gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫גליון רמ"ט‬ ‫פרשת האזינו תשפ"ז‬ ‫הגה"ח ר' ישראל משה האפשטיין שליט"א‬ ‫חדב"ן כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫וחתנו הרב אברהם טאוב שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫סדר ועימוד‪:‬‬ ‫טקסטורה‬ ‫‪bs0504177@gmail.com | 0504.177.077‬‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫ואשובה אליכם ‪ c‬והסר כעס מליבך ‪ c‬טוב ארך‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫אפים מגיבור‬ ‫ה‬ ‫‪......‬‬ ‫סעודה שלישית ‪ -‬שבת שובה תשפ"א‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫בכח שבת תשובה יכול כל אחד לתקן ‪ c‬התשובה‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע ‪ . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫מכפרת על כל העבירות ‪ c‬התעוררות לתשובה‬ ‫כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ‪ c‬קדוש יאמר‬ ‫אף כשאין עזר ממעל ‪ c‬תשובה מיוחדת על‬ ‫לו ‪ c‬להעלות החומריות לקדושה ‪ c‬המצער‬ ‫חטאים שנעשו ברבים ‪ c‬בתשובה מאהבה יכול‬ ‫עצמו נקרא חוטא ‪ c‬האומר לאביו ולאמו לא‬ ‫להרוויח מהעוונות עצמם‬ ‫ראיתיו ‪ c‬סדר הלימוד ‪ c‬מקורו טהור ‪ c‬למעלה‬ ‫מן הזמן ‪ c‬גניבת דעת כדי ללמוד תורה ‪ c‬והמה‬ ‫ז‬ ‫‪..........‬‬ ‫סעודה ג' ‪ -‬בין יו"כ לסוכות תשפ"ב‬ ‫עזרו לרעה‪ c ...‬עונים באימה ואומרים‬ ‫נשמה שנתת בי ‪ -‬טהורה היא ‪ c‬זדונות נעשות‬ ‫ביראה ‪ c‬שמות הקודש ‪ c‬עילת העילות וסיבת‬ ‫לו כזכויות‬ ‫לך‬ ‫תעשה‬ ‫בתחבולות‬ ‫‪c‬‬ ‫הסיבות‬ ‫מלחמה ‪ c‬משים עצמו כמדבר ‪ c‬כי הוא הנותן‬ ‫לך כח לעשות חיל ‪ c‬צער השכינה ‪ c‬לית‬ ‫ח‬ ‫‪..............‬‬ ‫ליל שב"ק ‪ -‬שבת שובה תשפ"ה‬ ‫מחשבה תפיסא ביה ‪ c‬יסודו מעפר וסופו‬ ‫שומר שבת מחללו ‪ -‬מחול לו ‪ c‬תשובה בכח‬ ‫לעפר ‪ c‬לענוים יתן חן‬ ‫השבת ‪ c‬דרכי ומדרגות התשובה ‪ c‬שובו אלי‬ ‫ה‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫סﬠודה שלישית ‪ -‬שבת שובה תשפ"א‬ ‫תשובה שאפילו 'הגיע חטאתו' עד כסא‬ ‫בכח שבת תשובה יכול כל אחד לתקן‬ ‫הכבוד‪ ,‬התשובה עולה ומגיע עד לשם‬ ‫השמים ואדברה ותשמע הארץ‬ ‫האזינו‬ ‫ומכפר עליו‪.‬‬ ‫אמרי פי וגו'‪ .‬במדרש )י‪ ,‬א(‬ ‫הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו‪,‬‬ ‫התעוררות לתשובה אף כשאין עזר ממעל‬ ‫מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת‪ ,‬כך שנו‬ ‫רבה )בראשית פד יט( עה"פ‬ ‫ובמדרש‬ ‫חכמים‪ ,‬כל שספק נפשות‪ ,‬דוחה את‬ ‫וישב ראובן אל הבור וכו'‪,‬‬ ‫השבת וכו'‪ .‬וביאר כ"ק אזמו"ר זצללה"ה‬ ‫אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם‬ ‫שהחושש באזנו היינו זה האיש שלא בא‬ ‫לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה‬ ‫לידי תיקונו ע"י שמיעת תקיעת שופר‪,‬‬ ‫תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח‬ ‫מהו לרפאותו בשבת‪ ,‬שיעורר בשבת‬ ‫בתשובה תחלה ואיזה זה הושע שנאמר‬ ‫שברון לב עם הכח של שבת תשובה‪,‬‬ ‫)הושע יד( שובה ישראל עד ה' אלהיך‪,‬‬ ‫וע"ז ממשיך המדרש‪ ,‬שזהו ענין של‬ ‫והראשונים תמהו בזה‪ ,‬הלוא כבר אדם‬ ‫פיקוח נפש ולכן מותר‪.‬‬ ‫וקין עשו תשובה לפניו‪ ,‬וכן מה זה פתחת‬ ‫בתשובה 'תחלה'‪.‬‬ ‫התשובה מכפרת על כל העבירות‬ ‫ביאר‬ ‫שמואל‬ ‫תפארת‬ ‫ובספה"ק‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלוקיך‬ ‫בהפטרה‪,‬‬ ‫שתשובת ראובן היה ללא‬ ‫וגו'‪ ,‬מפסוק זה נלמד גודל‬ ‫חטא אמיתי‪ ,‬כמו שאמרו בגמ' )שבת נה‪,‬‬ ‫כוחה של תשובה אפילו על עבירות‬ ‫ב( כל האומר ראובן חטא אינו אלא‬ ‫חמורות‪ ,‬כפי שדרשינן בגמ' )יומא פו‪ ,‬א(‬ ‫טועה‪ ,‬שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר‬ ‫אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד‬ ‫וכו'‪ ,‬והנה כל חוטא מקבל מן השמים‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬שנאמר שובה ישראל עד ה'‬ ‫התעוררות לשוב אל ה'‪ ,‬על ידי הבת קול‬ ‫אלוקיך‪ .