gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: עמק השבוע · Eimek Hashuvia

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת האזינו תשפ"ז והימים שסביבותי'ה‬ ‫גליון קלב‬ ‫שנה ג‬ ‫שבת שובה‬ ‫‪" Û‬חומרות" בﬠשרת ימי תשובה ‪Ü‬‬ ‫ועי' במ"ב ס"ק ב' דאיתא וז"ל וי"א שאין‬ ‫ה' בשם הרמ"ק‪ .‬דכיון דהטעם להיות מקפיד‬ ‫בשו"ע או"ח סי' תר"ג איתא דאף מי‬ ‫להטמין שנראה דביוה"כ מתבשל בתנור‬ ‫הוא משום שאנו מבקשים שהקב"ה ינהג‬ ‫שאינו נזהר מפת פלטר עכו"ם בשאר ימות‬ ‫לצורך חול וזה אין נכון‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועי' בשער‬ ‫ב"חסידות"‪ ,‬לכן ראוי שאנו ינהוג ב"חסידות"‬ ‫השנה‪ ,‬בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר‪.‬‬ ‫הציון ס"ק א' דאיתא וז"ל מ"א בשם‬ ‫כדברי יסושה"ע‪(.‬‬ ‫הרדב"ז ועיין שבת דף י"ח ע"א וצ"ע ואולי‬ ‫הנה לפי הרבה אחרונים )וביניהם החיי‬ ‫הנה הערוך השולחן סובר דזה אינו אלא‬ ‫אדם הקיצוש"ע הח"ח והערוה"ש( יש ללמוד‬ ‫משום דבעשי"ת יש להחמיר אפילו בדבר‬ ‫בדברים שאין בהם פלוגתא לענין הדין‪,‬‬ ‫המותר מדינא ועוד כתבו הפוסקים טעם‬ ‫מזה שראוי להיות זהיר גם ב"חומרות"‬ ‫אבל דברים שיש פוסקים לאיסור מן הדין‪,‬‬ ‫אחרות בעשי"ת‪ .‬נוסח אחד להגדיר באיזה‬ ‫משום דמחזי כרעבתנותא‪ .‬עכ"ל‪ .‬והנה‬ ‫אלא שיש נוהגים ע"פ דעת המתירין כמו‬ ‫בציור זה לכאו' ליכא שום מידת חסידות‬ ‫דברים יש ליזהר בהם הוא מה דאיתא‬ ‫חדש בחו"ל או בשר בלא סירכה וכיו"ב‪,‬‬ ‫בספר יסוד ושורש העבודה שער י"א פרק‬ ‫להקפיד לא להטמין ואפ"ה חזינן בשער‬ ‫אי אפשר לנהוג כן בעשי"ת ולחזור למנהגו‬ ‫הציון שיש ענין יותר להקפיד בעשי"ת‪.‬‬ ‫חמישי וז"ל וכן בכל שאר הנהגת החסידות‬ ‫להקל אחרי עשי"ת‪ .‬אבל הרבה מפרשים‬ ‫אף שלא היה נוהג את עצמו בכל השנה‬ ‫וצע"ע בגדר הדברים‪.‬‬ ‫חולקים על דבריו‪ ,‬ועיין בהל' חג בחג חלק‬ ‫ראוי על כל פנים לכל אדם להתנהג בחסידות‬ ‫הנה אף לפי כל הני שיטות שסוברות‬ ‫ימים נוראים עמ' רנ"ה דאיתא וז"ל וכן‬ ‫בעשרת ימי תשובה האלו‪ .‬עכ"ל‪) .‬ונוסח‬ ‫שיש ללמוד מפת פלטר להחמיר גם‬ ‫שמעתי מהגריש"א ז"ל דפשיטא דכל שיוכל‬ ‫זה מתאים עם דברי האחרונים בביאור‬ ‫בשאר חומרות‪ ,‬לכאורה עדיין יש חילוק‬ ‫ליזהר בחדש ושאר חומרות שמקילין בהם‬ ‫הטעם להיות יותר מקפיד בעשי"ת‪ ,‬עי'‬ ‫בין פת פלטר לשאר חומרות‪ ,‬דהרי מבואר‬ ‫בימים אלו יפרוש‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בחיי אדם כלל קמ"ג דאיתא וז"ל מהראוי‬ ‫בשו"ע ד"צריך" להחמיר בפת פלטר‪ ,‬אבל‬ ‫ויש להעיר בכל זה‪ ,‬דעיין באו"ח סימן‬ ‫שיתנהג האדם בעשי"ת בדברים וחומרות‪,‬‬ ‫בשאר חומרות ראוי ליזהר בהם‪ ,‬אבל לא‬ ‫תר"ט דאיתא וז"ל מותר להטמין חמין‬ ‫אף שאינו נזהר בהם כל השנה‪ ,‬כי גם‬ ‫מצינו חומרא אחרת ש"צריך" לנהוג בו‪.‬‬ ‫מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים‪,‬‬ ‫הקב"ה מתנהג בחסידות עם בריותיו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫)אלא דעדיין צ"ע בזה לגבי דברי השער‬ ‫הג"ה ויש אומרים שאין להטמין ביום‬ ‫וכ"ה בקיצור שלחן ערוך סימן ק"ל ס"ק‬ ‫הציון הנ"ל‪(.