אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

גליון
גליון רמ"ט
פרשת האזינו תשפ"ז
הגה"ח ר' ישראל משה האפשטיין שליט"א
חדב"ן כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
וחתנו הרב אברהם טאוב שליט"א
לרגל שמחת הולדת הבת
למזל טוב ובשעטומ"צ
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
סדר ועימוד:
טקסטורה
bs0504177@gmail.com | 0504.177.077
תוכן הﬠנינים
ואשובה אליכם cוהסר כעס מליבך cטוב ארך #דברי תורה #
אפים מגיבור
ה ...... סעודה שלישית -שבת שובה תשפ"א
#שיחות קודש # בכח שבת תשובה יכול כל אחד לתקן cהתשובה
הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע . . . . . . . . . . . . .יב מכפרת על כל העבירות cהתעוררות לתשובה
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך cקדוש יאמר אף כשאין עזר ממעל cתשובה מיוחדת על
לו cלהעלות החומריות לקדושה cהמצער חטאים שנעשו ברבים cבתשובה מאהבה יכול
עצמו נקרא חוטא cהאומר לאביו ולאמו לא להרוויח מהעוונות עצמם
ראיתיו cסדר הלימוד cמקורו טהור cלמעלה
מן הזמן cגניבת דעת כדי ללמוד תורה cוהמה ז .......... סעודה ג' -בין יו"כ לסוכות תשפ"ב
עזרו לרעה c ...עונים באימה ואומרים נשמה שנתת בי -טהורה היא cזדונות נעשות
ביראה cשמות הקודש cעילת העילות וסיבת לו כזכויות
לך תעשה בתחבולות c הסיבות
מלחמה cמשים עצמו כמדבר cכי הוא הנותן
לך כח לעשות חיל cצער השכינה cלית ח .............. ליל שב"ק -שבת שובה תשפ"ה
מחשבה תפיסא ביה cיסודו מעפר וסופו שומר שבת מחללו -מחול לו cתשובה בכח
לעפר cלענוים יתן חן השבת cדרכי ומדרגות התשובה cשובו אלי
ה פרשת האזינו דברי תורה •
פרשת האזינו
סﬠודה שלישית -שבת שובה תשפ"א
תשובה שאפילו 'הגיע חטאתו' עד כסא בכח שבת תשובה יכול כל אחד לתקן
הכבוד ,התשובה עולה ומגיע עד לשם השמים ואדברה ותשמע הארץ האזינו
ומכפר עליו. אמרי פי וגו' .במדרש )י ,א(
הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו,
התעוררות לתשובה אף כשאין עזר ממעל
מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת ,כך שנו
רבה )בראשית פד יט( עה"פ ובמדרש חכמים ,כל שספק נפשות ,דוחה את
וישב ראובן אל הבור וכו',
השבת וכו' .וביאר כ"ק אזמו"ר זצללה"ה
אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם
שהחושש באזנו היינו זה האיש שלא בא
לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה
לידי תיקונו ע"י שמיעת תקיעת שופר,
תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח
מהו לרפאותו בשבת ,שיעורר בשבת
בתשובה תחלה ואיזה זה הושע שנאמר
שברון לב עם הכח של שבת תשובה,
)הושע יד( שובה ישראל עד ה' אלהיך,
וע"ז ממשיך המדרש ,שזהו ענין של
והראשונים תמהו בזה ,הלוא כבר אדם
פיקוח נפש ולכן מותר.
וקין עשו תשובה לפניו ,וכן מה זה פתחת
בתשובה 'תחלה'.