‬ובפשטות הכוונה‪ ,‬שהתשובה‬ ‫שיוצאת ואומרת שובו בנים וכו'‪ .‬אבל מי‬ ‫מקטרגים‬ ‫ללא‬ ‫למעלה‬ ‫עד‬ ‫עולה‬ ‫שאינו חוטא אין לו עזר ממעל לשוב‪,‬‬ ‫)מהרש"א(‪ ,‬אבל רבנו חננאל פירש‪ ,‬גדולה‬ ‫פרשת האזינו • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫אפשר ליישב‪ ,‬שישנו יצה"ר‬ ‫ועפי"ז‬ ‫וראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו אף‬ ‫של היחיד שלפעמים קשה לו‬ ‫שלא חטא‪ ,‬ולא היה לו מעורר ממעל‬ ‫להתגבר עליו‪ ,‬וזהו כי כשלת בעווניך‪,‬‬ ‫בתשובה זו‪ ,‬ובכל זאת התחזק לשוב‬ ‫וע"ז צריך כל אחד ואחד לשוב אל ה'‪,‬‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬וזה היה חידוש גדול‬ ‫וזהו הנסתרות לה' אלוקינו‪ ,‬שזה ענינו‬ ‫בענין התשובה‪ ,‬לשוב בלא אתרעותא‬ ‫של כל יחיד ויחיד לתקן מעשיו‪ .‬אך‬ ‫דלעילא‪ ,‬וזהו פתחת בתשובה 'תחלה'‪,‬‬ ‫ישנו ענין של ציבור‪ ,‬שאף כאשר‬ ‫שהוא היה הראשון בעבודה זו‪ .‬ומזה‬ ‫להיחיד קשה להתגבר על יצרו‪ ,‬יזהר‬ ‫קיבל בן בנו הושע‪ ,‬הכח לעורר שובה‬ ‫מאד שלא להכשיל את הרבים‪ ,‬כי יש‬ ‫ישראל וגו' אף בחטאים שמאבד את‬ ‫להתנהג‬ ‫הציבור‬ ‫על‬ ‫מיוחדת‬ ‫חובה‬ ‫העזר ממעל לשוב‪ ,‬נמצא דיש כח מיוחד‪,‬‬ ‫כראוי‪ ,‬וזהו קחו עמכם דברים וגו'‬ ‫בפרט בשבת שובה‪ ,‬לשוב עד ה' אלוקיך‪.‬‬ ‫לשון רבים‪ ,‬שההתנהגות בציבור שלא‬ ‫כראוי עלול להזיק לנו ולבנינו‪ ,‬על כן‬ ‫‪D‬‬ ‫צריך לזה שמירה יתירה‪ ,‬וזהו 'והנגלות‬ ‫תשובה מיוחדת על חטאים שנעשו ברבים‬ ‫לנו ולבנינו'‪.‬‬ ‫אזמו"ר הרה"ק רבי יוסף זצללה"ה‬ ‫כ"ק‬ ‫בתשובה מאהבה יכול להרוויח מהעוונות עצמם‬ ‫העיר שבפסוק שובה ישראל עד‬ ‫בדברי כ"ק אזמו"ר זצללה"ה‬ ‫ונסיים‬ ‫ה' אלוקיך וגו' פותח בלשון יחיד‬ ‫עה"פ שובה ישראל עד ה'‬ ‫ומסיים בלשון רבים‪ ,‬כי כשלת בעווניך‪,‬‬ ‫אלוקיך‪ ,‬כי כשלת בעווניך‪ .‬ויש להבין‬ ‫הוא לשון יחיד‪ .‬קחו עמכם דברים וגו'‪,‬‬ ‫לכאורה מהו הנתינת טעם 'כי כשלת‬ ‫לשון רבים‪.‬‬ ‫בעווניך'‪ ,‬אלא עפ"י מה דאיתא העושה‬ ‫אפשר ליישב על פי דברי רש"י‬ ‫ואולי‬ ‫תשובה מאהבה זדונות נעשה לו כזכיות‪,‬‬ ‫בפר' נצבים )כט‪ ,‬כח( עה"פ‬ ‫ועל כן הנביא מעורר ובא‪ ,‬שובה ישראל‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו‪ .‬ואם תאמרו מה‬ ‫וכו' כי כשלת בעוניך‪ ,‬וראה מה שאתה‬ ‫בידינו לעשות‪ ,‬אתה מעניש את הרבים‬ ‫יכול לעשות מעבירות כאלו‪ ,‬שהרי תוכל‬ ‫על הרהורי היחיד וכו'‪ ,‬אין אני מעניש‬ ‫לעשות מהם זכיות‪.‬‬ ‫אתכם על הנסתרות‪ ,‬שהן לה' אלהינו‬ ‫השי"ת שנזכה לשוב אל ה'‪,‬‬ ‫יעזור‬ ‫והוא יפרע מאותו יחיד‪ ,‬אבל הנגלות לנו‬ ‫בכוחו של שבת תשובה‪ ,‬ונזכה‬ ‫ולבנינו‪ ,‬עלינו מוטל לבער את הרע‬ ‫לגאולה במהרה ברחמים אמן‪.‬‬ ‫מקרבנו וכו'‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ז‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫דברי תורה •‬ ‫סﬠודה שלישית ‪ -‬בין יוהכ"פ לסוכות תשפ"ב‬ ‫דמות דיוקנו של אביו‪ ,‬שזה הוא ענין‬ ‫נשמה שנתת בי ‪ -‬טהורה היא‬ ‫נקודת יעקב שעוררה אותו‪ ,‬נמצא שכל‬ ‫חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו )לב‪,‬‬ ‫כי‬ ‫אחד יכול תמיד להתעורר בזכותו של‬ ‫ט( ופירש רש"י כי חלק ה'‪ ,‬הוא‬ ‫יעקב אבינו‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬יעקב חבל נחלתו‪ ,‬היינו כחבל‬ ‫בני‬ ‫וכן‬ ‫גדילים‪.