עמק השבוע · Eimek Hashuvia — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פרשת האזינו תשפ"ז והימים שסביבותי'ה גליון קלב
שנה ג
שבת שובה
" Ûחומרות" בﬠשרת ימי תשובה Ü
ועי' במ"ב ס"ק ב' דאיתא וז"ל וי"א שאין ה' בשם הרמ"ק .דכיון דהטעם להיות מקפיד בשו"ע או"ח סי' תר"ג איתא דאף מי
להטמין שנראה דביוה"כ מתבשל בתנור הוא משום שאנו מבקשים שהקב"ה ינהג שאינו נזהר מפת פלטר עכו"ם בשאר ימות
לצורך חול וזה אין נכון .עכ"ל .ועי' בשער ב"חסידות" ,לכן ראוי שאנו ינהוג ב"חסידות" השנה ,בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר.
הציון ס"ק א' דאיתא וז"ל מ"א בשם כדברי יסושה"ע(.
הרדב"ז ועיין שבת דף י"ח ע"א וצ"ע ואולי הנה לפי הרבה אחרונים )וביניהם החיי
הנה הערוך השולחן סובר דזה אינו אלא אדם הקיצוש"ע הח"ח והערוה"ש( יש ללמוד
משום דבעשי"ת יש להחמיר אפילו בדבר בדברים שאין בהם פלוגתא לענין הדין,
המותר מדינא ועוד כתבו הפוסקים טעם מזה שראוי להיות זהיר גם ב"חומרות"
אבל דברים שיש פוסקים לאיסור מן הדין, אחרות בעשי"ת .נוסח אחד להגדיר באיזה
משום דמחזי כרעבתנותא .עכ"ל .והנה אלא שיש נוהגים ע"פ דעת המתירין כמו
בציור זה לכאו' ליכא שום מידת חסידות דברים יש ליזהר בהם הוא מה דאיתא
חדש בחו"ל או בשר בלא סירכה וכיו"ב, בספר יסוד ושורש העבודה שער י"א פרק
להקפיד לא להטמין ואפ"ה חזינן בשער אי אפשר לנהוג כן בעשי"ת ולחזור למנהגו
הציון שיש ענין יותר להקפיד בעשי"ת. חמישי וז"ל וכן בכל שאר הנהגת החסידות
להקל אחרי עשי"ת .אבל הרבה מפרשים אף שלא היה נוהג את עצמו בכל השנה
וצע"ע בגדר הדברים. חולקים על דבריו ,ועיין בהל' חג בחג חלק ראוי על כל פנים לכל אדם להתנהג בחסידות
הנה אף לפי כל הני שיטות שסוברות ימים נוראים עמ' רנ"ה דאיתא וז"ל וכן בעשרת ימי תשובה האלו .עכ"ל) .ונוסח
שיש ללמוד מפת פלטר להחמיר גם שמעתי מהגריש"א ז"ל דפשיטא דכל שיוכל זה מתאים עם דברי האחרונים בביאור
בשאר חומרות ,לכאורה עדיין יש חילוק ליזהר בחדש ושאר חומרות שמקילין בהם הטעם להיות יותר מקפיד בעשי"ת ,עי'
בין פת פלטר לשאר חומרות ,דהרי מבואר בימים אלו יפרוש .עכ"ל. בחיי אדם כלל קמ"ג דאיתא וז"ל מהראוי
בשו"ע ד"צריך" להחמיר בפת פלטר ,אבל ויש להעיר בכל זה ,דעיין באו"ח סימן שיתנהג האדם בעשי"ת בדברים וחומרות,
בשאר חומרות ראוי ליזהר בהם ,אבל לא תר"ט דאיתא וז"ל מותר להטמין חמין אף שאינו נזהר בהם כל השנה ,כי גם
מצינו חומרא אחרת ש"צריך" לנהוג בו. מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים, הקב"ה מתנהג בחסידות עם בריותיו .עכ"ל.