התשובה מכפרת על כל העבירות
ביאר שמואל תפארת ובספה"ק שובה ישראל עד ה' אלוקיך בהפטרה,
שתשובת ראובן היה ללא וגו' ,מפסוק זה נלמד גודל
חטא אמיתי ,כמו שאמרו בגמ' )שבת נה, כוחה של תשובה אפילו על עבירות
ב( כל האומר ראובן חטא אינו אלא חמורות ,כפי שדרשינן בגמ' )יומא פו ,א(
טועה ,שנאמר ויהיו בני יעקב שנים עשר אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד
וכו' ,והנה כל חוטא מקבל מן השמים כסא הכבוד ,שנאמר שובה ישראל עד ה'
התעוררות לשוב אל ה' ,על ידי הבת קול אלוקיך .ובפשטות הכוונה ,שהתשובה
שיוצאת ואומרת שובו בנים וכו' .אבל מי מקטרגים ללא למעלה עד עולה
שאינו חוטא אין לו עזר ממעל לשוב, )מהרש"א( ,אבל רבנו חננאל פירש ,גדולה
פרשת האזינו • דברי תורה ו
אפשר ליישב ,שישנו יצה"ר ועפי"ז וראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו אף
של היחיד שלפעמים קשה לו שלא חטא ,ולא היה לו מעורר ממעל
להתגבר עליו ,וזהו כי כשלת בעווניך, בתשובה זו ,ובכל זאת התחזק לשוב
וע"ז צריך כל אחד ואחד לשוב אל ה', בכוחות עצמו ,וזה היה חידוש גדול
וזהו הנסתרות לה' אלוקינו ,שזה ענינו בענין התשובה ,לשוב בלא אתרעותא
של כל יחיד ויחיד לתקן מעשיו .אך דלעילא ,וזהו פתחת בתשובה 'תחלה',
ישנו ענין של ציבור ,שאף כאשר שהוא היה הראשון בעבודה זו .ומזה
להיחיד קשה להתגבר על יצרו ,יזהר קיבל בן בנו הושע ,הכח לעורר שובה
מאד שלא להכשיל את הרבים ,כי יש ישראל וגו' אף בחטאים שמאבד את
להתנהג הציבור על מיוחדת חובה העזר ממעל לשוב ,נמצא דיש כח מיוחד,
כראוי ,וזהו קחו עמכם דברים וגו' בפרט בשבת שובה ,לשוב עד ה' אלוקיך.
לשון רבים ,שההתנהגות בציבור שלא
כראוי עלול להזיק לנו ולבנינו ,על כן
D
צריך לזה שמירה יתירה ,וזהו 'והנגלות
תשובה מיוחדת על חטאים שנעשו ברבים
לנו ולבנינו'.
אזמו"ר הרה"ק רבי יוסף זצללה"ה כ"ק
בתשובה מאהבה יכול להרוויח מהעוונות עצמם העיר שבפסוק שובה ישראל עד
בדברי כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ונסיים ה' אלוקיך וגו' פותח בלשון יחיד
עה"פ שובה ישראל עד ה' ומסיים בלשון רבים ,כי כשלת בעווניך,
אלוקיך ,כי כשלת בעווניך .ויש להבין הוא לשון יחיד .קחו עמכם דברים וגו',
לכאורה מהו הנתינת טעם 'כי כשלת לשון רבים.
בעווניך' ,אלא עפ"י מה דאיתא העושה
אפשר ליישב על פי דברי רש"י ואולי
תשובה מאהבה זדונות נעשה לו כזכיות,
בפר' נצבים )כט ,כח( עה"פ
ועל כן הנביא מעורר ובא ,שובה ישראל
הנסתרות לה' אלהינו .ואם תאמרו מה
וכו' כי כשלת בעוניך ,וראה מה שאתה
בידינו לעשות ,אתה מעניש את הרבים
יכול לעשות מעבירות כאלו ,שהרי תוכל
על הרהורי היחיד וכו' ,אין אני מעניש
לעשות מהם זכיות.
אתכם על הנסתרות ,שהן לה' אלהינו
השי"ת שנזכה לשוב אל ה', יעזור והוא יפרע מאותו יחיד ,אבל הנגלות לנו
בכוחו של שבת תשובה ,ונזכה ולבנינו ,עלינו מוטל לבער את הרע
לגאולה במהרה ברחמים אמן. מקרבנו וכו'.
BCDCA
ז פרשת האזינו דברי תורה •
סﬠודה שלישית -בין יוהכ"פ לסוכות תשפ"ב
דמות דיוקנו של אביו ,שזה הוא ענין נשמה שנתת בי -טהורה היא
נקודת יעקב שעוררה אותו ,נמצא שכל חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו )לב, כי
אחד יכול תמיד להתעורר בזכותו של ט( ופירש רש"י כי חלק ה' ,הוא
יעקב אבינו. עמו ,יעקב חבל נחלתו ,היינו כחבל
בני וכן גדילים. בג' הנעשה חזק
מצינו שהיה אצל בני ישראל בארץ וכן ישראל משולשים בג' זכיות ,אברהם
מצרים ,אשר כמעט הגיעו בני יצחק ויעקב.
וברגע דקליפה, הנ' לשער ישראל
האחרון גאלם ה' והוציא אותם מעבדות אאזמו"ר זי"ע פירש ,יעקב חבל כ"ק
לחרות ,ויש לנו ללמוד מזה שאפילו חרב נחלתו ,שכל יהודי יש לו 'חלק
חדה מונחת על צוארו של אדם על אלו-ה ממעל' ,שזה הנקודה הפנימית
יתייאש מן הרחמים ,וצריך לזכור שעדיין שבלב ,שכל כמה שיתרחק איש ישראל,
יש תקוה ,כי יש לו שורש קדוש ,אף בכל זאת חלק זה אינו נפגם לעולם ,וזהו
כשאין מרגיש אותו. ה'חלק יעקב' שביקש עליה יעקב אבינו
'בקהלם אל תחד כבודי' ,היינו שרצה
זדונות נעשות לו כזכויות ש'חלקו' לא יהא מושפע כלל מהחטאים,
מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שיש איתא ואף אם ח"ו יתקלקל הכל ,תמיד ישאר
תשובה ויש מיראה תשובה חלק נקי שמשם יוכלו להתחיל שוב ,וזה
מאהבה ,תשובה מיראה זה חרטה על מה שפעל בבקשה זו.