‬‬ ‫בג'‬ ‫הנעשה‬ ‫חזק‬ ‫מצינו שהיה אצל בני ישראל בארץ‬ ‫וכן‬ ‫ישראל משולשים בג' זכיות‪ ,‬אברהם‬ ‫מצרים‪ ,‬אשר כמעט הגיעו בני‬ ‫יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫וברגע‬ ‫דקליפה‪,‬‬ ‫הנ'‬ ‫לשער‬ ‫ישראל‬ ‫האחרון גאלם ה' והוציא אותם מעבדות‬ ‫אאזמו"ר זי"ע פירש‪ ,‬יעקב חבל‬ ‫כ"ק‬ ‫לחרות‪ ,‬ויש לנו ללמוד מזה שאפילו חרב‬ ‫נחלתו‪ ,‬שכל יהודי יש לו 'חלק‬ ‫חדה מונחת על צוארו של אדם על‬ ‫אלו‪-‬ה ממעל'‪ ,‬שזה הנקודה הפנימית‬ ‫יתייאש מן הרחמים‪ ,‬וצריך לזכור שעדיין‬ ‫שבלב‪ ,‬שכל כמה שיתרחק איש ישראל‪,‬‬ ‫יש תקוה‪ ,‬כי יש לו שורש קדוש‪ ,‬אף‬ ‫בכל זאת חלק זה אינו נפגם לעולם‪ ,‬וזהו‬ ‫כשאין מרגיש אותו‪.‬‬ ‫ה'חלק יעקב' שביקש עליה יעקב אבינו‬ ‫'בקהלם אל תחד כבודי'‪ ,‬היינו שרצה‬ ‫זדונות נעשות לו כזכויות‬ ‫ש'חלקו' לא יהא מושפע כלל מהחטאים‪,‬‬ ‫מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שיש‬ ‫איתא‬ ‫ואף אם ח"ו יתקלקל הכל‪ ,‬תמיד ישאר‬ ‫תשובה‬ ‫ויש‬ ‫מיראה‬ ‫תשובה‬ ‫חלק נקי שמשם יוכלו להתחיל שוב‪ ,‬וזה‬ ‫מאהבה‪ ,‬תשובה מיראה זה חרטה על‬ ‫מה שפעל בבקשה זו‪.‬‬ ‫עוונות‪ ,‬ואז נהפך הכל לשגגות‪ ,‬אך‬ ‫ועוסקים‬ ‫מאהבה‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫כשעושים‬ ‫אף מי שנפל מעבודתו‪ ,‬בוודאי‬ ‫ולכן‬ ‫במצוות מתוך שמחה של מצוה‪ ,‬אזי‬ ‫עדיין נשאר חבל אחד שבזה‬ ‫נופלים כל העוונות‪ ,‬ונהפכים לזכיות‪,‬‬ ‫עדיין מקושר‪ ,‬ויוכל לשוב אל ה' בכח‬ ‫ובזה מפרש מה שדרשו חז"ל שבסוכות‬ ‫זה‪ ,‬ולפעמים הקב"ה מחכה שהאדם‬ ‫הוא 'ראשון לחשבון עוונות'‪ ,‬כי עתה‬ ‫אינו‬ ‫אם‬ ‫ולפעמים‬ ‫מעצמו‪,‬‬ ‫יתעורר‬ ‫אחרי שעברו הימים הנוראים‪ ,‬שהוא‬ ‫מתעורר לפעמים אף מעוררים אותו‬ ‫לעשות‬ ‫ומתחילים‬ ‫מיראה‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ומנענעים בחבל כדי שיתעורר‪,‬‬ ‫תשובה מתוך שמחה‪ ,‬שזהו תשובה‬ ‫וכדמצינו ביוסף הצדיק כשהיה בעת‬ ‫מאהבה‪ ,‬ממילא מעלה את כל את כל‬ ‫נסיון והיה עלול ליפול ח"ו‪ ,‬נראתה לו‬ ‫פרשת האזינו • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫השי"ת שנזכה לתשובה מאהבה‬ ‫יעזור‬ ‫העוונות‪ ,‬ונהפכים כולם לזכיות‪ .‬על כן‬ ‫ולשמחה של מצוה‪ ,‬ולביאת‬ ‫כדי‬ ‫העוונות‪,‬‬ ‫את‬ ‫לספור‬ ‫מתחילים‬ ‫גואל צדק במהרה בימינו‪.‬‬ ‫להרבות זכיותינו‪.‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫ליל שבת קודש ‪ -‬שבת שובה תשפ"ה‬ ‫קוראין שבת זו שבת שובה‪ ,‬ולכאורה כל‬ ‫שומר שבת מחללו ‪ -‬מחול לו‬ ‫עשרת ימי תשובה המה ימי תשובה‪ ,‬ולא‬ ‫ריש הלכות שבת )סי' רמב( מביא‬ ‫בט"ז‬ ‫רק השבת‪ ,‬אלא באמת בעשרת ימי‬ ‫פסק נפלא להלכה‪ ,‬דהנה איתא‬ ‫תשובה ישנם רק שבעה ימים שהם ככל‬ ‫בגמרא )שבת קיח‪ ,‬ב( כל המשמר שבת‬ ‫השנה‪ ,‬כי שלושה ימים מהם מקודשים‬ ‫כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כאנוש‬ ‫מן השמים‪ ,‬היינו שני ימי ראש השנה‬ ‫מוחלין לו‪ ,‬ומקשה הט"ז‪ ,‬איכא למידק‪,‬‬ ‫שבהם יש תקיעת שופר‪ ,‬שהיא עצה‬ ‫אם מיירי בלא עשה תשובה‪ ,‬שבת מאי‬ ‫להפוך מידת הדין לרחמים‪ ,‬וכן ביום‬ ‫מהני‪ .‬ואם עשה תשובה‪ ,‬מה צריך לזכות‬ ‫הכיפורים ניטלים המסכים המבדילים‪,‬‬ ‫השבת‪ .‬ומתרץ דמיירי שעשה תשובה‪,‬‬ ‫והקב"ה מכפר עלינו ומטהר אותנו‪.‬‬ ‫אך ידענו דתשובה רגילה לא מהני‬ ‫שימחלו לכל העוונות‪ ,‬כדאיתא בגמרא‬ ‫כן רק נשארים שבעה ימים רגילים‬ ‫ועל‬ ‫)יומא פו‪ ,‬א( שיש ארבעה חלוקי כפרה‬ ‫של ימי התשובה‪ ,‬שבהם נצרך‬ ‫וכו' עבר על כריתות ומיתות בית דין‬ ‫התעוררות יתירה מן האדם‪ .‬וידוע שאין‬ ‫ועשה תשובה‪ ,‬תשובה ויום הכפורים‬ ‫שבעה ימים בלא שבת‪ ,‬וזה נותן הכח‬ ‫תולין ויסורין ממרקין עיי"ש‪ .