השיבה 'חטאים
אדם בטוח על סליחת אחר'. תרדף רעה' ,והנבואה השיבה 'הנפש
החוטאת היא תמות' ,כיון שלהבנתם לא
ובפשטות ,מקור דברי רש"י באים מדברי שייך לתקן זאת.
המדרש תנחומא )פר' משפטים אלא שהקב"ה ברא וחידש את כח
סי' יא( ''כי לא ישא לפשעכם' )שמות כג כא(, התשובה שעל ידה נברא האדם
למה ,שהוא שליח ,וכל מה שהשליח לבריה חדשה ושלימה כמי שלא חטא
מצווה לעשות הוא עושה .אבל אני נושא מעולם ,וכמובא במדרש תנחומא )פר' וירא סי'
לכם פנים ,שנאמר )במדבר ו כו( 'ישא ה' טז( 'ראה מה יפה התשובה ,אמר הקב"ה
פניו' .אמר לו דוד :רבונו של עולם, )מלאכי ג ז( 'שובו אלי ואשובה אליכם' ,שאם
ולמלאך אתה מוסרני שאינו נושא פנים, ביד אדם כמה עונות והוא שב לפני הקב"ה,
מי יוכל לעמוד בו' ,אם עונות תשמר יה הוא מעלה עליו כאילו לא חטא ,שנאמר
)ה'(] ,אדני[ מי יעמוד' )תהלים קל ג( .אם )יחזקאל יח כב( 'כל )חטאותיו( ]פשעיו[ אשר
תאמר שהסליחה אינה עמך' ,עמך היא', עשה ]לא יזכרו לו[ וגו'' ו.
שנאמר )שם פסוק ד( 'כי עמך הסליחה למען
תורא'' .ויש ללמוד מדברי המדרש ומדברי כי עמך הסליחה
רש"י ,על גודל אהבתו של הקב"ה אלינו, אני נושא לכם פנים
ש'אני ולא שליח' בא להתפייס עמנו והנה נאמר )תהלים קל ד( 'כי עמך הסליחה
ולקרבנו אליו – 'כי עמך הסליחה' ז. למען תורא' .ופירש"י )שם( ''כי עמך
לו כל פשעיו .וכל אד שמעביר על מדותיו למי שהכעיס כנגדו ,הרי הוא למעלה מ המדות,
שהרי זה הכעיסו והוא מרוצה לו ,לכ ג כ שכרו שמוחלי לו הכל'.
ו .ולא זו בלבד שמועילה התשובה לתק את העבר ,אלא יתר על כ ,הקב"ה ממתי לכל יהודי
שישוב אליו ,כמובא באליהו רבה )פרשה כט( בזו הלשו' מעיד אני עלי את השמי ואת
האר ,שיושב אני ומצפה לה לישראל יותר מאב לבנו ומאשה לבתה ,שיעשו תשובה ויתקיימו
דברי שלי'.
ז .וממילא ,יחד ע החרטה והמרירות על החטא 'כי רע ומר עזב את ה' אלוקי) 'ירמיהו ב יט(,
וכפי שפסק הרמב") הל' תשובה פ"ב ה"ב( 'וכ יתנח על שעבר ,שנאמר )ירמיהו לא יח( 'כי אחרי
שובי נחמתי' .צרי להיות ג שמחה ומתיקות מאהבת ה' לישראל.
ויבואר על פי המעשה המסופר על הרה"ק ר' זושא זיע"א ,ששמע את אחד מהמגידי מוכיח
את הציבור על חטאיה ועוונותיה ,א כול נותרו דוממי ואטומי למשמע דבריו .לאחר
מכ התחיל הרה"ק ר' זושא לדבר לפניה ,ומשרק התחיל לדבר אליה ,החלו לבכות והתעוררו
לתשובה שלימה.
שבת שובה לב שומע י
)ישעיהו כד כג( 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'. אין הדבר תלוי אלא בי
אמר :כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים. כיון שכך ,אין החזרה בתשובה תלויה אלא
אמרו לו :עד שאנו מבקשים עליך נבקש על בחוטא עצמו – להתעורר ולשוב אל
עצמנו ,שנאמר )ישעיהו לד ד( 'ונמקו כל צבא ה' ,וכפי שיש ללמוד מן המסופר בגמ'
השמים .אמר :אין הדבר תלוי אלא בי .הניח )עבודה זרה יז (.על ר' אליעזר בן דורדיא,
ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה שחטא כל ימיו בחטאים חמורים ,עד
נשמתו .יצתה בת קול ואמרה :רבי אליעזר שפעם אחת בשעת החטא התעורר
בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא'. בתשובה וחיפש שיבקשו עליו רחמים אצל
בעל הרחמים – עד שהבין שאין הדבר תלוי
ממעשה זה למדו גדולי בעלי המוסר על
אלא בו.
כל אחד ואחד ,שלא יתלה
מבטחו ותקוותו באחרים שהם יגרמו לו
וזו לשון הגמ' 'הלך וישב בין שני הרים
להטיב את אחריתו ,משום ש'אין הדבר
וגבעות ,אמר :הרים וגבעות בקשו עלי
תלוי אלא בי' – ברצונו הפנימי והאמיתי של
רחמים .אמרו לו :עד שאנו מבקשים עליך
האדם בעצמו לשוב בתשובה ,להניח את
נבקש על עצמנו ,שנאמר )ישעיהו נד י( 'כי
ראשו בין ברכיו ולגעות בבכי 'השיבני
ההרים ימושו והגבעות תמוטינה' .אמר:
ואשובה כי אתה ה' אלוקי' )ירמיהו לא יז(.
שמים וארץ בקשו עלי רחמים .אמרו :עד
וברצות ה' ,יתקיים בו המשך הפסוקים שאנו מבקשים עליך ,נבקש על עצמנו,
שם )פסוק יט( 'הבן יקיר לי אפרים שנאמר )ישעיהו נא ו( 'כי שמים כעשן נמלחו
אם ילד שעשועים ,כי מדי דברי בו זכור והארץ כבגד תבלה' .אמר :חמה ולבנה
אזכרנו עוד .על כן המו מעי לו ,רחם בקשו עלי רחמים .אמרו לו :עד שאנו
ארחמנו נאם ה'' ח. מבקשים עליך נבקש על עצמנו ,שנאמר
לאחר מכ ביאר הרה"ק ר' זושא זיע"א ,מדוע ה התעוררו מדבריו .מפני שהמגיד ההוא הוכיח
אות במוסר קשה וביראת העונש ,וזה הוא דיבורי אל הגו ,והגו רוצה בתו שלו ,ובדבריו
סגר את ליב .ואילו אני דברתי אל הנשמה שלה ,שהוא טוב ורוצה רק לעשות רצו ה',
ואמרתי לה הרי השי"ת אוהב אותנו כל כ ,כדכתיב )מלאכי א ב( 'אהבתי אתכ אמר ה'' ,ואי
אפשר לעשות נגד רצונו ית' .וכששמעו זאת הקהל נפתח לבב הערל וגעו כול בבכי.
ויש להוסי על כ מה שאמרו צדיקי ,שאילו יאספו כל ה'אהבה' שקיימת בעול ,לא יגיעו
לאהבה שאוהב הקב"ה את היהודי הכי גרוע ושפל .אלא שכמה שאנו מאמיני באהבת הקב"ה
אלינו ,עדיי אי משיגי ויודעי עד היכ הדברי מגיעי ,וכמובא בזוה"ק )פר' שמות ה' (:אילו
הוו ידעי בני נשאה גודל רחימותא דרחי קוב"ה לישראל ,הוו שאגי ככפיריא ומרדפי אבתריה'.
ח .ומדוע 'אפרי 'נקרא 'ילד שעשועי ,'הלא נאמר עליו )הושע יב טו( 'הכעיס אפרי תמרורי.'
