gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור יצחק · Ohr Yitzchack — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

מוציא לאור: אור יצחק · Ohr Yitzchack

שבוע: האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

אור יצחק · Ohr Yitzchack — האזינו - שבת תשובה (2026-09-14)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון צ"ב‬ ‫ְ זָו ַר ְק ִ ּתי ֲע ֵל ֶיכם‬ ‫ַמִים ְטהוִֹרי‪+‬ם‬ ‫אלול ה'תשפ"ו‬ ‫תשרי ה'תשפ"ז‬ ‫פרה אדומה ‪ -‬לרגל לידת‬ ‫שלש פרות אדומות‬ ‫ת‪+‬ם‬ ‫וּ ְט ַהְר ֶּ‬ ‫בצפון ארצנו הקדושה‬ ‫בחודשים האחרונים‬ ‫‪18‬‬ ‫בתשרי עתידין‬ ‫‪14‬‬ ‫אש‪+‬ריך יש‪+‬ראל‬ ‫_‪+‬להיגא_‪+‬ל‬ ‫מי ‪+‬כמוך‬ ‫הרב מנשה בן יוסף‬ ‫הגאון רבי משה אליהו בוסו‬ ‫טובה ומתוקה‪8‬‬ ‫רטים על‬ ‫פ ירועי החג‬ ‫א י ירושלים‬ ‫‪19‬‬ ‫סוכ‪+‬ת ‪+‬דו‪+‬ד‬ ‫ככ‬ ‫זבת חלב ודבש‬ ‫בתו עמוד הגב‬ ‫‪+‬הנופ_‪+‬לת‬ ‫הרב חיים פרידמן‬ ‫ב‬ ‫הרב חיים לנדו‬ ‫הירשמו לרשימת התפוצה בדוא"ל ‪ - kdst.office@gmail.com‬וקבלו את הגליונות‪ ,‬חומרים מיוחדים‪ ,‬ועדכונים על אירועים וטיולים‬ ‫תוכן הגליון‬ ‫בית המדרש‬ ‫‪ 15‬מבשר ואומר‬ ‫חלק א' ‪ -‬מאמרים‪:‬‬ ‫גליון ‪92‬‬ ‫הרב חיים איינהורן‬ ‫קוראים כותבים ותגובות המערכת‬ ‫אלול תשפ"ו ‪-‬‬ ‫‪ 16‬בכבודי לא מחיתם‬ ‫‪ 3‬הוד קדומים ‪ -‬עיון בתורתם של‬ ‫תשרי תשפ"ז‬ ‫כוונות טובות על השמחה‬ ‫‪26‬‬ ‫הרב בצלאל גנז‬ ‫רבותינו הראשונים ‪ -‬משנת הספורנו‬ ‫ועל הטומאה · סגולתה של ארץ ישראל‬ ‫‪ 18‬החודש השביעי‬ ‫הרב משה פלאי‬ ‫· מכתב מלייקווד · ויקרא שמו בישראל‪.‬‬ ‫הרב מנשה בן יוסף‬ ‫‪ 6‬דעת תורה‬ ‫‪ 19‬סוכות ‪ -‬בנין בית המקדש‬ ‫‪ 27‬ברית ותורה בברכת‬ ‫הרב חיים לנדו‬ ‫הרב דוד מלינובסקי‬ ‫ג' באלול תש"ח ‪ -‬הגאון רבי שרגא פייבל‬ ‫הארץ ‪ -‬על מה נכרתה הברית?‬ ‫‪ 20‬מדת הרחמים בדין בארץ ישראל‬ ‫מנדלוביץ זצוק"ל ‪ -‬מייסד ומנהל רוחני בישיבת‬ ‫מו"ל‪ :‬עמותת 'קדושת ציון'‬ ‫'תורה ודעת''‬ ‫הרב אהרון סירקין‬ ‫כ"ט אלול תש"ב ‪ -‬הגאון הקדוש רבי משה‬ ‫עורך ראשי‪ :‬הרב יהודה אפשטיין‬ ‫תהליך הגאולה ‪ -‬השקפת‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 22‬להמליך את ה' או לזכות בדין‬ ‫מסטולין זצוק"ל הי"ד‬ ‫הרב מאיר גולדמינץ‬ ‫עורך משנה‪ :‬הרב פסח הלפרין‬ ‫מרן הסטייפלר · התגשמות דברי הנביא‬ ‫‪ 24‬ליקוטי אם הבנים שמחה ‪-‬‬ ‫‪ 8‬יסודות 'קדושת ציון' ‪-‬‬ ‫יחזקאל בימינו · למה אנו מצפים?‬ ‫מגלה עמוקות מני חושך (ב)‬ ‫פרק כז ליקט‪ :‬הרב בצלאל גנז‬ ‫צילומים‪ :‬ויקיפדיה‪ ,‬ארכיון האגודה‪,‬‬ ‫הרב חיים פרידמן‬ ‫אגודת 'קדושת ציון' מברכת את קה_ל‬ ‫חלק ב' ‪ -‬המגזין‪:‬‬ ‫אוספים פרטיים‪.‬‬ ‫הקוראים הקדוש ואת כ_ל בית ישרא_ל‬ ‫‪ 13‬הבחירות האמיתיות‬ ‫‪ 30‬סיקור דרשות הרבנים באירוע‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬יצחק גלבר‬ ‫בברכת שנ‪+‬ה טובה ומ‪+‬תוקה‪ ,‬שנ‪+‬ת‬ ‫הרב יהודה אפשטיין‬ ‫המשודר ביום ירושלים‬ ‫גאו_לה וישועה‪ ,‬תשובה‪ ,‬נצחון‬ ‫‪ 14‬עם נושע בה' חלק א‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫וקוממיו‪+‬ת _‪+‬לעם ה' בא‪+‬רצו!‬ ‫‪ 31‬לוח המודעות‬ ‫הגאון רבי משה אליהו בוסו‬ ‫דוא"ל‪ph@kedushastzion.org :‬‬ ‫מחלקת הפצה‬ ‫דוא"ל‪hafatza@kedushastzion.org :‬‬ ‫להרשמה לקבלת הגליונות בדוא"ל‪,‬‬ ‫ולשאלות בכל ענין‪:‬‬ ‫‪office@kedushastzion.org‬‬ ‫‪ 079-6073701‬שלוחה ‪9‬‬ ‫‪077-3181693‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫אותו מהועידה השניה של האגודה‪ ,‬שנערכה באולמי זוועהיל‪ .‬אפשר לקרוא לזה 'ימי‬ ‫מודפס באלפי עותקים‪ ,‬ומופץ בריכוזים‬ ‫החרדיים ברחבי ארץ ישראל ובחו"ל‪.‬‬ ‫אני זוכר‬ ‫כשרבים מקרב המזדהים אתנו עוד פחדו לומר את זה בקול‪' .‬שונאי ציון' הפעילו כל‬ ‫בראשית'‪,‬‬ ‫אין המערכת אחראית לתוכן הפרסומות‪.‬‬ ‫ושלא יכלו לגרום לבעלי האולם לבטל את הועידה‪ ,‬ואלמלי כ"ק האדמו"ר מזוועהיל‬ ‫טרור שיכלו‬ ‫שנחלץ לעזרתנו‪ ,‬לא יודע מה היה עולה בגורל הועידה‪ ,‬אך הם לא התייאשו וגם‬ ‫זצוקללה"ה‬ ‫לאולם ניסו את מזלם להפריע באלימות מכוערת‪ .‬והנה‪ ,‬בתוך כל הקלחת‪ ,‬אני רואה יהודי‬ ‫בכניסה‬ ‫קטוע‪-‬רגל בכסא גלגלים‪ .‬הוא מציג את עצמו כהלל פרוש‪ .‬רק לאחר מכן למדתי לדעת‪ ,‬כי‬ ‫בתלמיד חכם מופלג‪ ,‬עליו בהחלט ניתן להחיל את הביטוי 'מנקיי הדעת שבירושלים'‪ .‬בעל‬ ‫מבוגר‪,‬‬ ‫אפשר לקבל את מכתב תמיכת הרבנים‬ ‫מדובר‬ ‫באגודת 'קדושת ציון'‬ ‫מוחלטת בש"ס ופוסקים‪ ,‬מעורכי האנציקלופדיה התלמודית לצד מורנו הגרז"ן גולדברג‬ ‫שליטה‬ ‫כשנגשנו לקבל את ברכתו של הגרז"ן לפעילות האגודה אף זכינו ופגשנו את הרב פרוש‬ ‫זצ"ל‪[ .‬כעבור מספר שנים‪,‬‬ ‫שהתפרסם בגליונות קודמים‬ ‫פרוש אמר לי בהתרגשות‪ ,‬שבמשך עשרות שנים חיכה שיקום גוף כמו 'קדושת ציון'‪,‬‬ ‫לצדו]‪ .‬הרב‬ ‫בשליחת בקשה לדוא"ל האגודה‬ ‫יראי ה' חושבים כך בלבם‪ ,‬אך אינם מעיזים לומר את זה‪ ,‬והוא רואה זאת כזכות‬ ‫שרבים בקרב‬ ‫מהדבר הגדול הזה‪ .‬על‪-‬אף ההמולה שמסביב והטרדה שהייתי שרוי בה‪ ,‬יכולתי להבחין‬ ‫להיות חלק‬ ‫ושיחו‪ ,‬כי לא מדובר באדם מהשורה‪ ,‬כי מדובר בתלמיד חכם באמת בעל שיעור‬ ‫בנקל משיגו‬ ‫התבוננות קצרה בהליכותיו המדוקדקות‪ ,‬הסגירה מעט את הלך נפשו והעניקה לי הבנה‬ ‫קומה‪.‬‬ ‫יהודי בגילו ובמצבו הבריאותי מגיע לכינוס כזה ואינו נרתע מפני הפורעים שבחוץ‪.‬‬ ‫כלשהי‪ ,‬כיצד‬ ‫הלל מחייב את העניים‪ ,‬רבנו הלל פרוש מחייב את החששנים‪. ...‬‬ ‫לעלות ולשבת במזרח‪ ,‬כראוי למעמדו‪ ,‬אך הצניעות היתה טבועה בו והוא הצליח‬ ‫נסיתי לשדלו‬ ‫בקשתי‪ .‬הוא לא היה יהודי של רעש ופולמוסים‪ ,‬הוא רק רצה לעבוד את בוראו‪ .‬לאחר‬ ‫להדוף את‬ ‫מתלמיד חכם ששאל אותו פעם אם אינו חושש מ'מה יגידו'‪ ,‬איך זה יפגע בשידוכים‬ ‫מכן שמעתי‬ ‫"אני יהודי מבוגר"‪ ,‬השיב‪" .‬אין לי כבר זמן בשביל החשבונות האלו‪ .‬אני רק רוצה‬ ‫וכיוצא בכך‪.‬‬ ‫לקיים כמה שיותר מצוות ולעבוד את בוראי בשנים שנותרו לי כאן"‪...‬‬ ‫דקייטא ‪ -‬ביום שבת קודש י"ח מנחם אב ‪ -‬כבו המאורות והגאון רבי הלל פרוש נלקח‬ ‫בשלהי‬ ‫קרוב לגיל תשעים‪ ,‬אחר שנזדכך ביסורים שנים רבות‪ .‬הוא לא היה יהודי בריא‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫לעולמו‬ ‫מקבלים ממנו דרישות שלום חמות‪ ,‬זאת מלבד תרומותיו הקבועות לצורך הפצת הגליונות‪.‬‬ ‫– היינו‬ ‫מאותם יהודים‪ ,‬שכאשר שוקלים את ערכו לעומת הפורעים‪ ,‬המשחיתים‪ ,‬המזלזלים‪,‬‬ ‫זהו אחד‬ ‫המשמיצים – אנו יודעים כי דרכנו תצליח‪ .‬יש משהו בצלילות הדעת‪ ,‬ביציבות הנפש‪,‬‬ ‫הקורעים ו‬ ‫המבט התורני שראיתי על פניו‪ ,‬שקשה להגדיר אותו במלים‪ ,‬אבל מי שראה – מבין על‬ ‫בבהירות‬ ‫מדבר‪ .‬תורה‪ ,‬יראת שמים‪ ,‬חיפוש האמת‪ ,‬נאמנות לאמת‪ ,‬תפיסה נכונה‪ ,‬בריאה‪ ,‬כנה של‬ ‫מה אני‬ ‫המציאות‪ ,‬ובעיקר של התורה – את זה הוא השאיר לנו‪ .‬ועם זה נכנס לשנה החדשה‬ ‫החיים‪ ,‬של‬ ‫מתוך חוזק ותעצומות‪ .‬וי להאי שופרא דבלי בעפרא!‬ ‫טובה ומתוקה לכל הקוראים הנאמנים‪ ,‬לפעילים המסורים‪ ,‬למפיצים‪ ,‬לתורמים‪ ,‬לכל‬ ‫בברכת שנה‬ ‫התומכים בגוף ובממון ולכל בית ישראל‪.‬‬ ‫שלכם ולרשותכם תמיד‪,‬‬ ‫העורך‪.‬‬ ‫‪kedushastzion.org | ‬‬ ‫‪| kdstofficegmailcom‬‬ ‫‪109491‬‬ ‫‪459‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הרב משה פלאי‬ ‫הוד ק‪+‬דומים‬ ‫עיון בתורתם של רבותינו הקדמונים‬ ‫בדורנו אנו‪ ,‬עומדים אנו תמוהים נוכח מציאות מורכבת ומעורפלת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬עינינו רואות אור הגאולה הבוקעת ועולה‪ ,‬שיבת בנים‬ ‫לגבולם ופריחת ארץ ישראל כהבטחת חזון הנביאים‪ .‬מאידך‪ ,‬ענני ערפל מכסים‪ ,‬עזות מצח ורשעים המכעיסים‪ ,‬והמקדש ‪ -‬לבה של‬ ‫ארץ ישראל ‪ -‬עדיין חסר‪ .‬לבבות רבים תמהים‪ ,‬מהו מעמדם של ישראל כיום? האם גלות בתוך גאולה היא‪ ,‬או שמא גאולה בתוך‬ ‫גלות‪ .‬לפניכם נבאר את משנתו של רבנו עובדיה ספורנו זצ"ל‪ ,‬הידוע כאחד מגדולי המפרשים החשובים שבכל הדורות‪ ,‬המגלה את‬ ‫שיטתו לאורך יותר מעשרים פרקים בספר תהלים ובמקומות נוספים‪ ,‬ביחס לכל מה שמתרחש בזמננו‪ ,‬ומהו תפקידנו בעת הזאת‪.‬‬ ‫אשר לרוב חילו לא ישתה מי באר שלא יספיקו‬ ‫מזמור קד‪ :‬לא לנצח יריב – וכן ראוי לקוות שיעשה‬ ‫דברי הספורנו‬ ‫לו‪ ,‬אבל ישתה מנחל נובע‪ ,‬על כן ירים ראש – גוג‬ ‫לנו‪ ,‬שאף על פי שארך הגלות ואין תשובתנו‬ ‫להלן לשון הספורנו‪:‬‬ ‫ומגוג הנזכר ברוב חילו יתאמץ להרים ראש אחר‬ ‫שלמה‪ ,‬לא יחדל מלהושיע‪.‬‬ ‫השפלת האומות‪.‬‬ ‫הקדמה לתהלים‪ :‬ובחלק החמישי ָשׂ ם מזמורים‬ ‫מזמור קז‪ :‬זה המזמור אמר המשורר בלשון בני‬ ‫מבשרים קיבוץ גליות וגאולה משעבוד מלכיות‪,‬‬ ‫מזמור קטז‪ :‬בזה המזמור דבר המשורר על חורבן‬ ‫קיבוץ גלויות שיראו מלחמת גוג ומגוג והתשועה‬ ‫מפלת גוג ומגוג‪ ,‬ותשועת המשיח‪ ,‬עם תודות‬ ‫בית שני וקיבוץ גלויות קודם ימות המשיח והתפלל‬ ‫ממנה‪ ,‬ואמר שיאמרו אותם הנגאלים‪ ,‬אז כי אמנם‬ ‫ושיר חדש ותפילות על הרבים שיזכו לזה‪ ,‬וחש‬ ‫עליהם‪ .‬דלותי – בדעת אף על פי כן‪ .‬ולי יהושיע‬ ‫צריכים להודות כמבואר במזמור‪ ,‬וכולם קרו‬ ‫עתידות למו‪.‬‬ ‫– בקיבוץ גליות‪ .‬שובי נפשי – בקיבוץ גליות‬ ‫לישראל ועל כולם יודו בקיבוץ גלויות הנגאלים‬ ‫מזמור צה‪ :‬זה המזמור נאמר על קיבוץ גליות‬ ‫הנזכר‪ .‬מה אשיב לה' – בקיבוץ גליות‪ ,‬כל תגמולוהי‬ ‫משעבוד מלכויות‪ ,‬כי במלחמת גוג ומגוג יאבדו‬ ‫הקודם לימות המשיח‪ ,‬למען יוכלו המון ישראל‬ ‫עלי – בימי הגלות ובתשועה ממנו‪ ,‬כוס ישועות‬ ‫רשעי האומות ופושעי ישראל שלא עשו תשובה‬ ‫לשוב בו בתשובה כמבואר ביחזקאל‪ .‬ואמר 'לכו‬ ‫אשא – יהי רצון שאשא כוס ישועות מהירות‬ ‫בימי קיבוץ גלויות‪ ,‬וממנה יושעו הנשארים‪ ,‬וכי‬ ‫נרננה לה' ‪ -‬אתם בני קיבוץ גלויות‪ ,‬לכו נרננה‬ ‫כמו השתיה‪ ,‬שתהיה מהרה ‪ -‬כן אזכה מהרה‬ ‫ראוי גם לבני הגולה להתבונן בכל אלה‪ .‬ואמר‬ ‫בקול תודה על שהוציאנו מקרב האומות‪ ,‬נריעה‬ ‫לישועת קיבוץ גליות ולישועת ימות המשיח‪.‬‬ ‫‪ -‬יאמרו גאולי ה' בקיבוץ גלויות‪ ,‬אשר גאלם‬ ‫‪ -‬תרועת מלך שגבר על צבאות מעלה שזה עשה‬ ‫פתחת למוסרי – בקיבוץ גליות משעבוד מלכיות‪.‬‬ ‫‪ -‬משעבוד מלכויות‪ .‬ישם מדבר ‪ -‬ארץ ישראל‬ ‫נגד המערכות‪ ,‬בואו נשתחוה ונכרעה ‪ -‬אתם‬ ‫שהיתה מדבר‪ ,‬כאמרו (ויקרא כו לב) 'והשמתי אני‬ ‫להצלחת אבי מורי הרב צבי בן עטיא זראל שטארך ואמי מורתי בינא בת חיה זעמא שטארך‬ ‫מזמור קיז‪ :‬שבחוהו – על מה שהטיב‪ ,‬כי גבר‬ ‫פדויי ה' ‪ -‬בואו ונשתחוה להודות לשמו עתה על‬ ‫עלינו חסדו – בקיבוץ גליות ובישועת המשיח‪.‬‬ ‫את הארץ' ‪ -‬ישם אותה לאגם מים‪ ,‬ויושב שם‬ ‫אשר גמלנו‪ ,‬וצאן ידו – לשמרנו מן האומות‪ ,‬היום‬ ‫מזמור קיט‪ :‬בזה המזמור‪ ,‬הנעשה באל"ף בי"ת‪,‬‬ ‫רעבים ‪ -‬שבי הגולה‪ ,‬וירבו מאד ‪ -‬יותר מהראוי‬ ‫בקיבוץ גליות‪ .‬אל תקשו לבבכם ‪ -‬לכן אתם בני‬ ‫אמר דוד המלך שהתורה הא‪-‬להית היא דרך‬ ‫בטבע‪ .‬וימעטו ‪ -‬במלחמת גוג ומגוג‪ ,‬שיאבדו רבים‬ ‫קיבוץ גליות‪ ,‬אל תהיו כמותם‪ ,‬שמעו בקולו להביט‬ ‫החיים מכוון לאשר את ישראל לחיי עולם‬ ‫מישראל‪ ,‬מעוצר רעה ויגון ‪ -‬שלא שבו אל ה' בכל‬ ‫נפלאות מתורתו ומצוותיו ולא יגזור עליכם שלא‬ ‫ובקש רחמים על עצמו ועל ישראל מאת הא‪-‬ל‬ ‫לב בזמן קיבוץ גלויות וחירותם משעבוד גליות‪,‬‬ ‫תזכו לימות המשיח כמו שגזר על דור המדבר‬ ‫יתברך וכו'‪ ,‬וכאשר ברוח הקדש ניבא וראה את‬ ‫אבל פנו איש לבצעו כמנהגם‪ ,‬כאמרו 'עשה מקנה‬ ‫שלא יכנסו לארץ‪.‬‬ ‫צרת שעבוד גלות ואת קיבוץ גליות ומלחמת‬ ‫וקנין ישבי על טבור הארץ' (יחזקאל לח יב)‪ .‬וישם‬ ‫מזמור צו‪ :‬גם זה המזמור נאמר על קיבוץ גליות‪,‬‬ ‫גוג וחבלי משיח וישועתו‪ ,‬עמד והתפלל בזה‬ ‫כצאן משפחות ‪ -‬המשפחות הנשארות מישראל‬ ‫ואמר 'שירו לה' שיר חדש' – שיחדש עולמו על‬ ‫על כולם‪ .‬הושיעני – בקיבוץ גליות‪ ,‬ואשמרה‬ ‫‪ -‬ירבה אותם כצאן‪ ,‬כאמרו 'עוד זאת אדרש לבית‬ ‫אופן יותר נאות ממה שהיה עד הנה‪ ,‬בפרט אחר‬ ‫עדותיך – שלא אתערב בנכרים‪ .‬רחוק מרשעים‬ ‫ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם' (שם לו‬ ‫המבול‪ ,‬כאמרו 'השמים החדשים והארץ החדשה'‬ ‫ישועה ‪ -‬כי ישועת המשיח דבר רחוק מרשעים‪,‬‬ ‫לד)‪ .‬יראו ‪ -‬בשוב ה' שבות ציון וירם קרן משיחו‪.‬‬ ‫(ישעיה סו כב)‪ ,‬ובזה 'שירו לה' כל הארץ' ‪ -‬כי יועיל‬ ‫כאמרו כי הוא כמו אש מצרף כסף‪ ,‬וזה כי חקיך לא‬ ‫מזמור קח‪ :‬בזה המזמור התפלל המשורר על‬ ‫זה לכל המין האנושי‪' ,‬שירו לה' ברכו שמו' –‬ ‫דרשו בימי קיבוץ גלויות‪ .‬תאבתי לישועתך – מן‬ ‫קיבוץ גלויות ועל ראשי הדור אז‪ ,‬שיוכלו לתקן‬ ‫שהטיב בקיבוץ נדחים‪ ,‬בשרו – שיביא משיחו‬ ‫האומות‪ ,‬ותורתך – שהבטיחה בזה‪ ,‬כאמרו 'ושב‬ ‫מעוות ההמון‪ .‬אעירה – ואקרב בתפלתי ביאת‬ ‫ויושיע‪.‬‬ ‫וקבצך' (דברים ל ג) ‪ -‬היא שעשועי שישעשעו נפשי‬ ‫קיבוץ גליות‪ ,‬שהוא שחר ותחלת אורם של ישראל‪.‬‬ ‫מזמור קא‪ :‬בזה המזמור הודיע המלך דוד טוב‬ ‫שהיא מתאוה לזה‪.‬‬ ‫אודך בעמים – יהי רצון שאודך בביאת קיבוץ‬ ‫דרכיו כשבקש להשיג את רוח הקודש להזהיר‬ ‫מזמור קכד‪ :‬נפשנו כצפור נמלטה – שגזר אחרי‬ ‫גליות‪ ,‬ואזמרך – אזמר לך בשיר חדש על גאולתנו‬ ‫בני קיבוץ גליות וכל חפץ לזכות לימות המשיח‪,‬‬ ‫כן שההורג את היהודי יהרג‪ ,‬ועתה בקיבוץ גליות‬ ‫משעבוד מלכיות‪ .‬למען יחלצון ידידיך – משעבוד‬ ‫שילכו בדרכיו כאמרו (זכריה יב ח) 'והיה הנכשל‬ ‫הפח נשבר – שנתמלאת סאתם של אותן אומות‬ ‫מלכיות‪.‬‬ ‫בהם ביום ההוא כדויד'‪ .‬אמר ‪' -‬לדוד מזמור חסד‬ ‫העולם ואבדו‪ ,‬ואנחנו נמלטנו – משעבודם בזה‬ ‫מזמור קי‪ :‬זה המזמור חיבר המשורר על המשיח‪,‬‬ ‫ומשפט אשירה לך ה' אזמרה'‪.‬‬ ‫לא בזכותנו‪ ,‬והנה עזרנו – שלא יוכלו קום עוד‬ ‫ואמר ‪ -‬נאם ה' לאדני שב לימיני – לא תגלה עדיין‪,‬‬ ‫מזמור קב‪ :‬זה המזמור תפלה בלשון בני קיבוץ‬ ‫עלינו הוא‪ ,‬בשם ה' עושה שמים וארץ – שיפקוד‬ ‫אבל תשב לימיני ומלאכי השרת על שמאלי‪ ,‬עד‬ ‫גליות שיתפללו על התשועה‪ ,‬ואמר 'תפלה לעני‬ ‫על צבא המרום ועל מלכי האדמה‪.‬‬ ‫אשית אויביך – גוג ומגוג‪ .‬ידין בגוים – בקיבוץ המון‬ ‫כי יעטף' – מיראת גוג ומגוג וחבלי משיח‪' ,‬שמעה‬ ‫מזמור קכה‪ :‬בזה המזמור התפלל המשורר על בני‬ ‫גוג‪ ,‬מלא גויות – שהוא קיבוץ מלא גויות של אומות‬ ‫תפלתי' – למהר התשועה‪' ,‬ושועתי' – בעת צרת‬ ‫קיבוץ גלויות‪ ,‬שלא יוסיף הא‪-‬ל להגלותם ויסיר‬ ‫רבות כמבואר בספר יחזקאל וזולתו‪ .‬מחץ ראש‬ ‫גוג ומגוג וחבלי משיח‪' ,‬ימי כצל נטוי' – עתה‬ ‫מתוכם את אומות העולם [עובדי כוכבים] שלא‬ ‫– אשר כבר מחץ והרג את הראש והנגיד של בני‬ ‫בקיבוץ גליות‪ ,‬ימי הם כמו הצל ההויה בנטיית‬ ‫יסיתו את ההמון ויטו לבבם לדעותיהם‪ .‬הבוטחים‬ ‫קיבוץ גליות‪ ,‬שהזכירו רבותינו ז"ל שהוא משיח‬ ‫סדין שהוא אוהל עראי‪ ,‬וכן אני ממתין מיום ליום‬ ‫בה' – יושבים באין חומה בקיבוץ גליות ‪ -‬יהיה‬ ‫בן יוסף‪ ,‬על ארץ רבה – על ארצה של ירושלים‬ ‫מלחמת גוג ומגוג וחבלי משיח‪ ,‬ואני כעשב איבש‬ ‫רצון שיהיו כהר ציון – כמו שיהיה הר ציון לימות‬ ‫שתהיה רבתי עם בגוים‪ ,‬מנחל בדרך ישתה – גוג‪,‬‬ ‫– אולי אמות לפני יום התשועה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ישראל לארצם אחר גלותם‪" :‬ושב ה' א‪-‬להיך את‬ ‫תוקף‪ ,‬וזה היה מעט קודם זמן הצלחתו אשר בה‬ ‫המשיח‪ ,‬לא ימוט לעולם ישב – אפילו במלחמת‬ ‫שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך‬ ‫מלך ראשונה בחברון על יהודה לבדו‪ ,‬ואח”כ מלך‬ ‫גוג‪ ,‬כאמרו 'ויתר העם לא יכרת מן העיר' (זכריה יד‬ ‫ה' א‪-‬להיך שמה‪ .‬אם יהיה נדחך בקצה השמים משם‬ ‫על ישראל‪ ,‬כי אמנם כן יקרה לישראל בקיבוץ גליות‬ ‫ב)‪ .‬והמטים – את לבבם למינות ואל דעות האומות‬ ‫יקבצך ה' א‪-‬להיך ומשם יקחך‪ .‬והביאך ה' א‪-‬להיך‬ ‫ובביאת המשיח‪.‬‬ ‫ומטים לב ההמון‪ ,‬בעקלקלותם – על דרך הניציון‪,‬‬ ‫אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והטיבך והרבך‬ ‫מזמור קמב‪ :‬ושם המחבר זה המזמור בזה המקום‬ ‫יוליכם ה' – לאבדון‪ ,‬את פועלי האון – עם רשעי‬ ‫מאבתיך"‪ .‬ולא מבואר שם מי הוא שיקבץ נדחי‬ ‫אחר מזמורי קיבוץ גליות וימות המשיח‪ ,‬כי כן יקרה‬ ‫אומות העולם באופן שיהיה‪ ,‬שלום על ישראל – ולא‬ ‫ישראל‪ ,‬ובתרגום יונתן כתב על פסוק ד ‪' -‬אם יהיה‬ ‫להם אחר רוב צרות הגלות במלחמת גוג‪ ,‬שיפלו‬ ‫יהיה עוד מחלוקת ביניהם‪.‬‬ ‫נדחך בקצה השמים'‪" :‬אין יהון מבדריכון בסיפי‬ ‫במכמוריו רבים מפושעי ישראל‪ ,‬כאמרו 'ויצא חצי‬ ‫מזמור קכו‪ :‬בזה המזמור התפלל המשורר שיזכו‬ ‫שמיא מתמן יכנוש יתכון מימרא דה' א‪-‬להכון על‬ ‫העיר בגולה' (זכריה יד ב)‪ ,‬וישארו צדיקי הדור‪ ,‬כאמרו‬ ‫להיות בקיבוץ גלויות גם בלתי ראויים לזה‪ .‬אמר‪,‬‬ ‫ידוי דאליהו כהנא רבא ומתמן יקרב יתכון על ידוי‬ ‫'ביום ההוא יגן ה' בעד יושב ירושלים והיה הנכשל‬ ‫בשוב ה' את שיבת ציון – שבקיבוץ גליות‪ ,‬היינו‬ ‫דמלכא משיח"‪ .‬הרי רק שקיבוץ גליות השלם מכל‬ ‫בהם ביום ההוא כדויד ובית דוד כא‪-‬להים (שם)‪ .‬בי‬ ‫כחולמים – יראה בעינינו שקרה לנו כמו שיקרה‬ ‫ישראל יהיה על‪-‬ידי משיח‪ .‬והספורנו כתב שם‬ ‫יכתירו צדיקים – יפרסמו את כתר מלכותך שתצילני‬ ‫לחולם הרואה בחלומו דברים שהיו נמנעים אצלו‬ ‫בפסוק ג ‪" -‬ושב וקבצך ‪ -‬בקיבוץ גליות"‪ ,‬ואתיא‬ ‫נגד הטבע והמערכת‪ ,‬ויאמרו כי מאד נעלית על כל‬ ‫בהקיץ ובכן ימלא שחוק פינו – ימלא בלתי תערובת‬ ‫היטב לפי שיטתו‪ ,‬שקודם יהיה קיבוץ גליות‪ ,‬וזאת‬ ‫א‪-‬להים‪ .‬וכן יקרה לישראל בקיבוץ גליות ובישועת‬ ‫יגון‪ ,‬כאמרו 'ונסו יגון ואנחה' (ישעיה לה י)‪.‬‬ ‫יהיה ע"י הקב"ה בעצמו שיעורר לעלות‪ ,‬ואז תהיה‬ ‫המשיח‪ ,‬שתהיה תשועתי נגד הטבע והמערכת אחר‬ ‫תקופת קיבוץ גליות‪ ,‬ואחר כך יהיה הקיבוץ השלם‬ ‫מזמור קכז‪ :‬בזה המזמור הזהיר המשורר לבני קיבוץ‬ ‫יאוש כל תקוה זולתו‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי משיח צדקנו‪ ,‬כמו שכתב התרגום יונתן‪.‬‬ ‫גלויות עושים מקנה וקנין‪ ,‬כי אמנם לא יספיק‬ ‫מזמור קמה‪ :‬סומך ה' לכל הנופלים – גם שהם‬ ‫הזריזות לקבץ הממון ולשמרו אם לא תהיה שם‬ ‫ובספר זכריה כתב‪:‬‬ ‫נופלים בגלות‪ ,‬הוא יסמכם בקיבוץ גליות‪ ,‬וזוקף‬ ‫השגחה א‪-‬להית עוזרת לזה‪ .‬אם ה' לא יבנה בית‬ ‫(זכריה ט יא)‪ :‬ונושע הוא – שכבר קדמה ישועת הקב"ה‬ ‫לכל הכפופים – והוא יהיה זוקף כפופים במלחמת‬ ‫שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר – וכן הענין‬ ‫ויתן כל אויביו הדום רגליו בלי שום מלחמה שיעשה‬ ‫גוג בימות המשיח ויולך אותם קוממיות‪ .‬ואת שועתם‬ ‫בשמירת העיר שלא תהיה נשמרת מכל מזיק זולתי‬ ‫זה המלך משיחו‪ ,‬ובזה הוא רוכב על חמור – לא‬ ‫ישמע – בשעבוד מלכיות והיה לדיין ושופט‪ ,‬ויושיעם‬ ‫בהשגחה א‪-‬להית עוזרת לזה‪ ,‬ובכן ראוי להתפלל‬ ‫על סוס מוכן ליום מלחמה‪ ,‬ועל עיר – פרד שיביאו‬ ‫– בקיבוץ גליות‪ ,‬ואז יהיה שומר ה' את כל אוהביו‬ ‫אליו שיעזור וישמור‪.‬‬ ‫האומות לו למנחה‪ ,‬בן אתונות – ולא בן סוסיות‬ ‫– ממלחמת גוג ומגוג‪ ,‬תהלת ה' ידבר פי – לימות‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫מזמור קכח‪ :‬בזה המזמור הזהיר המשורר לבני קיבוץ‬ ‫הצוהל תמיד‪ .‬והכרתי רכב – שלא יצטרכו למלחמה‪,‬‬ ‫גלויות שלא יהי רב השתדלותם בקיבוץ הממון‪,‬‬ ‫ודבר שלום לגוים – ולא ישא גוי אל גוי חרב‪ ,‬ומשלו‬ ‫מזמור קמז‪ :‬בזה המזמור חזר המשורר להודות לא‪-‬ל‬ ‫אבל יהיה בתורה ובמצוות ובגידול בנים לזה‪ ,‬כי‬ ‫מים – מים סוף‪ ,‬ועד ים – פלשתים וממדבר עד הנהר‬ ‫יתברך על קיבוץ גלויות‪ ,‬שיוציא משעבוד מלכויות‪.‬‬ ‫בזה יזכו לימות המשיח‪.‬‬ ‫שהם גבולות הארץ‪ ,‬ובזה ינהוג מלכותו לכוננם לחיי‬ ‫במכתב ששלח לאחיו הרב חננאל ספורנו‪ ,‬מדגיש‬ ‫עד‪ .‬גם את – אע"פ שלא בא זמן המשיח הנה שלחתי‬ ‫מזמור קלד‪ :‬בזה המזמור מזהיר המשורר את בני‬ ‫רבנו עובדיה ספורנו כמה נחוץ לעיין בפירושו על‬ ‫אסיריך – מבית עבדים‪ ,‬וזה בזכות דם בריתך – בלבד‪.‬‬ ‫קיבוץ גליות‪ ,‬שיתפללו שתשוב השכינה לבית‬ ‫תהלים בעניין קיבוץ גליות‪ ,‬ומעודדו לגרוס בהם‪,‬‬ ‫(שם יד א)‪ :‬הנה יום בא – ויכנסו הגוים וישללו ויגלו את‬ ‫המקדש‪ .‬הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' ‪ -‬הנה אתם‪,‬‬ ‫ושבזה יזכה לאור החיים‪ ,‬וכה לשונו במכתבו (הובא‬ ‫קצת העיר ואז תהיה מלחמת ה' להגן על הנותרים‪,‬‬ ‫עתה עבדי ד' ולא עבדי האומות‪ ,‬ברכו את ה' על‬ ‫בספר כתבי רבי עובדיה ספורנו‪ ,‬הוצאות מה"ק) ‪" -‬אמנם‬ ‫ואז יהיה אור – לא של יקרות וקפאון מעורב‪ ,‬כי‬ ‫שהוציא אתכם משעבוד גלויות‪ .‬העומדים בבית‬ ‫אני בעניי הכינותי לכבודו את פירוש איוב אשר בו‬ ‫אמנם זה התערובת יהיה יום אחד – בלבד שהוא‬ ‫ה' בלילות ‪ -‬אתם תופשי התורה העומדים בבית‬ ‫מופתים שכלייים על עיקרי תורתנו וכו'‪ ,‬ואת באור‬ ‫יום מלחמת ה' על גוג‪ ,‬והיה לעת ערב – שיחשך‬ ‫המקדש גם בלילות לעסוק בתורה‪ ,‬שאו ידיכם‬ ‫ספר תהלים אשר בו ימצא כבודו במזמורים שונים‬ ‫אור מלכות האומות‪ ,‬יהיה אור – ממלכי ישראל‪,‬‬ ‫קודש ‪ -‬בתפילה אל מקום המקדש‪ ,‬וברכו את ה'‬ ‫ענין בית שני וחרבנו וגלותנו וסבתם ותפלות עליהם‪,‬‬ ‫שיגלה המשיח‪.‬‬ ‫על שהטיב‪ .‬וברכו כמו כן‪ ,‬ואמרו ‪ -‬יברכך ה' מציון‬ ‫וענין קיבוץ גליות העתיד לפי מה שאחשוב מהרה‬ ‫– בהגלות משיחו שם‪.‬‬ ‫ובפרושו לשיר השירים כתב הספורנו לאמור‪:‬‬ ‫בעזה"י‪ ,‬וענין מלחמת גוג ומפלתו וענין יום הדין‬ ‫וביאת המשיח‪ ,‬הנני שולחם אל מאור פני כבודו‪,‬‬ ‫מזמור קלה‪ :‬בזה המזמור הזהיר המשורר את תופשי‬ ‫(שיר השירים ז יב)‪ :‬לכה דודי נצא השדה ‪ -‬לשוח בשדה‬ ‫הן לוא תשית לבך גם לאלה היום ולא יכלו כל ימיך‬ ‫התורה בדור קיבוץ גליות ללמד דעת את העם‬ ‫בקיבוץ גליות‪ ,‬נלינה בכפרים ‪ -‬כאמרו 'יושבים באין‬ ‫להצטער על עולם שאינו שלך‪ ,‬כי אמנם בהביט‬ ‫ולהכינם לימות המשיח בתורה ובמעשים טובים‬ ‫חומה ובריח ודלתים אין להם' (יחזקאל לח יא)‪.‬‬ ‫נפלאות מתורתנו אשר התבארו גם בספרי איוב‬ ‫ולא יסופו עם רשעים נכרים [עובדי כוכבים] ביום‬ ‫(שם ח ד)‪ :‬השבעתי אתכם ‪ -‬שלא ימהר גוג ומגוג לבוא‬ ‫הדין ובימות המשיח ויתפלל עליהם בסוף כמאמרו‬ ‫ותהלים הנזכרים‪ ,‬יזכה כל מתבונן ליאור באור חיי‬ ‫ולבטל‪ .‬מי זאת עולה מן המדבר ‪ -‬יאמר הא‪-‬ל יתברך‬ ‫ה' שמך לעולם‪ ,‬ואמר הללויה – על שהטיב לישראל‬ ‫עולם ויתן מעדנים לנפשו‪ .‬כה תעשה וכה תוסיף‬ ‫מה היה לה לזאת העולה ממצרים ומבבל‪ ,‬שהיו‬ ‫בעת הגלות גם שלא היה אז השם שלם‪ ,‬שלא מאסם‬ ‫אחי וכו'‪ ,‬כה אמר אחיך עובדיה ספו'"‪.‬‬ ‫כמו מדבר לא אדם בו‪ ,‬מתרפקת ‪ -‬מכה את עצמה‬ ‫לכלותם בידי האומות העומדות בכל יום ויום עלינו‬ ‫ומתאוננת‪ ,‬על דודה ‪ -‬על איחור ביאת המשיח‪ .‬אחות‬ ‫ובחמשה חומשי תורה‪ ,‬מצינו עוד כמה נקודת‬ ‫חשובות במשנת הספורנו‪ .‬על הפסוק "והיה זרעך‬ ‫לכלותנו‪ ,‬והללו עתה בקיבוץ גליות את שם ה'‪,‬‬ ‫לנו קטנה ‪ -‬משיב הא‪-‬ל יתברך ‪ -‬הנה את מצטערת‬ ‫לע"נ אריה שאול בן הרה"ג שלמה‬ ‫כעפר הארץ ופרצת" (בראשית כח יד)‪ ,‬כתב ‪" -‬אחר‬ ‫שהוא שם שלם והוא עמכם במדת רחמים‪ ,‬הללו‬ ‫על איחור שריית שכינתי בתוכך וביאת משיחי‪ ,‬הנה‬ ‫עבדי ה' – שאינכם עוד עבדי האומות‪ .‬הללו כי טוב‬ ‫אפילו בקיבוץ גליות תהיה עדת הצדיקים מועטת‪,‬‬ ‫שיהיה זרעך כעפר הארץ כענין 'ותשימי כארץ גוך‬ ‫וכחוץ לעוברים' (ישיעהו נא כג)‪ ,‬וזה שיהיו בתכלית‬ ‫ה' – עתה שהוציא אתכם משעבוד מלכיות‪ ,‬זמרו‬ ‫ושדים אין לה ‪ -‬אפילו אותם המועטים אינם מלמדים‬ ‫לשמו כי נעים – כי חפץ חסד הוא והוציא אתכם‬ ‫דעת את העם ובלתי מוחים להשיב מעוון בהיות‬ ‫השפלות ‪ -‬אז תפרוץ בארץ אשר אתה שוכב עליה‬ ‫בכל צד ימה וקדמה וצפונה ונגבה‪ .‬כי אמנם תשועת‬ ‫מיד האומות כדי שתוכלו לשוב בתשובה ולעסוק‬ ‫ההמון אז כולו עוסק בחיי שעה בלבד‪ ,‬כאמרו 'עושה‬ ‫בתורה ובמצוות ותזכו לימות המשיח ולחיי העולם‬ ‫מקנה וקנין' (יחזקאל לח יב)‪ .‬מה נעשה לאחותנו ‪ -‬אני‬ ‫הא‪-‬ל העתידה תהיה אחר רב שפלות ישראל ההוה‬ ‫היום בגלותם‪ ,‬אשר כמוהו לא נהיה‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫הבא ולא תהיו מן הנספים‪ ,‬ברוך ה' מציון – יהי רצון‬ ‫ומשיחי‪ ,‬כי גם המשיח הוא כמו אש מצרף כסף (מלאכי‬ ‫זכרונם לברכה (סנהדרין צח‪' ).‬אם ראית דור שצרות‬ ‫שיהיה ברוך מציון‪ ,‬ששם יגלה המשיח‪.‬‬ ‫ג ב‪-‬ג)‪ ,‬אם חומה היא ‪ -‬הנה אם יהיה זכותם מספיק‬ ‫להגן על דורם ‪ -‬נבנה עליה טירת כסף ‪ -‬נבנה בית‬ ‫רבות באות עליו כנהר‪ ,‬חכה לו‪ ,‬שנאמר 'כי יבא כנהר‬ ‫מזמור קלח‪ :‬ותושיעני ימינך – בקיבוץ גליות‪ ,‬ה' יגמר‬ ‫המקדש של כסף שלא תשלוט בו האש ואם דלת‬ ‫צר'‪ ,‬וסמיך ליה 'ובא לציון גואל' (ישיעהו נט יט‪-‬כ)"‪.‬‬ ‫בעדי – התשועה של קיבוץ גליות בביאת משיח‪.‬‬ ‫הוא ‪ -‬שלא יסגרו דלת בעדם ולא יחושו לתיקון‬ ‫על הפסוק 'אוסרי לגפן עירה' (בראשית מט יא)‪ ,‬כתב‬ ‫מזמור קמ‪ :‬אחרי ששם המחבר בזה הספר מזמורים‬ ‫ההמון‪ ,‬נצור עליה לוח ארז ‪ -‬נעשה להם בית המדרש‬ ‫הספורנו לפרש‪" :‬ומאותות אותו המשיח הוא אחד‬ ‫מחוברים על אודות קיבוץ גלויות וימות המשיח אשר‬ ‫של עץ ארז נכבד ולא יבנה בית המקדש בזכותם‪.‬‬ ‫שיגלה על עיר בן אתונות כמאמר הנביא‪ .‬וזה שלא‬ ‫בם תהיה תשועה לישראל אחר גליות ורעות רבות‬ ‫אני חומה ‪ -‬משיבה עדת ההמון ‪ -‬אני השתדלתי‬ ‫יבוא על סוס מוכן ליום מלחמה‪ ,‬כי אמנם מלחמת‬ ‫וצרות‪ ,‬כי בקיבוץ גליות יצאו משעבוד מלכויות‬ ‫במעשי גם בגלות להיות חומה להגן מצרת האויבים‪,‬‬ ‫האומות ואבדן מלכותם כבר תהיה נשלמת על‪-‬ידי‬ ‫ובביאת המשיח יאבד גוג ומגוג ויגדל כבוד ישראל‬ ‫ושדי ‪ -‬חכמי המורים‪ ,‬כמגדלות ‪ -‬כמגדל עוז להגן‬ ‫הא‪-‬ל יתברך‪ ,‬והוא יהיה למלך בשלום"‪.‬‬ ‫לעד‪ ,‬שם המחבר הנזכר קצת מזמורים שחבר דוד‬ ‫ולהיות בית מנוס מכל צרה בתפילותם‪ ,‬אז הייתי‬ ‫בדברים (ל ג‪-‬ה) מובאים שלשה פסוקים על שיבת‬ ‫על עצמו בזמן שגברו עליו צרות רדיפת שאול בכל‬ ‫‪4‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫מוטלת בעפר‪ .‬ברגע שהגיע עת דודים וזכו ישראל‬ ‫לקיבוץ גלויות וליציאה לחרות מצפרני הגויים‪ ,‬הרי‬ ‫‪ -‬ובכן הייתי כמוצאת שלום גם שהיתה עת צרה‪,‬‬ ‫לכן עתה ראוי שנזכה בזה לביאת משיחנו‪ .‬כרם‬ ‫החזון איש‪:‬‬ ‫זו ממש 'התקוממות השכינה מעפרה'‪ .‬ואף על פי‬ ‫היה לשלמה ‪ -‬משיב המלך המשיח ‪ -‬הנה כרם‬ ‫"איזה יהודי יש בדעתו‬ ‫שבעוונותינו הרבים רוב העם עדיין פושעים ורחוקים‬ ‫מתורה‪ ,‬מכל מקום כלל גדול בידינו (סנהדרין מד‪).‬‬ ‫היה לשלמה המלך הקדוש‪ ,‬בבעל המון – בארצות‬ ‫הגויים בגולה 'כי כרם ה' צב‪-‬אות בית ישראל'‪ ,‬נתן‬ ‫לחזור מן הארץ?!"‬ ‫‪" -‬ישראל אף על פי שחטא ‪ -‬ישראל הוא"‪ ,‬ועצם‬ ‫את הכרם לנוטרים ‪ -‬לחכמי הדור‪ ,‬איש יביא בפריו‬ ‫אחד מצעירי התיירים‬ ‫עלית קרנם של ישראל בעולם מהווה קידוש ה'‬ ‫אלף כסף ‪ -‬כדי שכל אחד מהם יעמיד תלמידים הרבה‬ ‫מארצות הברית ביקר את מרן‬ ‫ורוממות לשכינה‪ .‬ואחר שעיקר תפילתנו וכיסופנו‬ ‫יגדיל תורה ויאדיר‪ ,‬והנה‪ ,‬כרמי שלי ‪ -‬אותם חכמי‬ ‫החזון איש זצ"ל‪ ,‬שאלו החזון‬ ‫הם על גלות השכינה‪ ,‬הרי כשהיא יוצאת מן המצר‪,‬‬ ‫הדור שהם שלי ורואי פני ‪ -‬הם בלבד לפני ‪ -‬שיזכו‬ ‫איש‪" :‬האם באת להשתקע‬ ‫עלינו להודות ולהלל בכל לב‪ ,‬ואף על פי שהדבר‬ ‫לעמוד בהראותי‪ ,‬כי [כל שאר החכמים] לא השתדלו‬ ‫בארץ?" והתשובה היתה‬ ‫נעשה עדיין בבחינת 'הסתר פנים' ותחת שלטון‬ ‫להעמיד אשכולות ובכן תלמידיהם מעטים… ברח‬ ‫שלילית‪ .‬או אז שאל אותו‪:‬‬ ‫ריבוי הרשעים‪ ,‬עצם פתיחת השערים היא השמחה‬ ‫דודי ‪ -‬משיבה קהלת יעקב כולה ‪ -‬אתה דודי המשיח‪,‬‬ ‫"האם מותר לצאת מארץ‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫מאחר שרצון המלך הקדוש להרבות תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫ישראל?" האורח‪ ,‬מבולבל‪,‬‬ ‫ב‪ .‬עוד יש להוסיף נקודה עמוקה ברובד הנפש‪.‬‬ ‫מהר אתה ביאתך אל הר ציון זה ‪ ,‬ותדע אותנו דעה‬ ‫השיב‪" :‬שמעתי שאם באים‬ ‫חרותו של עם אינה נמדדת רק בכלים פוליטיים‬ ‫והשכל לרצון לפניו‪ .‬על הרי בשמים ‪ -‬הר ציון‪,‬‬ ‫ארצה בכוונה מראש שלא‬ ‫חיצוניים‪ ,‬אלא היא מושג נפשי ורוחני עמוק‪,‬‬ ‫שהוא בית מלכות לבית דוד‪ ,‬והר הבית אשר שם‬ ‫להשתקע בה‪ ,‬מותר לעזוב אותה!" ענה לו החזון‬ ‫המשנה את כל מהות האדם‪ .‬בחוץ לארץ‪ ,‬גם אם‬ ‫סנהדרי גדולה‪.‬‬ ‫איש בנימה של אכזבה גדולה‪" :‬תמה‪ ,‬תמה‪ .‬אתה‬ ‫ישב היהודי בשלווה‪ ,‬הרי הוא כמהגר החי בתוך‬ ‫טורח למצוא דרך איך לעזוב את הארץ‪ ,‬בעת‬ ‫תרבות זרה‪ ,‬וכל הגדרת יהדותו היא כ'לעומת' הגוי‪,‬‬ ‫דיונים במשנת הספורנו‬ ‫שאנו כולנו מתאמצים דווקא למצוא דרכים איך‬ ‫מתוך צמצום והתגוננות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בארץ ישראל‪,‬‬ ‫לעלות ארצה!"‬ ‫עצם המציאות שהעם יושב ברשות עצמו ובשליטתו‪,‬‬ ‫השמחה בקיבוץ גלויות‬ ‫בפעם אחרת באו אליו בחורי ישיבה שעלו מן‬ ‫פועלת פעולה סגולית ונפשית כבירה על הלכי‬ ‫והנה יש להעיר במשנתו של הספורנו בענין מהותם‬ ‫הגולה‪ ,‬ושאלו מה דינם בעניין שמירת יום טוב‬ ‫רוחו של האדם‪ .‬נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שעל‪-‬אף שבפועל‬ ‫של ימי קיבוץ גלויות‪ ,‬שלכאורה דבריו סתרי‬ ‫שני של גלויות‪ ,‬מאחר שבדעתם לחזור לחו"ל‪.‬‬ ‫ישנם רשעים רבים ועמם אנו מנהלים מערכות‬ ‫אהדדי ומצריכים תלמוד‪ .‬הנה‪ ,‬בהרבה מקומות‬ ‫השיב להם מיד‪" :‬וכי זוהי דעה בכלל? איזה יהודי‬ ‫פנים אל פנים‪ ,‬מכל מקום עצם הריבונות היהודית‬ ‫מבאר הספורנו‪ ,‬שתכלית ימי קיבוץ גלויות וההצלה‬ ‫יש בדעתו לחזור מן הארץ?"‬ ‫משפיעה על נפש הפרט ומאפשרת לו להיות 'יהודי‬ ‫משעבוד מלכויות היא כדי ליתן ריוח וזמן לישראל‬ ‫טבעי' ומחובר לשורשו‪ ,‬ללא המחיצות והלחצים‬ ‫לשוב בתשובה שלמה‪ ,‬למען יזכו לבוא אל המנוחה‬ ‫(פאר הדור; ר' דב יפה‪" ,‬לעבדך באמת")‬ ‫התרבותיים של הגויים‪ .‬דבר זה אנו חוזים בעינינו‬ ‫ואל הנחלה בימות המשיח‪ .‬ועוד האריך להדגיש‪,‬‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬אשר אנשי התורה והמצוות השוכנים‬ ‫כי חובה מוחלטת מוטלת על עובדי ה' להודות‬ ‫ח‪ .‬בזמנינו ימי קיבוץ גלויות מנהיג הקב"ה את ישראל‬ ‫בארץ הקודש ‪ -‬עבודת ה' שלהם נעשית מתוך גדלות‬ ‫ולהלל לשמו יתברך על שהוציאם משעבוד לחירות‬ ‫במדת הרחמים‪( .‬קל"ה)‪.‬‬ ‫מוחין‪ ,‬עצמאות וטבעיות רוחנית שאין דוגמתה בחוץ‬ ‫ומאפילה לאור גדול‪ ,‬בהיותם בני חורין לקיים התורה‬ ‫ט‪ .‬חובה גדולה להודות ולהלל לה' יתברך על‬ ‫לארץ‪ .‬ועל חירות נפשית ותשתית כבירה זו‪ ,‬אשר‬ ‫והמצוות באין מפריע מתחת יד האומות‪ .‬ומאידך‬ ‫שהגיענו לזמן הזה‪ ,‬להוציאנו לחירות עולם‪( .‬צ"ה‪,‬‬ ‫דוד המלך ע"ה התאוה והשתוקק לראותה ‪ -‬חובה‬ ‫גיסא‪ ,‬חיל ורעדה יאחזון למקרא דבריו‪ ,‬בהם ניבא‬ ‫צ"ו‪ ,‬ק"ז‪ ,‬ק"ח‪ ,‬קט"ז‪ ,‬קי"ז‪ ,‬קל"ד‪ ,‬קל"ה‪ ,‬קמ"ז)‪.‬‬ ‫עלינו לשבח ולפאר למי שהגיענו לזמן הזה‪.‬‬ ‫וכתב שבאותו הזמן של קיבוץ גלויות ירבו הרשעים‬ ‫י‪ .‬תקופת קיבוץ הגלויות ושיבת ציון תחל דווקא‬ ‫והפושעים בישראל‪ ,‬ועדת הצדיקים תהא מועטת‪ ,‬עד‬ ‫לאחר שיהיו ישראל מושפלים עד עפר {ודבר זה‬ ‫היוצא מכל זה‪ ,‬יסודות משנת הספורנו‬ ‫שכתב שאותם שלא ישובו בתשובה עתידים להאבד‬ ‫נתקיים בנו בעוונותינו הרבים לאחר חורבן מלחמת‬ ‫חלילה עם הגויים‪ ,‬והביא על זה מקרא מלא (זכריה יד‬ ‫העולם השנייה}‪( .‬פירושו על התורה בראשית)‪.‬‬ ‫לגבי הגאולה השלמה ותפקידינו לזמננו‪:‬‬ ‫ב)‪" :‬ויצא חצי העיר בגולה"‪ .‬ואם כנים הדברים‪ ,‬קשה‬ ‫א‪ .‬קודם ביאת המשיח‪ ,‬תהיה תקופה של קיבוץ‬ ‫יא‪ .‬יש להיזהר שלא להפוך את קיבוץ הממון וצבירת‬ ‫מאוד‪ ,‬מאחר שמציאות הדור ההוא תהיה שרויה‬ ‫גלויות‪ ,‬שבה ישובו בני ישראל לארץ ישראל‪( .‬הקדמה‪,‬‬ ‫העושר לעיקר השאיפה ואזהרה זו מכוונת אף לאדם‬ ‫ברובה בריבוי רשעים מחרפי מערכות א‪-‬להים‪ ,‬אשר‬ ‫צ"ה‪ ,‬צ"ו‪ ,‬ק"ז‪ ,‬ק"י‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫ההולך בדרך התורה והמצוות‪ .‬עיקר המגמה צריך‬ ‫מטבע הדברים יצרו לצדיקים ויהוו מכשול ואבן נגף‬ ‫להיות עסק התורה והמצוות וגידול בנים ובנות‪ ,‬כדי‬ ‫ב‪ .‬מהות תקופת קיבוץ הגלויות היא יציאה משעבוד‬ ‫בפני שמירת התורה והמצוות [כמו שהיה בעוונותינו‬ ‫לע"נ הבחור שמעון ע"ה בן ר' ישכר שלמה יבלחט"א‬ ‫שיהיו מוכנים לימות המשיח‪( .‬ק"א‪ ,‬קכ"ח)‪.‬‬ ‫מלכויות לחירות‪( .‬הקדמה‪ ,‬צ"ה‪ ,‬ק"ז‪ ,‬ק"ח‪ ,‬קט"ז‪ ,‬קכ"ד‪,‬‬ ‫הרבים בימי בית ראשון ושני]‪ .‬ממילא לא מובן‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫יב‪ .‬אין להסתפק בנחמה של החירות הפיזית מיד‬ ‫קל"ד‪ ,‬קל"ה‪ ,‬ק"מ‪ ,‬קמ"ה‪ ,‬קמ"ז)‪.‬‬ ‫כיצד הגדיר הספורנו זמן זה כ"זמן המסוגל לתשובה‬ ‫הגויים לבדה‪ ,‬אלא יש להפיל תחינה ולבקש על‬ ‫ג‪ .‬תפקיד הדור בתקופה זו הוא לשוב בתשובה‬ ‫וקיום המצוות"‪ .‬ואפילו אם תמצי לומר‪ ,‬שהזמן‬ ‫בניין בית המקדש‪( .‬קל"ד)‪.‬‬ ‫שלמה‪ ,‬ולהכין עצמם לקבלת פני משיח צדקנו‪.‬‬ ‫מסוגל בעיקר לרשעים‪ ,‬שניתנה להם הזדמנות‬ ‫יג‪ .‬אחריות כפולה ומכופלת מוטלת על מנהיגי הדור‪,‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬הפריש אותנו הקב"ה מהשפעת האומות‬ ‫לפרוש מטומאת הגויים ולשוב‪ ,‬אכתי קשה למה‬ ‫להנהיג את העם בדרך התורה והמצוות‪ ,‬ולהרביץ‬ ‫כדי לא להתערב עמהם‪( .