‬קמ"ל הגמ'‬ ‫לכל ימי השבוע‪ ,‬ושבת הזה נותן כח‬ ‫דאם שומר שבת כהלכתו‪ ,‬כלומר אם‬ ‫התשובה לכל השבעת ימים‪ .‬ולכן נקרא‬ ‫עושה תשובה‪ ,‬וגם שומר שבת כהלכתו‪,‬‬ ‫בשם שבת תשובה‪.‬‬ ‫מהני התשובה הרגילה שיהא נמחל לו‬ ‫‪D‬‬ ‫לגמרי כל העוונות‪.‬‬ ‫דרכי ומדרגות התשובה‬ ‫תשובה בכח השבת‬ ‫בתחילת ספר ישעיה )א‪ ,‬טז( רחצו‬ ‫והנה‬ ‫ר' לייבעלע אייגר זי"ע בספרו‬ ‫הרה"ק‬ ‫הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד‬ ‫תורת אמת מבאר מה שאנו‬ ‫ט‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫דברי תורה •‬ ‫שובו אלי ואשובה אליכם‬ ‫עיני חדלו הרע‪ ,‬למדו היטב דרשו משפט‬ ‫ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב‪,‬‬ ‫דרשו‬ ‫אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה וגו'‬ ‫און‬ ‫ואיש‬ ‫דרכו‬ ‫רשע‬ ‫יעזוב‬ ‫וברש"י‪ ,‬רחצו‪ ,‬הזכו‪ ,‬הסירו‪ ,‬חדלו‪ ,‬למדו‪,‬‬ ‫מחשבותיו‪ ,‬וישוב אל ה' וירחמהו ואל‬ ‫דרשו‪ ,‬אשרו‪ ,‬שפטו‪ ,‬ריבו‪ ,‬לכו‪ .‬עשרה‬ ‫אלקינו כי ירבה לסלוח‪ ,‬כי לא מחשבותי‬ ‫אזהרות של לשון תשובה יש כאן‪ ,‬כנגד‬ ‫מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'‪ .‬כי‬ ‫עשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫גבהו שמים מארץ‪ ,‬כן גבהו דרכי מדרכיכם‬ ‫ומחשבותי ממחשבותיכם )ישעיה נה‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫רחצו‪,‬‬ ‫הדברים‬ ‫שד'‬ ‫מבאר‬ ‫הגר"א‬ ‫הזכו‪ ,‬הסירו‪ ,‬חדלו‪ ,‬רומזים‬ ‫בספה"ק תורת כהן )פר' בראשית( מביא‬ ‫לארבעה דרכי התשובה‪' ,‬רחיצה' היינו‬ ‫בשם רבו הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא‬ ‫חרטה‪ ,‬שבזה רוחץ את העוון‪' ,‬הזכו' הוא‬ ‫זי"ע שהקשה שמראשית הפסוק נראה‬ ‫וידוי‪ ,‬שעי"ז מזדכך האדם‪' ,‬הסירו' הוא‬ ‫שמדבר למבקשי השם‪ ,‬ונותן להם עצה‬ ‫עזיבת החטא‪' ,‬חדלו' מורה שצריך‬ ‫שידרשו אותו בהמצאו‪ ,‬דהיינו בעשרת‬ ‫לחדול מכל הדרכים שהביאו לחטוא‪.‬‬ ‫ימי תשובה‪ .‬אך מהכתוב בהמשך‪ ,‬יעזוב‬ ‫רשע דרכו‪ ,‬משמע שמדבר אל הרשע‪,‬‬ ‫נפלא‬ ‫באופן‬ ‫ביאר‬ ‫הק'‬ ‫ובאלשיך‬ ‫שאינו דורש את ה' כלל‪.‬‬ ‫שעשרה לשונות אלו‪ ,‬הם‬ ‫עשר מעלות בסדר התשובה‪ ,‬שאם קשה‬ ‫דהפסוק אכן מיירי בחוטא אשר‬ ‫וביאר‬ ‫נותן ליבו לשוב‪ ,‬אך מרגיש את‬ ‫בעיני האדם לקבל על עצמו דרך תשובה‪,‬‬ ‫גודל הפגם שנעשה בעוונו‪ ,‬ולכן אינו‬ ‫יען כי נכתמה נפשו מרוב העוונות‪,‬‬ ‫יכול להרים ראש לפני ה' מגודל בושת‬ ‫ויאמר מי יוכל להעביר את כל אלה‪,‬‬ ‫פנים‪ ,‬כי גדול חטאו בעיניו עד אשר‬ ‫ומפני כך מתעצל מלשוב‪ ,‬עצתו אמונה‬ ‫יחשוב כי אין לו שום תקון כלל‪ ,‬ורוצה‬ ‫שלא ינסה לתקן הכל בפעם אחת‪ ,‬אלא‬ ‫לקבל על עצמו סגופים קשים‪ ,‬לכפר על‬ ‫ילך דרגא בתר דרגא‪ ,‬קודם יעשה‬ ‫מעשיו‪ ,‬אך בסופו של דבר מביאו דרך זה‬ ‫'רחיצה' שהוא כיבוס ראשון דהיינו‬ ‫לידי ייאוש‪ ,‬וחושב שלא יוכל עוד לעבוד‬ ‫חרטה על העבר‪ ,‬שבזה יעבור מעט הכתם‬ ‫את ה'‪.‬‬ ‫אף שלא ילובן לגמרי‪ ,‬ואח"כ יוסיף‬ ‫'הזכו' דהיינו ווידוי‪ ,‬ואם גם זה קשה‬ ‫כי שורת הדין נותן כן‪ ,‬שיהא‬ ‫והגם‬ ‫עליו‪ ,‬לפחות 'הסירו' שיפסיק לעשות‬ ‫חקוק בלב האדם‪ ,‬שמצד מעשיו‬ ‫העבירה מעתה‪ ,‬וכך מעט מעט יתקרב‬ ‫אין בידו לרצות את הבורא‪ ,‬אך עם כל‬ ‫לדרך ה'‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬צריך לדעת שזה נכון רק מצד שכל‬ ‫האדם‪ ,‬אבל מצד מדת טובו וחסדו של‬ ‫‪D‬‬ ‫פרשת האזינו • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫והסר כעס מליבך‬ ‫השי"ת הנעלמה מעיני כל חי‪ ,‬ימינו‬ ‫הלכות תשובה )ז‪ ,‬ג( אל‬ ‫ברמב"ם‬ ‫פשוטה לקבל שבים באהבה עזה‪.