אלא שיהודי ב'עצ 'עצמותו טוב וטהור ,רק ש'במקרה' נפל וחטא ,וכפי שנרמז בשילוח
השעיר לעזאזל ,כמובא במהר"ל )דרוש נאה לשבת תשובה ד"ה אבל החטא הזה( ,וזו לשונו 'אבל החטא
הזה אינו מצד נפש ישראל ,רק הוא בשביל גירוי השט אשר הוא מתגרה בישראל ומצד זה
יא לב שומע ' ארפא משובת אוהב נדבה'
וזה מצות תשובה ,והוא חסדו הגדול ועתה אם שמוע תשמעו בקולי
שרוצה לקרב השבים ושלא לזכור להם ויש להתחזק עם דברי העבודת ישראל
מעשיהם הראשונים' ט. )פר' יתרו ד"ה ועתה( שכתב ''ועתה אם
שמוע תשמעו בקולי' )שמות יט ה( .איתא
היום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד במדרש )בראשית רבה כא ו( 'אין ועתה אלא
והנה מצינו ברמב"ם )הל' תשובה פ"ז הלכה וז( תשובה' ,עיין שם .ויש לומר בנידון דידן,
כמה וכמה לשונות מיוחדים על Łאל
שהקב"ה רמז להמתקרבים אליוַ ְ ,
מעלת התשובה ,ולגודל חביבותן נעתיק את יתיאשו ואל ייראו מגשת אליו עבור
דבריו ,וזו לשונו 'גדולה תשובה שמקרבת עוונותיהם שעשו מקודם ,כי העיקר על כל
את האדם לשכינה ,שנאמר )הושע יד ב( פנים להתקרב מהיום והלאה ושלא לחטוא
'שובה ישראל עד ה' אלוקיך' .ונאמר )עמוס עוד .ולזה 'ועתה' אם שמע תשמעו בקולי,
בא החטא .ולכ אמרה תורה ,כי מצד שישראל יש לה נפש טהורה ויש לה קרב להקריב
לפני ולפני ,א כ החטאי שישראל עושי הוא מיצר הרע שהוא השט ,לא מצד עצמ.
עד שיש לשט – הוא היצר הרע חלק בישראל – ה החטאי שה מצד היצר הרע .ולכ
אמרה תורה שית עוונות ישראל על השעיר השני וישלח השעיר במדבר ,עד שיקח חלקו
מ ישראל אשר יש לו אצל .וחס ושלו ,לא שיהיה כא הקרבה אליו כלל – שהיא העבודה.
רק נקרא 'ושלח את השעיר' ,הוא ששלח אותו החוצה .כי החטאי בישראל אינ מצד
עצמ ,רק מצד החו באו ,דהיינו מצד יצר הרע .ודבר שבא מ החו אפשר שישלח אות
ג כ מעליו'.
ט .ועתה בתוככי חשכות הגלות ,מי ששב להשי"ת ומתנקה מעוונותיו כראוי ,יכול לזכות
להשראת השכינה יותר ממה שהיה בזמ שבית המקדש היה קיי ,כמובא בנוע אלימל
)פר' וישב ד"ה או יאמר( וזו לשונו 'וזהו 'הפע יזבלני אישי' )בראשית ל כ( ,רצה לומר ,שיהיה דירת
השי"ת אצל הצדיק .על דר ששמעתי משל מתוק מפי אדומ"ו הרב המגיד דק"ק ראווני זלה"ה,
והוא שאנו רואי שכעת אשר אנחנו בגלות המר יש בני אד שזוכי לרוח הקודש בקל יותר
העת והתבודדות רב כידוע ,כדי שישיגו הנבואה ורוח הקודש.מבימי הנביאי שהיו צריכיָ ְ ַ
ואמר משל נפלא ומתוק ,למשל המל שהוא במקו כבודו בביתו בחצירו בפלטי שלו ויבא
איזה אוהב המל וירצה להזמינו לסעודתו לביתו ,אזי בוודאי יכעוס עליו המל ,כי אי זה כבוד
של מל לצאת מפלטי שלו לבית אחרי ג א יהיה הסעודה גדולה עד למאוד ,ובלתי
אפשרי שיזמי את המל לביתו עד שיכי כל הכנות ויעמיד מליצי ופרקליטי גדולי שימצא
ח בעיני המל שיבא לסעודתו .אבל כשהמל נוסע בדר ורוצה ללו בדר ,אזי כאשר ימצא
מקו נקי באכסניא נקי ,א א בית המלו הוא בכפר ,א הוא רק נקי ,אזי זה בית מלונו
ללו ש.
והנמשל מוב ממילא ,בזמ שבית המקדש קיי והיה שכינת כבודו בבית קדשי הקדשי ,אזי
א היה אד רוצה לשאוב רוח הקודש או נביאות ,היה צרי עבודה גדולה ,כמו שמצינו
שבת שובה לב שומע יב
)ישעיהו נט ב( 'עונותיכם היו מבדילים ביניכם עדי נאם ה'' .ונאמר )ירמיהו
ד ו( 'ולא שבתם ָ ַ
לבין אלוקיכם' .צועק ואינו נענה ,שנאמר ד א( 'אם תשוב ישראל ,נאם ה' ,אלי תשוב'.
)ישעיהו א טו( 'כי תרבו תפלה' וגו' .ועושה כלומר ,אם תחזור בתשובה בי תדבק.
מצות וטורפין אותן בפניו ,שנאמר )ישעיהו א התשובה מקרבת את הרחוקים ,אמש היה
יב( 'מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי ,מי גם זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק
בכם ויסגר דלתים' וגו' .והיום הוא מודבק ותועבה ,והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד.
בשכינה ,שנאמר )דברים ד ד( 'ואתם הדבקים וכן אתה מוצא ,שבלשון שהקב"ה מרחיק
בה' אלוקיכם' ,צועק ונענה מיד ,שנאמר החוטאים ,בה מקרב את השבים בין יחיד
)ישעיהו סה כד( 'והיה טרם יקראו ואני אענה, בין רבים ,שנאמר )הושע ב א( 'והיה במקום
ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, אשר יאמר להם לא עמי אתם ,יאמר להם
שנאמר )קהלת ט ז( 'כי כבר רצה האלוקים את בני אל חי' וכו'.
מעשיך' ,ולא עוד אלא שמתאוים להם,
שנאמר )מלאכי ג ד( 'וערבה לה' מנחת יהודה כמה מעולה מעלת התשובה ,אמש היה זה
וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות'' י. מובדל מה' אלוקי ישראל ,שנאמר
ב'שמחת בית השואבה' שש היו שואבי רוח הקודש )ירושלמי סוכה פ"ה ה"א( .אבל עתה בגלות
המר ,הג השכינה קדושה גלתה עמנו ובעוונותינו הרבי היא נע ונד באר ,ותשוקתה מאוד
]ל[מצוא מקו דירה לשכו בה ,וא מצאה מנוח מקו נקי אד שהוא רק נקי מעבירות
וחטאי ,אזי ש היא דירתה ,ודברי פי חכ ח .וזהו 'הפע יזבלני' כו' ,לשו דירה ,דהיינו
בגלות המר יהיה לה דירה להשכינה'.
י .עוד בעני התשובה ,מצינו בספר בוצינא קדישא )אות פו( ראשי תיבות שהיה להרה"ק ר'
זושא זיע"א ,מהי דר התשוב"ה .וכ מסופר ש' פע אחת בימי התשובה ,כד הוה יתיב
הרב הצדיק מו"ה רבי זוסיא מהאניפאלי זצ"ל על כסאו ,וכל הע עומדי עליו מ הבוקר עד
הערב ,והרב הצדיק הנ"ל נשא עיניו ולבו לשמי ,וישב בהתדבקות המוחי לקוב"ה ,מופשט
מכל מחשבות גשמיות כדרכו בקודש .והנה אחד מתלמידיו נתעורר בו הרהור תשובה ,והיה
מהרהר בתשובה ,וזלגו עיניו דמעות .וכאשר ראו אחרי והבינו זאת ,התלהבו ג כ מאוד,
כדר הגחלת שאחד מתלהב מחבירו ,ונתהוה בי כול התעוררות והתלהבות גדול ,ועמדו בפחי
נפש .וכאשר ראה זאת הרב הצדיק הנ"ל ,נשא עיניו למקו ,ואמר לפניו ,רבונו של עול :הנה
בודאי העת והעונה לעשות תשובה ,אלא שאתה יודע האמת ,שאי לי כח לעשות תשובה.