עוונות ,ואז נהפך הכל לשגגות ,אך
ועוסקים מאהבה, תשובה כשעושים אף מי שנפל מעבודתו ,בוודאי ולכן
במצוות מתוך שמחה של מצוה ,אזי עדיין נשאר חבל אחד שבזה
נופלים כל העוונות ,ונהפכים לזכיות, עדיין מקושר ,ויוכל לשוב אל ה' בכח
ובזה מפרש מה שדרשו חז"ל שבסוכות זה ,ולפעמים הקב"ה מחכה שהאדם
הוא 'ראשון לחשבון עוונות' ,כי עתה אינו אם ולפעמים מעצמו, יתעורר
אחרי שעברו הימים הנוראים ,שהוא מתעורר לפעמים אף מעוררים אותו
לעשות ומתחילים מיראה, תשובה מלמעלה ,ומנענעים בחבל כדי שיתעורר,
תשובה מתוך שמחה ,שזהו תשובה וכדמצינו ביוסף הצדיק כשהיה בעת
מאהבה ,ממילא מעלה את כל את כל נסיון והיה עלול ליפול ח"ו ,נראתה לו
פרשת האזינו • דברי תורה ח
השי"ת שנזכה לתשובה מאהבה יעזור העוונות ,ונהפכים כולם לזכיות .על כן
ולשמחה של מצוה ,ולביאת כדי העוונות, את לספור מתחילים
גואל צדק במהרה בימינו. להרבות זכיותינו.
BCDCA
ליל שבת קודש -שבת שובה תשפ"ה
קוראין שבת זו שבת שובה ,ולכאורה כל שומר שבת מחללו -מחול לו
עשרת ימי תשובה המה ימי תשובה ,ולא ריש הלכות שבת )סי' רמב( מביא בט"ז
רק השבת ,אלא באמת בעשרת ימי פסק נפלא להלכה ,דהנה איתא
תשובה ישנם רק שבעה ימים שהם ככל בגמרא )שבת קיח ,ב( כל המשמר שבת
השנה ,כי שלושה ימים מהם מקודשים כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כאנוש
מן השמים ,היינו שני ימי ראש השנה מוחלין לו ,ומקשה הט"ז ,איכא למידק,
שבהם יש תקיעת שופר ,שהיא עצה אם מיירי בלא עשה תשובה ,שבת מאי
להפוך מידת הדין לרחמים ,וכן ביום מהני .ואם עשה תשובה ,מה צריך לזכות
הכיפורים ניטלים המסכים המבדילים, השבת .ומתרץ דמיירי שעשה תשובה,
והקב"ה מכפר עלינו ומטהר אותנו. אך ידענו דתשובה רגילה לא מהני
שימחלו לכל העוונות ,כדאיתא בגמרא
כן רק נשארים שבעה ימים רגילים ועל
)יומא פו ,א( שיש ארבעה חלוקי כפרה
של ימי התשובה ,שבהם נצרך
וכו' עבר על כריתות ומיתות בית דין
התעוררות יתירה מן האדם .וידוע שאין
ועשה תשובה ,תשובה ויום הכפורים
שבעה ימים בלא שבת ,וזה נותן הכח
תולין ויסורין ממרקין עיי"ש .קמ"ל הגמ'
לכל ימי השבוע ,ושבת הזה נותן כח
דאם שומר שבת כהלכתו ,כלומר אם
התשובה לכל השבעת ימים .ולכן נקרא
עושה תשובה ,וגם שומר שבת כהלכתו,
בשם שבת תשובה.
מהני התשובה הרגילה שיהא נמחל לו
D לגמרי כל העוונות.
דרכי ומדרגות התשובה תשובה בכח השבת
בתחילת ספר ישעיה )א ,טז( רחצו והנה ר' לייבעלע אייגר זי"ע בספרו הרה"ק
הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד תורת אמת מבאר מה שאנו
ט פרשת האזינו דברי תורה •
שובו אלי ואשובה אליכם עיני חדלו הרע ,למדו היטב דרשו משפט
ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב, דרשו אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה וגו'
און ואיש דרכו רשע יעזוב וברש"י ,רחצו ,הזכו ,הסירו ,חדלו ,למדו,
מחשבותיו ,וישוב אל ה' וירחמהו ואל דרשו ,אשרו ,שפטו ,ריבו ,לכו .עשרה
אלקינו כי ירבה לסלוח ,כי לא מחשבותי אזהרות של לשון תשובה יש כאן ,כנגד
מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה' .כי עשרת ימי תשובה.