)אלא דעדיין צ"ע בזה לגבי דברי השער הג"ה ויש אומרים שאין להטמין ביום וכ"ה בקיצור שלחן ערוך סימן ק"ל ס"ק
הציון הנ"ל(. הכיפורים וכן המנהג במדינות אלו .עכ"ל. ב' .ועי' גם בס' אלף המגן סי' תר"ג ס"ק
Ûדיני תיקון חצות בﬠשי"ת יכולים להיות נוגﬠים לכולם Ü
הסליחות ויאמרם אחר כך ביחיד ,לפי בתיקון חצות או שאינו מיצר כל כך על הנה יש לברר בעז"ה דיני תיקון חצות
שתיקון חצות הוא מאד נעלה ובפרט החורבן ר"ל ,לא שייך לומר תיקון חצות, בעשרת ימי תשובה .ויש להעיר דאפשר
בימים האלו הזמן מוכשר לכך .עכ"ל. ואם אינו אומרו בכל השנה מחמת אחת דהדברים נוגעים אף למי שאינו אומר תיקון
הנה מחד גיסא מבואר בדבריו דימי מהני סיבות ,אפשר דגם לא יאמר אותו חצות בכל השנה ,דראיתי כותבים שאף מי
סליחות הם זמן מיוחד לאמירת תיקון בעשי"ת .וצע"ע היטב בזה. שאינו אומר תיקון חצות בכל השנה יאמרוהו
חצות .וא"כ שפיר י"ל דאף מי שאינו בעשרת ימי תשובה משום המבואר בשו"ע
אומרו בכל שנה ישתדל לאומרו בימי ועיין בספר מטה אפרים סימן תקפ"א או"ח סי' תר"ג ובהאחרונים הנ"ל שבעשי"ת
סליחות .אבל מאידך גיסא משמע בדבריו סי"ב דאיתא וז"ל מי שנוהג לעשות תקון יש לקיים כל סוגי מילי דחסידותא אף אם
דרק הרגיל לומר תיקון חצות בכל השנה חצות בכל השנה יש לומר תקון חצות אינו מקיימם בכל השנה.
אומרו בהני ימים ,אלא אם כן כוונתו כמנהגו ואחר כך יאמר סליחות עם הצבור,
היא דרק הרגיל לאומרו בכל השנה יעדיף ואם אירע שכשקם ממטתו כבר הגיע אולם יל"ע בזה ,דאפשר דתיקון חצות
אמירתו לאמירת סליחות עם הציבור. עת אמירת הצבור אף על פי כן יש לו שאני ,דאפשר דמי שאינו מבין הענין דתיקון
וצע"ע בכ"ז למעשה. לעשות התיקון קודם אור הבוקר ויניח חצות או שאינו מבין הכוונות הנכללות
Ûהאם יש שינוי בסדר אמירת תיקון חצות בﬠשי"ת Ü
מבכל השנה
כהרש"ש אינו ראי' לגבי הספק הנ"ל ,די"ל באגרתי זאת לחלות פניו הקדושות להודיע הנה יל"ע האם אומרים תיקון חצות כרגיל
שיש להפוסקים הספרדים מסורה לעשות למר דעתי ,מה שברור אצלי לפי דברי בעשי"ת ,או האם יש איזה שינוי בסדר
הכל כמו הרש"ש ,ולית מזה ראי' למי האר"י זלה"ה ,שאותם הנוהגים שאין תיקון חצות בעשי"ת.