אלא מה יכול זוסיא לעשות .יעלה ל האותיות של 'תשובה' ,היינו הראשי תיבות של תשובה.
הת' רומז' :תמי תהיה ע ד' אלקי .'הש' רומז' :שויתי ד' לנגדי תמיד' .הו' רומז' :ואהבת
לרע כמו .'הב' רומז' :בכל דרכי דעהו' .הה' רומז' :הצנע לכת ע ד' אלקי .'זאת יעבוד ל
זוסיא .זכרו יג עלינו'.
יג לב שומע ערב יו כיפור
יום כיפור
ערב יו כיפור
התפייסות ע התורה בערב יו כיפור יפה שעה אחת בתשובה ומעשי טובי
טובה מרדות אחת בלבו של אד יותר מכמה מלקיות כבקרת רועה עדרו ההכנה
לאמירת אשמנו בגדנו וכו'
ערב יום כיפור .וזו לשונו 'או יאמר התפייסות עם התורה בערב יום כיפור
'התבוננו' וגו' ,כי יש מסטינים הסובבים מצינו בבעל שם טוב )לראש השנה ויום כיפור
הכסא ,ובנפש יקיפו עלינו לבלענו חיים, אות מט( שכתב 'על כן יש בכיה
כמו שכתוב )איוב א ו( 'ויהי היום' ,הוא יום והתעוררות גדול לכל אדם בערב יום כיפור
ראש השנה )זוהר פר' בא לב' .(:ויבואו בני לעת ערב ,כי אז בא השטן לקטרג על כל
אלוקים' ,הם בעלי הדין' ,להתייצב על ה' אחד בכח גדול ,מפני שהוא שעה אחרונה
וכו'. של עשרת ימי תשובה ,דביום כיפור לית
והנה אז במצרים נאמר )שמות יד י( 'וישאו ליה רשות לאסטוני )יומא כ ,(.על כן נתוודה
בני ישראל את עיניהם ,והנה מצרים ונפייס את התורה שמרדנו בה ,כי 'מודה
נוסע אחריהם וגו' ,ויצעקו בני ישראל אל ועוזב ירוחם' )משלי כח יג( .כי על כן פתח
ה'' .ועתה השטן השונא הגדול ,נוסע הקב"ה את התורה בבי"ת ולא באל"ף שהוא
לשון ארור ,וב' הוא לשון ברכה )בראשית רבה
אחרינו עם חיילותיו לבלענו חיים ,למה
תשתקו ,נתנפל לפני כסא הכבוד ונשאל מה א י( .נתוודה כמה ברכות לא ברכנו בכוונה,
יהיה בסופינו. וגזלנו אבינו שבשמים כביכול ,כי הנהנה
מעולם הזה בלא ברכה מעל וגוזל )ברכות
כי על כן יש חרדה ובכיה ערב יום לה .(.על כן פתח התורה 'בראשית ברא
הכיפורים לעת ערב ,שאז שעה אלוקים את השמים ואת הארץ' .בראשית
אחרונה של עשרת ימי תשובה ,וביום הוא לשון ברכה ,שעיקרו מלך העולם,
הכיפורים לית ליה רשות לאסטוני )יומא כ.(. 'שמים וארץ' הוא עולם.
על כן בא השטן בכל כוחו לקטרג על כל
אדם ,ומזלם חזי .על כן בוכים אנשים יפה שעה אחת בתשובה
ונשים וטף .וראוי לעשות כן בכל שעה ומעשים טובים
מעשרת ימי תשובה ,דאמרו רבותינו ז"ל מצינו בבעל שם טוב )לראש השנה ויום עוד
)אבות פ"ד מי"ז( 'יפה שעה אחת בתשובה כיפור אות כב( על השעה האחרונה של
יו כיפור לב שומע יד
כבקרת רועה עדרו ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם
)דרשה ב( בספר דרשות משמר הלוי הבא' ,כל שכן וקל וחומר כל שעה ושעה
מתוארת הדרשה שדרש המשגיח מעשרת ימי תשובה' יא.
ר' אלי' לאפיאן זצ"ל קודם תפילת נעילה
ב'כפר חסידים' ,שכל מי שנכח שם ,דרשתו טובה מרדות אחת בלבו של אדם
לא תמחה מזיכרונו .ר' אליהו הסביר שם יותר מכמה מלקיות
מה הכוונה 'כבקרת רועה עדרו' ,שראש מובא בגמ' )ברכות ז' (.ואמר רבי יוחנן משום
השנה ויום כיפור המה פרק 'מעשר בהמה' רבי יוסי :טובה מרדות אחת בלבו
שבמסכת בכורות ,שמכניסים את כל של אדם יב יותר מכמה מלקיות .שנאמר
הכבשים לדיר ,והם יוצאים אחד אחד – )הושע ב ט( 'ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה
כבני מרון ,ואי אפשר להשתמט ולצאת אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי
בלא מספר ,וכשמגיע העשירי ,סוקרים אז מעתה' .וריש לקיש אמר ,יותר ממאה
אותו בסיקרא ,והוא נהיה קדוש .ואותו עגל מלקיות .שנאמר )משלי יז י( 'תחת גערה
אינו יודע שיש עליו סיקרא ,ובעוד זמן מה במבין ,מהכות כסיל מאה'' יג.
יא .פע אחת אמר הגה"ק מפאפא זיע"א בתו דברי כיבושי שאמר לפני 'כל נדרי' ,שהרה"ק
השר שלו מבעלזא זיע"א הביא את דברי התנא )שבת לד' (.שלשה דברי צרי אד לומר
ערב שבת ע חשיכה' ,ורמז בדבריו על ערב היו הק' הנקרא 'שבת שבתו' .'עשרת 'כבר
עברו וחלפו הימי שבי כסה לעשור' .ערבת 'כבר נשל והל לו ערב יו הכיפורי' .הדליקו
את הנר' – כבר הדליקו את נרות יו כיפור' ,מ'ברוי תשובה צו טועה...'
יב .פירש"י )ד"ה מרדות אחת( 'לשו רדוי והכנעה ,שאד ש על לבו מאליו'.
יג .מסופר על הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקאוו זיע"א שבכל ערב יו כיפור היה מנהגו
להרבות בבכי .ואות יחידי סגולה שזכו לכנוס אצלו בצהרי קוד מנחה ,נפלה עליה
חרדה גדולה להביט בפני קדשו .פע אחת בערב יו הכיפורי נכנס בנו יחידו הרה"ק רבי
ישראל זיע"א אצלו ,לבקש 'מתיקה' כמנהגו בכל ערב יו הכיפורי .וכשראה את בכיותיו
של אביו נפל עליו פחד ויראה .משראה הרה"ק ר' דוד משה את בנו משתומ ומתפחד מחמת
בכיותיו ,התקרב אליו ואמר בהאי לישנא קדישא 'זעהסטו מיי קינד ,אזוי דאר מע ווייני אז
מע איז נישט עהרלי...'
עוד מסופר על הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוו זיע"א ,שבערוב ימיו היה חלוש מאד ,וג
מאור עיניו נחלש אצלו ,והיו מוליכי אותו שני גבאי .ובערב יו הקדוש ,כשהל בדרכו לומר
'כל נדרי' ,הוליכו אותו הגבאי מזה ומזה .וכשעברו בפאליש של הקלויז ,נעמד מלכת ,ונאנח
מאד .ושאל במרירות את הגבאי ,להיכ את מוליכי אותי? לית די וחשבו לפני מל מלכי
המלכי !?הלא טר עשיתי תשובה כהוג ...והתייפח בבכי כל כ ,עד שכל העומדי ש געו
בבכייה והתעוררו בכל לב לשוב בתשובה.
טו לב שומע ערב יו כיפור
ההכנה לאמירת אשמנו בגדנו וכו' יקח אותו בעליו לבית המקדש ויקריבהו
הגאון ר' ישראל יצחק רייזמאן זצ"ל )ראב"ד לקרבן.