‬צ"ה‪ ,‬ק"א‪ ,‬קי"ט)‪.‬‬ ‫חזר והדגיש הספורנו‪ ,‬שהצדיקים ועובדי ה' צריכים‬ ‫תורה לתלמידים רבים‪ ,‬כדי שיזכו כולם להקביל‬ ‫ד‪ .‬בימי קיבוץ הגלויות‪ ,‬יחדש הקדוש ברוך הוא‬ ‫להודות לה' על הזמן הזה? בשלמא להודות על עצם‬ ‫פני משיח‪( .‬ק"ח‪ ,‬קל"ה‪ ,‬שיר השירים פ"ח)‪.‬‬ ‫את עולמו בשפע רב וברווחה שלא היו כמותם‪,‬‬ ‫הישיבה בארץ הקדושה ומצוות ישוב המעולה ‪-‬‬ ‫יד‪ .‬זמן קיבוץ גלויות ימשך זמן רב‪( ,‬שיר השירים ח')‪.‬‬ ‫ואף עולם הצומח ישנה את טבעו {ודבר זה מתקיים‬ ‫ניחא‪ ,‬אך הספורנו הדגיש שההודאה היא על היציאה‬ ‫לנגד עינינו‪ ,‬כאשר העידן הטכנולוגי מביא לעולם‬ ‫משעבוד לגאולה‪ .‬ואם גאולה זו מביאה עמה צרות‬ ‫טו‪ .‬לאחר שלב קיבוץ גלויות‪ ,‬תתחולל מלחמת‬ ‫נוחות מופלגת‪ ,‬וכן בעולם החקלאות ישנם חידושים‬ ‫רוחניות מבית ושלטון של ריבוי רשעים המצירים‬ ‫גוג ומגוג‪ ,‬והצדיקים יינצלו ממנה‪( .‬הקדמה‪ ,‬ק"ב‪ ,‬ק"ז‪,‬‬ ‫לצדיקים‪ ,‬מה יתרון לצדיק בהחלפת שעבוד הגויים‬ ‫קי"ט‪ ,‬ק"מ‪ ,‬קמ"ה)‪.‬‬ ‫עצומים כגון גידול צמחים על מים}‪( .‬צ"ו)‪.‬‬ ‫בשעבוד פושעי ישראל?‬ ‫טז‪ .‬ביאת המשיח והתגלותו תהיה כדי להצילנו‬ ‫ה‪ .‬בתקופת קיבוץ הגלויות יהיה הרבה רשעים‪ ,‬ועדת‬ ‫ונלענ"ד ליישב מבוכה זו בשני אופנים ‪-‬‬ ‫ממלחמת גוג ומגוג‪ ,‬ואז ירים ה' קרן משיחו‪( .‬קל"ח‪ ,‬ק"מ)‪.‬‬ ‫הצדיקים תהיה מועטת‪ .‬עליהם לשוב בתשובה‪ ,‬שכן‬ ‫מי שלא ישוב‪ ,‬עלול להיספות חלילה עם רשעי‬ ‫א‪ .‬הנה עיקר צער הגלות ועיקר שמחת הגאולה‬ ‫יז‪ .‬התגלות משיח צדקנו תהיה אחר מפלת גוג ומגוג‪,‬‬ ‫הגויים בעת מפלת גוג ומגוג‪( .‬ק"ז‪ ,‬קכ"ה‪ ,‬קל"ה‪ ,‬קמ"ב‪,‬‬ ‫אינם נמדדים רק לפי הנוחות הפיזית או המצב‬ ‫שמפלתם תהיה ע"י הקב"ה ולא ע"י משיח‪( .‬ק"י‪,‬‬ ‫שיר השירים פ"ח)‪.‬‬ ‫המוסרי הגלוי של הפרטים‪ ,‬אלא מצד שורשם‬ ‫בראשית מ"ט‪ ,‬זכריה ט‪ ,‬י"ד)‪.‬‬ ‫הרוחני בעולמות העליונים‪ .‬הרי לן מדברי חז"ל‬ ‫יח‪ .‬אחר מפלת גוג ומגוג שיהרגו שם רשעי ישראל‪,‬‬ ‫ו‪ .‬יזכו לקיבוץ גלויות אע"פ שלא יהיה ראויים לזה‬ ‫והמקובלים ש'שכינתא בגלותא'‪ ,‬וכי השכינה‬ ‫יתרבו הכשרים שבישראל מאוד מאוד (ק"ז)‪.‬‬ ‫(ק"ד‪ ,‬קכ"ו)‪.‬‬ ‫הקדושה היא כנסת ישראל‪ .‬ממילא‪ ,‬כל זמן שישראל‬ ‫•••‬ ‫ז‪ .‬דוד המלך התאוה לזמן הזה של קיבוץ גליות‪( .‬קי"ט)‪.‬‬ ‫נתונים למשיסה ותחת יד האומות‪ ,‬השכינה כביכול‬ ‫‪5‬‬ ‫ישראל המבוזה כל כך בעמים‪ .‬אם תינתן לנו הארץ‪,‬‬ ‫שחוגגים יום טוב בכפלים יתר על בני ארץ ישראל‬ ‫בודאי יגדל כבודנו בגויים‪ ,‬אך יש לדעת כי לא האו"ם‬ ‫(שלוחא דרחמנא עמוד ‪.(264‬‬ ‫מעניק לנו את ארץ ישראל‪ ,‬אלא יד ה' עשתה זאת'‬ ‫(שלוחא דרחמנא עמוד ‪.2(499‬‬ ‫תיקון חטא המרגלים על ידי אהבה טבעית לארץ ישראל‬ ‫הוא היה אומר‪ ,‬שכשם שהמרגלים מאסו בארץ‬ ‫אור וחושך משמשים בערבוביה‬ ‫חמדה‪ ,‬מבלי להעריכה‪ ,‬כך גם צריך להיות עכשיו‬ ‫לבבו פחד ורחב גם יחד‪ .‬המדינה הצטיירה בעיניו‬ ‫התיקון מצדנו ‪ -‬מבלי כל הערכה שכלית‪ ,‬אלא מכח‬ ‫בבחינת נסיון ומסה‪' .‬חבל שאין בתוכנו אישים אשר‬ ‫משיכה טבעית‪ ,‬אהבת נפש‪ ,‬ככתוב בספר תהלים‪:‬‬ ‫מסוגלים לנשא ולרומם את הציבור לגובה הדרוש‬ ‫"כי רצו עבדיך את אבניה"‪ ,‬ואין טעם ברצון (שלוחא‬ ‫בשעה כזאת'‪ ,‬תינה רבי שרגא פייבל את צערו‪' ,‬בכדי‬ ‫דרחמנא עמוד ‪.(272‬‬ ‫לתת למאורע הרה‪-‬גורל כזה את הצביון הראוי לו‪,‬‬ ‫נחוץ היה שישרה בתוכנו אדם מסוגו של הרמב"ן‪,‬‬ ‫על הכרת האו"ם בזכות ישראל בארצו‬ ‫רבי יהודה הלוי וכיוצא'‪.‬‬ ‫בי"ט כסלו תש"ח‪ ,‬נפל דבר בעולם היהודי‪ :‬בעצרת‬ ‫והגיד רש"פ בברור את דעתו‪ ,‬כי אף מי שרואה בעלית‬ ‫האו"מ שהתאספה בלייק‪-‬סכסס‪ ,‬אמריקה‪ ,‬החליטו‬ ‫הציונים לשלטון בארץ ישראל משום צרה‪ ,‬אין לו‬ ‫בכ"ט בנובמבר למנינם (יום ש"ק פרשת וישלח‪ ,‬ט"ז בכסלו)‪,‬‬ ‫להישאר כפוי טובה להקב"ה בעד אותו חלק של‬ ‫לאשר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬ההחלטה‬ ‫חסד ודאי‪ ,‬דהיינו בעד פתיחת שערי ארץ ישראל‪,‬‬ ‫נתקבלה אחרי חדשים ארוכים של התלבטויות‬ ‫שהיתה סגורה ומסוגרת עד כה בגזרת 'הספר הלבן'‬ ‫ודיונים‪ ,‬התיעצויות וחקירות‪ ,‬בהם השתתפו נציגי רוב‬ ‫שגזר השלטון הבריטי ‪ -‬וכל יהודי פליט ונרדף יוכל‬ ‫אומות העולם‪ ,‬בראשות באי כח המעצמות הגדולות‪.‬‬ ‫הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ זצוק"ל‬ ‫מעכשיו להמלט אליה ולמצוא מנוח‪.‬‬ ‫במשך כל אותם חדשים ארוכים של תקופת הדיונים‪,‬‬ ‫‪ -‬מייסד ומנהל רוחני בישיבת 'תורה ודעת'‪- 1‬‬ ‫משל לאדם שמת עליו אביו והוריש לו נכסים‪,‬‬ ‫שפך רש"פ הרבה תפילות ובקשות לרבון העולמים‪ ,‬כי‬ ‫ג' באלול תש"ח‬ ‫שמחויב לברך בו‪-‬זמנית הן על הרעה 'דיין האמת'‬ ‫יטה לב השגרירים באו"ם על ישראל לטובה‪ ,‬ויאותו‬ ‫והן על הטובה 'הטוב והמטיב'‪ ,‬מבלי שתהיה סתירה‬ ‫אחרי השואה‪ ,‬לתת מקלט לשארית הפליטה בנחלת‬ ‫כל ימיו היה רבי שרגא פייבל קשור לארץ הצבי‬ ‫כלשהי בין הברכות (שם עמ' ‪.(500 – 499‬‬ ‫אבותיה‪.‬‬ ‫בעבותות של אהבה עילאית‪ .‬כל מי שהכיר את עזוז‬ ‫והנה‪ ,‬נתקבלו תפילותיו בשמים‪ .‬העולם של הגויים‬ ‫אהבתו של רש"פ לארץ חמדה‪ ,‬יודע בבירור‪ ,‬שהיתה‬ ‫יכין רשע וילבש צדיק‬ ‫הכיר סוף סוף בזכות עם ישראל לשוב אל ארצו‬ ‫זו מצדו מסירות נפש בפועל‪ ,‬כשנמנע כל השנים‬ ‫מדינה זו‪ ,‬הסביר‪ ,‬היא כדוגמת תינוק שנולד זה‬ ‫ולפתוח את שעריה בפני כל היהודים‪ ,‬שרידי החרב‪,‬‬ ‫מלנסוע ארצה‪ ,‬בגלל התפקידים הרוחניים שחיכו‬ ‫עתה‪ .‬ואמנם יש מי שמגיח מבטן אמו בלידה רגילה‪,‬‬ ‫שגורשו ונרדפו עד כה מארץ לרעותה‪ .‬כאיש ההלכה‪,‬‬ ‫לו באמריקה‪'( .‬שלוחא דרחמנא' עמוד ‪.(263‬‬ ‫כשהראש יוצא תחילה‪ ,‬ויש מי שבא לעולם בלידה‬ ‫הגיב רש"פ על המאורע בשעת 'רעוא דרעוין' בשבח‬ ‫כותב עליו רבי יצחק גרשטנקורן [מייסד עיה"ק בני‬ ‫הפוכה‪ ,‬כשהרגליים יוצאות תחילה; זוהי בהחלט לידה‬ ‫ובהודיה לא‪-‬להים הטוב והמטיב‪ .‬הוא‪ ,‬השולל כל‬ ‫ברק]‪ :‬אדם יקר המציאות‪ ,‬מיחידי סגולה שבדור‪,‬‬ ‫קשה והרת סכנות‪ ,‬זוהי לידה שלא בדרך טבעית‪ ,‬אך‬ ‫ימיו את ה'ציונות'‪ ,‬נתמלא עכשיו גילה ברעדה‪ ,‬וזאת‪,‬‬ ‫ובעל מידות וחובב ציון בכל עומק נשמתו‪ .‬כשהיה‬ ‫גם בלידה כזאת עשוי הילוד לצמוח ולגדול‪ ,‬ברחמי‬ ‫מבלי שיחול שינוי כחוט השערה בהשקפת עולמו‪.‬‬ ‫מדבר על ארץ ישראל‪ ,‬היה מתלהב והולך מרוב‬ ‫שמים‪ ,‬אדם בר‪-‬קיימא‪ .‬לאמור‪ :‬גורלו של ילוד כזה לא‬ ‫בודאי היו נהירים לרש"פ היטב כל צדדי הנושא של‬ ‫השתוקקות עד כלות הנפש‪ ,‬עיניו היו מתקשרות‬ ‫נחרץ מראש למות‪ ,‬ועתידו מותנה באופן התפתחותו‪.‬‬ ‫'מדינה עברית'‪ ,‬ובעיקר הלבטים מסביב לו‪ ,‬אשר‬ ‫בדמעות כשהיה משיח אתי על ארץ ישראל משאת‬ ‫נכון‪ ,‬המשיך‪ ,‬שהמדינה לא יצאה עם הראש תחילה‪,‬‬ ‫כירסמו זה כמה בתודעת יהודים כשרים; לפי שרוב‬ ‫נפשו (זכרונותי על בני ברק עמ' קלח)‪.‬‬ ‫דהיינו שגדולים וכשרים שבישראל מתווים את דרכה;‬ ‫פרנסי המדינה ויוזמיה התרחקו מאד מרוח ישראל‬ ‫המצב הוא הפוך‪ ,‬ה'רגליים' יצאו ראשונה‪ ,‬אבל גם‬ ‫סבא‪ ,‬והתכוונו שיהיה 'ככל הגויים בית ישראל'‪ ,‬רחמנא‬ ‫הריני משמרת ב' י"ט של גלויות ‪ -‬ואיני מקבלת שכר‬ ‫אלא על אחד‬ ‫לזכר נשמת עמוס בן גרציה‬ ‫ב'לידה' כזאת הדבר אפשרי שישתלשל ממנה 'יצור'‬ ‫ליצלן‪ ,‬אף על פי כן הרגיש בעומק לבו‪ ,‬כי ההכרזה‬ ‫טוב ויפה‪ .‬ומי יודע? אפשר שלכך נתכוונו חז"ל‬ ‫באו"ם כשלעצמה‪ ,‬יש בה משום בשורה משמחת‬ ‫כאשר התוועד עם תלמידיו בימי חג ומועד‪ ,‬כדי‬ ‫באמרם (ילקוט שמעוני עמוס תקמ"ט)‪" :‬אם ראית דור‬ ‫ליהודים ‪ -‬בכל מקום שהם ‪ -‬והוא באופן אישי התנהג‬ ‫לשמוח ברגלים‪ ,‬הידר רש"פ לחדד בנפשם בשעה‬ ‫מחרף ומגדף‪ ,‬צפה לרגלו של משיח" (שם)‪.‬‬ ‫בהתאם להרגשה זו‪.‬‬ ‫זו את ההרגשה‪ :‬מה זו גלות! והיה מרחיב את דיבורו‬ ‫מסביב לפיסקא במדרש רבה (שיר השירים א ו)‪' :‬שמוני‬ ‫נדחי ישראל יכנס‬ ‫הרמת קרן ישראל‬ ‫נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי ‪ -‬אמרה‬ ‫אף לתלמידים מן ה'מתיבתא' שבאו לשאול את פיו‪,‬‬ ‫תלמידיו הותיקים‪ ,‬שידעו גם ידעו כמה נחלי דמעות‬ ‫כנסת ישראל לפני הקב"ה‪ ,‬על שלא שמרתי יום‬ ‫איך להתייחס לתופעה החדשה מבחינה השקפתית‪,‬‬ ‫שופך רבם כל ימיו על צרות ישראל‪ ,‬הטיבו באותה‬ ‫טוב אחד כתיקונו בארץ ישראל‪ ,‬הריני משמרת‬ ‫ענה ואמר‪' :‬מסתבר‪ ,‬שבנסיבות החדשות‪ ,‬דהיינו‬ ‫שעה להבין לנפשו ההומיה‪ ,‬שכלתה לראות כבר‬ ‫שני ימים טובים של גלויות בחוצה לארץ ‪ ...‬סבורה‬ ‫כשתהיה ליהודים מדינה בארץ ישראל‪ ,‬יקל ‪ -‬כביכול‬ ‫אי פעם בטובתם‪' .‬עיפה נפשי להורגים' קרא פעם‬ ‫הייתי שאקבל שכר על שניהם‪ ,‬ואיני מקבלת שכר‬ ‫‪ -‬להתגשם היעוד הנבואי 'נדחי ישראל יכנס'‪[ .‬ועוד]‬ ‫בנהמת הלב‪' ,‬וכולי כמיהה עזה שתרום סוף סוף קרן‬ ‫אלא על אחד‪ ,'..‬כדי שלא תזוח דעתם מדבר זה‬ ‫‪' .1‬אבי כל בני התורה שבאמריקה בדור זה ובדורות הבאים' ‪ -‬כך הגדיר אותו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל‪ .‬האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל התבטא פעם ש'היהדות באמריקה עד סוף כל הדורות תהיה‬ ‫חייבת להכיר טובה לאיש זה בעד פעלו לקיומה הרוחני'‪.‬‬ ‫הוא אשר הקים עולה של תורה ביבשת אמריקה‪ ,‬היה חלוץ הבנאים הגדולים של החינוך התורתי ועולם הישיבות בארה"ב‪ ,‬יסד ושכלל בארץ זו את בתי היוצר הראשונים שמגדלין בהם תורה ויראת שמים‬ ‫ברוח ישראל סבא המקורית‪ ,‬החיה והשריש בקרב רבים את המושג 'ללמוד וללמד' את תורתנו הקדושה במובן של 'כי הם חיינו' ממש‪ ,‬העמיד מאות ואלפי תלמידים חדורי השקפה יהודית צרופה‪ ,‬ובהם‬ ‫מגדולי התורה והיראה בדור שלאחריו (מבוא לספר שלוחא דרחמנא מאת הסופר הרב אהרן סורסקי שליט"א)‪.‬‬ ‫‪ .2‬כמו שנאמר ביחזקאל פרק לו ‪' -‬כה אמר ה' לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי‪ ..‬וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים‪ ..‬ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי‬ ‫אתכם אל אדמתכם'‪ .‬וראה במסלת ישרים (פרק יט) ‪" -‬שהרי אי אפשר לכבוד העליון להתרבות ‪ -‬אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם"‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אילו עלינו בהמונינו לארץ ישראל‬ ‫ביקורים בארץ ישראל אצל החסידים‪ .‬הביקור הראשון‬ ‫זה יעזור ליהודים תועים ונדחים באפסי תבל‪ ,‬להיזכר‬ ‫היינו משאירים בה צורה יהודית‬ ‫היה בחורף שנת תרצ"ד‪ ,‬והביקור השני היה בשנת‬ ‫שהם יהודים‪ ,‬ולהינצל מהתבוללות" (שם)‪.‬‬ ‫"לצערי איחרנו הרבה"‪ ,‬התחיל הרבי לדבר בכאב‪,‬‬ ‫תרצ"ז לפני המלחמה המרה‪ ,‬כשהוא נסע בחזרה להיות‬ ‫"אבל עדיין לא איחרנו לגמרי‪ ,‬אסור להתיאש‪ ,‬חלילה"‪.‬‬ ‫עם אחיו החסידים בסטולין‪ ,‬שם הוא עלה על העקדה‬ ‫בהדי כבשי דרחמנא למה לך‬ ‫והעובדה שהיהודים שלנו החרדים לא עולים בתקופה‬ ‫בחורבן של סטולין בכ"ט אלול תש"ב‪ ,‬הי"ד‪.‬‬ ‫לשאלה נוספת‪ ,‬מדוע נתנו לנו משמים את המתנה‬ ‫הזו לארץ ישראל ולא משאירים בה חותם‪ ,‬ולא מעמידים‬ ‫מצאנו תאור מיום כ"ה ניסן תרצ"ד‪ ,‬כשהוא חזר מביקורו‬ ‫הזאת מידי הגויים‪ ,‬ובתיווכם של עוברי עבירה‪ ,‬השיב‬ ‫את ההשפעה שלהם בארץ ישראל – אם אנחנו היהודים‬ ‫הראשון בארץ ישראל‪ ,‬ואת דבריו על שאלות שונות‬ ‫רש"פ‪' :‬אלו כבשי דרחמנא‪ ,‬זוהי בחינת 'דודי שלח ידו‬ ‫החרדים נעלה בהמונינו‪ ,‬יכולנו להביא לכך שארץ‬ ‫שהפנו אליו‪ .‬אנו מביאים זאת בפני הציבור שלנו כדי‬ ‫מן החור'‪ .3‬יתכן והקב"ה מושיט להם עכשיו חוט הצלה‬ ‫ישראל תקבל צורה יהודית‪ ,‬והכבוד של ארץ ישראל‬ ‫שיהיה לתועלת לקוראינו‪:‬‬ ‫להיאחז בו‪ ,‬לבלתי ידח ממנו נדח‪ ,‬אלא שעדיין הדבר‬ ‫היה גדול מאד‪.‬‬ ‫תלוי ועומד אם אכן ישכילו לתפוס את החוט ויאחזו בו‪.‬‬ ‫ידוע לכולם‪ ,‬שהרבי מסטאלין‪ ,‬הרה"צ רבי משה פרלוב‪,‬‬ ‫צריך לפעול חזק עם כל הכוחות‪ ,‬הוסיף הרבי‪ ,‬והקצת‬ ‫חזר מביקור ארוך בארץ ישראל‪ .‬ביום חמישי פרשת‬ ‫'כמו כן יתכן'‪ ,‬הוסיף‪' ,‬שהעולם כולו איבד את זכות קיומו‪,‬‬ ‫יהודים החרדים שכן עולים‪ ,‬ובפרט אברכים צעירים‪,‬‬ ‫'צו' – לקראת שבת הגדול – חזר לביתו לסטאלין‪ .‬כל‬ ‫אחרי עמידתו מנגד בימי השמדת ששה מיליון יהודים‪,‬‬ ‫שיבואו ביחד ויתישבו ביחד‪ ,‬ולא חלילה יבלעו בסביבה‬ ‫העיר בראשות ראשי הקהל של סטאלין הכינו עבורו‬ ‫והיה חסד הבורא יתברך שמו על עולמו‪ ,‬שזימן לאומות‬ ‫[החילונית]‪ ,‬כדי שיוכלו לתקן בכוח ולעשות דברים‬ ‫קבלת פנים חמה ונהדרת‪ .‬בעיר שררה אווירה חגיגית‬ ‫דבר טוב לעשותו ‪ -‬להשיב לעם ישראל את ארצו‬ ‫גדולים ליהדות‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬חסידים רבים מכל העיירות בסביבה הגיעו לשבת‬ ‫אשר נגזלה ממנו לפני קרוב לאלפיים שנה ‪ -‬כדי שלא‬ ‫הגדול לסטאלין כדי לקבל את פני הרבי אחרי הביקור‬ ‫להחזירו לתוהו ובוהו‪ .‬ורחמיו על כל מעשיו מתבטא‬ ‫החיוב לפעול באחדות למען בנין ארץ ישראל‬ ‫שלו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אף בזאת‪ ,‬שכל אחד מברואי ה' ניתנת לו ההזדמנות‬ ‫כעת עברתי לשאול את הרבי על המצב הרוחני בארץ‬ ‫לפעול דבר טוב‪ ,‬שבזכותו העולם מתקיים'‪( .‬שם עמ' ‪.(501‬‬ ‫כידוע‪ ,‬הסטולינר רב'ה היה מוכר מאד בפעילותו‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫הציבורית ובמסירות נפשו למען התורה והיהדות‪,‬‬ ‫הנהגת היחוד‬ ‫"איך המצב שם ברוחניות?" אני שואל את הרבי‪ .‬והרבי‬ ‫והוא נחשב בשורה אחת עם הבונים הגדולים של‬ ‫כן הסתייע מדברי רבינו משה חיים לוצאטו זצ"ל בספרו‬ ‫ענה כך‪ :‬יש הרבה מה לשפר במצב של ארץ ישראל‪,‬‬ ‫מוסדות התורה והיהדות לנוער‪ ,‬עוד מימי נעוריו בעיר‬ ‫'דעת תבונות' (סימן לו)‪ ,‬בענין גילוי יחודו ית"ש‪ ,‬אשר‬ ‫הכל צריך תיקון – חינוך הבנים והבנות‪ ,‬הישיבות‪,‬‬ ‫'קרעסין'‪ .‬לכן‪ ,‬היה מעניין מאד לשמוע את דעתו של‬ ‫לפיהם יש זמן בעקבות משיחא‪ ,‬שבו אין הקב"ה מנהג‬ ‫מאד בשפל המצב‪ .‬אילו לפחות בין החרדים עצמם‬ ‫הרבי מסטאלין על ענין ארץ ישראל באותה תקופה‪.‬‬ ‫עולמו בהנהגת שכר ועונש‪ ,‬וממילא אין השתלשלות‬ ‫הייתה שוררת אחדות‪ ,‬המצב היה הרבה יותר טוב‪ ,‬אבל‬ ‫מתקיימים דברי הנביאים על זמן הגאולה‬ ‫המאורעות תלויה אז באם הדור זכאי או חייב‪ ,‬ודי בזה‬ ‫לצערנו הבעל דבר עושה מחלוקת ופירוד לבבות אצלנו‬ ‫לחכימא (שם עמ' ‪.(504‬‬ ‫היהודים החרדים‪ ,‬כדי להפריע לבניין ולהתמסדות של‬ ‫השאלה הראשונה ששאלתי את הרבי הייתה לגבי‬ ‫התורה והיהדות‪.‬‬ ‫המצב הגשמי של החיים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫שמחה לארצך‪ ,‬ואחר‪-‬כך ‪ -‬ותמלוך אתה ה' לבדך‬ ‫את עיקר האנרגיה צריך להכניס‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬לשרש את‬ ‫כשמדברים על ארץ ישראל‪ ,‬אומרים שהיהודים חיים‬ ‫אין שום מניעה‪ ,‬פירש עוד בשיחה‪ ,‬שיקבלו ישראל את‬ ‫המחלוקת ושנאת החינם אצל היהודים‪ ,‬ובפרט אצל‬ ‫שם טוב ואפשר להרוויח בשביל לחם‪ ,‬ויש עבודה למי‬ ‫ארץ ישראל בחזרה לעליה חופשית אפילו כשאינם‬ ‫היהודים החרדים שיש הרבה מחלוקות‪ .‬ידוע‪ ,‬הוסיף‬ ‫שרוצה‪ .‬האם זו אמת או שמא מדובר בסתם תעמולה‬ ‫ראויים לה‪ ,‬ורק אחר כך ישובו לא‪-‬להים‪ .‬הלא כך תקנו‬ ‫הרבי‪ ,‬בשם הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל‪ ,‬מגדולי ישראל‬ ‫כדי שיהודים יעלו לארץ ישראל?‬ ‫אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפילה‪' :‬ובכן תן כבוד ה'‬ ‫שבירושלים‪ ,‬שהתבטא שהחורבן הכללי קצת התקטן‬ ‫"כן! זה אמת"‪ ,‬משיב הרבי‪ .‬יהודים בארץ ישראל יכולים‬ ‫לעמך ‪ ...‬שמחה לארצך ‪ ...‬ותמלוך אתה ה' מהרה לבדך‬ ‫[נתקנו הדברים שהביאו לחורבן]‪ ,‬אבל החורבן של שנאת‬ ‫לחיות בעזרת ה' טוב מאוד‪ .‬מי שעובד מתפרנס‪ ,‬ויש‬ ‫‪ ,'...‬דהיינו שקודם כל ישיבו להם את הארץ‪ ,‬ותרום קרן‬ ‫חינם לצערנו עדיין ממשיך‪.‬‬ ‫לו מקום להודות להקדוש ברוך הוא בהרחבה‪ .‬השפעה‬ ‫ישראל‪ ,‬ויגדל כבודם בקרב העמים‪ ,‬ולאחר מכן ימלוך‬ ‫הרבי החשוב סיפר‪ ,‬שכשהיה בארץ ישראל‪ ,‬הוא הקדיש‬ ‫זו שהקדוש ברוך הוא משפיע כעת על היהודים בארץ‬ ‫ה' לבדו‪ ,‬והם עמו אשר יעבדוהו‪( 4‬שם עמ' ‪.(504‬‬ ‫הרבה זמן לטפל בבעיות האלו‪ .‬הוא נפגש רבות עם‬ ‫ישראל הינה חוץ לדרך הטבע‪ .‬יהודים צריכים לדעת‬ ‫רבנים‪ ,‬וביניהם עם הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי‬ ‫זאת‪ ,‬ולנצל את ההשפעות‪ ,‬וחלילה לא לקלקל‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬והוא מאד התפעל ממנו‪ ,‬והוסיף שהוא אוהב‬ ‫ההתנוצצות של הגאולה – כבר נראית בבירור‪ .‬הרמב"ן‬ ‫שלום ורודף שלום‪ .‬הוא שוחח אתו ועם עוד רבנים‬ ‫כותב בספר 'שער הגאולה' שקודם ביאת הגואל ארץ‬ ‫על הצורך להרבות אהבה ואחווה‪ ,‬כי זו הדרך שאפשר‬ ‫ישראל תתחיל להיבנות‪ .‬אני בעצמי ביקרתי בהרבה‬ ‫לבנות את התורה והיהדות‪.‬‬ ‫ערים‪ ,‬כפרים ומושבות‪ ,‬וברוך ה' פורחים שם עצי זית‪,‬‬ ‫בזכות מאמציו של האדמו"ר מסטאלין‪ ,‬אנשים באמת‬ ‫אי אפשר להעביר את זה במילים משום שאינה דומה‬ ‫התכנסו לאסיפות במטרה לאחד את כל הישיבות כמו‬ ‫ראייה לשמיעה‪ .‬מתקיימים שם כל דברי הנביאים וכל‬ ‫'ועד הישיבות' שיכול להעמיד ולבסס את עולם התורה‬ ‫מה שחז"ל הקדושים כתבו‪ .‬צריך להתמלא בשמחה‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כשאנו רואים שהגאולה האמיתית מתקרבת בצעדים‬ ‫במרירות הוסיף הרבי מסטאלין לספר‪ ,‬שבתל אביב‪,‬‬ ‫מהירים‪ .‬ה' יתברך כבר לא יכול לראות את הבזיון‪,‬‬ ‫שהינה עיר גדולה‪ ,‬יש בסך הכל מקוה אחד בלבד‪.‬‬ ‫הצער והייסורים של העם שלו‪ .‬בואו נתחזק באמונה!‬ ‫והוסיף‪ :‬חסידי סטאלין בתל אביב הזמינו אותי להשתתף‬ ‫יהודי ארץ ישראל‪ ,‬המשיך הרבי ואמר בשמחה‬ ‫בחנוכת הבית של בית הכנסת של סטאלין בתל אביב‪,‬‬ ‫ובהתרגשות‪ ,‬הם מאד מסודרים‪ .‬אירוע קטן אני יכול‬ ‫לזכר נשמת עדנה בת שוקת‬ ‫והוא אמר להם שהוא לא מסכים לפתוח את הבית‬ ‫לספר לכם‪ :‬בפורים הייתי בתל אביב‪ ,‬ורציתי לקיים שם‬ ‫כנסת ולעשות חנוכת הבית‪ ,‬עד שיקחו על עצמם‬ ‫את מצות מתנות לאביונים‪ ,‬אבל לא יכולנו למצוא שם‬ ‫בשעת מעשה לשים אבן פינה‪ ,‬לבנות שם מקוה במגרש‬ ‫אביון! אחרי מאמץ גדול‪ ,‬בקושי מצאנו שם עני כדי‬ ‫הגאון הקדוש רבי משה מסטולין זצוק"ל ‪-‬‬ ‫שעל‪-‬יד בית הכנסת‪ .‬הגבאים והמתפללים הסכימו‪,‬‬ ‫לקיים את המצווה‪ .‬אבל גם במקומות אחרים בארץ‬ ‫נהרג על ידי הנאצים ימ"ש בכ"ט באלול תש"ב‬ ‫ובאמת בחנוכת הבית הונחה אבן פינה ונאסף סכום‬ ‫ישראל לא רע לאף יהודי‪ ,‬בכל מקום היו היהודים מאד‬ ‫של ‪ 200‬פאונד‪ ,‬סכום יפה בשביל שיוכלו מיד לבנות‬ ‫מאד מרוצים ואף אחד לא התלונן על המצב הגשמי‬ ‫במגזין בית ברכה היו"ל על ידי חסידות קרלין‪-‬סטולין‬ ‫את המקוה‪ ,‬והשמחה של חנוכת הבית היתה גדולה‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הובא מאמר מעניין שהתפרסם בעיתונות כאשר חזר‬ ‫מעבר לכל תאור‪.5‬‬ ‫הגה"ק רבי משה מסטולין זצוק"ל מביקורו בארץ‬ ‫בארץ ישראל יש מספיק קרקעות שיכילו הרבה יהודים‬ ‫הרבי סיים את דבריו בברכה‪ ,‬שנזכה בקרוב לעלות‬ ‫ולהושיב אותם‪ .‬להיפך‪ ,‬המצב הוא שחסרות הרבה ידים‬ ‫ישראל‪ ,‬ובו מובאת התייחסותו לקורה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ושם נוכל לפעול עם כל הכוחות להרמת‬ ‫שיעבדו את האדמה הקדושה‪ .‬אנחנו מחכים למאות‬ ‫אנו מביאים כאן את המאמר מתורגם משפת היידיש‪:‬‬ ‫קרן התורה והדת‪.‬‬ ‫יהודים שיבואו וימלאו את המקומות הריקים איפה‬ ‫ידוע‪ ,‬שהרה"ק כ"ק ר' משה מסטלין‪ ,‬הבן הרביעי של‬ ‫•••‬ ‫שחסר עובדים‪ ,‬והם יתפרנסו בכבוד בעזרת הבורא‪.‬‬ ‫מרן אור ישראל [הינוקא מסטולין ‪ -‬ר' ישראל] קיים שני‬ ‫‪ .3‬ושם בהערה ‪ :11‬השוה מדרש רבה שהש"ר (ה‪ ,‬ד)‪" :‬וכי מה טיבו של חור זה‪ ,‬להיות מגדל שרצים? אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‪ :‬רבש"ע‪ ,‬כל נסים שעשית לי ע"י כורש‪ ,‬לא היה מוטב לעשותן לי ע"י‬ ‫דניאל וע"י אדם צדיק?!" [עיין ראש השנה ד‪ .‬שכורש החמיץ]‪.‬‬ ‫‪ .4‬וכן מבואר ביחזקאל (לו כג) "‪..‬והבאתי אתכם אל אדמתכם"‪ ,‬ורק אחר כן ‪" -‬וזרקתי עליכם מים טהורים‪ ..‬ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם"‪.‬‬ ‫‪ .5‬בית הכנסת קיים עד היום ברחוב בר כוכבא ‪ 52‬בתל אביב‪ ,‬ועל ידו מקוה טהרה‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬שבספר 'בית קרלין סטולין' (עמ' שמ) מובא מכתב מר' משה מסטולין‪ ,‬ובו הוא מביע את שמחתו הגדולה לאחר הקמת‬ ‫המקוה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יסודות 'קדושת ציון'‬ ‫מג_‪+‬לה עמוקות מני ‪+‬חושך (ב)‬ ‫טעם ג – הטהור מהפך את ה'טמא' ל'טהור'‬ ‫טעם א – הדין מתמתק‬ ‫א] בגליון הקודם‪ ,‬ספרנו על חכימא דיהודאי‪,‬‬ ‫שהושיע את אותו אדם אומלל שהתנזר לחלוטין‬ ‫ו] טעם נוסף כתב הגאון רבי נתן גשטטנר זצוק"ל‬ ‫ד] ב'לקט יושר' (מנהגים ופסקי תשובות מבעל התרומת‬ ‫מאכילת הדבש‪ ,‬משום ש"לא יכול להיות שמהדבורה‬ ‫('להורות נתן' ‪ -‬מועדים ח"ג‪' ,‬עניני ראש השנה' אות טו)‪" :‬גם‬ ‫הדשן‪ ,‬מתלמידו רבי יוסף ב"ר משה ‪ -‬עניני ראש השנה) כתב‪:‬‬ ‫‪ -‬שהיא טמאה ועוקצת את הבריות ‪ -‬יוצא דבר טוב‪,‬‬ ‫י"ל טעם שטובלים התפוח בדבש‪ ,‬וכן המוציא טובלין‬ ‫"דבש חי סימן טוב לאכול בראש השנה‪ .‬ודבש דבורים‬ ‫זך‪ ,‬נקי‪ ,‬וטוב לבריאות"‪ .‬בינתיים‪ ,‬פקדוהו חולאים‬ ‫בדבש‪ ,‬למאי שכתב רבינו יונה במסכת ברכות (מג‪,).‬‬ ‫מן המובחר‪ ,‬כי הדבורים דמי למשפט [הדבורים מרמזות‬ ‫רעים בגלל המנעותו מהדבש‪ ,‬שהיה נצרך לבריאותו‪,‬‬ ‫כי הדבש ‪ -‬אם נפל בו חתיכה של איסור ‪ -‬אף על‬ ‫למידת הדין]‪ ,‬כי עושים נקמה לפעמים‪ ,‬כמו שמוכח מן‬ ‫אך לא נמצאה תרופה למכתו‪.‬‬ ‫פי שהאיסור נמוח בתוך הדבש‪ ,‬כיון שדרך הדבש‬ ‫הפסוקים ['וַ ִ ּי ְרדְּ פ ּו ֶא ְתכֶ ם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ַּת ֲע ֶשׂ ינָ ה ַהדְּ ב ִֹרים' (דברים‬ ‫להחזיר הדבר שנפל לתוכו לדבש ‪ -‬לכן כדבש דיינינן‬ ‫א מד)‪'ָּ .‬כל גּ וֹ יִ ם ְס ָבבוּנִ י‪ַ ...‬סבּ וּנִ י כִ ְדבוֹ ִרים' (תהלים קיח י‪-‬יב)]‪.‬‬ ‫באחד הימים‪ ,‬שמעו על חכם וצדיק שהגיע לעיר‪,‬‬ ‫ליה ומותר (עכ"ד רבינו יונה)‪.‬‬ ‫ומה שיוצא מהן ‪ -‬מתוק‪ .‬וסימן לדבר שאנו יוצאין‬ ‫והוליכוהו אליו‪ .‬החכם קיבל אותו בסבר פנים יפות‪,‬‬ ‫והנה זה חידוש גדול‪ ,‬שלא זו בלבד שהדבש אינו‬ ‫ממידת הדין למידת הרחמים‪."...‬‬ ‫"מי יִ ֵּתן ָטהוֹ ר‬ ‫ישב עמו‪ ,‬והראה לו את דברי חז"ל‪ִ :‬‬ ‫נאסר‪ ,‬אלא גם האיסור נהפך להיות היתר‪ .‬וזוהי‬ ‫ִמ ָּט ֵמא ל ֹא ֶא ָחד (איוב יד ד)‪ְּ .‬כגוֹ ן ַא ְב ָר ָהם ִמ ֶּת ַרח‪ִ ,‬חזְ ִק ָ ּיה‬ ‫"והטעם שלוקחים תפוח דוקא ‪ -‬כתבו המקובלים‬ ‫ֹאש ָ ּיה ֵמ ָאמוֹ ן‪ָ ,‬מ ְרדְּ כַ י ִמ ׁ ּ ִש ְמ ִעי‪ ,‬יִ ְשׂ ָר ֵאל ֵמ ֻא ּמוֹ ת‬ ‫ֵמ ָא ָחז‪ ,‬י ׁ ִ‬ ‫בחינה של תשובה מאהבה‪ ,‬שאמרו חז"ל (יומא פו‪,):‬‬ ‫‪ -‬כי התפוח רומז לשכינה‪ ,‬הנקראת 'חקל תפוחין‬ ‫ָהעוֹ לָ ם‪ָ ,‬העוֹ לָ ם ַה ָ ּבא ִמן ָהעוֹ לָ ם ַה ֶּזה‪ִ .‬מי ָע ָשׂ ה כֵ ן?‬ ‫שעל ידי תשובה מאהבה‪ ,‬הזדונות נעשין כזכויות‪,‬‬ ‫קדישין'‪ ,‬ומכוונים בהטבלתו בדבש ‪ -‬להמתיק מעליה‬ ‫ִמי ָ ּגזַ ר ֵּכן? ִמי ִצ ָ ּוה כֵ ן? ‪ -‬לֹא ֶא ָחד ‪ -‬לֹא יְ ִחידוֹ ׁ ֶשל‬ ‫והעבירה נהפכת להיות מצוה‪.‬‬ ‫הדינים הקשים" ('הלכה ומעשה')‪.‬‬ ‫עוֹ לָ ם?!" (תנחומא חוקת ג)‪.‬‬ ‫ולרמז זה אוכלין דבש – לרמז‪ ,‬שנזכה שהזדונות‬ ‫יהפכו לזכויות על ידי תשובה מאהבה‪ ,‬כדוגמת‬ ‫והביא לו עוד מקורות רבים מהתורה‪ ,‬המלמדים שזה‬ ‫הדבש המהפך את האיסור להיתר‪.‬‬ ‫טעם ב – מהטמא יוצא טהור‬ ‫רצון ה' יתברך‪ ,‬שכל הדברים הכי טובים ומאירים‬ ‫ה] טעם נוסף מביאים‪ ,‬ומציינים מקורו לספר 'נחלת‬ ‫‪ -‬יעברו דרך דברים טמאים וחשוכים‪ ,‬כדי שיתגלה‬ ‫וזה שנאמר 'דבש וחלב תחת לשונך' ‪ -‬כי טבע הדבש‬ ‫להפוך הכל לדבש‪ ,‬וכמו כן טבע החלב שדם נעכר‬ ‫אבות' (לודמיר)‪:‬‬ ‫שהוא 'יְ ִחידוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם' ‪ -‬שהוא מנצח את אויבו‬ ‫ונעשה חלב (בכורות ו‪ ,):‬ושניהם רומזים על תשובה‬ ‫הרע בתכלית הנצחון‪ ,‬עד שהוא גורם לרע להוציא‬ ‫"יש לומר הרמז דמטבילין בדבש דייקא‪ ,‬דהנה בדבש‬ ‫מאהבה‪ ,‬שזדונות נהפכין לזכויות‪ ,‬וזוכין לזה על‪-‬ידי‬ ‫מתוכו את הטוב‪.‬‬ ‫דבורים איכא חידוש גדול‪ ,‬דהגם דבעלמא קיימא לן‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬שמביא לידי אהבת ה'‪."....‬‬ ‫(בכורות ז‪ ):‬דהיוצא מן הטמא‪ ,‬טמא ‪ -‬בדבש דבורים‬ ‫לאחר השיחה‪ ,‬אורו עיניו של אותו אדם‪ ,‬ונעשה‬ ‫*‬ ‫הדין הוא‪ ,‬דאף על פי שהוא יוצא מן הטמא‪ ,‬עם כל‬ ‫כבריה חדשה‪ ,‬ובצאתו מבית הרב ‪" -‬וַ ִ ּי ׁ ְשלַ ח ֶאת‬ ‫זה הוא טהור‪.‬‬ ‫ְק ֵצה ַה ַּמ ֶּטה ֲא ׁ ֶשר ְ ּביָ דוֹ וַ ִ ּי ְטבּ ֹל אוֹ ָת ּה ְ ּביַ ְע ַרת ַהדְּ ָב ׁש‬ ‫ז] למדנו מכאן שלשה כללים יסודיים בהנהגת‬ ‫וַ ָ ּי ׁ ֶשב יָ דוֹ ֶאל ּ ִפיו וַ ָּתא ְֹרנָ ה ֵעינָ יו"‪.‬‬ ‫ה' יתברך‪:‬‬ ‫[א‪.‬ה‪ .‬איתא במסכת בכורות (ז‪" - ):‬היוצא מן הטמא‬ ‫‪ -‬טמא‪ ,‬והיוצא מן הטהור – טהור‪ ...‬מפני מה אמרו‬ ‫*‬ ‫(א) מהטעם שכתב ה'לקט יושר' למדנו‪ ,‬שה' יתברך‬ ‫ממתיק את מידת הדין‪.‬‬ ‫דבש דבורים מותר ‪ -‬מפני שמכניסות אותו לגופן‪,‬‬ ‫ב] לאור זאת ניחד כאן פרק מיוחד על בירור הטהור‬ ‫ואין ממצות אותו מגופן"‪.‬‬ ‫היוצא מתוך הטמא‪ ,‬המבאר את עניין חגי החודש‬ ‫(ב) מהטעם שכתב ה'נחלת אבות' למדנו‪ ,‬שדבר‬ ‫ובאר הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק ג הלכה ג)‪:‬‬ ‫השביעי‪ ,‬אשר אנו עומדים בפתחו‪ .‬וכמו אותו יהודי‬ ‫קדוש שעובר דרך צינור טמא – לא נפגמה קדושתו‪.‬‬ ‫"דבש דבורים ודבש צרעים מותר ‪ -‬מפני שאינו‬ ‫שלקח את 'קצה המטה' אשר בידו וטבל אותה ביערת‬ ‫(ג) מהטעם שכתב הגר"נ גשטטנר למדנו‪ ,‬שיש כוחות‬ ‫הדבש – ניקח גם אנו את מה שכתב ה'קצה המטה'‬ ‫מתמצית גופן‪ ,‬אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך‬ ‫עליונים בקדושה‪ ,‬שמהפכים את הטמא לטהור‪.‬‬ ‫(על ה'מטה אפרים' סימן תר"ה סקל"ח) בשם ה'עתים לבינה'‪,‬‬ ‫פיהן‪ ,‬ומקיאין אותו בכוורת ‪ -‬כדי שימצאו אותו‬ ‫לאכול ממנו בימות הגשמים"‪.‬‬ ‫שנוהגים לטבול 'המוציא' בדבש בראש השנה וערב‬ ‫שלשה שלבים בתהליך גילוי היחוד‬ ‫יום הכפורים וסוכות – עד שמיני עצרת ועד בכלל‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מה שאמרו‪" :‬היוצא מן הטמא – טמא" ‪ -‬זהו‬ ‫ח] שלשת הכללים הללו ‪ -‬הם שלשה שלבים בתהליך‬ ‫דווקא כאשר הנוזל הגיע מעצמיותו וחלק מגופו של‬ ‫ומתוך אותו אוכל מ'יערת הדבש' – נזכה לקיים‬ ‫שמביא לגילוי יחוד ה' ‪-‬‬ ‫בעל החיים הטמא‪ ,‬כמו חלב בהמה‪ .‬אבל כאן‪ ,‬הדבורה‬ ‫בהידור רב מצות שופר‪ ,‬שהגדרת מהותו היא 'יערת‬ ‫מוציאה את הצוף מהפרחים‪ ,‬ומכניסה אותו לפקדון‬ ‫הדבש'‪ ,‬כי תיבת 'שופר' מתחלקת לשנים ‪' -‬שו' –‬ ‫השלב הראשון ‪ -‬מיתוק הדינים‬ ‫בגימטריא דבש‪' ,‬פר' – בגימטריא יער (הגר"א זוהר‬ ‫בקיבה נפרדת – שהיא נקיה ויבשה לגמרי‪ ,‬מבלי‬ ‫שיש בה שום תערובת מגופה של הדבורה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ויקרא ד א)‪ .‬ויתבאר בהמשך‪.‬‬ ‫השלב הראשון – הוא מיתוק הדינים‪ ,‬ו'מיתוק הדינים'‬ ‫הוא הכנה להכרתת הסטרא אחרא‪ ,‬משום שכל כוחה‬ ‫מקיאה אותו לכוורת‪ ,‬וממילא הדבורה משמשת רק‬ ‫של הסט"א ‪ -‬הוא ממה שהיא יונקת מהקדושה‪,‬‬ ‫כ'צינור חיצוני' שדרכו עבר הדבש מהפרחים לכוורת‪,‬‬ ‫ולא שהדבש נוצר מהדבורה עצמה]‪.‬‬ ‫פרק א ‪ -‬חודש תשרי והדבש‬ ‫וכשנפסקת אחיזתה בקדושה ‪ -‬היא מתבטלת (אור‬ ‫החיים ‪ -‬בראשית א ה)‪.‬‬ ‫וי"ל‪ ,‬דלכן אנו מטבלין בדבש‪ ,‬שהרמז בזה שאנו‬ ‫ג] מכל חדשי השנה – החודש המזוהה ביותר עם‬ ‫מתפללים לה' יתברך ביום הדין‪ ,‬דהגם דהננו טמאים‬ ‫הדבש ‪ -‬הוא חודש תשרי‪ ,‬אשר בו הדבש מלוה‬ ‫והנה יש בקדושה שני צדדים‪ :‬ימין – חסד‪ ,‬שמאל‬ ‫מחלאת עוונותינו‪ ,‬ומי יאמר זיכיתי ליבי‪ ,‬עם כל‬ ‫אותנו מראש השנה ועד שמיני עצרת‪.‬‬ ‫‪ -‬דין‪ ,‬והסט"א יונקת כוחה רק משמאל‪-‬דין‪,‬‬ ‫וכמש"כ ְ'מקוֹ ם ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ׁ ָש ָּמה ָה ֶר ׁ ַשע' (קהלת ג טז)‪,‬‬ ‫זה יקבל את התפלות היוצאים מאתנו ויהיו בעיניו‬ ‫והנה‪ ,‬בין הטעמים שנאמרו למנהג לטבול התפוח‬ ‫כלומר ממקום המשפט והדין שבקדושה ‪ -‬לאחר‬ ‫כטהורין ‪ -‬כמו הדבש שהוא יוצא מן הטמא והוא‬ ‫והחלה בדבש – מצינו שלשה טעמים‪ ,‬שרב הלקח‬ ‫השתלשלות עצומה ‪ -‬נמשך הרשע‪.‬‬ ‫טהור‪ ,‬ויקבל תפילתנו ברחמים וברצון"‪.‬‬ ‫הנלמד מהם לעניננו‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫יד] ויש כאן משהו יותר עמוק‪ :‬הנה 'תשרי' מורכב‬ ‫משלוש האותיות האחרונות של הא‪-‬ב ‪ -‬רש"ת‪ .‬אלא‬ ‫וממילא‪ ,‬לאחר שמתמתקים הדינים – כבר אין‬ ‫לסט"א היכן להיאחז ולינוק חיותה‪ ,‬ומאליה היא‬ ‫רבי אהרן מבעלזא‪" :‬תפוחי‬ ‫שב'תשרי' הן מסודרות מלמטה למעלה ‪ -‬תש"ר‪.‬‬ ‫מתבטלת‬ ‫ארץ ישראל טעימים מאוד"‬ ‫והמשמעות של זה ‪ -‬שלוקחים את לוח הא‪-‬ב‪,‬‬ ‫והופכים אותו מלמטה למעלה‪ .‬ובמקום להתחיל‬ ‫[ולאחר שהסט"א נכרתת – הדינים מתמתקים עוד יותר‪ ,‬כי‬ ‫אין עוד קטרוג הסט"א שמוסיף להרתיח את הדינים כל הזמן]‪.‬‬ ‫עזה היתה חיבתו של‬ ‫אבג"ד וכו' – מתחילים תשר"ק וכו'‪ .‬וכמו שאמרו‬ ‫מרן האדמו"ר הקדוש‬ ‫(זוהר משפטים קי‪ :).‬תשרי ‪ -‬דאלפא ביתא אהדר למפרע‬ ‫רבי אהרן מבעלזא‬ ‫‪ -‬מתתא לעילא"‪.‬‬ ‫השלב השני –‬ ‫זי"ע‪ ,‬שניצל מן השואה‬ ‫ואומרים חז"ל‪ ,‬שזה מראה על כך שחודש תשרי‬ ‫שעבוד הטומאה [נוגה] לקדושה‬ ‫והגיע לארץ ישראל‬ ‫הוא מצד הדין (תיקוני זוהר הקדמה טז‪.).‬‬ ‫ט] השלב השני ‪ -‬לאחר שהחלק הקשה שבסטרא‬ ‫בשנת תש"ד‪ .‬כשהגיע‬ ‫ובאורו ‪ -‬אבג"ד הוא סדר האותיות מלמעלה למטה‪,‬‬ ‫אחרא נכרת לגמרי [כמו הערלה שנכרתת ומושלכת החוצה]‬ ‫לארץ הקודש‪ ,‬אחזתו‬ ‫וזה מראה על כך שאור החסד יורד מלמעלה למטה‪,‬‬ ‫וכנ"ל ‪ -‬אזי החלק הרך שבסטרא אחרא [הנקרא‬ ‫רוח קדושה של כיסופי‬ ‫והבריות זוכות לשפע חסד‪.‬‬ ‫נוגה] – נעשה משועבד אל הקדושה [כמו עור הפריעה‪,‬‬ ‫גאולה‪ ,‬ועיניו לא שבעו‬ ‫מהביט בנופה‪.‬‬ ‫שמשאירים אותו לשמש לקדושה]‪.‬‬ ‫תשר"ק – הוא סדר אותיות הא‪-‬ב מלמטה למעלה‪,‬‬ ‫וזה מראה על כך ש'אור החסד' עולה מלמטה‬ ‫[ובמקביל לזה הוא הטעם שכתב ה'נחלת אבות' – שלמרות‬ ‫ר' אהרון מבעלזא היה‬ ‫למעלה‪ ,‬ועל‪-‬ידי זה הוא נעלם מהבריות שנמצאות‬ ‫שהדבורה היא טמאה – מכל מקום היא מסייעת לקדושה‪ ,‬בכך‬ ‫חי כמו מלאך; כל ערב היו מגרדים לו תפוח עץ‪,‬‬ ‫למטה ‪ -‬בעולם הזה‪ ,‬ונמצא שבעולם הזה שורה‬ ‫שעובר דרכה מאכל טהור ומתוק]‪.‬‬ ‫ואת זה היה אוכל‪ .‬פעם אחת הגיע חסיד מחו"ל‬ ‫והביא איתו תפוחים מחו"ל‪ ,‬בעלי מראה וטעם‬ ‫בעיקר מדת הדין‪( .‬רמ"ק זוהר חדש שיר השירים ‪ -‬כרך‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫מיוחדים‪ ,‬ורצה לגרום הנאה לרבו‪ .‬שאל אותו ר'‬ ‫יז עמוד קו; רמ"ד וואלי 'משנה למלך' דברים טז א)‪.‬‬ ‫השלב השלישי ‪' -‬וְנגַ ּה ָ ּכאור ִּת ְהיֶה'‬ ‫אהרון‪" :‬זה תפוחי ארץ ישראל?" נכשל החסיד‬ ‫ולכן בתשרי נמצאים ימי הדין ‪ -‬ראש השנה‪ ,‬יום‬ ‫י] השלב השלישי – שהחלק הרך שבסטרא אחרא‬ ‫בלשונו ואמר‪" :‬תפוחי ארץ ישראל הם קטנים‪,‬‬ ‫הכיפורים והושענא רבה‪.‬‬ ‫[דהיינו 'קליפת נוגה'] ‪ -‬נהפך להיות קדוש בעצמו‪,‬‬ ‫הם חמוצים‪ ,‬הם לא טובים"‪ .‬נזדעזע רבי אהרון‬ ‫ומאיר מעין אור השכינה‪ .‬וכמש"כ 'וְ נֹגַ ּה ָּכאוֹ ר ִּת ְהיֶ ה'‬ ‫ואמר לו‪" :‬לך ליטול ידיים שלוש פעמים ואחר‬ ‫כך תחזור"‪ .‬כשחזר‪ ,‬אמר לו‪" :‬תגיד איתי שלוש‬ ‫תשרי – דין ושמחה‬ ‫(חבקוק ג ד) ‪ -‬שקליפת נוגה תאיר ותתקדש מעין אור‬ ‫השכינה (רמח"ל ‪-‬אדיר במרום עמוד קצ"ז; רמד"ו ‪' -‬עת‬ ‫פעמים‪ :‬תפוחי ארץ ישראל טעימים מאוד‪ ,‬תפוחי‬ ‫טו] ואמנם קשה‪ ,‬שהרי חודש 'תשרי' הוא החודש‬ ‫לחננה' ‪ -‬ח"א‪ ,‬עמוד ‪.(321‬‬ ‫ארץ ישראל יפים מאוד‪ ,‬תפוחי ארץ ישראל‬ ‫השמח ביותר‪ ,‬ופסגתו ‪ -‬סוכות זמן שמחתנו‪ .‬ואיך‬ ‫גדולים מאוד"‪.‬‬ ‫דווקא הוא חודש של דין?‬ ‫[ובמקביל לזה הוא הטעם שכתב הגר"נ גשטטנר‪ ,‬שעל‪-‬ידי‬ ‫הדבש ‪ -‬אפילו דבר טמא נהפך להיות טהור]‬ ‫ופעם‪ ,‬כאשר אחד האדמורי"ם התאונן על החום‬ ‫התשובה‪ ,‬שאדרבה היא הנותנת ‪ -‬תשרי הוא החודש‬ ‫הגדול ששרר בביתו‪ ,‬השיב מרן זי"ע במתק‬ ‫השמח ביותר – דווקא משום שהוא החודש של‬ ‫לשונו‪" :‬אל תגידו כך‪ ,‬צריכים זאת בגלל הפירות"‪.‬‬ ‫התגברות הדין‪ ,‬אלא שבחודש זה הקב"ה נתן לנו‬ ‫שלשה מצבים בגויים‬ ‫וכאשר יצא אותו אדמו"ר‪ ,‬אמר‪" :‬אסור לדבר על‬ ‫גם כן כלים ואמצעים לכפות את הדין ולשעבדו‬ ‫יא] בתשרי יש לנו התעסקות עם הגויים‪ ,‬בתחלתו‬ ‫ארץ ישראל — המרגלים דיברו על ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫לרצון ה' יתברך הטוב והמטיב‪ ,‬שהרי הוא צירף‬ ‫בדין מולם‪ ,‬ובסוכות בתיקונם ואכן שלשת השלבים‬ ‫לתש"ר [דין] את האות י' [רחמים] – שהיא י' משם‬ ‫הללו נמצאים גם כן בגויים‪ ,‬שהם מושרשים בסטרא‬ ‫(במחיצתם‪ ,‬חלק ב)‬ ‫הוי"ה‪ ,‬והרי שם הוי"ה מורה על רחמים לאין תכלית‪,‬‬ ‫אחרא‪:‬‬ ‫וממילא בכוחו של י' ‪ -‬למתק הדינים של תש"ר (עיין‬ ‫מנהיג בהן את העולם (עיין זוה"ק ח"ג דף שב‪ .).‬המדה‬ ‫הקדמת תיקו"ז טז‪ .).