שאינו מן הספרדים .ויש להוסיף דהרי אומרים סליחות ותחנונים כלל בערב יום עיין בספר בן איש חי הלכות שנה ראשונה
ראינו שהגר"י הלל שליט"א כתב דאפילו הכפורים באשמורת כמנהג איטאליאני, פרשת וישלח דאיתא וז"ל אין אומרים
אליבא דהרש"ש שיש לומר איזה קינה ודאי שלא יעשו גם תיקון חצות ,אלא תיקון רחל בימי העומר ,וכן בעשרת ימי
להתחנן על החורבן ,ולפ"ז כיון שעכ"פ יאמרו מזמורים שסימנם כלא"ה ,כלילי תשובה בחול .עכ"ל .ועיין בספר כף החיים
יאמר איזה קינה ,אפשר דיכול כבר לומר ר"ח ממש ,אך הנוהגים לאומרם גם פלאג"י סימן ג' ס"ק ל"ד דאיתא וז"ל ימים
על נהרות בבל ומזמור לאסף וכו' ,ויתנה באשמורת זה כמנהג הספרדים ואשכנזים, שאין נופלים על פניהם ,אין לומר כי אם
דאם יש לנהוג כהרש"ש אז אמירת הני וכן באשמורת ערב ר"ה ,בזה נסתפקתי תיקון לאה ולא תיקון רחל ,וכן בימי העומר,
דברים יהיו בתורת קינה בעלמא ולא ולא ידעתי להכריע אם יעשו התיקון חצות ומראש השנה עד מוצאי סוכות ,והיינו עד
בתורת תיקון רחל. או לא ,כי יש צד לומר כן יען שאומרים ב' חשון לא יאמר תיקון רחל .עכ"ל .ועיין
סליחות ותחנונים ונפילת אפים באשמורת בכף החיים על או"ח סימן א' ס"ק י"א
אולם יש להעיר דראיתי בספר תיקון
הבקר ,ויש צד לומר כי אע"פ שאומרים דאיתא וז"ל בעשרת ימי תשובה בחול אין
חצות להגר"ש דבליצקי ז"ל )בפרק ג'(
סליחות ותחנונים ונפילת אפים כנ"ל ,מ"מ אומרים תיקון רחל וכן בכל ימי העומר
דאיתא וז"ל הזמנים שאומרים בהם תיקון
ביום בתפלה אין נופלין כלל ,וכתוב שם אמת ליעקב בקונטריס שפת אמת אות ג'.
חצות ,והכל לפי דעת רבנו הרב ר' שלום
בקונטריסיו שער הכונות דף נ"ח רע"ד עכ"ל .ועיין לוח דבר בעתו לגבי עשי"ת
שרעבי זצ"ל ודעת תלמידיו וההולכים
דבימים שאין בהם נ"א ,אין לבכות דאיתא וז"ל תיקון חצות ,מנהג הספרדים
בעקבותיו כאשר נהוג בירושלים עיה"ק
ולהתאבל על חרבן ב"ה ,כי חשקי לידע וכו' ע"פ הרש"ש ז"ל שבעשי"ת אומרים
בפרט ובאר"י בכלל מקדמת דנא לנהוג
האמת ,יעשה לי חינא וחסדא להשיבני תיקון לאה ולא תיקון רחל אע"פ שאומרים
בכל הענינים הנוגעים לקבלת האריז"ל כפי
דעתו הישרה על ספק זה בין באשמורת תחנון בימים אלה .עכ"ל.
דעת והכרעת הרש"ש זצ"ל אשר הוא מרא
ערב יוה"כ בין באשמורת ערב ר"ה ,ואם
דשמעתא בענינים אלו וכמו שכתב הגה"צ והנה עיין בשו"ע או"ח סי' א' סעיף ב'
הברור אצלי הוא ברור של אמת ויציב
ר' צבי מיכל שפירא זצ"ל בספרו תקון וסעיף ג' דאיתא וז"ל המשכים להתחנן
וכו' ,מובטח אני ביושר לבבך אשר עוד
חצות דף רס"ג וז"ל דעת חכמי הסוד אשר לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות
תומתו בו ,אל תשת עלי חטאת אם
בענין הכוונה ובכל הפרטים אין לעשות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני
התמהמהתי להשיב תשובה לאגרתך
מעשה רק עפ"י המבואר בכתבי האריז"ל שלישי הלילה ולסוף הלילה ,שהתפלה
הנעימה ,כי היתה נסיבה מפני שנפלה
הברורים לנו מדברי הרח"ו זצ"ל וגם אין שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל
ממני האגרת ולא מצאתיה עד הנה למען
לזוז אף כל שהוא ח"ו מדעת הרב שלום הגלות רצויה ,ראוי לכל ירא שמים שיהא
אוכל להשיב אליה ,ואתה עתה ברוך ה'
שרעבי ז"ל וכו' ,בלילי החול של עשי"ת מיצר ודואג על חורבן בית המקדש .עכ"ל.