‬‬ ‫תאמר שאין תשובה אלא‬ ‫הנביא‬ ‫שנותן‬ ‫העצה‬ ‫זהו‬ ‫כן‬ ‫ועל‬ ‫מעבירות שיש בהן מעשה וכו'‪ ,‬אלא‬ ‫להשבים‪ ,‬דרשו ה' בהמצאו‪ ,‬בואו‬ ‫כשם שצריך אדם לשוב מאלו‪ ,‬כך הוא‬ ‫לפניו ושובו אליו‪ ,‬כי בעשרת ימים אלו‬ ‫צריך לחפש בדעות רעות שיש לו‪ ,‬ולשוב‬ ‫הזמן מוכן לזה‪ ,‬ושערי רחמים העליונים‬ ‫מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה וכו'‪,‬‬ ‫פתוחים‪ .‬ואמר‪ ,‬יעזוב רשע 'דרכו'‪ ,‬היינו‬ ‫ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן‬ ‫הדרך תשובה אשר בלב החוטא‪ ,‬איך‬ ‫מעשה‪ ,‬שבזמן שאדם נשקע באלו‪ ,‬קשה‬ ‫שלפי הבנתו צריך לתקן את החטאים‬ ‫הוא לפרוש מהם‪ ,‬וכן הוא אומר יעזוב‬ ‫שנכשל בהם‪ .‬ואיש און מחשבותיו‪ ,‬היינו‬ ‫רשע וגו'‪.‬‬ ‫מחשבת התשובה‪ ,‬מה שלבו אומר לו‪,‬‬ ‫שאי אפשר כלל להרים ראש אחר חטאים‬ ‫אודות הרה"ק רבי יחיאל מיכל‬ ‫מסופר‬ ‫המגיד מזלאטשוב זי"ע שהיה לו‬ ‫ופשעים כאלו‪ .‬אלא יעזוב כל הדרכים‬ ‫בירושה התפילין של אביו הרה"ק רבי‬ ‫הללו‪ ,‬וכה יעשה 'וישוב אל ה' וירחמהו‬ ‫יצחק מדרוביץ‪ ,‬והוא החשיבם ביותר‪ ,‬ואף‬ ‫ואל אלקינו כי ירבה לסלוח'‪ .‬שיבוא‬ ‫כשביתו היה דחוק מאד למעות‪ ,‬והרבנית‬ ‫בפשיטות כמו שהוא עם כל החטאים‪,‬‬ ‫ביקשה שימכרם לצורכי הבית‪ ,‬לא עלה‬ ‫ויתקרב אל ה'‪ ,‬ויתחיל לקיים מצוות‬ ‫על דעתו למכרם‪ ,‬מחמת גודל החביבות‬ ‫ולהתרחק מעבירות‪ ,‬ואל יתן לב למעשיו‬ ‫לתפילין מיוחדים אלו‪.‬‬ ‫אמת‪,‬‬ ‫שטענתו‬ ‫הגם‬ ‫כי‬ ‫הראשונים‪,‬‬ ‫שהמורד במלכות אין לו תקנה‪ ,‬אך כל זה‬ ‫אחת כשהתקרב חג הסוכות‪,‬‬ ‫בשנה‬ ‫הוא רק מצד שכל האדם‪ ,‬אבל לא כן‬ ‫היה מחסור גדול באתרוגים‪,‬‬ ‫דרכי האל‪ ,‬אשר מאד גבהו דרכיו‪ .‬וזהו‬ ‫וכמעט לאף אחד לא היה אתרוג‪ ,‬ואם‬ ‫מש"כ כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא‬ ‫כאשר כבר הגיע אתרוג אחת הרי זה עלה‬ ‫דרכיכם דרכי‪ ,‬כי כאשר גבהו שמים וגו'‪.‬‬ ‫הון תועפות‪ ,‬חשב הצדיק לעצמו‪ ,‬וכי לא‬ ‫כי זאת לדעת שהסליחה בימים אלו המה‬ ‫אקיים מצוות אתרוג‪ ,‬מה עשה‪ ,‬מכר את‬ ‫ממקום גבוה משלוש עשרה מדות של‬ ‫התפילין היקרים שבידו‪ ,‬ורכש בהם‬ ‫רחמים‪ ,‬הנשגבה מהשגתינו‪ .‬ועל כן יסיר‬ ‫אתרוג למצוה‪ ,‬ושמח שמחה גדולה על‬ ‫כל המחשבות שלו‪ ,‬ויקח לעצמו את‬ ‫שזכה לכך‪.‬‬ ‫הדרך של וישוב אל ה' וירחמהו ואל‬ ‫אלוקינו כי ירבה לסלוח‪.‬‬ ‫האתרוג‬ ‫את‬ ‫הרבנית‬ ‫כשראתה‬ ‫אך‬ ‫הבינה את כל אשר נעשה‪ ,‬וכעס‬ ‫‪D‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫דברי תורה •‬ ‫תיכף במלאכתו‪ ,‬אך מה מאד נבהל‬ ‫עלה בליבה‪ ,‬הכיצד בשביל פרנסת הבית‬ ‫בשעה שעמד על טעות גדולה שקרתה‬ ‫לא הסכים למכור את התפילין‪ ,‬ובשביל‬ ‫תחת ידו‪ ,‬שכן בשעה שחתך את החור‬ ‫אתרוג מוכן הוא להפרד מהן‪ ,‬לא עצרה‬ ‫לבית הצוואר‪ ,‬קיפל בטעות את הבגד ב'‬ ‫בנפשה‪ ,‬ונשכה הרבנית את הפיטם מעל‬ ‫פעמים‪ ,‬וכך יצא בטעות ב' חורים‪,‬‬ ‫האתרוג ופסלתו‪ ,‬כולם נתקפו בתדהמה‪,‬‬ ‫ונתקלקל כל הבגד‪ ,‬עד שלא יכלו שוב‬ ‫אך הרבי עצמו לא איבד את שלוות‬ ‫לעשות מזה טלית קטן‪ ,‬התלמיד נשבר‬ ‫הנפש וכה אמר‪ ,‬התפילין הרי כבר אינם‬ ‫לבו בקרבו וחשש מאד מקפידת רבו‪.‬‬ ‫ברשותי‪ ,‬גם האתרוג נאבד ממני‪ ,‬וכי‬ ‫מעתה אתן ליצר להבעיר בלבי את‬ ‫כמה ימים ניסה מלהשתמט מלבוא‬ ‫וכך‬ ‫המדה המגונה של הכעס‪ ,‬חלילה לי‬ ‫לפני הרבי‪ ,‬אך כאשר לבסוף פגש‬ ‫מעשות כדבר הזה‪ ,‬והנני מקבל את כל‬ ‫בו הרבי שאלו אם כבר עשה את הטלית‬ ‫הבא עלי באהבה‪.‬‬ ‫קטן‪ ,‬בפחד גדול השיב‪ ,‬כך וכך עלתה‬ ‫בידי‪ ,‬אמר לו הרבי בניחותא מה לך‬ ‫טוב ארך אפים מגיבור‬ ‫מפחד‪ ,‬הלא באמת הייתי צריך לשני‬ ‫חורים‪ ,‬האחד לצורך הטלית קטן‪ ,‬והשני‬ ‫היה פעם אחת אצל הרה"ק רבי‬ ‫וכן‬ ‫מרדכי מנעשכיז זי"ע שרצה בכל‬ ‫כדי לנסות אותי במדת הכעס‪ ,‬כי לא רק‬ ‫מאודו טלית קטן מאריג צמר הבא מארץ‬ ‫הציצית הוא רצון הבורא‪ ,‬אלא גם להנצל‬ ‫ישראל‪ ,‬ובימים ההם לא יכלו להשיגו‬ ‫ממדת הכעס הוא רצון ה'‪.