העדה החרדית( אמר בשם הרה"ק
מבארניב זצ"ל ,טעם למצות סעודת ערב וכך המשיך ר' אלי' להמשיל ,שכך הוא
יום כיפור ,בהקדם מעשה שהיה אצל משפטו של הקב"ה ,האדם אינו יודע
הרה"ק רבי אלימלך זיע"א .שפעם אחת בא שיש עליו סיקרא – חותם של 'עשירי יהיה
אליו בעל עבירה גדול ר"ל ,וביקש ממנו קודש' ,והוא יוצא מבית הכנסת שמח עם
דרך תשובה .וציווה הרה"ק רבי אלימלך חבריו ,וב'חג הסוכות' הוא שמח עם חבריו,
זיע"א ,שיכניסוהו לביתו ויאכילוהו וב'שמחת בית השואבה' ו'שמחת תורה'
במאכלים טובים כדי שיתחזקו כוחותיו. הוא רוקד עם כולם ,אך הוא אינו יודע
לאחר מכן ,החל הרה"ק רבי אלימלך זיע"א שעל הגב שלו יש 'סיקרא' – של ה'עשירי
לדבר עמו מגדלות הבורא ,ועד כמה פוגם קודש' ...וכי מה אתה רוקד?! ממה אתה
החטא בעולמות העליונים .וכך האריך שמח? הרי אתה העשירי ,יש לך פס אדום
ודיבר עמו ,עד שציווהו לומר 'אשמנו' וכו'. על הגב! היום ,מחר ,מחרתיים...
אמנם ,מיד כשהתחיל לומר 'אשמנו' נפלה
עליו חלישות גדולה והתעלף ,והיו צריכים וסיים ר' אלי' בשם רבותיו ,שאם הכבש
להשיב אליו את נפשו .לאחר ששבה אליו היה יודע שיש עליו את ה'פאסיקל'
רוחו ,ציווה הרה"ק רבי אלימלך זיע"א לתת הזה ,וזה מה שמסגיר אותו ,הוא היה רץ
לו סעודה טובה שתיתן בו כוח וחוזק .ושוב לנהר ועושה את כל המאמצים לנקות,
דיבר עמו מגדלות הבורא ועד כמה חטאו לשפשף ולהוריד מעצמו את ה'פאסיקל',
של יהודי פוגם בעולמות העליונים ,וציווה אלא שאנחנו לא יודעים ...וכל אחד בספק
עליו להמשיך לומר 'בגדנו' וכו' .ושוב נפלה של 'רויטע פאסיקל' ה' ירחם' ,יסרתני
עליו חלישות גדולה והתעלף .וכך נמשך ואוסר כעגל לא לומד' )ירמיהו לא יז(.
הדבר כמה חדשים עד שסיים לומר עמו
את כל סדר 'אשמנו' .וביאר הרה"ק ומהי העצה – שאג ר' אלי' בשנת
מבארניב זצ"ל לפ"ז ,שמכיון שביום הקדוש התשעים ושתיים לחייו .גם אנחנו
כלל ישראל יצטרכו לומר 'אשמנו' וכו' ,על צריכים לרוץ לים כדי לנקות מעצמינו את
כן אנו צריכין להתחזק ביום הקודם ולאכול ה'פאסיקל'! ואיזה ים? ים של דמעות! ים
בו – כדי שיהיה בנו כוח וחוזק ולא ניפול של תשובה! ים של תפילה! ים של צדקה!
בחולשה ועילפון. ים של תורה!
יו כיפור לב שומע טז
והכהני והע העומדי בעזרה וכו'
היו כורעי ומשתחווי
מהות ההשתחוויה מורה על הכנעה והתבטלות והיא סוד הכפרה קריאת שמע מתו
מסירת נפש נחשבת למיתה ומכפרת על כל העוונות התבטלות מוחלטת להקב"ה
כטבילה במקווה ואת הדבקי בה' אלוקיכ חיי כולכ היו
היא סוד הכפרה של יום הכיפורים .וזו מהות ההשתחוויה מורה על הכנעה
לשונו 'וידוע שיום הכפורים אינו מכפר רק והתבטלות והיא סוד הכפרה
עד שיכניס עצמו לגדר האי"ן ,שיאמר אני ההכנעה לפני הקב"ה באה על ידי ב'
ומה שיש לי וכל הכוחות שלי הכל הוא אופנים' .שפלות עצמו' –
מהבורא יתברך ,ואז מדבק עצמו במדת שנכנע מחמת עוונותיו ובושתו כנגד טובות
אי"ן .ואפשר שזהו כוונת השתחויה של יום הבורא אליו ,ובכלל ממה שהוא קרוץ
הכפורים של כהן גדול בקדשי קדשים, מחומר שסופו לעפר .וישנו אופן נוסף
שבשעה שהשתחוה היה מכוין שכל מה שהאדם בא אל השפלות ,והוא על ידי
שיש בו ,הכל להבורא ברוך הוא ,ושם ההכרה ב'גדלות הבורא' ,שבשעה שמבין
יחליפו כח' טו. ומשיג קצת עד כמה גדול הקב"ה ,שהוא
קריאת שמע מתוך מסירת נפש ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית
נחשבת למיתה ומכפרת על כל אתר פנוי מיניה ,הריהו מרגיש עפר ואפר
העוונות – כמי שאינו יד.
מצינו באגרא דכלה )פר' שופטים( עוד אופן והנה מצינו במשנתו של הקדושת לוי )ליום
של התבטלות עד בחינת 'אין' ,על הכפורים ד"ה וידוע( ,שההכנעה בתכלית,
יד .בספר זהב המנורה )ער עבודת השי"ת ,עמ' קיט( מסופר ,שהאחי הק' ,הרה"ק רבי אלימל
מליז'ענסק זיע"א ורבי זושא מאניפולי זיע"א ,התווכחו ביניה ,במה צרי להשקיע בעבודת
הבורא ,הא ההכרה ב'שפלות עצמו' או ב'גדלות הבורא' .וזו לשונו 'שמעתי מפי הקדוש המנוח
הרב מוהר"ז מאניפאלי ,שפע אחד היה מתווכח ע אחיו המפורס מוהר"ר אלימל ,שאחד
מה אמר שהעיקר הוא שיהיה האד מקוד שפל רוח לתכליתו עד שמגודל השפלות
יבוא אחר כ להבי גדולת הבורא ב"ה .ואחד מה אמר בהיפו ,שיסתכל מקוד בגדולת
הבורא ברו הוא ,ומצד זה יבוא אחר כ להכרת שפלות עצמו על נכו .ושאלו את הרב המגיד
מוה"ר דוב בער זצוק"ל שיכריע ביניה ע מי האמת .וצדקו יחדיו דברי שניה בעיניו .ואמר,
שאלו ואלו דברי אלקי חיי ה .א מדרגה זו שחושב קוד שפלות עצמו היא מדרגה
הגדולה מחברתה'.
טו .להרחבת הדברי נביא עוד ממה שכתב הקדושת לוי )פר' וירא ד"ה ולזה כיוונו( 'ולזה כיונו
יז לב שומע והכהני והע העומדי בעזרה וכו'
הקריאת שמע ,שאנו מסכימין למסור כל ידי קריאת שמע מתוך הסכמה למסירת
תאוותנו וחשקי לבבנו וכל נפשנו ,מן נפש למען כבוד שמים .וזו לשונו 'והנה לפי
האברים ועד נטילת נפש והממון ,על יחוד זה ,האיך אפשר לומר דבהרהור תשובה
קדושת שמו וקבלת מלכותו ,ושנראה בציור בלבד יכופרו כל העונות ,הרי תשובה לבדה
הלב כאילו באנו לידי כך וקיימנו .והוא אינה מכפרת רק על מצות עשה.