אשר הוספת ידך שנית לשלוח אלי העתק
אין אומרים תקון רחל רק תקון לאה ויל"ע האם ראוי להשכים ולהתחנן על
הראשונה ,גם כי אני מוטל על ערש דוי
ואומרים בתקון לאה מזמור כ' ומזמור נ"א החורבן גם בעשי"ת.
לא חפצתי להחמיץ מצותי ,הנה בדרך
כרגיל .עכ"ל .וצע"ע בזה.
קצרה אומר לך כי בין בער"ה ובין בעי"כ ועיין בספר מקבציאל בשו"ת קצרות בעניני
ועיין בספר ארחות חיים סי' תר"ב אשר המנהג הנכון להרבות בו בתחנונים תיקון חצות להג"ר יעקב הלל שליט"א
דאיתא וז"ל כתב בספר יפה ללב ח"ב באשמורת ,וגם נופלים על פניהם ,יש ויש דס"ל דגם בעשי"ת דראוי להשכים ולהתחנן
בקונ"א בשם ספר חסד לאלפים דמר"ה לכל הנוהג לעשות תיקון חצות בכל השנה על החורבן.
עד מוצאי סוכות אין לומר תיקון רחל לעשותו גם באותם ב' האשמורות ככל
בשום מקום ,וכ"כ בספר כף החיים וכו' תיקוניו ,מבלי יפאל ממנו דבר ,וכה משפטי אולם נלענ"ד דהדברים נראים סתומים
ומטו לה בשם המקובלים ,וכ"ה בספר גם אני ,וכן ראיתי נוהגים לרבנן קשישי מאד לכאורה בדברי כל הפוסקים הנ"ל
פתח הדביר ח"א סימן א' אות י"ד שבכל דארעא דישראל תוב"ב .עכ"ל .הרי מבואר שכתבו דאין אומרים תיקון רחל בעשי"ת,
עשי"ת אין לומר ת"ח דהיינו תיקון רחל, להדיא ברמ"ז דס"ל דגם בעשי"ת שאומרים ולא העירו דעדיין ראוי להתחנן על החורבן.
יעו"ש ,ושוב הביא שם דמתבאר מדברי תיקון חצות כרגיל. ואפשר דיותר משמע דסבירא להו דכל
רמ"ז די"ל תיקון רחל גם בליל עיוהכ"פ שאומר תיקון לאה סגי .וצע"ע בזה.
והנה כיון שיש בזה מחלוקת ,יל"ע מה
למי שנוהג לומר סליחות וכו' ק"ו הדברים הנה יש להעיר דאף שהרש"ש וכל
יעשה מי שאין לו בזה מסורה מיוחדת.
בשאר לילות מעשי"ת שי"ל התיקון חצות הבאים אחריו סוברים דאין אומרים תיקון
)והרי הפוסקים בכל מקום למדו הרבה דיני
כולו אפילו תיקון רחל יעו"ש ,ולענין רחל בעשי"ת ,אבל יש חולקים ,דעיין
תיקון חצות דוקא מאגרות הרמ"ז(.