‬‬ ‫לאחר‬ ‫ואכן‬ ‫יתירה‪,‬‬ ‫בטירחא‬ ‫אלא‬ ‫הוא נסיון גדול‪ ,‬ועל כך אמרו‬ ‫ואכן‬ ‫מאמצים מרובים ובקושי גדול השיגו את‬ ‫בגמרא )ראש השנה יז‪ ,‬א( אמר רבא‬ ‫אריג הראוי לטלית קטן אחת‪ ,‬ברוב‬ ‫כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על‬ ‫שמחה נטל הרבי את האריג ומסרו ביד‬ ‫כל פשעיו‪ ,‬כי בכך מעורר מדה כנגד‬ ‫תלמידו שהכיר במלאכת התפירה‪ ,‬וביקש‬ ‫מדה‪ ,‬כמו שהוא מתגבר על הצער שעשו‬ ‫הימנו שיתקן לו טלית של מצוה‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬כן מרחמין עליו מן השמים‪.‬‬ ‫התלמיד קיבל את התפקיד החשוב והחל‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יב‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ‬ ‫אחר הבדלה פרשת וילך תשפ"ג‬ ‫כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך‬ ‫השבוע )י"ב תשרי( היארצייט של הרה"ק ר' אברהם המלאך זי"ע‪ ,‬בנו של הרה"ק‬ ‫המגיד ממעזריטש זי"ע‪ ,‬היה מסגף עצמו עד מאד‪ ,‬והיה נסתר מן הבריות‪ ,‬ונהג‬ ‫בחיי קדושה ופרישות נדירים ומופלאים‪ ,‬יראת ה' היתה חופפת עליו ופחד גדול‬ ‫נפל על כל המסתכלים על פני קדשו‪.‬‬ ‫קדוש יאמר לו‬ ‫הרה"ק מרוזין היה נכדו‪ ,‬שכן בנו של המלאך היה הרה"ק ר' שלום שכנא‬ ‫מפראביטש אביו של הריזינער‪ ,‬בנו הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב זי"ע‪ ,‬הקשה‬ ‫דלכאורה למה נקרא מלאך‪ ,‬הרי נשמת ישראל גבוהה מן המלאכים‪ ,‬אלא החידוש‬ ‫הוא שזקינו הקדוש הפך את החומר לצורה‪ ,‬עד שאף 'הגוף' שלו היה מזוכך‬ ‫ומקודש כמלאך אלקים‪.‬‬ ‫להעלות החומריות לקדושה‬ ‫ואולי אפשר לצרף לכאן העובדא‪ ,‬שפעם אחת עמד הבעל תניא לנסוע‬ ‫ממעזריטש לביתו והרה"ק ר' אברהם המלאך הלך ללוותו‪ ,‬פנה ר' אברהם המלאך‬ ‫להעגלון ואמר לו‪ :‬מ'דארף שמייסן די פערד‪ ,‬ביז זיי זאלן ווערן אויס פערד‪) .‬יש‬ ‫להצליף בסוסים עד שיחדלו להיות סוסים( וכששמע בעל התניא דברים אלו אמר‪,‬‬ ‫שעתה ניתוספה אצלו דרך בעבודת ה'‪ ,‬ועל כן דחה את נסיעתו‪ ,‬ונשאר עוד‬ ‫תקופה במעזריטש‪.‬‬ ‫ונראה הכוונה‪ ,‬שלא רק שהגוף‪-‬הסוס לא יוציא לפועל את מחשבתו הבהמית‪,‬‬ ‫שעבודה זו נקרא 'איתכפיא'‪ ,‬אלא שיתהפך לגמרי הסוס‪ ,‬עד שלא יתנגד כלל‬ ‫לקדושה‪ ,‬וזהו הבחינה של 'המלאך'‪ ,‬שאף גופו נתקדשה בעשר קדושות‪ ,‬עד‬ ‫שהפכה להיות מלאך‪.‬‬ ‫המצער עצמו נקרא חוטא‬ ‫בענין הסיגופים שלו‪ ,‬כתב פעם המגיד לבנו‪ ,‬שיעזוב דרך הסיגופים כי 'חור‬ ‫קטן בגוף‪ ,‬הוא חור גדול בנשמה'‪ .‬שכן אנו רואים שאלה שיש להם חולשה‬ ‫וכדומה‪ ,‬אין יכולה עבודתם להיות בשלימות‪.‬‬ ‫יג‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו‬ ‫כמו כן מסופר שהמגיד בא פעם אחת מעולם העליון וגזר עליו שיניח הדרך‬ ‫הזה של סיגופים‪ ,‬והשיב לו בנו המלאך כי הוא אינו מכיר באב בשר ודם‪ ,‬רק‬ ‫באב הרחמן שבשמים‪ ,‬על זה ענה לו המגיד‪ :‬הלא קיבלת ירושה ממני‪ ,‬השיב‬ ‫המלאך כי הוא מוחל את הירושה‪ ,‬ואכן תיכף אח"כ נשרפו איזה חפצים שהיה‬ ‫לו מירושת אביו‪.‬‬ ‫סדר הלימוד‬ ‫בצעירותו צווה עליו אביו שילמד יחד עם בעל התניא‪ ,‬וכה היה סדר לימודם‬ ‫הבעל התניא לימד את המלאך 'נגלה'‪ ,‬והמלאך לימד את בעל התניא נסתר‬ ‫)ואכן יש ספר ממנו בשם 'חסד לאברהם' שהוא על דרך הקבלה‪ ,‬ונדפס ע"י נכדו הרה"ק‬ ‫מרוזין זי"ע(‪.‬‬ ‫מקורו טהור‬ ‫בחילופי מכתבים עם הרה"ק מקאליסק שהיה שם וויכוח גדול בדרכי העבודה‪,‬‬ ‫כותב בעל התניא באיגרת )איגרת ק"ג( שאינו צריך לשום הסכמה לדרכו‪ ,‬שכן כל‬ ‫דרושיו הם אמרי פה קדוש המגיד ממעזריטש זללה"ה ובנו זי"ע‪.