‬‬ ‫הכיפורים וכן המנהג במדינות אלו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ב'‪ .‬ועי' גם בס' אלף המגן סי' תר"ג ס"ק‬ ‫‪ Û‬דיני תיקון חצות בﬠשי"ת יכולים להיות נוגﬠים לכולם ‪Ü‬‬ ‫הסליחות ויאמרם אחר כך ביחיד‪ ,‬לפי‬ ‫בתיקון חצות או שאינו מיצר כל כך על‬ ‫הנה יש לברר בעז"ה דיני תיקון חצות‬ ‫שתיקון חצות הוא מאד נעלה ובפרט‬ ‫החורבן ר"ל‪ ,‬לא שייך לומר תיקון חצות‪,‬‬ ‫בעשרת ימי תשובה‪ .‬ויש להעיר דאפשר‬ ‫בימים האלו הזמן מוכשר לכך‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואם אינו אומרו בכל השנה מחמת אחת‬ ‫דהדברים נוגעים אף למי שאינו אומר תיקון‬ ‫הנה מחד גיסא מבואר בדבריו דימי‬ ‫מהני סיבות‪ ,‬אפשר דגם לא יאמר אותו‬ ‫חצות בכל השנה‪ ,‬דראיתי כותבים שאף מי‬ ‫סליחות הם זמן מיוחד לאמירת תיקון‬ ‫בעשי"ת‪ .‬וצע"ע היטב בזה‪.‬‬ ‫שאינו אומר תיקון חצות בכל השנה יאמרוהו‬ ‫חצות‪ .‬וא"כ שפיר י"ל דאף מי שאינו‬ ‫בעשרת ימי תשובה משום המבואר בשו"ע‬ ‫אומרו בכל שנה ישתדל לאומרו בימי‬ ‫ועיין בספר מטה אפרים סימן תקפ"א‬ ‫או"ח סי' תר"ג ובהאחרונים הנ"ל שבעשי"ת‬ ‫סליחות‪ .‬אבל מאידך גיסא משמע בדבריו‬ ‫סי"ב דאיתא וז"ל מי שנוהג לעשות תקון‬ ‫יש לקיים כל סוגי מילי דחסידותא אף אם‬ ‫דרק הרגיל לומר תיקון חצות בכל השנה‬ ‫חצות בכל השנה יש לומר תקון חצות‬ ‫אינו מקיימם בכל השנה‪.‬‬ ‫אומרו בהני ימים‪ ,‬אלא אם כן כוונתו‬ ‫כמנהגו ואחר כך יאמר סליחות עם הצבור‪,‬‬ ‫היא דרק הרגיל לאומרו בכל השנה יעדיף‬ ‫ואם אירע שכשקם ממטתו כבר הגיע‬ ‫אולם יל"ע בזה‪ ,‬דאפשר דתיקון חצות‬ ‫אמירתו לאמירת סליחות עם הציבור‪.‬‬ ‫עת אמירת הצבור אף על פי כן יש לו‬ ‫שאני‪ ,‬דאפשר דמי שאינו מבין הענין דתיקון‬ ‫וצע"ע בכ"ז למעשה‪.‬‬ ‫לעשות התיקון קודם אור הבוקר ויניח‬ ‫חצות או שאינו מבין הכוונות הנכללות‬ ‫‪ Û‬האם יש שינוי בסדר אמירת תיקון חצות בﬠשי"ת ‪Ü‬‬ ‫מבכל השנה‬ ‫כהרש"ש אינו ראי' לגבי הספק הנ"ל‪ ,‬די"ל‬ ‫באגרתי זאת לחלות פניו הקדושות להודיע‬ ‫הנה יל"ע האם אומרים תיקון חצות כרגיל‬ ‫שיש להפוסקים הספרדים מסורה לעשות‬ ‫למר דעתי‪ ,‬מה שברור אצלי לפי דברי‬ ‫בעשי"ת‪ ,‬או האם יש איזה שינוי בסדר‬ ‫הכל כמו הרש"ש‪ ,‬ולית מזה ראי' למי‬ ‫האר"י זלה"ה‪ ,‬שאותם הנוהגים שאין‬ ‫תיקון חצות בעשי"ת‪.‬‬ ‫שאינו מן הספרדים‪ .‬ויש להוסיף דהרי‬ ‫אומרים סליחות ותחנונים כלל בערב יום‬ ‫עיין בספר בן איש חי הלכות שנה ראשונה‬ ‫ראינו שהגר"י הלל שליט"א כתב דאפילו‬ ‫הכפורים באשמורת כמנהג איטאליאני‪,‬‬ ‫פרשת וישלח דאיתא וז"ל אין אומרים‬ ‫אליבא דהרש"ש שיש לומר איזה קינה‬ ‫ודאי שלא יעשו גם תיקון חצות‪ ,‬אלא‬ ‫תיקון רחל בימי העומר‪ ,‬וכן בעשרת ימי‬ ‫להתחנן על החורבן‪ ,‬ולפ"ז כיון שעכ"פ‬ ‫יאמרו מזמורים שסימנם כלא"ה‪ ,‬כלילי‬ ‫תשובה בחול‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין בספר כף