‬ודווקא מתוך כך באה השמחה‬ ‫שלב א' – כנגדו רשעי הגויים‪ ,‬שסופם להיות‬ ‫החמישית נקראת 'וְ ַההוֹ ד' (זוה"ק ח"ב רעו‪.):‬‬ ‫הגדולה והשלמה של סוכות ‪ -‬כי "זה טבע הדין‪,‬‬ ‫מושמדים במלחמת גוג ומגוג‪.‬‬ ‫מידת ההוד – זו מידה שבה נהפך הטוב לרע‪ ,‬ושוב‬ ‫וכל הבא ממנו‪ ,‬אם הוא ממותק ‪ -‬ממנו כל השמחה‪,‬‬ ‫שלב ב' – כנגדו גויים שמסייעים לישראל‪.‬‬ ‫חוזר הרע ונהפך לטוב‪ ,‬וכמש"כ 'וְ הוֹ ִדי נֶ ְה ּ ַפ ְך ָעלַ י‬ ‫ואם אינו ממותק ‪ -‬ממנו כל הרע" (רמח"ל ‪ -‬קל"ח‬ ‫פתחי חכמה ‪ -‬פתח נח)‪ .‬הדין הוא השורש לטומאה‬ ‫שלב ג' ‪ -‬כנגדו גויים שמתגיירים‪.‬‬ ‫לְ ַמ ׁ ְש ִחית' (דניאל י ח)‪ .‬כלומר‪ ,‬ה'הוד' נהפך ל'דוה'‪,‬‬ ‫וכמש"כ 'נְ ָתנַ נִ י ׁש ֵֹמ ָמה ָּכל ַה ּיוֹ ם דָּ וָ ה' (איכה א יג) –‬ ‫ולרע – 'מקום המשפט שמה הרשע'‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫"הוד ‪ -‬דוה אתהדר" [ה'הוד' חזר ל'דוה'] (זוהר כי תצא‬ ‫ממתקים אותו – ממנו כל השמחות (ועיין' 'אוצרות‬ ‫רפב‪ .).‬ועל ידי זה נחרב בית המקדש‪ ,‬שעליו נאמר‪:‬‬ ‫רמח"ל' ‪ -‬דרושי ונתת בכסף‪ ,‬עמוד רע"ג)‪.‬‬ ‫פרק ב‪ -‬תשרי וחגיו‬ ‫'וְ ַההוֹ ד ‪ -‬זו בית המקדש' (ברכות נח‪ .).‬והחורבן נמשך‬ ‫יב] הדבש ‪ -‬ושלשת הכללים הנלמדים ממנו ‪ -‬עובר‬ ‫בכל האלף החמישי‪ ,‬שהוא כנגד ה'הוֹ ד'‪ ,‬המידה‬ ‫דבש – ממידת ההוד‬ ‫כבריח התיכון בכל חודש תשרי‪ ,‬הן מצד עצם החודש‬ ‫החמישית (זוהר פנחס רמג‪" .).‬ובשעת הגאולה ויבנה‬ ‫ששמו תשרי‪ ,‬והן מצד שלושת החגים אשר בו ‪ -‬ראש‬ ‫המקדש יהיה 'דוה' נהפך ל'הוד" (צל"ח ברכות נח‪.).‬‬ ‫טז] ולכן‪ ,‬הדבש מלוה את כל חודש תשרי‪ ,‬כי גם‬ ‫השנה‪ ,‬יום הכיפורים וחג הסוכות‪.‬‬ ‫ה'דבש' נעשה ממיתוק הדינים‪ ,‬ועל‪-‬ידי זה הוא‬ ‫הנהגה זו היא בכדי לגלות את יחוד ה'‪ ,‬שגם הרע‬ ‫מגלה את יחוד ה'‪ ,‬ועל ידי זה הוא מקבל את טעמו‬ ‫משועבד לו‪ ,‬וזה רמוז במילה 'הוד'‪ ,‬כי הוד הוא מלשון‬ ‫המתוק והמשמח‪ .‬כי החומר הטעים ביותר הוא 'דינים‬ ‫'תשרי' – היפוך 'ראשית'‬ ‫חוד (הה' והח' מתחלפים)‪ ,‬ו'חוד' מלשון י'חוד' (עיין רמ"ד‬ ‫ממותקים' ‪ -‬משום שבהם מתגלה יחוד ה'‪ ,‬וגילוי‬ ‫יג] ונפתח בשם החודש ‪ -‬תשרי‪ .‬הנה בעיקרון‪,‬‬ ‫וואלי ספר הישועה ‪ -‬אסתר עמוד תכד)‪ .‬כי כשהרע נהפך‬ ‫היחוד הוא הדבר הטעים והמשמח ביותר‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫החודש היה צריך להקרא חודש 'ראשית' ‪ -‬כי הוא‬ ‫לטוב‪ ,‬מתגלה יחוד ה' ‪ -‬שה' הוא השליט היחיד‪,‬‬ ‫הרמח"ל (קל"ח פתחי חכמה פתח ג‪-‬ד)‪" :‬וכשישיגו היחוד‬ ‫ראשית השנה‪ ,‬וכמו שאמר עליו הכתוב (דברים יא‬ ‫שאפילו הרע שהוא אויבו‪ ,‬מוכרח להשתעבד לו‪.‬‬ ‫מגולה כראוי ‪ -‬אז יהיה התענוג השלם‪ ...‬עוצם‬ ‫יב)‪'ָּ :‬ת ִמיד ֵעינֵ י ה' ֱא‪-‬ל ֶֹה ָיך ָ ּב ּה ֵמ ֵר ׁ ִשית ַה ׁ ּ ָשנָ ה וְ ַעד‬ ‫וזה בדיוק ענינו של הדבש – ששורש עניינו הוא‬ ‫התענוג שיכול להיות לנשמות‪ - "...‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ַא ֲח ִרית ׁ ָשנָ ה'‪ .‬וכתב בעל הטורים‪ :‬מרשית השנה‪.‬‬ ‫במידת ההוד‪ ,‬להפך את הדין לרחמים‪ ,‬ואת הרע‬ ‫"'מ ַעז יָ ָצא ָמתוֹ ק' (שופטים יד‬ ‫וזהו שאמרו (זוהר ויחי רמ‪ֵ :).‬‬ ‫אותיות מתשרי (עיין ראש השנה ח‪.").‬‬ ‫לטוב‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫יד) ‪ -‬אלמלא תוקפא דדינא קשיא ‪ -‬לא נפקא דבש"‪.‬‬ ‫ולא רק שהוא 'ראשית השנה'‪ ,‬אלא הוא גם כן ראשית‬ ‫יז] ואמרו (זוהר ויקרא ד‪[" :).‬אכלתי יערי] עם דבשי –‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬וכמו שאמרו (תיקוני זוהר הקדמה דף‬ ‫דבש – הוי"ה ממתיק פ"ר‬ ‫הוד"‪ .‬ובאורו הוא כך‪ :‬כתוב (דברי הימים א כט יא)‪' :‬לְ ָך‬ ‫אשי''ת – [אותיות] בּ א' ִּת ׁ ְש ִרי [ברא א‪-‬להים‬ ‫טז‪ּ ְ :).‬‬ ‫"ב ֵר ׁ ִ‬ ‫יח] ומה שדבש ממתק את הדין‪ ,‬הוא משום ש'דבש'‬ ‫ה' ‪[ -‬א] ַה ְ ּג ֻד ָּלה [ב] וְ ַה ְ ּגבו ָּרה [ג] וְ ַה ִּת ְפ ֶא ֶרת [ד] וְ ַה ֵ ּנ ַצח‬ ‫וגו']" (ועד"ז בתיקוני זוהר תיקון לה; מא)‪.‬‬ ‫בגימטריא 'הוי"ה פ"ר' – והיינו‪ ,‬שיש ר"פ כוחות הדין‬ ‫[ה] וְ ַההוֹ ד [ו] ִּכי כֹל ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ [ז] לְ ָך ה' ַה ַּמ ְמלָ כָ ה'‪.‬‬ ‫ואם כן השם 'תשרי' ‪ -‬הוא בעצם המילה 'רשית'–‬ ‫מצד הקדושה [שהם בגימטריא של האותיות מנצפ"ך‬ ‫בפסוק זה נמנו שבע מידות של הנהגה‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫אלא שהוא בהיפוך אותיות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ָ ּ'ברו ְּך ִּת ְהיֶ ה ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים' (דברים ז יד) – ָ‬ ‫"א ַמר ַר ִ ּבי ִח ָ ּיא‬ ‫הסתומות שבסופי התבות‪ ,‬שמנצפ"ך הם דין‪ .‬וכמו שמבואר‬ ‫ַ ּבר ַא ָ ּבא‪ֵ ,‬אין ׁ ִש ְב ָח ּה ׁ ֶשל ַמ ְטרוֹ נָ ה ְ ּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ִּמ ְת ַק ֶּל ֶסת‬ ‫באריז"ל (עץ חיים כה‪ ,):‬ובהגר"א (ספר יצירה א ג אופן ב)‪,‬‬ ‫יה‪ֶ ,‬א ָּלא ְ ּב ׁ ָש ָעה ׁ ֶש ִּמ ְת ַק ֶּל ֶסת ִמצָּ רוֹ ֶת ָיה"‬ ‫ִמ ְקרוֹ בוֹ ֶת ָ‬ ‫שכ"ב אותיות הפתוחות הן חסדים ‪ -‬שהן פתוחות להשפיע‪,‬‬ ‫(דברים רבה ג ו)‪.‬‬ ‫ומנצפ"ך סתומות הן דין – שהן סותמות השפע]‪.‬‬ ‫וכתב רמ"ד וואלי (שיר השירים ו‪ ,‬עמ' ס"א) "‪..‬אין שבחן‬ ‫ומר"פ כוחות הדין שמצד הקדושה ‪ -‬נבנים הפ"ר‬ ‫של הנשמות הקדושות עושה כל כך נחת רוח אל‬ ‫כוחות הדין שמצד הטומאה (רמח"ל אדיר במרום עמ'‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬כמו שעושה לה השבח שעולה מן‬ ‫קצ"ט)‪ .‬ובהם מושרשים שבעים אומות – שכנגדם‬ ‫הנכריות‪ ...‬כי שבחן של אלו גורם נחת רוח שלם‬ ‫מקריבים שבעים ּ ָפ ִ"ר‪-‬ים בסוכות‪ .‬וכנגדם זעקה‬ ‫אל השכינה‪ ,‬כמו שגורם נחת רוח אל האדם‪ ,‬כאשר‬ ‫"ר‪-‬ים ַר ִ ּבים' (תהלים‬‫אסתר [אילת השחר]‪'ְ :‬ס ָבבוּנִ י ּ ָפ ִ‬ ‫מזלזליו ומחרפיו מובאים ומוכרחים לספר בשבחו‪,‬‬ ‫כב יג; 'מגלה עמוקות' עה"ת פורים ג יח)‪.‬‬ ‫כי זהו סימן הצלחתו – שיהיו אויביו נכנעים תחתיו‬ ‫ובא אור הוי"ה ‪ -‬שהוא רחמים לאין תכלית – וממתיק‬ ‫וסרים אל משמעתו‪ ,‬ומודים לו בכל מידותיו"‪ .‬והיינו‪,‬‬ ‫את פ"ר דיני הקדושה‪ ,‬ועי"ז גם פ"ר דיני הטומאה‬ ‫שבזה מתגלה יחוד ה'‪.‬‬ ‫משתעבדים לקדושה (עפ"י 'קהלת יעקב' ערך דבש)[‪.‬‬ ‫ג ‪ -‬סוכות‬ ‫ְ ּגאוֹ ן ֻע ֶּז ָך‪ַ .‬על ָּכל יוֹ ְׁש ֵבי ֵת ֵבל ַא ְר ֶצ ָך‪ .‬וְ יֵ ַדע ָּכל ּ ָפעוּל ִּכי‬ ‫ארבעת המינים –‬ ‫ֹאמר ָּכל‬ ‫ַא ָּתה ּ ְפ ַעלְ ּתוֹ ‪ .‬וְ יָ ִבין ָּכל יְ צוּר ִּכי ַא ָּתה יְ ַצ ְר ּתוֹ ‪ .‬וְ י ַ‬ ‫פרק ג ‪ -‬חגי תשרי‬ ‫ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך‬ ‫ֲא ֶׁשר נְ ָׁש ָמה ְב ַא ּפוֹ ‪ ,‬ה' ֱא‪-‬ל ֵֹהי יִ ְש ָׂר ֵאל ֶמלֶ ְך ו ַּמלְ כוּתוֹ ַ ּבכּ ֹל‬ ‫א ‪ׁ -‬ראש השנה‬ ‫כה] אחר‪-‬כך בא חג הסוכות‪ ,‬שבו נוטלים את ארבעת‬ ‫ָמ ָׁשלָ ה'‪ .‬ודרשו חז"ל (תיקוני זוהר תיקון ס"ט דף קטז‪:):‬‬ ‫שופר – ֵ ּ'כן יִכְ ְ ּבש ּו ַר ֲח ֶמ ָיך ֶאת ַ ּכ ַע ְס ָך'‬ ‫"פ ִרי ֵעץ ָה ָדר – ֵאלּ וּ‪ֶ ׁ ...‬ש ֵ ּי ׁש ָ ּב ֶהם ּתוֹ ָרה וְ יֵ ׁש‬ ‫המינים‪ְ ּ :‬‬ ‫"'ו ַּמלְ כוּתוֹ ַ ּבכּ ֹל ָמ ָׁשלָ ה' – שהשכינה הנקראת מלכות‪,‬‬ ‫ָ ּב ֶהם ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים‪ַּ .‬כ ּפֹת ְּת ָמ ִרים ‪ֵ -‬אלּ וּ‪ֶ ׁ ...‬ש ֵ ּי ׁש ָ ּב ֶהם‬ ‫מושלת בכל ‪ -‬אפילו בקליפות של הסטרא אחרא"‪.‬‬ ‫יט] וזה ענין השופר‪ ,‬שהוא ממתק את הדינים‪,‬‬ ‫ּתוֹ ָרה וְ ֵאין ָ ּב ֶהם ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים‪ .‬וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת ‪ֵ -‬אלּ וּ‪...‬‬ ‫שהרי השופר מזכיר את קרן האיל של עקדת יצחק‪,‬‬ ‫ועל ידי זה ּ ִ'פ ְתחוֹ ן ּ ֶפה לַ ְמיַ ֲחלִ ים לָ ְך'‪ ,‬ומאידך 'וְ עוֹ לָ ָתה‬ ‫אשר בו אברהם עקד את מידת הדין ושעבד אותה‬ ‫ׁ ֶש ֵ ּי ׁש ָ ּב ֶהם ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים וְ ֵאין ָ ּב ֶהם ּתוֹ ָרה‪ .‬וְ ַע ְר ֵבי‬ ‫ִּת ְק ּ ָפץ ּ ִפ ָיה' – לא יהיה לסט"א מה לומר‪ ,‬כאשר‬ ‫לרחמים והטבה‪ ,‬וכמו שבאר הגר"א (תיקוני זוהר ‪-‬‬ ‫נָ ַחל ‪ֵ -‬אלּ וּ‪ֶ ׁ ...‬ש ֵאין ָ ּב ֶהם לֹא ּתוֹ ָרה וְ לֹא ַמ ֲע ִשׂ ים טוֹ ִבים‪.‬‬ ‫כל פעולותיה יהפכו לקדושה‪ ,‬ולא ישאר כלום‬ ‫ָא ַמר ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא יֻ ְק ׁ ְשר ּו כֻ ָּלם ֲאגֻ דָּ ה ַא ַחת וְ ֵהן‬ ‫תיקון ב מתיקונים אחרונים‪ ,‬דף קלט‪ - .‬קסא‪ .‬מדפי הגר"א)‪:‬‬ ‫מכוונותיה הרעות‪ ,‬כי ָּ'כל ָה ִר ׁ ְש ָעה ֻּכ ָּל ּה ֶּכ ָע ׁ ָשן ִּתכְ לֶ ה‬ ‫"שב'איתערותא דלתתא' ‪ -‬שאברהם [בעל מידת החסד]‬ ‫ְמכַ ּ ְפ ִרין ֵאלּ ּו ַעל ֵאלּ וּ" (ויקרא רבה ל יב)‪.‬‬ ‫‪ִּ -‬כי ַת ֲע ִביר ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת זָ דוֹ ן ִמן ָה ָא ֶרץ'‪.‬‬ ‫עקד את יצחק [בעל מידת הדין]‪' ,‬איתער לעילא' ‪-‬‬ ‫'יֻ ְק ׁ ְשר ּו כֻ ָּלם ֲאגֻ דָּ ה ַא ַחת' ‪ -‬גם הריקים וגם הרשעים‬ ‫שמידת הרחמים עקדה את מידת הדין"‪.‬‬ ‫‪ -‬מצטרפים עם החכמים והצדיקים – 'ויעשו כולם‬ ‫ב ‪ -‬יום הכיפורים‬ ‫וכמו שמבקשים במוסף דראש השנה‪" :‬וְ ֵת ָר ֶאה לְ פָ נֶ יךָ‬ ‫אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'‪.‬‬ ‫ָ'א ּנו ַמ ִּת ִירין לְ ִה ְת ַּפ ֵ ּלל ִעם ָה ֲעבַ ְריָנִ ים'‬ ‫ֲע ֵק ָדה ׁ ֶש ָע ַקד ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ֶאת יִ ְצ ָחק ְ ּבנו ַעל ַ ּג ֵ ּבי‬ ‫כב] ואחר‪-‬כך בא יום הכפורים‪ ,‬אשר בשער כניסתו‬ ‫ַה ִּמזְ ֵ ּב ַח וְ כָ ַב ׁש ַר ֲח ָמיו לַ ֲעשׂ ות ְרצונְ ָך ְ ּבלֵ ָבב ׁ ָשלֵ ם‪,‬‬ ‫'שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת'‬ ‫יך ֶאת ַּכ ַע ְס ָך ֵמ ָעלֵ ינוּ‪ ,‬וְ יָ גול ּו ַר ֲח ֶמ ָ‬ ‫יך‬ ‫ֵּכן יִ כְ ְ ּב ׁש ּו ַר ֲח ֶמ ָ‬ ‫יש ָיבה‬ ‫אומרים‪"ַ :‬על דַּ ַעת ַה ָּמקום וְ ַעל דַּ ַעת ַה ָּק ָהל ‪ּ ִ -‬ב ׁ ִ‬ ‫יך‪ ,‬ו ְּבטו ְּב ָך ַה ָ ּגדול יָ ׁשוּב ֲחרון ַא ּ ְפ ָך ֵמ ַע ְּמךָ‬ ‫דות ָ‬‫ַעל ִמ ֶ‬ ‫כו] וכן לגבי מצות ישיבה בסוכה – יש שילוב כוחות‬ ‫יש ָיבה ׁ ֶשל ַמ ָּטה ‪ָ -‬אנ ּו ַמ ִּת ִירין לְ ִה ְת ּ ַפ ֵּלל‬ ‫ׁ ֶשל ַמ ְעלָ ה ו ִּב ׁ ִ‬ ‫מיוחד ומושלם מכל גווני עדות ישראל‪ ,‬וכפי שידוע‬ ‫ִעם ָה ֲע ַב ְריָ נִ ים"‪ .‬וכמו שאמרו (כריתות ו‪" :):‬א"ר חנא‬ ‫ו ֵּמ ִע ְיר ָך ו ֵּמ ַא ְר ְצך ו ִּמ ַ ּנ ֲחלָ ֶתך"‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫לרמוז במש"א (סוכה כז‪" :):‬כל האזרח בישראל ישבו‬ ‫בר בזנא א"ר שמעון חסידא‪ :‬כל תענית שאין בה‬ ‫בסכת ‪ -‬מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה‬ ‫מפושעי ישראל ‪ -‬אינה תענית‪ ,‬שהרי חלבנה ריחה‬ ‫שופר – דב"ש ממתיק פ"ר‬ ‫אחת"‪.‬‬ ‫רע‪ ,‬ומנאה הכתוב עם סממני קטרת‪ .‬אביי אמר‪,‬‬ ‫כ] ודבר זה רמוז במבנה תיבת 'שופר'‪ ,‬וכמש"כ הגר"א‬ ‫מהכא‪' :‬ואגדתו על ארץ יסדה' (עמוס ט ו) [משמע‬ ‫ֹ‬ ‫(זוהר ויקרא ד‪ ,).‬שתיבת 'שופר' מורכבת משני חלקים‪:‬‬ ‫ַ'חג ַה ֻּס ּכת ‪ִ -‬מ ָ ּג ְרנְ ָך ּו ִמיּ ְִקבֶ ָך'‬ ‫שכולן ביחד ‪ -‬אז על ארץ יסדה (רש"י)]‪.‬‬ ‫(א) ש"ו – בגימטריא דב"ש‪.‬‬ ‫כז] וכן מצינו מעוד בחינה – שבסוכות מכניסים‬ ‫הקדושה הופכת גם את העברינים הטמאים – להיות‬ ‫לקדושה גם את האומות‪ ,‬שהנה כתוב ַ'חג ַה ֻּסכּ ֹת‬ ‫נמנים בלגיונו של מלך‪' ,‬ואגודתו על ארץ יסדה' –‬ ‫(ב) פ"ר – הוא ר"פ כוחות הדין (וכנ"ל)‪.‬‬ ‫ַּת ֲע ֶשׂ ה לְ ָך ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ְ ּב ָא ְס ּ ְפ ָך ִמ ָ ּג ְרנְ ָך ו ִּמ ִ ּי ְק ֶב ָך' (דברים‬ ‫כולם נעשים אגודה אחת לבנות את הכתר למלכו‬ ‫ובא הש"ו שבשופר – וממתק את הפ"ר שבשופר‪.‬‬ ‫טז יג) – 'בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר' (סוכה יב‪.).‬‬ ‫של עולם‪.‬‬ ‫כלומר הדב"ש ממתק את הר"פ דינים‪.‬‬ ‫מצינו חילוק בענין זה בין פסח לסוכות‪ .‬חג הפסח‬ ‫ואומר הגר"א‪ ,‬שעל השופר נאמר הפסוק ָ'אכַ לְ ִּתי‬ ‫וחג הסוכות מקבילים זה לזה‪ ,‬וכמו שלומדים בגזרה‬ ‫'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'‬ ‫יַ ְע ִרי ִעם דִּ ְב ׁ ִשי' (שיר השירים ה א)‪ .‬יע"ר ‪ -‬גימטריא‬ ‫שוה 'חמשה עשר חמשה עשר'‪ .‬ומ"מ מצינו חילוק‬ ‫כג] ועיקרו של יום ‪" -‬לשון של זהורית היה קשור‬ ‫ר"פ‪ ,‬הן ר"פ דינים‪ .‬וה'דבשי' ‪ -‬בא להמתיק את‬ ‫בין פסח לסוכות ‪ -‬מצה מקיימים בפרי של החיטה‬ ‫על פתחו של היכל‪ ,‬וכשהגיע שעיר [לעזאזל] למדבר‬ ‫הדינים שביע"ר‪.‬‬ ‫‪ -‬שהיא כנגד ישראל‪ ,‬וסוכה מקיימים בקליפה של‬ ‫‪ -‬היה הלשון מלבין‪ ,‬שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים‬ ‫ולאחר שדיני הקדושה נמתקים ‪ -‬אין לסטרא אחרא‬ ‫החיטה – פסולת גורן‪ ,‬שהיא כנגד האומות (בראשית‬ ‫כשלג ילבינו" (יומא סח‪ .):‬לא כתוב שהחטאים יעלמו‪,‬‬ ‫מקור לינוק משם את כוחה‪ ,‬ועי"ז הסט"א בטלה‬ ‫רבה פג ה)‪.‬‬ ‫אלא שהצבע שלהם נהפך מאדום ללבן ‪ -‬הרע עצמו‬ ‫מאליה‪.‬‬ ‫כח] לכן‪ ,‬בפסח היחס לגויים הוא התבדלוּת מהרע‬ ‫נהפך לטוב!‬ ‫‪ -‬הטבעת המצרים‪ ,‬כי "בתחילה צריך הבדלה בסוד‪:‬‬ ‫ֹ ֹ ׁ‬ ‫דבר זה נעשה על‪-‬ידי השעיר לעזאזל‪ ,‬שגורם‬ ‫כותו ַ ּב ּכל ָמ ָשלָ ה'‬ ‫ּ'ו ַמלְ ּ‬ ‫'וַ ַ ּי ְבדֵּ ל ֱאל ִֹהים ֵ ּבין ָהאוֹ ר ו ֵּבין ַהח ׁ ֶֹש ְך'‪ .‬ואח"כ ֶק ֶׁשר‬ ‫"כ ׁ ֶש ַּמ ִ ּג ַיע‬ ‫שהקיגור יהפך לסניגור‪ ,‬ולא שיעלם‪ְּ .‬‬ ‫בסוד 'וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר יוֹ ם ֶא ָחד' [שמתחברים לאחד]‪,‬‬ ‫– אפילו בסטרא אחרא‬ ‫ש ִעיר ַה ֶּזה ֶאל ָה ָהר‪ַּ ,‬כ ָּמה ִשׂ ְמ ָחה ַעל ִשׂ ְמ ָחה‬ ‫ַה ּ ָ ׂ‬ ‫בסוד גרים גרורים" (עבודה זרה כד‪ ,.‬רמח"ל ‪ -‬אדיר במרום‬ ‫ִמ ְת ַ ּב ּ ְ ׂש ִמים ֻּכ ָּלם בּ וֹ ‪ .‬וְ אוֹ תוֹ ׁשוֹ ֵמר ׁ ֶש ּיוֹ ֵצא‪ ,‬חוֹ זֵ ר וְ אוֹ ֵמר‬ ‫כא] ולאחר שהחלק הקשה שבסטרא אחרא נכרת‪,‬‬ ‫עמוד ל"א)‪.‬‬ ‫אזי הקליפה הרכה של הסטרא אחרא [הנקראת 'נוגה']‬ ‫ֶאת ִּת ׁ ְש ַ ּב ְח ָּתם ׁ ֶשל יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ַ ,‬ה ָ ּק ֵטגוֹ ר נַ ֲע ֶשׂ ה ָסנֵ גוֹ ר"‬ ‫אמנם‪ ,‬בסוכות היחס לגויים הוא לקיחת הרע והפיכתו‬ ‫(זוהר אחרי סג‪.).‬‬ ‫– נשארת ומשתעבדת לקדושה‪ ,‬ועי"ז מתגלה יחוד‬ ‫לטוב‪ ,‬שמכניסים את האומות לקדושה בקרבנות‬ ‫ה' ‪ -‬שהוא מושל גם בסטרא אחרא – שתהפך להיות‬ ‫החג‪ .‬וכן סוכות כנגד לעתיד לבא (בהגר"א ספרד"צ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫נמנית בלגיונו של מלך‪ ,‬ועי"ז כולם יראו שמלכותו‬ ‫ֵ'אין ִשבְ ָ ׁח ּה ֶשל ַמ ְטרונָ ה ֹ‪ֶ -‬א ָ ּלא ְ ּב ָש ָעה‬ ‫בכל משלה‪ ,‬וכמו שאומרים בתפילת ראש השנה‪:‬‬ ‫לד‪ - ).‬שאז 'וְ נִ לְ ו ּו גוֹ יִ ם ַר ִ ּבים ֶאל ה' (זכריה ב טו‪ .‬ועי'‬ ‫רמד"ו בראשית ג כד) – ו'אז הוא הזמן להשתדל לתקנם‬ ‫ֶש ִּמ ְת ַק ֶ ּל ֶסת ִמ ָ ּצרו ֶת ָיה'‬ ‫בותינוּ‪ְ .‬מל ְֹך ַעל ָּכל ָהעוֹ לָ ם ֻּכלּ וֹ‬ ‫א‪-‬להי ֲא ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ֱ'א‪-‬ל ֵֹהינ ּו וֵ‬ ‫בסוד גרים גרורים מה שלא היה אפשר קודם לכן'‪ ,‬כי‬ ‫כד] ובזה שגם הרע ממליץ טוב על ישראל‪ ,‬מתקיים‬ ‫שא ַעל ָּכל ָה ָא ֶרץ ִ ּב ָיק ֶר ָך‪ .‬וְ הוֹ ַפע ַ ּב ֲה ַדר‬‫ִ ּבכְ בוֹ ֶד ָך‪ .‬וְ ִ ָ ֵ ׂ‬ ‫ּ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪10‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫לב] וזה הכלל השלישי הנ"ל – שקידוש ה' הגדול‬ ‫ביותר הוא כאשר גם הטומאה נהפכת ונכללת‬ ‫בתחילה היו כחמור המבעט ברוכבו (אוצרות רמח"ל‬ ‫משלי עמוד ק"פ) ‪ -‬כי רק בסוכות ‪ -‬פסגת סולם העליה‬ ‫רבי אריה לוין‪:‬‬ ‫בקדושה‪ ,‬ולכן תשרי ובמיוחד חג הסוכות ‪ -‬הם‬ ‫‪ -‬יש כח להתגבר על הרע ולהפכו לטוב‪.‬‬ ‫זמן שמחתנו היותר גדולה‪ ,‬שבהם זוכים לראות את‬ ‫"אמותה הפעם‪"...‬‬ ‫יחוד ה'‪ ,‬כאשר גם הרע נהפך לקדושה‪.‬‬ ‫ארבעת המינים –‬ ‫אהבתו של רבי אריה‬ ‫לשעבד האומות ולכוללם בקדושה‬ ‫לוין זצ"ל לארץ‬ ‫פרק ד‬ ‫ישראל היתה גדולה‬ ‫כט] וכן מצינו בארבעת המינים‪ ,‬שבכוחם לשעבד‬ ‫לאין שיעור‪ .‬בהיותו‬ ‫ארץ זבת חלב ודבש‬ ‫את האומות לישראל‪ ,‬וכמש"כ הרמח"ל (דרך ה חלק ד‬ ‫בישיבת וולוז'ין בן ‪,19‬‬ ‫לג] שלשת הכללים הללו שב'דבש' ‪ -‬שהם שלשה‬ ‫פרק ח אות ב)‪" :‬ועל ידי פרטיות מצות הלולב‪ ,‬בנענועיו‬ ‫התעורר בו רצון עז‬ ‫שלבים בתהליך שמביא לגילוי יחוד ה' – נמצאים‬ ‫והקפותיו ‪ -‬משתלם ענין זה‪ :‬להתחזק שליטת השם‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪,‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬שתפקידה‬ ‫ב"ה על ראשם של ישראל‪ ,‬ולהפיל אויביהם לפניהם‪,‬‬ ‫וכך כתב‪" :‬בליבי‬ ‫הגדול לגלות את יחוד ה'‪ ,‬דרך זה שהיא משעבדת‬ ‫ולהכניעם תחתם ‪ -‬עד שהם בעצמם יבחרו להיות‬ ‫גמלה ההחלטה‬ ‫את הטומאה לקדושה‪.‬‬ ‫להם לעבדים‪ .‬והוא הענין שנאמר (ישעיה ס יד)‪' :‬והלכו‬ ‫לצאת ולהגשים מאווי‬ ‫אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל‬ ‫לב כמוסים‪ ,‬תשוקתי‬ ‫שלב א – מיתוק הדינים‬ ‫מנאציך' ‪ -‬כי כולם ישתעבדו להם וישתחוו להם‪,‬‬ ‫מילדות — לעלות‬ ‫והשמדת הסטרא אחרא‬ ‫לקבל על ידם אור מאור השם ב"ה השורה עליהם‪,‬‬ ‫לארץ הקודש"‪ .‬לאחר תלאות רבות ואיסוף הכסף‬ ‫והנה תשפל כל גאותם ויכנעו תחת ישראל‪ ,‬וישובו‬ ‫הדרוש‪ ,‬ולאחר פרידה אחרונה מהוריו‪ ,‬הגיע ר'‬ ‫לד] ונראה בארץ ישראל את שלושת השלבים‪:‬‬ ‫על ידם אל עבודתו יתברך שמו; ולזה הולך כל ענין‬ ‫אריה לארץ ישראל בחודש אדר שנת תרס"ה‪.‬‬ ‫(שלב א) ארץ ישראל ממתקת את מידת הדין‪ ,‬כמו‬ ‫הלולב בפרטיו‪ ,‬וכמו שזכרנו"‪.‬‬ ‫וכך תיאר את הרגע‪" :‬והנה בראותי מרחוק את‬ ‫שאמרו (מכות ז‪ ,).‬שמי שנגמר דינו בסנהדרין בחוץ‬ ‫ארץ הקודש אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו‪,‬‬ ‫לארץ‪ ,‬וברח לארץ ישראל‪ ,‬סותרים את דינו‪ ,‬ודנים‬ ‫שבעים פרים וניסוך המים‬ ‫נעשיתי לאיש אחר לגמרי‪ .‬נרעשתי ברגש נורא‬ ‫אותו מחדש "מפני זכותה של ארץ ישראל"‪ ,‬שבכחה‬ ‫‪ -‬כנגד שבעים אומות‬ ‫מאוד מרוב שמחה ועיני זלגו דמעות‪ .‬אמרתי‪:‬‬ ‫של ארץ ישראל להמתיק את מידת הדין‪ ,‬ולכן יתכן‬ ‫אמותה הפעם‪ ,‬אשר זיכני ה' יתברך להיכנס‬ ‫שבארץ ישראל ימצאו לו זכות ויפטרוהו‪.‬‬ ‫ל] וכן בסוכות מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים‬ ‫לארץ אבות‪ .‬שכחתי כל הייסורים‪ ,‬וכמו רוח‬ ‫אומות (סוכה נה‪ .):‬וזה רמז לימות המשיח שבו יתוקנו‬ ‫וכן אנו רואים בעינינו‪ ,‬שבכל פעם שעם ישראל‬ ‫האומות ע"י שילוו לישראל וישתעבדו להם (ביאור‬ ‫אחרת נכנסה בי‪ ,‬רוח של שמחה ועונג רוחני‬ ‫עושים 'איתערותא דלתתא' ויוצאים לקיים מצות‬ ‫עד אין קץ‪ ...‬ירדתי על החוף ודרכתי על אדמת‬ ‫הגר"א לספרא דצניעותא דף לד‪.).‬‬ ‫'מלחמת כיבוש ארץ ישראל' ‪ -‬הקב"ה שופך ים של‬ ‫הקודש‪ ,‬הרגשתי על כל צעד ושעל שאני דורך‬ ‫רחמים ועושה ניסים אדירים לישראל‪.‬‬ ‫ועל שבעים פרי החג וניסוך המים דרשו חז"ל את‬ ‫בכף רגלי על אדמת הקודש‪( "...‬הובא ב'איש צדיק‬ ‫הפסוק (משלי כה כא) ִ'אם ָר ֵעב שׂ וֹ נַ ֲא ָך ַה ֲאכִ ילֵ ה ּו לָ ֶחם'‬ ‫לא היה ולא נברא‪ ,‬אפילו פעם אחת – בדור האחרון‬ ‫היה' עמ' ‪)30‬‬ ‫– אלו שבעים פרים שמקריבים בחג הסוכות כנגד‬ ‫דור עקבתא דמשיחא – שעם ישראל יצאו למלחמה‬ ‫מאז ועד יומו האחרון היה פיו לא פוסק מלספר‬ ‫שבעים אומות‪' .‬וְ ִאם ָצ ֵמא ַה ׁ ְש ֵקה ּו ָמיִ ם' – זה ניסוך‬ ‫על ארץ ישראל‪ ,‬ולא נתקיים בהם ִּ'כי ה' ֱא‪-‬ל ֵֹהיכֶ ם‬ ‫המים‪ ,‬שמה שמנסכים ביום שני ושישי ושביעי של‬ ‫בשבחה של ארץ ישראל‪ .‬תמיד היה משמיע‪:‬‬ ‫ַההֹלֵ ְך ִע ָּמכֶ ם לְ ִה ָּל ֵחם לָ כֶ ם ִעם אֹיְ ֵביכֶ ם לְ הוֹ ׁ ִש ַיע‬ ‫תורה‪ ,‬ישראל וארץ ישראל — חד הם‪.‬‬ ‫ֶא ְתכֶ ם'‪[ .‬וכל פעם שהיה כשלון – זה היה אך ורק כאשר‬ ‫ימן בּ וֹ "ז יָ בוּז ּו לוֹ "‬ ‫סוכות – הוא כנגד האומות‪" .‬וְ ִס ָ‬ ‫שמעו לאמריקה שהסיתה את עם ישראל לבטל מצות מלחמה‬ ‫(זוהר פנחס רנט‪ ;.‬מצורע נד")‪.‬‬ ‫לח] וכן אמר הגה"ק מצאנז‪-‬קלויזנבורג זצוק"ל‪" :‬דא‬ ‫למען כיבוש ארץ ישראל‪ ,‬או גרוע מכך‪ ,‬שגורמים ב'חלונות‬ ‫וממשיך הכתוב (משלי כה כב)‪:‬‬ ‫עקא‪ ,‬שאנחנו היראים עוסקים בקיטרוג גרידא‪ ,‬והם‬ ‫הגבוהים' בגדו בעם היהודי ושיתקו את מערכות ישראל]‪.‬‬ ‫ִּ'כי גֶ ָחלִ ים ַא ָּתה ח ֶֹתה ַעל ר ׁ‬ ‫ֹאשוֹ ' – זה מתפרש על‬ ‫‪ -‬החופשים ‪ -‬עוסקים בפעולות מעשיות ויוצרים‬ ‫*‬ ‫החלק הקשה שבסט"א‪ ,‬שהוא נכרת ע"י מיתוק‬ ‫עובדות‪ .‬גם אני הייתי מקלל המינים כוונה עצומה‬ ‫לה] ומה שארץ ישראל ממתיקה את הדין‪ ,‬הוא גם כן‬ ‫הדינים‪.‬‬ ‫ומצפה לשמוע שנתקבלה והתקיימה קללתי‪,‬‬ ‫אך לשוא‪ .‬להיפך‪ ,‬נוכחתי לראות שהם הולכים‬ ‫הכנה לכך שארץ ישראל מכריתה את הסטרא אחרא‬ ‫ומבחינה זו‪ ,‬פרי החג שכנגד אומות העולם‬ ‫ומכלה את הקליפות הקשות שבה‪ ,‬וכמו שאמרו (זוהר‬ ‫ומתחזקים‪ .‬אמרתי‪ ,‬מוטב נתחלף בתפקידים‪ ,‬דהיינו‬ ‫מתמעטים והולכים‪ .‬כי בגויים יש שלוש קבוצות‪:‬‬ ‫ח"א רנו‪ ,).‬שארץ ישראל נקראת 'ארץ כנען' ‪ -‬לשון‬ ‫(א) הרשעים ביותר‪( .‬ב)‪ .‬הבינוניים‪( .‬ג)‪ .‬הטובים‪ .‬ולאחר‬ ‫שאני אבנה את ארץ ישראל בקדושה והם יגדפו‬ ‫הכנעה ושבירה‪ ,‬לרמז שהיא מכניעה ומשברת את‬ ‫שמכניעים את הסט"א‪ ,‬הרשעים ביותר נכרתים‪,‬‬ ‫אותי‪ .‬אנחנו נפעל בכל כחנו למען בנינה של ארצנו‬ ‫כחות הסטרא אחרא‪ ,‬ואין להם תקומה בה‪.‬‬ ‫הקדושה! הלא כל אבן בארץ ישראל ‪ -‬כל כולה‬ ‫הטובים מתגיירים‪ ,‬וממילא‪ ,‬מצד שתי קבוצות אלו‬ ‫קדושה וטהרה"! ('לפיד האש' ח"ב‪ ,‬עמוד תפ"ג‪ -‬תפ"ד)‪.‬‬ ‫הפרים [הגויים] מתמעטים‪ .‬ונשארו הבינונים – שהם‬ ‫שלב ב – שעבוד הטומאה [נוגה] לקדושה‬ ‫מצד החלק הרך שבסט"א [קליפת נוגה]‪ ,‬ועליהם‬ ‫מה שהרשעים מעורבים בבנין ארץ ישראל – אין‬ ‫לו] (שלב ב) ארץ ישראל משעבדת את הרשעים לעבוד‬ ‫נאמר ההמשך ‪" -‬וַ ה' יְ ׁ ַש ֶּלם לָ ְך"‪ .‬ודרשו חז"ל ‪" -‬אל‬ ‫זה פוגם מקדושתה כלל וכלל‪.‬‬ ‫לקדושתה‪ .‬וגם על שם זה היא נקראת 'ארץ כנען'‬ ‫תקרי 'ישלם לך'‪ ,‬אלא ישלימנו לך" (סוכה נב‪ .).‬והיינו‪,‬‬ ‫‪ -‬דהיינו‪ ,‬ארץ שכוחות וקניני הכנענים הטמאים‬ ‫שישלימו איתך ויהפכו להיות לך לעבדים‪ ,‬וכמו‬ ‫נמצאים בתוכה ומשועבדים לקדושתה (רמ"ד וואלי‬ ‫"כי ִת ְק ַרב ֶאל ִעיר לְ ִה ָּל ֵחם ָעלֶ ָיה‬ ‫שכתוב (דברים כ י) ִּ‬ ‫יהושע עמוד קמ"ב)‪.‬‬ ‫את ֵאלֶ ָיה לְ ׁ ָשלוֹ ם‪ .‬וְ ָהיָ ה ִאם ׁ ָשלוֹ ם ַּת ַענְ ָך ו ָּפ ְת ָחה‬ ‫וְ ָק ָר ָ‬ ‫לָ ְך וְ ָהיָ ה ָכל ָה ָעם ַה ִנ ְמ ָצא ָבה יִ ְהי ּו לְ ך לָ ַמס וַ ֲע ָבדוּך"‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫*‬ ‫לז] ממילא‪ ,‬הגם שרשעים קידמו בארץ ישראל‬ ‫סוכות – כנגד אהרן ‪ -‬מידת 'הוד'‬ ‫מהלכים ונוטלים בה שלטון‪ ,‬ואפילו שמעורב בהם‬ ‫גם כוונות רעות – מכל מקום זה רק עבר דרכם‪ ,‬ולא‬ ‫לא] ומבואר בזוהר (חלק א דף רסא‪ ,).‬שהנהגה זו‬ ‫שכוונותיהם הרעות יצרו אותה‪ .‬וזה דומה לדבש‬ ‫מתגלית במיוחד בחג הסוכות‪ ,‬משום שבאופן כללי‬ ‫שבא מהדבורה‪ ,‬שהדבורה משמשת רק כ'צינור‬ ‫חג הסוכות הוא כנגד אהרן הכהן‪ ,‬ואהרן אחוז במידת‬ ‫חיצוני' שדרכו עבר הדבש‪ ,‬ולא שהדבש נוצר‬ ‫ההוד‪ ,‬והרי ההוד הופך את הרע לטוב‪ ,‬וממילא הוא‬ ‫מהדבורה עצמה‪ ,‬וכמו ששמעתי מחכם גדול אחד‬ ‫הופך גם את האומות להיות נמנים בלגיונו של מלך‪,‬‬ ‫שליט"א שחידד בהקשר להנ"ל‪" :‬ארץ ישראל זה‬ ‫וכמו שנתבאר לעיל בענין הדבש‪ ,‬שהוא מצד ה'הוד'‬ ‫לא בן גוריון"‪.‬‬ ‫(וכנ"ל זוהר ויקרא ד‪.).‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לומר במוסף של שבת קודש‪' :‬שתעלנו בשמחה‬ ‫וכן אמר מרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל‪ ,‬שגם רשעים ‪-‬‬ ‫'הקב"ה צוחק עליהם או לא צוחק עליהם?'‬ ‫לארצנו ותטענו בגבולינו'‪ .‬ובמוסף לראש חודש‬ ‫בזכות שהם מתמסרים למצות ארץ ישראל‪ ,‬בסוף הם‬ ‫ולשלושה רגלים‪' :‬והביאנו לציון עירך ברינה‪,‬‬ ‫או צאצאיהם יחזרו בתשובה‪ .‬וכפי שהובא ב'האיש‬ ‫לט] ואדרבה‪ ,‬הקב"ה רוצה שדווקא בארץ ישראל‬ ‫ולירושלם עיר מקדשך בשמחת עולם'‪ .‬ובתפילה‬ ‫על החומה' (ח"ב עמ' ‪" :(138‬וכשהיו קובלים לפניו על‬ ‫– ארץ יחוד ה' ‪ -‬יתגלה במיוחד יחוד ה'‪ ,‬ונצחונו על‬ ‫לימים נוראים ‪' -‬שמחה לארצך וששון לעירך'‪.‬‬ ‫אלה מבוני הארץ שבעטו בתורת משה ובמצוותיה‪,‬‬ ‫אויבו הרע יתגלה בשלמות‪ ,‬שהוא גורם לרע לסייע‬ ‫ונדבקו רק במצות ישוב הארץ‪ ,‬ואפילו מוסרים נפשם‬ ‫לקדושה לצאת לאויר העולם‪.‬‬ ‫מה] ובספר 'ניצוצי אור המאיר' (על הג"ר מאיר שפירא‬ ‫מלובלין זצ"ל ‪ -‬עמ' רנ"ח)‪" :‬באו אברכים להיפרד מהרב‪,‬‬ ‫עליה – היה מנחמם ואומר‪' :‬אני מקווה שתעמוד‬ ‫ולכן דווקא בארץ ישראל אנו מוצאים במיוחד הנהגה‬ ‫נוסעים לארץ ישראל‪ .‬מיד פתח ודרש להם בפרשת‬ ‫להם זכות ישוב הארץ שהם מקיימים במסירות‬ ‫שהקב"ה מפתה את הסטרא אחרא בערמה ובתחבולה‬ ‫'והיה כי תבוא'‪ ,‬שב'אור החיים' מבואר‪" :‬אין 'והיה'‬ ‫נפשם‪ ,‬שיחזרו בתשובה‪ ,‬ועוד ישובו אל חיק התורה‬ ‫ובאי כוחה להוציא את הקדושה מתחת ידיה‪ ,‬ועל‬ ‫אלא לשון שמחה ‪ -‬שאין שמחה אלא בביאת הארץ"‪.‬‬ ‫והאמונה'‬ ‫דרך זה אמר מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל‪:‬‬ ‫ושנה וחרז מפסוק זה לדברי הזוהר במדבר (קיח) ‪-‬‬ ‫ואני מאמין שכל חלוץ המשתתף בבנין הארץ‪,‬‬ ‫"בתחילת קום המדינה אמר פעם ב‪ .‬גוריון‪ :‬דבר‬ ‫"'עבדו את ה' בשמחה' וכתיב 'עבדו את ה' ביראה'‬ ‫תעמוד לו זכות ארץ ישראל שיחזור בתשובה‪ ,‬הלא‬ ‫אחד בטוח‪ ,‬כולם יעברו את משרד החינוך שלנו‬ ‫‪ -‬בעידן דבני ישראל בגו עממיא ‪ -‬ביראה‪ ,‬בעידן‬ ‫גם אלה שעלו מבבל בימי עזרא ונחמיה לא היו‬ ‫ואת הצבא שלנו עד שבעוד עשרים שנה יהיה לנו‬ ‫דשריין בארעא קדישא ‪ -‬בשמחה"‪.‬‬ ‫צדיקים גמורים‪ ,‬כמסופר בספרי הקודש שחיללו את‬ ‫מהם שקט‪ ,‬כבר לא יהיו בעיות כאלה‪ .‬עם חדש יקום‬ ‫השבתות והמועדים‪ ,‬ובכל זאת נבנה בית המקדש‬ ‫כאן‪ ,‬ודאי שנשאיר בירושלים או באיזה מקום אחר‬ ‫ושילש והביא ראיה מיעקב‪ ,‬שבצאתו מן הארץ‬ ‫על ידם וחזרו בתשובה‪( ."...‬שם עמ' ‪.(148‬‬ ‫יהודים חרדים‪ ,‬נשאיר שמורת טבע של מסורת‪.‬‬ ‫לא ניסך יין‪ ,‬רק שמן בלבד‪ ,‬ובשובו ניסך גם יין‬ ‫['יין ישמח לבב אנוש'] ‪ ...‬אין שמחה כשמחת הביאה‬ ‫אבל במציאות‪ ,‬בחסדי שמים‪ ,‬הכל התהפך! 'במתי‬ ‫לארץ ישראל‪."...‬‬ ‫גם ערש ה'ברזל' של עוג נהפכת לקדושה –‬ ‫מעט ירדו אבותינו'‪' ,‬בשבעים נפש'‪ .‬ב"ה זה קרה‬ ‫בארץ אשר אבניה 'ברזל'‬ ‫בחינוך העצמאי והתרבו תלמודי תורה‪ ,‬בכל ארץ‬ ‫והסיבה לכך‪ ,‬משום שארץ ישראל היא מקום‬ ‫"א ֶרץ ֲא ׁ ֶשר ֲא ָבנֶ ָיה ַב ְרזֶ ל‬ ‫מב] וזהו שכתוב (דברים ח ט)‪ֶ :‬‬ ‫ישראל זה קורה ובכל פעם שומעים עוד ועוד‬ ‫השלמות‪ ,‬ובמקום שיש שלמות – יש שמחה‪.‬‬ ‫ו ֵּמ ֲה ָר ֶר ָיה ַּת ְחצֹב נְ ח ׁ ֶֹשת"‪ .‬והקשה הריקאנטי‪" :‬לפי‬ ‫שאיפה‪ .‬זה כמו שאמר הנביא‪ ,‬לא רעב ללחם ולא‬ ‫צמא למים כי אם לשמוע דבר השם" ('גאון יעקב'‬ ‫הפשט קשה לפרשו‪ ,‬שאין זה שבח הארץ להיותה‬ ‫ארץ ישראל – ארץ השלמות‬ ‫גליון נ"ח‪ ,‬ויחי תשע"ו)‪.‬‬ ‫כברזל‪ ,‬והנה בתוכחות 'והארץ אשר תחתיך ברזל'‬ ‫מו] ארץ ישראל היא מקום השלימות‪ ,‬וכמש"כ (דברים‬ ‫(דברים כח כג)"‪.‬‬ ‫ח ט) ‪" -‬ל ֹא ֶת ְח ַסר כּ ֹל ָ ּב ּה"‪ .‬ואחז"ל (זוה"ק ויחי רלט‪:).‬‬ ‫מפלאות תמים דעים – לערבב השטן‬ ‫ומבאר הרמח"ל (אדיר במרום עמוד שפ"ד‪-‬ה)‪ ,‬שאכן‬ ‫"דִּ ׁ ְשלִ ימ ּו לָ א ִא ׁ ְש ַּת ַּכח ֶא ָּלא ְ ּב ַא ְר ָעא ַקדִּ ׁ ָ‬ ‫ישא"‪.‬‬ ‫הברזל נוטה וקרוב אל הטומאה‪ ,‬ולכן מיטת עוג‬ ‫מ] וכן היה שגור על פיו של מרן הרב מפוניבז'‬ ‫ארץ ישראל היא גם בבחינת סוכות‪ ,‬וכמש"כ (תהלים‬ ‫היתה ברזל‪ ,‬וכמש"כ (דברים ג יא) ִּ'כי ַרק עוֹ ג ֶמלֶ ְך‬ ‫זצוק"ל‪" :‬שעצם הענין שסיבבה ההשגחה העליונה‬ ‫עו ג) ‪" -‬וַ יְ ִהי ְב ׁ ָשלֵ ם – ֻסכּ וֹ ‪ ,‬ו ְּמעוֹ נָ תוֹ ְב ִצ ּיוֹ ן"‪ .‬ובאר‬ ‫ַה ָ ּב ׁ ָשן נִ ׁ ְש ַאר ִמ ֶ ּי ֶתר ָה ְר ָפ ִאים ִה ֵ ּנה ַע ְרשׂ וֹ ֶע ֶרשׂ ַ ּב ְרזֶ ל'‪.‬‬ ‫לגלגל הקמת מדינה ע"י החפשים ‪ -‬הוא בודאי‬ ‫הגר"א‪ ,‬שיש שתי מצוות שנעשות בשלמות‪ :‬מצות‬ ‫מפלאות תמים דעים‪ .‬ב'מדרש תלפיות' (אות יו"ד)‬ ‫וכן הנחושת נוטה וקרובה אל הטומאה‪ ,‬אלא שהברזל‬ ‫סוכה ומצות ארץ ישראל‪ ,‬שבשתי מצוות אלו צריך‬ ‫מובא ‪ -‬ציין פעם בנו רבי אברהם ‪ -‬שכל מעשה‬ ‫יותר קשה‪ ,‬כי הנחושת משמשת בכלי שרת‪ ,‬ובברזל‬ ‫שהאדם יכנס אליהן בכל גופו‪ ,‬ואין האדם נקרא‬ ‫כתוב (דברים כז ה) 'ו ָּבנִ ָית ׁ ּ ָשם ִמזְ ֵ ּב ַח לַ ה' ֱא‪-‬ל ֶֹה ָיך ִמזְ ַ ּבח‬ ‫תמר ויהודה נסתבב ככה בדרכים מקולקלות‪ ,‬כדי‬ ‫שלם עד שיזכה בהן (הדברים שגורים בשם הגר"א בפי כל‬ ‫לערבב השטן לבל יעכב המשכת אורו של משיח‬ ‫ֲא ָבנִ ים ל ֹא ָתנִ יף ֲעלֵ ֶיהם ַ ּב ְרזֶ ל'‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬ואין לזה שום מקור ‪ -‬חוץ מאשר ספר 'קול התור' פ"א‬ ‫שיצא והשתלשל מביניהם‪ .‬אף ענין זה שנתגלגלה‬ ‫ס"ז ו'חזון ציון' עמ' ‪' - .35‬הגאון החסיד מוילנא' עמוד רמ"ז)‪.‬‬ ‫ואעפ"כ ארץ ישראל כוללת בתוכה את הברזל‬ ‫הקמת המדינה על ידיהם‪ ,‬יתכן שקשור בצורך‬ ‫והנחושת‪ ,‬כדי לשעבד את הטומאה לבנין הקדושה‪.‬‬ ‫לערבב השטן‪ ,‬לבל יעכב בקיטרוגיו את התהליך‬ ‫מבואר‪ ,‬שגם טומאת ערש הברזל של עוג מלך הבשן‬ ‫שמחה תלויה בשלמות‬ ‫– הופכת להיות אבן מאבניה של ארץ ישראל‪ ,‬שכולה‬ ‫שתיכנן קורא הדורות מראש ‪ ...‬כשרואה השטן מדינה‬ ‫נבנית בידי אנשים 'משלו' ‪ -‬אינו מעלה בדעתו שזו‬ ‫מז] ובמקום שיש שלמות יש שמחה‪ ,‬וכמש"א (זוה"ק‬ ‫קדושה‪.‬‬ ‫התחלת התרקמותה של מדינה כהלכה‪ ,‬בה תהיה לה'‬ ‫אמור צה‪"ַ :):‬ר ִ ּבי יְ הו ָּדה ׁ ָש ַאל ֶאת ַר ִ ּבי ַא ָ ּבא‪ :‬לָ ָּמה לֹא‬ ‫המלוכה‪ ,‬ואיננו מפריע‪...‬‬ ‫נִ ׁ ְשלָ ם ַה ֵּלל ָּכל ׁ ִש ְב ַעת ַה ָ ּי ִמים [של פסח] ְּכמוֹ ְב ֻסכּ וֹ ת‬ ‫מעלת השלמות‬ ‫‪ֶ ׁ -‬ש ִ ּנ ְמ ָצא ׁ ְשמוֹ נָ ה יָ ִמים ַה ֵּלל‪ּ ִ ,‬ב ׁ ְשלֵ מוּת ׁ ֶשל ִשׂ ְמ ָחה‬ ‫וכאשר סיפרו לפניו‪ ,‬שאחד מאישי התקופה התבטא‬ ‫ָּכל יוֹ ם וָ יוֹ ם?‬ ‫תלויה בשעבוד הטומאה לקדושה‬ ‫‪ -‬זמן קצר אחרי ההכרזה על כינון המדינה ‪ -‬שסופה‬ ‫מג] ומסיים הרמח"ל‪ ,‬שזה הטעם שנאמר ֶ'א ֶרץ‬ ‫ליבטל‪ ,‬נתכרכמו פניו‪ ,‬וישאל כהאי לישנא‪" :‬אחרי‬ ‫ָא ַמר לוֹ ‪ּ ַ :‬ב ֻּסכּ וֹ ת ׁ ְשלֵ מוּת ַהכּ ֹל נִ ְמ ֵצאת בּ וֹ ‪ ,‬וְ ִשׂ ְמ ָחה‬ ‫ֲא ׁ ֶשר לֹא ְב ִמ ְס ֵּכנֻ ת ּתֹאכַ ל ָ ּב ּה לֶ ֶחם ל ֹא ֶת ְח ַסר כּ ֹל ָ ּב ּה'‬ ‫שכל‪-‬כך הדבה דם יהודי נשפך?!" (מפי תלמידו הגאון‬ ‫ׁ ֶשל ַהכּ ֹל יוֹ ֵתר‪ֲ .‬א ָבל ָּכאן [בפסח] ַעד ַעכְ ׁ ָשו לֹא זָ כוּ‪,‬‬ ‫וְ לֹא נִ ְמ ֵצאת בּ וֹ ׁ ְשלֵ מוּת ָּכל ָּכ ְך‪ֲ ,‬ה ֵרי ֵאין ַה ַה ֵּלל ׁ ָשלֵ ם‬ ‫‪ -‬שכאשר משעבדים גם את הטומאה אל הקדושה‪,‬‬ ‫רבי פנחס שרייבר זצוק"ל ‪' -‬הרב מפוניבז'‪ ,‬ח"ג עמוד ק"נ)‪.‬‬ ‫ְּכמוֹ ִ ּבזְ ַמ ִ ּנים ֲא ֵח ִרים"‪.‬‬ ‫ומתגלה יחוד ה'‪ ,‬אז יש שלימות‪ ,‬וכמו שיעקב שעבד‬ ‫ועל דרך זו כתבו רבים מגדולי ישראל‪.‬‬ ‫את הדין וגם את טומאת עשיו אל הקדושה‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫הרי ראינו‪ ,‬כי השמחה וההלל תלויים בשלמות‪.‬‬ ‫(בראשית כה כג) 'ורב יעבוד צעיר'‪ ,‬ופירש רמ"ד וואלי‬ ‫מח] וממילא‪ ,‬כמו שסוכות הוא זמן שמחתנו –‬ ‫שהקליפה צריכה לשמש אל הקדושה‪ .‬לכן הוא נקרא‬ ‫שלב ג – הפיכת הטומאה לקדושה‬ ‫שהרי הוא ענין השלמות וכנ"ל‪ ,‬כך במקביל לזה‬ ‫'יעקב שלימא'‪ ,‬וכמש"כ 'ויעקב איש תם' (בראשית כה‬ ‫מא] והנה כל מה שהוזכר לעיל – היה בכלל שלב‬ ‫‪ -‬ארץ ישראל היא 'ארץ שמחתנו'‪ ,‬משום שהיא‬ ‫כז) ‪ -‬ותירגם אונקלוס 'גבר שלים'‪ .‬וכתוב (בראשית‬ ‫ב – שהקדושה משעבדת את הטומאה שתפעל‬ ‫ארץ השלמות‪.‬‬ ‫לג יח) 'וַ ָ ּיבֹא יַ ֲעקֹב ׁ ָשלֵ ם' – שלם בכל המעלות (זוהר‬ ‫לטובת הקדושה‪ ,‬בצורה של תחבולה ונגד רצונה של‬ ‫וישלח קעב‪ ;:‬תרומה קעו‪ .).‬וזאת כי שלמות הבריאה‬ ‫הטומאה‪ ,‬שזה אומר שהטומאה לא נהפכה לקדושה‪,‬‬ ‫מט] ואמנם שלמותה של ארץ ישראל תלויה בכך‬ ‫משועבדת על ידו לעבודת ה' יתברך‪.‬‬ ‫אלא הטומאה נשארת טומאה‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן היא‬ ‫שהיא כוללת בתוכה גם את כוחות הרע‪ ,‬שגם הם‬ ‫ישתעבדו לעבודתה‪ ,‬משום שעל‪-‬ידי זה היא כוללת‬ ‫מוציאה מתחת ידה את הקדושה‪ ,‬כמו הדבורה שהיא‬ ‫את כל הכוחות שבעולם ‪ -‬החסד והדין‪ ,‬הטוב והרע‪.‬‬ ‫פרק ה‬ ‫עצמה טמאה‪ ,‬ועל אף זאת היא מוציאה מתחת ידה‬ ‫ועל‪-‬ידי זה באה השמחה‪ ,‬משום שכאשר גם הדין‬ ‫דבש טהור‪.‬‬ ‫והרע האחוז בו משתעבדים לרצון ה' יתברך הטוב‬ ‫ארץ ישראל – ארץ שמחתנו‬ ‫ועכשיו אנו מגיעים לשלב ג – שארץ ישראל גם‬ ‫והמיטיב – זה מביא לגילוי יחוד ה'‪ ,‬המביא לכל‬ ‫מד] ובזה יתבאר‪ ,‬שבארץ ישראל קיימת במיוחד‬ ‫הופכת את הטומאה לקדושה‪ ,‬כמו דבר טמא שנפל‬ ‫השמחות – שעליו נאמר‪' :‬שובע שמחות את פניך‬ ‫מעלת השמחה‪ ,‬וכמבואר במקורות רבים‪ ,‬וכמש"כ‬ ‫לדבש ונמחה בו‪ ,‬שהטמא נהפך לטהור‪ .‬דבר זה‬ ‫נעימות בימינך נצח'‪.‬‬ ‫"שׂ ְמח ּו ֶאת יְ רו ׁ ָּש ִַלם וְ גִ יל ּו ָב ּה ָּכל א ֲֹה ֶב ָיה‬ ‫(ישעיה סו י)‪ִ :‬‬ ‫מראה על כך שזכותה של ארץ ישראל גורמת להפוך‬ ‫•••‬ ‫ִשׂ ישׂ ּו ִא ָּת ּה ָמשׂ וֹ שׂ ָּכל ַה ִּמ ְת ַא ְ ּבלִ ים ָעלֶ ָיה"‪ .