גבהו שמים מארץ ,כן גבהו דרכי מדרכיכם
ומחשבותי ממחשבותיכם )ישעיה נה ,ו(.
רחצו, הדברים שד' מבאר הגר"א
הזכו ,הסירו ,חדלו ,רומזים
בספה"ק תורת כהן )פר' בראשית( מביא
לארבעה דרכי התשובה' ,רחיצה' היינו
בשם רבו הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא
חרטה ,שבזה רוחץ את העוון' ,הזכו' הוא
זי"ע שהקשה שמראשית הפסוק נראה
וידוי ,שעי"ז מזדכך האדם' ,הסירו' הוא
שמדבר למבקשי השם ,ונותן להם עצה
עזיבת החטא' ,חדלו' מורה שצריך
שידרשו אותו בהמצאו ,דהיינו בעשרת
לחדול מכל הדרכים שהביאו לחטוא.
ימי תשובה .אך מהכתוב בהמשך ,יעזוב
רשע דרכו ,משמע שמדבר אל הרשע, נפלא באופן ביאר הק' ובאלשיך
שאינו דורש את ה' כלל. שעשרה לשונות אלו ,הם
עשר מעלות בסדר התשובה ,שאם קשה
דהפסוק אכן מיירי בחוטא אשר וביאר
נותן ליבו לשוב ,אך מרגיש את בעיני האדם לקבל על עצמו דרך תשובה,
גודל הפגם שנעשה בעוונו ,ולכן אינו יען כי נכתמה נפשו מרוב העוונות,
יכול להרים ראש לפני ה' מגודל בושת ויאמר מי יוכל להעביר את כל אלה,
פנים ,כי גדול חטאו בעיניו עד אשר ומפני כך מתעצל מלשוב ,עצתו אמונה
יחשוב כי אין לו שום תקון כלל ,ורוצה שלא ינסה לתקן הכל בפעם אחת ,אלא
לקבל על עצמו סגופים קשים ,לכפר על ילך דרגא בתר דרגא ,קודם יעשה
מעשיו ,אך בסופו של דבר מביאו דרך זה 'רחיצה' שהוא כיבוס ראשון דהיינו
לידי ייאוש ,וחושב שלא יוכל עוד לעבוד חרטה על העבר ,שבזה יעבור מעט הכתם
את ה'. אף שלא ילובן לגמרי ,ואח"כ יוסיף
'הזכו' דהיינו ווידוי ,ואם גם זה קשה
כי שורת הדין נותן כן ,שיהא והגם עליו ,לפחות 'הסירו' שיפסיק לעשות
חקוק בלב האדם ,שמצד מעשיו העבירה מעתה ,וכך מעט מעט יתקרב
אין בידו לרצות את הבורא ,אך עם כל לדרך ה'.
זאת ,צריך לדעת שזה נכון רק מצד שכל
האדם ,אבל מצד מדת טובו וחסדו של D
פרשת האזינו • דברי תורה י
והסר כעס מליבך השי"ת הנעלמה מעיני כל חי ,ימינו
הלכות תשובה )ז ,ג( אל ברמב"ם פשוטה לקבל שבים באהבה עזה.
תאמר שאין תשובה אלא
הנביא שנותן העצה זהו כן ועל
מעבירות שיש בהן מעשה וכו' ,אלא
להשבים ,דרשו ה' בהמצאו ,בואו
כשם שצריך אדם לשוב מאלו ,כך הוא
לפניו ושובו אליו ,כי בעשרת ימים אלו
צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ,ולשוב
הזמן מוכן לזה ,ושערי רחמים העליונים
מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה וכו',
פתוחים .ואמר ,יעזוב רשע 'דרכו' ,היינו
ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן
הדרך תשובה אשר בלב החוטא ,איך
מעשה ,שבזמן שאדם נשקע באלו ,קשה
שלפי הבנתו צריך לתקן את החטאים
הוא לפרוש מהם ,וכן הוא אומר יעזוב
שנכשל בהם .ואיש און מחשבותיו ,היינו
רשע וגו'.