מעשה שב ואל תעשה עדיף ומנהג אבותינו בספר אגרות הרמ"ז אגרת ט"ו דאיתא
בידינו שלא לומר כי אם תיקון לאה לבד הנה לכאורה י"ל דזה דהבן איש חי וז"ל בזאת אבא אל היכל אדוני פנימה
וכו' .עכ"ל. והכף החיים ודעימייהו כתבו בסתמא להשתחוות לו אפים ארצה ולהטריחו עוד
Ûמה ﬠדיף בﬠשי"ת תיקון לאה או סליחות Ü
לכאורה בשע"ת סימן א' ס"ק ו' ,דעיי"ש דאיתא תיקון לאה קשור להחורבן ,וא"כ י"ל דגם תיקון עיין באגרות הרמ"ז סימן ט"ז דאיתא וז"ל
וז"ל כתב באגרת הרמ"ז וכו' בסי' ט"ו כתב לאה עדיף מסליחות. שאלה אחת קטנה היא לגביה דידיה דמר,
שבמקומות שמרבים בסליחות בער"ה וערב יה"כ הנה ראיתי בספר מועד לכל חי סימן י"א וגדולה היא אלי ,מסופק אני על פי דרכי
באשמורת וגם עושין נפילת אפים הנוהג לעשות ס"ק י"ח דאיתא וז"ל אם לא ברך תחילה כל קונטריסי תלמידי האר"י זלה"ה ,שמי שקם
תיקון חצות בכל השנה יש לו לעשות גם בער"ה הברכות ,וגם תיקון חצות רחל ולאה אשר בנו בלילי אשמורת בשעה שהציבור רוצים לומר
ע"ש ,ועיין שם בסי' ט"ז מי שרגיל לומר תיקון שתיהן ,לא יאמר סליחות .עכ"ל. סליחות ,ואין שהות לעשות התיקון ולומר
חצות וקם באשמורת וכבר הציבור אומרים הסליחות עמהם ,איזה עדיף טפי שיעשה ,מאי
והנה אף שיש ראי' מדברי המועד לכל חי
סליחות ואין פנאי לומר שניהם אומר תיקון חצות אמרינן ,שיאמר הסליחות עם הציבור ,ונדחה
לעצם דברינו שגם תיקון לאה עדיף מסליחות,
כסדר האר"י ז"ל שהוא עיקר גדול יותר התיקון בשבילם ,דהא אנו רואין כי סגולה
אבל אפשר דהיינו דוקא כשאומר תיקון רחל
מהסליחות .עכ"ל. גדולה הוא לאומרם בחדש זה ,ושיותר טוב
ותיקון לאה בהדי הדדי ,אבל כשאומר תיקון
הנה עיין בספר הלכות חג בחג )חלק ימים מלעסוק בתורה ,כנראה בקונטריסים הנ"ל ,והרב
לאה לחוד אפשר דאינו עדיף מסליחות .אולם
נוראים פרק ב'( דאיתא וז"ל בברכ"י סימן חיים כהן כתבו בהדיא בטור ברקת דף רע"ו
שו"ר דבריו בכף החיים פלאג"י סימן ג' ס"ק
תקפ"א סק"ג כ' בשם הרמ"ז בתשו' דאם קם סע"א יע"ש מור"י ואדוני נר"ו ,או אמרינן
ל"ג וז"ל כמו כן בחודש אלול ועשרה ימי
באשמורת וכבר הצבור אומרים סליחות וצריך שיעשה התיקון ונדחה הסליחות ,דהא אנו
תשובה שאומרים סליחות באשמורת ,יאמר
לבטל א' מהם עדיף שיאמר תיקון חצות כסדר רואים במ"א שם שאם יקום בלילי הקיץ סמוך
בתחילה תיקון חצות ,ואם יש שהות יאמר
האר"י ז"ל והוא עיקר יותר מסליחות ,והוב"ד לבוקר שאז אין שהות לעשות התיקון ולעסוק
סליחות .עכ"ל .והנה הכף החיים שם בס"ק
בשע"ת סק"א ובמט"א סי"א ,ודבריהם צלע"ט בתורה ,שיעשה התיקון אף על פי שאינו עוסק
ל"ד כתב דבעשי"ת אין אומרים תיקון רחל,
דהרי סליחות נתקן לכלל הצבור והזהירו טובא בתורה וכו' ,שעת הקוצר וצרכי עמנו המרובים
ואפ"ה כתב הכא דגם בעשי"ת תיקון חצות
הפו' שלא לפרוש מן הצבור משא"כ תקון חצות לא יתנוני מופנה משני צדדים ,להשיב מהרה
עדיף מסליחות ,ומוכח כנ"ל דאף בעשי"ת
אף שמעלתו גדולה מ"מ אינו חובה אלא מפני הכבוד ,ובפרט לאיש כלבבי אשר כערכך
כשאין אומר תיקון רחל עדיין הוי תיקון לאה
לעומדים בסוד ה' ומשו"ה לא הותר לפרוש הידיד ,כי מאז יקרה נפשך בעיני יען ידעתיך
עדיף מסליחות.