‬וכן תקנו‬ ‫את החוטא לצדיק‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הבחירות האמיתיות‬ ‫על מערכת הערכים!‬ ‫הרב יהודה אפשטיין ‪ -‬יו"ר האגודה‬ ‫בנגב ובגליל ובכל מרחבי ארצנו‪ ,‬אם נשלים עם‬ ‫דבר שהיה עד עכשיו לבין משהו עוד יותר גרוע‪.‬‬ ‫מדינת ישראל הולכת לקראת בחירות גורליות‪,‬‬ ‫'מציאות' בה איראן זוממת להשמידנו ואנחנו‬ ‫והאמירה ולפיה הבחירות הנוכחיות הן קריטיות‬ ‫זו לא בעיה של אחוז חסימה‪ ,‬של מצב פוליטי‬ ‫זקוקים לאישור אמריקאי כדי להנחית עליהם‬ ‫יותר מתמיד כבר נדושה בכל מערכת בחירות‪,‬‬ ‫מסובך וכיוצא בכך‪ .‬זו בעיה עמוקה הרבה יותר‪.‬‬ ‫מהלומה שתכחיד את תקוותם‪ ,‬אם נשלים עם‬ ‫עד שאין כל כך טעם לחזור עליה‪ .‬כל בחירות‬ ‫העולם כולו ציפה לראות כיצד יגיב עם ה' לטבח‬ ‫כך שיו"ר הכנסת מטעם הציבור האמוני הוא איש‬ ‫הן גורליות‪ ,‬ולעולם לא נוכל לדעת מראש מהי‬ ‫הנורא בדרום‪ ,‬כיצד יעמוד על נפשו וינהל את‬ ‫מתועב שהליכותיו נוגדות את המוסר האנושי‬ ‫תקופה גורלית במיוחד‪ ,‬מתי ההכרעה בבחירות‬ ‫מלחמת הצדק והיושר בברבריות האיסלמית‬ ‫הבסיסי ביותר‪ ,‬אם נשלים עם 'מציאות' ולפיה‬ ‫תשפיע לטווח ארוך ומתי לא‪ .‬באופן כללי התורה‬ ‫המגובה בפרוגרס המערבי‪ .‬הרטוריקה של נתניהו‬ ‫חוקי התורה נלמדים בבתי המדרש אך אינם‬ ‫מנחה אותנו להתיחס לכל רגע נתון כרגע החשוב‬ ‫הזכירה את צ'רצ'יל בנאומיו חוצבי הלהבות‬ ‫ישימים במרחב הציבורי של האומה – אם נשלים‬ ‫ביותר‪ ,‬וכן שנינו באבות (פרק ב משנה י) – "שוב‬ ‫במלחמת העולם השניה על נצחון מוחלט של‬ ‫עם כל העוולות הללו‪ ,‬אנחנו עלולים לאבד את‬ ‫יום אחד לפני מיתתך"‪ ,‬וביתר באור באבות דרבי‬ ‫האור על החושך‪ ,‬של הטוב על הרע‪ .‬אולם ברובד‬ ‫זהותנו‪ ,‬להפוך לישראלים חילונים במהותנו‬ ‫נתן (נוסחה ב פרק כט) – "מעשה ברבי אליעזר‬ ‫המעשי‪ ,‬מצב הביש נוצר לא ברדיפה האומללה‬ ‫הלאומית והפנימית וליהודים חרדים ברמה‬ ‫בן הורקנוס שהיה אומר לתלמידיו שובו לפני‬ ‫אחר עסקאות חטופים‪ ,‬אלא כבר למחרת הטבח‪,‬‬ ‫הסוציולוגית והתרבותית בלבד!‬ ‫מיתתכם יום אחד‪ .‬אמרו ‪ -‬וכי אדם יודע אימתי‬ ‫כאשר תחת השמדה מוחלטת של עזה ותושביה‪,‬‬ ‫ולכן דווקא עכשיו‪ ,‬עם פרוס מערכת הבחירות –‬ ‫העדיף נתניהו להכניס לקבינט את גנץ ואייזנקוט‬ ‫ימות שיעשה תשובה‪ .‬אמר להם ‪ -‬בכל יום יאמר‬ ‫מחובתנו לשנן את העמדות היסודיות של התורה‬ ‫כדי שישמשו כמשקיפים מטעם ממשל ביידן‪,‬‬ ‫אדם היום אעשה תשובה שמא אמות למחר‬ ‫הקדושה ולטכס עצה‪ ,‬כיצד בכל אופן מצליחים‬ ‫ובעוד שכלפי התקשורת והציבור הוא ידע להדהד‬ ‫נמצאו כל ימיו באים בתשובה‪ ,‬וזה פירושו של‬ ‫להחדיר אותן לשיח הציבורי‪ .‬להצביע אנחנו‬ ‫את מסר ה'נצחון המוחלט'‪ ,‬הרי שבהחלטת‬ ‫דבר 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' (קהלת ט ח)"‪ .‬ואם‬ ‫צריכים כפסק הגמרא בסוטה מח‪" – .‬לבטולי הא‬ ‫הקבינט על מטרות המלחמה‪ ,‬הן הוגדרו כ'השבת‬ ‫כך נאמר על היחיד – קל וחומר בן בנו של קל‬ ‫מקמי הא" ‪ .‬אבל לבחור באמת – את זה לא נעשה‬ ‫החטופים ומיטוט שלטון החמאס'‪ .‬לא כיבוש‪,‬‬ ‫וחומר על האומה בכללותה‪.‬‬ ‫בקלפי‪ ,‬את זה נעשה כל יום ויום‪ ,‬כל רגע ורגע‪,‬‬ ‫הורשה והתישבות‪ ,‬לא השמדת האויב‪ ,‬בוודאי‬ ‫הטבח הנורא בשמיני עצרת תשפ"ד טלטל את‬ ‫כאשר נאמץ ביתר שאת את הערכים התורניים‬ ‫לא כינון המקדש מול 'מבול אל‪-‬אקצה' עליו‬ ‫מדינת ישראל והעם היהודי כולו לא רק ברמה‬ ‫האמיתיים אל לבנו ונסרב להכנע לתכתיבי‬ ‫הכריז האויב‪ ,‬לא שום דבר שמזכיר את מה שעם‬ ‫הבטחונית‪ ,‬כי אם גם ברמת הזהות והתודעה‬ ‫המערכת הישנה והרקובה‪ ,‬אשר רואה בתורה‬ ‫ה' אמור היה לעשות לאויביו‪.‬‬ ‫היהודית‪ .‬רבים שהיו עד אז רחוקים כרחוק מזרח‬ ‫כפולקלור עתיק ובלתי מחייב‪ ,‬ואת חיותה היא‬ ‫המחדל הבטחוני זועק לשמים‪ ,‬והיום כבר רואים‬ ‫ממערב מכל זהות יהודית‪ ,‬הבינו לפתע כי הזהות‬ ‫יונקת מהערכים המערביים הנלוזים‪.‬‬ ‫את פירות הבאושים של אותו חדלון‪ .‬אבל המחדל‬ ‫הזאת היא חלק מחייהם אם ירצו ואם לאו‪ ,‬ואם‬ ‫המצב מחייב חשבון נפש מעמיק‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬איך‬ ‫התודעתי עולה עליו עוד יותר! הכניעה לא היתה‬ ‫כבר – אולי מוטב למצוא בזה משהו חיובי‪. ...‬‬ ‫אחר כל מה שקרה – עדיין אין דרישה ציבורית‬ ‫רק כניעה מדינית‪ ,‬היא היתה הרבה יותר מזה – היא‬ ‫כמובן‪ ,‬שזוהי תודעה מאד בוסרית‪ ,‬ועדיין – זהו‬ ‫להעלאת ערכי התורה ולהחלתם על המרחב‬ ‫היתה חילול ה' במערומיו‪ ,‬כי מי שאמור היה לשאת‬ ‫גרעין שניתן לטפח‪ .‬וכאן אנחנו מגיעים לכאב‬ ‫הציבורי ללא פשרות וללא עיגולי פינות‪ .‬יתכן‬ ‫את שם ה' בעולם – ביזה אותו מול קואליציית‬ ‫הנורא‪ .‬מצד אחד לכאורה נפתח לנו פתח לרענן‬ ‫ויש תביעה גם עלינו‪ ,‬ב'קדושת ציון'‪ ,‬שלא פעלנו‬ ‫האסלאם והפרוגרס‪ ,‬המאיימת להטביע את‬ ‫את החשיבה‪ ,‬לערוך חשבון נפש עמוק ויסודי על‬ ‫מספיק‪ ,‬שלא השפענו מספיק‪ ,‬שלא חדרנו מספיק‬ ‫העולם כולו ביגון של שחיתות מוסרית‪ ,‬אכזריות‬ ‫כל צורת חיינו בתחומים הקריטיים של האומה‬ ‫ללבבות כדי ליצור מהפכה תודעתית בסדר‬ ‫ברברית ורקבון ערכי‪ .‬וכאשר מדובר בממשלת‬ ‫– בזהות היהודית‪ ,‬בחוקת המדינה‪ ,‬ביחס הנכון‬ ‫גודל לאומי‪ .‬ומאידך‪ ,‬אין אנו בני חורין להבטל‬ ‫ימין עם נציגות מלאה לציבור המאמין על כל‬ ‫כלפי האויב הערבי ושאר מבקשי נפשנו ובעוד‬ ‫מהמלאכה‪ ,‬והעובדה ולפיה ברוך ה' אכן ישנם‬ ‫גווניו‪ ,‬התחושה קשה במיוחד‪ ,‬ובלב רבים עלולה‬ ‫שלל נושאים הנוגעים לקיומנו‪ .‬מאידך‪ ,‬כבר חלפו‬ ‫אלפים רבים שהתחברו לרעיון‪ ,‬לתקוה‪ ,‬לשאיפה‬ ‫להתגנב התחושה‪ ,‬ולפיה באמת אין דרך אחרת‪.‬‬ ‫קרוב לשלוש שנים‪ ,‬מערכת בחירות עומדת‬ ‫הכנה לכונן את חיינו הלאומיים לאור הברית‬ ‫קשה הוא הדיכוי התודעתי מכל דיכוי אחר! קשה‬ ‫בפנינו‪ ,‬אך בשורה התחתונה – עם ישראל עומד‬ ‫שכרתנו עם בורא עולם – עובדה זו יש בה לנסוך‬ ‫היא התחושה‪ ,‬ולפיה אין אפילו למה לייחל‪ ,‬למה‬ ‫באותה נקודה‪ ,‬עליו לבחור בין המשך של אותו‬ ‫בנו כחות להמשיך בדרך מתוך תקוה ואמונה‪ ,‬כי‬ ‫לצפות‪ .‬קשים הם החיים‬ ‫עוד יבוא היום‪ ,‬בו דעת התורה היא זו אשר תוביל‬ ‫ללא תקוה‪ ,‬ללא אופק בהיר‪.‬‬ ‫ותנהיג את העם הקדוש הזה‪.‬‬ ‫קשה‪ ,‬ויותר מזה – מסוכן!‬ ‫אכן‪ ,‬מערכת בחירות לפנינו‪ ,‬אבל היא כנראה‬ ‫אם נשלים עם ה'מציאות'‪,‬‬ ‫לא תתקיים בקלפי בט"ז מרחשון‪ ,‬כי אם בכל‬ ‫ולפיה אסור להמרות את פיו‬ ‫יום ויום בלבו של כל אחד מאתנו‪ ,‬וביתר שאת‬ ‫של טראמפ‪ ,‬אם נשלים עם‬ ‫בירח האיתנים ובעשרת ימי תשובה הבאים עלינו‬ ‫ה'מציאות' ולפיה לא ניתן‬ ‫לטובה‪ .‬נבחר בחיים‪ ,‬נבחר בתורה‪ ,‬נבחר בכינון‬ ‫להשמיד את האויב העזתי‬ ‫מלכות ה' על טהרת הקודש בדרך לגאולת עולמים!‬ ‫ולהוריש אותו מארצנו‪ ,‬ביחד‬ ‫נטעין את עצמנו מדי בוקר במנה יומית‬ ‫•••‬ ‫עם אחיהם ביהודה ושומרון‪,‬‬ ‫של דרישת ציון‪ ,‬אקטואלית ומרתקת‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עם נושע בה׳!‬ ‫המסר האקטואלי הרמוז בשמות‬ ‫הגאון רבי משה אליהו בוסו‬ ‫״עם כלביא״ ו״שאגת הארי״‬ ‫לעיתים‪ ,‬הקב״ה מדבר אלינו באמצעות רמזים‪ ,‬פסוקי התורה מקבלים לפתע משמעות אקטואלית‪ ,‬ושמות הניתנים למערכות ישראל מפנים אותנו אל מאמרים עתיקים‬ ‫ונצחיים‪ .‬כדי להבחין בהם‪ ,‬עלינו להטות אוזן‪ ,‬לפקוח עיניים ולפתוח את הלב‪ .‬במאמר שלפנינו‪ ,‬נראה כיצד רמזים חזקים מצטרפים למסר ברור‪ :‬כל הישועות והניצחונות‬ ‫באים מאת ה׳‪ ,‬שהוא ֵ'א‪-‬ל ַרחוּם'‪ ,‬אינו מרפה מאחיזתו בנו ואינו עוזבנו‪.‬‬ ‫מאת ה׳‪ :‬אמנם יש לפעול ולהלחם בכל כחנו‪ ,‬אך תמיד‬ ‫גם במילה 'כארי'‪ :‬אותיותיה הן ראשי התיבות של‬ ‫את ברכותיו לישראל לפני מותו חתם משה רבנו‬ ‫עלינו לזכור‪ ,‬שהכח והנצחון באים מאתו — ולהודות‬ ‫״כי ֵאל ַרחוּם ה׳ ֱאל ֶֹה ָיך״ (דברים ד לא)‪ .‬זו ההופעה‬ ‫הפסוק ִּ‬ ‫בפסוק‪:‬‬ ‫על הישועות שכבר זכינו להן‪.‬‬ ‫היחידה בתורה שבה ראשי התיבות יוצרים את המילה‬ ‫ש ָר ֵאל ִמי כָ מוֹ ָך‪ַ ,‬עם נוֹ ַׁשע ַ ּבה׳‪ָ ,‬מגֵ ן ֶעזְ ֶרך‪ָ,‬‬ ‫ָ‬ ‫״א ְׁש ֶריך יִ ְ ׂ‬ ‫ַ‬ ‫במאמר הבא‪ ,‬בעזרת ה׳‪ ,‬נגלה רמזים מעניינים נוספים‬ ‫'כארי'‪ .‬הרמז מלמד‪ ,‬שמקור ישועתם של ישראל הוא‬ ‫וַ ֲא ֶׁשר ֶח ֶרב ַ ּג ֲאוָ ֶת ָך״ (דברים לג כט(‪.‬‬ ‫על בית המקדש ‪ -‬הן במילה 'כלביא' והן במילה 'כארי'‪.‬‬ ‫רחמי ה׳ ובריתו‪ :‬״ל ֹא יַ ְר ּ ְפ ָך וְ ל ֹא יַ ְׁש ִח ֶית ָך וְ ל ֹא יִ ְׁש ַּכח ֶאת‬ ‫מרן החתם סופר מביא בשם הגאון רבי בנימין זאב‬ ‫ְ ּב ִרית ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫יך״‪.‬‬ ‫רמזים אלו מלמדים אותנו לצפות לישועה השלמה‬ ‫וולף בוסקוביץ זצ״ל‪ ,‬בנו של רבי שמואל הלוי קעלין‬ ‫— לבניין בית המקדש‪ ,‬לגילוי מלכות ה׳ ולמלכות בית‬ ‫כשמתבוננים בדברי רש״י‪ ,‬המסר נעשה מרגש עוד‬ ‫בעל 'מחצית השקל'‪ ,‬קושיה ‪ -‬הפסוק נראה כסותר‬ ‫דוד‪ .‬במהרה בימינו‪ ,‬אמן!‬ ‫יותר‪ .‬רש״י מפרש‪ :‬״לא ירפך — מלהחזיק בך בידיו״‪.‬‬ ‫את עצמו‪ .‬מצד אחד‪ :‬״עם נושע בה׳‪ ,‬מגן עזרך״ — ה׳‬ ‫כלומר‪ ,‬גם בתוך כל הצרות ובמשך הגלויות הארוכות‪,‬‬ ‫הוא המושיע והמגן‪ .‬מצד שני‪ :‬״ואשר חרב גאוותך״ —‬ ‫השלמה א‪ :‬שני סוגים של ניצחון‬ ‫הקב״ה אינו מרפה את אחיזתו בנו ואינו מפריש אותנו‬ ‫ישראל מתפארים בחרב שהביאה להם את הניצחון‪.‬‬ ‫ישנן שתי דרכים שבהן ה׳ מושיע את ישראל‪:‬‬ ‫״א ַחזְ ִּתיו וְ ל ֹא ַא ְר ּ ֶפ ּנוּ״ (שיר השירים ג ד;‬ ‫מאצלו‪ ,‬בבחינת‪ֲ :‬‬ ‫אם ה׳ הוא המנצח‪ ,‬מה מקום יש להתפאר בחרב?!‬ ‫• ה׳ עושה הכול — ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף‬ ‫רש״י לדברים ד לא)‪.‬‬ ‫הוא מקשה — והוא גם משיב תשובה נפלאה‪ :‬באמת‪,‬‬ ‫נעשתה הישועה כולה בידי שמים‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬״ה׳‬ ‫פסוק זה הוא מפסוקי הנחמה המרכזיים בפרשת‬ ‫ישראל נושעים רק בה׳‪ .‬אולם הקב״ה נותן להם לנצח‬ ‫יִ ָּל ֵחם לָ כֶ ם וְ ַא ֶּתם ַּת ֲח ִר ׁשוּן״‪ .‬כך היה גם בימי סנחריב‪:‬‬ ‫ואתחנן‪ ,‬הנקראת בשבת הראשונה של 'שבע דנחמתא'‪.‬‬ ‫בחרב‪ ,‬כדי להרים את קרנם ואת כבודם בעיני אומות‬ ‫בלילה אחד היכה מלאך ה׳ מאה שמונים וחמשה אלף‬ ‫לא רק בהפטרות‪ ,‬אלא גם בפרשיות התורה הנקראות‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫ראשי גייסות במחנה אשור‪ ,‬בלי שישראל נלחמו בהם‬ ‫בשבועות אלו‪ ,‬טמונים פסוקי נחמה חזקים ומרוממים‬ ‫אין כאן סתירה‪ :‬אנחנו מנצחים‪ ,‬אבל ה׳ הוא הנותן לנו‬ ‫(מלכים ב יט לה; סנהדרין צה‪.):‬‬ ‫— ועל כך‪ ,‬בעזרת ה׳‪ ,‬נרחיב במאמר מיוחד‪.‬‬ ‫את הכוח ואת הגבורה לנצח‪.‬‬ ‫• אנחנו נלחמים — וה׳ נותן את הניצחון — במלחמת‬ ‫רמז זה מתחבר היטב לפסוק ״וְ זָ כַ ְר ָּת ֶאת ה׳ ֱא‪-‬ל ֶֹה ָ‬ ‫יך ִּכי‬ ‫עמלק אמר משה ליהושע‪ :‬״צא ִה ָּל ֵחם בעמלק״‪.‬‬ ‫הוּא ַהנֹ ֵּתן לְ ָך ּכֹ ַח לַ ֲעשׂ וֹ ת ָחיִ ל״ (דברים ח יח)‪ .‬על האדם‬ ‫ישראל יצאו לקרב‪ ,‬ובכל זאת‪ :‬״כאשר ירים משה‬ ‫לפעול בכל כחו — ועם זאת מוטל עליו לזכור שהכח‪,‬‬ ‫רמזים נפלאים במילה 'כלביא'‬ ‫ידו — וגבר ישראל״‪ .‬לא ידיו של משה נצחו; אלא‬ ‫החכמה‪ ,‬ההצלחה והנצחון ניתנים לו מאת ה׳‪ .‬וכך נאמר‬ ‫החתם סופר מצא רמז נפלא לאותו יסוד בפסוק‬ ‫שבזמן שישראל הסתכלו כלפי מעלה ושעבדו את‬ ‫״כי ה׳ ֱא‪-‬ל ֵֹהיכֶ ם ַההֹלֵ ְך ִע ָּמכֶ ם‬ ‫גם במלחמות ישראל‪ִּ :‬‬ ‫שא״‪ .‬לכאורה‪ ,‬משמע‬ ‫״הן ָעם ְּכלָ ִביא יָ קוּם וְ כַ ֲא ִרי יִ ְתנַ ּ ָ ׂ‬ ‫ֶ‬ ‫לבם לאביהם שבשמים — היו מתגברים (ראש השנה‬ ‫לְ ִה ָּל ֵחם לָ כֶ ם ִעם אֹיְ ֵביכֶ ם לְ הוֹ ִׁש ַיע ֶא ְתכֶ ם״ (דברים כ ד)‪.‬‬ ‫שאנו מנצחים משום שאנו גיבורים כאריות‪ .‬אולם‬ ‫כט‪ .).‬לכן‪ ,‬דווקא לאחר מלחמה ממש‪ ,‬בנה משה רבנו‬ ‫נמצא‪ ,‬כי שלושת רמזי ״כלביא״ מלמדים ממה הכוח‬ ‫בפסוק עצמו נרמז שהניצחון הוא רק מה׳ ‪ -‬אותיות‬ ‫מזבח וקרא את שמו ״ה׳ נִ ִּסי״ — להכריז שהניצחון‬ ‫והישועה אינם באים — לא מצדקתנו‪ ,‬לא מכחנו‬ ‫המילה 'כלביא' הן ראשי התיבות של הפסוק בנביאים‪,‬‬ ‫הוא רק מה׳‪.‬‬ ‫ומגבורתנו ולא מחרבנו‪ ,‬מן הנשק והטכנולוגיה‬ ‫״כי ל ֹא ְבכ ַֹח יִ גְ ַ ּבר ִא ׁיש״ (שמואל א ב ט)‪,‬‬ ‫בתפילת חנה‪ִּ :‬‬ ‫על הסוג השני — שבו אנו פועלים וה׳ נותן לנו את‬ ‫שבידינו‪ .‬ואילו רמז 'כארי' משלים את המסר ומגלה‬ ‫״כי ל ֹא ְב ַח ְר ָ ּבם יָ ְר ׁש ּו ָא ֶרץ״‬ ‫וכן של הפסוק בכתובים‪ִּ :‬‬ ‫הכח ואת הניצחון — נאמר‪ :‬״וְ זָ כַ ְר ָּת ֶאת ה׳ ֱא‪-‬ל ֶֹה ָ‬ ‫יך ִּכי‬ ‫את מקור הישועה‪ :‬רחמי ה׳ — ״כי אל רחום ה׳״‪ .‬״לא‬ ‫(תהילים מד ד)‪.‬‬ ‫הוּא ַהנֹ ֵּתן לְ ָך ּכֹ ַח לַ ֲעשׂ וֹ ת ָחיִ ל״ (דברים ח יח)‪ .‬ובמלחמות‬ ‫בכוח יגבר איש״ ‪ -‬אין פירושו שאין צורך בכח‪ ,‬אלא‬ ‫והנה‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬מצאתי פסוק נוסף — הפעם‬ ‫״כי ה׳ ֱא‪-‬ל ֵֹהיכֶ ם ַההֹלֵ ְך ִע ָּמכֶ ם‬ ‫ישראל אומרת התורה‪ִּ :‬‬ ‫שהכוח אינו עצמאי — ה׳ הוא הנותן אותו‪.‬‬ ‫בתורה — שגם בו ראשי התיבות הם 'כלביא'‪ ,‬וגם בו‬ ‫לְ ִה ָּל ֵחם לָ כֶ ם ִעם אֹיְ ֵביכֶ ם לְ הוֹ ִׁש ַיע ֶא ְתכֶ ם״ (דברים כ ד)‪.‬‬ ‫אותו מסר‪:‬‬ ‫אנו יוצאים למערכה ונלחמים‪ ,‬אך ה׳ הולך עמנו‪ ,‬נותן‬ ‫שתי מערכות‪' :‬עם כלביא' ו'שאגת הארי'‬ ‫״כי ל ֹא ְב ִצ ְד ָק ְת ָך ה׳ ֱאל ֶֹה ָיך נ ֵֹתן לְ ָך ֶאת ָה ָא ֶרץ‪...‬״ (דברים ט ו)‪.‬‬ ‫ִּ‬ ‫לנו כח לעשות חיל ומושיע אותנו‪ .‬כך במלחמות וכך‬ ‫והפלא הוא‪ ,‬שאלה שלושת המקומות היחידים בכל‬ ‫בחיי היום־יום‪ :‬אנו פועלים ומשתדלים בכל כחנו — ובד‬ ‫רצה הקב״ה‪ ,‬ובשנת תשפ״ה שם בפי מנהיגי ישראל‬ ‫התנ״ך שבהם ראשי התיבות יוצרים את המילה 'כלביא'‬ ‫בבד זוכרים שהכח‪ ,‬ההצלחה והנצחון באים מאת ה׳‪.‬‬ ‫לקרוא למערכה נגד איראן 'עם כלביא'; ובשנת תשפ״ו‬ ‫כסדרה‪ :‬אחד בתורה‪ ,‬אחד בנביאים ואחד בכתובים —‬ ‫קראו למערכה הנוספת נגד איראן 'שאגת הארי'‪.‬‬ ‫ושלושתם נושאים אותו מסר‪ :‬הניצחון הוא רק מה׳!‬ ‫השלמה ב‪ :‬רמז נוסף במילה 'כארי'‬ ‫במערכות אלו עמד העולם משתאה לנוכח הנצחונות‬ ‫והנסים‪ ,‬שאין כאן המקום לפרטם‪.‬‬ ‫בספר 'נפלאות מתורתך' מוסבר‪ ,‬ששלושת הפסוקים‬ ‫בכל התנ״ך יש רק הופעה אחת נוספת של ראשי‬ ‫באים להוציא מן הלב שלוש טעויות אפשריות — כאילו‬ ‫התיבות ״כארי״ כסדרה‪ ,‬בפסוק במיכה‪ :‬״וְ אוּלָ ם ָאנֹכִ י‬ ‫״הן‬‫ֶ‬ ‫הפסוק‪:‬‬ ‫אל‬ ‫אותנו‬ ‫שני השמות הללו מובילים‬ ‫אנחנו המנצחים מכח עצמנו ‪-‬‬ ‫אתי כ ַֹח ֶאת־רו ַּח ה׳‪ ,‬ו ִּמ ְׁש ּ ָפט וּגְ בו ָּרה‪ ,‬לְ ַה ִ ּגיד לְ יַ ֲעקֹב‬ ‫ָמלֵ ִ‬ ‫שא״‪ .‬קשה שלא לשמוע‬ ‫ָעם ְּכלָ ִביא יָ קוּם וְ כַ ֲא ִרי יִ ְתנַ ּ ָ ׂ‬ ‫כאן רמז וקריאה לשוב אל המסר שהביא מרן החתם‬ ‫לא בצדקתך — אל תאמר‪ :‬הניצחון הגיע לנו בזכות‬ ‫ש ָר ֵאל ַח ָּטאתוֹ ״ (מיכה ג ח)‪.‬‬ ‫ּ ִפ ְׁשעוֹ וּלְ יִ ְ ׂ‬ ‫סופר ואל שאר הרמזים שמצאנו בתנ״ך‪ :‬עם ישראל‬ ‫צדקתנו‪.‬‬ ‫גם כאן חוזר אותו יסוד‪ :‬הכוח אינו בא מן האדם עצמו‪,‬‬ ‫קם ונלחם כארי‪ ,‬אך מקור כחו וניצחונו הוא ה׳‪ ,‬כי אל‬ ‫לא בכוח יגבר איש — אל תאמר‪ :‬נצחנו מפני שיש לנו‬ ‫אלא ה׳ הוא הנותן לו את הכוח‪' .‬מצודת ציון' מפרש‪,‬‬ ‫רחום הוא‪ ,‬ולא עזב ולא יעזוב‪.‬‬ ‫כח וגבורה‪ ,‬חכמה ותחבולה‪.‬‬ ‫ש'את רוח' פרושו 'מן רוח' — כלומר‪ ,‬מיכה התמלא‬ ‫כח מרוח ה׳‪ .‬המפרשים מבארים‪ ,‬שרוח ה׳ נתנה לו את‬ ‫השמות הללו הם תזכורת משמים לכך שכאשר אנו‬ ‫לא בחרבם ירשו ארץ — אל תאמר‪ :‬הנשק והטכנולוגיה‬ ‫הכוח לומר דברי אמת וצדק ואת האומץ להשמיעם‬ ‫מנצחים‪ ,‬זו ישועת ה׳‪ :‬״כי לא בכח יגבר איש״‪ ,‬״כי לא‬ ‫שבידינו הם מקור הניצחון‪.‬‬ ‫בלי פחד‪ .‬מכאן אנו למדים‪ ,‬שלא רק במלחמה מול‬ ‫בחרבם ירשו ארץ״‪ ,‬ו״כי לא בצדקתך ה׳ א‪-‬להיך נותן‬ ‫שלוש ההופעות היחידות מחזקות מאוד את המסר‬ ‫אויבים‪ ,‬אלא גם במאבק הרוחני מול שקר וסילוף ‪-‬‬ ‫לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה״‪ .‬ה׳ נותן לנו את‬ ‫שהביא מרן החתם סופר‪ :‬הניצחון שאנו זוכים לו‬ ‫הכוח והאומץ באים מאת ה׳‪.‬‬ ‫הכח לנצח‪ ,‬ובאמצעותו הוא מרים את קרן ישראל‪ .‬״כי‬ ‫אינו בא מכוחנו העצמי‪ ,‬אלא מאת ה׳‪ .‬עלינו לזכור‬ ‫א‪-‬ל רחום ה׳ א‪-‬להיך‪ ,‬לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח‬ ‫זאת תמיד‪.‬‬ ‫אצל מיכה‪ ,‬היה זה הכח לומר את האמת; ובמלחמה —‬ ‫את ברית אבותיך״‪ .‬כך משלימים זה את זה הרמזים‬ ‫הכוח להלחם ולנצח‪ .‬הכוח‪ ,‬המשפט והגבורה ‪ -‬כולם‬ ‫שבשמות 'עם כלביא' ו'שאגת הארי'‪.‬‬ ‫באים מרוח ה׳‪.‬‬ ‫רמזים נפלאים במילה 'כארי'‬ ‫כל הרמזים הללו מצטרפים למסר אחד‪ .‬אם נטה אוזן‪,‬‬ ‫•••‬ ‫נפקח עיניים ונפתח את הלב‪ ,‬נוכל לשמוע בהם קריאה‬ ‫והנה‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬זכינו לגלות רמז משלים‬ ‫‪14‬‬ ‫הרב חיים מאיר אינהורן‬ ‫מבשר ואומר‬ ‫'אתערותא דלתתא'‪ ,‬אי אפשר לדלג על 'אלול'‪ ,‬באלול‬ ‫תורה מדן ועד באר שבע‪ ,‬אבל אני קראתי ב'ספרים'‬ ‫פרולוג‬ ‫אתה בונה את התשרי שלך‪ ,‬עכשיו זה זמן העבודה‬ ‫על 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא‪-‬להים אין עוד‬ ‫האמנת שיגיע לישיבה? 'הוא' יהיה בן ישיבה? מתהומות‬ ‫שלנו‪ ,‬החודש הששי‪ ,‬ספירת יוסף הצדיק‪ ,‬יום השישי‪,‬‬ ‫מלבדו'? הרב‪ ,‬איפה מה שהבטחת לי‪?1‬‬ ‫העלוהו‪ ,‬עבר עליו מה שעבר‪' ,‬אם היה בעל תשובה‪ ,‬לא‬ ‫והכינו את אשר יביאו‪ .‬אבל בתשרי‪ ,‬אין לנו מה ליתן‬ ‫לרב במדרשה‪ ,‬יש אפשרות לומר גם דברים פחות‬ ‫יאמר לו זכור מעשיך הראשונים'‪ ,‬ועכשיו הוא בישיבה‬ ‫לו כלל‪ ,‬והכל רק מאתו יתברך‪ ,‬והוא פותח לא למעננו‬ ‫מקובלים‪ ,‬אין שעת הדחק ראיה‪ .‬כן יקירי‪ ,‬כל כך משמח‬ ‫בירושלים! וזאת לעדות בישראל שהבטיחה תורה‪ ,‬שעתידין‬ ‫כי אם למענו‪' .‬החודש השביעי' ‪ -‬יום שכולו שבת‪,‬‬ ‫שאתה מלא שאיפות רוחניות גבוהות‪ ,‬הסר דאגה מלבך‬ ‫ישראל לעשות תשובה באחרית הימים‪ ,‬וישיבת ארץ‬ ‫ו'דוד השביעי' ‪ -‬הכל באתערותא דלעילא‪' ,‬החדש‬ ‫‪ -‬לא יפול דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית‬ ‫ישראל מסוגלת לתשובה‪ ,‬וה' יתברך חשב מחשבות לבלתי‬ ‫השביעי – ירחא דשבועתא' (חודש השבועה‪ ,‬ויק"ר כ"ט) ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לך אכול בשמחה לחמך‪ ,‬הכל יבוא‪ ,‬רק חכה‪,‬‬ ‫ידח ממנו נדח‪ ,‬תורה צוה לנו מורשה‪.‬‬ ‫"לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם‬ ‫חכה עד שמחת תורה‪ ,‬הכל יגיע‪ ,‬עכשיו רוץ לישיבה‪,‬‬ ‫'אלול' והוא מצטרף לישיבה‪ ,‬הרבנים במדרשה חשבו‬ ‫‪...‬ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם‬ ‫‪2‬‬ ‫שלא תפסיד מה'כיף' של 'אלול'‪.‬‬ ‫שזה הזמן הנכון‪ .‬התוכניות‪ ,‬החלומות הדמיונות‪ ,‬התקוות‪,‬‬ ‫ליצחק וליעקב"‪.‬‬ ‫גאולת אלול לא סתם נכנסת באמצע‪ ,‬אתה חייב אותה‬ ‫התפילות והדמעות‪ ,‬מסתער על הסטנדר‪ ,‬מילון ארמי‪-‬עברי‪,‬‬ ‫לא רק בגאולה מהחטאים של אחרית שנה‪ ,‬גם בגאולה‬ ‫סידור עבודת התפילה‪ ,‬חמוש בחוברת עבודת ימי האלול‪.‬‬ ‫לעצמך! מה‪ ,‬תקפוץ ראש מהמדרשה לאמצע הקפה‬ ‫של אחרית הימים זה ככה‪ ,‬קודם 'אלול' של משיח בן‬ ‫לילה אחד‪ ,‬אף אחד בישיבה לא שומע‪ ,‬בפינה רחוקה‪,‬‬ ‫שביעית בהיכל הישיבה? מוכרחים את אלול‪ ,‬זה קריטי‬ ‫יוסף ‪ -‬פתחו לי פתח‪ ,‬אתערותא דלתתא‪' ,‬אין הדבר‬ ‫בביתו של הרב הישן והטוב מהמדרשה ‪ -‬צלצול‪ .‬הרב‬ ‫בין החופש לימים נוראים‪ ,‬אלול זה מוצר הכרחי לנקות‬ ‫תלוי אלא בי'‪ .‬עכשיו‪ ,‬בבית המדרש של יוסף 'אין‬ ‫נבהל‪ ,‬מה קורה לך? אתה לא מרגיש 'אלול'? אני אתך‬ ‫אותנו‪ ,‬לטהר רעיונותינו מראיות מפוקפקות של בין‬ ‫נגאלין אלא בתשובה' אבל עוד מעט יכנס 'תשרי'‬ ‫כל הזמן‪ ,‬רק רוצה להבין‪ ,‬הסדרים מלאים? אה‪ ,‬עד אפס‬ ‫הזמנים ולקדם אותנו לקראת 'אתה הראת ‪ -‬לדעת'‪ .‬אי‬ ‫‪' -‬זאת נחמתנו בעניינו‪ ,‬כי לא על מעשינו יפקוד‪,‬‬ ‫מקום‪ ,‬התפילות? הסליחות? השיחות?‬ ‫אפשר מיד מתשעה באב לצאת לראש השנה‪ ,‬בשביל‬ ‫ולא לזכותנו ימתין ‪ ...‬אלא מפני השבועה אשר נשבע‬ ‫זה יש שביל ‪ -‬שבע נחמות של אלול‪.3‬‬ ‫לא‪ ,‬הרב זה לא זה‪ .‬כן‪ ,‬תוקעים בשופר כמה תקיעות‪ ,‬אבל‬ ‫לאבותינו והברית אשר כרת'‪.‬‬ ‫רבנו ‪ -‬הרי אתה לימדתנו על מאה תקיעות‪ ,‬ואחרי התפילה‬ ‫אף בנבואת תורה על מסלול יציאה מגלות בית שני‪,‬‬ ‫תארת עוד שיטות‪ ,‬עוד תקיעות? בשביל זה התכוננתי כל‬ ‫אפילוג‬ ‫יש חידוש גדול‪ ,‬כי בעוד בפרשת בחקתי המבטאת את‬ ‫כך הרבה זמן ‪ -‬לכמה תקיעות אחרי שחרית? זה סליחות?‬ ‫גלות בית ראשון‪ ,‬קללות הגלות מסתיימות ב'והארץ‬ ‫בשנים האחרונות נראה‪ ,‬כי גלגלי הגאולה תפסו תאוצה‪.‬‬ ‫חצי שעה וזהו? במדרשה למדנו שעומדים יום שלם בצום‬ ‫אזכור'‪ ,‬הרי שדווקא אצלנו ב'כי תבוא'‪ ,‬הגלות מסתיימת‬ ‫תשרי בפתח‪ ,‬התקיעות הגדולות‪ ,‬הסליחות‪ ,‬ההקפות‪,‬‬ ‫בבגדי לבן ומבקשים סליחות בבכיות כמלאכים! זה חיזוק‬ ‫לה ככה ‪' -‬ואין קונה‪ ,‬אלה דברי הברית' וזהו‪ .‬כשתבוא‬ ‫ה'אתה הראת'‪ ,‬הכל מתקדם בצעדי ענק‪ ,‬אנחנו בדקות‬ ‫בתורה? ואני קראתי בספרים‪ ,‬שבישיבה רוקדים עם ספרי‬ ‫בשבוע הבא לבית הכנסת ‪ -‬רק אז תשמע על 'והיה‬ ‫האחרונות של האלול של הגאולה‪.‬‬ ‫התורה בחיבוק ונישוק מסביב לבימה? לזה חכיתי שנה‬ ‫כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה'‪.‬‬ ‫בספר 'ר' ועלוועל דער איידל מאן' (על הגה"צ ר' ועלוועל‬ ‫שלימה? הרב‪ ,‬איפה מה שהבטחת לי?‬ ‫לנחמה תצטרך להמתין עד לפרשה הבאה‪ ,‬לא מיד‬ ‫איידלמן) עמ' ‪ 226‬מופיע סיפור מעניין (מופיע גם בחוברת‬ ‫אתה שומע על 'אם יהיה נדחך בקצה השמים משם‬ ‫והישיבה היא ישיבת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫עבודת ימי האלול עמ' ‪ - (3‬אמנם לא על ישיבה של חוזרים‬ ‫יקבצך'‪' ,‬והביאך ה' א‪-‬להיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל בע"ה כולנו נזכה לשוב בתשובה‪ ,‬וזה‬ ‫וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך'‪.‬‬ ‫ואני חוזר בתשובה‪.‬‬ ‫לשונו שם ‪" -‬סיפר ר' נפתלי כהן‪ ,‬בערב ראש השנה‬ ‫ולא אני בלבד‪' ,‬כל בית ישראל המה‪ ,‬הנה אמרים יבשו‬ ‫ללמדך‪ ,‬כי את סוגיות גלות וגאולה של בית שני לומדים‬ ‫בשנת תשנ"ו בעלותי במעלי פניא דיום הדין הנורא‬ ‫עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו' (יחזקאל לז יא)‪.‬‬ ‫כל אחת בפני עצמה‪ .‬יציאה מגלות היא פרשה אחת‪,‬‬ ‫להיכל ישיבת פוניבז' כשעה קודם התקדש היום‪...‬‬ ‫והרב הישן והטוב מהמדרשה‪ ,‬מה יענה לנו? ילמדנו‬ ‫גאולה היא פרשה אחרת לגמרי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גאולה זו ‪-‬‬ ‫נזכרתי בצדיק ר' ועלוועל זצוק"ל‪ ...‬ניסיתי לבקש ממנו‬ ‫רבנו‪ ,‬הנה באנו לישיבה‪ ,‬ישיבת ארץ ישראל‪ ,‬וקוים בנו‬ ‫הלא גאולת עולם היא‪ ,‬תיקון תבל במלכות ש‪-‬די‪ ,‬תכלית‬ ‫דברי חיזוק והתעוררות‪ ,‬ושתק שתיקה ארוכה כדרכו…‬ ‫מקרא שכתוב 'הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי‬ ‫מעשה שמים וארץ‪ .‬בשום פנים אין גאולה זו יכולה‬ ‫אחרי שתיקה נוספת פתח בדיבור 'אלול ראשי תיבות‬ ‫אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת‬ ‫לעמוד רק כפתרון קטן לבעית הגלות של בית שני‪.‬‬ ‫'אני לדודי ודודי לי' ‪ -‬צריכים לדעת את גודל קרבת ה'‬ ‫ישראל' (שם יב)‪.‬‬ ‫באלול' ושוב שתיקה ארוכה‪ .‬לרגע אחד חשבתי‪ ,‬היתכן‬ ‫ובתנחומא בתחילת דברים‪ ,‬נחמונו חז"ל בדברים‬ ‫לא‪ ,‬הרב‪ ,‬זה לא זה‪ .‬כן‪ ,‬תוקעים בשופר כמה תקיעות‪ ,‬יש‬ ‫שברגעים אלה אינו זוכר‪ ,‬אינו מיושב כל כך בעבודת‬ ‫המתיישבים על הלב ‪" -‬שבשעה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫ריח של קיבוץ גלויות‪ .‬נכון‪ ,‬באו פה כמעט שמונה מיליון‬ ‫יום הדין‪ ...‬אבל המשך דיבורו הראה לי כמה שהנני‬ ‫מגלה שכינתו על ישראל‪ ,‬אינו נגלה עליהם כאחת‪,‬‬ ‫יהודים‪ ,‬אבל רבנו ‪ -‬אתה למדתנו על מאה תקיעות‪ ,‬על‬ ‫רחוק ממחשבותיו המוסריות‪ .‬ר' ועלוועל המשיך ‪' -‬אוי‬ ‫מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת‪,‬‬ ‫שופר גדול‪ ,‬וה' א‪-‬להים בשופר יתקע והלך בסערות‬ ‫כמה צריך לנצל כל רגע באלול‪ ,‬והנה הדקות האחרונות‬ ‫שאם יגלה להם טובתו כאחת‪ ,‬ימותו כלם‪ ,‬אלא מה‬ ‫תימן‪ ,‬לזה חיכינו אלפים שנה ‪ -‬לכמה תקיעות אחרי‬ ‫של האלול הקדוש' ופרץ בבכי גדול‪ .‬כך הלך כל הדרך‬ ‫הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא'‪.4‬‬ ‫שחרית? זה סליחות? מאה אלף בכותל? מליון חוזרים‬ ‫לאט הלוך ילך ובכה ומלמל את הפסוקים‪ ,‬אני לדודי‪,‬‬ ‫שני סוגי עבודה יש ‪ -‬אלול ותשרי‪ .‬שני חודשי גאולה‬ ‫בתשובה? וכי לזה אפשר לקרוא 'הופע בהדר גאון עוזך‬ ‫ומל ה' לבבך ואת לבב זרעך"‪.‬‬ ‫יסודיים‪ ,‬אי אפשר לו לאחד בלא רעהו‪ ,‬כי באלול‬ ‫על כל יושבי תבל ארצך'? איפה 'ומל ה' את לבבך'? זה‬ ‫•••‬ ‫התפקיד על כתפינו ‪' -‬פתחו לי פתח כחודו של מחט'‪,‬‬ ‫חיזוק בתורה? לא מזלזל בכמה אלפי ישיבות ולימוד‬ ‫‪ .1‬ומי מדבר בכלל על הבחור שהגיע כבר באמצע בין הזמנים‪ ,‬וראה רק כמה גויים עובדים לנקות ולסדר את הישיבה לילדיה‪ ,‬ולא הבין שזו הכנה לקראת השטייגען הגדול שמגיע‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאמר זה לא עוסק בנושא האם הכל צריך להיות כפשוטו או שיש דברים שתלויים ב'זכו' ו'לא זכו'‪ ,‬כדאיתא בגמרא בסנהדרין‪ ,‬ובכמה מקומות בדברי רבותינו‪ ,‬או בדעת הרמב"ם הלכות‬ ‫מלכים פרק יב‪ ,‬שהרבה דברים הם משל‪ ,‬אבל העיקר הוא שעולם כמנהגו נוהג כשמואל‪ ,‬או לאותם מקומות שלעתיד לבוא‪ ,‬הכוונה בכלל לעולם הבא ולא לגאולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬וז"ל הראב"ד עדיות פ"ב מ"ט ‪" -‬אע״פ שנותן קץ לגליות ישראל ולשעבוד שלהם בשנים‪ ,‬מכל מקום לענין הטובות והנחמות האמורות להם במספר הדורות הוא תולה‪ ,‬לפי שהוא רואה את‬ ‫הדור שהוא זכאי ומתגלגל עמהם עד שמגיע לאותו הדור‪ ,‬וכן היה בשעבוד מצרים ‪ -‬אע״פ שנגאלו בסוף ארבע מאות שנה‪ ,‬לא שבו לשבת בארץ עד דורו של יהושע" ‪ -‬עיי"ש‪.‬‬ ‫‪ .4‬ומה שרגילים להביא מן הפסוק 'פתאום יבוא אל היכלו האדון' (מלאכי ג א) ‪ -‬מלבד שבגמרא מגילה יז‪ :‬משיח הוא כבר שלב מתקדם מאד בשלבי הגאולה‪ ,‬הרי שלרוב המפרשים ולרש"י‬ ‫ז"ל‪ ,‬פסוק זה קאי על גילוי שכינה‪ ,‬ולא על משיח‪ ,‬ולאבן עזרא המלאך שם הוא משיח בן יוסף‪ ,‬אך גם לרד"ק שמפרש שם על משיח‪ ,‬נשתרשה בציבור טעות בבאור המילה 'פתאום' בלשון‬ ‫הקודש‪ ,‬ומתבלבלים עם פירושה בעברית‪ ,‬כי מה שבעברית הוא 'פתאום'‪ ,‬בלשון הקודש הוא 'פתע'‪ ,‬ואילו 'פתאום' ‪ -‬הכונה מלשון 'פתאים תאהבו פתי'‪ ,‬דהיינו מבלי משים‪ ,‬כן תרגם אונקלוס‬ ‫במדבר ו' בפתע פתאום ‪ִ -‬ב ְּתכֵ ּיף ָשׁלּו דהיינו פתאום הוא לשון שוגג‪ ,‬והם הם דברי רבותינו‪ ,‬שבן דוד בא בהיסח הדעת‪ ,‬אך אין הכוונה שבא בבת אחת‪ ,‬כי אם אדרבה ‪ -‬הוא בא בצמיחה‬ ‫מלמטה‪ ,‬וצמיחת קרן לדוד עבדך‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בכבודי לא מחיתם‪,‬‬ ‫בכבוד בשר ודם מחיתם?‬ ‫אימתה ופחד עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית‪.‬‬ ‫למיעוט להתנהל בדרכו‪ .‬זה הקנה להם שקט פוליטי‬ ‫הכותרת נלקחה מדברי חז"ל בנדרים לט‪ ,:‬שם דרשו‬ ‫תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה'"‪.‬‬ ‫ולפעמים גם תועלת כששלמו את מנת ההכרח‬ ‫חז"ל על השמש והירח שעלו למחות לפני הקב"ה‬ ‫זהו תיאור מדויק לחלחלה שאחזה באליטות‪ .‬בפעם‬ ‫תמורת מה שהיה חשוב להם לקבל‪ ,‬והכל היה בסדר‪.‬‬ ‫על כבוד משה רבנו במחלוקתו של קרח וטענו‪ ,‬שאם‬ ‫הראשונה מאז הקמת המדינה‪ ,‬הרגישו שכסאם‬ ‫אותה אליטה חילונית העמיקה את אחיזתה במוקדי‬ ‫הקב"ה לא יעשה דין במתנגדי משה רבנו ע"ה‪ ,‬הם‬ ‫החל לרעוד‪.‬‬ ‫הכח‪ ,‬ולאט לאט בנתה כאן פלטפורמה‪ ,‬שכבר החלה‬ ‫לא יאירו בעולם‪ .‬הקב"ה השיב מדוע אינכם חדלים‬ ‫לוותר אפילו על הבסיס היחודי היהודי הלאומי‪,‬‬ ‫להאיר בכל יום בו משתחווים לכם?‬ ‫הם צופפו שורות‪ ,‬הטילו את כל נשק יום הדין‬ ‫ונטתה יותר ויותר לעם ככל הגויים בהטמעת‬ ‫למערכה‪ ,‬הסכימו לנתץ את כל הכללים לפיהם‬ ‫מה ענין כותרת זו לכאן?‬ ‫הפרוגרס הכפרני השולל בורא שסידר את העולם‪,‬‬ ‫התנהל המשחק עד היום‪ ,‬למרות שיודעים הם היטב‬ ‫והבדיל בין ישראל לעמים‪ ,‬בין איש לאשה‪ ,‬בין אדם‬ ‫עומדים אנו בפני מערכת בחירות‪ ,‬שאי אפשר להגזים‬ ‫שניפוץ זה יכול יום אחד לחזור עליהם כחרב פיפיות‪.‬‬ ‫לבעל חיים ואפילו לצמחים‪ .‬הגענו למצב‪ ,‬בו אפילו‬ ‫במשמעותה והשפעתה על מצב העם היהודי בארץ‬ ‫וזאת‪ ,‬כי הרי לא מדינה יהודית מלכתחילה רצו‬ ‫צמד המלים מדינה 'יהודית ודמוקרטית' היה כבר‬ ‫הקודש‪ .‬נכון‪ ,‬זו סיסמה שחוקה‪ ,‬בה משתמשים לפני‬ ‫כאן‪ ,‬לכל היותר יהודית‪-‬לאומית‪-‬חילונית מבחינה‬ ‫בעייתי עבורם‪ ,‬אלא אם כן המילה 'יהודית' מבטאת‬ ‫כל מערכת בחירות כל ראשי המפלגות [כולם בכלל‬ ‫סוציולוגית‪ ,‬לא גרם יותר‪ ,‬ועכשיו גם פחות [שהרי‬ ‫ואנחנו‪ ,‬החרדים‪ ,‬בפרט]‪.‬‬ ‫רק רוב סוציולוגי מקרי ברגע נתון‪.‬‬ ‫בעיניהם‪ ,‬כיום אפשר גם לוותר על הלאומיות היהודית]‪.‬‬ ‫אבל לעניות דעתי‪ ,‬הפעם אנו אכן עומדים בצומת‬ ‫לאושרנו‪ ,‬בכלל הבטחתו של הבורא 'הבוחר בעמו‬ ‫נכון‪ ,‬הקואליציה האחרונה לא הייתה קואליציה של‬ ‫ישראל' ובכריתת בריתו על התורה 'שלא תשכח מפי‬ ‫דרכים שונה מאלו שעמדנו בהן עד היום‪.‬‬ ‫תורה [למרות שמרבית חבריה היו שומרי שבת וכשרות]‪,‬‬ ‫זרעו'‪ ,‬שאינה רק הבטחה‬ ‫זוהי צומת‪ ,‬שבה הדרכים העומדות לפנינו בהירות‬ ‫שלא נשכח את מסכת‬ ‫וברורות מאי פעם‪ .‬גם במשמעות התוצאות על כלל‬ ‫בס”ד‬ ‫יבמות ומעילה‪ ,‬אלא גם‬ ‫ישראל בניו של מקום‪ ,‬וגם על אפשרות המשך‬ ‫את היעוד שייעד לנו במתן‬ ‫קיומנו כאן כיהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬הרואים את‬ ‫תורה להיות לו לעם והוא‬ ‫שליחותם בעולם כמעבירי לפיד המסורת וכשלוחים‬ ‫בור החר‬ ‫יהיה לנו לא‪-‬להים‪ ,‬העם‬ ‫המוציאים לפועל את תכניותיו של בורא העולמים‪.‬‬ ‫די ב‬ ‫י‬ ‫‪10‬‬ ‫היהודי ברובו המוחלט‪,‬‬ ‫‪0%‬טיות‬ ‫ג‬ ‫במשך כל שנות קיום המדינה‪ ,‬הנושא העומד על‬ ‫הצ‬ ‫בעות‬ ‫הצימר של‬ ‫פ עות‬ ‫ר‬ ‫שמירת‬ ‫ללא קשר לדרגת‬ ‫שולחנה של היהדות החרדית היה אחד ‪ -‬אפשרות‬ ‫וצני‬ ‫רות ⋅‬ ‫פ‬ ‫נמשך‬ ‫לא‬ ‫המצוות בפועל ‪-‬‬ ‫המשך הקיום החרדי בארץ הקודש‪ ,‬בראש ובראשונה‬ ‫ש‬ ‫ללא‬ ‫•‬ ‫ל ה נו ת‬ ‫אחר רוח האליטות ואינו‬ ‫עצמאות לחינוך הדור הצעיר על ברכי מסורת‬ ‫רוצה לאבד את זהותו להיות‬ ‫הדורות במסגרת‪ ,‬בה יתאפשר גם מבחינה חוקית‬ ‫כגויים‪ .‬גם אם עדיין אין לו‬ ‫להקים רשתות חינוך על גווניהן שאינן כפופות‬ ‫עוז ותעצומות לבטא רצון‬ ‫למשרד החינוך בתוכן החינוכי‪ ,‬ובתוך זה גם‬ ‫פנימי זה המאיר בנשמתו‪,‬‬ ‫מימון מהקופה הציבורית‪ ,‬שגם הציבור החרדי‬ ‫חלק א‪-‬לוה ממעל‪ ,‬לידי‬ ‫הוא מתורמיה‪ ,‬הגם שהסיוע לא יהיה באותו היקף‬ ‫בגבעת עוז ציון שבהרי בנימין‬ ‫מעשים בפועל‪ ,‬ואין לו עדיין‬ ‫ובאותם אחוזים שזוכה לו החינוך הממלכתי‪ .‬גם‬ ‫הכח והעוז לקום ולהלחם‬ ‫נושא הדיור עמד בלב הדרישה החרדית‪ ,‬שהרי בנית‬ ‫כנגד מגמה זו ‪ -‬מכל מקום‬ ‫בתים להמשך הדורות מהווה חלק יסודי בשליחות‬ ‫הוא נעשה מקושר יותר‬ ‫של הנחלת התורה לדור יבוא‪.‬‬ ‫ויותר לכיוון אליו מאירה‬ ‫תמיד היה ברור [על כל פנים בקרב הציבור החרדי]‪,‬‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫חשמל‬ ‫שכוונת מייסדי המדינה הייתה ליצור לאום יהודי‬ ‫כשר‬ ‫במשך השנים האחרונות‬ ‫בשבת‬ ‫חדש‪ ,‬ללא התורה ונותנה כביכול‪ ,‬שהקשר שלה‬ ‫מתחזקת מגמה זו יותר‬ ‫צימר זוגי כפרי וקסום‬ ‫עם ההיסטוריה היהודית מתבטא רק בצד הלאומי‬ ‫ויותר‪ ,‬ובפרט ראינו זאת‬ ‫של שפה וארץ‪ ,‬ועוד כמה סמלים שנלקחו לקישוט‬ ‫‪ 15‬דק’ מי‪-‬ם‪ ,‬תחב”צ רצופה ★ נוף הרים מדהים ★ בריכת דגים אקולוגית‬ ‫לאחר המלחמה האחרונה‬ ‫מארון הספרים היהודי‪ .‬אלא‪ ,‬שכל זמן שהזרם הנ"ל‪,‬‬ ‫ערסלים ופינות ישיבה ★ מטבח מאובזר ★ מכונת אספרסו וחליטות תה טבעיות‬ ‫בשמחת תורה תשפ"ד‪.‬‬ ‫שהיה היוזם והמוביל בפועל להקמת וביסוס המדינה‪,‬‬ ‫ג’קוזי ספא גדול ★ משחקים וספרים ★ הפתעות ופינוקים ★ שפע מקומות לטיולים‬ ‫בעקבות מגמה זו ‪" -‬אז‬ ‫שלט פה בשליטה ללא מצרים ‪ -‬בממשלה‪ ,‬בכנסת‪,‬‬ ‫חגי תשרי בפתח‪ ,‬מהרו לשריין! סוכה כשרה במקום‬ ‫נבהלו אלופי אדום אילי‬ ‫בשפיטה‪ ,‬בצבא‪ ,‬באקדמיה ובתקשורת‪ ,‬והציבור‬ ‫מחירון‪ -‬א’‪-‬ה’‪ ₪700 :‬שבתות וחגים‪ ₪ 900 :‬מבצע חורף‪ 2 -‬לילות אמצ”ש ‪₪ 1100‬‬ ‫מואב יאחזמו רעד נמוגו כל‬ ‫האמוני היה מיעוט‪ ,‬ולא היה חשש שמוקדי הכח‬ ‫לפרטים‪050-4137148 :‬‬ ‫יושבי כנען‪ .‬תפול עליהם‬ ‫ישמטו מהאליטה השלטת‪ ,‬הם אפשרו כביכול‬ ‫‪16‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫מיד גויים‪ ,‬ומקיים אותנו בניסים עצומים‪ .‬ה' הפריח‬ ‫כאן מחדש את עולם התורה הגדול בעולם שלא‬ ‫אבל עצם המגמה והרצון ['החוצפה'] לנהל כאן את‬ ‫רוח וכיוון הדברים מעבר לטיפול טכני‪ ,‬הוציא את‬ ‫הבבא סאלי‪:‬‬ ‫היה מאז החורבן‪ .‬כל זה ‪ -‬בהיפוך גמור לכל גזירת‬ ‫כל השדים שעד כה פעלו בסתר מאחורי הקלעים‬ ‫"מתי כבר תדרוך כף רגלי‬ ‫הגלות שכתב בתורתו‪ ,‬ואין אפשרות לבעל בחירה‬ ‫אל קדמת הבמה‪.‬‬ ‫לבטל גזירותיו ועונשיו [בניגוד לשמירת תורה ומצוות]‪.‬‬ ‫על אדמת הקודש?"