אומרו )תהלים מד כג( 'כי עליך הורגנו כל
היום' .וכי אפשר ליהרג בכל יום? אלא אך עצה היעוצה לזה מבואר בזוה"ק
שבכל יום שאנו קורין בקריאת שמע 'ובכל פרשת במדבר )קכא ,(.אם מוסר האדם
נפשך' ומסכימים על כך ,הרי הוא כאילו את נפשו באמיתיית הקבלה בלב בשעת
הורגנו באותה שעה עליו ית' ,כי כל קריאת שמע ,איתחשיב ליה כאילו מסר את
המסכים על זה כאילו עשאו' טז. עצמו בפועל למיתה על קדושת השם
ומתכפר לו אפילו אותן העונות שאין להם
כפרה אלא במיתה'.
התבטלות מוחלטת להקב"ה
כטבילה במקווה וכבר מצינו כדבריו בתשובות הרשב"א
הנה ידוע ,שכל מי שייכנס ראשו ורובו )שו"ת חלק ה סי' נה( ,וזו לשונו
למקווה לא תעלה לו הטבילה עד המופלאה 'והכלל ,שצריכין אנו לקבוע
שייכנס כל כולו אל תוך המים .וכך על דרך בנפשנו הסכמה מוחלטת בכל עת שנקרא
חכמינו ז"ל במדרש פרשה זו )בראשית רבה נו ב( ''ונשתחוה ונשובה אליכ) 'להל כב ה( .אמר ר'
יהודה הכל בזכות השתחויה ,אברה לא חזר מהר המוריה כו' .שהשתחויה מורה על השפלות,
מחמת הסתכלו בגדלות מי שהשתחוה אליו ,מבי שפלות עצמו ובא לאי" ,ומכח זה נמתקי
כל הדיני .ולזה אמר 'אברה אבינו ע"ה לא חזר מהר המוריה של אלא בהשתחויה' ,כי על
ידי שבא לאי" חזר לשלו בלי שו פגע ,כי היה ממתיק מעליו כל הדיני .וכ התורה לא
נתנה אלא בהשתחויה ,דהיינו על ידי אי" ,שנתדבקו באי" ,והיו יכולי לקבל את התורה וכו'.
וכ הגלות אי אנו מתכנסי אלא בזכות השתחויה ,שעל ידי שיבואו למדת אי" יסתו פיות
המקטריגי ,שנאמר )ישעיהו כז יג( 'והיה ביו ההוא יתקע וכו' והשתחוו' וכו' ,ודו"ק היטב'.
טז .על דר זה מצינו שכתב האבודרה) סדר תפלת ראש השנה( 'ואמרינ בפרק קמא דראש השנה
)טז' (:אמר ר' אבהו ,למה תוקעי בשופר של איל .אמר הקב"ה :תקעו לפני בשופר של איל
כדי שאזכור לכ עקידת יצחק ומעלה אני עליכ כאלו עקדת עצמכ לפני' .כלומר ,שכל
אחד ואחד חייב לכו נפשו ויכוי לבו ויזמי עצמו לעשות רצו יוצרו ,ומעלה עליו כאלו עקד
עצמו לפניו'.
וכ ציווה הרה"ק רבי אלימל זיע"א בצעטיל קט) אות א( 'בכל עת ורגע שהוא פנוי מ התורה,
ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול ליש ,יהיה מהרהר במצות
עשה זו של 'ונקדשתי בתו בני ישראל' )ויקרא כב לב( .וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש
גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמי ,והוא בשביל קדושת הש"י שובר את טבעו ומפיל את
יו כיפור לב שומע יח
'אשריכם ישראל לפני אתם מיטהרים' ,כי זה צריכה להיות ההתבטלות להקב"ה,
אין מעלה יותר מזה. באופן מוחלט בבחינת 'אין' .ואז מקווה
ישראל ה' .וזו לשון השפת אמת )ליום
והוסיף לומר 'ומי מטהר אתכם אביכם כיפור שנת תרמא ד"ה איתא וכי( 'כי יום
שבשמים' .שבשביל שישראל הם הכיפורים הוא הביטול אליו ית' לגמרי .כמו
דבקים לגמרי בו יתעלה ,דבר זה עצמו הוא שאמרו חז"ל ''מקוה ישראל ה'' ,מה מקוה
הסרת והסתלקות החטא מישראל .כי מטהר כך הקב"ה מטהר את ישראל'.
מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא, ומינה ,מה טהרת המקוה כשנכנס כל קומה
מסלק החטא מן הדבקים בו .ולכך ביום של האדם במים .כן צריך כל האדם
הכיפורים מפני עינויי הנפש והסתלקות להתבטל אליו ית'' יז.
הגופניות מישראל ,ואז יש לישראל דבקות
בו יתעלה ,ודבר זה הוא מסלק החטא ואתם הדבקים בה' אלוקיכם
מישראל. חיים כולכם היום
מצינו במהר"ל )דרוש נאה לשבת תשובה ד"ה ויש
ולכך קאמר 'מה מקוה מטהר את לשאול( לשונות מופלאים בגדר
הטמאים ,אף הקב"ה מטהר את הטהרה הבאה מהדביקות בה' ,וזו לשונו
ישראל' .כי המקווה מטהר הטמא כאשר ''אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים'.
יתדבק בו לגמרי מבלי שום חציצה בעולם, כלומר ,שמה שישראל מיטהרים ביום
כי המקוה לא שייך בו טומאה ,לכך כאשר הכיפורים הוא בשביל שיש לישראל דביקות
יתדבק בו לגמרי מבלי חציצה מסולק מן בו יתעלה ,כדכתיב )דברים ד ד( 'ואתם
הטומאה'. הדבקים בה' אלוקיכם' .ועל זה אמר
עצמו להאש על קידוש הש"י ,ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ,ונמצא שאינו שוכב
ויושב בטל רק מקיי מצות עשה דאורייתא'.
יז .מצינו בש משמואל )סוכות שנת תערג ד"ה ובמה שאמרנו( שכתב 'ובמה שאמרנו יש לפרש דברי
הש"ס יומא )מז' (.אמרו עליו על ר' ישמעאל ב קמחית ,פע אחת סיפר דברי ע ערבי
אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו וכו' .ומשמע ש שהיה ביו הכיפורי .ועוד מעשה
כזה .ותימא אי ביו הכיפורי אחר ז' ימי הפרישה ,יצא מבית המקדש לדבר ע גוי.
ותמיד הייתי מסביר לי ,שהיה בעת ששלטו האומות על ישראל ,וג זה דוחק גדול .ולהנ"ל
יש לפרש בפשיטות ,דידוע ד'יתרו האור מ החוש) 'קהלת ב יג( ,דכשרואי שיש במציאות
חוש ניכרת מעלת האור .והנה הכה גדול היה צרי אז להראות מעלת ישראל ולאהב לפני
אבינו שבשמי .על כ עשה מעשה זה לצאת ולדבר ע הגוי ,ובודאי השיג גיאות מאוד מזה
שכה גדול ביו הזה ידבר עמו .בזה הראה לפני המקו מעלת ישראל ,שא אהר הכה היה
יט לב שומע ק מחילה וסליחה על כל עוונותינו
ק מחילה וסליחה על כל עוונותינו
עיצומו של יו מכפר יו כיפור מכפר ל'שאינ שבי 'הקב"ה שומע עתירת
של ישראל מ הקטיגור שלה ומכפר בואו ושמחו עמי שמחה גדולה שאני מוחל
לעונותיה של ישראל
פירוש ,כי עיצומו של יום מכפר ,ויש לך עיצומו של יום מכפר
אדם שהזמן מכפר עליו והוא עסוק מצינו שכתב רבינו בחיי )ויקרא כג כח( ''וכל
דבר עיצומו של במלאכתו .והמשכיל על ְ ַ מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה,
יום ,לבבו יבין המכפר ,כי הוא אדון המאיר כי יום כפורים הוא' .מה שהזכיר הכתוב
לסגל ֶ ֶ
סגל דבר זה'. היום ְ ַ ֶ כאן לשון 'כפרה' ולשון 'עצם' ,מפני שלא
תאמר כיון שלא הזכיר קרבן בפרשה ,אם
)הלכות תשובה פ"א ה"ג( וכך מצינו ברמב"ם
אין מקדש ואין קרבן אין יום הכפורים
שפסק להלכתא 'בזמן הזה שאין בית
מכפר .לכך בא לומר ,שאין הכפרה תלויה
המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה ,אין שם
בקרבן ולא בשום דבר אחר ,אלא עצומו של
אלא תשובה .התשובה מכפרת על כל
יום מכפר ,ויש לו סגולה זו שהוא מכפר.