מן הצבור בחובתם .עכ"ל. חושק ונכסף לחכמה וליראת ה' ,על כן אשיבך
נמצא ,דלפי מה שהבאנו מהגר"י הלל שליט"א, מילין במיעוט שיחה ואומר כי גדול שכר
אולם י"ל דלהרגיל לומר תיקון חצות ,תיקון לכאורה י"ל דבעשי"ת סליחות עדיף מתיקון התיקונים הנעשה אחר חצות על גלות שכינה
חצות חשיב יותר עיקרי מסליחות ,דלהרגיל לאה ,משום דס"ל דתיקון לאה אינו קשור ועל חרבן הבית ,והוא העולה על כל שאר
לומר תיקון חצות ,תיקון חצות הוי כעין תפילה לחורבן ביהמ"ק .אבל לפי מה שכתבנו ע"פ התפלות והתורה והסליחות האמורים בזמן ההוא,
עיקרית ,משא"כ סליחות דהוי רק בגדר תוספת אידך מקורות הנ"ל ,לכאורה י"ל דבעשי"ת תיקון ואין לבטלו בשום אופן ,ואם אין זמן לומר
על התפילות העיקריות. לאה עדיף מסליחות .וצע"ע היטב אם יש הסליחות והתיקון חצות יניח הסליחות ויאמר
ועיין בספר דרך ד' )ח"ד פ"ו( בביאור הענין לסמוך על דברינו למעשה. תיקון חצות ,כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה
דתיקון חצות ,דמבואר להדיא דתיקון חצות הוא הנה לפי מה שראינו שהגר"י הלל שליט"א היותר מקובלת לפני המקום ,כי השעה צריכה
תפילה קבוע ,אלא שהוא רק קבוע לחסידים. סובר דבעשי"ת דאף דאין אומרים תיקון רחל, לכך והזמן מזומן לכל איש נאמן לבלתי ישכח
ולפ"ז שפיר י"ל שיש חילוק בעצם במהות תיקון אבל עדיין יש לומר איזה קינה להתחנן על אהבת ירושלים וחבת ציון ,וגדול זכותו נוכח
חצות בין הרגיל לאומרו למי שאינו רגיל לאומרו. החורבן ,יל"ע מה עדיף ,האי קינה או סליחות. פני עליון ,הוא ברחמיו הרבים ,יפן אליך בעין
הנה ראינו לעיל שיש ענין אף למי שאינו אהבים ,ויהיו דבריך אליו קרובים ,להשיבך
הנה לגבי עצם הדין הנ"ל דתיקון חצות עדיף
רגיל לומר תיקון חצות בכל שנה שיאמרוהו בהצלחות .עכ"ל.
מסליחות יל"ע האם היינו דוקא למי שרגיל
בעשי"ת .והנה את"ל שרק מי שרגיל לומר לומר תיקון חצות ,או גם למי שאינו רגיל לומר ודבריו הובאו בסתמא בשערי תשובה או"ח
תיקון חצות יעדיפו לסליחות ,יל"ע לגבי מי סימן א' ,ובברכי יוסף סי' תקפ"א ס"ק ג',
תיקון חצות.
שאינו אומר תיקון חצות בכל השנה ,אבל שפיר ובחסד לאלפים סימן א' ס"ק י"ג ,ובכף החיים
הוי רגיל לומר תיקון חצות בימי סליחות ועשי"ת, ועיין בספר מטה אפרים סימן תקפ"א סי"ב
דאיתא כנ"ל וז"ל מי שנוהג לעשות תיקון חצות סי' א' ס"ק ט"ז ובסי' תקפ"א ס"ק ד' .וכ"ה
האם גם יש לו להעדיף תיקון חצות לסליחות. בסתמא בכף החיים פלאג'י סימן ג' ס"ק ל"ג
וצע"ע בזה. בכל השנה יש לומר תיקון חצות כמנהגו ואחר
כך יאמר סליחות עם הצבור ,ואם אירע שכשקם ובבן איש חי פרשת וישלח אות ט' דתיקון
הנה כל הנידון הנ"ל אם להעדיף תיקון חצות חצות עדיף מסליחות.