מחשבת התשובה ,מה שלבו אומר לו,
שאי אפשר כלל להרים ראש אחר חטאים
אודות הרה"ק רבי יחיאל מיכל מסופר
המגיד מזלאטשוב זי"ע שהיה לו ופשעים כאלו .אלא יעזוב כל הדרכים
בירושה התפילין של אביו הרה"ק רבי הללו ,וכה יעשה 'וישוב אל ה' וירחמהו
יצחק מדרוביץ ,והוא החשיבם ביותר ,ואף ואל אלקינו כי ירבה לסלוח' .שיבוא
כשביתו היה דחוק מאד למעות ,והרבנית בפשיטות כמו שהוא עם כל החטאים,
ביקשה שימכרם לצורכי הבית ,לא עלה ויתקרב אל ה' ,ויתחיל לקיים מצוות
על דעתו למכרם ,מחמת גודל החביבות ולהתרחק מעבירות ,ואל יתן לב למעשיו
לתפילין מיוחדים אלו. אמת, שטענתו הגם כי הראשונים,
שהמורד במלכות אין לו תקנה ,אך כל זה
אחת כשהתקרב חג הסוכות, בשנה הוא רק מצד שכל האדם ,אבל לא כן
היה מחסור גדול באתרוגים, דרכי האל ,אשר מאד גבהו דרכיו .וזהו
וכמעט לאף אחד לא היה אתרוג ,ואם מש"כ כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא
כאשר כבר הגיע אתרוג אחת הרי זה עלה דרכיכם דרכי ,כי כאשר גבהו שמים וגו'.
הון תועפות ,חשב הצדיק לעצמו ,וכי לא כי זאת לדעת שהסליחה בימים אלו המה
אקיים מצוות אתרוג ,מה עשה ,מכר את ממקום גבוה משלוש עשרה מדות של
התפילין היקרים שבידו ,ורכש בהם רחמים ,הנשגבה מהשגתינו .ועל כן יסיר
אתרוג למצוה ,ושמח שמחה גדולה על כל המחשבות שלו ,ויקח לעצמו את
שזכה לכך. הדרך של וישוב אל ה' וירחמהו ואל
אלוקינו כי ירבה לסלוח.
האתרוג את הרבנית כשראתה אך
הבינה את כל אשר נעשה ,וכעס D
יא פרשת האזינו דברי תורה •
תיכף במלאכתו ,אך מה מאד נבהל עלה בליבה ,הכיצד בשביל פרנסת הבית
בשעה שעמד על טעות גדולה שקרתה לא הסכים למכור את התפילין ,ובשביל
תחת ידו ,שכן בשעה שחתך את החור אתרוג מוכן הוא להפרד מהן ,לא עצרה
לבית הצוואר ,קיפל בטעות את הבגד ב' בנפשה ,ונשכה הרבנית את הפיטם מעל
פעמים ,וכך יצא בטעות ב' חורים, האתרוג ופסלתו ,כולם נתקפו בתדהמה,
ונתקלקל כל הבגד ,עד שלא יכלו שוב אך הרבי עצמו לא איבד את שלוות
לעשות מזה טלית קטן ,התלמיד נשבר הנפש וכה אמר ,התפילין הרי כבר אינם
לבו בקרבו וחשש מאד מקפידת רבו. ברשותי ,גם האתרוג נאבד ממני ,וכי
מעתה אתן ליצר להבעיר בלבי את
כמה ימים ניסה מלהשתמט מלבוא וכך המדה המגונה של הכעס ,חלילה לי
לפני הרבי ,אך כאשר לבסוף פגש
מעשות כדבר הזה ,והנני מקבל את כל
בו הרבי שאלו אם כבר עשה את הטלית
הבא עלי באהבה.
קטן ,בפחד גדול השיב ,כך וכך עלתה
בידי ,אמר לו הרבי בניחותא מה לך
טוב ארך אפים מגיבור
מפחד ,הלא באמת הייתי צריך לשני
חורים ,האחד לצורך הטלית קטן ,והשני
היה פעם אחת אצל הרה"ק רבי וכן
מרדכי מנעשכיז זי"ע שרצה בכל
כדי לנסות אותי במדת הכעס ,כי לא רק
מאודו טלית קטן מאריג צמר הבא מארץ
הציצית הוא רצון הבורא ,אלא גם להנצל
ישראל ,ובימים ההם לא יכלו להשיגו
ממדת הכעס הוא רצון ה'.