העבירות ,אפילו רשע כל ימיו ועשה
ובלבד לשבים וכו'.
תשובה באחרונה ,אין מזכירין לו שום דבר
מרשעו ,שנאמר )יחזקאל לג יב( 'רשעת הרשע מעין זה כתב אף האור החיים הק' )ויקרא
לא יכשל בה ביום שובו מרשעו' ,ועיצומו כג כח( ''וכל מלאכה וגו' כי יום
של יום הכפורים מכפר לשבים ,שנאמר כיפורים' וגו' .נתינת טעם זה ,הוא על דרך
)ויקרא טז ל( 'כי ביום הזה יכפר עליכם'' יח. מה שאמרו בסוטה דף מ' שאין אומרים
פסוקים כשהכהנים מברכין את העם.
יום כיפור מכפר ל'שאינם שבים' והטעם אמרו )במדבר רבה יא ד( וז"ל 'כלום
והנה מצינו שלדעת רבי ,עיצומו של יום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין' ,עד
מכפר אף לחוטאים שטרם שבו כאן .ולדרך זה אמר 'וכל מלאכה לא
בתשובה .כמובא בגמ' )יומא פה' (:רבי אומר: תעשו' .והטעם ,כי יום כיפורים הוא.
מדבר ע אחד ,היה עוד ממעט עצמו כנ"ל ונשבר לבו בקרבו .וא"כ ראויי ישראל לברכה
ולחיי טובי ולכל השפעות טובות'.
יח .פע אחת במהל היו הקדוש ,הסתובב ה'שר שלו 'מבעלזא זיע"א בחדרו הלו ושוב
ושאב אל תו פיו אוויר מלוא ריאותיו ,נפח והכניס עוד פע ,וכ היה עושה מש זמ,
שוא ונוש ,שוא ונושב בקורת רוח – כאד השוא אוויר צח בראש הרי .כאשר הבי
שמקורביו תמהי על כ ,הסביר לה כי יו זה גדול ונורא ,אשר לפי דעת רבי 'עיצומו של
יו מכפר' )עיי שבועות יג ,(.ולכ אני משתוקק לשאו אל קרבי מרוח היו עוד ועוד...
יו כיפור לב שומע כ
)בלאטע( .ועל כך אמר רבי ,שגדול יום על כל עבירות שבתורה ,בין עשה תשובה
הכיפורים שהוא מכפר אף לאינם שבים, בין לא עשה תשובה ,יום הכפורים מכפר,
כלומר למי שרוצה לעשות תשובה ואינו חוץ )מפורק עול( ]מהלועג על חבירו[ ומגלה
יכול לשוב – 'שאינם שבים' .אך כשבא יום פנים בתורה ומיפר ברית בשר ,שאם עשה
כיפור ,הקב"ה מוציאו מהטיט והרפש תשובה יום הכפורים מכפר ,ואם לא עשה
ששקוע בו ומכפר לו .ואז הוא יכול תשובה אין יום הכפורים מכפר'.
להתחרט ולהתמרמר על כל מה שעבר עליו
ובפשטות ,שיטתו של רבי תמוהה מאוד,
ולשוב בתשובה שלימה ואמתית.
כיצד ייתכן שרשע מרושע
שעובר עבירות בהווה ואינו מקבל על עצמו
הקב"ה שומע עתירתן של ישראל שלא לחטוא לעתיד ,כשבא יום הכיפורים
מן הקטיגור שלהם ומכפר מתכפר לו .ובדומה לזה הקשה המאור
ויש ללמוד על מעלת יופיים ותפארתם של עינים )פר' האזינו ד"ה איתא( 'ולכאורה איך
בני ישראל בעצם יום הכיפורים ,מן אפשר שרבי יהיה סובר שיום הכיפורים
המובא בפרקי דרבי אליעזר )פרק מה(, מכפר אף לשאינם שבים ,הלא אמרו
שאפילו השטן מתהפך מכל טענותיו רבותינו זכרונם לברכה )בבא קמא נ' (.כל
וקיטרוגיו ,ובמקום זאת מדבר טוב על האומר הקב"ה וותרן וכו''.
ישראל .וזו לשונו 'אמר לפניו ,רבון כל
העולמים! יש לך עם אחד כמלאכי השרת ותירץ המאור עינים ,שכוונת רבי שיום
שבשמים .מה מלאכי ישראל אין בהם הכיפורים מכפר 'לשאינם שבים',
אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה היינו על אותן עבירות שאין עליהם תשובה,
ושתיה ביום הכפורים וכו' ,מה מלאכי כמובא בזוה"ק )פר' ויחי ריט' (:אמר ר' יהודה,
השרת שלום ביניהם ,כך ישראל שלום לית לך חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה
ביניהם ביום הכפורים ,והקב"ה שומע בר מהאי' ,והיינו שאין חטא בעולם שלא
עתירתן של ישראל מן הקטיגור שלהם, שייך לעשות עליו תשובה חוץ מחטאים
ומכפר על המזבח ,ועל המקום ,ועל הכהנים בענייני קדושה – שאין עליהם תשובה .ועל
ועל כל הקהל מקטון ועד גדול ,ועל כל כך בא רבי לחדש ,שכשבא יום כיפור,
עונותיהם של ישראל ועל כל העם'. אפשר לשוב אפילו על חטאים אלו שאין
עליהם תשובה – 'שאינם שבים' יט.
בואו ושמחו עמי שמחה גדולה אופן אחר מצינו בהבנת דברי רבי ,בשם
שאני מוחל לעונותיהם של ישראל הרה"ק מקאצק זיע"א .שביאר,
וגדולה שמחתו של הקב"ה למחול לנו על שבשעה שהאדם משוקע בחטאיו ,הגם
כל עוונותינו ,עד כדי שהוא קורא שהוא רוצה לשוב ,הוא איננו מסוגל
לכל הבריאה כולה להצטרף לשמחתו, להיטהר כיון שהוא טובע בתוך הבוץ
יט .מקובל מפי צדיקי ,שלאחר שהמאור עיני אמר את דבריו ,יצתה בת קול ואמרה:
'הלכה כנחו.'