‬ ‫הבחירות הבאות תהיינה בחירות של 'על החיים‬ ‫לכן‪ ,‬המסקנה העולה מהמציאות שאנו קיימים‬ ‫ועל המוות' ביחס לכיוון היהודי של מליוני אחינו‬ ‫בכל הזדמנות סיפר‬ ‫בה‪ ,‬היא שבעת זו אין לנו פריבילגיה לברוח‬ ‫בני ישראל‪ ,‬בניו של מקום‪ ,‬תינוקות שנשבו על‪-‬ידי‬ ‫רבינו ר' ישראל‬ ‫אותן אליטות כפרניות‪ ,‬ועל דמותה של ארץ הקודש‬ ‫מהמערכה ולשבת ספונים בבית ולא להשתתף‬ ‫אבוחצירא — ה'בבא‬ ‫שנבחרה להיות ארץ המלכות בתכניתו של הבורא‪,‬‬ ‫במערכת הבחירות בטענה של 'מה אנו יכולים לשנות‬ ‫סאלי' — עד כמה רבה‬ ‫ולהשפיע‪ ,‬מי שרוצה להתאבד רוחנית ‪ -‬שיתאבד‪,‬‬ ‫בה ורק בה תתגלה מלכותו בעולם‪.‬‬ ‫כמיהתו לזכות לחלות‬ ‫אנו אין לנו אלא עתיד ילדינו ואין לנו לטנף ידינו‬ ‫פני ארץ הקודש‬ ‫אולי יש מהעניין דווקא לצטט מדבריו של מי שראה‬ ‫בבוץ של האחרים'‪.‬‬ ‫בתהליך שקרה כאן בארץ ישראל במאה וחמשים‬ ‫ולחונן עפרה‪ .‬נכדו ר'‬ ‫חלילה‪ ,‬זה לא בוץ שהתפלשו בו 'אחרים'‪ ,‬מי הם‬ ‫שנים האחרונות פתח לכל הטוב והרבה לסנגר על‬ ‫דוד אבוחצירא זוכר‬ ‫'אחרים' אלו? אלו בניו של מקום שמתפלשים בבוץ‬ ‫התהליך‪ ,‬אבל בה בשעה הבין היטב גם את המורכבות‬ ‫כיצד היה רבנו מספר‬ ‫ורפש שהטילו עליהם משכיחי א‪-‬ל זה דור שלישי‬ ‫שבתהליך וגם את הסיכונים שבו‪ ,‬הראי"ה קוק זצ"ל‪,‬‬ ‫לו‪" :‬זכורני כיצד היינו‬ ‫ואין להם כח ועוז להתנער לבדם מעפר‪ .‬בתוך‬ ‫ממכתב שכתב בשנת תרס"ח [לפני כמעט ‪ 120‬שנה!]‪,‬‬ ‫יוצאים מדי יום שישי‬ ‫תוכם הם מחכים לנו ומייחלים לעזרתנו‪ .‬לכן‪ ,‬לא‬ ‫כשעוד היה רבה של יפו‪ ,‬בעודו מתאר את מורכבות‬ ‫לפקוד את קברי הצדיקים בבית העלמין הקטן‬ ‫רק שאיננו יכולים להתעלם ולתת להם לשקוע ביד‬ ‫המצב המתפתח בצד ההזדמנויות הגדולות שנפתחו‬ ‫שבתפילאלת שבמרוקו‪ ,‬ולפעמים היינו נתקלים‬ ‫זדים‪ ,‬אלא עלינו להביא מסר של תקווה ומלחמה‬ ‫לתיקון ובנין ארץ הקודש‪ ,‬וגם את הסיכונים‪[ .‬במאמר‬ ‫בקברי משולחים שהגיעו מארץ הקודש והשיבו‬ ‫במשכיחים‪ ,‬בכל הכלים שיש לנו אפשרות לפעול‬ ‫המוסגר‪ ,‬רבים ממאלו המצהירים שהם ממשיכי דרכו [יש‬ ‫את נשמתם בהיותם במרוקו‪ .‬רבנו היה ניצב למול‬ ‫בהם‪ ,‬ולא לפרוש מהמערכה‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫להדגיש ‪ -‬לא כולם] ומאידך ‪ -‬מתנגדיו‪ ,‬מתמקדים רק בחלקים‬ ‫מצבתם ונאנח‪ :‬מתי כבר תדרוך כף רגלי על‬ ‫מדבריו שמתאימים לאג'נדה שלהם‪ ,‬ואינם מתייחסים לראייתו‬ ‫אדמת הקודש בארץ ישראל?" (בבא סאלי עמ' ‪)41‬‬ ‫ודאי וודאי‪ ,‬אין לנו שום אופציה להמליך את‬ ‫הכוללת של התמונה]‪.‬‬ ‫הללו שכל מטרתם ושורש קיומם הוא השכחת ה'‬ ‫בשנת תרפ"א‪ ,‬בהיותו בן שלושים ואחת‪ ,‬זכה‬ ‫יתברך מבניו יקיריו של מקום‪ ,‬והקרבתם והטמעתם‬ ‫וז"ל [מכתב קמד]‪:‬‬ ‫להגשים את משאלתו לראשונה‪ ,‬ובשנת תשכ"ד‬ ‫בטומאת הגויים‪ ,‬תהיינה מתנותיהם והבטחותיהם‬ ‫"ואתה אדוני אתכבד להודיעך‪ ,‬כי לי זמן הגון אשר‬ ‫עלה סופית להשתקע בארץ עם משפחתו‪.‬‬ ‫לציבור החרדי אשר תהיינה‪ .‬ואין מעצור לה'‬ ‫בחנתי דרכי‪ ,‬ואדע נאמנה שכל תקוות ישוב ארץ‬ ‫בהקדמתו לספרו "פתח האוהל" כתב‪" :‬קראתי‬ ‫להושיע ברב או במעט‪ ,‬וודאי לא על‪-‬ידי חילול‬ ‫ישראל‪ ,‬וכל תקוות הצמחת קרן ישועה לישראל‬ ‫שמך ה'‪ ,‬ותעניני כי חסדך גדול עלי‪ .‬ומה אני אשר‬ ‫שמו בעולם על‪-‬ידי הרמת יד עבור אלו הרוצים‬ ‫מציון‪ ,‬תלויה היא בנקודה אדירה זאת שיתאספו‬ ‫זכיתני לבוא עד הלום‪ :‬ארץ הקודש‪ ,‬ארץ מגיני‬ ‫בהצהרה ובמעשה להחזיר את עם ישראל חזרה‬ ‫אלינו כוחות טובים‪ ,‬לעסוק בבנין הרוחני והחומרי‬ ‫על קברי הצדיקים כחפצי ורצוני‪ ,‬כי מעודי עד‬ ‫לטומאת מצרים ויותר גם לשער הנ' עצמו‪ ,‬חלילה‪.‬‬ ‫של ארץ ישראל וכו' וכל מי שנקודת יראת שמים‬ ‫הנה נפשי הציקתני‪ ,‬וברוב רחמיך הרבים לטובה‬ ‫אמיתית בוערת בלבבו‪ ,‬לא יוכל להיות שיתעלם‬ ‫לא‪ ,‬אין כוונתנו שמגיע לראשי הקואליציה הנוכחית‬ ‫הזכרתני‪ ,‬והוצאת מחשבתי לפועל בהתעוררות‬ ‫מלבוא לעזרת ה' ועמו‪ .‬אל ניתן את הרומסים‬ ‫פרס על מה שלא עשו למעננו בקדנציה האחרונה‪,‬‬ ‫מעט ממני‪ ,‬והכל ממך א‪-‬להי יוצרי וקוני"‪.‬‬ ‫לרמוס כל היונקים‪ ,‬שרשי צמח ה' העולים על‬ ‫לא ולא‪.‬‬ ‫אדמת הקדש וכו'‪ .‬אם נעזוב את שעת הכושר של‬ ‫המייצג את העם היהודי בפני העולם כולו‪ ,‬אדם‬ ‫אבל זה לא החשבון‪ ,‬החשבון הוא מה עדיף לקב"ה‬ ‫התחלת התפתחות הישוב‪ ,‬והחלישות הגופנית‬ ‫שהתורה הגדירה את דרך חייו כתועבה [הגדרה‬ ‫בנתונים הקיימים‪ ,‬באיזו השפעה הוא מעדיף לראות‬ ‫והרוחנית וחסרון אמצעי המלחמה יבואו עד מרום‬ ‫המקובלת על‪-‬ידי כל האומות המתוקנות וכל מי מהגויים‬ ‫את בניו יקיריו‪ ,‬ביד הללו שרוצים להוליכם לבין‬ ‫קיצם אצל שלומי אמונים שבארץ ישראל‪ ,‬והיד‬ ‫שמאמין שיש בורא עולם]‪ ,‬אדם שאינו מתבייש במעשיו‬ ‫הגויים לשער הנ'‪ ,‬ותמורת זה יזרקו לנו ‪ -‬החרדים‬ ‫הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים באין זכר‬ ‫ומתנהג בפומבי כאלו זו דרך חיים 'נורמלית'‪[ .‬חז"ל‬ ‫‪ -‬את הכסף הנחוץ לקיומנו‪ ,‬ואפילו ידחו לעת עתה‬ ‫לקדושת ישראל באמת‪ ,‬המחפה את חרסיה בסיגים‬ ‫בחולין צב‪ :‬אמרו בדיוק על הנהגה כזו של 'נרמול' תועבה‬ ‫את נושא הגיוס [כן‪ ,‬ברור שרק לעת עתה‪ ,‬עד שיוכלו‬ ‫של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסטוריה‪ ,‬ושל‬ ‫זו‪ ,‬שהגם שאומות העולם לא קיימו את כל המצוות שקבלו‬ ‫לאייש את כסא ראש הממשלה]‪ ,‬או עדיף לו שבניו יקיריו‬ ‫חבת השפה‪ ,‬המלבישה את החיים צורה ישראלית‬ ‫עליהן‪ ,‬שלוש אכן קיימו‪ ,‬ואחת מהן היא 'שאין כותבים כתובה‬ ‫יהיו [עד ביאת מלך מבית דוד בב"א] ביד אלו שאולי אין‬ ‫מבחוץ במקום שהפנים כולו אינו יהודי [היד הרמה‬ ‫וכו''‪ .‬ופרש"י‪ ,‬דעל‪-‬אף שהם חשודין על מ"ז ומייחדין להם וכו'‬ ‫התורה בראש מעייניהם‪ ,‬אבל גם לא עקירתה‪ ,‬כאלו‬ ‫המחומשת בהפקרות ‪ -‬ב‪.‬ג] העומד להיות נהפך למשחית‬ ‫לעבירה‪ ,‬אין נוהגין קלות ראש במצווה זו כל‪-‬כך שיכתבו להם‬ ‫המעוניינים בעושר וכבוד ושיכרון כח ופנסיה וכו'‬ ‫ולמפלצת‪ ,‬ולסוף גם לשנאת ישראל וארץ ישראל‬ ‫כתובה' ‪ -‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ותמורת זה הם מוכנים לתת כח [גם אם מוגבל]‬ ‫כאשר כבר נוכחנו ע"פ הנסיון [אם ‪ -‬ב‪.‬ג‪ ].‬היד הטמאה‬ ‫ביד כאלו שאכן רוצים לחזק את יהדותה של המדינה‬ ‫'בכבודי לא מחיתם'‪ ,‬ואנו רוצים סייעתא דשמיא???‬ ‫הזאת תתגבר‪ ,‬אז אין די באר גודל האסון‪ .‬אבל בה'‬ ‫ולחזק את הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫האם זה פלא‪ ,‬שהקדנציה החולפת שנראתה מראש‬ ‫בטחתי‪ ,‬שלא יתן למוט רגלינו‪ ,‬וכל חרד לדבר ה'‬ ‫כקדנצית החלומות‪ ,‬בה נשיג כל אשר חלמנו ונחלום‪,‬‬ ‫זו השאלה‪ ,‬ואלו צדדיה‪ ,‬לא כיצד נגמול למכחישי‬ ‫וכל חפץ בישועת עמו וארץ קדשו‪ ,‬יעמוד על דגלנו‬ ‫הסתיימה בכזה מפח נפש? האם על‪-‬ידי התעלמות‬ ‫חתימותיהם‪.‬‬ ‫ונתחיל לייסד בציון פינת יקרת ולהחיות את הישוב‬ ‫מכבודו של מקום‪ ,‬עבור תשלום‪ ,‬תהיה חשיבותו‬ ‫כל הנ"ל מחזיר אותנו לכותרת בה פתחנו את‬ ‫החדש על בסיס טהרת האמונה וכו'‪ ,‬והיה ה' עמנו‬ ‫אשר תהא‪ ,‬תתכן סייעתא דשמיא? כך למדנו?‬ ‫מאמרנו‪.‬‬ ‫לקומם הריסות עמנו לדור דורים וכו'"‪.‬‬ ‫מה שהיה היה‪ .‬אבל בעתיד ‪" -‬ואנחנו נחלץ חושים‬ ‫על כל זה יש לנו כיהודים‪ ,‬התופסים עצמם [בצדק]‬ ‫בפתיחת הקדנציה הנוכחית‪ ,‬ביום הכינוס הראשון‬ ‫לפני בני ישראל עד אם הביאונם אל מקומם"‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫של הכנסת‪ ,‬בהצבעה הראשונה‪ ,‬הצבענו ‪ -‬נציגיו‬ ‫כנושאי לפיד השליחות של בורא העולם‪ ,‬אחריות‬ ‫ורק אז ‪" -‬וישב טפינו בערי המבצר מפני יושבי‬ ‫החרדים של הקב"ה ונציגי התורה [כן‪ ,‬גם אם לנו בני‬ ‫בלעדית ומרכזית‪.‬‬ ‫הארץ"‪.‬‬ ‫הציבור החרדי‪ ,‬הגדרה זו היא לאו דווקא‪ ,‬כך אנחנו נתפסים‬ ‫הקב"ה קבץ לכאן חזרה מיליונים מאחנו בני ישראל‪,‬‬ ‫•••‬ ‫בעיני כל הצבור ובעיני כל העולם!] ‪ -‬בעד יו"ר כנסת‬ ‫איך שהם ובדרגה שלהם‪ ,‬החזיר לנו את ארץ ישראל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪+‬רא‪++++‬ש ה‪++++‬שנה‬ ‫הרב מנשה בן יוסף‬ ‫ב‪++‬חו‪++‬ד‪++‬ש ה‪++‬ש‪++‬ביעי‬ ‫שוב במידת הדין‪.‬‬ ‫יגיע השפע לשאינם טובים‪ ,‬ועל ידי זה מתעורר הדין‪.2‬‬ ‫ה' יתברך בתורתו צוונו על מועדי החודש השביעי‪ ,‬ולא‬ ‫ובחינת החודש השביעי שזכו לו ישראל בדין החלה‬ ‫ולפי האמור‪ ,‬ענין הדין בתשרי הוא שהשפע המושפע‬ ‫נזכר בתורה בפירוש שמועדים אלו הם בראש השנה‪,‬‬ ‫בתשובה ששבו בימי שמואל‪ ,‬שם נאמר "וינהו כל בית‬ ‫לישראל מניסן ועד תשרי ‪ -‬אינו עליון ונשגב כל כך‬ ‫אלא שהם בחודש השביעי‪ ,‬ומשמע שזו היא סיבתם‪,‬‬ ‫ישראל אחרי ה'"‪ ,‬ומשם עלו ונתעלו בימי שאול ודוד‪,‬‬ ‫שיוכרח להקדים לו דין‪ ,‬ועל כן הוא בא בחסד גמור‬ ‫וכמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה אמור פרשה כט) ‪" -‬כל‬ ‫עד שנאמר (מלכים א ח ב) "ויקהלו כל איש ישראל אל‬ ‫וברחמים‪ ,‬ולא נצטוינו לעשות בחדשים אלו שום מצוה‬ ‫השביעין חביבין‪ ...‬בחדשים שביעי חביב‪ ,‬שנאמר 'בחדש‬ ‫מיוחדת שתזכה אותנו באותו השפע‪ .‬אבל השפע של‬ ‫השביעי באחד לחדש'"‪.‬‬ ‫המלך שלמה בירח האיתנים בחג‪ ,‬הוא החודש השביעי"‪.‬‬ ‫החודש השביעי ‪ -‬לרוב מעלתו מוכרח הוא להיות דווקא‬ ‫ואף כי אמנם לגבי סוכות נאמר 'וחג האסיף בצאת‬ ‫ובבית שני אנו מוצאים שכל חסד ורחמים שהיה שם‪,‬‬ ‫בדין‪.‬‬ ‫השנה'‪ ,‬ונאמר 'וחג האסיף תקופת השנה'‪ ,‬אך דווקא שם‬ ‫היה בניסן‪ ,‬וכל זכות שזכו לה בדין היתה בתשרי‪ .‬הקמת‬ ‫משמע שיסוד החג הוא מצד היותו סוף השנה‪ ,‬ולא מצד‬ ‫המזבח בראשית שיבת ציון הייתה בתשרי‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫עלה לנו ברחמי ה' שיש כאן שני מהלכים ‪ -‬מהלך התורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬שחודש תשרי ענינו הוא החודש השביעי‪ ,‬וחג‬ ‫היותו תחילת השנה‪ .‬ועל כל פנים לגבי ראש השנה ויום‬ ‫(עזרא ג‪ ,‬א‪ -‬ב) "וַ ִ ּי ַ ּגע ַהח ֶֹד ׁש ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ו ְּבנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל ֶ ּב ָע ִרים‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לא נזכר כלל שקביעותם היא מצד מה שהם‬ ‫הסוכות הוא סוף המהלך של שלשת הרגלים‪ ,‬שלפי זה‬ ‫וַ ֵ ּי ָא ְספ ּו ָה ָעם ְּכ ִא ׁיש ֶא ָחד ֶאל יְ רו ׁ ָּש ִָלם‪ .‬וַ ָ ּי ָקם יֵ ׁשו ַּע ֶ ּבן יוֹ ָצ ָדק‬ ‫בראש או בסוף השנה‪ ,‬רק נאמר שהם בחודש השביעי‪.‬‬ ‫הדין הוא לעוצם נוראות הקשר והשפע של החודש‬ ‫וְ ֶא ָחיו ַהכּ ֲֹהנִ ים וּזְ ֻר ָ ּב ֶבל ֶ ּבן ׁ ְש ַאלְ ִּת ֵיאל וְ ֶא ָחיו וַ ִ ּי ְבנ ּו ֶאת ִמזְ ַ ּבח‬ ‫השביעי‪ .‬ומהלך התורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬שתשרי הוא ראש‬ ‫סמך לזה שענין החודש השביעי הוא שגורם לקדושת‬ ‫ֱא‪-‬ל ֵֹהי יִ ְשׂ ָר ֵאל לְ ַה ֲעלוֹ ת ָעלָ יו עֹלוֹ ת ַּכ ָּכתוּב ְ ּבתוֹ ַרת מ ׁ ֶֹשה‬ ‫השנה‪ ,‬ובתחילת השנה נידון מה יהא בסופה‪.3‬‬ ‫המועדים‪ ,‬ממה שלא מצינו בתורה שם 'שבתון' על חג‬ ‫ִא ׁיש ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים"‪.‬‬ ‫המצות וחג השבועות‪ ,‬ורק מועדי החודש השביעי נקראו‬ ‫ויש להבין מה הוא המאחד בין שני המהלכים‪ ,‬וכיצד הכל‬ ‫וההתעוררות להתחיל בבניה מחדש בשנת שתים לדריוש‬ ‫שב אל מקום אחד‪.‬‬ ‫'שבתון'‪ .‬בראש השנה נאמר 'יהיה לכם שבתון'‪ ,‬ביום‬ ‫אף היא הייתה סמוך ונראה לחודש השביעי כמו שנאמר‬ ‫הכיפורים ‪' -‬שבת שבתון הוא לכם'‪ ,‬ובחג הסוכות ‪' -‬ביום‬ ‫ויש להקדים בזה מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע (ראש‬ ‫(חגי א יד – טו) ‪" -‬וַ ָ ּי ַער ה' ֶאת רו ַּח זְ ֻר ָ ּב ֶבל ֶ ּבן ׁ ַשלְ ִּת ֵיאל ּ ַפ ַחת‬ ‫השנה יא‪ ,).‬שרבי אליעזר סובר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין‬ ‫הראשון שבתון… וביום השמיני שבתון'‪.‬‬ ‫יְ הו ָּדה וְ ֶאת רו ַּח יְ הוֹ ׁ ֻש ַע ֶ ּבן יְ הוֹ ָצ ָדק ַהכּ ֵֹהן ַה ָ ּגדוֹ ל וְ ֶאת רו ַּח‬ ‫להיגאל‪ ,‬ורבי יהושע סובר בניסן נגאלו ובניסן עתידין‬ ‫ומשמע‪ ,‬שמועדי חודש השביעי‪ ,‬יסודם בכך שהחודש‬ ‫כּ ֹל ׁ ְש ֵא ִרית ָה ָעם וַ ָ ּיבֹא ּו וַ ַ ּי ֲעשׂ ּו ְמלָ אכָ ה ְ ּב ֵבית ה' ְצ ָב‪-‬אוֹ ת‬ ‫להיגאל‪ .‬והדבר ברור וכבר עמדו בזה‪ ,‬שמחלוקתם היא‬ ‫השביעי הוא חודש שבתון‪ ,‬כשם שהיום השביעי נקרא‬ ‫ֱא‪-‬ל ֵֹה ֶיהם‪ּ ְ .‬ביוֹ ם ֶע ְשׂ ִרים וְ ַא ְר ָ ּב ָעה לַ ח ֶֹד ׁש ַ ּב ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשי ִ ּב ׁ ְשנַ ת‬ ‫לשיטתם (סנהדרין צז‪ ,):‬שם סבר רבי אליעזר שאם אין‬ ‫שבתון‪ ,‬והשנה השביעית היא שנת שבתון‪ .‬ודבר זה‬ ‫ׁ ְש ַּתיִ ם לְ ָד ְריָ וֶ ׁש ַה ֶּמלֶ ְך"‪.‬‬ ‫ישראל עושין תשובה אין נגאלין‪ ,‬ורבי יהושע סבר‪ ,‬שאף‬ ‫מוכיח‪ ,‬שיסוד קדושת מועדי החודש השביעי‪ ,‬הוא מכח‬ ‫וחזרת העם בתשובה בימי עזרא ונחמיה ‪ -‬גם היא הייתה‬ ‫על פי שאין עושין תשובה ‪ -‬נגאלין‪.‬‬ ‫היותם בחודש השבתון‪.‬‬ ‫בחודש השביעי‪ ,‬כמו שנאמר (נחמיה ז עב–ח ב) ‪" -‬וַ ִ ּי ַ ּגע ַהח ֶֹד ׁש‬ ‫והמשמעות העולה היא שתשרי היא בחינת ההנהגה‬ ‫וצריך להבין‪ ,‬שאם ענין המועדים הללו הוא מצד היותם‬ ‫ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי ו ְּבנֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל ְ ּב ָע ֵר ֶיהם‪ .‬וַ ֵ ּי ָא ְספ ּו כָ ל ָה ָעם ְּכ ִא ׁיש ֶא ָחד‬ ‫בדין‪ ,‬והזכות על פי המעשים‪ ,‬וניסן הוא בחינת ההנהגה‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כמו שהעמידו חז"ל‪ ,‬מובן מדוע יש דין‬ ‫ֹאמר ּו לְ ֶעזְ ָרא ַה ּס ֵֹפר‬ ‫ֶאל ָה ְרחוֹ ב ֲא ׁ ֶשר לִ ְפנֵ י ׁ ַש ַער ַה ָּמיִ ם וַ ּי ְ‬ ‫ברחמים‪ ,‬ושלא על פי המעשים‪ .‬והגאולה ממצרים לכולי‬ ‫בתחילת השנה‪ ,‬שמתחילת השנה נידון מה יהיה בכל‬ ‫לְ ָה ִביא ֶאת ֵס ֶפר ּתוֹ ַרת מ ׁ ֶֹשה ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה ה' ֶאת יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ .‬וַ ָ ּי ִביא‬ ‫עלמא היתה בהנהגת ניסן‪ ,‬שלא היו ישראל ראויים אז‬ ‫השנה‪ ,‬אבל בבחינה זו שענינם הוא מצד החודש השביעי‬ ‫ֶעזְ ָרא ַהכּ ֵֹהן ֶאת ַה ּתוֹ ָרה לִ ְפנֵ י ַה ָּק ָהל ֵמ ִא ׁיש וְ ַעד ִא ׁ ּ ָשה וְ כֹל‬ ‫לגאולה‪ ,‬ונגאלו ברחמים‪ ,‬ועל כן גם הייתה בפועל בניסן‪.‬‬ ‫‪ -‬מה מקום יש לדין בחודש השביעי‪ ,‬הלא ראוי הוא‬ ‫ֵמ ִבין לִ ׁ ְשמ ַֹע ְ ּביוֹ ם ֶא ָחד לַ ח ֶֹד ׁש ַה ׁ ּ ְש ִב ִיעי"‪ .‬והאריכו הדברים‬ ‫ולגבי הגאולה האחרונה נחלקו‪ ,‬שלרבי אליעזר היא‬ ‫החודש השביעי להיות חודש של שבתון‪ ,‬שלוה ושמחה‪.‬‬ ‫שם עד כריתת האמנה בעשרים וארבעה לחודש השביעי‪.‬‬ ‫תלויה בתשובה‪ ,‬והיינו שאינה באה אלא לפי המעשים‪,‬‬ ‫והיה מקום לומר‪ ,‬שאכן מצד ההיבט הזה של החודש‬ ‫בבחינת תשרי‪ ,‬ועל כן תהיה בתשרי‪ .‬ולרבי יהושע היא‬ ‫השביעי אין כאן דין‪ ,‬והדין הוא רק מצד ההיבט של ראשית‬ ‫ואילו הישועות הבאות מן השמים היו בניסן‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫תהיה אף בלא תשובה‪ ,‬בבחינת ניסן‪ ,‬ועל כן תהיה בניסן‪.‬‬ ‫השנה‪ .‬ואכן‪ ,‬את המקור לדין דרשו רבותינו (ראש השנה‬ ‫(עזרא ו יט–כב) ‪" -‬וַ ַ ּי ֲעשׂ ּו ְבנֵ י ַה ּגוֹ לָ ה ֶאת ַה ּ ָפ ַסח ְ ּב ַא ְר ָ ּב ָעה ָע ָשׂ ר‬ ‫עוד נחלקו (ראש השנה שם)‪ ,‬אם העולם נברא בתשרי או‬ ‫ח‪ ).‬מהכתוב "תמיד עיני ה' א‪-‬להיך בה מראשית השנה‬ ‫אשוֹ ן‪ ...‬וַ ַ ּי ֲעשׂ ּו ַחג ַמצּוֹ ת ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ְ ּב ִשׂ ְמ ָחה‬ ‫לַ ח ֶֹד ׁש ָה ִר ׁ‬ ‫ועד אחרית שנה"‪.‬‬ ‫ִּכי ִשׂ ְּמ ָחם ה' וְ ֵה ֵסב לֵ ב ֶמלֶ ְך ַא ׁ ּשוּר ֲעלֵ ֶיהם לְ ַח ֵּזק יְ ֵד ֶיהם‬ ‫בניסן‪ .‬והתוספות (ראש השנה כז‪ .‬ד"ה כמאן מצלינן) כתבו‬ ‫ִ ּב ְמלֶ אכֶ ת ֵ ּבית ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים ֱא‪-‬ל ֵֹהי יִ ְשׂ ָר ֵאל"‪.‬‬ ‫בשם ר"ת‪ ,‬דאלו ואלו דברי א‪-‬להים חיים‪ ,‬ועלה במחשבה‬ ‫אבל ממצוות התרועה באחד לחודש והעינוי בעשור‬ ‫לבראות בתשרי‪ ,‬ולא נברא עד ניסן‪ ,‬והיינו כמו שאמרו‬ ‫בו‪ ,‬משמע שיש כאן דין‪ ,‬שכן הזכרון והכפרה הם חסד‬ ‫וכן הייתה אז עליית עזרא‪ ,‬כמו שכתוב (עזרא ז ט) ‪ִּ -‬‬ ‫"כי‬ ‫(מדרש אגדה בראשית א א) ‪ -‬מתחילה עלה במחשבה לברוא‬ ‫ורחמים‪ ,‬אך אין הם באים מעצמם‪ ,‬אלא הם תלויים‬ ‫אשוֹ ן הוּא יְ ֻסד ַה ַּמ ֲעלָ ה ִמ ָ ּב ֶבל ו ְּב ֶא ָחד‬ ‫ְ ּב ֶא ָחד לַ ח ֶֹד ׁש ָה ִר ׁ‬ ‫את העולם במידת הדין‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬עמד‬ ‫במעשינו‪ .‬הזכרון תלוי בכך שנריע לפניו תרועת מלך‪,1‬‬ ‫ישי ָ ּבא ֶאל יְ רו ׁ ָּש ִַלם ְּכיַ ד ֱא‪-‬ל ָֹהיו ַה ּטוֹ ָבה ָעלָ יו"‪.‬‬ ‫לַ ח ֶֹד ׁש ַה ֲח ִמ ׁ ִ‬ ‫ושיתף עמה מידת הרחמים‪.‬‬ ‫והכפרה ‪ -‬בכך שנתענה‪ .‬דבר זה מורה‪ ,‬שחסדי החודש‬ ‫נמצא‪ ,‬שתשרי היינו מידת הדין הוא מחד ראשית השנה‪,‬‬ ‫והנה הדבר ברור‪ ,‬שעל אף שעמד ושיתף עמה מידת‬ ‫השביעי תלויים במעשינו‪ ,‬וזה עצמו הוא ענין הדין‪ .‬וזה‬ ‫ומאידך ‪ -‬סוף השנה‪ ,‬שהוא תחילת המחשבה‪ ,‬אך כיון‬ ‫הרחמים‪ ,‬מחשבתו שעלתה לפניו מתחילה לא תשוב‬ ‫צריך להבין‪ ,‬מהי השייכות בין הדין לבין החודש השביעי‪.‬‬ ‫שאין העולם מתקיים בו‪ ,‬וממנו נכנסים לחדשי החורף‬ ‫ריקם‪ ,‬שהתיקון האמיתי לא יבוא בלא שהתחתונים‬ ‫וכבר עמד בזה הסבא בזוהר תצוה‪ ,‬וז"ל שם (ח"ב קפד‪:).‬‬ ‫החשוכים‪ ,‬מוכרחים לצרף את מידת הרחמים של ניסן‪,‬‬ ‫יזכו בו בדין‪ ,‬אלא שתיקון זה ידחה לסוף הדרך‪ ,‬ועד‬ ‫"ורזא הכא ואתנהיר לן במדברא‪ ,‬אמאי אתער דינא עילאה‬ ‫ותכליתה של מידת הרחמים של ניסן ‪ -‬להשיב את‬ ‫לשם ילוה ה' את עולמו ברחמים‪ .‬ונמצא שמתחילה‬ ‫ביומא דא? אלא כל רזין וכל קדושין יקירין כלהו תליין‬ ‫התחתונים אל הזכות במעשיהם במדת הדין‪.‬‬ ‫עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬משראה‬ ‫בשביעאה‪ ,‬וההוא שביעאה עלאה עלמא עלאה דאקרי‬ ‫גם בגאולה האחרונה‪ ,‬לו זכינו היא הייתה במידת הדין‪,‬‬ ‫שאין העולם מתקיים‪ ,‬נדחתה הזכיה במידת הדין לסוף‪,‬‬ ‫עלמא דאתי מניה נהרין כל בוצינין וכל קדושין וכל ברכאן‪,‬‬ ‫ובאמצע מלווה את העולם מידת הרחמים‪.‬‬ ‫וכד מטי זמנא לחדתותי ברכאן וקדושין לאנהרא בעא‬ ‫והיו ישראל עושים תשובה ונגאלים‪ ,‬וכמו שכתוב בתורה‪.‬‬ ‫וכן היה בבחירת עם ישראל‪ ,‬שמתחילה נבחרו האבות‬ ‫לאשגחא בכל תקונא דעלמין כלהו וכל אינון תקונים‬ ‫ומאחר ולא זכינו‪ ,‬החלה הגאולה במדת ניסן במדת‬ ‫לאתקיימא כלהון סלקין מגו תתאי אי אינון כשראן‪ ,‬ואי‬ ‫הרחמים‪ ,‬בבחינת 'לא זכו'‪ ,‬ועלו ישראל לארץ שלא‬ ‫אברהם יצחק ויעקב על פי מעשיהם‪ ,‬בבחינת תשרי‪.‬‬ ‫ואחר‪-‬כך ירדו לחושך גלות מצרים‪ ,‬בבחינת כל חדשי‬ ‫לא כשראן כדין קיימא דלא נהיר עד דאתפרשן חייבין‬ ‫בתשובה‪ .‬אבל הרצון הראשון‪ ,‬שיזכו ישראל לגאולתם‬ ‫מגו זכאין‪ ,‬כדין אתער דינא"‪.‬‬ ‫במעשיהם‪ ,‬לא ישוב ריקם‪ ,‬וסוף וסוף יעשו ישראל תשובה‪,‬‬ ‫החורף‪ .‬וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר‬ ‫[על‪-‬פי רמב"ם הלכות עבודה זרה וחקות הגויים א ג]‪ .‬אז נתגלה‬ ‫ותוכן דבריו‪ ,‬שלגודל מעלת החודש השביעי‪ ,‬שהוא שייך‬ ‫ותשלם גאולתם במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ה' במידת הרחמים בניסן‪ ,‬וגאל את עמו ממצרים‪ .‬ומשם‬ ‫לעלמא עילאה‪ ,‬ובו תלויין כל קידושין וברכאן ‪ -‬מפני‬ ‫•••‬ ‫עם ישראל מתקדמים אל עבר החודש השביעי לזכות‬ ‫זה צריך לברר הטובים מאלו שאינן טובים כדי שלא‬ ‫‪ .1‬וזכרון התרועה ‪ -‬הוא כעין הזכרון שמצאנו לעניין תרומת הקודש לאדנים‪ ,‬ותרומת שרי האלפים והמאות‪ ,‬וכעין אבני הזיכרון של החושן והאפוד‪ ,‬שהענין בזה הוא שישראל מעמידים את המשכן ואת‬ ‫עבודת הכהן הגדול‪ ,‬וכך הם נזכרים לפני ה' כמעמידי שכינתו ועבודתו‪ .‬וכן בתרועה ‪ -‬היא מצד עצמה תרועת מלך‪ ,‬ועל ידה נזכרים ישראל כמכבדי המלכות‪.‬‬ ‫‪ .2‬בספרא דצניעותא (פ"ב) מבואר שאף פתיחת שערי הרחמים בחודש תשרי שייכת לענין החודש השביעי‪ .‬וז"ל‪ :‬בזמנא דמטא תשרי ירחא שביעאה משתכחי אלין תליסר בעלמא עלאה ומתפתחי תליסר‬ ‫תרעי דרחמי‪ ,‬בההוא זמנא דרשו יי' בהמצאו כתיב‪.‬‬ ‫‪ .3‬ויש כאן פנימיות‪ ,‬שבתורה שבכתב עיקר גילוי ה' הוא בבחינת 'א‪-‬להי ישראל' ושנת ישראל מתחלת מניסן‪ ,‬ותשרי הוא החודש השביעי שלהם‪ .‬אבל בזמן חז"ל‪ ,‬עיקר הגילוי הוא בבחינת 'מלך העולם'‪,‬‬ ‫והעולם שנתו מתחלת בתשרי‪ .‬וזה הן מצד התעלמות הגילוי של א‪-‬להי ישראל‪ ,‬והן מצד התחדשות העניין הא‪-‬להי בכל יושבי תבל‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הרחמן הו‪++++‬א י‪++‬קים ‪++‬ל‪+‬נ‪++‬ו‬ ‫הרב חיים לנדו‬ ‫‪++‬א‪+‬ת ‪+‬סוכ‪++‬ת ‪+‬דו‪+‬ד ‪+‬ה‪+++++‬נ‪++‬ופ‪++++‬ל‪+‬ת‬ ‫א‪-‬טל" ַעל ַה ׁ ּ ְשכִ ינָ ה ׁ ֶש ָ ּי ְצ ָאה ִמ ִּצלְ לֵ י ַה ִּמ ְקדָּ ׁש‪ ,‬ו ַּמה‬ ‫נִ ְמלָ ָ‬ ‫השירים א ד)‪ ,‬אלא שקלקלנו בדרך‪ ,‬ועל כן כנגד אותם‬ ‫'ובחדש השביעי באחד לחדש ‪ ..‬יום תרועה יהיה לכם'‬ ‫"פ ׁ ַש ְט ִּתי ֶאת ֻּכ ָּתנְ ִּתי"‪ַ ,‬על ַע ְצלו ָּתם לָ ׁשוּב ‪..‬‬ ‫ׁ ּ ֶש ָא ַמר‪ָ ּ :‬‬ ‫כ"א ימי קלקול ישנם כל הכ"א ימי תיקון שבו אנו‬ ‫(במדבר כט א)‪ .‬הנה התורה לא ביארה מה עניינו של יום‬ ‫וְ ִאלּ ּו ָהיִ ינ ּו ִמזְ דַּ ְּמנִ ים לִ ְק ַראת ֱא‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינ ּו ְ ּבלֵ ָבב‬ ‫עומדים למשפט ונחתמים לחיים‪ ,‬ונטהרים‪ ,‬ועומדים‬ ‫זה‪ ,‬ולכאורה ברור הוא‪ ,‬שאם התורה לא פרשה לנו‬ ‫ׁ ָשלֵ ם ו ְּבנֶ ֶפ ׁש ֲח ֵפ ָצה‪ָ ,‬היִ ינ ּו פוֹ גְ ִעים ִמ ֶּמ ּנ ּו ַמה ׁ ּ ֶש ּ ָפגְ ע ּו‬ ‫ראויים לשוב אל מצבנו הראשון ללא החטא‪ .‬והוא‬ ‫את עניינו ומהותו של יום‪ ,‬בהכרח שהוא אמור להיות‬ ‫ֲאבוֹ ֵתינ ּו ְ ּב ִמ ְצ ָריִ ם‪ .‬וְ ֵאין דִּ בּ ו ֵּרנוּ‪ִ :‬‬ ‫"ה ׁ ְש ַּת ֲחו ּו לְ ַהר ָק ְד ׁשוֹ "‪,‬‬ ‫שסוכות עומד כעת כנגד המצב של חזרת השכינה‬ ‫מובן מעצם המכלול של ענין החודש השביעי‪ ,‬עד כדי‬ ‫"ה ַּמ ֲחזִ יר ׁ ְשכִ ינָ תוֹ לְ ִצ ּיוֹ ן"‪,‬‬ ‫"ה ׁ ְש ַּת ֲחו ּו לְ ֲהדוֹ ם ַרגְ לָ יו"‪ ,‬וְ ַ‬ ‫וְ ִ‬ ‫לשרות בישראל בסוד בנית המשכן‪.‬‬ ‫שאין צריכים לבארו‪.‬‬ ‫וְ זוּלַ ת זֶ ה‪ֶ ,‬א ָּלא כְ ִצ ְפצוּף ַה ַּז ְרזִ יר‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאין ֲאנַ ְחנ ּו חוֹ ׁ ְש ִבים‬ ‫ועתה‪ ,‬אחר שבבין המצרים ובראשם בט' באב הסתכלנו‬ ‫והנה‪ ,‬עיקר ענינו של החודש השביעי הוא חג הסוכות‬ ‫ֹאמר ָ ּבזֶ ה וְ זוּלָ תוֹ ‪ַּ ,‬כ ֲא ׁ ֶשר ָא ַמ ְר ָּת ֶמלֶ ְך כּ וּזָ ר"‪.‬‬‫ַעל ַמה ׁ ּ ֶשנ ַ‬ ‫על מצבנו וכלל העולם‪ ,‬וראינו איך מציאותנו כ"כ‬ ‫שהוא החג הגדול והמרכזי‪ ,‬באמצע החודש‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫חסרה ושפלה‪ ,‬ולאחר מכן התעודדנו יותר ויותר‬ ‫הנקרא 'חג' בסתמא‪ ,‬הן בלישנא דקרא‪ ,‬והן בלשון חז"ל‪.‬‬ ‫כלפי מה הדברים אמורים ?‬ ‫ע"י נחמות הנביאים בכל שבעה שבועות הנחמה‪,‬‬ ‫וכבר בכתוב רמוז כן‪ ,‬דכתיב 'תקעו בחדש שופר בכסה‬ ‫ב"ה זוכים אנו ונמצאים כבר בארץ ישראל שנים רבות‪,‬‬ ‫והתמלאנו בתקוה עצומה לראות את קיום הנחמה‬ ‫ליום חגנו‪ ,‬כי חק לישראל הוא משפט לא‪-‬להי יעקב'‬ ‫ואף בירושלים עיר הקודש‪ ,‬ואין כל היתכנות‪ ,‬ואפילו‬ ‫– ובירושלים תנוחמו‪ ,‬כך נכנסו אל החודש השביעי‬ ‫(תהלים פא ד‪-‬ה) ‪ -‬תוקעים בראש החודש לכבוד 'יום‬ ‫שיח רציני כלשהו לגבי בנין בית קדשנו ותפארתנו‪.‬‬ ‫מתוך מגמה ברורה לצאת זכאים בדין ולהטהר מכל‬ ‫חגנו'‪ ,‬שהוא חג הסוכות‪.‬‬ ‫ומה יאמר האדם הבודד ‪ -‬מה זה תלוי בי? לצערנו‪ ,‬אנו‬ ‫פגמי עוונותינו‪ ,‬והעולם ישוב אל מצבו הראשוני ללא‬ ‫מציאות החטא‪ ,‬בכדי שנוכל להגיע לסוכות במצב‬ ‫ומעתה‪ ,‬המשפט הוא כהכנה לחג הסוכות – מי ובאיזו‬ ‫חיים תחת ממשלה שיש לה 'דברים חשובים' אחרים‪,‬‬ ‫השלם ביותר שאפשר‪ ,‬ולפעול בו בתכלית השלמות‬ ‫דרגה יזכה לבוא אל היכלו‪ ,‬אל הקודש פנימה ביום‬ ‫מלדאוג להחזרת השכינה לציון‪.‬‬ ‫את כל מצות ועניני המועד‪ ,‬בכדי להביא את עולמנו‬ ‫שמיני עצרת‪ .‬התרועה היא על כך שרוצים אנו שוב‬ ‫אמנם נכון‪ ,‬ולצערנו כך הם פני הדברים‪ ,‬אבל הלא יש‬ ‫למצב בו תוכל לחול בו הארת שמיני עצרת בשלמותה‪,‬‬ ‫לבוא בשערי ממלכתו‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך נזכר לפניו לטובה‬ ‫לנו שלוחי ציבור שלנו‪ ,‬שאכן דואגים הם בלב ונפש‬ ‫והשכינה אכן תחזור לשכון בציון לנצח נצחים‪.‬‬ ‫להכלל בממלכתו השלמה‪.‬‬ ‫לכל צרכי הציבור שלנו [ראינו איך הם עובדים קשה במערכה‬ ‫ומעתה מבינים אנו‪ ,‬שכל ענין חזרת השכינה לשכון‬ ‫חמשה יום קודם בוא אל היכלו האדון ה'‪ ,‬מטהרים‬ ‫על גיוס בני הישיבות]‪.‬‬ ‫בציון – בנין בית מקדשנו‪ ,‬אינו דבר נוסף מענין המועד‪,‬‬ ‫את ביתו לקראת בואו ‪' -‬וכפר את הקודש מטמאות‬ ‫מדוע הם לא פעלו למען האינטרס הכל‪-‬כך חשוב‬ ‫אלא הוא כל עניינו ומהותו של החודש השביעי בכלל‬ ‫בני ישראל'‪ ,‬ואף כל אחד ואחד מכנסת ישראל שזכה‬ ‫לנו – בנין בית קדשנו ותפארתנו‪.‬‬ ‫ושל סוכות ושמיני עצרת בפרט‪.‬‬ ‫להיכלל במלכות ה'‪ ,‬מטהר עצמו ומזכך עצמו כדי‬ ‫אך אם נהיה כנים‪ ,‬לא עליהם תלונותינו כי אם עלינו‪.‬‬ ‫שיוכל לשמוח כראוי עם ה'‪ ,‬שאף בו ה' ישכון‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כל אחד ואחד מאתנו בוודאות יעשה את מיטב‬ ‫כי הסיבה שהם לא פועלים זאת ‪ -‬היא כי אינם רואים‬ ‫יכולתו הן בקיום מעשי המצוות של החודש השביעי‪,‬‬ ‫ואז מגיעים אנו ל'חג'‪ ,‬שבעה ימים ראשונים שבו‬ ‫דרישה על כך מצדנו!!!‬ ‫והן בשלמותם הלבבית ביראה אהבה ושלמות הלב‪,‬‬ ‫פועלים אנו את כילוי האומות – הרע מהעולם [סוד‬ ‫אם אכן תהיה דרישה אמיתית על כך בלבבות שלנו‪,‬‬ ‫ויהדר בהן ככל יכולתו‪ ,‬מתוך מטרה ברורה – להחזיר‬ ‫ארבעת מינים]‪ ,‬והשכינה שבה לשרות בישראל [סוד‬ ‫והשיח שלנו יהיה על בית חיינו‪ ,‬נעסוק בכל כוחנו‬ ‫את השכינה לציון‪.‬‬ ‫הסוכה]‪ ,‬ולכן שמחים אנו כחתן וכלה השמחים זה עם‬ ‫לברר את ההלכות הנדרשות לקיום המצוה‪ ,‬נביא את‬ ‫זה‪ ,‬עד אשר מסתיימת החתונה ומתיחדים החתן והכלה‬ ‫אך אשאל בכנות‪ ,‬האם אכן אנו עושים ככל יכולתנו‬ ‫המסקנות לפני זקני תלמידי החכמים‪ ,‬והם יאשרו‬ ‫לבד‪ ,‬ואין צריך את כלי השמחה‪ ,‬עתה הם נמצאים יחד‬ ‫להחזיר את השכינה לציון ?‬ ‫זאת‪ ,‬גם הם בוודאי לא ימנעו מלפעול בכחם הפוליטי‬ ‫בביתם עם סעודה קטנה‪.‬‬ ‫בט' באב ישבנו על הארץ ובכינו על הר ציון ששמם‬ ‫למען בית ה' ומקדשו‪.‬‬ ‫וכל הנ"ל הם דברי הגר"א‪ ,‬שכל החודש השביעי עומד‬ ‫ועוד יותר גרוע – הגרועים משועלים הלכו בו‪ ,‬אבל‬ ‫הנה נמצאים אנו לפני תקופת בחירות‪ ,‬זו ההזדמנות‬ ‫כנגד האלף השביעי ‪ -‬וכן בירחא שביעאה ‪ ..‬והוא ג"כ‬ ‫האם לנו אין איזושהי אשמה בכך?‬ ‫להציף את השיח בנושא!‬ ‫רמז לע"ל כמ"ש בזוהר דשירותא דינא בר"ה ואח"כ‬ ‫נשאל עוד את עצמנו בכנות‪ ,‬האם היה זה בכי אמיתי‪,‬‬ ‫סליחת עונות ביה"כ ואח"כ סוכות ושמיני עצרת‬ ‫עלינו לדאוג‪ ,‬שלכולם יהיה ברור ומובן שבית המקדש‬ ‫כשיש לנו מה לעשות‪ ,‬ואין אנו עושים???‬ ‫ושמחתן‪ .‬וכן לע"ל תחלה יום הדין הגדול ואח"כ‬ ‫הוא הדבר החשוב ביותר עבור ציבור בני התורה [הרי‬ ‫האם מעשינו ותפילותינו בימי ראש השנה ויום‬ ‫וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כו'‪ ,‬כי אסלח‬ ‫באמת זה צריך לקדום אף לסוגית גיוס בני הישיבות‪ ,‬כי מלבד‬ ‫הכיפורים – 'ותמלוך אתה ה' לבדך בהר ציון משכן‬ ‫לאשר אשאיר‪ ,‬ואח"כ סוכות חופות שבע כידוע וכמ"ש‬ ‫מה שאין לנו כ"כ מה לפעול בזה כפי שכ"א מבין‪ ,‬וגם אם יצליחו‬ ‫כבודך ובירושלים עיר קדשך' ‪ -‬היא תפילה בכוונה‬ ‫וסוכה תהיה לצל יומם כו' זמן שמחתינו וגם האומות‬ ‫במשהו תיכף בג"ץ יבטל הכל‪ ,‬הרי אליבא דאמת המקדש הוא‬ ‫שלמה‪ ,‬אז מדוע אין אנו פועלים לשם כך?‬ ‫יתקיימו ורעו זרים צאנכם כו' ואח"כ שמיני עצרת‬ ‫השורש האמיתי לכל מצבנו‪ ,‬ואם נזכה לקדם את בנין בית קדשנו‪,‬‬ ‫שיכלו אומות העולם וישמחו ישראל לבדן ‪ -‬עצרת‬ ‫השכינה תשוב לשרות בתוכנו לפי ערך עבודתנו‪ ,‬ממילא קליפת‬ ‫האם שמחתנו בימי המועד מכח התקוה הברורה שכל‬ ‫פרי מעשינו בימי המועד יולידו את חזרת השכינה‬ ‫תהיה לכם‪ ,‬ויאכלו שלש סעודות של שבת‪.‬‬ ‫הרשע תלך ותכלה מן העולם]‪.‬‬ ‫לשכון בציון‪ ,‬היא תקוה שלמה‪ ,‬כשאת מה שיש‬ ‫ומדויק כן במקרא‪ ,‬שרק ארבעה מקראי קודש של‬ ‫ולכל המסופקים – אותם שכבר התיאשו מיכולתנו‬ ‫ביכולתנו לעשות אנו מתמהמהים מלעשות?‬ ‫החודש השביעי נקראים בתורה 'שבתון' (ויקרא כג‪ ,‬כד‪-‬‬ ‫לעשות דבר בנדון‪ ,‬באומרם שממילא לא נצליח וכדומה‬ ‫לב‪ ,‬לט)‪ ,‬היינו שהם מייצגים את ענין השבת – האלף‬ ‫‪ -‬הרי אם אכן זו תהיה דרישה אמיתית שלנו‪ ,‬ושלוחי‬ ‫מאליה נעמדת ומזדקפת לה תוכחת מלך כוזר לרבי‬ ‫"א ַמר ַהכּ וּזָ ִרי‪:‬‬ ‫יהודה הלוי – (מאמר שני אות כג‪-‬כד) ‪ָ -‬‬ ‫השביעי – מעין עולם הבא‪ ,‬במערכת המועדים‪.‬‬ ‫הציבור שלנו ידרשו כן באמת‪ ,‬לא כפוליטיקה וכיוצא‬ ‫בכך‪ ,‬הרי בוודאי יצטרפו אליהם כל אחינו הדתיים‪ ,‬ואף‬ ‫ִאם ֵּכן ַא ָּתה ְמ ַק ֵּצר ְ ּבחוֹ ַבת ּתוֹ ָר ְת ָך‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאין ַא ָּתה ֵמ ִשׂ ים‬ ‫נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שראש השנה ויום הכיפורים משמשים‬ ‫המסורתיים‪ ,‬ואפילו מהחילונים שמבינים שזהו מרכז‬ ‫יך וּמוֹ ֶת ָך‪ ,‬וְ ַא ָּתה‬ ‫ְמגַ ָּמ ְת ָך ַה ָּמקוֹ ם ַה ֶּזה ו ְּת ִשׂ ֶ‬ ‫ימ ּנ ּו ֵ ּבית ַח ֶ ּי ָ‬ ‫בעצם כימי הכנה לקראת חג הסוכות‪ ,‬שתכליתו היא‬ ‫‪1‬‬ ‫אומתנו‪ ,‬ואין שום סיבה שלא תצלח בידינו‪.‬‬ ‫אוֹ ֵמר‪'ַ :‬ר ֵחם ַעל ִצ ּיוֹ ן ִּכי ִהיא ֵבית ַח ֵ ּיינוּ'‪ ,‬וְ ַת ֲא ִמין ִּכי‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬שבה השכינה חוזרת לשרות בישראל‪.‬‬ ‫ַה ׁ ּ ְשכִ ינָ ה ׁ ָש ָבה ֵאלָ יו ‪..‬‬ ‫והוא סדר המועדים ‪ -‬אחר שיצאנו מטומאת מצרים‬ ‫חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א‪-‬להינו‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ָא ַמר ֶה ָח ֵבר‪ :‬הוֹ ַב ׁ ְש ַּתנִ י ֶמלֶ ְך כּ וּזָ ר‪ ,‬וְ ֶה ָעוֹ ן ַה ֶּזה הוּא ֲא ׁ ֶשר‬ ‫והשתלמנו בחג השבועות להיות שותפים בקיום בריתו‪,‬‬ ‫בעד בית מקדשנו – למען כבוד א‪-‬להינו‪.‬‬ ‫ְמנָ ָענ ּו ֵמ ַה ׁ ְשלָ ַמת ַמה ׁ ּ ֶש ְ ּי ָע ָדנ ּו בוֹ ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים ְ ּב ַביִ ת ׁ ֵשנִ י‪...‬‬ ‫אמורים היינו תיכף להיכנס לארץ ישראל – לעולם‬ ‫•••‬ ‫ֹאשי‬‫"שר ׁ ִ‬ ‫"קוֹ ל דּ וֹ ִדי דוֹ ֵפק"‪ְ ,‬ק ִר ַיאת ָה ֱא‪-‬ל ִֹהים לָ ׁשוּב‪ֶ ׁ .‬‬ ‫הבא שכנגד זה עומד חג הסוכות (ראה בהגר"א על שיר‬ ‫‪ .1‬ולאותם הטוענים כי אין אנו במצב הראוי שהשכינה תשוב לשרות בתוכנו‪ ,‬קודם כל זו החלטה שלו יתברך‪ ,‬ואת שלנו עלינו לעשות‪ ,‬ובוודאי שדרישה אמיתית ומדוברת צריכה להיות‪ .‬וביותר‪ ,‬שעל‪-‬פי‬ ‫דרך הטבע אין כל דרך לתקן את כל עם ישראל‪ ,‬אם לא בדרך אחת ויחידה – והיא להחזיר את המכנה המשותף של עם ישראל סביב בית קדשנו ותפארתנו‪ ,‬וע"י כך כולם לאט לאט ילכדו יחד תחת הערך‬ ‫הגדול הזה‪ ,‬ושנאת החינם תלך ותפוג מאיתנו‪ ,‬והרחוקים ילכו וישובו בתשובה‪ ,‬והשכינה אף היא כמובן תלך ותשוב לשרות בתוכנו‪[ .‬ואמנם תמיד יהיו אותם אלו שילחמו אפילו בבנין עצמו‪ ,‬ויחכו לבנין שירד מהשמים‪,‬‬ ‫וודאי ללא התערבות הציונים וכיוצא בכך‪ ,‬אך ביחס אליהם אין לנו מה לעשות אלא לחכות למשיח בן דוד‪ ,‬שיעמוד על גג בית המקדש וישכנע אותם שכבר הגיע זמן הגאולה‪ ,‬ואם אין אתם מאמינים ‪ -‬ראו באורי שזורח]‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מדת הרחמים בדין‬ ‫הרב אהרן סירקין‬ ‫בארץ ישראל‬ ‫במאמר הקודם‪ 1‬חידדנו את התוצאות הלא טובות שנוצרות כאשר מבססים את עבודת ה' שלנו רק על מידת הדין‪ ,‬או רק על מידת החסד‪ .‬כעת נבחן את‬ ‫ההשפעה של השיח המתמקד בעיקר במידת הדין‪ ,‬שיח הכולל חלוקה 'דיכוטומית'‪ 2‬כאשר מצד אחד ישנה מעלה בגישה זו ששואפת לדרגות הגבוהות ביותר‬ ‫תוך תביעה בלתי מתפשרת‪ ,‬אך מצד שני הסתכלות שמבוססת על מידת הדין בלבד עלולה להקשות מאד על עבודת התשובה של ימים אלו כפי שיתבאר‪.‬‬ ‫קראנו סדר של שלוש הפטרות פורענות‪ ,‬ולאחר‬ ‫מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין‬ ‫גישת מידת הדין לבדה מקשה לשוב לה'‬ ‫מכן שבע של נחמה‪ .‬לכאורה יש בהפטרות אלו‬ ‫ירא מבעט"‪.7.‬‬ ‫מידת הדין תובעת שכל מי שאי פעם חטא קצת‬ ‫נקודה חשובה שכדאי לשים לב אליה‪ .‬נבואות‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬אצל יהודים רבים שמסתכלים רק‬ ‫הוא כבר רשע שאין לו תקנה‪ .3‬כלומר מי שממרה‬ ‫הפורענות ‪ -‬מטרתן ברורה‪ ,‬כמו שמופיע בגוף‬ ‫במבט של מידת הדין – תקופת הימים הנוראים‬ ‫את פי ה' – עשה דבר רע‪ ,‬ומי שמתאמץ לשמור את‬ ‫המקראות שוב ושוב – לעורר את העם לשוב‪ ,‬מתוך‬ ‫קשה מאד‪ .‬ישנה תחושה של מאמץ חתירה בלתי‬ ‫מצוותיו במידת הדין בסך הכל ביצע את המשימה‬ ‫ידיעה שאם לא ישובו ‪ -‬יקבלו עונש‪.‬‬ ‫נלאה נגד החיים עצמם‪ ,‬ללא קבלת תמורה מספקת‬ ‫שמוטלת עליו‪ .4‬הקושי בלחיות רק במידת הדין‪,‬‬ ‫אך בנבואות הנחמה‪ ,‬המטרה לכאורה לא מובנת‪.‬‬ ‫וסיפוק פנימי‪ .‬הם חושבים שזה אופי הימים האלו‪,‬‬ ‫ובוודאי כהנהגה כללית גם לכאלו שלא יכולים‬ ‫בנבואות הנחמה‪ ,‬לא מופיעה הנקודה של שכר‬ ‫ואינם מכירים דרך אחרת‪.