לאחר ואכן יתירה, בטירחא אלא
הוא נסיון גדול ,ועל כך אמרו ואכן מאמצים מרובים ובקושי גדול השיגו את
בגמרא )ראש השנה יז ,א( אמר רבא אריג הראוי לטלית קטן אחת ,ברוב
כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על שמחה נטל הרבי את האריג ומסרו ביד
כל פשעיו ,כי בכך מעורר מדה כנגד תלמידו שהכיר במלאכת התפירה ,וביקש
מדה ,כמו שהוא מתגבר על הצער שעשו הימנו שיתקן לו טלית של מצוה,
לו ,כן מרחמין עליו מן השמים. התלמיד קיבל את התפקיד החשוב והחל
הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש יב
הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ
אחר הבדלה פרשת וילך תשפ"ג
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך
השבוע )י"ב תשרי( היארצייט של הרה"ק ר' אברהם המלאך זי"ע ,בנו של הרה"ק
המגיד ממעזריטש זי"ע ,היה מסגף עצמו עד מאד ,והיה נסתר מן הבריות ,ונהג
בחיי קדושה ופרישות נדירים ומופלאים ,יראת ה' היתה חופפת עליו ופחד גדול
נפל על כל המסתכלים על פני קדשו.
קדוש יאמר לו
הרה"ק מרוזין היה נכדו ,שכן בנו של המלאך היה הרה"ק ר' שלום שכנא
מפראביטש אביו של הריזינער ,בנו הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב זי"ע ,הקשה
דלכאורה למה נקרא מלאך ,הרי נשמת ישראל גבוהה מן המלאכים ,אלא החידוש
הוא שזקינו הקדוש הפך את החומר לצורה ,עד שאף 'הגוף' שלו היה מזוכך
ומקודש כמלאך אלקים.
להעלות החומריות לקדושה
ואולי אפשר לצרף לכאן העובדא ,שפעם אחת עמד הבעל תניא לנסוע
ממעזריטש לביתו והרה"ק ר' אברהם המלאך הלך ללוותו ,פנה ר' אברהם המלאך
להעגלון ואמר לו :מ'דארף שמייסן די פערד ,ביז זיי זאלן ווערן אויס פערד) .יש
להצליף בסוסים עד שיחדלו להיות סוסים( וכששמע בעל התניא דברים אלו אמר,
שעתה ניתוספה אצלו דרך בעבודת ה' ,ועל כן דחה את נסיעתו ,ונשאר עוד
תקופה במעזריטש.
ונראה הכוונה ,שלא רק שהגוף-הסוס לא יוציא לפועל את מחשבתו הבהמית,
שעבודה זו נקרא 'איתכפיא' ,אלא שיתהפך לגמרי הסוס ,עד שלא יתנגד כלל
לקדושה ,וזהו הבחינה של 'המלאך' ,שאף גופו נתקדשה בעשר קדושות ,עד
שהפכה להיות מלאך.
המצער עצמו נקרא חוטא
בענין הסיגופים שלו ,כתב פעם המגיד לבנו ,שיעזוב דרך הסיגופים כי 'חור
קטן בגוף ,הוא חור גדול בנשמה' .שכן אנו רואים שאלה שיש להם חולשה
וכדומה ,אין יכולה עבודתם להיות בשלימות.
יג הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ שיחות קודש •
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו
כמו כן מסופר שהמגיד בא פעם אחת מעולם העליון וגזר עליו שיניח הדרך
הזה של סיגופים ,והשיב לו בנו המלאך כי הוא אינו מכיר באב בשר ודם ,רק
באב הרחמן שבשמים ,על זה ענה לו המגיד :הלא קיבלת ירושה ממני ,השיב
המלאך כי הוא מוחל את הירושה ,ואכן תיכף אח"כ נשרפו איזה חפצים שהיה
לו מירושת אביו.
סדר הלימוד
בצעירותו צווה עליו אביו שילמד יחד עם בעל התניא ,וכה היה סדר לימודם
הבעל התניא לימד את המלאך 'נגלה' ,והמלאך לימד את בעל התניא נסתר
)ואכן יש ספר ממנו בשם 'חסד לאברהם' שהוא על דרך הקבלה ,ונדפס ע"י נכדו הרה"ק
מרוזין זי"ע(.
מקורו טהור
בחילופי מכתבים עם הרה"ק מקאליסק שהיה שם וויכוח גדול בדרכי העבודה,
כותב בעל התניא באיגרת )איגרת ק"ג( שאינו צריך לשום הסכמה לדרכו ,שכן כל
דרושיו הם אמרי פה קדוש המגיד ממעזריטש זללה"ה ובנו זי"ע.
למעלה מן הזמן
כאשר המלאך הי' לומד עם הבעל התניא נסתר ,הי' הבעל התניא מתענג
מאד מעומק הלימוד ולכן היה מחזיר את מחוגי השעון אחורנית ,כדי שהמלאך
ילמד עמו תורת הנסתר משך זמן ארוך יותר .שכן מותר לגנוב דעת רבו כדי
שילמדו תורה.