ממטתו כבר הגיע עת אמירת הצבור אף על פי
או סליחות הוא כשרק יש זמן לומר אחד מהם, והנה לפי הרמ"ז לטעמי' שאומרים תיקון רחל
כן יש לו לעשות התיקון קודם אור הבוקר ויניח
אבל אפשר שיש עוד נידון ,כשיש מספיק זמן בעשי"ת ,הדברים בודאי נוגעים בין בימי סליחות
הסליחות ויאמרם אחר כך ביחיד ,לפי שתיקון
לומר שניהם ,דאיזה מהם יאמר תחילה ,תיקון לפני ר"ה ובין בעשי"ת .אבל לפי הרש"ש שרק
חצות הוא מאד נעלה ובפרט בימים האלו הזמן
חצות או סליחות. אומרים תיקון לאה בעשי"ת ,ולא תיקון רחל,
מכשר לכך .עכ"ל .ועיין בספר תיקון חצות
הנה בציור הרגיל כשיש ציבור שאומרים להגר"ש דבליצקי ז"ל )בפרק ב'( דאיתא וז"ל מי יל"ע האם דברי הרמ"ז נוגעים גם בעשי"ת ,דהיינו
סליחות בחצות הלילה ,ואם יקדים תיקון חצות, שאיחר לקום בימי הסליחות עד סמוך לעמוה"ש יל"ע מה עדיף אמירת תיקון לאה או סליחות.
יפסיד האפשרות לומר סליחות בציבור בחצי ואם יאמר סליחות בצבור לא יוכל לומר ת"ח, והנה אם תיקון לאה לא קשור להחורבן
השני של הלילה ,לכאורה פשוט דיקדים לומר מוטב שיאמר ת"ח ולא סליחות בצבור ,שע"ת והגלות ,כפשטות דברי הגר"י הלל שליט"א
סליחות עם הציבור ואח"כ יאמר תיקון חצות. סימן א' סק"ו וסי' תקפ"א סק"א ,ובפרט שאפשר הנ"ל ,לכאורה פשוט דסליחות עדיף ,דהא
אבל היכא דליכא שום חשבון אחר ,יל"ע האם לקיים שניהם ולומר אח"כ הסליחות ביחידות מבואר בדברי הרמ"ז דה"תיקון חצות" דעדיף
יקדים תיקון חצות או סליחות. אם לא יוכל למצוא מנין ,וכתב בספר שלמה מדבר על גלות השכינה וחורבן הבית .אבל לפי
והנה לכאורה פשוט דהא מיהא הרגיל לומר חדשה להרה"ג שלמה סובל נ"י סימן מ"א דהיינו אידך צד הנ"ל שכשאומר תיקון לאה דאין צריך
תיקון חצות יקדים תיקון חצות לסליחות. דוקא ברגיל לומר ת"ח תמיד .עכ"ל .וכן משמע לומר איזה קינה להתחנן על החורבן ,בע"כ דגם
שובה ישראל עד ד' אלקיך כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו ]ל"ב ,ג'[
הנה בברכות דף כ"א ע"א מבואר ,דהמקור לברכת התורה לפניה הוא מהך
הנה נוהגים בהאי שבת להפטיר ב"שובה ישראל". קרא ד'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו' .וב'נפש החיים' שער ד' פי"ט ביאר
אופן הילפותא בזה ,על פי מה דאיתא בזוהר בכמה דוכתי ,דכל התורה כולה
והנה מבואר ברמב"ם ובשו"ע דצריך להפטיר בנביא שמותיו של הקדוש ברוך הוא ,וזהו 'כי שם ה' אקרא' אזי 'הבו גודל לאלקינו'.
מעין הקריאה בתורה .ותמוה הרי בהאי שבת אין קריאה ולפי זה יש לבאר מה שאנו מבקשים בברכות התורה שנהיה 'יודעי שמך'
מיוחדת ואפ"ה מפטירין בהפטרה מיוחדת. ולומדי תורתך לשמה ,דכיון דהמחייב של ברכת התורה הוא מה דקריאת התורה
הויא קריאת שמותיו של הקדוש ברוך הוא ,על כן הויא הבקשה בברכה זו על
ענין זה שנהיה יודעי שמותיו.