‬‬ ‫להיות בדרגה כזו‪ ,‬מביאה אנשים החיים בגישה זו‬ ‫ועונש כמו בתורה ‪' -‬אם בחוקותי תלכו… ונתתי‬ ‫לדעת היטב שהם עצמם רחוקים מלהיות מתוקנים‬ ‫בקצה ישנם יהודים‪ ,‬שכבר ממש נשברו מדרך זו‬ ‫גשמיכם בעתם'‪ ,‬אלא הנחמה היא בלתי תלויה‬ ‫באמת‪ .‬ולמרות זאת כלפי חוץ לחתור לשלמות‬ ‫לדורותיה‪ ,‬ועזבו את התורה והמצוות‪ .‬ומצד שני‪,‬‬ ‫בשמירת המצוות‪ .‬רוב הנבואות אומרות‪ ,‬שיום‬ ‫הגבוהה ביותר‪ ,5‬בעוד שהם מודעים לכך שאינם‬ ‫יש אחרים שמצאו נחמה בגישה ההפוכה שעושה‬ ‫יבוא וה' יהיה לך לאור עולם‪ ,‬ויהיה כל כך טוב עד‬ ‫אוחזים שם‪ ,‬רק שאינם מכירים דרך אחרת וחושבים‬ ‫צחוק מהדין‪ ,‬ומבחינתם הכל אורות ושפע וקדושה‪,‬‬ ‫בלי סוף‪ ,‬ולא מבואר בדברי הנבואה שייעודים אלו‬ ‫שאם ירפו קצת מהקיצוניות הזאת – מיד יתדרדרו‬ ‫מבלי צורך להיזהר מסכנות ולהתחרט על העבירות‪.‬‬ ‫תלויים דווקא בתשובה‪.‬‬ ‫לגמרי‪.6‬‬ ‫שתי גישות אלו הן תוצרים של גישת רק מידת הדין‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מתוך עשר ההפטרות הללו‪ ,‬מצטיירת‬ ‫בגישה זאת‪ ,‬קשה עד מאד לחזור בתשובה‪ .‬מצד‬ ‫תמונה‪ ,‬ולפיה אם עם ישראל יחטא – יענש בחומרה‪,‬‬ ‫מצד שני יש תנועה של אנשי מידת החסד‪ ,‬שאצלם‬ ‫הכל טוב‪ ,‬כל חוטא הוא צדיק וקדוש בגלל איזו‬ ‫אחד‪ ,‬יש אמנם פחד גדול מלאבד הכל‪ ,‬אבל מצד‬ ‫אבל מצד שני – בסוף יהיה טוב‪ .‬אין פה סימטריה‪,‬‬ ‫זכות פנימית או זכות אבות‪ ,‬וכל דבר שקורה בעולם‬ ‫שני ‪ -‬המח האנושי בנוי בצורה שבלתי מעשי‬ ‫שאם עם ישראל יחטא ‪ -‬יענש‪ ,‬ואם יקיים מצוות‬ ‫הוא חלק מהגאולה‪ .‬אנשים אלו אינם מנסים לתקן‬ ‫לעשות צעדים שדורשים מאמץ בלי להרגיש‬ ‫‪ -‬יהיה טוב‪ ,‬אלא הטוב יגיע בסוף כך או כך‪.‬‬ ‫את דרכיהם‪ ,‬והיצר הרע ממשיך לשלוט בהם בלי‬ ‫תגמול של סיפוק‪ .‬רבים מקבלים קבלות טובות‬ ‫רמח"ל כתב‪ ,9‬שהאמונה בטוב העתידי היא חלק‬ ‫שהם יפקחו מספיק את עיניהם לזיהוי הסכנות‬ ‫בראש השנה וביום הכיפורים‪ ,‬אך אינם מוצאים‬ ‫מאמונת היחוד‪ ,‬כלומר הגישה שאם עם ישראל‬ ‫הגדולות בדרכם‪.‬‬ ‫את הכח לעמוד בקבלות שקיבלו‪ ,‬כי הם לא‬ ‫יעבור עבירות‪ ,‬לא יגיע לטוב האמיתי ‪ -‬גישה זו‬ ‫מרגישים שמחה גדולה בכך שהם יותר יתקרבו‬ ‫מנוגדת לאמונת היחוד‪ ,‬כי בגישה כזאת המעשים‬ ‫ונשאלת השאלה ‪ -‬אולי בכל זאת אנשי מידת הדין‬ ‫לקב"ה‪ ,‬אלא מרגישים שישקיעו מאמץ גדול‬ ‫שלנו יכולים להשפיע על הקב"ה‪ ,‬והוא ברצונו‬ ‫צודקים? הרי חז"ל אמרו שבמידת הדין אפילו‬ ‫ובמקרה הטוב יצליחו להיות 'קצת פחות רשעים'‪.‬‬ ‫להטיב ‪ -‬אין לו מונע מפריד ומעכב‪ ,‬כלומר הטוב‬ ‫אברהם יצחק ויעקב לא יכלו לעמוד‪ 8,‬כלומר‬ ‫אם באים רק בגישה דיכוטומית של מידת הדין‪,‬‬ ‫יגיע בסופו של דבר‪.10‬‬ ‫לכאורה צדקו אנשי מידת הדין שכולנו רשעים‪.‬‬ ‫לא מרגישים שמחה גדולה בהתקדמות בעבודת‬ ‫היוצא מזה – שהיחס הבסיסי לקב"ה צריך לצאת‬ ‫ה'‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל בירושלמי ברכות‪" :‬עשה‬ ‫מנקודה שמגמתו להטיב לנו‪ ,‬וכמובן ‪ -‬כתוצאה‬ ‫אין סימטריה בין חסד לדין‬ ‫מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת‬ ‫מזה אנחנו יותר מחויבים לשמור את מצוותיו‪.‬‬ ‫כדי לענות על כך‪ ,‬נתמקד בשאלה אחרת‪ .‬זה עתה‬ ‫לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא‪ .‬עשה‬ ‫‪ .1‬מאמר זה מהווה המשך למאמרי בגיליון הקודם 'מידת הדין ומידת החסד ביחס למציאות דורנו'‬ ‫‪ .2‬דיכוטומיה ‪ -‬חלוקה של דבר לשתי אפשרויות או קבוצות נפרדות ומנוגדות‪ ,‬במקרה הזה טוב ורע מוחלטים‪ ,‬אין באמצע‪.‬‬ ‫‪ .3‬כמו שאמרו בפסחים (קיט‪ ).‬מאי דכתיב 'וידי אדם מתחת כנפיהם' ידו כתיב זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין‪ ,‬מבואר שמצד‬ ‫מידת הדין עצמה אין לרשע תקנה ע"י תשובה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הערת מערכת‪ :‬כמובן יש הסתכלות כזו כי מידת הדין זה דבר אמתי ביהדות‪ ,‬אבל בעבודת ה' חייבים לעבוד גם עם רחמי ה' ולכן תמצא להסתכלות זו סימוכין בדברי חז"ל‪ ,‬וכעין ששנינו‬ ‫‪" -‬אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬כי לכך נוצרת"‪ .‬אלא שכמו כל מאמרי חז"ל‪ ,‬יש לדעת מה משקלו של כל מאמר בתמונה הכללית של מאמרי חז"ל‪ ,‬ולא ניתן להתנהל תוך‬ ‫התמקדות רק בהיבט מסוים של חז"ל מבלי לצקת אותו לתוך המכלול של צורת החיים הרצויה על‪-‬פי השקפת התורה לפי הנחיית חז"ל‪ .‬וכפי שלא ניתן להתנהל בחיי היום‪-‬יום רק על‪-‬סמך‬ ‫מאמר חז"ל‪ ,‬ש'שקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות כולן'‪ ,‬אלא יש להבין את המאמר בהקשרו ‪ -‬כך הוא בכל דברי רבותינו‪.‬‬ ‫‪ .5‬למשל‪ ,‬מחנכים כאלו תמיד יתארו לילדים 'כשאבא חוזר מהכולל' ואף פעם לא 'חוזר מהעבודה' [כיון שפסגת המעלות היא תלמיד חכם שתורתו אומנותו על אף שגם הם מודעים לכך שישנם רבים יראים‬ ‫ושלמים שעובדים לפרנסתם‪ ,‬רק שאי אפשר 'להתפשר' על פחות מהמעלה הגדולה ביותר]‪ ,‬מה שקורה במציאות אצל אלו שלא זכו להיות לגמרי תורתם אומנותם שמרגישים דחויים מעבודת ה' כאילו שהם‬ ‫סוג ב' וה' לא חפץ בהם‪ ,‬וכן הלאה בכל הנושאים‪.‬‬ ‫‪ .6‬יש גם בעיות רבות אחרות שנובעות מכך שבכל זאת מבינים שבמציאות לא כולם לומדים שלשה סדרים‪ ,‬ואז יש ישיבות שהן עצמן נהפכות למקומות של בינוניות‪ ,‬בעוד שאם גישה זו לא‬ ‫היתה מתחילה – הישיבות יכלו להשאר מקום לבני עליה באמת‪ ,‬והבינוניים ילכו למקומות בינוניים‪ .‬מסיבות רבות‪ ,‬לא נכון כרגע לשנות את הקיים‪ ,‬אבל לפחות להיות מודעים לבעיה (וכבר‬ ‫כתבו עליה חכמים רבים‪ ,‬ביניהם רבי ישראל אליהו וינטרויב זצ"ל)‪ .‬במאמר זה נתמקד בחלקים אחרים‪.‬‬ ‫‪ .7‬הערת מערכת‪ :‬כולם יודעים שאת לבבך ואת לבב‪ ,‬זה ראשי תיבות אלול‪ ,‬אסור לשכוח שהפסוק השלם אומר כך 'ומל ה' א‪-‬להיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' א‪-‬להיך בכל לבבך‬ ‫ובכל נפשך למען חייך'‪.‬‬ ‫‪ .8‬ערכין יז‪.‬‬ ‫‪ .9‬דעת תבונות לו‪.‬‬ ‫‪ .10‬על ידי שהקב"ה יכריח את עם ישראל לעשות תשובה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫על הלב היא העבודה שלנו‪.18‬‬ ‫אם הקב"ה היה בורא את העולם רק במידת הדין‪,‬‬ ‫אזי היה צודק היחס של אנשי מידת הדין שכולנו‬ ‫כמובן שאם אנחנו מרגישים תחושת סכנה‪,‬‬ ‫הגרש"ז אויערבאך‪:‬‬ ‫שה'פירצות' עלולות לאכול את הכל – אכן‬ ‫רשעים‪ ,‬אבל מכיון שהקב"ה ברא את העולם גם‬ ‫"לשכנע מתוך אהבה‪,‬‬ ‫מתעוררת לה המערכת הספונטנית והמשתלטת‪,‬‬ ‫במידת הרחמים – יש לנו חיבור אליו גם אם חטאנו‪.‬‬ ‫לא מתוך חשבונות"‬ ‫ובדיוק לשם כך היא נועדה‪ ,‬אבל כפי שראינו היחס‬ ‫הבסיסי והיסודי הוא חיבור בטוח לה' כבנים לאב‪,‬‬ ‫גישת מידת הדין מתאימה יותר לחו"ל‬ ‫מספר ר' אבי דביולר‪:‬‬ ‫ובפרט בארץ ישראל‪ ,‬בה יש אפשרות לגישה‬ ‫באתי לבקר בארץ‬ ‫ופחות לארץ ישראל‬ ‫פנימית יותר‪ ,‬שניתן לראות את הדברים יותר‬ ‫ישראל בשנת תשכ"ז‪,‬‬ ‫בשיקול הדעת‪.‬‬ ‫מלבד הרעיון המרכזי‪ ,‬ולפיו מידת הדין אינה היחס‬ ‫וזכיתי לחוש אהבה‬ ‫היחיד שקיים בינינו לקב"ה ‪ -‬יש פה עוד חילוק‬ ‫כלפיה‪ ,‬ונותר בי חלום‬ ‫בין בני בבל לבני ארץ ישראל‪ .‬חז"ל קובעים כי‬ ‫לעלות‪ .‬אולם אשתי‬ ‫לא מתפקידנו לשפוט את עצמנו‬ ‫בני בבל למדו בצורה פחות נעימה‪ ,11‬וגם תלמידי‬ ‫היתה מוכנה לבקר‬ ‫חז"ל אומרים‪" - 19‬לעולם יראה אדם עצמו כאילו‬ ‫החכמים שם לבשו בגדים יותר מכובדים כדי לשמור‬ ‫בארץ‪ ,‬אך לא לעלות‪,‬‬ ‫חציו חייב וחציו זכאי‪ .‬עשה מצוה אחת ‪ -‬אשריו‬ ‫על כבודם‪ 12‬ואף חגרו את חגורם יותר בחוזקה‪.13‬‬ ‫בשל חוסר הוודאות‬ ‫שהכריע עצמו לכף זכות‪ ,‬עבר עבירה אחת ‪ -‬אוי‬ ‫מבני ארץ ישראל יש דרישה לחיות בגישה פנימית‪.‬‬ ‫ממה נתפרנס‪ .‬בשנת‬ ‫לו שהכריע את עצמו לכף חובה"‪ .‬ולכאורה נשאלת‬ ‫התלמוד הירושלמי הוא יותר בנועם בלי קושיות‬ ‫תשמ"ז נזכרתי‬ ‫השאלה‪ ,‬מה הנקודה פה ב'חציו זכאי וחציו חייב'?‬ ‫ופירוקים‪ ,14‬לא הדקו את חגורתם בחוזק‪ ,‬ולא היו‬ ‫בגדולתו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‪ ,‬ופגשתיו‬ ‫מה הסיכוי שיש אדם שהוא בדיוק חצי חצי‪ ,‬ובדיוק‬ ‫צריכים בגדים מכובדים כדי לשמור על כבודם‪.‬‬ ‫המצוה הבודדת הזאת שעומדת לפניו ‪ -‬היא זו‬ ‫כלומר‪ ,‬חז"ל מגדירים את עבודת ה' בארץ ישראל‬ ‫במקרה במסדרון בית הכנסת הגר"א‪ ,‬וסיפרתי‬ ‫שתכריע אותו ואת כל העולם?‬ ‫כפנימית יותר‪.‬‬ ‫לו על אשתי‪' ,‬אישה פרקטית מאוד'‪ ,‬שכל הזמן‬ ‫יש לה ספקות וחששות‪.‬‬ ‫התשובה לכך היא שאנחנו לא נמצאים בעמדה‬ ‫הדברים מסתדרים עם מקורות רבים‪ ,‬ולפיהם‬ ‫של שיפוט כלפי עצמנו‪ .‬אין לנו כלל את היכולת‬ ‫מטרת קיום התורה היא לשמור אותה בארץ‬ ‫הרב חייך ואמר‪" :‬הרצון שלך לעלות לארץ הוא‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬וזה גם לא תפקידנו לדעת האם אליבא‬ ‫דבר טוב מאוד‪ .‬השאלה היא רק איך עושים‬ ‫ישראל‪ ,15‬כלומר יש בארץ ישראל אפשרות לחיבור‬ ‫דאמת אנחנו צדיקים או רשעים‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם אם‬ ‫פנימי מהותי יותר עם התורה והמצוות‪ .‬קיום התורה‬ ‫זאת‪ .‬לפני שבני ישראל נכנסו לארץ‪ ,‬כתוב‬ ‫עברנו עבירות‪ ,‬אין לנו יכולת או סיבה לשפוט את‬ ‫בתורה שהם הרגו את 'מלך חשבון' — כלומר‪ ,‬כדי‬ ‫בחו"ל הוא למטרת שימור המצוות שלא ישכחו‬ ‫עצמנו לטוב או לרע‪ ,‬ועל כן גם אין מקום להרגיש‬ ‫כשיעלו בחזרה לארץ‪ .16‬כלומר‪ ,‬כאשר יש חיבור‬ ‫לעלות ארצה צריך 'להרוג' את כל ה'חשבונות'‪,‬‬ ‫דחוי כלפי עבודת ה'‪.‬‬ ‫פנימי יותר – ההקפדה החיצונית פחות בהא תליא‬ ‫כי אם עושים רק חשבון הגיוני וקר‪ ,‬תמיד יהיה‬ ‫משמעות הדברים היא‪ ,‬שקרוב לודאי שאני לא‬ ‫מילתא‪ .‬כמובן דווקא בגלל החיבור הפנימי יותר‬ ‫חשש לעלות‪ .‬אם אתה רוצה שדבריך יתקבלו‪,‬‬ ‫בדיוק חצי זכאי וחצי חייב‪ ,‬אבל צריך לראות את‬ ‫גם העונש על מי שעובר על דברי התורה חמור‬ ‫אל תעשה זאת בלחץ ולא מתוך ויכוחים‪ ,‬אלא‬ ‫יותר‪ ,‬אבל היחס המרכזי הוא יותר בצורה של‬ ‫עצמי 'כאילו' כך‪ ,‬כי השאלה פה אינה חלוקת ציונים‪,‬‬ ‫רק מתוך רגש‪ ,‬מתוך חיבה ואהבה"‪.‬‬ ‫חיבור פנימי‪ ,‬ופחות חיצוניות נוקשה‪.‬‬ ‫שאת זה רק בוחן לבות יודע‪ ,‬אלא מה אני צריך‬ ‫חזרתי לאמריקה‪ ,‬ומאז שידרתי בבית את תשוקתי‬ ‫לעשות כרגע‪.‬‬ ‫לעלות בדרך של רגש וכיסופים — ובאמת כמעט‬ ‫להשליט את המוח על הלב‬ ‫בוכה‪ .‬יום אחד אמרה לי אשתי‪" :‬אתה מכיר את‬ ‫דוגמאות מעשיות לגישה זו‬ ‫כבר בימי קדם ידעו שיש שתי מערכות חשיבה ‪-‬‬ ‫הסיפור על ר' עקיבא שראה טיפות שעשו חור‬ ‫לגבי היחס למצבנו בארץ ישראל – נכון שיש‬ ‫מערכת החשיבה הספונטנית ומערכת החשיבה‬ ‫בסלע? זה מה שעשית לי‪ ,‬לאט לאט‪ — "...‬וכך‬ ‫הרבה רע והסתר פנים והרבה חוטאים‪ .‬אבל למהר‬ ‫האנליטית‪ .17‬מערכת החשיבה הספונטנית טובה‬ ‫זכינו לעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫להפטר מכל הדיון באשמת רשעותם של ראשי‬ ‫יותר במצבי סכנה‪ ,‬אבל אינה מדויקת‪ .‬מערכת‬ ‫(אורו של עולם‪ ,‬עמ' ‪)28‬‬ ‫הציונות‪ ,‬או להפך ‪ -‬לחשוב שהכל גאולה וכולם‬ ‫החשיבה האנליטית איטית יותר‪ ,‬אבל מדויקת‪.‬‬ ‫צדיקים – אין זו הגישה הנכונה‪ .‬עם ישראל מחובר‬ ‫המערכת הספונטנית היא דיכוטומית‪ ,‬שמכוונת‬ ‫כלומר אין נפקא מינה למה עשית עד היום ואין דרך‬ ‫לקב"ה שהחזיר אותנו לארצו‪ ,‬ואיננו נמצאים רק‬ ‫למסקנה חדה‪ ,‬והמערכת האנליטית יכולה להכיל‬ ‫למדוד את זה‪ ,‬הנפקא מינה זה מה צריך לעשות‬ ‫בשיפוט דין של סכנה שנצרכת התערבות מהירה‬ ‫מורכבויות‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬וזה עיקר התשובה איך להתנהג מכאן ואילך‪.‬‬ ‫של 'הלחם או ברח'‪ ,‬אלא יש לנו יכולת להבין שמצד‬ ‫ברוב הנסיונות שלנו בעבודת ה'‪ ,‬אנחנו נדרשים‬ ‫אחד יש התקדמות של קיבוץ גלויות‪ ,‬ומצד שני‬ ‫אסור להרגיש שבגלל חטאים כלשהם אין לי מקום‬ ‫לחזק את המערכת האנליטית למול המערכת‬ ‫צריך להזהר מהרשעים‪.‬‬ ‫אצל הקב"ה‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬גם אל לנו לפטור את‬ ‫הספונטנית‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש לאדם ניסיון של‬ ‫כל עבודת הדין בשירים ומחולות ומחיאות כפיים‬ ‫לגבי מצבנו בכלל בעבודת ה'‪ ,‬ובפרט בעמדנו‬ ‫תאוה לעשות דבר אסור – הוא צריך לחזק את‬ ‫כאילו שאין פה עומק הדין והכל הצגה‪ .‬יש דין והוא‬ ‫בתקופת הימים הנוראים‪ ,‬חגי מלכות ה' שבהם‬ ‫שכלו על הנטיה הטבעית שלו‪ ,‬וכך גם בנסיונות‬ ‫מפחיד‪ ,‬אבל אנחנו כבני המלך יודעים שבשורה‬ ‫הקב"ה מתנשא במשפט – הדרך הבסיסית צריכה‬ ‫שבין אדם לחברו ‪ -‬עבודתנו היא להשליט את‬ ‫התחתונה‪ ,‬מטרתו היא להטיב לנו‪.‬‬ ‫להיות שאנחנו אתו ואנחנו חלק מאמונת היחוד‪,‬‬ ‫המערכת השכלית של האמת או גמול מאוחר‬ ‫ובמובן המעשי – אנחנו צריכים להסתכל על מה‬ ‫לעומת ה'מושכל הראשון' ש'בא לנו' לעשות על‪-‬‬ ‫•••‬ ‫שעומד לפנינו ולא להכנס למחשבות של שיפוט‪,‬‬ ‫ידי היצר הרע ששולט בגוף‪ .‬תמיד‪ ,‬השלטת המוח‬ ‫‪ .11‬סנהדרין כד‪ ..‬תלמוד ארץ ישראל נקרא 'נועם'‪ ,‬ותלמוד בבל נקרא 'חובלים' ו'מחשכים'‪.‬‬ ‫‪ .12‬שבת קמה‪ .:‬ומסקנת הגמרא ‪ -‬מפני שאינם בני מקומם‪ ,‬ומפרש המהר"ל בחידושי אגדות שם‪ ,‬שאין בבל מקומם של תלמידי החכמים‪ ,‬כלומר שמקומם הטבעי הוא בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ .13‬שבת ט‪ .:‬לכאורה יש קשר בין הדברים‪ ,‬שהנהגתם היתה יותר בקפדנות‪.‬‬ ‫‪ .14‬רש"י בבא מציעא פה‪ .‬ד"ה דלא‪.‬‬ ‫‪ .15‬להבנה יותר עמוקה של רעיון זה מומלץ לקרוא את דברי הרמב"ן בסוף אחרי מות‪.‬‬ ‫‪ .16‬ספרי עקב מג‪ ,‬הובא ברמב"ן הנ"ל בסוף פרשת אחרי מות‪.‬‬ ‫‪ .17‬למשל ‪' -‬אגב חורפיה לא עיין בה' ‪ -‬בבא בתרא קטז‪ ,:‬וכן המושגים 'מושכל ראשון' ו'מושכל שני'‪ ,‬ועוד מושגים רבים שמצביעים על חלוקה בין שתי המערכות‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬נכתבו‬ ‫על כך מספר מחקרים (למשל דניאל כהנמן בספרו 'לחשוב מהר לחשוב לאט')‪.‬‬ ‫‪ .18‬בקנאות לכאורה יש מעלה הפוכה‪ .‬הקנאי לא מביא את בועל הנכריה לבית הדין כדי לדון מכל הצדדים‪ ,‬אלא פשוט קנאים פוגעים בו‪ .‬הנטיה הספונטנית של הקנאי היא להלחם‪ ,‬ובפנחס‬ ‫רואים שזאת דווקא מעלה‪ .‬לכאורה‪ ,‬שם הנקודה היא שונה‪ ,‬אין 'עבודת הקנאות' ואין מצוה לקנאים לפגוע בו‪ ,‬אלא אדם שנמצא במצב כזה נעלה‪ ,‬שאפילו הספונטיות שלו היא לשם ה' –‬ ‫זאת מעלה גדולה‪ .‬ויש לעיין‪.‬‬ ‫‪ .19‬קידושין מ‪..‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ממקומך מלכנו תופיע‬ ‫הרב מאיר גולדמינץ‬ ‫להמליך את ה' או לזכות בדין‬ ‫לה' תרומם את הנצחון הצבאי אל המקדש – היא‬ ‫להגיע לעולם הבא עם 'שק מלא מצוות' ולקבל‬ ‫ראש השנה – יום המלכת הקב"ה‪ .‬ראש השנה‬ ‫המנורה‪ .‬זה מה שיוצק את התוכן הרוחני–מקדשי–‬ ‫עליהם שכר טוב בשמים‪ ,‬או שאנו חיים כאן למען‬ ‫הוא גם יום דין‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדגש המרכזי בתפילות‬ ‫א‪-‬להי למלחמותיהם של בית חשמונאי‪ .‬בהדלקת‬ ‫שמו יתברך‪.‬‬ ‫הוא על המלכת ה'‪ ,‬ואילו חלקי התשובה – עזיבת‬ ‫נרות החנוכה אנו חושבים על מנורת המקדש‪,‬‬ ‫את ראש השנה כבר הזכרנו ‪ -‬האם מחשבתנו‬ ‫החטא‪ ,‬חרטה ווידוי נעלמו לגמרי מן התפילה‪,‬‬ ‫ומתגעגעים ‪ -‬מתי נוכל להדליק את המנורה עצמה‪,‬‬ ‫נתונה איך לזכות בדין‪ ,‬או איך להמליך את ה'‪.‬‬ ‫ותוקנו רק ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫ולא רק 'זכר' לנס שנעשה בה‪.‬‬ ‫ביום הכיפורים אנו עוסקים באותה סוגיה‪ .‬האם‬ ‫עד כדי כך הפליגו חז"ל בחשיבותו של מהות היום‪,‬‬ ‫אולי אפילו ניתן להרהר בכך‪ ,‬שחז"ל תקנו את‬ ‫אנו חפצים להיטהר מחטאינו הפרטיים‪ ,‬או שמא‬ ‫שכתב הזוהר‪ ,‬כי המבקש בראש השנה על ענייניו‬ ‫מצות נרות החנוכה‪ ,‬כדי לזכור‪ ,‬שאם נתאמץ למען‬ ‫משתוקקים אנו לאהבה הגדולה שבין עם ישראל‬ ‫הגשמיים ‪ -‬דומה הוא לכלב הנובח 'הב הב'‪.‬‬ ‫המקדש כפי שעשו החשמונאים ‪ -‬אולי נזכה גם‬ ‫לקב"ה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בכניסתו של הכהן הגדול‬ ‫גם מה שנכנס לתפילה‪ ,‬כגון 'זכרנו לחיים'‪ ,‬מגיע‬ ‫אנו לנסים שיאירו לנו את הדרך איך לקיים את‬ ‫לפני ולפנים אל קודש הקודשים‪.‬‬ ‫עם הדגשה ברורה ‪" -‬למענך א‪-‬להים חיים"‪ .‬ביטול‬ ‫עבודת המקדש‪.‬‬ ‫ומעבר לזה ‪ -‬האם אנו מתמקדים ברצוננו לזכות‬ ‫עניינו הפרטי למען מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫בט"ו בשבט נערוך סדר ט"ו בשבט עם פירות‬ ‫בדין‪ ,‬ולהיות בין אלו שנגזר עליהם שנה טובה‪ ,‬או‬ ‫למלכות ה' יתברך יש מקום מאוד מוגדר‪ .‬איננו‬ ‫שנשתבחה בהן ארץ ישראל‪ ,‬ונזכור שהמושג‬ ‫שמא עינינו מייחלות ללשון של זהורית ההופכת‬ ‫מבקשים על מלכות ה' התלויה באויר‪ ,‬אלא על‬ ‫'מצוות התלויות בארץ' מגלמות בעיקר את‬ ‫ללבן‪ ,‬ומטהרת את כלל ישראל להיות ככלה‬ ‫מלכות ה' היושבת על כסאה בביתה‪ ,‬במקומה‪.‬‬ ‫קדושתה של ארץ ישראל‪ .‬היא ארץ שיש בה מצוות‬ ‫האהובה לפני חתנה‪.‬‬ ‫והמקום ידוע לכל‪ ,‬כמבואר בתפילה ‪" -‬ממקומך‬ ‫המיוחדות רק לה‪ .‬כביכול‪ ,‬כפי שרק ליהודי יש‬ ‫בחג הסוכות זוכים אנו להסתופף באור ה' הסוכך‬ ‫מלכנו תופיע‪ ,‬כי מחכים אנחנו לך‪ ,‬מתי תמלוך‬ ‫תרי"ג מצוות ולא לגוי‪ ,‬כי מדרגתו למעלה למעלה‬ ‫עלינו בקדושתה של הסוכה‪ ,‬ומנענעים אנו את‬ ‫בציון?"‪ .‬אם רוצים אנו להגדיל את שמו יתברך‪ ,‬יש‬ ‫מבן נח ‪ -‬כך יש מצוות המיוחדות לארץ ישראל‪,‬‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬ומרננים לפני המקום‪ .‬אוהבי ה'‬ ‫לכך דרך אחת ‪" -‬תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים‬ ‫כי קדושתה גבוה מעל גבוה מכל מקום בנכר‪.‬‬ ‫משתוקקים להיות בין עולי הרגלים‪ ,‬ולרנן לפני‬ ‫עירך"‪ .‬כי ה' יחד שמו על מקום מלכותו‪ ,‬כפי הפסוק‬ ‫ומיד אנו נזכרים‪ ,‬שגם שאר המצוות בגלות אינן‬ ‫הקב"ה במקומו‪ .‬זוכרים הם‪ ,‬כי מצוות נטילת הלולב‬ ‫שאנו אומרים בסדר הקדושה ‪" -‬ימלוך ה' לעולם‬ ‫אלא ִ'ציוּנִ ים' – כדי שנזכור לקיימם כאשר נגיע‬ ‫בימי חול המועד היא מדרבנן ‪' -‬זכר למקדש'‬ ‫א‪-‬להיך ציון"‪.‬‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬ומיד נבין‪ ,‬שאין מצב שיהודי נשאר‬ ‫‪ -‬וכמהים הם לקיים את המצווה כצורתה ‪-‬‬ ‫והנה‪ ,‬בכל שנה יוצאים לאור חוברות והדרכות עם‬ ‫בגלות כדי להתחזק רוחנית‪ .‬הוא רחוק מהשכינה‬ ‫"ושמחתם לפני ה' א‪-‬להיכם שבעת ימים" – לפני‬ ‫עצות כיצד לזכות ביום הדין‪ .‬הרבה אמת יש בהן‪,‬‬ ‫ורחוק מהקדושה‪ .‬הוא 'פטור' מהרבה מצוות‪ ,‬כעין‬ ‫ה' א‪-‬להיכם דייקא‪.‬‬ ‫הן זו גמרא מפורשת ‪" -‬כל המעביר על מידותיו‪,‬‬ ‫מדרגה פחותה מיהודי רגיל החייב בתרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫בשמיני עצרת‪ ,‬עם חתימת הימים הנוראים‬ ‫מעבירין לו על כל פשעיו"‪ .‬אלא שעצות אלו טובות‬ ‫בפורים אנו קוראים את מגילת אסתר‪ ,‬שולחים‬ ‫והתרוממות חג הסוכות‪ ,‬שמחים אנו בגומרה של‬ ‫הן ליום הכיפורים‪ ,‬אך לא לראש השנה‪.‬‬ ‫מנות ונותנים מתנות לאביונים‪ .‬שותים 'עד דלא‬ ‫תורה ובהתחלתה המחודשת‪ .‬דבקים אנו בתורה‬ ‫בראש השנה‪ ,‬הדגש אינו צריך להיות על זכייתו‬ ‫ידע'‪ ,‬ומקיימים את מצוות היום גם במשתה ושמחה‪.‬‬ ‫ובנותנה‪ ,‬ומתרוממים להרגשה ש"קודשא בריך‬ ‫של האדם הפרטי ביום הדין‪ ,‬אלא על המלכת ה'‪.‬‬ ‫וכאשר מתרוממים מעל הקרקע‪ ,‬ופורקים מעלינו‬ ‫הוא‪ ,‬אורייתא וישראל חד הוא"‪ .‬אחרי חגים כל‬ ‫זו עבודת היום‪ ,‬על כך נסובו תפילות היום‪ ,‬וזו‬ ‫עול חשבונות העולם הזה‪ ,‬לומדים אנו מחדש‬ ‫כך מלאים ועמוסים במצוותיו של ירח האיתנים‪,‬‬ ‫מטרתו של ראש השנה‪ .‬אמנם תוצאה טבעית‬ ‫את מגילת אסתר עם מדרשי חז"ל‪ ,‬ומגלים כי כל‬ ‫כמה מרעיפי טל תחיה דברי הגמרא‪ ,‬הממשילה‬ ‫הנובעת מאליה היא‪ ,‬שהעוסק בהמלכת ה'‪ ,‬ודאי‬ ‫מה שכתוב במגילה מרמז על מה שקרה באותה‬ ‫את החג למלך שאומר לאוהבו ‪ -‬עשה עמי סעודה‬ ‫שתהיה זכות ליום הדין‪.‬‬ ‫עת בירושלים‪ .‬וכבר נכתבו על כך ספרים רבים‬ ‫קטנה ואהנה ממך‪ .‬עם זאת‪ ,‬זוכרים אנו את דברי‬ ‫ומאמרים רבים‪ ,‬כולל כאן בגליונות 'קדושת ציון'‪.‬‬ ‫הגמרא בשלמותם‪ ,‬שמאמר חז"ל נאמר על המקדש‬ ‫ולאותה המלכה יש מקום מוגדר מאוד‪ .‬המחשבה‬ ‫ומיד נזכרים אנו‪ ,‬בנשמה המשתוקקת לא‪-‬להיה‪,‬‬ ‫דייקא ‪" -‬א''ר אליעזר‪ ,‬הני שבעים פרים כנגד מי?‬ ‫בראש השנה צריכה להתכוון‪ ,‬איך להמליך את‬ ‫וכאשר מוסרים מעליה כבלי החברה והמעמד‪,‬‬ ‫כנגד שבעים אומות‪ .‬פר יחידי למה? כנגד אומה‬ ‫הקב"ה במקומו‪.‬‬ ‫מרגישה היא את הרצון להתחבר לריבונו של‬ ‫יחידה‪ .‬משל למלך בשר ודם‪ ,‬שאמר לעבדיו עשו‬ ‫•‬ ‫עולם‪ .‬וזה קיים רק במקום אחד ‪ -‬בבית המקדש‪.‬‬ ‫לי סעודה גדולה‪ .‬ליום אחרון אמר לאוהבו‪ ,‬עשה‬ ‫המיקוד להיכן מגמת פנינו ותפילותינו בראש‬ ‫בחג המצות‪ ,‬יחד עם ההכנות המרובות לחג להסיר‬ ‫לי סעודה קטנה‪ ,‬כדי שאהנה ממך"‪ .1‬עיקרו של‬ ‫השנה ‪ -‬אם למען הצלחתנו והתקדמותנו הפרטית‪,‬‬ ‫כל פרור אבק הדומה לחמץ ולהתקדש לקראת‬ ‫החג‪ ,‬ועניינה של אותה סעודה קטנה ‪ -‬היא המשכו‬ ‫אפילו הרוחנית‪ ,‬ובכלל לזכות לקרבת א‪-‬להים‬ ‫אכילת 'לחם עוני' יחד עם מרור‪ ,‬נזכרים אנו בערגה‬ ‫של הרגל במקדש‪.‬‬ ‫ולשכר לעולם הבא ‪ -‬או למען הקב"ה ומלכותו‬ ‫במקום האמיתי של החג‪ ,‬כאשר כל ישראל עולים‬ ‫בימי החנוכה אנו מדליקים את נרות החנוכה‪,‬‬ ‫‪ -‬יש לה השפעות רחבות על מהלך חיינו לאורך‬ ‫לרגל ומקריבים קרבן פסח‪ .‬נזכרים אנו‪ ,‬כי שמו של‬ ‫וזוכרים את נס נצחון החשמונאים הקדושים ונס‬ ‫השנה כולה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬שאלה זו קובעת את‬ ‫החג ‪' -‬פסח' ‪ -‬נקרא על שם הקרבן‪ .‬והיום‪ ...‬העיקר‬ ‫פך השמן‪ .‬הדבר המקשר אותנו לכך‪ ,‬שההודאה‬ ‫מטרת חיינו בעולם הזה ‪ -‬האם אנו חיים כאן כדי‬ ‫‪ .1‬סוכה דף נה‪.:‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫ששורש הצומות והחורבן נעוץ בחטא המרגלים‪,‬‬ ‫ומחשבתם נתונה איך לתקן את סיבת הצום‪ ,‬איך‬ ‫חסר מן הספר‪ ...‬תקנו לנו רבותינו 'סדר אמירת‬ ‫קרבן פסח'‪ ,‬וקוראים אנו את הדברים בדמעות‬ ‫ה'שבט הלוי'‪:‬‬ ‫להגיע לבנין המקדש וירושלים‪.‬‬ ‫של געגועים‪ ,‬מתי "כאשר זכינו לסדר אותו‪ ,‬כן‬ ‫מסירות נפש בים‬ ‫"א ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי‬‫ובחודש אלול‪ ,‬המילים המרטיטות ‪ַ -‬‬ ‫נזכה לעשותו"‪.‬‬ ‫מספר בנו של הרב שמואל הלוי וואזנר‪ ,‬בעל‬ ‫ֵמ ֵאת ה' אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵּק ׁש‪ִ ׁ ,‬ש ְב ִּתי ְ ּב ֵבית ה' ָּכל יְ ֵמי ַח ַ ּיי‬ ‫בימי ספירת העומר‪ ,‬אנו לא רק זוכרים‪ ,‬אלא מיד‬ ‫'שבט הלוי'‪ :‬לאחר‬ ‫לַ ֲחזוֹ ת ְ ּבנ ַֹעם ה' וּלְ ַב ֵּקר ְ ּב ֵהיכָ לוֹ "‪.‬‬ ‫אחרי מצות הספירה שאנו סופרים בימים ושבועות‬ ‫נישואיו התעורר בלב‬ ‫כמה היום לעומר‪ ,‬אומרים אנו בפה מלא ‪" -‬הרחמן‬ ‫היכן הוא בית ה'? בית המקדש! רק הוא נקרא כך‬ ‫אביו הרעיון לעלות‬ ‫הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה‬ ‫לאורך כל התנ"ך‪.‬‬ ‫לארץ הקודש‪ .‬בחודש‬ ‫בימינו אמן סלה"‪ .‬אין אנו מסתפקים ב'ספירה'‬ ‫כסלו תרצ"ט עגנה‬ ‫בחודש הרחמים והסליחות‪ ,‬מתחנן המתפלל‬ ‫בלי קרבן העומר‪ .‬זוכרים ומזכירים אנו בכל פעם‬ ‫האניה כשני ק"מ‬ ‫ומבקש לפני הקב"ה ‪ -‬יש לי רק בקשה אחת‬ ‫מחדש‪ ,‬כי משתוקקים אנו לקיום המצווה בצורתה‬ ‫מנתניה‪ ,‬ובתוכה‬ ‫ויחידה‪ :‬בית ה'! בית המקדש‪ .‬גם בקשתי הפרטית‬ ‫הראויה‪ ,‬שהספירה באמת תהיה "מיום הביאכם‬ ‫נשמעה הכרזה‬ ‫עלי‪ ,‬איננה עושר וכבוד‪ ,‬אלא לזכות לשבת בבית‬ ‫את עומר התנופה"‪ .‬וממילא‪ ,‬היא גם תכוון ליעד‬ ‫נואשת‪ :‬מלאי הדלק‬ ‫ה' – בית המקדש – כל ימי חיי‪.‬‬ ‫של חג השבועות ‪" -‬והקרבתם מנחה חדשה לה'"‪.‬‬ ‫אזל‪ ,‬והספינה עוצרת‬ ‫לחזות בנעם ה' – לזכות לחוש את האהבה הגדולה‬ ‫בל"ג בעומר אנו טועמים מתורת הסוד של‬ ‫בלב ים; מי שיודע‬ ‫הקיימת בין עם ישראל לקב"ה‪ ,‬כפי שהיא מתגלה‬ ‫רשב"י‪ ,‬מעיזים להציץ בזוהר‪ ,‬ורואים כמה כאב‬ ‫לשחות — שיקפוץ‬ ‫במיוחד במקום אחד – בבית המקדש‪ .‬והשתוקקות‬ ‫יש לשכינה על גלות ישראל מארצם‪ ,‬וכמה היא‬ ‫למים‪ .‬מתוך כמאה‬ ‫'לבקר בהיכלו'‪ .‬במקום היחיד ששמו 'היכל'‪.‬‬ ‫משתוקקת לקיבוץ גלויותיהם של ישראל‪ .‬כמה‬ ‫וחמישים נוסעים‪ ,‬כאשר סרבו הבריטים לאשר‬ ‫להם לעגון‪ ,‬רק שישה עשר אזרו אומץ לקפוץ‬ ‫•‬ ‫צער יש לשכינה במצב של 'שכינתא בגלותא'‪ ,‬וכמה‬ ‫אל המים — ביניהם מרן בעל 'שבט הלוי' ורעייתו‪.‬‬ ‫מי שחי כך בחגים‪ ,‬כל השנה נראית ונחוות אחרת‬ ‫היא מצפה שנפעל להקמת השכינה מעפרה‪ .‬יום‬ ‫עבורו‪.‬‬ ‫שמעורר אותנו לחשוב מה אנו עושים למען הפג‬ ‫מתוך שישה עשר שרדו רק שישה‪ :‬רבנו‪ ,‬הרבנית‬ ‫צערו של הקב"ה‪.‬‬ ‫וארבעה נוספים; כל השאר טבעו במצולות‪" .‬פעם‬ ‫כל תפילה הוא מסיים במילים "יהי רצון‪ ,‬שיבנה‬ ‫נסעתי עם אבא לנתניה"‪ ,‬סיפר בנו רבי יוסף צבי‪,‬‬ ‫בית המקדש במהרה בימינו‪ ,‬ותן חלקנו בתורתך"‪.‬‬ ‫בחג השבועות – חג מתן תורה‪ ,‬אנו עוסקים בתורה‪,‬‬ ‫"וכשעמדנו בסמוך למלון גלי צאנז‪ ,‬הצביע אבי‬ ‫הוא מבין‪ ,‬כי תורתנו אינה שלמה בלי המקדש‪,‬‬ ‫ומתחברים כמה שיותר עמוק להר סיני‪ ,‬אל התגלות‬ ‫על נקודה רחוקה בלב ים ואמר לי‪ :‬כאן‪ ,‬במרחק‬ ‫ורק כאשר הוא יבנה‪ ,‬נזכה באמת לחלקנו בתורה‪.‬‬ ‫מראות א‪-‬להים‪ ,‬והגילוי הגדול של "אשר בחר‬ ‫שני קילומטרים מכאן‪ ,‬חצינו אני ואמך את הים‬ ‫בנו מכל העמים‪ ,‬ונתן לנו את תורתו"‪ .‬ומבינים‬ ‫ותוך כדי הדברים הוא נזכר בדברי הרמ"א באו"ח‬ ‫אנו‪ ,‬שהמשך השראת השכינה בישראל קיימת‬ ‫בשחיה‪ ,‬עד אשר הגענו חסרי כל‪ ,‬אך בריאים‬ ‫סימן קכ"ג ‪" -‬וְ נָ ֲהג ּו לוֹ ַמר ַא ַחר ָּכ ְך יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ִ ּי ָ ּבנֶ ה‬ ‫במקדש‪ ,‬ולשם אנו שואפים‪ ,‬ולכן מיד בסיום קריאת‬ ‫ושלמים‪ ,‬אל חופי ארץ הקודש"‪.‬‬ ‫ֵ ּבית ַה ִּמ ְקדָּ ׁש כו'‪ִּ ,‬כי ַה ְּת ִפ ָּלה ִ ּב ְמקוֹ ם ָה ֲעבוֹ ָדה וְ לָ כֵ ן‬ ‫מעמד הר סיני אנו מסיימים את קריאת התורה‬ ‫בנר שני של חנוכה הגיע רבינו ארצה‪ .‬רגיל היה‬ ‫ְמ ַב ְ ּק ׁ ִשים ַעל ַה ִּמ ְקדָּ ׁש ׁ ֶש ּנוּכַ ל לַ ֲעשׂ וֹ ת ֲעבוֹ ָדה ַמ ָּמ ׁש"‪.‬‬ ‫של שבועות בהלכות הקמת מזבח‪ ,‬כיצד אנחנו‬ ‫לומר‪ ,‬כי את הנר הראשון הדליק באניה‪ ,‬ואילו את‬ ‫בתפילת המוספים הוא כבר ממש חש את המקדש‪.‬‬ ‫מקימים עכשיו מזבח? זו היא מסקנתו של יהודי‬ ‫הנר השני כבר הדליק בירושלים‪ .‬פעם התבטא‪:‬‬ ‫כל שבת וכל חג הוא מתפלל‪:‬‬ ‫מהחתונה הגדולה של מתן תורה‪.‬‬ ‫"יעקב אבינו היה לו לפחות מקל — אני‪ ,‬גם את‬ ‫זה לא היה לי; את הכל הייתי חייב להשליך‬ ‫יְ ִהי ָרצוֹ ן ִמ ְּל ָפנֶ ָ‬ ‫וכמו בכל שלושת הרגלים‪ ,‬אנו חולמים על עולי‬ ‫יך ה' ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו וֵ א‪-‬ל ֵֹהי ֲאבוֹ ֵתינ ּו‬ ‫למים כדי שלא יכביד עליי בשחיתי לעבר הארץ‬ ‫הרגלים הבאים לירושלים מקצווי ארץ‪ ,‬על הדרכים‬ ‫ׁ ֶש ַּת ֲעלֵ נ ּו ְב ִשׂ ְמ ָחה לְ ַא ְר ֵצנ ּו וְ ִת ָּט ֵענ ּו ִ ּבגְ בוּלֵ נ ּו וְ ׁ ָשם‬ ‫המובטחת"‪.‬‬ ‫המובילות אל עיר הקודש המלאות בעולי רגלים‪,‬‬ ‫נַ ֲע ֶשׂ ה לְ ָפנֶ ָיך ֶאת ָק ְר ְ ּבנוֹ ת חוֹ בוֹ ֵתינ ּו ְּת ִמ ִידים ְּכ ִס ְד ָרם‬ ‫(ולא שבט הלוי בלבד)‬ ‫וּמו ָּס ִפים ְּכ ִהלְ כָ ָתם‪.‬‬ ‫נדבות ונדרים‪ .‬נכנסים כולם בשמחה עם עולת‬ ‫ראיה ושלמי חגיגה‪ ,‬ומגיעים אל המקום אשר‬ ‫ִמ ַ ּי ְר ְּכ ֵתי ָא ֶרץ וַ ֲה ִב ֵיאנ ּו לְ ִצ ּיוֹ ן ִע ְיר ָך ְ ּב ִר ָ ּנה וְ לִ ירו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫וברגלים ובראשי חודשים‪ ,‬נפשו ממש יוצאת‬ ‫יבחר ה' לשכן שמו שם‪.‬‬ ‫בחלותה לראות את המקדש עומד על מכונו‪.‬‬ ‫ֵ ּבית ִמ ְקדָּ ׁ ְש ָך ְ ּב ִשׂ ְמ ַחת עוֹ לָ ם"‪.‬‬ ‫והגעגועים עולים על גדותיהם‪ .‬רבים נוהגים‬ ‫לראות כהנים בעבודתם‪ ,‬לווים בשירם ובזמרם‪,‬‬ ‫•‬ ‫וישראל במעמדם וכאשר הם שבים לנויהם‪.‬‬ ‫להתפלל שחרית בכותל המערבי‪ ,‬מביטים בערגה‬ ‫על מקום השכינה‪ ,‬ועיניהם מייחלות אל מי שעומד‬ ‫כאשר יהודי עבר שנה עמוסה כל כך בהשתוקקות‬ ‫הוא מזיל דמעה באומרו "וְ ֵאין ֲאנַ ְחנ ּו יְ כוֹ לִ ים לַ ֲעלוֹ ת‬ ‫אחר כתלנו‪.‬‬ ‫למקדש‪ ,‬לגאולה‪ ,‬לקרבת א‪-‬להים‪ ,‬להרמת קרן‬ ‫וְ לֵ ָראוֹ ת וּלְ ִה ׁ ְש ַּת ֲחוֹ ת לְ ָפנֶ ָיך‪ .‬וְ לַ ֲעשׂ וֹ ת חוֹ בוֹ ֵתינ ּו ְ ּב ֵבית‬ ‫"מלֶ ְך ַר ֲח ָמן‪ֶ ׁ .‬ש ָּת ׁשוּב‬ ‫ְ ּב ִח ָיר ֶת ָך‪ ,".‬ומתרונן בתפילה ֶ‬ ‫הם לומדים תורה על מנת לקיים את הכתוב בה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬להקמת השכינה מעפרה‪ ,‬הוא מגיע שוב‬ ‫ו ְּת ַר ֵחם ָעלֵ ינ ּו וְ ַעל ִמ ְקדָּ ׁ ְש ָך ְ ּב ַר ֲח ֶמ ָיך ָה ַר ִ ּבים‪ .‬וְ ִת ְבנֵ ה ּו‬ ‫מבינים‪ ,‬שתורתם מכוונת לא רק להתגדלותם‬ ‫אל ראש השנה‪ ,‬וכולו בוער לדבר אחד בלבד‪:‬‬ ‫ְמ ֵה ָרה ו ְּתגַ דֵּ ל ְּכבוֹ דוֹ "‪.‬‬ ‫הפרטית‪ ,‬אלא בעיקר לגדל ולקדש את שמו יתברך‪,‬‬ ‫המלכת ה' בעולם‪.‬‬ ‫להקים לו בית לשמו‪" .‬וְ ָהיָ ה ְ ּב ַא ֲח ִרית ַה ָ ּי ִמים נָ כוֹ ן‬ ‫נפשו יוצאת באהבתה לא‪-‬להיה‪ ,‬והוא משתפך‬ ‫ֹאש ֶה ָה ִרים וְ נִ ּ ָשׂ א ִמ ְ ּג ָבעוֹ ת וְ נָ ֲהר ּו‬ ‫יִ ְהיֶ ה ַהר ֵ ּבית ה' ְ ּבר ׁ‬ ‫ִמ ְּמקוֹ ְמ ָך ַמלְ ֵּכנ ּו תוֹ ִפ ַיע וְ ִת ְמלוֹ ְך ָעלֵ ינ ּו ִּכי ְמ ַח ִּכים‬ ‫"א ֲה ַבת עוֹ לָ ם ָּת ִביא לָ ֶהם‪ ,‬ו ְּב ִרית ָאבוֹ ת‬ ‫בתפילה ‪ַ -‬‬ ‫ֵאלָ יו ָּכל ַה ּגוֹ יִ ם‪ .‬וְ ָהלְ כ ּו ַע ִּמים ַר ִ ּבים וְ ָא ְמר ּו לְ כ ּו וְ נַ ֲעלֶ ה‬ ‫ֲאנַ ְחנ ּו לָ ְך‪ָ .‬מ ַתי ִּת ְמל ְֹך ְ ּב ִצ ּיוֹ ן ְ ּב ָקרוֹ ב ְ ּביָ ֵמינ ּו לְ עוֹ לָ ם‬ ‫ֹאש‬ ‫ּ‬ ‫"מזְ ֵ ּב ַח ָח ָד ׁש ְ ּב ִציוֹ ן ָּתכִ ין‪ ,‬וְ עוֹ לַ ת ר ׁ‬ ‫לַ ָ ּבנִ ים ִּתזְ כּ וֹ ר"‪ִ .‬‬ ‫ֶאל ַהר ה' ֶאל ֵ ּבית ֱא‪-‬ל ֵֹהי יַ ֲעקֹב וְ י ֵֹרנ ּו ִמדְּ ָרכָ יו וְ נֵ לְ כָ ה‬ ‫וָ ֶעד ִּת ׁ ְשכּ וֹ ן‪ִּ .‬ת ְת ַ ּגדֵּ ל וְ ִת ְת ַקדֵּ ׁש ְ ּבתוֹ ְך יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם ִע ְיר ָך‬ ‫ח ֶֹד ׁש נַ ֲעלֶ ה ָעלָ יו"‪ .‬הוא רוצה לשוב אל ה'‪ ,‬ומבקש‬ ‫ְ ּבא ְֹרח ָֹתיו ִּכי ִמ ִּצ ּיוֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ׁ ָּש ִָלם"‪.‬‬ ‫לְ דוֹ ר וָ דוֹ ר וּלְ נֵ ַצח נְ ָצ ִחים‪ .‬וְ ֵעינֵ ינ ּו ִת ְר ֶאינָ ה ַמלְ כו ֶּת ָך‬ ‫יך ִ ּבגְ לַ ל ָאבוֹ ת ׁ ֶש ָעשׂ ּו‬ ‫‪"ׁ -‬שו ָּבה ָעלֵ ינ ּו ַ ּב ֲהמוֹ ן ַר ֲח ֶמ ָ‬ ‫ַּכדָּ ָבר ָה ָאמוּר ְ ּב ׁ ִש ֵירי ֻע ֶּז ָך‪ַ .‬על יְ ֵדי דָּ וִ ד ְמ ׁ ִש ַיח ִצ ְד ֶק ָך‪:‬‬ ‫ְרצוֹ נֶ ָך‪ּ ְ ,‬בנֵ ה ֵב ְית ָך ְּכ ַב ְּת ִח ָּלה וְ כוֹ נֵ ן ִמ ְקדָּ ׁ ְש ָך ַעל ְמכוֹ נוֹ "‪.‬‬ ‫בי"ז בתמוז ובתשעה באב‪ ,‬עיניהם זולגות דמעות‬ ‫על חורבן בית מקדשנו‪ .‬על ארצנו שהפכה לשממה‪,‬‬ ‫יִ ְמל ְֹך ה' לְ עוֹ לָ ם‪ֱ .‬א‪-‬ל ַֹהיִ ְך ִצ ּיוֹ ן לְ דֹר וָ דֹר‪ַ .‬הלְ לוּיָ ּ‬ ‫‪-‬ה‪.‬‬ ‫ל"ג ֵּלה ְּכבוֹ ד ַמלְ כו ְּת ָך‬ ‫הוא גם יודע‪ ,‬שהדרך להגיע ַ ּ‬ ‫ונחלתנו שניתנה למרמס נכרים‪ .‬הצום שתקנו‬ ‫ָעלֵ ינ ּו ְמ ֵה ָרה וְ הוֹ ַפע וְ ִה ָ ּנ ֵשׂ א ָעלֵ ינ ּו לְ ֵעינֵ י ָּכל ָחי"‪ ,‬באה‬ ‫חז"ל מוביל אותם בעיקר למחשבה‪ ,‬שלא הצום‬ ‫•••‬ ‫על ידי "וְ ָק ֵרב ּ ְפזו ֵּרינ ּו ִמ ֵ ּבין ַהגּ וֹ יִ ם וּנְ פוּצוֹ ֵתינ ּו ַּכ ֵ ּנס‬ ‫הוא העיקר‪ ,‬אלא תיקון המעשים‪ .‬נזכרים הם‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פרק כ"ז‬ ‫רבנו מעלה את היסוד‪ ,‬ולפיו הגאולה תלויה בתשובה‪ ,‬כאשר תשובה משמעותה גם בדבר אחד גדול וקריטי‪,‬‬ ‫וכדוגמא לכך הוא מביא את חיוב העליה לארץ ישראל‪ ,‬שעל‪-‬ידי כך נוכל לעורר את הגאולה‪ .‬בספרנו עמ' ‪.171‬‬ ‫רבה (צח יד)‪ ,‬דאין ביאת משיח לקבץ הגליות‪ ,‬דלזה‬ ‫ושמעתי מפי קדוש הרב הגדול מעוז ומגדל‪ ,‬הר"ר‬ ‫הנה‪ ,‬הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ז הלכה ה) כתב‪,‬‬ ‫אין צורך לו‪ ,‬כי "ה' מזרה ישראל יקבצנו" (ירמיה לא‬ ‫יהודה ביבאס נר"י‪ ,‬שזהו הנאמר במלאכי (ג ז) ‪" -‬שובו‬ ‫דאין נגאלין ישראל אלא בתשובה‪ ,‬וכבר הבטיחה‬ ‫ט)‪ ,‬כאמרו (ישעיה יא יב) "ונשא נס לגוים ואסף נדחי‬ ‫אלי ואשובה אליכם"‪ ,‬ר"ל‪ :‬שישובו ישראל להסתופף‬ ‫התורה שסופן של ישראל לעשות תשובה בסוף‬ ‫ישראל"‪ ,‬וכן "והביאו את כל אחיכם מכל הגוים‬ ‫בצלו בארץ ישראל‪ ,‬ואחר‪-‬כך ישרה שכינתו בינינו‪.‬‬ ‫גלותן ומיד הן נגאלין‪ ,‬עכ"ד‪ .‬נראה בבאור דברי‬ ‫מנחה לה'" וגו' (שם סו כ)‪ ,‬וה' יעשה הדברים בדרך‬ ‫וכן איתא בזוהר פרשת שמות (יז‪" :).‬אמר רבי חייא‪:‬‬ ‫רמב"ם אלו עם מה שראיתי בספר מנחת יהודה‬ ‫ארץ"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולפי טבע הזמן‪ ,‬הדרך ארץ הוא לבקש‬ ‫לית שלטנו לאומין עלייהו דישראל אלא יומא חדא‪,‬‬ ‫(ח"א עמי ‪ (213‬מחכם ספרדי‪ ,‬מהרב יהודה אלקלעי‪,‬‬ ‫חנינה מאת מלכי ארץ‪ .‬וכן רמז יעקב אבינו בשובו‬ ‫דהוא יומו של הקב"ה‪ .‬והוא אלף שנים‪ .‬הדא הוא‬ ‫תלמיד הקדוש בעל פלא יועץ ז"ל‪ ,‬שהביא מהרמב"ם‬ ‫מגלותו (בראשית לג יח) "ויחן את פני העיר"‪ ,‬אמרו‬ ‫דכתיב (איכה א יג) "נתנני שוממה כל היום דוה"‪ ,‬יומא‬ ‫(פרוש המשנה מכות ג טז)‪ ,‬שכתב שבעשית מצוה אחת‬ ‫חז"ל בבראשית רבה (עט ו) ‪' -‬ויחן את פני העיר'‪,‬‬ ‫חדא ולא יתיר‪ .