‬‬ ‫למעלה מן הזמן‬ ‫כאשר המלאך הי' לומד עם הבעל התניא נסתר‪ ,‬הי' הבעל התניא מתענג‬ ‫מאד מעומק הלימוד ולכן היה מחזיר את מחוגי השעון אחורנית‪ ,‬כדי שהמלאך‬ ‫ילמד עמו תורת הנסתר משך זמן ארוך יותר‪ .‬שכן מותר לגנוב דעת רבו כדי‬ ‫שילמדו תורה‪.‬‬ ‫גניבת דעת כדי ללמוד תורה‬ ‫וכדברי הזוה"ק )ח"ב צג‪ ,‬ב( שלכן יש הפסק בעשרת הדברות בין תיבת 'לא'‬ ‫לתיבת 'תרצח'‪ ,‬שבלא זה לא היה היתר להרוג חייבי מיתת בית דין‪ ,‬ועתה כאילו‬ ‫נאמר 'תרצח'‪ ,‬ומכאן השורש שמותר לפעמים להרוג על פי תורה‪ ,‬וכן 'לא תגנוב'‬ ‫יש ביניהם הפסק‪ ,‬ללמדנו שלפעמים יש היתר לגנוב‪ ,‬כגון דעת רבו כדי ללמדו‬ ‫תורה ועיי"ש‪.‬‬ ‫והמה עזרו לרעה‪...‬‬ ‫בדרך אגב‪ ,‬הרה"ק ר' ישעי מפראגא זי"ע )מחותנו של הרה"ק מווארקי זי"ע( מביא‬ ‫על פי דברים האלו רמז נאה בספרו‪ ,‬שזהו מה שאמר הנביא מלאכי בתוכחתו‬ ‫לישראל‪' ,‬כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' וביאר כך‪ ,‬אני ה' לא‬ ‫שניתי‪ ,‬דהיינו אני רק שיניתי את ה'לא'‪ ,‬והפסקתי בין תיבת לא לתיבת תרצח‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יד‬ ‫וכו'‪ ,‬כי לפעמים יש דרכי היתר‪ ,‬אולם אתם בני יעקב‪ ,‬לא כליתם‪ ,‬דהיינו אתם‬ ‫כליתם ומחקתם לגמרי את ה'לא'‪...‬‬ ‫עונים באימה ואומרים ביראה‬ ‫מסופר כאשר למדו את המשנה 'מאימתי קורין את שמע בערבית'‪ ,‬ביאר בעל‬ ‫התניא את הפירוש הפשוט‪ .‬אך ה'מלאך' אמר לו‪ ,‬הפירוש של 'מאימתי' הוא‪,‬‬ ‫'מתוך אימה ופחד'‪ ,‬קוראין את שמע )ומיד נכנס לדביקות עצומה(‪.‬‬ ‫שמות הקודש‬ ‫כמו כן כשלמדו את המשנה הראשונה במסכת ביצה‪' ,‬ביצה שנולדה ביום‬ ‫טוב'‪ ,‬ביאר בעל התניא כפשוטו‪ ,‬אך המלאך ביאר "ביצה‪ ,‬ראשי תיבות‪ :‬י' ב'‬ ‫צירופי הוי'‪ .‬הנולדים ביום טוב‪.‬‬ ‫יציאות השבת שתים שהן ארבע‪ ,‬גם כאן ביאר המלאך לפי דרכו‪ ,‬י'ציאות‬ ‫ה'שבת ראשי תיבות י"ה אך הם שתים שהן ארבע‪ ,‬שכן עם המילוי שלהם הם‬ ‫בגימטריא ד' אותיות של שם הוי"ה‪) ,‬יו"ד הוא עשרים‪ ,‬ה"א הרי שש(‪.‬‬ ‫עילת העילות וסיבת הסיבות‬ ‫פעם אמר לבעל התניא‪ ,‬ראה נא את הסוס‪ ,‬הבעל עגלה מכה אותה והיא‬ ‫מתחילה לרוץ‪ ,‬ולמה היא עושה כן‪ ,‬כי בכל מקום שמקבלת מכה חושבת ששם‬ ‫מכים‪ ,‬על כן הוא רוצה לברוח למקום אחר ששם אין מכות‪ ,‬וכשמקבלת עוד מכה‪,‬‬ ‫היא שוב בורחת מן המקום ההוא‪ ,‬אך זה שכלו של סוס‪ ,‬שחושבת שהמקום‬ ‫גורם המכות‪ ,‬ואינו שם ליבה שגבוה מעל גבוה שומר‪ ,‬אבל בר דעת יש לו‬ ‫להתבונן מי היא המכה אותו ועל מה מכה דוקא אותו‪ .‬וכמו כן בכל עניני העולם‪,‬‬ ‫יש המסתכלים על העולם המלא העלמות כעל המציאות‪ ,‬ואינם יודעים שהקב"ה‬ ‫מלכותו בכל משלה‪.‬‬ ‫בתחבולות תעשה לך מלחמה‬ ‫כמו כן לימד המלאך דרך בעבודת ה' מאחד מתכסיסי המלחמה שנתחדש אז‪,‬‬ ‫כי סדר מערכות המלחמה היה לחלק את החיל לכמה מחנות‪ ,‬ולפזר את החיילים‬ ‫בין כל החזיתות‪ ,‬וכל מחנה נלחם ומכה באויב במקום אחר‪ ,‬עד שהאחד גובר‬ ‫את הקבוצה שכנגדו‪ ,‬ואחר כך בדקו את התוצאות בכל החזיתות יחד‪.‬‬ ‫אחד המלכים בעת ההוא‪ ,‬התחיל מהלך חדש‪ ,‬שבתחילה קיבצו את כל‬ ‫המחנות שלהם נגד מחנה אחת של השונא‪ ,‬וסבבו אותה מכל הצדדים‪ ,‬כך שהיה‬ ‫לערך ג' מחנות נגד אחד‪ ,‬כיון שכל ג' מחנות שלו מסבבים מחנה א' של השונא‪,‬‬ ‫וכך נצחו לבטח את המחנה ההיא‪ ,‬ואחר שגמרו עם המחנה הראשונה עברו‬ ‫טו‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫למחנה השניה‪ ,‬למרות שבדרך זה יש בינתיים אבידות במקומות אחרים‪ ,‬אך מכל‬ ‫מקום על ידי דרך זו היו בטוחים בכוחם להכריע את הקרב‪ ,‬כי בסופו של דבר‬ ‫עולה סיכויי ההצלחה‪.