החיים‬ ‫יאמר איזה קינה‪ ,‬אפשר דיכול כבר לומר‬ ‫ר"ח ממש‪ ,‬אך הנוהגים לאומרם גם‬ ‫פלאג"י סימן ג' ס"ק ל"ד דאיתא וז"ל ימים‬ ‫על נהרות בבל ומזמור לאסף וכו'‪ ,‬ויתנה‬ ‫באשמורת זה כמנהג הספרדים ואשכנזים‪,‬‬ ‫שאין נופלים על פניהם‪ ,‬אין לומר כי אם‬ ‫דאם יש לנהוג כהרש"ש אז אמירת הני‬ ‫וכן באשמורת ערב ר"ה‪ ,‬בזה נסתפקתי‬ ‫תיקון לאה ולא תיקון רחל‪ ,‬וכן בימי העומר‪,‬‬ ‫דברים יהיו בתורת קינה בעלמא ולא‬ ‫ולא ידעתי להכריע אם יעשו התיקון חצות‬ ‫ומראש השנה עד מוצאי סוכות‪ ,‬והיינו עד‬ ‫בתורת תיקון רחל‪.‬‬ ‫או לא‪ ,‬כי יש צד לומר כן יען שאומרים‬ ‫ב' חשון לא יאמר תיקון רחל‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין‬ ‫סליחות ותחנונים ונפילת אפים באשמורת‬ ‫בכף החיים על או"ח סימן א' ס"ק י"א‬ ‫אולם יש להעיר דראיתי בספר תיקון‬ ‫הבקר‪ ,‬ויש צד לומר כי אע"פ שאומרים‬ ‫דאיתא וז"ל בעשרת ימי תשובה בחול אין‬ ‫חצות להגר"ש דבליצקי ז"ל )בפרק ג'(‬ ‫סליחות ותחנונים ונפילת אפים כנ"ל‪ ,‬מ"מ‬ ‫אומרים תיקון רחל וכן בכל ימי העומר‬ ‫דאיתא וז"ל הזמנים שאומרים בהם תיקון‬ ‫ביום בתפלה אין נופלין כלל‪ ,‬וכתוב שם‬ ‫אמת ליעקב בקונטריס שפת אמת אות ג'‪.‬‬ ‫חצות‪ ,‬והכל לפי דעת רבנו הרב ר' שלום‬ ‫בקונטריסיו שער הכונות דף נ"ח רע"ד‬ ‫עכ"ל‪ .‬ועיין לוח דבר בעתו לגבי עשי"ת‬ ‫שרעבי זצ"ל ודעת תלמידיו וההולכים‬ ‫דבימים שאין בהם נ"א‪ ,‬אין לבכות‬ ‫דאיתא וז"ל תיקון חצות‪ ,‬מנהג הספרדים‬ ‫בעקבותיו כאשר נהוג בירושלים עיה"ק‬ ‫ולהתאבל על חרבן ב"ה‪ ,‬כי חשקי לידע‬ ‫וכו' ע"פ הרש"ש ז"ל שבעשי"ת אומרים‬ ‫בפרט ובאר"י בכלל מקדמת דנא לנהוג‬ ‫האמת‪ ,‬יעשה לי חינא וחסדא להשיבני‬ ‫תיקון לאה ולא תיקון רחל אע"פ שאומרים‬ ‫בכל הענינים הנוגעים לקבלת האריז"ל כפי‬ ‫דעתו הישרה על ספק זה בין באשמורת‬ ‫תחנון בימים אלה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫דעת והכרעת הרש"ש זצ"ל אשר הוא מרא‬ ‫ערב יוה"כ בין באשמורת ערב ר"ה‪ ,‬ואם‬ ‫דשמעתא בענינים אלו וכמו שכתב הגה"צ‬ ‫והנה עיין בשו"ע או"ח סי' א' סעיף ב'‬ ‫הברור אצלי הוא ברור של אמת ויציב‬ ‫ר' צבי מיכל שפירא זצ"ל בספרו תקון‬ ‫וסעיף ג' דאיתא וז"ל המשכים להתחנן‬ ‫וכו'‪ ,‬מובטח אני ביושר לבבך אשר עוד‬ ‫חצות דף רס"ג וז"ל דעת חכמי הסוד אשר‬ ‫לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות‬ ‫תומתו בו‪ ,‬אל תשת עלי חטאת אם‬ ‫בענין הכוונה ובכל הפרטים אין לעשות‬ ‫המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני‬ ‫התמהמהתי להשיב תשובה לאגרתך‬ ‫מעשה רק עפ"י המבואר בכתבי האריז"ל‬ ‫שלישי הלילה ולסוף הלילה‪ ,‬שהתפלה‬ ‫הנעימה‪ ,‬כי היתה נסיבה מפני שנפלה‬ ‫הברורים לנו מדברי הרח"ו זצ"ל וגם אין‬ ‫שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל‬ ‫ממני האגרת ולא מצאתיה עד הנה למען‬ ‫לזוז אף כל שהוא ח"ו מדעת הרב שלום‬ ‫הגלות רצויה‪ ,‬ראוי לכל ירא שמים שיהא‬ ‫אוכל להשיב אליה‪ ,‬ואתה עתה ברוך ה'‬ ‫שרעבי ז"ל וכו'‪ ,‬בלילי החול של עשי"ת‬ ‫מיצר ודואג על חורבן בית המקדש‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אשר הוספת ידך שנית לשלוח אלי העתק‬ ‫אין אומרים תקון רחל רק תקון לאה‬ ‫ויל"ע האם ראוי להשכים ולהתחנן על‬ ‫הראשונה‪ ,‬גם כי אני מוטל על ערש דוי‬ ‫ואומרים בתקון לאה מזמור כ' ומזמור נ"א‬ ‫החורבן גם בעשי"ת‪.