‬אמר רבי יוסי ‪ -‬אי יתיר ישתעבדון‪,‬‬ ‫כתיקונה יזכה לעולם הבא‪ ,‬וכן דעת הרא"ש‪ .‬והר"ן‬ ‫חנן את הפנים שבעיר‪ ,‬התחיל משלח להם דורונות‪.‬‬ ‫לא על פום גזרת מלכא הוא‪ .‬אלא דלא בעין למהדר‬ ‫בדרשותיו (בתחילת דרוש הששי) הביא דעת הרמב"ם‬ ‫וכן כתב הרד"ק בתהלים (קמו ג) ‪" -‬כבן אדם שאין לו‬ ‫לקבליה"‪ ,‬עכ"ל הזוהר‪ .‬ומלת 'לקבליה' נראה דרומז‬ ‫בזה‪ ,‬והוסיף דצריך שיהיה מצוה זו מצוה של ערך‬ ‫תשועה"‪ ,‬כי לה' לבדו התשועה והוא יסובבנה ע"י‬ ‫שישובו לארץ ישראל‪ ,‬כדברי מהר"י ביבאס נר"י‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬שיהיה שקול כנגד כמה מצוות‪ .‬והוסיף הרב‬ ‫אדם‪ ,‬כמו שסיבב תשועת גלות בבל ע"י כורש‪ ,‬וכן‬ ‫שלא אמר 'למהדר בתיובתא' כדרכם ז"ל בזוהר‪,‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬דכן הוא גם כן לענין תשובה‪ ,‬דבעשות מצוה‬ ‫לעתיד יסבב גאולת ישראל ע"י מלכי הגוים שיעיר‬ ‫אלא 'לקבליה'‪ ,‬היינו שישובו לארץ ישראל‪ ,‬ששם‬ ‫אחת בשלמות יהיה בעל תשובה גמורה‪ .‬וכן הביא‬ ‫את רוחם לשלחם וכו'‪ .‬וכן איתא במדרש שיר השירים‬ ‫הקב"ה תמיד‪ ,‬אפילו בחורבנו‪ ,‬וילכו לנגדו‪ .‬אלו דברי‬ ‫בשם מורו הפלא יועץ‪ ,‬שאמר כן בשם המקובל‬ ‫(רבה פרשה ד) בפסוק "אתי מלבנון כלה" (שיר השירים‬ ‫הרב חכם ספרדי הנ"ל‪.‬‬ ‫א‪-‬להי מרן רבי שלום שרעבי‪ .‬ואם כך אמרו בתשובת‬ ‫ד ח) ‪'" -‬הבו לה' משפחות עמים הבו לה' כבוד ועוז'‬ ‫והנה‪ ,‬ידוע מהספרי (פרשת ראה)‪ ,‬דגדולה מצות ישיבת‬ ‫היחיד‪ ,‬כל שכן בתשובת הרבים‪ ,‬ודאי שבקבלת מצוה‬ ‫‪ -‬כשתהיו מביאין אותן‪ ,‬לא תביאו דרך בזיון אלא‬ ‫הארץ ושקולה נגד כל התורה כולה‪ ,‬והשתא דכעת‬ ‫אחת נקראים בעלי תשובה גמורה‪ .‬ועל‪-‬פי זה כתב‬ ‫בכבוד ועוז"‪ .‬וכן כתב האברבנאל ב'משמיע ישועה'‬ ‫הכל עולין לארץ ישראל ובאה מצוה זו אליהם‬ ‫הרב הנ"ל‪ ,‬דבעשות הרבים מצוה אחת בשלמות ‪-‬‬ ‫(מבשר טוב השלישי נבואה ט)‪ ,‬וז"ל‪" :‬ולפי שציון תתפלא‬ ‫ביגיעה ובמסירת נפש ממש כידוע לכל‪ ,‬וכיון‬ ‫נקראים בעלי תשובה‪ ,‬ויזכו לגאולה על ידה‪ .‬וכן אמרו‬ ‫על שיבת בניה לתוכה‪ ,‬לכן אמר הנביא ‪ -‬הנה הדבר‬ ‫דבמצוה אחת מגדולת הערך נקרא בעלי תשובה‬ ‫בפרק קמא דקידושין (לט‪ - ):‬כל העושה מצוה אחת‪,‬‬ ‫הזה יהיה בכח גבורתי ועל ידי הגוים עצמם יהיה הנס‬ ‫וזוכין על ידה לגאולה‪ ,‬שפיר נתקיימו דברי הרמב"ם‪,‬‬ ‫מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ‪ .‬ואם‬ ‫הזה‪ ,‬והוא אומרו (ישעיה מט‪ ,‬כב) ‪" -‬הנה אשא אל גוים‬ ‫דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה‪ .‬וכבר הבטיחה‬ ‫ביחיד הוא כן‪ ,‬כל שכן ברבים עושין את המצוה‪,‬‬ ‫ידי ואל עמים ארים נסי"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וזה אומרו (שם פסוק‬ ‫התורה‪ ,‬שסופן של ישראל לעשות תשובה ומיד‬ ‫דידוע דאינו דומה מועטין העושין לרבים העושין‪,‬‬ ‫כג) ‪" -‬והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"‪,‬‬ ‫הן נגאלין‪ .‬היינו‪ ,‬דזה גופא‪ ,‬שמשתוקקין לחזור‬ ‫כמפורש ברש"י בפרשת בחקותי (ויקרא כו ח)‪.‬‬ ‫ר"ל כמו שבגאולת מצרים צוה ה' את משה (במדבר‬ ‫לארץ ישראל שהוא מצוה מגדולת הערך‪ ,‬זה גופא‬ ‫והביא שם דברי רש"י בהושע (ג ה) בפסוק "אחר‬ ‫יא יב) "שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק"‪,‬‬ ‫היא תשובתן‪ .‬וכמו שהבאתי מספר 'מנחת יהודה'‬ ‫ישובו בני ישראל ובקשו את ה' א‪-‬להיהם ואת‬ ‫כך בגאולה אחרונה יהיו מלכים אומניך‪ ,‬ר"ל כמו‬ ‫הנ"ל ומהקדוש מהר"י ביבאס‪ ,‬דבזה מקיימין הקרא‬ ‫דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים"‪,‬‬ ‫שבגאולת מצרים יחנו ויסעו על פי ה' ביד משה‪ ,‬כך‬ ‫ד'שובו אלי'‪ ,‬וכמו שמוכח בהזוהר הנ"ל‪ .‬ומשום זה‬ ‫ופירש רש"י‪' :‬אחר' ימי הגולה‪ ,‬ישובו ישראל‪ .‬תנא‬ ‫בגאולה אחרונה יסעו על פי ה' ביד מלכי ארץ‪ .‬וזהו‬ ‫יזכו לגאולה שלמה בעזר ה'‪ .‬וגוף ההשתוקקות שיש‬ ‫משום רשב"י‪ ,‬בשלשה דברים מאסו בני ישראל‪,‬‬ ‫אומרו 'והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך'‪,‬‬ ‫להם לזה‪ ,‬זהו מהבטחת ה' יתברך‪ ,‬שהבטיח שיעורר‬ ‫במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש‪.‬‬ ‫ר"ל כי כל השררות כולם כאחד יסכימו לדבר זה‪,‬‬ ‫לבם לעשות תשובה בסוף גלותן‪ ,‬וכמו שכתבתי‬ ‫אמר רבי שמעון בן מנסיא‪ ,‬אין מראין סימן טוב‬ ‫שמן היושר הוא להחזיר העטרה לבעליה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫לעיל מזה‪ ,‬דהקב"ה יכניס בלבם חשק וחמדה וכוסף‬ ‫לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן‪' .‬אחר ישובו‬ ‫בויקרא רבה סוף פרשת שמיני (יג ה בסופו)‪.‬‬ ‫לכסוף לשוב לארץ ישראל‪ .‬וזה גופא יהיה תשובתן‪,‬‬ ‫בני ישראל ובקשו את ה' א‪-‬להיהם' ‪ -‬זו מלכות‬ ‫וזה שאמר הכתוב (יחזקאל ב לה) "והבאתי אתכם אל‬ ‫וכמו שאמר הנביא בהושע (ג ה) ‪" -‬אחר ישובו בני‬ ‫שמים‪' .‬ואת דוד מלכם' ‪ -‬כמשמעו‪' ,‬ופחדו אל‬ ‫מדבר העמים" ‪' -‬מדבר' הוא לשון דיבור‪ ,‬כדאיתא‬ ‫ישראל וביקשו את ה' א‪-‬להיהם" ‪ -‬זו מלכות שמים‪,‬‬ ‫ה' ואל טובו' ‪ -‬זה בית המקדש‪ ,‬כמה דאת אמר‬ ‫בשמות רבה (ב ד)‪ ,‬אין 'מדבר' אלא דיבור‪ ,‬שנאמר‬ ‫לשוב לארץ ישראל כדי שיהיה הקב"ה נקרא 'מלך'‪,‬‬ ‫(דברים ג כה) 'ההר הטוב הזה והלבנון‪ ,‬עכ"ל רש"י‪.‬‬ ‫(שיר השירים ד ג) "ומדברך נאוה"‪ ,‬ר"ל אביא אתכם‬ ‫וכמו שכתבתי לעיל‪ ,‬ושפיר נתקיימו דברי רבנו‬ ‫וכתב הרב הנ"ל‪ ,‬אחר דאמר דאפילו סימן טוב‬ ‫אל דיבור העמים‪ ,‬שיהיו נידונים ומדברים ביניהם‬ ‫הרמב"ם הנ"ל‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לא יראו ישראל עד שיבקשו שלשתן‪ ,‬ודאי חיוב‬ ‫על אורך גלותינו‪ .‬כאשר שמעתי אומרים שהכהן‬ ‫הנה עוד כתב שם בספר מנחת יהודה הנ"ל‪ ,‬דהך‬ ‫גדול הוא לשום לב אליהם‪' .‬אחר ישובו בני ישראל‬ ‫הגדול במדינת הונגארן‪ ,‬הנקרא בלשונם פרימאס‬ ‫"וביקשו את ה' א‪-‬להיהם" שאמר הנביא‪ ,‬אין משמע‬ ‫ובקשו את ה' א‪-‬להיהם' ‪ -‬זה מלכות שמים‪ ,‬ואיתא‬ ‫ירום הודו‪ ,‬פיו פתח בחכמה לפני מלך ושרים ואמר‪:‬‬ ‫בקשה בתפילה לבד‪ ,‬אלא דבר הגדול הזה צריך‬ ‫בזוהר הקדוש ריש פרשת תצא (רעיא מהימנא‬ ‫לא שמענו ולא ראינו שיהיה חבוש בבית האסורים‬ ‫בקשה מאת מלכי ארץ‪ ,‬והקב"ה יתן בלבבם שיקראו‬ ‫רעו‪ - ).‬אין הקב"ה נקרא מלך אלא בארץ ישראל‪,‬‬ ‫שמונה עשר מאות שנה‪ ,‬כאשר היהודים האומללים‬ ‫לנו דרור לשוב אל אחוזתנו ואל נחלת אבותינו‪ ,‬ואין‬ ‫ר"ל‪ :‬התשובה הראשונה שיעשו ישראל באחרית‬ ‫האלה דוויים וסחופים תחת יד מלך ושרים‪ ,‬ואעפ"י‬ ‫מראין סימן טוב לישראל עד שיבקשו ויפתחו פתח‬ ‫הימים היא שיבקשו מלכות שמים‪ ,‬דהיינו לשוב‬ ‫כן הם מתנהגים כהוגן וכשורה‪ .‬דפח"ח‪ .‬וזהו אומרו‬ ‫כחודה של מחט והקב"ה יפתח כפתחו של אולם‪ .‬וכן‬ ‫לארץ ישראל כדי שיקרא הקב"ה 'מלך'‪ .‬וזהו אומרו‬ ‫'ושרותיהם מניקותיך'‪ ,‬ר"ל כי כל השרות יסכימו‬ ‫הבטיחה התורה (דברים ד כט) "ובקשתם משם את ה'‬ ‫'ובקשו את ה' א‪-‬להיהם'‪ ,‬כי הדר בחוצה לארץ‬ ‫ויניקו אותנו כדבש וחלב תחת לשונם‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫א‪-‬להיך ומצאת"‪ .‬וכן כתב הרב 'יפה תואר' בבראשית‬ ‫דומה כמי שאין לו א‪-‬לוה (כתובות ק‪.):‬‬ ‫‪24‬‬ ‫סיפורי כיסופים לארץ ישראל‬ ‫אבדק"ק ראשון לציון‪ ,‬שכתב ג"כ כן]‪ ,‬ויש לכל אחד עת‬ ‫וגבול וזמן לכל חפץ‪ .‬וכמו שאנו אומרים בסליחה‬ ‫(ישעיה ס טז) "וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי" (שם‬ ‫מט כג) "אפים ארץ ישתחו לך"‪ ,‬ר"ל כי הקב"ה יעשה‬ ‫רה"י הגאון רבי ראובן אלבז‪:‬‬ ‫'יקרב לנו קץ הגאולה'‪ .‬כי ראשיתה היא דבר מועט‬ ‫הדברים בדרך ארץ וכבוד ובדרך חכמת הפוליטיק‪.‬‬ ‫שאינו מורגש‪ ,‬כדאיתא בירושלמי דברכות (פ"א‬ ‫"ועפר רגליך ילחכו" (שם)‪ ,‬ר"ל כי גם מהגוים ילוו‬ ‫"זכיתי לאכול‬ ‫ה"א)‪ :‬רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין‬ ‫אל ה' ביום ההוא ויבואו לארץ ישראל לדור ולסחור‬ ‫את ארץ ישראל!"‬ ‫בקריצתא (שם מקום) וראו איילת השחר שבקע‬ ‫באהבה ואחוה ורעות‪" ,‬וידעת כי אני ה' אשר לא‬ ‫זכורני‪ ,‬מספר ראש‬ ‫אורה‪ ,‬אמר רבי חייא לרבי שמעון ‪ -‬כך יהיה‬ ‫יבושו קוי"" [שם]‪ ,‬עכ"ל החכם הנ"ל שם בספרו‬ ‫הישיבה הגאון ראובן‬ ‫גאולתן של ישראל‪ ,‬בתחילה קימעה קימעה‪ ,‬כל‬ ‫(אות יט)‪.‬‬ ‫מה שהיא הולכת היא רבה‪ .‬מאי טעמא‪" ,‬כי אשב‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫אלבז‬ ‫אהובי הקורא‪ ,‬ראה והתבונן במחשבתך בהדברים‬ ‫בחושך ה' אור לי" (מיכה ז‪,‬ח)‪ .‬וכן אמרו במגילה‬ ‫בהיותי ילד במרוקו‪,‬‬ ‫שהבאתי לך באות הקודם לזה מחכם ספרדי הנ"ל‪,‬‬ ‫פ"ב (יז‪ ):‬וכיון דנקבצו גליות ‪ -‬נעשה דין ברשעים‪,‬‬ ‫היו מגיעים לביתנו‬ ‫שהיה אדם גדול וצדיק ותלמיד של אדם גדול וצדיק‪,‬‬ ‫וכיון דנעשה דין ברשעים ‪ -‬כלו המינים‪ ,‬וכיון‬ ‫חכמים מארץ ישראל‬ ‫הלוא הוא מרן בעל פלא יועץ‪ ,‬שנתקבל ספרו בכל‬ ‫שכלו המינים ‪ -‬מתרוממת קרן הצדיקים‪ .‬והיכן‬ ‫לעשות מגביות עבור‬ ‫תפוצות העולם‪ ,‬ואשר הביא בשם ה'יפה תואר'‬ ‫מתרוממת קרנם ‪ -‬בירושלים‪ ,‬שנאמר (תהלים קכב‬ ‫שהיה מן החכמים הגדולים הראשונים ומשאר‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬ואמי‬ ‫ו) "שאלו שלום ירושלים"‪ .‬וכיון שנבנית ירושלים‬ ‫גדולי עולם‪ ,‬שהחזרת ארצנו תהיה בדרך ארץ ובדרך‬ ‫מתפעלת ואומרת‪:‬‬ ‫בא דוד‪ ,‬וכיון שבא דוד באת תפילה‪ ,‬וכיון שבאת‬ ‫הטבע וע"י חכמת הפוליטיק ע"י שתהיה נעשה‬ ‫"זה שליח מארץ‬ ‫תפילה באה עבודה‪ ,‬וכיון שבא עבודה בא הודאה‪.‬‬ ‫'פראבלעם' [בעיה] בין העמים‪ ,‬והוא כתב זאת כעת‬ ‫ישראל!" הייתי ילד‬ ‫האריך בעל המאמר ואמר בכל החלוקות 'וכיון'‬ ‫שעוד לא היה שום זכר בעולם ושום שאלה בעולם‬ ‫קטן‪ ,‬ואני זוכר את‬ ‫וכו'‪ ,‬להודיע שיש עת וזמן מוגבל לכל חפץ‪ .‬וביאת‬ ‫בבתי המחוקקים שלהם איך לפתור את ה'ייודען‬ ‫עצמי לוקח את הבוץ‬ ‫משיחנו הוא הייעוד האחרון והמופלא שבכולם‬ ‫פראבלעם' ['הבעיה היהודית']‪ ,‬כי לא היה אז בימיו‬ ‫שהיה דבוק בנעליים שלהם‪ ,‬ואומר לעצמי‪" :‬זה‬ ‫קודם תחית המתים‪ ,‬כנכתב לעיל שבית המקדש‬ ‫'פראבלעם' כזה כלל‪ .‬וכעת שהגענו לתקופה כזאת‬ ‫עתיד להיבנות קודם מלכות בית דוד‪ ,‬כמבואר‬ ‫ודאי של ארץ ישראל"‪ ...‬הייתי לוקח ושם אותו‬ ‫שבאמת שאלת היהודים נוקבת ויורדת בכל בתי‬ ‫בירושלמי דמעשר שני (פ"ה ה"כ)‪ .‬ולכן נקרא מלכות‬ ‫בתוך המרק שלי ואוכל‪ ...‬אי‪ ,‬ארץ ישראל! זכיתי‬ ‫העמים‪ ,‬הכי אתה יכול לעבור על זאת מבלי משים‬ ‫בית דוד 'שמש'‪ ,‬כדכתיב (תהלים פט לז) "וכסאו‬ ‫לאכול את ארץ ישראל!‬ ‫לב על זה?! ועל כרחך‪ ,‬מי שיש לו מח בקדקדו‬ ‫כשמש נגדי"‪ ,‬כי הגאולה היא כמו השחר עולה‪,‬‬ ‫מוכרח להודות שעתה הוא העת והתקופה שעליו‬ ‫אני אף זוכר את ההתרגשות הגדולה שאחזה‬ ‫וכל מה שהיא הולכת היא רבה‪ ,‬ומלכות בית דוד‬ ‫ניבאו נביאינו‪ ,‬שהגיע עת פקודתנו ע"י הסיבות‬ ‫בנו כשהגענו לארץ ישראל‪ .‬הייתי רק בן אחת‬ ‫יהיה מאוחר אליה כצאת השמש בגבורתו‪.‬‬ ‫שיסבב לנו העילת כל העילות וסיבת כל הסיבות‪.‬‬ ‫עשרה כשהגענו ארצה‪ .‬כשירדנו מן האניה בנמל‬ ‫והאומר שראשית הגאולה תהיה ע"י משיח בן דוד‬ ‫ומאד צדק המחבר החכם הנ"ל בפתיחת ספרו הנ"ל‪,‬‬ ‫חיפה‪ ,‬השתטחנו על האדמה והתחלנו לבכות‪.‬‬ ‫כמו שמקווים דלת עמי הארץ‪ ,‬הוא כמו שאומר‬ ‫שכתב בענין המאורעות של הגאולה שלא להרחיק‬ ‫לא אשכח זאת‪...‬‬ ‫שקודם אור הבוקר יזרח השמש‪ ,‬שהם דברים‬ ‫שום מאורע בזה ולומר שאינו הוא‪ ,‬יען שענין של‬ ‫בטלים ומבוטלים‪ ,‬והרעה הגדולה הנמשכת מן‬ ‫כך גם סיפר אחד מעולי מרוקו‪ :‬זכורני מילדותי‬ ‫הגאולה הוא נסתמה מאד‪ ,‬כמאמר של הקב"ה (קהלת‬ ‫הדעה הנפסדת הזאת הוא מורגש לכל‪ ,‬והנסיון‬ ‫שהיו באים שד"רים מארץ ישראל לגבות כספים‬ ‫רבה יב י) ‪' -‬ליבא לפומא לא גליא'‪ ,‬וכן חז"ל שיש בהם‬ ‫יוכיח‪ .‬והדבר הזה מצוה לאומרו בפני עמי הארץ‪,‬‬ ‫עבור תלמידי חכמים‪ ,‬ופעמים רבות היו מתארחים‬ ‫מדעת קונם לא פירשו לנו דבר ברור כי אם ברמז‬ ‫וברוך המקדש שמו ברבים‪.‬‬ ‫ובמשל‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם סוף הלכות מלכים [פרק יב‬ ‫בבית הורי‪ .‬כשהיו מגיעים היתה שוררת בבית‬ ‫ולפי דעתי‪ ,‬המסתיר את הדבר הזה הוא מחלל שם‬ ‫הלכה ב]‪ .‬על כן‪ ,‬כל שעת הכושר לזה מחויבים גדולי‬ ‫שמחה מיוחדת — "הגיע אורח מארץ ישראל‪,‬‬ ‫שמים בסתר‪ ,‬כי בעוונותינו הרבים כמה קלי הדעת‬ ‫ורועי ישראל לקבלו באהבה ולעשות פעלים להביאו‬ ‫מארץ הקודש שכולנו כל כך חושקים להגיע‬ ‫פערו פיהם לבלי חוק שהיו עיניהם נשואות לשנת‬ ‫לידי גמר‪ ,‬ולהם המצוה הזאת לרחם על פליטתנו‪,‬‬ ‫אליה" — ואני ואחיי היינו מבקשים רשות לגרד‬ ‫ת"ר‪ ,‬ויחפאו דברים אשר לא כן על ה' ועל משיחו‪,‬‬ ‫ובחכמתם יקבצו פזורינו מארבע כנפות הארץ להיות‬ ‫את העפר הדבוק בנעליהם ולשים אותו בצלחת‬ ‫והיעוד הנפלא הזה שנתאוו אליו אבותינו הקדושים‬ ‫בעצה אחת‪ ,‬והם ישובו ויבקשו את ה' א‪-‬להיהם‬ ‫המרק‪ ,‬ושותים בשמחה מעפרה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫והבטיחו עליו כל הנביאים שב לחוכא ואטלולא‬ ‫ואת דוד מלכם‪ ,‬וכל אשר יעשו ה' יצליח בידם‪,‬‬ ‫בעיני ההמון‪ ,‬אוי לאזנים שכך שומעות‪ ,‬והדבר‬ ‫ומה שיעשה על ידם ‪ -‬הוא יהיה עשוי‪ .‬ומטעם זה‬ ‫(מהספר "משכני אחריך")‬ ‫הרע הזה ח"ו נעשתה מעיני העדה לשגגה‪ .‬שאם‬ ‫'ליבא לפומא לא גליא'‪ ,‬לפי שהדבר מסור ביד אדירי‬ ‫אפילו באה האזהרה מפי הגבורה שאין לדבר ביעוד‬ ‫ישראל ורועי ישראל שהם יעשו לפי ראות עיניהם‪.‬‬ ‫שלשה עדים נאמנים האלה יקים הדבר הזה‪ ,‬כי לא‬ ‫הגאולה מטוב עד רע‪ ,‬אבל כתיב [תהלים קיט‪ ,‬קכו] "עת‬ ‫נעלם מאתם מאמרי חז"ל‪ ,‬אך הם ידעו שראשית‬ ‫וממילא‪ ,‬מזה תבין את אשר לפניך‪ ,‬ואל תבהל‬ ‫לעשות לה' הפרו תורתך"‪ ,‬ואם הקב"ה חס על כבודם‬ ‫הגאולה תהיה דבר מועט כמו עלות השחר‪ ,‬וזאת‬ ‫ברוחך לדון ולפסוק שאין לנו לעשות דבר בענין‬ ‫של צדיקים יותר מכבודו‪ ,‬ק"ו לצדיקים שחייבים‬ ‫תולה בנו להשיגו ע"י שלוחי השי"ת‪ ".‬עכ"ד‪ .‬ועוד‬ ‫הגאולה‪ ,‬רק נהיה בשב ואל תעשה ולהמתין עד‬ ‫לחוס על כבוד קונם יותר מכבודם מבלי להביט אל‬ ‫האריך בענין זה בנפלאות‪ ,‬ואין אני יכול להעתיק‬ ‫שיבוא משיח והוא ישא אותנו על כנפי נשרים‬ ‫הריקים ואל הפוחזים המקדימים פיהם לאזנם‪ .‬לה'‬ ‫כל דבר‪ ,‬כי צריך לזה ספר בפני עצמו‪.‬‬ ‫לארצנו ולנחלתנו‪ ,‬כאשר רבים מבני עמנו ואפילו‬ ‫א‪-‬להינו הרחמים והסליחות‪ ,‬כי מרוב שיחי וכעסי‬ ‫רבנים וגדולי תורה חושבים ומתארים לעצמם כן‬ ‫דיברתי עד הנה‪ .‬ואם יבוא איש אשר קינא לשם‬ ‫הרי לך תנא דמסייע לי לכל מה שכתבתי לעיל‪,‬‬ ‫ענין גאולתנו‪ .‬וכאשר רב גדול אחד דרש ברבים כן‪,‬‬ ‫הא‪-‬ל ויסכר פי דוברי שקר אפילו בדברי הבאי‪,‬‬ ‫ודלא כרב הנ"ל שדרש שאין לנו לעשות דבר רק‬ ‫שאין לעשות דבר בזה אפילו בנין וישוב הארץ‪ ,‬רק‬ ‫ברוך הוא לה'‪ ,‬וכל ישראל מצווים על קידוש השם‪,‬‬ ‫להמתין על ביאת המשיח שיבוא פורח באויר על‬ ‫להמתין עד ביאת המשיח שיפרח לנו ע"י עב וישא‬ ‫אבל מקובלים אנו ומורגל בפי כל ישראל שמשיח בן‬ ‫רכב וסוסי אש והוא ישא אותנו לארץ ישראל‪ .‬וראה‬ ‫אותנו בעבים לארץ ישראל‪ ,‬וגרם לו זאת יען שלא‬ ‫יוסף קודם למשיח בן דוד‪ .‬והגאולה קודם גם אליו‪.‬‬ ‫אחי‪ ,‬כי החכם המקובל הנ"ל כתב על דעה כזו כי‬ ‫ירד לעומקה של הלכה זו‪ ,‬שהוא אחד מן ההלכות‬ ‫שהיא ההצלה מהגזירות והרעות המתרגשות לבוא‬ ‫העמוקות והעמומות‪ ,‬וכמו שהבאתי בהקדמה שניה‬ ‫הוא דעה נפסדה וחילול השם‪ ,‬וכל השותק ומסתיר‬ ‫לישראל‪ ,‬ואופן הגאולה הזאת ומהותה ליבא לפומא‬ ‫מש"ס ותנא דבי אליהו‪ ,‬ומי שלא העמיק בה אין לו‬ ‫דבריו ואינו מודיע לרבים שאינו כן הוא מחלל לשם‬ ‫לא גליא‪ ,‬והרבה פתחים למקום ואין מעצור לה'‬ ‫שום השגה בזה‪.‬‬ ‫שמים בסתר‪ ,‬ומצוה לפרסם ברבים‪ ,‬שאנו מחויבים‬ ‫להושיע‪ ,‬ולא בחרב ובחנית יושיע ה' רק ע"י שלוחיו‬ ‫לעשות את שלנו בכל מאמצי כוחנו ולבקש ממלכי‬ ‫הנאמנים‪ ,‬וכמו שביארתי לעיל [באות יט] שעלינו‬ ‫ואביא לך לדברי תנא דמסייע לי‪ ,‬הלוא הוא‬ ‫חסד שיתנו לנו חנינה בזה‪ ,‬והשי"ת יגמור בעדנו‬ ‫לבקש חסד וחנינה מאת מלכי ארץ ועפ"י הדברים‬ ‫הצדיק המקובל החכם ספרדי הנ"ל (שם אות לד) מה‬ ‫לטובה‪ ,‬וחפץ ה' יצליח בידינו‪ .‬ודו"ק‪ ,‬כי הדברים‬ ‫האלה תשכיל‪ ,‬כי הן דברים אשר לא יערכנה זהב‬ ‫שכתב בזה‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬ולא תעלה בדעתך שהקץ‬ ‫כנים ואמיתיים בעזה"י‪.‬‬ ‫וזכוכית וכל חפצים לא ישוו בה‪ ,‬וכל שכן בהצטרף‬ ‫והגאולה וביאת משיחנו אחד הוא ויבוא הכל בבת‬ ‫עדות האדירים הנזכר הרד"ק ומהר"י אברבנאל‬ ‫אחת וביום אחד‪ .‬כי באמת שני דברים המה [עיין‬ ‫•••‬ ‫ומרן מהר"ש יפה בעל 'יפה מראה' הנ"ל‪ ,‬ועפ"י‬ ‫בתחילת הספר בהסכמת הגאון קדוש עליון חכם ספרדי‬ ‫‪25‬‬ ‫עורך המדור‪ :‬הרב יואל ברמן‬ ‫של ארץ ישראל‪ .‬יהודי המתגורר בארץ הקודש ומקיים‬ ‫כוונות טובות‬ ‫בה את מצוות ה'‪ ,‬הרי שכל פעולותיו היומיומיות – אף‬ ‫הפשוטות שבהן – נעשות בתוך ה'סוכה' הגדולה של‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬בכל רגע ורגע שבו הוא חי בארץ‪ ,‬הוא‬ ‫מממש את היעוד של 'עבדי ה' באדמת הקודש'‪.‬‬ ‫על השמחה ועל הטומאה‬ ‫כמה מנחם היה לקרוא בימים אלה‪ ,‬במדור בית‬ ‫ד‪ .‬הלכה למעשה‪ :‬כוונה ופעולה‬ ‫המדרש של תמוז‪-‬אב ['אעופה או אשכונה']‪ ,‬רב־‬ ‫מתוך דברים אלו עולים שני יסודות למעשה‪:‬‬ ‫שיח בנושא ההסתייגות מלצאת מגבולות הארץ כדי‬ ‫להשתתף בחתונה משפחתית על אדמת נכר! איזה‬ ‫‪ .1‬חובת הכוונה‪ :‬מכיון שמצוות צריכות כוונה‪,‬‬ ‫ראוי לו לאדם בכל בוקר לכוון לקיים מצוות ישוב‬ ‫סגולתה של ארץ ישראל‬ ‫ָמזוֹ ר לחולי הזלזול‪ ,‬שעליו הצביע הרב נעם לסר‬ ‫חתנו של מורנו הגאון רבי יואל שוורץ זי"ע במכתב‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬ובכך להעלות את כל פעולות היום‬ ‫לכבוד קדושת ציון‪ ,‬מצ"ב רעיון בענין ארץ ישראל ‪-‬‬ ‫שהופיע בסמוך‪.‬‬ ‫למדרגת 'ישיבה בסוכה'‪ ,‬שבה הכל הופך למצווה‪.‬‬ ‫בסוכות הושבתי‪ :‬גדר ה'שעבוד'‬ ‫יישר כחו של הכהן הזהיר‪ ,‬הנמנע ביום יום מכניסה‬ ‫‪' .2‬תעשה ולא מן העשוי'‪ :‬כשם שבסוכה קיימא‬ ‫בישיבה בסוכה ובישוב ארץ ישראל‬ ‫לבית חולים כשיש חשש לטומאת מת‪ ,‬ומבקש לברר‬ ‫לן "תעשה ולא מן העשוי"‪ ,‬ואין לצאת ידי חובה‬ ‫א‪ .‬תמיהת המשך חכמה בפרשת המועדות‬ ‫כמה עליו לירא בכל הנוגע לטומאת ארץ העמים‪.‬‬ ‫בסוכה שנעשתה מאליה‪ ,‬כך גם לגבי ציון‪ .‬מובא‬ ‫בשם הגר"א‪ ,‬שעל האדם לעשות מעשה‪ ,‬לעלות‬ ‫בפרשת אמור‪ ,‬בסדר המועדות‪ ,‬מצינו פלא הדורש‬ ‫ואף שלנקודה מסוימת זאת לא ראיתי התייחסות‬ ‫וליישב את הארץ‪ ,‬ולא להמתין בחיבוק ידיים‬ ‫באור‪ .‬התורה כורכת את זכר יציאת מצרים דווקא‬ ‫בדברי המשיבים החשובים‪ ,‬הרי כמו שאמרו‪ :‬תהיה‬ ‫לגאולה שתבוא מאליה‪ ,‬אלא להיות שותף פעיל‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬ככתוב‪" :‬למען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬ ‫ההכרעה אשר תהיה‪ ,‬בעצם העלאת הנושא לדיון‬ ‫בבנין הקדושה‪.‬‬ ‫הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים‪,‬‬ ‫יש השפעה על הקורא הרציני‪.‬‬ ‫אני ה' א‪-‬להיכם"‪ .‬לכאורה‪ ,‬הולמת הייתה תזכורת זו‬ ‫אשרינו שזכינו להיות עבדי ה'‪ ,‬המקדשים את חיי החול‬ ‫והנה‪ ,‬בלשונו של השואל הנכבד ובתשובת הרב‬ ‫לחג הפסח‪ ,‬זמן החרות‪ ,‬או לחג השבועות‪ ,‬המציין את‬ ‫בתוך צלה של המצווה‪ ,‬בין בסוכת שבעת הימים ובין‬ ‫חיים איינהורן‪ ,‬שמחתי לגלות הד לדברי האור החיים‬ ‫מתן תורה – שהרי כל תכלית יציאת מצרים הייתה‬ ‫ביישובה של ארץ הקודש‪.‬‬ ‫הקדוש על המילים "והיה כי תבוא אל הארץ" (דברים‬ ‫למען 'תעבדון את הא‪-‬להים על ההר הזה'‪ .‬מדוע‪ ,‬אם‬ ‫בברכת התורה ולומדיה‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬בחרה התורה להדגיש את הקשר ליציאת מצרים‬ ‫כו א)‪" :‬אמר 'והיה' לשון שמחה‪ ,‬להעיר שאין לשמוח‬ ‫זאב רונס‬ ‫דווקא בעיצומה של מצות הסוכה?‬ ‫אלא בישיבת הארץ"‪ .‬מיום שלמדתי את דבריו‪ ,‬קבלתי‬ ‫רמת בית שמש‪.‬‬ ‫על עצמי שלא לכבד אף אירוע שמתרחש מחוץ‬ ‫לארץ ישראל בשם 'שמחה' – וזהירותם של הכותבים‬ ‫ב‪' .‬תשבו כעין תדורו' – השעבוד המוחלט‬ ‫שנמנעו ממילה זו‪ ,‬היתה לי למשיב נפש‪.‬‬ ‫הערת המערכת‪:‬‬ ‫התאחדות החרדים‬ ‫לדרישת ציון‬ ‫טהרת הקודש‬ ‫על‬ ‫מבאר בעל המשך חכמה יסוד נורא בגדר מהותנו‬ ‫כעבדי ה'‪ .‬כל תכלית היציאה מעבדות פרעה הייתה כדי‬ ‫ומילותיו הנלהבות של הרב מלוביצקי העצימו את‬ ‫בענין זה‪ ,‬שגם דברי החולין חשובים כקודש בארץ‬ ‫ההרגשה המרוממת‪ .‬איזה משל הולם הוא תיאור‬ ‫ישראל‪ ,‬הבאנו פעמים רבות את דבריו המאלפים של‬ ‫להיכנס תחת עול מלכות שמים‪ .‬אולם‪ ,‬בעוד שבשאר‬ ‫המצוות אנו מקיימים את רצון הבורא בפעולה מסוימת‬ ‫האלרגיה! בן ארץ ישראל ירא שמים‪ ,‬המורגל לאוירא‬ ‫החת"ס בחידושי על סוכה לו‪ .‬ד"ה דומה לכושי תנן‪ ,‬שהם‬ ‫דארעא ‪ -‬המחכים והמקדש תדיר ‪ -‬איך לא תפרח‬ ‫כקילורין לעיניים‪.‬‬ ‫ומוגדרת‪ ,‬הרי שמצות סוכה מחילה את הקדושה על‬ ‫כל הווייתו של האדם‪.‬‬ ‫גם בעורו כמו בקרבו רגישות לטומאת ארץ העמים?‬ ‫•••‬ ‫חז"ל קבעו את הגדר 'תשבו כעין תדורו' – שכל‬ ‫והגדיל הרב לעשות בהזכירו את הכלל הבסיסי‪,‬‬ ‫פעולותיו היומיומיות של האדם‪ ,‬כגון האכילה‪ ,‬השתיה‬ ‫שמצוות צריכות כוונה‪ .‬כמה נחוצה לנו – אשר זכינו‬ ‫מכתב מלייקווד‬ ‫והשינה‪ ,‬נעשות בתוך הסוכה‪ .‬בכך‪ ,‬אין האדם מבטא את‬ ‫לשכון כבוד בארצנו לאורך שנות 'שגרה' ושנות סער‬ ‫שעבודו לה' רק בעת עשיית מצווה שבחובה‪ ,‬אלא גם‬ ‫וסופה כאלה – זכירה זאת! אל לנו לשכוח‪ ,‬שבכל‬ ‫לכבוד מערכת 'קדושת ציון'‪,‬‬ ‫בפעולות החולין שלו‪ ,‬ההופכות בתוך הסוכה למצווה‬ ‫רגע ורגע מקיימים אנו מצוה ‪ -‬מצוה ששקולה כנגד‬ ‫שלום וברכה מליקווד‪,‬‬ ‫ממש‪ .‬זהו השעבוד הגמור והמוחלט‪ :‬כל כולו של האדם‪,‬‬ ‫כל המצוות ‪ -‬ולהתכוון בפרוש לכך‪.‬‬ ‫יישר כחכם על הגליון‪ .‬אני מזדהה מאד עם המסר ‪-‬‬ ‫על כל צרכיו הגופניים‪ ,‬משועבדים לה' יתברך‪ ,‬וזוהי‬ ‫בהוקרה‪,‬‬ ‫חיבת הארץ והצפיה לבנין המקדש ‪ -‬ומסכים עם כל‬ ‫התגשמות היעוד של יציאת מצרים – 'אני ה' א‪-‬להיכם'‪.‬‬ ‫ש' סלייטר‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מילה בקונטרס‪ .‬ודוקא משום כך ברצוני להעיר על הטון‪.‬‬ ‫בגליון צ"א ישנם מקומות‪ ,‬שהרגשתי כאילו הכתיבה‬ ‫ג‪' .‬סוכו' ו'מעונתו' – הזיקה בין סוכה לציון‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬מצורפת תמונת מגנט (‪ (15X10‬ובו נוסח הצהרת‬ ‫עלולה לגלוש ללגלוג על יהודים יראים ושלמים שאינם‬ ‫מובא בשם הגר"א ז"ל [בספר 'קול התור']‪ ,‬כי הפסוק‬ ‫הכוונה שלנו‪ ,‬המוצע לכל הרוצה תזכורת לבני‬ ‫אוחזים בדרככם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במאמר שלוש שבועות ‪-‬‬ ‫בתהילים "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" רומז לשתי‬ ‫ביתו או תועלת לכל הקרב לדלתו‪ .‬נשמח לשלוח‬ ‫"המאמר האוהב הזה דווקא בוכה ומקונן עליך ‪ -‬בן‬ ‫המצוות‪ ,‬בהן האדם נכנס בכל גופו וישותו לתוך המצווה‬ ‫מגנט לכל מבקש‪ .‬אנא השאירו שם וכתובת במספר‬ ‫תורה יקר‪ .‬אתה‪ ...‬מצמצם את השיח על נחלת ה'‪...‬‬ ‫‪ -‬מצות ישיבה בסוכה ומצות ישוב ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪02-582-1954‬‬ ‫ודוחק את כולו לתוך עליה בחומה"‪ .‬ובהערה שם ‪-‬‬ ‫על פי יסודו של המשך חכמה‪ ,‬נראה להוסיף כי כשם‬ ‫"העסוקין תדיר בסוגיית השבועה‪ ...‬מציגים 'תרתי‬ ‫שהסוכה הופכת את חיי החול לקודש‪ ,‬כך היא סגולתה‬ ‫•••‬ ‫‪26‬‬ ‫וכו' והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא‬ ‫וכשאמרו 'ויקרא שמו בישראל'‪ ,‬האב אומר 'עוז ציון'‪.‬‬ ‫דסתרי' בצורה פלאית ממש"‪ .‬וכן במאמר 'ממירון לציון'‬ ‫זכה בה אברם עדיין"‪.‬‬ ‫אחר כך הסביר האב בהתרגשות ‪ -‬כשהתחלנו לחזור‬ ‫‪" -‬זכרנו את הדגה‪ ...‬את היחס המכבד ליהודים מצד‬ ‫ובלשון המדרש שהביא רש"י (בראשית רבה מא ה)‪" :‬אמר‬ ‫בתשובה‪ ,‬אני אומר לאשתי ‪ -‬הבן הבכור שייוולד לנו‪,‬‬ ‫הקיסרות הגרמנית ואת הכפיפות המוחלטת לתורה‬ ‫להם הקב"ה [לרועי לוט] ‪ -‬כך אמרתי לו ‪' -‬לזרעך נתתי'‪.‬‬ ‫אנחנו קוראים לו עוז ציון‪ .‬למה? כי אני הייתי שוטר‬ ‫של ממלכת רומניה"‪.‬‬ ‫אימתי? לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה‪ .‬והכנעני והפרזי‬ ‫יס"מ‪ ,‬ולצערי הגדול פיניתי הרבה גבעות‪ .‬והגבעה‬ ‫הדברים שנונים‪ ,‬אבל את מי זה מקרב? בן תורה שגדל‬ ‫אז יושב בארץ‪ .‬עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ"‪.‬‬ ‫הראשונה שפיניתי הייתה מאחז עוז ציון‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫על דרך אחרת‪ ,‬ברגע שמרגיש שצוחקים עליו ועל‬ ‫וכן הוא ברמב"ן ומפרשי רש"י שהבינו‪ ,‬שעדיין לא קבל‬ ‫התיקון שלי‪ ,‬ובעזרת ה' ‪ -‬זה הקטן גדול יהיה‪ ,‬ועוז ציון‬ ‫רבותיו ‪ -‬סוגר את הגליון ולבו נסגר עמו‪ .‬הצד העניני‬ ‫אברהם את הארץ‪.‬‬ ‫יקים עוד יקים עשרה ישובים חדשים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫חזק דיו לעמוד בזכות עצמו‪ ,‬ודברים היוצאים מן הלב‬ ‫אמנם ודאי היו עניינים רוחניים‪ ,‬שכבר היו בארץ ישראל‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫בדרכי נועם יפעלו הרבה יותר מכל עקיצה‪.‬‬ ‫והיו שייכים לאבות‪ ,‬ומעשיהם בה פעלו לדורות כמו‬ ‫עוד רציתי לציין לטובה את הקובץ 'ירושלים של ימינו ‪-‬‬ ‫י‪ .‬ו‪ .‬בית שמש‬ ‫ההתהלכות בארץ [ועיין היטב ב'פרשת דרכים' דרוש‬ ‫יסודות לתשעה באב' שבמדור בית המדרש‪ ,‬ובפרט את‬ ‫ט ודרוש כב)‪ .‬אבל כל זה נכון גם לגבי שמירת המצוות‬ ‫•••‬ ‫השאלה האם קדושת ירושלים וחשיבותה עומדות בפני‬ ‫וקיום התורה‪ ,‬שכבר שמרו אותה האבות קודם שנתנה‬ ‫בכל מיני אופנים‪ ,‬כמו שמעיד הכתוב ‪" -‬וישמור משמרתי‬ ‫עצמן אף בלא המקדש‪ ,‬או שכל ענינה נובע מקדושת‬ ‫הבית‪ .‬זו נקודה יסודית ומעוררת מחשבה‪ ,‬ואשמח אם‬ ‫מצוותי חוקותי ותורותי"‪ .‬ואין הבדל מענין ארץ ישראל‪,‬‬ ‫ברית ותורה בברכת הארץ‬ ‫הכותב ירחיב בענין זה בגליון הבא‪.‬‬ ‫והייתה אפשרות לכרות ברית גם על ארץ ישראל שתנתן‬ ‫בעתיד וגם על התורה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬בקשה‪ :‬אשמח לקבל את הגליון כאן בליקווד‪.‬‬ ‫[ולהעיר מדברי רש"י (חולין צא‪ .‬ד"ה בית השחיטה) וז"ל‪ :‬לפי‬ ‫האם קיימת נקודת חלוקה בעיר‪ ,‬או אפשרות להצטרף‬ ‫שבני יעקב שומרי מצוות היו‪ .‬דאע"פ שלא נתנה תורה‪,‬‬ ‫על מה נכרתה הברית?‬ ‫לרשימת תפוצה?‬ ‫מקובלין היו מאבותיהן"‪.‬‬ ‫לכבוד הרב בצלאל גנז‪,‬‬ ‫בצפיה לישועה‪,‬‬ ‫גם הציווי "קום התהלך בארץ" אינו מבטא את מצות‬ ‫י‪.‬צ‪.‬‬ ‫פנה אלי אחד מתלמידי החכמים בתגובה לדברים‬ ‫ליקווד‬ ‫ישוב ארץ ישראל של אברהם‪ ,‬אלא 'שתהא נוחה להכבש'‪.‬‬ ‫שכתבת כמה פעמים בגליונות 'קדושת ציון' על השאלה‬ ‫זהו סיוע רוחני לעתיד‪ ,‬כמו דברי הגמרא שם בחולין על‬ ‫מדוע כריתת הברית עם האבות הייתה רק על ארץ‬ ‫"שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב‬ ‫אבינו שתהא נוחה להכבש לבניו"‪ ,‬כלומר פועל רוחני]‪.‬‬ ‫ישראל ולא על נתינת וקיום התורה‪ .‬התלמיד החכם‬ ‫הרב חיים אינהורן‪:‬‬ ‫הנ"ל מאד הקפיד על הדברים בשלוש נקודות‪.‬‬ ‫לכבוד הרב שאנו מצפים לו ושאר אחינו בני גולת‬ ‫א‪ .‬הוא הבין‪ ,‬שבמה שכתבת שהברית הייתה על ארץ‬ ‫לייקווד כאן בכליון עיניים‪ ,‬השלום והברכה‪,‬‬ ‫ביחס לנקודה השניה‪ ,‬בענין מגוריהם של אלו שאינם‬ ‫ישראל בלבד ולא על נתינת התורה‪ ,‬כוונתך הייתה‬ ‫שומרים תורה ומצוות בארץ ישראל‪:‬‬ ‫ישר כחך על התוכחת ובאמת היה טוב יותר להתבטא‬ ‫שארץ ישראל שייכת ויש בה מקום גם עבור אלו‬ ‫בעדינות יותר‪ ,‬ואכן יש השתדלות כזו‪ ,‬ובפרט שזכינו‬ ‫הגם שכאמור כלל לא דנתי בה‪ ,‬אבל כיון שהתלמיד‬ ‫שאינם מקיימים תורה ומצוות‪.‬‬ ‫להיות מיושבי ארץ ישראל שתלמידי חכמים שבה‬ ‫החכם הנכבד העלה אותה‪ ,‬אביא שלוש הערות בנושא‪:‬‬ ‫ב‪ .‬לטענתו‪ ,‬אין מקום ולא שום ענין חיובי בזה שיהיו‬ ‫נקראים נועם‪ ,‬שכל דבריהם בנועם‪.‬‬ ‫א‪ .‬הגר"ח קנייבסקי (דברי שי"ח גליון ‪ 182‬בלק תשע"ו)‬ ‫יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אולם יש כאן גם צד שני שאנו חייבים גם להיות לפחות‬ ‫בתשובה לשאלת רב מהגדולים בגרמניה שתאר את‬ ‫ג‪ .‬לעצם השאלה‪ ,‬הוא הסביר שעל נתינת התורה לא‬ ‫קצת 'בוטים' היות וחלק גדול מהחסרון בציבור שלנו‬ ‫המצב שם של ‪ 70,000‬יהודים רח"ל‪ ,‬שרובא דרובא‬ ‫הוא‪ ,‬שאף על פי שרבים יודעים מה שכתוב בתורה‪,‬‬ ‫יכולה הייתה להיות כריתת ברית‪ ,‬מאחר והתורה הייתה‬ ‫אינם יודעים מאומה ביהדות ‪ -‬לא שבת ולא מילה‪,‬‬ ‫ומה שכתוב בנביאים ובכתובים‪ ,‬ובחז"ל וברמב"ם ובכל‬ ‫ענה ר' חיים שכדאי להמליץ להם לבוא לארץ ישראל‪,‬‬ ‫עדיין דבר שלא בא לעולם ולא ניתנה עדיין‪ ,‬ולא שייך‬ ‫לכרות על כך ברית‪ ,‬מה שאין כן ארץ ישראל‪ ,‬שכבר‬ ‫התורה כולה‪ ,‬גודל מעלת הארץ הקדושה‪ ,‬אלא שיש‬ ‫שזו עצמה מצוה לגור פה‪.‬‬ ‫איזו 'מגירה' בראש‪ ,‬כאילו שיש ארץ ישראל אחרת‬ ‫ניתנה‪ ,‬שהרי אברהם אבינו ע"ה נצטווה ‪" -‬קום התהלך‬ ‫ברור גם‪ ,‬שכשם שכל אב חרדי שחלילה בנו היה‬ ‫לא מציאותית‪ ,‬איזו מידה שמימית‪ ,‬וכל שבח או‬ ‫בארץ לארכה ולרחבה כי לזרעך אתננה"‪.‬‬ ‫מעלה על נחלת ה' נכנסת תיכף ומיד לתוך המגירה‪.‬‬ ‫סוטה מהדרך ‪ -‬היה משלם כל הון שבעולם שבנו‬ ‫ישאר כאן וינשא לבת ישראל ובניו יגדלו פה בחינוך‬ ‫אשמח להתייחסותך לטענות הנ"ל‪.‬‬ ‫ומהניסיון שלנו לדרוש לציון ולקנא לה קנאה גדולה‪,‬‬ ‫חילוני ‪ -‬מאשר שירד לעמק הסיליקון בקליפורניה‬ ‫תודה‪,‬‬ ‫אם הכל רק כתוב בעדינות גמורה‪ ,‬גם מה שאנו כותבים‬ ‫וישא בת אל נכר ובניו ינותקו מעם ישראל‪ .‬וודאי‬ ‫יכנס לאותה מגירה‪ .‬ולכן אנו אנוסים לעשות מעט‬ ‫י‪.‬ג‪..‬‬ ‫'פרובוקציות' שיבינו שיש להתייחס לארץ הזו ממש‪,‬‬ ‫שכך גם רצונו של אביהם של ישראל בשמים‪ ,‬ודו"ק‬ ‫היטב‪ .‬וכך הגדיר זאת האדמו"ר זצ"ל מקלויזנבורג‬ ‫'כוונתי כפשוטו – ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים‬ ‫באחת מדרשותיו לאחר השואה על יהודים שאינם‬ ‫הרב בצלאל גנז‪:‬‬ ‫ואלו החצרות… כפשוטו‪ ,‬שצריך כל איש ישראל לבוא‬ ‫לארץ ישראל הגשמית הזאת‬ ‫שומרי תורה ומצוות‪ ,‬שכל אחד שבא לכאן לגור‬ ‫בין יהודים ולא נסע לאמריקה לחיות בין גויים‪,‬‬ ‫אבקש לדייק בכל שלוש הנקודות‪.‬‬ ‫הוא יהודי של 'שמע ישראל'‪ .‬כך היא הסתכלותם‬ ‫של צדיקי הדור‪.‬‬ ‫הערת המערכת‪:‬‬ ‫התאחדות החרדים‬ ‫לדרישת ציון‬ ‫טהרת הקודש‬ ‫על‬ ‫בנקודה הראשונה‪:‬‬ ‫ב‪ .‬כבר אמרו לנו חז"ל (סנהדרין קב‪" - ):‬מפני מה זכה‬ ‫כפי שמופיע בצד הפנימי של עמוד השער ‪-‬‬ ‫עמרי [שהיה מלך רשע עובד עבודה זרה] למלכות?‬ ‫התלמיד החכם הנכבד לא ירד לסוף דעתי ולקח את דברי‬ ‫להקשר אחר לגמרי‪ .‬נקודת דברי הייתה‪ ,‬שהברית על ארץ‬ ‫להרשמה לקבלת הגליונות בדוא"ל‪ ,‬ולשאלות בכל ענין‪:‬‬ ‫מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל [היא העיר שומרון‬ ‫שהייתה בירת העבודה זרה‪ ,‬ה'לעומת זה' של ירושלים]‪.‬‬ ‫ישראל שנכרתה קודם מתן תורה נכרתה משום שארץ‬ ‫‪office@kedushastzion.org‬‬ ‫ועד כדי כך הדברים מגיעים‪ ,‬שכתב על כך ר' יוסף ענגיל‬ ‫ישראל כשלעצמה ‪ -‬היא הבסיס והיסוד של עם ישראל‪,‬‬ ‫‪ 079-6073701‬שלוחה ‪.9‬‬ ‫זצ"ל (אוצרות יוסף‪ ,‬מאמר הלבנה אות ו)‪ ,‬שתיקן מידת מלכות‬ ‫שעבורה ורק בה ניתן לקיים את התורה ולהשלים את‬ ‫העליונה‪ ,‬ויהיה הפירוש איך שיהיה ‪ -‬הענין אינו כל‬ ‫כוונת הבורא בבריאה‪ .‬כל זה נכון ללא שום קשר לדיון‬ ‫•••‬ ‫כך פשוט‪.‬‬ ‫האם יש בה מקום למי שאינו שומר תורה ומצוות‪ .‬בזה‬ ‫לא דנתי ולא התכוונתי לדון כלל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמרו חז"ל (איכה רבה ג ז) ‪" -‬אמר הקב"ה ‪ -‬הלואי יהון‬ ‫ויקרא שמו בישראל‬ ‫בני עמי אף‪-‬על‪-‬פי שמקניטין אותי"‪ .‬ועוד שם‪" :‬הלוואי‬ ‫יהון בני עימי בארץ ישראל אף‪-‬על‪-‬פי שמטמאין אותה"‬ ‫ביחס לנקודה השלישית‪:‬‬ ‫לכבוד ימי התשובה‪ ,‬חשוב לפרסם לציבור שהיה מגיע‬ ‫[והעתיק דברים אלו בכפתור ופרח פרק י]‪.‬‬ ‫לגבעת עוז ציון‪ ,‬איפה שהיה הכולל שביעית‪ ,‬על סיפור‬ ‫ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאבות בשום ענין הלכתי‬ ‫שהתפרסם על ידי הרב אוריאל סעייד‪:‬‬ ‫ד‪ .‬כתב הספר הקדוש 'חסד לאברהם' (מעין ג נהר יב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫מעשי‪ ,‬זו הבטחה עתידית כמו שהביא רש"י מחז"ל על‬ ‫"כל הדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק'‪ ,‬הגם שאינו צדיק‬ ‫הפסוק (בראשית יג ז) "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין‬ ‫וכך הוא מספר‪ :‬הייתי ברמות השבים‪ ,‬ישוב בשרון‪.‬‬ ‫כפי הנראה לעיניים‪ .‬כי אם לא היה צדיק‪ ,‬היתה הארץ‬ ‫רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז יושב בארץ"‪ .‬כותב‬ ‫ואחרי התפילה עשו בעלי תשובה שגרים שם ברית‬ ‫מקיאו כמו שאמר הכתוב 'ותקיא הארץ את יושביה'‪.‬‬ ‫שם רש"י בשם חז"ל‪...." :‬והם אומרים נתנה הארץ לאברם‬ ‫לבנם הבכור‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫(כג‪-‬כד)‪ :‬והקימותי‪ .