‬‬ ‫ומזה למד המלאך הנמשל למלחמת היצה"ר‪ ,‬שכן אי אפשר לעמוד בקשרי‬ ‫מלחמה‪ ,‬וללחום על כל הדברים‪ ,‬כי הקליפה ג"כ מתגברת לעתים‪ ,‬ובוודאי יחלש‬ ‫באמצע‪ ,‬ולכן מוטב לקבץ את כל הכוחות‪ ,‬ולהניח כובד המשקל לנצח את היצר‬ ‫בענין מסויים‪ ,‬ואחר כך להמשיך לענינים אחרים‪.‬‬ ‫משים עצמו כמדבר‬ ‫בענין מדת הענווה אמר‪ ,‬יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ‪ ,‬שמי שיש בו תורה‪,‬‬ ‫שילמד מדרכה של ה'ארץ'‪ ,‬שהכל דורכים עליה‪ ,‬ולא זו בלבד שאינה מתרעמת‪,‬‬ ‫אלא עוד נותנת חיים לכל‪ ,‬ומגדלת עבורם כל הפירות והצמחים‪.‬‬ ‫כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל‬ ‫עוד אמר בענין הענווה‪ ,‬משל לשני כיסים באחד מונח בו אבנים טובות‪ ,‬ובכיס‬ ‫השני מונח בו אבנים פשוטים‪ ,‬וכי יתגאה כיס זה שמונח בו אבנים טובות‪ ,‬על‬ ‫הכיס שמונח בו אבנים פשוטות‪ ,‬הרי אין זה מצד מעשיו אלא רק משום שכך‬ ‫רצה המניח בו‪ ,‬כמו כן האדם שיש בו מעלות אין זה מצידו‪ ,‬אלא מצד הקב"ה‬ ‫שהניחם שם‪.‬‬ ‫צער השכינה‬ ‫גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי‪ ,‬גם כי אלך בגיא‬ ‫צלמוות‪ ,‬זו הגיהנום – בעבור עבירה שעשיתי – 'לא אירא' איני מפחד מזה כל‬ ‫כך‪ ,‬כי זה אינו הגרוע ביותר‪' ,‬רע' תכלית הרע הוא‪ ,‬ועל כך מכאובי‪' ,‬כי אתה‬ ‫עמדי' מפני שה'חיות דקדושה' שהקב"ה נתן לי‪ ,‬גם כן נמשכת עימי לגיא צלמות‪,‬‬ ‫לתוך הקליפות‪.‬‬ ‫לית מחשבה תפיסא ביה‬ ‫אחד המאמרים שהיה מרגלא בפומי' של המלאך‪ ,‬אהא דכתיב 'הודו על ארץ‬ ‫ושמים' שכל גדלות מעשי ה' שאנו רואים בעולם ובכל עולמות העליונים‪ ,‬שיש‬ ‫בהם חכמה עצומה עד אין חקר‪ ,‬כל זאת הוא מבחינת 'הודו'‪ ,‬היינו איך שמתפשט‬ ‫אורו אך אינו מהותו כלל‪ ,‬כי לגבי הקב"ה עצמו‪ ,‬כל זה אינו כלום‪ ,‬והמה כדוגמת‬ ‫קרני השמש‪ ,‬שאינם גוף השמש‪ ,‬וזהו 'הודו על ארץ ושמים'‪.‬‬ ‫ואכן בספרי בעל התניא מביא רבות את הענין של אני ה' לא שניתי‪ ,‬אתה‬ ‫הוא קודם שנברא העולם‪ ,‬וכו' שלגבי הקב"ה אין שום שינוי מכל הבריאה וכו'‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫יסודו מעפר וסופו לעפר‬ ‫פעם עמד רבינו ליד החלון והביט על הר גבוה‪ ,‬והתבונן בה זמן רב‪ ,‬ועמדו‬ ‫אנשים והמתינו להיכנס אליו‪ ,‬אך אף אחד לא העיז להפריעו מהתבוננותו‪ .‬היה‬ ‫שם אברך למדן מתנגד לחסידות‪ ,‬שהיה בו שמיני שבשמינית‪ ,‬והוא פנה אל רבינו‬ ‫בשאלה‪ ,‬מה יש להביט כל כך על הר‪ ,‬שהוא רק גוש עפר? ענהו רבינו ברמז‬ ‫מוסר‪ ,‬אכן זהו מה שאני מסתכל ומתפלא‪ ,‬איך גוש עפר פשוט כזה‪ ,‬מתגאה כל‬ ‫כך עד שנעשה הר גבוה‪...‬‬ ‫לענוים יתן חן‬ ‫הרה"ק המגיד כתב לבנו סמוך לפטירתו‪ ,‬שיכול להציע ספיקותיו לפני בעל‬ ‫התניא שלחכמתו ובינתו ודעתו הם עד אין חקר‪ ,‬ומוסיף שם שהרה"ק הרבי ר'‬ ‫זושא הוא כבר למעלה מזה הדרך *(‪ ,‬ואולי משום דכידוע ענווה הוא בכתר ועיי"ש‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫‪MNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNONNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNL‬‬ ‫*( ראה בספר מגיד דבריו ליעקב מכתב שצ"ב‪ ,‬סעיף י"ג‪ :‬מתלמידי י"נ ישמע לעצת הק' ר' מענדילי‬ ‫נ"י וידבק א"ע במדות הק' ר' יהודה ליב הכהן נ"י ובענוות הק' ר' זושע י"נ וידע כי שקול הדע"ת‬ ‫הראשון של תלמידי הותיק הק' ר' זלמינא בעל השו"ע יחי' היא נבואה קטנה וכל היוצא מפיו יעשה‬ ‫כי אם הי' בדורו של אדומ"ו הבעש"ט זי"ע ג"כ הי' מצוין וד"ל ובכל דרכיו ישמע לו כי חכמתו ובנתו‬ ‫ודעתו הם עד אין חקר‪ ,‬גם בל יתערב דוקא שתלמידי הק' מ' זושע י"נ יהי' רועה צאן קדשים כי‬ ‫הוא הקדוש כבר עלה למעלה מזה הדרך וד"ל‪.‬‬