‬‬ ‫לא חפצתי להחמיץ מצותי‪ ,‬הנה בדרך‬ ‫כרגיל‪ .‬עכ"ל‪ .‬וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫קצרה אומר לך כי בין בער"ה ובין בעי"כ‬ ‫ועיין בספר מקבציאל בשו"ת קצרות בעניני‬ ‫ועיין בספר ארחות חיים סי' תר"ב‬ ‫אשר המנהג הנכון להרבות בו בתחנונים‬ ‫תיקון חצות להג"ר יעקב הלל שליט"א‬ ‫דאיתא וז"ל כתב בספר יפה ללב ח"ב‬ ‫באשמורת‪ ,‬וגם נופלים על פניהם‪ ,‬יש ויש‬ ‫דס"ל דגם בעשי"ת דראוי להשכים ולהתחנן‬ ‫בקונ"א בשם ספר חסד לאלפים דמר"ה‬ ‫לכל הנוהג לעשות תיקון חצות בכל השנה‬ ‫על החורבן‪.‬‬ ‫עד מוצאי סוכות אין לומר תיקון רחל‬ ‫לעשותו גם באותם ב' האשמורות ככל‬ ‫בשום מקום‪ ,‬וכ"כ בספר כף החיים וכו'‬ ‫תיקוניו‪ ,‬מבלי יפאל ממנו דבר‪ ,‬וכה משפטי‬ ‫אולם נלענ"ד דהדברים נראים סתומים‬ ‫ומטו לה בשם המקובלים‪ ,‬וכ"ה בספר‬ ‫גם אני‪ ,‬וכן ראיתי נוהגים לרבנן קשישי‬ ‫מאד לכאורה בדברי כל הפוסקים הנ"ל‬ ‫פתח הדביר ח"א סימן א' אות י"ד שבכל‬ ‫דארעא דישראל תוב"ב‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי מבואר‬ ‫שכתבו דאין אומרים תיקון רחל בעשי"ת‪,‬‬ ‫עשי"ת אין לומר ת"ח דהיינו תיקון רחל‪,‬‬ ‫להדיא ברמ"ז דס"ל דגם בעשי"ת שאומרים‬ ‫ולא העירו דעדיין ראוי להתחנן על החורבן‪.‬‬ ‫יעו"ש‪ ,‬ושוב הביא שם דמתבאר מדברי‬ ‫תיקון חצות כרגיל‪.‬‬ ‫ואפשר דיותר משמע דסבירא להו דכל‬ ‫רמ"ז די"ל תיקון רחל גם בליל עיוהכ"פ‬ ‫שאומר תיקון לאה סגי‪ .‬וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫והנה כיון שיש בזה מחלוקת‪ ,‬יל"ע מה‬ ‫למי שנוהג לומר סליחות וכו' ק"ו הדברים‬ ‫הנה יש להעיר דאף שהרש"ש וכל‬ ‫יעשה מי שאין לו בזה מסורה מיוחדת‪.‬‬ ‫בשאר לילות מעשי"ת שי"ל התיקון חצות‬ ‫הבאים אחריו סוברים דאין אומרים תיקון‬ ‫)והרי הפוסקים בכל מקום למדו הרבה דיני‬ ‫כולו אפילו תיקון רחל יעו"ש‪ ,‬ולענין‬ ‫רחל בעשי"ת‪ ,‬אבל יש חולקים‪ ,‬דעיין‬ ‫תיקון חצות דוקא מאגרות הרמ"ז‪(.‬‬ ‫מעשה שב ואל תעשה עדיף ומנהג אבותינו‬ ‫בספר אגרות הרמ"ז אגרת ט"ו דאיתא‬ ‫בידינו שלא לומר כי אם תיקון לאה לבד‬ ‫הנה לכאורה י"ל דזה דהבן איש חי‬ ‫וז"ל בזאת אבא אל היכל אדוני פנימה‬ ‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והכף החיים ודעימייהו כתבו בסתמא‬ ‫להשתחוות לו אפים ארצה ולהטריחו עוד‬ ‫‪ Û‬מה ﬠדיף בﬠשי"ת תיקון לאה או סליחות ‪Ü‬‬ ‫לכאורה בשע"ת סימן א' ס"ק ו'‪ ,‬דעיי"ש דאיתא‬ ‫תיקון לאה קשור להחורבן‪ ,‬וא"כ י"ל דגם תיקון‬ ‫עיין באגרות הרמ"ז סימן ט"ז דאיתא וז"ל‬ ‫וז"ל כתב באגרת הרמ"ז וכו' בסי' ט"ו כתב‬ ‫לאה עדיף מסליחות‪.