והנה הרא"ש במגילה למד מהפטרת "מחר חודש"
***
דגם אפשר להפטיר מעין המאורע ,ולדידי' י"ל דהאי ועיין בפתיחת הרמב"ן לפירושו על התורה שכתב וזה לשונו – עוד יש בידינו
הפטרה חשיב מעין המאורע )ולפ"ז מבואר שיש קבלה של אמת ,כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא ,שהתיבות
מתחלקות לשמות בענין אחר ,כאילו תחשוב על דרך משל ,כי בפסוק 'בראשית'
חלות על הני ימים שהם מאורע ,ושייך הפטרה יתחלק לתיבות אחרות ,כגון 'בראש יתברא אלקים' ,וכל התורה כן ,מלבד
מעין האי מאורע( ,אבל המאירי במגילה ועוד ראשונים צירופיהן וגימטריאותיהן של שמות וכו' ,ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה
על גבי אש לבנה ]עיין דברים רבה פ"ג סימן י"ב[ ,בענין הזה שהזכרנו היה,
ביארו דהפטרת מחר חודש הוא יוצא מן הכלל, שהיתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות ,והיה אפשר קריאתה שתקרא על
ורק הזכירו כלל לקרוא מעין הקריאה ,ולדידהו דרך השמות ,ותקרא על דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה ,וניתנה למשה
רבנו על דרך חילוק קריאת המצוות ,ונמסר לו על פה קריאתה בשמות ,עכ"ל.
הדרא הקושיא לדוכתא ,איך מפטירים בהאי הפטרה
ולפי זה יש לבאר הבקשה שנהיה כולנו 'יודעי שמך ולומדי תורתך' ,ד'יודעי
בהאי שבת. שמך' קאי על הקריאה על דרך השמות ,ו'לומדי תורתך' קאי על הקריאה על
דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה ,ואולי יש בזה מן האמת.
אולם אין זה קושיא מיוחדת להאי שבת ,דהאי הפטרה
היא חלק מסדר הפטרות שקראנו מי"ז בתמוז ואילך, כי דם עבדיו יקום ,ונקם ישיב לצריו וגו' ]ל"ב ,מ"ג[
דמבואר בפסיקתא ובטור בסי' תכ"ח דמי"ז בתמוז ופירש רש"י ,וזה לשונו – 'כי דם עבדיו יקום' ,שפיכות דמיהם ,כמשמעו.
'ונקם ישיב לצריו' ,על הגזל ועל החמס ,עכ"ל.
ואילך קוראים סדר הפטרות ,ג' דפורענותא וז' דנחמתא ויש לומר הביאור בזה ,דבדיני אדם שייך דינא ד'קים ליה בדרבה מיניה',
ותרתי דתיובתא )דהיינו דרשו בצום גדלי' והאי הפטרה דנענש רק על העבירה החמורה ,ונפטר בכך מעונש העבירה הקלה ]כתובות
דף ל"ז ע"א[ ,אולם בדיני שמים אינו כן ,וכמו שכתב הרמב"ם ב'איגרת תימן'
דשבת שובה(. – שלא יעלה על הדעת ,שבהיות החוטא עושה החמורות ,שלא יענש על
הקלות ,אלא ירבעם בן נבט יענש על העגלים שחטא בהם והחטיא את ישראל,
נמצא דבהאי שבת כשקוראים האי הפטרה צריך וכמו כן יענש על שביטל מצות סוכה בסוכות ,ע"ש .וזהו שאמר ,דאף שינקם
להתבונן על זה דבאנו אל הגמר של כל הסדר ,ובעז"ה באויבי ישראל על שפיכות דם עבדיו ,מכל מקום לא יפטרו בכך מהעונש
הראוי להם על שגזלו וחמסו את ישראל ,אלא נקם ישיב לצריו אף על הגזל
נראה עין בעין שיש בזה גמר של כל הפורענותא. ועל החמס.