כא לב שומע מוצאי יו הכיפורי
ולגאיות :בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, כמובא בתנא דבי אליהו )פרשה א( ''ימים
שאני מוחל לעונותיהם של ישראל .לפיכך יוצרו ולו אחד' זה יום הכפורים לישראל,
יהא אדם זוכר מיום שבחר הקב"ה באברהם שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה
עד אותה שעה ,וכל טובות וצדקות שעשה העולם ,שנתנו באהבה רבה לישראל .משלו
עם ישראל בכל שעה ושעה ,שנאמר )ישעיה משל למה הדבר דומה ,למלך בשר ודם
מד כא( 'זכר אלה יעקב' .ואומר )שם פסוק כב( שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים
'מחיתי כעב פשעיך' .מה עבים הללו נמחין ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך,
על ידי הרוח ,כך עונותיהם של ישראל וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים )היה( ]הוא[
נמחין בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם שמח שמחה גדולה .לכך )נאמר( ]נדמה[ יום
הבא ,שנאמר 'מחיתי כעב' .מה תלמוד הכיפורים ,שנתנו הקב"ה באהבה רבה
לומר 'כי גאלתיך' )שם פסוק מד(' .גאלתיך' ]ובשמחה[ .ולא זו בלבד ,אלא בשעה
מספר מיתה ,ונתתיך בספר חיים ,לכך נאמר שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל ,אין
'כי גאלתיך' ,מה ענין שלאחריו? 'רונו שמים' מתעצב בלבבו ,אלא שמח שמחה גדולה,
)שם פסוק כג('. ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים
מוצאי יו הכיפורי
ויו טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלו מ הקודש השכמה לתפילה
ממחרת יו הכיפורי עשיית סוכה 'זכר לענני הכבוד' הוכחה על כפרת של ישראל
ביו הכיפורי
סעודה )וכמו שלמדו מזה שהוא סעודת מצוה ,עיין ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה
ים של שלמה בבא קמא סוף פרק מרובה(. שיצא בשלום מן הקודש
ומה זה לשון 'יומא טבא' ,והיה לו לומר מובא בפרי צדיק )מוצאי יום הכפורים ג( ''ויום
'סעודה' .אך ענין יום טוב הוא טוב היה עושה לאוהביו בשעה
'שמחה' ,כמו שתיקנו אנשי כנסת הגדולה: שיצא בשלום מן הקודש' )יומא ע .(.מצינו
'מועדים לשמחה ,חגים וזמנים – לששון'. בש"ס )קידושין לא (.גבי רב יוסף' ,עבידנא
ובגמר מצוה עושין שמחה וסעודה ,כמו יומא טבא לרבנן ,מאן דהוה אמר לי הלכה
שעשה שלמה בגמר בנין בית המקדש, כרבי יהודה' וכו' .ואחר כך 'מאן דאמר לי
משתה שבעה ימים. אין הלכה כרבי יהודה' וכו' .ופירש רש"י
ובידם היה כח להכניס שמחה בלב הכלל, 'יומא טבא לרבנן' סעודה לתלמידים .וכן
שיהיה 'ישמח ישראל בעושיו', 'כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה,
'שמחו צדיקים בה'' .דבלאו הכי ,לשמחה עבידנא יומא טבא לרבנן' )שבת קיט (.והיינו
יו כיפור לב שומע כב
עם ישראל ביום המחילה והסליחה .וזו מה זו עושה .וכן כאן שנעשה לו נס
לשונו 'זכור תזכור את אשר כתבתי לך שיצא בשלום וידע שגמר מצותו ,היה לו
לעיל )אות יח( אחד מן הטעמים ,מה שנראה יום טוב ושמחה לגמר מצותו שעשה
לי לתרץ קושיית הראשונים ,למה ציווה ה' בשלימות .ואף שיום טוב שלו היה ,היה
יתברך לעשות זכר לענני הכבוד )שהיו בזכות בכוחו לעשות יום טוב לאוהביו.
אהרן( ,ולא עשה כן לצוות לעשות זכר למן ובזה הזמן שאין לנו כהן ומקדש' ,ונשלמה
ובאר )שהיו בזכות משה ומרים(. פרים שפתינו' .ומחמת החשק שלנו
והוא עפ"י דברי הקדמונים ,דתשובה מהני לעשות ,הרי אמרו )ברכות ו' (.חשב אדם
רק לישראל ולא לאומות העולם )והוא לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה ,מעלה עליו
מדברי הספרי כאשר כתבתי כמה פעמים( .וכתבו הכתוב כאילו עשאה' .כל אחד מישראל גומר
הטעם ,דהרי קיימא לן )כתובות יז' (.מלך מצותו ,והוי יום טוב לכל ,כמו שכתבו תוס'
שמחל על כבודו אין כבודו מחול' ,על כן לא )שבת קיד :ד"ה ואמאי( 'יצאה בת קול במוצאי
מהני תשובה לאומות העולם .משא"כ יום כיפור :לך אכול בשמחה לחמך ושתה
ישראל כתיב בהו )דברים יד א( 'בנים אתם לה' טוב יינך ,כי כבר רצה אלוקים את מעשיך''.
אלקיכם' ,וה' יתברך נקרא עליהם אב ,ו'אב
שמחל על כבודו כבודו מחול' )קדושין לב.(. השכמה לתפילה ממחרת
יום הכיפורים
והנה הסוכה היא 'זכר לענני הכבוד',
וקיימא לן )סנהדרין כב' (.אין רוכבין )סוכה פרק נר מצוה אות ב( מצינו בשל"ה
על סוסו ואין משתמשין בשרביטו' .והנה שהביא מנהג וטעמא מדוע צריכים
כתיב )שמות כ כא( 'ומשה נגש אל הערפל להשכים לתפילה ממחרת יום הכיפורים .וזו
אשר שם האלקים' .וכתיב )שם יט ט( 'הנה לשונו 'ביום הכפורים הראה הקב"ה ,שהוא
אנכי בא אליך בעב הענן' ,ועוד פסוקים רחום וחנון וסולח ומוחל .ותיכף למחרת
אחרים .הנה הענן הוא כביכול כענין במלך דיום הכפורים עוד המלך במסיבו ,חס
בשר ודם הרוכב על סוס ,והאיך היו ישראל יôäר הרצועה למרוד בו?! חלילה ושלום ַ
רשאין להשתמש בענני הכבוד .אלא על לומר כן .ואדרבה ,נהגו בית ישראל לעשות
כרחך שהם נקראים 'בנים' והשי"ת נקרא השכמה לתפלה במחרת יום הכפורים ,כדי
עליהם 'אב' ,וכיון שהם 'בנים' מהני להו שלא יקטרג השטן'.
תשובה .על כן אחר יום הכפורים צוה הש"י עשיית סוכה 'זכר לענני הכבוד'
לעשות 'זכר לענני הכבוד' ,בכדי שיאמינו הוכחה על כפרתם של ישראל
ישראל בכפרתן שנתכפר להם על ידי ביום הכיפורים
התשובה ויום הכפורים' מצינו בבני יששכר )מאמרי חודש תשרי מאמר
ויה"ר שנזכה לגמח"ת ,והשי"ת יקבל י צלא דמהימנותא( שכתב על סמיכת
ברחמים וברצון את תפילתנו, בניית הסוכה למחרת יום הכיפורים ,שיש
שנת גאולה וישועה בביאת גו"צ בב"א. ממנה הוכחה על הריצוי שהתרצה הקב"ה
הלכות והליכות
מתוך שיעורי ההלכה,
והוספות פסקים בעל פה
שנמסרו מפי הגאון
רבי שמעיה לעוו שליט"א
כללים בגדרי הפסולים
בד' מינים
לשאלות והערות ,יש לפנות ל07538-654-646 -
כללי בגדרי הפסולי בד' מיני לב שומע כד
כללים בגדרי הפסולים בד' מינים
ג' מיני פסולים בד' מינים
א .מצינו ג' מיני פסולים בד' מינים] ,א[ אלו הנלמדים מן הכתוב 'ולקחתם לכם'
ולאפוקי שאול וגזול וכדו' שאינו חשובים 'לכם'] ,ב[ אלו הנלמדים מן הכתוב
'ולקחתם' ודרשו חז"ל דבעינן שתהא 'לקיחה תמה' ולאפוקי חסר וכדו'] ,ג[
אלו הנלמדים מן הכתוב 'הדר' וכדכתי' גבי אתרוג 'פרי עץ הדר' וילפי' מיניה
בהיקש אף לכל שאר ג' המינים.
פסולי 'לכם' ו'לקיחה תמה' רק ביום הראשון
ב .הפסולים הנלמדים מן הכתוב 'לכם' לכו"ע אינם נוהגים אלא ביום הראשון,
וכדכתי' ולקחתם לכם 'ביום הראשון' .וכן הפסולים הנלמדים מן הדין המסויים
של 'לקיחה תמה' נוהגים ג"כ רק ביום הראשון מן הטעם הנ"ל ,וכן מבו' ג"כ
בגמ' סוכה ל"ו ע"ב שרב חנינא אכל מאתרוגו אחר שיצא בו ביום הראשון
וחזר ויצא בו בשאר ימים ומבואר דשרי לצאת באתרוג החסר בשאר ימים.