‬‬ ‫שאלה אחת קטנה היא לגביה דידיה דמר‪,‬‬ ‫שבמקומות שמרבים בסליחות בער"ה וערב יה"כ‬ ‫הנה ראיתי בספר מועד לכל חי סימן י"א‬ ‫וגדולה היא אלי‪ ,‬מסופק אני על פי דרכי‬ ‫באשמורת וגם עושין נפילת אפים הנוהג לעשות‬ ‫ס"ק י"ח דאיתא וז"ל אם לא ברך תחילה כל‬ ‫קונטריסי תלמידי האר"י זלה"ה‪ ,‬שמי שקם‬ ‫תיקון חצות בכל השנה יש לו לעשות גם בער"ה‬ ‫הברכות‪ ,‬וגם תיקון חצות רחל ולאה אשר בנו‬ ‫בלילי אשמורת בשעה שהציבור רוצים לומר‬ ‫ע"ש‪ ,‬ועיין שם בסי' ט"ז מי שרגיל לומר תיקון‬ ‫שתיהן‪ ,‬לא יאמר סליחות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫סליחות‪ ,‬ואין שהות לעשות התיקון ולומר‬ ‫חצות וקם באשמורת וכבר הציבור אומרים‬ ‫הסליחות עמהם‪ ,‬איזה עדיף טפי שיעשה‪ ,‬מאי‬ ‫והנה אף שיש ראי' מדברי המועד לכל חי‬ ‫סליחות ואין פנאי לומר שניהם אומר תיקון חצות‬ ‫אמרינן‪ ,‬שיאמר הסליחות עם הציבור‪ ,‬ונדחה‬ ‫לעצם דברינו שגם תיקון לאה עדיף מסליחות‪,‬‬ ‫כסדר האר"י ז"ל שהוא עיקר גדול יותר‬ ‫התיקון בשבילם‪ ,‬דהא אנו רואין כי סגולה‬ ‫אבל אפשר דהיינו דוקא כשאומר תיקון רחל‬ ‫מהסליחות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫גדולה הוא לאומרם בחדש זה‪ ,‬ושיותר טוב‬ ‫ותיקון לאה בהדי הדדי‪ ,‬אבל כשאומר תיקון‬ ‫הנה עיין בספר הלכות חג בחג )חלק ימים‬ ‫מלעסוק בתורה‪ ,‬כנראה בקונטריסים הנ"ל‪ ,‬והרב‬ ‫לאה לחוד אפשר דאינו עדיף מסליחות‪ .‬אולם‬ ‫נוראים פרק ב'( דאיתא וז"ל בברכ"י סימן‬ ‫חיים כהן כתבו בהדיא בטור ברקת דף רע"ו‬ ‫שו"ר דבריו בכף החיים פלאג"י סימן ג' ס"ק‬ ‫תקפ"א סק"ג כ' בשם הרמ"ז בתשו' דאם קם‬ ‫סע"א יע"ש מור"י ואדוני נר"ו‪ ,‬או אמרינן‬ ‫ל"ג וז"ל כמו כן בחודש אלול ועשרה ימי‬ ‫באשמורת וכבר הצבור אומרים סליחות וצריך‬ ‫שיעשה התיקון ונדחה הסליחות‪ ,‬דהא אנו‬ ‫תשובה שאומרים סליחות באשמורת‪ ,‬יאמר‬ ‫לבטל א' מהם עדיף שיאמר תיקון חצות כסדר‬ ‫רואים במ"א שם שאם יקום בלילי הקיץ סמוך‬ ‫בתחילה תיקון חצות‪ ,‬ואם יש שהות יאמר‬ ‫האר"י ז"ל והוא עיקר יותר מסליחות‪ ,‬והוב"ד‬ ‫לבוקר שאז אין שהות לעשות התיקון ולעסוק‬ ‫סליחות‪ .‬עכ"ל‪ .‬והנה הכף החיים שם בס"ק‬ ‫בשע"ת סק"א ובמט"א סי"א‪ ,‬ודבריהם צלע"ט‬ ‫בתורה‪ ,‬שיעשה התיקון אף על פי שאינו עוסק‬ ‫ל"ד כתב דבעשי"ת אין אומרים תיקון רחל‪,‬‬ ‫דהרי סליחות נתקן לכלל הצבור והזהירו טובא‬ ‫בתורה וכו'‪ ,‬שעת הקוצר וצרכי עמנו המרובים‬ ‫ואפ"ה כתב הכא דגם בעשי"ת תיקון חצות‬ ‫הפו' שלא לפרוש מן הצבור משא"כ תקון חצות‬ ‫לא יתנוני מופנה משני צדדים‪ ,‬להשיב מהרה‬ ‫עדיף מסליחות‪ ,‬ומוכח כנ"ל דאף בעשי"ת‬ ‫אף שמעלתו גדולה מ"מ אינו חובה אלא‬ ‫מפני הכבוד‪ ,‬ובפרט לאיש כלבבי אשר כערכך‬ ‫כשאין אומר תיקון רחל עדיין הוי תיקון לאה‬ ‫לעומדים בסוד ה' ומשו"ה לא הותר לפרוש‬ ‫הידיד‪ ,‬כי מאז יקרה נפשך בעיני יען ידעתיך‬ ‫עדיף מסליחות‪.