‬נבא שאחר שישפוט ה' וירעה אותם‬ ‫לשלטון צדיקים‪ ,‬הוא בוודאי בכלל אתחלתא דגאולה‪,‬‬ ‫וכיוון שהארץ אינו מקיאו‪ ,‬בהכרח הוא נקרא 'צדיק'‪,‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬אז תתגלה מלכות בית דוד‪ ,‬והוא יהיה הרועה‬ ‫ואולי מקורו של מרן הוא מהגמרא בסנהדרין ‪" -‬אמר‬ ‫ואף אם הוא בחזקת רשע"‪.‬‬ ‫תחת ה'‪ ,‬וזה יהיה בשלוש מדרגות‪ ,‬תחלה הוא ירעה‬ ‫רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל‬ ‫ה‪ .‬נסיים בדבריו הנוקבים והחד‪-‬משמעים של מרנא‬ ‫אותם היינו שיעמוד איש מבית דוד שינהיג את ישראל‬ ‫שנאמר (צפניה ג יא) 'כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך'‪,‬‬ ‫הנצי"ב מרא דכל התורה כולה [שגם אם היה מי שחלק‬ ‫לכוף אותם שיעשו משפט וצדקה‪ ,‬ואח"כ הוא יהיה להם‬ ‫וכתיב (צפניה ג יב) 'והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו‬ ‫עליו‪ ,‬כבר אי אפשר לטעון ש'אמירת דברים אלו אינם‬ ‫לרועה‪ ,‬היינו שיקבלו הנהגתו וילמדו ממנו עד שיהיה‬ ‫בשם ה''‪ ,‬אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש ‪ -‬אין‬ ‫דעת תורה']‪.‬‬ ‫רועה שלהם ברצונם‪ ,‬ואח"כ יקבלו עליהם מלכות‬ ‫בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל‪,‬‬ ‫(קובץ "שיבת ציון" חלק שני עמ' ‪:](6‬‬ ‫שמים ומלכות ה' תתגלה עד שיהיה להם לא‪-‬להים‪,‬‬ ‫שנאמר (ישעיהו א כה) 'ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור‬ ‫ועבדי דוד יעלה ממדרגת רועה למדרגת נשיא שהוא‬ ‫סיגיך' וגו' 'ואשיבה שופטיך'‪ ,‬ובמסכת שבת ‪" -‬אין‬ ‫"וכמו שהיה בימי עזרא הסופר שקבץ איזה אלפים‬ ‫יהיה מלך המשיח‪ ,‬אני ה' דברתי ‪ -‬ר"ל זה דברתי כבר‬ ‫הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים‬ ‫בבבל מכל סוגי בני אדם‪ ,‬גדולי תורה יראי ה' וגם מאותם‬ ‫האנשים נושאי נשים נכריות אשר היו מורגלים בחילול‬ ‫ע"י הנביאים אשר נבאו על המשיח"‪.‬‬ ‫ושוטרים רעים מישראל‪ ,‬שנאמר (ישעיהו א כה) 'ואשיבה‬ ‫שבת ולא ידעו את התורה כלל‪ .‬כל אלו נתקבצו והכינו‬ ‫אתה הראת לדעת מכל זה‪ ,‬הכי הנביא ניבא שלעתיד‬ ‫ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה‬ ‫ישוב הארץ בערים עד שאח"כ נתמלאה הארץ מבניה‪.‬‬ ‫לבוא‪ ,‬יחזיר הקב"ה את ישראל מארצות גלותם ולא‬ ‫שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה' וגו'"‪.‬‬ ‫וכן עלינו להתעורר לקול רצון ה' הנשמע מקצה העולם‬ ‫יהיו עוד משעובדים תחת הגויים‪ ,‬והם ישבו בארץ‬ ‫א‪ .‬ח‪ ,.‬ירושלים תובב"א‬ ‫ועד קצהו‪ .‬בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם נדחים‬ ‫בהרחבה‪ .‬אמנם מן הפסוקים מתבאר שלא ישבו ממש‬ ‫ונענים‪ ,‬לעשות מה שבידינו מעט או הרבה ובכל סוגי בני‬ ‫•••‬ ‫ישראל‪ .‬ועל המקובצים לעלות להושיב את ארץ ישראל‬ ‫לבטח‪ ,‬ויצטרכו לעלות על ההרים משום הליסטים‪,‬‬ ‫אמנם יהיה שם מרעה טוב והרחבה‪ ,‬וכן נתקיים בימינו‬ ‫ולבנותה ולנטוע בה כל עץ מאכל‪ .‬ועל כולם יתקיימו דבר‬ ‫שיש הרחבה‪ ,‬ואחר כך [לזה אנחנו מחכים עדיין] יתגלה‬ ‫התגשמות דברי הנביא יחזקאל בימינו‬ ‫עזרא הסופר (עזרא ח כב)‪" :‬יד א‪-‬להינו על כל מבקשיו‬ ‫לטובה"‪ .‬והייתה ידו יתברך שמו עמנו להגדיל פעולת‬ ‫משיח‪ ,‬וזה יהיה בשלש דרגות‪.‬‬ ‫ברוך ה' שזכיתי לראות אוצר גדול בדברי המלבי"ם על‬ ‫ישראל בכל מקום שנקבצים לזו התכלית ולהרחיב חוג‬ ‫ואם כן‪ ,‬הרי התחיל בזה אתחלתא דגאולה‪ ,‬והמתחיל‬ ‫מבטינו מן המצר על ישוב ארץ אבותינו וישמח לבבנו"‪.‬‬ ‫ספר יחזקאל‪ ,‬שמתאר ברוח קדשו את דברי הנביאות‬ ‫במצווה אומרים לו גמור‪ .‬הקב"ה ישלח במהרה משיח‬ ‫של יחזקאל ממש מילה במילה ממה שקרה בימינו‪,‬‬ ‫עוד כתב הנצי"ב [שם עמ' ‪" :]17‬ואין לנו לחשוב מחשבות‬ ‫בן דוד לגאול אותנו גאולה שלימה!‬ ‫שעל זה ניבא יחזקאל‪ .‬ואלו דברי הנביא (פרק לד)‪:‬‬ ‫כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים כאשר‬ ‫מ‪.‬פ‪.‬‬ ‫מצויר בדעות בני אדם וכו'‪ .‬כי באמת אין לחוות דעה‬ ‫(א) וַ יְ ִהי ְד ַבר־ה' ֵאלַ י לֵ אמֹר‪.‬‬ ‫•••‬ ‫את ה' וכאשר אמר ישעיה הנביא ‪' -‬כי לא מחשבותי‬ ‫(ב) ֶ ּב ָ‬ ‫ן־א ָדם ִה ָ ּנ ֵבא ַעל־רוֹ ֵעי יִ ְשׂ ָר ֵאל ִה ָ ּנ ֵבא וְ ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶיהם‬ ‫מחשבותיכם‪ ,‬ולא דרכיכם דרכי'"‪.‬‬ ‫ֹה־א ַמר ֲא‪-‬דֹנָ י ה' הוֹ י ר ֵֹעי־יִ ְשׂ ָר ֵאל ֲא ׁ ֶשר ָהי ּו‬ ‫לָ ר ִֹעים כּ ָ‬ ‫ודי בהערות הנ"ל כדי להבין‪ ,‬שהדברים אינם כה פשוטים‬ ‫למה אנו מצפים?‬ ‫ר ִֹעים אוֹ ָתם ֲהלוֹ א ַה ּצֹאן יִ ְרע ּו ָהר ִֹעים…‬ ‫כפי שנראה במבט ראשון‪.‬‬ ‫לכבוד קדושת ציון‪ ,‬לתועלת הציבור אני מצרף דרשה‬ ‫(יא) ִּכי כּ ֹה ָא ַמר ֲא‪-‬דֹנָ י ה' ִהנְ נִ ָ‬ ‫י־אנִ י וְ ָד ַר ׁ ְש ִּתי ֶאת־צֹאנִ י‬ ‫שנשאתי בליל שב"ק פרשת ואתחנן מוצאי י' באב עת‬ ‫ו ִּב ַּק ְר ִּתים‪.‬‬ ‫•••‬ ‫כיבוי הלהבות בבית חיינו‪.‬‬ ‫ן־ה ֲא ָרצוֹ ת‬‫ן־ה ַע ִּמים וְ ִק ַ ּב ְצ ִּתים ִמ ָ‬ ‫אתים ִמ ָ‬ ‫(יג) וְ הוֹ ֵצ ִ‬ ‫בברכה‪ ,‬תודה רבה ובהתרגשות ‪ -‬א‪.‬ח‪.‬י‪.‬‬ ‫ל־ה ֵרי יִ ְשׂ ָר ֵאל‬ ‫ֶ ָ‬‫א‬ ‫ים‬ ‫ית‬ ‫ע‬ ‫ְ ִ ִ‬ ‫ּר‬‫ו‬ ‫ם‬ ‫ת‬‫וַ ֲה ִביא ִֹתים ֶ ַ ְ ָ ָ‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ל־א‬ ‫א‬ ‫ָ ּב ֲא ִפ ִ‬ ‫יקים ו ְּבכֹל מוֹ ׁ ְש ֵבי ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫תהליך הגאולה‬ ‫נחזור ליסודות‬ ‫ה־טוֹ ב ֶא ְר ֶעה א ָֹתם ו ְּב ָה ֵרי ְמרוֹ ם־יִ ְשׂ ָר ֵאל יִ ְהיֶ ה‬ ‫(יד) ְ ּב ִמ ְר ֶע ּ‬ ‫נְ וֵ ֶהם ׁ ָשם ִּת ְר ַ ּב ְצנָ ה ְ ּבנָ וֶ ה ּטוֹ ב ו ִּמ ְר ֶעה ׁ ָש ֵמן ִּת ְר ֶעינָ ה‬ ‫עומדים אנו מוצאי י' באב בזמן הנחמה‪ ,‬עת שלהבות‬ ‫ל־ה ֵרי יִ ְשׂ ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ֶא ָ‬ ‫השקפת מרן הסטייפלר‬ ‫בית מקדשנו ותפארתנו בית חיינו‪ ,‬נכבות‪ ,‬לאחר שלקחו‬ ‫מאתנו את הקשה מכל‪ .‬רציתי להקשות שלוש קושיות‬ ‫(טו) ֲאנִ י ֶא ְר ֶעה צֹאנִ י וַ ֲאנִ י ַא ְר ִ ּב ֵ‬ ‫יצם נְ ֻאם ֲא‪-‬דֹנָ י ה'‪...‬‬ ‫לכבוד קדושת ציון‪,‬‬ ‫הקשורות לנושא זה ולפרשת השבוע‪.‬‬ ‫תודה רבה על המאמר של חיבת הארץ של מרן‬ ‫(כג) וַ ֲה ִקמ ִֹתי ֲעלֵ ֶיהם ר ֶֹעה ֶא ָחד וְ ָר ָעה ֶא ְת ֶהן ֵאת ַע ְבדִּ י‬ ‫קושיה ראשונה‪:‬‬ ‫ָדוִ יד הוּא יִ ְר ֶעה א ָֹתם וְ הוּא־יִ ְהיֶ ה לָ ֶהן לְ ר ֶֹעה‪.‬‬ ‫הקהילות יעקב ‪ -‬הסטייפלער זי"ע‪ .‬בעניין אחר‪ ,‬יש‬ ‫שמעתי מידיד שלי שסיפר לי שאמר לחבירו שהוא לא‬ ‫להביא ידיעה מעניינת מתוך דברי מרן זצ"ל‪ ,‬אשר‬ ‫(כד) וַ ֲאנִ י ה' ֶא ְהיֶ ה לָ ֶהם לֵ א‪-‬ל ִֹהים וְ ַע ְבדִּ י ָדוִ ד נָ ִשׂ יא‬ ‫מצפה לבית המקדש‪ ,‬אמר לו חבירו‪ ,‬מה? אינך מחכה‬ ‫היה ידוע כלוחם בתוקף נגד חילוניותה של המדינה‪,‬‬ ‫ְבתוֹ כָ ם ֲאנִ י ה' דִּ ַ ּב ְר ִּתי‪.‬‬ ‫לבית המקדש? מה תענה ליום פקודה כשישאלוך 'ציפית‬ ‫והיה מדבר בכאב גדול על כך ששלטון ישראל נתון‬ ‫ן־ה ָא ֶרץ‬ ‫(כה) וְ כָ ַר ִּתי לָ ֶהם ְ ּב ִרית ׁ ָשלוֹ ם וְ ִה ׁ ְש ַ ּב ִּתי ַח ָ ּי ָ‬ ‫ה־ר ָעה ִמ ָ‬ ‫ביד זדים מזרע ישראל‪ ,‬אשר זו היא אחת המערכות‬ ‫לישועה'? אמר לו ‪ -‬אתה צודק! אבל מה אעשה שאני‬ ‫וְ יָ ׁ ְשב ּו ַב ִּמ ְד ָ ּבר לָ ֶב ַטח וְ יָ ׁ ְשנ ּו ַ ּב ְ ּי ָע ִרים‪.‬‬ ‫החשובות שאתם מובילים בקדושת ציון ‪ -‬להחליף את‬ ‫לא מחכה‪ ,‬וגם אתה לא מחכה‪ ,‬אתה רוצה שיהיה לך‬ ‫טוב‪ ,‬אמרו לך שיהיה לך טוב כשמשיח יגיע‪ ,‬אז אתה‬ ‫(כו) וְ נָ ַת ִּתי אוֹ ָתם ו ְּס ִביבוֹ ת ִ ּג ְב ָע ִתי ְ ּב ָרכָ ה וְ הוֹ ַר ְד ִּתי ַה ֶ ּג ׁ ֶשם‬ ‫השלטון החילוני של מלכות הזלה למדינה שתתנהל‬ ‫רוצה משיח‪ ,‬אבל אם תוכל לקבל את כל הטוב הזה‬ ‫ְ ּב ִע ּתוֹ ִ ּג ׁ ְש ֵמי ְב ָרכָ ה יִ ְהיוּ‪.‬‬ ‫על פי תורה‪ .‬ובתוך דבריו כותב שם מרן יסוד חשוב‪,‬‬ ‫ללא המשיח ‪ -‬אדרבה ואדרבה! למשל‪ ,‬אם יודיעו לך‬ ‫שיש ללמוד ממנו לסוגיה דידן מקל וחומר‪ ,‬והוא גירא‬ ‫ש ֶדה ֶא ּ ִ‬ ‫ת־פ ְריוֹ וְ ָה ָא ֶרץ ִּת ֵּתן יְ בוּלָ ּה וְ ָהי ּו‬ ‫(כז) וְ נָ ַתן ֵעץ ַה ּ ָ ׂ‬ ‫בעיניהם של הרודפים אתכם‪ ,‬ומבזים אתכם רח"ל‪ ,‬וז"ל‬ ‫שהגרלת בלוטו ומובטח לך שלום בית‪ ,‬פרנסה‪ ,‬נחת‬ ‫י־אנִ י ה' ְ ּב ׁ ִש ְב ִרי ֶאת־מֹטוֹ ת‬ ‫ל־א ְד ָמ ָתם לָ ֶב ַטח וְ יָ ְדע ּו ִּכ ֲ‬ ‫ַע ַ‬ ‫מהילדים‪ ,‬בריאות וכל טוב‪ ,‬אז הדבר האחרון שיענין‬ ‫של מרן בקריינא דאיגרתא עמוד ר"כ ‪" -‬מי שסובר‬ ‫ֻע ָּלם וְ ִה ַּצלְ ִּתים ִמ ַ ּיד ָהע ְֹב ִדים ָ ּב ֶהם‪.‬‬ ‫שהשינוי משלטון נכרים לשלטון חפשים רשעים מזרע‬ ‫אותך הוא בית המקדש‪ ,‬קרבנות ומשיח‪ .‬הלה נדהם!‬ ‫וואו‪ ,‬פתאום הוא מגלה שגם הוא לא באמת מחכה‬ ‫פירוש המלבי"ם‪:‬‬ ‫ישראל הוא אתחלתא דגאולה אינו אלא טועה‪ ,‬אבל‬ ‫למשיח! מסופר על בעל ה'צמח צדק' זי"ע‪ ,‬שיהודי אמר‬ ‫לא רשע חס ושלום שיהא מותר לדבר עליו לשון הרע‬ ‫(יא) ר"ל ובל תחשבו כי עתה לא יהיה להם רועה כלל‬ ‫ולבזותו ברבים"‪ .‬והנה ניתן ללמוד מכך שבוודאי מי‬ ‫לו ‪ -‬מה יהיה? מתי משיח יגיע כבר? אמר לו הצמח‬ ‫ויהיו הפקר‪ .‬לא כן‪ ,‬כי הנני אני אחר שסלקתי את‬ ‫שסובר כמו שאתם רגילים להביא מגדולי ישראל‪ ,‬שיש‬ ‫צדק תשובה קשה מאוד ‪ -‬המשיח שכולם מחכים לו אף‬ ‫הרועים שמניתי עליהם אהיה אנכי בעצמי הרועה‬ ‫אתחלתא דגאולה על ידי השינוי ממצב של מיעוט‬ ‫פעם לא יגיע‪ ,‬והמשיח שיגיע מעולם לא חיכו לו! ומאחר‬ ‫אותם‪ ,‬ודרשתי את צאני ובקרתים הביקור הוא לדעת‬ ‫תורה‪ ,‬לצמיחת עולם התורה בארץ הקודש‪ ,‬או מיעוט‬ ‫שחז"ל למדונו‪ ,‬שליום הדין ישאולנו 'ציפית לישועה?'‪,‬‬ ‫מנינם‪ ,‬ולהשגיח על החסרים היכן הם"‪.‬‬ ‫תשובה לעולם תשובה שלא היה כמוהו‪ ,‬או על ישוב‬ ‫והם תקנו הלכות כה רבות לזכור את החורבן‪ ,‬וציון היא‬ ‫דורש אין לה מכלל דבעי דרישה‪ ,‬ונשבענו 'אם אשכחך‬ ‫(יג) והוצאתים‪ .‬כי רבים באו לשבי בין העמים‪ ,‬כמ"ש‬ ‫הארץ בצדיקים וחסידים‪ ,‬כל שכן וקל וחומר שיהיה‬ ‫ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי‬ ‫'יען היות צאני לבז'‪ ,‬ורבים נפוצו מן העמים אל הארצות‬ ‫אסור לבזותו ולהפיץ עליו כתבי פלסתר‪ ,‬ואתם חזקו‬ ‫אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי' ‪ -‬ממילא‬ ‫כמ"ש 'ותהיינה צאני לאכלה'‪ ,‬מן העמים שהם תחת‬ ‫ואמצו‪ ,‬אל תיראו ואל תחתו‪.‬‬ ‫חובה עלינו להבין מה באמת כל‪-‬כך בוער לנו הענין?‬ ‫רשותם אוציאם‪ ,‬ומן הארצות שהם מפוזרים אקבצם‪,‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נראה כאן להדיא ברור מתוך דבריו אלו‪ ,‬שדעתו‬ ‫למה זה בית חיינו‪ ,‬למה אי אפשר בלי?‬ ‫והביאותים אל אדמתם ורעיתים"‪.‬‬ ‫של מרן זצ"ל היא ששינוי בעזרת ה' משלטון רשעים‬ ‫‪28‬‬ ‫שיר טוב לעם ישראל ‪ -‬מילים ולחן‪ :‬אורן הרשפינוס‬ ‫והמציאות הזו‪ ,‬שיהודי יודע שהוא נמצא‬ ‫קושיה שניה‪:‬‬ ‫פה בשליחות לתקן עולם במלכות ש‪-‬די‪,‬‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ֹ ֹּ‬ ‫ֹּ‬ ‫תו ַרת ָה ֱא‪-‬ל ִהים בו ֵרא ָהעולָ מות‪,‬‬ ‫עוד יש לשאול ‪ -‬הנה הענין של ארץ ישראל‪ ,‬פזמון מקדים‬ ‫גורם להיכנס למוטיבציה גדולה מאוד‪,‬‬ ‫ּ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֹׁ‬ ‫ּתו ָרה ִהיא בֵ ּ ית ִמ ְר ַק ַחת לְ כָ ל ַה ַמ ֲחלות‪.‬‬ ‫ָשלש ַמ ְרגָ ּ לִ ּיות בְ ּ כֶ ֶתר ְמלוכָ ה‪:‬‬ ‫ּ‬ ‫כידוע‪ ,‬הוא יסוד גדול ביותר בתורה‪ .‬הנה‬ ‫כי הוא יודע שיש לו יעוד חשוב ביותר‪,‬‬ ‫ׂ‬ ‫חוקים‬ ‫בפרשתינו נאמר "ראה למדתי אתכם‬ ‫שבורא עולם מצפה ממנו להגשימו‪ ,‬וזה‬ ‫ֶא ֶרץ י ְִש ָר ֵאל – ְסגֻ לַ ּ ת ָה ֲא ָד ָמה‪,‬‬ ‫בית ב'‬ ‫ׂ‬ ‫כן‬ ‫לעשות‬ ‫ומשפטים כאשר צוני ה' א‪-‬להי‬ ‫גורם לאהבת הבורא‪ ,‬להבין את המשמעות‬ ‫ֹׁ‬ ‫ׂ‬ ‫ַעם י ְִש ָר ֵאל – ְסגֻ לָ ּ ה בִ ּ בְ נֵ י ָא ָדם‪,‬‬ ‫ׂ‬ ‫לרשתה"‪,‬‬ ‫שמה‬ ‫בקרב הארץ אשר אתם באים‬ ‫של 'אשר בחר בנו מכל העמים'‪ ,‬ולאהבת‬ ‫ֶא ֶרץ י ְִש ָר ֵאל ִהיא ֲא ָד ָמה ְקדו ָשה‪,‬‬ ‫ַחגֵ ּי י ְִש ָר ֵאל ֵהם ְסגֻ לַ ּ ת ַהזְ ּ ָמן‪.‬‬ ‫ׁ ֹ‬ ‫דווקא‬ ‫להיעשות‬ ‫כלומר שהמצוות צריכות‬ ‫ישראל‪ ,‬שהרי שנינו חלק מהתהליך החשוב‬ ‫ֵמ ֲעפָ ָר ּה ַה ְּמי ָֻחד ָא ָדם ִראשון נִ בְ ָרא‪.‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ועוד נאמר בהמשך הפרשה‬ ‫שרבש"ע נתן לנו לתקן את הבריאה‪ ,‬וכל‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶמ ְרכַ ּ ז ַח ּי ּות עולָ ם בְ ּ ַהר ַה ּמו ִר ָ ּיה‪,‬‬ ‫‪" -‬וזאת המצוה החוקים והמשפטים אשר פזמון‬ ‫מצווה מקרבת אותנו עוד ליעוד הזה‪,‬‬ ‫ׂ‬ ‫ּ ׁ ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫צוה ה' ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם כַ ֲא ֶשר טוב לְ ַעם י ְִש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫ולחשוב על התכלית‪.‬‬ ‫בְ ּ תו ְך בֵ ּ ית ַה ִּמ ְק ָ ּדש ַעל ֶ'אבֶ ן ַה ּ ְש ִת ָ ּיה'‪.‬‬ ‫ׂ‬ ‫ּ ֹׁ‬ ‫ְהוא יו ֵשב בְ ּ ֶא ֶרץ י ְִש ָר ֵאל‪,‬‬ ‫עוברים שמה לרשתה"‪ ,‬וכן בפרשת ראה נאמר ו‬ ‫ועכשיו מובן כבר גם מה החשיבות הגדולה‬ ‫ׂ‬ ‫ׂ‬ ‫ׂ‬ ‫ׂ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫בית ג'‬ ‫ּובְ ַחגֵ י י ְִש ָר ֵאל ָשש ו ְָש ֵמ ַח –‬ ‫"אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון‬ ‫כל‪-‬כך של ארץ ישראל‪ ,‬עד כדי שהמצוות‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫לעשות בארץ אשר נתן ה' א‪-‬להי אבותיך‬ ‫עקרונית שייכות רק בארץ ישראל‪ ,‬וכל‬ ‫רו ִאים ַ'ה ּמו ֲע ִדים'‪,‬‬ ‫ַחגֵ ּי ַעם י ְִשׂ ָר ֵאל ְק ּ‬ ‫כָ ּ ל ָהעולָ ם ִמ ְת ַעלֶ ּ ה ּו ִמ ְש ַּתבֵ ּ ַח!‬ ‫לך לרשתה" ועוד הרבה פסוקים בעריות‬ ‫ׂ‬ ‫ׁ ֹׁ‬ ‫מצות ברית מילה נאמרו על ארץ ישראל‪,‬‬ ‫בִ ּ ְשל ֶשת ָה ְרגָ לִ ים כְ ּ לַ ל י ְִש ָר ֵאל ִמ ְת ַא ֲח ִדים‪.‬‬ ‫שמוכיחים שהמצוות בעיקרן ניתנו ליושבים בית א'‬ ‫וכך מתחיל כל היסוד של כלל ישראל‪,‬‬ ‫ּ ּ ּ ֹ ֹ‬ ‫ּׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫במחולות‪,‬‬ ‫בָ ּ ִאים יְרו ָשלַ י ְָמה בְ ַהלֵ ל ו ְ‬ ‫הוא נִ ְש ַמת ָה ֱאנוש ּות‪,‬‬ ‫ַעם י ְִשׂ ָר ֵאל ּ‬ ‫בארץ ה'‪ ,‬כלשון הרמב"ן בפרשתינו ‪" -‬או‬ ‫כי כשכלל ישראל נמצא בגלות וכל אחד‬ ‫ּ ְ ּ ֹּ ׁ ּ ֹ‬ ‫ּׂ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫מאריך‬ ‫ירמוז כי עיקר המצוות בארץ"‪ ,‬והרמב"ן‬ ‫לְ ַש ֵמ ַח ֶאת ַה ֶמלֶ ך בִ ְס ֻעדות ְמ ֻשבָ חות‪.‬‬ ‫ִאם נְ ָש ָמה חולָ ה – גַ ּ ם ּג ּוף ֲח ַסר ַמ ּ‬ ‫הות‪.‬‬ ‫במקום אחר ‪ -‬אין שום דרך שתתגלה הא‪-‬‬ ‫בזה מאוד בפרשת אחרי בעריות שכתוב שם‬ ‫להות‪ ,‬כי כל אחד עושה את המצווה בפני‬ ‫"ולא תקיא הארץ אתכם"‪ ,‬שלכאורה קשה‬ ‫עצמו‪ ,‬וזה טוב על‪-‬מנת לשמר בלבד שלא‬ ‫יושבי תבל‪ ,‬ויאתיו כל לעבדך‪ ,‬הודיעו בעמים עלילותיו‪,‬‬ ‫‪ -‬מה הקשר בין ארץ ישראל לעריות? אלא‬ ‫יהיו חדשים‪ ,‬כמו דאיתא בזוה"ק ‪" -‬ומי כעמך ישראל גוי‬ ‫יש לומר כמו המדרש שרש"י מביא בפרשה הבאה ‪ -‬ספרו בגויים את כבודו‪ ,‬זו מטרת הבריאה‪.‬‬ ‫אחד בארץ" ‪ -‬שרק בא"י כלל ישראל נקראים 'גוי אחד'‪,‬‬ ‫"ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה‪ ...‬ושמתם את דברי‬ ‫אלה"‪ ,‬שגם בחו"ל הניחו תפילין וכו' שלא יהיו עליכם אבל איך זה קורה הגילוי א‪-‬להים הזה בעולם? ע"י כי בלי דרך של אומה לא מתגלה ולא יכול להתגלות‬ ‫חדשים כשתחזרו‪ .‬והמשך המדרש שם שרש"י משמיט כלל ישראל‪ ,‬דהיינו שכלל ישראל הם הנציגים של שום בשורה לעולם‪ .‬ולפי זה מובן מה שהתורה אומרת‬ ‫הוא "משל למלך שכעס על אשתו וטרפה לבית אביה‪ ,‬רבש"ע בעולם לגלות אותו‪ ,‬עם זו יצרתי לי תהלתי ‪" -‬ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם"‪ ,‬כי‬ ‫אמר לה ‪ -‬הוי מתקשטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יספרו‪ .‬איך כלל ישראל מגלים את רבש"ע? קודם זו באמת התכלית של כל התורה והמצוות‪ ,‬שיתקיים‬ ‫יהיו עליך חדשים‪ ,‬כך ירמיה אומר 'הציבי לך ציונים' כל ‪ -‬בזה שהם נושאים על עצמם את העדות שיש "כי מלאה הארץ דעה את ה'"‪ ,‬וזה המניע של יהודי‬ ‫‪ -‬אלו המצוות שישראל מצויינים שם"‪ .‬ויש לשים א‪-‬להים שהתגלה לעיניהם בפני ‪ 600,000‬יהודים‪ ,‬וזו לשמור את התורה‪ ,‬שיתקדש שם שמים בעולם‪ ,‬ויתגדל‬ ‫לב‪ ,‬שהמדרש לא מגיע לחדש לנו שהמצוות ניתנו ההוכחה החד‪-‬משמעית שרבש"ע מנהיג את העולם‪ ,‬זה ויתקדש שמיה רבא‪.‬‬ ‫צועק גילוי א‪-‬להות {ובדרך אגב ‪ -‬זה הגורם לאנטישמיות‪,‬‬ ‫וכמו שאמרנו‪ ,‬שברגע שמגיעים להכרה הזאת במציאות‬ ‫בעיקרן ליושבים בארץ ה'‪ ,‬אלא הפוך ‪ -‬זה שהעיקר‬ ‫כי הבשורה שעם ישראל מבשר לעולם ‪ -‬שיש א‪-‬להים ‪ -‬מדגדגת‬ ‫של השליחות והיעוד שלנו‪ ,‬מתמלאים כולנו עם חזון‪,‬‬ ‫הוא בארץ ישראל זה דבר פשוט‪ ,‬כי זה פשטות כל‬ ‫להם מאוד‪ ,‬והם מנסים להכחיש את זה בכל דרך אפשרית‪ ,‬וזו‬ ‫ואז יש כבר צפיה לישועה אמיתית‪ ,‬כי כשרואים את‬ ‫הפסוקים‪ ,‬והחידוש הוא שגם בחוץ לארץ יש ענין‬ ‫גם הסיבה לחיבור המוזר שיש בין הפרוגרס לאיסלם‪ ,‬על אף‬ ‫מקום המקדש בחורבנו‪ ,‬כלומר המקום שבו נאמר 'והזר‬ ‫לקיים את המצוות‪ ,‬ולא תימא שפטורים לגמרי בחו"ל‬ ‫שהם שני הפכים לחלוטין‪ ,‬בגלל ששניהם מפחדים מהבשורה‬ ‫הקרב יומת'‪ ,‬מקום אש להבת שלהבת‪ ,‬המקום שבו‬ ‫‪ -‬ועל זה אומר המדרש שלא‪ ,‬אלא חובה לקיימן‪ ,‬שלא‬ ‫של כלל ישראל‪ ,‬שרבש"ע הוא א‪-‬להי ישראל‪ ,‬או בגלל שלא‬ ‫נאמר 'כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי‬ ‫יהיו חדשים כשנחזור‪ .‬וצריך להבין מה באמת כל‪-‬כך‬ ‫מאמינים בעם ישראל [האיסלאם] או שלא מאמינים בכלל‬ ‫עד פה אשב כי אויתיה'‪' ,‬והיו עיני ולבי שם כל הימים'‪,‬‬ ‫משמעותי בארץ ישראל‪ ,‬עד כדי שיש צד שפטורים‬ ‫בא‪-‬להים [הפרוגרס]}‪ .‬והדרך בה כלל ישראל יכולים‬ ‫המקום שעל ידו ורק על ידו אנו יכולים להשלים את‬ ‫לגמרי מכל התורה בחו"ל‪ ,‬וגם למסקנת דברי חז"ל‪,‬‬ ‫לגלות את רבש"ע היא רק בדרך של אומה שמשמיעה‬ ‫יעודנו כאומה‪ ,‬ונעשה בו ההפך הגמור ביותר ‪ -‬באו זרים‬ ‫מטרת המצוות בחו"ל הוא רק שלא יהיו חדשים?‬ ‫את קול ה' ברמה ובהדר‪ ,‬והשיא מתקיים כאשר כל‬ ‫ויחללוה‪ ,‬מפצחים שמה גרעינים‪ ,‬ומשחקים כדורגל‪,‬‬ ‫קושיה שלישית‪:‬‬ ‫כלל ישראל נמצאים בארץ ישראל‪ ,‬שומרים תורה‬ ‫משל למה הדבר דומה? לאילו הבית מדרש הראשון‬ ‫עוד יש לשאול בפרשתנו‪ ,‬שיש דבר תימה ממש ‪ -‬ומצוות תחת מלך מבית דוד‪ ,‬ובית המקדש באמצע‬ ‫בעיירה בעלזא היה בנוי עד היום‪ ,‬והיו מגיעים שמה‬ ‫התורה אומרת שהסיבה שצריך לשמור תורה ומצוות ושם עובדים את רבש"ע‪ ,‬כי העבודה האמיתית היא רק‬ ‫חסידי בעלזא לבקר‪ ,‬והיו רואים שזה נהיה בית מרזח‬ ‫היא כדי שאומות העולם ישמעו ויגידו ‪" -‬פשש‪ ...‬תראו ע"י עבודת הקרבנות‪ ,‬וזו הדרך היחידה שבה באמת‬ ‫ויושבים שמה שיכורים ועושים כל העבירות שבעולם‬ ‫איזה חכמים היהודים"‪ .‬וזה לשון הפסוק ‪" -‬ושמרתם עובדים את רבש"ע‪ .‬כידוע‪ ,‬זהו דבר טבעי בלי קשר‬ ‫‪ -‬הרי היה לבם מתמלא עברה וכעס‪ ,‬איך יכול להיות‬ ‫ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ולפני המצווה של קרבנות‪ ,‬שהרי כבר הקריב אדם‬ ‫כדבר הזה? הרי זה שלנו? הרי זה נבנה ע"י השר שלום‬ ‫ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הראשון קרבנות‪ ,‬ולהבדיל אלף אלפי הבדלים ‪ -‬אפילו‬ ‫מבעלזא בכוונות גדולות כ"כ וככה זה מחולל? והיו‬ ‫הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול וכו'"‪ ,‬היתכן? יהודי אמור הגויים הבינו כשעבדו עבודה זרה ‪ -‬זה ע"י קרבנות‪,‬‬ ‫נותנים כל ממון שבעולם כדי לגאול את המקום! קל‬ ‫לשמור תורה ומצוות כדי שהגוי יגיד ככה או ככה? מה כי זו הדרך האמיתית של סגידה ופולחן וביטול היש‬ ‫וחומר בן בנו של קל וחומר למקום הקדוש ביותר‬ ‫בכלל מענין אותי מה התאילנדי או הסיני והיפני יגידו? לגמרי‪ .‬כשישוב דבר זה‪ ,‬יתקיים בנו הפסוק "והיה‬ ‫בעולם‪ ,‬הבית שנקרא על שמו של בורא עולם עליו‪,‬‬ ‫אנחנו עובדים את רבש"ע וכל טוב! ועוד להגיד שזה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים‬ ‫ושם אנו אמורים לעבדו ביראה‪ ,‬ורק שמה ניתן לעבדו‬ ‫ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים‪ .‬והלכו עמים רבים‬ ‫יהיה המניע שלי לשמור את התורה?‬ ‫באמת‪ ,‬ורק משם אנו יכולים להשלים את יעודנו‪ ,‬וזה‬ ‫ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית א‪-‬להי יעקב וירנו‬ ‫ככה מחולל ‪ -‬המחשבות האלו מכניסות את האדם‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מדרכיו ונלכה באורחותיו‪ .‬כי מציון תצא תורה ודבר‬ ‫לסערת רגשות ולמוכנות עד כדי מסירות נפש בפועל‬ ‫דומני‪ ,‬שכדי להבין את התשובה לשאלות הללו‪ ,‬צריך ה' מירושלים‪ .‬ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים‬ ‫ממש‪ ,‬למען ציון לא נחשה ולמען ירושלים לא נשקוט‬ ‫לחזור ליסודות‪ ,‬וזה קודם להבין מה היעוד של כלל וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא‬ ‫עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ‪ .‬זו הדרך‬ ‫ישראל בעולם‪ .‬וזה יובן רק לאחר שנבין מה בכלל ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫להגיע לציפיה לישועה אמיתית‪.‬‬ ‫המטרה בבריאת העולם? והנה‪ ,‬כידוע מה דאיתא כשיהיה ויכוח בין רוסיה לאוקראינה‪ ,‬הם לא יתחילו‬ ‫בזוה"ק‪ ,‬שרבש"ע ברא עולמו כדי שידעו ממנו‪ ,‬ומקרא מלחמה‪ ,‬אלא ירדו למלך המשיח מבית דוד וישאלו יעזור ה' יתברך‪ ,‬שנזכה להבין באמת מה יעודנו בעולם‪,‬‬ ‫מלא הוא ‪" -‬כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אותו ‪ -‬מה אומר רבש"ע‪ ,‬מי צודק? זה נקרא 'כי מלאה ונזכה למלא אותו במהירות האפשרית‪ ,‬ולראות בנחמת‬ ‫אף עשיתיו"‪ ,‬דהיינו שהבריאה יש לה מטרה‪ ,‬שיתקיים הארץ דעה את ה''‪ .‬זה החזון! לשמה אנו חותרים! עד ציון בחורבן בית גאים ובבנין ירושלים במהרה בימינו‬ ‫כי מלאה הארץ דעה את ה'‪ .‬והכונה לאו דווקא ליהודים‪ ,‬כאן ההסבר מה המטרה של הבריאה‪ ,‬ומה הדרך שזה אמן!‬ ‫•••‬ ‫יתממש ע"י כלל ישראל‪.‬‬ ‫אלא הפוך ‪ -‬שכל העולם יכירו ברבש"ע‪ ,‬יכירו וידעו כל‬ ‫מדור 'בית המדרש' כולל מכתבים רבים שנשלחו למערכת‪ ,‬עם תגובות רבני בית המדרש ‪ -‬מטובי הכותבים בגליון‪ .‬גם אתם מוזמנים לשלוח למערכת הארות והערות‪,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שאלות רעיונות ומאמרים קצרים‪ ,‬לדוא"ל ‪.DOAR@KEDUSHASTZION.ORG‬אפשר גם להשאיר הודעות בקו האגודה ‪ 079-607-3701‬שלוחה ‪.9‬‬ ‫עיקרי דברי הרבנים שליט"א‬ ‫בכנס לכבודה של ירושלים‪ ,‬כ"ח אייר תשפ"ו‬ ‫בגליון הקודם‪ ,‬הובא הסיקור המרומם אודות ועידת 'קדושת ציון' המשודרת‪ ,‬אשר עוררה הדים רבים‪.‬‬ ‫כעת אנחנו משלימים את הבאת עיקרי דברי הרבנים שליט"א שעדיין לא הופיעו בגליון‪ .‬לשמיעת כל הדרשות‬ ‫והנאומים‪ ,‬יש להתקשר לקו האגודה ‪ 0796073701 -‬שלוחה ‪ 3‬שלוחת הועידות‪.‬‬ ‫תמיד לכבודה של ירושלים הבנויה‪ ,‬ואף‬ ‫הביע הוקרה מיוחדת למארגני הועידה‬ ‫כ"ק האדמו"ר מבוסטון שליט"א‬ ‫שעושים את פעילותם לשם שמים‪.‬‬ ‫האדמו"ר פתח בהתרפקות על השמחה בשחרור‪ ,‬ואף תיאר כיצד אנשים בני דורו‬ ‫שזוכרים את אותם ימים‪ ,‬חוו דאגה עצומה‬ ‫בדבריו‪ ,‬שיתף הרב בדבר תורה עצום‬ ‫שהפכה לשמחה כפולה ומכופלת ברגע‬ ‫ומפתיע הקשור לאירועים האקטואליים‬ ‫שבו שמעו שהכותל המערבי חזר לידינו‪.‬‬ ‫מדברי הגאון רבי פנחס לניאדו זצ"ל לפני‬ ‫כאשר להם הייתה שמחה כפולה כאשר‬ ‫כ‪ 400-‬שנה שכתב חיזוי מדהים‪ :‬כאשר‬ ‫התגשם חלומו ורעיונו של הסבא הגאון‬ ‫תראה שעם ישראל נלחמים במיצרי הורמוז‬ ‫רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ זצ"ל‬ ‫– דע לך שזוהי המלחמה האחרונה של‬ ‫שביקש מהאדמו"ר מאלכסנדר‪" :‬אם אתם‬ ‫ישראל‪ .‬הרב הוסיף בהקשר המדיני העדכני‬ ‫רוצים לעשות משהו עבור כלל ישראל‪,‬‬ ‫[והזכיר את החלטותיו של טראמפ] כי כל‬ ‫אז תפנו את הבתים המכוערים שנמצאים‬ ‫השינויים והפסקות האש אינם מקריים‪,‬‬ ‫ליד הכותל‪ ,‬שהערבים לא יפריעו לנו‬ ‫אלא הכל מכוון מאת ה' יתברך‪ ,‬כדי‬ ‫לגשת לכותל"‪.‬‬ ‫להביאנו אל רגע הגאולה‪.‬‬ ‫אבל השמחה היותר גדולה היא בזה‬ ‫לסיום‪ ,‬העתיר הרב ברכות ותפילות על דורשי ציון היקרים‪ ,‬ושיזכו לראות בביאת‬ ‫שמקום המקדש נמצא בידינו‪ ,‬כי זה נכון‬ ‫משיח בב"א‪.‬‬ ‫שלא זזה שכינה מכותל המערבי‪ ,‬אבל‬ ‫המטרה שלנו היא ירושלים האמיתית של‬ ‫"לירושלים עירך ברחמים תשוב"‪ .‬כאשר‬ ‫כ"ק האדמו"ר ממונסטריץ' שליט"א‬ ‫המקום הקדוש בידינו‪ ,‬זה מעצים את‬ ‫הציפייה לראות שוב את קדושת המקום ואת 'קודש הקודשים'‪ ,‬לזכור ולחוות‬ ‫"וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ‬ ‫מחדש את עבודת הקורבנות ואת הנסים הגלויים שהיו בבית המקדש והראו‬ ‫אזכור"‪ .‬חז"ל שואלים‪ ,‬מדוע נסמכה זכות הארץ לזכות האבות? ריש לקיש אומר‬ ‫לכל העולם את גדולת ה'‪ .‬זה עיקר הענין של יום ירושלים‪ ,‬שהתקרבנו לעירו‬ ‫משל‪ :‬מלך היו לו שלושה בנים ושפחה‬ ‫של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫אחת שגידלה אותם‪ .‬בכל פעם שהמלך‬ ‫דרש בשלום בניו‪ ,‬הוא ציווה לדרוש גם‬ ‫בשלום המגדלת‪ .‬הנמשל הוא‪ ,‬שבכל פעם‬ ‫הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א‬ ‫רבה של שכונת גילה בירושלים‬ ‫שהקדוש ברוך הוא מזכיר את האבות‪ ,‬הוא‬ ‫מזכיר את ארץ ישראל עמם‪ ,‬משום שהארץ‬ ‫היא 'המגדלת' של עם ישראל‪.‬‬ ‫"שלום רב לכל משתתפי הכינוסים של 'קדושת ציון'‪ ,‬הרבנים היקרים והאהובים‪ ,‬שכל‬ ‫מטרתם היא מטרה קדושה‪ ,‬כדי להאהיב‬ ‫כדי להעמיק במשמעות של הארץ‬ ‫את ירושלים עיר הקודש ואת ארץ ישראל‬ ‫כ'מגדלת'‪ ,‬המעניקה זכויות לעם ישראל‪,‬‬ ‫על הציבור כולו‪.‬‬ ‫יש להבין על פי החתם סופר במסכת‬ ‫סוכה‪ .‬שם מבואר‪ ,‬שרבי ישמעאל היה‬ ‫וכמה זה דבר חשוב‪ .‬אנחנו יודעים מגדולי‬ ‫אומר‪' :‬ואספת דגנך' – הנהג בהם דרך‬ ‫ישראל בכל הדורות‪ ,‬כמה הם רצו ושאפו‬ ‫ארץ‪ .‬ורבי שמעון בן יוחאי חלק עליו‪' :‬אם‬ ‫להגיע לארץ – ולא כולם זכו‪ .‬ואנחנו‬ ‫יעסוק אדם בזריעה וקצירה והכל – תורה‬ ‫שזכינו‪ ,‬אז בוודאי שיש ענין גדול לזכור‬ ‫מה תהא עליה?'‪ .‬אז בסוף הגמרא אומרת‪:‬‬ ‫את הדברים‪ ,‬שעם כל הקשיים ועם כל‬ ‫הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם‪ ,‬כרשב"י ולא עלתה בידם‪ .‬וזה לשונו‬ ‫הצרות שיש – אבל אנחנו ברוך ה' גרים‬ ‫של מרן החתם סופר ‪' -‬ונראה לעניות דעתי‪ ,‬רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא‬ ‫בארץ ישראל ובירושלים עיר הקודש‪,‬‬ ‫'ואספת דגנך' אלא בארץ ישראל ורוב ישראל שרויים‪ ,‬שהעבודה בקרקע גוף‬ ‫שהרבה הרבה לא זכו לזה‪.‬‬ ‫המצוה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים‪ .‬ועל זה ציוותה‬ ‫התורה 'ואספת דגנך'‪ ,‬ובועז זרה גורן השעורים הלילה משום מצווה‪ .‬וכאילו‬ ‫והדבר הזה ש'קדושת ציון' עושים ‪-‬‬ ‫תאמר‪ :‬לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה? הכי נמי לא יאמר‪ :‬לא אאסוף‬ ‫הוא באמת דבר גדול‪ .‬כל מטרת היציאה‬ ‫דגני מפני עסק התורה! ואפשר אפילו שאר אומנויות שיש בהם יישוב העולם‪,‬‬ ‫ממצרים וקבלת התורה הייתה בסופו של‬ ‫הכל בכלל מצווה‪ .‬אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם‪,‬‬ ‫דבר להגיע לארץ ישראל‪ ,‬ולשכון כאן‬ ‫וכל שמרבה בעולם יישוב מוסיף עבודת השם חורבן – מודה רבי ישמעאל‬ ‫ולבנות את בית המקדש‪.‬‬ ‫לרשב"י‪ ,‬ועל זה אנו סומכים‪ ...‬ומתניתין סוף קידושין‪' :‬מניח אני כל אומנויות‬ ‫ובוודאי‪ ,‬כשתרבה הדעת‪ ,‬אז כל עם ישראל ישובו בתשובה שלמה ויבינו שהקשר‬ ‫שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה' – היינו בחוץ לארץ'‪.‬‬ ‫שלנו עם ארץ ישראל ועם ירושלים הוא קשר רוחני‪ ,‬לא רק קשר גשמי‪ .‬גשמיות‬ ‫דברים נוראים אומר פה החתם סופר‪ .‬הוא אומר שבארץ ישראל‪ ,‬כל מה שעוסקים‬ ‫יש לכל אחד גם בחו"ל‪ ,‬אבל רוחניות כמו שיש כאן – זה רק פה‪.‬‬ ‫בישובו של עולם ‪ -‬לפתח‪ ,‬לגדל‪ ,‬כל מה שנוגע לחיים הנורמלים בארץ ישראל‬ ‫ולכן הדבר הזה ‪ -‬לחזק את הקשר הרוחני עם ארץ ישראל ועם ירושלים עיר‬ ‫– זה מצוה‪ .‬זה חלק של מצות יישוב ארץ ישראל‪ ,‬ולכן 'ואספת דגנך' זה המצוה‪.‬‬ ‫הקודש ‪ -‬הוא דבר גדול עד מאוד‪ ,‬ובוודאי הוא עושה נחת רוח לבורא יתברך שמו‪.‬‬ ‫זה הפירוש של המדרש‪ .‬יש עוד זכות לכלל ישראל – כלל ישראל בארץ ישראל‬ ‫הגאון רבי פנחס זביחי שליט"א‬ ‫יש להם חוץ מזכות אבות עוד זכות‪ ,‬הזכות של ארץ ישראל‪ .‬הארץ זה כמו שפחה‬ ‫מגדלת‪ ,‬שעצם זה שיהודי חי בה ומפתח אותה ‪ -‬זה מוסיף לו כל הזמן מצוות‬ ‫וזכויות‪ ,‬ולכן הארץ היא מגדלת‪ ,‬היא מגדלת את עם ישראל‪ ,‬היא נותנת אפשרות‬ ‫לכל כלל ישראל בכל מצב שהוא לקיים מצוות‪.‬‬ ‫ראש מוסדות עטרת פז‬ ‫הרב פתח במסכת ברכות חמות לציבור הקדוש והנכבד‪ ,‬ו'לקדושת ציון'‪ ,‬הדואגים‬ ‫‪30‬‬ ‫מזל טוב!‬ ‫'קדושת ציון'‪ ,‬רבניה‪ ,‬פעיליה ותומכיה מברכים את יו"ר האגודה הרב יהודה אפשטיין ומשפחתו‬ ‫לרגל הכנס הבן יניק וחכים אליהו יוסף שלום לעול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫'קדושת ציון'‪ ,‬רבניה‪ ,‬פעיליה ותומכיה מברכים את חברנו המסור בגופו ונפשו למען ציון‬ ‫הרב חיים אינהורן ומשפחתו ולרגל הכנס בנם עלם חמודות שמשון לעול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫בקשו רחמים‬ ‫הציבור מתבקש להמשיך להעתיר לרפואתה השלמה של מורנו‬ ‫הגאון רבי חזקיהו דב הכהן קוק בתוך שאר חולי ישראל‪,‬‬ ‫שישוב לאיתנו וימשיך להאיר לעם ה' מאור תורתו ויראתו מתוך בריאות איתנה לאורך‬ ‫ימים ושנים טובות ונעימות ויזכה לשרת בבית ה' עם אחיו הכהנים במהרה בימינו!‬ ‫מקדמים בברכה‬ ‫'קדושת ציון' מקדמת בברכה את אחינו בני הגולה הבאים לחונן את עפר ארצנו לרגל זמן‬ ‫שמחתנו חג הסוכות הבא עלינו לטובה מתוך אמונה ותקוה‪ ,‬כי אוירת הרוממות תשפיע עליהם‬ ‫לטובה לעזוב לנצח את טומאת ארץ העמים ולקבוע את מעונם בנחלת ה'‪.‬‬ ‫אתרוג מהודר ‪ -‬אתרוג מארץ הקדש‬ ‫זכרו את קריאת רבותינו הגאונים לרכוש ארבעה מינים‬ ‫מיבול ארצנו הקדושה‪ ,‬ובכך לקיים את תכלית המצוה לשמוח‬ ‫לפני ה' בברכה שהעניק לנו בארץ‬ ‫אשר עיניו בה מראשית השנה ועד אחרית שנה‪.‬‬ ‫לתרומה ‪ /‬למנוי‪ :‬נדרים פלוס‪:‬‬ ‫וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבה‬ ‫כלל אוהבי ציון וחכמיה אבלים על הסתלקותו לגנז"מ בשיבה טובה ובשם טוב‬ ‫'אגודת קדושת ציון'‬ ‫של אוהב התורה ולומדיה‪ ,‬אוהב ודורש לציון בכל עוז‪,‬‬ ‫לתרומה בלבד‪ :‬בנק מזרחי )‪ (20‬סניף ‪459‬‬ ‫מס' חשבון ‪' - 109491‬קדושת ציון'‬ ‫הגאון המופלא רבי הלל פרוש זצ"ל זי"ע‬ ‫מגדולי תומכי ורבני 'קדושת ציון'‬ ‫עדכון שוטף על פעילות האגודה‬ ‫מבני ציון המסולאים מפז‪ ,‬ממשפחת פרוש‪ ,‬ולמעלה בקודש משפחת ריבלין‪,‬‬ ‫בשליחת דוא"ל ל‪OFFICE@KEDUSHASTZION.ORG :‬‬ ‫מייסדי הישוב של תלמידי הגר"א בארץ הקודש‪.‬‬ ‫או בטלפון‪079-607-3701:‬‬ ‫הלך בדרך אבותיו‪ ,‬לא זז מלחבב את‬ ‫הארץ ולא השגיח על דעת הבריות‪ ,‬זיכה‬ ‫להצלחת‬ ‫את הרבים בההדרת ספרי ראשונים‪ .‬הזדכך‬ ‫מנחם אליהו בן בינא שטארך‬ ‫ביסורים קשים‪ ,‬קבל כל אדם בסבר פנים‬ ‫ורחל בת אהובה שרון שטארך‬ ‫יפות‪ ,‬והכל בענווה ובחן כתלמידי חכמים‬ ‫לע"נ א"מ יעקב ב"ר מנחם מנדל‬ ‫שבארץ ישראל‪.‬‬ ‫לע"נ אילת אלקה בת יעקב יששכר‬ ‫מתאבלים מרה‪,‬‬ ‫רבני‪ ,‬תומכי וחברי 'קדושת ציון' –‬ ‫התאחדות החרדים דורשי ציון בטהרה‬ ‫ﬣרﬤיבי!‬ ‫מעשור של יסוד לעשור של צמיחה והתרחבות‬ ‫זﬣ תﬦוי בך!‬ ‫◆‬ ‫העמדת בסיס איתן‬ ‫להוצאת הגליון‬ ‫והרחבת הפצתו‬ ‫‪720‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪180‬‬ ‫◆‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫לחודש‬ ‫עמודי התווך‬ ‫עמודי היסוד‬ ‫עמוד‬ ‫‪31‬‬ ‫סוכו‪+‬ת בשע‪+‬ר‬ ‫ושמח‪+‬תם _‪+‬לפני ה' א‪_-‬להיכ‪+‬ם‬ ‫בסוכות שמחים _לפני ה' בירוש_לים המקודשת‬ ‫בשער הכותנה עם הנץ החמה אצ_ל פתח שער השמים‬ ‫התפי_לות וסיבובי השערים המפורסמים _לתהי_לה בהמון חוגג ובראשות הרבנים ש_ליט"א‬ ‫‪...‬‬ ‫שימו _לב ‪ -‬בעזר ה' יתקיימו מניינים ואירועים מיוחדים נוספים בשער הכותנה‬ ‫ובשאר שערי הר הקדש‪ ,‬במגוון ימים ושעות‬ ‫ובהם אי"ה גם מנין חסידי בשיר‪ ,‬גי_ל ורנן כפי שכבר התקיים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫אנא עקבו אחר כ_ל הפרטים המ_לאים‪ ,‬כ_ל_ל האירועים והמניינים‪ ,‬וכ_ל העדכונים השוטפים‬ ‫ב'קו שער הכותנה' ‪079-6077476 -‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יבואו בע"ה עדכונים ע_ל אירועי החג בירוש_לים המקודשת וע_ל שמחת החג שע"י 'קדושת ציון'‬ ‫בקבוצת הש_ליחה בדוא"_ל ש_ל 'קדושת ציון' ובקו האגודה ‪079-607-3701‬‬ ‫קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה‬ ‫קדושת ציון מברכת על הזכות ההולכת וגוברת של יהודים חרדים יראי ה' – תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים עם משפחותיהם‬ ‫הברוכות ‪ -‬המטיילים במרחבי יהודה ושומרון נחלת אבותינו כבעלי הבית ומקיימים מצות כיבוש ודחיקת רגלי האויב מתוכה‪ .‬המחזה‬ ‫מרנין את הלב ומיישב את הנפש‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬זכינו ב'קדושת ציון' ליטול חלק באופן מאורגן בתהליך כשגם ב'בין הזמנים' האחרון‬ ‫יצאנו בהדרכת המדריך האגדי הרב מאיר גולדמינץ לטיול בסביבות יצהר ואיתמר‪ ,‬כאשר גולת הכותרת הוא הביקור בקומי אורי‬ ‫בשטח המכונה ‪ B‬אשר הוא היום ישוב נאה העומד על תילו בבטחה‪ ,‬ושראינו בחוש כיצד הארץ נכבשת לפני ה'‪.‬‬