דין פסולי הדר בחוה"מ
ג .אמנם לענין פסול הדר הוא מחלוקת גדולה בין הראשונים וכמבו' בשו"ע סי'
תרמ"ט - ,דשיטת הרמב"ם שגם דין הדר פסולו הוא רק ביום הראשון ,ואילו
שי' התוס' והרא"ש שפסול הדר נוהג גם בשאר הימים .ולענין הלכה הוא
פלוגתת המחבר והרמ"א שם ,דהמחבר מיקל כהרמב"ם ,והרמ"א מחמיר
כהרא"ש .וכתב בא"ר שאף שהרמ"א מחמיר כהרא"ש ,מ"מ בדיעבד שפיר יש
לסמוך על שי' הרמב"ם לקולא כיון שרוב הפוסקים סוברים כוותיה.
דין יו"ט שני של גלויות
ד .לענין יו"ט שני של גלויות אי דינו כיום ראשון או כשאר ימים נחלקו ג"כ
הראשונים ,דהרמב"ם מיקל שדינו כשאר ימים ומשום דאנן בקיאים בקביעא
כה לב שומע כללי בגדרי הפסולי בד' מיני
דירחא ,ואילו הרא"ש מחמיר שדינו כיום הראשון ומשום שסו"ס אנו נוהגים
שני ימים טובים משום ספיקא דיומא ,ולענין הלכה אנו חוששים לב' השיטות
מספק דהיינו שמחד גיסא אנו נוטלים את פסולי הראשון בשני דשמא זה כשר
ביון השני ,אבל מאידך לא מברכים על נטילה זו דספק ברכות להקל וכמבו'
כ"ז בשו"ע שם סעיף ה'.
פסולים שאינם נראים לעיניים
ה .גם יש נפ"מ גדולה בכל אלו הפסולים לענין פסול שאינו נראה לעיניים ,דמבואר
במבי"ט הו' במג"א תרמ"ח סקט"ז שפסולי הדר הפוסלים במשהו היינו דוקא
בפסול הנראה לעיניים כשאוחזו בידו 'אבל אם אינו נראה לעין מחמת דקותו
וצריך להסתכל בו הרבה כדי שיהיה נרגש בראיה לא נפיק מכלל הדר' ,ואמנם
כ"ז דוקא לענין הדר אבל לגבי הפסולים הנלמדים מדין לקיחה תמה מבואר
ברעק"א )הובא בחי' ר"פ לולב הגזול ומקורו בדו"ח( דאף שאינו נראה לעיניים
מ"מ סו"ס הרי זה חסר בלקיחה תמה.
גדר אינו נראה לעיניים
ו .בענין הגדר מהו נקרא פסול 'שאינו נראה לעיניים' – כתב השעה"צ )תרמ"ח
סקמ"ט( בשם הפמ"ג דהיינו 'כשצריך עיון והסתכלות ומרחוק אינו נראה',
ואולם בחזו"א סו"ס קמ"ז כתב דמה שכתב המבי"ט שאם אינו נראה לעיניים
אין בו חסרון הדר היינו דוקא באופן שגם כשמביט בקירוב צריך התבוננות
והסתכלות.
פסולים הנראים רק בזכוכית מגדילה
ז .וצריך לדעת שאף בפסול לקיחה תמה שנאסר אף דבר 'שאינו נראה לעיניים'
וכמבו' ברעק"א הנ"ל ,מיהו דבר שאינו נראה לעיניים אלא ע"י זכוכית
המגדילה את המראה אין בו שום חסרון ,וכן מבו' בפוסקים כו"כ פעמים לענין
שאר דיני התורה וכגון לענן תולעים שאינם נראים בעיני בשר וכ"ה לענין ריבוע
התפילין וכדו' ,שכל שאינו נראה בעיני אדם לית לן בה ולא ניתנה תורה
למלאכי השרת] ,וכן מובא בשם החזו"א שאמר להגר"ח שבהר סיני לא חילקו
זכוכית מגדלת[ ,ומה שמורי הוראה מסתכלים בזכוכיות אלו היינו רק במקום
שמסתפקים על איזה מראה ורוצים לראות יותר טוב כדי להכריע.
כללי בגדרי הפסולי בד' מיני לב שומע כו
ויש לידע שכלל זה הוא בין לקולא ובין לחומרא ,דהיינו הן במקום שלא נראה
הפסול לעיניים רק ע"י אותה זכוכית שאין בזה שום חסרון ולא נחשב לפסול,
והן במקום שכפי הנראה לעיניים הוא פסול ורק ע"י אותה זכוכית נראה ככשר
דלית לן גם בזה ונחשב כפסול.
האם יש הידור בלקיחה תמה כל ז'
ח .איתא בגמ' סוכה ל"ו ע"ב שר' חנינא מטבל בה ונפק בה ור"ל שאכל מעט
מהאתרוג אחר שיצא בו ביום הראשון ושוב חזר ויצא בו יד"ח בשאר הימים,
ולכאו' מוכח מזה שאין שום חסרון לצאת באתרוג החסר בשאר ימי החג אפילו
לכתחי' וכן הוכיח בדרישה ר"ס תרמ"ט .ומאידך במאירי שם הקשה על ר'
חנינא שהרי בודאי יש הידור של לקיחה תמה אף כל ז' והיאך אכל ר' חנינא
לכתחילה מן האתרוג ,ותירץ שר"ח היה סבור מלכתחי' לצאת באתרוג אחר.
וכעי"ז מצינו בערול"נ שהק' קושיא אחרת על ר' חנינא ,והוא שהרי יש דין
לכתחי' לברך על דבר שלם ,והיאך החסיר ר' חנינא לכתחי' מן האתרוג ,ותי'
ג"כ כהמאירי שמלכתחי' היה סבור ר"ח לצאת באתרוג אחר .ואמנם מדברי
שאר הראשונים ]רא"ש וריטב"א שם וכ"ה בתוס' מ"ו ב' ד"ה אתרוג[ מבואר
שהיה זה אתרוג שייחדו ר' חנינא לצאת בו אף בשאר הימים ואעפ"כ אכל ממנו,
ומוכח מזה תרתי ,א[ שאין הידור בלקח"ת כל ז' ,ב[ שאין חסרון בברכה על
דבר שאינו שלם ,והטעם בזה נראה שדין 'שלם' הוא רק דין 'קדימה' כשעומד
לפניו וכעין תדיר ושאינו תדיר דתדיר קודם ,אבל אין חיוב לדאוג שיהיה לו
פרי שלם ,וצ"ע בזה מאו"ח סי' קס"ח ס"ב שמי שיש לו שני חצאי לחם
שיחברם יחד ע"י קיסם כדי לברך על שלם ,וי"ל בזה-.
והעולה לנו מזה שהוא פלוגתת הראשונים והפוסקים האם איכא הידור בלקיחה
תמה בשאר ימים ,ודוק.
הפסולים משום 'הדר' ומשום 'לקיחה תמה'
ט .הפסולים דלהלן הם משום 'הדר' ואלו הן :שינוי מראה ,חזזית ,יבש ,ומנומר.
]וסימנך שמחי"ם – ש'ינוי מ'ראה ,ח'זזית ,י'בש ,מ'נומר[ .ומאידך יש עוד ג'
פסולים המתחילים באות נ' שיסוד פסולם הוא מדין 'לקיחה תמה' ,ואלו הן
נ'יקב נ'קלף ונ'סדק.
כז לב שומע כללי בגדרי הפסולי בד' מיני
בדין נפל הפיטם נחלקו הפוסקים – דהרמ"א בסי' תרמ"ט ס"ה כתב שפסולו
הוא משום לקיחה תמה ,ואילו המג"א הביא דיש פוסקים הסוברים דפסולו הוא
ג"כ משום הדר והמג"א מצדד כוותייהו ,והכרעת המ"ב שם סקל"ו 'ועל כן אין
להקל בנטלה הפטמא כל שבעה ,ומכל מקום אם אי אפשר למצא אחר יש
לסמוך על המקילין ,דבלא"ה רוב הפוסקים סוברים כהרמב"ם דאף אותן
שפסולין משום הדר כשר בשאר יומי' ע"כ] .ויש להוסיף שכל דברי המ"ב
להחמיר בניטלה פיטמתו ,היינו דוקא בניטלה לגמרי אף מה שתחוב בתוך
האתרוג ונעשה שם כמו גומא ,אבל באם לא ניטל לגמרי יש בזה עוד צירופים
ויש להקל[.