‬‬ ‫מן הצבור בחובתם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חושק ונכסף לחכמה וליראת ה'‪ ,‬על כן אשיבך‬ ‫נמצא‪ ,‬דלפי מה שהבאנו מהגר"י הלל שליט"א‪,‬‬ ‫מילין במיעוט שיחה ואומר כי גדול שכר‬ ‫אולם י"ל דלהרגיל לומר תיקון חצות‪ ,‬תיקון‬ ‫לכאורה י"ל דבעשי"ת סליחות עדיף מתיקון‬ ‫התיקונים הנעשה אחר חצות על גלות שכינה‬ ‫חצות חשיב יותר עיקרי מסליחות‪ ,‬דלהרגיל‬ ‫לאה‪ ,‬משום דס"ל דתיקון לאה אינו קשור‬ ‫ועל חרבן הבית‪ ,‬והוא העולה על כל שאר‬ ‫לומר תיקון חצות‪ ,‬תיקון חצות הוי כעין תפילה‬ ‫לחורבן ביהמ"ק‪ .‬אבל לפי מה שכתבנו ע"פ‬ ‫התפלות והתורה והסליחות האמורים בזמן ההוא‪,‬‬ ‫עיקרית‪ ,‬משא"כ סליחות דהוי רק בגדר תוספת‬ ‫אידך מקורות הנ"ל‪ ,‬לכאורה י"ל דבעשי"ת תיקון‬ ‫ואין לבטלו בשום אופן‪ ,‬ואם אין זמן לומר‬ ‫על התפילות העיקריות‪.‬‬ ‫לאה עדיף מסליחות‪ .‬וצע"ע היטב אם יש‬ ‫הסליחות והתיקון חצות יניח הסליחות ויאמר‬ ‫ועיין בספר דרך ד' )ח"ד פ"ו( בביאור הענין‬ ‫לסמוך על דברינו למעשה‪.‬‬ ‫תיקון חצות‪ ,‬כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה‬ ‫דתיקון חצות‪ ,‬דמבואר להדיא דתיקון חצות הוא‬ ‫הנה לפי מה שראינו שהגר"י הלל שליט"א‬ ‫היותר מקובלת לפני המקום‪ ,‬כי השעה צריכה‬ ‫תפילה קבוע‪ ,‬אלא שהוא רק קבוע לחסידים‪.‬‬ ‫סובר דבעשי"ת דאף דאין אומרים תיקון רחל‪,‬‬ ‫לכך והזמן מזומן לכל איש נאמן לבלתי ישכח‬ ‫ולפ"ז שפיר י"ל שיש חילוק בעצם במהות תיקון‬ ‫אבל עדיין יש לומר איזה קינה להתחנן על‬ ‫אהבת ירושלים וחבת ציון‪ ,‬וגדול זכותו נוכח‬ ‫חצות בין הרגיל לאומרו למי שאינו רגיל לאומרו‪.‬‬ ‫החורבן‪ ,‬יל"ע מה עדיף‪ ,‬האי קינה או סליחות‪.‬‬ ‫פני עליון‪ ,‬הוא ברחמיו הרבים‪ ,‬יפן אליך בעין‬ ‫הנה ראינו לעיל שיש ענין אף למי שאינו‬ ‫אהבים‪ ,‬ויהיו דבריך אליו קרובים‪ ,‬להשיבך‬ ‫הנה לגבי עצם הדין הנ"ל דתיקון חצות עדיף‬ ‫רגיל לומר תיקון חצות בכל שנה שיאמרוהו‬ ‫בהצלחות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מסליחות יל"ע האם היינו דוקא למי שרגיל‬ ‫בעשי"ת‪ .‬והנה את"ל שרק מי שרגיל לומר‬ ‫לומר תיקון חצות‪ ,‬או גם למי שאינו רגיל לומר‬ ‫ודבריו הובאו בסתמא בשערי תשובה או"ח‬ ‫תיקון חצות יעדיפו לסליחות‪ ,‬יל"ע לגבי מי‬ ‫סימן א'‪ ,‬ובברכי יוסף סי' תקפ"א ס"ק ג'‪,‬‬ ‫תיקון חצות‪.‬‬ ‫שאינו אומר תיקון חצות בכל השנה‪ ,‬אבל שפיר‬ ‫ובחסד לאלפים סימן א' ס"ק י"ג‪ ,‬ובכף החיים‬ ‫הוי רגיל לומר תיקון חצות בימי סליחות ועשי"ת‪,‬‬ ‫ועיין בספר מטה אפרים סימן תקפ"א סי"ב‬ ‫דאיתא כנ"ל וז"ל מי שנוהג לעשות תיקון חצות‬ ‫סי' א' ס"ק ט"ז ובסי' תקפ"א ס"ק ד'‪ .‬וכ"ה‬ ‫האם גם יש לו להעדיף תיקון חצות לסליחות‪.‬‬ ‫בסתמא בכף החיים פלאג'י סימן ג' ס"ק ל"ג‬ ‫וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫בכל השנה יש לומר תיקון חצות כמנהגו ואחר‬ ‫כך יאמר סליחות עם הצבור‪ ,‬ואם אירע שכשקם‬ ‫ובבן איש חי פרשת וישלח אות ט' דתיקון‬ ‫הנה כל הנידון הנ"ל אם להעדיף תיקון חצות‬ ‫חצות עדיף מסליחות‪.