גניבת דעת כדי ללמוד תורה
וכדברי הזוה"ק )ח"ב צג ,ב( שלכן יש הפסק בעשרת הדברות בין תיבת 'לא'
לתיבת 'תרצח' ,שבלא זה לא היה היתר להרוג חייבי מיתת בית דין ,ועתה כאילו
נאמר 'תרצח' ,ומכאן השורש שמותר לפעמים להרוג על פי תורה ,וכן 'לא תגנוב'
יש ביניהם הפסק ,ללמדנו שלפעמים יש היתר לגנוב ,כגון דעת רבו כדי ללמדו
תורה ועיי"ש.
והמה עזרו לרעה...
בדרך אגב ,הרה"ק ר' ישעי מפראגא זי"ע )מחותנו של הרה"ק מווארקי זי"ע( מביא
על פי דברים האלו רמז נאה בספרו ,שזהו מה שאמר הנביא מלאכי בתוכחתו
לישראל' ,כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' וביאר כך ,אני ה' לא
שניתי ,דהיינו אני רק שיניתי את ה'לא' ,והפסקתי בין תיבת לא לתיבת תרצח
הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש יד
וכו' ,כי לפעמים יש דרכי היתר ,אולם אתם בני יעקב ,לא כליתם ,דהיינו אתם
כליתם ומחקתם לגמרי את ה'לא'...
עונים באימה ואומרים ביראה
מסופר כאשר למדו את המשנה 'מאימתי קורין את שמע בערבית' ,ביאר בעל
התניא את הפירוש הפשוט .אך ה'מלאך' אמר לו ,הפירוש של 'מאימתי' הוא,
'מתוך אימה ופחד' ,קוראין את שמע )ומיד נכנס לדביקות עצומה(.
שמות הקודש
כמו כן כשלמדו את המשנה הראשונה במסכת ביצה' ,ביצה שנולדה ביום
טוב' ,ביאר בעל התניא כפשוטו ,אך המלאך ביאר "ביצה ,ראשי תיבות :י' ב'
צירופי הוי' .הנולדים ביום טוב.
יציאות השבת שתים שהן ארבע ,גם כאן ביאר המלאך לפי דרכו ,י'ציאות
ה'שבת ראשי תיבות י"ה אך הם שתים שהן ארבע ,שכן עם המילוי שלהם הם
בגימטריא ד' אותיות של שם הוי"ה) ,יו"ד הוא עשרים ,ה"א הרי שש(.
עילת העילות וסיבת הסיבות
פעם אמר לבעל התניא ,ראה נא את הסוס ,הבעל עגלה מכה אותה והיא
מתחילה לרוץ ,ולמה היא עושה כן ,כי בכל מקום שמקבלת מכה חושבת ששם
מכים ,על כן הוא רוצה לברוח למקום אחר ששם אין מכות ,וכשמקבלת עוד מכה,
היא שוב בורחת מן המקום ההוא ,אך זה שכלו של סוס ,שחושבת שהמקום
גורם המכות ,ואינו שם ליבה שגבוה מעל גבוה שומר ,אבל בר דעת יש לו
להתבונן מי היא המכה אותו ועל מה מכה דוקא אותו .וכמו כן בכל עניני העולם,
יש המסתכלים על העולם המלא העלמות כעל המציאות ,ואינם יודעים שהקב"ה
מלכותו בכל משלה.
בתחבולות תעשה לך מלחמה
כמו כן לימד המלאך דרך בעבודת ה' מאחד מתכסיסי המלחמה שנתחדש אז,
כי סדר מערכות המלחמה היה לחלק את החיל לכמה מחנות ,ולפזר את החיילים
בין כל החזיתות ,וכל מחנה נלחם ומכה באויב במקום אחר ,עד שהאחד גובר
את הקבוצה שכנגדו ,ואחר כך בדקו את התוצאות בכל החזיתות יחד.
אחד המלכים בעת ההוא ,התחיל מהלך חדש ,שבתחילה קיבצו את כל
המחנות שלהם נגד מחנה אחת של השונא ,וסבבו אותה מכל הצדדים ,כך שהיה
לערך ג' מחנות נגד אחד ,כיון שכל ג' מחנות שלו מסבבים מחנה א' של השונא,
וכך נצחו לבטח את המחנה ההיא ,ואחר שגמרו עם המחנה הראשונה עברו
טו הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ שיחות קודש •
למחנה השניה ,למרות שבדרך זה יש בינתיים אבידות במקומות אחרים ,אך מכל
מקום על ידי דרך זו היו בטוחים בכוחם להכריע את הקרב ,כי בסופו של דבר
עולה סיכויי ההצלחה.