‬‬ ‫ממטתו כבר הגיע עת אמירת הצבור אף על פי‬ ‫או סליחות הוא כשרק יש זמן לומר אחד מהם‪,‬‬ ‫והנה לפי הרמ"ז לטעמי' שאומרים תיקון רחל‬ ‫כן יש לו לעשות התיקון קודם אור הבוקר ויניח‬ ‫אבל אפשר שיש עוד נידון‪ ,‬כשיש מספיק זמן‬ ‫בעשי"ת‪ ,‬הדברים בודאי נוגעים בין בימי סליחות‬ ‫הסליחות ויאמרם אחר כך ביחיד‪ ,‬לפי שתיקון‬ ‫לומר שניהם‪ ,‬דאיזה מהם יאמר תחילה‪ ,‬תיקון‬ ‫לפני ר"ה ובין בעשי"ת‪ .‬אבל לפי הרש"ש שרק‬ ‫חצות הוא מאד נעלה ובפרט בימים האלו הזמן‬ ‫חצות או סליחות‪.‬‬ ‫אומרים תיקון לאה בעשי"ת‪ ,‬ולא תיקון רחל‪,‬‬ ‫מכשר לכך‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין בספר תיקון חצות‬ ‫הנה בציור הרגיל כשיש ציבור שאומרים‬ ‫להגר"ש דבליצקי ז"ל )בפרק ב'( דאיתא וז"ל מי‬ ‫יל"ע האם דברי הרמ"ז נוגעים גם בעשי"ת‪ ,‬דהיינו‬ ‫סליחות בחצות הלילה‪ ,‬ואם יקדים תיקון חצות‪,‬‬ ‫שאיחר לקום בימי הסליחות עד סמוך לעמוה"ש‬ ‫יל"ע מה עדיף אמירת תיקון לאה או סליחות‪.‬‬ ‫יפסיד האפשרות לומר סליחות בציבור בחצי‬ ‫ואם יאמר סליחות בצבור לא יוכל לומר ת"ח‪,‬‬ ‫והנה אם תיקון לאה לא קשור להחורבן‬ ‫השני של הלילה‪ ,‬לכאורה פשוט דיקדים לומר‬ ‫מוטב שיאמר ת"ח ולא סליחות בצבור‪ ,‬שע"ת‬ ‫והגלות‪ ,‬כפשטות דברי הגר"י הלל שליט"א‬ ‫סליחות עם הציבור ואח"כ יאמר תיקון חצות‪.‬‬ ‫סימן א' סק"ו וסי' תקפ"א סק"א‪ ,‬ובפרט שאפשר‬ ‫הנ"ל‪ ,‬לכאורה פשוט דסליחות עדיף‪ ,‬דהא‬ ‫אבל היכא דליכא שום חשבון אחר‪ ,‬יל"ע האם‬ ‫לקיים שניהם ולומר אח"כ הסליחות ביחידות‬ ‫מבואר בדברי הרמ"ז דה"תיקון חצות" דעדיף‬ ‫יקדים תיקון חצות או סליחות‪.‬‬ ‫אם לא יוכל למצוא מנין‪ ,‬וכתב בספר שלמה‬ ‫מדבר על גלות השכינה וחורבן הבית‪ .‬אבל לפי‬ ‫והנה לכאורה פשוט דהא מיהא הרגיל לומר‬ ‫חדשה להרה"ג שלמה סובל נ"י סימן מ"א דהיינו‬ ‫אידך צד הנ"ל שכשאומר תיקון לאה דאין צריך‬ ‫תיקון חצות יקדים תיקון חצות לסליחות‪.‬‬ ‫דוקא ברגיל לומר ת"ח תמיד‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכן משמע‬ ‫לומר איזה קינה להתחנן על החורבן‪ ,‬בע"כ דגם‬ ‫שובה ישראל עד ד' אלקיך‬ ‫כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו ]ל"ב‪ ,‬ג'[‬ ‫הנה בברכות דף כ"א ע"א מבואר‪ ,‬דהמקור לברכת התורה לפניה הוא מהך‬ ‫הנה נוהגים בהאי שבת להפטיר ב"שובה ישראל"‪.‬‬ ‫קרא ד'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו'‪ .‬וב'נפש החיים' שער ד' פי"ט ביאר‬ ‫אופן הילפותא בזה‪ ,‬על פי מה דאיתא בזוהר בכמה דוכתי‪ ,‬דכל התורה כולה‬ ‫והנה מבואר ברמב"ם ובשו"ע דצריך להפטיר בנביא‬ ‫שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וזהו 'כי שם ה' אקרא' אזי 'הבו גודל לאלקינו'‪.‬‬ ‫מעין הקריאה בתורה‪ .‬ותמוה הרי בהאי שבת אין קריאה‬ ‫ולפי זה יש לבאר מה שאנו מבקשים בברכות התורה שנהיה 'יודעי שמך'‬ ‫מיוחדת ואפ"ה מפטירין בהפטרה מיוחדת‪.‬‬ ‫ולומדי תורתך לשמה‪ ,‬דכיון דהמחייב של ברכת התורה הוא מה דקריאת התורה‬ ‫הויא קריאת שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬על כן הויא הבקשה בברכה זו על‬ ‫ענין זה שנהיה יודעי שמותיו‪.‬‬ ‫והנה הרא"ש במגילה למד מהפטרת "מחר חודש"‬ ‫***‬ ‫דגם אפשר להפטיר מעין המאורע‪ ,‬ולדידי' י"ל דהאי‬ ‫ועיין בפתיחת הרמב"ן לפירושו על התורה שכתב וזה לשונו – עוד יש בידינו‬ ‫הפטרה חשיב מעין המאורע )ולפ"ז מבואר שיש‬ ‫קבלה של אמת‪ ,‬כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהתיבות‬ ‫מתחלקות לשמות בענין אחר‪ ,‬כאילו תחשוב על דרך משל‪ ,‬כי בפסוק 'בראשית'‬ ‫חלות על הני ימים שהם מאורע‪ ,‬ושייך הפטרה‬ ‫יתחלק לתיבות אחרות‪ ,‬כגון 'בראש יתברא אלקים'‪ ,‬וכל התורה כן‪ ,‬מלבד‬ ‫מעין האי מאורע(‪ ,‬אבל המאירי במגילה ועוד ראשונים‬ ‫צירופיהן וגימטריאותיהן של שמות וכו'‪ ,‬ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה‬ ‫על גבי אש לבנה ]עיין דברים רבה פ"ג סימן י"ב[‪ ,‬בענין הזה שהזכרנו היה‪,‬‬ ‫ביארו דהפטרת מחר חודש הוא יוצא מן הכלל‪,‬‬ ‫שהיתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות‪ ,‬והיה אפשר קריאתה שתקרא על‬ ‫ורק הזכירו כלל לקרוא מעין הקריאה‪ ,‬ולדידהו‬ ‫דרך השמות‪ ,‬ותקרא על דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה‪ ,‬וניתנה למשה‬ ‫רבנו על דרך חילוק קריאת המצוות‪ ,‬ונמסר לו על פה קריאתה בשמות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הדרא הקושיא לדוכתא‪ ,‬איך מפטירים בהאי הפטרה‬ ‫ולפי זה יש לבאר הבקשה שנהיה כולנו 'יודעי שמך ולומדי תורתך'‪ ,‬ד'יודעי‬ ‫בהאי שבת‪.‬‬ ‫שמך' קאי על הקריאה על דרך השמות‪ ,‬ו'לומדי תורתך' קאי על הקריאה על‬ ‫דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה‪ ,‬ואולי יש בזה מן האמת‪.‬‬ ‫אולם אין זה קושיא מיוחדת להאי שבת‪ ,‬דהאי הפטרה‬ ‫היא חלק מסדר הפטרות שקראנו מי"ז בתמוז ואילך‪,‬‬ ‫כי דם עבדיו יקום‪ ,‬ונקם ישיב לצריו וגו' ]ל"ב‪ ,‬מ"ג[‬ ‫דמבואר בפסיקתא ובטור בסי' תכ"ח דמי"ז בתמוז‬ ‫ופירש רש"י‪ ,‬וזה לשונו – 'כי דם עבדיו יקום'‪ ,‬שפיכות דמיהם‪ ,‬כמשמעו‪.‬‬ ‫'ונקם ישיב לצריו'‪ ,‬על הגזל ועל החמס‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואילך קוראים סדר הפטרות‪ ,‬ג' דפורענותא וז' דנחמתא‬ ‫ויש לומר הביאור בזה‪ ,‬דבדיני אדם שייך דינא ד'קים ליה בדרבה מיניה'‪,‬‬ ‫ותרתי דתיובתא )דהיינו דרשו בצום גדלי' והאי הפטרה‬ ‫דנענש רק על העבירה החמורה‪ ,‬ונפטר בכך מעונש העבירה הקלה ]כתובות‬ ‫דף ל"ז ע"א[‪ ,‬אולם בדיני שמים אינו כן‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם ב'איגרת תימן'‬ ‫דשבת שובה(‪.‬‬ ‫– שלא יעלה על הדעת‪ ,‬שבהיות החוטא עושה החמורות‪ ,‬שלא יענש על‬ ‫הקלות‪ ,‬אלא ירבעם בן נבט יענש על העגלים שחטא בהם והחטיא את ישראל‪,‬‬ ‫נמצא דבהאי שבת כשקוראים האי הפטרה צריך‬ ‫וכמו כן יענש על שביטל מצות סוכה בסוכות‪ ,‬ע"ש‪ .‬וזהו שאמר‪ ,‬דאף שינקם‬ ‫להתבונן על זה דבאנו אל הגמר של כל הסדר‪ ,‬ובעז"ה‬ ‫באויבי ישראל על שפיכות דם עבדיו‪ ,‬מכל מקום לא יפטרו בכך מהעונש‬ ‫הראוי להם על שגזלו וחמסו את ישראל‪ ,‬אלא נקם ישיב לצריו אף על הגזל‬ ‫נראה עין בעין שיש בזה גמר של כל הפורענותא‪.‬‬ ‫ועל החמס‪.‬‬