ומזה למד המלאך הנמשל למלחמת היצה"ר ,שכן אי אפשר לעמוד בקשרי
מלחמה ,וללחום על כל הדברים ,כי הקליפה ג"כ מתגברת לעתים ,ובוודאי יחלש
באמצע ,ולכן מוטב לקבץ את כל הכוחות ,ולהניח כובד המשקל לנצח את היצר
בענין מסויים ,ואחר כך להמשיך לענינים אחרים.
משים עצמו כמדבר
בענין מדת הענווה אמר ,יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ,שמי שיש בו תורה,
שילמד מדרכה של ה'ארץ' ,שהכל דורכים עליה ,ולא זו בלבד שאינה מתרעמת,
אלא עוד נותנת חיים לכל ,ומגדלת עבורם כל הפירות והצמחים.
כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל
עוד אמר בענין הענווה ,משל לשני כיסים באחד מונח בו אבנים טובות ,ובכיס
השני מונח בו אבנים פשוטים ,וכי יתגאה כיס זה שמונח בו אבנים טובות ,על
הכיס שמונח בו אבנים פשוטות ,הרי אין זה מצד מעשיו אלא רק משום שכך
רצה המניח בו ,כמו כן האדם שיש בו מעלות אין זה מצידו ,אלא מצד הקב"ה
שהניחם שם.
צער השכינה
גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ,גם כי אלך בגיא
צלמוות ,זו הגיהנום – בעבור עבירה שעשיתי – 'לא אירא' איני מפחד מזה כל
כך ,כי זה אינו הגרוע ביותר' ,רע' תכלית הרע הוא ,ועל כך מכאובי' ,כי אתה
עמדי' מפני שה'חיות דקדושה' שהקב"ה נתן לי ,גם כן נמשכת עימי לגיא צלמות,
לתוך הקליפות.
לית מחשבה תפיסא ביה
אחד המאמרים שהיה מרגלא בפומי' של המלאך ,אהא דכתיב 'הודו על ארץ
ושמים' שכל גדלות מעשי ה' שאנו רואים בעולם ובכל עולמות העליונים ,שיש
בהם חכמה עצומה עד אין חקר ,כל זאת הוא מבחינת 'הודו' ,היינו איך שמתפשט
אורו אך אינו מהותו כלל ,כי לגבי הקב"ה עצמו ,כל זה אינו כלום ,והמה כדוגמת
קרני השמש ,שאינם גוף השמש ,וזהו 'הודו על ארץ ושמים'.
ואכן בספרי בעל התניא מביא רבות את הענין של אני ה' לא שניתי ,אתה
הוא קודם שנברא העולם ,וכו' שלגבי הקב"ה אין שום שינוי מכל הבריאה וכו'.
הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ﬠ • שיחות קודש טז
יסודו מעפר וסופו לעפר
פעם עמד רבינו ליד החלון והביט על הר גבוה ,והתבונן בה זמן רב ,ועמדו
אנשים והמתינו להיכנס אליו ,אך אף אחד לא העיז להפריעו מהתבוננותו .היה
שם אברך למדן מתנגד לחסידות ,שהיה בו שמיני שבשמינית ,והוא פנה אל רבינו
בשאלה ,מה יש להביט כל כך על הר ,שהוא רק גוש עפר? ענהו רבינו ברמז
מוסר ,אכן זהו מה שאני מסתכל ומתפלא ,איך גוש עפר פשוט כזה ,מתגאה כל
כך עד שנעשה הר גבוה...
לענוים יתן חן
הרה"ק המגיד כתב לבנו סמוך לפטירתו ,שיכול להציע ספיקותיו לפני בעל
התניא שלחכמתו ובינתו ודעתו הם עד אין חקר ,ומוסיף שם שהרה"ק הרבי ר'
זושא הוא כבר למעלה מזה הדרך *( ,ואולי משום דכידוע ענווה הוא בכתר ועיי"ש.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,א גוטע וואך א פרייליכע וואך.
MNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNONNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNNL
*( ראה בספר מגיד דבריו ליעקב מכתב שצ"ב ,סעיף י"ג :מתלמידי י"נ ישמע לעצת הק' ר' מענדילי
נ"י וידבק א"ע במדות הק' ר' יהודה ליב הכהן נ"י ובענוות הק' ר' זושע י"נ וידע כי שקול הדע"ת
הראשון של תלמידי הותיק הק' ר' זלמינא בעל השו"ע יחי' היא נבואה קטנה וכל היוצא מפיו יעשה
כי אם הי' בדורו של אדומ"ו הבעש"ט זי"ע ג"כ הי' מצוין וד"ל ובכל דרכיו ישמע לו כי חכמתו ובנתו
ודעתו הם עד אין חקר ,גם בל יתערב דוקא שתלמידי הק' מ' זושע י"נ יהי' רועה צאן קדשים כי
הוא הקדוש כבר עלה למעלה מזה הדרך וד"ל.
